גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
76 יחסים: מסורה, מעשה מסכת חגיגה, מקובל, משנתו של גרשם שלום, משה תקו, משולם בן משה ממגנצא, מדרש אבכיר, אנא בכוח, אפרים מרגנסבורג, אשכנז (פירושונים), אלעזר מגרמייזא, אלפא ביתא דבן סירא, אליעזר הגדול בן יצחק, אברהם אבולעפיה, אבו אהרן בן שמואל הנשיא, אבון הגדול, אדם זאב, ספר הרזים, ספרות המוסר, ספרות ההיכלות והמרכבה, סיוט, עזרא הנביא ממונקנטור, פירושי התורה לרבי יהודה החסיד, קלונימוס הזקן, קבלה, קהילת יהודי שפייר, קהילת יהודי ברודי, רא"ש, ראשונים, רב סעדיה גאון, רגנסבורג, שמואל החסיד, שלמה מימון, שלום מנוישטאדט, שיר הכבוד, שיר הייחוד, תמר אלכסנדר, תורת התשובה בחסידות אשכנז, ט"ו בשבט (מועד), זמירות ופיוטים לשבת, זרמים ראשיים במיסטיקה היהודית, חסיד (פירושונים), חסיד (הלכה), חסידות (פירושונים), חסידי מצרים, חיי שלמה מימון, בעלי התוספות, ברוך הוא וברוך שמו, ביבליוגרפיה של גרשם שלום, גזירות תתנ"ו, ..., ד'תתק"ע, ד'תתקע"ז, ד'תתקע"ה, דמוגרפיה של ממלכת ירושלים, ה'כ"ד, המאה ה-12, האפיפיור היהודי, הסיגוף ביהדות, השיתין, הגיוגרפיה, וירצבורג, יעקב הלוי ממרויש, יעקב ישראל סטל, יעקב יוסף כ"ץ, יצחק מווינה, יצחק בער, יצחק הלבן, ישראל קנוהל, יחיאל בן אורי, יהדות אשכנז, יהודה החסיד, יום טוב שני של גלויות, יום הכיפורים, יונה גירונדי, יוסף דן, 1217. להרחיב מדד (26 יותר) »
מסורה
חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט המָסוֹרָה היא אוסף של סימנים והערות המתלווים לנוסח המקרא, ומטרתה שימור נוסח המסורה מפני טעויות בהעתקה.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ומסורה · ראה עוד »
מעשה מסכת חגיגה
מעשה מסכת חגיגה הוא מעשה המספר על אדם שלמד כל ימיו מסכת חגיגה ולאחר פטירתו נגלתה המסכת בדמות אשה וספדה לו.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ומעשה מסכת חגיגה · ראה עוד »
מקובל
מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ומקובל · ראה עוד »
משנתו של גרשם שלום
זוהר בסוכה, 1925 משנתו של גרשם שלום עוסקת בחקר המיסטיקה היהודית, התחום אליו הקדיש את חייו ונחשב מראשי החוקרים שלו.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ומשנתו של גרשם שלום · ראה עוד »
משה תקו
רבי משה בן חסדאי מתקוּ, מחכמי בוהמיה בשנות ד'תתק"פ (1220) בערך.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ומשה תקו · ראה עוד »
משולם בן משה ממגנצא
רבי משולם בן משה בן איתיאל ממגנצא (נפטר בד'תתנ"ה) היה מחכמי יהדות מגנצא במחצית השנייה של המאה ה-11.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ומשולם בן משה ממגנצא · ראה עוד »
מדרש אבכיר
מדרש אבכיר הוא חיבור מדרשי על ספרי התורה, בראשית ושמות.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ומדרש אבכיר · ראה עוד »
אנא בכוח
אָנָּא בְּכֹחַ הוא פיוט הנאמר בתפילת שחרית לאחר פרשת הקורבנות, וברוב הקהילות גם כחלק מקבלת שבת, וכן לאחר ספירת העומר הנמשכת שבעה שבועות.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ואנא בכוח · ראה עוד »
אפרים מרגנסבורג
רבי אפרים בר' יצחק בר' אברהם מרגנסבורג (כונה לרוב רבינו אפרים; 1110 בקירוב – ד'תתקל"ה, 1175 בקירוב) היה מבעלי התוספות ומראשוני תלמידיו של רבנו תם, וכן תלמידו של ריב"א.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ואפרים מרגנסבורג · ראה עוד »
אשכנז (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ואשכנז (פירושונים) · ראה עוד »
אלעזר מגרמייזא
רבי אלעזר מגרמייזא (גם "גרמיזה", וגם "ורמייזא"; הכוונה לעיר וורמס) (ד'תתק"ך, 1160 – ד'תתק"ץ, 1230 בערך) היה מקובל ופוסק, מגדולי רבניהם של חסידי אשכנז ותלמידו של רבי יהודה החסיד.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ואלעזר מגרמייזא · ראה עוד »
אלפא ביתא דבן סירא
אלפא ביתא דבן סירא (מכונה גם "בן סירא הקטן". נדפס לראשונה ב-1519 בקושטא), הוא חיבור ספרותי אגדי ייחודי, אשר נכתב בערך במאה ה-10.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ואלפא ביתא דבן סירא · ראה עוד »
אליעזר הגדול בן יצחק
רבי אליעזר הגדול בן יצחק (בערך 990 - 1060) היה מגדולי חכמי אשכנז בתחילת המאה ה-11.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ואליעזר הגדול בן יצחק · ראה עוד »
אברהם אבולעפיה
רבי אברהם אַבּוּלְעַפְיָה (ה' אלפים, 1240 - ה'נ"א, 1291 בערך) היה רב ומקובל, נחשב לרוב כנציג הבולט של זרם הקבלה האקסטטית.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ואברהם אבולעפיה · ראה עוד »
אבו אהרן בן שמואל הנשיא
רבי אַבּוּ אַהֲרֹן בֶּן שְׁמוּאֵל הַנָּשִׂיא (חי במאה ה-9, סביבות שנת ד'תר"ם) היה מקובל מדור המעבר בין הגאונים לראשונים, מוכר כמי שהעלה מבבל ללומברדיה את סודות הקבלה שעמדו בבסיס תורת הסוד האשכנזית של חסידי אשכנז.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ואבו אהרן בן שמואל הנשיא · ראה עוד »
אבון הגדול
רַבִּי אַבּוּן הַגָּדוֹל (בכתב לטיני: Abun; נפטר סביב שנת ד'תש"ל 970 היה רב, מגדולי יהדות צרפת במאה ה-10. פעל במקביל לרב שרירא גאון מגאוני בבל. התפרסם כגדול בתורה וכעשיר מופלג, צאצא של רבי יוסף הזקן בן רבי שמעון מלה מאן, שמיוחסות לו בטעות אזהרות "אתה הנחלת".
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ואבון הגדול · ראה עוד »
אדם זאב
אדם זאב בתחריט מאת לוקאס קראנאך האב, סביבות 1510. אדם זאב הוא יצור מיתולוגי, אדם שהופך לעיתים לזאב, יכול לשנות את צורתו בליל ירח מלא בין צורת אדם לצורת זאב, או אדם שנשאר לעד בצורת זאב.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ואדם זאב · ראה עוד »
ספר הרזים
ספר הרזים הוא ספר השבעות ופעולות מאגיות מתקופת התלמוד, אשר מחברו וזמן כתיבתו המדויק אינם ידועים.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז וספר הרזים · ראה עוד »
ספרות המוסר
אליהו הכהן, נדפס בירושלים בשנת ה'תרכ"ג על ידי השותפים יחיאל ברי"ל, מיכל הכהן ויואל משה סלומון ספרות המוסר היא ענף של הספרות התורנית הכולל ספרים שנכתבו החל מימי הביניים שעיקרם חיזוק האמונה, חיי הרוח ותיקון המידות.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז וספרות המוסר · ראה עוד »
ספרות ההיכלות והמרכבה
ספרות ההיכלות והמרכבה הוא שם כולל לכ־25 חיבורים מיסטיים שחוברו כנראה בתקופת התנאים והאמוראים (בין המאה השנייה למאה החמישית לספירה) בארץ ישראל (שהייתה אז פרובינציה של האימפריה הרומית המזרחית).
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז וספרות ההיכלות והמרכבה · ראה עוד »
סיוט
"תרדמת התבונה מולידה מפלצות", ציור של פרנסיסקו דה גויה "סיוט במראה", ציור מאת טרי מרקס סיוט או סיוט לילה הוא חלום הגורם לתחושה שלילית חזקה של אי-נעימות אצל החולם, בדרך כלל פחד או אימה.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז וסיוט · ראה עוד »
עזרא הנביא ממונקנטור
רבי עזרא הנביא ממונקנטור (Moncontour) היה תלמיד חכם צרפתי ואולי גם מקובל, בן המאה ה-13, שחי ופעל בתקופת בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ועזרא הנביא ממונקנטור · ראה עוד »
פירושי התורה לרבי יהודה החסיד
פירושי התורה לרבי יהודה החסיד הוא פירוש לחמשה חומשי תורה מאת רבי יהודה החסיד, יש שערערו על אמינות החיבור בשל קטעים שמכילים פירושים המהווים לדעתם כפירה.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ופירושי התורה לרבי יהודה החסיד · ראה עוד »
קלונימוס הזקן
קָלוֹנִימוּס בן יצחק הזקן היה רב ומקובל, מגדולי חכמי יהדות אשכנז בסוף המאה ה-11, בן למשפחת קלונימוס.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז וקלונימוס הזקן · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז וקבלה · ראה עוד »
קהילת יהודי שפייר
שרידי בית הכנסת העתיק של שפייר הקהילה היהודית בשפייר (שפיירא כפי שנקראה בפי היהודים) היא חלק מיהדות גרמניה ואחת מהקהילות הוותיקות והחשובות ביותר בקרב יהדות אשכנז בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז וקהילת יהודי שפייר · ראה עוד »
קהילת יהודי ברודי
קהילת יהודי בְּרוֹדִי (ביידיש: בראָד, נהגה "ברוֹד") היא קהילה יהודית אשכנזית, שהתקיימה בעיר ברודי שבגליציה (כיום אוקראינה) לפחות מסוף המאה ה-16 ועד הכחדתה בשואה.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז וקהילת יהודי ברודי · ראה עוד »
רא"ש
רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ורא"ש · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז וראשונים · ראה עוד »
רב סעדיה גאון
רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882, תמוז ד'תרמ"ב – 16 במאי 942, כ"ו באייר ד'תש"ב), המכונה גם בקיצור: רס"ג, היה איש אשכולות, מגאוני בבל.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ורב סעדיה גאון · ראה עוד »
רגנסבורג
רגנסבורג (בגרמנית:, בבווארית: Rengschburg, בלטינית: Ratisbona) היא עיר במדינת בוואריה שבגרמניה, על מפגש שבין נהר הדנובה לנהר הרגן.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ורגנסבורג · ראה עוד »
שמואל החסיד
רבי שמואל החסיד, בן המאה ה-12, ראשון חסידי אשכנז, היה מגדולי דורו, התפרסם כחסיד וקדוש.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ושמואל החסיד · ראה עוד »
שלמה מימון
שלמה בן יהושע, שנודע כשלמה מימון (בגרמנית: Salomon Maimon; 1753 – 22 בנובמבר 1800) היה פילוסוף יהודי בן תנועת ההשכלה, שהשפעתו הייתה גדולה גם בחוגי הפילוסופיה הכללית.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ושלמה מימון · ראה עוד »
שלום מנוישטאדט
רבי שלום בן יצחק זעקיל מנוישטאדט (לעיתים נוישטט; מכונה מהר"ש נוישטט ורבי שלום מוויען; נפטר ב-1413 בקירוב) היה ראש ישיבה בוינה, ומראשי חכמי אוסטריה, ויהדות אשכנז בכלל, בסוף המאה ה-14.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ושלום מנוישטאדט · ראה עוד »
שיר הכבוד
לוח עם שיר הכבוד בבית כנסת בלודשיר הכבוד, מכונה גם אנעים זמירות על פי מילות פתיחתו, הוא פיוט מבית מדרשם של חסידי אשכנז, שנכתב במאה ה-11 או ה-12 על ידי פייטן אנונימי.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ושיר הכבוד · ראה עוד »
שיר הייחוד
שער "שיר הייחוד" טיהינגן, שכ (1560) שיר הייחוד הוא פיוט העוסק בעיקרי האמונה היהודית בחרוזים, ומכיל תארים ושבחים רבים לקב"ה.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ושיר הייחוד · ראה עוד »
תמר אלכסנדר
תמר אלכסנדר (17 באוקטובר 1945 – 29 במרץ 2023) הייתה פרופסור במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, חוקרת ספרות עממית, פולקלור ותרבות יהודי ספרד דוברי לאדינו ויו"ר הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ותמר אלכסנדר · ראה עוד »
תורת התשובה בחסידות אשכנז
תורת התשובה היא אחת מהמקורות המרכזיים בהם ניתן למצוא את דרכי המחשבה החדשים ואת עיקרי תורת המוסר אותם פיתחו חסידי אשכנז.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ותורת התשובה בחסידות אשכנז · ראה עוד »
ט"ו בשבט (מועד)
עץ שקד (השקדייה) מסמלת את בוא החג שדרות קרן קיימת לישראל בתל אביב (כיום שדרות בן-גוריון) בט"ו בשבט תרצ"ו (1936) מי שהציע את רעיון התהלוכה היה מורה הגימנסיה העברית נפתלי הרץ טור-סיני: מוזכר על ידי יצחק יעקבי בפרק שכתב "עבודתי בגימנסיה" כחלק מן הספר אותו ערך ח. מרחביה, "הגמנסיה העברית בירושלים - ספר היובל: תרס"ט - תשי"ט", ירושלים תשכ"ב, עמ' 29 ט"וּ בשבט, חמישה-עשר בשבט, ראש השנה לאילנות או ראש השנה לאילן (בלשון המשנה) הוא מועד בלוח העברי המצוין ביום ט"ו בחודש שבט, תקופה שבה כבר ירדו רוב גשמי השנה, והפירות שחונטים מכאן ואילך גדלים בעיקר מכוח גשמי השנה.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז וט"ו בשבט (מועד) · ראה עוד »
זמירות ופיוטים לשבת
זמר לשבת, בתערוכת אמנות יהדות איטליה בבית התפוצות, 2016 זמירות ופיוטים לשבת הם טקסטים פיוטיים ששרים במהלך סעודות שבת, ובעדות ספרד גם בבית הכנסת לפני תחילת התפילה ולעיתים במהלכה.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז וזמירות ופיוטים לשבת · ראה עוד »
זרמים ראשיים במיסטיקה היהודית
זרמים ראשיים במיסטיקה היהודית (באנגלית: Major trends in Jewish mysticism) הוא שם ספרו של חוקר הקבלה גרשם שלום, שיצא לאור לראשונה בשנת 1941.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז וזרמים ראשיים במיסטיקה היהודית · ראה עוד »
חסיד (פירושונים)
קטגוריה:שמות משפחה עבריים.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז וחסיד (פירושונים) · ראה עוד »
חסיד (הלכה)
ביהדות ובהלכה, חסיד הוא אדם העושה מעשים טובים שאינם חובה על פי ההלכה, אלא לפנים משורת הדין על פי רוח ההלכה.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז וחסיד (הלכה) · ראה עוד »
חסידות (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז וחסידות (פירושונים) · ראה עוד »
חסידי מצרים
חסידי מצרים היו יהודים שהשתייכו לתנועה רוחנית במצרים שבין המאות השתים-עשרה והארבע-עשרה, אשר חרתה על דגלה אורח-חיים של מצוינות דתית ומוסרית שתכליתו חידוש הנבואה.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז וחסידי מצרים · ראה עוד »
חיי שלמה מימון
שלמה מימון חיי שלמה מימון (תורגם בראשונה לעברית כתולדות שלמה מימון; גרמנית: Salomon Maimons Lebensgeschichte) הוא ספר זכרונות אוטוביוגרפי שכתב שלמה מימון, פילוסוף יהודי בן תנועת ההשכלה וגולל בו את קורות חייו במחצית השנייה של המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז וחיי שלמה מימון · ראה עוד »
בעלי התוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ובעלי התוספות · ראה עוד »
ברוך הוא וברוך שמו
ברוך הוא וברוך שמו הן מילות שבח שנהוג לומר כתגובה לשמיעת שם ה'.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז וברוך הוא וברוך שמו · ראה עוד »
ביבליוגרפיה של גרשם שלום
ציור של 'עץ החיים' מהמאה ה-16, מתוך התרגום ללטינית של פאולו ריצ'יו לספר '''שערי אורה''', של רבי יוסף ג'יקטיליה. הציור הופיע על מהדורת הכריכה הרכה, משנת 1961, של ספרו של שלום באנגלית על הזוהר '''Zohar, the Book of Splendor''', Basic Readings from the Kabbalah. גרשם שלום, אבי תחום חקר הקבלה והמיסטיקה היהודית ומגדולי חוקריה, היה כותב פורה מאוד.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז וביבליוגרפיה של גרשם שלום · ראה עוד »
גזירות תתנ"ו
ציור מאוחר של הטבח במץ במסע הצלב הראשון אל מלא רחמים לזכר קרבנות גזירות תתנ"ו וגזירות ת"ח ות"ט במחזור מאלטונא משנת 1744 גזירות תתנ"ו או מאורעות תתנ"ו הם סדרת פרעות, שהתרחשו בשנת 1096 (ד'תתנ"ו) באירופה במסע הצלב הראשון, וכללו טבח המוני של יהודים על ידי הנוצרים.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז וגזירות תתנ"ו · ראה עוד »
ד'תתק"ע
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז וד'תתק"ע · ראה עוד »
ד'תתקע"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז וד'תתקע"ז · ראה עוד »
ד'תתקע"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז וד'תתקע"ה · ראה עוד »
דמוגרפיה של ממלכת ירושלים
ממלכת ירושלים הייתה מדינה צלבנית שהוקמה בארץ ישראל בשנת 1099 כתוצאה מהכיבוש הצלבני של ארץ ישראל במסע הצלב הראשון, ונכבשה בשנת 1187.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ודמוגרפיה של ממלכת ירושלים · ראה עוד »
ה'כ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז וה'כ"ד · ראה עוד »
המאה ה-12
טקסט.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז והמאה ה-12 · ראה עוד »
האפיפיור היהודי
אלחנן מגלה את אביו במהלך משחק שח מט, מתוך: Jewish Fairy Tales and Legends אגדת האפיפיור היהודי היא אגדת עם יהודית־אשכנזית קדומה המספרת על ילד יהודי שנחטף מביתו, גדל בקרב נוצרים, נעשה אפיפיור ולבסוף שב ליהדותו.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז והאפיפיור היהודי · ראה עוד »
הסיגוף ביהדות
הסיגוף ביהדות הוא שם כולל למגוון פעולות שהמכנה המשותף להם הוא הפגיעה בגוף ובצרכיו.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז והסיגוף ביהדות · ראה עוד »
השיתין
השיתין (שיתים, בהגיה ארמית) הן שני נקבים שהיו במזבח העולה, שלשם ניסכו את יין הנסכים בבית המקדש, ואת המים בחג הסוכות.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז והשיתין · ראה עוד »
הגיוגרפיה
הַגְיוֹגְרַפְיָה (ביוונית: ἁγιογραφία) היא סיפור תולדות הקדושים, בתרבות של דתות שונות.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז והגיוגרפיה · ראה עוד »
וירצבורג
מבנה באוניברסיטת וירצבורג. אוניברסיטה עתיקה שנוסדה בשנת 1400 וירצבורג (בגרמנית: Würzburg) היא עיר בגרמניה, הממוקמת באזור פרנקוניה, בצפון בוואריה, על נהר המיין (במרחק 80 דקות נסיעה ברכבת מפרנקפורט, ושעה מנירנברג).
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ווירצבורג · ראה עוד »
יעקב הלוי ממרויש
רבי יעקב ב"ר לוי הלוי ממרויש (? - ד'תתקצ"ג, 1233) - רב ומקובל מחכמי יהדות פרובנס בתקופת הראשונים, מחבר הספר שו"ת מן השמים.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ויעקב הלוי ממרויש · ראה עוד »
יעקב ישראל סטל
יעקב ישראל סְטַל (נולד בי' בניסן ה'תשל"ז, בנתניה) הוא חוקר חרדי אוטודידקט, העוסק במחקר תורני, בההדרת כתבי ראשונים ובעיקר בתורתם של חסידי אשכנז מחוגו של רבי יהודה החסיד.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ויעקב ישראל סטל · ראה עוד »
יעקב יוסף כ"ץ
הרב יעקב יוסף כ"ץ (ה'תנ"ה, 1695 - כ"ד בתשרי ה'תקמ"ב, 1781) הידוע כרבי יעקב יוסף מפולנאה או התולדות (״דער תולדות״ ביידיש).
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ויעקב יוסף כ"ץ · ראה עוד »
יצחק מווינה
רבי יצחק בן משה מווינה, הידוע גם בשמו רבי יצחק אור זרוע (1180 ד'תתק"ם-1250 ה'י') חיבר את הספר "אור זרוע", ספר הלכה חשוב המצוטט רבות בספרי הפוסקים שאחריו.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ויצחק מווינה · ראה עוד »
יצחק בער
יצחק פְריץ בער (קרי: בֶּר; בגרמנית: Baer) (ט"ז בטבת ה'תרמ"ט, 20 בדצמבר 1888 – ד' בשבט תש"ם, 22 בינואר 1980) היה היסטוריון יהודי גרמני וישראלי, מגדולי החוקרים של היהודים בספרד הנוצרית בימי הביניים, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל לשנת תשי"ח.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ויצחק בער · ראה עוד »
יצחק הלבן
רבינו יצחק "הלבן" בן יעקב מבוהמיה (מכונה גם בראשי תיבות ר"י הלבן), היה אחד מבעלי התוספות במאה ה-12, מתלמידי רבינו תם והריב"א משפיירא.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ויצחק הלבן · ראה עוד »
ישראל קנוהל
ישראל קנוֹהל (נולד ב-13 במרץ 1952) הוא חוקר מקרא והיסטוריון ישראלי.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז וישראל קנוהל · ראה עוד »
יחיאל בן אורי
רבי יחיאל ברבי אורי (ד'תתק"ע, 1210 - כ"א בתשרי ה'כ"ד, 26 בספטמבר 1263) היה רב מגדולי יהדות אשכנז, פוסק הלכה ומקובל בסגנון חסידי אשכנז, שנודע במיוחד כאביו של הרא"ש.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ויחיאל בן אורי · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהודה החסיד
רבי יהודה (ב"ר שמואל) החסיד היה ממייסדי חוג חסידי אשכנז והדמות המרכזית בה.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ויהודה החסיד · ראה עוד »
יום טוב שני של גלויות
יום טוב שני של גלויות הוא יממה נוספת שמצרפים מחוץ לארץ ישראל, מאז ימי חז"ל, לכל אחד מן הימים הטובים.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ויום טוב שני של גלויות · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ויום הכיפורים · ראה עוד »
יונה גירונדי
רבי יונה בן ר' אברהם גירונדי (מכונה רבנו יונה החסיד, סביב ד'תתק"ע, 1210 – כ"ח בחשוון ה'כ"ד, 1263) היה רב מתקופת הראשונים בקטלוניה, מחבר הספר "שערי תשובה". בצעירותו למד אצל רבי שלמה מן ההר (מונטפלייר), ואצל חכמי איוורא: האחים רבי משה בר שניאור ורבי שמואל בר שניאור. ישיבתם של חכמי איוורא נודעה כמי ששילבה את שיטתם הלמדנית של בעלי התוספות מצרפת עם דרכם של חסידי אשכנז, ושילוב זה השפיע ברורות על דרכו של רבנו יונה. למד גם מבן דודו הרמב"ן (אמו של הרמב"ן היא אחותו של רבי אברהם, אביו של רבנו יונה), והתקשר עמו בקשרי חיתון, כאשר השיא את בתו לרבי שלמה, בנו של הרמב"ן. בשנת 1244 מונה לרב בטולדו. היה רבו של הרשב"א.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ויונה גירונדי · ראה עוד »
יוסף דן
יוסף דן (1935 – 23 ביולי 2022, כ"ה בתמוז ה'תשפ"ב) היה חוקר קבלה ומיסטיקה יהודית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מופקד הקתדרה לחקר הקבלה על שם גרשם שלום.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ויוסף דן · ראה עוד »
1217
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות אשכנז ו1217 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חסידות_אשכנז
