גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
69 יחסים: מרגלית פינקלברג, משבר תקופת הברונזה המאוחרת, מכתבי אל-עמארנה, מיכל ארצי, אמר, אמיל בנבניסט, אסטלת כלמו, ארזווה, ארכיון בואזקיי, אשרה (אלה), אשורולוגיה, אתנאסה נגואיצה, אלשיה, אליס קובר, אורשו, אובליסק אבישם, אוגרית, אווריס, נשילי, נכל, נינסון, סוסים במלחמה, פרדינן דה סוסיר, פרוטו-הודו-אירופית, פיסידיה, פילולוגיה, צלמיות במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום, ציון (ירושלים), קלוד קונדר, קדש (ארנת), קוה (ממלכה עתיקה), קילטפה, שמיטת חובות, שפות אנטוליות, שפות הודו-אירופיות, שפות כנעניות, שומרוגרמה, תנועה תמטית, תל אפק (אנטיפטריס), תיל ברסיפ, לסבוס, לווית, טוכארית, חרן, חשום, חתושיליש הראשון, חתושיליש השלישי, חתים, חתיתולוג, חחום, ..., חופה, ג'ייהאן (עיר), גרמה, דיגמא, הממלכות החתיות החדשות, המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו, האימפריה החתית, החתים במקרא, הוגו וינקלר, הודו-חתית, הכתובת הדו-לשונית מצ'ינקיי, כרכמיש, כתבי אוגרית, כתובת אזתוד, כורש הרצל גורדון, ינון (שם פרטי), יורם כהן (היסטוריון), יורגן אלכסנדר קנודטזון, 1952 במדע. להרחיב מדד (19 יותר) »
מרגלית פינקלברג
מרגלית פינקלברג (נולדה ב-1947) היא פרופסור אמריטה בחוג ללימודים קלאסיים שבאוניברסיטת תל אביב וסגנית נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
חָדָשׁ!!: חתית ומרגלית פינקלברג · ראה עוד »
משבר תקופת הברונזה המאוחרת
כיוון.
חָדָשׁ!!: חתית ומשבר תקופת הברונזה המאוחרת · ראה עוד »
מכתבי אל-עמארנה
אחד ממכתבי אל עמרנה, מכתבו של עַזירוּ מלך ממלכת אמורו לפרעה. (א"ע 161) מכתבי אֶל-עַמַארְנָה (לעיתים נקראים בטעות "מכתבי תל אל-עמארנה") הם מכתבים המתוארכים לאמצע המאה ה-14 לפנה"ס, שנכתבו על ידי שליטים שונים, ברובם שליטים כנעניים, ונשלחו אל מלך מצרים במשך תקופה של כ-20 שנה, בימי המלכים אמנחותפ השלישי, אח'נאתון ותות ענח' אמון.
חָדָשׁ!!: חתית ומכתבי אל-עמארנה · ראה עוד »
מיכל ארצי
מיכל ארצי (נולדה ב-1944) היא פרופסור אמריטה בחוגים לארכאולוגיה ולציוויליזציות ימיות שבאוניברסיטת חיפה.
חָדָשׁ!!: חתית ומיכל ארצי · ראה עוד »
אמר
מפת ערי סוריה באלף השני לפנה"ס אֶמַר (באכדית: 𒂍𒈥, בתעתיק לאותיות לטיניות É-mar) הוא שמה של עיר אמורית עתיקה ששכנה על הברך הגדולה, בחלקו המרכזי של נהר הפרת.
חָדָשׁ!!: חתית ואמר · ראה עוד »
אמיל בנבניסט
אמיל בּנבניסט (בצרפתית: Émile Benveniste; שמו בלידה: עזרא בנבניסט, 27 במאי 1902, חלב, סוריה, האימפריה העות'מאנית – 3 באוקטובר 1976, ורסאי, צרפת) היה בלשן צרפתי יהודי יליד סוריה, מומחה בשפות האיראניות, בשפות הודו, בארמנית ובשפות הודו-אירופיות אחרות; הצטיין במחקריו בתחום הדקדוק ההשוואתי של השפות ההודו-אירופיות ובבלשנות הכללית; היה מנציגי הסטרוקטורליזם, בהמשך למסורתו של דה סוסיר, וממייסדי הסטרוקטורליזם הצרפתי, לצד קלוד לוי-שטראוס וז'ורז' דומזיל.
חָדָשׁ!!: חתית ואמיל בנבניסט · ראה עוד »
אסטלת כלמו
אסטלת כלמו אַסְטֶלַת כִּלַמֻוַ (בכתיב מלא: כּילַמוּוַה, Kilamuwa) היא אסטלה חקוקה כתובת פיניקית מהמחצית המאה ה-9 לפנה"ס, שהציב כִּלַמֻוַ, מלך ממלכת שַמאַל.
חָדָשׁ!!: חתית ואסטלת כלמו · ראה עוד »
ארזווה
מפה של אנטוליה החתית. חלק מהמקומות משוערים. ארזוה מופיעה במערב אנטוליה מיקניה בסגול אַרזָוָה הייתה ישות מדינית וממלכה בדרום מערב אנטוליה שהתקיימה באלף ה-2 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: חתית וארזווה · ראה עוד »
ארכיון בואזקיי
ארכיון בואזקיי (Boğazköy) הוא אוסף טקסטים שנתגלו במקום מושבת בירתה של האימפריה החתית, חתושש (כעת בואזקיי בטורקיה).
חָדָשׁ!!: חתית וארכיון בואזקיי · ראה עוד »
אשרה (אלה)
אשרה (באוגריתית: 𐎀𐎘𐎗𐎚 – אַתֿרת) היא אלה מרכזית במיתולוגיה הכנענית.
חָדָשׁ!!: חתית ואשרה (אלה) · ראה עוד »
אשורולוגיה
מפת מסופוטמיה בעת העתיקה לוח בכתב שומרי מהמאה ה-26 לפנה"ס מפה של אתרים בהם נמצאים כתובות בכתב יתדות. שימו לב לקיום ממצאים לא רק בשטח של עיראק וסוריה, כי אם גם בשטחן של פרס, בטורקיה וכן במצרים (בתל-עמארנה) אשורולוגיה היא תחום מחקר, שבמקור עסק בהיסטוריה, בארכאולוגיה ובלשונות מסופוטמיה ובשכנותיה ובתרבויות הקרובות להן, אשר אף הן השתמשו בכתב יתדות.
חָדָשׁ!!: חתית ואשורולוגיה · ראה עוד »
אתנאסה נגואיצה
אתנאסה נגואיצה (3 ביולי 1903 סיאקה, טלאורמן - 1994 בוקרשט) היה כומר ותאולוג נוצרי אורתודוקסי, מזרחן ומתרגם רומני.
חָדָשׁ!!: חתית ואתנאסה נגואיצה · ראה עוד »
אלשיה
המזרח התיכון הקדום בתקופת אל־עמארנה אַלַשִׁיָּה (באכדית: A-la-ši-ia;לוח KTU2 4.102; לפירוש ראו גם לוח UT 119 ועמ' 262 באוגריתית: 𐎀𐎍𐎘𐎊, אַלתֿי; בפיניקית: 𐤀𐤋𐤔𐤉, אלשי; במצרית: AAsA, מבוסס על אנציקלופדיה מקראית כרך א', עמ' 352, ערך) היא שם עתיק לאי קפריסין שהיה שגור בפי אנשי הלבנט, מסופוטמיה ומצרים העתיקה בתקופת הברונזה, ושרד אף עד התקופה ההלניסטית.
חָדָשׁ!!: חתית ואלשיה · ראה עוד »
אליס קובר
אליס אליזבת קובר (באנגלית: Alice Kober, 23 בדצמבר 1906 - 16 במאי 1950 ברוקלין, ניו יורק) הייתה בלשנית מומחית ללימודים קלאסיים וארכאולוגית אמריקאית.
חָדָשׁ!!: חתית ואליס קובר · ראה עוד »
אורשו
אורשו בתחום השפעתה של ימחד בשנת 1764 לפנה"ס. אוּרשוּ (וגם אורשום, אֻרסֻם ובחתית: וַרשֻוַה) הייתה עיר מדינה חורית-אמורית עתיקה, ששכנה באזור דרום טורקיה של היום.
חָדָשׁ!!: חתית ואורשו · ראה עוד »
אובליסק אבישם
אובליסק אבישם או אובליסק אבִשמו הוא אובליסק אבן גיר המוקדש למלך הכנעני־פיניקי אבישם מגבל.
חָדָשׁ!!: חתית ואובליסק אבישם · ראה עוד »
אוגרית
סוריה באלף השני לפנה"ס אוּגָרִית (באוגריתית: 𐎜𐎂𐎗𐎚, אֻגרת) הייתה עיר נמל שוקקת בימי קדם, על חוף הים התיכון בצפון הסהר הפורה (כמה קילומטרים מצפון לעיר לטקיה, בסוריה של ימינו), באתר תל ראס שמרה של ימינו.
חָדָשׁ!!: חתית ואוגרית · ראה עוד »
אווריס
אווריס (יוונית עתיקה: Αὔαρις; מצרית קדומה: ḥw.t wr.t, חות-וארת ובמצרית קדומה יותר משוער שבוטא "חאאת וורת", כלומר "העיר של רצועת המדבר") הייתה בירת החיקסוס (השושלת ה-15) במצרים (1640-1530 לפנה"ס מכוייל) מזוהה היום כמעט בוודאות עם תל א-דבע (תל הצבועים) שבצפון-מזרח דלתת הנילוס, בהצטלבות המחוזות (Nomes) ה-8, ה-14, ה-19 וה-20.
חָדָשׁ!!: חתית ואווריס · ראה עוד »
נשילי
#הפניה חתית.
חָדָשׁ!!: חתית ונשילי · ראה עוד »
נכל
אחד מהמזמורים החוריים מאוגרית, המוקדש לאלה נכל נִכַּל (באכדית: Nikkal, וכך גם בחורית, חתית ואוגריתית)Annette Zgoll,, Reallexikon der Assyriologie, 1998, p. 352 או נִכַּל ואִב (באוגריתית: 𐎐𐎋𐎍𐎟𐎆𐎛𐎁) היא אלה בפנתאונים קדומים בסהר הפורה, אשת אל הירח.
חָדָשׁ!!: חתית ונכל · ראה עוד »
נינסון
נִינְסוּן (Ninsun, בכתב יתדות: 𒀭𒊩𒌆𒄢; נקראת גם נינסומון Ninsumun – "גבירת הפרות") היא אלת פרות הבר במיתולוגיה המסופוטמית.
חָדָשׁ!!: חתית ונינסון · ראה עוד »
סוסים במלחמה
דראגונים הסקוטים במהלך קרב ווטרלו. סוס מלחמה הוא סוס אשר נעשה בו שימוש צבאי במהלך המלחמה למטרות מגוונת כדי להשפיע על תוצאות הקרב.
חָדָשׁ!!: חתית וסוסים במלחמה · ראה עוד »
פרדינן דה סוסיר
פרדינן דה סוסיר (בצרפתית: Ferdinand de Saussure; 26 בנובמבר 1857 – 22 בפברואר 1913) היה בלשן שווייצרי יליד ז'נבה שהניח את היסודות להתפתחויות רבות בבלשנות במאה העשרים.
חָדָשׁ!!: חתית ופרדינן דה סוסיר · ראה עוד »
פרוטו-הודו-אירופית
פרוטו־הודו־אירופית (באנגלית: Proto-Indo-European; בראשי תיבות: PIE) היא השפה האם המשוערת של כל השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: חתית ופרוטו-הודו-אירופית · ראה עוד »
פיסידיה
מפה המתארת את הממלכות העתיקות באסיה הקטנה. פיסידיה בירוק בדרום המפה פיסידיה (ביוונית: Πισιδία; בטורקית: Pisidya) הוא חבל ארץ היסטורי באסיה הקטנה, חופף בערך לאזור אנטליה בטורקיה המודרנית, אך משתרע צפונית יותר מגבול אנטליה.
חָדָשׁ!!: חתית ופיסידיה · ראה עוד »
פילולוגיה
פילולוגיה (בעברית: חקר תעודות; מיוונית: פילוס - Φιλος, שפירושו אוהב או ידיד, ולוגוס - λογος, שפירושו מילה) היא מחקר של טקסטים כתובים או נמסרים על פה, בעיקר טקסטים עתיקים, תוך שימוש בכלים מתחום חקר השפה והספרות כדי להכריע בשאלות שקשורות להבנת תוכנו, קביעת נוסחו המקורי, זיהוי מחברו, השתלשלות מסירתו והעתקתו וכיוצא בזה.
חָדָשׁ!!: חתית ופילולוגיה · ראה עוד »
צלמיות במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום
תקופת הברונזה התיכונה 1. צלמיות מטיפוס זה מציגות חזית של אישה עירומה, כשרגליה מופרדות בעזרת חריץ. לצלמיות נקבים רבים בפנים, אף בולט, פה חסר, ועל צווארן שרשרת. צלמיות מסוג זה אופייניות לצפון סוריה בראשית האלף השני לפנה"ס, מהשנים 1750-1900 לפנה"ס. אוסף המוזיאון הימי הלאומי. בארכאולוגיה, צלמית היא פסלון קטן ממדים בצלם אדם או בעל חיים.
חָדָשׁ!!: חתית וצלמיות במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום · ראה עוד »
ציון (ירושלים)
אפרים משה ליליין, '''ציון''', 1903 צִיּוֹן, הוא אחד משבעים שמותיה של ירושלים, ובמקרא הוא הכינוי השני לירושלים אחר השם "ירושלים".
חָדָשׁ!!: חתית וציון (ירושלים) · ראה עוד »
קלוד קונדר
קלוד קונדר שרטוט של מצדה שנעשה על ידי קונדר האתר עראק אל-אמיר - שרטוט מספרו של קלוד קונדר בסקר שעשה בירדן בשנת 1881 קלוד רנייה קונדר (באנגלית: Claude Reignier Conder; 29 בדצמבר 1848, צ'לטנהאם - 16 בפברואר 1910, צ'לטנהאם) היה חייל בריטי, חוקר ארצות, וחובב ארכאולוגיה.
חָדָשׁ!!: חתית וקלוד קונדר · ראה עוד »
קדש (ארנת)
מפת סוריה באלף השני לפנה"ס רעמסס השני נוהג במרכבה. תחריט ממקדש אבו סימבל המתאר את קרב קדש קֶדֶש ("כּינסַה" בהגייה החתית), הייתה עיר חורית עתיקה ששכנה על גדות נהר האורונטס בשטח מערב סוריה של היום.
חָדָשׁ!!: חתית וקדש (ארנת) · ראה עוד »
קוה (ממלכה עתיקה)
קְוֵה הייתה ממלכה סורית־חתית חדשה בשפלה שבמזרח קיליקיה, מדינת חסות של אשור ולבסוף מחוז באימפריה האשורית, בתקופות שונות מהמאה ה־9 לפנה"ס ועד זמן קצר לאחר מותו של אשורבניפל בסביבות 627 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: חתית וקוה (ממלכה עתיקה) · ראה עוד »
קילטפה
שכבה II בחפירה ארכאולוגית. מתוארך ל-1920 ל־1840 לפנה"ס כלי שנמצא באתר קילטֵפֶּה (בטורקית Kültepe, "גבעת האפר") הוא שמה הנוכחי של עיר במרכז מזרח אנטוליה שבטורקיה, הידועה גם בשם כּרוּם כּנֵש, היינו "מושבת-הסוחרים של כנש" באשורית (בטורקית נהגה כַּנִיש).
חָדָשׁ!!: חתית וקילטפה · ראה עוד »
שמיטת חובות
שמיטת חובות, או מחילת חובות, נהוגה בחברות רבות מאז העת העתיקה.
חָדָשׁ!!: חתית ושמיטת חובות · ראה עוד »
שפות אנטוליות
השפות האנטוליות הן קבוצת שפות שנכחדו המשויכת למשפחת השפות ההודו־אירופיות, או לפי חלק מהסיווגים קרובה מאוד למשפחה זו.
חָדָשׁ!!: חתית ושפות אנטוליות · ראה עוד »
שפות הודו-אירופיות
השפות ההודו-אירופיות היא משפחת-על של שפות, הכוללת כ-150 שפות, ומדוברות בפי כשלושה מיליארדי אנשים ברחבי העולם.
חָדָשׁ!!: חתית ושפות הודו-אירופיות · ראה עוד »
שפות כנעניות
אסטלת כלמו של המלך הארמי כלמו מהמאה ה-9 לפנה"ס, כתובה בפיניקית באלפבית פיניקי השפות הכנעניות הן משפחת שפות קרובה של להגים מהשלוחה הצפון-מערבית של השפות השמיות, הכוללת בין השאר את העברית והפיניקית.
חָדָשׁ!!: חתית ושפות כנעניות · ראה עוד »
שומרוגרמה
שומרוגרמה היא השימוש של כתב יתדות שומרי בתו או בקבוצת תווים כאידאוגרמה או כלוגוגרמה, ולא כסימן המייצג הברה, כפי שמיוצג בייצוג הגרפי של שפות מלבד שומרית, כגון אכדית או חתית.
חָדָשׁ!!: חתית ושומרוגרמה · ראה עוד »
תנועה תמטית
תנועה תמטית היא כינוי לתנועת עזר שבאה בין שורש המילה לסופה.
חָדָשׁ!!: חתית ותנועה תמטית · ראה עוד »
תל אפק (אנטיפטריס)
גן לאומי ירקון, ספטמבר 2016האגם הגדול בתל אפק תֵּל אֲפֵק הוא אתר ארכאולוגי השוכן סמוך למקורות נחל הירקון, ממזרח לפתח תקווה וממערב לראש העין, ובתחומי הגן הלאומי ירקון (שנקרא גם "פארק אפק", על שם אתר זה).
חָדָשׁ!!: חתית ותל אפק (אנטיפטריס) · ראה עוד »
תיל ברסיפ
תל אחמר, מעבר לפרת, צולם ב-1910 על ידי דייוויד ג'ורג' הוגראת (David George Hogarth) פרסקו מתל ברסיפ, מהמאה ה-7 לפנה"ס, המוזיאון הלאומי של חלב אריה בזלת על צידו, אחד מהאריות ליד השער, 1910, צילום דייוויד ג'ורג' הוגראת תיל ברסיפ (נקרא גם תל ברסיפ; בארמית: תרבשיב; בחתית: מסוארי; שם מודרני: תל אחמר; בערבית: تل أحمر) הוא אתר ארכאולוגי במחוז חלב בסוריה, על הגדה המזרחית של הפרת, כ-20 ק"מ דרומית לעיר העתיקה כרכמיש.
חָדָשׁ!!: חתית ותיל ברסיפ · ראה עוד »
לסבוס
לֶסְבּוֹס (ביוונית: Λέσβος, הגייה מודרנית לֶסְווֹס; בטורקית: מידילי אדאסי - Midilli Adası) הוא אחד מאיי יוון, הממוקם בצפון מזרח הים האגאי, ומהווה את אחת מחמש היחידות האזורית של מחוז צפון הים האגאי.
חָדָשׁ!!: חתית ולסבוס · ראה עוד »
לווית
Tarhuntassa, שהייתה בירת הממלכה בתקופת שלטונו של מוותליש השני. הכתובת שופכת אור על המלחמות הפנימיות שהתחוללו בתקופה זאת ברחבי האימפריה החתית. לוּוִית היא שפה עתיקה השייכת לשפות האנטוליות שהן חלק ממשפחת השפות ההודו-אירופיות.
חָדָשׁ!!: חתית ולווית · ראה עוד »
טוכארית
קטע טקסט בטוכארית טוֹכָארִית היא שפה הודו-אירופית שנכחדה.
חָדָשׁ!!: חתית וטוכארית · ראה עוד »
חרן
חורבות חרן חָרָן (בטורקית: Harran; בערבית: حران; בסורית: ܚܪܐܢ; בכורדית: Herran/حەڕان, תעתיק מדויק: חראן) היא עיר עתיקה בנפת שנלאורפה במחוז דרום-מזרח אנטוליה שבדרום-מזרח טורקיה.
חָדָשׁ!!: חתית וחרן · ראה עוד »
חשום
חשום בתחום השפעתה של ימחד בשנת 1764 לפנה"ס. חַשוּם (גם חַשוּ; בחתית: חַשֻוַה) הייתה עיר-מדינה חורית עתיקה ששכנה באזור דרום טורקיה של היום.
חָדָשׁ!!: חתית וחשום · ראה עוד »
חתושיליש הראשון
חַתוּשִילִיש הראשון (וגם חתושילי הראשון. שמו המקורי היה לַבַּרְנַש השני) היה מלך החתים בין השנים 1650 - 1620 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: חתית וחתושיליש הראשון · ראה עוד »
חתושיליש השלישי
המוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול) חַתוּשִילִיש השלישי (מחתית: "מגיע מ...", "של" או "שייך לעיר" חתושש) היה מלך החתים בתקופת הממלכה החתית החדשה.
חָדָשׁ!!: חתית וחתושיליש השלישי · ראה עוד »
חתים
פסל חתי של ספינקס מהמאה ה-18 לפנה"ס הַחִתִּים היו עם דובר שפה הודו-אירופית אשר ככל הנראה, פלש לאסיה הקטנה בשלהי המאה ה-20 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: חתית וחתים · ראה עוד »
חתיתולוג
חִתיתולוג (באנגלית: Hittitologist) הוא ארכאולוג, היסטוריון, בלשן או היסטוריון של האמנות המתמחה בהיסטוריה של החִתים, בשפה החתית ובאימפריה החתית.
חָדָשׁ!!: חתית וחתיתולוג · ראה עוד »
חחום
חַחוּם (גם חַחֻם; בחתית: חַחַה) הייתה עיר-מדינה חורית עתיקה, ששכנה באזור דרום טורקיה של היום.
חָדָשׁ!!: חתית וחחום · ראה עוד »
חופה
חופה בבית כנסת בוושינגטון די. סי. חופה בקיבוץ אילות "חתונה יהודית", ונציה, 1780. החתן בציור מכסה את הכלה ואת עצמו בבד המשמש כחופה. חוּפָּה היא יריעה פרוסה על גבי ארבעה עמודים שתחתיה מקיימים את טקס הנישואין היהודי.
חָדָשׁ!!: חתית וחופה · ראה עוד »
ג'ייהאן (עיר)
ג'ייהאן (בטורקית: Ceyhan) היא עיר בנפת אדנה במחוז הים התיכון שבדרום טורקיה, הקרויה על שמו של נהר בעל שם זהה.
חָדָשׁ!!: חתית וג'ייהאן (עיר) · ראה עוד »
גרמה
גרמה (טורקית Göreme; יוונית Κόραμα) היא עיירה קטנה ומרכז תיירותי בנפת נבשהיר במרכזה של קפדוקיה, ומתגוררים בה כ-2,000 איש.
חָדָשׁ!!: חתית וגרמה · ראה עוד »
דיגמא
דִּיגַֿמָּא (נקראת גם וַאוּ; אות גדולה: Ϝ, אות קטנה: ϝ) היא אות באלפבית היווני שיצאה משימוש עוד בתקופה העתיקה, ונותרה בעלת ערך מספרי בלבד.
חָדָשׁ!!: חתית ודיגמא · ראה עוד »
הממלכות החתיות החדשות
300x300 פיקסליםהממלכות החתיות החדשות, הממלכות הנֵאוֹ־חתיות או הממלכות הסוריו־חתיות הוא שמן של מספר ערי מדינה אשר מוקמו בשטח בין נהרות הקיזיל אירמק והפרת, והתקיימו בתקופת הברזל במשך כ-480 שנה, בין 1178–700 לפנה"ס לערך.
חָדָשׁ!!: חתית והממלכות החתיות החדשות · ראה עוד »
המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו
חפירות בתל מגידו על ידי המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו 1925 עד 1939. בתמונה: חשיפת מערכת המים המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו (אנגלית: (The Oriental Institute (OI) נוסד ב-1919, משמש כמרכז מחקר ומוזיאון של אוניברסיטת שיקגו ללימודי המזרח הקרוב העתיק. המבנה בו נמצא המכון הוא מבנה מיוחד בסגנון אר דקו/גותי אשר נבנה ב-1930.
חָדָשׁ!!: חתית והמכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו · ראה עוד »
האימפריה החתית
בפי חוקרים בני ימינו, האימפריה החתית או הממלכה החתית החדשה הוא מונח התוחם חלק בהיסטוריה החתית.
חָדָשׁ!!: חתית והאימפריה החתית · ראה עוד »
החתים במקרא
החתים הם עם קדום המוזכר במקרא כאחד מעמי כנען.
חָדָשׁ!!: חתית והחתים במקרא · ראה עוד »
הוגו וינקלר
הוגו וינקלר (בגרמנית: Hugo Winckler; 4 ביולי 1863 – 19 באפריל 1913) היה ארכאולוג, היסטוריון, פילולוג ואשורולוג גרמני.
חָדָשׁ!!: חתית והוגו וינקלר · ראה עוד »
הודו-חתית
בתורת הלשון, המונח הודו־חתית מתייחס למשפחת שפות משוערת.
חָדָשׁ!!: חתית והודו-חתית · ראה עוד »
הכתובת הדו-לשונית מצ'ינקיי
מוזיאון הארכאולוגי של אדנה הכתובת הדו־לשונית מצ'ינֶקֶיי היא כתובת עתיקה הכתובה בפיניקית ובלווית, המתוארכת למחצית השנייה של המאה ה-8 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: חתית והכתובת הדו-לשונית מצ'ינקיי · ראה עוד »
כרכמיש
תל כרכמיש ונהר הפרת הזורם לידו סוריה באלף השני לפנה"ס כָּרכּמיש (מחתית: 𔑵𔗧𔖻𔑺) הייתה עיר-מדינה עתיקה ששכנה על גדתו המערבית של נהר הפרת על הגבול בין טורקיה לבין סוריה של היום.
חָדָשׁ!!: חתית וכרכמיש · ראה עוד »
כתבי אוגרית
לוח באכדית שנמצא באוגרית כתבי אוגרית הם אוסף של טקסטים עתיקים שנכתבו בכתבי יתדות בשמונה שפות לפחות, והתגלו משנת 1928 באוגרית, באתרים ראס שמרה וראס אבן האני.
חָדָשׁ!!: חתית וכתבי אוגרית · ראה עוד »
כתובת אזתוד
כתובת אזתוד על גבי אורטוסטאט בשפה הפיניקית. צילום טורים א–ג בכתובת הממלכות הארמיות והנאו־חתיות, 800 לפנה"ס לערך. קאראטפה מופיעה בשטח המסומן בירוק זוהר הכתובת על גבי אורטוסטאט, בכתב הירוגליפי בשפה הלווית התעתיק הטור הראשון בפיניקית כתובת אַזַתִוַדַ (בכתיב מלא: אזתיוודה, Azatiwata; ידועה גם בשם כתובת קאראטפה) היא כתובת דו־לשונית בפיניקית ולוּוית של המלך אַזַתִוַדַ, שהתגלתה בקאראטפה שבטורקיה ב־1946.
חָדָשׁ!!: חתית וכתובת אזתוד · ראה עוד »
כורש הרצל גורדון
כורש הרצל גורדון (באנגלית: Cyrus Herzl Gordon; 1908 - 30 במרץ 2001) היה ארכאולוג יהודי אמריקאי, חוקר המזרח הקרוב הקדום ושפות קדם.
חָדָשׁ!!: חתית וכורש הרצל גורדון · ראה עוד »
ינון (שם פרטי)
יִנּוֹן הוא שם פרטי יהודי.
חָדָשׁ!!: חתית וינון (שם פרטי) · ראה עוד »
יורם כהן (היסטוריון)
יורם (יורי) כהן (נולד ב-1968) הוא פרופסור חבר בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: חתית ויורם כהן (היסטוריון) · ראה עוד »
יורגן אלכסנדר קנודטזון
יורגן אלכסנדר קנודטזון (בנורווגית: Jørgen Alexander Knudtzon; 9 בספטמבר 1854 – 7 בינואר 1917) בלשן ואשורולוג נורווגי.
חָדָשׁ!!: חתית ויורגן אלכסנדר קנודטזון · ראה עוד »
1952 במדע
רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1952.
חָדָשׁ!!: חתית ו1952 במדע · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חתית
