גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
242 יחסים: No Nut November, מאיר צבי ברגמן, מאיר יעקבסון, מנחם יהודה הלוי אושפיזאי, מניין השטרות, מצ'מון הנגיד, מר-חשוון, מרחשון, מרחשוון, מרגיטה, מרדכי בריסק, מרדכי גימפל יפה, משפט סטרודוב, משה מרדכי הלוי שולזינגר, מזל עקרב, מזל קשת, מחלוקת רב סעדיה גאון ובן מאיר, מולד הלבנה, מוחרם, א' בחשוון, אנציקלופדיה של הציונות הדתית, אסיף, אפרים שוחמי, ארון קבורת אשמונעזר השני, אריאל אדרי, אריה פינקל, אריה ברונר, אשר קובו, אלעזר שמחה וסרמן, אלתר ישראל שמעון פרלוב, אלחנן שרלו, אלימלך הורוביץ, אליעזר סרלואיס, אברהם מאיר שלוש, אברהם מרדכי אלתר, אברהם אלימלך פרלוב, אברהם בורנשטיין, אברהם יעקב ניימרק, אברהם יפה שלזינגר, אביעד הכהן, אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, אהרן אוזן, אודי דוידי, אירועים בחודש חשון, נתן בורג'יל, ניגוני בעלז, ספר זכריה, עמרם פישר, עזרא הכהן מסלתון טראב, עבדאללה בן משה חיים, ..., עודד מסר, עירייה (ישראל), פנחס מיכאל גרויסלייט, פרשת נח, פרשת בראשית, פליאה אלבק, צפר (חודש), צבי מרקוביץ, צבי קצובר, צבי הירש מרימנוב, צדק חברתי, קסטיוס גאלוס, קרוב אליך, קהל חסידי ירושלים, רמדאן, ראש עירייה, ראש חודש, ראש השנה, רפאל מילדולה (ליבורנו), רפאל חיים הכהן, רביע א-ת'אני, רביע אל-אוול, רג'ב, רוברט אילטוב, שמואל מרקוביץ, שמואל קמנצקי, שמואל זנוויל קלפפיש, שמואל יהודה וינפלד, שאול אבן דנאן, שם טוב גבאי, שנת זשג, שנת זשה, שנת זחא, שנת זחג, שנת בשז, שנת בשה, שנת בחג, שנת בחה, שנת גכז, שנת השא, שנת השג, שנת החא, שנת הכז, שנה מעוברת, שני וחמישי, שנים עשר ירחים, שניר, שעבאן, שלמה צבי שטראסר, שלמה קלוגר, שלמה חנוך רבינוביץ, שלמה גורן, שבט מנשה, שבט אשר, שבט נפתלי, שבט דן, שבח צבי רוזנבלט, שבחי הבעש"ט, שוואל, שיכון חב"ד (ירושלים), תענית, תענית בה"ב, תעניות גשמים, תשרי, תחנון, תורת מנחם - התוועדויות, ל' בתשרי, ל' בחשוון, לוח אירועים שנתי, לוח גזר, לוח השנה במגילות קומראן, לייבוש לייזר, ט"ז בחשוון, ט"ו בחשוון, ט' בחשוון, טוביה כץ (צייר), ז' בחשוון, ז'קי לוי, זמן (ישיבות), זאב אלקין, ח' בחשוון, חסידות סדיגורה, חשון, חוק הרשויות המקומיות (בחירות), חוק יסוד: הכנסת, חודש חשוון, חיים אלעזר שפירא, חיים כסאר (בן סלימאן), ב' בחשוון, בן ציון מיטבסקי, בן ציון חזן, בן-ציון מאיר חי עוזיאל, בני עקיבא, ברוך בר ליבוביץ, בול (פירושונים), בית ברוך מזרחי, בית המקדש, בית המקדש הראשון, בית הספר לבנות (נווה צדק), בית הכנסת הגדול בדוונטר, ג' בחשוון, ג'ומאדא א-ת'אניה, ג'ומאדא אל-אולא, גרשון אדלשטיין, גלגל המזלות, ד' בחשוון, ד'ו אל-קעדה, ד'ו אל-חיג'ה, דב קנוהל, ה' בחשוון, ה'תק"ב, המרד הגדול, המבול, האיגוד הבין-לאומי של חברות לגנאלוגיה יהודית, הפרחים, הקהילה היהודית באנטופול, הרב הראשי לירושלים, הלוח העברי, הלוח הבבלי, הבחירות לרשויות המקומיות בישראל, הבחירות לכנסת, הבחירות לכנסת העשרים וחמש, הכנסת, הכנסת העשרים וחמש, הכותל המערבי, היחידה לפיקוח ארצי על הבחירות, ו' בחשוון, וסת הגוף, ועדת הרבנים למען קדושת השבת, ורחשמן, ויקיסוגיה, כ"א בחשוון, כ"ט בתשרי, כ"ט בחשוון, כ"ז בחשוון, כ"ח בחשוון, כ"ב בחשוון, כ"ג בחשוון, כ"ד בחשוון, כ"ה בחשוון, כ"ו בחשוון, כ' בחשוון, כתב מגידות, כלפון משה הכהן, י"א בחשוון, י"ט בחשוון, י"ז בחשוון, י"ח בחשוון, י"ב בחשוון, י"ג בחשוון, י"ד בחשוון, י' בחשוון, יעקב אלישר, יעקב קצין, יעקב חנוך סנקביץ', יעקב יצחק דן לנדא, יצחק ליכטנשטיין, יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, יצחק באדהב, יצחק הוטנר, ירח בול, ישראל מאיר וייס, ישראל משקלוב, ישראל משה חזן, ישראל שלום יוסף השיל, ישכר שלמה ביסטריצקי, ישיבת מרכז הרב, ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש (המרכזית – 770), ישיבת תורת אמת (חב"ד), ישיבת תורת החיים, ישיבת חיי עולם, ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר, ישיבת ההסדר מאיר הראל, ישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר), ישיבת ירושלים לצעירים, ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית, יחזקאל רבינוביץ, יחיא צאלח, יד חיים ויצמן, יהדות אלג'יריה, יהודה אריה דינר, יהודה ליוואי הזקן, יהודה לייב אורליאן, יהודה גרשוני, יואל משה סלומון, יואל מילר, יום כיפור קטן, יום-טוב ליפמן הלר, יוסף אשכנזי, יוסף אלקובי, יוסף אברמוביץ, יוחנן אבן עזרא. להרחיב מדד (192 יותר) »
No Nut November
שינוי האקלים נושאת שלט המאזכר את האתגר. No Nut November (בתרגום חופשי לעברית: נובמבר ללא גמירה; מכונה בעברית: חשוון ללא פקאן או חשוון ללא אגוז) הוא אתגר אינטרנטי בו המשתתפים מתנזרים ממין במהלך חודש נובמבר.
חָדָשׁ!!: חשוון וNo Nut November · ראה עוד »
מאיר צבי ברגמן
הרב ברגמן מתפלל על תורמי ועד הרבנים לענייני צדקה באהל קברו של הרב שך הרב ברגמן בהבדלה במוצאי יום הכיפורים הרב מאיר צבי ברגמן (נולד בכ"ח בחשוון ה'תר"צ, 1929) הוא ראש ישיבת רשב"י, זקן מועצת גדולי התורה של דגל התורה, וגם הותיק ביותר מבין חבריה.
חָדָשׁ!!: חשוון ומאיר צבי ברגמן · ראה עוד »
מאיר יעקבסון
מאיר יעקבסון (נולד בחשוון ה'תשכ"ט, 25 באוקטובר 1968) הוא מייסד ומנכ"ל חברת מדיסון פארמה.
חָדָשׁ!!: חשוון ומאיר יעקבסון · ראה עוד »
מנחם יהודה הלוי אושפיזאי
הרב מנחם יהודה הלוי אושפיזאי (תרס"ה, 1905–ראש חודש חשוון תש"ס, 11 באוקטובר 1999) היה הרב הראשי של רמת גן, יו"ר חבר הרבנים של המפד"ל וחבר מועצת הרבנות הראשית.
חָדָשׁ!!: חשוון ומנחם יהודה הלוי אושפיזאי · ראה עוד »
מניין השטרות
מניין השטרות הוא הכינוי היהודי ל"מניין בית סלאוקוס", שהיה השיטה המקובלת למניית שנים באימפריה הסלווקית.
חָדָשׁ!!: חשוון ומניין השטרות · ראה עוד »
מצ'מון הנגיד
רבי מצ'מון בן יפת (חסן) בן בונדאר (נפטר בשנת ד'תתקי"ב, 1151) היה נגיד ארץ תימן, "אלוף" ו"פקיד-הסוחרים" במאה ה-12.
חָדָשׁ!!: חשוון ומצ'מון הנגיד · ראה עוד »
מר-חשוון
#הפניה חשוון.
חָדָשׁ!!: חשוון ומר-חשוון · ראה עוד »
מרחשון
#הפניה חשוון.
חָדָשׁ!!: חשוון ומרחשון · ראה עוד »
מרחשוון
#הפניה חשוון.
חָדָשׁ!!: חשוון ומרחשוון · ראה עוד »
מרגיטה
מרגיטה (ברומנית: Marghita, בהונגרית: Margitta, בגרמנית Margarethen, ביידיש: מארגארעטן) היא עיר במחוז ביהור ברומניה שהוא חלק מאזור קרישאנה שחלקו הרומני מהווה היום חלק מחבל טרנסילבניה.
חָדָשׁ!!: חשוון ומרגיטה · ראה עוד »
מרדכי בריסק
הרב מרדכי בריסק (ידוע בכינוי מהר"ם בריסק; אביב ה'תרמ"ו, 1886 - י"א בסיוון ה'תש"ד, 2 ביוני 1944) היה מרבני טרנסילבניה בדור שלפני השואה שבה נספה.
חָדָשׁ!!: חשוון ומרדכי בריסק · ראה עוד »
מרדכי גימפל יפה
בית הראשונים במושבה יהוד הרב מרדכי גימפל יפה (תק"פ, 1820 - כ"ה בחשוון תרנ"ב, 26 בנובמבר 1891) היה רבה של העיירה רוז'ינוי שברוסיה הלבנה, ומאנשי העלייה הראשונה.
חָדָשׁ!!: חשוון ומרדכי גימפל יפה · ראה עוד »
משפט סטרודוב
משפט סטרדוב הוא כינוי לפרשיית הלשנה על הקהילה החסידית בעיר סטרדוב שברוסיה בשנת ה'תרמ"א (1881) במהלכה נאסר רב העיר רבי משולם זלמן ניימרק, בגין שוחד וזיוף מסמכים.
חָדָשׁ!!: חשוון ומשפט סטרודוב · ראה עוד »
משה מרדכי הלוי שולזינגר
הרב משה מרדכי הלוי שולזינגר (ז' באדר תש"א; 6 במרץ 1941 - כ"ז באב תש"ע; 7 באוגוסט 2010) היה רב חרדי ליטאי, מחבר סדרת ספרי משמר הלוי.
חָדָשׁ!!: חשוון ומשה מרדכי הלוי שולזינגר · ראה עוד »
מזל עקרב
סמל מזל עקרב עקרב בול ישראלי המוקדש למזל עקרב מזל עקרב הוא אחד משנים עשר המזלות שבגלגל המזלות.
חָדָשׁ!!: חשוון ומזל עקרב · ראה עוד »
מזל קשת
סמל מזל קשת קשת בול ישראלי המוקדש למזל קשת שלט רחוב מזל קשת בירושלים מזל קֶשֶׁת הוא אחד משנים עשר המזלות שבגלגל המזלות.
חָדָשׁ!!: חשוון ומזל קשת · ראה עוד »
מחלוקת רב סעדיה גאון ובן מאיר
בסתיו שנת ד'תרפ"ב למניין השנים בלוח העברי (סוף 921 לספירת הנוצרים), פרצה מחלוקת בין רב סעדיה גאון ובין רבי אהרן הכהן בן מאיר, ראש ישיבת גאון יעקב, על אודות קביעת לוח השנה וקביעת המועדים.
חָדָשׁ!!: חשוון ומחלוקת רב סעדיה גאון ובן מאיר · ראה עוד »
מולד הלבנה
תמונה של לבנה בהתחדשותה, בתמונה הירח כבר ביומו השני. הדמיה של הירח בהתחדשותו (לצופה מחלקו הצפוני של כדור הארץ) מולד הלבנה הוא אחד ממופעי הירח המתרחש אחת לחודש ירחי, והוא בעל חשיבות מרובה בקביעת מועדי השנה בתרבויות ודתות הנסמכות על לוח שנה ירחי.
חָדָשׁ!!: חשוון ומולד הלבנה · ראה עוד »
מוחרם
מוּחָרָם (בערבית: مـُحـَرَّم) הוא החודש הראשון בלוח השנה המוסלמי.
חָדָשׁ!!: חשוון ומוחרם · ראה עוד »
א' בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' חשוון היא תמיד פרשת נח.
חָדָשׁ!!: חשוון וא' בחשוון · ראה עוד »
אנציקלופדיה של הציונות הדתית
אנציקלופדיה של הציונות הדתית היא אנציקלופדיה בעריכת יצחק רפאל, מראשי המפד"ל, ואשתו גאולה בת-יהודה.
חָדָשׁ!!: חשוון ואנציקלופדיה של הציונות הדתית · ראה עוד »
אסיף
יבול נאסף על ידי בני האדם בעבודת כפיים, במשך רוב ההיסטוריה של החקלאות. אסיף של שיבולים מהשדה, ציור משנת 1895 בחקלאות, אָסִיף הוא תהליך איסוף הפרי מהכרמים והמטעים, לאחר שזה נבצר או נקטף.
חָדָשׁ!!: חשוון ואסיף · ראה עוד »
אפרים שוחמי
אפרים שוחמי (1871 – אוקטובר 1934) היה איש ציבור, רוקח ועיתונאי יהודי-טורקי שפעל באיזמיר שבטורקיה.
חָדָשׁ!!: חשוון ואפרים שוחמי · ראה עוד »
ארון קבורת אשמונעזר השני
ראש ארון הקבורה וחלק מהכתובת ארון קבורת אשמונעזר השני ארון אשמונעזר השני (אֶשמֻנעַזָר השני), מלך צידון הפיניקי ובנו של המלך תַּבּנִת, נוצר במאה ה־5 לפנה"ס (יש חוקרים המשערים שחי במאות ה־3–4 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: חשוון וארון קבורת אשמונעזר השני · ראה עוד »
אריאל אדרי
הרב אליהו אריאל אדרי (נולד ב-21 באוגוסט 1965, כ"ג באב ה'תשכ"ה) הוא ר"מ בישיבת הר המור, אב בית דין רבני בבאר שבע, ומרא דאתרא בשכונת הר חומה בירושלים.
חָדָשׁ!!: חשוון ואריאל אדרי · ראה עוד »
אריה פינקל
הרב אריה ליב פינקל (י"ד באב ה'תרצ"א, 28 ביולי 1931 – ליל ו' באב ה'תשע"ו, 10 באוגוסט 2016) היה ראש ישיבת מיר במודיעין עילית ("מיר ברכפלד"), ומראשי ישיבת מיר בירושלים.
חָדָשׁ!!: חשוון ואריה פינקל · ראה עוד »
אריה ברונר
אַרְיֵה בְּרוֹנֶר (נולד ב-1960) הוא זמר חסידי ישראלי.
חָדָשׁ!!: חשוון ואריה ברונר · ראה עוד »
אשר קובו
הרב אשר רפאל רחמים קובו (1797–1874) היה דיין, חכם באשי ורבה הראשי של סלוניקי שביוון, מגדולי הפוסקים והרבנים בעיר.
חָדָשׁ!!: חשוון ואשר קובו · ראה עוד »
אלעזר שמחה וסרמן
הרב אלעזר שמחה וסרמן (תרנ"ח, 1898 - ב' בחשוון תשנ"ג, אוקטובר 1992) היה ראש ישיבת אור אלחנן בארצות הברית ומייסד הישיבה בישראל.
חָדָשׁ!!: חשוון ואלעזר שמחה וסרמן · ראה עוד »
אלתר ישראל שמעון פרלוב
רבי אלתר ישראל שמעון פֶּרְלוֹב (בכתיב יידי: פּעֶרלאָוו, שמו הפרטי מוכר גם בקיצור (ראשי תיבות) "אי"ש"; חשוון ה'תרל"ה, 1874 – ו' בטבת ה'תרצ"ג, 4 בינואר 1933) היה האדמו"ר (השני) מנובומינסק, מהאדמו"רים הבולטים שבתקופת מלחמת העולם הראשונה ומראשי אגודת ישראל בפולין.
חָדָשׁ!!: חשוון ואלתר ישראל שמעון פרלוב · ראה עוד »
אלחנן שרלו
הרב אלחנן שרלו (נולד ב-26 באפריל 1985, ה' באייר ה'תשמ"ה) הוא רב ישראלי המכהן כראש ישיבת עתניאל.
חָדָשׁ!!: חשוון ואלחנן שרלו · ראה עוד »
אלימלך הורוביץ
רבי אלימלך הורוביץ (תרמ"א, 1881-תש"ב, 1942) היה אדמו"ר חסידי בקראקא, החמישי בשושלת מעליץ.
חָדָשׁ!!: חשוון ואלימלך הורוביץ · ראה עוד »
אליעזר סרלואיס
הרב אלעזר נפתלי סרלואיס (בהולנדית: Lodewijk Hartog Sarlouis; ב' באדר ה'תרמ"ד, 28 בפברואר 1884 – חשוון ה'תש"ג, 26 באוקטובר 1942) היה רבה האחרון של הקהילה היהודית באמסטרדם לפני השואה.
חָדָשׁ!!: חשוון ואליעזר סרלואיס · ראה עוד »
אברהם מאיר שלוש
הרב אברהם מאיר שלוש (נולד ב-25 ביולי 1973) הוא רב ישראלי המכהן כראש אבות בתי הדין בחיפה מאז אוקטובר 2015 (חשוון תשע"ו).
חָדָשׁ!!: חשוון ואברהם מאיר שלוש · ראה עוד »
אברהם מרדכי אלתר
לוחית זיכרון לרב אברהם מרדכי אלתר ליד ישיבת אמרי אמת בבני ברק מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו, 25 בדצמבר 1865 – שבועות תש"ח, 3 ביוני 1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת".
חָדָשׁ!!: חשוון ואברהם מרדכי אלתר · ראה עוד »
אברהם אלימלך פרלוב
רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין (ד' באלול ה'תרנ"א – י"ד בחשוון ה'תש"ג; 7 בספטמבר 1891 – 25 באוקטובר 1942) היה האדמו"ר השמיני בשושלת אדמו"רי חסידות קרלין, שעמד בראשה משנת ה'תרפ"א (1921) ועד לרציחתו בשואה בשנת תש"ג (1942).
חָדָשׁ!!: חשוון ואברהם אלימלך פרלוב · ראה עוד »
אברהם בורנשטיין
רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב (חשוון ה'תקצ"ט, אוקטובר 1838 – י"א באדר א' ה'תר"ע, 20 במרץ 1910), היה אדמו"ר ומייסד חסידות סוכטשוב, מחבר הספרים: "אגלי טל" על מלאכות שבת ושו"ת "אבני נזר".
חָדָשׁ!!: חשוון ואברהם בורנשטיין · ראה עוד »
אברהם יעקב ניימרק
הרב אברהם יעקב ניימרק (ניימארק) (ה'תרל"ט, 1878 - ט' בחשוון ה'תשכ"ב, 19 באוקטובר 1961) היה רב בעיר פרינאי (פרן) שבליטא ואב בית דין בתל אביב.
חָדָשׁ!!: חשוון ואברהם יעקב ניימרק · ראה עוד »
אברהם יפה שלזינגר
הרב אברהם יפה שלזינגר (נולד בכ"ג באדר א' תש"ח, 4 במרץ 1948) הוא רבה של קהילת "מחזיקי הדת" בעיר ז'נבה לשעבר, כיום הוא נשיא ישיבת ורב קהילת "בצל החכמה" בירושלים.
חָדָשׁ!!: חשוון ואברהם יפה שלזינגר · ראה עוד »
אביעד הכהן
אביעד הכהן (משמאל) ויצחק קראוס אביעד הכהן (נולד בחשוון ה'תשכ"ג, 1 בנובמבר 1962) הוא פרופסור למשפטים ופובליציסט ישראלי.
חָדָשׁ!!: חשוון ואביעד הכהן · ראה עוד »
אדמונד ג'יימס דה רוטשילד
טקסט.
חָדָשׁ!!: חשוון ואדמונד ג'יימס דה רוטשילד · ראה עוד »
אהרן אוזן
אהרן אוזן (ד' בחשון ה'תרפ"ה 1 בנובמבר 1924 - ד' בשבט ה'תשס"ז 23 בינואר 2007) היה שר בממשלות ישראל, וחבר הכנסת, מטעם מפא"י ומפלגת העבודה ולאחר מכן היה ממייסדי תנועת מסורת ישראל בשנת 1981.
חָדָשׁ!!: חשוון ואהרן אוזן · ראה עוד »
אודי דוידי
דוידי באירוע סיום הדף היומי בבנייני האומה 2020 אודי (אהוד) דוידי (נולד בי"ד באייר ה'תשל"ה, 25 באפריל 1975) הוא זמר ישראלי המשתייך לסוגת המוזיקה היהודית המקורית.
חָדָשׁ!!: חשוון ואודי דוידי · ראה עוד »
אירועים בחודש חשון
#הפניה חשוון.
חָדָשׁ!!: חשוון ואירועים בחודש חשון · ראה עוד »
נתן בורג'יל
הרב נתן בורג'יל (בערך ת"פ, 1720 - חשוון תקנ"ב, 1791) היה מגדולי רבני תוניסיה בזמנו, אב"ד תוניס וראש רבני תוניסיה, מחבר הספר "חק נתן" על סדר קדשים.
חָדָשׁ!!: חשוון ונתן בורג'יל · ראה עוד »
ניגוני בעלז
תשע"ה ניגוני בעלז הם ניגונים חסידיים שהולחנו על ידי מלחינים מחסידות בעלז, רבים מתוכם הפכו ללהיטים ברחבי הציבור החרדי והדתי.
חָדָשׁ!!: חשוון וניגוני בעלז · ראה עוד »
ספר זכריה
ספר זכריה נמצא במקום האחד עשר בתרי-עשר, בין חגי למלאכי, והוא חלק מנביאים אחרונים.
חָדָשׁ!!: חשוון וספר זכריה · ראה עוד »
עמרם פישר
הרב עמרם פישר (ה'תרי"ג, 1852 – י"ח בניסן ה'תרפ"ה, 1925) היה רב הונגרי, רבה של העיר יינק.
חָדָשׁ!!: חשוון ועמרם פישר · ראה עוד »
עזרא הכהן מסלתון טראב
הרב עזרא הכהן מסלתון טראב (? - כ"ח בשבט ה'תר"ף, 17 בפברואר 1920), היה ראש ישיבה וראש אב בית דין בדמשק.
חָדָשׁ!!: חשוון ועזרא הכהן מסלתון טראב · ראה עוד »
עבדאללה בן משה חיים
חכם עבדאללה בן משה חיים (לעיתים בקצרה: עבדאל; בגדאד, תקכ"ה (בערך) - כ"ט או ל' בחשוון תרכ"ה, 29 בנובמבר 1864), היה רב וראש ישיבה, עסקן ציבורי ויהלומן.
חָדָשׁ!!: חשוון ועבדאללה בן משה חיים · ראה עוד »
עודד מסר
עודד (אלכסנדר) מסר (חשוון תרפ"ג, 9 בנובמבר 1922 - אייר תשס"א, 13 במאי 2001) היה מפקד בכיר בפלמ"ח ובצה"ל, המפקח על הבנקים ומנכ"ל משרד העבודה.
חָדָשׁ!!: חשוון ועודד מסר · ראה עוד »
עירייה (ישראל)
בניין עיריית בית שאן, ינואר 2009 עירייה היא יחידת שלטון מקומי, שתפקידה לדאוג לרווחת התושבים בעיר נתונה.
חָדָשׁ!!: חשוון ועירייה (ישראל) · ראה עוד »
פנחס מיכאל גרויסלייט
הרב פנחס מיכאל גרויסלייט (תקס"ח, 1808 בערך-ליל י"ז באדר תר"ן, 8 או 9 במרץ 1890) היה הרב של אנטופול במחוז ברסט ברוסיה הלבנה ומחבר ספרים.
חָדָשׁ!!: חשוון ופנחס מיכאל גרויסלייט · ראה עוד »
פרשת נח
עגינת התיבה של נח לאחר המבול פרשת נֹחַ היא פרשת השבוע השנייה בספר בראשית.
חָדָשׁ!!: חשוון ופרשת נח · ראה עוד »
פרשת בראשית
אדם בצלם אלוהים פרשת בְּרֵאשִׁית היא פרשת השבוע הראשונה בספר בראשית ובתורה כולה.
חָדָשׁ!!: חשוון ופרשת בראשית · ראה עוד »
פליאה אלבק
פליאה שרה אַלְבֶּק (חשוון ה'תרצ"ח, 28 באוקטובר 1937 - אלול ה'תשס"ה, 27 בספטמבר 2005) הייתה משפטנית ישראלית, זכורה בעיקר כמי שליוותה משפטית את הקמת ההתנחלויות ונתנה להן מטרייה משפטית.
חָדָשׁ!!: חשוון ופליאה אלבק · ראה עוד »
צפר (חודש)
צַפַר בערבית:(صَفَر ההגייה: סַפַר ב-ס נחצית) הוא החודש השני בלוח השנה המוסלמי.
חָדָשׁ!!: חשוון וצפר (חודש) · ראה עוד »
צבי מרקוביץ
הרב מרקוביץ (במרכז, מול הצלם) בישיבת מועצת גדולי התורה בבית הרב שך הרב צבי מרקוביץ (ה'תרע"ח, 1917 - נובמבר 2006) היה רב ברמת גן, ראש ישיבת קרלין סטולין בירושלים וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.
חָדָשׁ!!: חשוון וצבי מרקוביץ · ראה עוד »
צבי קצובר
צבי קצובר (נולד ב-4 בנובמבר 1943) הוא פוליטיקאי ואיש התיישבות ישראלי, ממייסדי קריית ארבע והיישוב היהודי בחברון וראש המועצה המקומית קריית-ארבע בין 1990 ל-2008.
חָדָשׁ!!: חשוון וצבי קצובר · ראה עוד »
צבי הירש מרימנוב
המצבה של רבי צבי הירש מרימנוב רבי צבי הירש הכהן מרימנוב (תקל"ח - ל' בחשוון תר"ז) מכונה ר' צבי הירש משרת (או בקיצור רצ"ה מרימנוב) היה אדמו"ר חסידי בדור החמישי לחסידות, ממלא מקומו של רבי מנחם מנדל מרימנוב.
חָדָשׁ!!: חשוון וצבי הירש מרימנוב · ראה עוד »
צדק חברתי
צדק חברתי הוא מושג המבטא את הרעיון של קיום משותף במסגרת חברתית שמבוססת על עקרונות של צדק ומאפשרת ליחידים ולקבוצות קיום ראוי, הוגן וצודק.
חָדָשׁ!!: חשוון וצדק חברתי · ראה עוד »
קסטיוס גאלוס
גַאיוּס קֶסְטיוּס גַאלוּס (Gaius Cestius Gallus; לעיתים צסטיוס גאלוס; ? - 67), היה גנרל וסנאטור רומאי שהיה פעיל בימי התהוות הפרינקיפט.
חָדָשׁ!!: חשוון וקסטיוס גאלוס · ראה עוד »
קרוב אליך
קרוב אליך הוא עלון שבת היוצא מדי שבוע ועוסק בעבודת ה' ברוח חסידית, שמופץ בעשרות אלפי עותקים.
חָדָשׁ!!: חשוון וקרוב אליך · ראה עוד »
קהל חסידי ירושלים
קהל חסידי ירושלים היא חסידות ירושלמית המשתייכת לעדה החרדית.
חָדָשׁ!!: חשוון וקהל חסידי ירושלים · ראה עוד »
רמדאן
חודש רמדאן (בערבית: رَمَضَان, תעתיק מדויק: רַמַצַ'אן) הוא החודש התשיעי בשנה המוסלמית.
חָדָשׁ!!: חשוון ורמדאן · ראה עוד »
ראש עירייה
במדינות רבות, ראש עירייה או ראש עיר, הוא הפקיד הבכיר ביותר בשלטון מוניציפלי כמו זה של עיר או עיירה.
חָדָשׁ!!: חשוון וראש עירייה · ראה עוד »
ראש חודש
תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.
חָדָשׁ!!: חשוון וראש חודש · ראה עוד »
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
חָדָשׁ!!: חשוון וראש השנה · ראה עוד »
רפאל מילדולה (ליבורנו)
הרב רפאל מלדולה (1685 - 17 באפריל 1748) היה רבן של קהילות ליבורנו, פיזה ובאיון.
חָדָשׁ!!: חשוון ורפאל מילדולה (ליבורנו) · ראה עוד »
רפאל חיים הכהן
רפאל חיים הכהן (1884, ה'תרמ"ה - 1954, ה'תשט"ו) היה איש ציבור ירושלמי ממוצא פרסי, ציר וחבר אספת הנבחרים הראשונה והשנייה, חבר הוועד הלאומי, שופט בית משפט השלום העברי בירושלים, חבר ועד העדה הספרדית, מראשי העדה הפרסית בעיר וממייסדי בית הכנסת אוהבי ציון בשכונת זיכרון טוביה.
חָדָשׁ!!: חשוון ורפאל חיים הכהן · ראה עוד »
רביע א-ת'אני
רַבִּיעֻ (אל)תַ'אנִי או רביע אל-אַאחַ'ר בערבית:(رَبِيعُ ٱلثَّانِي، ربيع الآخر) הוא החודש הרביעי בלוח השנה המוסלמי.
חָדָשׁ!!: חשוון ורביע א-ת'אני · ראה עוד »
רביע אל-אוול
רַבִּיעֻ (א)לְאַוַּל (בערבית: رَبِيعُ ٱلأَوَّل) הוא החודש השלישי בלוח השנה המוסלמי.
חָדָשׁ!!: חשוון ורביע אל-אוול · ראה עוד »
רג'ב
רַגַּ'בּ בערבית:(رَجَب) הוא החודש השביעי בלוח השנה המוסלמי.
חָדָשׁ!!: חשוון ורג'ב · ראה עוד »
רוברט אילטוב
רוברט אילטוב (נולד ב-12 בנובמבר 1971) הוא פוליטיקאי ישראלי שכיהן כחבר הכנסת ויו"ר סיעת ישראל ביתנו בכנסת, ובעבר סגן ראש עיריית נתניה.
חָדָשׁ!!: חשוון ורוברט אילטוב · ראה עוד »
שמואל מרקוביץ
רבי שמואל מרקוביץ רבי שמואל מרקוביץ בשיעור כללי לפני תלמידי הישיבה הרב שמואל מרקוביץ (נולד בכ"ד באלול ה'תש"ז, 9 בספטמבר 1947) הוא ראש ישיבת פוניבז' וחבר מועצת גדולי עולם התורה של "בני תורה".
חָדָשׁ!!: חשוון ושמואל מרקוביץ · ראה עוד »
שמואל קמנצקי
הרב קמינצקי עם הרב שטיינמן והרב שווי הרב שמואל קמנצקי (נולד בחשוון ה'תרפ"ה, 12 בנובמבר 1924) הוא רב חרדי ליטאי, ראש ישיבת פילדלפיה ונשיא מועצת גדולי התורה בארצות הברית, בנו של הרב יעקב קמנצקי.
חָדָשׁ!!: חשוון ושמואל קמנצקי · ראה עוד »
שמואל זנוויל קלפפיש
הרב שמואל זנוויל קְלֶפְּפִיש (ה'תק"ף או ה'תקפ"ה, נמירוב – חשוון ה'תרס"ב, 1901, ורשה) היה אב בית הדין של ורשה, ראש ישיבה ופוסק מרכזי ביהדות פולין במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: חשוון ושמואל זנוויל קלפפיש · ראה עוד »
שמואל יהודה וינפלד
הרב שמואל יהודה הלוי וינפלד (נולד בחשוון תרצ"ז, 13 בנובמבר 1936) הוא הבעלים והמנהל של הוצאת ספרים שי למורא ומחבר ספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: חשוון ושמואל יהודה וינפלד · ראה עוד »
שאול אבן דנאן
רבי שאול אבן דנאן (חשוון ה'תרמ"ב, 1882 – כ"ב ניסן ה'תשל"ב, 6 באפריל 1972) היה דיין, אב בית דין, והרב הראשי למרוקו (ה'תש"ט 1949 - ה'תשכ"ה 1965).
חָדָשׁ!!: חשוון ושאול אבן דנאן · ראה עוד »
שם טוב גבאי
רבי שם טוב גבאי כיהן כראש ישיבה וכדיין בירושלים במאה ה-18, היה מתלמידיו המובהקים של רבי חיים בן עטר.
חָדָשׁ!!: חשוון ושם טוב גבאי · ראה עוד »
שנת זשג
שנת זשג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: חשוון ושנת זשג · ראה עוד »
שנת זשה
שנת זשה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: חשוון ושנת זשה · ראה עוד »
שנת זחא
שנת זחא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: חשוון ושנת זחא · ראה עוד »
שנת זחג
שנת זחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: חשוון ושנת זחג · ראה עוד »
שנת בשז
שנת בשז היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: חשוון ושנת בשז · ראה עוד »
שנת בשה
שנת בשה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: חשוון ושנת בשה · ראה עוד »
שנת בחג
שנת בחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: חשוון ושנת בחג · ראה עוד »
שנת בחה
שנת בחה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: חשוון ושנת בחה · ראה עוד »
שנת גכז
שנת גכז היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: חשוון ושנת גכז · ראה עוד »
שנת השא
שנת השא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: חשוון ושנת השא · ראה עוד »
שנת השג
שנת השג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: חשוון ושנת השג · ראה עוד »
שנת החא
שנת החא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: חשוון ושנת החא · ראה עוד »
שנת הכז
שנת הכז היא אחת מארבעה-עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: חשוון ושנת הכז · ראה עוד »
שנה מעוברת
שנה מעוברת בלוח ירחי-שמשי היא שנה שנוסף לה חודש אחד ובלוח שנה שמשי היא שנה שנוסף לה יום או מספר ימים.
חָדָשׁ!!: חשוון ושנה מעוברת · ראה עוד »
שני וחמישי
שני וחמישי הם שני ימים בשבוע שבהם נהוגים ביהדות מנהגים משותפים אחדים: קריאת התורה בבתי הכנסת, אחד הנוהגים המאפיינים את ימי שני וחמישי.
חָדָשׁ!!: חשוון ושני וחמישי · ראה עוד »
שנים עשר ירחים
שנים עשר יְרָחִים (בשמו המקורי: שיר החודשים), הידוע במילותיו הראשונות: בתשרי נתן הדקל (או בתשרי נתן הדקל פרי שחום נחמד), הוא פזמון עברי שנכתב והולחן על ידי נעמי שמר.
חָדָשׁ!!: חשוון ושנים עשר ירחים · ראה עוד »
שניר
שְׂנִיר הוא קיבוץ מתנועת הקיבוץ הארצי באצבע הגליל.
חָדָשׁ!!: חשוון ושניר · ראה עוד »
שעבאן
שַׁעְבַּאן (בערבית: شَعْبَان) הוא החודש השמיני בלוח השנה המוסלמי.
חָדָשׁ!!: חשוון ושעבאן · ראה עוד »
שלמה צבי שטראסר
הרב שלמה צבי הכהן שטראסר (ח' בתשרי ה'תרכ"ג, אוקטובר 1862 – כ"ג בתשרי ה'תשי"ג, אוקטובר 1952) היה רב וראש ישיבה הונגרי שכיהן כרב הקהילה האורתודקסית בדברצן.
חָדָשׁ!!: חשוון ושלמה צבי שטראסר · ראה עוד »
שלמה קלוגר
רבי שלמה יעקב יוסף קלוגר (בכתיב יידי: קלוגער; מוכר בעיקר עם שמו הראשון: רבי שלמה קלוגר), מכונה גם המהרש"ק והמגיד מברודי (מרחשון ה'תקמ"ו, 1785 – ל' בסיוון ה'תרכ"ט, 9 ביוני 1869) היה רב, מנהיג, פוסק ודרשן מפורסם, מגדולי התורה בגליציה באמצע המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: חשוון ושלמה קלוגר · ראה עוד »
שלמה חנוך רבינוביץ
רבי שלמה חנוך הכהן רבינוביץ (ה'תרמ"ב – י"ח באב ה'תש"ב; 1882 – 1942) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות ראדומסק.
חָדָשׁ!!: חשוון ושלמה חנוך רבינוביץ · ראה עוד »
שלמה גורן
הרב שלמה גורן (במקור: גורונצ'יק; כ"א בשבט ה'תרע"ח, 3 בפברואר 1918 – כ"ד בחשוון ה'תשנ"ה, 29 באוקטובר 1994) היה הרב הצבאי הראשי מקום המדינה ועד תשל"א (1971).
חָדָשׁ!!: חשוון ושלמה גורן · ראה עוד »
שבט מנשה
בול המוקדש לשבטי יוסף: מנשה ואפרים שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: חשוון ושבט מנשה · ראה עוד »
שבט אשר
בול המוקדש לשבט אשר מפת שבט אשר מהמאה ה-16 שֵׁבֶט אָשֵׁר הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: חשוון ושבט אשר · ראה עוד »
שבט נפתלי
בול המוקדש לשבט נפתלי שֵׁבֶט נַפְתָּלִי הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: חשוון ושבט נפתלי · ראה עוד »
שבט דן
בול המוקדש לשבט דן שֵׁבֶט דָּן הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: חשוון ושבט דן · ראה עוד »
שבח צבי רוזנבלט
לנדא ורוזנבלט הרב שבח צבי רוזנבלט (נולד בשנת תשי"ג, 14 בדצמבר 1952) הוא רב העיר בני ברק מטעם העירייה יחד עם הרב יצחק אייזיק לנדא והרב מסעוד בן שמעון, דיין ופוסק.
חָדָשׁ!!: חשוון ושבח צבי רוזנבלט · ראה עוד »
שבחי הבעש"ט
שבחי הבעל שם טוב (בדרך כלל בקיצור: שבחי הבעש"ט, נהגה על דרך ההגייה האשכנזית: "בֶּשְׁט") הוא קובץ סיפורים על חייו ופועלו של מניח היסודות לתנועת החסידות במאה ה-18, רבי ישראל בן אליעזר, הבעל שם טוב.
חָדָשׁ!!: חשוון ושבחי הבעש"ט · ראה עוד »
שוואל
שַׁוַאל (בערבית: شَوَّال) הוא החודש העשירי בלוח השנה המוסלמי.
חָדָשׁ!!: חשוון ושוואל · ראה עוד »
שיכון חב"ד (ירושלים)
שיכון חב"ד היא שכונה חרדית בירושלים, מצפון לרחוב בר-אילן.
חָדָשׁ!!: חשוון ושיכון חב"ד (ירושלים) · ראה עוד »
תענית
ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.
חָדָשׁ!!: חשוון ותענית · ראה עוד »
תענית בה"ב
תענית בה"ב, תענית שני וחמישי ושני, הוא מנהג של יהדות אשכנז לצום שלושה צומות, בימים שני וחמישי ושני בחודש חשוון ובחודש אייר, שני וחמישי בשבוע האחד, ויום שני בשבוע שאחריו.
חָדָשׁ!!: חשוון ותענית בה"ב · ראה עוד »
תעניות גשמים
תעניות גשמים הן סדרת צומות שנהגו בתקופת חז"ל בעקבות בצורת.
חָדָשׁ!!: חשוון ותעניות גשמים · ראה עוד »
תשרי
בול ישראלי לחודש תשרי, מזל מאזניים. תִּשְׁרֵי (מאכדית: tašrītu) הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השביעי במספר לפי המסורת המקראית והראשון לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: חשוון ותשרי · ראה עוד »
תחנון
נפילת אפיים תחנון או נפילת אפיים הוא אוסף קטעי תפילה (בקשת תחנונים) שנאמרים לאחר תפילת שמונה עשרה (במניין: לאחר חזרת הש"ץ).
חָדָשׁ!!: חשוון ותחנון · ראה עוד »
תורת מנחם - התוועדויות
סדרת תורת מנחם - התוועדויות היא סדרת ספרים בה מופיעים דברי תורתו של רבי מנחם מנדל שניאורסון, האדמו"ר השביעי של חב"ד.
חָדָשׁ!!: חשוון ותורת מנחם - התוועדויות · ראה עוד »
ל' בתשרי
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בל' תשרי היא תמיד פרשת נח.
חָדָשׁ!!: חשוון ול' בתשרי · ראה עוד »
ל' בחשוון
תאריך זה קיים רק בשנים שמוגדרות כ"שלמות", דהיינו כארבעים וחמישה אחוזים של השנים.
חָדָשׁ!!: חשוון ול' בחשוון · ראה עוד »
לוח אירועים שנתי
אירועים בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: חשוון ולוח אירועים שנתי · ראה עוד »
לוח גזר
צילום לוח גזר המקורי באוסף המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול לוח גזר הוא לוח אבן גיר המתוארך למאה העשירית עד השמינית לפנה"ס, שנמצא בשנת 1908 בתל גזר על ידי הארכאולוג הבריטי רוברט מקאליסטר.
חָדָשׁ!!: חשוון ולוח גזר · ראה עוד »
לוח השנה במגילות קומראן
לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה סכמטי-שבתי שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום.
חָדָשׁ!!: חשוון ולוח השנה במגילות קומראן · ראה עוד »
לייבוש לייזר
האדמו"ר מפשעווארסק בתפילה רבי חיים אריה לייבוש לייזר (נולד: 23 באוגוסט 1938 כ"ו אב ה'תרצ"ח) הוא האדמו"ר השלישי מפשעווארסק, באנטוורפן.
חָדָשׁ!!: חשוון ולייבוש לייזר · ראה עוד »
ט"ז בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ז חשוון היא פרשת חיי שרה, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת וירא אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.
חָדָשׁ!!: חשוון וט"ז בחשוון · ראה עוד »
ט"ו בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו חשוון היא תמיד פרשת וירא.
חָדָשׁ!!: חשוון וט"ו בחשוון · ראה עוד »
ט' בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט' חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי, או שבת.
חָדָשׁ!!: חשוון וט' בחשוון · ראה עוד »
טוביה כץ (צייר)
הרב טוביה כץ (נולד בחשוון ה'תרצ"ז, 1936) הוא צייר המלמד ציור במכללה ירושלים.
חָדָשׁ!!: חשוון וטוביה כץ (צייר) · ראה עוד »
ז' בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' חשוון היא תמיד פרשת לך לך.
חָדָשׁ!!: חשוון וז' בחשוון · ראה עוד »
ז'קי לוי
ז'קי לוי (נולד בחשוון ה'תשכ"א, 28 באוקטובר 1960) הוא פוליטיקאי ישראלי, ראש עיריית בית שאן; כיהן כחבר הכנסת העשרים וסגן שר במשרד הבינוי מטעם מפלגת הליכוד.
חָדָשׁ!!: חשוון וז'קי לוי · ראה עוד »
זמן (ישיבות)
בעולם הישיבות, זמן הוא כינוי לתקופת לימודים רציפה (בדומה לסמסטר).
חָדָשׁ!!: חשוון וזמן (ישיבות) · ראה עוד »
זאב אלקין
זאב אֶלְקִין (נולד ב-3 באפריל 1971, ח' בניסן ה'תשל"א) הוא חבר הכנסת ויו"ר סיעת המחנה הממלכתי, חבר בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
חָדָשׁ!!: חשוון וזאב אלקין · ראה עוד »
ח' בחשוון
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בח' חשוון היא תמיד פרשת לך לך.
חָדָשׁ!!: חשוון וח' בחשוון · ראה עוד »
חסידות סדיגורה
בית המדרש בסדיגורה פנים בית הכנסת של החסידות ביתו של הרבי מסדיגורה חסידות סדיגורה היא חצר חסידית מבית רוז'ין שנוסדה בעיירה סדיגורה שבחבל בוקובינה.
חָדָשׁ!!: חשוון וחסידות סדיגורה · ראה עוד »
חשון
#הפניה חשוון.
חָדָשׁ!!: חשוון וחשון · ראה עוד »
חוק הרשויות המקומיות (בחירות)
חוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ״ה–1965 הוא החוק המסדיר את הבחירות לרשויות המקומיות (עיריות ומועצות מקומיות, אך לא מועצות אזוריות) בישראל.
חָדָשׁ!!: חשוון וחוק הרשויות המקומיות (בחירות) · ראה עוד »
חוק יסוד: הכנסת
חוק יסוד: הכנסת נתקבל בכנסת בתאריך כ"ב בשבט התשי"ח, 12 בפברואר 1958, על ידי הכנסת השלישית, ברוב של 96 חברי כנסת וללא מתנגדים.
חָדָשׁ!!: חשוון וחוק יסוד: הכנסת · ראה עוד »
חודש חשוון
#הפניה חשוון.
חָדָשׁ!!: חשוון וחודש חשוון · ראה עוד »
חיים אלעזר שפירא
הרב חיים אלעזר שפירא (בהונגרית: Spira Lázár, בצ'כית/סלובקית: Lazar Spira; מכונה ה"מנחת אלעזר", על שם ספרו; ה' בטבת ה'תרל"ב, 17 בדצמבר 1871 – ב' בסיוון ה'תרצ"ז, 12 במאי 1937) היה אב"ד מוקצ'בו (מונקאץ') והאדמו"ר השלישי של חסידות מונקאטש.
חָדָשׁ!!: חשוון וחיים אלעזר שפירא · ראה עוד »
חיים כסאר (בן סלימאן)
מארי חיים בן סלימאן כסאר (ה'תרי"ט – חשוון ה'תרע"ב, 1859 – 1912) היה רב תימני, בלשן, משורר ומעתיק ספרים.
חָדָשׁ!!: חשוון וחיים כסאר (בן סלימאן) · ראה עוד »
ב' בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בב' חשוון היא פרשת לך לך, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת נח אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.
חָדָשׁ!!: חשוון וב' בחשוון · ראה עוד »
בן ציון מיטבסקי
הרב בן ציון מיטבסקי (תרכ"ב, 1862 - חשוון תרס"ו, 1905) היה רבה של לבדובה שבליטא.
חָדָשׁ!!: חשוון ובן ציון מיטבסקי · ראה עוד »
בן ציון חזן
הרב בן ציון מרדכי חזן (ניסן ה'תרל"ז, מרץ 1877 – י"ב בחשוון ה'תשי"ב, 11 בנובמבר 1951) היה רבו הספרדי של הרובע היהודי שבעיר העתיקה, מייסד ומנהל הישיבות פורת יוסף ו"שושנים לדוד", ועורך ספרי הרב יוסף חיים מבגדאד ורבנים נוספים.
חָדָשׁ!!: חשוון ובן ציון חזן · ראה עוד »
בן-ציון מאיר חי עוזיאל
הרב עוזיאל בטקס זיכרון לחיילים היהודים שנפלו במהלך מלחמת העולם השנייה, ירושלים, 1946 הרב בן-ציון מאיר חי עוּזיאל (י"ג בסיוון ה'תר"ם, 23 במאי 1880 – כ"ד באלול ה'תשי"ג, 4 בספטמבר 1953) היה אחד הרבנים הבולטים במחצית הראשונה של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: חשוון ובן-ציון מאיר חי עוזיאל · ראה עוד »
בני עקיבא
בני עקיבא היא תנועת נוער ציונית-דתית בין-לאומית, הדוגלת בערכי תורה ועבודה.
חָדָשׁ!!: חשוון ובני עקיבא · ראה עוד »
ברוך בר ליבוביץ
הרב ברוך דוב בֶּר (בער) ליבוביץ (תרכ"ו, 1866 - ה' בכסלו ת"ש, 1939) היה ראש ישיבת כנסת בית יצחק, מחבר ספר ברכת שמואל וממנחילי דרך הלימוד בעולם הישיבות.
חָדָשׁ!!: חשוון וברוך בר ליבוביץ · ראה עוד »
בול (פירושונים)
קטגוריה:שמות משפחה.
חָדָשׁ!!: חשוון ובול (פירושונים) · ראה עוד »
בית ברוך מזרחי
השלט על הבית ברחוב הנבל בעיר העתיקה בירושלים המספר את סיפורו ברוך בן דוד אלמשרקי (מזרחי) היה יהודי שעלה לירושלים בסמוך לשנת 1620, וקנה בניין בירושלים בעל 5 דירות (חדרים).
חָדָשׁ!!: חשוון ובית ברוך מזרחי · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: חשוון ובית המקדש · ראה עוד »
בית המקדש הראשון
בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.
חָדָשׁ!!: חשוון ובית המקדש הראשון · ראה עוד »
בית הספר לבנות (נווה צדק)
המבנה המשומר של בית הספר לבנות בית הספר לבנות (נווה צדק) (היה קרוי גם: "בית ספר לנערות") נפתח בשנת 1909 במשכנו בנווה צדק, לאחר שנוסד בשנת 1893 ביפו, בית הספר פעל במתחם בו שוכן היום מרכז סוזן דלל.
חָדָשׁ!!: חשוון ובית הספר לבנות (נווה צדק) · ראה עוד »
בית הכנסת הגדול בדוונטר
בית הכנסת הגדול בדוונטר (הולנדית: Grote Synagoguea van Deventer) הוא בית כנסת יהודי בדוונטר שבהולנד משלהי המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: חשוון ובית הכנסת הגדול בדוונטר · ראה עוד »
ג' בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בג' חשוון היא פרשת לך לך, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת נח אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.
חָדָשׁ!!: חשוון וג' בחשוון · ראה עוד »
ג'ומאדא א-ת'אניה
גֻ'מַאדַא א-תַ'אנִיָה או ג'מאדא אל-אַאחִ'רַה (בערבית: جُمَادَى ٱلثَّانِيَة، جُمَادَى ٱلآخِرَة) הוא החודש השישי בלוח השנה המוסלמי.
חָדָשׁ!!: חשוון וג'ומאדא א-ת'אניה · ראה עוד »
ג'ומאדא אל-אולא
גֻ'מַאדַא (א)לְאוּלַא (בערבית: جُمَادَى ٱلأُولَى) הוא החודש החמישי בלוח השנה המוסלמי.
חָדָשׁ!!: חשוון וג'ומאדא אל-אולא · ראה עוד »
גרשון אדלשטיין
הרב גרשון אדלשטיין הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין (ב' באייר ה'תרפ"ג, 18 באפריל 1923 — י' בסיוון ה'תשפ"ג, 30 במאי 2023) היה ראש ישיבת פוניבז' בבני ברק, מנהיג הציבור החרדי־ליטאי, נשיא מועצת גדולי התורה של דגל התורה ונשיא ועד הישיבות.
חָדָשׁ!!: חשוון וגרשון אדלשטיין · ראה עוד »
גלגל המזלות
פסיפס בית הכנסת בבית אלפא, המציג את גלגל המזלות. המאה ה-5 לספירה בית הכנסת העתיק בציפורי, המציג את גלגל המזלות. Ophiuchus (astrology) גלגל המזלות או זודיאק (מיוונית: Ζῳδιακός κύκλος, "גלגל החיות") הוא דימוי ציורי של כוכבי השמים, למעין גלגל הנחלק ל-12 מערכי כוכבים או "מזלות".
חָדָשׁ!!: חשוון וגלגל המזלות · ראה עוד »
ד' בחשוון
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בד' חשוון היא פרשת לך לך, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום שלישי או חמישי, או פרשת נח אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני או שבת.
חָדָשׁ!!: חשוון וד' בחשוון · ראה עוד »
ד'ו אל-קעדה
ד'וּ אֶלְ-קַעְדָה (תעתיק מדויק: ד'וּ (א)לְקַעְדָה; בערבית: ذُو ٱلْقَعْدَة) הוא החודש האחד עשר בלוח השנה המוסלמי והראשון בארבעת החודשים הקדושים: ד'ו אל-קעדה, ד'ו אל-חיג'ה, מוחרם ורג'ב.
חָדָשׁ!!: חשוון וד'ו אל-קעדה · ראה עוד »
ד'ו אל-חיג'ה
ד'וּ אל-חִיגָ'ה (בערבית: ذُو ٱلْحِجَّة, תעתיק מדויק: ד'וּ (א)לְחִגָּ'ה) הוא החודש השנים-עשר והאחרון בלוח השנה המוסלמי.
חָדָשׁ!!: חשוון וד'ו אל-חיג'ה · ראה עוד »
דב קנוהל
דב קנוהל (14 בספטמבר 1911 - 6 ביולי 1988) היה מראשוני קבוצת אברהם וממקימי כפר עציון.
חָדָשׁ!!: חשוון ודב קנוהל · ראה עוד »
ה' בחשוון
פרשת הבר מצווה של ילד שנולד בה' חשוון היא פרשת לך לך, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת נח אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.
חָדָשׁ!!: חשוון וה' בחשוון · ראה עוד »
ה'תק"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חשוון וה'תק"ב · ראה עוד »
המרד הגדול
המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חשוון והמרד הגדול · ראה עוד »
המבול
המבול ותיבת נוח מאוירים בכתב יד משנת 975, ספרד הַמַּבּוּל הוא סיפור המתואר בספר בראשית ובו אלוהים מחליט למחות את בריאתו, על ידי שיטפון כלל עולמי אדיר, "כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ".
חָדָשׁ!!: חשוון והמבול · ראה עוד »
האיגוד הבין-לאומי של חברות לגנאלוגיה יהודית
האיגוד הבין-לאומי של אגודות הגנאלוגיה היהודיות (בראשי תיבות: IAJGS) הוא ארגון עצמאי ללא מטרות רווח המאגד תחתיו כ-75 אגודות גנאלוגיה יהודיות מרחבי העולם ומתאם פעילויות וקשרים ביניהן.
חָדָשׁ!!: חשוון והאיגוד הבין-לאומי של חברות לגנאלוגיה יהודית · ראה עוד »
הפרחים
עמוד השער של אחד מגיליונות "הפרחים" הפרחים היה שבועון לילדים בעברית שיצא לאור בלוגנסק שבאוקראינה בשנים 1907–1914 על ידי ישראל בנימין לבנר.
חָדָשׁ!!: חשוון והפרחים · ראה עוד »
הקהילה היהודית באנטופול
הקהילה היהודית באנטופול, עיירה במחוז בריסק בדרום-מערב רוסיה הלבנה, כיום בלארוס, התקיימה כנראה במשך כ-340 שנים, ולפחות כ-300 שנים.
חָדָשׁ!!: חשוון והקהילה היהודית באנטופול · ראה עוד »
הרב הראשי לירושלים
תפקיד הרב הראשי לירושלים נוסד לפני מאות שנים, והחזיק בו באותם ימים בן העדה הספרדית.
חָדָשׁ!!: חשוון והרב הראשי לירושלים · ראה עוד »
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
חָדָשׁ!!: חשוון והלוח העברי · ראה עוד »
הלוח הבבלי
הלוח הבבלי היה לוח שנה המבוסס על שילוב של מחזור הירח ומחזור השמש.
חָדָשׁ!!: חשוון והלוח הבבלי · ראה עוד »
הבחירות לרשויות המקומיות בישראל
פתקי הצבעה בבחירות המקומיות בירושלים ב-2008 התושבים בוחרים הן ברשימה והן במועמד לראש הרשות, בבחירות ישירות, בשני פתקים מראה כוורת הפתקים כאשר מתמודד רק אדם אחד לראשות העיר או המועצה המקומית (במקרה זה, בקריית מוצקין). לצד הפתק הצהוב מונח פתק ירוק, שמשמעותו היא קול נגד המתמודד היחיד. הבחירות לרשויות המקומיות בישראל הן בחירות שבהן בוחרים תושבי הערים והמועצות המקומיות בישראל את ראש הרשות המקומית (ראש העירייה או ראש המועצה המקומית) ואת מועצת העירייה או המועצה המקומית.
חָדָשׁ!!: חשוון והבחירות לרשויות המקומיות בישראל · ראה עוד »
הבחירות לכנסת
הבחירות לכנסת הן ליבה של שיטת הממשל בישראל, שהיא דמוקרטיה פרלמנטרית, שיטה שבה סמכותו של השלטון, הממשלה, נובעת מן האמון שמביעה בו הכנסת (הפרלמנט הישראלי), שנבחרה על ידי אזרחי המדינה.
חָדָשׁ!!: חשוון והבחירות לכנסת · ראה עוד »
הבחירות לכנסת העשרים וחמש
תוצאות הבחירות לכנסת העשרים וחמש פתקי בחירות בקלפי בבחירות לכנסת העשרים וחמש שילוט בתוך הקלפי בבחירות לכנסת ה-25 הבחירות לכנסת העשרים וחמש התקיימו ב-1 בנובמבר 2022, ז' בחשוון ה'תשפ"ג, ותוצאותיהן קבעו את הרכב הכנסת העשרים וחמש.
חָדָשׁ!!: חשוון והבחירות לכנסת העשרים וחמש · ראה עוד »
הכנסת
הכנסת וסביבתה מליאת הכנסת הַכְּנֶסֶת (המכונה גם "כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל") היא הרשות המחוקקת ובית הנבחרים של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: חשוון והכנסת · ראה עוד »
הכנסת העשרים וחמש
הכנסת העשרים וחמש היא הכנסת המכהנת, שנבחרה בבחירות שנערכו ב-1 בנובמבר 2022 (ז' בחשוון ה'תשפ"ג), והושבעה ב-15 בנובמבר (כ"א בחשוון).
חָדָשׁ!!: חשוון והכנסת העשרים וחמש · ראה עוד »
הכותל המערבי
הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: חשוון והכותל המערבי · ראה עוד »
היחידה לפיקוח ארצי על הבחירות
היחידה לפיקוח ארצי על הבחירות במשרד הפנים, היא יחידה במשרד הפנים שבסמכותה ובאחריותה לנהל לפקח ולהוביל את הבחירות בעיריות, במועצות המקומיות ובמועצות האזוריות ולאפשר לכל בעל זכות בחירה לממש את זכותו הדמוקרטית לבחור ולהיבחר ולהבטיח כי הבחירות ברשויות המקומיות בישראל יתקיימו כהלכה ועל פי חוק.
חָדָשׁ!!: חשוון והיחידה לפיקוח ארצי על הבחירות · ראה עוד »
ו' בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בו' חשוון היא פרשת לך לך, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת נח אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.
חָדָשׁ!!: חשוון וו' בחשוון · ראה עוד »
וסת הגוף
ביהדות, וֶסֶת הגוף הוא כינוי להרגשות גופניות שאשה עלולה להרגיש בזמן הווסת החודשי או בסמיכות אליו.
חָדָשׁ!!: חשוון ווסת הגוף · ראה עוד »
ועדת הרבנים למען קדושת השבת
ועידת הרבנים למען קדושת השבת היא ועדה חרדית הפועלת למען שמירת השבת במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: חשוון וועדת הרבנים למען קדושת השבת · ראה עוד »
ורחשמן
#הפניה חשוון.
חָדָשׁ!!: חשוון וורחשמן · ראה עוד »
ויקיסוגיה
ויקיסוגיה הוא אתר אינטרנט על בסיס מדיה-ויקי, המכיל סיכומי סוגיות על סדר התלמוד הבבלי, הרמב"ם והשולחן ערוך יחד עם הראשונים, והאחרונים הנלווים אליהם.
חָדָשׁ!!: חשוון וויקיסוגיה · ראה עוד »
כ"א בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"א חשוון היא תמיד פרשת חיי שרה.
חָדָשׁ!!: חשוון וכ"א בחשוון · ראה עוד »
כ"ט בתשרי
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט תשרי היא פרשת נח, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום שני, שלישי או חמישי, או פרשת בראשית אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.
חָדָשׁ!!: חשוון וכ"ט בתשרי · ראה עוד »
כ"ט בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט חשוון היא תמיד פרשת תולדות.
חָדָשׁ!!: חשוון וכ"ט בחשוון · ראה עוד »
כ"ז בחשוון
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ז חשוון היא פרשת תולדות, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי או פרשת חיי שרה אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.
חָדָשׁ!!: חשוון וכ"ז בחשוון · ראה עוד »
כ"ח בחשוון
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ח חשוון היא תמיד פרשת תולדות.
חָדָשׁ!!: חשוון וכ"ח בחשוון · ראה עוד »
כ"ב בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ב חשוון היא תמיד פרשת חיי שרה.
חָדָשׁ!!: חשוון וכ"ב בחשוון · ראה עוד »
כ"ג בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ג חשוון היא פרשת תולדות, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת חיי שרה אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.
חָדָשׁ!!: חשוון וכ"ג בחשוון · ראה עוד »
כ"ד בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ד חשוון היא פרשת תולדות, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת חיי שרה אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.
חָדָשׁ!!: חשוון וכ"ד בחשוון · ראה עוד »
כ"ה בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ה חשוון היא פרשת תולדות, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום שלישי או חמישי, או פרשת חיי שרה אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני או שבת.
חָדָשׁ!!: חשוון וכ"ה בחשוון · ראה עוד »
כ"ו בחשוון
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ו חשוון היא פרשת תולדות, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת חיי שרה אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.
חָדָשׁ!!: חשוון וכ"ו בחשוון · ראה עוד »
כ' בחשוון
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ' חשוון היא פרשת חיי שרה, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת וירא אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.
חָדָשׁ!!: חשוון וכ' בחשוון · ראה עוד »
כתב מגידות
כתב מגידות הוא חוזה מינוי שהיה מקובל בקהילות היהודיות במזרח אירופה להעניק למגיד המישרים שנבחר מטעם הקהילה.
חָדָשׁ!!: חשוון וכתב מגידות · ראה עוד »
כלפון משה הכהן
הרב כַלְפוֹן משה הכהן (הכמ"ה ובראשי תיבות: מוהרמ"ך; י"ב בשבט ה'תרל"ד, 30 בינואר 1874 – י"ח בטבת ה'תש"י, 7 בינואר 1950) היה רבה הראשי של ג'רבה ומגדולי רבני תוניסיה.
חָדָשׁ!!: חשוון וכלפון משה הכהן · ראה עוד »
י"א בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"א חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום שלישי או חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני או שבת.
חָדָשׁ!!: חשוון וי"א בחשוון · ראה עוד »
י"ט בחשוון
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ט חשוון היא פרשת חיי שרה, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת וירא אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.
חָדָשׁ!!: חשוון וי"ט בחשוון · ראה עוד »
י"ז בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ז חשוון היא פרשת חיי שרה, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת וירא אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.
חָדָשׁ!!: חשוון וי"ז בחשוון · ראה עוד »
י"ח בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ח חשוון היא פרשת חיי שרה, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום שלישי או חמישי, או פרשת וירא אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני או שבת.
חָדָשׁ!!: חשוון וי"ח בחשוון · ראה עוד »
י"ב בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ב חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.
חָדָשׁ!!: חשוון וי"ב בחשוון · ראה עוד »
י"ג בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ג חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.
חָדָשׁ!!: חשוון וי"ג בחשוון · ראה עוד »
י"ד בחשוון
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ד חשוון היא תמיד פרשת וירא.
חָדָשׁ!!: חשוון וי"ד בחשוון · ראה עוד »
י' בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי' חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.
חָדָשׁ!!: חשוון וי' בחשוון · ראה עוד »
יעקב אלישר
הרב יעקב אלישר (1730–1790) היה מנהיג ורב הקהילה היהודית בחברון.
חָדָשׁ!!: חשוון ויעקב אלישר · ראה עוד »
יעקב קצין
הרב יעקב שאול קצין (כ"ג בניסן ה'תר"ס, 22 באפריל 1900 – ג' בטבת ה'תשנ"ה, 6 בדצמבר 1994) היה מקובל, מייסד ישיבת המקובלים "גן הלבנון" בירושלים, ורב הקהילות הסוריות "מגן דוד" ו"שערי ציון" של יוצאי סוריה בברוקלין שבארצות הברית.
חָדָשׁ!!: חשוון ויעקב קצין · ראה עוד »
יעקב חנוך סנקביץ'
הרב שמואל יצחק הילמן נואם, באירוע בין השנים 1944–1953. מימינו הרב יחזקאל אברמסקי והרב איסר זלמן מלצר, משמאלו הרב סנקביץ' הלווית יעקב חנוך סנקביץ', ירושלים 1956 הרב יעקב חנוך סֶנקֶביץ (ה'תרנ"ד – א' בתשרי ה'תשי"ז, 1956) היה ראש ישיבת שפת אמת, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, נשיא כולל פולין – קופת רבי מאיר בעל הנס במשך 25 שנה, וחבר ועד הישיבות בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חשוון ויעקב חנוך סנקביץ' · ראה עוד »
יעקב יצחק דן לנדא
הרב יעקב יצחק דן לנדא (תרמ"ב, 1882 - חשוון תש"ד, 1943) היה האדמו"ר השלישי של חסידות סטריקוב.
חָדָשׁ!!: חשוון ויעקב יצחק דן לנדא · ראה עוד »
יצחק ליכטנשטיין
הרב יצחק אבא ליכטנשטיין (נולד ב-1962) הוא ראש ישיבת תורה ודעת ורב קהילת "בית אברהם" במונסי שבניו יורק.
חָדָשׁ!!: חשוון ויצחק ליכטנשטיין · ראה עוד »
יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק
הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (ידוע בשם הגרי"ז, או הרב מבריסק או ר' וועלוול; כ' בתשרי תרמ"ז, 19 באוקטובר 1886 – ט' בתשרי תש"ך, 11 באוקטובר 1959) היה רב העיר בריסק וראש הישיבה בבריסק, ואחר כך בירושלים.
חָדָשׁ!!: חשוון ויצחק זאב הלוי סולובייצ'יק · ראה עוד »
יצחק באדהב
הרב יצחק באדהב (30 בנובמבר 1859, ד' בכסלו ה'תר"ך – 10 ביוני 1947 בירושלים, כ"ב בסיוון ה'תש"ז) היה מקובל, חוקר קהילות ישראל בתפוצות, אספן כתבי יד וספרים עתיקים, עורך ספרות רבנית ומחבר ספרים רבים.
חָדָשׁ!!: חשוון ויצחק באדהב · ראה עוד »
יצחק הוטנר
הרב יִצְחָק הוּטְנֶר (אדר ה'תרס"ו, 1906 - כ' בכסלו ה'תשמ"א, 28 בנובמבר 1980), שהיה מוכר גם בכינוי הפחד יצחק (על שם ספריו), היה ראש ישיבת רבינו חיים ברלין בברוקלין, וחבר מועצת גדולי התורה בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: חשוון ויצחק הוטנר · ראה עוד »
ירח בול
#הפניה חשוון.
חָדָשׁ!!: חשוון וירח בול · ראה עוד »
ישראל מאיר וייס
הרב ישראל מאיר וייס (נולד בכ' בטבת ה'תש"ג, 28 בינואר 1942) הוא מייסד וראש ישיבת נחלת הלויים בנווה שאנן שבחיפה.
חָדָשׁ!!: חשוון וישראל מאיר וייס · ראה עוד »
ישראל משקלוב
רבי ישראל בן שמואל אשכנזי משְקְלוֹב (שקלוב, תק"ל, 1770 – טבריה, ט' בסיוון תקצ"ט, 22 במאי 1839) היה רב, שד"ר, ממנהיגי עליית תלמידי הגר"א, מחבר הספר פאת השולחן.
חָדָשׁ!!: חשוון וישראל משקלוב · ראה עוד »
ישראל משה חזן
רבי ישראל משה חזן (נודע גם בכינוי: משי"ח ה'תקס"ח, 1808, איזמיר – ה'תרכ"ג, 1862, ביירות) נכדו של רבי רפאל יוסף חזן, היה חבר בית הדין של רבי יעקב פינצ'י בירושלים, שד"ר בערי מערב אירופה, הרב הראשי של הערים רומא, קורפו ואלכסנדריה, מקובל, ומחבר ספרי יהדות בשיטת הוויכוח, שלט בשפות רבות ובמדעי הטבע, דגל בצורך ללמוד "חכמות חיצוניות" במקביל ללימוד התורה מחד, ולחם ביהדות רפורמית מאידך.
חָדָשׁ!!: חשוון וישראל משה חזן · ראה עוד »
ישראל שלום יוסף השיל
רבי ישראל שלום יוסף השיל (חשוון ה'תרי"ג - כ"ט באב ה'תרע"א) היה אדמו"ר חסידי, החמישי בשושלת אפטא-זינקוב.
חָדָשׁ!!: חשוון וישראל שלום יוסף השיל · ראה עוד »
ישכר שלמה ביסטריצקי
הרב ישכר שלמה ביסטריצקי (נולד בי"ח בתמוז ה'תשל"ז, 4 ביולי 1977) הוא רבה הראשי של המבורג שבגרמניה ושליח חב"ד בעיר.
חָדָשׁ!!: חשוון וישכר שלמה ביסטריצקי · ראה עוד »
ישיבת מרכז הרב
מרכז הרב – הישיבה המרכזית העולמית (מכונה "מרכז", במלעיל) היא הישיבה הציונית דתית הגבוהה הראשונה בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חשוון וישיבת מרכז הרב · ראה עוד »
ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש (המרכזית – 770)
ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית – 770 היא הישיבה המרכזית של חסידות חב"ד מאז 1940 והסניף הראשי של רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש, השוכנת בשכונת קראון הייטס שבברוקלין, ניו יורק.
חָדָשׁ!!: חשוון וישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש (המרכזית – 770) · ראה עוד »
ישיבת תורת אמת (חב"ד)
הנחת אבן הפינה לישיבת תורת אמת, תשכ"ג, 1963 ישיבת תורת אמת היא ישיבה ותיקה בארץ ישראל המשתייכת לחסידות חב"ד.
חָדָשׁ!!: חשוון וישיבת תורת אמת (חב"ד) · ראה עוד »
ישיבת תורת החיים
ישיבת תורת החיים היא ישיבה גבוהה בראשות הרב שמואל טל.
חָדָשׁ!!: חשוון וישיבת תורת החיים · ראה עוד »
ישיבת חיי עולם
ישיבת חיי עולם, תרפ"ז חיי עולם (שם מלא: חיי עולם - תלמוד תורה ישיבה ובית תבשיל ליתומים) הוא מוסד תורני חסידי ירושלמי שהוקם במחצית השנייה של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: חשוון וישיבת חיי עולם · ראה עוד »
ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר
ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר (מכונה בראשי תיבות ביוד"א) היא הישיבה המרכזית של חסידות ויז'ניץ בבני ברק.
חָדָשׁ!!: חשוון וישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר · ראה עוד »
ישיבת ההסדר מאיר הראל
ישיבת ההסדר "מאיר הראל" במודיעין, בראשות הרב אליעזר שנוולד היא ישיבה הפועלת במתכונת מסלולי ישיבה גבוהה ומסלול ההסדר.
חָדָשׁ!!: חשוון וישיבת ההסדר מאיר הראל · ראה עוד »
ישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר)
ישיבת כנסת ישראל (נקראת גם: מדרש כנסת ישראל) (1741 – אמצע המאה ה-19), הייתה ישיבה שנוסדה על ידי רבי חיים בן עטר בירושלים, והתקיימה במאות ה-18 וה-19.
חָדָשׁ!!: חשוון וישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר) · ראה עוד »
ישיבת ירושלים לצעירים
ישיבת ירושלים לצעירים שעל יד מרכז הרב (מכונה גם בקיצור "ישל"צ" - ראשי תיבות של "ישיבה לצעירים"), היא ישיבה תיכונית עם פנימייה בשכונת קריית משה בירושלים, בצמוד לישיבת מרכז הרב.
חָדָשׁ!!: חשוון וישיבת ירושלים לצעירים · ראה עוד »
ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית
לאורך שנות התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, שבה שלטה בארץ ישראל האימפריה העות'מאנית, התקיימו בארץ ישראל ישיבות רבות.
חָדָשׁ!!: חשוון וישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית · ראה עוד »
יחזקאל רבינוביץ
הרב יחזקאל הכהן רבינוביץ (ה'תרכ"ג – י"ח בחשוון ה'תרע"א; 1862 – 20 בנובמבר 1910) היה האדמו"ר השלישי של חסידות ראדומסק.
חָדָשׁ!!: חשוון ויחזקאל רבינוביץ · ראה עוד »
יחיא צאלח
מארי יחיא בן יוסף צאלח (מכונה: מהרי"ץ, או: מהר"י צאלח, חשוון ה'תע"ד – כ"ח בניסן ה'תקס"ה, 1713 – 27 באפריל 1805), היה מגדולי חכמי יהדות תימן במאה ה-18, וראב"ד בבית הדין הגדול בצנעא.
חָדָשׁ!!: חשוון ויחיא צאלח · ראה עוד »
יד חיים ויצמן
בית הנשיא חיים ויצמן ברחובות קברם של חיים וורה ויצמן יד חיים ויצמן היא חברה לתועלת הציבור (חל"צ).
חָדָשׁ!!: חשוון ויד חיים ויצמן · ראה עוד »
יהדות אלג'יריה
יהדות אלג'יריה הייתה אחת הקהילות הגדולות של יהדות ארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: חשוון ויהדות אלג'יריה · ראה עוד »
יהודה אריה דינר
הרב יהודה אריה דינר הוא רב מרכז בני ברק, דיין בבית דין צדק בני ברק, ופוסק הלכה מפורסם, חבר נשיאות שובו ורב בית הכנסת דברי שיר בבני ברק.
חָדָשׁ!!: חשוון ויהודה אריה דינר · ראה עוד »
יהודה ליוואי הזקן
רבי יהודה ליוואי הזקן מוורמס (נפטר בחשוון ה'ר', 1439) היה מגדולי יהדות אשכנז בדורו ונאמר עליו כי "כל גדולי הדור חרדו מגדולתו וקדושתו".
חָדָשׁ!!: חשוון ויהודה ליוואי הזקן · ראה עוד »
יהודה לייב אורליאן
הרב יהודה לייב אורליאן (כ"ב באדר א' תר"ס, 21 בפברואר 1900 – סוף תשרי תש"ד, סוף אוקטובר 1943) היה מחנך ונשיא פועלי אגודת ישראל בפולין.
חָדָשׁ!!: חשוון ויהודה לייב אורליאן · ראה עוד »
יהודה גרשוני
הרב יהודה גרשוני (כ"ג בתשרי תרס"ט, 18 באוקטובר 1908 - י' בשבט תש"ס, 17 בינואר 2000), המכונה ר' יוד'ל (יידל) גרודנֶר או העילוי מגרודנה, היה רב וראש ישיבה.
חָדָשׁ!!: חשוון ויהודה גרשוני · ראה עוד »
יואל משה סלומון
קבר יואל משה סלומון ורעייתו בהר הזיתים בול "הלבנון", משנת 1963 עם הכיתוב "מאה שנה לעיתונות בארץ", לציון העיתון שיואל משה סלומון היה בין מייסדיו יואל משה סלומון בתבליט המוצג בכיכר המייסדים בפתח תקווה יואל משה סלומון עם כנפיים - פסל במרכז פתח תקווה יואל משה סלומון רוכב על אופנוע במרכז פתח תקווה יואל משה סלומון (י"ח באדר תקצ"ח, 8 במרץ 1838 – י"ב בחשוון תרע"ג, 22 באוקטובר 1912) היה שד"ר, עיתונאי, עורך ומדפיס אשכנזי מפורצי חומות ירושלים וממייסדי פתח תקווה.
חָדָשׁ!!: חשוון ויואל משה סלומון · ראה עוד »
יואל מילר
הרב ד"ר יואל הכהן מילר (בכתיב היידי שהיה נהוג בזמנו: מיללער. בגרמנית: Joel (Julius) Müller. חשוון ה'תקפ"ח, 4 בנובמבר 1827 - חשוון ה'תרנ"ז, 6 בנובמבר 1895) היה רב וחוקר ספרות התלמוד והגאונים, מאנשי "חכמת ישראל".
חָדָשׁ!!: חשוון ויואל מילר · ראה עוד »
יום כיפור קטן
מודעה על תפילות תענית עם קריאת ויחל (כלומר שיש לפחות עשרה מתענים) בתענית יום כיפור קטן בבית הכנסת זיכרון משה, ערב ראש חודש כסלו תשפ"ב יום כיפור קטן ביהדות הוא שם למנהגי תענית, ואמירת סליחות, שיש הנוהגים לקיימם בכל ערב ראש חודש, למעט כשחל ראש חודש בשבת או ביום ראשון, שאז מקדימים את "יום כיפור קטן" ליום חמישי.
חָדָשׁ!!: חשוון ויום כיפור קטן · ראה עוד »
יום-טוב ליפמן הלר
רבי גרשון שאול יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין (מכונה על שם ספרו "התוספות יום-טוב"; ה'של"ט, 1579 – ו' באלול ה'תי"ד, 1654) היה מגדולי חכמי אשכנז ופולין, פרשן ופוסק.
חָדָשׁ!!: חשוון ויום-טוב ליפמן הלר · ראה עוד »
יוסף אשכנזי
הרב יוסף אשכנזי (איזמיר, כ"א בחשון ה'תרפ"ח - כ' בשבט ה'תשל"ד, 16 בנובמבר 1927 - 12 בפברואר 1974) היה רבה של העיר איזמיר שבטורקיה ואב בית הדין בה, נבחר לכהן כרב העיר יהוד בישראל.
חָדָשׁ!!: חשוון ויוסף אשכנזי · ראה עוד »
יוסף אלקובי
הרב יוסף אלקובי בלימוד בישיבה הרב יוסף אלקובי (ה'תרט"ז, 1856 - י"א בחשוון תש"א, 1940) היה מקובל, פוסק וראש ישיבה במרוקו.
חָדָשׁ!!: חשוון ויוסף אלקובי · ראה עוד »
יוסף אברמוביץ
יוסף ישראל אברמוביץ (נולד ב-1964) הוא יזם ומנהל ישראלי.
חָדָשׁ!!: חשוון ויוסף אברמוביץ · ראה עוד »
יוחנן אבן עזרא
חברת יוחנן עזרא ובניו בפתח בית המלאכה ברח' יפו שנות השלושים. במרכז יוחנן ומשני צידיו בניו: אברהם ויצחק, עם קבוצת העובדים של החברה יוחנן (ג'ון) אבן עזרא (1875–1947) היה קבלן, איש עסקים ואיש ציבור ירושלמי, יוזם ומניח קו המים הראשון לירושלים בתקופת המנדט הבריטי, וחבר ועד העדה המערבית בעיר.
חָדָשׁ!!: חשוון ויוחנן אבן עזרא · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חשוון
