גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
67 יחסים: ממפיס (מצרים), ממלכת כוש, מסגיד, מקדש יב, מקדשי אבו סימבל, מקורות היהדות, מרד חנילאי וחסינאי, מלאכי, מוצא ביתא ישראל, מכתבי יב, אמחותפ, אמירתאיוס, אנוקט, אסטלת הרעב, ארמית, ארתור אונגנד, ארון הברית, אשימא, אתיופיה (מיתולוגיה), אבן רוזטה, נום (מצרים העתיקה), נכתנבו השני, נילומטר, סנבלט, סנוסרת השלישי, ספר אחיקר החכם, ספר טוביה, סהל (מצרים), ענת, עלילת החמור, עבדות בתנ"ך, פסח, פפירולוגיה, פרעוני מצרים, פלינדרס פיטרי, פיניקים, פילה (מצרים), רשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית, רשימת כתובות כנעניות וארמיות, שנאת ישראל בעולם היווני-רומי, שומרונים, תפילין, תחותמס השני, לביב חבשי, טאוסרט, טיעון העד (יהדות), ח'נום, חעפי, חשמונאים, בית-אל (אל), ..., ביתא ישראל, ג'וסר, המכון האוסטרי לארכאולוגיה, האי יב, האימפריה הפרסית האחמנית, הקשר בין ביתא ישראל לתפוצות ישראל, הרודוטוס, השושלת ה-25 של מצרים, התקופה הפרסית בארץ ישראל, הושע בן בארי, ואדי דליה, ורנר קייזר, יעקב ברט, יהב, יהדות מצרים, יהדות אפריקה, יוחנן מופס. להרחיב מדד (17 יותר) »
ממפיס (מצרים)
פסל רעמסס השני אשר נמצא בממפיס ממפיס (ביוונית: Μέμφις, בקופטית בוהאירית: ⲙⲉⲙϥⲓ; בערבית: مَنْف, תעתיק: מַנְף) הייתה עיר במצרים העתיקה, ושרידיה שוכנים על הגדה המערבית של הנילוס, בקצה הדרומי של דלתת הנילוס, כ־20 ק"מ דרומית לקהיר, ליד העיר המצרית המודרנית מית־רחינה.
חָדָשׁ!!: יב וממפיס (מצרים) · ראה עוד »
ממלכת כוש
אתר הפירמידות בעיר מרואה מימי ממלכת כוש האימפריה המצרית בשנת 1450 לפנה"ס ממלכת כוש הייתה ציוויליזציה קדומה בנוביה שהתפתחה סביב עמק הנילוס באיזור שנמצא היום בצפון סודאן ובדרום מצרים.
חָדָשׁ!!: יב וממלכת כוש · ראה עוד »
מסגיד
בית הכנסת בכפר וולקה שבאתיופיה (2003) מֶסְגיד (געז: መሰጊድ) הוא שמו של בית הכנסת בביתא ישראל.
חָדָשׁ!!: יב ומסגיד · ראה עוד »
מקדש יב
האי אלפנטינה - יב כפי שהוא נראה בשנת 2004 מקדש יֵבּ (בלשון יהודי המקום: אגורא זי יהו אלאהא.
חָדָשׁ!!: יב ומקדש יב · ראה עוד »
מקדשי אבו סימבל
אבו סימבל (בערבית: أبو سمبل או أبو سنبل) או איפסמבול הוא אתר ארכאולוגי ביישוב אבו סימבל בקרבת הגבול מצרים־סודאן, הכולל שני מקדשים מתקופת השושלת ה־19 במצרים העתיקה, אשר נחצבו בסלע בנוביה.
חָדָשׁ!!: יב ומקדשי אבו סימבל · ראה עוד »
מקורות היהדות
לפי התפישה המחקרית המקובלת, מקורות היהדות החלו להתפתח בעידן הברונזה בקרב, ובמיוחד מהדת הכנענית הפולתאיסטית.
חָדָשׁ!!: יב ומקורות היהדות · ראה עוד »
מרד חנילאי וחסינאי
מרד חנילאי וחסינאי היה מרד שהובל בידי שני אחים יהודים בתחילתה של המאה הראשונה לספירה באזור נהרדעא שבבבל, אשר היה באותה תקופה חלק מן האימפריה הפרתית.
חָדָשׁ!!: יב ומרד חנילאי וחסינאי · ראה עוד »
מלאכי
מַלְאָכִי הוא הספר האחרון שבקובץ תרי עשר ומסכם את מדור ספרי הנביאים שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: יב ומלאכי · ראה עוד »
מוצא ביתא ישראל
ההתיישבות היהודית לחופי הים האדום החלה כבר בעת העתיקה.
חָדָשׁ!!: יב ומוצא ביתא ישראל · ראה עוד »
מכתבי יב
פפירוס מתעודות יב מכתבי יֵב, הידועים גם כתעודות יב, או הפפירוסים של יב, הם אוסף של מסמכים ותעודות שנכתבו בקהילה היהודית ששכנה באי יב (אלפנטין) שבמצרים במאה ה־5 לפנה"ס, בעיקר בארמית.
חָדָשׁ!!: יב ומכתבי יב · ראה עוד »
אמחותפ
פסל של אמחותפ המוצג כיום במוזיאון הלובר אִמחוֹתֶפּ (2600-2650 לפנה"ס) היה איש אשכולות במצרים העתיקה בתקופת שלטונו של פרעה ג'וסר בן השושלת השלישית.
חָדָשׁ!!: יב ואמחותפ · ראה עוד »
אמירתאיוס
אמירתאיוס (ביוונית: Ἀμυρταῖος) הנסיך של סאיס (או אמנרידיסו), היה הפרעה היחיד בשושלת ה-28 של מצרים העתיקה, וככל הנראה מקורב לשושלת ה-26 (השושלת הסאיטית).
חָדָשׁ!!: יב ואמירתאיוס · ראה עוד »
אנוקט
אָנוּקֶט או אָנְקֶט (ביוונית נקראה אָנוּכִּיס) הייתה אלת הנילוס (האנשת נהר הנילוס) במיתולוגיה המצרית.
חָדָשׁ!!: יב ואנוקט · ראה עוד »
אסטלת הרעב
אסטלת הרעב אסטלת הרעב היא כתובת הירוגליפית בכתב חרטומים השוכנת באי סהל על הנילוס מדרום לעיר אסואן במצרים העליונה.
חָדָשׁ!!: יב ואסטלת הרעב · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: יב וארמית · ראה עוד »
ארתור אונגנד
ארתור אונגנד (בגרמנית: Arthur Ungnad; 3 באוגוסט 1879 מגדבורג – 26 באפריל 1947 פאלקנזה) היה מזרחן וחוקר שפות שמיות גרמני.
חָדָשׁ!!: יב וארתור אונגנד · ראה עוד »
ארון הברית
ציור מאת ג'יימס טיסו המתאר את משה ואהרון משתחווים בפני ארון הברית. ארון הברית (קרוי גם ארון האלוהים או ארון העדות), הוא תיבה עשויה עץ ומצופה זהב, בה נשמרו לוחות הברית לפי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: יב וארון הברית · ראה עוד »
אשימא
אֲשִׁימָא מוזכרת בתנ"ך כאל של אנשי חמת שיושבו בשומרון על ידי מלך אשור.
חָדָשׁ!!: יב ואשימא · ראה עוד »
אתיופיה (מיתולוגיה)
Macrobians, הנקראים כך על שום אריכות החיים שלהם. אתיופיה העתיקה (ביוונית: Αἰθιοπία, תעתיק מדויק: איתיופיה) מופיעה לראשונה כמונח גאוגרפי במסמכים קלאסיים בהתייחס לאזור הנילוס העליון, כמו גם לאזורים מסוימים דרומית למדבר סהרה.
חָדָשׁ!!: יב ואתיופיה (מיתולוגיה) · ראה עוד »
אבן רוזטה
אבן רוזטה במוזיאון הבריטי אבן רוֹזֶטָה היא אסטלת גרנודיוריט ממצרים העתיקה אשר עליה חקוק צו מלכותי, שהוצא בממפיס בשנת 196 לפנה"ס מטעם המלך תלמי החמישי.
חָדָשׁ!!: יב ואבן רוזטה · ראה עוד »
נום (מצרים העתיקה)
מפת הנומים במצרים התחתונה מפת הנומים במצרים העליונה נום (מיוונית: Νομός "נוֹמוֹס", "מחוז") היה יחידה גאוגרפית אדמיניסטרטיבית של מצרים העתיקה.
חָדָשׁ!!: יב ונום (מצרים העתיקה) · ראה עוד »
נכתנבו השני
נכתנבו השני (תעתיק של מנתון ליוונית ממצרית עבור נח'ת-חר-חבת (Nḫt-Ḥr-Ḥbt), שפירושו "הורוס מֵחביית הוא המנצח") היה מלך מצרים בין השנים 360–342 לפני הספירה, המלך השלישי והאחרון בשושלת השלושים של מלכי מצרים והמלך האחרון ממוצא מצרי במצרים העתיקה.
חָדָשׁ!!: יב ונכתנבו השני · ראה עוד »
נילומטר
ציפורי מבנה חרוטי מעל הנילומטר בקצה הדרומי של האי רודה, קהיר, 1966. נילומטר באי יב מתקן הנילומטר היה מבנה בו מדדו את ניקיון הנילוס ואת גובה פניו בתקופת ההצפות השנתית.
חָדָשׁ!!: יב ונילומטר · ראה עוד »
סנבלט
סַנְבַלַּט או סנבלט החורני (סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי) היה הפחה מטעם ממלכת פרס של פחוות שומרון ומנהיג השומרונים, אשר ישבו בשומרון, בתקופת שיבת ציון.
חָדָשׁ!!: יב וסנבלט · ראה עוד »
סנוסרת השלישי
סנוסרת השלישי (ססוסתריס השלישי) היה מלך מצרים בין השנים 1862–1843 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יב וסנוסרת השלישי · ראה עוד »
ספר אחיקר החכם
במוזיאון החדש בברלין ספר אחיקר החכם (או משלי אחיקר) הוא ספר משלים שנכתב במקור בארמית עוד בתקופת ממלכת אשור.
חָדָשׁ!!: יב וספר אחיקר החכם · ראה עוד »
ספר טוביה
ויליאם אדולף בוגרו, "טוביה נפרד לשלום מאביו" (1860) סֵפֶר טוֹבִיָה (ביוונית: Τωβίθ או Τωβίτ, טובית) הוא חיבור יהודי מתקופת בית שני, שהשתמר במסורות נוצריות ונכלל במסגרת הספרים החיצוניים.
חָדָשׁ!!: יב וספר טוביה · ראה עוד »
סהל (מצרים)
סֶהֶל (או סהייל) הוא אי מצרי השוכן על שפת הנילוס, 3.2 ק"מ דרום-מערבית לאסואן בדרום מצרים.
חָדָשׁ!!: יב וסהל (מצרים) · ראה עוד »
ענת
ענת (באוגריתית: 𐎓𐎐𐎚, בכנענית: 𐤏𐤍𐤕KAI 42 – כתובת ענת-אתנה) היא אלת המלחמה, הציד והפריון הכנענית, שפולחנה נפוץ במזרח התיכון הקדום, ממסופוטמיה עד מצרים העתיקה.
עלילת החמור
האל המצרי סת, שאחד מייצוגיו היה חמור. תבליט מקיר מקדש אדפו במצרים. עלילת החמור הייתה עלילה, שהופצה נגד היהודים בעת העתיקה לפיה אלוהי היהודים זוהה עם החמור.
חָדָשׁ!!: יב ועלילת החמור · ראה עוד »
עבדות בתנ"ך
אנגלו-סכסוני מעצם לווייתן מהמאה ה-8, שגבו מתאר את שעבוד העם היהודי בצד ימין למטה. העבדות בתנ"ך מתוארת בטקסטים רבים ומשקפת מנהג נפוץ בעת העתיקה.
חָדָשׁ!!: יב ועבדות בתנ"ך · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
פפירולוגיה
קטע מפפירוס עליו כתובה הפואמה החינוכית ההוראה מפי דואה חתי בכתב היראטי (מתוך אוסף המוזיאון הבריטי) פפירולוגיה היא ענף מדעי העוסק בחקר מקורות כתובים עתיקים דוגמת: ספרות קדומה, התכתבויות, ארכיונים משפטיים וכדומה, כפי שנשמרו בכתבי יד שנכתבו על פפירוס, הצורה הנפוצה ביותר של חומר לכתיבה בתרבויות העתיקות של מצרים, יוון ורומא.
חָדָשׁ!!: יב ופפירולוגיה · ראה עוד »
פרעוני מצרים
אבידוס ערך זה כולל רשימה של פרעוני מצרים העתיקה, החל מהתקופה השושלתית הקדומה, בשנת 3000 לפנה"ס לערך וכלה בקיצו של בית תלמי, כאשר הפכה מצרים לפרובינציה רומית תחת שלטונו של אוגוסטוס קיסר בשנת 31 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יב ופרעוני מצרים · ראה עוד »
פלינדרס פיטרי
פרופסור סר ויליאם מתיו פלינדרס פיטרי (באנגלית: Sir William Matthew Flinders Petrie; 3 ביוני 1853 – 28 ביולי 1942) היה אגיפטולוג אנגלי, חבר בחברה המלכותית וחלוץ המתודולוגיה של הארכאולוגיה השיטתית המודרנית.
חָדָשׁ!!: יב ופלינדרס פיטרי · ראה עוד »
פיניקים
עיקר המושבות הפיניקיות באגן הים התיכון (בצהוב)Ship Sarcophagus)פיניקים (מיוונית: Φοίνικες, פֿוֹינִיקֶס) הוא שם יווני לכנענים שישבו על חוף הלבנט.
חָדָשׁ!!: יב ופיניקים · ראה עוד »
פילה (מצרים)
פילה (ביוונית: Φιλαί, בערבית: فيله) הוא מתחם מקדש מצרי עתיק ואתר ארכאולוגי השוכן כיום על אי באגם שנוצר בין סכר אסואן הנמוך במעלה הזרם של סכר אסואן הגבוה ואגם נאצר במצרים.
חָדָשׁ!!: יב ופילה (מצרים) · ראה עוד »
רשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית
במזרח התיכון נמצאו ממצאים ארכאולוגיים רבים הנוגעים למתואר בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: יב ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית · ראה עוד »
רשימת כתובות כנעניות וארמיות
quote.
חָדָשׁ!!: יב ורשימת כתובות כנעניות וארמיות · ראה עוד »
שנאת ישראל בעולם היווני-רומי
הפילוסוף הרומי סנקה. כינה את היהודים "שבט נפשע" שנאת ישראל בעולם היווני-רומי היא שנאת ישראל שהייתה קיימת בעת העתיקה בשטחי הרפובליקה והאימפריה הרומית, ובשטחי העולם ההלניסטי בקרב הפגנים.
חָדָשׁ!!: יב ושנאת ישראל בעולם היווני-רומי · ראה עוד »
שומרונים
בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.
חָדָשׁ!!: יב ושומרונים · ראה עוד »
תפילין
תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.
חָדָשׁ!!: יב ותפילין · ראה עוד »
תחותמס השני
תחותמס השני (בתעתיק קלאסי לאנגלית: Thutmose ולעיתים Thutmosis או Tuthmosis) היה הרביעי בפרעוני השושלת השמונה-עשרה של מצרים העתיקה.
חָדָשׁ!!: יב ותחותמס השני · ראה עוד »
לביב חבשי
קברו של לביב חבשי לביב חבשי (בערבית: لبيب حبشي; 18 באפריל 1906 – 18 בפברואר 1984) היה אגיפטולוג מצרי רב השפעה.
חָדָשׁ!!: יב ולביב חבשי · ראה עוד »
טאוסרט
תבאי שבמצרים. מוזיאון פיטרי לארכאולוגיה מצרית, לונדון טאוסרט (לערך 1191 לפנה"ס - 1189 לפנה"ס) הייתה הפרעה השמינית בשושלת ה-19 של מלכי מצרים והשלישית למלוך כאישה בימי הממלכה החדשה במצרים (אחרי חתשפסות ונפרטיטי).
חָדָשׁ!!: יב וטאוסרט · ראה עוד »
טיעון העד (יהדות)
בני ישראל טיעון העד, טיעון הכוזרי או טיעון ההתגלות והמסורת, הוא טיעון מן הנס לביסוס אמונת מתן תורה מן השמים וממילא גם לקיומו של אלוהים.
חָדָשׁ!!: יב וטיעון העד (יהדות) · ראה עוד »
ח'נום
ח'נום הוא אל הבריאה במיתולוגיה המצרית.
חָדָשׁ!!: יב וח'נום · ראה עוד »
חעפי
העליונה חעפי (או "הפי", לפי התעתיק בשפות אירופאיות שונות: Hapi או Hapy), היא דמות אלוהות חסרת מגדר מובחן מהמיתולוגיה המצרית שאחראית על ההצפה השנתית של נהר הנילוס שהוליכה סחופת עשירה אל גדותיו, ותרמה לגידול היבולים בסביבה.
חָדָשׁ!!: יב וחעפי · ראה עוד »
חשמונאים
החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).
חָדָשׁ!!: יב וחשמונאים · ראה עוד »
בית-אל (אל)
בית-אל, שפירושו 'הבית של אל' או 'בית אלוהים' בעברית, פיניקית וארמית, נחשב על ידי אחדים כשם של אל או היבט של אל בכמה טקסטים עתיקים במזרח התיכון המתוארכים לתקופות האשוריות, הפרסיות, וההלניסטיות.
חָדָשׁ!!: יב ובית-אל (אל) · ראה עוד »
ביתא ישראל
ביתא ישראל (בגעז: ቤተ እስራኤል - "בֵּתֶה אְסרָאֵל"; תרגום: "בית ישראל", כלומר "קהילת ישראל") היא קהילה היסטורית יהודית עם קשרים לתרבות ישראל ועדות יהודיות ומכונה גם יהודי אתיופיה.
חָדָשׁ!!: יב וביתא ישראל · ראה עוד »
ג'וסר
פירמידת המדרגות בסקארה ג'וסר או צ'וסר היה מלך מצרי במצרים העתיקה.
חָדָשׁ!!: יב וג'וסר · ראה עוד »
המכון האוסטרי לארכאולוגיה
הבניין הישן של אוניברסיטת וינה לכלכלה, עכשיו מושב OEAI המכון האוסטרי לארכאולוגיה (בגרמנית Österreichisches Archäologisches Institut או ÖAI\OEAI בקצרה) הוא מכון מחקר ארכאולוגי לתרבויות העתיקות של אזור הים התיכון.
חָדָשׁ!!: יב והמכון האוסטרי לארכאולוגיה · ראה עוד »
האי יב
#הפניה יב.
חָדָשׁ!!: יב והאי יב · ראה עוד »
האימפריה הפרסית האחמנית
האימפריה הפרסית, הידועה גם על שם מייסדה האימפריה האחמנית (שם השושלת בפרסית: Haxāmanišiyan), הייתה אימפריה מלוכנית ששלטה בחלק גדול של אסיה במשך תקופה של כמאתיים שנה (539–331 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: יב והאימפריה הפרסית האחמנית · ראה עוד »
הקשר בין ביתא ישראל לתפוצות ישראל
הקשר בין ביתא ישראל לתפוצות ישראל החל באופן סדיר בתחילת המאה ה-19 התגבר בשאר המאה והתחזק לאורך המאה ה-20, קשר זה הוביל לביקורם של שליחים יהודים מאירופה בקהילת ביתא ישראל לפני כן לא היה קשר רציף בין שתי הקהילות, היו רק שברירי מידע שהגיעו ממסיונרים שפעלו באתיופיה וכן מנוסעים אירופאים בנוסף לכך היו ידיעות רבות לגבי הקהילה ומצבה בין המאה ה-12 למאה-19.
חָדָשׁ!!: יב והקשר בין ביתא ישראל לתפוצות ישראל · ראה עוד »
הרודוטוס
הרודוטוס הֶרוֹדוֹטוֹס (ביוונית: Ἡρόδοτος; 484 לפנה"ס לערך – 425 לפנה"ס) מהליקרנאסוס (היום בודרום בטורקיה) היה היסטוריון יווני המכונה "אבי ההיסטוריה", שתיאר בחיבורו "היסטוריוֹת" את הפלישה הפרסית ליוון בראשית המאה ה-5 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יב והרודוטוס · ראה עוד »
השושלת ה-25 של מצרים
פסל הגרניט בדמותו של תהרקה השושלת ה-25 המכונה גם השושלת הנובית, השושלת הכושית, והפרעונים השחורים היא שושלת ממוצא נובי, שהתקיימה במצרים בסוף המאה ה-8 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יב והשושלת ה-25 של מצרים · ראה עוד »
התקופה הפרסית בארץ ישראל
התקופה הפרסית בתולדות ארץ ישראל החלה בשנת 539 לפנה"ס עם השלמתו של המלך כורש את השתלטותה של ממלכת פרס על שטחי האימפריה הנאו-בבלית ובתוכם גם ארץ ישראל, והסתיימה בשנת 332 לפנה"ס עם כיבושה על ידי אלכסנדר מוקדון ותחילתה של התקופה ההלניסטית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יב והתקופה הפרסית בארץ ישראל · ראה עוד »
הושע בן בארי
הושע, ציור של דוצ'יו די-בונינסניה הוֹשֵעַ בֶּן-בְּאֵרִי היה נביא שפעל בממלכת ישראל באמצע ימי בית ראשון, לקראת חורבן ממלכת ישראל.
חָדָשׁ!!: יב והושע בן בארי · ראה עוד »
ואדי דליה
ואדי דליה (או נחל דליה) הוא נחל אכזב, הזורם מאזור כוכב השחר, יורד ממערב לנתיב הגדוד וזורם אל ואדי טלעת זערה.
חָדָשׁ!!: יב וואדי דליה · ראה עוד »
ורנר קייזר
ורנר קייזר (בגרמנית: Werner Kaiser; 7 במאי 1926 – 11 באוגוסט 2013) היה אגיפטולוג גרמני.
חָדָשׁ!!: יב וורנר קייזר · ראה עוד »
יעקב ברט
פרופסור ברט ואשתו רוזה פרופסור יעקב ברט (בגרמנית: Jakob Barth; 3 במרץ 1851 פלהינגן, באדן, גרמניה – 24 באוקטובר 1914, ברלין) היה מזרחן ובלשן יהודי-גרמני, מומחה לשפות שמיות, משוללי ביקורת נוסח המקרא, מראשי בית המדרש לרבנים בברלין, ומרצה באוניברסיטת ברלין.
חָדָשׁ!!: יב ויעקב ברט · ראה עוד »
יהב
קטגוריה:שמות משפחה עבריים.
יהדות מצרים
יהדות מצרים היא קהילה יהודית עתיקה, אשר נוסדה על ידי פליטים מארץ ישראל, שהגיעו למצרים עם ירמיהו הנביא לאחר חורבן הבית הראשון.
חָדָשׁ!!: יב ויהדות מצרים · ראה עוד »
יהדות אפריקה
"חתונה יהודית במקנס במרוקו". (1837–1841) יהדות אפריקה היא שם כוללני לקהילות יהודיות ולקהילות הטוענות לזיקה ליהדות (בעיקר מאפריקה השחורה), אשר ממוקמות באפריקה.
חָדָשׁ!!: יב ויהדות אפריקה · ראה עוד »
יוחנן מופס
יוחנן מוּפְס (באנגלית: Yochanan Muffs; 3 ביוני 1932 - 6 בדצמבר 2009) היה רב קונסרבטיבי אמריקאי ופרופסור למקרא וחקר המזרח הקדום בבית המדרש לרבנים באמריקה (JTS).
חָדָשׁ!!: יב ויוחנן מופס · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יב
