יוֹצֵאנִכנָס

🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!

תוכן עניינים

1. 787 יחסים: ממלכת הכוזרים, ממלכת ירושלים, ממזר, ממורבוך, מאה שערים, מאורות הדף היומי, מאכלי ים, מאיר מאזוז, מאיר אברהם הלוי, מאיר אוירבך, מאיר קצנלנבוגן, מאיר הכהן מרוטנבורג, מאיה רודולף, מנחם מנדל מקאמיניץ, מנחם מנדל שטיינהארט, מנחם אליעזר מוזס, מנחם פרידמן, מנחם המאירי, מנדל, מנדלסון, מנדלשטם, מנהג (יהדות), מנהגי שבת בתנועת החסידות, מנוחה ושמחה, מניין, מסעי הצלב, מסכת אבות, מסירות נפש ביהדות, מעמד האישה ביהדות, מעמד הר הזיתים, מעלות דפנה, מעגל טוב, מעדנייה, מעוז צור, מפלגות בישראל, מצפה הילה, מצה, מצוות זכירת מעשה עמלק, מקרא מגילה, מקראות גדולות, מרקוביץ', מרדכי בן הלל, משמרות כהונה, משנה תורה, משנה ברורה, משפחת מנדלסון, משפחת אוירבך, משפחת קלונימוס, משפחת ריבלין, משפחת שניאורסון, ... להרחיב מדד (737 יותר) » « הפסיכולוג מדד

ממלכת הכוזרים

שחזור של בגד גוף כללי (כפתן) מתקופת ממלכת הכוזרים. ממלכת הכוזרים או כזאריה הייתה כגאנות טורקית שהוקמה בערבה האירואסייאתית והתקיימה בראשית ימי הביניים בתקופה שבין המאה ה-7 לתחילת המאה ה-11.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וממלכת הכוזרים

ממלכת ירושלים

המזרח התיכון במאה ה-12 ממלכת ירושלים הייתה מדינה צלבנית שהוקמה בתחומי ארץ ישראל בשנת 1099 לאחר כיבוש ירושלים מידי הפטימים במסע הצלב הראשון.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וממלכת ירושלים

ממזר

לפי ההלכה, ממזר הוא יהודי שנולד מגילוי עריות חמור, מאיסורי כריתות.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וממזר

ממורבוך

כריכת ממורבוך קהילת פרנקפורט מהספרייה הלאומית בירושלים עמוד שער מהממורבוך של קהילת קליווא ממורבוך (מגרמנית: Memorbuch; ביידיש: מעמאָרבוך, ברבים: מעמאָרביכער מקור השם מלטינית: memoria - זיכרון) ספר זיכרונות או אזכרה, המוקדש לתיעוד פטירתם של חברי הקהילה היהודית ואופייני ליהדות גרמניה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וממורבוך

מאה שערים

ממוזער כיכר השבת במאה שערים שוק מאה שערים, 1964–1965 מאה שערים היא שכונה יהודית אשכנזית ותיקה במרכז ירושלים, בקרבת מרכז העיר והעיר העתיקה ואחת השכונות היהודיות הראשונות שנבנו מחוץ לחומות ירושלים העתיקה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומאה שערים

מאורות הדף היומי

מאורות הדף היומי מאורות הדף היומי הוא ארגון שהוקם מתוך מטרה להנחיל את לימוד הדף היומי בקרב שכבות שונות של לומדים בארץ ובעולם.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומאורות הדף היומי

מאכלי ים

דוכן מאכלי ים בטאיוואן מאכלי ים הם מגוון של בעלי חיים וצמחים המשמשים למאכל אדם, אשר נשלו מן הים או גודלו בבריכות מיוחדות לכך.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומאכלי ים

מאיר מאזוז

הרב מאיר נסים מאזוז (מכונה נאמ"ן; נולד בי"ג בניסן ה'תש"ה, 27 במרץ 1945) הוא פוסק תוניסאי, ראש "ישיבת כסא רחמים" ומוסדותיה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומאיר מאזוז

מאיר אברהם הלוי

מאיר אברהם הלוי (ברומנית ובצרפתית Meyer Abraham Halevy; 4 באפריל 1900 - 15 באפריל 1972) היה רב בעל השקפות ליברליות, היסטוריון ופובליציסט יהודי רומני.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומאיר אברהם הלוי

מאיר אוירבך

רבי מאיר אוירבך (לעיתים אוירבאך; בכתיב יידי: אויערבאַך; ל' בשבט תקע"ה, 10 בפברואר 1815 – ה' באייר תרל"ח, 8 במאי 1878) היה רב בפולין, ולאחר עלייתו לארץ ישראל כיהן כנשיא כולל פולין, וממנהיגי העדה האשכנזית בירושלים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומאיר אוירבך

מאיר קצנלנבוגן

מצבתו של המהר"ם בבית העלמין היהודי העתיק בפדובה הרב מאיר קצנלנבוגן, (מכונה מהר"ם פדובה ובקיצור מהרמ"פ) מפדובה (בכתיב לועזי: Katzenellenbogen; 1473, – 12 בינואר 1565, י' בשבט ה'שכ"ה, פדובה), מגדולי הפוסקים האשכנזים במאה ה-16.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומאיר קצנלנבוגן

מאיר הכהן מרוטנבורג

רבי מאיר בר יקותיאל הכהן מרוטנבורג (בערך 1260 – י"ב באב ה'נ"ח, 1298) היה בן דורו ומתלמידיו הגדולים של המהר"ם מרוטנבורג, שהיה עמו גם בזמן שהותו במאסר, ומחבר הגהות מימוניות על משנה תורה לרמב"ם.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומאיר הכהן מרוטנבורג

מאיה רודולף

מאיה קבירה רודולף (באנגלית: Maya Khabira Rudolph; נולדה ב-27 ביולי 1972) היא שחקנית, מדבבת, קומיקאית וזמרת אמריקאית ממוצא יהודי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומאיה רודולף

מנחם מנדל מקאמיניץ

מנחם מנדל (מנדלבוים) מקאמיניץ דליטא ("מנחם-מנדל ב"ר אהרן (בוים) קאמיניץ"; בריסק, 1800 - 10 במאי 1873, י"ג באייר תרל"ג) היה המלונאי הראשון בארץ-ישראל ובעליו של מלון קאמיניץ שפעל בירושלים בתקופה העות'מאנית בישראל.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומנחם מנדל מקאמיניץ

מנחם מנדל שטיינהארט

רבי מנחם מנדל שטיינהארט (1768–1825), רבה של הילדסהיים, היה צעיר חברי הקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומנחם מנדל שטיינהארט

מנחם אליעזר מוזס

מנחם אליעזר מוזס מנחם אליעזר (לייזר) מוזס (נולד בכ"ה בתשרי ה'תש"ז, 20 באוקטובר 1946) הוא פוליטיקאי ועסקן אשכנזי שכיהן כחבר הכנסת מטעם יהדות התורה בכנסות ה-18, ה-19 וה-20.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומנחם אליעזר מוזס

מנחם פרידמן

מנחם פרידמן (י"ט בכסלו תרצ"ז – כ' באדר ה'תש"פ, 2 בדצמבר 1936 – 16 במרץ 2020) היה פרופסור במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומנחם פרידמן

מנחם המאירי

רבי מנחם בן שלמה המאירי, מכונה בקיצור המאירי, היה מגדולי הראשונים (1249–1316) - מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס, נודע גם בשם "דון וידאל שלמון", ומחבר בית הבחירה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומנחם המאירי

מנדל

מנדל הוא שם אירופי הנפוץ ביהדות אשכנז, שפירושו "שקד" (בעיקר בשמות משפחה: מַנְדְל) או קיצור חיבה לשם מנחם (בעיקר בשמות פרטיים: מֶנְדְל. השם הוא קיצור המילה מנחם עם צורת ההקטנה היידישית "'דְל").

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומנדל

מנדלסון

מנדלסון הוא שם משפחה שמקורו ביהודי אשכנז.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומנדלסון

מנדלשטם

מַנְדֶלְשְטַם (בכתב קירילי: Мандельштам, בגרמנית: Mandelstam) הוא שם משפחה יהודי-אשכנזי שפירושו בגרמנית "גזע שקד" (לעיתים מתורגם "מטה שקדים").

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומנדלשטם

מנהג (יהדות)

בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא הנהגה דתית הנפוצה בין היהודים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומנהג (יהדות)

מנהגי שבת בתנועת החסידות

חסידים בעיר רחובות בדרכם לבי"כ בכניסת השבת בתנועת החסידות יש מנהגים רבים הסובבים את יום השבת.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומנהגי שבת בתנועת החסידות

מנוחה ושמחה

"מְנוּחָה וְשִׂמְחָה" הוא פיוט שנהגו לשורר בקהילות אשכנז בליל שבת.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומנוחה ושמחה

מניין

מניין בבית מדרש של חסידות סאטמר שוק הפשפשים ביפו בהלכה, מִנְיָן הוא קבוצה של לפחות עשרה יהודים בוגרים שהתקבצו יחדיו לשם קיום מצוות מסוימות שחובה לקיימן בנוכחות עשרה אנשים לפחות.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומניין

מסעי הצלב

אביר כורע (בתפילה?) לפני צאתו למסע צלב. איור מספר התהלים של וסטמינסטר, אנגליה, שלהי המאה ה-13. המצור על אנטיוכיה (במהלך מסע הצלב הראשון), איור מהמאה ה-15 מסעי הצלב היו סדרת מלחמות דת ומסעות צבאיים, ביוזמת האפיפיורים הנוצריים או בתמיכתם, בין המאה ה-11 והמאה ה-13.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומסעי הצלב

מסכת אבות

ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומסכת אבות

מסירות נפש ביהדות

מסורת היהודית למופת של מסירות נפש (ציור נוצרי משנת 1650) ביהדות, מסירות נפש היא הנכונות להקרבת החיים למען קיום מצוות התורה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומסירות נפש ביהדות

מעמד האישה ביהדות

מרים הנביאה, מאת אנסלם פוירבאך, 1862. יפיפיות. מעמד האישה ביהדות עבר תמורות ושינויים במהלך הדורות, והושפע הן מתהליכים פנימיים ביהדות והן מתהליכים חיצוניים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומעמד האישה ביהדות

מעמד הר הזיתים

מעמד הר הזיתים הוא מעמד טקסי שקיים בהושענא רבה המרכז היהודי שישב בארץ ישראל בתקופה המוסלמית המוקדמת, החל מהמאה ה-7 ועד שנות ה-70 של המאה ה-11.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומעמד הר הזיתים

מעלות דפנה

מעלות דפנה היא שכונה בצפון ירושלים, הוקמה כחלק משכונות הבריח בשנות ה־70; גובלת בשכונת רמת אשכול וסנהדריה מצפון, שכונת שמואל הנביא ממערב, וגבעת התחמושת ממזרח.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומעלות דפנה

מעגל טוב

הספר מעגל טוב הוא יומן מסע שנכתב על ידי החיד"א (המאה ה-18) בעקבות מסעותיו כשד"ר עבור עניי חברון וירושלים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומעגל טוב

מעדנייה

חנות מעדנייה ברומא מעדנייה (משם העצם: "מעדן") היא חנות מזון המתמחה במוצרים מיוחדים, נדירים או יוקרתיים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומעדנייה

מעוז צור

מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי הוא פיוט שנהוג לזמר בימי חנוכה, לאחר הדלקת הנרות.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומעוז צור

מפלגות בישראל

המערכת הפוליטית של ישראל מבוססת על שיטה יחסית ומאפשרת מערכת רב-מפלגתית עם מפלגות רבות המיוצגות ב, המונה 120 חברים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומפלגות בישראל

מצפה הילה

מצפה הילה (מִצְפֵּה-הִלָּה) או הילה הוא יישוב קהילתי ובו 150 בתים, השוכן בגליל המערבי, צפונית-מערבית למעלות-תרשיחא, בתחום השיפוט של מועצה אזורית מעלה יוסף.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומצפה הילה

מצה

צלחת מצות עם נוסח הברכה על אכילת מצה. מצה שמורה שנאפתה בעבודת יד עבודת מכונה מַצָּה היא מאפה העשוי מבצק של אחד מחמשת מיני דגן שלא החמיץ.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומצה

מצוות זכירת מעשה עמלק

מצוות זכירת מעשה עמלק היא מצווה המתייחסת לחובה לזכור את אשר עשה עמלק לבני ישראל בצאתם ממצרים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומצוות זכירת מעשה עמלק

מקרא מגילה

מאה ה-18 יד להצבעה על המגילה. מִקְרָא מְגִלָּה היא מצווה מדרבנן לקרוא את מגילת אסתר בפורים על מנת לפרסם את הנס שנעשה ליהודים בימי החג.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומקרא מגילה

מקראות גדולות

שער מהדורת ונציה של "מקראות גדולות", 1525. בשם מִקְרָאוֹת גְּדוֹלוֹת נקראת מהדורת דפוס של המקרא שמורכבת, בדרך כלל, מארבעה מרכיבים: נוסח המקרא על פי המסורה, הערות המסורה, תרגומים ארמיים ומבחר פירושים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומקראות גדולות

מרקוביץ'

מרקוביץ או מרקוביץ' הוא שם משפחה מזרח אירופאי שמשמעותו בשפות סלביות אחדות היא "בנו של מרקו" או "בנו של מארק".

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומרקוביץ'

מרדכי בן הלל

רבי מרדכי בן הלל (ידוע בכינויו "המרדכי" ובספרו כונה רבנו מרדכי בר הלל אשכנזי) (סביב ה'י', 1250 – כ"ב באב ה'נ"ח, 1 באוגוסט 1298) היה מחשובי הפוסקים באשכנז בדור שאחרי בעלי התוספות, תלמיד רבי מאיר בן ברוך מרוטנברג ומחבר ספר 'המרדכי', ספר פסיקה מרכזי ביהדות אשכנז.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומרדכי בן הלל

משמרות כהונה

משמרות כהונה היו קבוצות של כוהנים, אשר על פי ספר דברי הימים עבדו בבית המקדש בתורנות שבועית, וכל אחת נקראה משמרת.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומשמרות כהונה

משנה תורה

עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומשנה תורה

משנה ברורה

משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומשנה ברורה

משפחת מנדלסון

משפחת מנדלסון היא משפחה מיוחסת שהשפיעה רבות בכלל יהודי גרמניה ובפרט בחוגי תנועת ההשכלה היהודית, ממשפחה זו יצאו אנשי ציבור, מדענים, מוזיקאים ופילוסופים בעלי שם עולמי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומשפחת מנדלסון

משפחת אוירבך

אוירבך (מוכר גם כאויערבך, אויערבאך או אורבך) הוא שם משפחה יהודי אשכנזי שמקורו, ככל הנראה, מהעיר אווערבך (Auerbach), בוואריה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומשפחת אוירבך

משפחת קלונימוס

משפחת קָלוֹנִימוּס הייתה משפחה יהודית מיוחסת, שבמשך מאות שנים רבים מבניה היו תלמידי חכמים, רבנים, פייטנים, מקובלים ומנהיגי קהילות יהודיות בצפון איטליה ובאשכנז, אשר נודעו בהשפעתם המכרעת על היצירה הרוחנית המסורתית באשכנז.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומשפחת קלונימוס

משפחת ריבלין

רבי יוסף ריבלין משפחת ריבלין היא משפחה יהודית ענפה שמוצאה ממזרח אירופה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומשפחת ריבלין

משפחת שניאורסון

ציור של רבי שניאור זלמן מלאדי אבי המשפחה משפחת שניאורסון (ביידיש; שניאורסאהן) היא משפחה יהודית גדולה ומפורסמת, צאצאי הרב שניאור זלמן מלאדי מייסד חסידות חב"ד והאדמו"ר הראשון שלה, ששם המשפחה נקרא על שמו.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומשפחת שניאורסון

משפחת בג'איו

משפחת בג'איו היא משפחת יהודים פורטוגזים אנוסים שמוצאם מהעיר בז'ה בפורטוגל.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומשפחת בג'איו

משפחת בונייר

משפחת בונייר בארוחת חג, 1910 אווה ואוקה בונייר ליד מכוניתם, סוף שנות ה-30 של המאה ה-20 משפחת בונייר (Bonnier) היא שושלת שוודית-יהודית ממוצא אשכנזי, שבניה הקימו אימפריית תקשורת והוצאה לאור מהגדולות בסקנדינביה כיום.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומשפחת בונייר

משפחת הרצל

בנימין זאב הרצל בנימין זאב הרצל נולד בשנת 1860 ליעקב (1835–1902), סוחר אמיד ובנקאי ולז'אנט (1836–1911) לבית דיאמנט.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומשפחת הרצל

משה מנדלסון

משה מנדלסון (או מנדלסזון; מכונה גם: ר' משה בן מנחם, (ובקיצור: רמבמ"ן), או רבי משה דסאו, משה דעסוי, (ובקיצור: רמ"ד); בגרמנית: Moses Mendelssohn; י"ב באלול ה'תפ"ט, 6 בספטמבר 1729 – ה' בשבט ה'תקמ"ו, 4 בינואר 1786) היה פילוסוף יהודי-גרמני, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומשה מנדלסון

משה מקוצי

רבי משה בן יעקב מקוּצִי היה מבעלי התוספות במאה ה-13, מחבר "ספר מצוות גדול" (סמ"ג).

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומשה מקוצי

משה מרגלית

הרב משה מרגלית (ת"ע/ת"ף, 1710/1720 - י"ב בטבת ה'תקמ"א, 9 בינואר 1781) היה מחבר הפירוש "פני משה" ו"מראה פנים" לתלמוד הירושלמי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומשה מרגלית

משה איסרליש

מצבת קברו של הרמ"א בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב שבקז'ימייז' (הרובע היהודי בעיר), 2016 בית כנסת הרמ"א בקז'ימייז' רבי משה איסרלישׂ, הידוע בכינויו הרמ"א (ה'ר"ץ, 1530 – י"ח באייר ה'של"ב, 1572), היה פוסק, ראש ישיבה, מקובל ופילוסוף.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומשה איסרליש

משה קוסביצקי

החזן משה קוסביצקי משה קוסביצקי (9 ביוני 1899, א' בתמוז תרנ"ט - 23 באוגוסט 1966, ז' באלול תשכ"ו) היה חזן ובעל תפילה בולט שנחשב לבין גדולי החזנים של החזנות האשכנזית במאה ה-20.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומשה קוסביצקי

משה שטרן (חזן)

משה שטרן (23 ביולי 1935 – 20 באפריל 2023) היה חזן נודע, שנחשב לאחד מטובי חזני יהדות אשכנז בעולם.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומשה שטרן (חזן)

משה בן קלונימוס

רבי משה בן קָלוֹנִימוּס היה פייטן בן המאה ה-10 אשר נולד בצפון איטליה והיגר למגנצא.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומשה בן קלונימוס

משה וולך

תמונה מתערוכת קבע במרכז הרפואי שערי צדק משה וולך (משמאל) יוצא מארמון הנציב העליון לאחר שקיבל את "אות הכבוד של הקיסרות הבריטית", 1944 קברו של וולך בבית הקברות שערי צדק משה (מוריץ) וולך (בגרמנית: Moritz Wallach, בכתיב מיושן: וואללאך, וואלאך, ואלאך, וואלך; 28 בדצמבר 1866; כ בטבת תרכ"ז – 8 באפריל 1957; ז בניסן תשי"ז) היה רופא אשכנזי, מקים המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומשה וולך

משולם בן קלונימוס

רבי משולם בן קָלוֹנִימוּס (ידוע גם בכינויים רבנו משולם, "משולם הגדול", "משולם הרומי" וגם בכתיב חסר "משלם"; סביב 950 - סביב 1010, נולד בלוּקָא, איטליה, או במגנצא, גרמניה) היה פוסק בן תקופת הגאונים, פרשן המשנה ופייטן.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומשולם בן קלונימוס

משכילים מוקדמים

רפאל לוי בשם משכילים מוקדמים או מבשרי ההשכלה מכנים ההיסטוריונים של תנועת ההשכלה היהודית קבוצה של יהודים בגרמניה, בפולין ובמזרח אירופה, שהחלו במהלך המאה השמונה עשרה לעסוק בתחומים של פילוסופיה ומדעים ולהחזיק בהשקפות שעד אז לא היו מקובלות ביהדות אשכנז.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומשכילים מוקדמים

משיח

המשיח או משיח בן דוד הוא דמות מרכזית ביהדות, אמונה שבאחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיביא גאולה לעם ישראל, יילחם עם עמים רבים שונאי ישראל ויכניעם, וכך יהפוך את העולם לעולם טוב ומתוקן, יביא שלמות בתורה ובמצוות ושלום עולמי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומשיח

מתי ואיך הומצא העם היהודי?

מתי ואיך הומצא העם היהודי? הוא ספר עיון שכתב שלמה זנד.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומתי ואיך הומצא העם היהודי?

מלאני לורן

מלאני לורן (בצרפתית: Mélanie Laurent; נולדה ב-21 בפברואר 1983) היא שחקנית קולנוע, במאית ותסריטאית יהודייה-צרפתייה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומלאני לורן

מלאח

שער הכניסה למלאח בעיר מקנס חצר בית הכנסת צלאת אל עזמה במלאח מרקש מלאח (בערבית: الملاح, "אל-מלאח") הוא שמו של הרובע היהודי בערי מרוקו (שם המקביל למושגים "גטו" או רחוב היהודים בקרב עדות אשכנז).

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומלאח

מלאכת לש

לישת בצק בהלכה, מְלֶאכֶת הַלָּש היא אחת מל"ט אבות מלאכה האסורות בשבת.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומלאכת לש

מלית

בצל בבישול, מְלִית (וכן מילוי) היא מאכל או תערובת מצרכי מזון המשמשים למילוי חללים במאכלים אחרים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומלית

מליח

מָלִיחַ או הרינג (שם מדעי: Clupea. מכונה דג מלוח) הוא סוג דג גרם ממשפחת הסרדיניים אשר חי במים רדודים בצפון האוקיינוס האטלנטי והאוקיינוס השקט, בים הבלטי ובים התיכון.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומליח

מזא"ה

מזא"ה הוא שם משפחה יהודי אשכנזי שפירושו ראשי התיבות של מזרע אהרון הכהן.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומזא"ה

מזרחים

מתימן בהמתנה במחנה גאולה בדרכם לישראל במבצע מרבד הקסמים, 1949-50 מעברת כפר חסידים, 1952 "מזרחים" הוא מונח רווח בשיח הישראלי כדי לתאר יהודים מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה וצאצאיהם.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומזרחים

מזל טוב

עוגה עם הכיתוב מזל טוב "מזל טוב" היא ברכה בעברית המקובלת אצל יהודים כדי להביע איחולים לאירוע משמח ומשמעותי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומזל טוב

מזוזה

מְזוּזָה היא תשמיש קדושה יהודי הנקבעת בצדו הימני של הכניסה לבתי מגורים ומבנים אחרים ובכניסה לחדרים בתוך הבית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומזוזה

מזי"א

מזי"א הוא שם משפחה יהודי אשכנזי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומזי"א

מחמוד עבאס

מחמוד עבאס (בערבית: محمود عباس, נולד ב-15 בנובמבר 1935 בצפת), הידוע בכינוי אבו מאזן (أبو مازن), הוא נשיא הרשות הפלסטינית מאז בחירות 2005.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומחמוד עבאס

מחזור תפילה

סט מחזורים של רינת ישראל. מחזור ישן מדפוס ראם. מחזור תפילה, או בקיצור מחזור, הוא ספר תפילות לאחד או יותר ממועדי השנה היהודיים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומחזור תפילה

מבצע יונתן (סרט)

יהורם גאון בתפקיד יוני נתניהו בסרט '''מבצע יונתן''', 22 בדצמבר 1976 מבצע יונתן הוא סרט קולנוע ישראלי שהופק בשנת 1977, בבימויו של מנחם גולן, המשחזר את חטיפת נוסעי מטוס "אייר פראנס" לאנטבה שבאוגנדה וחילוצם ב"מבצע יונתן".

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומבצע יונתן (סרט)

מגי סיף

מגי סיף (באנגלית: Maggie Siff; נולדה ב-21 ביוני 1974) היא שחקנית קולנוע וטלוויזיה יהודייה-אמריקאית, אשר ידועה בעיקר מתפקידיה בטלוויזיה, כאשר גילמה את ד"ר טארה נואלס בסדרה "ילדי האנרכיה" ברשת FX Networks ואת הפסיכולוגית וונדי רודס בסדרה "מיליארדים" ברשת שואוטיים, ובקולנוע היא מוכרת מתפקידיה בסרט המותחן "פוש" (2009) ובסרט "צלו של ביל" (2009).

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומגי סיף

מדרש לקח טוב

עמוד הפתיחה - ראו להלן מדרש לקח טוב, המכונה גם פסיקתא זוטרתא, הוא ביאור על חמשת חומשי תורה ועל חמש מגילות על פי מדרשי התלמוד: מכילתא, ספרא, ספרי ויתר המדרשים הקדומים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומדרש לקח טוב

מה ידידות

"מה ידידות מנוחתך" הוא פיוט המושר בכל קהילות אשכנז מדי ליל שבת, נדפס לראשונה בקושטנדינה בספר 'זמירות ושירות ותשבחות'.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומה ידידות

מהר"ם מרוטנבורג

רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג נודע בשם המהר"ם מרוטנבורג (אחרי ד'תתק"פ (1220) – י"ט באייר ה'נ"ג (1293)), מגדולי ראשוני אשכנז בתקופת ימי הביניים ומאחרוני בעלי התוספות.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומהר"ם מרוטנבורג

מהר"ל מפראג

רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומהר"ל מפראג

מהרי"ל

רבי יעקב הלוי בן משה מולין (נקרא גם מהר"י סגל ומהר"י מולין; נולד במגנצא סביב שנת, 1355 – כ"ב באלול, 1427, וורמייזא), היה רבה של מגנצא וראש הישיבה בה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומהרי"ל

מוסינזון

מוסינזון/מוסנזון הוא שם משפחה יהודי אשכנזי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומוסינזון

מוראביה

מיקומה של מורביה בתוך האיחוד האירופי אדמות היסטוריות של צ'כיה ואזורים מנהליים נוכחיים דגל מוראביה מוראביה (בצ'כית: Morava,, גרמנית: Mähren) היא חבל הארץ המזרחי של צ'כיה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומוראביה

מורה הנבוכים

הספר "מורה הנבוכים" (נקרא גם: "מורה נבוכים") הוא ספר פילוסופיה שחיבר הרמב"ם בערבית יהודית במאה ה-12 כדי לתת מענה לספקות ותהיות שמתעוררות לאדם המאמין שהוא גם אדם רציונלי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומורה הנבוכים

מוזיאון חצר היישוב הישן

מטבח משותף כלי חביצה וגבינות כלי אחסון מפחי נפט בית כנסת האר"י מוזיאון חצר היישוב הישן הוא מוזיאון אתנוגרפי השוכן ברחוב אור החיים ברובע היהודי, בסמוך לרובע הארמני, בעיר העתיקה של ירושלים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומוזיאון חצר היישוב הישן

מוזיקה יהודית

לויים מנגנים "בכינורות ובנבלים ובמצילתיים ובכל כלי שיר בלא מספר", ולראות את זקני העם "מרקדים ואבוקות של אש בידם" ("שמחת בית השואבה", ציור מים מאת דפנה לבנון) מוזיקה יהודית היא המורשת המוזיקלית של העם היהודי לדורותיו, כוללת הן מוזיקה ליטורגית והן מוזיקה אמנותית ופופולרית, וכן מגוון קצבים וצלילים שהושפעו מתרבויות מוזיקליות שונות לאורך תקופה של 3,000 שנה, החל מהתרבות המזרח תיכונית העתיקה, ובהמשך בתרבויות השונות בארצות התפוצה שבהן היה העם היהודי מפוזר במשך כ-2,000 שנה, ועד הקמת מדינת ישראל וימינו אלה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומוזיקה יהודית

מכתב

יאן ורמיר, נערה קוראת מכתב ליד חלון פתוח (1657) כתיבת מכתב בדיו על מגילת נייר. מכתב הוא מסר כתוב, מאדם אחד למשנהו.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומכתב

מכון מורשת אשכנז

לוגו מכון מורשת אשכנז הוא מכון שנוסד בשנות ה-90 בבני ברק על ידי חוקר יהדות אשכנז הרב בנימין שלמה המבורגר.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומכון מורשת אשכנז

מים אחרונים

כלי מכסף למים אחרונים בהלכה, מים אחרונים הוא כינוי לנטילת ידיים בסיום הסעודה, קודם שמברכים ברכת המזון (להבדיל מ"מים ראשונים" – הנטילה שלפני תחילת הסעודה).

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומים אחרונים

מינץ

מינץ – שם משפחה יהודי אשכנזי שהוא שיבוש של שם העיר מיינץ שבגרמניה (מגנצא).

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומינץ

מיסטיקה יהודית

מיסטיקה יהודית (מיסטי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומיסטיקה יהודית

מירכאות

מירכאות (” ”; גם: ’ ’, ואף „ ”) הן סימני פיסוק המשמשים לסמן ציטוט, קטע דיבור או פסוקית בתוך טקסט כללי, או למטרות אחרות.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומירכאות

מילאנו

מילאנו (באיטלקית:; במילאנזית: Milán; בלטינית: Mediolanum) היא עיר ראשית בצפון איטליה ובירת מחוז לומברדיה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומילאנו

מילה קוניס

טקסט.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומילה קוניס

מיכה הלוי

הרב מיכה הלוי עם הרב שלמה משה עמאר בעלייה לקרקע בשבי דרום הרב מיכה הלוי (נולד בכ"ח בטבת ה'תשכ"ד, 13 בינואר 1964) הוא רבה הראשי האשכנזי של פתח תקווה וראש ישיבת "עטרת נחמיה" בשכונת נחלת יצחק בתל אביב-יפו.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומיכה הלוי

מיינץ

מיינץ בשנת 1890, ברקע נהר הריין הקמת בית כנסת חדש במיינץ, 1912 מיינץ (בגרמנית: Mainz;; במקורות יהודיים ידועה גם בשם מגנצא) היא עיר עצמאית והבירה של מדינת ריינלנד-פפאלץ שבגרמניה והעיר הגדולה במדינה זו.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומיינץ

מייסדי תל אביב

מייסדי העיר תל אביב היו 66 משפחות ובודדים, חברי אגודת אחוזת בית ביפו, אשר השתתפו בהגרלת המגרשים לאחוזת בית ב-11 באפריל 1909.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ומייסדי תל אביב

אמסטרדם

אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdam) היא עיר הבירה של הולנד והעיר הגדולה ביותר בה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואמסטרדם

אמיל בנבניסט

אמיל בּנבניסט (בצרפתית: Émile Benveniste; שמו בלידה: עזרא בנבניסט, 27 במאי 1902, חלב, סוריה, האימפריה העות'מאנית – 3 באוקטובר 1976, ורסאי, צרפת) היה בלשן צרפתי יהודי יליד סוריה, מומחה בשפות האיראניות, בשפות הודו, בארמנית ובשפות הודו-אירופיות אחרות; הצטיין במחקריו בתחום הדקדוק ההשוואתי של השפות ההודו-אירופיות ובבלשנות הכללית; היה מנציגי הסטרוקטורליזם, בהמשך למסורתו של דה סוסיר, וממייסדי הסטרוקטורליזם הצרפתי, לצד קלוד לוי-שטראוס וז'ורז' דומזיל.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואמיל בנבניסט

אנתוני ארווין

אנתוני לי ארווין (באנגלית: Anthony Lee Ervin; נולד ב-26 במאי 1981) הוא שחיין יהודי-אמריקאי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואנתוני ארווין

אנטון ילצ'ין

אנטון ילצ'ין, 2011 אנטון ויקטורוביץ' ילצ'ין (באנגלית: Anton Viktorovich Yelchin; ברוסית: Анто́н Ви́кторович Ельчи́н; 11 במרץ 1989 – 19 ביוני 2016) היה שחקן קולנוע יהודי-אמריקאי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואנטון ילצ'ין

אנימיזם

אנימיזם (מלטינית: anima פירושה נפש או נשמה) הוא מונח בתחום האנתרופולוגיה והפסיכולוגיה המייחס נשמה לטבע בכלל כולל החי והדומם המרכיבים אותו.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואנימיזם

אסתר קרייטמן

הינדה אסתר זינגר קרֶייטמן (בפולנית: Ester Kreitman; ביידיש: קרייטמאַן; 31 במרץ 1891 – 13 ביוני 1954) הייתה סופרת יידיש, אחותם הבכורה של הסופרים יצחק בשביס-זינגר (חתן פרס נובל לספרות) וישראל יהושע זינגר.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואסתר קרייטמן

אפרים אלימלך אורבך

אפרים אלימלך אוּרְבַּךְ (Urbach; י' בסיוון תרע"ב, 26 במאי 1912 – כ' בתמוז תשנ"א, 2 ביולי 1991) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, הוגה דעות וחוקר בתחומי היהדות.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואפרים אלימלך אורבך

אפרים בן יעקב מבון

רבי אפרים ברבי יעקב מבונא (ד'תתצ"ב - ד'תתקנ"ז, 1132–1197) היה מבעלי התוספות באשכנז, פרשן, פייטן ופוסק.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואפרים בן יעקב מבון

אפיקומן

האפיקומן היא מחצית המצה האמצעית מבין שלוש המצות שעל שולחן הסדר. נרתיק אפיקומן. 1992 האֲפִיקוֹמָן הוא כינוי למצה הנאכלת לקראת סופו של ליל הסדר, בסימן "צָפוּן" (כתחליף לאכילת קורבן פסח).

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואפיקומן

אץ קוצץ

אשכנזי מעוטר מן המאה ה-13. אָץ קוֹצֵץ הוא פיוט מתוך הקדושתא לשבת זכור, השבת שלפני פורים, שנתחברה בידי הפייטן הארצישראלי אלעזר בירבי קליר.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואץ קוצץ

אקדמות

פרוכת עם השורה האחרונה של אקדמות רקומה עליה אַקְדָמוּת מִלִּין הוא פיוט בשפה הארמית, הנאמר בקהילות אשכנז בחג השבועות בקריאת התורה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואקדמות

ארתור קסטלר

ארתור קסטלר (באמצע) בקיבוץ עין השופט, 1945 ארתור קסטלר (בהונגרית: Kösztler Artúr; 5 בספטמבר 1905 – 3 במרץ 1983) היה סופר, עיתונאי, הוגה דעות פוליטי ופילוסוף חברתי יהודי-הונגרי-אוסטרי-בריטי, אשר כתב בגרמנית ובאנגלית ספרים רבים המתייחסים למגוון נושאים, החל מאכזבתו מן הקומוניזם וכלה במוצאה, לפי השקפתו, של יהדות אשכנז.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וארתור קסטלר

ארבעת השבויים

ארבעת השבויים הם ארבעה תלמידי חכמים, אשר על פי הרב הראב"ד הראשון, נשבו על ידי שודדי ים לקראת סוף תקופת הגאונים, סביב שנת 990 לספירה, ונפדו על ידי קהילות יהודיות בארצות שונות – מצרים, קירואן שבתוניסיה, ספרד וארץ נוספת אשר מיקומה אינו ברור.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וארבעת השבויים

ארבעה טורים

ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וארבעה טורים

ארבה

ארבה מלחך עץ בסודאן. חגב סודני מדברי. למעלה במופע כחרק בודד, למטה במופע כחלק מנחיל ארבה היא צורת התקהלות של חגבים נודדים, הנעים בקבוצות ענקיות, הנחשבות למזיקות לחקלאות.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וארבה

ארון קודש

ארון הקודש בבית כנסת בפדובה, איטליה ארון קודש הוא המקום שבו נמצאים ספרי התורה בבתי הכנסת של יהודי אשכנז.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וארון קודש

אריה שטרן

הרב אריה שטרן (נולד ב-27 בנובמבר 1944, י"א בכסלו ה'תש"ה) הוא רב דתי־לאומי, לשעבר רבה הראשי האשכנזי של ירושלים, וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואריה שטרן

אריה לייב שפירא (וילנה)

הרב אריה לייב שפירא (מווילנה) (תס"ב, 1702 – ט"ו באייר תקכ"א, 19 במאי 1761) היה ספרא דדיינא בעיר וילנה שבליטא, אב"ד קהילת וילנה ומחבר "נחלת אריאל" ו"מעון אריות" על מסכת סופרים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואריה לייב שפירא (וילנה)

אשכנזי

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואשכנזי

אשכנזים (ישראל)

אשכנזים בישראל הם קבוצה חברתית בחברה הישראלית הכוללים בעיקר את המהגרים והצאצאים של היהודים האשכנזים, אשר שוהים כיום במדינת ישראל.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואשכנזים (ישראל)

אתה בחרתנו מכל העמים

אתה בחרתנו מכל העמים הן המילים הפותחות את ברכת קדושת היום בתפילת שבע לשלוש רגלים, ראש השנה ויום הכיפורים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואתה בחרתנו מכל העמים

אל מלא רחמים

"אל מלא רחמים" הוא נוסח של תפילת הזכרת נשמות הנהוגה בקהילות אשכנז המזרחי, שאותה אומר החזן לעילוי נשמתם של נפטרים, בעת הלוויה, בעת העלייה לקברו של הנפטר, בימי זיכרון ובמקרים נוספים שבהם מזכירים את זכר הנפטר.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואל מלא רחמים

אלעזר מגרמייזא

רבי אלעזר מגרמייזא (גם "גרמיזה", וגם "ורמייזא"; הכוונה לעיר וורמס) (ד'תתק"ך, 1160 – ד'תתק"ץ, 1230 בערך) היה מקובל ופוסק, מגדולי רבניהם של חסידי אשכנז ותלמידו של רבי יהודה החסיד.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואלעזר מגרמייזא

אלעזר פלקלס

רבי אלעזר פלקלס רבי אלעזר פלקלס (בכתיב מיושן: פלעקלש; ה'תקי"ד, 1754 - כ' בניסן ה'תקפ"ו 1826) היה רב וראש ישיבה אשכנזי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואלעזר פלקלס

אלתר

אלתר (נכתב גם אלטר) הוא שם משפחה שפירושו "זקן".

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואלתר

אלטשולר

אַלטְשוּלֶר (Altschuler, Aletschueler) או אַלטְשוּל (Altschul) הוא שם משפחה אשכנזי, שמקורו ככל הנראה בפראג, והוא נגזר משמו של בית הכנסת הישן בפראג ("אלטשול" פירושו 'בית כנסת ישן').

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואלטשולר

אלה אזכרה

אֵלֶּה אֶזְכְּרָה הוא פיוט שנכתב על עשרת הרוגי מלכות, חכמים שעמדו בראש הנהגת האומה ונהרגו במסגרת גזירות שמד שונות בתקופת המרידות ברומאים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואלה אזכרה

אלה שוחט

אלה חביבה שוחט (נולדה ב-28 באוגוסט 1959) היא חוקרת אמריקאית, של תרבות המזרח התיכון.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואלה שוחט

אלול

אֱלוּל (מאכדית: ulūlu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השישי במספר לפי המסורת המקראית והשנים-עשר לפי המסורת החז"לית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואלול

אליעזר בן נתן

רבי אליעזר בן נתן (נקרא גם רבי אליעזר הזקן או רבי אליעזר ממיינץ) (ד'תת"נ, 1090, לערך – ד'תתק"ל, 1170), היה מרבני תקופת הראשונים, ומבעלי התוספות הראשונים במגנצה (מיינץ) שבגרמניה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואליעזר בן נתן

אליעזר הגדול בן יצחק

רבי אליעזר הגדול בן יצחק (בערך 990 - 1060) היה מגדולי חכמי אשכנז בתחילת המאה ה-11.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואליעזר הגדול בן יצחק

אליקים לבנון

הרב אליקים לבנון קובע מזוזה בשבי דרום הרב אליקים לבנון (נולד בד' בתשרי ה'תש"י, 27 בספטמבר 1949) הוא רב המועצה האזורית שומרון, וראש ישיבת ברכת יוסף באלון מורה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואליקים לבנון

אליקים בן משולם

רבנו אליקים ב"ר משולם הלוי (בערך ד'תש"צ, 1030 – ד'תת"ס, 1100) היה מגדולי חכמי אשכנז בדורו של רש"י וחותנו של רבי יצחק ב"ר אשר הלוי (ריב"א).

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואליקים בן משולם

אליהו מזרחי

רבי אליהו מזרחי (הרא"ם; 1435–1526, רפ"ו) היה פוסק הלכה, איש מדע, סופר קומנטר ומדינאי יהודי-טורקי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואליהו מזרחי

אליהו שמאע הלוי

הרב אליהו שמאע הלוי היה רב ראשי ואב בית הדין בעיר חלב שבסוריה בין השנים 1805–1814, תקס"ה - תקע"ד.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואליהו שמאע הלוי

אליהו בכור חזן

רבי אליהו בכור חזן (תר"ח, 1848 – תרס"ח, 1908) היה אב בית דין בירושלים, החכם באשי ורבה הראשי של טריפולי שבלוב, רבה הראשי של אלכסנדריה שבמצרים ומחבר ספרים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואליהו בכור חזן

אליהו דלמדיגו

הרב אליהו בן משה אבא דלמדיגו (1458, כרתים – 1493) היה פילוסוף אריסטוטלי ותאולוג יהודי רציונליסטי, מחבר ספר בחינת הדת - בו מתח ביקורת על תורת הקבלה, ופיקפק באותנטיות של ספר הזוהר.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואליהו דלמדיגו

אליהו הנביא (פיוט)

"אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא" הוא פיוט המושר בכל קהילות אשכנז ובחלק מקהילות ספרד במוצאי שבת.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואליהו הנביא (פיוט)

אחרונים

מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואחרונים

אחוזת שמואל

אחוזת שמואל (מכונה בקיצור "אחוזה" בהגייה במלעיל) היא שכונה ותיקה ומרכזו של רובע המגורים רמות הכרמל בחיפה, השוכן על קו פרשת המים של רכס הכרמל.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואחוזת שמואל

אברהם אלברט ענתבי

אברהם (אלברט) ענתבי (Albert-Abraham Antébi; ה'תרכ"ט, 1869, דמשק – ב' באדר ב' ה'תרע"ט 4 במרץ 1919, איסטנבול) היה מהנדס ומורה, מחשובי המנהיגים והעסקנים ביישוב היהודי בארץ ישראל בתחילת המאה ה-20, בעל השפעה רבה על השלטונות העות'מאניים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואברהם אלברט ענתבי

אברהם פולק

אברהם נחום פּוֹלַק (לעיתים פולאק; קיצר את שמו גם כאב. נ. פולק, אב"נ פולק; בכתב לועזי: A. N. Poliak וגם Polak); נולד ב-2 בספטמבר 1910, נפטר ב-5 במרץ 1970; היה היסטוריון ישראלי, פרופסור להיסטוריה של ימי הביניים ומייסד החוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואברהם פולק

אברהם צבי אידלסון

אברהם צבי אידלסון (לעיתים אידלזון, לעיתים בן-יהודה) (Abraham Zevi (Zebi) Idelsohn; תרמ"ב, 1882 – י"ז באב תרצ"ח, 1938) היה מוזיקולוג יהודי-גרמני, אתנומוזיקולוג, חזן, מלחין ומורה למוזיקה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואברהם צבי אידלסון

אברהם רוויגו

רבי אברהם רוויגו (נולד ה'ת"י (1650) בקירוב; נפטר בכ"ה באדר ה'תע"ד, 12 במרץ 1714) היה מגדולי מקובלי איטליה במאה ה-17.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואברהם רוויגו

אברהם גרוסמן

אברהם גרוסמן (נולד ב-10 במרץ 1936, ט"ז אדר ה'תרצ"ו) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1999 וזוכה פרס ישראל בחקר ההיסטוריה היהודית לשנת 2003.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואברהם גרוסמן

אברהם כלפון

אברהם כַּלְפוֹן (16 בדצמבר 1900, טבריה – 4 ביולי 1983, חיפה) היה איש ציבור ישראלי, חבר הכנסת בכנסת השנייה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואברהם כלפון

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואברהם יצחק הכהן קוק

אבלות (יהדות)

אבלים אומרים קדיש בבית הקברות בהר הזיתים אֲבֵלוּת היא מצב הלכתי של האָבֵל, מי שמת אחד מקרובי משפחתו.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואבלות (יהדות)

אביגדור הכהן

הרב אביגדור בן אליהו כהן צדק (או ר' אביגדור כ"ץ, או ר' אביגדור הכהן) מווינה, היה מבעלי התוספות בסוף המאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואביגדור הכהן

אדם סנדלר

סנדלר, 2009 אדם ריצ'רד סנדלר (באנגלית: Adam Richard Sandler; נולד ב-9 בספטמבר 1966) הוא קומיקאי, שחקן, תסריטאי, מפיק ומוזיקאי יהודי אמריקאי, הידוע בסרטי הקומדיה הרבים בהם הוא מככב.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואדם סנדלר

אהרן מרדכי כהן

אהרן מרדכי הכהן (1914–1997), היה פרופסור לרפואה וחוקר מחלת הסוכרת.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואהרן מרדכי כהן

אהרן חורין

הרב אהרן חורין (בכתיב מיושן: "חארין" וגם "חארינער"; כ"ח באב ה'תקכ"ו, 3 באוגוסט 1766 – ט' באלול ה'תר"ד, 24 באוגוסט 1844) היה רבה של אראד.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואהרן חורין

אהל משה

בית כנסת בשכונת אהל משה מפת הנחלאות טקס חנוכת השכונה, תיאור מעיתון החבצלת, ספטמבר 1887 גן הבוסתן הספרדי אהל משה היא אחת מהשכונות הראשונות אשר הוקמו מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואהל משה

אהוד בנאי

זו המנגינה שלנו, סיבוב הופעות 2013/4 אהוד בנאי בהופעה בנווה שלום (1987). ברקע, יוסי אלפנט אהוד בנאי, 1997 אהוד בנאי (נולד ב-31 במרץ 1953, ט"ו בניסן ה'תשי"ג) הוא זמר-יוצר ישראלי, בן למשפחת בנאי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואהוד בנאי

אוסייק

אוסייק (בקרואטית: Osijek) היא העיר הרביעית בגודלה בקרואטיה, והגדולה ביותר בחבל סלאבוניה, ובמחוז אוסייק-ברניה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואוסייק

אורה הרצוג

אורה הֶרְצוֹג (24 בדצמבר 1924 – 10 בינואר 2022) הייתה אשת ציבור ופעילה חברתית ישראלית, רעיית הנשיא השישי של מדינת ישראל חיים הרצוג ואמו של יצחק הרצוג, הנשיא ה-11 של מדינת ישראל.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואורה הרצוג

אוריינות

שיעורי אוריינות בעולם לפי מדינות האוריינות כוללת בין היתר את יכולת הקריאה והבנת הנקרא. חייל קורא ספר אוֹריינות היא היכולת לקרוא ולכתוב, ובמשמעותה המרחיבה אל מעבר למיומנות הטכנית של הקריאה והכתיבה, היא היכולת של האדם להשתמש במיומנויות אלו לצורך העברה וקליטה של מסרים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואוריינות

אולרי טרקם

אולרי טרקם (בצרפתית: Olry Terquem; 16 ביוני 1782 – 6 במאי 1862) היה מתמטיקאי, פובליציסט והוגה דעות צרפתי יהודי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואולרי טרקם

אוזן המן

אוזני המן אוזני המן אוזן המן הוא מאפה, העשוי מבצק מתוק וממולא בפרג, שוקולד או במילוי אחר.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואוזן המן

אודט אנאבל

אודט ג'ולייט אנאבל (באנגלית: Odette Juliette Annable; נולדה ב-10 במאי 1985) היא שחקנית קולנוע וטלוויזיה אמריקאית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואודט אנאבל

איאן זירינג

איאן אנדרו זירינג (באנגלית: Ian Andrew Ziering; נולד ב-30 במרץ 1964) הוא שחקן אמריקאי-יהודי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואיאן זירינג

איסור אכילת קטניות בפסח

חותמת כשרות המיידעת כי המוצר כשר לפסח גם לנוהגים לא לאכול קטניות איסור אכילת קטניות בפסח הוא מנהג שהתקבל בחלק מקהילות ישראל כתוספת הרחקה מאכילת חמץ בחג הפסח, על אף שקטניות עצמן אינן נחשבות לחמץ.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואיסור אכילת קטניות בפסח

איסור אכילת חלב

איסור אכילת חֵלֶב הוא מצווה ביהדות אשר אוסרת אכילה של חלקים שומניים מוגדרים של בהמה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואיסור אכילת חלב

איסור הסתכלות בערווה

חסידי חובש מסכה על עיניו בנמל התעופה בן-גוריון הנחשב למקום פרוץ. איסור הסתכלות בערווה חל בהלכה היהודית על גברים ביחס לכל מראה שעלול לעורר מחשבות מיניות אסורות, המכונות הרהורים רעים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואיסור הסתכלות בערווה

איסור ייחוד

בהלכה היהודית, איסור ייחוד קובע שאסור לגבר ואישה לשהות יחד במקום סגור (או במקום שאנשים אינם מגיעים לשם), אלא אם כן הם נשואים זה לזה או קרובי משפחה מדרגה ראשונה (אבא ובת, אמא ובן, אח ואחות), או שאחד צאצא של השני (סבא ונכדה, סבתא ונכד, וכו').

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואיסור ייחוד

איציע מרדכי שכטר

דוקטור איציע מרדכי שכטר (בכתיב יידי: שעכטער; 1 בדצמבר 1927 – 15 בפברואר 2007) בלשן של השפה היידית, סופר והעורך השלישי של כתב העת "אױפֿן שװעל".

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואיציע מרדכי שכטר

איגרת שנה טובה

דוכן לממכר "שנות טובות" בתל אביב (1955) גלוית שנה טובה מתחילת המאה ה-20: דימויי מהגרים יהודים מרוסיה בלבוש מסורתי עם מטלטליהם מן העבר האחד, ומן העבר האחר אזרחי ארצות הברית בלבוש מהודר הקוראים להם להגיע לארצות הברית נשר על כרטיס ברכה שנה טובה, 1954 איגרת שנה טובה (גם: "שנה טובה" או "שנות טובות") היא כרטיס ברכה שנהוג לשלוח ערב ראש השנה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואיגרת שנה טובה

איגוד הקהילות היהודיות בהולנד

איגוד הקהילות היהודיות בהולנד (בהולנדית: Nederlands-Israëlitisch Kerkgenootschap, ובקיצור NIK) הוא ארגון גג של קהילות יהודיות בהולנד, והוא מייצג את האינטרסים של כל קהילותיה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואיגוד הקהילות היהודיות בהולנד

אייזנשטדט

אייזנשטדט או אייזנשטט (גרמנית: Eisenstat, Eisenstadt או Eisenstaedt, יידיש: אייַזנשטאָט; צורות נוספות לשם: איזנשטדט, איזנשטט, אייזנשטאט, איזנשטאט, איזנשטאדט, אייזנסטדט, אייזנשטד או אייזנשטת), הוא שם משפחה יהודי-אשכנזי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואייזנשטדט

אייזנשטיין

אייזנשטיין או איזנשטין (Eisenstein), שם משפחה גרמני ושם יהודי אשכנזי נפוץ.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואייזנשטיין

אייזנברג

אייזנברג או איזנברג (Eisenberg) הוא שם משפחה יהודי-אשכנזי נפוץ.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ואייזנברג

נר נשמה

'''נרות נשמה''' דולקים בטקס שנערך על ידי הצי האמריקני לרגל יום הזיכרון הבינלאומי לשואה. '''נר נשמה''' ליד קבר, בתוך תא שנועד להגן על הנר מפני רוח וגשם נר נשמה הוא מנהג יהודי של הדלקת נר לציון זיכרון של אדם שנפטר שמקובל כסגולה לעילוי נשמתו.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ונר נשמה

נרות שבת ויום טוב

פמוטות שבת עשויים אבן, יצירת האמן אסף קדרון נרות שבת נרות שבת שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה '''שבת''' נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הדלקת נרות שבת ויום טוב היא תקנת חכמים להדליק נר בבית לצורך מאור בליל שבת ובליל יום טוב.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ונרות שבת ויום טוב

נשיקת יד

סגן נשיא ברזיל, חוזה אלנסר, מנשק את ידו של הארכיבישוף של ברזיל בשנת 2003 נשיקת יד היא התנהגות טקסית של איחולי ברכה וביטוי כבוד.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ונשיקת יד

נתן קאסוטו

הרב נתן עמינדב יונה קאסוטו (כ"ז בתשרי תר"ע, 11 באוקטובר 1909 – ינואר 1945) היה רופא עיניים, שימש ברבנות מילאנו ובסוף 1942 התמנה לרבה של יהדות פירנצה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ונתן קאסוטו

נתן שפירא הירושלמי

רבי נתן שפירא הירושלמי (נקרא גם: נתן בן ראובן דוד (טעביל) שפירא, החיד"א מזכיר אותו בשם "הרב הנשי"א" - ה'רב נ'תן ש'פירא י'שמרהו א'להים; נולד בקרקוב, ונפטר ברגיו שבאיטליה בסביבות שנת תכ"ז, 1667), היה רב, דיין ומקובל ושד"ר בירושלים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ונתן שפירא הירושלמי

נטלי פורטמן

נטלי פורטמן (באנגלית: Natalie Portman; נולדה בשם נטע-לי הֵרְשְׁלַג; ב-9 ביוני 1981) היא שחקנית קולנוע, במאית ומפיקת קולנוע אמריקאית-ישראלית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ונטלי פורטמן

נחמיה חייא חיון

נחמיה חייא חיון (בערך 1668–1730) היה מנהיג שבתאי, שעורר את התנועה השבתאית באירופה בדור שלפני התנועה הפרנקיסטית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ונחמיה חייא חיון

נחלאות

נחלאות הוא גוש של שכונות ותיקות בלב ירושלים, שנבנו בין הרבע האחרון של המאה ה-19 לאמצע המאה ה-20.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ונחלאות

נחלת שבעה (ספר)

נחלת שבעה הוא ספרו של רבי שמואל בן דוד הלוי בן המאה ה-17, הכולל את מרבית נוסחי השטרות הנהוגים בעם ישראל בצירוף הלכות העוסקות בכתיבת שטרות ובדיניהם.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ונחלת שבעה (ספר)

נוסח אשכנז

נוֹסַח אַשְׁכְּנַז הוא נוסח התפילה המקובל אצל חלק מהיהודים יוצאי ארצות אשכנז.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ונוסח אשכנז

נוסח איטליה

סידור איטליני נוסח איטליה (או בשמותיו האחרים "מנהג איטליאני", "מנהג בני רומי", "מנהג לועזים") הוא נוסח תפילה המקובל על יהודי איטליה שאינם ממוצא אשכנזי או ספרדי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ונוסח איטליה

נוסח ספרד

נוסח ספרד הוא נוסח תפילה שהתקבל בתנועת החסידות במזרח אירופה, כשילוב יסודות מנוסח הספרדים ומנוסח אשכנז, יחד עם השפעות של הקבלה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ונוסח ספרד

נוסח צה"ל האחיד

הנוסח האחיד בצה"ל הוא כינוי לנוסח התפילה שנקבע על ידי הרב הצבאי הראשי שלמה גורן בסידור הצה"לי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ונוסח צה"ל האחיד

נוסח רומניא

נוסח רומניא (הידוע גם כ"נוסח הרומניוטים") הוא נוסח התפילה של היהודים הרומניוטים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ונוסח רומניא

נוסח הספרדים

נוסח הספרדים הוא נוסח התפילה של הסידור המקובל כיום בקרב הקהילות הספרדיות השונות ורוב יוצאי עדות המזרח (חוץ מיהודי תימן).

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ונוסח הספרדים

נורווגיה

פארק הלאומי פלוגפונה אתרי מורשת עולמית. ממוזער נורווגים ביום החוקה, 17 במאי 2005 הפרלמנט הנורווגי - הסטורטינג, באוסלו נורווגיה (נקראת רשמית ממלכת נורווגיה; בנורווגית: Kongeriket Norge בנורווגית ספרותית; Kongeriket Noreg בנורווגית חדשה) היא מדינה נורדית בסקנדינביה שבצפון אירופה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ונורווגיה

נודל

קטגוריה:שמות משפחה יהודיים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ונודל

ניצן-חן רזאל

ניצן חן רזאל (נולד ב-5 ביוני 1975) הוא כנר וזמר ישראלי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וניצן-חן רזאל

ניחום אבלים

ניחום אבלים היא מצווה לנחם את מי שמת לו קרוב מ'שבעה קרובים', ובכך לעשות עמו חסד.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וניחום אבלים

סמבטיון

יהודים מחכים על הגדה של נהר הסמבטיון. חלון ויטראז' בכנסייה בעיר פרנקפורט על האודר בגרמניה הסמבטיון (או סבטיון) הוא נהר אגדי שלפי התלמוד והמדרשים, אל הארץ שמעבר לו הוגלו עשרת השבטים על ידי מלך אשור, שלמנאסר החמישי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וסמבטיון

ססיליה רות

ססיליה אדית' רוטנברג גוטקין (בספרדית: Cecilia Edith Rotenberg Gutkin; נולדה ב-8 באוגוסט 1958) היא שחקנית קולנוע יהודייה-ארגנטינאית, זוכת שני פרסי גויה ופרס האקדמיה האירופית לקולנוע לשנת 1999 עבור תפקידה בסרטו של פדרו אלמודובר "הכל אודות אמא".

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וססיליה רות

סעדיה מדמוני

הרב סעדיה (סעיד) מדמוּני (תעתיק מדויק: מצ'מוני) (? - כ' בתשרי תר"ן, 15 באוקטובר 1889) היה רב יוצא תימן, יליד העיירה חאפד, מעין פרבר של צנעא הבירה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וסעדיה מדמוני

סעודת יום שבת

סעודת יום השבת היא הסעודה השנייה שנערכת בשבת מתוך שלוש הסעודות אותן חייבים לאכול בשבת.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וסעודת יום שבת

ספר מצוות גדול

ספר מצוות גדול (סמ"ג) הוא ספר הלכה המבאר את יסודות תרי"ג מצוות לפי התלמוד והפוסקים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וספר מצוות גדול

ספר תורה

יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וספר תורה

ספר האגור

ספר האגור הוא ספר הלכה שנכתב על ידי רבי יעקב לנדא, חכם שחי בחצי השני של המאה ה-15 (המחצית הראשונה של המאה השנייה של האלף השישי במניין השנים בלוח העברי).

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וספר האגור

ספר יהודית

יהודית עם הראש הכרות של הוֹלוֹפֶרְנֶס (ציור של שארל מלין - 1630) יהודית והולופרנס (ציור של קאראווג'ו. 1598-1599) כשיהודית הגיעה לבתוליה היא הודיעה לעם על מעשיה, הראתה להם את ראשו של הולופרנס והציעה להם לצאת למלחמה (ציור של ז'ולס קלוד זיגלר, 1847) שר צבאו של נבוכדנצר (ציור של קריסטופני אלורי מ -1613) ברקלי) ספר יהודית הוא אחד הספרים החיצוניים לתנ"ך, שעוסק ככל הנראה בתקופת שלטון ממלכת פרס בארץ ישראל (המאות ה-6 עד ה-4 לפנה"ס).

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וספר יהודית

ספרות חז"ל

ספרות חז"ל היא מכלול הטקסטים שנכתבו על ידי חז"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) - המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד סוף המאה ה-6.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וספרות חז"ל

ספרי אמ"ת

תחילת ספר תהילים סִפְרֵי אֱמֶ"ת הוא הכינוי לשלושת הספרים אשר פותחים את קובץ הכתובים בתנ"ך - איוב, משלי ותהילים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וספרי אמ"ת

ספריית בית אל

ספריית בית אל היא הוצאת ספרים ורשת חנויות ספרים לציבור הדתי והמסורתי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וספריית בית אל

ספירת העומר

סְפִירַת הָעוֹמֶר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לספור כל יום במשך 49 ימים, החל מהקרבת מנחת העומר.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וספירת העומר

סקרלט ג'והנסון

סקרלט אינגריד ג'והנסון (באנגלית: Scarlett Ingrid Johansson; נולדה ב-22 בנובמבר 1984) היא שחקנית, מפיקה, זמרת ודוגמנית יהודייה-אמריקאית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וסקרלט ג'והנסון

סרט בורקס

זאב רווח, צילום מסט הסרט חגיגה בסנוקר סרט בורקס היא סוגה קולנועית שהייתה נפוצה בקולנוע הישראלי משנות השישים והשבעים עד אמצע שנות השמונים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וסרט בורקס

סלנג

סלנג (בעברית: עָגָה) הוא שימוש לא תקני בשפה, לעיתים על ידי קבוצה חברתית מסוימת, לרבות המצאת מילים חדשות שלא קיימות במשלב התקני, או ייבוא מילים משפה אחרת.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וסלנג

סלט אוליבייה

סלט אוליבייה סלט אוליבייה במסעדה סלט אוליבייה (ברוסית: Салат Оливье) הוא סלט תפוחי אדמה רוסי אשר ידוע בעולם על שמו של הטבח לוסיאן אוליבייה, שהיה גם הבעלים והשף של מסעדת הרמיטאז', אחת המסעדות המפורסמות ביותר במוסקבה בשעתה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וסלט אוליבייה

סליחות

כותל המערבי רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וסליחות

סברי מרנן (סדרת טלוויזיה)

סַבְרִי מָרָנָן היא קומדיית מצבים ישראלית, המשודרת החל מ-4 באוגוסט 2011.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וסברי מרנן (סדרת טלוויזיה)

סביבון

טקסט.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וסביבון

סדר רב עמרם גאון

סדר רב עמרם גאון הוא סידור תפילה שנערך על ידי רב עמרם גאון בן המאה התשיעית והוא אחד מסדרי התפילה היהודיים הקדומים ביותר.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וסדר רב עמרם גאון

סדר ליל ראש השנה

סדר ליל ראש השנה הוא מנהג יהודי הכולל אכילת מאכלים סמליים, ואמירת תפילות במהלך סעודת ליל ראש השנה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וסדר ליל ראש השנה

סימני כשרות בבעלי חיים

בהלכה סימני כשרות בעלי חיים הם סימני היכר המובאים בתורה, שעל פיהם נקבע איזה בעל חיים מותר באכילה ואיזה אסור.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וסימני כשרות בבעלי חיים

סיני אדלר

הרב סיני יצחק הלוי אדלר (תמוז תרפ"ח, 11 ביולי 1928 – י"ט בתמוז ה'תש"פ, 11 ביולי 2020) היה רבה הראשי של אשדוד ומרבני כולל מר"ץ במבשרת ציון.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וסיני אדלר

סיסטיק פיברוזיס

סיסטיק פיברוזיס או ציסטיק פיברוזיס (Cystic fibrosis או CF בקיצור; בעברית: לַיֶּפֶת כִּיסְתִית) היא מחלה תורשתית קשה המשפיעה על הריאות, הלבלב, בלוטות הזיעה, מערכת העיכול ומערכת המין.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וסיסטיק פיברוזיס

עמוד האש (סדרת טלוויזיה)

כריכת האלבום המפואר "עמוד האש" שליווה את הסדרה וראה אור בהוצאת שקמונה וכתר הוצאה לאור עמוד האש היא סדרת טלוויזיה תיעודית של רשות השידור ששודרה ב על תולדות הציונות.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ועמוד האש (סדרת טלוויזיה)

עקרות הלכתית

"עקרות הלכתית" (לעיתים גם עקרות דתית או אי־פריון הלכתי) הוא מצב שבו אישה יהודייה בריאה ופוריה אינה יכולה להרות בשל קיום הלכות נידה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ועקרות הלכתית

עקיבא איגר

רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ועקיבא איגר

ערבית יהודית

דף מגניזת קהיר, חלקו כתוב בערבית-יהודית אלחוררייא, עיתון מודרני בערבית יהודית שיצא לאור בטנג'יר (בתמונה גיליון מ-4 באוגוסט 1922) ערבית יהודית היא קבוצת אתנולקטים, אשר דוברו בפי יהודים שחיו בספרד ובארצות ערב.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וערבית יהודית

ערביי ארץ ישראל

מפת ארץ ישראל הביזנטית במאה ה-7, בעת הכיבוש הערבי ערביי ארץ ישראל, ערביי דרום-סוריה או ערביי פלשתינה (באנגלית: Arabs of Palestine; בערבית: عرب فلسطين) היו השמות המקובלים לערבים תושבי ארץ ישראל טרם השתרשות הלאומיות הפלסטינית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וערביי ארץ ישראל

עשבי תיבול

עציץ רוזמרין נבטי בזיליקום עשבי תיבול הוא שם כולל לכל אותם צמחים אשר ניתן להשתמש בהם לתיבול "כמו שהם" - ללא ייבוש, טחינה, בישול או עיבוד אחר כלשהו.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ועשבי תיבול

על הנסים

תצ"ח (1738) מאוספי הספרייה הלאומית תצ"ח (1738) מאוספי הספרייה הלאומית תפילת על הנסים כחלק מברכות הדלקת הנרות, נוסח יהודי מרוקו תפילת עַל הַנִּסִּים היא תוספת לתפילת העמידה ולברכת המזון הנאמרת בחנוכה ופורים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ועל הנסים

עלי יסיף

עלי יסיף (נולד ב-1946, בוקרשט, רומניה) הוא חוקר פולקלור יהודי והסיפור העברי של ימי הביניים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ועלי יסיף

עלינו לשבח

עלֵינו לשבֵּח היא תפילה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ועלינו לשבח

עלילת דם

תיאור עלילת דם שהתרחשה כביכול ברגנסבורג בשנת 1476. האיור משנת 1627. היהודים בתמונה מקיזים את דמם של ילדים נוצרים ואוגרים אותו לקראת הפסח. עלילת דם היא האשמה שקרית אנטישמית כלפי יהודים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ועלילת דם

עליות מגורשי ספרד ופורטוגל

עליות מגורשי ספרד ופורטוגל הם גלי העלייה לארץ ישראל של מגורשי חצי האי האיברי וצאצאיהם לארץ ישראל.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ועליות מגורשי ספרד ופורטוגל

עליית בעלי התוספות

44.4 עליית בעלי התוספות (מכונה גם עליית שלוש מאות הרבנים), הייתה תנועה של קבוצות עולים, שהגיעו בתקופה הצלבנית לארץ ישראל החל מראשית המאה ה-13 ובמהלכה, מאנגליה ומצרפת.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ועליית בעלי התוספות

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ועברית

עגינות

עגינות היא מונח ביהדות שמלכתחילה יוחד לציון מצבה של אישה שבעלה הלך למרחקים ואין ידוע מה עלה בגורלו והאם הוא חי או מת, כלומר, לאישה הנשואה כהלכה, שאבדו עקבות בעלה, ועל כן היא לא חיה עם בן זוגה, והיא אסורה להינשא לאחר.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ועגינות

עד שיום אחד

עד שיום אחד הוא רומן ראשון מאת שמי זרחין שיצא לאור בהוצאת כתר, ירושלים, בשנת 2011.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ועד שיום אחד

עדות אשכנז

#הפניה יהדות אשכנז.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ועדות אשכנז

עוגת ספוג

'''פאן די ספניה''' - עוגת ספוג איטלקית רולדה ביתית עם מילוי פודינג לימון עוגת ספוג (נקראת גם: עוגת תופין, מגרמנית: טורט; ביידיש: לֶקֶך או לעקעך - ראו הסבר בהמשך) היא עוגה בעלת מרקם אוורירי הנובע מהיותה מבוססת על קצף ביצים אשר אל תוכו "מקופלים" שאר מרכיבי העוגה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ועוגת ספוג

עוגת דבש

פרוסות עוגת דבש לצד תפוח בדבש עוגת דבש או לעקעך היא עוגה המומתקת באמצעות דבש, והנאכלת באופן מסורתי בראש השנה, בעיקר על ידי יהדות אשכנז.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ועוגת דבש

פמגוסטה

מסגד לאלה מוסטפא פאשה במבנה קתדרלת ניקולאוס הקדוש מן המאה ה-14 נמל פמגוסטה. תחריט מספרו של אולפרט דאפר, אמסטרדם, 1703 פמגוסטה (ביוונית: Αμμόχωστος (אמוכוסטוס); בטורקית: Gazimağusa או Mağusa (מאוסה)) היא עיר נמל לחוף המזרחי של האי קפריסין.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ופמגוסטה

פאולה עבדול

פולה ג'ולי עבדול (באנגלית: Paula Julie Abdul - IPA: /pɔːlə ˈæbduːlˈ/. נולדה ב-19 ביוני 1962) היא זמרת, רקדנית וכוריאוגרפית יהודייה-אמריקאית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ופאולה עבדול

פסח

חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ופסח

פסוקי דזמרא

"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוני פסוקי דזמרא הם חלק מתפילת שחרית שתיקנו חז"ל הנפתחים בברכת "ברוך שאמר" ומסתיימים בברכת "ישתבח".

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ופסוקי דזמרא

פראן דרשר

פרנסין ג'וי דרשר (באנגלית: Francine Joy Drescher; נולדה ב-30 בספטמבר 1957) היא שחקנית קולנוע וטלוויזיה, תסריטאית, מפיקה וסופרת יהודייה-אמריקאית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ופראן דרשר

פרנק

קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות משפחה יהודיים קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים קטגוריה:שמות משפחה גרמניים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ופרנק

פרנקים (כינוי)

פרנקים או פרנג'ים, הוא כינוי לאירופאים הנפוץ בשפות, תרבויות ואזורים שונים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ופרנקים (כינוי)

פרעות רינדפלייש

פרעות רינדפלייש (בגרמנית: Rintfleisch-Pogrom או Rintfleisch-Verfolgung) היו סדרת פרעות ביהודים שנערכו בדוכסות בוואריה שבאימפריה הרומית הקדושה (כיום שטחי פרנקוניה ופפאלץ עלית) בקיץ 1298, ה'נ"ח.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ופרעות רינדפלייש

פרשת נח

עגינת התיבה של נח לאחר המבול פרשת נֹחַ היא פרשת השבוע השנייה בספר בראשית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ופרשת נח

פרשת קדושים

בול ישראלי לכבוד חגיגות העשור להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. על הבול מופיע הציווי "ואהבת לרעך כמוך" בשפות שונות. איור מעשה ידי צ'ארלס פוסטר משנת 1897, המתאר את עבודת המולך - הקרבת בן לפסל של המולך פָּרָשַׁת קְדֹשִׁים היא פרשת השבוע השביעית בספר ויקרא.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ופרשת קדושים

פרשת בא

273x273px פָּרָשַׁת בֹּא היא פרשת השבוע השלישית בספר שמות.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ופרשת בא

פרשת בראשית

אדם בצלם אלוהים פרשת בְּרֵאשִׁית היא פרשת השבוע הראשונה בספר בראשית ובתורה כולה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ופרשת בראשית

פרשת בחוקותי

מתנות כהונה פרשת בְּחֻקֹּתַי היא הפרשה העשירית והאחרונה בספר ויקרא.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ופרשת בחוקותי

פרשת בהר

שלט בבית פרטי בירושלים המצהיר שכל תוצרת הגינה הפקר בשל שנת שמיטה פרשת בְּהַר (או בְּהַר סִינַי) היא פרשת השבוע התשיעית בספר ויקרא.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ופרשת בהר

פרשת הקורבנות

פרשת הקרבנות (לפעמים בקיצור רק "קרבנות") במקורה נועדה כדי ללמוד מספר קטעים מן המקרא המשנה והתלמוד לאחר ברכות התורה, היא הורחבה בידי מקובלי צפת והפכה להיות זכר לסדר העבודה היומי בבית המקדש.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ופרשת הקורבנות

פרשת השבוע

פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ופרשת השבוע

פרשת ויצא

חלק מפרשת ויצא בספר תנ"ך משנת 1300 "וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה, וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ." פרשת וַיֵּצֵא היא הפרשה השביעית בספר בראשית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ופרשת ויצא

פרדס חנה-כרכור

מבט על המושבה פרדס חנה ב-1938 בית האכר בפרדס חנה-כרכור פַּרְדֵּס חַנָּה–כַּרְכּוּר היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל, שנוצרה בשנת 1969 מאיחוד שתי המועצות המקומיות פַּרְדֵּס חַנָּה (נוסדה ב-1929) וכַּרְכּוּר (נוסדה ב-1913).

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ופרדס חנה-כרכור

פרופייט דוראן

יצחק בן משה הלוי (כאשר נאלץ להמיר דתו באונס, הוצמד לו שם נוצרי - פְּרוֹפִייַט דּוּרַאן; מכונה גם האפודי על שם חיבורו, שמהווה ראשי תיבות של שמו אני פרופייט דוראן), היה חכם יהודי, רופא ופילוסוף.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ופרופייט דוראן

פרוג'ה

פרוג'ה (באיטלקית) היא עיר במרכז איטליה, בירתם של מחוז אומבריה ונפת פרוג'ה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ופרוג'ה

פרויד (פירושונים)

פְרוֹיד (Freud) הוא שם משפחה יהודי־אשכנזי, השם הוא וריאציה של המילה (והשם) ביידיש פריידה שמשמעותה ביידיש היא שמחה או אושר.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ופרויד (פירושונים)

פרישמן

פרישמן (גרמנית: Frischmann) הוא שם משפחה יהודי-אשכנזי נפוץ שמקורו בגרמנית ופירושו אדם רענן.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ופרישמן

פרישה סמוך לווסת

מחזור וסת אופייני בהלכות טהרת המשפחה פרישה סמוך לווסת היא החיוב על בני זוג להימנע מקיום יחסי אישות, במועד שעל פי ההלכה צפוי וסת האישה להופיע.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ופרישה סמוך לווסת

פרידמן

פרידמן (ביידיש; פרידמאן או פריעדמאן, בגרמנית: Friedmann; נכתב גם Friedman, Freedman, Frydman, Friedemann, Fridman) הוא שם משפחה יהודי-אשכנזי נפוץ.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ופרידמן

פתיתים

פתיתים בצורות שונות פתיתים (מכונים גם "אורז בן-גוריון" או קוסקוס ישראלי מאנגלית: Israeli couscous) הם גרגרים העשויים מרכיבים הדומים לפסטה אך בניגוד לפסטה, עוברים תהליך של אפייה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ופתיתים

פלאח

ציור של שלושה פלאחים משנת 1835 פלאח (בערבית: فلاح) הוא כינוי בערבית לעובד אדמה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ופלאח

פלסטינים

פלסטינים (בערבית: فلسطينيون; תעתיק מדויק: פלסטינִיּוּן) הם האוכלוסייה שמוצאה באוכלוסייה הערבית שגרה בשטחי המנדט הבריטי על ארץ ישראל המערבית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ופלסטינים

פלבן

הנסיך קרול מרומניה רוכב בראש חייליו לעיר פלבן לאחר כיבושה מידי העות'מאנים קפלת המאוזוליאום של גאורגיוס הקדוש המוזיאון ההיסטורי בפלבן בניין העירייה בפלבן התיאטרון בפלבן תחנת הרכבת בעיר פלבן (בבולגרית: Плевен) היא העיר השביעית בגודלה בבולגריה, בירת מחוז פלבן וממוקמת 170 קילומטרים צפונית מזרחית לבירה סופיה, באמצע המישור ההררי של הדנובה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ופלבן

פליקס דה מנשה

הברון פליקס דה מנשה (בצרפתית: Felix De Menasce; 1 באוגוסט 1865 – 20 ביולי 1943) היה מנהיג בכיר בקהילה היהודית במצרים, דמות מרכזית בכלכלת מצרים ומהבולטים בפעילים הציונים מבין יהודי צפון אפריקה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ופליקס דה מנשה

פטרונים

שמות פטרונימיים באיסלנד. שמו הפרטי של האב מסומן בקו תחתי בתוך שמות המשפחה של הבן והבת. שמות המשפחה מורכבים משמו הפרטי של האב עם סיומת "בן" או "בת". פטרונים הוא שם משפחה המבוסס על השם הפרטי של האב, הסב או אדם אחר מאבות המשפחה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ופטרונים

פטה (ממרח)

מגוון סוגי פטה וטרין דני ביתי טרין סלמון, מוגש כשלצידו שמנת בעשבי תיבול פָּטֶה (מצרפתית: Pâté, תערובת בשר קצוץ ושומן) הוא ממרח בשר (אם כי קיימות גם גרסאות צמחוניות), המוגש לרוב עם קלי או קרקר כמתאבן.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ופטה (ממרח)

פבלו רוזנברג

פבלו רוזנברג (נולד ב-6 באפריל 1965) הוא זמר ומוזיקאי ישראלי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ופבלו רוזנברג

פגי ליפטון

מרגרט אן "פגי" ליפטון (באנגלית: Margaret Ann "Peggy" Lipton; 30 באוגוסט 1946 – 11 במאי 2019) הייתה שחקנית, זמרת ודוגמנית יהודייה-אמריקאית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ופגי ליפטון

פול ראד

פול סטיבן ראד (באנגלית: Paul Stephen Rudd; נולד ב-6 באפריל 1969) הוא שחקן קולנוע ותסריטאי יהודי-אמריקאי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ופול ראד

פולטת שכבת זרע

בהלכה, פולטת שכבת זרע היא אישה שיוצאת מנרתיקה שכבת זרע לאחר קיום יחסי אישות, שמחילה עליה טומאה למשך יום אחד, כטומאת בעל קרי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ופולטת שכבת זרע

פוליגמיה

פּוֹלִיגַמְיָה (בעברית נִשּׂוּאֵי כֶּפֶל או רב-זוגיות) היא ריבוי בני זוג.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ופוליגמיה

פוליגמיה ביהדות

על פי התורה מותר לגבר לשאת יותר מאישה אחת, תופעה המכונה "פוליגיניה" (או בשם היותר כללי "פוליגמיה"), אולם, בתחילת תקופת הראשונים הוסכם על ידי רוב קהילות ישראל, על איסור לשאת יותר מאישה אחת, איסור המכונה "חרם דרבנו גרשום".

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ופוליגמיה ביהדות

פוליגיניה

שלמה המלך נודע בשל הפוליגיניה המרובה שקיים: הוא נשא 700 נשים, ובנוסף היו לו 300 פילגשים פוליגיניה (ביוונית: "נשים רבות") היא מקרה פרטי של פוליגמיה, שבו מתקיימים יחסי נישואים בין גבר אחד למספר נשים באותה עת (לפחות שתיים).

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ופוליגיניה

פיטר קויוטי

פיטר קויוטי (באנגלית: Peter Coyote; נולד ב-10 באוקטובר 1941) הוא שחקן קולנוע יהודי-אמריקאי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ופיטר קויוטי

פיוט

הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ופיוט

פייגין

פייגין (באנגלית: Feigin או Faigin) הוא שם משפחה יהודי-אשכנזי נפוץ.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ופייגין

צ'ארלסטון (קרוליינה הדרומית)

צ'ארלסטון (באנגלית: Charleston) היא עיר במחוז צ'ארלסטון בקרוליינה הדרומית בארצות הברית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וצ'ארלסטון (קרוליינה הדרומית)

צמאה נפשי

"צָמְאָה נַפְשִׁי" הוא פיוט שכתב אברהם אבן עזרא במאה ה-12.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וצמאה נפשי

צמח דוד

שער הספר "צמח דוד", פרנקפורט דמיין תנ"ב, 1592 צמח דוד היא כרוניקה היסטורית בשני חלקים שחיבר רבי דוד גנז (1541 - 1613) הכוללת את דברי ימי ישראל ודברי ימי העמים מבריאת העולם ועד לזמנו של המחבר.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וצמח דוד

צניעות (יהדות)

צניעות במשמעה הרחב מייצגת אופן התנהגות מוסרית שעיקרה הימנעות מהתנהגות מוחצנת האמורה להעיד על תכונותיו של האדם.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וצניעות (יהדות)

צרפת

צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וצרפת

צבי אלדרוטי

צבי אלדרוטי (9 במאי 1934 - 13 באפריל 2018) היה פוליטיקאי ומנהל ישראלי שכיהן כראש המועצה המקומית מגדל העמק במשך 18 שנים, כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, כמנהל עמידר וחברות אחרות, והיה חבר כנסת.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וצבי אלדרוטי

צבי פסח פרנק

הרב צבי פסח פְרַנְק (נכתב גם פראנק, כ"א בטבת ה'תרל"ג, 20 בינואר 1873 – כ"א בכסלו ה'תשכ"א, 10 בדצמבר 1960) היה דיין ואב בית הדין בירושלים, פוסק בכיר ומפורסם, מחבר ספר השו"ת הר צבי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וצבי פסח פרנק

צבי לנגרמן

יצחק צבי לנגרמן (נולד ב-1951) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לערבית באוניברסיטת בר-אילן, כיהן בעבר כראש המחלקה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וצבי לנגרמן

צבי הירש להרן

צבי הירש להרן (בהולנדית: Hirsch Lehren; ביידיש: לעהרן; אפריל 1784 – 24 באוקטובר 1853, ה'תקמ"ד - כ"ב בתשרי ה'תרי"ד) היה בנקאי ונדבן יהודי-הולנדי, ראש ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם והרוח החיה בו מ-1817 ועד מותו.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וצבי הירש להרן

צבי הירש לוין

רבי צבי הירש לוין תחריט דיוקן הרב צבי הירש לוין משנת 1798 הרב צבי הירש (הירשל) לוין (נקרא גם צבי הירש ברלין; ה'תפ"א, 1721 - ה' באלול ה'תק"ס, 26 באוגוסט 1800), מגדולי רבני אשכנז בדורו, רב הקהילה בברלין בימי צמיחתה של תנועת ההשכלה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וצבי הירש לוין

צוקרמן

צוקרמן (בגרמנית: Zuckermann ביידיש: צוקערמאַן) הוא שם משפחה יהודי-אשכנזי שמקורו מגרמנית או מיידיש ופירושו "איש סוכר".

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וצוקרמן

צור משלו אכלנו

"צור משלו אכלנו" (או בקיצור "צור משלו") הוא זמר שנהגו לשיר בסעודת שבת, והתקבל בתפוצות ישראל.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וצור משלו אכלנו

צוואר ממולא

צוואר ממולא צוואר ממולא (ביידיש: העלזעל) הוא מאכל מהמטבח היהודי האשכנזי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וצוואר ממולא

צימעס

צימעס עם בשר ואורז צִימֶעס הוא תבשיל מתוק מהמטבח האשכנזי, העשוי מגזר קצוץ (כיום בדרך כלל מגזר גמדי), מבושל עם סוכר וצימוקים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וצימעס

ציצית

ציצית היא מצוות עשה מהתורה לקשור לכל בגד בן ארבע פינות ('כנפות') ארבע קבוצות פתילים, אחת בכל פינה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וציצית

ציון הלא תשאלי

צִיּוֹן, הֲלֹא תִשְׁאֲלִי הוא שיר כיסופים לארץ ישראל מאת רבי יהודה הלוי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וציון הלא תשאלי

ציונות ברוסיה

התנועה הציונית ברוסיה, הייתה חלק נכבד מן התנועה הציונית בכללה; שכן, במחצית המאה ה-19, כאשר החלה ראשית הציונות התגוררה רוב יהדות העולם במזרח אירופה, וחלק ניכר ממנה באימפריה הרוסית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וציונות ברוסיה

קצנלנבוגן

קָצֵנֶלְנְבּוֹגֶן (Katzenelnbogen) הוא שמה של טירה בגרמניה, בעקבותיה התפתחה העיירה קצנלנבוגן, אשר שימשה בעבר כבירת המחוז ההיסטורי קצנלנבוגן.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וקצנלנבוגן

קציצה

קציצות תירס אינדונזיות קציצות פלאפל מטוגנות מהמטבח הדני, דומות לקציצות המקובלות במטבח האשכנזי בישראל קציצה היא מאכל העשוי מרכיבים קצוצים או טחונים המעוצבים באמצעות חומר מדביק לכדי צורה אחידה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וקציצה

קרל מרקס

קרל היינריך מרקס (בגרמנית: Karl Heinrich Marx; 5 במאי 1818 – 14 במרץ 1883) היה פילוסוף, כלכלן, סוציולוג, היסטוריון, עיתונאי וסוציאליסט גרמני ממוצא יהודי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וקרל מרקס

קרל סקורצקי

קרל לאון סקורצקי הוא רופא נפרולוג, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן בעבר היה פקולטה לרפואה בטכניון, ראש מכון רפפורט למחקר במדעי הרפואה ומנהל הפיתוח הרפואי והמחקרי ב בה גם שמש בעבר כמנהל המחלקה לנפרולוגיה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וקרל סקורצקי

קרל הגדול

קרל הגדול (בלטינית: Carolus Magnus, בצרפתית מודרנית: Charlemagne, מבוטא "שארלמאן"; בגרמנית: Karl der Große, 2 באפריל 742/7 – 28 בינואר 814) היה מגדולי שליטי אירופה בימי הביניים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וקרל הגדול

קריאת התורה

קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וקריאת התורה

קריסטן סטיוארט

סטיוארט, 2007 קריסטן ג'יימס סטיוארט (באנגלית: Kristen Jaymes Stewart; נולדה ב-9 באפריל 1990) היא שחקנית וקולנוענית אמריקאית ממוצא יהודי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וקריסטן סטיוארט

קלונימוס

* קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים קטגוריה:שמות פרטיים לגברים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וקלונימוס

קלונימוס בן משולם

רבי קָלוֹנִימוּס ממגנצא ("בן רבנא משולם בן רבנא קלונימוס בן רבנא משה בן רבנא קלונימוס") חי ופעל בתחילת המאה ה-11), על פי האגדה קיבל את הפיוט ונתנה תוקף ממחברו אמנון ממגנצא.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וקלונימוס בן משולם

קלונימוס בן יהודה

רבי קלונימוס בן יהודה היה פייטן אשכנזי בן משפחת קלונימוס שחי בסוף המאה ה-11.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וקלונימוס בן יהודה

קלונימוס הזקן

קָלוֹנִימוּס בן יצחק הזקן היה רב ומקובל, מגדולי חכמי יהדות אשכנז בסוף המאה ה-11, בן למשפחת קלונימוס.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וקלונימוס הזקן

קלוד ברי

קלוד בֵּרִי (בצרפתית: Claude Berri, נולד כקלוד ברל לנגמן (Claude Berel Langmann); 1 ביולי 1934, פריז – 12 בינואר 2009) היה במאי קולנוע, שחקן, מפיק קולנוע ותסריטאי יהודי-צרפתי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וקלוד ברי

קטניות

שקי קטניות בשוק באוגנדה קִטְנִיּוֹת (ביחיד: קִטְנִית; שם מדעי: Fabaceae, לעיתים Leguminosae) היא משפחת צמחים בעלי פרחים הנמנית עם סדרת הקטניתאים (Fabales).

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וקטניות

קבר רבי מאיר בעל הנס

תמונת הקבר בשנת 1894 250px קבר רבי מאיר בעל הנס נמצא לחוף הכנרת, בשדרות אליעזר קפלן בדרומה של טבריה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וקבר רבי מאיר בעל הנס

קבלת שבת

קבלת שבת היא קבוצת מזמורי תהילים ופיוט הנאמרים בבית הכנסת בזמן המעבר בין ערב שבת לליל שבת, בין תפילת מנחה של חול לתפילת ערבית של שבת, ומציינת את תחילתה של השבת.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וקבלת שבת

קבלה

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וקבלה

קהלת מוסר

העמוד הראשון של "קהלת מוסר" "קֹהֶלֶת מוסר" היה כתב עת עברי שהוציא לתקופה קצרה משה מנדלסון בברלין ב-1755; מכתב העת יצאו רק שני גיליונות, שמונה עמודים בכל אחד מהם, ומבחינות מסוימות זהו כתב העת המודרני הראשון בעברית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וקהלת מוסר

קהילות אה"ו

בית הקברות היהודי באלטונה קהילות אה"ו או איחוד ג' קהילות הייתה התאגדות של הקהילות היהודיות בעיר המבורג ובעיירות אלטונה וואנדסבק הסמוכות לה (היום שכונות בהמבורג) שהתקיימה בשנים 1674–1811.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וקהילות אה"ו

קופת מעות ארץ הקודש

קופת מעות ארץ הקודש היה מנגנון איסוף "מעות ארץ ישראל" מאת יהודי אשכנז בארצות הגולה בעיקר מרוסיה הלבנה למען היישוב האשכנזי בארץ ישראל שהיה אז בעיקרו מקרב החסידים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וקופת מעות ארץ הקודש

קורבן האהבה

קורבן האהבה הוא סרט עלילתי עצמאי משנת 1992 של ימין מסיקה וירמי קדושי בעלי חברת "הפקות המזרח".

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וקורבן האהבה

קוגל

קוגל תפוח אדמה קוגל (בהגיית יוצאי גליציה ופולין: קיגל) היא פשטידה נפוצה בקרב יהודי אשכנז ומזרח אירופה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וקוגל

קוואס

מוכרת קוואס מחבית בקייב שבאוקראינה קוואס ביתי במהלך תסיסה קְווַאס (ברוסית: квас; בפולנית: kwas chlebowy) הוא משקה מוגז, מיוצר מתסיסה של חיטה ושעורה, בעל אחוזי אלכוהול נמוכים מאוד (עד 1.2% ולרוב משמעותית פחות), צבעו חום עד שחור וטעמו מתוק עם חמיצות.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וקוואס

קוואטער

קְוַאטֶער או כפאטיר (מיידיש) מנהג של יהדות אשכנז, כינוי לאדם אשר מגיש את התינוק לסנדק לפני ברית המילה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וקוואטער

קיפניס

קיפניס (באוקראינית: Кіпнiс) הוא שם משפחה יהודי אשכנזי שמקורו ככל הנראה הכינוי האוקראיני "קירפוניס"- שמשמעותו "פחוס אף", "חרומאף".

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וקיפניס

קיטל

קיטל קיטל ("גלימה" ביידיש) או "סַרְגֶנֶס" (ביידיש מערבית) היא גלימה לבנה שלובשים יהודים אשכנזים דתיים במועדים מיוחדים, בליל הסדר ובימים נוראים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וקיטל

קיטי פרייד

קתרין אן "קייט" פרייד (באנגלית: Katherine Ann "Kate" Pryde) היא דמות בדיונית של גיבורת-על יהודיה אמריקנית המופיעה בחוברות הקומיקס ביקום מארוול קומיקס, ומשויכת לרוב לקבוצת אקס-מן.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וקיטי פרייד

קידוש

קידוש על היין בערב שבת. איור מתוך הספר The spirit of the Ghetto משנת 1902 על חיי היהודים בארצות הברית קידוש ביהדות הוא אִזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וקידוש

ר"י הזקן

רבי יצחק בן שמואל הזקן מדַמְפִּיֶיר (או דַנְפִּיֶיר; בכתיבה הרבנית המקובלת: דנפירא. בצרפתית מודרנית: Dampierre-Sur-Aube), ובכינויו הנפוץ ר"י הזקן או רבינו יצחק בעל התוספות, היה מראשוני בעלי התוספות במאה ה-12 וממייסדי המפעל אדיר-ההיקף של התוספות.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ור"י הזקן

רמח"ל

הרב משה חיים לוצאטו, הרמח"ל (ה'תס"ז, 1707 – כ"ו באייר ה'תק"ד, 8 במאי 1744), היה רב, משורר, מקובל, איש מוסר ומחשבה, מחזאי, סופר, וחוקר יהודי-איטלקי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ורמח"ל

ראש השנה

ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וראש השנה

ראשונים

בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וראשונים

ראובן בר יותם

ראובן בר-יותם (בריותי) (25 בדצמבר 1935 – 8 בפברואר 2021) היה שחקן קולנוע ותסריטאי ישראלי, בעל קריירה בינלאומית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וראובן בר יותם

רענן לוריא

רענן ותמר לוריא, 2013 רענן לוריא (באנגלית: Ranan R. Lurie; 26 במאי 1932 – 8 ביוני 2022) היה קריקטוריסט ועיתונאי ישראלי, שהתגורר בארצות הברית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ורענן לוריא

רש"י

רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ורש"י

רשב"א

רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ורשב"א

רחיצה בשבת

רחיצה בשבת היא איסור של חז"ל על אדם לרחוץ את גופו ביום השבת במים חמים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ורחיצה בשבת

רב פעלים

רב פעלים הוא ספר שו"ת של רבי יוסף חיים מבגדאד, בעל הבן איש חי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ורב פעלים

רבנו פטר

רבי פטר בן יוסף מבעלי התוספות בצרפת, תלמיד רבנו תם ואחיו רשב"ם.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ורבנו פטר

רבנו תם

רבי יעקב בן מאיר (בערך 1100–ד' בתמוז ד'תתקל"א, 9 ביוני 1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ורבנו תם

רבנו גרשום

רבנו גרשום (מכונה רבינו גרשום מאור הגולה או רגמ"ה; ד'תש"ך 960 – ד'תשפ"ח 1028) היה מגדולי חכמי ישראל ומנהיג יהדות אשכנז במאה ה-11.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ורבנו גרשום

רבי אליעזר (פירושונים)

אליעזר.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ורבי אליעזר (פירושונים)

רבי חנניה בן עקשיא

רבי חנניה בן עקשיא היה תנא שזמנו המדויק אינו ידוע אך ככל הנראה חי בדור הרביעי לתנאים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ורבי חנניה בן עקשיא

רון ברקאי

רון ברקאי (נולד ב-31 באוקטובר 1943) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה כללית שבאוניברסיטת תל אביב.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ורון ברקאי

רומניוטים

בית אברהם ואהל שרה לקהילת יאנינה בנחלאות בית כנסת רומניוטי בסלוניקי, יוון רומניוטים (Romaniotes או Romagnotes) הוא הכינוי שניתן לעדה יהודית שאינה אשכנזית ואינה ספרדית, שבניה חיו בחבל הבלקן ובאסיה הקטנה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ורומניוטים

רומפלנאכט

אילוסטרציה: כלים ששימשו בסדר פסח ובמהלך שבוע החג, יאופסנו במוצאי שביעי של פסח, הרומפלנאכט. רומפלנאכט (בגרמנית וביידיש: Rumpelnacht; בתרגום חופשי: ליל הבלאגן או ליל ההעברה) הוא כינוי בפי חלק מיהודי אשכנז לליל כ"ב בניסן – מוצאי שביעי של פסח בארץ ישראל (או ליל כ"ג בניסן – מוצאי אחרון של פסח בחוץ לארץ).

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ורומפלנאכט

רוזנבלום

רוזנבלום (Rosenblum) – שם משפחה יהודי-אשכנזי נפוץ.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ורוזנבלום

רוגלך

רוגלך ומאפים ישראלים רוגלך או רוגאלך או רוגעלך (מיידיש: "ראָגאַלעך"), הוא מאפה בצק שמרים בצורת שבלול אנכי דו-צדדי (דומה לקרואסון אבל בדרך כלל קטן יותר) הממולא בממרח שוקולד או קינמון.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ורוגלך

ריכטר

ריכטר (Richter) הוא שם משפחה גרמני שמשמעותו בגרמנית שופט.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וריכטר

ריינלנד-פפאלץ

ריינלנד-פפאלץ (בגרמנית: Rheinland-Pfalz ולעיתים בעברית: ריינלנד-פלטינאט) היא אחת מ-16 מדינות גרמניה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וריינלנד-פפאלץ

שמאלץ

שמאלץ הוא שומן בשר עוף או אווז המשמש לטיגון או כממרח על לחם, במטבח האשכנזי והגרמני.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושמאלץ

שמרו שבתותי

"שבת היום" (או "שמרו שבתותי") הוא פיוט המושר בקהילות אשכנז בעת הסעודה השנייה בשבת.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושמרו שבתותי

שמשון משאנץ

רבי שמשון בן אברהם משאנץ (בערך 1150 − 1214), הר"ש משאנץ (מכונה לפעמים גם הרשב"א), היה מחשובי בעלי התוספות במאה ה-12, מחבר תוספות שאנץ ופירוש הר"ש למשנה, ומראשי "עליית בעלי התוספות".

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושמשון משאנץ

שמחת תורה

דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושמחת תורה

שמואל סלנט

הרב שמואל סָלַנט (נכתב גם שמואל סלאנט) (ב' בשבט תקע"ו, 1 בפברואר 1816 - כ"ט באב תרס"ט, 16 באוגוסט 1909) היה מורה הוראה, רבה ומנהיגה של עדת האשכנזים בירושלים במשך כ-44 שנים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושמואל סלנט

שמואל קאיידנובר

רבי אהרן שמואל קאיידנובר, מכונה גם מהרש"ק או מהראש"ק (קרי: 'קוֹידַנוֹבֶר', ה'שע"ד, 1614 - י"ט בתמוז ה'תל"ו, 20 יוני 1676) היה רב אשכנזי, מראשוני האחרונים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושמואל קאיידנובר

שמואל החסיד

רבי שמואל החסיד, בן המאה ה-12, ראשון חסידי אשכנז, היה מגדולי דורו, התפרסם כחסיד וקדוש.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושמואל החסיד

שמירת שבת כהלכתה

שמירת שבת כהלכתה הוא ספר הלכה נפוץ העוסק בהלכות שבת ויום טוב, שכתב הרב יהושע נויבירט.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושמירת שבת כהלכתה

שם משפחה יהודי

שם משפחה יהודי מעיד לכאורה על השתייכותו של אדם למשפחה יהודית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושם משפחה יהודי

שם פרטי

שם פרטי הוא שם המייחד את הפרט בקרב משפחתו, לעומת שם משפחה אותו חולקים כל בני המשפחה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושם פרטי

שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו

ש"י עגנון, מחבר הסיפור הקצר. שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו הוא סיפור קצר, בן 39 פרקים, מאת ש"י עגנון, שהתפרסם לראשונה ב"לוח הארץ" לשנת ה'תש"ז ולאחר מכן נכלל בקובץ סיפוריו סמוך ונראה שהופיע בהוצאת שוקן (תשי"א, 1950).

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו

שני וחמישי

שני וחמישי הם שני ימים בשבוע שבהם נהוגים ביהדות מנהגים משותפים אחדים: קריאת התורה בבתי הכנסת, אחד הנוהגים המאפיינים את ימי שני וחמישי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושני וחמישי

שניצל

עוף בתוספת פסטה עם רוטב עגבניות שְׁנִיצֶל (מגרמנית: Schnitzel "פרוסה קטנה"; בעברית: כְּתִיתָה) הוא מאכל מהמטבח האוסטרי העשוי מבשר מטוגן או אפוי שמצפים אותו בפירורי לחם או קמח הדבוקים אליו בביצה ולעיתים משטחים אותו בעזרת פטיש שניצלים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושניצל

שפות יהודיות

דף מ'''שמות דברים''', מילון עברית-יידיש-לטינית-גרמנית שהוציא לאור אליהו בחור בשנת 1542 שפות יהודיות (או לשונות היהודים) הן ניבים מיוחדים של שפות ששימשו לדיבור של יהודים במהלך תקופת הביניים של העברית ובעת החדשה, כגון גרמנית-יהודית (עברי-טייטש, יידיש), ספרדית-יהודית (לאדינו, ספאניולית, ז'ודזמו), ערבית-יהודית, פרסית-יהודית, ג'והורי (שפת היהודים שבצפון הקווקז) ועוד ועוד.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושפות יהודיות

שפירא

שפירא הוא שם משפחה נפוץ בקרב משפחות יהודיות שמוצאן מיהדות אשכנז ההיסטורית שהתפזרה לאורך השנים ברחבי יהדות אירופה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושפירא

שפייר

שפייר (מגרמנית: Speyer; בפי היהודים: שפיירא) היא עיר במדינת ריינלנד-פפאלץ שבגרמניה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושפייר

שרה בת-טובים

שרה בת-טובים (בהגייה אשכנזית: "שׂוֹרֶה בַּס טוֹיְבִים"; סוף המאה ה-17 – ראשית המאה ה-18) היא מחברת שניים מספרי התחינות הנפוצים ביותר בקרב נשות יהדות אשכנז.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושרה בת-טובים

שלמה אברהם רוזאניס

שלמה אברהם רוֹזָאנֶיס (בבולגרית: Соломонъ А. Розанесъ; 14 באפריל 1862, רוסצ'וק, וילאייט הדנובה, האימפריה העות'מאנית – י"א באייר תרצ"ח, 12 במאי 1938, סופיה, ממלכת בולגריה) היה מגדולי ההיסטוריונים של יהדות ספרד בדורות האחרונים, חוקר תולדות היהודים באימפריה העות'מאנית וארצות הבלקן.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושלמה אברהם רוזאניס

שלמה לוריא

חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 – י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושלמה לוריא

שלמה זנד

שלמה זנד (נולד ב-10 בספטמבר 1946) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב ופעיל שמאל רדיקלי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושלמה זנד

שלמה בן שמעון

שלמה בן שמעון, היה סופר וכרוניקן מיהדות אשכנז בימי הביניים; הוא רשם ותיעד בעברית אירועים היסטוריים מהמאה ה-11 והמאה ה-12, בין השאר על פי עדותם של עדי ראייה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושלמה בן שמעון

שלמה בן שמשון

שלמה בן שמשון (1030~ - כ"ג באייר ד'תתנ"ו 24 במאי 1096) היה תלמיד חכם, מנהיג קהילת ורמייזא (וורמיש"א, או גרמייזא, שמה במקורות העבריים מימי הביניים של העיר וורמס) ומראשי המורים בישיבתה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושלמה בן שמשון

שלמה גאנצפריד

'''סבא'''. יצירתה של צאצאיתו צילה פרידמן רבי שלמה בן יוסף גאנצפריד (תקס"ד, 1804 – כ"ח בתמוז תרמ"ו, 31 ביולי 1886) היה פוסק הלכה וראש בית דין באונגוואר.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושלמה גאנצפריד

שלומיאל

שלומיאל הוא מונח עברי שמקורו ביידיש, המתאר אדם ביש מזל ומגושם.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושלומיאל

שלום (בן יחזקאל) אלבק

שלום (בן יחזקאל) אַלְבֶּק (30 בינואר 1858 – 8 באוגוסט 1920) היה חוקר תלמוד וספרות רבנית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושלום (בן יחזקאל) אלבק

שלום מנוישטאדט

רבי שלום בן יצחק זעקיל מנוישטאדט (לעיתים נוישטט; מכונה מהר"ש נוישטט ורבי שלום מוויען; נפטר ב-1413 בקירוב) היה ראש ישיבה בוינה, ומראשי חכמי אוסטריה, ויהדות אשכנז בכלל, בסוף המאה ה-14.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושלום מנוישטאדט

שלום עליכם (פיוט)

"שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם" הוא פיוט ביהדות, שנאמר או מושר בליל שבת לפני הקידוש וסעודת ליל שבת.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושלום עליכם (פיוט)

שלוש השבועות

שלוש השְׁבוּעוֹת הוא כינוי מקובל לדברי חז"ל בתלמוד הבבלי ועוד, הנדרשים על פסוקים בשיר השירים העוסקים בשבועות שהשביעה הרעיה את בנות ירושלים בצביים ואיילות השדה, שעל פי הנמשל מיוחסות לשבועות שהשביע ה' את ישראל ואת אומות העולם.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושלוש השבועות

שלילת הגשמות

שלילת הגשמות היא עיקרון תאולוגי של כמה דתות מונותאיסטיות באופן תפיסתן את מהותו של האלהים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושלילת הגשמות

שטריימל

שטריימל, תמונה מאוסף פיליפי אדם חובש שטריימל איש חבוש שטריימל בכותל אדמו"רי רוז'ין. שְׁטרַיימְל (מיידיש לעברית: מִזְנֶבֶת) הוא כובע פרווה שחלקים מהגברים היהודים החרדים נוהגים לחבוש (לאחר הנישואין) בשבתות, חגים ובימי חול המועד.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושטריימל

שטירל

שטירל (שם מדעי: Acipenser ruthenus; נקרא גם: אשטוריאן, האספן, זאב מים) הוא מין של דג ממשפחת החדקניים, מסוג החדקן.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושטירל

שטייגר

שטייגר בסיסי של "אהבה רבה" שטייגר בסיסי של "מגן אבות" שטייגר בסיסי של "ה' מלך" שטייגר (מיידיש, במקור מ: Steiger; בעברית: נוסח או מנהג או סולם) הם מודוסים שעליהם ביססו חזנים במזרח ובמערב אירופה את נוסח התפילה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושטייגר

שבעה נקיים

בהלכה היהודית שבעה נקיים הם שבע יממות שסופרים איש או אישה שנטמאו בטומאת זיבה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושבעה נקיים

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושבת

שבת חזון

שַׁבַּת חֲזוֹן (בעבר כונתה שבת איכה) היא השבת שלפני תשעה באב והאחרונה משבתות תלתא דפורענותא.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושבת חזון

שבתאי ג'אין

שבתאי ג'אין, הרב הראשי של יהודי ביטולה ורב ראשי של העדה הספרדית ברומניה ובארגנטינה, מחזאי בשפה לאדינו, פעיל ציוני שבתאי יוסף ג'אין (Sabetay Josef Djaen; 1883 פלבן, בולגריה - 10 בנובמבר 1947 טוקומן, ארגנטינה, בסרבית Šabetaj Josef Đaen, בספרדית גם Sabetai Jaén עם ההיגוי "חאאן") היה רב ספרדי יליד בולגריה שפעל במקדוניה, רומניה, ארגנטינה, אורוגוואי וצ'ילה, סופר, מחזאי ומחנך, פובליציסט בשפות לאדינו וסרבית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושבתאי ג'אין

שבועות

טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושבועות

שביעי של פסח

שביעי של פסח הוא היום השביעי והאחרון של חג הפסח, שחל בתאריך כ"א בניסן.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושביעי של פסח

שד"ר

הרב יעקב ספיר יצא בשליחות קהילת "הפרושים" בירושלים אל הודו ואוסטרליה בשנים 1858–1863, בדרכו שהה תקופה במחיצת יהודי תימן ופרסם רבות אודותיהם עיר העתיקה בירושלים בשלהי המאה ה-19 שַׁדָּ"ר (ראשי תיבות של שלוחא דְרַבָּנָן) היה כינויים של יהודים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ ישראל.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושד"ר

שומרונים

בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושומרונים

שורש מחומש

שורש מחומש (או שורש חֲמָשִי) הוא שורש בעל חמישה רדיקלים, כלומר חמישה עיצורי שורש.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושורש מחומש

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושולחן ערוך

שיעור קומה (ספר)

שיעור קומה הוא חיבור השייך לספרות ההיכלות והמרכבה ועוסק בתיאור האלוהים במונחים של דמות אנושית, עד כדי מניין האיברים, שמותיהם ומידותיהם.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושיעור קומה (ספר)

שיר השירים

מגילת שִׁיר הַשִּׁירִים (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחלק הכתובים בתנ"ך.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושיר השירים

שיר הכבוד

לוח עם שיר הכבוד בבית כנסת בלודשיר הכבוד, מכונה גם אנעים זמירות על פי מילות פתיחתו, הוא פיוט מבית מדרשם של חסידי אשכנז, שנכתב במאה ה-11 או ה-12 על ידי פייטן אנונימי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושיר הכבוד

שירה עברית

שירה עברית נכתבה עוד מימי המקרא וממשיכה להיכתב עד ימינו.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושירה עברית

שירי אפלבי

שירי פרידה אפלבי (באנגלית: Shiri Freda Appleby; נולדה ב-7 בדצמבר 1978) היא שחקנית ובמאית טלוויזיה יהודייה-אמריקאית, מוכרת בשל השתתפותה בסדרה "רוזוול" בתור ליז פרקר, ובסדרה "Unreal" בתור רייצ'ל גולדברג.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושירי אפלבי

שירי המעלות

שִׁירֵי המַעֲלוֹת הם קובץ של חמישה-עשר מזמורי תהילים המתייחדים בפתיחה 'שִׁיר הַמַּעֲלוֹת' - למעט מזמור אחד (השני, בסדר עולה) והוא מזמור קכ"א, המובדל במילת הייחוס שבפתיחתו - "שיר למעלות" ('אשא עיני אל ההרים').

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושירי המעלות

שיטת הפלפול

שיטת הפִּלְפּוּל היא תופעה שרווחה בעולם היהודי בתקופות שונות, ונפוצה במיוחד בימי הביניים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושיטת הפלפול

שידוך

שידוך הוא התאמה בין איש ואישה, במטרה להביאם בברית נישואים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושידוך

שיה לה-באף

שיה זייד לה-באף (באנגלית: Shia Saide LaBeouf; נולד ב-11 ביוני 1986) הוא שחקן, במאי ותסריטאי אמריקאי יהודי מומר.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ושיה לה-באף

תנאים (אירוסים)

תנאים הם מנהג קדום שהונהג בקהילות ישראל, הנערך בין זוג מאורס, בו שני הצדדים מתחייבים לקבל על עצמם מספר תנאים הקשורים ליחס בין החתן והכלה ולנישואיהם.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ותנאים (אירוסים)

תנועת דור דעה

תנועת דור דעה (כונתה: דְּרַאדֲּעַה, ואנשיה: דַּרְדְּעִים) הוא פלג קטן ביהדות תימן שנוסד בעיר צנעא בתחילת המאה העשרים מתוך הזרם הבלדי על ידי הרב יחיא קאפח ותלמידיו.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ותנועת דור דעה

תנועת ההשכלה היהודית

תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ותנועת ההשכלה היהודית

תענית

ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ותענית

תענית בה"ב

תענית בה"ב, תענית שני וחמישי ושני, הוא מנהג של יהדות אשכנז לצום שלושה צומות, בימים שני וחמישי ושני בחודש חשוון ובחודש אייר, שני וחמישי בשבוע האחד, ויום שני בשבוע שאחריו.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ותענית בה"ב

תענית בכורות

מכת בכורות תענית בכורות היא מנהג יהודי שבו בכורים צמים בערב פסח (י"ד בניסן) מהבוקר עד ליל הסדר.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ותענית בכורות

תפילת נעילה

תפילת נעילה היא התפילה האחרונה הנאמרת ביום הכיפורים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ותפילת נעילה

תפילת נחם

תפילת נחם או תפילת רחם היא קטע תפילה שנהוג להוסיפו בברכת ירושלים בתפילת שמונה עשרה בתשעה באב, על פי חלק מהמנהגים בכל שלוש התפילות ועל פי מנהגים אחרים בתפילת מנחה בלבד.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ותפילת נחם

תפילת עננו

תפילת עננו היא קטע אותו מוסיפים לברכת שומע תפילה שבתפילת שמונה עשרה בחמשת הצומות: צום גדליה, עשרה בטבת, תענית אסתר, שבעה עשר בתמוז ותשעה באב.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ותפילת עננו

תפילת ועננו

תפילת וַעֲנֵנוּ ("וַעֲנֵנוּ בּוֹרֵא עוֹלָם") היא תפילה מיוחדת הנאמרת בתפילת העמידה, על ידי עדות אשכנז בעת עצירת גשמים בארץ ישראל.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ותפילת ועננו

תפילה לשלום חיילי צה"ל

התפילה לשלום חיילי צה"ל או מי שברך לחיילי צה"ל היא תפילת מי שברך שנאמרת בשבת ובחגים לשלום חיילי צה"ל ולכוחות הביטחון בישראל.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ותפילה לשלום חיילי צה"ל

תפילה זכה

תפילה זכה היא תפילה שנהוג לאומרה ברבות מקהילות אשכנז בכניסת יום הכיפורים, קודם תפילת כל נדרי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ותפילה זכה

תקנות שו"ם

תקנות שו"ם הן תקנות קהילתיות מקיפות בענייני ציבור, בענייני ממונות ובעניינים נוספים, אשר תוקנו במאה ה-12 ובמאה ה-13 על ידי רבנים ופרנסים מקהילות שו"ם, הקהילות האשכנזיות הגדולות שעל גדות נהר ריין: '''ש'''פיירא, '''ו'''רמייזא ו'''מ'''גנצא (כיום: שפייר, וורמס ומיינץ).

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ותקנות שו"ם

תקנות הקהילה

תקנות הקהילה (לעיתים הסכמות הקהילה או הקהל) הוא מונח מקובל בספרות ההלכה והשו"ת לתקנות שתוקנו בקהילות יהודיות מקומיות או במסגרת-גג של מספר קהילות, החל מסוף תקופת הגאונים שהביאה לסיום תיקון תקנות הגאונים ופיזור מרכז התורה שבבבל.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ותקנות הקהילה

תקנות הגאונים

תקנות הגאונים הם תקנות שתוקנו במהלך 500 השנים בערך שלאחר תקופת התלמוד - במהלך תקופות הסבוראים והגאונים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ותקנות הגאונים

תקיעת שופר

תְּקִיעַת שׁוֹפָר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה יש לשמוע תקיעות ותרועת שופר בראש השנה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ותקיעת שופר

תרבות יהודית חילונית

תרבות יהודית חילונית היא התרבות האופיינית ליהודים, לאו דווקא בשל דתם אלא בשל מאפייניהם האתניים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ותרבות יהודית חילונית

תרומות ומעשרות

תרומות ומעשרות הן קבוצת מצוות מהתורה המצריכות הפרשת חלקים מהיבול בארץ ישראל לטובת הכהנים, הלוויים, העניים ואף לצורך אכילה עצמית בטהרה בירושלים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ותרומות ומעשרות

תשעה באב

חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ותשעה באב

תשליך

יהודים מבצעים תשליך בראש השנה. ציור מאת אלכסנדר גרימסקי תשליך הוא טקס תפילה יהודי לראש השנה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ותשליך

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ותלמוד

תלמוד תורה

מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ותלמוד תורה

תלמוד ירושלמי

דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ותלמוד ירושלמי

תלת דפורענותא

תלת דפורענותא (או "תלתא דפורענותא"; בארמית: שלוש של פורענות) הן שלוש שבתות האבל החלות בימי בין המצרים, בין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ותלת דפורענותא

תחנון

נפילת אפיים תחנון או נפילת אפיים הוא אוסף קטעי תפילה (בקשת תחנונים) שנאמרים לאחר תפילת שמונה עשרה (במניין: לאחר חזרת הש"ץ).

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ותחנון

תחינות

ווילנה בתרנ"ה 1895 כולל תחינות תחינות (בתעתיק פונטי של ההגייה אשכנזית: "תְּחִינֶס") הוא כינויים של סידורי תפילות בשפה היידית, אשר נפוצו למן המאה ה-17 בקהילות אשכנז, ונועדו עבור הנשים היהודיות – שבשונה מן הגברים, לא ידעו די עברית כדי להתפלל בלשון הקודש, והיו נוהגות לומר תחינות בלשון המדוברת - ביידיש.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ותחינות

תהילים כ"ט

"מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים" הוא המשפט הפותח בספר תהילים פרק כ"ט, הוא מזמור שבח לה'.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ותהילים כ"ט

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ותוספות

תיקון קוראים

דף דוגמה מפרשת וירא בתיקון קוראיםתמונה להחלפה תיקון קוראים (או תיקון סופרים) הוא ספר כרוך ומודפס בו נמצאים טקסטים הנקראים במקור ממגילת קלף או מספר תורה שנכתבו על ידי סופר סת"ם (חמישה חומשי תורה, הפטרות וחמש מגילות).

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ותיקון קוראים

תיקון ליל שבועות

תיקון ליל שבועות ותיקון ליל הושענא רבה, וורשא, 1873 תיקון ליל שבועות הוא סדר לימוד המיועד לליל חג השבועות, הכולל התחלות וסיומים של פרקי התורה ועל שמו נקרא גם לימוד התורה המסורתי בליל חג השבועות הנמשך כל הלילה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ותיקון ליל שבועות

ל"ג בעומר

איסוף קרשים לל"ג בעומר ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה (ל"ג) לספירת העומר (י"ח באייר), ונחשב החל מהמאה ה-12 ליום שמחה מסורתי, וכנקודת ציון להפסקת מנהגי האבלות הנוהגים בימי ספירת העומר.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ול"ג בעומר

לנדאו

לנדאו (Landau) היא עיר בגרמניה, ששמה (לעיתים בווריאציות לנדא/לנדה או לנדוי) הוא שם משפחה יהודי אשכנזי נפוץ.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ולנדאו

לעולם יהא אדם

לעולם יהא אדם הוא קטע בתפילה, הפותח במילים: "לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר".

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ולעולם יהא אדם

לפתית

שדה לפתית בגרמניה תרמיל לפתית פתוח לְפָתִית או כרוב הנפוס (שם מדעי: Brassica napus) הם כינויים נפוצים של כרוב הלפת, צמח עשבוני ממשפחת המצליבים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ולפתית

לקס

לקס על בייגל גרבלקס על קרקר, עם פלפל שחור ולימון לַקְס הוא פילה סלמון כבוש.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ולקס

לקטוז

לקטוז (Lactose), המכונה גם סוכר החלב, הוא דו סוכר המורכב מהסוכרים גלוקוז וגלקטוז, הקשורים בקשר β גליקוזידי בין הפחמנים 1 ו-4.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ולקטוז

לשון הקודש

קריאה בתורה ביהדות, לשון הקודש היא שפה קדושה וכינוי לשפה העברית, שבה נכתבו כתבי הקודש, וששימשה (לאחר הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה מדוברת במאה השנייה לספירה), בזמן תקופת הביניים של העברית, לצורכי ענייני הדת, הליטורגיה וההלכה - בניגוד ללשון החול ששימשה לצורכי יום-יום, כגון יידיש.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ולשון הקודש

לשון כנען

לשון כנען או כנענית היה כינוי בפי יהודי אירופה לשפה סלאבית מערבית, שהייתה מדוברת בעיקר באזור בוהמיה (צ'כיה).

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ולשון כנען

לבנט

קו חיצוני.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ולבנט

לבנטל

לבנטל (מגרמנית: Löwenthal או Loewenthal; וריאנטים: Lowenthal, Löwental וכן Löwendal, "לבנדל") הוא שם משפחה יהודי, גרמני ושוודי, שמילולית פירושו "עמק אריות".

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ולבנטל

לביבה

צלחת לאטקעס מאוקראינה לביבות ברוטב רסק תפוחים לביבה (ביידיש: לאַטקע, וברבים: לאַטקעס. או כרעמז'ל, ברבים: כרעמזאלאך) היא מאכל מטוגן מירקות.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ולביבה

לונל

לונל (בצרפתית: Lunel - לִינֶל; באוקסיטנית: Lunèl - לוּנֶל, בעבר: לוניל) היא עיר בדרום צרפת, באזור פרובאנס, 21 ק"מ ממזרח למונפלייה ו-28 ק"מ מדרום-מערב לנים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ולונל

לופו

לופו הוא סרט ישראלי קומי, השייך לסוגת "סרטי הבורקס", בכיכובם של יהודה ברקן וגבי עמרני שיצא לאקרנים בשנת 1970.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ולופו

לורן פביוס

לורן פביוס - מאי 2012 לורן פביוס - 2009 לורן פביוס (בצרפתית: Laurent Fabius; נולד ב-20 באוגוסט 1946) הוא פוליטיקאי צרפתי ממוצא יהודי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ולורן פביוס

לולב

לולבים בשוק ארבעת המינים בקדומים לוּלׇב הוא ניצן של עלה הדקל שעלעליו טרם נפרדו זה מזה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ולולב

לוין

קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ולוין

לוינסון

לוינסון או לוינזון הוא שם משפחה יהודי אשכנזי, שפירושו ביידיש "בנו של לוי".

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ולוינסון

לוינגר

קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ולוינגר

לכה דודי

תווים של לחן מודרני לפיוט "לכה דודי" הפיוט לְכָה דוֹדִי הוא חלק מתפילות קבלת שבת הנאמרות בערב שבת לפני תפילת ערבית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ולכה דודי

ליאון

קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות משפחה ביהדות ספרד ופורטוגל.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וליאון

ליפשיץ

ליפשיץ (Lipschutz,Lifszitz,Lifshitz, Lipszyc,Lifschitz) או שבעה עשר אופני איות אחרים, הוא שם משפחה יהודי אשכנזי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וליפשיץ

ליל הסדר

שולחן הסדר סדר פסח ראשון במחנה העולים - ילדים קוראים בהגדה ליל הסדר או ליל פסח הוא שמו של הלילה הפותח את חג הפסח החל בליל ט"ו בניסן במסורת היהודית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וליל הסדר

ליבק

ליבק היא עיר בצפון גרמניה, והעיר השנייה בגודלה במדינת שלזוויג-הולשטיין.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וליבק

ליווינגסטון (זמביה)

ליווינגסטון (באנגלית: Livingstone) היא עיר בדרומה של זמביה, השוכנת על גדות נהר הזמבזי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וליווינגסטון (זמביה)

לייני קאזאן

לייני קאזאן (באנגלית: Lainie Kazan; נולדה ב-15 במאי 1940) היא שחקנית קולנוע וזמרת יהודיה אמריקאית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ולייני קאזאן

לייב שרייבר

אייזק לייב שרייבר (באנגלית: Isaac Liev Schreiber; נולד ב-4 באוקטובר 1967) הוא שחקן, מדבב, קריין, תסריטאי, במאי ומפיק קולנוע יהודי-אמריקאי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ולייב שרייבר

ט"ו בשבט (מועד)

עץ שקד (השקדייה) מסמלת את בוא החג שדרות קרן קיימת לישראל בתל אביב (כיום שדרות בן-גוריון) בט"ו בשבט תרצ"ו (1936) מי שהציע את רעיון התהלוכה היה מורה הגימנסיה העברית נפתלי הרץ טור-סיני: מוזכר על ידי יצחק יעקבי בפרק שכתב "עבודתי בגימנסיה" כחלק מן הספר אותו ערך ח.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וט"ו בשבט (מועד)

טננבאום

טננבאום (Tannenbaum), טננבום או טננבוים הוא שם משפחה יהודי אשכנזי שמקורו בגרמנית ומשמעו עץ אשוח.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וטננבאום

טעמי המקרא

סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וטעמי המקרא

טקסס

טֶקְסַס היא מדינה במרכז דרום ארצות הברית, השוכנת על חופו של מפרץ מקסיקו וגובלת בדרום ובדרום מערב במקסיקו.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וטקסס

טראווניק

טראווניק (בבוסנית: Travnik) היא עיר במרכז בוסניה והרצגובינה, בירת קנטון מרכז בוסניה השוכנת 90 קילומטרים מערבית לבירת המדינה סרייבו.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וטראווניק

טרכטנברג

טרכטנברג (ביידיש: טראַכֿטנבערג; ברוסית: Трахтенберг) הוא שם משפחה יהודי-אשכנזי שמקורו בגרמנית או ביידיש.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וטרכטנברג

טשרנוביץ (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וטשרנוביץ (פירושונים)

טלית

גבר מתפלל עטוף בטלית. יהודי בטלית בשלהי המאה ה-19. יהודי בחוף הים לבוש טלית קטן. טלית היא סוג של בגד, אשר כיום משמש כבגד כבוד שנלבש בזמן התפילה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וטלית

טבריה

טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וטבריה

טומאה וטהרה בביתא ישראל

טבילה של בני ביתא ישראל בנהר (1862). דיני הטומאה והטהרה בביתא ישראל היו מחמירים, והקפידו עליהן ביותר.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וטומאה וטהרה בביתא ישראל

טייטום אוניל

טייטום ביאטריס א'וניל (באנגלית: Tatum Beatrice O'Neal; נולדה ב-5 בנובמבר 1963) היא שחקנית אמריקאית, והצעירה ביותר שזכתה בפרס אוסקר, בגיל עשר, על תפקידה ב"ירח של נייר".

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וטייטום אוניל

ז'אן דה בריין

ז'אן דה בריין (בצרפתית: Jean de Brienne; 1170 (או על פי גרסה אחרת בשנת 1158) 27 במרץ 1237) היה אציל צרפתי שהוכתר כמלך ירושלים בזכות נישואיו למריה ממונפראטו נושאת הזכות לכתר ממלכת ירושלים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וז'אן דה בריין

זמירות ופיוטים לשבת

זמר לשבת, בתערוכת אמנות יהדות איטליה בבית התפוצות, 2016 זמירות ופיוטים לשבת הם טקסטים פיוטיים ששרים במהלך סעודות שבת, ובעדות ספרד גם בבית הכנסת לפני תחילת התפילה ולעיתים במהלכה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וזמירות ופיוטים לשבת

זאת חנוכה

חנוכייה בזאת חנוכה, שמונה נרות דולקים זאת חנוכה הוא כינוי ליום השמיני של חנוכה (ב' בטבת או ג' בטבת) שמקורו ביהדות אשכנז, שכן בקריאת התורה של יום זה נמצאות המילים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וזאת חנוכה

זאב פלק

זאב פלק (11 במאי 1923 - 19 בספטמבר 1998, תרפ"ג - תשנ"ח) היה פרופסור בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים, מחבר תורני והוגה דעות.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וזאב פלק

זבד הבת

זבד הבת או בריתה (נפוץ פחות כשמחת הבת או כמסיבת הבת) הוא טקס יהודי הנהוג בעדות שונות, בו נערכת סעודת הודיה על הולדת בת במשפחה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וזבד הבת

זוננפלד

זוֹנֶנְפֶלְד (גרמנית: Sonnenfeld, יידיש: זונענפעלד או זאנענפעלד) הוא שם משפחה יהודי אשכנזי שפירושו שדה שמש, שדה שמשי, שדה אור, שדה חמים או בן השדה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וזוננפלד

זימון

זימון בהלכה היהודית היא ברכה מיוחדת שמברכים (לפחות) שלושה סועדים יהודים שאכלו יחדיו לפני ברכת המזון.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וזימון

זילברשטיין

זילברשטיין (בגרמנית: Silberstein) הוא שם משפחה יהודי-אשכנזי, פירושו מגרמנית- "אבן כסף" (מטיל כסף).

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וזילברשטיין

ח' בחשוון

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בח' חשוון היא תמיד פרשת לך לך.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וח' בחשוון

חמיצה

חֲמִיצָה, המוכרת גם כבּוֹרְשְׁט (ביידיש בּאָרשט, בפולנית Barszcz נהגה: בָּארשץ', ברוסית בורש - борщ, בהונגרית: Borscs), היא מרק חמוץ בצבע אדום שמקורו בסלק, המאפיין מטבחים מסורתיים של מזרח אירופה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וחמיצה

חנא שמרוק

קברו של חנא שמרוק בבית הקברות היהודי בוורשה חָנָא שְׁמֶרוּק (בכתיב יידי: שמערוק; בכתב לטיני: Chone Shmeruk, בפולנית: Szmeruk; 5 בינואר 1921, ורשה – 5 ביולי 1997, שם) היה היסטוריון, בלשן ישראלי יליד פולין, עסק בתחום לשון היידיש וספרותה, מגדולי חוקרי ספרות היידיש של יהודי האימפריה הרוסית וברית המועצות, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וראש החוג ליידיש במשך שנים רבות, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל לחקר לשונות היהודים (1996).

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וחנא שמרוק

חסיד (הלכה)

ביהדות ובהלכה, חסיד הוא אדם העושה מעשים טובים שאינם חובה על פי ההלכה, אלא לפנים משורת הדין על פי רוח ההלכה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וחסיד (הלכה)

חסידות אשכנז

חסידות אשכנז היא חוג דתי שהתפתח אצל יהודי אשכנז במחצית השנייה של המאה ה-12 ובמאה ה-13.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וחסידות אשכנז

חרם דרבנו גרשום

חרם דרבנו גרשום (בראשי תיבות: חדר"ג) הוא שם כולל למספר תקנות שתיקן רבנו גרשום מאור הגולה, מגדולי חכמי לותרינגיה וראש ישיבת מגנצא, בקהילות אשכנז, וגזר על הפרתן עונש של חרם.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וחרם דרבנו גרשום

חרדים ספרדים

חרדים ספרדים הם תת-ענף בתוך החברה החרדית בישראל, הכולל חרדים יוצאי ארצות האסלאם, חצי האי האברי (ספרד ופורטוגל), הבלקן ושאר דרום אירופה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וחרדים ספרדים

חשוון

בול ישראלי לחודש מרחשון, מזל עקרב. ציפורי חשוון או חשון, בשמו המלא נקרא מרחשוון או מרחשון (מאכדית: waraḫsamna), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השמיני במספר לפי המסורת המקראית, והשני לפי מסורת חז"ל.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וחשוון

חלאקה

מוהרא"ש מברסלב ביצוע החלאקה, 1992 ביצוע החלאקה, 1992 חלאקה (מערבית: حلاقة, תגלחת; או ביידיש: אָפּשערן, נהגה: Opshern, לסַפר. בחב"ד: אָפּשֶׁערנֶעש, תספורת.) הוא טקס תספורת יהודי, הנערך לילדים כשהם מגיעים לגיל שלוש.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וחלאקה

חלקי פנים

מרק קיבה מנורמנדי נצלים על שיפוד נקניק דם חלקי פְּנִים (וכן חלקים פנימיים או טפלי בשר) מתייחס בבישול לאיברים פנימיים של בעלי חיים הנצרכים כמזון.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וחלקי פנים

חלה (מתנות כהונה)

הרב דוד צדקה בטקס הפרשת החלה במפעל לייצור מצות תרומת חלה (או נתינת חלה או הפרשת חלה) היא מצווה מהתורה להפריש מכל מאפה מחמשת מיני דגן חלק שיינתן לכהן על מנת שיאכל אותו בטהרה, בדומה לתרומה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וחלה (מתנות כהונה)

חליסה

חליסה (בערבית: الحليصة - "אֶלְחָלִיצֶה") היא שכונה בחיפה התחתית, ממזרח לעיר התחתית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וחליסה

חזק חזק ונתחזק

העמוד האחרון בחומש בראשית. ניתן לראות שלאחר הפסוק האחרון הודפסה המילה 'חזק' חֲזַק חֲזַק וְנִתְחַזֵּק (או וְנִתְחַזַּק) היא קריאה שנוהגים לומר בני קהילות אשכנז בסיום כל אחד מחמישה חומשי תורה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וחזק חזק ונתחזק

חזרת הש"ץ

חזרת שליח הציבור (או חזרת הש"ץ) היא חלק מהתפילה היהודית, בו שליח הציבור חוזר על תפילת העמידה לאחר שכל המתפללים במניין אמרו אותה בלחש.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וחזרת הש"ץ

חד גדיא

גדי עיזים חַד גַּדְיָא הוא פיוט מסורתי בלשון ארמי המושר לאחר השלמה של הגדת הפסח, בערב ליל הסדר.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וחד גדיא

חדר ייחוד

270x270 פיקסליםחדר ייחוד הוא נוהג בנישואים הלכתיים לפיו חתן והכלה שוהים לבדם במקום מסוים לאחר החופה וקידושין.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וחדר ייחוד

חופה

חופה בבית כנסת בוושינגטון די. סי. חופה בקיבוץ אילות "חתונה יהודית", ונציה, 1780. החתן בציור מכסה את הכלה ואת עצמו בבד המשמש כחופה. חוּפָּה היא יריעה פרוסה על גבי ארבעה עמודים שתחתיה מקיימים את טקס הנישואין היהודי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וחופה

חופה וקידושין

חופה יהודית במוסקבה ביהדות, המונח חופה וקידושין מציין את הדרך לקשירת קשר של נישואים ביהדות.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וחופה וקידושין

חינוך תורני

חינוך תורני הוא מסגרת חינוכית שמושם בה דגש עיקרי על לימודי קודש ועל חינוך לעבודת ה' וליראתו.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וחינוך תורני

חיפה

חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וחיפה

חיי אדם

חיי אדם הוא ספר הלכה שנכתב בסוף המאה ה-18 או בתחילת המאה ה-19 בידי רבי אברהם דנציג.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וחיי אדם

חיים אדלר (חזן)

חיים אדלר (נולד בכ"ג בתשרי ה'ת"ש, 6 באוקטובר 1939) הוא חזן ובעל תפילה הנחשב לאחד מגדולי חזני יהדות אשכנז בעולם.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וחיים אדלר (חזן)

חיים סולומון

חיים סולומון חיים סולומון (באנגלית: Haym Solomon, או Salomon; 7 באפריל 1740 - 6 בינואר 1785) היה יהודי ממוצא ספרדי שמשפחתו התגוררה מזה דורות בארצות אשכנז.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וחיים סולומון

חיים שמואל שמרלינג

ציור דמותו של שמרלינג על ידי הצייר אהרון אבני לפי תאורים של בני משפחתו ואישים בני דורו.העיתון "הבוקר" 4.4.1962 עמ' 2 חיים שמואל שמרלינג (תקפ"ו, 1826 - כ' באדר א' תרנ"ד, פברואר 1894) היה ממייסדי הקהילה האשכנזית ביפו, ואחר כך ממייסדי ועד הקהילה היהודית המשותף של יפו "שבה חברו אשכנזים וספרדים גם יחד", במאה ה-19.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וחיים שמואל שמרלינג

חיים ברלין

הרב חיים ברלין (ה' בשבט ה'תקצ"ב, 7 בינואר 1832 - י"ג בתשרי ה'תרע"ג, 24 בספטמבר 1912) היה הרב של הערים וולוז'ין, מוסקבה וירושלים וראש הישיבה בישיבת וולוז'ין.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וחיים ברלין

חיים דוד הלוי

הרב חיים דוד הלוי (י"ח בשבט ה'תרפ"ד – י"ב באדר ה'תשנ"ח; 24 בינואר 1924 – 10 במרץ 1998) היה פוסק והוגה דעות.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וחיים דוד הלוי

חיים יוסף דוד אזולאי

ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וחיים יוסף דוד אזולאי

חייט

חייט בהונג קונג חייט או תופר הוא מקצוע עבודת כפיים ואומנות בתחום עיבוד האריגים (טקסטיל).

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וחייט

בן ציון שפירא

הרב בן ציון שפירא, 1965 בן ציון שפירא (ג' בסיוון תר"ן, 22 במאי 1890, ליטא – י"ד בחשוון תשל"ג, 22 באוקטובר 1972, ירושלים) היה ציר בקונגרס הציוני העשרים בציריך מטעם תנועת המזרחי, עיתונאי ומחנך.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ובן ציון שפירא

בן כספית

בן כספית (נולד ב-18 באוקטובר 1960 בחולון) הוא עיתונאי ופובליציסט ישראלי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ובן כספית

בן יצחק

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה שמבוססים על השם יצחק.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ובן יצחק

במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה

בְּמוֹצָאֵי מְנוּחָה קִדַּמְנוּךָ תְּחִלָּה הוא פיוט מסוג "סליחה", במבנה המכונה "פזמון" (על שם הרפרן החוזר בו).

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ובמוצאי מנוחה קדמנוך תחילה

באר יעקב

בניין המועצה המקומית באר יעקב, 2007 גן המייסדים אנדרטת הפנינים בפארק חוטר בבאר יעקב. פסל: ישראל פרימו בְּאֵר יַעֲקֹב היא עיר בשפלה הדרומית בישראל בקרבת הערים נס ציונה, רמלה וראשון לציון, ובנוסף, סמוכה לבסיס הצבאי צריפין.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ובאר יעקב

בנימין זאב הרצל

בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ובנימין זאב הרצל

בעלי התוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ובעלי התוספות

בצלאל אשכנזי

רבי בצלאל אשכנזי (1520–1594 לערך) היה שד"ר, מגדולי חכמי ורבני ירושלים ומצרים בתקופתו, מחבר "שיטה מקובצת", ומראשוני האחרונים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ובצלאל אשכנזי

בצלאל ז'ולטי

ישיבת בית הדין הגדול לערעורים בשנת 1959. הרב ז'ולטי (מימין), הרב עובדיה הדאיה והרב יעקב עדס הרב ז'ולטי בחברת הרב הראשי הספרדי יצחק נסים, 1964 הרב יעקב בצלאל ז'ולטי (י"ד בתמוז תר"ף, 30 ביוני 1920 – ל' בחשוון תשמ"ג, 16 בנובמבר 1982) היה דיין בבית הדין הגדול לערעורים, והרב הראשי לירושלים האשכנזי בין השנים 1977–1982.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ובצלאל ז'ולטי

בר מצרא

דין בר מצרא, בדיני שכנים במשפט העברי, הוא אדם שהקרקע שלו סמוכה לקרקע חברו.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ובר מצרא

בראשית

סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ובראשית

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וברלין

ברברה באך

ברברה באך (באנגלית: Barbara Bach; נולדה ב-27 באוגוסט 1947) היא שחקנית ודוגמנית אמריקאית ממוצא יהודי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וברברה באך

ברוך אל עליון

"בָּרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן" הוא פיוט שנכתב על ידי רבי ברוך בן שמואל ממגנצא והוא מושר בקהילות אשכנז בזמירות השבת בעת הסעודה השנייה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וברוך אל עליון

ברוך בן יצחק

עמוד השער של החיבור "ספר התרומה", ורשה - ירושלים רבי ברוך בן רבי יצחק (1140 לערך - 1211) היה תלמיד חכם ופוסק, מבעלי התוספות.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וברוך בן יצחק

ברונו מארס

פיטר ג'ין הרננדז (באנגלית: Peter Gene Hernandez; נולד ב-8 באוקטובר 1985), המוכר בשם הבמה ברונו מארס (Bruno Mars), הוא זמר, פזמונאי ומפיק מוזיקלי אמריקאי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וברונו מארס

ברכת אירוסין

בִּרְכַּת אֵרוּסִין, בהלכה היהודית, היא ברכה שמברכים בשעת הקידושין המכונים גם "אירוסין", שהם השלב הראשון מתוך שניים במיסוד הנישואים, (קידושין וחופה).

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וברכת אירוסין

ברכת ברוך ה' לעולם

ברכת ברוך ה' לעולם (או: יראו עינינו, ברכת הפסוקים או ברכת המולך בכבודו) היא ברכה הנאמרת בחלק מנוסחי התפילה היהודיים בתפילת ערבית של חול לאחר ברכת השכיבנו או כחלק ממנה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וברכת ברוך ה' לעולם

ברכת החמה

ברכת החמה ברחבת הכותל המערבי – 8 באפריל 2009, ערב פסח תשס"ט. רחובה הראשי של בני ברק, 8 באפריל 2009, ערב פסח תשס"ט. ברכת החמה בכפר מימון, 8 באפריל 2009. בהלכה, ברכת החמה (נקראת גם: קידוש החמה) היא ברכת ראייה שמברכים כשרואים את השמש בתחילת כל מחזור בן 28 שנים, שבו לפי המסורת השמש חוזרת למקומה המקורי בבריאת העולם באותה שעה ובאותו יום בשבוע כבזמן הבריאה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וברכת החמה

ברכת הגומל

בִּרְכַּת הַגּוֹמֵל היא ברכת שבח לה' על טובה שגמל למברך, שאותה מברך אדם שהיה בסכנת חיים או בסכנה משמעותית אחרת וניצל ממנה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וברכת הגומל

ברכת ירושלים

ברכת ירושלים (המכונה גם ברכת בניין ירושלים או בונה ירושלים) היא הברכה הארבע עשרה בתפילת שמונה עשרה, אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וברכת ירושלים

ברכות התורה

ברכות התורה ביהדות, בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה הן ברכות הנאמרות לפני לימוד התורה, ועוסקות בלימוד תורה ובנתינת התורה, ומקובל לברכן בכל בוקר בסמוך לברכות השחר עבור כל לימוד התורה שילמד באותו יום.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וברכות התורה

ברית מילה

ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וברית מילה

ברייתא דמסכת נדה

בְּרַייתָּא דְּמַסֶכֶת נִדָּה, הוא חיבור הלכתי ואגדתי הנשנה בשם התנאים, ומיוחס כברייתא חיצונית למשנה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וברייתא דמסכת נדה

בשר על גבי גחלים

בשר על גבי גחלים הוא חיבור אבוד בנושא הלכה, מאת מחבר לא ידוע.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ובשר על גבי גחלים

בתי הכנסת האיטלקיים (סלוניקי)

בתי הכנסת האיטלקיים בסלוניקי היו שלושה בתי כנסת (קהלים) בעיר סלוניקי שבהם התפללו לפי נוסח איטליה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ובתי הכנסת האיטלקיים (סלוניקי)

בוב דילן

רוברט "בוב" דילן (באנגלית: Robert "Bob" Dylan; נולד ב-24 במאי 1941) הוא זמר-יוצר ואמן אמריקאי יהודי מומר (נוצרי לפרקים במהלך חייו), הנחשב לאחד מגדולי הכותבים במוזיקה הפופולרית האמריקאית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ובוב דילן

בוכבינדר

בוכבינדר (גרמנית: Buchbinder, יידיש: בוקביינדער) הוא שם משפחה גרמני ושם יהודי-אשכנזי נפוץ, שפירושו הוא כורך ספרים (Binder.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ובוכבינדר

בכרך (פירושונים)

בָּכָרָך (Bacharach) היא עיירה במערב גרמניה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ובכרך (פירושונים)

ביצה (מזון)

ביצים משווקות בתבנית ביצים המגינה עליהן משבירה ביצים לפני בישול ביצה היא מבנה שבתוכו מתפתח עובר של בעלי חיים מסוימים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וביצה (מזון)

ביצה מבושלת

ביצה מבושלת היא ביצה שבושלה על קליפתה בסיר מים מומלחים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וביצה מבושלת

בישולי גויים

"הטבחית", ציור מאת פיטר ארטסן, שנת 1559, הולנד. ההלכה היהודית אוסרת אכילת בישולי גויים (גם בישולי עכו"ם, בישולי נכרים), כלומר מאכלים שמי שבישל אותם היה גוי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ובישולי גויים

בית הקברות היהודי בהר הזיתים

מבט מבית הקברות אל הר הבית קברים ומצבות משוחזרים על הר הזיתים צילום אוויר של בית הקברות בית הקברות היהודי בהר הזיתים הוא בית קברות יהודי המתפרש במדרונותיו של הר הזיתים, ממרגלותיו שבנחל קדרון ועד פסגתו הצופה על העיר העתיקה והר הבית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ובית הקברות היהודי בהר הזיתים

בית הכנסת עולי הגרדום

שלטי הנצחה בבית הכנסת ארון הקודש בבית הכנסת בית הכנסת עולי הגרדום הוא בית כנסת בשכונת תל גיבורים בבני ברק.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ובית הכנסת עולי הגרדום

בית הכנסת שער השמים (קהיר)

דקל על הקיר הם סמל מקובל ליהדות מצרים. שער השמים הוא בית הכנסת הראשי בקהיר.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ובית הכנסת שער השמים (קהיר)

בית הכנסת המשוחזר בוורצ'לי

בית הכנסת המשוחזר בוורצ'לי (Vercelli) הוא אחד מבתי הכנסת של יהדות פיימונטה, הראשון שהוקם לאחר שהוכרזה אמנציפציה ליהודים באיטליה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ובית הכנסת המשוחזר בוורצ'לי

בית הכנסת החורבה

בית הכנסת "החורבה", תשע"ח-2019 בית הכנסת המשוחזר בתשעה באב, 2012 בית הכנסת המשוחזר בסוכות בית הכנסת החורבה (או חורבת רבי יהודה החסיד, מכונה בקיצור החורבה) הוא בית כנסת במרכז הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, על יד כיכר החורבה ומול בית הכנסת צמח צדק.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ובית הכנסת החורבה

בית הכנסת הגדול (לונדון)

בית הכנסת הגדול (באנגלית: The Great Synagogue) בלונדון היה בית כנסת אשכנזי אשר היווה במשך מאות שנים המרכז הרוחני של הקהילה היהודית-אשכנזית בלונדון, אחת הקהילות הוותיקות והגדולות של יהדות אנגליה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ובית הכנסת הגדול (לונדון)

בית הכנסת הגדול (ירושלים)

בית הכנסת הגדול בירושלים בית הכנסת הגדול הוא בית כנסת ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים, בצמוד לבניין היכל שלמה ובסמוך לבית הכנסת ישורון.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ובית הכנסת הגדול (ירושלים)

בית הכנסת הגדול של פירנצה

בית הכנסת הגדול של פירנצה - מאי 2007 בית הכנסת הגדול של פירנצה (באיטלקית: Tempio Maggiore Israelitico) הוקם בשלהי המאה ה-19.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ובית הכנסת הגדול של פירנצה

בית הכנסת הגדול של יאשי

בית הכנסת הגדול של יאשי (ברומנית: Sinagoga Mare din Iași, ביידיש: הויכע שול) שוכן ברחוב בתי הכנסת 1 (בעבר רחוב הקוקו) ביאשי, רומניה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ובית הכנסת הגדול של יאשי

בית הכנסת היכל יהודה

בית הכנסת היכל יהודה, הידוע גם כבית הכנסת רקנאטי או הקונכייה, הוא בית כנסת הממוקם ברחוב מנחם בן סרוק 13 בתל אביב, בסמוך למגדל המאה ובשטחו של הכפר ההיסטורי סומייל.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ובית הכנסת היכל יהודה

בית כנסת גאולת ישראל

דלתות הכניסה המעוטרות של בית הכנסת גאולת ישראל בית כנסת המרכזי 'גאולת ישראל' הוא בית כנסת ותיק, גדול ומפואר ברחוב מרכז בעלי מלאכה, בצדה הצפוני של גינת שיינקין בשכונת לב העיר בתל אביב.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ובית כנסת גאולת ישראל

בית יעקב (שכונה)

שכונת בית יעקב ירושלים, מבט מרחוב יפו שכונת בית יעקב ירושלים. מבט לרחוב אבישר שכונת בית יעקב היא שכונה קטנה בירושלים, נוסדה בשנת 1877 והיא התשיעית במניין השכונות היהודיות מחוץ לחומות העיר העתיקה השכונה נושקת לרחוב יפו ורחוב אבישר.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ובית יעקב (שכונה)

בית יוסף

בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ובית יוסף

ביתא ישראל

ביתא ישראל (בגעז: ቤተ እስራኤል - "בֵּתֶה אְסרָאֵל"; תרגום: "בית ישראל", כלומר "קהילת ישראל") היא קהילה היסטורית יהודית עם קשרים לתרבות ישראל ועדות יהודיות ומכונה גם יהודי אתיופיה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וביתא ישראל

ביל גולדברג

גולדברג, 2010 ויליאם סקוט "ביל" גולדברג (באנגלית: William Scott "Bill" Goldberg; נולד ב-27 בדצמבר 1966) הוא שחקן ומתאבק יהודי אמריקאי, המופיע בארגון ההיאבקות WWE.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וביל גולדברג

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וגאונים

גאורגיה

גיאורגי הקדוש הורג דרקון קתדרלת סיוני מנהר הקורה, בשנות ה-70 של המאה ה-19 הצבא האדום בטביליסי גֵּאוֹרְגִיָה (בגאורגית:, תעתיק עברי: סַכָּרְתְבֵלוֹ, כתיב מלא: גאורגייה), המוכרת גם כגְּרוּזְיָה על פי השם הנהוג ברוסית וכג'וּרגִ'יָה (جورجيا) על פי הערבית, היא מדינה במזרח אירופה, לחופו המזרחי של הים השחור בדרום הקווקז.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וגאורגיה

געפילטע פיש

קציצות געפילטע פיש עם גזר צנצנות געפילטע פיש תעשייתי חזרת (חְרֶיין) ציר דגים געפילטע פיש (נהגה "גֶפִילטֶה פִיש"; מיידיש: דג ממולא) הוא מאכל מסורתי מהמטבח היהודי המזרח-אירופי ואשכנזי, העשוי קציצת דג טחון, לרוב קרפיון.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וגעפילטע פיש

גרמניה

גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וגרמניה

גריבען

חלקי העוף בתחילת הטיגון גריבען או גריוולעך (מיידיש), ובעברית גלדי שומן, הוא מאכל מהמטבח האשכנזי, העשוי מעור עוף או אווז ובצל מטוגנים עד פריכות ושחומים, שנותרים לאחר הכנת שמאלץ.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וגריבען

גלעד שגב

שגב, 2009 גלעד שגב (נולד ב-16 בנובמבר 1974) הוא זמר-יוצר, מלחין, פזמונאי, מוזיקאי וסופר ישראלי בינלאומי, הידוע גם בכינוי Passerby.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וגלעד שגב

גלות בארץ

גלות בארץ, יישוב ארץ-ישראל בטרם ציונות הוא קובץ מאמרים מאת ההיסטוריון הישראלי פרופ' ישראל ברטל.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וגלות בארץ

גליקל מהמלין

מרת גליקל בת ר' יהודה לייב, הידועה כגליקל האמיל (בלועזית Glickl או Glückel, בעברית מודרנית: גליקל מהמלין; ה'ת"ה, 1645 – ב' דראש השנה תפ"ה, 19 בספטמבר 1724) הייתה אשת עסקים וכותבת זיכרונות יהודייה אשכנזייה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וגליקל מהמלין

גלילה

Maurits Leon, '''גלילה''', אוסף המוזיאון להיסטוריה יהודית, אמסטרדם, הולנד כיסוי ספר התורה במעילו במהלך גלילה של ספר תורה אשכנזי גלילה הוא טקס אצל יהדות אשכנז, כחלק מטקס ההגבהה, בו נגלל ספר התורה, נכרך ברצועת בד ומכוסה במעילו, על מנת שניתן יהיה להחזירו למקומו בארון הקודש.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וגלילה

גזירות תתנ"ו

ציור מאוחר של הטבח במץ במסע הצלב הראשון אל מלא רחמים לזכר קרבנות גזירות תתנ"ו וגזירות ת"ח ות"ט במחזור מאלטונא משנת 1744 גזירות תתנ"ו או מאורעות תתנ"ו הם סדרת פרעות, שהתרחשו בשנת 1096 (ד'תתנ"ו) באירופה במסע הצלב הראשון, וכללו טבח המוני של יהודים על ידי הנוצרים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וגזירות תתנ"ו

גבעת משואה

גִּבְעַת מַשּׂוּאָה היא שכונה בדרום-מערב ירושלים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וגבעת משואה

גולדמן

גולדמן (גרמנית: Goldmann) הוא שם משפחה יהודי-אשכנזי נפוץ שפירושו מגרמנית הוא איש זהב.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וגולדמן

גולדרייך

גולדרייך או גולדרָיְך (גרמנית: Goldreich) הוא שם משפחה גרמני וכן שם משפחה יהודי אשכנזי נפוץ.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וגולדרייך

גולדשטיין

גולדשטיין או גולדשטין (Goldstein; באנגלית נהגה גולדסטיין או גולדסטין), הוא שם משפחה גרמני וכן שם משפחה יהודי-אשכנזי נפוץ שמשמעותו אבן זהב.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וגולדשטיין

גולדבאום

גולדבאום, גולדבוים או גולדבום (יידיש: גאָלדבוים, גרמנית: Goldbaum) הוא שם משפחה יהודי אשכנזי שמקורו מגרמנית או מיידיש, פירושו עץ זהוב או עץ זהב.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וגולדבאום

גווינת' פלטרו

פלטרו בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו, 2000 גווינת' קייט פלטרו (באנגלית: Gwyneth Kate Paltrow; נולדה ב-27 בספטמבר 1972) היא שחקנית קולנוע ותיאטרון, וזמרת אמריקאית ממוצא יהודי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וגווינת' פלטרו

גירוש ספרד

צו הגירוש משנת 1492 גירוש ספרד היה סילוקם בכפייה ב-1492 (ה'רנ"ב) של יהודי ממלכות קסטיליה ואראגון אשר סירבו להתנצר.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וגירוש ספרד

גירוש יהודי אנגליה

גירוש היהודים; איור ברשומת רוצ'סטר מ-1355. גירוש יהודי אנגליה ארע בשנת 1290.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וגירוש יהודי אנגליה

גיור

גיוּר או גירות הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וגיור

גיורא לוטן

גיורא לוטן (22 במרץ 1902 – 1 בינואר 1974) היה משפטן, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי וממייסדי השירותים הסוציאליים בישראל.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וגיורא לוטן

דן מזרחי

דן מזרחי (ברומנית: Dan Mizrahi; 28 בפברואר 1926, בוקרשט, – 25 בפברואר 2010, בוקרשט) היה פסנתרן, מלחין ופרופסור למוזיקה, יהודי רומני.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ודן מזרחי

דן בן יוסף אשכנזי

רבי דן בן יוסף אשכנזי (את הכינוי אשכנזי קיבל בספרד בעקבות מוצאו) חי ופעל באשכנז במחצית השנייה של המאה ה-13, ובהמשך היגר לספרד שם פעל עד לפטירתו.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ודן בן יוסף אשכנזי

דמוגרפיה של ממלכת ירושלים

ממלכת ירושלים הייתה מדינה צלבנית שהוקמה בארץ ישראל בשנת 1099 כתוצאה מהכיבוש הצלבני של ארץ ישראל במסע הצלב הראשון, ונכבשה בשנת 1187.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ודמוגרפיה של ממלכת ירושלים

דמוגרפיה של גאורגיה

אוכלוסיית גאורגיה עם (בכחול) ובלי (באדום) המחוזות הבדלניים אבחזיה ודרום אוסטיה אוכלוסיית גאורגיה מונה 4,931,226 איש (נכון לינואר 2015), בשטח כולל של 69,800 קמ"ר (צפיפות 64 איש לקמ"ר), המתחלקת לרוב מוחלט של גאורגים המהווים 83.8% מהאוכלוסייה, אזרים 6.5%, ארמנים 5.7% מהאוכלוסייה ורוסים המהווים 1.5% מהאוכלוסייה (רובם היגרו אחרי הצהרת העצמאות של גאורגיה).

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ודמוגרפיה של גאורגיה

דני דותן

דני דותן (נולד ב-5 במרץ 1954) הוא סופר, קולנוען ומוזיקאי, סולן להקת "הקליק".

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ודני דותן

דניאל מפיזה

דניאל מפיזה, בן משפחת דפיסא, היה מראשי יהדות רומא בתחילת המאה ה-16.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ודניאל מפיזה

דניאל רדקליף

דניאל ג'ייקוב רדקליף (באנגלית: Daniel Jacob Radcliffe; נולד ב-23 ביולי 1989) הוא שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון בריטי-יהודי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ודניאל רדקליף

דניאל גולדשמידט

ארנסט דניאל גולדשמידט (בלועזית: Ernst Daniel Goldschmidt; (כ"ב בכסלו תרנ"ו, 9 בדצמבר 1895 – ו' בטבת תשל"ג, 10 בדצמבר 1972) היה חוקר ופרשן תפילה ופיוט; הגיה, ערך והוציא לאור מהדורות ביקורתיות ומדעיות של סידורים ומחזורי תפילה, לפי מנהגי הקהילות והעדות השונות.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ודניאל גולדשמידט

דניאלה רוח

דניאלה סופיה קורן רוח (באנגלית: Daniela Sofia Korn Ruah; נולדה ב-2 בדצמבר 1983) היא שחקנית אמריקאית-פורטוגזית-יהודייה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ודניאלה רוח

דסטין הופמן

דסטין לי הופמן (באנגלית: Dustin Lee Hoffman, נולד ב-8 באוגוסט 1937) הוא שחקן קולנוע יהודי-אמריקאי, זוכה שני פרסי אוסקר, שישה פרסי גלובוס הזהב, שלושה פרסי אמי, פרס אובי ופרס אריה הזהב על מפעל חיים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ודסטין הופמן

דרך שופט בירושלים

דרך שופט בירושלים הוא ספר אוטוביוגרפי של השופט גד פרומקין.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ודרך שופט בירושלים

דרשנות

ביהדות, דרשנות היא נשיאת נאום (דרשה) בפני קהל בנושאי מוסר, הלכה, מקרא וכדומה, פעמים רבות תוך קישור לפרשת השבוע או לענייני דיומא.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ודרשנות

דרוזים

הדגל הדרוזידרוזים (בערבית: دُرُوز, דֻרוּז; צורת היחיד: دُرْزِيّ, דֻרְזִיּ) הם קבוצה אתנו-דתית דוברת-ערבית במזרח התיכון, המקיימת דת מונותאיסטית, אברהמית ואתנית ייחודית שהתפצלה מהאסלאם השיעי-איסמאעילי במאה ה-11.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ודרוזים

דרכי לימוד התלמוד

"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. התלמוד הבבלי הוא הטקסט הנלמד ביותר מתוך התורה שבעל פה מאז נכתב ועד ימינו.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ודרכי לימוד התלמוד

דת בישראל

הכותל המערבי וכיפת הסלע בירושלים הדתות האברהמיות: יהדות, נצרות ואסלאם הדת בישראל הוא מושג הכולל את מגוון הביטויים לקיום מצוות, אמונה ומסורת בישראל.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ודת בישראל

דברי ימי עם עולם

דברי ימי עם עולם (בגרמנית: Weltgeschichte des jüdischen Volkes) היא סדרת ספרים ב-11 כרכים מאת שמעון דובנוב, העוסקת בהיסטוריה של עם ישראל.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ודברי ימי עם עולם

דג מלוח (מאכל)

דג מלוח "דג מלוח" הוא כינויו של דג מליח כבוש במי מלח.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ודג מלוח (מאכל)

דגל שמחת תורה

כרטיס שנה טובה המציג ילדים אוחזים בדגלי שמחת תורה (גרמניה, 1910) דגל ובו איור של משה עם לוחות, וסביבו סמלי 12 שבטי ישראל (שנות ה-30 בערך) דגל ובו איור של בנים ובנות בלבוש ישראלי חלוצי רוקדים יחדיו סביב ספר התורה (שנות ה-50–60) מטוסי חיל האוויר הישראלי (1967) דגל שמחת תורה (ביידיש: באַנער שמחת תורה) הוא דגל מקושט שמניפים ילדים כחלק ממנהג חגיגות ההקפות הנערכות בחג היהודי שמחת תורה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ודגל שמחת תורה

דונש בן לברט

דונש הלוי בן לברט או בשמו העברי אדונים הלוי (920 - סביבות 990) היה פרשן, משורר ומדקדק יהודי-ספרדי בתור הזהב של יהדות ספרד.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ודונש בן לברט

דוד אלטשולר

רבי דוד אַלְטְשוּלֶר מפראג ("בעל המצודות", על שם פירושו המפורסם; קרוי גם רד"א), (ה'תמ"ז, 1687 – ה'תק"ל, 1769), מחכמי יהדות אשכנז ופולין, היה מחשובי פרשני הנ"ך בכל הזמנים, וביאורו לנ"ך, ה"מצודות", הפך לאבן יסוד לכל הלומדים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ודוד אלטשולר

דוד פרנקל

הרב דוד בן נפתלי הירש פרנקל - מירלש (תס"ז, 1707 – י"ב בניסן תקכ"ב, 4 באפריל 1762) היה רבה של קהילת ברלין מ-1743 ועד מותו.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ודוד פרנקל

דוד פרנקו-מנדס

250px דוד פרנקו-מֶנְדֶס (מינדיס, מינדיז; דוד חפשי, חופשי; 13 באוגוסט 1713 – 10 באוקטובר 1792), משורר ומחזאי עברי יהודי-הולנדי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ודוד פרנקו-מנדס

דוד פינטו

דוד חנניה פינטו בחנוכת מקוה טהרה, 2023 הרב דוד חנניה פינטו (נולד בט' בתמוז ה'תש"י, 28 ביוני 1950) מכהן כראש מוסדות "חברת פינטו" בארצות הברית, בצרפת ובארגנטינה, "אורות חיים ומשה" באשדוד ו"פניני דוד" בירושלים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ודוד פינטו

דוד לידא

רבי דוד לידא (לפי הערכה ה'שצ"ב (1632) – כ"ז בחשוון ה'תנ"ז (1696) היה רבה של אוסטרוה, מגנצא, קהילת האשכנזים באמסטרדם ומלומד.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ודוד לידא

דוד הראובני

דוד הראובני (1490 בערך - 8 בספטמבר 1538), היה נוסע יהודי, שהציג בפני נוצרים ואחרים תוכניות צבאיות במטרה להקים מדינה יהודית בארץ ישראל כדי להביא את הגאולה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ודוד הראובני

דוד הלוי סגל

הרב דוד הלוי סגל (הט"ז) (1586, ה'שמ"ו – 1667, כ"ו בשבט ה'תכ"ז) היה רבן של קהילות חשובות בפולין, אחד מנושאי כליו של השולחן ערוך ומגדולי הפוסקים האשכנזיים במאה ה-17.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ודוד הלוי סגל

דיאנה אגרון

דיאנה אליס אגרון (באנגלית: Dianna Elise Agron; נולדה ב-30 באפריל 1986) היא שחקנית, רקדנית וזמרת אמריקאית-יהודייה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ודיאנה אגרון

דייב מאסטיין

דייוויד סקוט "דייב" מאסטיין (באנגלית: David Scott "Dave" Mustaine; נולד ב-13 בספטמבר 1961 בקליפורניה, ארצות הברית) הוא מוזיקאי אמריקאי ממוצא יהודי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ודייב מאסטיין

דייוויד דוכובני

דייוויד ויליאם דוכּובני (באנגלית: David William Duchovny; נולד ב-7 באוגוסט 1960 בניו יורק) הוא שחקן, סופר, מפיק, במאי, זמר ופזמונאי אמריקאי ממוצא יהודי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ודייוויד דוכובני

ה'שכ"ה

אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וה'שכ"ה

המאה ה-12

טקסט.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והמאה ה-12

המאה ה-13

המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והמאה ה-13

המאורעות

הפוגרום בבית המדרש של ישיבת תורת חיים במאורעות תר"פ. רשימת הנפצעים הראשונים במאורעות תר"פ לוח זיכרון שהציבה המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל על "בית החלוץ" ברחוב יפת 34 ביפו לזכר 14 הנרצחים בבית זה בפרעות תרפ"א הר-טוב עולה באש במאורעות תרפ"ט דבר, כ"ז באב, 2 בספטמבר הלווית הרוגי מאורעות 1936 בגבעת עדה, מסע ההלוויה עובר בסמטה בין בית אפרתי לבית הכנסת המרכזי בתולדות היישוב העברי בארץ ישראל, המאורעות הוא כינוי שניתן לסדרה של התקפות של ערביי ארץ ישראל על תושביה היהודים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והמאורעות

המפה

המפה (נקרא גם הגהות הרמ"א) הוא חיבורו החשוב ביותר של רבי משה איסרליש (הרמ"א), ובו תוספות והתאמות לספר "שולחן ערוך" (שכתב רבי יוסף קארו) על-פי עדות אשכנז.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והמפה

המצודות

ה"מצודות" הוא ביאור על כל ספרי הנביאים והכתובים (מלבד המגילות רות, איכה ואסתר).

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והמצודות

המטבח הרומני

סרמלה (עלי כרוב ממולאים) וממליגה המטבח הרומני משלב מספר השפעות תרבותיות, וניכר בו מיזוג התרבויות השונות שהשפיעו על תולדותיה של רומניה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והמטבח הרומני

המטבח הגרמני

אספרגוס לבן מוגש עם רוטב הולנדז, תפוחי אדמה ופטרוזיליה כרוב ממולא (Kohlroulade) דגם בניין הרייכסטאג משוקולד, במגדניה בברלין המטבח הגרמני הוא שם קיבוצי למספר מטבחים אזוריים הנפוצים באזורים שונים בגרמניה, שלהם כמה מאפיינים משותפים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והמטבח הגרמני

המטבח הישראלי

סלט הישראלי קרואסונים ומאפים מתוקים ישראלים המטבח הישראלי הוא מונח המתאר מאכלים הנפוצים בישראל או שמקורם בישראל.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והמטבח הישראלי

המטבח היהודי

חלות שבת חמין לביבות תפוחי אדמה גפילטע פיש עם גזר - אחד המאכלים הידועים ביותר והמסמלים את המטבח היהודי המזרח-אירופי. המטבח היהודי או הבישול היהודי הוא סגנון הבישול אשר פותח על ידי יהודים במהלך התקופה בה הם חיו בגולה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והמטבח היהודי

המבורג

הריסות בהמבורג כתוצאה מהשרפה הגדולה, תצלום דאגרוטיפ משנת 1842 המבורג (בגרמנית:, בגרמנית תחתית: Hamborg) היא עיר ואחת מ-16 המדינות המרכיבות את גרמניה, והיא אחת משלוש ערי-המדינה (האחרות הן ברמן וברלין).

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והמבורג

המוות השחור

"המוות השחור" או המגפה השחורה הייתה מגפה שהכתה באסיה, בצפון אפריקה ובאירופה בכמה גלים במשך כארבע שנים (1347–1351) וקטלה, לפי הערכות שונות, בין 75 ל-200 מיליון בני אדם באירופה ובאסיה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והמוות השחור

האנונימי ממיינץ

האלמוני ממגנצא או האנונימי ממיינץ (בגרמנית: Mainzer Anonymus) הוא מחברה הלא-ידוע של הכרוניקה העברית "מעשה הגזירות הישנים", שתיעדה מנקודת מבטו את גזירות תתנ"ו, במהלך מסע הצלב הראשון ב-1096.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והאנונימי ממיינץ

האר"י

רבי יצחק בן שלמה לוריא (ה'רצ"ד, 1534 – ה' באב ה'של"ב, 15 ביולי 1572) מכונה האר"י הקדוש היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16, והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו, קבלת האר"י, שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והאר"י

הסכמה

תחילת ההסכמות לספרו של הרב י"ד זינגר, "זיו המנהגים" בספרות התורנית, "הסכמה" היא מכתב נלווה המופיע בראשית ספר, שבו מעידה אישיות תורנית חשובה על טיבו של הספר.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והסכמה

העליות בשנים 1700–1881

מפת ארץ ישראל מעשה ידי ג'ון קארי, 1801 בית הכנסת היפואי לעולי לוב יהודים בנמל אלג'יר בדרכם לארץ ישראל (1841) מאת הצייר ויליאם ווילד כיפת בית הכנסת החורבה שנחנך בשנית בשנת 1864, מצד ימין בין בתי העיר העתיקה בירושלים, ב-1934 ליד נמל יפו, 1873 טבריה על פי האמן אדריאן אגרון, 1837 ביצות כבארה במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880 כפר יאסיף.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והעליות בשנים 1700–1881

העיר העתיקה

העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והעיר העתיקה

הפטרה

ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והפטרה

הקפות

שלום קובושווילי, הקפות בבית הכנסת בשמחת תורה, ציור משנת 1937 לערך. הקפות הן מנהג דתי בו קבוצת אנשים מקיפה בהליכה או בריקודים מקום או עצם מסוים, בדרך כלל דבר קדוש.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והקפות

הקהילה היהודית באמסטרדם

תפילה לשלום בית המלוכה ההולנדי ומועצת העיר אמסטרדם. אף כיום, 500 שנה לאחר גירוש ספרד, נאמרת התפילה בחלקה בפורטוגזית. (מתוך סידור בן זמננו של הקהילה הפורטוגזית) תולדות הקהילה היהודית באמסטרדם הם חוט השידרה של תולדות יהודי הולנד בכלל.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והקהילה היהודית באמסטרדם

הראשון לציון

הראשון לציון הוא תואר שהוענק למי שנעשה הרב הבכיר של יהודי האימפריה העות'מאנית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והראשון לציון

הרץ (פירושונים)

הֶרְץ (גרמנית: Hertz או Herz; לעיתים נהגה הָארְץ) הוא שם משפחה ושם פרטי גרמני נפוץ שפירושו לב.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והרץ (פירושונים)

הרובע היהודי

מפת הרובע היהודי וסביבתו הרובע לעת ערב הרובע היהודי (בערבית: حارة اليهود) שוכן בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, והוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה, לצד הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והרובע היהודי

השם המפורש

שלט המציג צורות שונות של השם המפורש, מבית כנסת בוורשה. השם המפורש או השם המיוחד, ביהדות, הוא שמו היחיד של אלוהים שמתייחס אליו עצמו, בשונה מכינויים אחרים, שמתארים הנהגות מסוימות שלו, ולכן יש לנהוג בו כבוד מיוחד.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והשם המפורש

השהיה (שבת)

כניסת השבת מותרת כאשר המאכל כבר מבושל, ואסורה כאשר המאכל בשלב בישול מוקדם השארת מאכלים על גבי אש באופן המותר, כשהאש מכוסה ב'בלעך'. בהלכות שבת, הַשְׁהָיָה (בשיח ההלכתי נקראת גם שְהִיָה) היא השארת מאכל מבושל או מאכל שנמצא בתהליכי בישול על גבי מקור חום קודם לכניסת השבת, וזאת על מנת לאוכלו בשבת כשהוא חם, לדוגמה השארת סיר חמין על גבי פלטת שבת.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והשהיה (שבת)

התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל

התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל היה ארגון נשים פמיניסטי ציוני, על-מפלגתי, שפעל בתקופת היישוב בארץ ישראל.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והתאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל

התאבדות

התאבדותו של איאס התאבדות היא פעולה שבה אדם שם קץ לחייו ומביא למותו בכוונה תחילה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והתאבדות

התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית

התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית (במקור בגרמנית: Der jüdische Gottesdienst in seiner geschichtlichen Entwicklung), היא מונוגרפיה מאת החוקר יצחק משה אלבוגן, שיצאה לאור לראשונה בשנת 1913.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והתפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית

התקופה הממלוכית בארץ ישראל

התקופה הממלוכית בארץ ישראל היא התקופה שבין השנים 1260–1517 בה שלטו הממלוכים בארץ ישראל.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והתקופה הממלוכית בארץ ישראל

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל

חומת ירושלים העות'מאנית, שנבנתה בתקופה העות'מאנית בידי סולימאן המפואר (2005) שומרי הסף העות'מאנים (תחריט מ-1880) התקופה העות'מאנית היא תקופה בת כ-400 שנה בתולדות ארץ ישראל בה נשלטה על ידי האימפריה העות'מאנית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל

הלכה כבתראי

הלכה כבתראי או הלכתא כבתראי (מארמית: "הלכה כאחרונים") הוא כלל בפסיקת הלכה בתלמוד, הקובע שבמחלוקת שבין חכמים ראשונים ואחרונים, הלכה כאחרונים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והלכה כבתראי

הלכות רב אלפס

הלכות רב אלפס הוא חיבור הלכתי בשפה הארמית מהמאה ה-11 שכתב הרי"ף (רבי יצחק אלפסי) במרוקו.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והלכות רב אלפס

הליכות עולם (עובדיה יוסף)

הליכות עולם הוא שמה של סדרת ספרים שכתב הרב עובדיה יוסף.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והליכות עולם (עובדיה יוסף)

הזמנה לפיוט

"הזמנה לפיוט" מבית סנונית הוא מיזם תרבותי-חינוכי הפועל לשימור והחייאת מסורות הפיוט והתפילה בעם היהודי, באמצעות אתר אינטרנט, הוצאה לאור, פעילויות שימור, חינוך בקהילה ואירועי תרבות.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והזמנה לפיוט

הזרמים ביהדות רומניה

חסידי בסדיגורה - מבט מבפנים איחוד נסיכות מולדובה ונסיכות ולאכיה באוניה פרסונלית תחת אלכסנדרו יואן קוזה ולאחר מכן תחת קרול הראשון, מלך רומניה, יצר ישות מדינית חדשה בשם רומניה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והזרמים ביהדות רומניה

הגליל

ממוזער 250px רכס עם צמחייה צפופה במרום הגליל העליון הגליל (ערבית: الجليل) הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והגליל

הגט מקליווא

פרשת הגט מקלֵיוֶוא הייתה מחלוקת הלכתית בדבר כשרותו של גט, שהסעירה את העולם הרבני באירופה בשנים 1766–1767.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והגט מקליווא

הגזענות (ספר)

הגזענות (בצרפתית: Le racisme) הוא ספר מאת האינטלקטואל היהודי-צרפתי-תוניסאי אלבר ממי, הדן בתופעת הגזענות ובוחן סוגיות הקשורות אליה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והגזענות (ספר)

הגדרה

הגדרה היא תיאור לשוני מדויק וממצה של מושג כלשהו.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והגדרה

הגדת רוטשילד

הא לחמא עניא מתוך הגדת רוטשילד, מאוסף הספרייה הלאומית. הגדת רוטשילד (Ms. Heb. 4° 6130) היא כתב יד מאויר של ההגדה של פסח שנכתבה בצפון איטליה סביב שנת 1450.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והגדת רוטשילד

הגהות אשרי

הגהות אשרי הוא תוספות ל"פסקי הרא"ש".

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והגהות אשרי

הגיוגרפיה

הַגְיוֹגְרַפְיָה (ביוונית: ἁγιογραφία) היא סיפור תולדות הקדושים, בתרבות של דתות שונות.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והגיוגרפיה

הגיית העברית

הגיית העברית היא האופן שבו העברית באה לידי ביטוי בפי דובריה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והגיית העברית

הגייה

הֲגִיָּה של שפה היא האופן שבו השפה באה לידי ביטוי בפי דובריה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והגייה

הגייה אשכנזית

ההגייה האשכנזית של העברית (במינוח ארכאי: הברה אשכנזית) היא דרך הגיית השפה העברית בפי יהודי אשכנז בתקופת הביניים של העברית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והגייה אשכנזית

הגייה ספרדית

הגייה ספרדית (או הברה ספרדית) היא הגיית השפה העברית כפי שהתקיימה אצל יהודי ארצות האסלאם, מתקופת הגאונים ועד ימינו.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והגייה ספרדית

הדלקת נרות חנוכה

ילד מדליק נרות בנשף חנוכה מטעם משרד החוץ, 1949 חנוכיה מונחת מול החלון בקבר רחל. נרות חנוכה דולקים בחושך תצ"ח (1738), מאוספי הספרייה הלאומית חנוכייה דולקת לצד החלון למען פרסום הנס הדלקת נרות חנוכה היא מצווה מדרבנן להדליק נר בכל לילה משמונת ימי החנוכה כדי לפרסם את ניצחון המכבים ונס פך השמן.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והדלקת נרות חנוכה

הורביץ

הורביץ הוא שם משפחה יהודי אשכנזי שמקורו בהגייה היידישאית של שם העיירה הורוביצה (Hořovice) שבבוהמיה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והורביץ

הושענא רבה

הקפות הושענא רבה בבית הכנסת החורבה בירושלים הוֹשַׁעְנָא רַבָּה (בארמית: הושענא רבא; בעברית: הושענא הגדול) הוא כינויו של היום השביעי והאחרון של חג סוכות, היום השישי של חול המועד סוכות, שחל בכ"א בתשרי, יום לפני שמיני עצרת.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והושענא רבה

הושענות

אמירת הושענות בבית כנסת בעפרה. אחד המתפללים מחזיק ספר תורה ליד הבימה ושאר המתפללים מקיפים את הבימה עם לולביהם תחרות ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת 2014) הושענות הוא כינוי למצווה שנהגה בבית המקדש בחג הסוכות, ובה היו סובבים את מזבח העולה וזוקפים ערבות בצדיו.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והושענות

הולנד

הוֹלַנְד (בהולנדית: Nederland) היא מדינה בצפון מערב אירופה, הגובלת במערב ובצפון בים הצפוני, במזרח בגרמניה ובדרום בבלגיה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והולנד

הכשרת בשר

הכשרת בשר הן מליחת הבשר או צלייתו, וכן ניקור הבשר, פעולות אשר על פי ההלכה יש לבצע בבשר לאחר שנשחט כדי להכשירו ולהתירו באכילה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והכשרת בשר

הימלבלאו

הימלבלאו, הימלבלוי או הימלבלו (גרמנית: Himmelblau או Himmelbleu, יידיש: הימלבלוי) הוא שם משפחה יהודי-אשכנזי שפירושו מגרמנית או מיידיש שמים כחולים או הצבע תכלת.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והימלבלאו

היסטוריה של ממלכת ירושלים

שלט ממלכת ירושלים, במרכזו סמל הממלכה - צלב ירושלים מאה ה-12 ההיסטוריה של ממלכת ירושלים התחילה בכיבוש ירושלים על ידי משתתפי מסע הצלב הראשון בקיץ 1099, הממלכה ששלטה בירושלים נכבשה ב-1187, אולם נוכחות הצלבנים בארץ ישראל נמתחה לאורך מאתיים שנה עד להכחדתה על ידי צבא האימפריה הממלוכית בכיבוש עכו בשנת 1291.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והיסטוריה של ממלכת ירושלים

היסטוריה של ארץ ישראל

ההיסטוריה של ארץ ישראל היא מהקדומות והעשירות בעולם.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והיסטוריה של ארץ ישראל

היסטוריה של אירופה

תמונת לוויין של יבשת אירופה ההיסטוריה של אירופה מתחילה בהתיישבות האנושית הראשונה ביבשת אירופה ועד לימינו אלה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והיסטוריה של אירופה

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והיסטוריה של עם ישראל

היתר מאה רבנים

בהלכה היתר מאה רבנים הוא היתר לחרוג מתקנות חרם דרבינו גרשום, אם הסכימו על כך מאה רבנים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והיתר מאה רבנים

היתר מכירה

דוכן ירקות. חלק מהמוצרים מסומנים ב"היתר", כלומר כשרים על פי היתר המכירה. היתר מכירה מציין מכירה של קרקע בארץ ישראל לגוי, שמטרתה להתיר מלאכות חקלאיות בשנת השמיטה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והיתר מכירה

היהודים בין שתי מלחמות העולם

תמורות רבות חלו בעם היהודי בתקופה שבין שתי מלחמות העולם (כלומר בין מלחמת העולם הראשונה למלחמת העולם השנייה), בעקבות התבססות התנועה הציונית והתגברות האנטישמיות שבשרה את עליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והיהודים בין שתי מלחמות העולם

היישוב הישן

פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז והיישוב הישן

ונתנה תוקף

בראש השנה יכתבון (מתוך "ונתנה תוקף") נוסח אשכנז. שר: ישעיהו ביק; מקליט: יעקב מזור; הוקלט באולפן הפונותיקה, 1997. וּנְתַנֶּה תֹּקֶף הוא פיוט מסוג סילוק הנאמר בתפילת מוסף בשני ימי ראש השנה, ובהרבה מקומות ביום הכיפורים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וונתנה תוקף

ועד שליחי הקהילות

שמאל משה מונטיפיורי דיוקן משנת 1881. אישים ממשפחת מונטיפיורי החזיקו בתפקיד נשיאות הוועד במשך מרבית המאה ה-19. דייוויד סלומונס, הוא היה היהודי הראשון בתפקיד הלורד ראש העיר של לונדון ואחד משני היהודים הראשונים שכיהנו כחברי הפרלמנט של בריטניה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וועד שליחי הקהילות

ורהפטיג

ורהפטיג הוא שם משפחה ממקור אשכנזי שפירושו הוא אמיתי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וורהפטיג

והיא שעמדה

אשכנזי מהמאה ה-14 מפגין נגד הספר הלבן (1939) נושא את המילים "שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם" (בשמאל התמונה) והיא שעמדה הוא קטע קצר בהגדה של פסח העוסק בהצלת עם ישראל על ידי הקדוש ברוך הוא מכל אויביו.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ווהיא שעמדה

וולף היידנהיים

ר' בנימין זאב בן שמשון היידנהיים (בראשי תיבות: רוו"ה; בכתיב שנהג בזמנו: וואלף היידענהיים; בגרמנית: Wolf Heidenheim; 1757, ה'תקי"ז – 23 בפברואר 1832, כ"ב באדר א' ה'תקצ"ב) היה חוקר מסורה ובלשן יהודי גרמני.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ווולף היידנהיים

וינר נוישטאדט

וינר נוישטאדט (בגרמנית: Wiener Neustadt, נכתב לפעמים וינר נוישטט, בתרגום חופשי: "עיר וינאית חדשה") היא עיר במדינת אוסטריה תחתית שבאוסטריה, הנחשבת לאחד ממחוזותיה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ווינר נוישטאדט

וינה

המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ווינה

וינונה ריידר

וינונה לורה הורוביץ (באנגלית: Winona Laura Horowitz; נולדה ב-29 באוקטובר 1971), המוכרת בשם הבמה וינונה ריידר (Winona Ryder), היא שחקנית אמריקאית ממוצא יהודי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ווינונה ריידר

ויינברג

ויינברג או וינברג (גרמנית: Weinberg) הוא שם משפחה יהודי אשכנזי, אשר פירושו (מגרמנית) הוא כרם או הר של יין.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וויינברג

כ"א באלול

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"א אלול היא לרוב פרשת נצבים-וילך.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וכ"א באלול

כ"ב באלול

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ב אלול היא פרשת נצבים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וכ"ב באלול

כניסה להר הבית (הלכה)

מבט על הר הבית מכיוון דרום. בלב הרחבה - כיפת הסלע. בדרום הרחבה - מסגד אל-אקצא (הכיפה הכסופה). למרגלות הר הבית, מדרום - הגן הארכאולוגי ירושלים. כניסה להר הבית על פי ההלכה כוללת דינים מיוחדים, סייגים ואיסורים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וכניסה להר הבית (הלכה)

כספי

כספי (Caspi) הוא שם משפחה יהודי-אשכנזי שפירושו שמקורו ומשמעותו המתכת כסף (לא אמצעי התשלום) קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים קטגוריה:שמות משפחה ביהדות צפון אפריקה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וכספי

כפר עציון

כְּפַר עֶצְיוֹן הוא קיבוץ מתחדש והתנחלות בגוש עציון, החבר בתנועת הקיבוץ הדתי והיישוב היהודי הראשון ביהודה ושומרון במאה העשרים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וכפר עציון

כפרות

משפחה יהודית באירופה מבצעת את מנהג הכפרות. ליתוגרפיה, סוף המאה ה-19/ראשית המאה ה-20 כפרות הוא מנהג יהודי עתיק שנערך בערב יום הכיפורים (ובעת הצורך גם בעשרת ימי תשובה).

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וכפרות

כשרות

הכשרת כלים לפסח במאה שערים. פרווה", משמאל "חלבי". ביהדות, המונח כשרות מתייחס למערכת כללים הקובעת מהם סוגי המזון המותרים והאסורים באכילה ומה הם החוקים החלים על מקיימי המצוות.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וכשרות

כתר ארם צובא

כתר ארם צובא, ספר ישעיהו. ניתן להבחין בסימני נזק כתוצאה מעובש דף מכתר ארם צובה, פרשת וזאת הברכה. באדיבות מכון בן צבי. כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד חשוב של התנ"ך שנכתב בטבריה, על פי כל כללי המסורה הטברנית, בתחלת המאה העשירית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וכתר ארם צובא

כתובה

כתובה מעוטרת מהמאה ה-18 מרג'ו אמיליה כְּתובָּה היא מסמך משפטי מחייב שנלווה לקידושין, אשר בו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וכתובה

כתובים

בחלק כתובים של התנ"ך מונים על פי המסורה אחד-עשר ספרים, והם: תהילים, משלי, איוב, שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר, דניאל, עזרא ונחמיה, ודברי הימים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וכתובים

כל מקדש שביעי

"כָּל מְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי" הוא פיוט עתיק שחיבר פייטן בשם משה, כפי שנרמז באקרוסטיכון, ויש ששיערו כי הוא רבי משה בן קלונימוס.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וכל מקדש שביעי

כל נדרי

תפילת כל נדרי, שנות ה-50 של המאה ה-20, טורונטו 118927775 כָּל נִדְרֵי (פירוש האתחלתה בארמית: "כל הנדרים") היא הכְרזה הנאמרת לפני תפילת ערבית של ליל יום הכיפורים ובה הודעה פומבית על ביטול נדרים ושבועות של ציבור המתפללים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וכל נדרי

כבד קצוץ

הרינג כבד קצוץ כבד קצוץ (ביידיש: געהאַקטע לעבער) הוא מאכל מהמטבח האשכנזי, עשוי מפטה כבד עוף, המוגש קר לרוב, כמנה ראשונה או כממרח לכריכים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וכבד קצוץ

כופתה

קניידלך במרק קובה אדום טנגיואן, כופתאות סיניות עשויות מקמח אורז דביק. כופתאות הן כדורי בצק המבושלים בנוזלים (מים, מרק או חלב) ומוגשות כתוספת למרק או ברוטב.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וכופתה

י"ח בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ח שבט היא, ברוב השנים, פרשת יתרו.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וי"ח בשבט

י' בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי' שבט היא, ברוב השנים, פרשת בשלח.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וי' בשבט

ימי בין המצרים

יהודים מתאבלים על חורבן בית המקדש הראשון, באיור של גוסטב דורה למגילת איכה. יְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים הם שלושת השבועות שבין צום שבעה עשר בתמוז (היום שבו הובקעה חומת ירושלים בחורבן בית שני) לצום תשעה באב (היום שבו חרבו שני בתי המקדש).

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וימי בין המצרים

יעקב ריישר

רבי יעקב ריישר (ידוע גם כ-יעקב בַּקוֹפֶן, בכתיב מיושן: באַקאָפען; 1661, פראג – ח' בשבט ה'תצ"ג, 1733, מץ) היה מרבני אשכנז, פוסק ומחבר הספרים עיון יעקב, שבות יעקב, חק יעקב (על הלכות פסח), ועוד.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויעקב ריישר

יעקב בן אשר

הרב יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך – ה'ק"ג, 1343) היה מחבר ספרים וסופר, פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויעקב בן אשר

יעקב בן חביב

ר' יעקב בן שלמה אבן חביב (סביב שנת ה'ר"י, 1450 - ה'רע"ו, 1516) היה מגדולי חכמי ספרד ומנהיג קהילת מגורשי ספרד הגדולה בסלוניקי, מחבר הספר עין יעקב וחיבורים נוספים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויעקב בן חביב

יעקב בן יקר

רבי יעקב בן יקר (בערך 990 – ד'תתכ"ד, 1064/1063), מראשוני וגדולי הראשונים שבאשכנז, רב ופוסק.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויעקב בן יקר

יעקב וייל

רבי יעקב בן יהודה וייל, ידוע גם כמהר"י וייל או מהרי"ו (בין 1380–1390 - לפני 1460), חי ופעל באשכנז, במחצית הראשונה של המאה ה-15 לספירה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויעקב וייל

יעקב יהושע פלק

הרב יעקב יהושע פַלְק (1680, כ"ח בכסלו ה'תמ"א – 1756, י"ד בשבט ה'תקט"ז) היה רבן של לבוב, ברלין, מץ ופרנקפורט על המיין.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויעקב יהושע פלק

יעקובוביץ

יעקובוביץ הוא שם משפחה יהודי אשכנזי שפירושו "בן יעקב".

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויעקובוביץ

יצחק אייזיק מטירנא

רבי יצחק אייזיק מטירנא (? – סביבות ה'קפ"ה, 1425) מגדולי אשכנז בימי הביניים, מחבר "ספר המנהגים" שהשפיע מאוד על נוסח אשכנז המזרחי ועל ארחות יהדות מזרח אירופה לעתיד, כש'מנהגי המהרי"ל', ספר מנהגים לפי מנהגיו של המהרי"ל שהיה חברו של רבי יצחק אייזיק, השפיע על נוסח אשכנז המערבי ואורחות יהדות מערב אירופה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויצחק אייזיק מטירנא

יצחק אייזיק הלוי הרצוג

הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (כ"ח בכסלו ה'תרמ"ט, 3 בדצמבר 1888 – י"ט בתמוז תשי"ט, 25 ביולי 1959) היה הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל משנת 1936, ואחר כך של מדינת ישראל עד יום פטירתו.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויצחק אייזיק הלוי הרצוג

יצחק קוליץ

הרב יצחק קוליץ (י"ח בסיוון תרפ"ב – כ"ד בתמוז תשס"ג, 13 ביוני 1922– 24 ביולי 2003) היה רב ישראלי, דיין בבית הדין הרבני הגדול, רבה האשכנזי של ירושלים וחבר מועצת הרבנות הראשית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויצחק קוליץ

יצחק בן אשר הלוי

רבי יצחק בן אשר הלוי משפיירא (מכונה גם ריב"א; חי במאה ה-11–12) היה תלמידו של רש"י, וראשון בעלי התוספות באשכנז.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויצחק בן אשר הלוי

יצחק ברנייס

חכם יצחק בֶּרְנַיְיס (גם: בערנייס, בערנייז; Isaac Bernays; 1792/ תקנ"ג, מיינץ – 1 במאי 1850/ תר"ט, המבורג) היה רבה של המבורג, בלשן והוגה דעות.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויצחק ברנייס

יצחק הלוי

רבי יצחק בר אלעזר הלוי (מכונה בשם: רבי יצחק סגן לויה; 1000–1080 ד'תש"ס-ד'תת"מ בקירוב), מרבני אשכנז מהעיר וורמיזא, ואחד משלושת רבותיו המובהקים של רש"י.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויצחק הלוי

יקום פורקן

יקום פורקן הן שתי ברכות תפילה יהודיות בשפה הארמית הנקראות על שם תחילתן במילים "יקום פורקן" ויסודן ככל הנראה בתקופת הגאונים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויקום פורקן

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וירושלים

ירושלים בתקופה הממלוכית

250px כתובת הקדשה ממלוכית מסולסלת עיטור גאומטרי ממלוכי אופייני העיר ירושלים הייתה תחת שלטון הממלוכים החל משנת 1260 ועד שנת 1516.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וירושלים בתקופה הממלוכית

ירושלים בתקופה העות'מאנית

בית החולים העירוני העות'מאני ברחוב יפו איור מובלט של ירושלים במפת אזור המזרח התיכון שבשליטת האימפריה העות'מאנית, משנת 1851 שלטונה של האימפריה העות'מאנית בירושלים וסביבתה נמשך, בהפסקות קצרות, 400 שנה - החל משנת 1517 ועד כיבושה בידי בריטניה בשנת 1917.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וירושלים בתקופה העות'מאנית

ישעיה די טראני

רבי ישעיה ב"ר מאלי די טראני - רי"ד (סביב ד'תתקכ"ה, 1165~ - סביב ה' אלפים 1240~).

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וישעיה די טראני

ישראל מ' תא-שמע

ישראל משה תא-שמע (15 בספטמבר 1936 – 4 באוקטובר 2004) היה חוקר תלמוד וספרות רבנית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וישראל מ' תא-שמע

ישראל מקרמס

רבי ישראל מקרֶמס (קרמז', קרעמזיר, קרמזר) היה מראשוני אשכנז, חי ופעל בראשית המאה ה-15 בקרמס שבאוסטריה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וישראל מקרמס

ישראל איסרלן

רבי ישראל איסֶרלן בן פתחיה אשכנזי (מהרא"י; ה'ק"ן (1390) בקירוב, מריבור - ה'ר"כ (1460), וינר נוישטאדט), המכונה "תרומת הדשן" על-שם ספרו, היה מגדולי יהדות אשכנז במאה החמש עשרה ונמנה עם אחרוני הראשונים או ראשוני האחרונים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וישראל איסרלן

ישראל ברטל

ישראל ברטל (נולד ב-1946) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים ולשעבר דקאן הפקולטה למדעי הרוח.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וישראל ברטל

ישראל ברונא

רבי ישראל מברונא (כונה מהר"י ברונא; ק"ס, 1400-ר"מ, 1480 לערך) היה מגדולי פוסקי ההלכה באשכנז של המאה ה-15.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וישראל ברונא

ישראל וייס

הרב ישראל וייס (נולד ב-1949) הוא הרב הצבאי הראשי הרביעי של צה"ל לשעבר (בשנים 2000–2006).

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וישראל וייס

ישראל יובל

ישראל יעקב יובל (נולד ב-1 באוקטובר 1949) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וישראל יובל

ישראלים

ישרְאלים (בערבית: إسرائيليون. תעתיק: אִסְרַאִילִיוּן) הם אזרחי מדינת ישראל, תושבי ישראל או כאלו השוהים במדינות אחרות.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וישראלים

ישו

יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וישו

ישיבת בני עקיבא קריית הרצוג בני ברק

ישיבת קריית הרצוג (שם רשמי: ישיבה תיכונית בני עקיבא, קריית הרצוג בני ברק תורה מדע אמנויות) היא ישיבה תיכונית השייכת למרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, הישיבה ממוקמת בשכונת קריית הרצוג בבני ברק, ונקראת על שמו של הרב הראשי האשכנזי לשעבר הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וישיבת בני עקיבא קריית הרצוג בני ברק

ישיבת המקובלים שער השמים

היכל הישיבה, בין תר"ף לתר"ץ (שנות ה-20 של המאה ה-20) ישיבת המקובלים שער השמים היא ישיבה אשכנזית ירושלמית בה נלמדת תורת הקבלה על פי שיטת הרש"ש.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וישיבת המקובלים שער השמים

ישיבה

ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וישיבה

יחס יהודים לחג המולד

חג המולד הוא חג נוצרי המציין את הולדתו של ישו.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויחס יהודים לחג המולד

יחוסי תנאים ואמוראים

יחוסי תנאים ואמוראים (ליק: מקיצי נרדמים, 1874) יחוסי תנאים ואמוראים הוא ספר תולדות התנאים והאמוראים, שנכתב על ידי רבי יהודה בן קָלוֹנִימוּס (ריב"ק) משפיירא, מבעלי התוספות באשכנז במחצית השנייה של המאה ה-12.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויחוסי תנאים ואמוראים

יחיאל מיכל פינס

הרב יְחִיאֵל מִיכְל פִּינֶס (17 באוקטובר 1843, כ"ג בתשרי תר"ד – 15 במרץ 1913, ו' באדר ב' תרע"ג) היה סופר ציוני, מאבות הציונות הדתית, ממיישבי ארץ ישראל והוגה דעות.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויחיאל מיכל פינס

יחיאל חגיז

יחיאל מיכל חָגִיז (22 בנובמבר 1912 – 3 באוגוסט 1960) היה פזמונאי עברי, מורה ומתרגם ישראלי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויחיאל חגיז

יד יצחק בן-צבי

בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויד יצחק בן-צבי

ידידיה דינרי

ידידיה אַלטֶר דינרי (1930 – 2007) היה חוקר יהדות ופרופסור באוניברסיטת תל אביב.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וידידיה דינרי

יה אכסוף

יָהּ אֶכְסֹף הוא פיוט לשבת שחיבר רבי אהרן הגדול מקרלין, וחתם שמו באקרוסטיכון 'אהרן' לאחר המילה הראשונה שבכל בית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויה אכסוף

יהדות מנטובה

איור של אזור הגטו במנטובה משנת 1859 קהילת יהודי מנטובה היא קהילה יהודית עתיקת יומין המתקיימת ברציפות מאז ימי הביניים בעיר מנטובה שבאיטליה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהדות מנטובה

יהדות מקסיקו

בול מקסיקני מ-2005: "100 שנה לנוכחות היהודית במקסיקו" יהדות מקסיקו היא הקהילה היהודית השלישית בגודלה באמריקה הלטינית (אחרי יהדות ארגנטינה ויהדות ברזיל), ותחילתה במאה ה-16 באזור מדינת מקסיקו של היום.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהדות מקסיקו

יהדות מרוקו

יהדות מרוקו היא הקהילה היהודית הגדולה בארצות ערב.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהדות מרוקו

יהדות מזרח אירופה

צפיפות היישוב היהודי בתחום המושב ב-1905 ניבי היידיש: השטח הצהוב מכסה את תפוצת יהודי האיחוד הפולני-ליטאי, במקומות מושבם המקוריים ואזורי ההגירה שלהם. לביטוי יהדות מזרח אירופה שתי משמעויות.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהדות מזרח אירופה

יהדות מילאנו

בית הכנסת ב-via della Guastalla פנים בית הכנסת בהרצאה לוח זיכרון לנספים בשואה בכניסה לבית הכנסת יהדות מילאנו, היא הקהילה היהודית הצעירה ביותר באיטליה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהדות מילאנו

יהדות אסטי

חזית בית הכנסת יהדות העיר אסטי, במחוז פיימונטה, הייתה קהילה יהודית שהתפתחה במהלך המאה ה-15.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהדות אסטי

יהדות אפריקה

"חתונה יהודית במקנס במרוקו". (1837–1841) יהדות אפריקה היא שם כוללני לקהילות יהודיות ולקהילות הטוענות לזיקה ליהדות (בעיקר מאפריקה השחורה), אשר ממוקמות באפריקה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהדות אפריקה

יהדות ארמניה

יהדות ארמניה היא אחת מהקהילות היהודיות באזור הקווקז השוכנת באזור ארמניה של היום.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהדות ארמניה

יהדות ארצות האסלאם

יהדות ארצות האסלאם (לעיתים גם יהדות ספרד, מושג החופף במידת מה) הוא שם כולל לקהילות היהודים תחת שלטון האסלאם, החל מהמאה ה-7 לספירה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהדות ארצות האסלאם

יהדות ארצות הברית

יהדות ארצות הברית היא הקהילה היהודית הגדולה ביותר בתפוצות.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהדות ארצות הברית

יהדות ארגנטינה

יהדות ארגנטינה היא הקהילה היהודית הגדולה ביותר באמריקה הלטינית ובחצי הכדור הדרומי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהדות ארגנטינה

יהדות אוסטרליה

יהדות אוסטרליה היא קהילה יהודית גדולה וצעירה יחסית באוסטרליה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהדות אוסטרליה

יהדות אוסטריה

יהדות אוסטריה היא קהילה יהודית עתיקת יומין המתקיימת בשטחה של מדינת אוסטריה המודרנית, אשר שורשיה נעוצים, ככל הנראה, בכיבוש הרומי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהדות אוסטריה

יהדות אורוגוואי

שמאל יהדות אורוגוואי היא אחת מקהילות היהודים בדרום אמריקה ומקום מושבה הוא באזור אורוגוואי של היום.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהדות אורוגוואי

יהדות איסטנבול

קהילת היהודים באיסטנבול ששימשה בירת האימפריה העות'מאנית הייתה אחת מהקהילות החשובות באימפריה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהדות איסטנבול

יהדות אירופה

ההיסטוריה של יהודים באירופה מתוארכת בין תקופות שונות ורבות.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהדות אירופה

יהדות אירופה במאה ה-19

במאה ה-19 עברו על העם היהודי באירופה שני תהליכים מקבילים עיקריים: השתלבות והגירה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהדות אירופה במאה ה-19

יהדות איזמיר

הקהילה היהודית בעיר איזמיר (סמירנה), השוכנת בחוף האגאי של טורקיה, הייתה אחת הקהילות הגדולות והמשגשגות באימפריה העות'מאנית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהדות איזמיר

יהדות ספרד

כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד היא קהילה יהודית, שהתקיימה בחצי האי האיברי החל מהתקופה הרומית בספרד דרך התקופה הוויזיגותית, המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהדות ספרד

יהדות סקוטלנד

התקופה המוקדמת ביותר בה הגיעו יהודים לסקוטלנד שנויה במחלוקת.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהדות סקוטלנד

יהדות סופיה

בית הכנסת המרכזי בסופיה פנים בית הכנסת המרכזי בסופיה ארון הקודש בבית הכנסת בסופיה מקווה הסמוך לבית הכנסת בסופיה יהדות סופיה היא הקהילה היהודית הגדולה ביותר בבולגריה, וראשיתה במאה ה-14.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהדות סופיה

יהדות פרו

יהדות פרו היא אחת מהקהילות היהודיות בדרום אמריקה המתקיימת במקום בו נמצאת כיום פרו.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהדות פרו

יהדות פלבן

יהדות פלבן היא קהילה יהודית בת מספר קהלים שהתקיימה בעיר פלבן שבבולגריה, מהמאה ה-7 ועד לאמצע המאה ה-20.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהדות פלבן

יהדות פורטוגל

כתובה מפורטוגל יהדות פורטוגל היא קהילה גדולה שהתקיימה באזור פורטוגל של ימינו.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהדות פורטוגל

יהדות פותי

יהודי פותי התיישבו בפותי לאחר שנת 1858, ולאחר שקיבלה מעמד של עיר.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהדות פותי

יהדות פולין

מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהדות פולין

יהדות צרפת

בית-כנסת בווקלוז (צולם ב-2009) יהדות צרפת היא כיום הקהילה היהודית השלישית בגודלה בעולם, אחרי ישראל וארצות הברית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהדות צרפת

יהדות רוסיה

מפקד האוכלוסין בשנת 1897 יהדות רוסיה היא קהילה גדולה ומגוונת שהתקיימה באזורי רוסיה הצארית והדרומית והאימפריה הרוסית, מאוחר יותר בברית המועצות, וכיום שורשיה הגאוגרפיים כוללים את הפדרציה הרוסית (מדינת רוסיה) ואת מדינות ברית המועצות לשעבר.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהדות רוסיה

יהדות שוודיה

בית הכנסת הגדול של סטוקהולם בית הכנסת במאלמה בית הכנסת בגטבורג - 1860 רישיון ליישוב יהודי בשוודיה משנת 1782, כתוב לטינית ושוודית יהדות שוודיה היא הגדולה מבין ארבע הקהילות היהודיות בסקנדינביה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהדות שוודיה

יהדות תימן

כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהדות תימן

יהדות טקסס

הנרי כהן.בית הקברות העברי (נוסד בשנת 1852). הקהילה היהודית בטקסס היא אחת הקהילות היהודיות הגדולות בארצות הברית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהדות טקסס

יהדות טולדו

פנים בית הכנסת אל טרנסיטו, שנבנה בעיר בשנת 1356 (מומלץ ברזולוציה גבוהה) Emiliano García-Page, נשיא המדינה ורעייתו היהודים בעיר טולדו, בירת ממלכת קסטיליה ובתקופות אחדות גם בירת שליטי ספרד, עמדו במוקד ההתפתחויות המדיניות, הדתיות והחברתיות בספרד.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהדות טולדו

יהדות בבל

כתובה מעיראק יהדות בבל, או יהדות עיראק, היא קהילה היהודית באזור מסופוטמיה (עיראק המודרנית).

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהדות בבל

יהדות גאורגיה

בית יהודי בגאורגיה כתובה מגאורגיה יהדות גאורגיה היא קהילה יהודית עתיקת יומין, ויש הסבורים, אף כי זו אינה דעת הרוב, כי ראשיתה עוד מימי חורבן בית המקדש הראשון וגירוש היהודים מארץ ישראל על ידי נבוכדנצר, שבא בעקבותיו.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהדות גאורגיה

יהדות גרמניה

יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהדות גרמניה

יהדות גליציה

מצבות בבית העלמין היהודי בבוצ'אץ', (צולם ב-2005) בית הכנסת בברודי, גליציה המזרחית יד ליהדות גליציה בשדרות מוריה בחיפה יהדות גליציה (לעיתים נקראת גאליציה; ביידיש: גאליציע) היא קהילה יהודית אשכנזית ואחת הקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות באירופה, אשר שכנה באזור גליציה, בשטחים ששייכים כיום לאוקראינה ולפולין.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהדות גליציה

יהדות דרום אפריקה

יהדות דרום אפריקה היא כיום הקהילה היהודית הגדולה ביותר ביבשת אפריקה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהדות דרום אפריקה

יהדות הונגריה

בית הכנסת הנאולוגי בבודפשט. בית כנסת זה הוא השלישי בגודלו בעולם יהדות הונגריה התקיימה באופן רציף בשטח המדינה מימי האימפריה הרומית הקדושה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהדות הונגריה

יהדות וורמייזא

וורמס ב-1630. רחוב היהודים מסומן בצהוב יהדות וורמייזא, כפי שכונתה וורמס בפי היהודים, היא קהילה יהודית בעיר וורמס שבמדינת ריינלנד-פפאלץ בגרמניה, שלה היסטוריה מפוארת בעולם היהודי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהדות וורמייזא

יהדות ישראל

יהדות ישראל היא הקהילה היהודית הגדולה בעולם המהווה פחות משלושת־רבעי מכלל אוכלוסיית ישראל.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהדות ישראל

יהונתן אייבשיץ

ציור דיוקן של רבי יהונתן אייבשיץ מצבתו של רבי יהונתן אייבשיץ (2022) רבי יהונתן אייבשיץ (~ה'תנ"ד, 1694 – כ"א באלול ה'תקכ"ד, 18 בספטמבר 1764) היה רב, מקובל, ראש ישיבה ודרשן, ומגדולי פוסקי ההלכה ביהדות אשכנז בזמנו.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהונתן אייבשיץ

יהודה מסר לאון

עמוד השער של הספר "נופת צופים" רבי יהודה בן יחיאל מֶסֶר לאון (לעיתים מסיר ליאון וכן מיסיר ליאון; 1425? – 1498?), רופא, רב ופוסק מרכזי ביהדות איטליה במאה ה-15, אשר שילב תורה והשכלה כללית ושאף להפוך למנהיג יהדות איטליה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהודה מסר לאון

יהודה שפיגל

יהודה שפיגל (כ"ט בחשון ה'תרע"ג, 10 בנובמבר 1912 – כ"א באלול ה'תשנ"ה, 16 בספטמבר 1995) היה פעיל ציוני דתי, פעיל למען יהדות הונגריה, עורך דין ופעיל במפד"ל.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהודה שפיגל

יהודה לייב פינסקר

יהודה לייב (לאון) פינסקר (בכתיב יידי: לעאָן פינסקער; בכתב רוסי: Лев (Леон) Семёнович או Йехуда Лейб Пинскер) א' בטבת ה'תקפ"ב, 13 בדצמבר (כך על פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגרגוריאני: 25 בדצמבר) 1821 – כ' בכסלו ה'תרנ"ב, 9 בדצמבר (21 בדצמבר) 1891) היה רופא, הוגה דעות ופעיל לאומי יהודי יליד פולין, מראשי תנועת חיבת ציון ומאבות הציונות והטריטוריאליזם, מחבר הספר "אוטואמנציפציה!".

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהודה לייב פינסקר

יהודה בן מאיר הכהן

רבי יהודה בן רבי מאיר הכהן (980 (?) - 1050 (?)), נכדו של רבנו יהודה הכהן ליאונטין, היה רב אשכנזי יליד גרמניה במגנצא בתחילת המאה ה-11.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהודה בן מאיר הכהן

יהודה בן קלונימוס משפיירא

רבי יהודה בן קלונימוס משפיירא (ריב"ק) היה מבעלי התוספות באשכנז במחצית השנייה של המאה ה-12.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהודה בן קלונימוס משפיירא

יהודה בן הרא"ש

רבי יהודה בן הרא"ש (ט' באב ה'ל', 1270 - י"ז בתמוז ה'ק"ט, 1349), פוסק הלכה מהראשונים, בנו וממלא מקומו של הרא"ש.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהודה בן הרא"ש

יהודי אשכנז

#הפניה יהדות אשכנז.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהודי אשכנז

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהודים

יהודים אשכנזים

#הפניה יהדות אשכנז קטגוריה:רוסיה: קבוצות אתניות.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהודים אשכנזים

יהודים-ערבים

"יהודים ערבים" (או "ערבים יהודים") הוא מונח טאבו וכינוי גנאי המשמש כנגד יהודים שמשפחותיהם מגיעות במקור מארצות ערב, כולל ממדינות בעלות שלטון מוסלמי במזרח התיכון אף שאינן-ערביות במוצאן האתני (טורקיה, איראן, כורדיסטן, הקווקז וכו').

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויהודים-ערבים

יואל משה סלומון

קבר יואל משה סלומון ורעייתו בהר הזיתים בול "הלבנון", משנת 1963 עם הכיתוב "מאה שנה לעיתונות בארץ", לציון העיתון שיואל משה סלומון היה בין מייסדיו יואל משה סלומון בתבליט המוצג בכיכר המייסדים בפתח תקווה יואל משה סלומון עם כנפיים - פסל במרכז פתח תקווה יואל משה סלומון רוכב על אופנוע במרכז פתח תקווה יואל משה סלומון (י"ח באדר תקצ"ח, 8 במרץ 1838 – י"ב בחשוון תרע"ג, 22 באוקטובר 1912) היה שד"ר, עיתונאי, עורך ומדפיס אשכנזי מפורצי חומות ירושלים וממייסדי פתח תקווה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויואל משה סלומון

יום ליבשה

מרדכי ברויאר, הוקלט באולפן הפונותיקה בירושלים, 4 באוגוסט 2003 יוֹם לְיַבָּשָׁה הוא פיוט שחיבר רבי יהודה הלוי לברכות קריאת שמע בשביעי של פסח, העוסק בעיקר בקריעת ים סוף.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויום ליבשה

יום זה מכובד

"יוֹם זֶה מְכֻבָּד" הוא פיוט אשר נהוג לשורר בקהילות ספרד ואשכנז בכל שבת בסעודת הבוקר.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויום זה מכובד

יום השנה

נר זיכרון עם נורה נרות נשמה בטקס זיכרון לקורבנות השואה. ביהדות, יום השנה של אדם שנפטר הוא תאריך פטירתו, המצוין על ידי משפחתו ומכריו מדי שנה בשנה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויום השנה

יום-טוב ליפמן הלר

רבי גרשון שאול יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין (מכונה על שם ספרו "התוספות יום-טוב"; ה'של"ט, 1579 – ו' באלול ה'תי"ד, 1654) היה מגדולי חכמי אשכנז ופולין, פרשן ופוסק.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויום-טוב ליפמן הלר

יוסף צבי דושינסקי

עם רבי אהרן ראטה מכתב תמיכה בישיבה, בחתימת הרב דושינסקי, 1937 הרב יוסף צבי דושינסקי (בכתיב מיושן: דושינסקיא, מכונה: מהרי"צ דושינסקי, כ"ה בתמוז ה'תרכ"ז, 28 ביולי 1867 – י"ד בתשרי ה'תש"ט, 17 באוקטובר 1948) היה רבן של הערים גלנטה וחוסט בהונגריה, וגאב"ד 'העדה החרדית' בירושלים, פוסק וראש ישיבה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויוסף צבי דושינסקי

יוסף קארו

קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויוסף קארו

יוסף קפלן

יוסף קפלן (נולד ב-28 בינואר 1944) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויוסף קפלן

יוסף שיינין

הרב יוסף שיינין (נולד בשנת 1940) הוא רבה הראשי האשכנזי של אשדוד.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויוסף שיינין

יוסף בכור שור

פירוש ר' יוסף בכור שור לתורה, מהדורת מוסד הרב קוק רבי יוסף בכור שור (נקרא גם ריב"ש או ר"י מאורליאנס), מבעלי התוספות, פרשן מקרא מקורי ופשטן, פרשן התלמוד ופייטן צרפתי בן המאה ה-12.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויוסף בכור שור

יוסף היינימן

יוסף הַיינימן (או היינמן; בלועזית: Joseph Heinemann, שם המשפחה הקודם: Hans; א' באייר תרע"ה, 15 באפריל 1915, מינכן – כ"ו בטבת תשל"ח, 5 בינואר 1978, ירושלים) היה רב, מורה וחוקר התפילה, הפיוט הקדום, התרגומים הארמיים, ספרות המדרש והאגדה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויוסף היינימן

יוסף יהלום

יוסף יהלום (נולד ב-11 באפריל 1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית שבאוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית וקליר הול קולג', קיימברידג'.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויוסף יהלום

יוסי בן יוסי

יוסי בן יוסי היה פייטן יהודי שפעל בתקופה הקדם-קלאסית של הפיוט, ומשוער כי פעילותו הייתה במאה החמישית או המאה השישית.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויוסי בן יוסי

יופה

יופה הוא שם משפחה יהודי אשכנזי, מקורו בקרי האשכנזי למילה יפה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויופה

יוג'ין לוי

יוג'ין לוי (באנגלית: Eugene Levy; נולד ב-17 בדצמבר 1946) הוא שחקן קולנוע, מוזיקאי ותסריטאי יהודי-קנדי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויוג'ין לוי

ייבום

מצוות ייבום היא מצווה מהתורה, החלה כשאדם נשוי מת מבלי להשאיר אחריו צאצאים.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז וייבום

יידיש

ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ויידיש

10 בנובמבר

10 בנובמבר הוא היום ה-314 בשנה, (315 בשנה מעוברת), בשבוע ה-45 בלוח הגריגוריאני.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ו10 בנובמבר

10 בדצמבר

10 בדצמבר הוא היום ה-344 בשנה, (345 בשנה מעוברת), בשבוע ה-50 בלוח הגריגוריאני.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ו10 בדצמבר

1030

ללא תאריך מדויק.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ו1030

12 בנובמבר

12 בנובמבר הוא היום ה־316 בשנה בלוח הגרגוריאני (317 בשנה מעוברת).

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ו12 בנובמבר

1802 בארצות הברית

1802 בארצות הברית הייתה השנה בה חגגה ארצות הברית 26 שנה מיום היווסדה.

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ו1802 בארצות הברית

5 בספטמבר

5 בספטמבר הוא היום ה-248 בשנה בלוח הגריגוריאני (249 בשנה מעוברת).

לִרְאוֹת יהדות אשכנז ו5 בספטמבר

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהדות_אשכנז

ידוע גם בשם אשכנז.

, משפחת בג'איו, משפחת בונייר, משפחת הרצל, משה מנדלסון, משה מקוצי, משה מרגלית, משה איסרליש, משה קוסביצקי, משה שטרן (חזן), משה בן קלונימוס, משה וולך, משולם בן קלונימוס, משכילים מוקדמים, משיח, מתי ואיך הומצא העם היהודי?, מלאני לורן, מלאח, מלאכת לש, מלית, מליח, מזא"ה, מזרחים, מזל טוב, מזוזה, מזי"א, מחמוד עבאס, מחזור תפילה, מבצע יונתן (סרט), מגי סיף, מדרש לקח טוב, מה ידידות, מהר"ם מרוטנבורג, מהר"ל מפראג, מהרי"ל, מוסינזון, מוראביה, מורה הנבוכים, מוזיאון חצר היישוב הישן, מוזיקה יהודית, מכתב, מכון מורשת אשכנז, מים אחרונים, מינץ, מיסטיקה יהודית, מירכאות, מילאנו, מילה קוניס, מיכה הלוי, מיינץ, מייסדי תל אביב, אמסטרדם, אמיל בנבניסט, אנתוני ארווין, אנטון ילצ'ין, אנימיזם, אסתר קרייטמן, אפרים אלימלך אורבך, אפרים בן יעקב מבון, אפיקומן, אץ קוצץ, אקדמות, ארתור קסטלר, ארבעת השבויים, ארבעה טורים, ארבה, ארון קודש, אריה שטרן, אריה לייב שפירא (וילנה), אשכנזי, אשכנזים (ישראל), אתה בחרתנו מכל העמים, אל מלא רחמים, אלעזר מגרמייזא, אלעזר פלקלס, אלתר, אלטשולר, אלה אזכרה, אלה שוחט, אלול, אליעזר בן נתן, אליעזר הגדול בן יצחק, אליקים לבנון, אליקים בן משולם, אליהו מזרחי, אליהו שמאע הלוי, אליהו בכור חזן, אליהו דלמדיגו, אליהו הנביא (פיוט), אחרונים, אחוזת שמואל, אברהם אלברט ענתבי, אברהם פולק, אברהם צבי אידלסון, אברהם רוויגו, אברהם גרוסמן, אברהם כלפון, אברהם יצחק הכהן קוק, אבלות (יהדות), אביגדור הכהן, אדם סנדלר, אהרן מרדכי כהן, אהרן חורין, אהל משה, אהוד בנאי, אוסייק, אורה הרצוג, אוריינות, אולרי טרקם, אוזן המן, אודט אנאבל, איאן זירינג, איסור אכילת קטניות בפסח, איסור אכילת חלב, איסור הסתכלות בערווה, איסור ייחוד, איציע מרדכי שכטר, איגרת שנה טובה, איגוד הקהילות היהודיות בהולנד, אייזנשטדט, אייזנשטיין, אייזנברג, נר נשמה, נרות שבת ויום טוב, נשיקת יד, נתן קאסוטו, נתן שפירא הירושלמי, נטלי פורטמן, נחמיה חייא חיון, נחלאות, נחלת שבעה (ספר), נוסח אשכנז, נוסח איטליה, נוסח ספרד, נוסח צה"ל האחיד, נוסח רומניא, נוסח הספרדים, נורווגיה, נודל, ניצן-חן רזאל, ניחום אבלים, סמבטיון, ססיליה רות, סעדיה מדמוני, סעודת יום שבת, ספר מצוות גדול, ספר תורה, ספר האגור, ספר יהודית, ספרות חז"ל, ספרי אמ"ת, ספריית בית אל, ספירת העומר, סקרלט ג'והנסון, סרט בורקס, סלנג, סלט אוליבייה, סליחות, סברי מרנן (סדרת טלוויזיה), סביבון, סדר רב עמרם גאון, סדר ליל ראש השנה, סימני כשרות בבעלי חיים, סיני אדלר, סיסטיק פיברוזיס, עמוד האש (סדרת טלוויזיה), עקרות הלכתית, עקיבא איגר, ערבית יהודית, ערביי ארץ ישראל, עשבי תיבול, על הנסים, עלי יסיף, עלינו לשבח, עלילת דם, עליות מגורשי ספרד ופורטוגל, עליית בעלי התוספות, עברית, עגינות, עד שיום אחד, עדות אשכנז, עוגת ספוג, עוגת דבש, פמגוסטה, פאולה עבדול, פסח, פסוקי דזמרא, פראן דרשר, פרנק, פרנקים (כינוי), פרעות רינדפלייש, פרשת נח, פרשת קדושים, פרשת בא, פרשת בראשית, פרשת בחוקותי, פרשת בהר, פרשת הקורבנות, פרשת השבוע, פרשת ויצא, פרדס חנה-כרכור, פרופייט דוראן, פרוג'ה, פרויד (פירושונים), פרישמן, פרישה סמוך לווסת, פרידמן, פתיתים, פלאח, פלסטינים, פלבן, פליקס דה מנשה, פטרונים, פטה (ממרח), פבלו רוזנברג, פגי ליפטון, פול ראד, פולטת שכבת זרע, פוליגמיה, פוליגמיה ביהדות, פוליגיניה, פיטר קויוטי, פיוט, פייגין, צ'ארלסטון (קרוליינה הדרומית), צמאה נפשי, צמח דוד, צניעות (יהדות), צרפת, צבי אלדרוטי, צבי פסח פרנק, צבי לנגרמן, צבי הירש להרן, צבי הירש לוין, צוקרמן, צור משלו אכלנו, צוואר ממולא, צימעס, ציצית, ציון הלא תשאלי, ציונות ברוסיה, קצנלנבוגן, קציצה, קרל מרקס, קרל סקורצקי, קרל הגדול, קריאת התורה, קריסטן סטיוארט, קלונימוס, קלונימוס בן משולם, קלונימוס בן יהודה, קלונימוס הזקן, קלוד ברי, קטניות, קבר רבי מאיר בעל הנס, קבלת שבת, קבלה, קהלת מוסר, קהילות אה"ו, קופת מעות ארץ הקודש, קורבן האהבה, קוגל, קוואס, קוואטער, קיפניס, קיטל, קיטי פרייד, קידוש, ר"י הזקן, רמח"ל, ראש השנה, ראשונים, ראובן בר יותם, רענן לוריא, רש"י, רשב"א, רחיצה בשבת, רב פעלים, רבנו פטר, רבנו תם, רבנו גרשום, רבי אליעזר (פירושונים), רבי חנניה בן עקשיא, רון ברקאי, רומניוטים, רומפלנאכט, רוזנבלום, רוגלך, ריכטר, ריינלנד-פפאלץ, שמאלץ, שמרו שבתותי, שמשון משאנץ, שמחת תורה, שמואל סלנט, שמואל קאיידנובר, שמואל החסיד, שמירת שבת כהלכתה, שם משפחה יהודי, שם פרטי, שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו, שני וחמישי, שניצל, שפות יהודיות, שפירא, שפייר, שרה בת-טובים, שלמה אברהם רוזאניס, שלמה לוריא, שלמה זנד, שלמה בן שמעון, שלמה בן שמשון, שלמה גאנצפריד, שלומיאל, שלום (בן יחזקאל) אלבק, שלום מנוישטאדט, שלום עליכם (פיוט), שלוש השבועות, שלילת הגשמות, שטריימל, שטירל, שטייגר, שבעה נקיים, שבת, שבת חזון, שבתאי ג'אין, שבועות, שביעי של פסח, שד"ר, שומרונים, שורש מחומש, שולחן ערוך, שיעור קומה (ספר), שיר השירים, שיר הכבוד, שירה עברית, שירי אפלבי, שירי המעלות, שיטת הפלפול, שידוך, שיה לה-באף, תנאים (אירוסים), תנועת דור דעה, תנועת ההשכלה היהודית, תענית, תענית בה"ב, תענית בכורות, תפילת נעילה, תפילת נחם, תפילת עננו, תפילת ועננו, תפילה לשלום חיילי צה"ל, תפילה זכה, תקנות שו"ם, תקנות הקהילה, תקנות הגאונים, תקיעת שופר, תרבות יהודית חילונית, תרומות ומעשרות, תשעה באב, תשליך, תלמוד, תלמוד תורה, תלמוד ירושלמי, תלת דפורענותא, תחנון, תחינות, תהילים כ"ט, תוספות, תיקון קוראים, תיקון ליל שבועות, ל"ג בעומר, לנדאו, לעולם יהא אדם, לפתית, לקס, לקטוז, לשון הקודש, לשון כנען, לבנט, לבנטל, לביבה, לונל, לופו, לורן פביוס, לולב, לוין, לוינסון, לוינגר, לכה דודי, ליאון, ליפשיץ, ליל הסדר, ליבק, ליווינגסטון (זמביה), לייני קאזאן, לייב שרייבר, ט"ו בשבט (מועד), טננבאום, טעמי המקרא, טקסס, טראווניק, טרכטנברג, טשרנוביץ (פירושונים), טלית, טבריה, טומאה וטהרה בביתא ישראל, טייטום אוניל, ז'אן דה בריין, זמירות ופיוטים לשבת, זאת חנוכה, זאב פלק, זבד הבת, זוננפלד, זימון, זילברשטיין, ח' בחשוון, חמיצה, חנא שמרוק, חסיד (הלכה), חסידות אשכנז, חרם דרבנו גרשום, חרדים ספרדים, חשוון, חלאקה, חלקי פנים, חלה (מתנות כהונה), חליסה, חזק חזק ונתחזק, חזרת הש"ץ, חד גדיא, חדר ייחוד, חופה, חופה וקידושין, חינוך תורני, חיפה, חיי אדם, חיים אדלר (חזן), חיים סולומון, חיים שמואל שמרלינג, חיים ברלין, חיים דוד הלוי, חיים יוסף דוד אזולאי, חייט, בן ציון שפירא, בן כספית, בן יצחק, במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה, באר יעקב, בנימין זאב הרצל, בעלי התוספות, בצלאל אשכנזי, בצלאל ז'ולטי, בר מצרא, בראשית, ברלין, ברברה באך, ברוך אל עליון, ברוך בן יצחק, ברונו מארס, ברכת אירוסין, ברכת ברוך ה' לעולם, ברכת החמה, ברכת הגומל, ברכת ירושלים, ברכות התורה, ברית מילה, ברייתא דמסכת נדה, בשר על גבי גחלים, בתי הכנסת האיטלקיים (סלוניקי), בוב דילן, בוכבינדר, בכרך (פירושונים), ביצה (מזון), ביצה מבושלת, בישולי גויים, בית הקברות היהודי בהר הזיתים, בית הכנסת עולי הגרדום, בית הכנסת שער השמים (קהיר), בית הכנסת המשוחזר בוורצ'לי, בית הכנסת החורבה, בית הכנסת הגדול (לונדון), בית הכנסת הגדול (ירושלים), בית הכנסת הגדול של פירנצה, בית הכנסת הגדול של יאשי, בית הכנסת היכל יהודה, בית כנסת גאולת ישראל, בית יעקב (שכונה), בית יוסף, ביתא ישראל, ביל גולדברג, גאונים, גאורגיה, געפילטע פיש, גרמניה, גריבען, גלעד שגב, גלות בארץ, גליקל מהמלין, גלילה, גזירות תתנ"ו, גבעת משואה, גולדמן, גולדרייך, גולדשטיין, גולדבאום, גווינת' פלטרו, גירוש ספרד, גירוש יהודי אנגליה, גיור, גיורא לוטן, דן מזרחי, דן בן יוסף אשכנזי, דמוגרפיה של ממלכת ירושלים, דמוגרפיה של גאורגיה, דני דותן, דניאל מפיזה, דניאל רדקליף, דניאל גולדשמידט, דניאלה רוח, דסטין הופמן, דרך שופט בירושלים, דרשנות, דרוזים, דרכי לימוד התלמוד, דת בישראל, דברי ימי עם עולם, דג מלוח (מאכל), דגל שמחת תורה, דונש בן לברט, דוד אלטשולר, דוד פרנקל, דוד פרנקו-מנדס, דוד פינטו, דוד לידא, דוד הראובני, דוד הלוי סגל, דיאנה אגרון, דייב מאסטיין, דייוויד דוכובני, ה'שכ"ה, המאה ה-12, המאה ה-13, המאורעות, המפה, המצודות, המטבח הרומני, המטבח הגרמני, המטבח הישראלי, המטבח היהודי, המבורג, המוות השחור, האנונימי ממיינץ, האר"י, הסכמה, העליות בשנים 1700–1881, העיר העתיקה, הפטרה, הקפות, הקהילה היהודית באמסטרדם, הראשון לציון, הרץ (פירושונים), הרובע היהודי, השם המפורש, השהיה (שבת), התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל, התאבדות, התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית, התקופה הממלוכית בארץ ישראל, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, הלכה כבתראי, הלכות רב אלפס, הליכות עולם (עובדיה יוסף), הזמנה לפיוט, הזרמים ביהדות רומניה, הגליל, הגט מקליווא, הגזענות (ספר), הגדרה, הגדת רוטשילד, הגהות אשרי, הגיוגרפיה, הגיית העברית, הגייה, הגייה אשכנזית, הגייה ספרדית, הדלקת נרות חנוכה, הורביץ, הושענא רבה, הושענות, הולנד, הכשרת בשר, הימלבלאו, היסטוריה של ממלכת ירושלים, היסטוריה של ארץ ישראל, היסטוריה של אירופה, היסטוריה של עם ישראל, היתר מאה רבנים, היתר מכירה, היהודים בין שתי מלחמות העולם, היישוב הישן, ונתנה תוקף, ועד שליחי הקהילות, ורהפטיג, והיא שעמדה, וולף היידנהיים, וינר נוישטאדט, וינה, וינונה ריידר, ויינברג, כ"א באלול, כ"ב באלול, כניסה להר הבית (הלכה), כספי, כפר עציון, כפרות, כשרות, כתר ארם צובא, כתובה, כתובים, כל מקדש שביעי, כל נדרי, כבד קצוץ, כופתה, י"ח בשבט, י' בשבט, ימי בין המצרים, יעקב ריישר, יעקב בן אשר, יעקב בן חביב, יעקב בן יקר, יעקב וייל, יעקב יהושע פלק, יעקובוביץ, יצחק אייזיק מטירנא, יצחק אייזיק הלוי הרצוג, יצחק קוליץ, יצחק בן אשר הלוי, יצחק ברנייס, יצחק הלוי, יקום פורקן, ירושלים, ירושלים בתקופה הממלוכית, ירושלים בתקופה העות'מאנית, ישעיה די טראני, ישראל מ' תא-שמע, ישראל מקרמס, ישראל איסרלן, ישראל ברטל, ישראל ברונא, ישראל וייס, ישראל יובל, ישראלים, ישו, ישיבת בני עקיבא קריית הרצוג בני ברק, ישיבת המקובלים שער השמים, ישיבה, יחס יהודים לחג המולד, יחוסי תנאים ואמוראים, יחיאל מיכל פינס, יחיאל חגיז, יד יצחק בן-צבי, ידידיה דינרי, יה אכסוף, יהדות מנטובה, יהדות מקסיקו, יהדות מרוקו, יהדות מזרח אירופה, יהדות מילאנו, יהדות אסטי, יהדות אפריקה, יהדות ארמניה, יהדות ארצות האסלאם, יהדות ארצות הברית, יהדות ארגנטינה, יהדות אוסטרליה, יהדות אוסטריה, יהדות אורוגוואי, יהדות איסטנבול, יהדות אירופה, יהדות אירופה במאה ה-19, יהדות איזמיר, יהדות ספרד, יהדות סקוטלנד, יהדות סופיה, יהדות פרו, יהדות פלבן, יהדות פורטוגל, יהדות פותי, יהדות פולין, יהדות צרפת, יהדות רוסיה, יהדות שוודיה, יהדות תימן, יהדות טקסס, יהדות טולדו, יהדות בבל, יהדות גאורגיה, יהדות גרמניה, יהדות גליציה, יהדות דרום אפריקה, יהדות הונגריה, יהדות וורמייזא, יהדות ישראל, יהונתן אייבשיץ, יהודה מסר לאון, יהודה שפיגל, יהודה לייב פינסקר, יהודה בן מאיר הכהן, יהודה בן קלונימוס משפיירא, יהודה בן הרא"ש, יהודי אשכנז, יהודים, יהודים אשכנזים, יהודים-ערבים, יואל משה סלומון, יום ליבשה, יום זה מכובד, יום השנה, יום-טוב ליפמן הלר, יוסף צבי דושינסקי, יוסף קארו, יוסף קפלן, יוסף שיינין, יוסף בכור שור, יוסף היינימן, יוסף יהלום, יוסי בן יוסי, יופה, יוג'ין לוי, ייבום, יידיש, 10 בנובמבר, 10 בדצמבר, 1030, 12 בנובמבר, 1802 בארצות הברית, 5 בספטמבר.

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

המידע מבוסס על ערכים מויקיפדיה ומיזמים אחרים של ויקימדיה, וזמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות