תוכן עניינים
201 יחסים: מאכלים אסורים, מניות בהלכה, מניין המצוות על פי ספר החינוך, מניין המצוות על פי הרמב"ן, מסכת פסחים, מצה, מצה עשירה, מצה שמורה, מצוקילס, מצוות עשה שהזמן גרמן, מצוות לא תעשה, מצוות לאו להנות נתנו, מקורות היהדות, משנה תורה, משה הגולה מקיוב (הראשון), מטבח פסח, מחמצת שאור, מדינת הלכה, מופלטה, מוצר חד-פעמי, מכירת חמץ, מימונה, מיל (יחידת מידה תלמודית), מיל (יחידת מידה), מיה תעשיות מזון, אמימר, אספקת המים לירושלים, אפיית מצות, אתי (שיר), אחריות נכסים, אגודת המפגש הבין דתי, אהרן יששכר דוידס, אין ספק מוציא מידי ודאי, איסור אכילת קטניות בפסח, איסור אכילה, איסור הנאה, איסור החמצת שיירי המנחות, איסור והיתר, נותן טעם לפגם, ניקיון, ניחא ליה לאיניש דתיעבד מצווה בממוניה, סער נתנאל, סעודה (הלכה), סעודה שלישית, ספר קרבנות, ספר זמנים, ספירת העומר, סליבוביץ', סטטוס קוו (ישראל), ערב פסח, ... להרחיב מדד (151 יותר) »
מאכלים אסורים
חוק האוסר לגדל חזיר. מאכלים אסורים (בספרות ההלכתית מכונים בדרך כלל: מאכלות אסורות) הם מאכלים שיש איסור או הגבלה על אכילתם, בהתאם לכללים של דת או תרבות.
לִרְאוֹת חמץ ומאכלים אסורים
מניות בהלכה
תעודת בעלות משנת 1922 על מניות בחברת BMW מעמדן ההלכתי של מניות נתון בדיון מתמשך בין פוסקי ההלכה.
לִרְאוֹת חמץ ומניות בהלכה
מניין המצוות על פי ספר החינוך
מניין תרי"ג מצוות, כפי שהוא מופיע בספר החינוך, מבוסס על מניין המצוות שמנה הרמב"ם בספר המצוות.
לִרְאוֹת חמץ ומניין המצוות על פי ספר החינוך
מניין המצוות על פי הרמב"ן
מניין תרי"ג מצוות על פי השגות הרמב"ן על מניין המצוות של הרמב"ם, הוא רשימת תרי"ג (613) המצוות על פי דעת הרמב"ן, כפי שהיא מופיע בהשגות הרמב"ן - חיבור מאת רבינו משה בן נחמן המיוסד על חיבורו של הרמב"ם על מניין המצוות.
לִרְאוֹת חמץ ומניין המצוות על פי הרמב"ן
מסכת פסחים
ערב פסח ולילה ראשון של פסח, בהגדת ריילנדס תיאור ההכנות לפסח בהגדה מהמאה ה-15 מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית שבסדר מועד – במשנה ובתלמוד.
לִרְאוֹת חמץ ומסכת פסחים
מצה
צלחת מצות עם נוסח הברכה על אכילת מצה. מצה שמורה שנאפתה בעבודת יד עבודת מכונה מַצָּה היא מאפה העשוי מבצק של אחד מחמשת מיני דגן שלא החמיץ.
לִרְאוֹת חמץ ומצה
מצה עשירה
מצה עשירה הוא מאכל המיוצר מקמח של אחד מחמשת מיני דגן שנילוש ב"מי פירות" (כינוי המתייחס למיצי פירות, כולל שמן, חלב, דבש, ביצים ויין).
לִרְאוֹת חמץ ומצה עשירה
מצה שמורה
מצה שמורה בעבודת יד מצה שמורה היא מצה שבמהלך הכנתה נעשתה שמירה מיוחדת על מנת שלא תחמיץ, ולא רק שלא החמיצה "במקרה".
לִרְאוֹת חמץ ומצה שמורה
מצוקילס
מצוקילס זאת גרסה כשרה לפסח של המאכל המקסיקני הפופולרי צִ'ילָקִילֶס בה פיסות הטורטיה מוחלפות בפיסות מצה.
לִרְאוֹת חמץ ומצוקילס
מצוות עשה שהזמן גרמן
מצוות עשה שהזמן גרמן הן מצוות עשה החלות רק במועדים קבועים, ומתבטלות לאחר פרק זמן קבוע.
לִרְאוֹת חמץ ומצוות עשה שהזמן גרמן
מצוות לא תעשה
מצוות לא תעשה או לאווים הן מצוות התורה שבהן נוסח הציווי המקראי הוא שלילי, כמו: "לא תרצח", "לא תגנוב" וכדומה.
לִרְאוֹת חמץ ומצוות לא תעשה
מצוות לאו להנות נתנו
מצוות לאו להנות נתנו הוא כלל המובא בתלמוד ובהלכה, המלמד שההנאה הנגרמת עקב קיום מצווה, איננה נחשבת הנאה מבחינה הלכתית, ולכן אדם יכול ומחויב לקיים מצווה על אף שהדבר כרוך באיסור הנאה, למשל אדם שאסר על עצמו כל הנאה משופר, מותר לו לקיים מצוות שמיעת תקיעת שופר בראש השנה, שכן "מצוות לאו ליהנות ניתנו".
לִרְאוֹת חמץ ומצוות לאו להנות נתנו
מקורות היהדות
לפי התפישה המחקרית המקובלת, מקורות היהדות החלו להתפתח בעידן הברונזה בקרב, ובמיוחד מהדת הכנענית הפולתאיסטית.
לִרְאוֹת חמץ ומקורות היהדות
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט.
לִרְאוֹת חמץ ומשנה תורה
משה הגולה מקיוב (הראשון)
רבי משה הגולה מקיוב היה רב בתקופת הראשונים, מתלמידי רבנו תם.
לִרְאוֹת חמץ ומשה הגולה מקיוב (הראשון)
מטבח פסח
מטבח פסח הוא מטבח נוסף על המטבח הרגיל המשמש רק לימי חג הפסח.
לִרְאוֹת חמץ ומטבח פסח
מחמצת שאור
לחם מחמצת מַחֲמֶצֶת שְׂאוֹר היא תרבית סימביוזית של שמרי בר ובקטריות מהסוג אצידופילוס, העשויה קמח ומשמשת בעיקר להתפחת בצק.
לִרְאוֹת חמץ ומחמצת שאור
מדינת הלכה
המונח מדינת הלכה הוא ביטוי פופולרי לצורת ממשל תיאורטית המורכבת מתאוקרטיה על יסוד ההלכה היהודית.
לִרְאוֹת חמץ ומדינת הלכה
מופלטה
הכנת מופלטה מופלטה היא סוג של לחם דק ומתוק מהמטבח היהודי-צפון אפריקאי, המאפיין בעיקר את חגיגות המימונה.
לִרְאוֹת חמץ ומופלטה
מוצר חד-פעמי
ערימה של תבניות ביצים לשימוש חד-פעמימוצר חד־פעמי (חד"פ) הוא מוצר המיועד לשימוש בודד, שלאחריו הוא מועבר למיחזור או מושלך לאשפה.
לִרְאוֹת חמץ ומוצר חד-פעמי
מכירת חמץ
מכירת חמץ היא הליך מכירה פורמלי הנהוג בהלכה היהודית, הנועד כדי להתמודד עם איסור חמץ בפסח.
לִרְאוֹת חמץ ומכירת חמץ
מימונה
טקסט.
לִרְאוֹת חמץ ומימונה
מיל (יחידת מידה תלמודית)
מִיל הוא יחידת מידה תלמודית, המשמשת למדידת מרחק.
לִרְאוֹת חמץ ומיל (יחידת מידה תלמודית)
מיל (יחידת מידה)
מיל או מייל היא יחידת אורך.
לִרְאוֹת חמץ ומיל (יחידת מידה)
מיה תעשיות מזון
מיה תעשיות מזון בע"מ היא חברת מזון ישראלית המתמחה בייצור, ייבוא ושיווק של מזון.
לִרְאוֹת חמץ ומיה תעשיות מזון
אמימר
אמימר היה אמורא בבלי בן הדור החמישי והשישי, מחשובי החכמים שבדורו ומראשי חכמי ישיבת נהרדעא.
לִרְאוֹת חמץ ואמימר
אספקת המים לירושלים
נקבת השילוח בשנת 1900 נקבת השילוח בשנת 2002 אספקת המים לירושלים היוותה אתגר מורכב מאז היווסדה של העיר.
לִרְאוֹת חמץ ואספקת המים לירושלים
אפיית מצות
אפיית המצות בתנור העשוי מאבן. ניסן תשע"ט אפיית מצות בכפר חב"ד לאפיית המצות לחג הפסח הלכות רבות המפורטות בתלמוד ובספרי הפוסקים.
לִרְאוֹת חמץ ואפיית מצות
אתי (שיר)
אתי הוא סינגל שהוקלט על ידי הזמרת-יוצרת הישראלית דיקלה, מתוך אלבום האולפן השישי שלה, חופשייה.
לִרְאוֹת חמץ ואתי (שיר)
אחריות נכסים
משפט העברי. לפי תקנת חכמים, לנכסי הנדל"ן של הבעל יש אחריות כלפי פריעת החוב שבכתובה לאישה. הגאונים תקנו שאחריות זו תורחב גם למטלטלין. אחריות נכסים או שעבוד נכסים, הוא מונח הלכתי-משפטי, שמשמעו שעבוד של נכסים או אחריות של אדם, היוצרים ערבות משפטית.
לִרְאוֹת חמץ ואחריות נכסים
אגודת המפגש הבין דתי
אגודת המפגש הבין דתי (בערבית: جمعية اللقاء بين الديانات, באנגלית: Interfaith Encounter Association – IEA) היא עמותה רשומה ללא מטרת רווח שפועלת לגשר בין יחידים וקהילות דרך שיח בין דתי בישראל.
לִרְאוֹת חמץ ואגודת המפגש הבין דתי
אהרן יששכר דוידס
הרב אהרן יששכר דָוִידס (Aäron Barend Davids; ח' באלול תרנ"ה-החצי הראשון של אדר תש"ה; 28 באוגוסט 1895-החצי השני של פברואר 1945) היה רב בהולנד וממנהיגי תנועת המזרחי.
לִרְאוֹת חמץ ואהרן יששכר דוידס
אין ספק מוציא מידי ודאי
אין ספק מוציא מידי ודאי הוא כלל הלכתי בדיני איסורים ובדיני ממונות הקובע כי דינים הבאים מכוח ספק אינם יכולים לערער דינים הבאים מכוח הוודאי.
לִרְאוֹת חמץ ואין ספק מוציא מידי ודאי
איסור אכילת קטניות בפסח
חותמת כשרות המיידעת כי המוצר כשר לפסח גם לנוהגים לא לאכול קטניות איסור אכילת קטניות בפסח הוא מנהג שהתקבל בחלק מקהילות ישראל כתוספת הרחקה מאכילת חמץ בחג הפסח, על אף שקטניות עצמן אינן נחשבות לחמץ.
לִרְאוֹת חמץ ואיסור אכילת קטניות בפסח
איסור אכילה
איסור אכילה הוא מושג בהלכה היהודית, לפיו ישנם דברים שאסורים באכילה בלבד, אולם אין עליהם איסור הנאה.
לִרְאוֹת חמץ ואיסור אכילה
איסור הנאה
איסור הנאה איסור הלכתי להשתמש או להפיק תועלת כלשהי מדבר שהוגדר בתורה או בדברי חז"ל כאסור בהנאה, ובהתאם, תוקפו של האיסור הוא דאורייתא או דרבנן.
לִרְאוֹת חמץ ואיסור הנאה
איסור החמצת שיירי המנחות
האיסור להחמיץ את שיירי המנחות היא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לעשות חמץ משיירי המנחות שמיועדים לכהנים.
לִרְאוֹת חמץ ואיסור החמצת שיירי המנחות
איסור והיתר
ביהדות, איסור והיתר הוא שמן הכולל של ההלכות, העוסקות בדברים המותרים והאסורים לאכילה.
לִרְאוֹת חמץ ואיסור והיתר
נותן טעם לפגם
בהלכה נותן טעם לפגם (נטל"פ) הוא תיאור מציאות בה טעמו של מאכל איסור נפגם מהיותו ראוי לאכילה, או שטעמו של המאכל האסור משפיע באופן שלילי על טעמו של מאכל היתר.
לִרְאוֹת חמץ ונותן טעם לפגם
ניקיון
סיפון של אוניית סער אמפיבית שקנאי מתנקה ניקיון הוא מצב של היעדר לִכְלוּך, ובפרט אבק, כתמים, ריח רע ופסולת.
לִרְאוֹת חמץ וניקיון
ניחא ליה לאיניש דתיעבד מצווה בממוניה
ניחא ליה לאיניש דתיעבד מצווה בממוניה (בעברית: "נוח לו לאדם שתיעשה מצווה ברכושו") הוא כלל הלכתי לפיו האדם הסביר מוכן בדרך כלל (גם ללא הסכמה מראש) שישתמשו בחפציו לקיום מצוות, וממנו נובע הדין המתיר להשתמש בחפציו של אדם אחר על מנת לקיים מצווה בלי לבקש את הסכמתו.
לִרְאוֹת חמץ וניחא ליה לאיניש דתיעבד מצווה בממוניה
סער נתנאל
סער רן נתנאל (נולד ב-23 בדצמבר 1972) הוא פוליטיקאי ופעיל חברתי ישראלי.
לִרְאוֹת חמץ וסער נתנאל
סעודה (הלכה)
לחם הוא המאכל שפותחים סעודה באכילתו. סעודת מצווה חגיגית עם חלה גדולה ביהדות ישנם הלכות ומנהגים העוסקים בסעודה, שהיא ארוחה שאוכל בה לחם העשוי מחמשת מיני דגן בכמות של לפחות כזית.
לִרְאוֹת חמץ וסעודה (הלכה)
סעודה שלישית
קידוש לסעודה שלישית מתוך הסידור סעודה שלישית (המכונה גם שעת "רעוא דרעוין") היא הסעודה האחרונה מבין שלוש הסעודות שההלכה היהודית מחייבת לסעוד במהלך השבת.
לִרְאוֹת חמץ וסעודה שלישית
ספר קרבנות
ספר קורבנות או ספר הקורבנות הוא הספר התשיעי בסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם.
לִרְאוֹת חמץ וספר קרבנות
ספר זמנים
ספר זמנים הוא הספר השלישי בסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם משנה תורה.
לִרְאוֹת חמץ וספר זמנים
ספירת העומר
סְפִירַת הָעוֹמֶר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לספור כל יום במשך 49 ימים, החל מהקרבת מנחת העומר.
לִרְאוֹת חמץ וספירת העומר
סליבוביץ'
סליבוביץ' (בישראל נקרא גם: שליבוביץ או שליבוביצה) הוא משקה אלכוהולי נטול צבע המיוצר ממיץ שזיפים מזוקק ומותסס.
לִרְאוֹת חמץ וסליבוביץ'
סטטוס קוו (ישראל)
הסדר הסטטוס קוו בישראל התבסס במסגרת המוסדות הלאומיים בארץ ישראל בתקופת היישוב והוא נמשך עד ימינו.
לִרְאוֹת חמץ וסטטוס קוו (ישראל)
ערב פסח
ביעור כל החמץ הנותר לפני כניסת החג בני ישראל מורחים את הדם על פתחי הבתים ערב פסח הוא היום שבא לפני חג הפסח - י"ד בניסן.
לִרְאוֹת חמץ וערב פסח
עוגת מצות
עוגת מצות היא עוגה כשרה לפסח מהמטבח הישראלי.
לִרְאוֹת חמץ ועוגת מצות
עוגת ספוג
'''פאן די ספניה''' - עוגת ספוג איטלקית רולדה ביתית עם מילוי פודינג לימון עוגת ספוג (נקראת גם: עוגת תופין, מגרמנית: טורט; ביידיש: לֶקֶך או לעקעך - ראו הסבר בהמשך) היא עוגה בעלת מרקם אוורירי הנובע מהיותה מבוססת על קצף ביצים אשר אל תוכו "מקופלים" שאר מרכיבי העוגה.
לִרְאוֹת חמץ ועוגת ספוג
עוגיות יין
עוגיות יין נאפות מקמח מחמשת מיני דגן שעורבב ב"מי פירות", ולכן לא נחשבות לחמץ על פי פוסקים מסוימים.
לִרְאוֹת חמץ ועוגיות יין
עירוב חצרות
מצות שהונחו כעירוב חצרות, בבית הכנסת האר"י האשכנזי בצפת עירוב חצרות היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין, המתירה את הטלטול (הוצאת חפצים) בשבת בין רשויות היחיד פרטיות או משותפות שנמצאות בבעלות שונה בתחום חצר אחת או בחצרות צמודות (כגון מבית לחדר מדרגות או לחצר משותפת, או מחצר לחצר אחרת), דבר האסור מדרבנן (איסור טלטול בין רשויות היחיד), באמצעות יצירת שותפות סמלית בין כל הדיירים בכל הרשויות הנפרדות, ההופכת את כל הרשויות הנפרדות לרשות אחת משותפת.
לִרְאוֹת חמץ ועירוב חצרות
עישון
רפובליקה העממית של קונגו Marowijne District, סורינאם עישון הוא שאיפה של עשן לפה או לדרכי הנשימה ולריאות מתוך סיגריה, סיגר, מקטרת, נרגילה, מאדה או באנג.
לִרְאוֹת חמץ ועישון
עידית סילמן
עידית סילמן (נולדה בי"ז בחשוון ה'תשמ"א, 27 באוקטובר 1980) היא פוליטיקאית ישראלית, המכהנת כשרה להגנת הסביבה מטעם סיעת הליכוד ב.
לִרְאוֹת חמץ ועידית סילמן
פארפל
פֿאַרפֿל (בריבוי: פֿאַרפֿלעך, פרפלך; מיידיש, דרך גרמנית תיכונית גבוהה: Varveln – אטריות) הוא מאכל של פתיתים קטנים, הנפוץ בעיקר במטבח היהודי האשכנזי-מזרח-אירופי.
לִרְאוֹת חמץ ופארפל
פניני הלכה
פניני הלכה היא סדרת ספרים הלכתית בהוצאת מכון הר ברכה שכתב הרב אליעזר מלמד ובה עשרים כרכים.
לִרְאוֹת חמץ ופניני הלכה
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
לִרְאוֹת חמץ ופסח
פסח שני
מצות מכונה. יש הנוהגים כיום לאכול מצות ב'''פסח שני'''. מלחמת העולם השנייה. הוא נכנס למחנה בוכנוואלד מייד עם שיחרורו, בכ"ח בניסן תש"ה, התמסר לצרכי הניצולים ושימש עבורם כרב קהילה.
לִרְאוֹת חמץ ופסח שני
פסוקי דזמרא
"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוני פסוקי דזמרא הם חלק מתפילת שחרית שתיקנו חז"ל הנפתחים בברכת "ברוך שאמר" ומסתיימים בברכת "ישתבח".
לִרְאוֹת חמץ ופסוקי דזמרא
פקודת מאכל כשר לחיילים
פקודת מאכל כשר לחיילים, התש"ט-1948 היא פקודה המחייבת לספק מזון כשר לחיילי צה"ל היהודים, ומהווה את הבסיס החוקי לכל כללי הכשרות בצה"ל, ובראשם הוראות הפיקוד העליון בנושא זה ופקודת מטכ"ל העוסקת בכך.
לִרְאוֹת חמץ ופקודת מאכל כשר לחיילים
פרשת ראה
| קודם.
לִרְאוֹת חמץ ופרשת ראה
פרשת בא
273x273px פָּרָשַׁת בֹּא היא פרשת השבוע השלישית בספר שמות.
לִרְאוֹת חמץ ופרשת בא
פרודיות לפורים
עמוד מתוך '''חבקבוק הנביא''', פיזרו ה'רע"ג. פָּרוֹדְיוֹת לפורים הן פרודיות המיועדות לקריאה בחג הפורים, הנפוצות בגרסאות שונות בקרב היהודים החל מתקופת הראשונים.
לִרְאוֹת חמץ ופרודיות לפורים
פיצת מצה
פיצת מצה (או "מצה-פיצה") היא סוג של פיצה המבוססת על אפיית מצה שעליה רוטב עגבניות או קטשופ וגבינה.
לִרְאוֹת חמץ ופיצת מצה
פיצה
פיצה (באיטלקית: Pizza) היא מאכל איטלקי עשוי בצק שמרים אפוי, אשר מכוסה בדרך כלל בשכבה של רוטב עגבניות וגבינה.
לִרְאוֹת חמץ ופיצה
פילוג הכנסייה הנוצרית
פילוג הכנסייה הנוצרית, המכונה גם פילוג מזרח-מערב או הפילוג הגדול (יוונית: Σχίσμα Λατίνων, "התפלגות הלטינים"; לטינית: Schisma Graecorum, "התפלגות היוונים") הוא התהליך בו נותקה האחדות הכנסייתית בין הנצרות הקתולית במערב לבין הנצרות האורתודוקסית במזרח, והתהוו שתי כנסיות נפרדות.
לִרְאוֹת חמץ ופילוג הכנסייה הנוצרית
צאת הכוכבים
הופעת שלושה כוכבים ראשונים בשמי הלילה היא הסימן המוקדם ביותר לזמן צאת הכוכבים. צאת הכוכבים הוא הרגע ביממה שבו מתחיל הלילה באופן ודאי מבחינה הלכתית, זאת לעומת המושג 'שקיעת החמה' המציין את הרגע שבו מתחיל פרק הזמן הנקרא 'בין השמשות', שהוא ספק יום ספק לילה.
לִרְאוֹת חמץ וצאת הכוכבים
צליבת ישו
צליבת ישו, מעשה ידי ג'נבטיסטה טייפולו (1745-1750) הצליבה, מבט מן הצלב, מעשה ידי ג'יימס טיסו (1894–1896). פתחה של מערת הקבר נראה במרכז הציור לפי ארבע הבשורות בברית החדשה, צליבת ישו ומותו על הצלב, הם האירועים שסיימו את חייו הארציים לקראת קימתו לתחייה.
לִרְאוֹת חמץ וצליבת ישו
קמח
קמח חיטה וקמח כוסמין מלא קמח תפוחי אדמה קמח אורז לבן קמח הוא אבקה דקה הנוצרת מטחינת רכיבים מסוימים של צמחים לאחר ייבוש או קלייה שלהם.
לִרְאוֹת חמץ וקמח
קמח מצה
קמח מצה עשוי ממצה שרוסקה לפירורים.
לִרְאוֹת חמץ וקמח מצה
קמחא דפסחא
חלוקת קמחא דפסחא בניו יורק, 1908 חלוקת קמחא דפסחא בירושלים 2013 בנק מזון קמחא דפסחא בירושלים, 2005 קִמְחָא דְפִסְחָא (בארמית: קמח לפסח, כלומר קמח להכנת מצות, נקרא גם בשם "מעות חיטין") היא מגבית צדקה מיוחדת הנהוגה לקראת חג הפסח, במסגרתה אוספים מהתושבים כסף או מזון על מנת לחלק לעניים לקראת פסח.
לִרְאוֹת חמץ וקמחא דפסחא
קנס
קנס מהירות, ציור מאת אנה פאלם דה רוסה קנס חניה תל אביבי קנס הוא סכום כסף שנדרש עובר עבירה לשלם כעונש על העבירה.
לִרְאוֹת חמץ וקנס
קנס (הלכה)
קנס הוא תשלום (בדרך כלל ממוני) שמוטל על האדם לשלם שלא כפיצוי ישיר לניזק על נזק אלא כעונש או כהרתעה למזיק.
לִרְאוֹת חמץ וקנס (הלכה)
קניידלך
קניידלך (ביידיש: קניידלעך או קניידלאך, ריבוי של קניידל) הוא מאכל יהודי אשכנזי מסורתי העשוי כמעין כופתה עגולה.
לִרְאוֹת חמץ וקניידלך
קופה ראשית - דמויות
קופה ראשית היא קומדיית מצבים סאטירית ישראלית מסוגת מוקומנטריה, המתרחשת בסניף יבנה של רשת המרכולים הפיקטיבית "שפע יששכר".
לִרְאוֹת חמץ וקופה ראשית - דמויות
קוקה-קולה
סמליל קוקה קולה בעברית, עוצב על ידי אליעזר ויסהוף בקבוק זכוכית של קוקה-קולה קוקה-קולה הוא משקה קולה פופולרי המיוצר ונמכר על ידי חברת קוקה-קולה האמריקאית, ועל ידי זכייניות שלה ברחבי העולם.
לִרְאוֹת חמץ וקוקה-קולה
קורבן מנחה
קורבן מנחה הוא קורבן מן הצומח שהיה מובא לבית המקדש.
לִרְאוֹת חמץ וקורבן מנחה
קורבן פסח
קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית – שהשתמרה בלוח השנה במגילות קומראן) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן – חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.
לִרְאוֹת חמץ וקורבן פסח
קובה (מאכל)
מילוי הקובה קובּה (בערבית: كُبَّة, תעתיק מדויק: כֻּבַּה/כּוּבַּה – "כדור", לעיתים נהגה קוּבֶּה או קִיבֶּה; בטורקית: İçli köfte, אִיצְ'לִי קֵפְטֶה; בכורדית: Kutilka dîlanê, כּוּתִלְכָּה דִילָאנֵה) היא סוג של כופתה ממולאת, שמקורה במטבח הסורי אך נפוצה גם בעיראק, לבנון וכורדיסטן.
לִרְאוֹת חמץ וקובה (מאכל)
קינואה
קינואה (שם מדעי: Chenopodium quinoa, ידוע גם ככף אווז הקינואה) הוא מין של כף האווז, צמח בעל פרחים השייך למשפחת הירבוזיים (Amaranthaceae).
לִרְאוֹת חמץ וקינואה
קיטא
הקיטָא באמהרית (ቂጣ) והקיצ'א בתגרית (ቂጫ) היא המצה אותה נהגו ביתא ישראל להכין לפסח לפי מנהגים ומסורות מיוחדות.
לִרְאוֹת חמץ וקיטא
רמי הויברגר
רם (רמי) הויברגר (נולד ב-12 באוקטובר 1963) הוא שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון, קומיקאי ובמאי ישראלי.
לִרְאוֹת חמץ ורמי הויברגר
רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה
מידות, שיעורים ומשקלות משמשים בתחומים הלכתיים רבים.
לִרְאוֹת חמץ ורשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה
רבי חייא בר יוסף
רבי חייא בר יוסף, היה אמורא בדור השני (המאה ה-3), שלמד בבבל מפי גדולי האמוראים, רב ושמואל, ולאחר מכן עלה לארץ ישראל ולמד יחד עם רבי יוחנן וריש לקיש.
לִרְאוֹת חמץ ורבי חייא בר יוסף
רבי יהושע אוניא
רבי יהושע אוניא היה אמורא ארץ ישראלי בן הדור השני או השלישי לאמוראים.
לִרְאוֹת חמץ ורבי יהושע אוניא
רדיד אלומיניום
מיקרומטר עובי נייר האלומיניום בגליל זה הוא 0.013 מילימטרים. רדיד אלומיניום (קרוי גם נייר כסף או נייר אלומיניום) הוא גיליון מתכת דקיק ("עלה"), שעוביו פחות מ-0.2 מ"מ, המשמש לבישול ולאריזת מזון.
לִרְאוֹת חמץ ורדיד אלומיניום
רומפלנאכט
אילוסטרציה: כלים ששימשו בסדר פסח ובמהלך שבוע החג, יאופסנו במוצאי שביעי של פסח, הרומפלנאכט. רומפלנאכט (בגרמנית וביידיש: Rumpelnacht; בתרגום חופשי: ליל הבלאגן או ליל ההעברה) הוא כינוי בפי חלק מיהודי אשכנז לליל כ"ב בניסן – מוצאי שביעי של פסח בארץ ישראל (או ליל כ"ג בניסן – מוצאי אחרון של פסח בחוץ לארץ).
לִרְאוֹת חמץ ורומפלנאכט
שמשון שטוקהמר
רבי שמשון שטוקהמר (ה'תרנ"ט, 1899 – י"ג באייר ה'תש"ה, 26 באפריל 1945) היה רב, סופר ועיתונאי-פובליציסט, פעיל בולט באגודת ישראל וחבר בוועד הרבנים בוורשה ובאגודת הרבנים בפולין.
לִרְאוֹת חמץ ושמשון שטוקהמר
שמואל תפילינסקי
שמואל תפילנסקי (1888, תרמ"ו - 24 במרץ 1945, י' בניסן תש"ה) רב ירושלמי, מרבני ישיבת עץ חיים.
לִרְאוֹת חמץ ושמואל תפילינסקי
שאני אומר
שאני אומר הוא כלל בהלכות שתוקפן מדרבנן, לפיו במקרה של ספק יש להקל ולשער כי המציאות הייתה כזו שלפיה הדבר נשאר בהיתרו.
לִרְאוֹת חמץ ושאני אומר
שעות זמניות
שעות זמניות מוגדרות על ידי חלוקת היום (חלוקת זמן האור השמש שביממה) ל-12 חלקים וכן הלילה.
לִרְאוֹת חמץ ושעות זמניות
שקדי מרק
שקדי מרק הוא שם של מאכל ישראלי המשמש להוספת טעם ומרקם למרקים, באופן דומה לקרוטונים.
לִרְאוֹת חמץ ושקדי מרק
שרה סוניה דיסקין
שרה סוניה דיסקין (תקע"ז, 1816 - כ בתשרי ה'תרס"ז, 10 באוקטובר 1906; הייתה ידועה ומוכרת כ"רבנית מבריסק") הייתה דמות משמעותית בקהילה האשכנזית בירושלים.
לִרְאוֹת חמץ ושרה סוניה דיסקין
שתי הלחם
שְׁתֵּי הַלֶּחֶם הוא קורבן מנחה של ציבור, שהיה מוצע בחג השבועות בבית המקדש על ידי הכהנים.
לִרְאוֹת חמץ ושתי הלחם
שתייה
פקיסטנית לשתות מבקבוק מים נקיים גבר שותה כוס בירה טיגריס שותה שתייה היא הפעולה בה אורגניזם מכניס נוזלים לגופו דרך הפה או דרך העור (דגים לדוגמה).
לִרְאוֹת חמץ ושתייה
שלמה גורן
הרב שלמה גורן (במקור: גורונצ'יק; כ"א בשבט ה'תרע"ח, 3 בפברואר 1918 – כ"ד בחשוון ה'תשנ"ה, 29 באוקטובר 1994) היה הרב הצבאי הראשי מקום המדינה ועד תשל"א (1971).
לִרְאוֹת חמץ ושלמה גורן
שלמה דוד יהושע וינברג
ר' שלמה דוד יהושע וינברג (כ"א בשבט תרע"ד, 1914 - ו' בחשוון תש"ד, 4 בנובמבר 1943) היה אדמו"ר חשוב בדורו והאדמו"ר הרביעי של חסידות סלונים, ובנו של ר' אברהם וינברג השני מסלונים.
לִרְאוֹת חמץ ושלמה דוד יהושע וינברג
שלוש רגלים
שָׁלשׁ רְגָלִים הם שלושה חגים מקראיים – פסח, שבועות וסוכות – שבהם מצווה מהתורה לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים.
לִרְאוֹת חמץ ושלוש רגלים
שבת הגדול
שַׁבַּת הַגָּדוֹל הוא כינוי מיוחד לשבת שלפני חג הפסח.
לִרְאוֹת חמץ ושבת הגדול
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
לִרְאוֹת חמץ ושבועות
שומר חינם
שומר חינם הוא מי ששומר על רכוש חברו מבלי להפיק מכך תועלת בצורת שכר או טובת הנאה כלשהי.
לִרְאוֹת חמץ ושומר חינם
שיעור מולדת (סדרת סרטים)
לוגו סדרת הדרמות "שיעור מולדת" שיעור מולדת היא סדרת סרטי דרמה עטורת פרסים אשר הופקה עבור זכיינית ערוץ 2 - רשת, ושודרה בשנים 2004-2003.
לִרְאוֹת חמץ ושיעור מולדת (סדרת סרטים)
שיבולת-שועל
שיבולת שועל לא בשלה שיבולת-שועל תרבותית או בקיצור שיבולת-שועל (שם מדעי: Avena sativa) היא מין בסוג שיבולת-שועל הגדל באקלים ממוזג ופורח באביב.
לִרְאוֹת חמץ ושיבולת-שועל
תנועת המוסר
תנועת המוסר היא תנועה שייסד הרב ישראל ליפקין מסלנט במזרח-אירופה באמצע המאה ה-19 במטרה לפעול באופן ציבורי למען תיקון המידות.
לִרְאוֹת חמץ ותנועת המוסר
תערובת (הלכה)
ביעור חמץ במסגרת דיני הכשרות שבהלכה, תערובת היא דבר אסור ודבר מותר שהתערבבו, כגון מזון כשר עם מזון טרף או כלי כשר עם כלי טרף.
לִרְאוֹת חמץ ותערובת (הלכה)
תפריט
מסעדת "יונג קי" בהונג קונג טורקית בליון, צרפת תפריט חג המולד 1937 מהאוניה "לקוניה" תפריט (מלשון "פירוט") במסעדנות הוא רשימת מאכלים שמהם הסועד יכול לבחור את ארוחתו.
לִרְאוֹת חמץ ותפריט
תרומות ומעשרות
תרומות ומעשרות הן קבוצת מצוות מהתורה המצריכות הפרשת חלקים מהיבול בארץ ישראל לטובת הכהנים, הלוויים, העניים ואף לצורך אכילה עצמית בטהרה בירושלים.
לִרְאוֹת חמץ ותרומות ומעשרות
תהילים ק'
מִזְמוֹר לְתוֹדָה הוא המזמור ה-100 בספר תהילים (במספור של תרגום השבעים והוולגטה זהו הפרק ה-99).
לִרְאוֹת חמץ ותהילים ק'
תורת לחימה (ארגון)
תורת לחימה - רוח תורה למען צה"ל היא עמותה ישראלית, שמטרתה המוצהרת היא "הפצת יהדות ותורה לנוער לחיזוק ועידוד המוטיבציה לשירות צבאי.
לִרְאוֹת חמץ ותורת לחימה (ארגון)
לאו שאין בו מעשה
בהלכה, לאו שאין בו מעשה הוא מצוות לא תעשה שעבירה עליה אינה כרוכה במעשה פיזי.
לִרְאוֹת חמץ ולאו שאין בו מעשה
לחמניות כשרות לפסח
לחמניות כשרות לפסח הן לחמניות שלא נאפו מקמח שנטחן מאחד מחמשת מיני דגן – חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת-שועל ושיפון – שהחמיץ (תפח).
לִרְאוֹת חמץ ולחמניות כשרות לפסח
לחמנייה
לחמניות מוארכות לחמניות מצופות לעיתים קרובות בגרעינים, בזרעים או בחתיכות בצל. הלחמנייה היא מוצר אישי ואין צורך לפרוס אותה, כך שהשטח החיצוני המיועד עבור כל סועד הוא משמעותי.
לִרְאוֹת חמץ ולחמנייה
לחם
דגנים שונים והלחם המיוצר מהם סוגי לחם שונים כיכרות לחם טריות מסוגים שונים במאפיה במושב חוסן שבגליל כיכרות לחם על שולחן תצוגה של כיכרות לחם למכירה לֶחֶם הוא מוצר מזון בסיסי עשיר בפחמימות, הנפוץ כמעט בכל העולם מאז שחר הציוויליזציה האנושית.
לִרְאוֹת חמץ ולחם
לחם ארז
סמליל הרשת הסמליל הראשון עד 2006 הסמליל השני מ-2006 עד ינואר 2012 לחם ארז היא רשת ישראלית של חנויות לממכר לחם ומוצרים נוספים (חלק מהסניפים משמשים גם כבתי קפה או מסעדות).
לִרְאוֹת חמץ ולחם ארז
לביבה
צלחת לאטקעס מאוקראינה לביבות ברוטב רסק תפוחים לביבה (ביידיש: לאַטקע, וברבים: לאַטקעס. או כרעמז'ל, ברבים: כרעמזאלאך) היא מאכל מטוגן מירקות.
לִרְאוֹת חמץ ולביבה
טפיוקה
טפיוקה מעובדת פודינג טפיוקה פרסומת צרפתית לטפיוקה (1895) פרסומת אמריקאית לאינסטנט פודינג טפיוקה (וג'לטין) (1919) מפעל טפיוקה בבאנדונג, אינדונזיה בסביבות 1920 טפיוקה (Tapioca) הוא חומר גלם עמילני דל טעם המשמש להכנת מזון והמיוצר משורש שיח המניהוט.
לִרְאוֹת חמץ וטפיוקה
טקיטוס
פוּבּליוּס (או גאיוּס) קוֹרנליוּס טקיטוּס (סביב 56 – 117 לספירה) היה סנאטור רומאי והיסטוריון של האימפריה הרומית.
לִרְאוֹת חמץ וטקיטוס
טוץ'
טוץ' (ברומנית: Tocini) הוא סוג של לביבות העשויות מתפוחי אדמה מגורדים וביצים.
לִרְאוֹת חמץ וטוץ'
טיעון העד (יהדות)
בני ישראל טיעון העד, טיעון הכוזרי או טיעון ההתגלות והמסורת, הוא טיעון מן הנס לביסוס אמונת מתן תורה מן השמים וממילא גם לקיומו של אלוהים.
לִרְאוֹת חמץ וטיעון העד (יהדות)
זרוע (פסח)
ביצה. זרוע היא חתיכת בשר המונחת בקערת ליל הסדר, לזכר קורבן פסח.
לִרְאוֹת חמץ וזרוע (פסח)
חמץ (פירושונים)
קטגוריה:שמות משפחה.
לִרְאוֹת חמץ וחמץ (פירושונים)
חמץ נוקשה
חמץ נוקשה הוא חמץ שנעשה שלא לצורך אכילה ואף אינו ראוי לאכילה אלא בשעת הדחק.
לִרְאוֹת חמץ וחמץ נוקשה
חמץ שעבר עליו הפסח
303x303 פיקסלים חמץ שעבר עליו הפסח הוא חמץ שהיה ברשות יהודי בחג הפסח או בחלק ממנו.
לִרְאוֹת חמץ וחמץ שעבר עליו הפסח
חמשת מיני דגן
חמשת מיני דגן הם חמישה סוגים של דגן, שלהם נקבעו דינים מיוחדים בהלכה היהודית.
לִרְאוֹת חמץ וחמשת מיני דגן
חסידות צ'רנוביל
חסידות צ'רנוביל (ביידיש: טשערנאָביל) היא חצר חסידית הנקראת על שם העיר צ'רנוביל שבצפון אוקראינה.
לִרְאוֹת חמץ וחסידות צ'רנוביל
חצות היום (הלכה)
חצות היום הוא ציון זמן בהלכה לרגע ביום שנמצא בדיוק באמצע בין הנץ החמה לשקיעת החמה, השעות שבין הנץ החמה לשקיעת החמה מחולקות ל-12 שעות זמניות, ובסוף השעה השישית חל חצות היום.
לִרְאוֹת חמץ וחצות היום (הלכה)
חשש
חשש הוא מצב מנטלי הקשור לרגשות פחד או דאגה, או שילוב ביניהם.
לִרְאוֹת חמץ וחשש
חלה
חלה עם שומשום פרג חַלָּה היא לחם קלוע שאוכלים יהודים באופן מסורתי בשבת וחג (חוץ מפסח, בו לא אוכלים חמץ).
לִרְאוֹת חמץ וחלה
חליטה (הלכה)
החליטה בהלכה נאמרה בהקשר של הכשרת בשר לאכילה.
לִרְאוֹת חמץ וחליטה (הלכה)
חברה (תאגיד)
חברה (בריבוי: חֲבָרוֹת, כנסמך: חֶבְרוֹת־) היא ארגון ותאגיד בעל אישיות משפטית שמאגד אנשים למען מטרה משותפת, בדרך כלל לשם הפקת רווח.
לִרְאוֹת חמץ וחברה (תאגיד)
חגי ישראל ומועדיו
רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו".
לִרְאוֹת חמץ וחגי ישראל ומועדיו
חדר אוכל
חדר אוכל בבית מלון ביפן חדר אוכל בסגנון צרפתי בארמון פטרהוף (סמוך לסנקט פטרבורג) חדר אוכל הוא חדר שבו מגישים ארוחות לסועדים.
לִרְאוֹת חמץ וחדר אוכל
חומצה ציטרית
בקבוק המכיל חומצה ציטרית חומצה ציטרית או חומצת לימון (מכונה גם מלח לימון, באנגלית: Citric acid) היא חומצה אורגנית אשר נמצאת בין השאר בפירות הדר והיא שנותנת לפירות אלו את טעמם החמוץ.
לִרְאוֹת חמץ וחומצה ציטרית
חוק זכויות החולה
חוק זכויות החולה, התשנ"ו - 1996 הוא חוק ש"מטרתו לקבוע את זכויות האדם המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי ולהגן על כבודו ועל פרטיותו" (סעיף 1 לחוק).
לִרְאוֹת חמץ וחוק זכויות החולה
חוק חג המצות (איסורי חמץ)
חוק חג המצות (איסורי חמץ), התשמ"ו-1986, הידוע בשם חוק החמץ, עוסק בצביון היהודי ציבורי במהלך חג הפסח במדינת ישראל ונחקק בכנסת באוגוסט 1986.
לִרְאוֹת חמץ וחוק חג המצות (איסורי חמץ)
חול המועד
חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה, שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.
לִרְאוֹת חמץ וחול המועד
חולדה
חולדת חוף חולדה מצויה חולדה היא סוג של יונק, ממשפחת העכבריים בסדרת המכרסמים.
לִרְאוֹת חמץ וחולדה
חיסכון לכל ילד
חיסכון לכל ילד היא תוכנית חיסכון שבמסגרתה יפקיד המוסד לביטוח לאומי מדי חודש סכום קבוע (51 ש"ח בשנת 2020) בחשבון על שמו של כל ילד תושבי ישראל שטרם מלאו לו 18 שנים.
לִרְאוֹת חמץ וחיסכון לכל ילד
חיים הלוי סולובייצ'יק
רבי חיים סולובייצ'יק. ליתוגרפיה של הרמן שטרוק הרב חיים הלוי סולובייצ'יק (מכונה "רֶבּ חיים מבריסק" או בקצרה "רֶבּ חיים"; ט"ו באדר ב' ה'תרי"ג, 1853 – כ"א באב ה'תרע"ח, 30 ביולי 1918) היה מגדולי הדמויות הרבניות של המאה ה-20 ואבי שיטת בריסק בלימוד התורני.
לִרְאוֹת חמץ וחיים הלוי סולובייצ'יק
חיים כהן (מבעלי התוספות)
רבי חיים בן רבי חננאל כהן (המאה ה-12) היה מראשוני בעלי התוספות ותלמיד חבר של רבנו תם.
לִרְאוֹת חמץ וחיים כהן (מבעלי התוספות)
חיים יצחק טברסקי
רבי חיים יצחק טברסקי (ה'תרמ"ו - כ"ד בניסן ה'תש"ג) נינו של רבי מנחם נחום מצ'רנוביל (אבי חסידות צ'רנוביל).
לִרְאוֹת חמץ וחיים יצחק טברסקי
בנימין פלטיאל מורגנשטרן
הרב בנימין פלטיאל מורגנשטרן (1895 – 1944) היה אדמו"ר חסידי בחסידות סוקולוב.
לִרְאוֹת חמץ ובנימין פלטיאל מורגנשטרן
בסתר רעם
בסתר רעם - הלכה, הגות ומנהיגות בימי השואה הוא ספרה של אסתר פרבשטין, היסטוריונית חרדית וראש הקתדרה להוראת השואה במכללה ירושלים.
לִרְאוֹת חמץ ובסתר רעם
ברוך שמעון שניאורסון
הרב ברוך שמעון שניאורסון (כ"ה באב תרע"ג, 28 באוגוסט 1913 – כ"ה בסיוון תשס"א, 16 ביוני 2001) היה ראש ישיבת טשעבין, חבר מועצת גדולי התורה וחבר ה"וועד הפועל" של ועד הישיבות.
לִרְאוֹת חמץ וברוך שמעון שניאורסון
ברכת החמה
ברכת החמה ברחבת הכותל המערבי – 8 באפריל 2009, ערב פסח תשס"ט. רחובה הראשי של בני ברק, 8 באפריל 2009, ערב פסח תשס"ט. ברכת החמה בכפר מימון, 8 באפריל 2009. בהלכה, ברכת החמה (נקראת גם: קידוש החמה) היא ברכת ראייה שמברכים כשרואים את השמש בתחילת כל מחזור בן 28 שנים, שבו לפי המסורת השמש חוזרת למקומה המקורי בבריאת העולם באותה שעה ובאותו יום בשבוע כבזמן הבריאה.
לִרְאוֹת חמץ וברכת החמה
ברכה לבטלה
בהלכה, בְּרָכָה לְבַטָּלָה היא ברכה הנאמרת כאשר אין חיוב או צורך לומר אותה.
לִרְאוֹת חמץ וברכה לבטלה
בשר בחלב
בשר בחלב הוא איסור מהתורה בהלכות כשרות ביהדות, על אכילת בשר וחלב שהתבשלו יחדיו.
לִרְאוֹת חמץ ובשר בחלב
בל ייראה ובל יימצא
#הפניה חמץ.
לִרְאוֹת חמץ ובל ייראה ובל יימצא
בלגן
מטבח מבולגן חדר מבולגן כלב מבלגן ריפוד של כרית בָּלָגָן (או בלאגן) הוא שם עצם בסלנג בעברית ישראלית ופירושו אי-סדר, מהומה וגם אנדרלמוסיה, הן במובן פיזי והן במובן מנטלי.
לִרְאוֹת חמץ ובלגן
בג"ץ עמותת הפורום החילוני נגד שר הבריאות
בג"ץ 1550/18 הפורום החילוני נ' שר הבריאות (מכונה גם "בג"ץ החמץ") הוא פסק דין מ-30 באפריל 2020 שבמסגרתו קבע בית המשפט העליון כי האיסור על הכנסת חמץ בפסח לבתי החולים אינו חוקתי, ועל כן בטל.
לִרְאוֹת חמץ ובג"ץ עמותת הפורום החילוני נגד שר הבריאות
בדיקת חמץ
בדיקת חמץ בדיקת חמץ היא המצווה לחפש את החמץ בערב חג הפסח כדי לבערו מהבית, כפי שנאמר במשנה:.
לִרְאוֹת חמץ ובדיקת חמץ
בורגול
טורקית בגרמניה בורגול מבושל. הצבע האדום הוא תוצאה של תבלינים וירקות שהוספו לתבשיל. בּוּרְגוּל (מערבית: بُرْغُل, תעתיק מדויק: בֻרְעֻ'ל; בעברית מקראית: רִיפוֹת) הוא מוצר מזון ים-תיכוני העשוי מגרגרי חיטה מבושלת, שיובשה ונגרסה.
לִרְאוֹת חמץ ובורגול
ביעור מעשרות
ביעור מעשרות היא חובה הלכתית להשמיד את התרומות והמעשרות באם תוך שלוש רגלים הם לא נתנו לכהנים.
לִרְאוֹת חמץ וביעור מעשרות
ביעור חמץ
ביעור חמץ בחוצות בני ברק ביעור חמץ הוא חלק ממצוות השבתת חמץ.
לִרְאוֹת חמץ וביעור חמץ
בית דג'אן
מראה כללי של האתר בו שכן מרכז הכפר, 3/10 בית דג'אן (בערבית: بيت دجن) היה כפר ערבי כ-9 קילומטרים דרומית-מזרחית ליפו, בסמוך לכביש מראשון לציון ליהודיה (היום כביש 412) וגם בסמוך לדרך ההיסטורית בין יפו לירושלים דרך רמלה (היום כביש 44).
לִרְאוֹת חמץ ובית דג'אן
ביטול חמץ
בדיקת חמץ ביטול חמץ היא מצווה המבוצעת טרם חג הפסח, וכניסתם לתוקף של איסורי התורה הנוגעים לעניין החמץ והחזקתו במשך שבעת ימי החג.
לִרְאוֹת חמץ וביטול חמץ
ביטול ברוב
בהלכה, ביטול ברוב הוא כלל שמסתעף מדין רוב בהלכה, ואומר שתערובת איסור בהיתר, אנו נפסוק את דין תערובת זו על פי הרוב, כלומר המיעוט שהתערב עם הרוב יתבטל אל הרוב.
לִרְאוֹת חמץ וביטול ברוב
דת בישראל
הכותל המערבי וכיפת הסלע בירושלים הדתות האברהמיות: יהדות, נצרות ואסלאם הדת בישראל הוא מושג הכולל את מגוון הביטויים לקיום מצוות, אמונה ומסורת בישראל.
לִרְאוֹת חמץ ודת בישראל
דב ימיני
דב ימיניתמונה להחלפה דב ימיני (ט"ז בשבט תרכ"ו, 1866 – א' באב תרצ"ט, יולי 1939) היה מאישי הציבור הבולטים של פתח תקווה בראשיתה.
לִרְאוֹת חמץ ודב ימיני
דבר שיש לו מתירין
דיני דבר שיש לו מתירין בשולחן ערוך, יורה דעה דבר שיש לו מתירין הוא כלל בהלכות תערובות לפיו דבר שעתיד להיות מותר אינו בטל במינו אפילו כאשר בשיעור גדול מאוד של היתר מעורבת כמות קטנה של איסור.
לִרְאוֹת חמץ ודבר שיש לו מתירין
דברים שבלב אינם דברים
בהלכה ובמשפט, דברים שבלב אינם דברים הוא עיקרון הקובע שאין כל תוקף לכוונה שלא בוטאה בפירוש או על ידי מעשה.
לִרְאוֹת חמץ ודברים שבלב אינם דברים
דגנים
שדות המושבה דגנים בשוק ברפובליקת חוף השנהב דגנים הם יבול שמקורם במשפחת הדגניים.
לִרְאוֹת חמץ ודגנים
דוד הופשטטר
הרב דוד הופשטטר (באנגלית: Dovid Hofstedter; נולד ב-1955) הוא יזם נדל"ן ויזם הייטק קנדי, נדבן חרדי, מייסד ארגון דרשו ארגון הפועל בקרב המגזר החרדי ומטרתו לעודד אברכים ובחורי ישיבות ללימוד הדף היומי וההלכה, וארגון אחינו, ארגון קירוב, הפועל להחזרה בתשובה והבעלים של חברת הנדל"ן הקנדית Davpart.
לִרְאוֹת חמץ ודוד הופשטטר
המטבח היהודי
חלות שבת חמין לביבות תפוחי אדמה גפילטע פיש עם גזר - אחד המאכלים הידועים ביותר והמסמלים את המטבח היהודי המזרח-אירופי. המטבח היהודי או הבישול היהודי הוא סגנון הבישול אשר פותח על ידי יהודים במהלך התקופה בה הם חיו בגולה.
לִרְאוֹת חמץ והמטבח היהודי
הערמה
הערמה היא תחבולה שמטרתה "לעקוף" איסור הלכתי.
לִרְאוֹת חמץ והערמה
העיטור
העיטור (בשמו המלא: עיטור סופרים), הוא ספר הלכה שחובר במאה ה-12 על ידי רבי יצחק בן אבא מרי ממרסילייא שבחבל פרובאנס שבצרפת.
לִרְאוֹת חמץ והעיטור
הפרדת הדת מהמדינה
ג'ון לוק היה פילוסוף אנגלי שטען בעד המצפון הפרטי, החופשי משליטת המדינה, ולו מיוחסת ראשיתו של הרעיון הפרדת מוסדות הדת מהמדינה היא רעיון במחשבה המודרנית, לפיו ראוי למוסדות המדינה או הממשלה הלאומית להיות נפרדים מן המוסדות הדתיים.
לִרְאוֹת חמץ והפרדת הדת מהמדינה
הפורום החילוני
הפורום החילוני - איגוד השכונות והיישובים החופשיים או בקיצור הפורום החילוני הוא עמותה ישראלית המגדירה את מטרתה כפעילות נגד הדתה וכפייה דתית.
לִרְאוֹת חמץ והפורום החילוני
השבתת חמץ
השבתת חמץ היא מצווה מן התורה המוטלת על כל אדם מישראל לדאוג שלא יהיה ברשותו חמץ במהלך חג הפסח.
לִרְאוֹת חמץ והשבתת חמץ
התפחה
התפחה היא יצירת מארג בועיות גז קטנות, הלכודות בבצק או בבלילה, על מנת שלאחר האפייה או הבישול יתקבל מאפה בעל מרקם תפוח ואוורירי.
לִרְאוֹת חמץ והתפחה
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
לִרְאוֹת חמץ והלכה
הליטורגיה הקדושה
הכומר האורתודוקסי נכנס עם הלחם והיין במהלך הטקס, דיסלדורף, 2008. הליטורגיה הקדושה (ביוונית: Θεία Λειτουργία) היא שמו של טקס האוכריסטיה כפי שהוא מתנהל במנהג ביזנטיון, המשמש את הכנסייה האורתודוקסית המזרחית ורבות מהכנסיות האוניאטיות.
לִרְאוֹת חמץ והליטורגיה הקדושה
הליגה למניעת כפייה דתית
הליגה למניעת כפייה דתית הייתה ארגון שהתקיים משנת 1951 עד תחילת שנות השבעים והגדיר את מטרתו כלחימה בכפייה הדתית בישראל.
לִרְאוֹת חמץ והליגה למניעת כפייה דתית
הליכוד
הַלִּיכּוּד – תנועה לאומית ליברלית היא מפלגה ציונית התומכת בליברליזם כלכלי-וקפיטליזם ובעמדות ימניות מדיניות מבחינת המפה הפוליטית בישראל.
לִרְאוֹת חמץ והליכוד
הגרסה המצרית-יוונית ליציאת מצרים
הגרסה המצרית-יוונית ליציאת מצרים כללה מסורות שונות שהופיעו במצרים העתיקה לאורך תקופת הבית השני, והמשותף ביניהן הוא שבניגוד לסיפור יציאת מצרים המקראי, היהודים גורשו ממצרים ולא יצאו ממנה מרצונם.
לִרְאוֹת חמץ והגרסה המצרית-יוונית ליציאת מצרים
הכנסת העשרים וחמש
הכנסת העשרים וחמש היא הכנסת המכהנת, שנבחרה בבחירות שנערכו ב-1 בנובמבר 2022 (ז' בחשוון ה'תשפ"ג), והושבעה ב-15 בנובמבר (כ"א בחשוון).
לִרְאוֹת חמץ והכנסת העשרים וחמש
הכשרת כלים
280x280 פיקסלים בהלכה, הכשרת כלים היא פרוצדורה המתבצעת על מנת להכשיר לשימוש כלי בישול, אפייה ומאכל שנעשה בהם שימוש קודם במאכלים לא כשרים באופן שגרם להיבלעות טעם האיסור בדפנות הכלי.
לִרְאוֹת חמץ והכשרת כלים
היתר מצטרף לאיסור
מלקות היתר מצטרף לאיסור הוא סטטוס הלכתי בשיעורים ההלכתיים, האומר שכאשר היתר ואיסור מעורבים יחד בחתיכה אחת שיש בה שיעור כזית, ואדם אוכל אותה, נחשבת האכילה לאכילת איסור, ולמרות שבחלק האיסור לבדו אין כזית, נחשבת האכילה לאכילה הלכתית שיש בה כזית מכיוון שבכל החתיכה יש כזית.
לִרְאוֹת חמץ והיתר מצטרף לאיסור
היתרי מכירה בהלכה
היתר מכירה היא פעולה של מכירת חפץ, כאשר מטרתה העיקרית היא לצורך הפקעת איסור הלכתי מסוים הקיים במצוות רבות התלויות בבעלות של אדם על חפץ, וכאשר הבעלות על החפץ עוברת לאדם אחר שאינו חיוב במצווה זו, חיובה פוקע.
לִרְאוֹת חמץ והיתרי מכירה בהלכה
היזק שאינו ניכר
היזק שאינו ניכר הוא סוגת נזקים בהלכה, בה לא ניכרים סימני ההיזק בגוף החפץ הניזוק, והנזק ניכר בפן ההלכתי.
לִרְאוֹת חמץ והיזק שאינו ניכר
ו
ו' (שם האות: וָיו) היא האות השישית באלפבית העברי.
לִרְאוֹת חמץ וו
ויסקי
כוס ויסקי ויסקי (Whisky בכתיב סקוטי, Whiskey בכתיב אירי) הוא משקה חריף מזוקק נפוץ, המופק על ידי התססה כהלית של דגנים וזיקוק נוזלי התסיסה.
לִרְאוֹת חמץ וויסקי
כפייה אנטי-דתית בישראל
כפייה אנטי-דתית היא הטלה כפויה של נורמה אנטי-דתית הנוגדת מצווה או נוהג דתי, על הציבור או על חלק ממנו, תוך פגיעה בחופש הדת או במצפון של אותם אנשים.
לִרְאוֹת חמץ וכפייה אנטי-דתית בישראל
כפייה דתית בישראל
כפייה דתית היא הטלת נורמה דתית בכפייה על הציבור או חלקיו, תוך פגיעה בחופש הדת, בחופש מדת או במצפון של הציבור או של הפרט.
לִרְאוֹת חמץ וכפייה דתית בישראל
כרת
כָּרֵת הוא עונש נידוי מקהל ישראל.
לִרְאוֹת חמץ וכרת
כשרות
הכשרת כלים לפסח במאה שערים. פרווה", משמאל "חלבי". ביהדות, המונח כשרות מתייחס למערכת כללים הקובעת מהם סוגי המזון המותרים והאסורים באכילה ומה הם החוקים החלים על מקיימי המצוות.
לִרְאוֹת חמץ וכשרות
כל לא ידענא פשיעותא היא
במשפט העברי, כל לא ידענא פשיעותא היא (מארמית: כל איני יודע - פשיעה היא) הוא עיקרון הקובע כי שומר ששכח היכן הניח את הפיקדון - נחשב כפושע ולא כשוגג, ועל כן הוא מחויב לשלם את שווי הפיקדון גם אם היה שומר חינם, זאת מאחר שהיה מוטל עליו לתת את דעתו ולזכור.
לִרְאוֹת חמץ וכל לא ידענא פשיעותא היא
כלב הבית
סוגי כלבים בפעולות שונות כלב מגזע Smooth Collie כלב רועים בפעולה צ'יוואווה ודני ענק לשם השוואה השוואה בין תחום הרגישות המרבית של ראיית הכלבים לזו של בני האדם גור כלבים כבן חודשיים כלב מגזע Toller רץ במים כלב בשירות צי ארצות הברית במהלך אימון בולדוג כלב כנעני – הכלב היחיד שמוצאו בישראל הכלב קרוי "חברו הטוב ביותר של האדם" כלב הוא שמו היומיומי של כלב הבית (שם מדעי: Canis lupus familiaris), תת-מין של הזאב המצוי (Canis lupus), ממשפחת הכלביים, מסדרת היונקים הטורפים.
לִרְאוֹת חמץ וכלב הבית
כבוש כמבושל
כבוש כמבושל הוא מושג הלכתי, לפיו מאכל שנכבש לזמן ממושך במשקה, נחשב למבושל בו.
לִרְאוֹת חמץ וכבוש כמבושל
כביצה
כביצה היא יחידת מידה לנפח של מוצקים שהוגדרה בתקופת חז"ל, וכמו כן היא שמו של אחד השיעורים בתורה שלו משמעות במספר תחומים הלכתיים.
לִרְאוֹת חמץ וכביצה
כדי הילוך
כְּדֵי הִלּוּךְ היא שיטת מדידת זמן הלכתית, המוגדרת לפי קצב ממוצע של הליכת בני אדם.
לִרְאוֹת חמץ וכדי הילוך
ככותבת
ככותבת הגסה או ככותבת הוא אחד משיעורי תורה המגדיר את הכמות המינימלית שאסורה באכילה ביום כיפור, והאוכלה במזיד ביום הכיפורים תוך כדי אכילת פרס ענוש כרת, כמאמר הכתוב ב: "כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ".
לִרְאוֹת חמץ וככותבת
כיסוי החלות
כיסוי לחלה כיסוי החלות הוא מנהג הלכתי עתיק לפיו יש לכסות את החלות של סעודת השבת בשעת הקידוש.
לִרְאוֹת חמץ וכיסוי החלות
יעקב יוסף
הרב יעקב יוסף (18 באוקטובר 1946, כ"ג בתשרי ה'תש"ז – 12 באפריל 2013, ב' באייר ה'תשע"ג) היה ראש ישיבת "חזון יעקב", רב שכונת גבעת משה בירושלים, דיין, פוסק, חבר עיריית ירושלים וחבר הכנסת מטעם מפלגת ש"ס בכנסת ה-11.
לִרְאוֹת חמץ ויעקב יוסף
יצחק ברנד
הרב יצחק ברנד (נולד בכ"ד בכסלו ה'תש"ט, 26 בדצמבר 1949) הוא רב חרדי, מחבר ספרי "בריתי יצחק".
לִרְאוֹת חמץ ויצחק ברנד
יהדות ישראל
יהדות ישראל היא הקהילה היהודית הגדולה בעולם המהווה פחות משלושת־רבעי מכלל אוכלוסיית ישראל.
לִרְאוֹת חמץ ויהדות ישראל
יהודה דוד אייזנשטיין
יהודה דוד אייזנשטיין (בכתיב יידי: אייזענשטיין; בלועזית: Julius (Judah David) Eisenstein; כ"א בחשוון תרט"ו, 12 בנובמבר 1854, מזריטש, פולין הקונגרסאית – ז' בסיוון תשט"ז, 17 במאי 1956, ניו יורק, ארצות הברית), היה סופר, עורך ומוציא לאור יהודי; נודע בכינוי "בעל האוצרות" על שם חיבוריו הרבים שרובם מכונים 'אוצר ה...'.
לִרְאוֹת חמץ ויהודה דוד אייזנשטיין
יוסף שאול נתנזון
רבי יוסף שאול הלוי נתנזון (ה'תק"ע, 1810 – ליל כ"ז באדר א' ה'תרל"ה, 3 במרץ 1875) היה רבה של למברג, מן הבולטים בקרב המשיבים בעולם היהודי בזמנו.
לִרְאוֹת חמץ ויוסף שאול נתנזון
יוסף זריצקי (רב)
הרב יוסף הכהן זריצקי (נולד ב-1951) עוסק בתחום הכשרות של חומרי גלם ושל מוצרים בתעשיית המזון.
לִרְאוֹת חמץ ויוסף זריצקי (רב)
אזכור
ידוע גם בשם בל יראה, בל יראה ובל ימצא, בל יימצא, כשר לפסח.
, עוגת מצות, עוגת ספוג, עוגיות יין, עירוב חצרות, עישון, עידית סילמן, פארפל, פניני הלכה, פסח, פסח שני, פסוקי דזמרא, פקודת מאכל כשר לחיילים, פרשת ראה, פרשת בא, פרודיות לפורים, פיצת מצה, פיצה, פילוג הכנסייה הנוצרית, צאת הכוכבים, צליבת ישו, קמח, קמח מצה, קמחא דפסחא, קנס, קנס (הלכה), קניידלך, קופה ראשית - דמויות, קוקה-קולה, קורבן מנחה, קורבן פסח, קובה (מאכל), קינואה, קיטא, רמי הויברגר, רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה, רבי חייא בר יוסף, רבי יהושע אוניא, רדיד אלומיניום, רומפלנאכט, שמשון שטוקהמר, שמואל תפילינסקי, שאני אומר, שעות זמניות, שקדי מרק, שרה סוניה דיסקין, שתי הלחם, שתייה, שלמה גורן, שלמה דוד יהושע וינברג, שלוש רגלים, שבת הגדול, שבועות, שומר חינם, שיעור מולדת (סדרת סרטים), שיבולת-שועל, תנועת המוסר, תערובת (הלכה), תפריט, תרומות ומעשרות, תהילים ק', תורת לחימה (ארגון), לאו שאין בו מעשה, לחמניות כשרות לפסח, לחמנייה, לחם, לחם ארז, לביבה, טפיוקה, טקיטוס, טוץ', טיעון העד (יהדות), זרוע (פסח), חמץ (פירושונים), חמץ נוקשה, חמץ שעבר עליו הפסח, חמשת מיני דגן, חסידות צ'רנוביל, חצות היום (הלכה), חשש, חלה, חליטה (הלכה), חברה (תאגיד), חגי ישראל ומועדיו, חדר אוכל, חומצה ציטרית, חוק זכויות החולה, חוק חג המצות (איסורי חמץ), חול המועד, חולדה, חיסכון לכל ילד, חיים הלוי סולובייצ'יק, חיים כהן (מבעלי התוספות), חיים יצחק טברסקי, בנימין פלטיאל מורגנשטרן, בסתר רעם, ברוך שמעון שניאורסון, ברכת החמה, ברכה לבטלה, בשר בחלב, בל ייראה ובל יימצא, בלגן, בג"ץ עמותת הפורום החילוני נגד שר הבריאות, בדיקת חמץ, בורגול, ביעור מעשרות, ביעור חמץ, בית דג'אן, ביטול חמץ, ביטול ברוב, דת בישראל, דב ימיני, דבר שיש לו מתירין, דברים שבלב אינם דברים, דגנים, דוד הופשטטר, המטבח היהודי, הערמה, העיטור, הפרדת הדת מהמדינה, הפורום החילוני, השבתת חמץ, התפחה, הלכה, הליטורגיה הקדושה, הליגה למניעת כפייה דתית, הליכוד, הגרסה המצרית-יוונית ליציאת מצרים, הכנסת העשרים וחמש, הכשרת כלים, היתר מצטרף לאיסור, היתרי מכירה בהלכה, היזק שאינו ניכר, ו, ויסקי, כפייה אנטי-דתית בישראל, כפייה דתית בישראל, כרת, כשרות, כל לא ידענא פשיעותא היא, כלב הבית, כבוש כמבושל, כביצה, כדי הילוך, ככותבת, כיסוי החלות, יעקב יוסף, יצחק ברנד, יהדות ישראל, יהודה דוד אייזנשטיין, יוסף שאול נתנזון, יוסף זריצקי (רב).