סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

חנא שמרוק

מַדָד חנא שמרוק

קברו של חנא שמרוק בבית הקברות היהודי בוורשה חָנָא שְׁמֶרוּק (בכתיב יידי: שמערוק; בכתב לטיני: Chone Shmeruk, בפולנית: Szmeruk; 5 בינואר 1921, ורשה – 5 ביולי 1997, שם) היה היסטוריון, בלשן ישראלי יליד פולין, עסק בתחום לשון היידיש וספרותה, מגדולי חוקרי ספרות היידיש של יהודי האימפריה הרוסית וברית המועצות, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וראש החוג ליידיש במשך שנים רבות, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל לחקר לשונות היהודים (1996). [1]

48 יחסים: מנדלי מוכר ספרים, מה יפית, א. גיטלין, אנטוני סלונימסקי, אסתרקה, אברהם נוברשטרן, אברהם סוצקבר, אביגדור קרא, אדם בעל שם, איציק מאנגר, איטליה (כתב עת), נתן רוטנשטרייך, ספרות יידיש, על הדרך עץ עומד, פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש, ראובן מרקין, רחל אליאור, רבקה בת מאיר טיקטינר, שמרוק, שמואל ורסס, שלום עליכם, שבחי הבעש"ט, שונד, תיאטרון יידיש, זוכי פרס ישראל, חנא שמערוק, חוה טורניאנסקי, בבא-בוך, דער נסתר, דב סדן, ה'תשנ"ו, הספרות, היום (עיתון פולני בעברית), י"ל פרץ, יצחק אריה ברגר, יצחק שיפר, יצחק בשביס-זינגר, ירחמיאל וינגרטן, ירושלימער אלמאנאך, ישראל ראבון, ישראל ברטל, יהדות פולין, יהדות וורמייזא, יהודה סלוצקי, יוסף פרל, יוסף קפלן, יוליאן טובים, יידיש.

מנדלי מוכר ספרים

מימין לשמאל: חיים נחמן ביאליק, מרדכי בן עמי, שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים (אודסה 1910) חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי מנדלי מוכר ספרים מונצח בשמות רחובות ברבות מערי ישראל. בתמונה שלט רחוב בירושלים. שלום יעקב אברמוביץ', הידוע בשם העט מנדלי מוכר ספרים (ביידיש: מענדעלע, קרי "מֶנְדֶלֶה מוֹיְכֶֿר סְפֿוֹרִים", בינואר 1836 יוליאני: 21 בדצמבר 1835 – 8 בדצמבר יוליאני: 25 בנובמבר 1917), היה מחשובי סופרי היידיש והעברית בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ומנדלי מוכר ספרים · ראה עוד »

מה יפית

"מַה יָּפִית" הוא זמר הנמצא בסידור ומיועד להיות מושר בסעודת ליל שבת.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ומה יפית · ראה עוד »

א. גיטלין

תחנת כיבוי האש הסמוכה) אסתר (סְטוּלָה) גיטלין, בידיה מקראה עברית, בחנות הספרים של אביה אליהו גיטלין א.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק וא. גיטלין · ראה עוד »

אנטוני סלונימסקי

אנטוני סְלוֹנימסקי (בפולנית: Antoni Słonimski; 15 בנובמבר 1895, ורשה – 4 ביולי 1976) היה משורר וסופר יהודי-פולני.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ואנטוני סלונימסקי · ראה עוד »

אסתרקה

אסתרקה, בציור מסביבות שנת 1839 מאת לקלר המלך קז'ימייז הגדול מבקר אצל אסתרקה, ציור מאת ולדיסלב לושצ'קביץ' 'על פי האגדה, אסתרקה או בשמה המלא אסתרקה מלאך (בפולנית: Esterka או Esterka Małach, המאה ה-14), הייתה המאהבת היהודיה של קז'ימייז' השלישי, מלך פולין, אשר שלט בשנים 1333–1370 וכינויו היה "קז'ימייז' (קזימיר) הגדול".

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ואסתרקה · ראה עוד »

אברהם נוברשטרן

אברהם נוֹבֶרשטרן (ביידיש: נאווערשטערן; נולד ב-1951) הוא חוקר יידיש ישראלי, פרופסור אמריטוס בקתדרה ליידיש ע"ש יוסף ואידה ברמן באוניברסיטה העברית בירושלים, ראש התוכנית ליידיש באוניברסיטה, וכן מנהל בית שלום עליכם ומשמש בשנים מסוימות (יחד עם פרופ' חנה וירט-נשר) כמנהל האקדמי של תוכנית הקיץ הבינלאומית ליידיש המתקיימת באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ואברהם נוברשטרן · ראה עוד »

אברהם סוצקבר

סוצקבר, 1962 שרת 20 בתל אביב קברו של המשורר אברהם סוצקעווער בבית העלמין בקרית שאול אברהם סוּצְקֵבֵר (ביידיש: סוצקעווער; 15 ביולי 1913 - 19 בינואר 2010) היה מהחשובים במשוררי היידיש במחצית השנייה של המאה ה-20 וממקימי בריגדת הנייר.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ואברהם סוצקבר · ראה עוד »

אביגדור קרא

רבי אביגדור קרא (נפטר בט' באייר ה'קצ"ט, 25 באפריל 1439) היה דיין, ראש ישיבה, מקובל ומשורר בפראג.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ואביגדור קרא · ראה עוד »

אדם בעל שם

רבי אדם בעל שם הוא דמות המופיעה בחיבור ההגיוגרפי החסידי "שבחי הבעש"ט", כמקובל ובעל שם שפעל במאה ה־17 שכתביו בקבלה הגיעו לידי הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ואדם בעל שם · ראה עוד »

איציק מאנגר

ישראל רובין, זלמן רייזן, נח פרילוצקי, איציק מאנגר איציק מאנגער מימין, לשמאלו, חצקל כסית, אברהם שלונסקי (חבוש בכובע), 1954 יצחק (איציק) מַנְגֶר (מאנגר; בכתיב יידי: מאַנגער; 30 במאי 1901, צ'רנוביץ – 21 בפברואר 1969, גדרה) היה משורר, מחזאי וסופר יידיש.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ואיציק מאנגר · ראה עוד »

איטליה (כתב עת)

איטליה הוא כתב עת מדעי לחקר תרבותם וספרותם של יהודי איטליה.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ואיטליה (כתב עת) · ראה עוד »

נתן רוטנשטרייך

נתן רוטנשטרייך (31 במרץ 1914 – 11 באוקטובר 1993) היה פרופסור לפילוסופיה ורקטור של האוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ונתן רוטנשטרייך · ראה עוד »

ספרות יידיש

ספרות יידיש היא הספרות היפה אשר נוצרה בשפת היידיש.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק וספרות יידיש · ראה עוד »

על הדרך עץ עומד

איציק מאנגר קורא את שירו (בתים א'–ב')תמונה להחלפה על הדרך עץ עומד (במקור ביידיש: אויפֿן וועג שטייט אַ בוים; בתעתיק אנגלי: Oyfn veg shteyt a boym), הוא שיר יידי מאת איציק מאנגר שנכתב בוורשה בירת פולין בשנת 1938, התפרסם לראשונה ב-21 באפריל 1938 בעיתון הוורשאי "נײַע פֿאָלקסצײַטונג" ולאחר מכן נכלל בקובץ שיריו "וואָלקענס איבערן דאַך" (עננים מעל הגג), שראה אור בשנת 1942 בלונדון בהוצאה 'אַליינעניו' (לבדי), הוצאה עצמית של המחבר.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ועל הדרך עץ עומד · ראה עוד »

פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש

פרס איציק מַאנגֶר ליצירה ספרותית ביידיש (בכתיב יידי: איציק מאַנגער פּרײַז פֿאַר ליטעראַטור־שאַפֿונג אין ײִדיש) הוא פרס ספרותי ליוצרים ביידיש שנוסד ב-31 באוקטובר 1968, עוד בחייו של איציק מאנגר (חודשים ספורים לפני מותו), וחולק משנת 1969 ועד 1999.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ופרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש · ראה עוד »

ראובן מרקין

מרקין באפריל 2016 ראובן מֶרקין (נכתב פעמים רבות כ"ראובן מירקין"; 7 בנובמבר 1934 – 15 במאי 2017) היה בלשן ישראלי, פרופסור לבלשנות עברית באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק וראובן מרקין · ראה עוד »

רחל אליאור

רחל אליאור (נולדה ב-28 בדצמבר 1949) היא חוקרת ישראלית, פרופסור אמריטה ומופקדת הקתדרה על שם ג'ון וגולדה כהן לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ורחל אליאור · ראה עוד »

רבקה בת מאיר טיקטינר

שער הספר מינקת רבקה. פראג 1609 רבקה בת מאיר טִיקְטִינֶר (בכתיב יידי: טיקטינער; נפטרה בפראג בכה בניסן ה'שס"ה, ב-3 באפריל 1605) הייתה מחברת ספרים, מתרגמת, משוררת יידיש, דרשנית לנשים, והאישה היהודייה הראשונה שידוע כי חיברה ספר שלם.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ורבקה בת מאיר טיקטינר · ראה עוד »

שמרוק

#הפניה חנא שמרוק.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ושמרוק · ראה עוד »

שמואל ורסס

שמואל וֶרְסֶס (Werses; 22 ביוני 1915, י' בתמוז תרע"ה – 18 באוקטובר 2010) היה חוקר ספרות ישראלי, מגדולי חוקרי ספרות ההשכלה, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לשנת תשמ"ט.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ושמואל ורסס · ראה עוד »

שלום עליכם

שלום בן מנחם נחום רבינוביץ', שנודע בשם העט שלום עליכם (ביידיש: שלום ראַבינאָוויטש, קרי שׁוֹלֶם או שׁוּלֶם; כ"ו באדר א' תרי"ט, 2 במרץ 1859 – י' באייר תרע"ו, 13 במאי 1916) היה סופר יהודי שכתב ביידיש.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ושלום עליכם · ראה עוד »

שבחי הבעש"ט

שבחי הבעל שם טוב (בדרך כלל בקיצור: שבחי הבעש"ט, נהגה על דרך ההגייה האשכנזית: "בֶּשְׁט") הוא קובץ סיפורים על חייו ופועלו של מניח היסודות לתנועת החסידות במאה ה-18, רבי ישראל בן אליעזר, הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ושבחי הבעש"ט · ראה עוד »

שונד

בתרבות היידיש, שוּנְד היא סוגת ספרות, כתיבה עיתונאית ותיאטרון יידיש לא-קאנוניים, שנחשבו כספרות זולה נחותה, לעומת ספרות היידיש שנחשבה ספרות יפה.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ושונד · ראה עוד »

תיאטרון יידיש

התיאטרון בשפת היידיש התפתח והגיע לשיאו בתקופה של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, ונמשך עד למלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ותיאטרון יידיש · ראה עוד »

זוכי פרס ישראל

אות פרס ישראלתמונה להחלפה פרס ישראל הוא פרס יוקרתי שמעניקה מדינת ישראל לתושביה או לארגונים שונים, כהוקרה על פעילותם, במגוון רחב של תחומים.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק וזוכי פרס ישראל · ראה עוד »

חנא שמערוק

#הפניה חנא שמרוק.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק וחנא שמערוק · ראה עוד »

חוה טורניאנסקי

חוה טורניאנסקי חוה טורניאנסקי (נולדה ב-21 ביולי 1937) היא פרופסור אמריטה בחוג ליידיש באוניברסיטה העברית, חברת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וכלת פרס ישראל לחקר לשונות היהודים וספרויותיהם וחקר התרבות העממית (תשע"ג).

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק וחוה טורניאנסקי · ראה עוד »

בבא-בוך

מחורז ביידיש עתיקה: "'''בָּבָא דְאַנְטוֹנָא''' היישט דש בוך איין הופש גיטרעכֿט,שמן קענט וואל אליה בחורש גימעכֿט:שאיז ווארדן גידרוקט צו אייזנה אין דער שטאט,שאונ' '''אֵלִיָה הַמְחַבֵּר''' איז גלייך דש פרט:" (בעברית: בּובאָ דְּאַנטוֹנָאשנקרא ספר זהשיצירה יפהשניכר שהיא מעשה ידיו שלשאֵלִיָּה בחורשהודפס באיזנה העיר בשנת '''אליה המחבר''' לפ"ק) בָּבָא-בּוּך (נהגה "בּוֹבוֹ-בּוּך"; יידיש: 'ספרו של בּוֹבוֹ'; השתרש בשפה היידית כ"בּאָבּע-מעשה") הוא הכינוי המקובל כיום לאפוס אבירים אשר נכתב בידי אליהו בחור בין השנים 1507–1508, והיה לרומן האבירים הפופולרי ביותר בשפה היידית.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ובבא-בוך · ראה עוד »

דער נסתר

בקדמת התמונה: הצייר מארק שאגאל, ומאחוריו דער נסתר (ליד מוסקבה, 1920 או 1921) העטיפה לספר מעשיות של הנס כריסטיאן אנדרסן, שתרגם דער נסתר ליידיש דער נסתּר או דער ניסטער (יידיש: "הנסתר", מבוטא: "דֶר נִסְתֶּר"; ברוסית: Дер Нистер; 1884, ברדיצ'ב – נרצח ב-1950 במחנה מעצר סובייטי) הוא שם העט של פנחס כהנוביץ' (ביידיש: פּנחס (פּיניע) קאַהאַנאָוויטש; ברוסית: Пинхус Менделевич Каганович), שהיה סופר יידיש, הוגה דעות, מתרגם ומבקר.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ודער נסתר · ראה עוד »

דב סדן

דב סדן (שְׁטוֹק) (21 בפברואר 1902 – 14 באוקטובר 1989) היה חוקר ספרות, סופר, מתרגם, פובליציסט וחבר הכנסת.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ודב סדן · ראה עוד »

ה'תשנ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק וה'תשנ"ו · ראה עוד »

הספרות

הספרות - רבעון למדע הספרות הוא כתב עת מדעי לחקר הספרות, ובפרט הספרות העברית, ולתורת הספרות, שיצא לאור על ידי אוניברסיטת תל אביב בשנים 1968–1986.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק והספרות · ראה עוד »

היום (עיתון פולני בעברית)

היום היה יומון עברי שראה אור בוורשה בירת פולין מ-1 בינואר 1925 ועד ערב מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק והיום (עיתון פולני בעברית) · ראה עוד »

י"ל פרץ

מימין לשמאל: יעקב דינזון, י"ל פרץ ושלום עליכם י"ל פרץ ויעקב דינזון פסל הנודע אברהם אוסצ'גה, בבית העלמין היהודי בוורשה יצחק ליבוש פרץ, שנודע בראשי התיבות י"ל פרץ (18 במאי 1852 – 3 באפריל 1915; י"ב בסיוון התרי"ב - י"ט בניסן התרע"ה;גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, ספריית פועלים, 1967 ברוסית: Ицхок-Лейбуш Перец, בפולנית: Icchok Lejbusz Perec), מחשובי הסופרים ביידיש ובעברית ואחד מאבות תקופת התחייה בספרות.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק וי"ל פרץ · ראה עוד »

יצחק אריה ברגר

שער ספרו של ברגר "תבל גוועת", לבוב תרצ"ד יצחק אריה ברגר (כ"ט בשבט תרס"ז, 13 בפברואר 1907 – נספה בשואה) היה מורה ומשורר עברי פולני.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ויצחק אריה ברגר · ראה עוד »

יצחק שיפר

יצחק (אִיגְנַאצִי) שִׁיפֶּר (בכתיב יידי: שיפער; Ignacy Schiper; 1884–1943) היה היסטוריון מפורסם, מזרחן ופוליטיקאי יהודי-פולני, מן הדמויות הבולטות באינטליגנציה היהודית בפולין שבין מלחמות העולם, חבר הסיים ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ויצחק שיפר · ראה עוד »

יצחק בשביס-זינגר

יצחק בשביס זינגר ורעייתו. מתוך אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית יצחק בשביס-זינגר (בכתיב יידי: יצחק באַשעוויס-זינגער; באנגלית: Isaac Bashevis-Singer 21 בנובמבר 1902 או 14 ביולי 1904, ורשה – 24 ביולי 1991, מיאמי) היה מגדולי סופרי היידיש; סופר יהודי פולני, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1978.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ויצחק בשביס-זינגר · ראה עוד »

ירחמיאל וינגרטן

ירחמיאל וַינגַרטֶן (לעיתים בשם מעוברת: כֶּרֶם) (נכתב גם ויינגרטן; ביידיש: וויינגארטען; בפולנית: Jerachmiel (Jerzy) Wajngarten; כ"ג בכסלו תרס"ג, 23 בדצמבר 1902, ורשה – כ"ח באדר תשמ"ב, 23 במרץ 1982, תל אביב) היה מחנך, סופר ומחבר ספרי לימוד, עיתונאי ילדים ועורך עברי ועסקן חינוך ותרבות בפולין בין מלחמות העולם, בקנדה ובארצות הברית.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק וירחמיאל וינגרטן · ראה עוד »

ירושלימער אלמאנאך

ירושלימער אלמאנאך, 2003ירושלימער אלמאנאך, 1973 ירושלימער אלמאנאך (ירושלימער אַלמאַנאַך) הוא כתב עת לספרות ותרבות ביידיש היוצא בירושלים משנת 1973.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק וירושלימער אלמאנאך · ראה עוד »

ישראל ראבון

ישראל ראבון ישראל רָאבּוֹן (בכתיב יידי: ראַבאָן; 1900 – 1941) היה משורר וסופר יידי.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק וישראל ראבון · ראה עוד »

ישראל ברטל

ישראל ברטל (נולד ב-1946) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים ולשעבר דקאן הפקולטה למדעי הרוח.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק וישראל ברטל · ראה עוד »

יהדות פולין

מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד השואה, הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ויהדות פולין · ראה עוד »

יהדות וורמייזא

וורמס ב-1630. רחוב היהודים מסומן בצהוב יהדות וורמייזא, כפי שכונתה וורמס בפי היהודים, היא קהילה יהודית בעיר וורמס שבמדינת ריינלנד-פפאלץ בגרמניה, שלה היסטוריה מפוארת בעולם היהודי.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ויהדות וורמייזא · ראה עוד »

יהודה סלוצקי

יהודה סְלוּצְקי (10 בנובמבר 1915 – 22 במאי 1978) היה היסטוריון וסופר ישראלי.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ויהודה סלוצקי · ראה עוד »

יוסף פרל

יוסף פֶּרְל (בכתיב יידי: פערל; 10 בנובמבר 1773, תקל"ד, טרנופול, גליציה – 1 באוקטובר 1839, ת"ר, שם) היה מראשי תנועת ההשכלה היהודית בגליציה.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ויוסף פרל · ראה עוד »

יוסף קפלן

יוסף קפלן (נולד ב-28 בינואר 1944) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ויוסף קפלן · ראה עוד »

יוליאן טובים

יוליאן טובים 1933 יוליאן טובים (בפולנית: Julian Tuwim; נכתב לעיתים יוליַן; 13 בספטמבר 1894, לודז' – 27 בדצמבר 1953, זאקופנה) היה סופר ומשורר יהודי-פולני.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ויוליאן טובים · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ויידיש · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חנא_שמרוק

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »