תוכן עניינים
69 יחסים: מניין לחורבן הבית, מסוודה, מקאמה, משפחת בניה הסופר, מדרש הביאור, אסופות (ספר שנה), אשר הניא, אלוף בצלות ואלוף שום, אברהם יערי, אבידב ליפסקר, אוצר יהודי ספרד, נחם אילן, סעדיה עדני, ספר תיקון מידות הנפש, ספרדי טהור, ספונות, סליחות, עת שערי רצון להפתח, עליית אעלה בתמר, עובדיה יעבץ, פרס ביאליק, פרס הרב מימון, פרס הרב קוק לספרות תורנית, פרס יצחק בן-צבי, קסמונה בת אסמאעיל, קללת עזרא הסופר, קבלת הוראות מרן, רפאל אלשיך, רצאבי, רב סעדיה גאון, שתילי זיתים, שלמה אבן גבירול, שלמה עדני, שלום אלשיך, שלום שבזי, תנועת דור דעה, תחכמוני (ספר), תימא (כתב עת), לוי אבן אלתבאן, לכה דודי, זוכי פרס ישראל, חנניה בן ישועה, חוזת אלנפר, חיים ברודי, בעלי אלשרח, ברוך בן שמואל מפינסק, ברוך בן יצחק אבן אלבאליה, בית צאלח, גירוש מוזע, דוד עדני, ... להרחיב מדד (19 יותר) »
מניין לחורבן הבית
את"תמ"ה לגלותנו בן כ"ג שנים תנצ"בה" מניין לחורבן הבית היא שיטת מניית שנים שהייתה בשימוש יהודי, בעיקר בארץ ישראל וסביבותיה, לאחר חורבן בית המקדש השני ועד התקופה הצלבנית.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ומניין לחורבן הבית
מסוודה
המִסַוֲּודֵּה (האות מ' בשווא נוטה לחיריק. במקור: אַלְמִסַוֲּדֵּה) היא פנקס בית הדין של צנעא, המכיל תעודות, פסקי דין ושטרות של קהילת צנעא ושאר יהדות תימן.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ומסוודה
מקאמה
מקאמה (בערבית: مقامة, אספת שבט, סיפור שמספרים באספתו, ומכאן השם העברי 'מחברת', במובן חבורה) היא יצירה שירית-סיפורית מגוונת, המשלבת בתוכה פרוזה מחורזת בעלת ברק רטורי ושירים שקולים.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ומקאמה
משפחת בניה הסופר
משפחת בניה הסופר הייתה משפחת סופרים, דהיינו מעתיקי ספרים, שפעלה בסוף המאה ה-15 ותחילת המאה ה-16 בצנעא, בירת תימן.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ומשפחת בניה הסופר
מדרש הביאור
מדרש הביאור (אלביאן) הוא מדרש תימני על חמישה חומשי תורה, על ההפטרות ועל מגילות אסתר ואיכה, שחיבר בשנת 1441 הרב סעדיה בן דוד אלד'מארי.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ומדרש הביאור
אסופות (ספר שנה)
שער הכרך הראשון של '''אסופות'''אסופות היה ספר שנה למדעי היהדות שיצא לאור בירושלים במסגרת יד הרב נסים במשך חמש עשרה שנים, בין השנים ה'תשמ"ז-ה'תשס"ג, 1987-2003.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ואסופות (ספר שנה)
אשר הניא
אֲשֶׁר הֵנִיא הוא פיוט לחג הפורים, המסכם את סיפור המגילה.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ואשר הניא
אלוף בצלות ואלוף שום
תחילת הסיפור "אלוף בצלות ואלוף שום", בספר "ויהי היום" מאת חיים נחמן ביאליק, עם איורים מאת נחום גוטמן, הוצאת דביר, תשכ"התמונה להחלפה אלוף בַּצְלוּת ואלוף שוּם היא מקאמה עברית בת 12 פרקים קצרים מאת חיים נחמן ביאליק שראתה אור בשנת 1928 כספר מאויר על ידי נחום גוטמן בהוצאת דביר.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ואלוף בצלות ואלוף שום
אברהם יערי
אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ואברהם יערי
אבידב ליפסקר
אבידֹב ליפסקֶר (נולד ב-13 בספטמבר 1949) הוא חוקר ספרות ישראלי, פרופסור אמריטוס במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ואבידב ליפסקר
אוצר יהודי ספרד
עטיפת מגן של כרך ד' אוצר יהודי ספרד היה כתב עת מדעי על יהדות חצי האי האיברי: ספרד ופורטוגל, ובכלל זה על תור הזהב בספרד ועל צאצאי המגורשים לאחר הגירושים והמרות הדת בספרד בשנת 1492 ובפורטוגל.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ואוצר יהודי ספרד
נחם אילן
נחם אילן (נולד ב-1954) הוא פרופסור אמריטוס במכללה האקדמית חמדת, חוקר היצירה היהודית בערבית יהודית בימי הביניים ובעת החדשה, מחברם של מספר ספרים ועשרות מאמרים.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ונחם אילן
סעדיה עדני
רבי סעדיה בן דוד עדני היה חכם תימני בן המאה ה-15.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי וסעדיה עדני
ספר תיקון מידות הנפש
ספר תיקון מידות הנפש הוא ספר מוסר/פילוסופיה, שנכתב על ידי רבי שלמה אבן גבירול.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי וספר תיקון מידות הנפש
ספרדי טהור
ספרדי טהור (בראשי תיבות: ס"ט, נהגה: "סמ"ך–טי"ת") הוא כינוי ששורשיו ביהדות ספרד של ימי הביניים לתיאור יהודי שלא הוטבל לנצרות אלא ברח מספרד בתקופת גירוש ספרד.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי וספרדי טהור
ספונות
כריכת כתב העת ספונות תשי"ז ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח (או בשמו המקוצר ספונות), הוא כתב עת מדעי, שיצא לאור בשתי סדרות, ביוזמתו של מאיר בניהו, ומטעם מכון בן צבי והאוניברסיטה העברית.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי וספונות
סליחות
כותל המערבי רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי וסליחות
עת שערי רצון להפתח
עקידת יצחק מאת דה ולדס ליל עֵת שַׁעֲרֵי רָצוֹן לְהִפָּתֵחַ הוא פיוט הנאמר על ידי הספרדים ועדות המזרח בתפילת ראש השנה, לפני תקיעות השופר שבין תפילת שחרית לתפילת המוסף.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ועת שערי רצון להפתח
עליית אעלה בתמר
עליית אעלה בתמר הייתה עלייה של יהודים מתימן לארץ ישראל בשנים תרמ"א-תרמ"ב (1881) מעט לפני העלייה הראשונה.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ועליית אעלה בתמר
עובדיה יעבץ
הרב עובדיה יעבץ (ה'תרפ"ב בערך, 1922 בערך - י"ב בשבט תשע"א, 17 בינואר 2011) היה רב תימני ישראלי.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ועובדיה יעבץ
פרס ביאליק
פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל הוא פרס ספרותי, המוענק ליוצרים בתחום ספרות יפה וחכמת ישראל, על ידי עיריית תל אביב-יפו.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ופרס ביאליק
פרס הרב מימון
פרס הרב מימון לספרות ומחקר תורניים הוא פרס הניתן בתחום הספרות התורנית על ידי "יד הרב מימון" (בתוך מוסד הרב קוק), על שם הרב יהודה לייב פישמן מימון (שר הדתות הראשון של מדינת ישראל, ממקימי תנועת המזרחי).
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ופרס הרב מימון
פרס הרב קוק לספרות תורנית
פרס הרב קוק לספרות תורנית על שם הרב אברהם יצחק הכהן קוק הוא פרס הניתן בתחום הספרות התורנית על ידי עיריית תל אביב-יפו לזכרו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבה הראשי הראשון של ארץ ישראל ורבה של יפו בתחילת המאה ה-20.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ופרס הרב קוק לספרות תורנית
פרס יצחק בן-צבי
פרס יצחק בן-צבי הוא פרס להיסטוריה המוענק לזכרו של יצחק בן-צבי על ידי יד יצחק בן-צבי.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ופרס יצחק בן-צבי
קסמונה בת אסמאעיל
קסמונה בת אסמאעיל (בערבית: قسمونة بنت إسماعيل; נולדה כנראה במאה ה-12) הייתה משוררת יהודייה שכתבה בערבית בתקופת ימי הביניים באנדלוסיה, היחידה ששיריה שרדו עד ימינו.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי וקסמונה בת אסמאעיל
קללת עזרא הסופר
קללת עזרא הסופר היא מסורת שהתהלכה בקרב יהודי תימן (וקהילות ישראל אחרות) ומספרת את אשר אירע ליהודי תימן (או לקהילות האחרות) בתחילת ימי שיבת ציון ואת השלכות האירועים.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי וקללת עזרא הסופר
קבלת הוראות מרן
שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) קבלת הוראות מרן הוא כלל הלכתי המציין את המחויבות להתחשב בדעתו של הרב יוסף קארו (המכונה מרן) כדעה המכריעה בכללי הפסיקה לעומת פוסקים אחרים.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי וקבלת הוראות מרן
רפאל אלשיך
רפאל אלשיך הלוי (י' באב תרמ"א, 5 באוגוסט 1881 – ט"ז בתשרי תשי"ח, 11 באוקטובר 1957) היה רב, מחנך ואיש ציבור ביישוב, חבר אספת הנבחרים והוועד הלאומי.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ורפאל אלשיך
רצאבי
רצאבי הוא שם משפחה יהודי שמשמעותו היא "יוצא רצאב" – כפר במחוז דמאר שבתימן.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ורצאבי
רב סעדיה גאון
רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882, תמוז ד'תרמ"ב – 16 במאי 942, כ"ו באייר ד'תש"ב), המכונה גם בקיצור: רס"ג, היה איש אשכולות, מגאוני בבל.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ורב סעדיה גאון
שתילי זיתים
שתילי זיתים הוא חיבור הלכתי, שנכתב בידי הרב דוד משרקי, מחכמי תימן.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ושתילי זיתים
שלמה אבן גבירול
פסל של שלמה אבן גבירול בגני ארמון אלקזבה במאלגה, עיר הולדתו. מעשה ידי הפסל האמריקני המילטון ריד ארמסטרונג. כתב יד מהמאה ה-19, מתוך אתר הספרייה הלאומית. רבי שלמה בן יהודה אִבְּן גַבִּירוֹל (1021 – 1058) היה משורר ופילוסוף יהודי בתור הזהב של יהדות ספרד.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ושלמה אבן גבירול
שלמה עדני
הרב שלמה בן הרב ישועה עדני (ה'שכ"ז, 1567 בצנעא, תימן - לאחר שנת 1624 בחברון, ארץ ישראל), מגדולי מפרשי המשנה.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ושלמה עדני
שלום אלשיך
הרב אלשיך הרב שלום הלוי אלשיך (תרי"ט, 1859, צנעא, תימן – א' באלול תש"ד, 1944, ירושלים) היה רב העדה התימנית בירושלים.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ושלום אלשיך
שלום שבזי
כתב ידו של רבי שלום בתכלאל שהחל לחבר בשנת ה'תל"ח/א'תתקפ"ז לשטרות (1676). רבי שלוֹם שבזי, המכונה גם אבא שׁלום שבזי (ה'שע"ט, 1619 – ה'תמ"ו או ה'ת"פ, 1686 או 1720) היה מגדולי החכמים והמשוררים של יהדות תימן.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ושלום שבזי
תנועת דור דעה
תנועת דור דעה (כונתה: דְּרַאדֲּעַה, ואנשיה: דַּרְדְּעִים) הוא פלג קטן ביהדות תימן שנוסד בעיר צנעא בתחילת המאה העשרים מתוך הזרם הבלדי על ידי הרב יחיא קאפח ותלמידיו.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ותנועת דור דעה
תחכמוני (ספר)
המקאמה השביעית של אל-חרירי מסוף המאה העשירית. תמונות מתוך כתב היד של מחברות אל-חרירי מקשטות את כריכות מהדורות תחכמוני של יהלום. "תחכמוני" הוא יצירה ספרותית מונומנטלית מאת המשורר והמתרגם היהודי-ספרדי יהודה אלחריזי (1165–1234), הנחשבת לאחת מיצירות המופת של הספרות העברית בימי הביניים.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ותחכמוני (ספר)
תימא (כתב עת)
תימא כתב עת לחקר יהדות תימן ותרבותה. תימא, כתב עת אקדמי שפיט לחקר יהדות תימן ותרבותה.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ותימא (כתב עת)
לוי אבן אלתבאן
אבו אלפהם לוי בן יעקב אבן אלתבאן היה פייטן ומדקדק ספרדי במחצית השנייה של המאה ה-11 בסארגוסה.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ולוי אבן אלתבאן
לכה דודי
תווים של לחן מודרני לפיוט "לכה דודי" הפיוט לְכָה דוֹדִי הוא חלק מתפילות קבלת שבת הנאמרות בערב שבת לפני תפילת ערבית.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ולכה דודי
זוכי פרס ישראל
אות פרס ישראלתמונה להחלפה פרס ישראל הוא פרס יוקרתי שמעניקה מדינת ישראל לתושביה או לארגונים שונים, כהוקרה על פעילותם, במגוון רחב של תחומים.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי וזוכי פרס ישראל
חנניה בן ישועה
רבי חנניה בן ישועה היה מגדולי חכמי תימן הראשונים.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי וחנניה בן ישועה
חוזת אלנפר
חַוְזַת אַלְנַפַר (בעברית: מְצוֹר הָחוֹפֶן) הוא כינוי לרעב שפקד את העיר צנעא וסביבתה בשנים ה'תרס"ד–ה'תרס"ה (1904–1905), עקב מלחמות הטורקים עם הערבים המקומיים תושבי תימן בראשות האימאם יחיא חמיד אלדין.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי וחוזת אלנפר
חיים ברודי
חיים ברודי, איור של הרמן שטרוק הרב חיים (היינריך) ברודי (בכתיב ארכאי: בראדי; בהונגרית: Bródy Henrik; בגרמנית: Heinrich Brody; ז' בסיוון ה'תרכ"ח, 21 במאי 1868, אונגוואר, הונגריה – י"ט באייר, ה'תש"ב, 6 במאי 1942, ירושלים) היה רב, ביביליוגרף, בלשן, ומהחוקרים החשובים ביותר של שירת ימי הביניים של יהדות ספרד.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי וחיים ברודי
בעלי אלשרח
בעלי אַלְשַׁרְח הם קבוצה של עשרות חכמים מתימן מתקופת הראשונים (בין המאות ה-13 וה-16), שחיברו חיבורי אלשרח.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ובעלי אלשרח
ברוך בן שמואל מפינסק
ר׳ ברוך בן שמואל מפינסק (נרצח בשנת 1834) היה הרפתקן ורופא.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי וברוך בן שמואל מפינסק
ברוך בן יצחק אבן אלבאליה
הרב ברוך בן יצחק אִבְּן אלבאליה (ד'תתל"ז, 1077, ספרד – ד'תתפ"ז, 1127, ספרד) היה מגדולי תלמידי החכמים בספרד בדורו, ראש ישיבה, פוסק הלכה, ובעל ידע בפילוסופיה.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי וברוך בן יצחק אבן אלבאליה
בית צאלח
בית צַאלָח היה אחד מבתי הכנסת העתיקים והחשובים ברובע היהודי בצנעא שבתימן, ובו התקיימה הישיבה הכללית.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ובית צאלח
גירוש מוזע
גירוש מַוְזַע (או: גלות מוזע) היה אחד האסונות הגדולים בהיסטוריה של יהדות תימן, אשר התרחש בשנת ה'תל"ט (1679).
לִרְאוֹת יהודה רצהבי וגירוש מוזע
דוד עדני
רבי דוד בן עמרם עדני, חי כנראה במחצית הראשונה של המאה ה-14, ישב בעיר עדן שבתימן ושימש כנגיד וראש הרבנים.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ודוד עדני
דוד קאפח
הרב דוד קאפח (ג' בחשוון ה'תרנ"ב, 4 בנובמבר 1891 - ב' בכסלו ה'תרע"ט 6 בנובמבר 1918) היה ממנהיגי תנועת דור דעה בתימן, בנו ותלמידו של הרב יחיא קאפח ואביו של הרב יוסף קאפח.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ודוד קאפח
דוד הלוי חמדי
רבי דוד הלוי חמדי היה פרשן מקרא והלכה ומגדולי חכמי תימן במאה החמש עשרה.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ודוד הלוי חמדי
המקאמה הערבית
המקאמה (בערבית מקאמאת - مقامات), היא סוג ספרותי שמקורו בספרות הערבית של ימי הביניים משמעותה העקרית של המלה 'מקאמה' מג'לס.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי והמקאמה הערבית
הפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן
הפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן ברמת-גן, היא הגדולה בארץ בתחומה.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי והפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן
הגייה תימנית
ההגייה התימנית (או הברה תימנית, נקראת הג'ה בפי בני העדה) היא אופן הביטוי של השפה העברית שהתקיים בפי יהודי תימן בתקופת הביניים של העברית.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי והגייה תימנית
יעקב לנדאו
יעקב לנדאו (20 במרץ 1924 – 12 בנובמבר 2020) היה היסטוריון ומזרחן ישראלי, פרופסור בחוג למדע המדינה בתחום המזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים, מופקד הקתדרה על שם גרסטן וחתן פרס ישראל בחקר המזרחנות לשנת התשס"ה-2005.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ויעקב לנדאו
יצחק אבן עזרא
יצחק בן אברהם אבן עזרא (1114 – 1158) היה ממשוררי יהדות ספרד בימי הביניים.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ויצחק אבן עזרא
יקיר העיר תל אביב-יפו
חניה בתל אביב שהוקצתה ליקיר העיר תל אביב יַקיר העיר הוא תואר כבוד יקיר העיר שמעניקה עיריית תל אביב-יפו מדי שנה, מאז 1976, לאישים שונים לאות הוקרה על פועלם הציבורי.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ויקיר העיר תל אביב-יפו
יחיא עבאהל
יחיא עבאהלתמונה להחלפה הרב יחיא עבאהל הרב יחיא עבאהל הלוי (תרמ"ג, 1883 – כ' באייר תשכ"ח, מאי 1968) היה הרב הראשי ואב בית הדין של העדה התימנית בירושלים.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ויחיא עבאהל
יחיא יצחק הלוי
הרב יחיא יצחק הלוי (תמוז ה'תרכ"ז או ה'תרכ"ח - י"א בסיוון ה'תרצ"ב; יולי-אוגוסט 1867 או 1868 - 15 ביוני 1932) היה הרב הראשי וראב"ד ליהודי תימן במשך שלושים שנה עד פטירתו.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ויחיא יצחק הלוי
ידעיה הפניני
רבי יְדַעְיָה בן אברהם הפניני הבֶּדֶרְשִׂי, ובשמו המקורי בשפה האוקסיטנית En Bonet אֶן בּוֹנֵט (בערך 1270 ה'ל' – בערך 1340 ה'ק'), היה רופא, משורר ופילוסוף יהודי.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי וידעיה הפניני
יהדות תימן
כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ויהדות תימן
יהושע הנגיד
רבי יהושע הנגיד (ה'ע' - ה'קט"ו; 1310–1355) היה נגיד בקהילה היהודית בקהיר, מצרים, דור חמישי לרמב"ם ונכדו של רבי דוד הנגיד.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ויהושע הנגיד
יהודה רצאבי
#הפניה יהודה רצהבי.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ויהודה רצאבי
יהודה הלוי
בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת מחברות לספרות, תש"ו 1946. רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; ד'תתל"ה, 1075 בקירוב – אב ד'תתק"א, 1141) היה רב משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודים בימי הביניים ובכלל.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ויהודה הלוי
יוסף טובי
יוסף טובי יוסף יובל טוֹבִּי (נולד ב-28 במאי 1942) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ויוסף טובי
יוסף בן ישראל
יוסף בן ישראל משתא היה משורר יהודי-תימני.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ויוסף בן ישראל
15 במאי
15 במאי הוא היום ה-135 בשנה (136 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ו15 במאי
24 בפברואר
24 בפברואר הוא היום ה-55 בשנה, בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת יהודה רצהבי ו24 בפברואר