סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

יהודה לייב צירלסון

מַדָד יהודה לייב צירלסון

כרזת בחירות של הרב צירלסון הרב יהודה לייב צירלסון (כ"ח בכסלו ה'תר"ך, 24 בדצמבר 1859 - י"א בתמוז תש"א, 6 ביולי 1941) כיהן כרבו הראשי של חבל בסרביה ושל העיר קישינב (ברוסיה ולאחר מכן ברומניה), וכחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. [1]

45 יחסים: מרדכי רוטנברג (רב), מועצת גדולי התורה, אספת הרבנים (1910), אשר גולדשטיין, אלתר שפירא, אברהם פריידנברג, אברהם כוגן, אגודת ישראל, אהרן הלוי גולדמן, איסור הגיור בארגנטינה, נתן אלתרמן, סובוטניקים, פרדיננד הראשון, מלך רומניה, צבי שכטרמן, צירלסון, קצרנות, קרן התורה, קול ישראל (עיתון), שערי ציון (כתב עת), שלום יחזקאל שרגא רובין-הלברשטאם, שיכון פקר, חיים קורן (רב), חיים זנוויל אברמוביץ', בצלאל זאב שפרן, בוריס צירלסון, דגלנו (פולין), דורשי רשומות, דורשי חמורות, המעמד האזרחי-משפטי של יהודי רומניה, הפלס (ירחון), השואה, הלל פוסק, הכנסייה הגדולה, י"א בתמוז, יצחק פרידמן (בוהוש, השני), יצחק קורן, ישראל אברהם פורטוגל, ישראל נח שניאורסון, יגדיל תורה (סלוצק), יהדות רומניה, יהושע טן-פי, יהושע הירשהורן, יהודא ליב צירילסאהן, יהודה ליב צירלסון, יהודי גרמניה הנאצית.

מרדכי רוטנברג (רב)

הרב מרדכי רוטנברג (ה'תרל"ב, 1872 - סיוון ה'תש"ד, 1944) היה רב קהילת "מחזיקי הדת" החרדית באנטוורפן וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ומרדכי רוטנברג (רב) · ראה עוד »

מועצת גדולי התורה

כינוס משותף של מועצות גדולי התורה. ה'תשס"ט ישיבת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. ה'תשע"ג מועצת גדולי התורה היא מועצת רבנים המהווה את הסמכות הדתית העליונה בתנועת אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ומועצת גדולי התורה · ראה עוד »

אספת הרבנים (1910)

יצחק יעקב רבינוביץ' (רבה של פוניבז'), הרב חיים עוזר גרודזנסקי (רבה של וילנא), הרב יצחק ביק (רבה של מוהילוב), הרב יצחק יואל רפאלוביץ (רבה של קרמנצ'וג) ב-1910, בבירת האימפריה הרוסית, סנקט פטרבורג, כונסה אספת רבנים, שנבחרו על ידי הקהילות היהודיות ב-42 מחוזות בחירה.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ואספת הרבנים (1910) · ראה עוד »

אשר גולדשטיין

אשר גולדשטיין (גולדנשטיין) (מאי 1900 - 25 ביוני 1972) היה רופא, עורך וסופר ספרי רפואה, מהרופאים הראשונים בארץ ישראל שעסקו בחיבור ספרי רפואה עממיים ולימודיים.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ואשר גולדשטיין · ראה עוד »

אלתר שפירא

הרב אלתר אליקים שרגא שפירא (~ ה'תרי"ד, 1854 – ח' באלול ה'תרצ"ו, 1936) היה רב רומני, רבן של וצ'רנוביץ.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ואלתר שפירא · ראה עוד »

אברהם פריידנברג

אברהם יעקב פריידנברג (24 בינואר 1865 - נובמבר 1943) היה משפטן, מחנך, פעיל ציוני, עורך ספרותי, "רב מטעם" בקרמנצ'וג במשך 15 שנים וממנהיגי יהדות בריסל.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ואברהם פריידנברג · ראה עוד »

אברהם כוגן

פרופ' אברהם כוגן ליד מתקן ההתפלה שפיתח אברהם כוגן (6 ביוני 1921 - 7 בספטמבר 2009) היה פרופסור מן המניין בפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה בטכניון ומחלוצי המחקר היישומי בישראל.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ואברהם כוגן · ראה עוד »

אגודת ישראל

אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).

חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ואגודת ישראל · ראה עוד »

אהרן הלוי גולדמן

הרב אהרון הלוי גולדמן (תרי"ד, 1854 - ו' אדר א' תרצ"ב, 1932) שימש כרבה של המושבה מוזסוויל, שהייתה אחת ממושבות הברון הירש בארגנטינה.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ואהרן הלוי גולדמן · ראה עוד »

איסור הגיור בארגנטינה

איסור הגיור בארגנטינה הוא חרם האוסר גיור בארגנטינה, שהוצא ב-1927 על ידי הרב הספרדי שאול סתהון (חלב, סוריה, 1851 - ארגנטינה, 15 ביוני 1930) והרב אהרן הלוי גולדמן (פודוליה, האימפריה הרוסית, 1854 - ארגנטינה, 13 בפברואר 1932).

חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ואיסור הגיור בארגנטינה · ראה עוד »

נתן אלתרמן

נתן אלתרמן (14 באוגוסט 1910, ט' באב ה'תר"ע – 28 במרץ 1970, כ' באדר ב' ה'תש"ל) היה משורר, פזמונאי, עיתונאי, פובליציסט, מחזאי, סופר ומתרגם ישראלי, מחשובי משוררי השירה העברית המודרנית, שהשפעתו עליה הייתה ניכרת.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ונתן אלתרמן · ראה עוד »

סובוטניקים

תרשים המציג מיקום אוכלוסיות סובוטניקים ברוסיה סוּבּוֹטניקים (ברוסית: Субботники) הם בני קהילה רוסית-נוצרית אשר התייהדה, ושחבריה החלו לקיים מנהגים ומצוות יהודיים שונים, וחלקם אף התגיירו רשמית.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון וסובוטניקים · ראה עוד »

פרדיננד הראשון, מלך רומניה

פרדיננד הראשון, מלך רומניה (ברומנית: Ferdinand I al României; 24 באוגוסט 1865 – 20 ביולי 1927) או בשמו המלא פרדיננד ויקטור אלברט מאינרד (Ferdinand Viktor Albert Meinrad) המכונה "המאחד" (Întregitorul), היה מלך רומניה השני מ-10 באוקטובר 1914 ועד ליום מותו.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ופרדיננד הראשון, מלך רומניה · ראה עוד »

צבי שכטרמן

צבי שכטרמן (1887 סטארה סיניאווה, אוקראינה - 16 ביולי 1947 תל אביב) פעיל ציוני מטעם תנועת המזרחי.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון וצבי שכטרמן · ראה עוד »

צירלסון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון וצירלסון · ראה עוד »

קצרנות

תפילת האדון מקוצרת בכמה שיטות קצרנות מקובלות שונות בשפה האנגלית סימני קצרנות עברית על פי שיטת יעקב מימון שני "שירי לילה של הנודד" של גתה בקצרנות בשיטת גבלסברגר הגרמנית קצרנות היא שיטת כתיבה אשר משפרת במידה ניכרת את מהירות הכתיבה, באמצעות שימוש בסמלים וסימנים.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון וקצרנות · ראה עוד »

קרן התורה

קרן התורה היה ארגון שהוקם על ידי אגודת ישראל, לתמיכה בישיבות ומוסדות תורניים בארץ ישראל ובאירופה.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון וקרן התורה · ראה עוד »

קול ישראל (עיתון)

קול ישראל - אורגן היהדות החרדית היה שבועון של ארגון צעירי אגודת ישראל שיצא לאור בתקופת המנדט הבריטי, במשך קרוב ל-30 שנה.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון וקול ישראל (עיתון) · ראה עוד »

שערי ציון (כתב עת)

עמוד השער שערי ציון היה כתב עת תורני בעל זיקה לתנועת המוסר שראה אור בירושלים בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 (ה'תרפ"א–ה'תרצ"ט).

חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ושערי ציון (כתב עת) · ראה עוד »

שלום יחזקאל שרגא רובין-הלברשטאם

רבי שלום יחזקאל שרגא רובין-הלברשטאם, (ה'תרע"ג – כ"ו באדר ב' ה'תשמ"ו) היה רב אמריקאי, אדמו"ר מצישינוב, וסופר חסידי-תורני.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ושלום יחזקאל שרגא רובין-הלברשטאם · ראה עוד »

שיכון פקר

שיכון פקר הוא שכונה היסטורית ברמת השרון, המהווה כיום חלק משכונת קריית יערים, בצפון-מערב העיר.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ושיכון פקר · ראה עוד »

חיים קורן (רב)

הרב חיים קורן (תרי"ג, 1853 - כ"ח אדר ה'תש"א, 5 במרץ 1941) היה רבן של ירמולינצי ווערבאוויץ שבאימפריה הרוסית, ראש ישיבה ומחבר שו"ת תו חיים.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון וחיים קורן (רב) · ראה עוד »

חיים זנוויל אברמוביץ'

רבי חיים זנוויל אברמוביץ' ("הריבניצער", לעיתים "הרימניצער", תרנ"ח, 1898 או תרס"ב, 1902 – כ"ד בתשרי תשנ"ו, 18 באוקטובר 1995) היה אדמו"ר חסידי שהתגורר בריבניץ (טרנסניסטריה, מולדובה) ובהמשך במונסי ניו יורק. התפרסם כצדיק וכבעל מופת.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון וחיים זנוויל אברמוביץ' · ראה עוד »

בצלאל זאב שפרן

הרב בצלאל זאב שַפְרַן (שאפראן; בראשי תיבות: רַבָּ"ז; ה'תרכ"ז, 1867 – י"ד בכסלו ה'תר"ץ, 16 בדצמבר 1929) היה רב ופוסק ברומניה.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ובצלאל זאב שפרן · ראה עוד »

בוריס צירלסון

בוריס סמיונוביץ' צירלסון (4 במאי 1950 – 21 בינואר 2020) היה מתמטיקאי רוסי-ישראלי ופרופסור למתמטיקה באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ובוריס צירלסון · ראה עוד »

דגלנו (פולין)

דגלנו היה ביטאון של אגודת "צעירי אמוני ישראל", שיצא לאור בוורשה בירת פולין בשנים תרפ"א-תרצ"ג.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ודגלנו (פולין) · ראה עוד »

דורשי רשומות

דורשי רשומות הוא מושג המופיע בספרות חז"ל שהחוקרים חלוקים לגבי משמעותו.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ודורשי רשומות · ראה עוד »

דורשי חמורות

דורשי חמורות הוא מונח הלקוח מהתלמוד המתאר תנאים אשר היו בעלי דרשות מסוג מסוים.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ודורשי חמורות · ראה עוד »

המעמד האזרחי-משפטי של יהודי רומניה

לואיג'י לוצאטי, מי שכינה את יהודי רומניה "אחרוני העבדים באירופה" מפת תחום המושב המעמד האזרחי-משפטי של יהודי רומניה העסיק רבים ברומניה ומחוץ לה במשך דורות, והיה נתון לשינויים.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון והמעמד האזרחי-משפטי של יהודי רומניה · ראה עוד »

הפלס (ירחון)

הפלס היה ירחון בעברית שיצא לאור בעיר פולטבה באימפריה הרוסית, בין השנים 1900–1905.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון והפלס (ירחון) · ראה עוד »

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון והשואה · ראה עוד »

הלל פוסק

הרב הלל פוסק, תרמ"א-תשי"ג הרב הלל פוסק (כ"ט בטבת תרמ"א, 15 בינואר 1881 – י"ב באייר תשי"ג, 27 באפריל 1953) היה רב, עסקן ציבורי ומחבר תורני.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון והלל פוסק · ראה עוד »

הכנסייה הגדולה

הכנסייה הגדולה היא שמו הרשמי של הכינוס העולמי המרכזי של תנועת אגודת ישראל העולמית, ובו משתתפים רבים ממנהיגיה הרוחניים והפוליטיים, מישראל ומהעולם.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון והכנסייה הגדולה · ראה עוד »

י"א בתמוז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון וי"א בתמוז · ראה עוד »

יצחק פרידמן (בוהוש, השני)

רבי יצחק פרידמן (כ"ו באייר תרס"ג, 23 במאי 1903 – י"ד באב תשנ"ב, 13 באוגוסט 1992) היה האדמו"ר מבוהוש, הרביעי בשושלת.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ויצחק פרידמן (בוהוש, השני) · ראה עוד »

יצחק קורן

יצחק קוֹרְן (11 במרץ 1911 – 22 ביוני 1994) היה איש ציבור ישראלי שכיהן כחבר הכנסת מטעם מפא"י והמערך, סגן שר האוצר, מזכיר תנועת המושבים ומזכ"ל תנועת העבודה הציונית.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ויצחק קורן · ראה עוד »

ישראל אברהם פורטוגל

רבי ישראל אברהם פורטוגל (פרטיגול; י"ח בסיוון ה'תרפ"ג, 2 ביוני 1923 – כ"ה באדר ב' ה'תשע"ט, 1 באפריל 2019) היה האדמו"ר השני מחסידות סקולען.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון וישראל אברהם פורטוגל · ראה עוד »

ישראל נח שניאורסון

שם מלא.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון וישראל נח שניאורסון · ראה עוד »

יגדיל תורה (סלוצק)

יגדיל תורה (מכונה לעיתים "יגדיל תורה הסלוצקאי") היה מאסף תורני שיצא לאור בסלוצק ובבוברויסק, בין השנים ה'תרס"ט-ה'תרפ"ח (1908-1928).

חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ויגדיל תורה (סלוצק) · ראה עוד »

יהדות רומניה

בית כנסת בעיר ביסטריצה כתובה מרומניה יהדות רומניה היא קהילה יהודית שחיה באזור רומניה של היום.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ויהדות רומניה · ראה עוד »

יהושע טן-פי

יהושע טן-פַּי (2 ביולי 1914, תרע"ד, קישינב, בסרביה – 13 במרץ 1988, תשמ"ח) היה משורר עברי, עיתונאי, מילונאי, עורך וסופר ילדים.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ויהושע טן-פי · ראה עוד »

יהושע הירשהורן

הרב יהושע הלוי הירשהורן (ה'תרנ"ד – כ"ח באייר ה'תשכ"ט, 1893 – 1969) היה רב קנדי, רבה הראשי של מונטריאול עשרות שנים ופוסק הלכה.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ויהושע הירשהורן · ראה עוד »

יהודא ליב צירילסאהן

#הפניה יהודה לייב צירלסון.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ויהודא ליב צירילסאהן · ראה עוד »

יהודה ליב צירלסון

#הפניה יהודה לייב צירלסון.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ויהודה ליב צירלסון · ראה עוד »

יהודי גרמניה הנאצית

יהודי גרמניה הנאצית היו הקהילה הראשונה אשר סבלה תחת מדיניות הגזע הנאצית.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ויהודי גרמניה הנאצית · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהודה_לייב_צירלסון

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »