תוכן עניינים
18 יחסים: מלקרת, מיתולוגיה כנענית, אל (אל כנעני), אוגרית, עשתרת, עלילת כרת, שמש (אלה), שמות יישובים בישראל, שירה אוגריתית, תל יבנה, לחש עלילת האלים הנאבקים בנחש, בית עור א-תחתא, בית עור אל-פוקא, בית חורון, בית חורון (עיר מקראית), הקמעות מארסלאן טאש, הורוס, יבנה-ים.
מלקרת
260x260 פיקסליםמֶלְקַרְת (באלפבית פיניקי: 𐤌𐤋𐤒𐤓𐤕) היה האל הראשי של העיר הכנענית־פיניקית צור.
לִרְאוֹת חורון ומלקרת
מיתולוגיה כנענית
Baal au foudre, המאות ה־15–13 לפנה"ס. המיתולוגיה הכנענית (או הפיניקית) היא אוסף המיתוסים שהתפתחו על ידי הכנענים, על קבוצותיהם השונות.
לִרְאוֹת חורון ומיתולוגיה כנענית
אל (אל כנעני)
עברי עתיק אֵל (באוגריתית: 𐎛𐎍 – אִל, נהגה לעיתים אִלֻ) הוא ראש האלים בפנתאון במיתולוגיה הכנענית.
לִרְאוֹת חורון ואל (אל כנעני)
אוגרית
סוריה באלף השני לפנה"ס אוּגָרִית (באוגריתית: 𐎜𐎂𐎗𐎚, אֻגרת) הייתה עיר נמל שוקקת בימי קדם, על חוף הים התיכון בצפון הסהר הפורה (כמה קילומטרים מצפון לעיר לטקיה, בסוריה של ימינו), באתר תל ראס שמרה של ימינו.
לִרְאוֹת חורון ואוגרית
עשתרת
עַשְׁתָּרְתּ (באוגריתית: 𐎓𐎘𐎚𐎗𐎚 – עתֿתרת, בפיניקית: 𐤏𐤔𐤕𐤓𐤕 – עשתרת) הידועה בניקוד המקרא כעַשְׁתֹּרֶת, ומכונה גם מלכת השמים (בפיניקית: 𐤌𐤋𐤊𐤕) היא אלה חשובה במיתולוגיה הכנענית והפיניקית, שאומצה גם בתרבויות שכנות.
לִרְאוֹת חורון ועשתרת
עלילת כרת
סיר ומכסה שנמצאו בחפירות אוגרית. עלילת כרת הוא שירה אפית קדומה, שמעורבים בה בני אדם ואלים.
לִרְאוֹת חורון ועלילת כרת
שמש (אלה)
חצור ועליו סמלי אלוהות שמש (בפיניקית: 𐤔𐤌𐤔 – שמש) או שפש (באוגריתית: 𐎌𐎔𐎌 – שפש) היא אלת השמש הכנענית (והאמורית).
לִרְאוֹת חורון ושמש (אלה)
שמות יישובים בישראל
התרגום העברי של נחום סוקולוב לשם ספרו של הרצל, "אלטנוילנד" הוא מקור שמה של תל אביב, בעוד שמשמעות שמה של יפו, מערי הנמל העתיקות בעולם, הוא יופי. שמו העברי של הספר "אלטנוילנד", כמו גם שם העיר נשען על פסוק מספר יחזקאל (ראו שמות ערים מביטויי התנ"ך) קרב תל חי: שניאור שפושניק, אהרון שר, דבורה דרכלר, בנימין מונטר, זאב וולף שרף, שרה צ'יזיק, יעקב טוקר ויוסף טרומפלדור מבין חמש ערי הפלשתים המוזכרות בתנ"ך, רק בעזה נשמר המיקום הקדום, אך שמות ארבע הערים האחרות נישאים בשמות ארבעה יישובים שעלו לקרקע לאחר הקמת המדינה - אשדוד, אשקלון, קריית גת וקריית עקרון האטימולוגיה של שמות ערי ישראל היא מגוונת.
לִרְאוֹת חורון ושמות יישובים בישראל
שירה אוגריתית
לוח חרס מאוגרית ועליו אגדת אקהת האלפבית האוגריתי הוא כתב יתדות, שבו נכתבו האפוסים האוגריתיים. השירה האוגריתית היא ספרות האפוסים שהתגלתה באוגרית החל מ־1928, צפונית ללטקיה בסוריה של ימינו.
לִרְאוֹת חורון ושירה אוגריתית
תל יבנה
תל יבנה הוא אתר ארכאולוגי במישור החוף הדרומי של ישראל.
לִרְאוֹת חורון ותל יבנה
לחש עלילת האלים הנאבקים בנחש
לחש עלילת האלים הנאבקים בנחש הוא יצירה מהשירה האוגריתית, הכוללת השבעה או לחש עלילתי ובו אלים כנענים, בהובלת האלה שמש (באוגריתית "שפש"), נאבקים בנחש ארסי והרסני.
לִרְאוֹת חורון ולחש עלילת האלים הנאבקים בנחש
בית עור א-תחתא
בית עור א־תחתא (בערבית: بيت عور التحتى, מעברית מקראית: בית חורון תחתוןאהרן אמיר, "חורון בארץ־העברים", בתוך: ע. ג. חורון, קדם וערב, דביר, 2000, עמ' 17) הוא יישוב עתיק, כיום בשטח B ברשות הפלסטינית הסמוך לכביש 443 בשיפולים המערביים של הרי בנימין, ושוכן באזור הנקרא בני מאלך.
לִרְאוֹת חורון ובית עור א-תחתא
בית עור אל-פוקא
צילום אוויר של בית עור אל־פוקא בשנת 1931 בית עור אל־פוקא (בערבית: بيت عور الفوقا) הוא יישוב פלסטיני מוסלמי הסמוך לכביש 443 בהרי בנימין המערביים, ושוכן באזור הנקרא בני מאלכ.
לִרְאוֹת חורון ובית עור אל-פוקא
בית חורון
בֵּית חוֹרוֹן הוא התנחלות ויישוב קהילתי, נמנה על יישובי המועצה האזורית מטה בנימין.
לִרְאוֹת חורון ובית חורון
בית חורון (עיר מקראית)
מבט מהריסות בית חורון העליונה, כפי שתועדו בשנת 1881, אל כיוון הים התיכון בֵּית חוֹרוֹן היתה עיר קדומה בצפון־מערב הרי יהודה, ונודעה על שני חלקיה – בית חורון תחתון ובית חורון עליון.
לִרְאוֹת חורון ובית חורון (עיר מקראית)
הקמעות מארסלאן טאש
הקמע הראשון הקמעות מארסלאן טאש הם שני קמעות שנמצאו בחדתו (ארסלאן טאש) בצפון־מערב סוריה, המכילים כתובות לחשים וציורים מאגיים.
לִרְאוֹת חורון והקמעות מארסלאן טאש
הורוס
סצנה מתוך הדרמה הפולחנית המתארת את ניצחונו של הורוס הרוכן מעל סת' המופיע בצורת היפופוטם במקדש אדפו פסל הורוס במוזיאון הלובר חוֹר או חֶר (כלומר "בז" במצרית עתיקה), הידוע גם בשמו היווני הורוס (ביוונית: Ὧρος), הוא אל המלחמה, ואחד מהאלים הראשיים במיתולוגיה המצרית.
לִרְאוֹת חורון והורוס
יבנה-ים
מבט מהאוויר על התל יבנה־ים או מינת רובין (בארמית: מחוזא ד'ימנין; בערבית: מאחוז יבנא; פירושם – נמל יבנה) הייתה עיר נמל עתיקה בארץ ישראל.
לִרְאוֹת חורון ויבנה-ים