תִקשׁוֹרֶת

546 יחסים: ממזר, מאור עינים (די רוסי), מאיר בניהו, מאיר הלוי אבולעפיה, מאיר הכהן פופרש, מנחם מרדכי (השני), מנחם נחום דוב בר פרידמן, מנחם עזריה מפאנו, מנחם ציוני, מנחם די לונזאנו, מנהג ירושלים, מנוח בן יעקב, מניעת היריון בהלכה, מניין השנים בלוח העברי, מסעות ארץ ישראל של עולים יהודים (ספר), מספר אותיות התורה, מספרים ידידים, מסכת מכות, מסכת עבדים, מסכת תמיד, מסכת גרים, מסכת כלה, מסכת כותים, מעשה נסים, מעגל טוב, מעכה בת אבישלום, מצוות עשה שהזמן גרמן, מצוות תכלת, מקובל, מרן (תואר), מרדכי אצבאן, מרדכי אליהו, מרדכי הלוי, מרדכי הכהן (מקובל), מרדכי כרמי, משפחת מנדלבוים, משפחת מיוחס, משפחת אלישר, משפחת צרפתי, משפחת קסטלאצו, משפחת בג'איו, משפחת כלץ, משפחות כהן, משה מאיוורא, משה מקוצי, משה מרקוביץ, משה מזרחי (מקובל), משה אריה לייב שפירא, משה אבן זברה, משה איסרליש, ..., משה נג'ארה (לקח טוב), משה פארדו, משה פרנס מרוטנבורג, משה פרובינצאלו, משה ר' מנדלש, משה לוי (בת ים), משה חגיז, משה חיים מבגדאד, משה בן מימון אלבאז, משה גאלנטי (הראשון), משה דאנון, משה דוד בקשט, משה די ברושליש, משה הכהן מלוניל, משה ישראל, משה יוסף מרדכי מיוחס, משיח שקר, מתתיה נסים טירני, מלאכת בורר, מלאכי הכהן, מטפחת ספרים, מגן דוד, מגיד מישרים (ספר), מדרש פליאה, מדרש תמורה, מדרש לקח טוב, מועד לכל חי, מורה הנבוכים, מות משה, מי כמוך ואין כמוך, א-סמוע, אם תעזבני יום יומים אעזבך, אפרים מרגנסבורג, אפרים ארדיט, אפרים נבון, אפרים לניאדו, אריה טויבר, אתה הנחלת, אלעזר מגרמייזא, אלעזר קאליר, אלעזר בירבי קליר, אלכסנדרי זוסלין הכהן, אליעזר אבן שנג'י, אליעזר נחום, אליעזר סופינו, אליעזר פאפו, אליעזר בן ארחא, אליעזר די אבילה, אליהו רחמים זייני, אליהו שמאע הלוי, אליהו דלמדיגו, אליהו הצרפתי, אליהו הכהן (רב), אליהו ישראל, אליהועיני בן הקוף, אזולאי, אחרונים, אחרים ויש אומרים, אבן העזר, אבא דמן יפו, אברהם מונסון, אברהם מונסון (השני), אברהם אמינוף, אברהם אלנקאר, אברהם אלחדד, אברהם אליעזר הלוי, אברהם אזולאי, אברהם אזולאי (מנדלבוים), אברהם אזולאי (מרקש), אברהם אזולאי (פירושונים), אברהם אבן מוסה, אברהם אבן דאוד, אברהם אבולעפיה, אברהם סתהון, אברהם סבע, אברהם פינסו, אברהם רפאל קורייאט, אברהם בן לוי קונקי, אברהם בן דוד מפושקירה, אברהם בן דוד יצחקי, אברהם גדילייא, אברהם די בוטון, אברהם הלוי אמיגו, אברהם היכיני, אברהם וולפנזון, אברהם כלפון (רב), אברהם יערי, אברהם ישראל זאבי, אבות דרבי נתן, אגדה (יהדות), אהרן אלפנדרי, אהרן לפפה, אהרן הכהן פרחיה, אהרן ווירמש, אוניברסיטת פדובה, אוצר מסעות, אור לציון, אור החיים (ספר), אורח חיים (שולחן ערוך), אכילת דג עם חלב, אכילת דג בשבת, אין מסיחין בסעודה, אין כאלוהינו, איסור סירוס, איסור שתיית מים בחילופי תקופות, איש מצליח (סידור), איש אשכולות, איגרת הרמב"ן לחכמי צרפת, אידרא, נסים זרחיה אזולאי, נסים דוד עזראן, נקבת השילוח, נתן מרומי, נתן אדלר, נתן בורג'יל, נתנאל וייל, נטילת ידיים שחרית, נחמן קטופא, נו"ן הפוכה, נוסח תפילה, נושאי כליו של השולחן ערוך, ספר תורה שנפל, ספר חסידים, ספר הזוהר, ספר החזיונות, ספר החינוך, ספר הישר (מוסר), ספר הישר (אגדה), ספר יואל, ספרי, ספירת העומר, סטטיסטיקות של התנ"ך, סדר מועד, סדר תנאים ואמוראים, סדר ליל ראש השנה, סדר הפרשיות בתפילין, סדר הדורות, סולימאן אוחנה, סוטה (הלכה), עצם הלוז, עקילס הגר, עקיבא אזולאי, עלינו לשבח, עזרא הנביא ממונקנטור, עזרא ועזריאל בני שלמה, עזרת נשים (בית כנסת), עזריה מן האדומים, עזריה פיגו, עופות טמאים, עוז והדר, עובדיה יוסף, עודד ירקוני, פנחס הלוי, פסקי תוספות, פרק שירה, פרשת בלק, פרודיות לפורים, פירוש רש"י לתלמוד, פירוש הרמב"ן לתורה, צמצום (הלכה), צבי כץ, צדקה (יהדות), צדוק ליינמן, צוואת רבי יהודה החסיד, קפה, קלמן הברקשטן, קבר אור החיים, קבר זכריה, קברי צדיקים ביהדות, קבלת הוראות מרן, קבורת איברים, קבורה (יהדות), קורח, קיצור סמ"ג, קיר הפלא אשר בוורמייזה, רמב"ן, רמב"ם, ראם (מיתולוגיה), רעידת האדמה בצפת (1837), רפאל משה בולה, רפאל מילדולה (רב בלונדון), רפאל קירכהיים, רפאל שלמה לניאדו (1793), רפאל שלמה הבדלה, רפאל הלוי, רפאל יצחק זרחיה אזולאי, רפאל ישעיה אזולאי, רפאל ישראל קמחי, רפפורט (שם משפחה), רש"י, רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה, רלב"ג, רב אחאי, רב סעדיה גאון, רב פלטוי גאון, רב פורים, רבה (מוסמכת לרבנות), רבי נהוראי, רבי פינחס בן יאיר, רבי שמעון בר יוחאי, רבי יוסי הכהן, רדב"ז, שמשון חיים נחמני, שמחת תורה, שמואל מפיורדא, שמואל ארקוולטי, שמואל אלבז (רב), שמואל אליעזר זילברמן, שמואל אליעזר הלוי איידלס, שמואל אבן אלבאז, שמואל אבוהב, שמואל פרימו, שמואל קאיידנובר, שמואל חיון, שמואל גרמיזאן, שמואל דניאל, שמואל הנגיד, שמואל ויטאל, שמות חיצוניים לדמויות אנונימיות במקרא, שאול מאמסטרדם, שאול מקיקץ שלי, שאול ברלין, שם טוב אבן גאון, שם טוב גבאי, שם הגדולים, שנת הסוס, שער הכוונות, שש זכירות, שלמה אהרן ורטהיימר, שלמה עמאר (מרקש), שלמה עדני, שלמה שלם, שלמה לוריא, שלשלת הקבלה (ספר), שלום מאיר ולך, שלום שרעבי, שטיח מעופף, שחרור, שבעים פנים לתורה, שבתי הכהן, שד"ר, שו"ת מן השמים, שונה הלכות, שולחן ערוך, שינוי שם, שיר הייחוד, שיתין נשמין, שיבולי הלקט, תנא דבי אליהו, תנועת דור דעה, תניא רבתי, תענית, תפלת החדש, תפילת חנה, תקנות שו"ם, תרגום דברי הימים, תשב"ץ קטן, תלמוד תורה לנשים, תלמיד חכם שסרח, תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, תהילים נ"ב, תהילים ל', תהילים כ', תוספות איוורא, תורת משה, תורה לשמה (ספר), תיקון ליל שבועות, ל"ג בעומר, לא ידח ממנו נדח, לקט יושר, לשם ייחוד, לימוד מקרא בלילה, ליבורנו, ט"ז בשבט, ט"ו באב (מועד), טעמי המקרא, טרכט, זהבה לופו, זיהוי מקום המקדש, חמסה, חננאל ניפי, חננאל בן שמואל, חנניה חביב אזולאי, חנוכת בית, חפץ בן יצליח, חצי שיעור, חציל, חק לישראל, חזקיה בן מנוח, חד גדיא, חיבור ספר הזוהר, חידושי הרמב"ן לתלמוד, חידושי הרשב"א על מסכת מנחות, חידושי הריטב"א, חיים מנחם בקשט, חיים מודעי, חיים אלפאנדרי הזקן, חיים אבן חביב, חיים אברהם ישראל, חיים אבולעפיה (השלישי), חיים נסים רפאל מוצירי, חיים צבי שניאורסון, חיים שאל, חיים חורי, חיים בן עטר, חיים בנבנישתי, חיים דוד קורינאלדי, חיים כפוסי, חיים כהן (מבעלי התוספות), חיית מחמד, בן ציון, בן ציון אבא שאול, בן ציון רפאל פריצי, בן ציון חזן, בנימין קזיס, בנימין זאב מארטה, בנימין הכהן מעלי, ברזילי יעבץ, ברוך מנדלבוים, ברוך בן יצחק, ברוך ברזילי, ברכת ברוך ה' לעולם, ברכי יוסף, ברית מנוחה, בשמים ראש, בשר על גבי גחלים, בת ים (מיתולוגיה), בלדור, בית הבחירה למאירי, בית הכנסת לעולי לוב, בית יוסף, גצל קרסל, גבריאל אסקלס, גבריאל איספיראנסה, גדליה חיון, גילוי אליהו, דניאל טירני, דקדוקי סופרים, דרך ארץ (חז"ל), דברי הימים, דוד מלך ישראל חי וקיים, דוד אלטשולר, דוד אזולאי, דוד פארדו, דוד שלמה אייבשיץ, דוד לידא, דוד חזן, דוד חיים שמואל חסאן, דוד בן רפאל מילדולה, דוד בונפיד, דוד והצרעה והעכביש, דווימה, דיו סת"ם, ה'תע"ג, ה'תפ"ד, ה'תק"ך, ה'תקס"ו, ה'תקכ"ה, ה'תקי"ג, המאבד עצמו לדעת אין לו חלק לעולם הבא, המצודות, הא לחמא עניא, העליות בשנים 1700–1881, העיטור, הרמב"ם היומי, התקשרות לצדיק, התרת נדרים, הלל בן אליקים, הגדה של פסח, הדפס ישראלי, הוצאת אש ביום טוב, הושענות, הכהנים בני צדוק, הימים שבין יום כיפור לסוכות, הילולת רבי שמעון בר יוחאי, היישוב הישן, היישוב היהודי בחברון, היישוב היהודי ביפו בעת החדשה, ווי העמודים, וידאל די טולוזא, וידאל הצרפתי (הצוף דבש), כניסה להר הבית (הלכה), כסא רחמים, כף החיים, כתם פז, כתבי האר"י, כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט, כלבו (ספר), כליפא בן מלכא, כוונה (יהדות), י"א באדר, יאיר חפוטא, יעקב מנדלבוים, יעקב משה הלל, יעקב מולכו, יעקב אלישר, יעקב אבן צור, יעקב סקילי, יעקב סיניגאליאה, יעקב עמדין, יעקב פראג'י, יעקב פינטו, יעקב קאשטרו, יעקב שאול אלישר, יעקב בן אשר, יעקב הלוי ממרויש, יעקב כהן (ש"ס), יעקב כולי, יעקב ישראל סטל, יעקב יהושע פלק, יפו, יפו העתיקה, יצחק מדורא, יצחק ארדיט, יצחק אייזיק בן יעקב, יצחק נסים, יצחק נוניס ואיס, יצחק נוניש בילמונטי, יצחק עטייה, יצחק קורייאט (השני), יצחק שמשון הורוביץ-מייזלש, יצחק טייב, יצחק בן אשר הלוי, יצחק בן ראובן הברצלוני, יצחק בן יהודה, יצחק בנימין וולף, יצחק בכר דוד, יצחק דמן עכו, יצחק די ליאון, יצחק הצרפתי, יצחק הכהן רפפורט, ירושלמי על סדר קדשים, ירוחם פישל פרלא, ירוחם בן משולם, ישמעאל הכהן ממודנה, ישמעאל הכהן טנוג'י, ישראל מאיר מזרחי, ישראל איסרלן, ישראל נג'ארה, ישראל שמעון שיין, ישראל ב"ק, ישראל יעקב אלגאזי, ישועה שבאבו, ישיבת בית יעקב (פירירא), ישיבת המקובלים בית אל, ישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר), ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית, ילקוט מעם לועז, ילקוט שמעוני, יחיא עבאהל, יחיאל בן אורי, יחיאל בן הרא"ש, יחיאל בן יקותיאל, יחיאל הילל אלטשולר, יהדות מרוקו, יהדות אנקונה, יהדות איטליה, יהדות תוניסיה, יהדות ליבורנו, יהוסף האזובי, יהושע רפאל בנבנישתי, יהודה מועלם, יהודה אבן קריש, יהודה נג'אר, יהודה רוזאניס, יהודה לייב שייאר, יהודה זרחיה סגל, יהודה בן עטר, יהודה בן ברזילי הברצלוני, יהודה ביבאס, יהודה החסיד, יהודה הורוביץ מדז'יקוב, יהודה הכהן ליאונטין (הזקן), יואל ואביה בני שמואל, יום העצמאות בהלכה, יום-טוב אלגאזי, יונה נבון, יונה לנדסופר, יוסף אלמנצי, יוסף אומץ, יוסף סמברי, יוסף סאגיס, יוסף צאייח, יוסף קארו, יוסף קורקוס, יוסף שלמה דלמדיגו, יוסף טאיטאצאק, יוסף חמיץ, יוסף חזן, יוסף חיים מבגדאד, יוסף חיים בן סאמון, יוסף בן שלום אשכנזי, יוסף בן ג'וייא, יוסף דוד (רב), יוחנן טברסקי (ירושלים), 1 במרץ. להרחיב מדד (496 יותר) » « הפסיכולוג מדד

ממזר

לפי ההלכה, ממזר הוא יהודי שנולד מגילוי עריות חמור, מאיסורי כריתות.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וממזר · ראה עוד »

מאור עינים (די רוסי)

מְאוֹר עֵינַיִם (כך במקור, בכתיב חסר ניקוד; מצוטט גם בשם "מאור עיניים") הוא חיבור של עזריה מן האדומים שהתפרסם במיוחד בשל ייחודו ביחסו המורכב, הביקורתי והלא-שגרתי למסורת חז"ל ולכרונולוגיה המסורתית.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומאור עינים (די רוסי) · ראה עוד »

מאיר בניהו

מאיר בניהו (28 בנובמבר 1926, כ"ב בכסלו תרפ"ז – 26 באפריל 2009, ב' באייר תשס"ט) היה חוקר ההיסטוריה של הקבלה והשבתאות, חוקר הפזורה הספרדית של חכמי וגאוני עדות המזרח, וחוקר הספרות הרבנית במזרח ובאיטליה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומאיר בניהו · ראה עוד »

מאיר הלוי אבולעפיה

רבי מאיר בן טודרוס הלוי אבולעפיה ובראשי תיבות שגורים: הרמ"ה (או הר"ם הלוי) (בסביבות ד'תתק"ל, 1170 או קודם לכן, בּוּרגוֹס, ספרד - י"ח בניסן ה'ד', מרץ 1244, טולדו) היה מקובל, חוקר המסורה, מפרשני התלמוד, פוסק הלכה מן הראשונים ומשורר.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומאיר הלוי אבולעפיה · ראה עוד »

מאיר הכהן פופרש

רבי מאיר פופרש (או "פאפירש") בן יהודה לייב הכהן (ה'שפ"ח – ב' באדר ה'תכ"ב, 21 בפברואר 1662) היה מקובל, שעסק בהפצת תורת האר"י ורבי חיים ויטאל.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומאיר הכהן פופרש · ראה עוד »

מנחם מרדכי (השני)

רבי מנחם מרדכי היה דיין ודרשן באדריאנופולי שבטורקיה, ומחבר ספר דברי מנחם על הטור ובית יוסף.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומנחם מרדכי (השני) · ראה עוד »

מנחם נחום דוב בר פרידמן

רבי מנחם נחום דב בער פרידמן (מכונה 'רבי נחום בערניו', ה'תר"ג – כ"ז באב ה'תרמ"ג), היה מאספני הספרים העבריים החשובים במאה ה-19, היה מיועד להיות האדמו"ר מסדיגורה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומנחם נחום דוב בר פרידמן · ראה עוד »

מנחם עזריה מפאנו

רבי מנחם עזריה מפאנו, המכונה גם עמנואל דה-פאנו או בקיצור: הרמ"ע מפאנו (ה'ש"ח - ד' באב ה'ש"ף; 1548 - 3 באוגוסט 1620) היה רב, פוסק ומקובל.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומנחם עזריה מפאנו · ראה עוד »

מנחם ציוני

מנחם ציוני (או ציון, בין השנים 1340–1410 בערך) היה מקובל, ופייטן, מחכמי אשכנז.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומנחם ציוני · ראה עוד »

מנחם די לונזאנו

רבי מנחם בן יהודה די לונזאנו (הרמד"ל), ~ ה'ש"י (1550) - לפני ה'שפ"ו (1626), רב, מקובל, משורר, חוקר המסורה ומהדיר ספרי מדרש, ומהעולים הקדמונים לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומנחם די לונזאנו · ראה עוד »

מנהג ירושלים

תזמורת בחתונה בירושלים. בהתאם למנהג ירושלים, יש רק תופים וזמרים. מנהג ירושלים מתייחס למנהגים שונים שהונהגו בירושלים ולרוב הם שונים מהמנהגים במקומות אחרים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומנהג ירושלים · ראה עוד »

מנוח בן יעקב

רבינו מנוח בן יעקב, מחכמי פרובאנס, חי ופעל בסוף המאה ה-13, ומחבר פירוש על משנה תורה לרמב"ם.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומנוח בן יעקב · ראה עוד »

מניעת היריון בהלכה

ההלכה מתמודדת עם רצונם של זוגות יהודים במניעת היריון באמצעות הגבלות חלקיות, במטרה לשמור על רוח המצוות הנוגעות להעמדת צאצאים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומניעת היריון בהלכה · ראה עוד »

מניין השנים בלוח העברי

שרידי קבר יהודי בסלוניקי, משנת ה'תרס"ד (1904) מניין השנים בלוח העברי הוא אופן מניית השנים שמתקיים במסורת היהודית לצורך תיעוד שנים, במצבות, כתובות, גיטין, שטרות וכדומה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומניין השנים בלוח העברי · ראה עוד »

מסעות ארץ ישראל של עולים יהודים (ספר)

מסעות ארץ ישראל של עולים יהודים, מימי הביניים ועד ראשית שיבת ציון הוא קובץ חיבורים על מסעות: יומנים וזיכרונות, של 33 נוסעים יהודים בארץ ישראל, בעריכתו של הביבליוגרף אברהם יערי.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומסעות ארץ ישראל של עולים יהודים (ספר) · ראה עוד »

מספר אותיות התורה

הנתונים בתרשים לפי "מקראות גדולות הכתר" ולפיהם סיכום האותיות הוא 304,801. מספר האותיות המרכיבות את ספר התורה (הכולל את חמישה חומשי התורה) נדון רבות במשך הדורות, בעקבות דברי ספר הזוהר שכתב שמספרם של אותיות התורה הוא שישים ריבוא (.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומספר אותיות התורה · ראה עוד »

מספרים ידידים

במתמטיקה, זוג מספרים הם ידידים אם כל אחד מהם שווה לסכום מחלקיו של האחר (כאשר בין המחלקים אין סופרים את המספר עצמו).

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומספרים ידידים · ראה עוד »

מסכת מכות

מסכת מכות דנה בין היתר בדיני ערי המקלט, בתמונה: מפת ערי המקלט מַסֶּכֶת מַכּוֹת היא המסכת החמישית בסדר נזיקין במשנה, בתלמוד ובתוספתא, ובאה מיד לאחר מסכת סנהדרין.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומסכת מכות · ראה עוד »

מסכת עבדים

מסכת עבדים היא חיבור הנמנה עם המסכתות הקטנות.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומסכת עבדים · ראה עוד »

מסכת תמיד

מַסֶּכֶת תָּמִיד היא המסכת התשיעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומסכת תמיד · ראה עוד »

מסכת גרים

מסכת גרים היא חיבור הנמנה עם המסכתות הקטנות.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומסכת גרים · ראה עוד »

מסכת כלה

שער '''מסכת כלה''' במהדורה משנת 1789 מסכת כלה היא חיבור הנמנה עם המסכתות הקטנות.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומסכת כלה · ראה עוד »

מסכת כותים

מסכת כותים היא חיבור הנמנה עם המסכתות הקטנות.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומסכת כותים · ראה עוד »

מעשה נסים

עמוד השער של מהדורת אמסטרדם, 1696 "מעשה נסים" הוא אוסף של 25 אגדות וסיפורים עממיים יהודיים מהמאה ה-17.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומעשה נסים · ראה עוד »

מעגל טוב

הספר מעגל טוב הוא יומן מסע שנכתב על ידי החיד"א (המאה ה-18) בעקבות מסעותיו כשד"ר עבור עניי חברון וירושלים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומעגל טוב · ראה עוד »

מעכה בת אבישלום

מַעֲכָה בַּת־אֲבִישָׁלוֹם היא אשת מלך יהודה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומעכה בת אבישלום · ראה עוד »

מצוות עשה שהזמן גרמן

מצוות עשה שהזמן גרמן הן מצוות עשה החלות רק במועדים קבועים, ומתבטלות לאחר פרק זמן קבוע.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומצוות עשה שהזמן גרמן · ראה עוד »

מצוות תכלת

מצוות תכלת (או פתיל תכלת) היא חלק ממצוות ציצית.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומצוות תכלת · ראה עוד »

מקובל

מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומקובל · ראה עוד »

מרן (תואר)

מָרַן (מקובל לנקד מָרָן; בהגייה אשכנזית: מוֹרוֹן (ליטאית), מוּרֶן או מוּרוֹן (חסידית)) הוא תואר כבוד עבור רבנים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומרן (תואר) · ראה עוד »

מרדכי אצבאן

הרב מרדכי אצבאן היה פוסק ומקובל בן המאה ה-18 שפעל בעיר מקנס במרוקו והיה החכם הכולל בעיר חלב שבסוריה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומרדכי אצבאן · ראה עוד »

מרדכי אליהו

הרב אליהו בצעירותו, מוסר שיעור בישיבת "פורת יוסף", במשכנה הזמני שבבית־הכנסת 'צופיוף' שבירושלים, לאחר מלחמת העצמאות. הרב אליהו כאברך הרב מרדכי אליהו (כ"א באדר א' ה'תרפ"ט, 3 במרץ 1929 – כ"ה בסיוון ה'תש"ע, 7 ביוני 2010) היה פוסק, דיין, מקובל ומנהיג דתי.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומרדכי אליהו · ראה עוד »

מרדכי הלוי

הרב מרדכי הלוי (נפטר תקס"ז - 1807), הידוע בכינוי הרב המלי"ץ, היה שד"ר, דיין ופוסק בירושלים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומרדכי הלוי · ראה עוד »

מרדכי הכהן (מקובל)

רבי מרדכי הכהן (מכונה בעל הש"ך על התורה) (חי במפנה המאות ה-16 - ה-17) היה מקובל ומחבר הספר שפתי כהן על התורה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומרדכי הכהן (מקובל) · ראה עוד »

מרדכי כרמי

רבי מרדכי כרמי (ה'תק"ט, 1749 - ה' בסיוון ה'תקפ"ה, 22 במאי 1825) היה רב ודיין בקרפנטראץ שבפרובנס.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומרדכי כרמי · ראה עוד »

משפחת מנדלבוים

משפחת מנדלבוים (כתיב אחר: מנדלבאום) היא משפחה יהודית ענפה מחסידות קרלין, ששורשיה מגיעים לרבי יואל סירקיס, רבי שמשון מאוסטרופולי והמהרש"ל.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשפחת מנדלבוים · ראה עוד »

משפחת מיוחס

חומות ב-1873 משפחת מְיוּחָס היא משפחת רבנים, סוחרים ואנשי ציבור ספרדית.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשפחת מיוחס · ראה עוד »

משפחת אלישר

משפחת אלישר היא משפחת רבנים ועסקנים חשובה ממוצא ספרדי, שבניה שימשו כרבנים, כאישי ציבור וכעסקנים מפורסמים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשפחת אלישר · ראה עוד »

משפחת צרפתי

צרפתי או הצרפתי (Zarfati Serfaty,Sarfati, Sarphati; ישנן צורות שונות לכתיבת השם) הוא שם משפחה יהודי נפוץ המלמד ככל הנראה שמוצאם של נושאיו הוא ביהדות צרפת.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשפחת צרפתי · ראה עוד »

משפחת קסטלאצו

משפחת קסטלאצו הייתה משפחה איטלקית-יהודית שהתיישבה בקהיר בתחילת המאה ה-16, שם כמה מחבריה הצטיינו בתפקידי רבנים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשפחת קסטלאצו · ראה עוד »

משפחת בג'איו

משפחת בג'איו היא משפחת יהודים פורטוגזים אנוסים שמוצאם מהעיר בז'ה בפורטוגל.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשפחת בג'איו · ראה עוד »

משפחת כלץ

שער ספר משיח אלמים מכתב יד רבי יהודה אלבז משפחת כלץ היא משפחת רבנים ומחברי ספרים, אשר מוצאה מקסטיליה, לאחר גירוש ספרד המשפחה השתקעה באלג'יר.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשפחת כלץ · ראה עוד »

משפחות כהן

ביהדות, כֹּהֵן הוא מצאצאי אהרן הכהן.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשפחות כהן · ראה עוד »

משה מאיוורא

רבי משה מאיוורא (חי במאה ה-13) היה רב מתקופת הראשונים, מבעלי תוספות איוורא, ונחשב לגדול שבחבורה זו.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשה מאיוורא · ראה עוד »

משה מקוצי

רבי משה בן יעקב מקוּצִי היה מבעלי התוספות במאה ה-13, מחבר "ספר מצוות גדול" (סמ"ג).

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשה מקוצי · ראה עוד »

משה מרקוביץ

ר' משה מרקוביץשתמונה להחלפה משה מרקוביץ (ה'תרט"ו, 1855 - ניסן ה'תרצ"ה, 1935) היה ביבליוגרף וביוגרף ליטאי, בן העיר ראסיין.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשה מרקוביץ · ראה עוד »

משה מזרחי (מקובל)

רבי משה מזרחי הסופר (רמ"מ) היה מרבני ומקובלי דמשק, סופר ועורך.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשה מזרחי (מקובל) · ראה עוד »

משה אריה לייב שפירא

הנחת אבן הפינה לשיכון הרבנים בירושלים. מימין לשמאל: רבי מרדכי רוקח מבילגוריי, '''הרב משה אריה לייב שפירא''', הרב זליג ראובן בנגיס והרב משה בלוי. ה'תש"ה. הרב משה אריה לייב שפירא (תרמ"ט, 1889 – י' בסיוון תשל"ב, 23 במאי 1972) היה ראש ישיבת תורת אמת בירושלים ורב ומו"ץ בשכונת בית ישראל בעיר.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשה אריה לייב שפירא · ראה עוד »

משה אבן זברה

רבי משה אבן זברה (בן זבארה, זבארו, זאברו, אבן זאברה; בערך ה'ר' 1440 - ה'ר"ס 1510), היה סופר סת"ם, מדקדק ופוסק הלכה מחכמי ספרד.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשה אבן זברה · ראה עוד »

משה איסרליש

מצבת קברו של הרמ"א בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב שבקז'ימייז' (הרובע היהודי בעיר), 2016 בית כנסת הרמ"א בקז'ימייז' רבי משה איסרלישׂ, הידוע בכינויו הרמ"א (ה'ר"ץ, 1530 – י"ח באייר ה'של"ב, 1572), היה פוסק, ראש ישיבה, מקובל ופילוסוף.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשה איסרליש · ראה עוד »

משה נג'ארה (לקח טוב)

רבי משה נג'ארה (? - ה'שמ"א) היה מחכמי צפת בתקופתו של האר"י והיה מתלמידיו.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשה נג'ארה (לקח טוב) · ראה עוד »

משה פארדו

הרב משה פארדו (ה'תק"ע, 1810, ירושלים - ט"ז באב ה'תרמ"ח, 1888, אלכסנדריה) היה רב ודיין שכיהן כאב בית הדין הספרדי בירושלים וכרבה הראשי של יהדות אלכסנדריה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשה פארדו · ראה עוד »

משה פרנס מרוטנבורג

רבי משה פרנס מרוטנבורג היה אחד מהראשונים, הוא חי ופעל בעיר רוטנבורג שבגרמניה בשלהי המאה ה-13 או בראשית המאה ה-14, מתלמידי המהר"ם מרוטנבורג, ומחבר 'ספר הפרנס'.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשה פרנס מרוטנבורג · ראה עוד »

משה פרובינצאלו

רבי משה פרובינצאלו או פרובינצאלי (ה'רס"ג, 1503 – ד' באלול ה'של"ו, יולי 1576) היה רב וראש ישיבה במודינה ומנטובה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשה פרובינצאלו · ראה עוד »

משה ר' מנדלש

רבי משה בן ישעיה מנחם, הידוע בכינויו ר' משה ר' מֶנדֶל'שׂ (.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשה ר' מנדלש · ראה עוד »

משה לוי (בת ים)

הרב משה (יעקב) לוי (ה'תרע"ה, 1915 – ג' בתמוז ה'תשכ"ט, 19 ביוני 1969) היה רבה הספרדי הראשון של בת ים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשה לוי (בת ים) · ראה עוד »

משה חגיז

רבי משה חגיז (כונה גם "המני"ח"; ה'תל"ב, (1672) – נפטר אחרי שנת ה'תק"י, 1750), היה מחכמי ירושלים במאה ה-18, מראשי הלוחמים בשבתאות.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשה חגיז · ראה עוד »

משה חיים מבגדאד

הרב משה חיים מבגדאד (ה'תקי"ב, 1752 - ח סיוון ה'תקצ"ו, 11 ביוני 1836) היה פוסק ודרשן ממנהיגי הקהילה היהודית בעיראק בשלהי המאה ה-18 וראשית המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשה חיים מבגדאד · ראה עוד »

משה בן מימון אלבאז

רבי משה בן מימון אלבאז (מכונה גם: רמב"ם אלבאז; המאה ה-16) היה רב ומקובל בעיר תרודאנת שבמרוקו.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשה בן מימון אלבאז · ראה עוד »

משה גאלנטי (הראשון)

הרב משה בן מרדכי גאלנטי (נקרא גם רבי משה גאלנטי הזקן, על מנת להבדילו מנכדו), נפטר אחרי 1612 (ה'שע"ב; יש אומרים בגיל 90) היה רב, פוסק ומקובל צפתי בולט.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשה גאלנטי (הראשון) · ראה עוד »

משה דאנון

רבי משה דאנון (חי במאה ה-15 וה-16), היה חכם תלמודיסט ופוסק הלכה מחכמי פורטוגל.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשה דאנון · ראה עוד »

משה דוד בקשט

הרב משה דוד בקשט ה'תרס"ב, 1902 – י"ד בתשרי ה'תשמ"ג, 1 באוקטובר 1982 היה אחד מראשוני התלמידים בישיבת "מרכז הרב" ומעשרת התלמידים הבולטים בישיבה שבחר הרב אברהם יצחק הכהן קוק כדי שיהוו את הגרעין הראשון של "מכון הרי פישל".

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשה דוד בקשט · ראה עוד »

משה די ברושליש

רבי משה די ברושליש היה רב בימי הביניים, מתלמידי הרא"ש.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשה די ברושליש · ראה עוד »

משה הכהן מלוניל

רבי משה הכהן מלוניל המכונה הרמ"ך היה מחכמי לוניל שבפרובנס בדורו של הרמב"ם (סוף המאה ה-12 / תחילת המאה ה-13), ומחבר "הגהות (או: השגות) הרמ"ך" על משנה תורה לרמב"ם.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשה הכהן מלוניל · ראה עוד »

משה ישראל

הרב משה ישראל (ה'ת"ל, 1670 - ה'ת"ק, 1740) היה מחכמי צפת וירושלים במאה ה-18, שד"ר ומחבר שו"ת "משאת משה".

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשה ישראל · ראה עוד »

משה יוסף מרדכי מיוחס

הרב משה יוסף מרדכי מיוחס (טבת ה'תצ"ח, 1738 – י"ג בתשרי ה'תקס"ו, 6 באוקטובר 1805) היה מחכמי ירושלים, שד"ר והראשון לציון.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשה יוסף מרדכי מיוחס · ראה עוד »

משיח שקר

שבתי צבי, ממשיחי השקר המפורסמים בהיסטוריה של עם ישראל, בציור משנת 1665 משיח שקר הוא אדם שנחשב בעיני עצמו או תומכיו למשיח, אך בראיה היסטורית הסתבר כי אינו משיח, ולכן מכונה "משיח שקר".

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשיח שקר · ראה עוד »

מתתיה נסים טירני

מתתיהו נסים טירני (1745 - 1815 בערך) היה רב ומשורר מחכמי איטליה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומתתיה נסים טירני · ראה עוד »

מלאכת בורר

מְלֶאכֶת הַבּוֹרֵר היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, ומשמעותה היא, הפרדת דבר שאינו רצוי מדבר הרצוי.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומלאכת בורר · ראה עוד »

מלאכי הכהן

רבי מלאכי הכהן (כ"ב בתמוז ה'ת"ס, 10 ביולי 1700 - כ"א בחשון ה'תקל"ב, 29 באוקטובר 1771) היה רב איטלקי, מגדולי רבני ליוורנו במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומלאכי הכהן · ראה עוד »

מטפחת ספרים

מטפחת ספרים הוא ספר מחקר ביקורתי, העוסק בחיבור ספר הזוהר ותוכנו, שנכתב על ידי רבי יעקב עֶמְדין (נודע בכינוי יַעְבֶ"ץ).

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומטפחת ספרים · ראה עוד »

מגן דוד

200px ציור קדום של מגן דוד משנת 1008 על כריכת כתב יד לנינגרד מגן דוד (בתו מחשב: ✡) הוא הקסגרמה (כוכב בעל שישה קודקודים) שבו מונחים שני משולשים שווי צלעות זה על זה ויוצרים מבנה של שישה משולשים שווי צלעות המחוברים לצלעות משושה משוכלל.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומגן דוד · ראה עוד »

מגיד מישרים (ספר)

מגיד מישרים הוא ספר מוסר, פרשנות המקרא וקבלה, שיצא לאור בלובלין ובוונציה בשנים ה'ת"ו–ה'ת"ט.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומגיד מישרים (ספר) · ראה עוד »

מדרש פליאה

מדרש פליאה הוא כינוי ל"מדרש" מוזר ומתמיה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומדרש פליאה · ראה עוד »

מדרש תמורה

מדרש תמורה (או מדרש תמורות) הוא ספר מדרש קטן המיוחס לתנאים רבי ישמעאל ורבי עקיבא.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומדרש תמורה · ראה עוד »

מדרש לקח טוב

עמוד הפתיחה - ראו להלן מדרש לקח טוב, המכונה גם פסיקתא זוטרתא, הוא ביאור על חמשת חומשי תורה ועל חמש מגילות על פי מדרשי התלמוד: מכילתא, ספרא, ספרי ויתר המדרשים הקדומים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומדרש לקח טוב · ראה עוד »

מועד לכל חי

מועד לכל חי הוא ספר הלכה ומוסר לחודשי ומועדי השנה שכתב רבי חיים פאלאג'י הערוך לפי סדר מעגל השנה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומועד לכל חי · ראה עוד »

מורה הנבוכים

הספר "מורה הנבוכים" (נקרא גם: "מורה נבוכים") הוא ספר פילוסופיה שחיבר הרמב"ם בערבית יהודית במאה ה-12 כדי לתת מענה לספקות ותהיות שמתעוררות לאדם המאמין שהוא גם אדם רציונלי.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומורה הנבוכים · ראה עוד »

מות משה

משה מתבונן על הארץ מפסגת הר נבו מות משה מתואר ב ומהווה למעשה את האירוע האחרון לפני כניסתם של בני ישראל לארץ כנען.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומות משה · ראה עוד »

מי כמוך ואין כמוך

אדון חסדך בל יחדל (מי כמוך ואין כמוך) הוא פיוט מאת רבי יהודה הלוי המתאר בצורה פיוטית את סיפור מגילת אסתר.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומי כמוך ואין כמוך · ראה עוד »

א-סמוע

קבוצה יהודית מבקרת בבית הכנסת, 2009. על משקוף הפתח משמאל גרפיטי של צלב קרס. ברקע בתי הכפר א-סמוע בית הכנסת 2009 אַ-סַּמוּע (בערבית: السموع) (בעברית: סמוע) היא עיירה פלסטינית בדרום הר חברון, המונה כ-18,000 תושבים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וא-סמוע · ראה עוד »

אם תעזבני יום יומים אעזבך

אם תעזבני יום, יומים אעזבך הוא פתגם שפירושו הוא שאם האדם ישכח קצת מדברי התורה סופו שיישכח את כולם.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואם תעזבני יום יומים אעזבך · ראה עוד »

אפרים מרגנסבורג

רבי אפרים בר' יצחק בר' אברהם מרגנסבורג (כונה לרוב רבינו אפרים; 1110 בקירוב – ד'תתקל"ה, 1175 בקירוב) היה מבעלי התוספות ומראשוני תלמידיו של רבנו תם, וכן תלמידו של ריב"א.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואפרים מרגנסבורג · ראה עוד »

אפרים ארדיט

הרב אפרים ארדיט (1700–1786) היה רבה של אזמיר שבטורקיה ומחבר ספר מטה אפרים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואפרים ארדיט · ראה עוד »

אפרים נבון

הרב אפרים (בן אהרן) נבון (ה'תל"ז, 1677 - כ"ו בניסן ה'תצ"ה, 1735; איסטנבול - ירושלים - איסטנבול) היה פוסק ודיין.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואפרים נבון · ראה עוד »

אפרים לניאדו

הרב אפרים לניאדו (נפטר בכ"ח בשבט ה'תקס"ה, 1805) היה רבה הראשי של חלב, האחרון לשושלת רבני משפחת לניאדו שכיהנו כרבני הקהילה למעלה מ-200 שנה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואפרים לניאדו · ראה עוד »

אריה טויבר

אריה טויבר (1871–1932) היה ביבליוגרף וחוקר הספר העברי.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואריה טויבר · ראה עוד »

אתה הנחלת

אַתָּה הִנְחַלְתָּ תּוֹרָה לְעַמֶּךָ הוא פיוט האזהרות הנפוץ ביותר בקהילות ישראל ומן הקדומים ביותר הנמצאים בידינו, והוא מצוי במחזורי אשכנז וצרפת, בקטעי גניזה ובנוסח איטליה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואתה הנחלת · ראה עוד »

אלעזר מגרמייזא

רבי אלעזר מגרמייזא (גם "גרמיזה", וגם "ורמייזא"; הכוונה לעיר וורמס) (ד'תתק"ך, 1160 – ד'תתק"ץ, 1230 בערך) היה מקובל ופוסק, מגדולי רבניהם של חסידי אשכנז ותלמידו של רבי יהודה החסיד.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואלעזר מגרמייזא · ראה עוד »

אלעזר קאליר

רבי אלעזר קאליר (ה'תצ"ח, 1738 – ט"ו בחשוון ה'תקס"ב, 1801) היה מרבני בוהמיה הבולטים, רב ברכניץ וב, פרשן תלמודי ופוסק הלכה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואלעזר קאליר · ראה עוד »

אלעזר בירבי קליר

רבי אלעזר בירבי קליר (גם קיליר), או רבי אלעזר הקליר (המאה ה-6 – המאה ה-7) היה פייטן ארץ ישראלי שחי כנראה בסוף התקופה הביזנטית ובשנותיו הראשונות של השלטון המוסלמי בארץ ישראל, ומחשובי הפייטנים הקלאסיים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואלעזר בירבי קליר · ראה עוד »

אלכסנדרי זוסלין הכהן

הרב אלכסנדרי הכהן (הרב גם נודע בראשי תבות מהרז"ך, רז"ך וגם מהרא"ך), פעל בפרנקפורט, היה מחשובי פוסקי חכמי ישראל במחצית הראשונה של המאה ה־14, מחבר ספר האגודה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואלכסנדרי זוסלין הכהן · ראה עוד »

אליעזר אבן שנג'י

הרב אליעזר אבן שאנג'י או שנג'י או שנגי (ה'ת"ך - התע"א) היה אב"ד ומגדולי דורו בקושטא, ומחבר ספר דת ודין.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואליעזר אבן שנג'י · ראה עוד »

אליעזר נחום

הרב אליעזר נחום (תכ"ב - חשון תק"ה; 1662–1744) היה אב בית דין וראש ישיבה בעיר אדריאנופול שבטורקיה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואליעזר נחום · ראה עוד »

אליעזר סופינו

רבי אליעזר סוּפִּינוֹ (Supino) היה רב איטלקי, רב העיר פיזה, מחבר ספרי הלכה, ודמות מרכזית בפולמוס שבת החתונה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואליעזר סופינו · ראה עוד »

אליעזר פאפו

הרב אליעזר ב"ר יצחק פאפו (תקמ"ו - כ' בתשרי תקפ"ח; 1786 – 11 באוקטובר 1827) היה פוסק ומקובל.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואליעזר פאפו · ראה עוד »

אליעזר בן ארחא

רבי אליעזר בר ארחא (נפטר ב-30 באוקטובר 1651) היה דיין וראש הקהילה היהודית בחברון, דיין בעזה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואליעזר בן ארחא · ראה עוד »

אליעזר די אבילה

הרב אליעזר די אבילה (כונה: רב אד"א; י"ד בניסן ה'תע"ד, 1714 - ג' באדר א' ה'תקכ"א - 1761) היה ראש ישיבה בעיר רבאט שבמרוקו, דיין ופוסק.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואליעזר די אבילה · ראה עוד »

אליהו רחמים זייני

הרב ד"ר אליהו רחמים זיני (נולד בי"ד באב ה'תש"ו, 11 באוגוסט 1946) הוא פוסק ורב דתי לאומי, ראש ישיבת "אור וישועה" שהוקמה על ידו בחיפה ב-2001.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואליהו רחמים זייני · ראה עוד »

אליהו שמאע הלוי

הרב אליהו שמאע הלוי היה רב ראשי ואב בית הדין בעיר חלב שבסוריה בין השנים 1805–1814, תקס"ה - תקע"ד.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואליהו שמאע הלוי · ראה עוד »

אליהו דלמדיגו

הרב אליהו בן משה אבא דלמדיגו (1458, כרתים – 1493) היה פילוסוף אריסטוטלי ותאולוג יהודי רציונליסטי, מחבר ספר בחינת הדת - בו מתח ביקורת על תורת הקבלה, ופיקפק באותנטיות של ספר הזוהר.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואליהו דלמדיגו · ראה עוד »

אליהו הצרפתי

רבי אליהו הצרפתי (ה'תע"ה 1715 - כ"ו אלול ה'תקס"ה 1805), היה רב ודיין בפאס שבמרוקו, פוסק הלכה, ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואליהו הצרפתי · ראה עוד »

אליהו הכהן (רב)

רבי אליהו בן אברהם שלמה הכהן האתמרי (איזמיר, 1659 (משוער) – איזמיר, 1729, ח' באדר ב' ה'תפ"ט) היה דיין, מחבר ספרים ומקובל מחכמי איזמיר.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואליהו הכהן (רב) · ראה עוד »

אליהו ישראל

רבי אליהו ישראל (תע"ה, 1715 - תקמ"ד, 1 בפברואר 1784) היה שד"ר, רב, אב בית דין באלכסנדריה שבמצרים ובירושלים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואליהו ישראל · ראה עוד »

אליהועיני בן הקוף

אליהועיני בן הקוף היה כהן גדול בבית המקדש השני שהוזכר במשנה כמי שערך בימיו את טקס שריפת הפרה אדומה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואליהועיני בן הקוף · ראה עוד »

אזולאי

אזולאי נודע גם כאסולי, אסולין, אזולאס ועוד.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואזולאי · ראה עוד »

אחרונים

מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואחרונים · ראה עוד »

אחרים ויש אומרים

אחרים ויש אומרים הם כינויים במשנה לתנאים אנונימיים, במקרים רבים הכינוי הוא לרבי מאיר ורבי נתן (בהתאמה).

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואחרים ויש אומרים · ראה עוד »

אבן העזר

אבן העזר (בראשי תיבות: אה"ע או אבה"ע) הוא החלק השלישי בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואבן העזר · ראה עוד »

אבא דמן יפו

אַבָּא דְּמִן יָפוֹ, הידוע גם בתור אַדָּא דְּמִן יָפוֹ, היה אמורא ארצישראלי בדור השלישי, אשר חי ביפו.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואבא דמן יפו · ראה עוד »

אברהם מונסון

רבי אברהם מונסון (מכונה גם: אברהם מונסון הזקן; 1560 בערך – 1619) היה רב, דיין, ראש ישיבה ומקובל בקהיר שבמצרים וממנהיגיה של יהדות מצרים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם מונסון · ראה עוד »

אברהם מונסון (השני)

רבי אברהם מונסון (מכונה גם: אברהם מונסון האחרון; ה'ת"מ, 1680 בערך – ה'תק"כ, 1760 בערך) היה מחכמי טיטואן שבמרוקו ור"מ ודיין בקהיר שבמצרים ומחברם של ספרים רבים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם מונסון (השני) · ראה עוד »

אברהם אמינוף

הרב אברהם אמינוף, 1925 הרב אברהם אמינוף תלמודי (ה'תרי"ז, 1857 – ט' בשבט ה'תרצ"ט, 1939) היה רבה ומנהיגה של הקהילה הבוכרית בירושלים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם אמינוף · ראה עוד »

אברהם אלנקאר

רבי אברהם אלנקאר (המאה ה-18, נפטר בשנת ה'תקס"ד - 1804) היה דיין בליוורנו שבאיטליה, מקובל, מדקדק, משורר ופרשן.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם אלנקאר · ראה עוד »

אברהם אלחדד

הרב אברהם אלחדד (ג' באלול תש"א, 26 באוגוסט 1941 – י"ח בכסלו תשפ"ב, 22 בנובמבר 2021) שימש כראש מוסדות "אוצר התורה" במשך 50 שנה בעיר סרסל הסמוכה לפריז שבצרפת.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם אלחדד · ראה עוד »

אברהם אליעזר הלוי

הרב אברהם אליעזר הלוי (תקי"ח, 1758 – י"א בכסלו תקפ"ו, 21 בנובמבר 1825) היה אב בית הדין של הקהילה היהודית טריאסטה, מחשובי רבני איטליה בדורו ומורו של שד"ל.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם אליעזר הלוי · ראה עוד »

אברהם אזולאי

רבי אברהם אזולאי (ה'ש"ל, 1570 – כ"ד בחשון ה'ת"ד, 1643; יש הטוענים כי נפטר בכ"א בחשוון) היה מקובל ופוסק, סב סבו של החיד"א.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם אזולאי · ראה עוד »

אברהם אזולאי (מנדלבוים)

אברהם אזולאי (מנדלבוים; כ"ו בסיוון תרמ"ו, יוני 1886 – ז' בתמוז תשי"ז, 6 ביולי 1957) היה עסקן ציבור בתל אביב, יושב ראש ועד שכונת נוה שלום, ממייסדי שכונת מאה שערים בתל אביב וחבר מועצת העיר בארבע המועצות הראשונות.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם אזולאי (מנדלבוים) · ראה עוד »

אברהם אזולאי (מרקש)

רבי אברהם בן ישראל אזולאי (נפטר בח' באב ה'תק"א, יולי 1741) היה מקובל, פוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של מרקש שבמרוקו במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם אזולאי (מרקש) · ראה עוד »

אברהם אזולאי (פירושונים)

קטגוריה:פירושון אישים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם אזולאי (פירושונים) · ראה עוד »

אברהם אבן מוסה

הרב אברהם אבן מוסה (ה'ת"כ, 1660 (משוער) - כ"א באדר ה'תצ"ג, מרץ 1733) היה רב, פייטן, פוסק ומקובל מרוקאי מהמאה ה-18, שפעל בתטואן ובתוניס.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם אבן מוסה · ראה עוד »

אברהם אבן דאוד

רבי אברהם אבן דאוד הלוי (בספרדית: Abraham ibn Daud; ד'תת"ע, 1110 – ד'תתק"מ, 1180) היה היסטוריון, סופר, פילוסוף ואסטרונום יהודי שחי ופעל בספרד במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם אבן דאוד · ראה עוד »

אברהם אבולעפיה

רבי אברהם אַבּוּלְעַפְיָה (ה' אלפים, 1240 - ה'נ"א, 1291 בערך) היה רב ומקובל, נחשב לרוב כנציג הבולט של זרם הקבלה האקסטטית.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם אבולעפיה · ראה עוד »

אברהם סתהון

הרב אברהם סתהון (תצ"ה בערך – תקע"ו) היה ראב"ד וראש הרבנים בעיר חלב שבסוריה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם סתהון · ראה עוד »

אברהם סבע

רבי אברהם בן יעקב סבע (1440 ה'ר, ספרד - 1508, ט' בתשרי ה'רס"ט, ליד ורונה, איטליה) היה רב, מקובל, והוגה דעות יהודי בדור גירוש ספרד.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם סבע · ראה עוד »

אברהם פינסו

הרב אברהם פינסו (ת"ק – י"ח בחשוון תק"פ; 1740 – 1820) היה ראש ישיבה ואב בית דין בעיר סרייבו שבבוסניה, שחי בשנותיו האחרונות בירושלים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם פינסו · ראה עוד »

אברהם רפאל קורייאט

אברהם רפאל קורייאט (1730 – ספטמבר 1805) היה דיין במוגדור שבמרוקו ובליבורנו שבאיטליה, מחבר הספר "זכות אבות".

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם רפאל קורייאט · ראה עוד »

אברהם בן לוי קונקי

רבי אברהם בן לוי קונקי היה מקובל שפעל בעיר חברון במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם בן לוי קונקי · ראה עוד »

אברהם בן דוד מפושקירה

רבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה (ראב"ד, 1110 לערך – כ"ו בכסלו ד'תתקנ"ט, 1198) היה רב וראש ישיבה בעיר פּוֹסְקְיֶיר (בצרפתית: Posquières, בימינו וָוּבֶֿרט), שבחבל פרובאנס בצרפת, פרשן תלמוד ומקובל.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם בן דוד מפושקירה · ראה עוד »

אברהם בן דוד יצחקי

רבי אברהם בן דוד יצחקי (תכ"א, 1661 - י"ג בסיוון תפ"ט, 1729) היה הראשון לציון בשנים 1715–1722.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם בן דוד יצחקי · ראה עוד »

אברהם גדילייא

רבי אברהם בן ר' שמואל גדיליא (גדיליה/גדליה) הראשון, שד"ר ירושלים ומחבר ברית אברהם, הפירוש הקדום ביותר על הילקוט שמעוני.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם גדילייא · ראה עוד »

אברהם די בוטון

רבי אברהם ברבי משה די בוטון (1545, ה'ש"ה או 1548, ה'ש"ח - 1588, ה'שמ"ח) המכונה הלחם משנה היה רב, פוסק וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם די בוטון · ראה עוד »

אברהם הלוי אמיגו

רבי אברהם הלוי אמיגו (ה'ש"ע 1610 (לערך), אדריאנופול - ה'תמ"ג 1683, ירושלים) היה מחכמי ארץ ישראל שבאו מטורקיה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם הלוי אמיגו · ראה עוד »

אברהם היכיני

הרב אברהם היכיני או היכני היה רב, פוסק, פייטן ומשורר בקושטא ובאזמיר במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם היכיני · ראה עוד »

אברהם וולפנזון

רבי אברהם וואלפאנזאן (וולפנזון) (נולד ה'תקס"ד - תרט"ו) היה דיין של עדת הפרושים בצפת.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם וולפנזון · ראה עוד »

אברהם כלפון (רב)

רבי אברהם כלפון ("האבר"ך"; 1735, ליוורנו איטליה - 1819, צפת) היה פרשן מקרא ותלמוד, משורר, כרוניקאי ומנהיג קהילת יהודי טריפולי בסוף המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם כלפון (רב) · ראה עוד »

אברהם יערי

אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם יערי · ראה עוד »

אברהם ישראל זאבי

רבי אברהם ישראל זאבי (חברון, ראשית שנות ה'ת' - חברון, ה'תצ"א), היה רב, דרשן שד"ר וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם ישראל זאבי · ראה עוד »

אבות דרבי נתן

אָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן (בראשי תיבות: אדר"נ או אבדר"נ) היא תוספת למסכת אבות, שזמן יצירתה משוער לתקופת התנאים, וזמן עריכתה משוער לתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואבות דרבי נתן · ראה עוד »

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואגדה (יהדות) · ראה עוד »

אהרן אלפנדרי

הרב אהרן אלפנדרי (תס"א - תקל"ד; 1701–1774) היה מחכמי איזמיר, מפורסם בעיקר בספריו יד אהרן ומרכבת המשנה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואהרן אלפנדרי · ראה עוד »

אהרן לפפה

הרב אהרן בן יצחק לַפַּפָּה (ה'שס"ד, 1604 - כ"ו באייר ה'תכ"ז 1667), היה מרבני טורקיה במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואהרן לפפה · ראה עוד »

אהרן הכהן פרחיה

הרב אהרן בן חיים אברהם הכהן פרחיה (או פרחיא; 1627–1697), נכדו של הרב פרחיה הכהן, חי בסלוניקי ופעל בה כרב ופוסק.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואהרן הכהן פרחיה · ראה עוד »

אהרן ווירמש

רבי אהרן ווירמש (נהגה: ווֹרְמְס או וֶרְמְס; י"ח באב ה'תקי"ד, 7 ביולי 1754 – ט"ו באייר ה'תקצ"ו, 2 במאי 1836) היה רבה של יהדות מץ, דיין, מקובל וראש ישיבה במץ, ומחבר ספרי "מאורי אור" על תלמוד בבלי ועל שולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואהרן ווירמש · ראה עוד »

אוניברסיטת פדובה

אוניברסיטת פדובה (באיטלקית: Università degli Studi di Padova, ר"ת: UNIPD), הוא מוסד לימודים אקדמיים אשר נוסד בשנת 1222 בפדובה שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואוניברסיטת פדובה · ראה עוד »

אוצר מסעות

עטיפת הספר אוצר מסעות הוא קובץ יומני מסע של נוסעים יהודים מתקופות שונות, מתחילת האלף השני לספירה ועד למאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואוצר מסעות · ראה עוד »

אור לציון

הרב בן ציון אבא שאול מחבר שו"ת אור לציון אור לציון הוא ספר שאלות ותשובות מאת הרב בן ציון אבא שאול, הספר הוא אבן יסוד בפסיקה החרדית-ספרדית.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואור לציון · ראה עוד »

אור החיים (ספר)

אור החיים הוא חיבורו המפורסם של רבי חיים בן עטר והוא ביאור על חמשת חומשי התורה, ומשלב ביאור עם דרש וקבלה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואור החיים (ספר) · ראה עוד »

אורח חיים (שולחן ערוך)

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) אורח חיים (בראשי תיבות או"ח) הוא החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואורח חיים (שולחן ערוך) · ראה עוד »

אכילת דג עם חלב

אכילת דג עם חלב היא נושא לדיון הלכתי.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואכילת דג עם חלב · ראה עוד »

אכילת דג בשבת

בקהילות יהודיות רבות קיים מנהג לאכול דג בשבת.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואכילת דג בשבת · ראה עוד »

אין מסיחין בסעודה

אין מסיחין בסעודה (או: אין משיחין בשעת הסעודה) הוא כלל בהלכות דרך ארץ לפיו אין לדבר בזמן האכילה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואין מסיחין בסעודה · ראה עוד »

אין כאלוהינו

אין כאלוהינו הוא פיוט הנאמר בסוף תפילת שחרית לפני אמירת פיטום הקטורת.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואין כאלוהינו · ראה עוד »

איסור סירוס

איסור סירוס הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לסרס אדם או בעל חיים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואיסור סירוס · ראה עוד »

איסור שתיית מים בחילופי תקופות

ביהדות, תקופה היא אחת מארבע התקופות - ארבעת חלקיה של שנת החמה (שנקראים גם "עונות השנה").

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואיסור שתיית מים בחילופי תקופות · ראה עוד »

איש מצליח (סידור)

איש מצליח הוא סידור תפילה נפוץ, בהוצאת מכון הרב מצליח שעל יד ישיבת כסא רחמים, בעריכת הרב אדיר עמרוצי ע"פ שיטתו ונוסחאותיו של הרב מאיר מאזוז, אביו הרב מצליח מאזוז, ושיטתו בדקדוק של אחד מזקני רבני ג'רבא, הרב שאול הכהן בספרו לחם הביכורים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואיש מצליח (סידור) · ראה עוד »

איש אשכולות

'''לאונרדו דה וינצ'י''', איש אשכולות הנראה כארכיטיפ של "איש הרנסאנס" אִישׁ הָאַשׁכּוֹלוֹת הוא מושג המתאר אדם משכיל בעל ידע מעמיק ורחב היקף בתחומי מדע ורוח רבים ומגוונים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואיש אשכולות · ראה עוד »

איגרת הרמב"ן לחכמי צרפת

איגרת רמב"ן לחכמי צרפת הנפתחת במילים "טרם אענה אני שוגג", היא מכתב שהפנה רבי משה בן נחמן לחכמי צפון צרפת, בשיאו של הגל השני בפולמוס על ספרי הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואיגרת הרמב"ן לחכמי צרפת · ראה עוד »

אידרא

אידרא הוא שמם של שלושה מאמרים בספר הזוהר, אידרא דבי משכנא ובה סודות המשכן שעשה משה רבנו, אידרא רבא, ואידרא זוטא.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואידרא · ראה עוד »

נסים זרחיה אזולאי

רבי נסים זרחיה אזולאי (ירושלים - צפת כ"ו בטבת ה'תקצ"ז) היה רב דיין מקובל ומחבר ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ונסים זרחיה אזולאי · ראה עוד »

נסים דוד עזראן

הרב ניסים עזראן ואביו הרב שמואל עזראן הרב נסים דוד עזראן (כ"ח בכסלו ה'תרע"א, 29 בדצמבר 1910 - ג' באדר ה'תשמ"ד, 6 בפברואר 1984) היה מייסד וראש ישיבת בית שמואל בירושלים ויקיר העיר ירושלים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ונסים דוד עזראן · ראה עוד »

נקבת השילוח

המחשה טופוגרפית של עיר דוד וסביבתה בימי חזקיהו הנקבה בשנת 1900 נִקְבַּת הַשִּׁלֹחַ, הידועה גם כנִקְבַּת חזקיהו, היא מנהרה בירושלים, שדרכה הועברו מי מעיין הגיחון תחת בתי עיר דוד ממזרח למערב, לאורך יותר מחצי קילומטר.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ונקבת השילוח · ראה עוד »

נתן מרומי

רבי נתן בר יחיאל מרומי (המאה ה-11, איטליה) היה תלמיד חכם ויוצר חשוב בתקופת הראשונים, בן למשפחת חכמים ומנהיגי ציבור ברומא, פוסק ומחבר ספר "הערוך", מספרי היסוד בפרשנות התלמוד.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ונתן מרומי · ראה עוד »

נתן אדלר

הרב נתן בן שמעון הכהן אדלר (י' בטבת ה'תקי"ב, דצמבר 1751 – כ"ז באלול תק"ס, 17 בספטמבר 1800) היה רב ומקובל בפרנקפורט, גרמניה, ורבו של החתם סופר.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ונתן אדלר · ראה עוד »

נתן בורג'יל

הרב נתן בורג'יל (בערך ת"פ, 1720 - חשוון תקנ"ב, 1791) היה מגדולי רבני תוניסיה בזמנו, אב"ד תוניס וראש רבני תוניסיה, מחבר הספר "חק נתן" על סדר קדשים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ונתן בורג'יל · ראה עוד »

נתנאל וייל

שער "קרבן נתנאל", דפוס ראשון, קרלסרוהה 1755 רבי נתנאל וַיְיל (ה'תמ"ז, 1687 – ל' בניסן ה'תקכ"ט, 1769) היה ראש ישיבה בפראג ורב העיר קרלסרוהה (בדפוסים: קרלסרוא).

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ונתנאל וייל · ראה עוד »

נטילת ידיים שחרית

ישיבת בית אל בירושלים נטילת ידיים שחרית הוא חיוב מתקנות חז"ל הנזכרות בתלמוד, לפיה כל אדם הקם משנתו בבוקר מחויב ליטול את ידיו.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ונטילת ידיים שחרית · ראה עוד »

נחמן קטופא

שער הספר 'נבואת הילד', מהדורת ברלין תקמ"ט-1789 קבר נחמן קטופא ליד ברעם נחמן קטופא (על כי נקטף בנעוריו), הנקרא גם נחמן חטופא (על כי חטפו המוות; א' בתשרי ד'רל"ה, 29 באוגוסט 474 – ד'רמ"ז) הוא דמות מחבר ספר "נבואת הילד".

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ונחמן קטופא · ראה עוד »

נו"ן הפוכה

כתבי היד החשובים ביותר של ספר התנ"ך המצויים כיום (המאה ה-10 לספירה). ניתן לראותם בשולי הגיליון מימין. י 35-36), בספר תורה בן זמננו נו"ן הפוכה (׆) או נו"ן מנוזרת (מובדלת) היא סימן בטקסט המקראי, כמין נ' הפוכה, ככתב ראי, המופיע במהדורות נוסח המסורה של התנ"ך בתשעה מקומות.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ונו"ן הפוכה · ראה עוד »

נוסח תפילה

נוסח תפילה הוא מכלול הטקסטים של התפילה והמנהגים הנלווים אליהם.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ונוסח תפילה · ראה עוד »

נושאי כליו של השולחן ערוך

571x571pxנושאי כליו של השולחן ערוך הוא שמם הקיבוצי של פרשני ספר השולחן ערוך אשר חיבר רבי יוסף קארו.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ונושאי כליו של השולחן ערוך · ראה עוד »

ספר תורה שנפל

תפלה לסליחה על הפלת ספר תורה, המאה הי"ט דין ספר תורה שנפל הוא מכלול ההלכות וההנהגות, הנוגעות ליחיד או לציבור, שהפילו, או שהיו נוכחים, בעת שספר תורה נפל ארצה, וכולל תענית, מתן צדקה ולימוד תורה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וספר תורה שנפל · ראה עוד »

ספר חסידים

ספר חסידים היא יצירה יהודית דתית חשובה המכילה הלכות, מנהגים וסיפורים קצרים בעלי מוסר השכל, שנכתב על ידי רבי יהודה החסיד.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וספר חסידים · ראה עוד »

ספר הזוהר

ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וספר הזוהר · ראה עוד »

ספר החזיונות

ספר החזיונות (ידוע גם בשם שבחי ר' חיים ויטאל) הוא חיבור מאת רבי חיים ויטאל (מהרח"ו), בכיר תלמידי האר"י.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וספר החזיונות · ראה עוד »

ספר החינוך

ספר החינוך הוא ספר המתאר את כל תרי"ג (613) המצוות שמופיעות בתורה על פי מניינו של המחבר.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וספר החינוך · ראה עוד »

ספר הישר (מוסר)

ספר הישר, קושטנטינה ר"פ, 1520 ספר הישר הוא ספר מוסר שחובר כנראה בספרד במאה ה-13, ככל הנראה בידי חכם בשם זרחיה היווני.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וספר הישר (מוסר) · ראה עוד »

ספר הישר (אגדה)

שער ספר הישר במהדורה הראשונה, ונציה, שפ"ה (1625) סֵפֶר הַיָּשָׁר הוא חיבור מימי הביניים שלא נודע מי חיברו.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וספר הישר (אגדה) · ראה עוד »

ספר יואל

ספר יוֹאֵל הוא הספר השני בקובץ תרי עשר, הקרוי כשם הנביא הבא בכותרת הספר: יוֹאֵל בֶּן-פְּתוּאֵל.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וספר יואל · ראה עוד »

ספרי

סִפְרֵי הוא שם כולל לשני מדרשי הלכה, אחד על ספר במדבר ואחד על ספר דברים, אם כי בקרב הראשונים גם מדרשי הלכה אחרים נקראו לעיתים בשם "ספרי".

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וספרי · ראה עוד »

ספירת העומר

סְפִירַת הָעוֹמֶר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לספור כל יום במשך 49 ימים, החל מהקרבת מנחת העומר.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וספירת העומר · ראה עוד »

סטטיסטיקות של התנ"ך

ממוזער מילים היחידאיות בתנ"ך. בעריכתו של אליהו ציפר סטטיסטיקות של התנ"ך הכוללות ספירת הפסוקים, המילים, והאותיות שבתנ"ך, ידועות עוד מימי התלמוד (בסביבות המאה ה-3).

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וסטטיסטיקות של התנ"ך · ראה עוד »

סדר מועד

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וסדר מועד · ראה עוד »

סדר תנאים ואמוראים

סדר תנאים ואמוראים הוא חיבור קדום העוסק בכרונולוגיה של חכמי המשנה והתלמוד, וכן בכללים מתודולוגיים של הבנת התלמוד ושל פסיקת ההלכה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וסדר תנאים ואמוראים · ראה עוד »

סדר ליל ראש השנה

סדר ליל ראש השנה הוא מנהג יהודי הכולל אכילת מאכלים סמליים, ואמירת תפילות במהלך סעודת ליל ראש השנה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וסדר ליל ראש השנה · ראה עוד »

סדר הפרשיות בתפילין

התפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מעור ומכיל קלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וסדר הפרשיות בתפילין · ראה עוד »

סדר הדורות

סדר הדורות הוא ספר שחובר על ידי הרב יחיאל בן שלמה היילפרין - רבה של מינסק, ראה אור בשנת ה'תקכ"ט (1769), והודפס בכמה מהדורות.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וסדר הדורות · ראה עוד »

סולימאן אוחנה

רבי סולֵימַאן אוחנה (נפטר ב-שע"ח, 1618) היה מקובל שנמנה עם גורי האר"י.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וסולימאן אוחנה · ראה עוד »

סוטה (הלכה)

בהלכה, סוטה (בעברית מקראית: שֹוטה) היא אישה נשואה שהתייחדה עם גבר זר לאחר שבעלה התריע בה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וסוטה (הלכה) · ראה עוד »

עצם הלוז

עצם הלוז (או "נסכוי") היא העצם שממנה, על פי דברי חז"ל, יבנה מחדש הגוף בימי תחיית המתים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ועצם הלוז · ראה עוד »

עקילס הגר

עקילס הגר היה גר צדק שהתגייר לפני מרד בר כוכבא, בתקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ועקילס הגר · ראה עוד »

עקיבא אזולאי

עקיבא (משה אבנר) אזולאי (1913 – 8 בספטמבר 1984, י"א באלול ה'תשמ"ד) היה איש ציבור ישראלי, פעיל ארגון ההגנה, מראשוני הנוטרים בירושלים, סגן ראש העיר, סגן יו"ר המועצה הדתית ונשיא ועד העדה המערבית בירושלים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ועקיבא אזולאי · ראה עוד »

עלינו לשבח

עלֵינו לשבֵּח היא תפילה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ועלינו לשבח · ראה עוד »

עזרא הנביא ממונקנטור

רבי עזרא הנביא ממונקנטור (Moncontour) היה תלמיד חכם צרפתי ואולי גם מקובל, בן המאה ה-13, שחי ופעל בתקופת בעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ועזרא הנביא ממונקנטור · ראה עוד »

עזרא ועזריאל בני שלמה

רבי עזרא בן שלמה מגרונה, ואחיו רבי עזריאל בן שלמה מגרונה, היו מגדולי המקובלים בקטלוניה בסביבות שנת ד'תתק"ן, 1190.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ועזרא ועזריאל בני שלמה · ראה עוד »

עזרת נשים (בית כנסת)

קורדובה, ספרד מיניאטורה של נשים מתפללות בעזרת הנשים בבית הכנסת בקורדובה; מתוך המוזיאון לתולדות אנדלוסיה, קורדובה, ספרד עזרת הנשים היא המקום בבית הכנסת שנועד לנשים המתפללות, בנפרד מהמקום המיועד לגברים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ועזרת נשים (בית כנסת) · ראה עוד »

עזריה מן האדומים

רבי עזריה בן משה מן האדומים (דה רוסי - באיטלקית: Bonaiuto de' Rossi; 1513 בקירוב, מנטובה – 1578, פרארה) היה למדן, היסטוריון וחוקר יהודי-איטלקי.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ועזריה מן האדומים · ראה עוד »

עזריה פיגו

רבי עזריה פיג'ו (ה'של"ט, 1579 – א' באדר א' ה'ת"ז, 1647) היה מחכמי איטליה במאה ה-17, רב, פוסק ודרשן.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ועזריה פיגו · ראה עוד »

עופות טמאים

עופות טמאים הם עופות אסורים באכילה על פי היהדות.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ועופות טמאים · ראה עוד »

עוז והדר

סמל המכון עוז והדר הוא מכון תורני העוסק בההדרה והוצאה לאור של ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ועוז והדר · ראה עוד »

עובדיה יוסף

הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ועובדיה יוסף · ראה עוד »

עודד ירקוני

עודד ירקוני (30 בינואר 1921 - 10 באוגוסט 2002) היה איש חינוך ישראלי, חבר "ההגנה".

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ועודד ירקוני · ראה עוד »

פנחס הלוי

רבי פנחס הלוי אחי הרא"ה היה מחכמי יהדות ספרד הנוצרית, בן דורו של הרמב"ן ורבו של אחיו הצעיר רבי אהרן הלוי מברצלונה (הרא"ה).

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ופנחס הלוי · ראה עוד »

פסקי תוספות

פסקי תוספות למסכת יבמות בתוך תלמוד בבלי מהדורת עוז והדר פסקי תוספות הוא חיבור קדום שמתמצת את פסקי ההלכה הנובעים מפירושי התוספות על התלמוד.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ופסקי תוספות · ראה עוד »

פרק שירה

פרק שירה (נקרא גם פרקי שירה, ברייתא דפרק שירה או שירת הבריאה) הוא חיבור קצר (ברייתא) המסוגנן בלשון חז"ל.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ופרק שירה · ראה עוד »

פרשת בלק

אתונו. (צויר בידי גוסטב ז'אגר, 1836) פָּרָשַׁת בָּלָק היא פרשת השבוע השביעית בספר במדבר.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ופרשת בלק · ראה עוד »

פרודיות לפורים

עמוד מתוך '''חבקבוק הנביא''', פיזרו ה'רע"ג. פָּרוֹדְיוֹת לפורים הן פרודיות המיועדות לקריאה בחג הפורים, הנפוצות בגרסאות שונות בקרב היהודים החל מתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ופרודיות לפורים · ראה עוד »

פירוש רש"י לתלמוד

פירוש רש"י לתלמוד הוא הפירוש הידוע ביותר לתלמוד הבבלי, משמש כפירוש לכל לומד, וכנדבך חשוב ובעל משקל נכבד בקרב פוסקי ההלכה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ופירוש רש"י לתלמוד · ראה עוד »

פירוש הרמב"ן לתורה

פירוש הרמב"ן לתורה דפוס ונציה פירוש הרמב"ן לתורה הוא אחד מספרי היסוד לפרשנות המקרא והאמונה היהודית.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ופירוש הרמב"ן לתורה · ראה עוד »

צמצום (הלכה)

בהלכה, צמצום הוא מונח המתייחס לדיוק האנושי ולמגבלותיו.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וצמצום (הלכה) · ראה עוד »

צבי כץ

הרב צבי כץ (זסלב, ווהלין; אחרי ה'ש"ן, 1590 – ?), רב באירופה במאה ה-17, מחבר פירושים על השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וצבי כץ · ראה עוד »

צדקה (יהדות)

צְדָקָה היא מתן עזרה חומרית או מנטלית לנזקק אשר חלקה מוטלת כחובה הלכתית וחלקה ניתנת על בסיס התנדבותי.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וצדקה (יהדות) · ראה עוד »

צדוק ליינמן

צדוק לֶיינמן (לעיתים נכתב לינמן) (27 בדצמבר 1904, י"ט בטבת תרס"ה – 27 בנובמבר 1973) היה מו"ל ובעל בית דפוס ישראלי, שוחר ספרות עברית, מייסד דפוס צה"ל, מייסד הוצאת הספרים "צ' ליינמן" ומייסד בית הדפוס "אוֹרצֵל" ברמת גן.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וצדוק ליינמן · ראה עוד »

צוואת רבי יהודה החסיד

צוואת רבי יהודה החסיד הוא חיבור הכולל רשימת ציוויים והנהגות מאת רבי יהודה החסיד.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וצוואת רבי יהודה החסיד · ראה עוד »

קפה

תבלינים פולי קפה קפה הוא שם כולל למספר משקאות חמים וקרים, המופקים מפולי צמח הקפה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וקפה · ראה עוד »

קלמן הברקשטן

קלונימוס קלמן הַבֶּרְקַשְׂטְן או הַבֶּרְקַסְטְן היה רב ליטאי-פולני במאה ה-16, שעלה לארץ ישראל והיה הרב הראשון לעדת האשכנזים בירושלים ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וקלמן הברקשטן · ראה עוד »

קבר אור החיים

מפת הקברים העיקריים בבית הקברות בהר הזיתים קבר אור החיים (נודע בכינוי: קבר אור החיים הקדוש), הוא קברו של רבי חיים אבן עטר, המפורסם בשם ספרו "אור החיים".

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וקבר אור החיים · ראה עוד »

קבר זכריה

קבר זכריה מימין וקבר בני חזיר משמאל מפת הקברים העיקריים בבית הקברות בהר הזיתים בני היישוב הישן מתפללים בסמוך לקבר זכריה גרפיטי של עולי רגל יהודים על הנפש קבר זכריה הוא שמה של מצבה מונוליטית משלהי התקופה ההלניסטית בארץ ישראל המהווה חלק מקבוצת מבני קבורה מפוארים הניצבים בנחל קדרון, למזרחה של העיר העתיקה והר הבית ולמרגלות הר הזיתים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וקבר זכריה · ראה עוד »

קברי צדיקים ביהדות

תנא רבי יונתן בן עוזיאל בעמוקה, זיהוי משנת 1210-1211 קבר רבי יהושע דסכנין ואשתו בסכנין, זיהוי משנת 1270-1320 ביהדות, קברי צדיקים הם מקומות קבורתם (או מקומות המזוהים כמקומות קבורתם, בעקבות מסורות מאוחרות) של יהודים (בעיקר רבנים) הנחשבים דמויות מופת.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וקברי צדיקים ביהדות · ראה עוד »

קבלת הוראות מרן

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) קבלת הוראות מרן הוא כלל הלכתי המציין את המחויבות להתחשב בדעתו של הרב יוסף קארו (המכונה מרן) כדעה המכריעה בכללי הפסיקה לעומת פוסקים אחרים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וקבלת הוראות מרן · ראה עוד »

קבורת איברים

קבורת איברים הוא נידון הלכתי בדין חיוב קבורת איברי האדם שנפרדו מגופו.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וקבורת איברים · ראה עוד »

קבורה (יהדות)

קבורת המת היא מצוות עשה מהתורה לקבור את המתים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וקבורה (יהדות) · ראה עוד »

קורח

קֹרַח בן יצהר הוא דמות מקראית שחלק על דרך הנהגתם של משה ואהרון, ונענש.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וקורח · ראה עוד »

קיצור סמ"ג

קיצור סמ"ג הוא ספר הלכות על סדר המצוות, אשר מהווה קיצור של ספר מצוות גדול, זהות מחברו נתונה במחלוקת קוטבית, היו שאמרו שמחברו נוצרי והיו שאמרו שמחברו יהודי.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וקיצור סמ"ג · ראה עוד »

קיר הפלא אשר בוורמייזה

קִיר הַפֶּלֶא אֲשֶׁר בְּוֶרְמַיְזָה היא בלדה מאת שאול טשרניחובסקי, שנכתבה בשנת 1924 בעקבות אגדה ידועה על אמו של רש"י (או אמו של רבי יהודה החסיד; האגדה התגלגלה לאישים נוספים).

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וקיר הפלא אשר בוורמייזה · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורמב"ן · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורמב"ם · ראה עוד »

ראם (מיתולוגיה)

רְאֵם (בארמית: אורזילא) הוא מפלצת מן היהדות.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וראם (מיתולוגיה) · ראה עוד »

רעידת האדמה בצפת (1837)

רעידת האדמה של שנת 1837 (תקצ"ז) הייתה רעידת אדמה חזקה שפגעה באזור הגליל בארץ ישראל ובלבנון, הותירה אלפי הרוגים והחריבה את העיר צפת וסביבותיה, וכן פגעה קשות בעיר טבריה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורעידת האדמה בצפת (1837) · ראה עוד »

רפאל משה בולה

רבי רפאל משה בולה (סלוניקי - כ"ז באדר תקל"ג, 20 באפריל 1773, ירושלים) היה רב מחכמי ירושלים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורפאל משה בולה · ראה עוד »

רפאל מילדולה (רב בלונדון)

חכם רפאל בן משה חזקיה מלדולה (ה'תקי"ד, 1754 - כ"א בסיוון ה'תקפ"ח, 3 ביוני 1828) היה רבה של קהילת יהודי ספרד ופורטוגל בלונדון, בעל ספר הלכות הנישואים "חופת חתנים".

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורפאל מילדולה (רב בלונדון) · ראה עוד »

רפאל קירכהיים

רפאל קִירְכְהַיים (בגרמנית: Raphael Kirchheim; 1804, פרנקפורט – 6 בספטמבר 1889, שם) היה חוקר יהדות יהודי גרמני.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורפאל קירכהיים · ראה עוד »

רפאל שלמה לניאדו (1793)

הרב רפאל שלמה לניאדו הראשון (ת"ע בערך – תקנ"ד; 1710–1793) היה דיין ורב העיר חלב שבסוריה, מגדולי הרבנים והדיינים בעיר.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורפאל שלמה לניאדו (1793) · ראה עוד »

רפאל שלמה הבדלה

רבי רפאל שלמה הבדלה (לפעמים נכתב: עבדלה; מוראה, ? – ירושלים, ה'ת"ץ) היה מחכמי סלוניקי ובסוף ימיו ראש ישיבה ורב העיר ירושלים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורפאל שלמה הבדלה · ראה עוד »

רפאל הלוי

רבי רפאל (בכור) הלוי (? - י"ד באב תקי"ב), היה רב, פוסק, מחכמי ירושלים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורפאל הלוי · ראה עוד »

רפאל יצחק זרחיה אזולאי

רבי רפאל יצחק זרחיה אזולאי (1701–1765) היה דיין, מרבני ירושלים במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורפאל יצחק זרחיה אזולאי · ראה עוד »

רפאל ישעיה אזולאי

רבי רפאל ישעיה אזולאי היה שד"ר ואב בית הדין אנקונה, איטליה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורפאל ישעיה אזולאי · ראה עוד »

רפאל ישראל קמחי

הרב רפאל ישראל קמחי (נפטר בין השנים תצ"ב - תצ"ז) היה רב, מחבר ספרים ושד"ר מקהילת צפת לארצות אירופה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורפאל ישראל קמחי · ראה עוד »

רפפורט (שם משפחה)

ברכת הכהנים רפָּפורט או רפּוֹפורט (נכתב גם: רפאפורט; באנגלית: Rap(p)aport, Rap(p)oport or Rapa Porto) הוא שם משפחה יהודי-כהני.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורפפורט (שם משפחה) · ראה עוד »

רש"י

רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורש"י · ראה עוד »

רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה

מידות, שיעורים ומשקלות משמשים בתחומים הלכתיים רבים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה · ראה עוד »

רלב"ג

רבי לוי בן גרשום (או בן גרשוןבראשי תיבות: רלב"ג, ובכינויו הלועזי: מגיסטר ליאו הבריאוס – Magister Leo Hebraeus או גרסונידס - Gersonides; 1288–1344) היה תלמיד חכם צרפתי בתקופת הראשונים, פרשן מקרא, אסטרונום, מתמטיקאי, מדען, מהנדס, ממציא, איש אשכולות, רופא ומחשובי הפילוסופים היהודים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורלב"ג · ראה עוד »

רב אחאי

רב אחאי (לפעמים מוזכר בשם רב אחא) - מחכמי הדור הראשון של הסבוראים, עם סיומה של תקופת האמוראים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורב אחאי · ראה עוד »

רב סעדיה גאון

רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882, תמוז ד'תרמ"ב – 16 במאי 942, כ"ו באייר ד'תש"ב), המכונה גם בקיצור: רס"ג, היה איש אשכולות, מגאוני בבל.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורב סעדיה גאון · ראה עוד »

רב פלטוי גאון

רב פלטוי ב"ר אביי גאון היה גאון ישיבת פומבדיתא בין השנים ד'תר"ב, 842 - ד'תרי"ח, 858.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורב פלטוי גאון · ראה עוד »

רב פורים

תלמידי ישיבה חוגגים את פורים, ירושלים, 1997 רב פורים הוא מנהג פרודי הרווח בישיבות, בישיבות תיכוניות, באולפנות ('רבנית פורים'), ולעיתים גם בבתי ספר תיכוניים דתיים, ולפיו תלמידי הישיבה ממנים בתקופת חג הפורים רב מקרב התלמידים, שמחליף כביכול לתקופת החג את ראש הישיבה או ראש האולפנה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורב פורים · ראה עוד »

רבה (מוסמכת לרבנות)

נשים בולטות בתולדות הרבות: לילי מונטגיו, מרתה נוימרק, ריי פרנק, פאולה אקרמן, רגינה יונאס, הלן לווינטל, שרה הורוביץ, סאלי פריסנד, תהילה ליכטנשטיין רַב או רַבָּה הוא תואר לאישה שהוסמכה לרבנות או משמשת בתפקיד רב.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורבה (מוסמכת לרבנות) · ראה עוד »

רבי נהוראי

רבי נהוראי היה תנא ארץ-ישראלי בדור הרביעי לתנאים (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה).

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורבי נהוראי · ראה עוד »

רבי פינחס בן יאיר

רבי פינחס בן יאיר היה תנא בן הדור הרביעי והחמישי לתנאים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורבי פינחס בן יאיר · ראה עוד »

רבי שמעון בר יוחאי

רבי שמעון בר יוחאי (גם רבי שמעון, ר"ש, בן יוֹחַי; או בקיצור רשב"י, בספרי הזוהר ותיקוני הזוהר והאידרות מכונה בשם בוצינא קדישא) היה תנא בן הדור הרביעי שפעל במאה ה-2, ותלמידו של רבי עקיבא.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורבי שמעון בר יוחאי · ראה עוד »

רבי יוסי הכהן

רבי יוסֵי הכהן היה תנא שחי בשלהי המאה הראשונה לספירה, בן הדור השני של התנאים ותלמידו של רבן יוחנן בן זכאי.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורבי יוסי הכהן · ראה עוד »

רדב"ז

רבי דָּוִד בֶּן שְׁלֹמֹה אִבְּן זִמְרָא (רדב"ז; ה'רל"ט, 1479 – כ"א בחשוון ה'של"ג, 1572) היה פוסק הלכה וראש ישיבה, אב בית דין ומנהיגה של יהדות מצרים, ולאחר מכן רב בצפת.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורדב"ז · ראה עוד »

שמשון חיים נחמני

רבי שמשון חיים נחמני (ה'תס"ו, 1706 - ו' באלול ה'תקל"ט, 18 באוגוסט 1779) היה רב, מקובל, סופר תורני, ומשורר יהודי איטלקי.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושמשון חיים נחמני · ראה עוד »

שמחת תורה

דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושמחת תורה · ראה עוד »

שמואל מפיורדא

רבי שמואל בן ר' אורי שרגא פייבוש מפיורדא היה רבן של שידלוב ופיורדא.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושמואל מפיורדא · ראה עוד »

שמואל ארקוולטי

רבי שְׁמוּאֵל בֶּן אֶלְחָנָן יַעֲקֹב אַרְקִיווֹלְטִי (1530 בצ'זנה – 1611 בפדובה) היה סופר, מדקדק ופייטן יהודי מאיטליה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושמואל ארקוולטי · ראה עוד »

שמואל אלבז (רב)

רבי שמואל אלבז (19 באוקטובר 1597 – 8 במרץ 1677) היה אבי משפחת אביחצירא, בן המאה ה-16, תלמידו של רבי חיים ויטאל.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושמואל אלבז (רב) · ראה עוד »

שמואל אליעזר זילברמן

הרב שמואל אליעזר זילברמן -שמולייזר הנגר שמואל אליעזר זילברמן מוכר גם בתור שמולייזר הנגר (ה'תרי"א, 1851, פינסק ברוסיה – ה'תר"פ, 1920, ירושלים) היה איש ציבור ירושלמי, מן הבולטים בבעלי המלאכה היהודים שעסקו במלאכה ואומנות העץ בירושלים בשלהי המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושמואל אליעזר זילברמן · ראה עוד »

שמואל אליעזר הלוי איידלס

רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (איותים אחרים: איידלש או אידלש; בראשי תיבות: מהרש"א - מורנו הרב רבי שמואל איידלש או אליעזר; ה'שט"ו 1555 - ה' בכסלו ה'שצ"ב 1631 אוסטרואה) היה רב ומפרש התלמוד, מגדולי האחרונים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושמואל אליעזר הלוי איידלס · ראה עוד »

שמואל אבן אלבאז

רבי שמואל אבן אלבאז (רשב"א; ה'תנ"ז (1697) - ה'תק"ט (1749), היה רב, פוסק, דיין, מקובל, דרשן, משורר ופייטן. מחכמי מרוקו במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושמואל אבן אלבאז · ראה עוד »

שמואל אבוהב

הרב שמואל אבוהב (1610 – 22 באוגוסט 1694) היה רב ופוסק הלכות בעיר ונציה ומגדולי חכמי איטליה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושמואל אבוהב · ראה עוד »

שמואל פרימו

רבי יהודה שמואל פרימו (לעיתים: יאודה; בראשי תיבות: רש"ף או מהרש"ף; ה'שצ"ד, 1634 - ט"ז בניסן ה'תס"ח, 6 באפריל 1708) היה רב ומקובל טורקי ממוצא מצרי.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושמואל פרימו · ראה עוד »

שמואל קאיידנובר

רבי אהרן שמואל קאיידנובר, מכונה גם מהרש"ק או מהראש"ק (קרי: 'קוֹידַנוֹבֶר', ה'שע"ד, 1614 - י"ט בתמוז ה'תל"ו, 20 יוני 1676) היה רב אשכנזי, מראשוני האחרונים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושמואל קאיידנובר · ראה עוד »

שמואל חיון

ספר בני שמואל, שאלוניקי שע"ג הרב שמואל חיון (סביב ה'ש"כ, 1560 - ט"ז טבת ה'שס"ח, 5 בינואר 1608) היה פוסק הלכה, ראש ישיבה, אב בית הדין ורבה של סלוניקי, מחבר הספר 'בני שמואל' על חושן משפט.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושמואל חיון · ראה עוד »

שמואל גרמיזאן

הרב שמואל גרמיזאן (בקירוב 1605, ה'שס"ה – בקירוב 1675, ה'תל"ה) היה פוסק ספרדי, דרשן ומקובל, מגדולי חכמי ירושלים במאה ה-17, ומחברם של חיבורים רבים בכל מקצועות התורה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושמואל גרמיזאן · ראה עוד »

שמואל דניאל

הרב שמואל דניאל היה פוסק הלכה, מדייני שאלוניקי ובאזמיר במאה ה-17 ומחבר ספר זקן שמואל.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושמואל דניאל · ראה עוד »

שמואל הנגיד

רבי שמואל הלוי בן יוסף הנגיד (בערבית: أبو إسحاق إسماعيل بن النغريلة, תעתיק: אבו אסחאק אסמאעיל בן א–נע'רילה; 993 – 1055-1057), היה רב, מנהיג ומדינאי שפעל בסוף תקופת הגאונים ובתחילת ימי הראשונים כראש רבני ספרד, פוסק, פרשן, פילוסוף, בלשן ומגדולי המשוררים העבריים בתקופת תור הזהב בספרד של ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושמואל הנגיד · ראה עוד »

שמואל ויטאל

רבי שמואל וויטאל בן רבי חיים (ה'שנ"ח, 1598 - תל"ז, 1677), בנם של רבי חיים ויטאל וג'אמילה (אשתו השניה של אביו), היה מרבני ומקובלי דמשק.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושמואל ויטאל · ראה עוד »

שמות חיצוניים לדמויות אנונימיות במקרא

בסיפורי המקרא מופיעות דמויות רבות ללא ציון שמן.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושמות חיצוניים לדמויות אנונימיות במקרא · ראה עוד »

שאול מאמסטרדם

ספרו "בנין אריאל" מהדורה חדשה בשני כרכים רבי שאול לווינשטאם בן רבי אריה לייב מאמסטרדם (~ה'תע"ז, 1717 – ז' בתמוז ה'תק"ן, 19 ביוני 1790) היה רב וראש ישיבה, מגדולי יהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושאול מאמסטרדם · ראה עוד »

שאול מקיקץ שלי

הרב שאול מקיקץ שלי (1887–29 בנובמבר 1969, ה'תרמ"ז - י"ט בכסלו ה'תש"ל) היה רב ודיין, מורה, מתרגם ועורך ספרות רבנית, מגדולי רבני ג'רבה במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושאול מקיקץ שלי · ראה עוד »

שאול ברלין

רבי שאול ברלין בן הרב צבי הירש לוין (ת"ק, 1740 – כ"ג בחשוון תקנ"ה, 16 בנובמבר 1794) היה רב קהילה בגרמניה ומשכיל בסתר.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושאול ברלין · ראה עוד »

שם טוב אבן גאון

רבי שם טוב בן אברהם גאון (ה'מ"ז, 1287 – 1330) היה מגדולי התורה בספרד.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושם טוב אבן גאון · ראה עוד »

שם טוב גבאי

רבי שם טוב גבאי כיהן כראש ישיבה וכדיין בירושלים במאה ה-18, היה מתלמידיו המובהקים של רבי חיים בן עטר.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושם טוב גבאי · ראה עוד »

שם הגדולים

שם הגדולים הוא חיבור ביבליוגרפי וביוגרפי מאת הרב חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א).

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושם הגדולים · ראה עוד »

שנת הסוס

Draft horse מהארדנים, ישן בעמידה שְׁנַת הַסוּס היא דפוס התנהגותו של הסוס בתחום השינה, והיא מאופיינת בשינה "עראית" ולרוב בעמידה, במשך זמן מועט ביממה, ובפרקי זמן רבים וקצרים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושנת הסוס · ראה עוד »

שער הכוונות

שער הכוונות הוא שמו של ספר קבלה מכתבי האר"י שכתב רבי חיים ויטאל העוסק בכוונות התפילה השבת ומועדי ישראל.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושער הכוונות · ראה עוד »

שש זכירות

שש זכירות (בסידורי עדות המזרח מודפסות עשר זכירות, ובסידורי אשכנז הישנים, מודפסות רק ארבע זכירות) הן מספר קטעים מהתורה המובאים ברוב סידורי התפילה הנפוצים, לאחר תפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושש זכירות · ראה עוד »

שלמה אהרן ורטהיימר

הרב שלמה אהרן ורטהיימר (י' בכסלו תרכ"ז, 18 בנובמבר 1866 בהונגריה – י' בתמוז תרצ"ה, 11 ביולי 1935 בירושלים) היה דיין ומחבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה, הלכה, אגדה, דרוש, דקדוק לשון הקודש, ועוד.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושלמה אהרן ורטהיימר · ראה עוד »

שלמה עמאר (מרקש)

הרב שלמה בן אברהם עמאר (? - ה'תצ"ה) היה אב בית דין וראש ישיבה בעיר מרקש שבמרוקו.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושלמה עמאר (מרקש) · ראה עוד »

שלמה עדני

הרב שלמה בן הרב ישועה עדני (ה'שכ"ז, 1567 בצנעא, תימן - לאחר שנת 1624 בחברון, ארץ ישראל), מגדולי מפרשי המשנה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושלמה עדני · ראה עוד »

שלמה שלם

הרב שלמה שלם בן חיים יחיאל כהן (בכתב לטיני: Solomon Salem; 1705, אדירנה, האימפריה העות'מאנית - 1781, אמסטרדם, הולנד) היה הרב הראשי של יהודי וידין, יהודי סופיה, יהודי בלגרד והקהילה הפורטוגזית של אמסטרדם.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושלמה שלם · ראה עוד »

שלמה לוריא

חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 – י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושלמה לוריא · ראה עוד »

שלשלת הקבלה (ספר)

שלשלת הקבלה הוא ספר שחובר על ידי רבי גדליה אבן יחיא (1526–1587), החיבור עוסק בכרונולוגיה יהודית ובסיפורים מתולדות עם ישראל.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושלשלת הקבלה (ספר) · ראה עוד »

שלום מאיר ולך

3 תחנות בחייו של המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין שלום מאיר הכהן ולך (נולד בשנת 1947) הוא רב, מרצה, הוגה וסופר ישראלי.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושלום מאיר ולך · ראה עוד »

שלום שרעבי

הרב שלום מזרחי שרעבי (מכונה גם הרש"ש הקדוש, סביבות ה'ת"פ, 1720 – י' בשבט ה'תקל"ז, ינואר 1777) היה מקובל בולט שעלה לארץ ישראל מתימן, ושימש ראש ישיבת המקובלים בית אל.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושלום שרעבי · ראה עוד »

שטיח מעופף

"רוכבים על שטיח מעופף", יצירתו של ויקטור וסנצוב משנת 1880. "זוג על שטיח מעופף", יצירה נוספת מעשה ידי ויקטור וסנצוב. שטיח מעופף או מרבד קסמים הוא חפץ המוזכר באגדות ובפולקלור ערבי, פרסי ורוסי.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושטיח מעופף · ראה עוד »

שחרור

שַׁחֲרוּר (שם מדעי: Turdus merula) הוא מין ציפור שיר ממשפחת הקיכליים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושחרור · ראה עוד »

שבעים פנים לתורה

שבעים פנים לתורה הוא ביטוי של חז"ל המציג את הגיוון הרב של הדרכים שבהן ניתן לפרש את התורה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושבעים פנים לתורה · ראה עוד »

שבתי הכהן

ציור נפוץ המיוחס בטעות לש"ך (הדמות היא הרב חיים דייטשמן) המצבה שעל קברו רבי שבתי הכהן (מכונה הש"ך; 1622, ה'שפ"ב – 8 בפברואר 1663, א' באדר א' ה'תכ"ג (לפי גרסה אחרת נפטר ב-א' באדר ה'תכ"ב)) היה רב ופוסק הלכה, מחבר פירוש הש"ך על השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושבתי הכהן · ראה עוד »

שד"ר

הרב יעקב ספיר יצא בשליחות קהילת "הפרושים" בירושלים אל הודו ואוסטרליה בשנים 1858–1863, בדרכו שהה תקופה במחיצת יהודי תימן ופרסם רבות אודותיהם עיר העתיקה בירושלים בשלהי המאה ה-19 שַׁדָּ"ר (ראשי תיבות של שלוחא דְרַבָּנָן) היה כינויים של יהודים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושד"ר · ראה עוד »

שו"ת מן השמים

"שו"ת מן השמים" הוא חיבור הלכתי מראשית המאה ה-13 מאת ר' יעקב הלוי ממרויש, מבעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושו"ת מן השמים · ראה עוד »

שונה הלכות

שונה הלכות הוא מושג תלמודי המתאר תלמיד חכם שבקיא במשניות ובברייתות (כלומר בדיני ההלכות) אך לא בתלמוד (כלומר בסברה העומדת מאחוריהן).

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושונה הלכות · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושולחן ערוך · ראה עוד »

שינוי שם

שינוי שם הוא תהליך שבו משתנה שמו הפרטי או שם משפחתו של אדם.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושינוי שם · ראה עוד »

שיר הייחוד

שער "שיר הייחוד" טיהינגן, שכ (1560) שיר הייחוד הוא פיוט העוסק בעיקרי האמונה היהודית בחרוזים, ומכיל תארים ושבחים רבים לקב"ה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושיר הייחוד · ראה עוד »

שיתין נשמין

שנת הסוס. סוס ישן בעמידה. שִׁיתִין נִשְׁמִין או שִׁיתִין נִשְׁמֵי (מארמית - שישים נשימות) הוא שיעור זמן הלכתי למדידת שינה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושיתין נשמין · ראה עוד »

שיבולי הלקט

שבולי הלקט (בכתיב חסר: "שבלי הלקט") הוא ספר עברי שחובר באיטליה על ידי ר' צדקיה בן אברהם הרופא במאה השלוש עשרה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושיבולי הלקט · ראה עוד »

תנא דבי אליהו

תנא דבי אליהו הידוע גם בשם סדר אליהו הוא מדרש אגדה המיוחס לאליהו הנביא.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ותנא דבי אליהו · ראה עוד »

תנועת דור דעה

תנועת דור דעה (כונתה: דְּרַאדֲּעַה, ואנשיה: דַּרְדְּעִים) הוא פלג קטן ביהדות תימן שנוסד בעיר צנעא בתחילת המאה העשרים מתוך הזרם הבלדי על ידי הרב יחיא קאפח ותלמידיו.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ותנועת דור דעה · ראה עוד »

תניא רבתי

תניא או תניא רבתי, הוא ספר הלכה שנכתב בתקופת הראשונים באיטליה על ידי רבי יחיאל בן יקותיאל הרופא.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ותניא רבתי · ראה עוד »

תענית

ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ותענית · ראה עוד »

תפלת החדש

תפלת החֹדֶש הוא שמו של סידור בנוסח הספרדים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ותפלת החדש · ראה עוד »

תפילת חנה

חנה מקדישה את בנה שמואל. תפילת חנה היא תפילה שהתפללה חנה לה' על הולדת בנה, שמואל הנביא, לאחר עשר שנות עקרות.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ותפילת חנה · ראה עוד »

תקנות שו"ם

תקנות שו"ם הן תקנות קהילתיות מקיפות בענייני ציבור, בענייני ממונות ובעניינים נוספים, אשר תוקנו במאה ה-12 ובמאה ה-13 על ידי רבנים ופרנסים מקהילות שו"ם, הקהילות האשכנזיות הגדולות שעל גדות נהר ריין: '''ש'''פיירא, '''ו'''רמייזא ו'''מ'''גנצא (כיום: שפייר, וורמס ומיינץ).

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ותקנות שו"ם · ראה עוד »

תרגום דברי הימים

תרגום דברי הימים, הידוע גם כתרגום רב יוסף, הוא תרגום ארמי לדברי הימים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ותרגום דברי הימים · ראה עוד »

תשב"ץ קטן

תשב"ץ קטן (או בשמו המקורי: תשב"ץ) הוא חיבור הלכתי מרבי שמשון בן צדוק (בן המאה ה-13, חי לקראת סוף תקופת בעלי התוספות), תלמידו ומשמשו של מהר"ם מרוטנבורג, שכתב וערך את תוכן הספר מתוך פסיקותיו והנהגותיו של רבו המהר"ם.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ותשב"ץ קטן · ראה עוד »

תלמוד תורה לנשים

תלמידות במדרשת שיל"ת לפי ההלכה, נשים אינן נכללות במצוות תלמוד תורה, אף על פי שאישה הלומדת תורה זוכה על כך לשכר.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ותלמוד תורה לנשים · ראה עוד »

תלמיד חכם שסרח

בשיח ההלכתי קיים הבדל ביחס שבין תלמיד חכם שסרח - שעבר עבירה - לבין אדם מן השורה, מכיוון שפרסום הדבר לגבי תלמיד-חכם יוצר חילול השם.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ותלמיד חכם שסרח · ראה עוד »

תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם

תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם היא מימרה תלמודית של האמורא רבי אלעזר בשם רבי חנינא.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ותלמידי חכמים מרבים שלום בעולם · ראה עוד »

תהילים נ"ב

תהילים נ"ב הוא המזמור החמישים ושתיים בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ותהילים נ"ב · ראה עוד »

תהילים ל'

תהלים ל' הוא המזמור ה-30 בספר תהילים (המזמור ה-29 בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה).

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ותהילים ל' · ראה עוד »

תהילים כ'

תהילים כ (מכונה גם לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד, או לַמְנַצֵּחַ, על שם מילות הפתיחה של הפרק) הוא הפרק העשרים בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ותהילים כ' · ראה עוד »

תוספות איוורא

תוספות איוורא הוא קובץ תוספות על התלמוד שנכתב על ידי קבוצת חכמים מהעיר איוורא (כיום אֶוְורֶה - Évreux שבחבל נורמנדי עילית בצפון צרפת), בשלהי המאה ה-13.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ותוספות איוורא · ראה עוד »

תורת משה

תורת משה, הוצאת צ'רנוביץ ה'תרי"זתורת משה המוכר יותר כ"האלשיך" הוא ספרו החשוב והמוכר ביותר של רבי משה אלשיך (האלשיך הקדוש) המציג את תורתו וביאוריו על חמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ותורת משה · ראה עוד »

תורה לשמה (ספר)

תורה לשמה הוא ספר שאלות ותשובות, שהעתיק הרב יוסף חיים מבגדד ("בן איש חי"), לדבריו על פי כתב יד עתיק שמצא.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ותורה לשמה (ספר) · ראה עוד »

תיקון ליל שבועות

תיקון ליל שבועות ותיקון ליל הושענא רבה, וורשא, 1873 תיקון ליל שבועות הוא סדר לימוד המיועד לליל חג השבועות, הכולל התחלות וסיומים של פרקי התורה ועל שמו נקרא גם לימוד התורה המסורתי בליל חג השבועות הנמשך כל הלילה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ותיקון ליל שבועות · ראה עוד »

ל"ג בעומר

איסוף קרשים לל"ג בעומר ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה (ל"ג) לספירת העומר (י"ח באייר), ונחשב החל מהמאה ה-12 ליום שמחה מסורתי, וכנקודת ציון להפסקת מנהגי האבלות הנוהגים בימי ספירת העומר.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ול"ג בעומר · ראה עוד »

לא ידח ממנו נדח

לֹא יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח הוא ביטוי מקראי.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ולא ידח ממנו נדח · ראה עוד »

לקט יושר

לקט יושר הוא ספר הלכה ומנהג, שנכתב על ידי הרב יוסף יוזפא אוסטרייכר, ומתעד את מעשיו, הנהגותיו ופסקיו של רבו רבי ישראל איסרלן (מחבר ספר "תרומת הדשן").

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ולקט יושר · ראה עוד »

לשם ייחוד

ביהדות, לשם ייחוד היא תפילה קצרה שיש נוהגים לאומרה לפני קיום מצוות ומטרתה לגרום לכוונת התפילה - לשם מה נאמרת התפילה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ולשם ייחוד · ראה עוד »

לימוד מקרא בלילה

לימוד מקרא במהלך הלילה נאסר בידי חלק מהמקובלים, ובראשם האר"י, ובידי הפוסקים שהושפעו מהם.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ולימוד מקרא בלילה · ראה עוד »

ליבורנו

מפת ליבורנו מהמאה ה-17 בית הכנסת הגדול של ליבורנו, נחרב בשנת 1944 מוּרים. בראשה ניצב פרדיננדו השני דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה, ובתחתיתה כבולים המוּרים שתושבי העיר הכניעו המוּרים במבט לים ליבורנו (איטלקית: Livorno) היא עיר נמל לחוף הים הליגורי בקצה המערבי של טוסקנה, איטליה, בירת נפת ליבורנו.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וליבורנו · ראה עוד »

ט"ז בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בט"ז שבט היא, ברוב השנים, פרשת יתרו.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וט"ז בשבט · ראה עוד »

ט"ו באב (מועד)

ט"ו באב (חמישה עשר בחודש אב) מצוין ביהדות כמועד בסימן פיוס, אהבה ונחמה בעם ישראל.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וט"ו באב (מועד) · ראה עוד »

טעמי המקרא

סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וטעמי המקרא · ראה עוד »

טרכט

טרכט הוא שד המוזכר בספרי שאלות ותשובות של רבי מאיר מלובלין (המאה ה-16) וכן אצל רבי חיים יוסף דוד אזולאי (המאה ה-18), העושה קישור מרומז בין מקרה שהובא לפניו לבין המקרא שהובא בפני רבי מאיר מלובלין.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וטרכט · ראה עוד »

זהבה לופו

זהבה לופו (נולדה בשנת 1948) היא ציירת ישראלית.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וזהבה לופו · ראה עוד »

זיהוי מקום המקדש

זיהוי מקום המקדש הוא ענף עיקרי בחקר בית המקדש, העוסק בזיהוי המקום המדויק שבו הוא עמד בתוך הר המוריה, הוא 'הר הבית'.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וזיהוי מקום המקדש · ראה עוד »

חמסה

חמסה עם עין במרכזה חמסה עם עין, דגים, המילה "חי" וקישוטי צמחים חמסה עשויה פימו- חמר פולימרי חמסה (מערבית: خمسة - חמישה) הוא סמל בצורת כף יד בעלת חמש אצבעות פרושות שישמש כהגנה מאגית בעיקר מפני עין הרע.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחמסה · ראה עוד »

חננאל ניפי

רבי חֲנָנִאֵל רפאל חי נֵיפִּי (כונה החכם ח"ן; באיטלקית: Graziadio Nepi; ה'תק"כ, 1759 – כ"ח בטבת ה'תקצ"ו, 18 בינואר 1836) היה מרבני איטליה, רבה של צ'נטו, פוסק הלכה וחבר הסנהדרין של פריז.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחננאל ניפי · ראה עוד »

חננאל בן שמואל

רבי חננאל בן שמואל היה נגיד, דיין וראש ישיבה במצרים במאה ה-12, תלמידו ומחותנו של הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחננאל בן שמואל · ראה עוד »

חנניה חביב אזולאי

רבי חנניה חביב אזולאי (ירושלים, 1876- קזבלנקה, 1935) כיהן כרב העיר לייז' שבבלגיה, מו"צ בעיר קונסטנטין שבאלג'יריה וראש ישיבת "מקור חיים" בעיר קזבלנקה שבמרוקו.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחנניה חביב אזולאי · ראה עוד »

חנוכת בית

חנוכת בית היא טקס או מסיבה חגיגית, בזמן הכניסה למגורים בבית חדש.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחנוכת בית · ראה עוד »

חפץ בן יצליח

רבי חפץ בן יצליח (גם רבי חפץ אלוף, ורבי חפץ גאון) מהגאונים, חי ופעל במחצית השנייה של המאה העשירית סוף תקופת הגאונים, מקום חייו ופעילותו אינן ידועים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחפץ בן יצליח · ראה עוד »

חצי שיעור

בהלכה, חצי שיעור היא אכילת מאכל האסור לאכילה בכמות הפחותה מהשיעור הדרוש לחיוב, לדוגמה אכילה של פחות מכזית חזיר.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחצי שיעור · ראה עוד »

חציל

דוכן חצילים בשוק צמח החציל, תפרחת ופירות שלושה סוגי חצילים חציל (שם מדעי: Solanum melongena), הוא צמח מאכל רב שנתי נפוץ, ממשפחת הסולניים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחציל · ראה עוד »

חק לישראל

"חֹק לישראל" (או בקיצור "חק") הוא מערך של חמישה ספרים הסודרים את חמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחק לישראל · ראה עוד »

חזקיה בן מנוח

רבי חזקיה בן מנוח (המכונה: ה"חזקוני"; נולד סביב ה'י' 1250 - ה'ע' 1310 בערך, בצרפת. פרטים מדויקים על שנת לידתו ופטירתו ומיקומם אינם ידועים) היה רב ופרשן מקרא צרפתי.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחזקיה בן מנוח · ראה עוד »

חד גדיא

גדי עיזים חַד גַּדְיָא הוא פיוט מסורתי בלשון ארמי המושר לאחר השלמה של הגדת הפסח, בערב ליל הסדר.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחד גדיא · ראה עוד »

חיבור ספר הזוהר

כריכת ההוצאה הראשונה של ספר הזוהר, מנטובה 1558 ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של חכמת הקבלה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחיבור ספר הזוהר · ראה עוד »

חידושי הרמב"ן לתלמוד

חידושי הרמב"ן הוא ספר יסוד בלימוד הגמרא ומספריו החשובים של רבי משה בן נחמן.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחידושי הרמב"ן לתלמוד · ראה עוד »

חידושי הרשב"א על מסכת מנחות

חידושי הרשב"א על מסכת מנחות הוא ספר של אחד הראשונים, שנכתב על מסכת מנחות, והוא מספרי הראשונים היחידים על מסכת בסדר קדשים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחידושי הרשב"א על מסכת מנחות · ראה עוד »

חידושי הריטב"א

חידושי הריטב"א הוא חיבורו של רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי על התלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחידושי הריטב"א · ראה עוד »

חיים מנחם בקשט

הרב חיים מנחם בקשט, 1982 הרב חיים מנחם בקשט (נולד בתרצ"ב 1932) היה סגן הרב הצבאי הראשי (בדרגת אלוף-משנה) ושירת ברבנות הצבאית במשך למעלה משלושים וחמש שנה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחיים מנחם בקשט · ראה עוד »

חיים מודעי

חתימתו של רבי חיים מודעי הרב חיים מודעי (ה'ת"ף, 1720 - ה'תקנ"ד, 1794) היה ראש חכמי צפת, ורב העיר איזמיר.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחיים מודעי · ראה עוד »

חיים אלפאנדרי הזקן

רבי חיים אלפאנדארי או אלפאנדארי הזקן (ה'שמ"ח - ה'ת') היה רב, דיין וראש ישיבה בקושטא ומחבר ספר מגיד מראשית.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחיים אלפאנדרי הזקן · ראה עוד »

חיים אבן חביב

רבי חיים אבן חביב היה מחכמי פורטוגל במאה ה-15.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחיים אבן חביב · ראה עוד »

חיים אברהם ישראל

הרב חיים אברהם ישראל (מכונה גם מהר"א ישראל) היה פוסק, שד"ר, ורב הקהילה היהודית באנקונה שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחיים אברהם ישראל · ראה עוד »

חיים אבולעפיה (השלישי)

רבי חיים בן דוד אבולעפיה (נפטר ה'תקל"ה, 1775) היה רב עות'מאני במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחיים אבולעפיה (השלישי) · ראה עוד »

חיים נסים רפאל מוצירי

רבי חיים נסים רפאל מוצירי (אלכסנדריה - כ"ט באלול ה'תקס"ב (1802) טבריה) היה רב ארץ ישראלי שכיהן ברבנות במספר ערים ביוון.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחיים נסים רפאל מוצירי · ראה עוד »

חיים צבי שניאורסון

חיים צבי שניאורסון הרב חיים צבי שניאורסון, (1834, לובביץ' בלארוס - 1882, דרום אפריקה) היה ממבשרי הציונות, שד"ר, חסיד חב"ד, עיתונאי מאנשי היישוב הישן שפעל למען יסוד מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחיים צבי שניאורסון · ראה עוד »

חיים שאל

#הפניה חיים יוסף דוד אזולאי.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחיים שאל · ראה עוד »

חיים חורי

הרב חורי בעת הגיעו לישראל, 1954 הרב חיים חורי (ה'תרמ"ה, 1885 - כ"ה באייר ה'תשי"ז, 26 במאי 1957) היה רב העיר גאבס.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחיים חורי · ראה עוד »

חיים בן עטר

רבי חיים בן עֲטַר (או אִבְּן עטר; נודע בכינוי אור החיים או אור החיים הקדוש על שם ספרו; 2 באוגוסט 1696, ד' אב ה'תנ"ו; סלא, מרוקו – 7 ביולי 1743, ט"ו בתמוז ה'תק"ג, ירושלים) היה מגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, פרשן התלמוד, מקובל ופוסק הלכה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחיים בן עטר · ראה עוד »

חיים בנבנישתי

רבי חיים בן ישראל בֶּנְבֶנִשְׂתִּי (החבי"ב) (איסטנבול, ה'שס"ג, 1603 – איזמיר, י"ט באלול ה'תל"ג, 31 באוגוסט 1673) היה רב ופוסק הלכה באיזמיר, מחבר ספר כנסת הגדולה על ארבעה טורים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחיים בנבנישתי · ראה עוד »

חיים דוד קורינאלדי

הרב חיים דוד קורינאלדי (נפטר בשנת תקל"ה, 1775), רב ברוויגו וליוורנו שבאיטליה, מחבר הספר "בית דוד" על המשנה וספרים נוספים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחיים דוד קורינאלדי · ראה עוד »

חיים כפוסי

רבי חיים כפוסי (ה"רח"כ"; 1540 לערך – י"ב בשבט ה'שצ"א, 1631) היה פוסק הלכה ופרשן, מגדולי חכמי מצרים במאות השש עשרה והשבע עשרה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחיים כפוסי · ראה עוד »

חיים כהן (מבעלי התוספות)

רבי חיים בן רבי חננאל כהן (המאה ה-12) היה מראשוני בעלי התוספות ותלמיד חבר של רבנו תם.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחיים כהן (מבעלי התוספות) · ראה עוד »

חיית מחמד

חתול פרסי וקבליר קינג צ'ארלס ספנייל בחצר פרטית. חתולים וכלבים הם חיות המחמד הנפוצות ביותר בבתים. ילדה מלטפת אמריקן פיטבול טרייר. ילדה משחקת עם הארנבון שלה. חיית מחמד או חיית שעשועים היא חיה המגודלת על ידי האדם לטיפוח, ליופי, לחמידותם או על מנת לספק חברה ולרוב שלא להפקת תועלת כלכלית (למעט מכירתם והצגתם) ולרוב הכוונה היא לחיות כרכוש פרטי.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחיית מחמד · ראה עוד »

בן ציון

בן ציון הוא שם פרטי גברי המשמ גם כשם משפחה, פירוש השם הוא בן של ציון - ירושלים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ובן ציון · ראה עוד »

בן ציון אבא שאול

הרב אבא שאול (שני משמאל) עם רבותיו בישיבת פורת יוסף. מימין: הרב משה פרוש לידו הרב יוסף משה עדס הרב מנצור בן שמעון הרב עזרא עטייה הרב בן ציון אבא שאול הרב יעקב חי ציון עדס טקסט.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ובן ציון אבא שאול · ראה עוד »

בן ציון רפאל פריצי

הרב בן ציון רפאל הכהן פריצי (אוסטיאנו, מנטובה 1756 - 30 במאי 1844) היה פילוסוף, רופא, רב, ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ובן ציון רפאל פריצי · ראה עוד »

בן ציון חזן

הרב בן ציון מרדכי חזן (ניסן ה'תרל"ז, מרץ 1877 – י"ב בחשוון ה'תשי"ב, 11 בנובמבר 1951) היה רבו הספרדי של הרובע היהודי שבעיר העתיקה, מייסד ומנהל הישיבות פורת יוסף ו"שושנים לדוד", ועורך ספרי הרב יוסף חיים מבגדאד ורבנים נוספים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ובן ציון חזן · ראה עוד »

בנימין קזיס

הרב בנימין קזיס (קאזיס, קאזיש) (נפטר תצ"ה, 1735) היה מרבני קושטא וצפת.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ובנימין קזיס · ראה עוד »

בנימין זאב מארטה

רבי בנימין בן מתתיהו, המוכר בשם רבי בנימין זאב מארטה (ה'רל"ה, 1475 בערך - ה'ש"ה, 1545 בערך) היה רב טורקי-יווני, מפוסקי ההלכה והמשיבים המפורסמים בדורו, נודע על שם ספר השו"ת שלו "'בנימין זאב" שזכה לפרסום רב בהיותו ספר השו"ת הראשון שנדפס בחיי מחברו וביוזמתו.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ובנימין זאב מארטה · ראה עוד »

בנימין הכהן מעלי

רבי בנימין הכהן מעלי (או: מֵעֵלִי הכהן; ה'ת"ל, 1670 - ה'תצ"ה, 1735 בערך) היה רב ומקובל ירושלמי יליד חלב.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ובנימין הכהן מעלי · ראה עוד »

ברזילי יעבץ

רבי ברזילי יעבץ (? - ה'תק"ך (1760)) היה מחשובי רבני האימפריה העות'מאנית במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וברזילי יעבץ · ראה עוד »

ברוך מנדלבוים

הרב ברוך מנדלבוים (כתיב אחר: מנדלבאום; נודע כרב מטורוב; כ"ב בטבת תקצ"ד, ינואר 1834 – י"ז באייר תרס"ה, מאי 1905) היה רב בערים מציוב, סטולין וטורוב שבבלארוס, ולאחר מכן בירושלים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וברוך מנדלבוים · ראה עוד »

ברוך בן יצחק

עמוד השער של החיבור "ספר התרומה", ורשה - ירושלים רבי ברוך בן רבי יצחק (1140 לערך - 1211) היה תלמיד חכם ופוסק, מבעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וברוך בן יצחק · ראה עוד »

ברוך ברזילי

רבי ברוך ברזילי היה שד"ר וראש ישיבה בצפת במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וברוך ברזילי · ראה עוד »

ברכת ברוך ה' לעולם

ברכת ברוך ה' לעולם (או: יראו עינינו, ברכת הפסוקים או ברכת המולך בכבודו) היא ברכה הנאמרת בחלק מנוסחי התפילה היהודיים בתפילת ערבית של חול לאחר ברכת השכיבנו או כחלק ממנה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וברכת ברוך ה' לעולם · ראה עוד »

ברכי יוסף

ברכי יוסף הוא פירוש לשולחן ערוך מאת הרב חיים יוסף דוד אזולאי, המכונה "החיד"א".

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וברכי יוסף · ראה עוד »

ברית מנוחה

ברית מנוחה הוא ספר קבלי שמיוחס לרב אברהם ב"ר יצחק מרימון (.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וברית מנוחה · ראה עוד »

בשמים ראש

שו"ת בְּשָׂמִים רֹאשׁ הוא חיבור הלכתי – פסאודואפיגרפי שיוחס לרא"ש על ידי מוציאו לאור הרב שאול ברלין.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ובשמים ראש · ראה עוד »

בשר על גבי גחלים

בשר על גבי גחלים הוא חיבור אבוד בנושא הלכה, מאת מחבר לא ידוע.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ובשר על גבי גחלים · ראה עוד »

בת ים (מיתולוגיה)

בת ים, ציורו של ג'ון ויליאם ווטרהאוס בת ים או בתולת ים היא יצור אגדי, שחציו העליון דמוי אישה וחציו התחתון דמוי דג.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ובת ים (מיתולוגיה) · ראה עוד »

בלדור

Semecarpus anacardium בלדור (נקרא גם בלזור או פלדור; שם מדעי: Semecarpus anacardium) הוא צמח רפואי הנודע בעיקר בסגולותיו כמחזק זיכרון, שימוש בצמח זה נעשה בעיקר ברפואת ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ובלדור · ראה עוד »

בית הבחירה למאירי

בית הבחירה (או בית הבחירה למאירי ובקיצור "המאירי") הוא חיבור מקיף על המשנה והתלמוד הבבלי מאת רבי מנחם בן שלמה למשפחת המאירי מחכמי פרובנס, והמפורסם ביותר מבין חיבורי המאירי.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ובית הבחירה למאירי · ראה עוד »

בית הכנסת לעולי לוב

שער הכניסה לבית הכנסת דצמבר 2021 שלט מחוץ לבית הכנסת היפואי לעולי לוב בית הכנסת לעולי לוב ברחוב מזל דגים ביפו העתיקה, הוא בית הכנסת העתיק בתל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ובית הכנסת לעולי לוב · ראה עוד »

בית יוסף

בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ובית יוסף · ראה עוד »

גצל קרסל

גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וגצל קרסל · ראה עוד »

גבריאל אסקלס

רבי גבריאל אסקלס (בכתיב שנהג בזמנו: עשקלש; נפטר בב' באדר א' ה'תע"ח, 1718) היה רב אשכנזי שכיהן כראש ישיבה, אב"ד ומרא דאתרא במספר קהילות חשובות במרכז אירופה במפנה המאה ה-18, ביניהן: פראג, מץ וניקלשבורג.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וגבריאל אסקלס · ראה עוד »

גבריאל איספיראנסה

הרב גבריאל איספיראנסה (או אישפרנסה; ה'ש"פ – ה'תל"ז) היה מגדולי חכמי צפת במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וגבריאל איספיראנסה · ראה עוד »

גדליה חיון

דלת הכניסה לישיבת המקובלים בית אל הרב גדליה חיון (נפטר בה' באב ה'תק"י, 1750) היה מקובל, שד"ר, מייסד ישיבת המקובלים בית אל בירושלים ומחשובי חכמיה במחצית הראשונה של המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וגדליה חיון · ראה עוד »

גילוי אליהו

ביהדות, גילוי אליהו הוא כינוי להתגלות ותִקשור, של ישות המכונה אליהו, ומזוהה על פי רוב עם אליהו הנביא, הבאה במגע ומעניקה מידע לאנשים מסוימים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וגילוי אליהו · ראה עוד »

דניאל טירני

רבי דניאל טירני (השליש האחרון של המאה ה-18 - ~ה'תקע"ד, 1814) היה רב מחכמי איטליה במפנה המאות ה-18 וה-19, רבה של יהדות פירנצה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ודניאל טירני · ראה עוד »

דקדוקי סופרים

דקדוקי סופרים (מכונה גם בראשי תיבות: דק"ס) הוא שמה של סדרת ספרים שכתב והוציא לאור רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ, המביאה חילופי גרסאות לתלמוד הבבלי מתוך כתב יד מינכן (שנכתב בשנת 1342, והוא כתב היד היחיד המקיף את כל התלמוד בבלי), ומתוך השוואה לכתבי יד אחרים, דפוסים ישנים וספרות הראשונים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ודקדוקי סופרים · ראה עוד »

דרך ארץ (חז"ל)

"דרך ארץ" בלשון חז"ל, ובעקבותיהם אצל הראשונים, הוא האופן המתוקן והסדיר שכך אמור האדם להתנהג, כשהדבר מתייחס בייחוד להתנהגות האדם במוסר המידות ובנימוס, וכן ביישוב העולם ובעיסוק ומסחר.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ודרך ארץ (חז"ל) · ראה עוד »

דברי הימים

דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא שנכתב בתקופה הפרסית.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ודברי הימים · ראה עוד »

דוד מלך ישראל חי וקיים

הכיתוב '''דוד מלך ישראל חי וקיים''' בקבר דוד המלך דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם הוא משפט שמקורו בתלמוד הבבלי כמילת קוד שנועדה להודיע על מולד הלבנה בזמן גזירת שמד.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ודוד מלך ישראל חי וקיים · ראה עוד »

דוד אלטשולר

רבי דוד אַלְטְשוּלֶר מפראג ("בעל המצודות", על שם פירושו המפורסם; קרוי גם רד"א), (ה'תמ"ז, 1687 – ה'תק"ל, 1769), מחכמי יהדות אשכנז ופולין, היה מחשובי פרשני הנ"ך בכל הזמנים, וביאורו לנ"ך, ה"מצודות", הפך לאבן יסוד לכל הלומדים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ודוד אלטשולר · ראה עוד »

דוד אזולאי

דוד אזולאי (5 במאי 1954, ב' באייר ה'תשי"ד – 30 באוקטובר 2018, כ"א בחשוון ה'תשע"ט) היה השר לשירותי דת בממשלת ישראל ה־34 וחבר הכנסת מטעם סיעת ש"ס במשך כ-22 שנה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ודוד אזולאי · ראה עוד »

דוד פארדו

רבי דוד חיים פַּארְדוֹ כינויו בספרי האחרונים הרד"פ (ראש חודש ניסן א' בניסן תע"ח, 1718, ונציה – י"ב בסיוון תק"נ, 1790, ירושלים) היה פרשן ספרות חז"ל, ראש ישיבה, פוסק ומשורר.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ודוד פארדו · ראה עוד »

דוד שלמה אייבשיץ

רבי דוד שלמה אייבשיץ (תקט"ו, 1755 - תקע"ד, 1813) היה אדמו"ר, פוסק ורב בכמה קהילות בגליציה ובבסרביה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ודוד שלמה אייבשיץ · ראה עוד »

דוד לידא

רבי דוד לידא (לפי הערכה ה'שצ"ב (1632) – כ"ז בחשוון ה'תנ"ז (1696) היה רבה של אוסטרוה, מגנצא, קהילת האשכנזים באמסטרדם ומלומד.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ודוד לידא · ראה עוד »

דוד חזן

ספר חוזה דוד על תהלים לרב דוד חזן הרב דוד חזן (?-1748) היה רב ומקובל באזמיר ובירושלים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ודוד חזן · ראה עוד »

דוד חיים שמואל חסאן

רבי דוד חיים שמואל חסאן (נולד: ה'ת"ע, 1710; נפטר: ה'תקמ"ה, 1785) היה רב, דיין, שד"ר וראש ישיבה, שחי במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ודוד חיים שמואל חסאן · ראה עוד »

דוד בן רפאל מילדולה

רבי דוד מילדולה (התע"ד, 1714 – התקע"ח, 1818) היה רב בליוורנו ואמסטרדם, ראש ישיבה, מחבר ספרי הלכה, ובעל בית דפוס, דמות מרכזית בפולמוס שבת החתונה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ודוד בן רפאל מילדולה · ראה עוד »

דוד בונפיד

רבי דוד בן ראובן בונפיד היה מחכמי יהדות ספרד הראשונים במאה ה-13.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ודוד בונפיד · ראה עוד »

דוד והצרעה והעכביש

צרעה ועכביש משותק דוד והצרעה והעכביש הוא שמה של אגדה מפי חז"ל, המופיעה במדרש אלפא ביתא דבן סירא.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ודוד והצרעה והעכביש · ראה עוד »

דווימה

דווימה (בערבית: الدوايمة, תעתיק מדויק: אלדואימה) היה יישוב ערבי מוסלמי ששכן מערבית לחברון (כיום בחבל לכיש) וחרב במלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ודווימה · ראה עוד »

דיו סת"ם

דיו וקולמוס - משמשים סופרי סת"ם לכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות דיו סת"ם (ספרי-תורה, תפילין, מזוזות) הוא דיו המשמש סופרי סת"ם לכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ודיו סת"ם · ראה עוד »

ה'תע"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וה'תע"ג · ראה עוד »

ה'תפ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וה'תפ"ד · ראה עוד »

ה'תק"ך

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וה'תק"ך · ראה עוד »

ה'תקס"ו

לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וה'תקס"ו · ראה עוד »

ה'תקכ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וה'תקכ"ה · ראה עוד »

ה'תקי"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וה'תקי"ג · ראה עוד »

המאבד עצמו לדעת אין לו חלק לעולם הבא

קבר של יהודי מקבוצת כנרת ש"איבד את עצמו לדעת" בראשית תקופת מלחמת העולם השנייה שבוי מלחמה סובייטי מחשמל את עצמו למוות במטהאוזן. לפי הרבה מהפוסקים אף בן נח אסור באיבוד עצמו לדעת. אחרים סבורים שאינו אסור בכך המאבד עצמו לדעת אין לו חלק לעולם הבא, הוא ביטוי המציין את חומרת המאבד את עצמו לדעת ביהדות, ואת עונשו על כך.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי והמאבד עצמו לדעת אין לו חלק לעולם הבא · ראה עוד »

המצודות

ה"מצודות" הוא ביאור על כל ספרי הנביאים והכתובים (מלבד המגילות רות, איכה ואסתר).

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי והמצודות · ראה עוד »

הא לחמא עניא

"הא לחמא עניא", הגדת ברצלונה, המאה ה-14 הָא לַחְמָא עַנְיָא (ארמית: "זהו לחם העוני") היא פסקה בארמית הפותחת את קריאת ההגדה בליל הסדר.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי והא לחמא עניא · ראה עוד »

העליות בשנים 1700–1881

מפת ארץ ישראל מעשה ידי ג'ון קארי, 1801 בית הכנסת היפואי לעולי לוב יהודים בנמל אלג'יר בדרכם לארץ ישראל (1841) מאת הצייר ויליאם ווילד כיפת בית הכנסת החורבה שנחנך בשנית בשנת 1864, מצד ימין בין בתי העיר העתיקה בירושלים, ב-1934 ליד נמל יפו, 1873 טבריה על פי האמן אדריאן אגרון, 1837 ביצות כבארה במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880 כפר יאסיף. בגלי העליות לארץ ישראל מראשית המאה ה-18 ועד הרבע האחרון של המאה ה-19 עלו מעת לעת אלפי עולים, שתרמו לגידולו והתפתחותו של כלל היישוב היהודי בארץ ישראל באותן שנים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי והעליות בשנים 1700–1881 · ראה עוד »

העיטור

העיטור (בשמו המלא: עיטור סופרים), הוא ספר הלכה שחובר במאה ה-12 על ידי רבי יצחק בן אבא מרי ממרסילייא שבחבל פרובאנס שבצרפת.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי והעיטור · ראה עוד »

הרמב"ם היומי

לימוד הרמב"ם היומי הוא מיזם ללימוד יומי בספר משנה תורה של הרמב"ם, שעליו הכריז רבי מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ' בשנת ה'תשמ"ד (1984).

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי והרמב"ם היומי · ראה עוד »

התקשרות לצדיק

התקשרות לצדיק או דבקות בצדיק היא אחד מערכי היסוד של תנועת החסידות והיא היוצקת תוכן במעמד הצדיק החסידי, האדמו"ר, בקרב חסידיו.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי והתקשרות לצדיק · ראה עוד »

התרת נדרים

ציור של התרת נדרים בעשרה, הולנד, 1774 הַתָּרַת נְדָרִים או הֶתֵּר נְדָרִים הוא הליך בהלכה, שבו אדם שנדר נדר ומתחרט עליו יכול לבטל את נדרו.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי והתרת נדרים · ראה עוד »

הלל בן אליקים

רבינו הלל בן אליקים – מחכמי הראשונים ידוע בפירושיו על מדרשי הלכה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי והלל בן אליקים · ראה עוד »

הגדה של פסח

הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי והגדה של פסח · ראה עוד »

הדפס ישראלי

חיתוך עץ המציג את מכבש הדפוס של דפוס סלומון ראשיתו של ההדפס הישראלי הוא בדפוס העברי הארץ-ישראלי מן המחצית השנייה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי והדפס ישראלי · ראה עוד »

הוצאת אש ביום טוב

איסור הוצאת אש ביום טוב הוא איסור ליצור אש חדשה ביום טוב.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי והוצאת אש ביום טוב · ראה עוד »

הושענות

אמירת הושענות בבית כנסת בעפרה. אחד המתפללים מחזיק ספר תורה ליד הבימה ושאר המתפללים מקיפים את הבימה עם לולביהם תחרות ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת 2014) הושענות הוא כינוי למצווה שנהגה בבית המקדש בחג הסוכות, ובה היו סובבים את מזבח העולה וזוקפים ערבות בצדיו.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי והושענות · ראה עוד »

הכהנים בני צדוק

הכהנים בני צדוק הם משפחת כהנים מצאצאיו של צדוק הכהן, ששימשו בבית המקדש הראשון וכן לאחר שיבת ציון.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי והכהנים בני צדוק · ראה עוד »

הימים שבין יום כיפור לסוכות

הימים שבין יום כיפור לחג הסוכות הם ארבעה ימים (י"א בתשרי - י"ד בתשרי) הנחשבים ביהדות לימים מיוחדים, בהם עוסקים במצוות.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי והימים שבין יום כיפור לסוכות · ראה עוד »

הילולת רבי שמעון בר יוחאי

חגיגות ל"ג בעומר בחצר המערה בשנות ה-20 של המאה ה-20, בהשתתפות ערבים ודרוזים ריקוד מעגלים בכניסה לקבר הרשב"י, 1953. בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית מתפללים מדליקים נרות בעת הילולת הרשב"י, 1953 החגיגות בחצר המערה, 1962 המונים משתטחים על המצבה בל"ג בעומר ריקודים בחצר קבר רשב"י, בוקר ל"ג בעומר תשע"ו (2016) אזור קבר רשב"י בל"ג בעומר תשס"ו (2006) מקום הדלקת המדורה של חסידי בויאן, 1920 ספר התורה של משפחת עבו הילולת רבי שמעון בר יוחאי נערכת מדי שנה בל"ג בעומר בציון קברו של רבי שמעון בר יוחאי על הר מירון.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי והילולת רבי שמעון בר יוחאי · ראה עוד »

היישוב הישן

פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי והיישוב הישן · ראה עוד »

היישוב היהודי בחברון

היישוב היהודי בחברון מתקיים באופן רציף, למעט הפסקות אחדות, מתקופת המקרא ועד ימינו (המאה ה-21).

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי והיישוב היהודי בחברון · ראה עוד »

היישוב היהודי ביפו בעת החדשה

חותמת הקהילה היהודית בית הכנסת היפואי לעולי לוב הרב יהודה מרגוזה יליד סרייבו עלה לארץ ב-1801 ולימים שימש כרבה הראשון של קהילת יהודי יפו המתחדשת. בית הקברות היהודי הראשון ביפו מראה יפו לבאים מן הים בצילום משנת 1865. חיים אמזלג סוחר וקונסול בריטניה, מראשי הקהל ביפו, משפחתו יוצאת מרוקו, עלתה לא"י ב-1834 מגיברלטר. בית אהרן שלוש בנווה צדק, בשלהי המאה ה-19. בפתחו יושב אהרן שלוש ומאחוריו שלושת בניו י"ח ברנר, כולם התגוררו בנווה צדק בתקופת העלייה השנייה, במיצג "תוצרת הארץ" - עבודתו של האמן דוד טרטקובר המוצגת בכיכר מרכז סוזן דלל מצבת אחים בבית הקברות טרומפלדור לקורבנות פרעות תרפ"א ביפו ובסביבותיה. מנשייה), הבתים לשמאל הרחוב מעלים מסי עירייה לתל אביב (נווה שלום), האוכלוסיות היהודית והערבית מעורבות זו בזו, ולכן מדובר ב'גבול על נייר' בעקבות סרטוט הגבול בין יפו לתל אביב על ידי הבריטים שנכנס לתוקפו ב-1923 ולא קיבל ביטוי פיזי עד פרוץ מלחמת העצמאותלוחית זיכרון על קיר בית הסראייה (יפו) ההתיישבות היהודית ביפו בעת החדשה המאוחרת, החלה באמצע המאה ה-18 ושוב מראשית המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי והיישוב היהודי ביפו בעת החדשה · ראה עוד »

ווי העמודים

וָוֵי העמודים הוא מנהג בכתיבת ספר תורה, שעל פיו מתחילים כל העמודים בספר התורה באות ו"ו, למעט חמישה עמודים, שמתחילים באותיות 'בי"ה שמ"ו'.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וווי העמודים · ראה עוד »

וידאל די טולוזא

רבי וידאל די טולוזא (או: די טולושׂא) (1283–1360), מחבר ספר מגיד משנה על משנה תורה לרמב"ם, מן הראשונים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ווידאל די טולוזא · ראה עוד »

וידאל הצרפתי (הצוף דבש)

רבי וידאל הצרפתי השני (ה'ש' 1540 - ה'ש"פ -1619), היה מורה צדק, ואב בית דין בקהילת המגורשים בעיר פאס, ראש ישיבה בעיר, מחבר ספרים רבים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ווידאל הצרפתי (הצוף דבש) · ראה עוד »

כניסה להר הבית (הלכה)

מבט על הר הבית מכיוון דרום. בלב הרחבה - כיפת הסלע. בדרום הרחבה - מסגד אל-אקצא (הכיפה הכסופה). למרגלות הר הבית, מדרום - הגן הארכאולוגי ירושלים. כניסה להר הבית על פי ההלכה כוללת דינים מיוחדים, סייגים ואיסורים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וכניסה להר הבית (הלכה) · ראה עוד »

כסא רחמים

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וכסא רחמים · ראה עוד »

כף החיים

כף החיים הוא חיבור הלכתי שנכתב בידי הרב יעקב חיים סופר, ונחשב לאחד מחיבורי ההלכה המרכזיים בציבור הספרדי.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וכף החיים · ראה עוד »

כתם פז

כתם פז הוא חיבור קבלי מן המאה השש-עשרה, אשר נכתב על ידי המקובל רבי שמעון לביא (רש"ל).

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וכתם פז · ראה עוד »

כתבי האר"י

כתבי האר"י או קבלת האר"י - הוא שם כולל לכל הספרים שנכתבו על ידי תלמידי האר"י בשמו, בעיקר על ידי תלמידו רבי חיים ויטאל.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וכתבי האר"י · ראה עוד »

כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט

כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט הוא כלל הלכתי שנאמר בתלמוד על אדם שמקיים מצווה על אף שיש לו פטור מלקיימה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וכל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט · ראה עוד »

כלבו (ספר)

כלבו הוא ספר הלכה שנכתב בתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וכלבו (ספר) · ראה עוד »

כליפא בן מלכא

ר' כליפא בן מלכא (רכב"ם; כינה עצמו בשם 'אסף', נולד ה'ת"ם-נפטר ג' באלול תק"ל) היה רב, מקובל, בלשן ופייטן בן יהדות מרוקו, שפעל במחצית הראשונה של המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וכליפא בן מלכא · ראה עוד »

כוונה (יהדות)

כוונה היא מחשבה פנימית של האדם, המניעה אותו לבצע פעולות או מעשים מסוימים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וכוונה (יהדות) · ראה עוד »

י"א באדר

פסל "האריה השואג" של האומן אברהם מלניקוב בבית הקברות של כפר גלעדי.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וי"א באדר · ראה עוד »

יאיר חפוטא

הרב יאיר חפוטא (?, מרקש - ט"ו בתמוז ה'תשס"ג, יולי 2003, באר יעקב) היה רב מרוקאי-ישראלי, שכיהן כרבה הספרדי של באר יעקב.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויאיר חפוטא · ראה עוד »

יעקב מנדלבוים

הרב יעקב מנדלבוים (או מנדלבאום; כונה: ר' יעקב אזולאי, וכן ר' יענק'ל שוחט; כסלו תר"כ, 1859 – י"ז בשבט תר"צ, פברואר 1930) היה ראש השוחטים בירושלים, מעסקני הציבור בעיר, ממייסדי אגודת נחלת ישראל - רמה ושכונת בית וגן.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויעקב מנדלבוים · ראה עוד »

יעקב משה הלל

ישיבת '''חברת אהבת שלום''' בירושלים הרב יעקב משה הלל (נולד בכ"ט באב תש"ה, 8 באוגוסט 1945) הוא ראש מוסדות חברת אהבת שלום.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויעקב משה הלל · ראה עוד »

יעקב מולכו

רבי יעקב ב"ר יוסף מולכו היה חכם חסיד שחי במאה ה-17 בירושלים והיה חבר בבית הדין עם משה בן חביב ומשה גאלנטי.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויעקב מולכו · ראה עוד »

יעקב אלישר

הרב יעקב אלישר (1730–1790) היה מנהיג ורב הקהילה היהודית בחברון.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויעקב אלישר · ראה עוד »

יעקב אבן צור

רבי יעקב בן ראובן אבן צור (מכונה: יעב"ץ, מוהריב"ץ; 1673, כ"ז באייר ה'תל"ג – 1752, ב' בטבת ה'תקי"ג) היה רב, פוסק, מקובל, דרשן, משורר ופייטן.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויעקב אבן צור · ראה עוד »

יעקב סקילי

רבי יעקב בן ר' חננאל סקילי (או: צקלי) היה מחכמי ספרד בסוף המאה הראשונה לאלף השישי (המאה ה-14), תלמידו של הרשב"א, ומחבר ספרי דרוש והלכה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויעקב סקילי · ראה עוד »

יעקב סיניגאליאה

רבי יעקב שמשון שבתי סינגאליאה (לפעמים: סיניגאליא, נפטר 1840) היה רב ופרשן בסניגליה ובאנקונה שבאיטליה, ומגדולי רבני נפת אנקרה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויעקב סיניגאליאה · ראה עוד »

יעקב עמדין

פרידריך השביעי, דוכס שלזוויג-הולשטיין, 20 באוגוסט 1743 רבי יעקב ישראל בן צבי אשכנזי עֶמְדין (קרי: עֶמְדְן; בתעתיק לועזי: Emden; ט"ו בסיוון ה'תנ"ח (4 ביוני 1698), אלטונה – ל' בניסן ה'תקל"ו (19 באפריל 1776), שם) היה רב ותלמיד חכם, מגדולי הרבנים במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויעקב עמדין · ראה עוד »

יעקב פראג'י

רבי יעקב פראג'י (נודע בכינויו מהרי"ף. הת"כ, 1660 - הת"צ, 1730) היה רב ואב"ד באלכסנדריה (נא אמון) שבמצרים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויעקב פראג'י · ראה עוד »

יעקב פינטו

הרב יעקב פינטו מכונה: הרי"ף החדש (סביב ה'ת"ס, 1690 - ה'תקכ"ה, 1765) היה ראש ישיבת מקובלים, אב בית הדין ורבה הראשי של מרקש במאה השמונה עשרה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויעקב פינטו · ראה עוד »

יעקב קאשטרו

רבי יעקב קאשֹטרו (גם קאסטרו; מכונה מהריק"ש; רפ"ה, 1525 בערך – י"ב באדר ב' ה'שע"ב, 1612) היה מרבניה הנודעים של יהדות מצרים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויעקב קאשטרו · ראה עוד »

יעקב שאול אלישר

הרב יעקב שאול אלישר (כינויו היש"א ברכה; כ"ג בסיוון ה'תקע"ז, 7 ביוני 1817 - כ"ח בתמוז ה'תרס"ו, 21 ביולי 1906) היה הראשון לציון בין השנים 1893–1906, ואב בית הדין בירושלים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויעקב שאול אלישר · ראה עוד »

יעקב בן אשר

הרב יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך – ה'ק"ג, 1343) היה מחבר ספרים וסופר, פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויעקב בן אשר · ראה עוד »

יעקב הלוי ממרויש

רבי יעקב ב"ר לוי הלוי ממרויש (? - ד'תתקצ"ג, 1233) - רב ומקובל מחכמי יהדות פרובנס בתקופת הראשונים, מחבר הספר שו"ת מן השמים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויעקב הלוי ממרויש · ראה עוד »

יעקב כהן (ש"ס)

יעקב כהן (24 בדצמבר 1947, י"א בטבת ה'תש"ח – 29 בדצמבר 2018, כ"א בטבת ה'תשע"ט) היה איש ציבור חרדי, ממייסדי מפלגת ש"ס וסגן ראש עיריית ירושלים מטעמה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויעקב כהן (ש"ס) · ראה עוד »

יעקב כולי

הרב יעקב כוּלִי (ה'תמ"ט, 1689 לערך - י"ט באב ה'תצ"ב, 1732) היה מחכמי ירושלים ושד"ריה, מחבר ועורך ספרים בהם הספר מעם לועז.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויעקב כולי · ראה עוד »

יעקב ישראל סטל

יעקב ישראל סְטַל (נולד בי' בניסן ה'תשל"ז, בנתניה) הוא חוקר חרדי אוטודידקט, העוסק במחקר תורני, בההדרת כתבי ראשונים ובעיקר בתורתם של חסידי אשכנז מחוגו של רבי יהודה החסיד.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויעקב ישראל סטל · ראה עוד »

יעקב יהושע פלק

הרב יעקב יהושע פַלְק (1680, כ"ח בכסלו ה'תמ"א – 1756, י"ד בשבט ה'תקט"ז) היה רבן של לבוב, ברלין, מץ ופרנקפורט על המיין.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויעקב יהושע פלק · ראה עוד »

יפו

מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויפו · ראה עוד »

יפו העתיקה

יפו העתיקה במבט לילי מהיםרחוב הצורפים ביפו העתיקה הכניסה לכיכר קדומים ביפו העתיקה גשר המשאלות וגן הפסגה יפו העתיקה, ציור של שאול נמרי חוף תל אביב מגן הפסגה חפירות ושחזור שער העיר מימי רעמסס השני פרנציסקנית - צילום מגן הפסגה התקופה העות'מאנית בית הסראייה הישן בית הכלא הישן מתחם יפו העתיקה (בערבית: يافا العتيقه) הוא האזור שבו העיר יפו הייתה ממוקמת לאורך ההיסטוריה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויפו העתיקה · ראה עוד »

יצחק מדורא

רבי יצחק בן רבי מאיר הלוי מדורא (דירן) שבגרמניה, היה מרבני אשכנז במאה הראשונה לאלף השישי (המאה ה-13 - המאה ה-14).

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויצחק מדורא · ראה עוד »

יצחק ארדיט

הרב יצחק ארדיט (ה'תקי"ט בערך, ~1759 - י"ד בתמוז ה'תקע"ב, 24 ביוני 1812) היה מרבני איזמיר, מחבר הספר יקר הערך.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויצחק ארדיט · ראה עוד »

יצחק אייזיק בן יעקב

יצחק אייזיק בן יעקב (בליטאית: Isaak Benjakob; כ"ה בטבת תקס"א, 10 בינואר 1801, רמיגאלה, האימפריה הרוסית (ליטא) – ט"ו בתמוז תרכ"ג, 2 ביולי 1863, וילנה) היה ביבליוגרף יהודי ליטאי, שגם עסק בסחר והוצאה לאור של ספרים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויצחק אייזיק בן יעקב · ראה עוד »

יצחק נסים

הרב יצחק נסים בעת הכתרתו לרב ראשי. מאחור: הרב יהודה לייב הכהן מימון הרב יצחק נסים (כ"ה בכסלו ה'תרנ"ו, 12 בדצמבר 1895 – ט' באב ה'תשמ"א, 9 באוגוסט 1981) היה הראשון לציון – הרב הראשי הספרדי לישראל – בין השנים ה'תשט"ו–ה'תשל"ג, 1955–1972.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויצחק נסים · ראה עוד »

יצחק נוניס ואיס

רבי יצחק יוסף נוניס ואיס (נפטר ב' באייר תקכ"ח, 1768) היה רב איטלקי, מרבני ליוורנו ב.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויצחק נוניס ואיס · ראה עוד »

יצחק נוניש בילמונטי

הרב יצחק בן משה נוניש או נוניס בילמונטי (Nunes Belmonte) (1710 – י"ח בניסן תקל"ד, 1774) היה רב באיזמיר, מחבר הספר שער המלך.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויצחק נוניש בילמונטי · ראה עוד »

יצחק עטייה

רבי יצחק עטיה (סביב ה'תקט"ו, 1755 - ה'תק"ץ, 1830) היה פוסק הלכה, פרשן תלמודי ומקראי, דיין וראש ישיבה בחלב שבסוריה בשלהי המאה השמונה עשרה ובתחילת המאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויצחק עטייה · ראה עוד »

יצחק קורייאט (השני)

יצחק קורייאט (סביב ה'ת"ץ, 1730 – ה'תקס"ה, 1804) היה רב ודיין בטיטואן שבמרוקו, שד"ר ודיין בליוורנו, ומחבר הספר "מעשה רק"ם".

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויצחק קורייאט (השני) · ראה עוד »

יצחק שמשון הורוביץ-מייזלש

רבי יצחק שמשון הוֹרוֹבִיץ-מַייזְלֶשׁ (בכתיב ארכאי: הורוויץ-מייזלש; ה'תקמ"ז – כ"ו בכסלו ה'תרל"ט), כיהן ברבנות למעלה מ-60 שנה, רבן של ז'ולקייב ושל צ'רנוביץ ומחוז בוקובינה במשך עשרות שנים לסירוגין.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויצחק שמשון הורוביץ-מייזלש · ראה עוד »

יצחק טייב

רבי יצחק טייב (ה'תקמ"ו, 1786 – ה'תקפ"ח, 1828), היה מגדולי רבני תוניסיה ומחבר סדרת הספרים ערך השלחן.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויצחק טייב · ראה עוד »

יצחק בן אשר הלוי

רבי יצחק בן אשר הלוי משפיירא (מכונה גם ריב"א; חי במאה ה-11–12) היה תלמידו של רש"י, וראשון בעלי התוספות באשכנז.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויצחק בן אשר הלוי · ראה עוד »

יצחק בן ראובן הברצלוני

רבי יצחק בן ראובן הברצלוני (נקרא גם: יצחק בר ראובן אלברצלוני או אלברגלוני, ברצלוני, ברגלוני; נולד בברצלונה ב-ד'תת"ג, נפטר בדניה, כיום במחוז אליקנטה, ספרד) היה רב ופייטן מחכמי ספרד, בן דורו של הרי"ף.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויצחק בן ראובן הברצלוני · ראה עוד »

יצחק בן יהודה

רבי יצחק בן יהודה היה ראש ישיבה במגנצא במאה ה-11, מרבותיו של רש"י.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויצחק בן יהודה · ראה עוד »

יצחק בנימין וולף

הרב יצחק בנימין וולף (נפטר בכ"ח בחשוון ה'תמ"ז, נובמבר 1686) היה רב יהודי־גרמני, שימש כרבן של לנדסברג, מחוז וערי המארק, ובהמשך העיר ברלין ומדינת, וכן סלוצק ואוליקה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויצחק בנימין וולף · ראה עוד »

יצחק בכר דוד

רבי יצחק בכר דוד (קרוב לשנת ה'ת"ן, 1690 - ה'תקט"ו, 1755) היה רב בקושטא, מחבר הספר "דברי אמת".

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויצחק בכר דוד · ראה עוד »

יצחק דמן עכו

רבי יצחק בן שמואל דְּמִן עכו (ארץ ישראל שנים ה'י – ה'ק 1250 – 1340), נחשב לאחד מגדולי וחכמי העיר עכו בדורו.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויצחק דמן עכו · ראה עוד »

יצחק די ליאון

רבי יצחק די ליאון היה רב ומקובל ספרדי.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויצחק די ליאון · ראה עוד »

יצחק הצרפתי

רבי יצחק הצרפתי מטרוייש היה אביו של רש"י, שנקרא "יצחקי" (רבי שלמה ירחי/יצחקי) על שם אביו.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויצחק הצרפתי · ראה עוד »

יצחק הכהן רפפורט

הרב יצחק הכהן רפפורט (תל"ט, 1679 – י"ז בתמוז תקט"ו, יולי 1755) היה רב ופוסק באיזמיר ובירושלים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויצחק הכהן רפפורט · ראה עוד »

ירושלמי על סדר קדשים

מסכת חולין מהתלמוד הירושלמי המזויף. נדפס בסעיני וואראהל (טרנסילבניה), בדפוס יעקב וידר בשנת תרס"ז הירושלמי על סדר קדשים הוא פירוש התלמוד הירושלמי על סדר קדשים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וירושלמי על סדר קדשים · ראה עוד »

ירוחם פישל פרלא

רבי יהודה ירוחם פישל פרלא (פערלא) (ה'תר"ו, 1846 – ל' בשבט תרצ"ד, 15 בפברואר 1934), מכונה גם הגרי"פ, חיבר ספרים חשובים מהספרות התורנית, נודע בעיקר בזכות חיבורו על מניין המצוות שחיבר הרס"ג.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וירוחם פישל פרלא · ראה עוד »

ירוחם בן משולם

רבנו ירוחם בן משולם (מוכר בפשטות כרבינו ירוחם או בכינויו רי"ו, 1350-1290 לערך), רב ופוסק מגדולי הראשונים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וירוחם בן משולם · ראה עוד »

ישמעאל הכהן ממודנה

רבי ישמעאל הכהן ממודינא (ה'תפ"ד, 1723 - י' בסיון ה'תקע"א, 2 ביוני 1811) רבה של מודנה ומגדולי רבני איטליה במאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וישמעאל הכהן ממודנה · ראה עוד »

ישמעאל הכהן טנוג'י

רבי ישמעאל הכהן טנוג'י (חי במאה ה-16) היה מגדולי רבני מצרים וראש רבני קהיר, וחיבר ספרים בתוניסיה ובמצרים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וישמעאל הכהן טנוג'י · ראה עוד »

ישראל מאיר מזרחי

הרב ישראל מאיר מזרחי (ה'ת"ן - התקי"א בערך) היה רב בירושלים, שד"ר ומחבר שו"ת פרי הארץ.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וישראל מאיר מזרחי · ראה עוד »

ישראל איסרלן

רבי ישראל איסֶרלן בן פתחיה אשכנזי (מהרא"י; ה'ק"ן (1390) בקירוב, מריבור - ה'ר"כ (1460), וינר נוישטאדט), המכונה "תרומת הדשן" על-שם ספרו, היה מגדולי יהדות אשכנז במאה החמש עשרה ונמנה עם אחרוני הראשונים או ראשוני האחרונים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וישראל איסרלן · ראה עוד »

ישראל נג'ארה

רבי ישראל נג'ארה (דמשק, 1555 – עזה, 1628) היה רב, פרשן ומשורר.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וישראל נג'ארה · ראה עוד »

ישראל שמעון שיין

הרב ישראל שמעון שיין (1857 – 11 במאי 1920, כ"ג באייר ה'תר"פ) היה ממייסדי שכונת מאה שערים בירושלים, שימש כמזכירם של הרב שמואל סלנט, הרב יהושע לייב דיסקין והרב שניאור זלמן פראדקין.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וישראל שמעון שיין · ראה עוד »

ישראל ב"ק

תנצבה ישראל בַּ"ק (1797, ברדיצ'ב – כ"ט בחשוון תרל"ה, נובמבר 1874, ירושלים) (נקרא גם בשם-המשפחה היידי דרוּקֶר, שפירושו "מדפיס") היה מוציא לאור ואיש ציבור ביישוב הישן בארץ ישראל במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וישראל ב"ק · ראה עוד »

ישראל יעקב אלגאזי

הרב ישראל יעקב אלגאזי (ה'ת"ם, 1680 – י' בתמוז ה'תקט"ז, 1756), היה מחכמי איזמיר וירושלים, שימש כראשון לציון משנת ה'תקט"ו (1755) ועד לפטירתו.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וישראל יעקב אלגאזי · ראה עוד »

ישועה שבאבו

רבי ישועה שבאבו (ידוע גם כמהר"י זֵיין) (מצרים, בערך ה'ת"ל - צפת, בערך ה'ת"ק) היה מרבני מצרים וצפת תלמידו של רבי אברהם הלוי בעל הגינת ורדים, ומחבר ספר השו"ת שערי ישועה ועוד.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וישועה שבאבו · ראה עוד »

ישיבת בית יעקב (פירירא)

ישיבת בית יעקב פירירא הייתה ישיבה ותיקה בירושלים שהתקיימה בין השנים ה'תנ"א (1691) ועד תחילת המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וישיבת בית יעקב (פירירא) · ראה עוד »

ישיבת המקובלים בית אל

דלת הכניסה לישיבה בניין הישיבה ישיבת המקובלים בית אל מיסודו של מאיר יהודה גץ, ינואר 2016 ישיבת המקובלים בית אל (או "בית-המדרש בית אל - קן המקובלים" או "קהל חסידים"), שבעיר העתיקה בירושלים, נוסדה בשנת ה'תצ"ז (1737), על ידי רבי גדליה חיון, שעלה מטורקיה, ונקראה בתחילה בשם "מדרש חסידים".

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וישיבת המקובלים בית אל · ראה עוד »

ישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר)

ישיבת כנסת ישראל (נקראת גם: מדרש כנסת ישראל) (1741 – אמצע המאה ה-19), הייתה ישיבה שנוסדה על ידי רבי חיים בן עטר בירושלים, והתקיימה במאות ה-18 וה-19.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר) · ראה עוד »

ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית

לאורך שנות התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, שבה שלטה בארץ ישראל האימפריה העות'מאנית, התקיימו בארץ ישראל ישיבות רבות.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית · ראה עוד »

ילקוט מעם לועז

ילקוט מעם לועז הוא אנתולוגיה תורנית רחבת היקף, הכוללת עשרים ושלושה כרכים המאספים בתוכם: ביאורים ומדרשים על התנ"ך, פרקי אבות והגדה של פסח, בתוספת פסקי הלכות קצרים, בלשון קלה ועממית.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וילקוט מעם לועז · ראה עוד »

ילקוט שמעוני

ילקוט שמעוני הוא לקט מדרשים קדומים המסודרים לפי פסוקי התנ"ך.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וילקוט שמעוני · ראה עוד »

יחיא עבאהל

יחיא עבאהלתמונה להחלפה הרב יחיא עבאהל הרב יחיא עבאהל הלוי (תרמ"ג, 1883 – כ' באייר תשכ"ח, מאי 1968) היה הרב הראשי ואב בית הדין של העדה התימנית בירושלים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויחיא עבאהל · ראה עוד »

יחיאל בן אורי

רבי יחיאל ברבי אורי (ד'תתק"ע, 1210 - כ"א בתשרי ה'כ"ד, 26 בספטמבר 1263) היה רב מגדולי יהדות אשכנז, פוסק הלכה ומקובל בסגנון חסידי אשכנז, שנודע במיוחד כאביו של הרא"ש.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויחיאל בן אורי · ראה עוד »

יחיאל בן הרא"ש

רבי יחיאל בן הרא"ש היה רב ופוסק מתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויחיאל בן הרא"ש · ראה עוד »

יחיאל בן יקותיאל

הדף הראשון מספר ה'תניא' במהדורת מנטובה ה'רע"ד (1514) רבי יחיאל ב"ר יקותיאל ב"ר בנימין ב"ר יחיאל הרופא ממשפחת הענוים (לפני ה'כ', 1260 - מחצית ראשונה של המאה ה-14) היה רב מן הראשונים, מרבני רומא במאה ה-13 ובמחצית הראשונה של המאה ה-14.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויחיאל בן יקותיאל · ראה עוד »

יחיאל הילל אלטשולר

ר' יחיאל הילל אַלְטְשוּלֶר (חי בסביבות שנות ה'ת"ק, במחצית המאה השמונה עשרה; נפטר תקנ"ג והלאה), רבן של עמדין ויבוריב, היה מחכמי יהדות אשכנז ופולין במאה השמונה העשרה; נודע במיוחד בשל פעולותיו להשלמתו, ההדרתו והוצאתו לאור של הפירוש הנודע של אביו ר' דוד לנ"ך, ה"מצודות", שנחשב כפירוש הנפוץ והמקובל ביותר לנ"ך בכל הזמנים, בנוסף לפירושי הראשונים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויחיאל הילל אלטשולר · ראה עוד »

יהדות מרוקו

יהדות מרוקו היא הקהילה היהודית הגדולה בארצות ערב.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויהדות מרוקו · ראה עוד »

יהדות אנקונה

ארון הקודש בבית הכנסת "Scuola Levantina" בעיר יהדות אנקונה היא קהילה יהודית קטנה יחסית שהתקיימה במשך מאות שנים בעיר הנמל אנקונה שבאיטליה ותרמה רבות לכלכלה ולחיי התרבות של העיר.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויהדות אנקונה · ראה עוד »

יהדות איטליה

יהדות איטליה היא אחת מהקהילות היהודיות העתיקות באירופה וראשיתה עוד בתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויהדות איטליה · ראה עוד »

יהדות תוניסיה

תפרוסת קהילות יהודי תוניסיה בשנת 1946 יהדות תוניסיה היא קהילה יהודית באזור תוניסיה שבצפון אפריקה, המאופיינת בשורשים הטרוגניים, כולל חלקים שמקורותיהם קדומים מאוד, עוד בטרם היות האימפריה הרומית, לפני כ-2,300 שנים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויהדות תוניסיה · ראה עוד »

יהדות ליבורנו

בית הכנסת הגדול של ליבורנו, נחרב ב-1944 קהילת יהדות ליבורנו (או ליווֹרנו) הייתה במאות ה-17 וה-18 אחת הקהילות היהודיות העשירות באירופה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויהדות ליבורנו · ראה עוד »

יהוסף האזובי

רבי יהוסף בן חנן בן נתן האזובי מפרפיניאן היה מגדולי חכמי יהדות פרובנס ופייטניה במאה ה-13.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויהוסף האזובי · ראה עוד »

יהושע רפאל בנבנישתי

רבי יהושע רפאל בנבנישתי (ה'ש"נ בערך, 1590 – ה'תכ"ה בערך, 1665) היה מחכמי טורקיה ומנהיגי הקהילה היהודית בה במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויהושע רפאל בנבנישתי · ראה עוד »

יהודה מועלם

הרב יהודה מועלם (כ' בשבט ה'תרפ"א, 29 בינואר 1921 - כ"ד בתשרי ה'תשע"א, 2 באוקטובר 2010) היה ר"מ בישיבת פורת יוסף בשכונת גאולה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויהודה מועלם · ראה עוד »

יהודה אבן קריש

יהודה אבן קֻרַיְש (בכתיב מלא: קורייש; בערבית: قريش) היה מדקדק עברי שחי ופעל בצפון אפריקה במפנה המאה העשירית בקירוב, מחלוצי הבלשנות השמית.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויהודה אבן קריש · ראה עוד »

יהודה נג'אר

הרב יהודה נאג'אר (סביב ה'תק"י, 1750 - סביב ה'תקצ"ה, 1835) היה דיין, רב ופרשן בתוניס, מחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויהודה נג'אר · ראה עוד »

יהודה רוזאניס

הרב יהודה רוזאניס (ה'תי"ז, 1657 – כ"ב בניסן ה'תפ"ז, 1727) היה רב ופוסק טורקי נודע, חיבר ספרים שונים, המפורסם והמשפיע שבהם הוא משנה למלך על משנה תורה לרמב"ם.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויהודה רוזאניס · ראה עוד »

יהודה לייב שייאר

הרב יהודה לייב שייאר (פרנקפורט, ה'תצ"ג – דיסלדורף, כ"ו בשבט ה'תקפ"א, 29 בינואר 1821) היה רב גרמני.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויהודה לייב שייאר · ראה עוד »

יהודה זרחיה סגל

מצבת קברו בהר המנוחות הרב יהודה זרחיה מרדכי לייב חיים הלוי סגל (תרפ"ד, 1924 – ט' באדר תשס"א, 4 במרץ 2001) היה רב ומקובל, כיהן כרבה של שכונת קריית שלום בתל אביב במשך כחמישים שנה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויהודה זרחיה סגל · ראה עוד »

יהודה בן עטר

הרב יהודה אבן עטר (אלול ה'תט"ו, 1655 - י"ט בסיוון ה'תצ"ג, 22 במאי 1733), היה אב בית דין ודיין בערים פאס ומקנס שבמרוקו, פרשן מקרא, ומרבניה הגדולים של המדינה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויהודה בן עטר · ראה עוד »

יהודה בן ברזילי הברצלוני

רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני (נקרא גם: רבי יהודה הנשיא מברצלונה; ר"י ברצלוני או ברגלוני, אלברצלוני, אלברגלוני) חי מסוף המאה ה-11 עד תחילת המאה ה-12 (על פי הלוח העברי באמצע המאה התשיעית לאלף החמישי).

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויהודה בן ברזילי הברצלוני · ראה עוד »

יהודה ביבאס

הרב יהודה אריה ליאון ביבאס (בסביבות ה'תק"מ 1780 - י"ב בניסן תרי"ב 1852), היה מרבני גיברלטר, רבה של קהילת קורפו, ממבשרי הציונות, פוסק ומקובל, בעל תואר אקדמי והשכלה כללית רחבה, נוסע ומעורה בהוויות העולם.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויהודה ביבאס · ראה עוד »

יהודה החסיד

רבי יהודה (ב"ר שמואל) החסיד היה ממייסדי חוג חסידי אשכנז והדמות המרכזית בה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויהודה החסיד · ראה עוד »

יהודה הורוביץ מדז'יקוב

רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב (ידוע בכינוי ר' יודל'י דז'יקובר; י"ח באלול ה'תרס"ה, ספטמבר 1905 - י"א בסיוון ה'תשמ"ט, יוני 1989) היה רב חסידי משושלת דז'יקוב-רופשיץ.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויהודה הורוביץ מדז'יקוב · ראה עוד »

יהודה הכהן ליאונטין (הזקן)

רבנו יהודה כהן ה"זקן" בן רבי מאיר הכהן (או רבינו יהודה ליאונטין או ריב"ם כ"ץ או רבינו לוונדון הכהן) היה רב ופוסק שפעל במגנצא בסוף המאה העשירית לספירה (ד'תש"נ), בימי רב שרירא גאון.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויהודה הכהן ליאונטין (הזקן) · ראה עוד »

יואל ואביה בני שמואל

יוֹאֵל וַאֲבִיָּה (לפי ספר דברי הימים: וַשְׁנִי וַאֲבִיָּה) הם דמויות מקראיות, בני שמואל הנביא אשר שפטו את ישראל בבאר שבע בעת זקנת אביהם.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויואל ואביה בני שמואל · ראה עוד »

יום העצמאות בהלכה

שנות ה-50. במדינת ישראל יום העצמאות נחגג כחג לאומי.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויום העצמאות בהלכה · ראה עוד »

יום-טוב אלגאזי

הרב יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי, תפ"ז, 1727, איזמיר – ב' באדר א' תקס"ב, 1802, ירושלים) היה הראשון לציון, שד"ר וראש ישיבת המקובלים בית אל.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויום-טוב אלגאזי · ראה עוד »

יונה נבון

הרב יונה נבון (תע"ג, 1713 - ט"ז בשבט תק"כ, פברואר 1760) היה רב ותלמיד חכם בירושלים במאה ה-18, שד"ר, מחבר הספר "נחפה בכסף" ורבו של החיד"א.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויונה נבון · ראה עוד »

יונה לנדסופר

רבי יונה לנדסופר (1678, תל"ח - 1712, ט' בתשרי תע"ג), רב, פוסק, ומגדולי רבני בוהמיה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויונה לנדסופר · ראה עוד »

יוסף אלמנצי

יוסף בן ברוך אלמנצי (באנגלית: Joseph Almanzi; י"א בניסן תקס"א, 25 במרץ 1801 – י"ג באדר תר"כ, 7 במרץ 1860), היה משכיל, סופר, משורר, אספן ספרים וסוחר יהודי איטלקי.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויוסף אלמנצי · ראה עוד »

יוסף אומץ

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויוסף אומץ · ראה עוד »

יוסף סמברי

רבי יוסף סמברי היה חכם וכרוניקאי יהודי-מצרי.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויוסף סמברי · ראה עוד »

יוסף סאגיס

רבי יוסף סאגיס (נכתב לעיתים כסגיש, סגיס, סאגיש, שאגיס או שגיש) (1492 בקירוב - 1572 ה'של"ב) היה רב ומקובל בצפת של המאה ה-16.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויוסף סאגיס · ראה עוד »

יוסף צאייח

הרב יוסף בן אברהם ן' צייאח (או אבן צאייאח), היה רב, מקובל ופוסק מוסתערבי שכיהן כרב העיר ירושלים וכרב הקהילה המוסתערבית בדמשק, היה חי ככל הנראה בסביבות השנים ר"ס (1499) וש"מ (1579).

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויוסף צאייח · ראה עוד »

יוסף קארו

קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויוסף קארו · ראה עוד »

יוסף קורקוס

רבי יוסף קורקוס (שנות הר', אמצע המאה ה-15 - ה'ש', 1540) היה מחכמי מצרים וארץ ישראל לאחר גירוש ספרד, מראשוני מפרשי הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויוסף קורקוס · ראה עוד »

יוסף שלמה דלמדיגו

רבי יוסף שלמה דֶלמֶדיגו (Delmedigo; דלמדיגו – שיבוש המילה "דל מדיקו", שפירושה "הרופא" בלטינית) (כרתים, כ"ה בסיוון ה'שנ"א, 1591 – פראג, י"ד בתשרי ה'תט"ז, 1655) המכונה גם יש"ר מקנדיה או מקנדיאה, היה רב, פילוסוף, רופא, מתמטיקאי ואסטרונום.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויוסף שלמה דלמדיגו · ראה עוד »

יוסף טאיטאצאק

רבי יוסף טאיטאצאק (1465–1546), היה פוסק, מקובל וראש ישיבה, מראשי הפזורה הספרדית במאה ה־16 תחת האימפריה העות'מאנית בכלל וביוון בפרט.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויוסף טאיטאצאק · ראה עוד »

יוסף חמיץ

רבי יוסף חמיץ (Camis; בכתבי מקובלי זמנו נכתב לעיתים בקיצור: הרי"ח) היה רב, פילוסוף, רופא, ומקובל מחכמי יהדות איטליה במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויוסף חמיץ · ראה עוד »

יוסף חזן

שער ספר עין יהוסף על מסכת בבא מציעא לרבי יוסף חזן הרב יוסף חזן (1618–1698) היה ר"מ, מו"צ, אב"ד ופרשן באזמיר ובירושלים במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויוסף חזן · ראה עוד »

יוסף חיים מבגדאד

הרב יוסף חיים מבגדאד (מכונה לעיתים הרי"ח הטוב או על שם ספרו הבן איש חי; כ"ז באב ה'תקצ"ה, 2 באוגוסט 1835 – י"ג באלול ה'תרס"ט, 30 באוגוסט 1909) היה מקובל, דרשן, מנהיג קהילה, מחבר ספרים ואחד הפוסקים הבולטים בקרב יהדות ארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויוסף חיים מבגדאד · ראה עוד »

יוסף חיים בן סאמון

רבי יוסף חיים בן סאמון (נפטר כ"א בניסן ה'תק"ם, אפריל 1780) היה רב, דיין, ור"מ מרוקאי, בן המאה ה-18, מחבר הספר "עדות ביהוסף".

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויוסף חיים בן סאמון · ראה עוד »

יוסף בן שלום אשכנזי

רבי יוסף בן שלום אשכנזי (מכונה גם רבי יוסף הארוך) היה מקובל, מפרשני ספר יצירה, ומחשובי המשפיעים על הפרשנות הקבלית אצל מקובלים שונים כגון תלמידי הגאון מווילנא ותלמידי המגיד ממזריטש.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויוסף בן שלום אשכנזי · ראה עוד »

יוסף בן ג'וייא

קברו של הרב יוסף בן ג'ויה בהר הזיתים רבי יוסף בן ג'וייא (או: אבן ג'וייא; נפטר ג' באב תקכ"ח, 17 ביולי 1768) היה רב ארץ ישראלי, מחכמי צפת וירושלים, שד"ר כוללות צפת, ומחבר ספר ההלכה "טל אורות" על ל"ט אבות מלאכה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויוסף בן ג'וייא · ראה עוד »

יוסף דוד (רב)

רבי יוסף דוד (ה'ת"כ, 1660, סלוניקי - ב' בכסלו ה'תצ"ז, 1736) היה אב בית דין, ראש ישיבה ורב הקהילה היהודית בסלוניקי ומחבר שו"ת בית דוד.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויוסף דוד (רב) · ראה עוד »

יוחנן טברסקי (ירושלים)

הרב טברסקי (יושב שני משמאל) בחתונה בחסידות ויז'ניץ רבי יוחנן טברסקי (אב ה'תר"ס, 1900 - כ' בכסלו ה'תשמ"ב, דצמבר 1981) היה האדמו"ר מרחמסטריווקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויוחנן טברסקי (ירושלים) · ראה עוד »

1 במרץ

1 במרץ הוא היום ה-60 בשנה (61 בשנה מעוברת), בשבוע ה-9 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ו1 במרץ · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

חיד"א, החיד"א.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חיים_יוסף_דוד_אזולאי

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות

יוֹצֵאנִכנָס