סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

חיים אמזלאג

מַדָד חיים אמזלאג

חיים אמזלאג במיצג תוצרת הארץ של דוד טרטקובר במרכז סוזן דלל בנווה צדק בתל אביב חיים נסים אמזלאג או אמזלאק (1828–1916) היה איש עסקים ומנהיג קהילתי יהודי מארץ ישראל. [1]

28 יחסים: מנשייה (יפו), מפקדי מונטיפיורי, מלון אמדורסקי, מיכל לייב כץ, אמזלג, אלעזר אלישר, אהרן שלוש, אורי ליפשיץ, פתח תקווה, קונסול כבוד, ראשון לציון, רחוב רזיאל, זלמן דוד ליבונטין, חיים ולירו, בנק ולירו, המספד בירושלים (נאום), העליות בשנים 1700–1881, העלייה ממרוקו, היישוב הישן, היישוב היהודי ביפו בעת החדשה, ועד חלוצי יסוד המעלה, כרם התימנים, יפו, יהדות מרוקו, יהודה מרגוזה, יוסף נבון, יוסף רפאל בן נון, יוסף ביי מויאל.

מנשייה (יפו)

רחוב אל עבאס במנשייה שנודע גם בשם נווה שלום מנשיה לאחר כיבושה, דצמבר 1948 שטח שכונת מנשיה, אפריל 2011 מנשייה מכיוון מגדל פסגות מנשייה מיפו מסגד חסן בק בית גידי (מוזיאון האצ"ל בתש"ח) - בניין המגורים היחיד שנותר מהשכונה מַנְשִׁייה (בערבית: المنشية) היה רובע מעורב בצפונה של יפו שנהרס בחלקו במלחמת העצמאות ונהרס כמעט במלואו במהלך ארוך שנים שראשיתו מיד לאחר סיום המערכה במרחב תל אביב ויפו במלחמת העצמאות וסופו בשנות ה-60 ושנות ה-70.

חָדָשׁ!!: חיים אמזלאג ומנשייה (יפו) · ראה עוד »

מפקדי מונטיפיורי

מפקדי מונטיפיורי (באנגלית: Montefiore Censuses) היו חמישה מפקדי אוכלוסין של אוכלוסייה יהודית, שנערכו בארץ ישראל, באלכסנדריה, בביירות ובצידון על ידי משה מונטיפיורי ואנשיו במהלך המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: חיים אמזלאג ומפקדי מונטיפיורי · ראה עוד »

מלון אמדורסקי

רחבת שער יפו, הבניין בצד ימין הוא מלון אמדורסקי המלון במבט משער יפו, ראשית המאה ה-20 פרסומת למלונות אמדורסקי, ראשית המאה ה-20 מלון פטרה כיום מלון אמדורסקי (בפרסומים שונים נקרא גם מלון מרכזי, מלון מרכז, מלון המרכז ומלון צנטרל) היה בית מלון בירושלים בבעלותו של ירחמיאל אמדורסקי.

חָדָשׁ!!: חיים אמזלאג ומלון אמדורסקי · ראה עוד »

מיכל לייב כץ

מיכל לייב כץ מיכל לייב כץ (זאנגאר) (1846 – 5 באוקטובר 1922, יג' בתשרי תרפ"ג), היה מאנשי הישוב הישן, ממייסדי המושבה פתח תקווה, סייע למושבות שהקימו אנשי העלייה הראשונה והעלייה השנייה, יזם בניית שכונות מחוץ לחומות בירושלים, גאל אדמות ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חיים אמזלאג ומיכל לייב כץ · ראה עוד »

אמזלג

אמזלג (לעיתים: אמזאלג, או אמזלאג או אמזלאק), הוא שם משפחה יהודי הנפוץ בקרב יהודים ספרדים.

חָדָשׁ!!: חיים אמזלאג ואמזלג · ראה עוד »

אלעזר אלישר

אלעזר אלישר (26 ביולי 1889, כ"ו בתמוז ה'תרמ"ט – 18 במאי 1955, כ"ב באייר ה'תשט"ו) היה איש ציבור ישראלי, סגן יושב ראש ההתאחדות העולמית של היהודים הספרדים, וחבר ועד העדה הספרדית בירושלים.

חָדָשׁ!!: חיים אמזלאג ואלעזר אלישר · ראה עוד »

אהרן שלוש

קברו של '''אהרן שלוש''' בבית הקברות טרומפלדור תוצרת הארץ של האמן דוד טרטקובר במרכז סוזן דלל בנווה צדק בית הכנסת שלוש בשכונת נווה צדק בתל אביב רבי אהרן שְלוּש (19 במאי 1840 - 7 באפריל 1920) היה מראשי העדה הספרדית בעיר יפו, ממייסדי נווה צדק, צורף, חלפן כספים וסוחר קרקעות שעודד את ההתיישבות היהודית מחוץ לחומות העיר וראש משפחת שלוש לה היה תפקיד מרכזי בהקמת השכונות היהודיות ביפו ובעיר תל אביב.

חָדָשׁ!!: חיים אמזלאג ואהרן שלוש · ראה עוד »

אורי ליפשיץ

אורי ליפשיץ (1936 – 28 במאי 2011) היה צייר, פסל ואמן ישראלי, הרבה לעסוק ביצירת הדפסים בטכניקות התחריט.

חָדָשׁ!!: חיים אמזלאג ואורי ליפשיץ · ראה עוד »

פתח תקווה

מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).

חָדָשׁ!!: חיים אמזלאג ופתח תקווה · ראה עוד »

קונסול כבוד

קונסול כבוד, המכונה לעיתים גם קונסול של כבוד, הוא תואר דיפלומטי המוענק מטעם מדינה זרה לאדם המתגורר במדינה אחרת כדי לייצג את האינטרסים שלה באותה מדינה.

חָדָשׁ!!: חיים אמזלאג וקונסול כבוד · ראה עוד »

ראשון לציון

מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.

חָדָשׁ!!: חיים אמזלאג וראשון לציון · ראה עוד »

רחוב רזיאל

רחוב רזיאל הוא היום רחוב בצפונה של יפו, המחבר בין שדרות ירושלים ורחוב אילת בקצהו הצפון-מזרחי לבין כיכר השעון בצידו הדרום-מערבי, עד למלחמת העצמאות שמו של הרחוב היה מורכב משני רחובות: רחוב נג'יב בוסטרוס ורחוב אסכנדר עוואד (אלכסנדר הווארד) שהוא כיום "כיכר השעון".

חָדָשׁ!!: חיים אמזלאג ורחוב רזיאל · ראה עוד »

זלמן דוד ליבונטין

זלמן דוד לֵיבוֹנְטִין (לעיתים נכתב לבונטין; בכתיב יידי: לעוואָנטין; בראשי תיבות: זד"ל; 20 במאי 1856 ט"ו באייר ה'תרט"ז, אוֹרשָה, פלך מוגילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – 19 ביוני 1940, תל אביב, פלשׂתינה-א"י) היה מחלוצי העלייה הראשונה, ממייסדי ראשון לציון, וממקימי אוצר התיישבות היהודים.

חָדָשׁ!!: חיים אמזלאג וזלמן דוד ליבונטין · ראה עוד »

חיים ולירו

משה יוסף ולירו, בנו של חיים אהרון חיים אהרן ולירו (1845 – אוגוסט 1923, ט' באלול ה'תרפ"ג) היה איש עסקים, מייסד בנק ולירו – הבנק העברי הראשון – ואיש ציבור יהודי בירושלים של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: חיים אמזלאג וחיים ולירו · ראה עוד »

בנק ולירו

בנק ולירו ושות' נוסד בשנת 1848 על ידי יעקב ולירו, חיים אמזלאג ואיש העסקים הארמני, יעקב פאסקאל, והיה הבנק הראשון בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חיים אמזלאג ובנק ולירו · ראה עוד »

המספד בירושלים (נאום)

המספד בירושלים הוא כינוי לנאום הספד שנשא הראי"ה קוק ביפו בוקר יום כ"ד בתמוז ה'תרס"ד (7 ביולי 1904), עם פטירתו של בנימין זאב הרצל, מנהיג התנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: חיים אמזלאג והמספד בירושלים (נאום) · ראה עוד »

העליות בשנים 1700–1881

מפת ארץ ישראל מעשה ידי ג'ון קארי, 1801 בית הכנסת היפואי לעולי לוב יהודים בנמל אלג'יר בדרכם לארץ ישראל (1841) מאת הצייר ויליאם ווילד כיפת בית הכנסת החורבה שנחנך בשנית בשנת 1864, מצד ימין בין בתי העיר העתיקה בירושלים, ב-1934 ליד נמל יפו, 1873 טבריה על פי האמן אדריאן אגרון, 1837 ביצות כבארה במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880 כפר יאסיף. בגלי העליות לארץ ישראל מראשית המאה ה-18 ועד הרבע האחרון של המאה ה-19 עלו מעת לעת אלפי עולים, שתרמו לגידולו והתפתחותו של כלל היישוב היהודי בארץ ישראל באותן שנים.

חָדָשׁ!!: חיים אמזלאג והעליות בשנים 1700–1881 · ראה עוד »

העלייה ממרוקו

העלייה ממרוקו התקיימה לאורך כל הדורות.

חָדָשׁ!!: חיים אמזלאג והעלייה ממרוקו · ראה עוד »

היישוב הישן

פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חיים אמזלאג והיישוב הישן · ראה עוד »

היישוב היהודי ביפו בעת החדשה

חותמת הקהילה היהודית בית הכנסת היפואי לעולי לוב הרב יהודה מרגוזה יליד סרייבו עלה לארץ ב-1801 ולימים שימש כרבה הראשון של קהילת יהודי יפו המתחדשת. בית הקברות היהודי הראשון ביפו מראה יפו לבאים מן הים בצילום משנת 1865. חיים אמזלג סוחר וקונסול בריטניה, מראשי הקהל ביפו, משפחתו יוצאת מרוקו, עלתה לא"י ב-1834 מגיברלטר. בית אהרן שלוש בנווה צדק, בשלהי המאה ה-19. בפתחו יושב אהרן שלוש ומאחוריו שלושת בניו י"ח ברנר, כולם התגוררו בנווה צדק בתקופת העלייה השנייה, במיצג "תוצרת הארץ" - עבודתו של האמן דוד טרטקובר המוצגת בכיכר מרכז סוזן דלל מצבת אחים בבית הקברות טרומפלדור לקורבנות פרעות תרפ"א ביפו ובסביבותיה. מנשייה), הבתים לשמאל הרחוב מעלים מסי עירייה לתל אביב (נווה שלום), האוכלוסיות היהודית והערבית מעורבות זו בזו, ולכן מדובר ב'גבול על נייר' בעקבות סרטוט הגבול בין יפו לתל אביב על ידי הבריטים שנכנס לתוקפו ב-1923 ולא קיבל ביטוי פיזי עד פרוץ מלחמת העצמאותלוחית זיכרון על קיר בית הסראייה (יפו) ההתיישבות היהודית ביפו בעת החדשה המאוחרת, החלה באמצע המאה ה-18 ושוב מראשית המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: חיים אמזלאג והיישוב היהודי ביפו בעת החדשה · ראה עוד »

ועד חלוצי יסוד המעלה

סמל ועד חלוצי יסוד המעלה ועד חלוצי יסוד המעלה (בצרפתית: Avant-garde comité pour la colonisation de la palestine) הוקם ביפו בכ"ח באדר תרמ"ב - 9 במרץ 1882, על ידי זלמן דוד ליבונטין, במטרה לרכוש קרקעות בארץ ישראל, לקיים התיישבות חקלאית של יהודים ולייסד מושבה ליוצאי רוסיה.

חָדָשׁ!!: חיים אמזלאג וועד חלוצי יסוד המעלה · ראה עוד »

כרם התימנים

כרם התימנים במבט ממעוף ציפור שלט על אחד הבתים בשכונה לוח זיכרון לנעמה ויחיאל דהבני, שהיה עגלונו של הרצל בעת ביקורו בארץ ישראל. רחוב יהדות עדן 13 בכרם התימנים כרם התימנים היא שכונה הממוקמת בדרום-מרכז תל אביב, בין הרחובות אלנבי, גאולה, הכובשים והכרמל.

חָדָשׁ!!: חיים אמזלאג וכרם התימנים · ראה עוד »

יפו

מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: חיים אמזלאג ויפו · ראה עוד »

יהדות מרוקו

יהדות מרוקו היא הקהילה היהודית הגדולה בארצות ערב.

חָדָשׁ!!: חיים אמזלאג ויהדות מרוקו · ראה עוד »

יהודה מרגוזה

הרב רפאל יהודה מנחם לוי המכונה יהודה מרַגוּזָה (1783 - י"ז באב תרל"ט, 6 באוגוסט 1879) היה רב אשר ייסד בשנת 1825 בשליחות רבני ירושלים את הקהילה היהודית ביפו אשר ממנה צמחה העיר תל אביב.

חָדָשׁ!!: חיים אמזלאג ויהודה מרגוזה · ראה עוד »

יוסף נבון

יוסף ביי נבון (תרי"ח, 1858, ירושלים – כ"ג בניסן תרצ"ד, אפריל 1934, פריז) היה בנקאי, איש עסקים ואיש ציבור בירושלים בשלהי התקופה העות'מאנית, יוזם ובונה מסילת הרכבת יפו–ירושלים.

חָדָשׁ!!: חיים אמזלאג ויוסף נבון · ראה עוד »

יוסף רפאל בן נון

הרב יוסף רפאל בן נון (ה'תקפ"א 1821, ירושלים – 1906, יפו) היה מרבני ירושלים, ורבה הספרדי של יפו בשלהי המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: חיים אמזלאג ויוסף רפאל בן נון · ראה עוד »

יוסף ביי מויאל

יוסף "ביי" מויאל (1843, תר"ג – 7 באוגוסט 1914, ט"ו באב תרע"ד) היה סוחר מצליח וממנהיגי עדת המערביים ביישוב היהודי ביפו, האחראי לגאולת אדמות רבות באזור תל אביב של ימינו, בהם באזור שכונת מחנה יוסף הקרויה על שמו.

חָדָשׁ!!: חיים אמזלאג ויוסף ביי מויאל · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

חיים אמזלג.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חיים_אמזלאג

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »