תוכן עניינים
28 יחסים: משה הגולה מקיוב (הראשון), משולם בן משה ממגנצא, מדרש תדשא, אלעזר מגרמייזא, אליעזר בן יואל, ספר יוחסין (תלמוד), קלונימוס, קהילת יהודי מיינץ, קהילת יהודי שפייר, ר"י הזקן, רפאל נתן נטע רבינוביץ, רב חלקיה בר טובי, רבי חנינא בן עגיל, רבי יצחק, שמריה בן מרדכי, שמחה משפיירא, שפייר, תנאים, תוספות, זרוע, לחיים וקיבה, בעלי התוספות, יצחק בן אשר הלוי, יחוסי תנאים ואמוראים, יהודה בן קלונימוס, יהודה בן קלונימוס ממגנצא, יהודה בן קלונימוס משפירא, יואל הלוי מבונא, יוד קרת קא חזינא הכא.
משה הגולה מקיוב (הראשון)
רבי משה הגולה מקיוב היה רב בתקופת הראשונים, מתלמידי רבנו תם.
לִרְאוֹת יהודה בן קלונימוס משפיירא ומשה הגולה מקיוב (הראשון)
משולם בן משה ממגנצא
רבי משולם בן משה בן איתיאל ממגנצא (נפטר בד'תתנ"ה) היה מחכמי יהדות מגנצא במחצית השנייה של המאה ה-11.
לִרְאוֹת יהודה בן קלונימוס משפיירא ומשולם בן משה ממגנצא
מדרש תדשא
מדרש תדשא (נקרא גם מדרש רבי פנחס בן יאיר וכן ברייתא דרבי פנחס בן יאיר) הוא מדרש שיוחס לרבי פנחס בן יאיר, ולדעת החוקר אברהם אפשטיין נכתב על ידי רבי משה הדרשן.
לִרְאוֹת יהודה בן קלונימוס משפיירא ומדרש תדשא
אלעזר מגרמייזא
רבי אלעזר מגרמייזא (גם "גרמיזה", וגם "ורמייזא"; הכוונה לעיר וורמס) (ד'תתק"ך, 1160 – ד'תתק"ץ, 1230 בערך) היה מקובל ופוסק, מגדולי רבניהם של חסידי אשכנז ותלמידו של רבי יהודה החסיד.
לִרְאוֹת יהודה בן קלונימוס משפיירא ואלעזר מגרמייזא
אליעזר בן יואל
רבי אליעזר בן יואל הלוי, המכונה ראבי"ה; סביבות ד'תת"ק (1140~) - אחרי ד'תתק"פ (1220+), היה בן תקופת הראשונים ומחבר הספר אבי העזרי.
לִרְאוֹת יהודה בן קלונימוס משפיירא ואליעזר בן יואל
ספר יוחסין (תלמוד)
ספר יוחסין בתלמוד הוא חיבור קדום שמוזכר בתלמוד שהיה מצוי בימי חז"ל.
לִרְאוֹת יהודה בן קלונימוס משפיירא וספר יוחסין (תלמוד)
קלונימוס
* קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים קטגוריה:שמות פרטיים לגברים.
לִרְאוֹת יהודה בן קלונימוס משפיירא וקלונימוס
קהילת יהודי מיינץ
Emmerich Joseph von Breidbach zu Bürresheim לרגל בחירתו לנסיך בוחר ממיינץ ב־5 ביולי 1763. אמריך התיר ליהודים להתגורר מחוץ לרובע היהודי הקהילה היהודית בעיר מיינץ (במקורות יהודיים כונתה מגנצא ולפעמים מינץ) היא חלק מיהדות גרמניה ואחת מהקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות ביהדות אשכנז.
לִרְאוֹת יהודה בן קלונימוס משפיירא וקהילת יהודי מיינץ
קהילת יהודי שפייר
שרידי בית הכנסת העתיק של שפייר הקהילה היהודית בשפייר (שפיירא כפי שנקראה בפי היהודים) היא חלק מיהדות גרמניה ואחת מהקהילות הוותיקות והחשובות ביותר בקרב יהדות אשכנז בימי הביניים.
לִרְאוֹת יהודה בן קלונימוס משפיירא וקהילת יהודי שפייר
ר"י הזקן
רבי יצחק בן שמואל הזקן מדַמְפִּיֶיר (או דַנְפִּיֶיר; בכתיבה הרבנית המקובלת: דנפירא. בצרפתית מודרנית: Dampierre-Sur-Aube), ובכינויו הנפוץ ר"י הזקן או רבינו יצחק בעל התוספות, היה מראשוני בעלי התוספות במאה ה-12 וממייסדי המפעל אדיר-ההיקף של התוספות.
לִרְאוֹת יהודה בן קלונימוס משפיירא ור"י הזקן
רפאל נתן נטע רבינוביץ
רפאל נתן נטע רבינוביץ (בכתיב שנהג בזמנו: ראבינאָוויטץ; בכתב לטיני: Raphaelo Nathan Nata Rabbinovicz (תקצ"ה, 1835 – כ"ד בכסלו תרמ"ט, 28 בנובמבר 1888) היה רב, פילולוג, חוקר כתבי היד של התלמוד ובעל "דקדוקי סופרים" הנודע (תרכ"ח-1867–תרנ"ז-1897).
לִרְאוֹת יהודה בן קלונימוס משפיירא ורפאל נתן נטע רבינוביץ
רב חלקיה בר טובי
רב חלקיה בר טובי היה אמורא בבלי בדור השני (המאה ה-3).
לִרְאוֹת יהודה בן קלונימוס משפיירא ורב חלקיה בר טובי
רבי חנינא בן עגיל
רבי חנינא בן עגיל (או עגול), אמורא ארצישראלי שחי בדור השלישי והרביעי לאמוראי ארץ ישראל, מוזכר בתלמודים ובמדרשים פעמים בודדות בלבד.
לִרְאוֹת יהודה בן קלונימוס משפיירא ורבי חנינא בן עגיל
רבי יצחק
רבי יצחק הוא אמורא ארצישראלי שירד מספר פעמים לבבל ומוזכר פעמים רבות בתלמוד בבלי.
לִרְאוֹת יהודה בן קלונימוס משפיירא ורבי יצחק
שמריה בן מרדכי
הרב שמריה בן מרדכי משפייר מבעלי התוספות היה תלמיד חבר לריב"א, ותלמידו של רבי אליעזר בן משולם (אליעזר חזן משפיירא).
לִרְאוֹת יהודה בן קלונימוס משפיירא ושמריה בן מרדכי
שמחה משפיירא
רבי שמחה משפיירא היה מגדולי חכמי אשכנז בסוף המאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13.
לִרְאוֹת יהודה בן קלונימוס משפיירא ושמחה משפיירא
שפייר
שפייר (מגרמנית: Speyer; בפי היהודים: שפיירא) היא עיר במדינת ריינלנד-פפאלץ שבגרמניה.
לִרְאוֹת יהודה בן קלונימוס משפיירא ושפייר
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
לִרְאוֹת יהודה בן קלונימוס משפיירא ותנאים
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
לִרְאוֹת יהודה בן קלונימוס משפיירא ותוספות
זרוע, לחיים וקיבה
מצוות זְרוֹעַ לְחָיַיִם וְקֵיבָה היא מצוות עשה מדאורייתא המחייבת את השוחט לתת לכהן חלקים מסוימים מכל בהמה טהורה שנשחטה.
לִרְאוֹת יהודה בן קלונימוס משפיירא וזרוע, לחיים וקיבה
בעלי התוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.
לִרְאוֹת יהודה בן קלונימוס משפיירא ובעלי התוספות
יצחק בן אשר הלוי
רבי יצחק בן אשר הלוי משפיירא (מכונה גם ריב"א; חי במאה ה-11–12) היה תלמידו של רש"י, וראשון בעלי התוספות באשכנז.
לִרְאוֹת יהודה בן קלונימוס משפיירא ויצחק בן אשר הלוי
יחוסי תנאים ואמוראים
יחוסי תנאים ואמוראים (ליק: מקיצי נרדמים, 1874) יחוסי תנאים ואמוראים הוא ספר תולדות התנאים והאמוראים, שנכתב על ידי רבי יהודה בן קָלוֹנִימוּס (ריב"ק) משפיירא, מבעלי התוספות באשכנז במחצית השנייה של המאה ה-12.
לִרְאוֹת יהודה בן קלונימוס משפיירא ויחוסי תנאים ואמוראים
יהודה בן קלונימוס
קטגוריה:פירושון אישים.
לִרְאוֹת יהודה בן קלונימוס משפיירא ויהודה בן קלונימוס
יהודה בן קלונימוס ממגנצא
רבי יהודה ב"ר קלונימוס ממגנצא (נפטר ד'תתקנ"ו, 1196) היה רב, פוסק, פייטן ומקובל מגדולי חכמי יהדות אשכנז בתקופת הראשונים.
לִרְאוֹת יהודה בן קלונימוס משפיירא ויהודה בן קלונימוס ממגנצא
יהודה בן קלונימוס משפירא
#הפניה יהודה בן קלונימוס משפיירא.
לִרְאוֹת יהודה בן קלונימוס משפיירא ויהודה בן קלונימוס משפירא
יואל הלוי מבונא
רבי יואל הלוי בן יצחק מבונא (נתכנה גם מורי"ה; נפטר בערך בד'תתק"ס, 1200) היה מבעלי התוספות באשכנז, פרשן תלמוד, פוסק הלכה ופייטן, שפעל בבונא.
לִרְאוֹת יהודה בן קלונימוס משפיירא ויואל הלוי מבונא
יוד קרת קא חזינא הכא
יוד קָרֶת קא חזינא הכא הוא ניב ארמי-תלמודי, שפירושו הוא, שההסבר המובא מאריך שלא לצורך.
לִרְאוֹת יהודה בן קלונימוס משפיירא ויוד קרת קא חזינא הכא