גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
81 יחסים: מאיר אוירבך, מאיר שורץ, מערת צדקיהו, מעבר יבוק, מפה, מצוות התלויות בארץ, מראה מקום המקדש וירושלים, מרים המגדלית, ארץ ישראל, אל-ח'ירייה, אליעזר ברגמן, אליעזר דן רלב"ג, אבראהים (נהר), אבראהים פאשא, אברהם משה לונץ, אברהם שלמה זלמן צורף, אברהם בינג, אבל מחולה, אבל כרמים, אדולף נויבאואר, אום אל-קנאטר, אכזיב, נציב (עיר מקראית), נחמן נתן קורונל, נחל אשכול, סקר הר מנשה, עקרון (עיר מקראית), עין עקוב, עיר בראי תקופה, עיון (עיר מקראית), צנן, צרעה (אתר מקראי), צדדה, צדוק הלוי קרויז, צור משלו אכלנו, קרטוגרפיה של ארץ ישראל, קבר רחל, קבר חולדה, רמתיים צופים, רחוב הגיא (העיר העתיקה), רומאנה, שד"ר, שוק הכתנים, שוורץ, שיכון דן, תבואות שמש, לודוויג אוגוסט פרנקל, לימודי ארץ ישראל, ט' בשבט, חאצביא, ..., חספיה, חצר ראנד, בני בתירה, בית חגלה (עיר מקראית), בית בעל מעון, בית הכנסת מנחם ציון, בית הכנסת אוהל יצחק, ג'בל סנין, גדור (עיר מקראית), גילה, גילה (עיר מקראית), דדן, ה'תרכ"ה, העליות בשנים 1700–1881, הר ציון, הרי החושך, היישוב הישן, כפר עקביה, כפר חיטיא, כבוד הלבנון, יצחק קוב'ו, יצחק ליסר, יצחק גולדהאר, ישעיה ברדקי, ישראל שוורץ, ישיבת שפת אמת, יהוסף שווארץ, יוסף שורץ, יוסף שוורץ, יוסף טריידל, יודפת (יישוב עתיק). להרחיב מדד (31 יותר) »
מאיר אוירבך
רבי מאיר אוירבך (לעיתים אוירבאך; בכתיב יידי: אויערבאַך; ל' בשבט תקע"ה, 10 בפברואר 1815 – ה' באייר תרל"ח, 8 במאי 1878) היה רב בפולין, ולאחר עלייתו לארץ ישראל כיהן כנשיא כולל פולין, וממנהיגי העדה האשכנזית בירושלים.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ומאיר אוירבך · ראה עוד »
מאיר שורץ
מאיר שוַרץ (28 בינואר 1926 – 12 בינואר 2022) היה בוטניקאי, פעיל העפלה וחוקר השואה.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ומאיר שורץ · ראה עוד »
מערת צדקיהו
חתך המציג את מערת צדקיהו ביחס לסביבתה מערת צדקיהו מערת צדקיהו מערת צדקיהו מערת צדקיהו מערת צדקיהו (בערבית: مغارة سليمان, מערת שלמה) היא המערה המלאכותית הגדולה בישראל.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ומערת צדקיהו · ראה עוד »
מעבר יבוק
מראה לאורך נחל יבוק מַעֲבַר יַבֹּק הוא שמו של מעבר בנחל יבוק (נחל זרקא) שהוא אחד מיובליו של נהר הירדן.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ומעבר יבוק · ראה עוד »
מפה
מפה של העולם שהכין יוהאנס קפלר מפה פיזית ומדינית של העולם מפה היא תיאור סימבולי של מרחב, מיקום מרכיבים שונים בתוך המרחב, וקשרים ביניהם.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ומפה · ראה עוד »
מצוות התלויות בארץ
מצוות התלויות בארץ הן שורה של מצוות הקשורות לעבודת הקרקע.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ומצוות התלויות בארץ · ראה עוד »
מראה מקום המקדש וירושלים
"מראה מקום המקדש וירושלים" הוא כינוי להדפס אבן המציג את ירושלים, שיצר יהוסף שוורץ בשנים 1836–1837.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ומראה מקום המקדש וירושלים · ראה עוד »
מרים המגדלית
מריה מגדלנה בציור מאת אל גרקו (1585–1590) מרים המגדלית מתפללת, ציור מאת ארי שפר (המאה ה-19) מריה מגדלנה מתוארת בדרך כלל כבעלת שיער אדמוני ארוך, כפי שנראה בציור זה מאת פרדריק סנדיס (בסביבות 1859) Noli me tangere). הציור מאת אלכסנדר איוואנוב (1835) במוזיאון הדואמו מרים המגדלית מאת ג'ובאני לורנצו ברניני בקתדרלת סיינה בברית החדשה, מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית (ביוונית: Μαρία Μαγδαληνή, מָרִיָה מַגְדָלֵנֵה) היא אישה יהודייה המתוארת כתומכת מרכזית בישו, ונודעה כ"שליחת השליחים" (בלטינית: apostolorum apostola).
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ומרים המגדלית · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וארץ ישראל · ראה עוד »
אל-ח'ירייה
בית בודד מאל-ח'ירייה ליד מחלף מסובים (מאוכלס) אל-ח'ירייה (בערבית: الخيريّة, עד 1924 נקרא אבן איברק) היה כפר ערבי ששכן במישור החוף הדרומי כשבעה קילומטרים ממזרח ליפו, לצידי הכביש המוביל מיפו ללוד דרך הכפר יהודייה (עבאסייה) באזור מחלף מסובים של ימינו.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ואל-ח'ירייה · ראה עוד »
אליעזר ברגמן
הרב אליעזר בֶּרגמן, נודע בכינוי איש ירושלים (כ"ט בתמוז ה'תקנ"ט - י"ט בניסן ה'תרי"ב; 1 באוגוסט 1799 – 8 באפריל 1852), היה דרשן ושד"ר, ממייסדי כולל הולנד ודויטשלנד ומבוני היישוב הישן בירושלים.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ואליעזר ברגמן · ראה עוד »
אליעזר דן רלב"ג
הרב משה אליעזר דן רלב"ג (תקצ"ב 1832 – כ"ז באב תרנ"ה, אוגוסט 1895) היה ראש ישיבת עץ חיים בירושלים.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ואליעזר דן רלב"ג · ראה עוד »
אבראהים (נהר)
נהר אבראהים (בכתיב ערבי: نهر ابراهيم) הוא נהר בלבנון הזורם ממזרח למערב מהרי הלבנון הצפוניים אל הים התיכון, ונשפך לים בין ג'וניה לגבל.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ואבראהים (נהר) · ראה עוד »
אבראהים פאשא
איבראהים מחמד עלי באשא, ציור של צ׳רלס פיליפ לריווייר. אִבּראהים מחמד עלי פאשא (בערבית: إبراهيممحمد علي باشا; תעתיק מדויק: אבראהים מחמד עלי באשא; 1789–1848) היה קצין מצרי שנלחם בהצלחה נגד האימפריה העות'מאנית והשתלט על סוריה ועל ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ואבראהים פאשא · ראה עוד »
אברהם משה לונץ
אברהם משה לוּנְץ (בכתיב לועזי: Abraham Moses Luncz; (כ"ה בכסלו תרט"ו, 16 בדצמבר 1854 – ב' באייר תרע"ח, 14 באפריל 1918) היה תלמיד חכם, סופר, מו"ל, עסקן, עיתונאי חוקר ארץ ישראל וגאוגרף ארצישראלי ממוצא ליטאי. נחשב כראשון חוקרי ארץ ישראל בתקופה המודרנית.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ואברהם משה לונץ · ראה עוד »
אברהם שלמה זלמן צורף
הרב אברהם שלמה זלמן צורף (הראש"ז) (תקמ"ו/ 1786 – י"ט באלול ה'תרי"א /16 בספטמבר 1851), נמנה עם מחדשי היישוב האשכנזי בירושלים בראשית המאה ה-19 ושימש כשד"ר של יהודי ירושלים.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ואברהם שלמה זלמן צורף · ראה עוד »
אברהם בינג
הרב אברהם הלוי בינג ידוע גם בתור מורנו רבי אברהם סג"ל בינגא (ה'תקי"ב, 1752, פרנקפורט – ה' באדר ה'תר"א, 26 בפברואר 1841, הכברג-וירצבורג).
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ואברהם בינג · ראה עוד »
אבל מחולה
מפת ערי הדקפוליס אָבֵל מְחוֹלָה הייתה עיר בעמק הירדן בתקופת המקרא.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ואבל מחולה · ראה עוד »
אבל כרמים
אָבֵל כְּרָמִים היא עיר בקרבת רבת-עמון הנזכרת בסיפור יפתח הגלעדי אשר רדף אחרי העמונים.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ואבל כרמים · ראה עוד »
אדולף נויבאואר
אדולף (אברהם) נוֹיבָּאוּאֶר (נכתב גם נויבואר, נויבאוור, ובהשפעת היידיש: נוֹיבּוֹיֶר, נוֹיבּוֹיֶיר (נויבויער); בלועזית: Adolf Neubauer; כ"ו באדר תקצ"א, 11 במרץ 1831 – כ"ב בניסן תרס"ז, 6 באפריל 1907) היה מזרחן, ביבליוגרף וספרן יהודי אוסטרו-הונגרי, שפעל בעיקר בצרפת ובבריטניה.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ואדולף נויבאואר · ראה עוד »
אום אל-קנאטר
בית הכנסת לאחר השלמת הקומה הראשונה, ספטמבר 2012 שרידי המתקן התעשייתי הקדום לצד מעין אום אל-קנאטר, 10/07 מבט כללי על האתר במורד הואדי אֻם אל-קַנַאטִר (בערבית: امالقناطر), שמשמעותו אם הקשתות, על שם שלוש הקשתות מעל המעיין (שרק אחת מהן נותרה שלמה), הוא כפר קדום על הגדה המזרחית של נחל סמך, כשני ק"מ מדרום-מערב ליישוב נטור ברמת הגולן.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ואום אל-קנאטר · ראה עוד »
אכזיב
אַכְזִיב (כזיב במקורות חז"ל) היה יישוב מרכזי קדום לחופי הים התיכון בגליל המערבי, שמיקומו בסמוך מדרום לרכס סולם צור וראש הנקרה וכ-5 קילומטר צפונית לנהריה.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ואכזיב · ראה עוד »
נציב (עיר מקראית)
נחלות שבטי ישראל נְצִיב הייתה עיר מקראית בשפלת יהודה, בסמוך לקעילה, הנזכרת בספר יהושע:.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ונציב (עיר מקראית) · ראה עוד »
נחמן נתן קורונל
הרב נחמן נתן קורונל (ה'תק"ע; 1810 - כ"ז באב ה'תר"ן; 1890) היה מגדולי ירושלים במאה ה-19, תלמיד חכם ועסקן ציבורי רב פעלים, שד"ר, חוקר ומחבר ספרים.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ונחמן נתן קורונל · ראה עוד »
נחל אשכול
נחל אשכול הוא נחל המוזכר בתורה, בספר במדבר ובספר דברים, בסיפור שנים עשר המרגלים ששלח משה לתור את ארץ כנען.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ונחל אשכול · ראה עוד »
סקר הר מנשה
סקר הר מנשה ("סקר השומרון") הוא סקר ארכאולוגי שנערך על ידי הארכאולוג פרופסור אדם זרטל מאוניברסיטת חיפה באזורים החופפים לנחלה המקראית של שבט מנשה בהר המרכזי.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וסקר הר מנשה · ראה עוד »
עקרון (עיר מקראית)
קערת שתייה מהמאה ה-12 לפנה"ס מתל מקנה עֶקְרוֹן הייתה עיר קדומה בארץ ישראל שיושבה לראשונה על ידי הכנענים בתקופת הברונזה.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ועקרון (עיר מקראית) · ראה עוד »
עין עקוב
עין עקוב עין עקוב, ולעיתים עין עוקב וכן עין תאופיק או ען אל-עקבה, הוא מעיין הנובע ביער מבוא חמה בדרומה של רמת הגולן, ולצידו חניון לילה.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ועין עקוב · ראה עוד »
עיר בראי תקופה
עיר בראי תקופה הוא כותר מחקרו של פרופ' יהושע בן-אריה על תולדות העיר ירושלים במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ועיר בראי תקופה · ראה עוד »
עיון (עיר מקראית)
נחלות שבטי ישראל עִיוֹן הייתה עיר מקראית, באזור שיועד לשבט דן בצפון נחלת שבט נפתלי, ואשר בשל היותה על גבול הצורים והצידונים, ידעה כיבושים רבים.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ועיון (עיר מקראית) · ראה עוד »
צנן
נחלות שבטי ישראל צְנָן (גם: צַאֲנָן) הייתה עיר מקראית בשפלת יהודה, הנזכרת פעמיים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וצנן · ראה עוד »
צרעה (אתר מקראי)
צָרְעָה היה יישוב בשפלת יהודה.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וצרעה (אתר מקראי) · ראה עוד »
צדדה
צְדָדָה (או צְדָד) הוא מקום (או עיר או אזור) מקראי שמוזכר בתיאור גבול צפון ארץ ישראל, בספר במדבר וגם בספר יחזקאל.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וצדדה · ראה עוד »
צדוק הלוי קרויז
רבי צדוק הלוי קרויז (1784 – 16 במרץ 1861, ה' בניסן התרכ"א), היה גביר ירושלמי, שד"ר, מראשי כולל הו"ד, מבוני ירושלים וממייסדי תלמוד תורה וישיבת עץ חיים.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וצדוק הלוי קרויז · ראה עוד »
צור משלו אכלנו
"צור משלו אכלנו" (או בקיצור "צור משלו") הוא זמר שנהגו לשיר בסעודת שבת, והתקבל בתפוצות ישראל.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וצור משלו אכלנו · ראה עוד »
קרטוגרפיה של ארץ ישראל
הקרטוגרפיה של ארץ ישראל היא תהליך הפקת המפות שבהן מופיעה ארץ ישראל, החל מהתקופה העתיקה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וקרטוגרפיה של ארץ ישראל · ראה עוד »
קבר רחל
250x250px קבר רחל הוא מבנה במבואותיה הצפוניים של בית לחם, מדרום לירושלים, בין השכונות גילה והר חומה, הנמצא תחת שליטה ישראלית (דרך מסדרון צר מגודר).
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וקבר רחל · ראה עוד »
קבר חולדה
קבר חולדה הנביאה בהר הזיתים בירושלים קבר חולדה או קבר פלגיה הוא כינוי למערכת קבורה בהר הזיתים בירושלים, המיוחסת במסורת היהודית לחולדה הנביאה.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וקבר חולדה · ראה עוד »
רמתיים צופים
רָמָתַיִים צוֹפִים, או הרמתיים צופים, היא עיר מקראית המוזכרת בספר שמואל כעירו של אלקנה.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ורמתיים צופים · ראה עוד »
רחוב הגיא (העיר העתיקה)
מפת רחוב הגיא וסביבתו שלט רחוב הגיא בחלקו הפוגש את ויה דולורוזה רחוב הגיא (בערבית: الواد; נהגה: אל וואד; נקרא גם רחוב העמק) הוא רחוב ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ורחוב הגיא (העיר העתיקה) · ראה עוד »
רומאנה
רומאנה (בערבית: رمانة; מילולית: "רימון") הוא כפר ערבי בבקעת בית נטופה, השייך למועצה אזורית אל-בטוף.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ורומאנה · ראה עוד »
שד"ר
הרב יעקב ספיר יצא בשליחות קהילת "הפרושים" בירושלים אל הודו ואוסטרליה בשנים 1858–1863, בדרכו שהה תקופה במחיצת יהודי תימן ופרסם רבות אודותיהם עיר העתיקה בירושלים בשלהי המאה ה-19 שַׁדָּ"ר (ראשי תיבות של שלוחא דְרַבָּנָן) היה כינויים של יהודים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ושד"ר · ראה עוד »
שוק הכתנים
שוק הכתנים ובסופו השער להר הבית, ינואר 2008 הכוס, סמלו של תנכיז. על גבי הכניסה לח'אן בשוק הכתנים מפת הרובע המוסלמי שוק הכתנים, "שוק מוכרי הכותנה", "שוק עושי הכותנה", או "שוק מנפצי הכותנה" (ערבית: سوق القطانين סוק אל-קטאנין), כיום "רחוב החנויות", הוא שוק מקורה ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים, המוביל אל אחד משערי הר הבית הקרוי על שמו, שער מוכרי הכותנה.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ושוק הכתנים · ראה עוד »
שוורץ
שוורץ (ביידיש: שווארץ. בגרמנית: Schwarz) הוא שם משפחה שמקורו ביידיש ובגרמנית ומשמעו שחור.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ושוורץ · ראה עוד »
שיכון דן
שיכון דן או "נווה דן" היא שכונה בצפון-מזרח תל אביב-יפו, אחת משכונות עבר הירקון.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ושיכון דן · ראה עוד »
תבואות שמש
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ותבואות שמש · ראה עוד »
לודוויג אוגוסט פרנקל
לודוויג אוגוסט פרנקל ד"ר לודוויג אַוּגוסט רִיטֶר פון פרנקל-הוכווארט (בגרמנית: Ludwig August Frankl von Hochwart, שמו העברי: אברהם אלעזר; 3 בפברואר 1810, חראסט, בוהמיה – 12 במרץ 1894, וינה) היה מורה, עיתונאי, סופר ומשורר יהודי-אוסטרי, רופא בהכשרתו, מייסד בית הספר למל בירושלים.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ולודוויג אוגוסט פרנקל · ראה עוד »
לימודי ארץ ישראל
לימודי ארץ ישראל או בקיצור "ידיעת הארץ" הוא תחום לימוד העוסק בהיסטוריה, גאוגרפיה, גאולוגיה וביולוגיה של ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ולימודי ארץ ישראל · ראה עוד »
ט' בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בט' שבט היא, ברוב השנים, פרשת בשלח.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וט' בשבט · ראה עוד »
חאצביא
חַאצְבַּ֫יַא (בערבית: حاصبيا, תעתיק חופשי: חַאסְבַּ֫יַא) היא עיירה בדרום מזרח לבנון, בוואדי א-תים, במורדות הצפוניים של הר החרמון.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וחאצביא · ראה עוד »
חספיה
חספיה במפה של גוטליב שומאכר אותה צייר בסקר הגולן שערך ב-1885, הדרך לחורן עוברת ליד הכפר. ממערב לחיספין היישוב עין אספיירה בו נמצא היישוב חיספין שחדש משקוף מהכנסייה הביזנטית. הכוללת כתובת ביוונית: "ספוס בן איוס". אוסף מוזאון עתיקות הגולן בקצרין ציור אבני בזלת מעוטרות מח'ספין מספרו של לורנס אוליפנט, 1885 מכתש לכתישת זיתים מעוטר בחריטה של מנורת 3 קנים. המאות ה-4–7 לספירה. מוצג במדרשת הגולן בחיספין חַסְפִּיָה (וגם חַ'סְפִין, חספייה, חצפיא) היה יישוב יהודי, נוצרי ומוסלמי עתיק שתחילת אזכורו במקורות הוא בימי בית שני ברמת הגולן.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וחספיה · ראה עוד »
חצר ראנד
מפת הרובע המוסלמי שנת 1893. מצד ימין, הכניסה ל'''חצר ראנד''' שלמה ראטה, מנהל "בית התבשיל", תושב '''חצר ראנד''' חצר ראנד הוא מתחם יהודי ברובע המוסלמי בעיר העתיקה, בצמוד לשוק הכתנים וסמוך להר הבית.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וחצר ראנד · ראה עוד »
בני בתירה
משפחת בני בתירא, ובתלמוד הירושלמי זקני בתירא, היו חכמים שעמדו תקופה מסוימת בראש ההנהגה הדתית של עם ישראל, סמוך לתקופת חורבן בית שני, בתחילת תקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ובני בתירה · ראה עוד »
בית חגלה (עיר מקראית)
מפת מידבאבֵּית חָגְלָה הייתה עיר מקראית בנחלת שבט בנימין, ממזרח ליריחו, אשר המשיכה להתקיים גם בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ובית חגלה (עיר מקראית) · ראה עוד »
בית בעל מעון
מצבת מישע בֵית בַּעַל מְעוֹן (במואבית: 𐤁𐤕 𐤁𐤏𐤋𐤌𐤏𐤍KAI 181 (מצבת מישע)), בעל מעון (במואבית: 𐤁𐤏𐤋𐤌𐤏𐤍KAI 181 (מצבת מישע)) או בֵּית מְעוֹן, היתה עיר בסביבות מידבא, בעבר הירדן המזרחי בתקופת המקרא.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ובית בעל מעון · ראה עוד »
בית הכנסת מנחם ציון
בית הכנסת מנחם ציון הוא בית הכנסת הראשון בעת החדשה שנבנה על ידי העדה האשכנזית בירושלים.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ובית הכנסת מנחם ציון · ראה עוד »
בית הכנסת אוהל יצחק
בית הכנסת המקורי בית הכנסת אוהל יצחק הוא בית כנסת מפואר ברחוב הגיא בגבולו הדרומי של הרובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ובית הכנסת אוהל יצחק · ראה עוד »
ג'בל סנין
ג'בל סנין (בערבית: جبل صنين, באנגלית: Mount Sannine) הוא ההר השני בגובהו בלבנון, ומתנשא לגובה של 2,628 מטרים.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וג'בל סנין · ראה עוד »
גדור (עיר מקראית)
נחלות שבטי ישראל גְדוֹר (אולי גם: גְדֹר) הייתה עיר מקראית בנחלת שבט יהודה, הנזכרת בספר יהושע:, כחלק מרשימת ערי יהודה.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וגדור (עיר מקראית) · ראה עוד »
גילה
גִּלֹה היא שכונה בדרום ירושלים, שנוסדה ב-1971 כאחת משכונות הטבעת לאחר מלחמת ששת הימים.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וגילה · ראה עוד »
גילה (עיר מקראית)
שמאל גִלֹה הייתה עיר מקראית בדרום הר יהודה.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וגילה (עיר מקראית) · ראה עוד »
דדן
דְּדָן (נקרא גם: דְדָנֶה) הוא דמות מקראית שהתפתח לשבט קדום.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ודדן · ראה עוד »
ה'תרכ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וה'תרכ"ה · ראה עוד »
העליות בשנים 1700–1881
מפת ארץ ישראל מעשה ידי ג'ון קארי, 1801 בית הכנסת היפואי לעולי לוב יהודים בנמל אלג'יר בדרכם לארץ ישראל (1841) מאת הצייר ויליאם ווילד כיפת בית הכנסת החורבה שנחנך בשנית בשנת 1864, מצד ימין בין בתי העיר העתיקה בירושלים, ב-1934 ליד נמל יפו, 1873 טבריה על פי האמן אדריאן אגרון, 1837 ביצות כבארה במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880 כפר יאסיף. בגלי העליות לארץ ישראל מראשית המאה ה-18 ועד הרבע האחרון של המאה ה-19 עלו מעת לעת אלפי עולים, שתרמו לגידולו והתפתחותו של כלל היישוב היהודי בארץ ישראל באותן שנים.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ והעליות בשנים 1700–1881 · ראה עוד »
הר ציון
הר ציון מתנשא בדרום-מערב העיר העתיקה של ירושלים מחוץ לחומותיה, ועם זאת הוא חלק בלתי נפרד מן העיר.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ והר ציון · ראה עוד »
הרי החושך
הרי החושך הם הרים אגדיים המוזכרים בתלמוד ובספרות האגדה היהודית.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ והרי החושך · ראה עוד »
היישוב הישן
פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ והיישוב הישן · ראה עוד »
כפר עקביה
פסיפס בית הכנסת העתיק מחמת גדר, בו נזכר תורם מ"כפר עקביה". כפר עקביה היה יישוב יהודי מתקופת המשנה והתלמוד שהתקיים בגולן.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וכפר עקביה · ראה עוד »
כפר חיטיא
כפר חיטיא (גם: כפר חיטייא, כפר חטיה ו- כפר חטיאה) הייתה עיירה יהודית גדולה בגליל התחתון, הנזכרת רבות במקורות חז"ל.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וכפר חיטיא · ראה עוד »
כבוד הלבנון
גליונו הראשון של '''כבוד הלבנון''', כמוסף בתוך גליונו הראשון של "הלבנון". בשער: חידושי תורה של הרבנים משה יהודה לייב זילברברג ויהוסף שוורץ כבוד הלבנון היה כתב עת תורני שנדפס בתור המוסף התורני של עיתון "הלבנון".
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וכבוד הלבנון · ראה עוד »
יצחק קוב'ו
הרב יצחק ב"ר חזקיהו יוסף קוב'ו (ירושלים, ה'תק"ל (1770) – אלכסנדריה, כ"ד באב ה'תרי"ד, 1854) היה שד"ר והראשון לציון, מגדולי חכמי ירושלים במחצית הראשונה של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ויצחק קוב'ו · ראה עוד »
יצחק ליסר
יצחק ליסר (באנגלית: Isaac Leeser; א' בטבת ה'תקס"ז, 12 בדצמבר 1806 – ח' בשבט ה'תרכ"ח, 1 בפברואר 1868) היה דרשן, מתרגם, עורך ומוציא לאור.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ויצחק ליסר · ראה עוד »
יצחק גולדהאר
יצחק גולדהאר (1847 – 1925, י"ג באייר ה'תרפ"ה) היה חוקר ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ויצחק גולדהאר · ראה עוד »
ישעיה ברדקי
רבי ישעיה ברדקי (ה'תק"ן, 1790 - י"ח בחשוון ה'תרכ"ג, 11 בנובמבר 1862) היה מראשי הקהילה האשכנזית הפרושית במאה התשע עשרה בירושלים.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וישעיה ברדקי · ראה עוד »
ישראל שוורץ
הרב ד"ר ישראל שוורץ (כ' באדר ה'תק"ף, 15 במרץ 1830 - כ"ז בטבת ה'תרל"ה, 4 בינואר 1875) היה פעיל חברתי, חוקר ורב גרמני, רבן של ביירוית ושל קלן.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וישראל שוורץ · ראה עוד »
ישיבת שפת אמת
קברי רבי אברהם מרדכי אלתר ורבי פנחס מנחם אלתר בחצר הישיבה לוחית זיכרון לתורמים על חזית הבניין ישיבת שפת אמת (ישפ"א) היא הישיבה הראשונה של חסידות גור בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וישיבת שפת אמת · ראה עוד »
יהוסף שווארץ
#הפניה יהוסף שוורץ.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ויהוסף שווארץ · ראה עוד »
יוסף שורץ
יוסף (יוסי) שוָרץ (נולד ב- 12 בינואר 1965) הוא פרופסור חבר לפילוסופיה של המדעים וראש בית הספר לפילוסופיה, בלשנות ולימודי מדע באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ויוסף שורץ · ראה עוד »
יוסף שוורץ
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ויוסף שוורץ · ראה עוד »
יוסף טריידל
ממוזער קברי משפחת טריידל במושבה כנרת יוסף (יוּפּ) טריידל (23 בפברואר 1876 – 29 בנובמבר 1927) היה מהנדס ומודד קרקעות ציוני.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ויוסף טריידל · ראה עוד »
יודפת (יישוב עתיק)
תצפית מהתל לכיוון צפון, הצד ממנו ניתן לעלות על התל יוֹדְפַת (יוונית: Ἰωτάπατα, לטינית: Jotapata, תעתיק: יוֹטַפַּטַא) הייתה עיר יהודית חשובה בתקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ויודפת (יישוב עתיק) · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהוסף_שוורץ
