תוכן עניינים
19 יחסים: מאיר מארים שאפיט, משה שניידר, אברהם לעווי, אברהם יעקב גרשון לסר, אוקמרגה, אייזל חריף, אייזיל חריף, סלונים, קלווריה (ליטא), תלמוד ירושלמי, טיקטין, חריף (פירושונים), ד' בטבת, דפוס רוזנקרנץ, הקהילה היהודית באנטופול, יהדות מינסק, יהושע אייזיק שפירא, יהודה ליב גורדין, יוסף רייזין.
מאיר מארים שאפיט
רבי מאיר מארים (קרי: מיירים) שאפיט (תק"ס, 1800? - י' בחשוון תרל"ג, 11 בנובמבר 1872), היה רב ודיין.
לִרְאוֹת יהושע יצחק שפירא ומאיר מארים שאפיט
משה שניידר
הרב חיים משה יהודה (לייב) שניידר (תרמ"ה - כ"ה בכסלו תשט"ו, 1954) היה ראש ישיבת תורת אמת בפרנקפורט ובלונדון.
לִרְאוֹת יהושע יצחק שפירא ומשה שניידר
אברהם לעווי
רבי אברהם לעווי (ה'תקל"ה, 1775, כ"ד בכסלו ה'תקצ"ב, 29 בנובמבר 1831, פוזנן (פוזנא), פולין) היה רב פולני.
לִרְאוֹת יהושע יצחק שפירא ואברהם לעווי
אברהם יעקב גרשון לסר
הרב אברהם יעקב גרשון לסר (בכתיב יידי: לעססער; כ"ג בכסלו ה'תקצ"ד, 5 בדצמבר 1833 - ליל יום הכיפורים, י' בתשרי ה'תרפ"ה, 7 באוקטובר 1924) היה רב ליטאי-אמריקאי.
לִרְאוֹת יהושע יצחק שפירא ואברהם יעקב גרשון לסר
אוקמרגה
אוקמרגה (בליטאית: Ukmergė מקודם: Vilkmergė; ברוסית: Укмерге́ ומקודם: Вилькомир; בפולנית: Wiłkomierz; ביידיש: ווילקאמיר שנכתב בעברית וילקומיר) היא עיר בליטא, לגדותיו של הנהר שבנטויי, ששוכנת במרחק של כ-76 ק"מ מצפון מערב לעיר הבירה וילנה.
לִרְאוֹת יהושע יצחק שפירא ואוקמרגה
אייזל חריף
#הפניה יהושע יצחק שפירא.
לִרְאוֹת יהושע יצחק שפירא ואייזל חריף
אייזיל חריף
#הפניה יהושע יצחק שפירא.
לִרְאוֹת יהושע יצחק שפירא ואייזיל חריף
סלונים
כיכר השוק ורחוב פאראדנה (Paradna), נראים על גבי גלויה ישנה סְלוֹנִים (בבלארוסית: Сло́нім; ברוסית: Сло́ним; בפולנית: Słonim; בכתיב יידי: סלאָנים) היא עיר במחוז משנה סלונים, במחוז גרודנו שבבלארוס.
לִרְאוֹת יהושע יצחק שפירא וסלונים
קלווריה (ליטא)
קלווריה (ביידיש: קאלוואריע) היא עיר בחבל סובאלקיה, הבירה המנהלית של מחוז המשנה קלווריה במחוז מריאמפולה שבמרכז ליטא.
לִרְאוֹת יהושע יצחק שפירא וקלווריה (ליטא)
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
לִרְאוֹת יהושע יצחק שפירא ותלמוד ירושלמי
טיקטין
בית הכנסת בטיקטין האנדרטה למרגלות אחד הבורות ביער לופוחובה טיקטין (בפולנית: Tykocin, מבוטא: "טיקוצ'ין"; ברוסית: Тыкоцин; בגרמנית: Tykotzin) היא עיירה עתיקה וקטנה בצפון-מזרח פולין, היושבת על נהר נַרֶב.
לִרְאוֹת יהושע יצחק שפירא וטיקטין
חריף (פירושונים)
קטגוריה:שמות משפחה עבריים.
לִרְאוֹת יהושע יצחק שפירא וחריף (פירושונים)
ד' בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בד' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש.
לִרְאוֹת יהושע יצחק שפירא וד' בטבת
דפוס רוזנקרנץ
דפוס רוֹזֶנקרַנץ (בתחילה דפוס פין ורוזנקרנץ (לעיתים דפוס פין), אחר-כך רוֹזֶנקרַנץ ושריפטזֶצֶר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ראָזענקראַנץ–שריפטזעטצער; בתעתיק לטיני: Rosencranz או Rosenkranz & Schriftsetzer) היה בית דפוס והוצאת ספרים עבריים שפעלו בעיר וילנה שבצפון-מערב רוסיה (ליטא) משנת 1863 ועד ראשית המאה ה-20.
לִרְאוֹת יהושע יצחק שפירא ודפוס רוזנקרנץ
הקהילה היהודית באנטופול
הקהילה היהודית באנטופול, עיירה במחוז בריסק בדרום-מערב רוסיה הלבנה, כיום בלארוס, התקיימה כנראה במשך כ-340 שנים, ולפחות כ-300 שנים.
לִרְאוֹת יהושע יצחק שפירא והקהילה היהודית באנטופול
יהדות מינסק
בית הכנסת הגדול במינסק, 1930 הקהילה היהודית במינסק (בבלארוסית: Мінск, וגם: Менск, ברוסית: Минск, בפולנית: Mińsk) בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, היא חלק מיהדות בלארוס ואחת הקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות במזרח אירופה.
לִרְאוֹת יהושע יצחק שפירא ויהדות מינסק
יהושע אייזיק שפירא
#הפניה יהושע יצחק שפירא.
לִרְאוֹת יהושע יצחק שפירא ויהושע אייזיק שפירא
יהודה ליב גורדין
רבי יהודה ליב גורדיןתמונה להחלפה רבי יהודה ליב גורדין (לעיתים: גורדון; תרי"ג, 1853, רציצה – י' באייר תרפ"ה, 4 במאי 1925, שיקגו) היה רב וראש ישיבה ליטאי-פולני, רבן של ערים שונות בבלארוס ובפולין, ובסוף ימיו רבה של לומז'ה, על שמה הוא מכונה הגאון מלומז'א.
לִרְאוֹת יהושע יצחק שפירא ויהודה ליב גורדין
יוסף רייזין
הרב יוסף רייזין (בחלק מהמקורות מופיע כרוזין; נפטר בכ"ה בטבת ה'תרמ"ה, 1885) היה מגדולי התורה של ליטא שהתפרסם כראב"ד טלז וסלונים וכמחברם של כמה ספרי שו"ת חשובים.
לִרְאוֹת יהושע יצחק שפירא ויוסף רייזין