פתח ב-Google Mapsתוכן עניינים
36 יחסים: Ostindustrie, מנחם מנדל מקוצק, מרדכי יוסף ליינר, משטרת הסדר, משה ורטמן, מחוזות פולין, אריה לייב "הארוך" מקראקא, נתן דוד רבינוביץ' (שידלובצה), פינחס מנחם זינגר, צ'שאנוב, צבי הירש בושקא, קהילת יהודי טומשוב לובלסקי, קהילת יהודי ירצ'וב, ראדום (עיר), שלמה מחלם, שלמה חיים פרלוב (בולחוב), שלום יחזקאל שרגא רובין-הלברשטאם, שבתי הכהן, תנועת החסידות בגליציה, לובלין (פרובינציה), חנוך צבי הכהן לוין, חנוך הניך הכהן לוין, חסידות קוצק, חסידות שינאווא, חסידות חלם, חסידות גלגוב, חסידות יאריטשוב, ג'ואנה פקולה, גרשון חנוך הניך ליינר, גליציה המזרחית, הסכם לובלין, יעקב ליינר, יצחק מאיר אלתר, יחסי איטליה–פולין, יהושע השיל (מגיני שלמה), יהודה לייב פינסקר.
Ostindustrie
Ostindustrie GmbH (בגרמנית: "תעשייה מזרחית", ובקיצור Osti GMBH.
לִרְאוֹת טומשוב לובלסקי וOstindustrie
מנחם מנדל מקוצק
רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוֹצק, מכונה גם השרף מקוצק (ה'תקמ"ז, 1787 – כ"ב בשבט ה'תרי"ט; 27 בינואר 1859) היה מייסדה של חסידות קוצק, ואחד הבולטים באדמו"רי החסידות בימיו.
לִרְאוֹת טומשוב לובלסקי ומנחם מנדל מקוצק
מרדכי יוסף ליינר
רבי מרדכי יוסף ליינר מאיזביצה (ה'תק"ס - ז' בטבת ה'תרי"ד; 1800–1854), מחבר ספר "מי השילוח", היה מייסד חסידות איזביצה ראדזין, עמד בראשה משנת 1839 לאחר פרישתו מרבי מנחם מנדל מקוצק ועד לפטירתו בשנת 1854.
לִרְאוֹת טומשוב לובלסקי ומרדכי יוסף ליינר
משטרת הסדר
משטרת הסדר (בראשי תיבות: ORPO – אורפ"ו) הייתה ארגון-על שריכז כוחות משטרה, ז'נדרמריה וכוחות משטרתיים למחצה וצבאיים למחצה בגרמניה הנאצית.
לִרְאוֹת טומשוב לובלסקי ומשטרת הסדר
משה ורטמן
משה ורטמן נואם משה ורטמן (20 בפברואר 1924 – 2 באוקטובר 2011) היה חבר הכנסת לשעבר מטעם המערך ופעיל ציבורי בחיפה במשך כמה עשורים.
לִרְאוֹת טומשוב לובלסקי ומשה ורטמן
מחוזות פולין
מפת פולין מחולקת למחוזות מחוזות פולין (בפולנית: Powiat; צורת הריבוי: powiaty) היא החלוקה האדמיניסטרטיבית השנייה בגודלה (אחרי הפרובינציות, ומעל הגמינה) בפולין כיום.
לִרְאוֹת טומשוב לובלסקי ומחוזות פולין
אריה לייב "הארוך" מקראקא
רבי אריה לייב "הארוך" מקראקא (ביידיש: דער הויכער ר' לייב; נפטר ט"ו באייר תל"א, 25 באפריל 1671) היה רב פולני במאה ה-17, רבן של פשמישל וקראקא.
לִרְאוֹת טומשוב לובלסקי ואריה לייב "הארוך" מקראקא
נתן דוד רבינוביץ' (שידלובצה)
רבי נתן דוד רבינוביץ' משידלובצה (תשרי תקע"ד, 1813 – ז' בחשוון תרכ"ו, 1866), היה אדמו"ר מבית פשיסחה, נכדו של "היהודי הקדוש".
לִרְאוֹת טומשוב לובלסקי ונתן דוד רבינוביץ' (שידלובצה)
פינחס מנחם זינגר
הרב פינחס מנחם מנדל הכהן זינגר (~ה'תרל"ב, 1872 - ~ה'תש"ב, 1942) היה רב וראש ישיבה פולני, מורה הוראה ודיין, רבן של כמה ערים ורב אזור בוורשה בירת פולין.
לִרְאוֹת טומשוב לובלסקי ופינחס מנחם זינגר
צ'שאנוב
צ'שאנוב (בפולנית: Cieszanów; ביידיש: ציעשינאוו) היא עיירה במחוז לובאצ'וב שבפרובינציית פודקרפצקיה בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
לִרְאוֹת טומשוב לובלסקי וצ'שאנוב
צבי הירש בושקא
רבי צבי הירש בושקא (בוצ'קו).
לִרְאוֹת טומשוב לובלסקי וצבי הירש בושקא
קהילת יהודי טומשוב לובלסקי
הקהילה היהודית בטומשוב לובלסקי (בפולנית: Tomaszów Lubelski), שבדרום מזרח פולין, התקיימה משנות העשרים של המאה ה-17 ועד שהושמדה בשואה.
לִרְאוֹת טומשוב לובלסקי וקהילת יהודי טומשוב לובלסקי
קהילת יהודי ירצ'וב
(בפולנית: Jarczów. בכתיב יידי: ירטשוב הוא כפר, עיר לשעבר, בפרובינציית לובלין בדרום מזרח פולין סמוך לגבול עם אוקראינה, כ-14 קילומטרים מזרחית לטומשוב לובלסקי, שבו התקיימה עד השואה קהילה יהודית משמעותית שהיוותה את הרוב המוחלט של התושבים.
לִרְאוֹת טומשוב לובלסקי וקהילת יהודי ירצ'וב
ראדום (עיר)
אנדרטה לזכר יהודי ראדום שנספו בשואה, בבית העלמין קריית שאול ראדום (בפולנית: Radom,; ביידיש: ראָדעם) היא עיר במרכז פולין, כ-100 ק"מ מדרום לוורשה, ובה 229,300 תושבים.
לִרְאוֹת טומשוב לובלסקי וראדום (עיר)
שלמה מחלם
ספר "שולחן עצי שטים" מאת ר' שלמה חלמא, ברלין תקכ"ב רבי שלמה אשכנזי רפפורט מחלם (רבי שלמה מחלם; ביידיש שם המקום חעלמא; 1717, ה'תע"ז בערך – 1781, כ"א בתמוז ה'תקמ"א) היה רב ודיין, מחבר מרכבת המשנה על משנה תורה לרמב"ם.
לִרְאוֹת טומשוב לובלסקי ושלמה מחלם
שלמה חיים פרלוב (בולחוב)
רבי שלמה חיים פרלוב (בכתיב ארכאי: פערלאוו; ה'תר"ם – י"ג בתמוז ה'תש"ג) היה רב אדמו"ר, וראש ישיבה בבולחוב, משושלת חסידות נובומינסק, נרצח בשואה.
לִרְאוֹת טומשוב לובלסקי ושלמה חיים פרלוב (בולחוב)
שלום יחזקאל שרגא רובין-הלברשטאם
רבי שלום יחזקאל שרגא רובין-הלברשטאם, (ה'תרע"ג – כ"ו באדר ב' ה'תשמ"ו) היה רב אמריקאי, אדמו"ר מצישינוב, וסופר חסידי-תורני.
לִרְאוֹת טומשוב לובלסקי ושלום יחזקאל שרגא רובין-הלברשטאם
שבתי הכהן
ציור נפוץ המיוחס בטעות לש"ך (הדמות היא הרב חיים דייטשמן) המצבה שעל קברו רבי שבתי הכהן (מכונה הש"ך; 1622, ה'שפ"ב – 8 בפברואר 1663, א' באדר א' ה'תכ"ג (לפי גרסה אחרת נפטר ב-א' באדר ה'תכ"ב)) היה רב ופוסק הלכה, מחבר פירוש הש"ך על השולחן ערוך.
לִרְאוֹת טומשוב לובלסקי ושבתי הכהן
תנועת החסידות בגליציה
תנועת החסידות התפשטה בגליציה (מערב אוקראינה ודרום-מזרח פולין של היום) בדורותיה הראשונים.
לִרְאוֹת טומשוב לובלסקי ותנועת החסידות בגליציה
לובלין (פרובינציה)
לובלין (בפולנית: lubelskie) היא אחת משש עשרה הווייוודות של פולין.
לִרְאוֹת טומשוב לובלסקי ולובלין (פרובינציה)
חנוך צבי הכהן לוין
רבי חנוך צבי הכהן לוין (ז' בכסלו תרל"א 1870 - ו' באדר א' תרצ"ה, פברואר 1935) היה רבה של בנדין וממנהיגי יהדות פולין קודם מלחמת העולם השנייה.
לִרְאוֹת טומשוב לובלסקי וחנוך צבי הכהן לוין
חנוך הניך הכהן לוין
רבי חנוך הֶניך (ביידיש: העניך) הכהן (מאלכסנדר) לוין (שאטין) (ה'תקנ"ח 1798 – י"ח באדר ב' ה'תר"ל 1870), היה מגדולי התלמידים של רבי שמחה בונים מפשיסחא ורבי מנחם מנדל מקוצק.
לִרְאוֹת טומשוב לובלסקי וחנוך הניך הכהן לוין
חסידות קוצק
קבריהם של רבי מנחם מנדל מקוצק (שהסתלק בכ"ב שבט, ה'תרי"ט) וכמה מצאצאיו בבית הקברות היהודי בקוצק חסידות קוֹצְק היא חצר חסידית שנוסדה על ידי רבי מנחם מנדל מורגנשטרן בשנת ה'תקפ"ח (1827) בטאמשוב ועברה לעיירה קוצק בסוף שנת ה'תקפ"ט (1829) ופעלה בפולין עד לשואה.
לִרְאוֹת טומשוב לובלסקי וחסידות קוצק
חסידות שינאווא
חסידות שינאווא הייתה חסידות גליציאנית, ענף מחסידות צאנז.
לִרְאוֹת טומשוב לובלסקי וחסידות שינאווא
חסידות חלם
חסידות חלם היא חסידות פולנית.
לִרְאוֹת טומשוב לובלסקי וחסידות חלם
חסידות גלגוב
חסידות גלגוב היא חסידות גליציאנית, ענף מחסידות רופשיץ.
לִרְאוֹת טומשוב לובלסקי וחסידות גלגוב
חסידות יאריטשוב
חסידת יאריטשוב היא חסידות מזרח גאליצינית.
לִרְאוֹת טומשוב לובלסקי וחסידות יאריטשוב
ג'ואנה פקולה
ג'ואנה פקולה (בפולנית: Joanna Pacuła; נולדה ב-2 בינואר 1957) היא שחקנית קולנוע פולנייה.
לִרְאוֹת טומשוב לובלסקי וג'ואנה פקולה
גרשון חנוך הניך ליינר
רבי גרשון חנוך הֶנִיך (בכתיב יידי: העניך) ליינר (כ"א בסיוון תקצ"ט - ד' בטבת תרנ"א; 1839–1890), היה האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות איזביצה ראדזין, רבה של אוסטרוב מזובייצק, ומחבר תורני-חסידי פורה.
לִרְאוֹת טומשוב לובלסקי וגרשון חנוך הניך ליינר
גליציה המזרחית
גליציה המזרחית והמערבית בסוף המאה ה-19 (מפה בשפה הגרמנית) גליציה המזרחית (באוקראינית: Східна Галичина, בפולנית: Galicja Wschodnia, בגרמנית: Ostgalizien) הוא אזור גאוגרפי במערב אוקראינה (המחוזות של היום לבוב, איוואנו-פרנקיבסק וטרנופול), שיש לו גם חשיבות היסטורית מהותית בפולין.
לִרְאוֹת טומשוב לובלסקי וגליציה המזרחית
הסכם לובלין
הסכם לובלין (באוקראינית: Люблінська угода) היה הסכם בין הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית ובין הוועד הפולני לשחרור לאומי על חילופי אוכלוסין בין שטחי אוקראינה לשטחי פולין.
לִרְאוֹת טומשוב לובלסקי והסכם לובלין
יעקב ליינר
רבי יעקב ליינר (בכתיב יידי: ליינער; כ"ז בחשוון ה'תקע"ח (נובמבר 1817) או ה'תקע"ה (1814) – ט"ו באב ה'תרל"ח (14 באוגוסט 1878)) היה האדמו"ר השני של חסידות איזביצה ראדזין, הרחיב וביסס את החסידות ואת הגותה, והעביר את מרכז החסידות מהעיירה איזביצה לראדזין.
לִרְאוֹת טומשוב לובלסקי ויעקב ליינר
יצחק מאיר אלתר
הרב יצחק מאיר אלתר (רוטנברג) (תקנ"ט, 1799 – כ"ג באדר תרכ"ו, 10 במרץ 1866) היה מייסד חסידות גור, ומחבר הספר חידושי הרי"ם.
לִרְאוֹת טומשוב לובלסקי ויצחק מאיר אלתר
יחסי איטליה–פולין
יחסי איטליה–פולין הם היחסים התרבותיים והפוליטיים בין איטליה לפולין.
לִרְאוֹת טומשוב לובלסקי ויחסי איטליה–פולין
יהושע השיל (מגיני שלמה)
רבי יהושע העשיל (מכונה המגיני שלמה על שם ספרו, או הרב יהושע חריף, וילנה של"ח, לערך 1578 – קראקא כ"ז מנחם אב ת"ח, 1648) היה מרבני פולין וליטא.
לִרְאוֹת טומשוב לובלסקי ויהושע השיל (מגיני שלמה)
יהודה לייב פינסקר
יהודה לייב (לאון) פינסקר (בכתיב יידי: לעאָן פינסקער; בכתב רוסי: Лев (Леон) Семёнович או Йехуда Лейб Пинскер) א' בטבת ה'תקפ"ב, 13 בדצמבר (כך על פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגרגוריאני: 25 בדצמבר) 1821 – כ' בכסלו ה'תרנ"ב, 9 בדצמבר (21 בדצמבר) 1891) היה רופא, הוגה דעות ופעיל לאומי יהודי יליד פולין, מראשי תנועת חיבת ציון ומאבות הציונות והטריטוריאליזם, מחבר הספר "אוטואמנציפציה!".
לִרְאוֹת טומשוב לובלסקי ויהודה לייב פינסקר