תִקשׁוֹרֶת

1157 יחסים: Bücherei des Schocken Verlag (ספרוני הוצאת שוקן), ממלכת החשמונאים, ממלכת ישראל, מארקלוס, מאבד עצמו לדעת (הלכה), מאור עינים (די רוסי), מאכל בן דרוסאי, מאין באנו (ספר), מנאנדרוס מאפסוס, מנסיאס, מנשה, מנתון, מנלאוס (כהן גדול), מנזר פרן, מנחם (זוגות), מנחם שטרן, מנחם שטיין (היסטוריון), מנחם בן יהודה, מנהרת אספסיאנוס וטיטוס, מנהרות הכותל, מנוח, מסע סנחריב בלבנט, מסלינה, מסדה (הוצאת ספרים), מסופוטמיה, מסורת (יהדות), מסירות נפש ביהדות, מענית, מערת צדקיהו, מערת רבי שמעון בר יוחאי, מערת הורדוס, מערכות המסתור של בר כוכבא, מעשה בני האלוהים, מעשי השליחים, מעטים מול רבים (חנוכה), מעיין אלישע, מצפה (עיר מקראית), מצבות נחל קדרון, מצדה, מצדה (מיני-סדרה), מצהף קדוס, מצודת אנטוניה, מצודת צפת, מצודת קרן נפתלי, מצודת בריס, מצודת החקרא, מצוות מינוי מלך, מצוות ערבה במקדש, מקרא משוכתב, מקדש פאן, ..., מקדש חוניו, מקדש השומרונים בהר גריזים, מקדש הורדוס, מקור ברוך, מרקוס אמביבולוס, מרקוס אנטוניוס יוליאנוס, מרקוס אולפיוס טראיאנוס, מרקוס ויפסניוס אגריפה, מרקוס יוליוס אלכסנדר, מרשה, מרגלית פינקלברג, מרד חנילאי וחסינאי, מרד בר כוכבא, מרד החשמונאים, מרות (יישוב קדום), מרים (בת אריסטובולוס), מרים (בת אגריפס הראשון), מרים (בת הכהן הגדול), מרים הנביאה, מרים החשמונאית, מרידות יהודה ברומא, מש (דמות מקראית), משך, משמרת מעזיהו, משמרת בילגה, משמרת הקוץ, משמרת יקים, משמרת יהויריב, משפט שלמה, משפחת בית טוביה, משתה, משל כיכרי הכסף, משה, משה גרסיאל, משיח שקר, מתקנים לגידול יונים בארץ ישראל, מתתיהו, מתתיהו אנטיגונוס השני, מתתיהו בן תאופילוס (הראשון), מתתיהו בן תאופילוס (השני), מתתיהו הכהן, מלקרת, מלתקי, מלחמת גוג ומגוג, מלחמת היהודים, מלחמת ישראל ויהודה במואב, מלחמות אחאב בבן הדד, מלכת שבא, מחנה יהודה (ירושלים), מבנה בית המקדש, מבצר קיפרוס, מבצר הארבל, מגסתנס, מגלופוליס (יוון), מגדל צבעייא, מגדל דוד, מגדלא, מגוג, מגילת מקצת מעשי התורה, מגילת איכה, מגילת תענית, מגילות מדבר יהודה, מדן (דמות מקראית), מדבר יהודה וים המלח, מדין, מונבז השני, מונינג, מועצה אזורית משגב, מוצא, מוצא ביתא ישראל, מורה נבוכי הזמן, מות משה, מולדה (אתר מקראי), מוזיאון השומרונים - גריזים, מוזיאון ישראל, מוזיקה יהודית, מודיעין-מכבים-רעות, מכת ערוב, מכלול רוטשילד, מכוור, מימוס, מינו בן גיגי, מירון הקדומה, מיריי הדס-לבל, מילה (ניתוח), מידבא, מיכאל אביעוז, אמאוס, אמאוס ניקופוליס, אמרפל, אמת המים ברניקי, אמת הערוב, אמל-מרדוך, אמי-ג'יל לוין, אנתדון, אנטוניוס פליקס, אנטיפטרוס בן הורדוס, אנטיפטרוס האדומי, אנטישמיות, אנטישמיות נוצרית, אנטיוכוס העשירי, אנטיוכוס הרביעי, אנטיוכוס הרביעי, מלך קומגנה, אנטיוכוס השלישי, אנטיוכוס השביעי, אנטיוכיה, אניוס רופוס, אספסיאנוס, אספלט, אסתר, אף יהודי, אפרסמון (בושם), אפורוס, אפולוניוס מולון, אפולודורוס מאתונה, אפוד, אפיאנוס, אפיון, אפיון (מדקדק), אצבע עוג מלך הבשן, אקינקס, ארמון בלנהיים, ארמון הורדוס בירושלים, אראוס הראשון, ארם נהריים, ארנסט גוסטב שולץ, ארפכשד, ארץ ישראל, ארתחששתא הראשון, ארתוסה (מיתולוגיה), ארטאס, ארבל (יישוב עתיק), ארכאולוגיה מקראית, ארכאולוגיה של ארץ ישראל, ארכלאוס (נשיא), ארכלאיס, אריאדנה סקריאבינה, אריסטו, אריסטון מאפמיה, אריסטופאנס מביזנטיון, אריסטובולוס (מלך כלקיס), אריסטובולוס (בית הורדוס), אריסטובולוס הצעיר, אריסטובולוס השני, אריסטובולוס השלישי, אריה כשר, אריוך, אשקלון, אשר (דמות מקראית), אשת מנוח, אשת פינחס, אשת לוט, אשת ירבעם, אשל אברהם, אשדוד, אשור, אשכנז (דמות מקראית), אתמולים, אתרונגאיוס, אתבעל הראשון, אתבעל השני, אתבעל השלישי, אל-מידיה, אל-עריש, אל-ח'זנה, אל-בסה, אל-כביר (נהר), אלעזר בן שמעון, אלעזר בן חנניה, אלעזר בן דינאי, אלעזר בן יאיר, אלעזר החורני, אלשיה, אלבארכס, אלוני ממרא, אלכסנדר (בית הורדוס), אלכסנדר פוליהיסטור, אלכסנדר שור, אלכסנדר האלבארכס, אלכסנדר השני (שליט חשמונאי), אלכסנדר הגדול, אלכסנדר הגדול באגדות היהודיות, אלכסנדר ינאי, אלכסנדרה החשמונאית, אלכסנדרה החשמונאית (השלישית), אלי שוקרון, אליקים בן חלקיהו, אלישיב בן יהויקים, אליהועיני בן הקוף, אטרופטנה, אז בחטאינו חרב מקדש, אחשוורוש, אחלמה (אבן חן מקראית), אחימעץ בן צדוק, אחימלך בן אחיטוב, אבנט (בגד כהונה), אברהם, אברהם שליט, אברהם והצלמים, אבשלום, אבל השיטים, אבגר החמישי, מלך אוסרואנה, אבו תור, אבישוע, אביתר לזר, אבילה, אביבעל, אביבעל (פירושונים), אביגדור שנאן, אגאפיוס מהייראפוליס, אגאתרכידס, אגם החולה, אגריפס, אגריפס הראשון, אגריפס השני, אגריפינה הצעירה, אגדת חורבן, אגדה (יהדות), אגורנומוס, אדום (עם), אדורים, אדולף רוזנצווייג, אהוד נצר, און, אופוס סקטילה, אופולמוס, אופיר, אוצר ויכוחים, אולוס גביניוס, אולימפיאס (בת הורדוס), אוטיקה, אוגוסטוס קיסר, אודם (אבן חן מקראית), אוהמרוס, אווריס, אוכלוסיית היהודים בעולם לאורך ההיסטוריה, אויגן טויבלר, אכסאל, אכסדרת אוקטביה, אכזיב, אי-אלימות, איסיס, איסיים, אירינה גורליק, איל רגב, אילת, איליה קפיטולינה, איגרת אריסטיאס, אידומיאה, אייל ניידורף, נמרוד, נמל עכו, נס אסוך השמן, נס פך השמן, נס הלגיון, נערן (יישוב קדום), נצרת, נצרות, נצחיות התורה, נקבת השילוח, נרבתא, נשר מקראי, נזיר (יהדות), נחמיה, נחש העמוני, נחש הקדמוני, נחשתא בת אלנתן, נחל נעמן, נחל נהלל, נחל צלמון, נחל תבור, נחל חרמון, נבטים, נבונאיד, נבוכדנצר השני, נבי סבלאן, נגד אפיון, נגד פלאקוס והמשלחת לגאיוס, נהרדעא, נומניוס מאפאמיאה, נופך (אבן חן מקראית), ניצה גונן, ניקולאוס איש דמשק, נירון קיסר, ניגר איש עבר הירדן, סמבטיון, סנחריב, סנבלט, ספר מקבים א', ספר מקבים ב', ספר מקבים ג', ספר מקבים ד', ספר נחמיה, ספר חנוך א', ספר ישעיהו, ספר יהודית, ספרות עברית, ספורט ברומא העתיקה, סקסטוס לוקיליוס באסוס, סקר דרום השומרון החדש, סקיתים, סרטבה, סרדיס, סלאמה (הגליל), סלאוקוס הרביעי, סלאוקוס החמישי, סלע (אדום), סלע אנדרומדה, סטראבון, סבסטיאן מינסטר, סגן הכהנים, סוסיתא (אתר ארכאולוגי), סורא, סורג (בית המקדש), סולמה של צור, סודא, סכנין (יישוב עתיק), סיקריקון, סיקריים, ע'ריאן, עמק איילון, עמק שווה, עמק החולה, עמלק, עמון, עפני, עפרה (שבט בנימין), עקרבת, עקרבה, עראבה, ערפה, ערקא, ערב (יישוב עתיק), ערביי ארץ ישראל, ערי שיירות, עשרת השבטים, עשרת הדיברות, עשרת הדיברות (סרט, 1956), עשתרת, על אישים מפורסמים (הירונימוס), עלילת אנטיוכוס, עלילת קורבן האדם, עלילת דם, עלילת המצורעים, עלילת החמור, עזרא הסופר, עזרא החיצוני, עזרת נשים (בית המקדש), עזריה מן האדומים, עבדת הראשון, עבדות בתנ"ך, עדיה חורון, עונש מוות ביהדות, עופר גורן, עוזיהו, עוג'ה א-תחתא, עכברה, עין עיטם, עין רוגל, עין גנים (אתר מקראי), עין גדי (יישוב עתיק), עינות סלוקיה, עיר דוד, עיראק אל-אמיר, עיטם (עיר מקראית), פאן-בבילוניזם, פארק עדולם, פארק קנדה, פסאודו-הגסיפוס, פצאל (בית הורדוס), פצאליס, פקיעין, פראיה (חבל ארץ), פרס טשרניחובסקי, פרג האופיום, פרדסטינציה, פרושים, פרוטה (מטבע עתיק), פרובינקיה מצרים, פרובינקיה סוריה, פרובינקיה יודיאה, פרויקט סינון העפר מהר הבית, פריגיה, פתילת המדבר הגדולה, פלאביוס, פלאוויוס יוספוס, פלביוס, פלג (דמות מקראית), פלוטרכוס, פטרה, פטרוס קומסטור, פטרוס קונאוס, פונטיוס פילאטוס, פוסידוניוס, פורפיריוס, פורקיוס פסטוס, פורים, פולמון השני, פולמוס וארוס, פוליביוס, פוט, פובליוס פטרוניוס, פובליוס קווינקטיליוס וארוס, פינחס בן שמואל מכפר חבתא, פיניקים, פירורא, פישון, פיל מלחמה, פילון (משורר), פילון האלכסנדרוני, פיליפוס (בית הורדוס), פייר וידאל-נאקה, צמחונות וטבעונות ביהדות, צפת, צליבת ישו, צליבה, צבי אילן, צדוקים, צוער (עיר מקראית), צור (לבנון), ציפורי (יישוב עתיק), ציר הזמן של האנטישמיות, ציבא, צידון, קאנוניזציה של כתבים, קאסטור מרודוס, קאסיודורוס, קארדו, קאלוניה, קאטויקיה, קנאים (בית שני), קנת, קנטה, קסטרום, קסטיוס גאלוס, קפדוקיה, קרב מגידו (609 לפנה"ס), קרב צפון, קרב חדשה, קרב בית חורון (66 לספירה), קרב הר תבור, קרבות טריכאי, קריאת התורה, קריות (נפת שכם), קשת רובינסון, קתדרלת טור, קלמן שולמן, קלאופטרה, קלאופטרה הראשונה, מלכת מצרים, קלאופטרה הירושלמית, קלאודמוס מלכוס, קלאודיוס, קליארכוס, קליגולה, קטניות בארץ ישראל בתקופת הברזל, קטעי היסטוריה, קבר אלעזר בן אהרן הכהן, קבר עזרא הסופר, קבר דוד המלך, קבר יאסון, קברי המלכים, קבוצות שהוצעו לזיהוי כעם ישראל המקראי, קדמוניות היהודים, קדר (שבט וממלכה), קהילת יהודי ע'ריאן, קהילת יהודי כרתים, קומראן, קונקורדנציה, קוס, קוס (אל), קוסמס אינדיקופלאוסטס, קוסטובר, קופוניוס, קופיץ, קולומלה, קולוסיאום, קודקס גיגס, קוואדראטוס, קוויריניוס, קיסריה, קיפא, קירנאיקה, קירנה, קיליקיה, רמת הגולן, רמון (כפר), ראש הנקרה, רעידת אדמה, רעידת האדמה ביהודה (130), רעידת האדמה ביהודה (31 לפנה"ס), רעידות אדמה, רעידות אדמה באזור הלבנט, רפיח, רקם (עיר), רחב, רבן שמעון בן גמליאל הזקן, רבן יוחנן בן זכאי, רבנוס מאורוס, רבי סימון, רבי זכריה בן אבקולס, רבי יוסי הכהן, רג'ו די קלבריה, רגב (יישוב קדום), רומא העתיקה, רולאן דה וו, רוברט אייזלר, ריפת, שמן זית, שמעון מפראיה, שמעון בר גיורא, שמעון הצדיק, שמעון הקוסם, שמעון הראשון, שמעון השני, שמעון התרסי, שמעיה, שמשון, שמגר בן ענת, שמואל קרויזר, שמות חיצוניים לדמויות אנונימיות במקרא, שמיטה, שם רומאי, שנאת ישראל בעולם היווני-רומי, שנת היובל, שנות ה-60 של המאה ה-1, שני (צבע), שניאור זלמן צייטלין, שער טיטוס, שערי המקדש, שעטנז, שעב, שעבוד מצרים, שפרה ופועה, שרפת התלמוד, ששי (פרעה), שלמנאסר החמישי, שלמה פינס, שלמה גורן, שלומציון (בת הורדוס), שלומציון המלכה, שלומית (אחות הורדוס), שלומית בת הרודיאס, שליש (צבא), שבא, שבנא, שבעה עשר בתמוז, שבת, שבו, שבוע, שביט, שומרון (עיר), שומרונים, שואת יהודי יוון, שוח (דמות מקראית), שודדי ים יהודים, שוהם (אבן חן מקראית), שכם, שכם הקדומה, שיקוץ משומם, שיחין, תאופרסטוס, תאופומפוס, תאופילוס (היסטוריון), תאופילוס בן חנן, תאוקרטיה, תאודאס, תנ"ך, תנו לקיסר את אשר לקיסר, תעלת קורינתוס, תעלת הניקוז בעיר דוד, תעודות כתף יריחו, תפילין, תקרת הקפלה הסיסטינית, תקוע (יישוב מקראי), תקופת בית ראשון, תרשיש (ארץ), תרשיש (אבן חן מקראית), תרח, תרגומי המקרא ליוונית, תרגום השבעים, תרומות ומעשרות, תשעה באב, תל מלחתה, תל אפק (אנטיפטריס), תל אשדוד, תל אל פול, תל אבו סלימה, תל קדש, תל שמרון, תל שקמונה, תל שוש, תל חדיד, תל בטש, תל בית צידה, תל בית ירח, תל דור, תלמי (אסטרונום), תלמי אפיון, תלמי בן מנאוס, תלמי השני, תלמי השלושה עשר, תליון פגמלין, תדמור, תדעל, תוספות למגילת אסתר, תורת הרפואה של פליניוס, תורה, תולדות עם עולם, תולדות בני נח, תולדות הטבע, תולדות הכנסייה (אוסביוס), תולדות היהודים, תולול אל-ד'הב, תובל (דמות מקראית), תוגרמה (דמות מקראית), תוכן העניינים, תכלת וארגמן בעולם העתיק, תיארוך ספרי התנ"ך, תיאטרון מיקרו, תיאטרון תאיר, תיאטרון יידיש, תיאור כל העולם ועמיו, תירס (דמות מקראית), תיבת נח, לשם, לחם הפנים, להט"ב ונצרות, לואיס פלדמן, לוקיוס אנאוס פלורוס, לוקיוס אלבינוס, לולי (מלך), לוב, לוד, ליסימכוס (נגד אפיון), ליבאניוס, לידת יעקב ועשו, ליון פויכטוונגר, ט"ו בניסן, טקיטוס, טראיאנוס, טרכון, טריומף (מצעד ניצחון), טל אילן, טבריה, טבח החפים מפשע, טביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס, טומאה וטהרה, טוביה יהודה טביומי, טימגנס, טימוכארס, טירידאטס הראשון, מלך ארמניה, טיטוס, טיטוס פלאוויוס יוספוס, טיטוס ליוויוס, טיבריוס קלאודיוס אפאפרודיטוס, טיבריוס יוליוס אלכסנדר, טיגראנס הגדול, ז'אן פוקה, זאב דובנוב, זנודורוס, זיהוי מקום המקדש, ח'דיתה, ח'ירבת אל-חמאם, חמשת מלכי מדין, חמת דאר, חמי קלירוהי, חאניה, חארס, חנן בן שת, חנן בן חנן, חנמאל בן שלום, חנמאל המצרי, חננאל, חנניה בן נדבאי, חנה ושבעת בניה, חנוך בן מדין, חנוכת המקדש, חנוכה, חניון גבעתי (עיר דוד), חפצי-בה, חרשה (אתר מקראי), חרתת הרביעי, חרבת עטרבה, חשמונאים, חשבון (עיר), חלחול (עיר), חטא העגל, חזון גבריאל, חזיונות הסיבילות, חברון, חדייב, חומס, חומות טבריה, חומות ירושלים, חוני המעגל, חוניו הרביעי, חוניו השני, חוניו השלישי, חור (דמות מקראית), חורבת עתרי, חורבת עומרית, חורבת עורמה, חורבת צלית, חורבת ראש זית, חורבת רומא, חורבת בורגין, חול (דמות מקראית), חיקסוס, חירם הראשון מצור, חיי שנים-עשר הקיסרים, חיי יוסף, חיים שבילי, חיים לאחר המוות, חיים יהודה אריה וייל, בן חנן, בן חנניה, בן-גוריון (פירושונים), באר שבע הגלילית, בנדיקט ניזה, בני קטורה, בניאס (אתר ארכאולוגי), בעלבכ, בעיית יוספוס, בצלאל בן אורי, בצלאל בר כוכבא, בקעת קדש, בקעת גינוסר, בקעת כסולות, בקכידס, ברנרדינו אמיקו, ברניקי, ברניקי (בת מרים), ברניקי (בת שלומית), ברניקי טרוגלודיטיקה, ברק בן אבינעם, ברזית, ברוך בן נריה, ברוסוס, ברכה פלאי, ברית מילה, בריכת רם, בריכת חזקיהו, בריכת הסטרותיון, בריכת הסולטן, בריכות שלמה, בשר חזיר, בת יפתח, בתרון, בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל, בתיה בת פרעה, בלשאצר, בלהה ניצן, בלוס, בחירה חופשית, בגדי כהונה, בועז אפלבאום, בורסיפה, בית מעון, בית אוסף ספרים אשר למונטיפיורי, בית קמחית, בית קתרוס (כהונה גדולה), בית שערים, בית חנן (כהונה גדולה), בית חורון (עיר מקראית), בית גוברין (עיר קדומה), בית דוד, בית המקדש, בית המקדש השני, בית הרם, בית התקיעה, בית הורדוס, בית הכנסת באנטקיה, בית הכנסת בנערן, בית הכנסת בדורה אירופוס, בית הכנסת העתיק של סרדיס, בית הכנסת העתיק במעוז חיים, בית הישימות, בייתוסים, ג'נין, ג'רג' גאבור (פילוסוף), ג'ש (גוש חלב), ג'בע (כרמל), ג'ון פ. מאייר, ג'יפנה, גן עדן, גן המלך, גן הקבר, גמלא (יישוב עתיק), גאיוס אסיניוס פוליו, גנאיוס פומפיוס מגנוס, גסיוס פלורוס, גרר (אזור קדום), גרשה, גרות כמהם, גתר, גלפירה, גלדיאטור, גלוסקמת מרים ברת ישוע, גלות בבל, גזירות אנטיוכוס, גזירות אדריאנוס, גבע (פירושונים), גבל, גדר (עיר קדומה), גדליהו בן אחיקם, גופנה, גוש חלב, גולן (עיר מקראית), גוליית, גירוש שבעה שדים ממרים המגדלית, גירוש הגר וישמעאל, גיור, גיור האדומים, דמשק, דמטריוס השני איטוליקוס, מלך מוקדון, דמטריוס הכרונוגרף, דמות מקראית, דניאל שוורץ, דקאפוליס, דרך הקיסר, דרוסילה (בית הורדוס), דריווש הראשון, דב מיזל, דברת (יישוב מקראי), דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, דגון, דדן, דומיטיאנוס, דואג האדומי, דורא, דוב אריה ריטר, דוד צבי הופמן, דוד תאודור אולמן, דיר אל-עדס, דיבוק, דיג בארץ ישראל, דידו (מלכת קרתגו), דיו קסיוס, דיוס, דיודורוס סיקולוס, ה'של"ו, המן האגגי, הממשלה הזמנית ביהודה, הממלכה הנבטית, המאבד עצמו לדעת אין לו חלק לעולם הבא, המאה ה-1, המנורה, המס היהודי, המצור על גמלא, המצור על ירושלים (70), המצור על יודפת, המרד הגדול, המשמר הפרטוריאני, המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה, המשכן, המלריה בארץ ישראל, המגדל הישראלי, המגדלור באלכסנדריה, המכון לארכיאולוגיה גלילית, המיתוס של עשרת השבטים האבודים, האמה העליונה, האמה התחתונה, האסכולה הסטואית, האלה העבריה, האימפריה הרומית, האישה החכמה מאבל בית מעכה, האישה הכושית, הנסים של ישו, הנחת תפילין, הנבואה במסורת ישראל, הספרייה הלאומית, הסטיו המלכותי, הסירה מגינוסר, העדות הפלוויאנית, העולם הבא, העיר העתיקה של צפת, העיר העתיקה של בית שאן, העיר העליונה, העיר התחתונה, הפרד ומשול, הפולמוס היהודי-נוצרי, הפירמידות במצרים, הפילוסופיה הרביעית, הצי הרומי, הקארדו (ירושלים), הקטאיוס איש אבדרה, הר מירון, הר ארבל, הר אלעזר, הר ניתאי, הר עצמון, הר ציון, הר תבור, הר חזון, הר ברניקי, הר גריזים, הר גריזים (אתר ארכאולוגי), הר הצופים, הר הבית, הר כסולות, הר יוסיפון, הרן, הרמיפוס מסמירנה, הרעש בימי עוזיהו, הרודוטוס, הרודיאס, הרודיון, השנים החסרות, השבעה (מאגיה), השושלת הפלאבית, התנ"ך האבוד, התנגדות למילה, התפוח (בית המקדש), התקופה הפרסית בארץ ישראל, התקופה הרומית בארץ ישראל, התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, התיאטרון הרומי בטבריה, הלני המלכה, הלגיון העשירי פרטנסיס, הלגיון השנים עשר פולמינטה, הלכה, הטריומפים של קיסר, החומה הרחבה, החומה השלישית, הברית החדשה, הבשן, הבירה התלמית, הבית השרוף, הגן הארכאולוגי ירושלים, הגסיפוס, הגרסה המצרית-יוונית ליציאת מצרים, הגליל, הגליל העליון, הגליל התחתון, הגבעה המערבית, הגיא המרכזי, הדרכים הרומיות בארץ ישראל, ההתיישבות היהודית ברמת הגולן, ההיסטוריות של ישו, הומרוס, הופעותיו של ישו לאחר תחייתו, הוצאת כרמל, הור ההר, הורקנוס לבית טוביה, הורקנוס השני, הורקניה (מבצר), הורדוס, הורדוס (מלך כלקיס), הורדוס (בן הורדוס הגדול), הורדוס אנטיפס, הושע בן אלה, הכרונולוגיה המצרית, הכרונולוגיה המקראית והמסורתית, הכרובים, היסטוריה, היסטוריה של אלכסנדריה, היסטוריה של האנטישמיות, היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל, היסטוריה של החינוך בתקופת המשנה והתלמוד, היסטוריה של ירושלים, היסטוריון, היפסיקראטס, היפודרום, הירונימוס, הירונימוס מקארדיה, הידעת את הארץ, היהודים באים, היישוב היהודי בעזה, ואדי זרקא-מעין, ונטידיוס קומאנוס, ורד נעם, והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל, ויליאם ויסטון, ויה דולורוזה, כ"ה בסיוון, כאבול, כאוכב אבו אל-היג'א, כאירמון מאלכסנדריה, כנסיית אל-קובייבה, כנסיית פטרוס אין גליקנטו, כניסה להר הבית (הלכה), כפר נחום, כפר סבא, כפר ברו, כפר ביש, כפר כנא, כפר יסיף (יישוב עתיק), כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל, כרוב (מיתולוגיה), כריסטיאן קראוק ואן אדריכם, כתונת (בגד כהונה), כתובת רחוב, כתובת חפציבה, כתובות פיניקיות-יווניות אתונאיות, כתים, כתיון, כלקיס, כלקיס (ממלכה קדומה), כלבא שבוע, כדרלעומר, כהן גדול, כוש בן חם, כותה, כוירילוס מסאמוס, כיבוש העי, כיכר הירדן, יאשיהו, ים המלח, ינון שבטיאל, יסכה, יעקב נפתלי שמחוני, יעקב שרתוק, יעקב בן סוסא, יעקב הצדיק, יעקב כדורי, יפתח הגלעדי, יפו, יפיע, יפיע (יישוב עתיק), יצחק אייזיק הלוי, יצחק חרבי, יצחק בער, יצחק יוליוס פרויס, יצחקי גל, יציאת מצרים, יציאת מצרים (מחזה), יציאת מצרים במחקר, יקותיאל יהודה גרינוולד, יראי השם, ירחמיאל בן שלמה, ירושלים בתקופת בית ראשון, ירושלים בתקופת בית שני, יריחו, ישמעאל בן פיאבי, ישמעאלים, ישפה, ישראל קנוהל, ישראל שצמן, ישו, ישו (יהדות), ישו מרפא רבים בארץ גינסר, ישוע (פירושונים), ישוע בן חנניה, יטורים, יחזקאל חנקין, יבנה, יבנה-ים, יבנית, יד אבשלום, ידוע הכהן, יהלום (אבן חן מקראית), יהדות מצרים, יהדות אלכסנדריה, יהדות איסלנד, יהדות סרדיניה, יהדות עבר הירדן המזרחי, יהדות קפריסין, יהדות קרתגו, יהדות רומא, יהדות לוב, יהדות גאורגיה, יהדות דמשק, יהונתן בן בעיה ומסבלה בן שמעון, יהוצדק הכהן, יהושע בן חנניה, יהושע בן גמלא, יהודה אריסטובולוס הראשון, יהודה בן חזקיה, יהודה המכבי, יהודה המכבי (הנדל), יהודה הימית, יהודים ומילים, יהודיה (רמת הגולן), יהויקים, יהויקים בן יהושע, יואנס זונאראס, יום הכיפורים, יונתן בן חנן, יונתן הוופסי, יונדב בן שמעה, יוסף (פירושונים), יוסף חיים ירושלמי, יוסף בן עלים, יוסף בן טוביה, יוסף בן גוריון, יוסף גנאסיא, יוספוס, יוסטוס איש טבריה, יוסיפון (ספר), יוליוס קיסר, יוחנן מגוש חלב, יוחנן לוי, יוחנן המטביל, יוחנן הגדי, יוחנן הורקנוס הראשון, יוחנן כהן גדול, יובנאליס, יובה השני, יודפת (יישוב עתיק), יוון (דמות מקראית), יוונית קוינה יהודית, 100, 38, 515 לפנה"ס, 67, 93, 94. להרחיב מדד (1107 יותר) » « הפסיכולוג מדד

Bücherei des Schocken Verlag (ספרוני הוצאת שוקן)

Bücherei des Schocken Verlag (בגרמנית, "ספרוני הוצאת שוקן"), שנקראת לעיתים גם "beliebte Reihe der Schocken-Bücherei" (בגרמנית, "הסדרה האהובה") היא סדרת ספרים שיצאה לאור בהוצאת שוקן בין נובמבר 1933 ל-1939.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וBücherei des Schocken Verlag (ספרוני הוצאת שוקן) · ראה עוד »

ממלכת החשמונאים

ממלכת החשמונאים הייתה מדינה יהודית עצמאית, שהתקיימה בסוף התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, משנת 140 לפנה"ס ועד לשנת 63 לפנה"ס (כ-77 שנים), עד השתלטותה של האימפריה הרומית על ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וממלכת החשמונאים · ראה עוד »

ממלכת ישראל

ממלכת ישראל הוא שמה המקובל כיום של ממלכה שהתקיימה בחלקים מארץ ישראל בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, במשך כמאתיים שנים (מ-928 לפנה"ס ועד 722 לפנה"ס) לפי הכרונולוגיה המקובלת.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וממלכת ישראל · ראה עוד »

מארקלוס

מארקלוס (לטינית: Marcellus) היה נציב יהודה מטעם הרומאים בין השנים 36 עד 37 לספירת הנוצרים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומארקלוס · ראה עוד »

מאבד עצמו לדעת (הלכה)

מאבד עצמו לדעת הוא כינוי הלכתי לאדם המבקש להרוג את עצמו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומאבד עצמו לדעת (הלכה) · ראה עוד »

מאור עינים (די רוסי)

מְאוֹר עֵינַיִם (כך במקור, בכתיב חסר ניקוד; מצוטט גם בשם "מאור עיניים") הוא חיבור של עזריה מן האדומים שהתפרסם במיוחד בשל ייחודו ביחסו המורכב, הביקורתי והלא-שגרתי למסורת חז"ל ולכרונולוגיה המסורתית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומאור עינים (די רוסי) · ראה עוד »

מאכל בן דרוסאי

חביתה באמצע הטיגון בשר שנצלה על גחלים מצד אחד ולא נהפך מאכל בן דרוסאי הוא מאכל שלא התבשל די צורכו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומאכל בן דרוסאי · ראה עוד »

מאין באנו (ספר)

מאין באנו – הצופן הגנטי של התנ"ך הוא ספר מאת פרופסור ישראל קנוהל, במרכזו עומדת תאוריה בדבר השלבים הראשונים של התגבשות עם ישראל ואמונתו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומאין באנו (ספר) · ראה עוד »

מנאנדרוס מאפסוס

מנאנדרוס מאפסוס (ביוונית: Μένανδρος; פרח בתחילת המאה ה-2 לפנה"ס) היה סופר יווני שכתב על ההיסטוריה של העיר צור בלבנון.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומנאנדרוס מאפסוס · ראה עוד »

מנסיאס

מְנַַסֵיאַס (Mnaseas, ביוונית: Μνασέας) איש פַּאטַרַה שבליקיה (באסיה הקטנה), היה סופר יווני שחי ופעל בסביבות שנת 200 לפנה"ס לערך.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומנסיאס · ראה עוד »

מנשה

מְנַשֶּׁה הוא דמות מקראית, בנו הבכור של יוסף; אמו הייתה אסנת בת פוטי פרע והוא אביו הקדמון של שבט מנשה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומנשה · ראה עוד »

מנתון

מַנֶתּוֹן (ביוונית: Μανέθων, או מַנֶתּוֹס Μανέθως וגם מַנֶתּוֹ) היה היסטוריון מצרי-הלני וכוהן של הדת המצרית, בתקופה התלמית במאה ה-3 לפנה"ס, בזמנו של תלמי השני, פילדלפוס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומנתון · ראה עוד »

מנלאוס (כהן גדול)

מנלאוס (ביוונית: Μενέλαος, מֶנֶלָאוֹס; מלטינית: מֶנֶלָאוּס) היה כהן גדול ומנהיג יהודי מתייוון בתקופת בית שני ומרד החשמונאים, בין השנים 163-172 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומנלאוס (כהן גדול) · ראה עוד »

מנזר פרן

מנזר פרן בעין פרת מנזר פרן (נקרא גם הלאורה של פרן, ברוסית Фара́нская ла́вра, באנגלית: Faran Monastery) הוא המנזר הנוצרי הראשון שהוקם במדבר יהודה, בסביבות שנת 330 לספירה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומנזר פרן · ראה עוד »

מנחם (זוגות)

מנחם היה תנא שחי בדור האחרון של תקופת הזוגות.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומנחם (זוגות) · ראה עוד »

מנחם שטרן

מנחם שטרן (ט' באדר ה'תרפ"ה, 5 במרץ 1925 – י"ט בסיוון ה'תשמ"ט, 22 ביוני 1989) היה היסטוריון ישראלי, מגדולי החוקרים של תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומנחם שטרן · ראה עוד »

מנחם שטיין (היסטוריון)

מנחם שטיין (Menahem Edmund Stein; 1895 – 1943) היה היסטוריון יהודי-פולני, רקטור ויושב ראש אגודת הסופרים העבריים בוורשה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומנחם שטיין (היסטוריון) · ראה עוד »

מנחם בן יהודה

מנחם בן יהודה הגלילי (? - 66 לספירה) היה מראשי המורדים וממנהיגיו הראשונים של המרד הגדול.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומנחם בן יהודה · ראה עוד »

מנהרת אספסיאנוס וטיטוס

שם.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומנהרת אספסיאנוס וטיטוס · ראה עוד »

מנהרות הכותל

תוואי מנהרות הכותל מנהרות הכותל הן מערך חללים ומחילות תת-קרקעיות מתקופות שונות לאורך תוואי הכותל המערבי, מתחת לבתי הרובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומנהרות הכותל · ראה עוד »

מנוח

המוזיאון לאמנות יפה בבודפשט אשתו העקרה מעלים קורבן בתנ"ך, מָנוֹחַ היה אביו של שמשון הגיבור.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומנוח · ראה עוד »

מסע סנחריב בלבנט

המסע השלישי של סנחריב למערב היה מסע עונשין של האימפריה האשורית החדשה בראשות סנחריב לארץ חֿתי (הלבנט) נגד קואליציה של מדינות בשנת 701 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומסע סנחריב בלבנט · ראה עוד »

מסלינה

ולריה מסלינה (לטינית: Valeria Messalina; סביבות 17 – סביבות 48) הייתה אשתו השלישית של הקיסר הרומי קלאודיוס והשתייכה לשושלת היוליו-קלאודית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומסלינה · ראה עוד »

מסדה (הוצאת ספרים)

לוגו הוצאת מסדה מסדה היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1930 על ידי ברכה פֶּלִאי ובעבר הייתה מהוצאות הספרים המובילות ביישוב ובישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומסדה (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

מסופוטמיה

מסופוטמיה מֶסוֹפּוֹטַמְיָה (מיוונית: Μεσοποταμία, מילולית: "בין נהרות"; בפרסית: میان‌رودان, מִיָאן־רוּדָאן; בערבית: بِلَاد ٱلرَّافِدَيْن, בִּלַאד א־רַּאפִדַיְן, מילולית: "ארץ היובלים") או נהריים (בסורית: ܒܝܬ ܢܗܪ̈ܝܢ, בֵּית נַהְרֵין) הוא אזור גאוגרפי־היסטורי במזרח התיכון, המשתרע בין נהרות הפרת והחידקל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומסופוטמיה · ראה עוד »

מסורת (יהדות)

המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומסורת (יהדות) · ראה עוד »

מסירות נפש ביהדות

מסורת היהודית למופת של מסירות נפש (ציור נוצרי משנת 1650) ביהדות, מסירות נפש היא הנכונות להקרבת החיים למען קיום מצוות התורה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומסירות נפש ביהדות · ראה עוד »

מענית

מַעֲנִית הוא קיבוץ על גבול השרון והשומרון, מדרום-מזרח לפרדס חנה-כרכור, בתחום המועצה האזורית מנשה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומענית · ראה עוד »

מערת צדקיהו

חתך המציג את מערת צדקיהו ביחס לסביבתה מערת צדקיהו מערת צדקיהו מערת צדקיהו מערת צדקיהו מערת צדקיהו (בערבית: مغارة سليمان, מערת שלמה) היא המערה המלאכותית הגדולה בישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומערת צדקיהו · ראה עוד »

מערת רבי שמעון בר יוחאי

מערת רבי שמעון בר יוחאי היא מערה המתוארת בספרות חז"ל כמקום מחבואם של רבי שמעון בר יוחאי ובנו רבי אלעזר במשך 13 שנה מפני הרומאים, בסמיכות לעיר לוד.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומערת רבי שמעון בר יוחאי · ראה עוד »

מערת הורדוס

מערת הורדוס (או בית קבר הורדוס, ובשמה האחר ניקיפוריה) היא מערת קבורה שמיוחסת למשפחת הורדוס, הנמצאת בגן בלומפילד ירושלים, ליד מערת ימין משה, מדרום למלון המלך דוד.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומערת הורדוס · ראה עוד »

מערכות המסתור של בר כוכבא

מערכות המסתור של בר כוכבא הן חללים תת-קרקעיים חצובים בסלע, המקושרים זה לזה במעברים נמוכים וצרים, שמצויים בשפלת יהודה ובגליל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומערכות המסתור של בר כוכבא · ראה עוד »

מעשה בני האלוהים

"וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה"ש פסל מ-1923 מאת דניאל צ'סטר פרנץ'. מעשה בני האלוהים ובנות האדם או חטא בני האלוהים, הוא סיפור המופיע בספר בראשית פרק ו', פסוקים א'-ד'.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומעשה בני האלוהים · ראה עוד »

מעשי השליחים

פפירוס 29, המכיל מספר פסוקים ממעשי השליחים פרק כ"ו, מתוארך למאה השלישית. מעשי השליחים (ביוונית: Πράξεις τῶν Ἀποστόλων, בלטינית: Actus Apostolorum) הוא הספר החמישי בספרי הברית החדשה, והוא מסודר אחרי ארבע הבשורות כחיבור הסיפּוּרי-היסטורי האחרון בברית החדשה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומעשי השליחים · ראה עוד »

מעטים מול רבים (חנוכה)

ניצחונו של יהודה המכבי, באיור מאת גוסטב דורה מעטים מול רבים הוא ביטוי המגלם תפיסה מושרשת בתרבות הישראלית ובסיסו תאולוגי לאור אזכורים מספר בתנ"ך של מלחמות עם ישראל בהן נטו יחסי הכוחות לטובת האויב, בהקשר של סיפור חג החנוכה, מלחמת העצמאות ובהקשרים נוספים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומעטים מול רבים (חנוכה) · ראה עוד »

מעיין אלישע

מעיין אלישע (בערבית: عين السلطان, בתעתיק לעברית: עין אלסלטאן) הוא מעיין איתן גדול הנובע מזרחית ובסמוך לתל יריחו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומעיין אלישע · ראה עוד »

מצפה (עיר מקראית)

מצפָּה הייתה אחת מערי נחלת שבט בנימין.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומצפה (עיר מקראית) · ראה עוד »

מצבות נחל קדרון

מצבות נחל קדרון, מתוך מפת ירושלים משנת 1868 מפת הקברים העיקריים בבית הקברות בהר הזיתים מצבות נחל קדרון הוא שם קיבוצי שניתן לקבוצת מבני קבורה מפוארים הניצבים בנחל קדרון, במורדות המערביים של הר הזיתים, למזרחה של העיר העתיקה והר הבית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומצבות נחל קדרון · ראה עוד »

מצדה

מצדה, ציור מאת אדוארד ליר, 1858 מבט אל מצדה מהמחנה הרומאי מספר 6 המצוק הצפון-מערבי של מצדה וברקע נחל מצדה הארמון הצפוני במצדה, מבט ממעוף הציפור. 2007 מצדה, מבט על שביל הסוללה רכבל בדרך למצדה, 2009 הרכבל במורד מצדה, 2015 מבט על הפסגה – מדרום לצפון סרט וידאו בן דקה המציג את הנופים ממצדה זריחה ממצדה מבט על הארמונות הצפוניים וסוללת המצור הרומאית שלט הסבר על מצדה מְצָדָה (מַסָּדָה בכתיב מיושן) הוא מבצר עתיק על פסגתו של צוק מבודד, בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המתנשא לגובה של 63 מטרים מעל פני הים, וכ-480 מטרים מעל ים המלח שלמרגלותיו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומצדה · ראה עוד »

מצדה (מיני-סדרה)

פיטר שטראוס בתפקיד אלעזר בן יאיר, מנהיג המורדים במצדה. מצדה (באנגלית: Masada) היא מיני סדרה אמריקאית משנת 1981 המגוללת את סיפור הקרב האחרון במרד הגדול של היהודים ברומא, שהתרחש במבצר מצדה במדבר יהודה בשנת 74/73 לספירה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומצדה (מיני-סדרה) · ראה עוד »

מצהף קדוס

מצהף קדוס (בכתב געז: መጽሐፍ ቅዱስ (תעתיק מדויק: מֵצְחֵף קָדוּס), עברית: "ספרי הקודש") הוא הכינוי שניתן בקהילת ביתא ישראל לאוסף כתבי הקודש של הקהילה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומצהף קדוס · ראה עוד »

מצודת אנטוניה

מצודת אנטוניה ושער טדי – השער הצפוני של בית המקדש. דגם ירושלים בתקופת בית המקדש השני המצוי במוזיאון ישראל מצודת אנטוניה היא מצודה מתקופת הבית השני שהקים הורדוס בירושלים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומצודת אנטוניה · ראה עוד »

מצודת צפת

מצודת צפת בשלג מצודת צפת היא מצודה עתיקת יומין, הממוקמת על גבעה נישאה במרכז העיר צפת.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומצודת צפת · ראה עוד »

מצודת קרן נפתלי

תוכנית המצודה מערכת המצור המקווה, ולצידו מימין חדר מדרגות או מסדרון מדרגות המקווה מצודת קרן נפתלי היא מצודה שהוקמה בתקופה ההלניסטית, בשלהי המאה ה-3 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומצודת קרן נפתלי · ראה עוד »

מצודת בריס

ירושלים, 37 לפני הספירה, חומות העיר המודרניות בצבע כחול. מצודת בריס או מצודת הבירה הייתה מצודה, שנבנתה מצפון להר הבית בירושלים שהתקיימה בתקופת הממלכה החשמונאית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומצודת בריס · ראה עוד »

מצודת החקרא

מפת היסטורית של ירושלים, החקרא (למטה מימין) מזוהה עם עיר דוד מצודת החקרא (ביוונית: Aκρα, אקרא) הייתה מצודה בירושלים, שנבנתה על ידי המלך אנטיוכוס אפיפנס בשנת 167 לפני הספירה, תקופת השלטון הסלאוקי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומצודת החקרא · ראה עוד »

מצוות מינוי מלך

מצוות מינוי מלך היא אחת מתרי"ג המצוות, והוא חיוב על ישראל למנות עליהם מלך ולכבדו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומצוות מינוי מלך · ראה עוד »

מצוות ערבה במקדש

מצוות ערבה במקדש היא מצווה להביא ענפי ערבה לבית המקדש בכל יום מימי חול המועד סוכות, להציב אותם בפינות המזבח ולהקיף אותו תוך אמירת הושענות.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומצוות ערבה במקדש · ראה עוד »

מקרא משוכתב

מקרא משוכתב (Rewritten Bible) או סיפור מקראי משוכתב הוא סוגה ספרותית שהייתה נפוצה בתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומקרא משוכתב · ראה עוד »

מקדש פאן

גומחות בהן הוצבו בעבר פסלי האל פאן מקדש פאן הוא מקדש פולחן שבנה הורדוס לכבוד אל הרועים פאן במערת הבניאס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומקדש פאן · ראה עוד »

מקדש חוניו

שרטוט סכמטי של האתר בחפירות פיטרי בתל אל יהודיה (לאונטופוליס) בית חוניו (נקרא גם מקדש חוניו) היה מקדש יהודי שהקים במצרים כהן ושמו חוניו (Ὀνίας) מבית צדוק בתקופה הסמוכה למרד החשמונאים - לפניו, במהלכו או מעט לאחריו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומקדש חוניו · ראה עוד »

מקדש השומרונים בהר גריזים

אתר הכנסייה - מתחתיו אולי שרידי ההעתק לבית המקדש מקדש השומרונים בהר גריזים הוא המקום בו שכן לפי העדויות מקדש לעדה השומרונית על פסגת הר גריזים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומקדש השומרונים בהר גריזים · ראה עוד »

מקדש הורדוס

חזית מקדש הורדוס לפי שיטת מיכאל אבי-יונה מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני דגם של בית המקדש השני (בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני בית המקדש שבנה הורדוס (תקריב). מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני מחצבה שנתגלתה ב-2007 בצפון ירושלים, ששימשה ככל הנראה להורדוס כמקור לחציבת אבני המקדש מקדש הורדוס הוא כינוי לבית המקדש השני שהורדוס מלך יהודה בנה מחדש ברוב פאר והדר, תוך הרחבת שטח הר הבית, במאה הראשונה לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומקדש הורדוס · ראה עוד »

מקור ברוך

תכנון שטחה של מקור ברוך במרחב השכונות, מפה בריטית 1927 בית הכנסת אהל רחל ברחוב דוד ילין בית חבשוש מקור ברוך היא שכונה במרכז ירושלים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומקור ברוך · ראה עוד »

מרקוס אמביבולוס

מרקוס אמביבולוס (לטינית: Marcus Ambivulus) היה נציב יהודה מטעם האימפריה הרומית בין השנים 9 עד 12 לספירת הנוצרים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומרקוס אמביבולוס · ראה עוד »

מרקוס אנטוניוס יוליאנוס

ארץ ישראל במאה הראשונה לספירה. מרקוס אנטוניוס יוליאנוס (Marcus Antonius Julianus) היה פרוקוראטור (משגיח, נציב) ביהודה בשנת 70 לספירה, בזמן המרד הגדול של יהודי ארץ ישראל ברומא.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומרקוס אנטוניוס יוליאנוס · ראה עוד »

מרקוס אולפיוס טראיאנוס

מטבע רומאי עם דיוקן הקיסר טראיאנוס, על צדו האחורי מופיעים דיוקנותיהם של אביו המאמץ נרווה ואביו הביולוגי מרקוס אולפיוס טראיאנוס מרקוס אולפיוס טראיאנוס (Marcus Ulpius Traianus Maior) (נולד בסביבות 30 לספירה ומת לפני 100) היה סנאטור מושל ומפקד צבאי ממשפחה רומית (משפחת אולפיה) שהתיישבה בספרד, בעיר איטליקה בפרובינקיה הרומית היספניה בייטיקה (כיום סמוך לסביליה).

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומרקוס אולפיוס טראיאנוס · ראה עוד »

מרקוס ויפסניוס אגריפה

פסל של מרקוס ויפסניוס אגריפה, בגלריית אופיצי שבפירנצה מרקוס ויפסניוס אגריפה (בלטינית: Marcus Vipsanius Agrippa; 63 לפנה"ס - מרץ 12 לפנה"ס), איש צבא ומדינאי רומאי שפעל בשלהי תקופת הרפובליקה וראשית תקופת האימפריה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומרקוס ויפסניוס אגריפה · ראה עוד »

מרקוס יוליוס אלכסנדר

מרקוס יוליוס אלכסנדר (16–44 לספירה) היה סוחר יהודי אלכסנדרוני ממשפחה עשירה, בנו של אלכסנדר האלבארכס, אחיו הצעיר של טיבריוס יוליוס אלכסנדר ובעלה הראשון של הנסיכה ברניקי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומרקוס יוליוס אלכסנדר · ראה עוד »

מרשה

תל מרשה מָרֵשָׁה (נכתב גם מָרֵאשָׁה) הוא אתר ארכאולוגי בשפלת יהודה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומרשה · ראה עוד »

מרגלית פינקלברג

מרגלית פינקלברג (נולדה ב-1947) היא פרופסור אמריטה בחוג ללימודים קלאסיים שבאוניברסיטת תל אביב וסגנית נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומרגלית פינקלברג · ראה עוד »

מרד חנילאי וחסינאי

מרד חנילאי וחסינאי היה מרד שהובל בידי שני אחים יהודים בתחילתה של המאה הראשונה לספירה באזור נהרדעא שבבבל, אשר היה באותה תקופה חלק מן האימפריה הפרתית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומרד חנילאי וחסינאי · ראה עוד »

מרד בר כוכבא

טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומרד בר כוכבא · ראה עוד »

מרד החשמונאים

מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומרד החשמונאים · ראה עוד »

מרות (יישוב קדום)

בית הכנסת העתיק במרות ינואר 2017 בית הכנסת במרות שרידי בית הכנסת שרידי בית הכנסת מֵרוֹת הוא יישוב יהודי קדום בגליל העליון, שהתקיים על פי ההשערה ברציפות מימי אלכסנדר ינאי החשמונאי (תחילת המאה ה-1 לפנה"ס) עד לשלטון הצלבנים, תקופה של 1,400 שנה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומרות (יישוב קדום) · ראה עוד »

מרים (בת אריסטובולוס)

מרים הייתה בתם של אריסטובולוס, בנם של הורדוס מלך יהודה ומרים החשמונאית, ושל ברניקי, בתה של שלומית, אחותו של הורדוס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומרים (בת אריסטובולוס) · ראה עוד »

מרים (בת אגריפס הראשון)

מרים (נולדה בשנת 34) הייתה נסיכה יהודיה משושלת בית הורדוס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומרים (בת אגריפס הראשון) · ראה עוד »

מרים (בת הכהן הגדול)

מרים הייתה אשתו השלישית של הורדוס מלך יהודה, ובתו של הכהן הגדול שמעון ביתוס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומרים (בת הכהן הגדול) · ראה עוד »

מרים הנביאה

מִרְיָם הנביאה היא דמות מקראית, בת עמרם ויוכבד, משבט לוי, אחות אהרן ומשה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומרים הנביאה · ראה עוד »

מרים החשמונאית

מרים החשמונאית (ביוונית Μαριάμη; לפני 53 לפנה"ס — 29 לפנה"ס) הייתה אשת הורדוס מלך יהודה, האחרונה לבית חשמונאי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומרים החשמונאית · ראה עוד »

מרידות יהודה ברומא

מרידות יהודה ברומא היו סדרה של מרידות רחבות היקף של יהודי ארץ ישראל (אז, פרובינקיה יודיאה וסביבותיה) ומזרח אגן הים התיכון נגד האימפריה הרומית בין השנים 66 ל-136 לסה"נ.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומרידות יהודה ברומא · ראה עוד »

מש (דמות מקראית)

מַשׁ הוא דמות מקראית המוזכרת בתולדות בני נח, ב כאחד מבניו של ארם בן שם בן נח.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומש (דמות מקראית) · ראה עוד »

משך

משך הוא השישי מבין בניו של יפת, לאחר יוון ותובל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומשך · ראה עוד »

משמרת מעזיהו

משמרת מַעַזְיָהוּ היא המשמרת האחרונה (מספר עשרים וארבע) מבין כ"ד משמרות כהונה שסידרו דוד המלך וצדוק הכהן על פי גורל שהתקיים קודם בניית בית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומשמרת מעזיהו · ראה עוד »

משמרת בילגה

קטעים מהקדושתא של הדותהו על משמרת בלגה, בדף מגניזת קהיר ובניקוד ארץ-ישראלי. משמרת בילגה הייתה המשמרת ה-15 מבין 24 משמרות כהונה, ונודעה בכך שמבניה, המירו את דתם והתייוונו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומשמרת בילגה · ראה עוד »

משמרת הקוץ

משמרת הקוץ היא המשמרת השביעית מבין כ"ד משמרות כהונה שסידרו דוד המלך וצדוק הכהן על פי גורל בתקופה שקודם בניית בית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומשמרת הקוץ · ראה עוד »

משמרת יקים

משמרת יָקִים היא המשמרת השתים עשרה מבין כ"ד משמרות כהונה שסידרו דוד המלך וצדוק הכהן על פי גורל שהתקיים קודם בניית בית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומשמרת יקים · ראה עוד »

משמרת יהויריב

משמרת יהויריב היא המשמרת הראשונה מבין 24 משמרות כהונה מתקופת בית ראשון הנזכרות בתנ"ך ב.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומשמרת יהויריב · ראה עוד »

משפט שלמה

משפט שלמה בציורו של האמן הצרפתי גוסטב דורה (1866) משפט שלמה בציורו של פטר פאול רובנס (בסביבות 1617) משפט שלמה, ציור מאת ג'ובאני בטיסטה טייפולו (1726–1729) משפט שלמה הוא סיפור מקראי, המופיע ב.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומשפט שלמה · ראה עוד »

משפחת בית טוביה

1.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומשפחת בית טוביה · ראה עוד »

משתה

סצנת משתה בפרסקו מפומפיי אטרוסקי מסביבות 520 לפנה"ס המתאר משתה משתה יווני בפרסקו מהמאה ה-5 לפנה"ס מאזור קמפניה ג'ורג' הרביעי "משתה נובל" בטקס הענקת פרס נובל 2005 מִשְׁתֶּה הוא ארוחה חגיגית, הנערכת לרוב למטרה מוגדרת כגון טקס, התרמה, ציון לאירוע.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומשתה · ראה עוד »

משל כיכרי הכסף

משל כיכרי הכסף, ביצירת חיתוך בעץ משנת 1712: העבד העצל מחפש את הכיכר שקבר, בעוד שני העבדים האחרים מציגים את הרווחים שעשו עבור אדונם. משל ככרי הכסף (גם משל המנים) הוא אחד ממשלי ישו, המופיע בברית החדשה בשתי בשורות סינופטיות: ב, וב.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומשל כיכרי הכסף · ראה עוד »

משה

"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומשה · ראה עוד »

משה גרסיאל

משה גַרסיאל (נולד ב-6 בינואר 1936) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומשה גרסיאל · ראה עוד »

משיח שקר

שבתי צבי, ממשיחי השקר המפורסמים בהיסטוריה של עם ישראל, בציור משנת 1665 משיח שקר הוא אדם שנחשב בעיני עצמו או תומכיו למשיח, אך בראיה היסטורית הסתבר כי אינו משיח, ולכן מכונה "משיח שקר".

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומשיח שקר · ראה עוד »

מתקנים לגידול יונים בארץ ישראל

מתקן לגידול יונים במערות מרשה גידול יונים היה ענף כלכלי חשוב בעולם העתיק, בעיקר בתקופות הקלאסיות (הלניסטי-ביזנטי).

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומתקנים לגידול יונים בארץ ישראל · ראה עוד »

מתתיהו

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומתתיהו · ראה עוד »

מתתיהו אנטיגונוס השני

מתתיהו אנטיגונוס השני (ביוונית: Αντίγονος) היה אחרון מלכי בית חשמונאי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומתתיהו אנטיגונוס השני · ראה עוד »

מתתיהו בן תאופילוס (הראשון)

מתתיהו בן תּאוֹפילוֹס (הראשון) היה כהן גדול בבית המקדש השני, הכהן הגדול החמישי בזמן שלטון הורדוס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומתתיהו בן תאופילוס (הראשון) · ראה עוד »

מתתיהו בן תאופילוס (השני)

מתתיהו בן תּאוֹפילוֹס (השני) היה כהן גדול בבית המקדש השני בזמן פרוץ המרד הגדול (שנת 66 לספירה).

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומתתיהו בן תאופילוס (השני) · ראה עוד »

מתתיהו הכהן

מתתיהו הכהן (נפטר ב-166 לפנה"ס) (מכונה גם מתתיהו החשמונאי או "מתתיהו בן יוחנן כהן גדול") היה כהן ממשפחת חשמונאי, מנהיג ומצביא.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומתתיהו הכהן · ראה עוד »

מלקרת

260x260 פיקסליםמֶלְקַרְת (באלפבית פיניקי: 𐤌𐤋𐤒𐤓𐤕) היה האל הראשי של העיר הכנענית־פיניקית צור.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומלקרת · ראה עוד »

מלתקי

מלתקי (ביוונית: Μαλθάκη; נפטרה בשנת 4 לפנה"ס) הייתה אשתו הרביעית של הורדוס מלך יהודה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומלתקי · ראה עוד »

מלחמת גוג ומגוג

גוג ומגוג מתקיפים את ירושלים. איור בכתב יד טולוז, מחצית המאה ה-13. Toulouse, Bibliothèque municipale מלחמת גוג ומגוג הוא מושג הקיים במסורות שונות ביהדות, בנצרות ובאסלאם, המתאר מלחמה או סדרת מלחמות שצפויות להתרחש באחרית הימים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומלחמת גוג ומגוג · ראה עוד »

מלחמת היהודים

מלחמת היהודים, מתורגם גם כמלחמות היהודים (בלטינית: Bellum Judaicum, ביוונית: Ιστορια Ίουδαίκοΰ πολέμουπρός Ρωμαίυς, "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים") הוא ספרו של ההיסטוריון היהודי יוספוס פלביוס (יוסף בן מתתיהו).

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומלחמת היהודים · ראה עוד »

מלחמת ישראל ויהודה במואב

מלחמת ישראל ויהודה במואב, על פי המקרא, הייתה מלחמה שערכו יהורם מלך ישראל, יהושפט מלך יהודה ומלך אדום מול מישע מלך מואב, בסביבות מאה השמינית או התשיעית לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומלחמת ישראל ויהודה במואב · ראה עוד »

מלחמות אחאב בבן הדד

מלחמות אחאב בבן הדד הן שלוש מלחמות שמסופר עליהן במקרא, ונערכו בין אחאב מלך ישראל לבין בן הדד השני מלך ארם דמשק באמצע המאה ה-9 לפנה"ס (בערך בין השנים 855-852 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומלחמות אחאב בבן הדד · ראה עוד »

מלכת שבא

המפגש בין שלמה המלך ומלכת שבא, בציור התלוי בעיר העתיקה בירושלים. כתב יד גרמני מהמאה ה-15 מַלְכַּת שְׁבָא הוא כינויה של מלכה קדומה (מהמאה העשירית לפנה"ס), המופיעה בתנ"ך, בברית החדשה, בקוראן ובאפוס האתיופי הכברה נגסט.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומלכת שבא · ראה עוד »

מחנה יהודה (ירושלים)

מחנה יהודה במרחב העירוני, מפה בריטית 1927 שכונת מחנה יהודה, 2018 מחנה יהודה היא שכונה יהודית במרכז ירושלים, והיחידה בגוש הנחלאות השוכנת מצפון לרחוב יפו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומחנה יהודה (ירושלים) · ראה עוד »

מבנה בית המקדש

חזית מקדש הורדוס לפי שיטת מיכאל אבי יונה לפי המסורת היהודית, היו לעם ישראל כמה וכמה סוגים של בתי מקדש במהלך ההיסטוריה היהודית - החל במשכן, שהיה בצורת אוהל, דרך משכן שילה, שהיה בית אבנים מכוסה ביריעות במקום בתקרה, ועד לבתי המקדש הבנויים אבן - בית המקדש הראשון (מקדש שלמה), בית המקדש השני, וכן המקדש העתידי שעליו נתנבא יחזקאל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומבנה בית המקדש · ראה עוד »

מבצר קיפרוס

מבט ממצפה יריחו לכיוון מזרח קיפרוס (ביוונית: Κύπρον) הוא מבצר מימי הורדוס שנקרא על שם אימו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומבצר קיפרוס · ראה עוד »

מבצר הארבל

מצוק ארבל מצוק ארבל מצוק ארבל מגורים בארבל ביצורי הארבל שוכנים במצוקי הר ארבל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומבצר הארבל · ראה עוד »

מגסתנס

Indo-Gangetic Plain (האזור האפור). האזור שבו היה מגסתנס שגריר הוא האזור הצפון-מרכזי על הגנגס במקומה של פטנה כיום. האזור המערבי הוא אזור פונג'אב, שגם אותו תיאר. הממלכה הסלאוקית היא ממערב לאזור האפור. הסלאוקים לא יכלו להחזיק שטחים באזור פקיסטן של היום (פונג'אב) או ביהר לאחר מות אלכסנדר הגדול. מגסתנס (ביוונית: Μεγασθένης; 290-350 לפנה"ס לערך) היה אתנוגרף וחוקר יווני בתקופה ההלניסטית, מחבר ה"אינדיקה".

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומגסתנס · ראה עוד »

מגלופוליס (יוון)

מֵגָלוֹפּוֹלִיס, או מגלופולי (ביוונית: Μεγαλόπολη - עיר גדולה), היא עיר יוונית ביחידה האזורית ארקאדיה שבחצי האי פלופונסוס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומגלופוליס (יוון) · ראה עוד »

מגדל צבעייא

מגדל צבעייא (גם מגדל צבעיה, מגדל דצבעיא, ומגדל צבעים) הייתה עיירה יהודית קדומה בגליל התחתון, אשר נזכרת רבות בספרות חז"ל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומגדל צבעייא · ראה עוד »

מגדל דוד

חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. מגדל דוד משתלב בחומות ירושלים חצר מצודת דוד בלילה מגדל דוד הוא הכינוי שניתן למצודה שראשיתה בימי הבית הראשון (725-698 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומגדל דוד · ראה עוד »

מגדלא

האתר הארכאולוגי מגדלא נובמבר 2012 חנויות ובהן בריכות דגים שנחשפו באתר בית הכנסת באתר מִגְדָלָא (נכתב גם כמגדלה), הידועה גם בשמות טריכיי, טריכאי וטריכיאה (ביוונית: ταριχαιαι, בלטינית: Tarichaeae), הייתה עיר קדומה בגליל, ששכנה לחוף הכנרת, בדרום בקעת גינוסר, סמוך ליישוב מגדל של היום, המשמר את שמה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומגדלא · ראה עוד »

מגוג

מָגוֹג הוא בנו השני מתוך שבעה של יפת בנו של נח במקרא, אחיהם של גומר, תירס, יוון, תובל, משך ומדי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומגוג · ראה עוד »

מגילת מקצת מעשי התורה

ממצאים של מגילת מקצת מעשי התורה שנמצאו במערות קומראן. מגילת מקצת מעשי התורה (או MMT, 4Q394-4Q397), היא מגילה שנמצאה בין מגילות מדבר יהודה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומגילת מקצת מעשי התורה · ראה עוד »

מגילת איכה

מקדים את האות פ' לאות ע'תמונה להחלפה ספר איכה בקודקס סינאיטיקוס, המכיל את נוסח תרגום השבעים היווני. (330-350 לספירה). שימו לב לשם הספר המתנוסס בראשו: '''Θρήνοι Ιερεμίου''' (תְרֵנוֹי יֶרֶמִיוּ, קינות לירמיהו) 250px מְגִלַּת אֵיכָה היא קובץ של חמישה פרקי קינות, שחוברו ככל הנראה לאחר חורבן ירושלים, בית המקדש הראשון והגליית תושביה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומגילת איכה · ראה עוד »

מגילת תענית

מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומגילת תענית · ראה עוד »

מגילות מדבר יהודה

קצר.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומגילות מדבר יהודה · ראה עוד »

מדן (דמות מקראית)

מדן הוא, לפי התנ"ך, בנו של אברהם ואשתו האחרת או הפילגש שלו, קטורה, שאותה הוא נשא לאישה אחרי מותה של שרה ולאחר שגירש את הגר.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומדן (דמות מקראית) · ראה עוד »

מדבר יהודה וים המלח

מדבר יהודה וים המלח הוא שם של קובץ מאמרים שיצא לאור על ידי החברה להגנת הטבע בשנת 1973 לקראת הכנס הי"ט של החברה שהתקיים בבית ספר שדה עין גדי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומדבר יהודה וים המלח · ראה עוד »

מדין

200px מִדְיָן היא חבל ארץ ועם המוזכר במקרא ובקוראן.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומדין · ראה עוד »

מונבז השני

מונבז השני או מונבז המלך, היה בנם של הלני המלכה ומונבז הראשון, מלך חדייב.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומונבז השני · ראה עוד »

מונינג

חשיפת ישבן באוניברסיטת סטנפורד, 1995 מונינג (באנגלית: Mooning) היא פעולה של חשיפת הישבן בפומבי על ידי הסרת החלק האחורי של המכנסיים והתחתונים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומונינג · ראה עוד »

מועצה אזורית משגב

פארק אוסטרליה במשגב רקפת פסל קופסת הקרן הקיימת בפארק אוסטרליה משגב היא מועצה אזורית במחוז הצפון, השוכנת בלב הגליל ליד סח'נין וכרמיאל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומועצה אזורית משגב · ראה עוד »

מוצא

בתי שכונת מוצא המודרנית במבט מכיוון "סיבוב מוצא" תיאור אוהד של מתיישבי מוצא בעיתון הצבי, 1908 תמונה מימין: הדרך לירושלים - עד היום: בצד שמאל המבנה: תמונה משמאל חגיגת תושבים בשנים 1893–1895 ברוזה, 1912 מוצא (או מוצא תחתית) היא שכונה בירושלים הממוקמת בהרי ירושלים, בפאתיה המערביים של הבירה, בסמוך לנחל שורק, בגובה ממוצע של 580 מטר מעל פני הים, בעבר הייתה מושבה חקלאית עצמאית, ומשנת 1993 צורפה לירושלים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומוצא · ראה עוד »

מוצא ביתא ישראל

ההתיישבות היהודית לחופי הים האדום החלה כבר בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומוצא ביתא ישראל · ראה עוד »

מורה נבוכי הזמן

מורה נבוכי הזמן (מונה"ז) הוא ספר שחיבר נחמן קרוכמל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומורה נבוכי הזמן · ראה עוד »

מות משה

משה מתבונן על הארץ מפסגת הר נבו מות משה מתואר ב ומהווה למעשה את האירוע האחרון לפני כניסתם של בני ישראל לארץ כנען.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומות משה · ראה עוד »

מולדה (אתר מקראי)

נחלות שבטי ישראל מוֹלָדָה הייתה עיר בנגב יהודה בתקופת המקרא; בספר יהושע נמנתה בין היישובים והאתרים שיועדו לשבט יהודה: ואחר כך לשבט שמעון, יחד עם באר שבע: מולדה הייתה בין הערים שבהן התיישבו עולי בבל משבט יהודה בתקופת שיבת ציון; כך נכתב בספר נחמיה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומולדה (אתר מקראי) · ראה עוד »

מוזיאון השומרונים - גריזים

כהן העדה יפת בן אשר מסביר למבקרים על השומרונים תחת סוכה שומרונית ייחודית בחג הסוכות מוזיאון השומרונים - גריזים (בעברית שומרונית: ࠌࠅࠆࠉࠀࠅࠍ ࠄࠔࠌࠓࠉࠌ, בערבית: المتحف السامري) הוא מוזיאון הנמצא במרכז שכונת השומרונים קריית לוזה, על הר גריזים, מול בית הכנסת השומרוני.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומוזיאון השומרונים - גריזים · ראה עוד »

מוזיאון ישראל

מוזיאון ישראל הוא המוזיאון הגדול והחשוב בישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומוזיאון ישראל · ראה עוד »

מוזיקה יהודית

לויים מנגנים "בכינורות ובנבלים ובמצילתיים ובכל כלי שיר בלא מספר", ולראות את זקני העם "מרקדים ואבוקות של אש בידם" ("שמחת בית השואבה", ציור מים מאת דפנה לבנון) מוזיקה יהודית היא המורשת המוזיקלית של העם היהודי לדורותיו, כוללת הן מוזיקה ליטורגית והן מוזיקה אמנותית ופופולרית, וכן מגוון קצבים וצלילים שהושפעו מתרבויות מוזיקליות שונות לאורך תקופה של 3,000 שנה, החל מהתרבות המזרח תיכונית העתיקה, ובהמשך בתרבויות השונות בארצות התפוצה שבהן היה העם היהודי מפוזר במשך כ-2,000 שנה, ועד הקמת מדינת ישראל וימינו אלה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומוזיקה יהודית · ראה עוד »

מודיעין-מכבים-רעות

מזרקה בכניסה למודיעין, ברחוב חשמונאים תאריך_וידוא.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומודיעין-מכבים-רעות · ראה עוד »

מכת ערוב

מַכַּת עָרֹב בסיפור יציאת מצרים במקרא היא המכה הרביעית מבין עשר מכות מצרים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומכת ערוב · ראה עוד »

מכלול רוטשילד

מכלול רוטשילד- פרויקט גוגל לאמנות מכלול רוטשילד או כתב יד רוטשילד (באנגלית: Rothschild miscellany, מספרו הסידורי: MS. 180/51) הוא קובץ של כתבי יד מאוירים בעברית מהמאה ה-15, ובהם ספרי קודש וספרי חול יהודיים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומכלול רוטשילד · ראה עוד »

מכוור

מכוור. ברקע: ים המלח מכוור (ביוונית: Machaerus, Μαχαιροῦς, "מַכֵירוּס"; בערבית: قلعة المشناقى, "קלעת אל-מישנאקא") הוא הר בממלכת ירדן, השוכן במרחק של כ-24 ק"מ מדרום-מזרח לשפך הירדן לים המלח, כחמישה ק"מ ממזרח לחופו וארבעה ק"מ מדרום לערוצו של ואדי זרקא-מעין.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומכוור · ראה עוד »

מימוס

האמפיתיאטרון הרומי בארל, כיום בצרפת המימוס היה מופע בידור עממי ברומא, החל מהמאה ה-2 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומימוס · ראה עוד »

מינו בן גיגי

מינו (מרים) בן-גיגי-יגר (23 באפריל 1960 - 6 ביוני 2011) הייתה סופרת ישראלית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומינו בן גיגי · ראה עוד »

מירון הקדומה

מירון הקדומה נחשפה מדרום-מערב למושב מירון וצפונית לקבר רבי שמעון בר יוחאי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומירון הקדומה · ראה עוד »

מיריי הדס-לבל

מיריי הדס-לבל מיריי הדס-לבל (Mireille Hadas-Lebel; נולדה ב-26 בספטמבר 1940) היא פרופסור אמריטה באוניברסיטת פריז IV, היסטוריונית יהודיה-צרפתיה החוקרת את תחומי העת העתיקה בכלל, וביהדות בפרט.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומיריי הדס-לבל · ראה עוד »

מילה (ניתוח)

במדינות כחולות יותר אחוז גבוה יותר של נימולים (זכרים). מילה היא ניתוח להסרת העורלה, שהיא העור העוטף ומכסה את קצה איבר המין של הזכר.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומילה (ניתוח) · ראה עוד »

מידבא

מפת מידבא, פסיפס ברצפת כנסייה מן המאה השישית מֵידְבָא (במואבית: 𐤌𐤄𐤃𐤁𐤀, מהדבא;KAI 181 (מצבת מישע) בערבית: مادبا, מַאדַבַּא) היא עיר בעלת היסטוריה רבת שנים, השוכנת במערב ירדן, במחוז מידבא, בארץ ההיסטורית מואב.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומידבא · ראה עוד »

מיכאל אביעוז

פרופ' מיכאל אביעוז מיכאל אביעוז (נולד ב־1967) הוא חוקר מקרא ישראלי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ומיכאל אביעוז · ראה עוד »

אמאוס

המקומות השונים שהוצעו כזיהוי לאמאוס אמאוס (יוונית Ἐμμαούς; לטינית Emmaus) היה יישוב יהודי קדום על הדרך בין ירושלים והשפלה, אשר קיימות גישות שונות לזיהויו כיום.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואמאוס · ראה עוד »

אמאוס ניקופוליס

מפת האזור המקומות השונים שהוצעו כזיהוי לאמאוס שבברית החדשה שרידי הכנסייה שהוקמה בידי הצלבנים על חלק משטח הכנסייה הביזנטית. חלקה המערבי של הכנסייה הביזנטית, שלא נכלל בכנסייה הצלבנית, נראה בקדמת התמונה בית השלום המודרני האפסיס המרכזי מצידו האחורי (מבט ממזרח) האפסיס הדרומי של הכנסייה הביזנטית. משמאל נראה הקיר הדרומי של הכנסייה הצלבנית, אשר כללה רק חלק משטח קודמתה ניקופוליס במפת מידבא: הכיתוב מופיע בכחול על רקע לבן, מעל שורה של שמונה בתים במרכז התמונה אמאוס ניקופוליס (ביוונית: Εμμαούς Νικὀπολις; בלטינית: Emmaus Nicopolis; בערבית: عِمواس) הייתה עיר מחוז רומית-ביזנטית בשפלה, ששכנה בשוליו המזרחיים של עמק איילון, בסמוך ממזרח למחלף לטרון.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואמאוס ניקופוליס · ראה עוד »

אמרפל

אברהם מביס את ארבעת המלכים, איור מאת אנטוניו טמפסטה משנת 1613 אַמְרָפֶל מלך שנער, נזכר בתנ"ך ב כאחד ממלכי קואליציית ארבעת המלכים שהוקמה יחד עם אריוך מלך אלסר, כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים, למטרת דיכוי מרד של חמשת מלכי כיכר הירדן שכרתו ביניהם ברית על מנת למרוד במלכי מסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואמרפל · ראה עוד »

אמת המים ברניקי

250px 250px 250px אמת המים ברניקי (אמת ברניקי, תעלת ברניקי) היא אמת מים עתיקה שמתוארכת לתקופה הרומית בארץ ישראל ושימשה להובלת מים ממעיינות בנחל יבנאל לבריכות אגירה בטבריה העתיקה על מנת להבטיח מי שתייה נקיים לתושבי העיר כמו גם לגנים ולמוסדות הציבור בעיר המתפתחת.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואמת המים ברניקי · ראה עוד »

אמת הערוב

אמת הערוב אמת הערוּב היא אמת מים קדומה בהרי יהודה, אשר יחד עם אמת הביאר, סיפקה את המים לאמת המים הרומית לירושלים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואמת הערוב · ראה עוד »

אמל-מרדוך

אָמֵל מְרדוך או אָמֵל מְרֹדַךְ או בכינויו המקראי אֱוִיל מְרֹדַךְ, היה בנו ויורשו של נבוכדנצר השני.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואמל-מרדוך · ראה עוד »

אמי-ג'יל לוין

אמי-ג'יל לוין (באנגלית: Amy-Jill Levine; נולדה ב-1956) היא פרופסור אמריטה מומחית ללימודים יהודיים ונוצריים, מופקדת הקתדרה ע"ש קרפנטר לברית החדשה במחלקה לתאולוגיה באוניברסיטת ואנדרבילט בנאשוויל, טנסי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואמי-ג'יל לוין · ראה עוד »

אנתדון

אנתדון (ביוונית עתיקה: Ἀνθηδών) הייתה עיר נמל הלניסטית במישור החוף הדרומי של ארץ ישראל, בקרבת העיר עזה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואנתדון · ראה עוד »

אנטוניוס פליקס

מרקוס אנטוניוס פליקס (לטינית: Marcus Antonius Felix) היה נציב יהודה מטעם הרומאים בין השנים 52 עד 60 לספירת הנוצרים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואנטוניוס פליקס · ראה עוד »

אנטיפטרוס בן הורדוס

אנטיפטרוס ב"כרוניקת נירנברג", 1493 אנטיפטרוס (ביוונית: Αντίπατρος; 46 – 4 לפנה"ס) היה בנו הבכור של הורדוס הגדול מלך יהודה מאשתו הראשונה דוריס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואנטיפטרוס בן הורדוס · ראה עוד »

אנטיפטרוס האדומי

אָנְטִיפָּטְרוּס הָאֲדוֹמִי (ביוונית: Αντίπατρος; 113 – 43 לפנה"ס) היה מדינאי בתקופת הבית השני, בן בריתו של הורקנוס השני.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואנטיפטרוס האדומי · ראה עוד »

אנטישמיות

איור על שער מגזין צרפתי משנת 1893, המציג את היהודי כטפיל הנאחז בכל קצות העולם תוך הריסתו פלשתינה קוראת לכל היהודים. אנחנו לא סובלים אותם יותר בנורווגיה." אַנְטִישֵׁמִיּוּת היא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית של שנאת יהודים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואנטישמיות · ראה עוד »

אנטישמיות נוצרית

אנטישמיות נוצרית היא שנאת ישראל, שמקורה בנצרות, וקיימת בקרב נוצרים כלפי היהדות והעם היהודי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואנטישמיות נוצרית · ראה עוד »

אנטיוכוס העשירי

אנטיוכוס העשירי אֵוּסֶבֵּס פִילוֹפָּטוֹר (ביוונית: Ἀντίοχος Εὐσεβής Φιλοπάτωρ; ? – 90 או 83 לפנה"ס) היה אחד המתמודדים בסכסוך המשפחתי על השלטון בממלכה הסלאוקית בין בני בית סלאוקוס המאוחרים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואנטיוכוס העשירי · ראה עוד »

אנטיוכוס הרביעי

אנטיוכוס הרביעי מוזיאון הישן בברלין אנטיוכוס הרביעי (אפִּיפָנֶס) (ביוונית: Ἀντίοχος Ἐπιφανὴς, "המתגלה"; 215 – 164 לפנה"ס) היה מלך הממלכה הסלאוקית בין השנים 175 ל-164 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואנטיוכוס הרביעי · ראה עוד »

אנטיוכוס הרביעי, מלך קומגנה

גאיוס יוליוס אנטיוכוס (הרביעי) אפיפנס (ביוונית: Γάιος Ἰούλιος Ἀντίοχος ὀ Ἐπιφανής; לפני 17 לספירה – לאחר 72 לספירה) היה מלך קומגנה האחרון, ומלך בה בין השנים 38–72 לספירה כמלך קליינט של האימפריה הרומית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואנטיוכוס הרביעי, מלך קומגנה · ראה עוד »

אנטיוכוס השלישי

אנטיוכוס השלישי "הגדול" (ביוונית: Ἀντίoχoς Μέγας, אנטיוכוס "מגאס"; 242 – 187 לפנה"ס) היה המלך השישי בשושלת הסלאוקית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואנטיוכוס השלישי · ראה עוד »

אנטיוכוס השביעי

מטבע של אנטיוכוס השביעי אנטיוכוס השביעי אאורגטס (ביוונית: Ἀντίοχος Ευεργέτης; ? – 129 לפנה"ס), שכונה אנטיוכוס סידטס (Σιδήτης, כלומר "אנטיוכוס מסידה", על שם העיר בחוף אנטליה), היה מלך הממלכה הסלאוקית בשנים 138–129 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואנטיוכוס השביעי · ראה עוד »

אנטיוכיה

אַנְטִיוֹכִיָה (ביוונית: Ἀντιόχεια, בערבית: أنطاكية, בטורקית: Antakya, בסורית ובספרות התלמודית: אנטוכיא) היא עיר עתיקה בחבל האטיי שבדרום טורקיה, שוכנת על גדות נהר האורונטס בעמק אמוק ובקרבת שפכו לים התיכון.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואנטיוכיה · ראה עוד »

אניוס רופוס

אניוס רופוס (בלטינית: Annius Rufus) היה נציב יהודה מטעם האימפריה הרומית בין השנים 12 עד 15 לספירת הנוצרים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואניוס רופוס · ראה עוד »

אספסיאנוס

טִיטוּס פְלַאוְויוּס אַסְפַּסְיָאנוּס (בלטינית: Titus Flavius Vespasianus; 17 בנובמבר 9 – 23 ביוני 79) היה קיסר רומי משנת 69 עד 79 ומייסד השושלת הפלאבית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואספסיאנוס · ראה עוד »

אספלט

פיסות ביטומן נוצרות באופן טבעי בים המלח אַסְפַלְט (asphalt; בעברית גם: חֵמָר) הוא נוזל צמיג המופיע באופן טבעי בנפט גולמי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואספלט · ראה עוד »

אסתר

אסתר" (1865) מאת ג'ון אוורט מיליי אחשוורוש והמן במשתה אסתר, יצירתו של רמברנדט משנת 1660 המוצגת כיום במוזיאון פושקין שבמוסקבה. היצירה מתארת את הרגע שבו אסתר המלכה מתוודה בפני אחשוורוש על יהדותה ומאשימה את המן במזימתו. אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה (ובביטוי עברי עממי מודרני - גם "מלכת אסתר" - במיוחד בהקשר של תחפושות שמציגות אותה) היא דמות מקראית, גיבורת מגילת אסתר, שעל פי המסופר סיכלה את מזימתו של המן להשמיד את היהודים בממלכת פרס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואסתר · ראה עוד »

אף יהודי

קריקטורה של אדם עם "אף יהודי" מוגזם המתוארת על כריכת ספר בדיחות מתחילת המאה ה-20 אף יהודי הוא מונח אנטישמי וגזעני המתייחס לאף בולט או עם גשר, אף קמור אם עם סיבוב כלפי מטה של קצה האף שסומן כקריקטורה עוינת כלפי יהודים החל מאמצע המאה ה-13 באירופה, ומאז הפך למרכיב מכונן בסטריאוטיפ היהודי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואף יהודי · ראה עוד »

אפרסמון (בושם)

אפרסמון מקראי, בתערוכה "הנס והמגפה: ירושלים - גיליון רפואי", במוזיאון מגדל דוד. שיח Commiphora gileadensis בגן הבוטאני של קיבוץ עין-גדי. ענפים ופירות של Commiphora gileadensis. השיח בספרו של לודוויק ניס פון אסנבק Plantae officinales, oder Sammlung officineller Pflanzen, דיסלדורף 1821-1833. אפרסמון, על פי מקורות יהודיים קדומים, הוא שמו של צמח שגדל בבקעת ים המלח ובאזור הגלעד בעבר הירדן.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואפרסמון (בושם) · ראה עוד »

אפורוס

אפורוס איש קִִיֶמה (ביוונית: Ἔφορος ὁ Κυμαῖος; 400–330 לפנה"ס לערך) היה היסטוריון יווני עתיק, הידוע עבור ההיסטוריה האוניברסלית שלו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואפורוס · ראה עוד »

אפולוניוס מולון

אַפּוֹלוֹניוּס מוֹלוֹן או מוֹלוֹ (ביוונית: Ἀπολλώνιος ὁ Μόλων; חי במאה ה-1 לפנה"ס), היה רטוריקן יווני שכתב חיבור אבוד על היהודים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואפולוניוס מולון · ראה עוד »

אפולודורוס מאתונה

אפולודורוס מאתונה (ביוונית: Ἀπολλόδωρος ὁ Ἀθηναῖος; 180 לפנה"ס לערך - לאחר 120 לפנה"ס) היה מלומד, היסטוריון ומדקדק יווני.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואפולודורוס מאתונה · ראה עוד »

אפוד

במקרא, אֵפוֹד (רבים: אֲפוֹדִים) הוא פריט לבוש שהיה אחד משמונת בגדי הכהונה של הכהן הגדול.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואפוד · ראה עוד »

אפיאנוס

אפּיאנוס מאלכסנדריה (ביוונית: Ἀππιανὸς Ἀλεξανδρεύς, בלטינית: Appianus Alexandrinus; חי במאה ה-2 לספירה) היה היסטוריון יווני בעל אזרחות רומית, שחי בזמן שלטונם של הקיסרים טראיאנוס, אדריאנוס ואנטונינוס פיוס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואפיאנוס · ראה עוד »

אפיון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואפיון · ראה עוד »

אפיון (מדקדק)

אַפְּיון המדקדק או המבאר (Apion, ביוונית: Ἀπίων; 30-20 לפנה"ס - 48-45 לספירה בערך) היה סופר וחוקר מצרי-יווני במחצית הראשונה של המאה ה-1 לספירה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואפיון (מדקדק) · ראה עוד »

אצבע עוג מלך הבשן

אצבע עוג מלך הבשן, 2014 אצבע עוג מלך הבשן הוא כינויו הנפוץ של עמוד אבן הנמצא בכיכר מוסקבה, מגרש הרוסים בירושלים, בסמוך לכניסה לבית המעצר.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואצבע עוג מלך הבשן · ראה עוד »

אקינקס

דריווש הראשון מחזיק אסנסיס בחיקו. האקינקס (באנגלית acinaces; ביוונית ἀκινάκης) או אקינקה (כנראה בפרסית עתיקה akīnakah) הוא סוג של חרב קצרה או פגיון אשר שימש בעיקר באלף הראשון לפני הספירה באזור אגן הים התיכון, במיוחד על ידי המדיים, הסקיתים והפרסים, ולאחר מכן על ידי היוונים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואקינקס · ראה עוד »

ארמון בלנהיים

ארמון בלנהיים (באנגלית: Blenheim Palace, IPA: - בְּלֶנֶם) הוא בית מידות מונומנטלי בעיירה וודסטוק באוקספורדשייר שבאנגליה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וארמון בלנהיים · ראה עוד »

ארמון הורדוס בירושלים

דגם '''ארמונו של הורדוס''' בדגם ירושלים בסוף ימי בית שני בפינה הצפון מערבית של חומות העיר העליונה. שלושת המגדלים הם היפיקוס, פצאל ומרים. ממש מתחת לשני האחרונים נראה חלק מהשחזור של בניין הארמון עצמו. ארמון הורדוס בירושלים נבנה על ידי הורדוס ברבע האחרון של המאה ה-1 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וארמון הורדוס בירושלים · ראה עוד »

אראוס הראשון

אראוס הראשון (ביוונית: Αρεύς Α) היה אחד מהנמרצים והבולטים שבמלכי ספרטה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואראוס הראשון · ראה עוד »

ארם נהריים

ארם נהריים הוא שמו התנ"כי של האזור שמקובל בדרך כלל לזהותו עם צפון סוריה ליד גבול טורקיה ומזוהה עם ממלכת מיתני.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וארם נהריים · ראה עוד »

ארנסט גוסטב שולץ

ארנסט גוסטב שולץ (בגרמנית: Ernst Gustav Schultz, 20 במאי 1811 דברן, פרוסיה המזרחית - 22 באוקטובר 1851 ירושלים) היה מזרחן ודיפלומט גרמני, ששימש כסגן קונסול (1845-1842) ולאחר מכן הקונסול הראשון (1851-1845) של פרוסיה בירושלים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וארנסט גוסטב שולץ · ראה עוד »

ארפכשד

אַרְפַּכְשָׁד, הוא דמות בתנ"ך, בנו השלישי של שם בן נח, על פי ו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וארפכשד · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וארץ ישראל · ראה עוד »

ארתחששתא הראשון

טקסט.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וארתחששתא הראשון · ראה עוד »

ארתוסה (מיתולוגיה)

דרכמות, שהוטבע בסירקוזה באיטליה (405–400 לפנה"ס) אַרֶתוּסָה (ביוונית: Ἀρέθουσα) היא במיתולוגיה היוונית נימפה ובתו של נראוס (מה שהופך אותה ל), שברחה מביתה בארקאדיה מתחת לים ועלתה כמזרקת מים מתוקים באי אוֹרְטִיגִיָה בסירקוזה, בסיציליה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וארתוסה (מיתולוגיה) · ראה עוד »

ארטאס

ארטאס ב-1940. ניתן להבחין בבתי הכפר ובמנזר ארטאס (בערבית: أرطاس) הוא כפר פלסטיני בנפת בית לחם, של הרש"פ, כ-2.5 ק"מ מדרום מערב לעיר בית לחם, בגובה של כ-730 מ' מעל פני הים, דרומית-מזרחית לבריכות שלמה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וארטאס · ראה עוד »

ארבל (יישוב עתיק)

גומחת ארון הקודש מימין משקוף הכניסה של בית הכנסת הכניסה המשוחזרת של בית הכנסת העתיק ארבל (2015) שרידי בית הכנסת העתיק כפי שצוירו על ידי המשלחת של הקרן לחקר ארץ ישראל בשנת 1875 שחזור מנוף וארגז ממלחמתו של הורדוס במורדים במערות ארבל ארבל היה יישוב יהודי שהתקיים החל משלהי התקופה ההלניסטית בארץ ישראל ושיאו היה בתקופה הרומית ובתקופה הביזנטית בימי המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וארבל (יישוב עתיק) · ראה עוד »

ארכאולוגיה מקראית

המאה ה־9 לפנה"ס, שנתגלתה בעבר הירדן ובה מוזכר השם "ישראל". ארכאולוגיה מקראית היא תחום בארכאולוגיה שעוסק בממצאים מתקופת המקרא בארץ ישראל ובסביבתה, ומנסה לשחזר את תולדות עם ישראל ושאר עמי הארץ על בסיס ממצאים אלה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וארכאולוגיה מקראית · ראה עוד »

ארכאולוגיה של ארץ ישראל

ארכאולוגיה של ארץ ישראל הוא תחום מיוחד ומתמחה במדע הארכאולוגיה המתמקד בחקר, ניתוח ותיעוד של ממצאים ומידע הנאסף בחפירות ארכאולוגיות באזור הידוע כארץ ישראל או ארץ הקודש במטרה להבין את מקורות התרבויות והחברות האנושיות שהתקיימו באזור זה בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וארכאולוגיה של ארץ ישראל · ראה עוד »

ארכלאוס (נשיא)

מטבע של ארכלאוס ארכלאוס (ביוונית: Ἀρχέλαος; 23 לפנה"ס – 16 לספירה) היה נשיא העם (אתנארכס) מבית הורדוס ביהודה, שומרון ואדום, מחצית ממלכת אביו הורדוס, בין שנת 4 לפנה"ס ועד 6 לספירה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וארכלאוס (נשיא) · ראה עוד »

ארכלאיס

אַרְכֶלַאִיס (ביוונית: Άρχελαίς) הייתה עיר בבקעת הירדן, בפרובינקיה הרומית פלשתינה פרימה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וארכלאיס · ראה עוד »

אריאדנה סקריאבינה

אריאדנה סקריאבינה (ברוסית: Ариадна Скрябина; 26 באוקטובר 1905 — 22 ביולי 1944) הייתה משוררת רוסייה, גיורת, פעילה בתנועת ההתנגדות הצרפתית, ממייסדי "הצבא היהודי".

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואריאדנה סקריאבינה · ראה עוד »

אריסטו

אֲרִיסְטוֹ (ביוונית: Ἀριστοτέλης, אֲרִיסְטוֹטֶ֫לֶס 384 לפנה"ס, סטאגירה – 322 לפנה"ס, כלקיס) היה פילוסוף ואיש אשכולות יווני, מבכירי הפילוסופים של העת העתיקה, ומאבות הפילוסופיה המערבית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואריסטו · ראה עוד »

אריסטון מאפמיה

אריסטון מאפמיה הוא שמו של יהודי מימי הבית השני, בן העיר אפמיה שבצפון מערב סוריה, על גדות נהר אורונטס, שבשמו נקשרה הלכה הנזכרת במשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואריסטון מאפמיה · ראה עוד »

אריסטופאנס מביזנטיון

אריסטופאנס מביזנטיון (ביוונית: Ἀριστοφάνης; 257 - 180\ 185 לפנה"ס) היה מלומד, מבקר ספרות ומדקדק יווני.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואריסטופאנס מביזנטיון · ראה עוד »

אריסטובולוס (מלך כלקיס)

אריסטובולוס (ביוונית: Ἀριστόβουλος; המאה ה-1 לספירה) היה נסיך מבית הורדוס, בנו של הורדוס מלך כלקיס ואשתו הראשונה מרים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואריסטובולוס (מלך כלקיס) · ראה עוד »

אריסטובולוס (בית הורדוס)

אריסטובולוס (34/35 לפנה"ס - 7 לפנה"ס) היה נסיך יהודי מבית הורדוס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואריסטובולוס (בית הורדוס) · ראה עוד »

אריסטובולוס הצעיר

אריסטובולוס הצעיר (מת לאחר 44 לספירה) היה נסיך מבית הורדוס, בנו הצעיר ביותר של אריסטובולוס, בנם של המלך הורדוס ומרים החשמונאית, ושל ברניקי, בתם של שלומית אחות הורדוס וקוסטובר.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואריסטובולוס הצעיר · ראה עוד »

אריסטובולוס השני

(מימין) אריסטובולוס השני כורע ברך אוחז במושכות ומציע ענף של זית. מטבע רומי משנת 55 לפנה"ס אריסטובולוס השני (ביוונית: Αριστόβουλος Β΄; 100 – 49 לפנה"ס) היה מלך יהודה וכהן גדול במשך ארבע שנים (67–63 לפנה"ס) והיה טוען לכתר גם בשנים שלאחר מכן.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואריסטובולוס השני · ראה עוד »

אריסטובולוס השלישי

אריסטובולוס השלישי (ביוונית: Ἀριστόβουλος; 53 לפנה"ס – 36 לפנה"ס) היה הכהן הגדול האחרון מבית חשמונאי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואריסטובולוס השלישי · ראה עוד »

אריה כשר

אריה כשר (1935 – 26 באוקטובר 2011) היה פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, שהתמחה בחקר היהודים וארץ ישראל בתקופת הבית השני.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואריה כשר · ראה עוד »

אריוך

אברהם מביס את ארבעת המלכים, איור מאת אנטוניו טמפסטה משנת 1613 אַרְיוֹךְ מלך אֶלָּסָר נזכר בתנ"ך בספר בראשית, כאחד ממלכי קואליציית ארבעת המלכים שהוקמה יחד עם אמרפל מלך שנער, כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים, למטרת דיכוי מרד של חמשת מלכי כיכר הירדן, שכרתו ביניהם ברית על מנת למרוד במלכי מסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואריוך · ראה עוד »

אשקלון

שעון שמש במצפור החוף הצפוני באשקלון אַשְׁקְלוֹן היא עיר חוף במחוז הדרום בישראל, במישור החוף הדרומי, השוכנת בין הנגב לשפלה בקצה המערבי של חבל לכיש.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואשקלון · ראה עוד »

אשר (דמות מקראית)

פורטוגזי אָשֵׁר היה דמות מקראית, בנו השמיני של יעקב מאשתו זלפה שפחת לאה, וצאצאיו היו שבט אשר.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואשר (דמות מקראית) · ראה עוד »

אשת מנוח

יטמנוח ואשתו מעלים קורבן. ציור שיוחס בעבר לרמברנדט, שמן על קנבס ציור משנת 1641 מוצג במוזיאון הציירים הגדולים בדרזדן אשת מנוח היא אמו של שמשון ואשתו של מנוח.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואשת מנוח · ראה עוד »

אשת פינחס

כב מות עלי הכהן. מאחור כלתו, אשת פנחס כורעת ללדת. ציור מעשה ידי יוליוס פון שנור קארולספלד, מתוך סדרת "התנ"ך בתמונות", משנת 1860 אֵשֶׁת פִּינְחָס היא דמות מקראית, אשת פנחס בנו של עלי הכהן.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואשת פינחס · ראה עוד »

אשת לוט

יט(המאה ה-12, מוצג בקתדרלת מונריאלה) אֵשֶׁת לוֹט, דמות מקראית, מתוארת בספר בראשית מסיפור מהפכת סדום ועמורה, בו נהפכה ל"נציב מלח" על פי הסיפור המקראי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואשת לוט · ראה עוד »

אשת ירבעם

אשת ירבעם ואחיה השילוני אֵשֶׁת יָרָבְעָם היא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואשת ירבעם · ראה עוד »

אשל אברהם

אשל אברהם, בסביבות 1900-1890 תלמידי ישיבת חברון ב'''אשל אברהם''' תרפ"ז אשל אברהם הוא עץ שעל פי המתואר במקרא, ניטע על ידי אברהם אבינו בבאר שבע.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואשל אברהם · ראה עוד »

אשדוד

אַשְׁדּוֹד היא העיר הגדולה במחוז הדרום והשביעית בגודלה במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואשדוד · ראה עוד »

אשור

אַשּׁוּר הוא שמה של ציוויליזציה מסופוטמית-שמית קדומה שהתקיימה כעיר-מדינה בין המאה ה-21 לפנה"ס עד המאה ה-14 לפנה"ס והפכה למדינה ולאחר מכן לאימפריה בין המאה-14 ועד סוף המאה ה-7 לפנה"ס, עת נכבשה בידי בבל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואשור · ראה עוד »

אשכנז (דמות מקראית)

אַשְׁכְּנַז, דמות מקראית, היה בנו הראשון של גומר בן יפת ונינו של נֹחַ (בראשית י' 2–3).

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואשכנז (דמות מקראית) · ראה עוד »

אתמולים

אתמולים הוא ספרו של חוקר ארץ ישראל צבי אילן העוסק במחקרים ותגליות בעברה של הארץ.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואתמולים · ראה עוד »

אתרונגאיוס

אתרונגאיוס (ביוונית: Αθρογγαίος, אַתְּרוֹנְגַיוֹס או אתרו֗נגֶס; המחצית השנייה של המאה ה-1 לפנה"ס) היה רועה יהודי שביקש לעורר מרד כנגד בית הורדוס והרומאים לאחר מותו של המלך הורדוס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואתרונגאיוס · ראה עוד »

אתבעל הראשון

אתבעל הראשון (המוכר גם כאתבעל מלך צידונים; ביוונית: Ἰθώβαλοςיוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, (ראו גם במקור היווני) או Εἰθώβαλος) היה מלך פיניקיה בשנים 878 לפנה"ס עד 847 לפנה"ס וכהן עשתרת.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואתבעל הראשון · ראה עוד »

אתבעל השני

אתבעל השני (באשורית: tu-ba-il) היה מלך צור בן המאה ה־8 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואתבעל השני · ראה עוד »

אתבעל השלישי

אתבעל השני (ביוונית: Ἰθωβαλος)יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, (ראו גם במקור היווני)יוסף בן מתתיהו, נגד אפיון, פסקה 21 (ראו במקור היווני ובתרגום לעברית) היה מלך צור בתחילת המאה ה־6 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואתבעל השלישי · ראה עוד »

אל-מידיה

מפת הכפר והאתרים הארכאולוגיים שסביבו, שפרסמה הקרן לחקר ארץ ישראל ב-1877 איור של אחוזת הקבר בחירבת אל-מידיה שערך הארכאולוג גנו ב-1874 אל-מידיה (בערבית: المدية) הוא כפר פלסטיני באזור מודיעין, המשתייך לנפת רמאללה ואל-בירה של הרשות הפלסטינית, וממוקם כ-2 ק"מ מצפון מערב לעיר מודיעין-מכבים-רעות.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואל-מידיה · ראה עוד »

אל-עריש

אל-עריש (בערבית: العريش) היא עיר בצפון חצי האי סיני לחוף הים התיכון, סמוך לשפך ואדי אל-עריש.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואל-עריש · ראה עוד »

אל-ח'זנה

300px 300px אל-ח'זנה (בערבית: الخزنة, בתעתיק מדויק: אלח'זנה – האוצר) הוא אחד המקדשים הגדולים והמורכבים ביותר בעיר האדומית פטרה והוא אחד ממוקדי התיירות המרכזיים בעיר.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואל-ח'זנה · ראה עוד »

אל-בסה

מבט על אל-בסה במרץ 1939, צילום של יהודה בן-דוד אל-בַּסַּה (דגש חזק באות סמ"ך; בערבית: البصّة) היה כפר ערבי גדול בגליל המערבי כקילומטר וחצי דרומית לגבול הצפון (עם לבנון) וכ-4 קילומטרים דרומית מזרחית לראש הנקרה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואל-בסה · ראה עוד »

אל-כביר (נהר)

נהר אל-כביר על גבול לבנון וסוריה נהר אל-כביר (בערבית: النهر الكبير - הנהר הכביר) הוא נהר הזורם בגבולה הצפוני של לבנון עם סוריה ונשפך לים התיכון.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואל-כביר (נהר) · ראה עוד »

אלעזר בן שמעון

אלעזר בן שמעון (לערך 1 לספירה עד לערך 70 לספירה), היה מראשי הקנאים בתקופת המרד הגדול.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואלעזר בן שמעון · ראה עוד »

אלעזר בן חנניה

אלעזר בן חנניה, מנהיג יהודי בימי המרד הגדול ובנו של חנניה בן נדבאי, הכהן הגדול.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואלעזר בן חנניה · ראה עוד »

אלעזר בן דינאי

אלעזר בן דינאי (המאה הראשונה לספירה) היה מנהיג חבורת מורדים פוליטיים בתקופת הנציבות השנייה של השלטון הרומאי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואלעזר בן דינאי · ראה עוד »

אלעזר בן יאיר

מצדה". אלעזר בן יאיר (המאה ה-1 לספירה) היה ממנהיגי הסיקריים בתקופת המרד הגדול של היהודים ברומא, ומנהיג המעוז האחרון של המרד – מצדה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואלעזר בן יאיר · ראה עוד »

אלעזר החורני

מחיצת אלעזר על ידי הפיל, איור מתוך תנ"ך מקלין משנת 1815. אלעזר החורני (בנוסח המקור היווני: Αυραν אֲוָרָן; נהרג בשנת 162 לפנה"ס) היה בנו של מתתיהו החשמונאי ואחיו של יהודה המכבי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואלעזר החורני · ראה עוד »

אלשיה

המזרח התיכון הקדום בתקופת אל־עמארנה אַלַשִׁיָּה (באכדית: A-la-ši-ia;לוח KTU2 4.102; לפירוש ראו גם לוח UT 119 ועמ' 262 באוגריתית: 𐎀𐎍𐎘𐎊, אַלתֿי; בפיניקית: 𐤀𐤋𐤔𐤉, אלשי; במצרית: AAsA, מבוסס על אנציקלופדיה מקראית כרך א', עמ' 352, ערך) היא שם עתיק לאי קפריסין שהיה שגור בפי אנשי הלבנט, מסופוטמיה ומצרים העתיקה בתקופת הברונזה, ושרד אף עד התקופה ההלניסטית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואלשיה · ראה עוד »

אלבארכס

אלבּארכֵס (ביוונית: Ἀλαβάρχης; לטיניזציה: Alabarch, אלבּארך) היה באופן מסורתי יהודי בעל משרה רשמית באלכסנדריה בתקופות ההלניסטית והרומית, ונראה שהיה אחראי למיסוי ובמיוחד לגביית המכס בנמל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואלבארכס · ראה עוד »

אלוני ממרא

אתר אלוני ממרא בינואר 2010 אלוני ממרא, 2017 אֵלֹנֵי מַמְרֵא (בערבית: חירבת רמת ח'ליל) הוא אתר ארכאולוגי המצוי כשני ק"מ מצפון-מערב לחברון.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואלוני ממרא · ראה עוד »

אלכסנדר (בית הורדוס)

אלכסנדר (36 לפנה"ס - 7 לפנה"ס) היה נסיך יהודי מבית הורדוס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואלכסנדר (בית הורדוס) · ראה עוד »

אלכסנדר פוליהיסטור

לוקיוס קורנליוס אלכסנדר פוליהיסטור (ביוונית Αλέξανδρος ο Πολυίστωρ - "אלכסנדר המרבה לחקור"), מכונה גם אלכסנדר איש מילטוס (ביוונית Ἀλέξανδρος ὁ Μιλήσιος), היה סופר יווני בן המאה ה-1 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואלכסנדר פוליהיסטור · ראה עוד »

אלכסנדר שור

אלכסנדר שוֹר (Schorr; 4 בפברואר 1881, י"ח בשבט תרמ"א – 6 במרץ 1943, כ"ט באדר א' תש"ג) היה מחנך עברי ציוני דתי בבוקובינה ובירושלים, מתרגם והיסטוריון ומראשוני המתרגמים לעברית של הספרות הרומית והיוונית הקלאסית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואלכסנדר שור · ראה עוד »

אלכסנדר האלבארכס

טיבריוס יוליוס אלכסנדר (ידוע גם כאלכסנדר האָלָבָּארְכֶס) היה פקיד יהודי במינהל הרומאי שפעל במצרים במחצית הראשונה של המאה ה-1 לספירה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואלכסנדר האלבארכס · ראה עוד »

אלכסנדר השני (שליט חשמונאי)

אלכסנדר השני (המאה ה-1 לפנה"ס) היה נסיך מבית חשמונאי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואלכסנדר השני (שליט חשמונאי) · ראה עוד »

אלכסנדר הגדול

מפת האימפריה של אלכסנדר הגדול בשיאה אלכסנדר השלישי ממוקדון, המוכר יותר כאלכסנדר הגדול (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μέγας), והידוע בעברית גם כ"אלכסנדר מוקדון" (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μακεδών; ככל הנראה 20 או 21 ביולי 356 לפנה"ס – 10 או 11 ביוני 323 לפנה"ס) היה מלך מוקדון, ומגדולי המצביאים והמדינאים של העת העתיקה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואלכסנדר הגדול · ראה עוד »

אלכסנדר הגדול באגדות היהודיות

אלכסנדר הגדול בירושלים; ציור של סבסטיאנו קונצ'ה מהמחצית הראשונה של המאה ה-18 היהודים, כמו שאר העמים בעת העתיקה, התרשמו עמוקות מאישיותו של אלכסנדר מוקדון ומהישגיו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואלכסנדר הגדול באגדות היהודיות · ראה עוד »

אלכסנדר ינאי

יהונתן אלכסנדר ("ינאי") (127 לפנה"ס – ב' בשבט, 76 לפנה"ס) היה מלך וכהן גדול נצר לשושלת המלוכה היהודית של החשמונאים, וכיהן בתקופת הבית השני בין השנים 103 לפנה"ס עד מותו בשנת 76 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואלכסנדר ינאי · ראה עוד »

אלכסנדרה החשמונאית

אלכסנדרה החשמונאית (המאה ה-1 לפנה"ס) הייתה אצילה מבית המלוכה החשמונאי של יהודה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואלכסנדרה החשמונאית · ראה עוד »

אלכסנדרה החשמונאית (השלישית)

אלכסנדרה החשמונאית (מכונה השלישית כדי להבדילה מן האחרות; ? – 31 לפנה"ס?) הייתה מנהיגה מבית חשמונאי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואלכסנדרה החשמונאית (השלישית) · ראה עוד »

אלי שוקרון

אלי שׁוּקְרוֹן הוא ארכאולוג ישראלי המתמחה בארכאולוגיה של ירושלים, ומנהל פרויקטים מטעם רשות העתיקות.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואלי שוקרון · ראה עוד »

אליקים בן חלקיהו

אֶלְיָקִים בֶּן-חִלְקִיָּהוּ, אֲשֶׁר עַל-הַבָּיִת הוא דמות מקראית הנזכרת ב.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואליקים בן חלקיהו · ראה עוד »

אלישיב בן יהויקים

אלישיב בן יהויקים הוא דמות מקראית, כיהן ככהן גדול בימיו של נחמיה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואלישיב בן יהויקים · ראה עוד »

אליהועיני בן הקוף

אליהועיני בן הקוף היה כהן גדול בבית המקדש השני שהוזכר במשנה כמי שערך בימיו את טקס שריפת הפרה אדומה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואליהועיני בן הקוף · ראה עוד »

אטרופטנה

אטרופָּטֶנָה (ביוונית Ἀτροπατηνή), ידועה גם בשם אזרבייג'ן (בפרסית: آذربایجان) או Media Atropatene, הייתה ממלכה בעת העתיקה, באזורים שנכללים היום בתחומי ארמניה, אזרבייג'ן ואיראן, היא התקיימה מהמאה ה-4 לפנה"ס עד למאה ה-3.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואטרופטנה · ראה עוד »

אז בחטאינו חרב מקדש

אז בחטאינו חרב מקדש היא קינה קדומה לתשעה באב.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואז בחטאינו חרב מקדש · ראה עוד »

אחשוורוש

זעמו של אחשוורוש. היצירה מתארת את הרגע שבו אסתר המלכה מתוודה בפני אחשוורוש על יהדותה ומאשימה את המן במזימתו. יאן סטין, 1668 במגילת אסתר, אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוא מלך פרס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואחשוורוש · ראה עוד »

אחלמה (אבן חן מקראית)

איור של החושן (מהאנציקלופדיה היהודית) אַחְלָמָה היא האבן השלישית בטור השלישי בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט גד או לשבט נפתלי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואחלמה (אבן חן מקראית) · ראה עוד »

אחימעץ בן צדוק

אֲחִימַעַץ בֶּן צָדוֹק היה דמות מקראית, כהן גדול במקדש שלמה, בן צדוק הכהן מזרע אלעזר בן אהרן הכהן.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואחימעץ בן צדוק · ראה עוד »

אחימלך בן אחיטוב

אֲחִימֶלֶךְ בֶּן-אֲחִטוּב, דמות מקראית, שימש ככהן גדול בנוב.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואחימלך בן אחיטוב · ראה עוד »

אבנט (בגד כהונה)

על פי תיאורי המקרא, אבנט היה החגורה אותה הכהנים חגרו על כותנתם בשעת העבודה במקדש.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואבנט (בגד כהונה) · ראה עוד »

אברהם

אנגלית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואברהם · ראה עוד »

אברהם שליט

אברהם חיים שליט (13 ביוני 1898 – כ"ח באב ה'תשל"ט, 21 באוגוסט 1979) היה חוקר תקופת הבית השני, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לשנת 1960.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואברהם שליט · ראה עוד »

אברהם והצלמים

אַבְרָהָם וְהַצְּלָמִים הוא סיפור העוסק בראשית דרכו של אברהם ובמאבקו בחברה הפוליתאיסטית של זמנו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואברהם והצלמים · ראה עוד »

אבשלום

בקתדרלה של סיינה. בוהמי מהמאה ה-14 על פי המקרא, אַבְשָׁלוֹם היה בנו השלישי של דוד המלך.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואבשלום · ראה עוד »

אבל השיטים

מפת נדודי בני ישראל במדבר משנת 1641 אָבֵל הַשִּׁטִּים (באשורית: abil-šiṭṭi) היא עיר קדומה בעבר הירדן, הנזכרת בספר במדבר, בכתובות תגלת-פלאסר השלישי ובמקורות קלאסיים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואבל השיטים · ראה עוד »

אבגר החמישי, מלך אוסרואנה

אַבְּגָר הַחֲמִישִׁי (סורית: ܐܒܓܪ ܚܡܝܫܝܐ ܐܘܟܡܐ (אבגר חמישיא אוכמא) המאה ה-1 לפנה"ס - 50 לספירה לערך), היה מלך אוסרואנה מן השושלת האבגרית שקיבל עליו את הנצרות.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואבגר החמישי, מלך אוסרואנה · ראה עוד »

אבו תור

400x400 פיקסלים ממוזער שכונת אבו תור (בחזית), על רקע העיר העתיקה והר הצופים. אבו תור הערבית אבו תור היהודית אַבּוּ תוֹר (בערבית: أبو ثور או أبو طور; נקראת בערבית גם الثوري - א-ת'אוורי) היא שכונה מעורבת יהודית-ערבית בירושלים, מדרום לעיר העתיקה, כאשר חלקה היהודי של השכונה, הידוע גם בשם גִּבְעַת חֲנַנְיָה, נמצא במערבה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואבו תור · ראה עוד »

אבישוע

אֲבִישׁוּעַ בן פינחס היה כהן גדול במשכן הרגרזים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואבישוע · ראה עוד »

אביתר לזר

אביתר לזר (נולד ב-16 ביולי 1967 בצרפת) הוא שחקן טלוויזיה, קולנוע ותיאטרון ישראלי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואביתר לזר · ראה עוד »

אבילה

ערי הדקפוליס מסומנות בשחור. אבילה מזוהה עם רפנה אבילה (abella או abila, נקרא גם seleucia, כיום קווילבה: בערבית: قويلبة) היא יישוב קדום בעבר הירדן המזרחי, שנמנה עם ערי הדקפוליס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואבילה · ראה עוד »

אביבעל

אביבעל (בתעתיק ליוונית: Ἀβιβάλου,יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, 8.2.9 (ראו ב וב); יוסף בן מתתיהו, נגד אפיון, 1.17–1.18 (ראו ב ובתרגום לעברית) משמעות בכנענית: "הבעל הוא אבי"; מת ב־980 לפנה"ס לערך) היה מלך צור ואביו של חירם הראשון.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואביבעל · ראה עוד »

אביבעל (פירושונים)

אביבעל (בכנענית: 𐤀𐤁𐤁𐤏𐤋; מוכר גם באשורית – a-bi-ba-ʾa-li או a-bi-ba-ʾa-al, וביוונית עתיקה – Ἀβιβάλουיוסף בן מתתיהו (לפי דיוס ומננדרוס), קדמוניות היהודים, 8.2.9 (ראו ב וב); נגד אפיון, 1.17–1.18 (ראו ב ובתרגום לעברית) או Ἀβιβάλῳאוסביוס מקיסריה (לפי דברי פורפיריוס על סכניתן), הכנה לבשורה, 1.9 (ראו במקור היווני וב)) הוא שם כנעני.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואביבעל (פירושונים) · ראה עוד »

אביגדור שנאן

אביגדור שִנְאָן (נולד ב-2 בספטמבר 1946) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית, באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואביגדור שנאן · ראה עוד »

אגאפיוס מהייראפוליס

מחבוב אבן קוסטנטין (בערבית: محبوب إبن قسطنطين, שם נוצרי שקיבל את הצורה הלטינית אגאפיוס בן קונסטנטין; נפטר בשנת 941/2 לספירה) היה סופר והיסטוריון ערבי נוצרי, הידוע בעיקר בזכות חיבורו הארוך "כיתאב אל-עונואן" ("ספר הכותרות" או "ההיסטוריה").

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואגאפיוס מהייראפוליס · ראה עוד »

אגאתרכידס

אגאתרכידס (ביוונית: Ἀγαθαρχίδης) היה היסטוריון וגאוגרף יווני שחי במאה ה-2 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואגאתרכידס · ראה עוד »

אגם החולה

גשר עץ על אגם החולה הרי גולן אגם החולה (נודע גם בשם ים סומכי, ים סובכי או מי מרום) (בערבית: بحيرة الحولة) היה אגם מים מתוקים בדרום עמק החולה, שהיווה חלק ממערכת נהר הירדן ויובש בשנות ה-50 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואגם החולה · ראה עוד »

אגריפס

אָגְּרִיפַָּה (Agrippa) הוא שם רומי גברי קדום, ביוונית 'אָגְרִיפָּס' (Ἀγρίππας).

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואגריפס · ראה עוד »

אגריפס הראשון

אגריפס הראשון (נולד כמרקוס יוליוס אגריפס; 11 או 10 לפנה"ס – מרץ 44) היה מלך יהודה האחרון, יהודי-רומאי וצאצא לבית הורדוס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואגריפס הראשון · ראה עוד »

אגריפס השני

אגריפס השני (נולד כמרקוס יוליוס אגריפס; נולד בשנת 27 לספירה ומת בתחילת שנות ה-90 או בשנת 100) היה בנו של המלך אגריפס הראשון ונינו של הורדוס, כיהן כמלך מטעמם של הרומאים ובחסותם על אזורים בצפון ארץ ישראל, כלקיס, הגולן, וממונה על בית המקדש.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואגריפס השני · ראה עוד »

אגריפינה הצעירה

פסל עשוי בזלת של אגריפינה הצעירה. נמצא בשנת 1885 וורשה מטבע המציג את קליגולה מצד אחד, ואת שלוש אחיותיו מצד שני נירון ואגריפינה על מטבע אגריפינה עם בנה נירון איור המתאר את המוות של אגריפינה נירון מתבונן בגופתה של אמו יוליה אוגוסטה אגריפינה (בלטינית: Julia Augusta Agrippina; 7 בנובמבר 15 – 19/23 במרץ 59), הידועה יותר בשם אגריפינה הצעירה (Agrippina Minor), הייתה אצילה רומאית מהשושלת היוליו-קלאודית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואגריפינה הצעירה · ראה עוד »

אגדת חורבן

אגדת חורבן (נקרא באנגלית: Legend of Destruction, בהפצות לועזיות) הוא סרט דרמה היסטורית ישראלי, שבוים על ידי הבמאי גידי דר, שכתב את התסריט בשיתוף פעולה עם שולי רנד ועל פי סיפורי אגדות החורבן מהתלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואגדת חורבן · ראה עוד »

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואגדה (יהדות) · ראה עוד »

אגורנומוס

אָגוֹרָנוֹמוּס (יוונית: ἁγορανόμος) - היה תואר המפקח על המידות והמחירים בשווקים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואגורנומוס · ראה עוד »

אדום (עם)

באדום בהיר: ארץ אדום; באדום כהה: שטחי אידומיאה בה ישבו האדומים בימי בית שני, בעקבות דחיקתם מארצם על־ידי הנבטים אֱדוֹם ((באדומית: 𐤀𐤃𐤌 – אדם (בכתיב חסר); באוגריתית 𐎜𐎄𐎎 – אֻדם; באשורית ú-du-mu) הוא שמו של עם קדום וממלכה, ששכנה בהרי אדום שבדרום עבר הירדן ובאזורים נרחבים ממזרח וממערב להם. חפירות ארכאולוגיות באזור מצאו כי הייתה זו תרבות יישובית-חקלאית עשירה שהוקמה בין המאה ה-13 לפנה"ס למאה ה-11 לפנה"ס. השפה האדומית היא שפה כנענית, כמעט זהה לעברית מקראית, שנכחדה. בכתובות בולט הרכיב התאופורי "קוס", הוא האל האדומי. עם חורבן ממלכת יהודה בידי הבבלים, גלו האדומים מארץ מכורתם בשל לחץ הנבטים, והתיישבו באזור דרום הר חברון, שאוכלוסייתו היהודית הידללה. במקורות מימי בית שני נודע אזור זה בשם אִידוּמיאָה, ועריו הראשיות היו מרשה ואדורים. בימי החשמונאים, חבל אידומיאה סופח לממלכתם והאדומים גוירו, ולבסוף נטמעו בעם ישראל. בתרבות היהודית מתחילת הגלות נעשה "אדום" כינוי לקיסרות הרומית ובהמשך לכלל העמים הנוצרים. על פי ספר בראשית עשו הוא אדום, וצאצאיו וארצו נקראים על שמו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואדום (עם) · ראה עוד »

אדורים

אֲדוֹרַים הייתה עיר קדומה בהר יהודה, הנזכרת במקרא ובמקורות מימי בית שני.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואדורים · ראה עוד »

אדולף רוזנצווייג

הרב ד"ר אדולף רוזנצווייג (Adolf Rosenzweig; 20 באוקטובר 1850, טוורדושין, הונגריה – 16 באוגוסט 1918, קוֹלְבֶּרג, גרמניה) היה רב גרמני ליברלי מתון וחוקר מקרא ותלמוד.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואדולף רוזנצווייג · ראה עוד »

אהוד נצר

אהוד נצר (מנצ'ל, 13 במאי 1934 – 28 באוקטובר 2010) היה ארכאולוג ופרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואהוד נצר · ראה עוד »

און

האובליסק של שנוסרת הראשון – נמצא ברובע הליופוליס בקהיר האובליסק של תתחותמס השלישי מוצב בסנטרל פארק בניו יורק און הייתה עיר במצרים העתיקה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואון · ראה עוד »

אופוס סקטילה

טיבולי אופוס סקטילה (מלטינית: opus, אופוס - עבודה; sectile, סקטילֶה - חתוך, מחולק) היא שיטת ריצוף בה נעשה שימוש בלוחות אבן צבעוניים בעלי צורות גאומטריות משתנות.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואופוס סקטילה · ראה עוד »

אופולמוס

אופולמוס (ביוונית: Eὐπόλεμoς, בלטינית: Eupolemus; המאה ה-2 לפנה"ס) היה ההיסטוריון היהודי-הלניסטי המוקדם ביותר.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואופולמוס · ראה עוד »

אופיר

אוֹפִיר היא ארץ הנזכרת במקרא ובממצא הארכאולוגי, ממנה יובאו לארץ ישראל זהב ואוצרות טבע אחרים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואופיר · ראה עוד »

אוצר ויכוחים

ספר אוצר ויכוחים הוא אסופה של ויכוחים בין יהודים לנוצרים לאורך הדורות.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואוצר ויכוחים · ראה עוד »

אולוס גביניוס

אולוס גביניוס על מטבעות עתיקים אולוס גביניוס (בלטינית: Aulus Gabinius; 110 לפנה"ס לערך – 48 לפנה"ס) היה מצביא ומדינאי רומאי שהיה פעיל בשלהי תקופת הרפובליקה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואולוס גביניוס · ראה עוד »

אולימפיאס (בת הורדוס)

אולימפיאס הייתה בתם של הורדוס מלך יהודה ואשתו הרביעית, מלתקי השומרונית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואולימפיאס (בת הורדוס) · ראה עוד »

אוטיקה

אוטיקה (בלטינית: Utica, עותיקה) היא עיר פניקית עתיקה, ושמו של חבל הארץ בו שכנה ההתיישבות הפיניקית (בתוניסיה ולוב של היום) בצפון אפריקה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואוטיקה · ראה עוד »

אוגוסטוס קיסר

אוגוסטוס במוזיאון הארכאולוגיה בכרתים "ארה פקיס" - "מזבח השלום" של אוגוסטוס אוגוסטוס ככהן דת, מוזיאון הוותיקן גַּאיוּס יוּלְיוּס קֵיסָר אוֹקְטַבְיָאנוּס (בלטינית: CAIVS•IVLIVS•CAESAR•OCTAVIANVS; 23 בספטמבר 63 לפנה"ס – 19 באוגוסט 14 לספירה), המוכר בשם "אוֹגוּסְטוּס" (Augustus), היה מייסד השושלת היוליו-קלאודית וראשון קיסרי רומא, ולדעת היסטוריונים רבים - גם החשוב שבהם.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואוגוסטוס קיסר · ראה עוד »

אודם (אבן חן מקראית)

איור של החושן (מהאנציקלופדיה היהודית) אֹדֶם היא האבן הראשונה בטור הראשון בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט ראובן.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואודם (אבן חן מקראית) · ראה עוד »

אוהמרוס

אֶוּהֵמֵרוֹס (ביוונית: Εὐήμερος, בלטינית: Euhemerus; 330-260 לפנה"ס) היה פילוסוף יווני שפעל בחצרו של קסנדרוס מלך מוקדון.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואוהמרוס · ראה עוד »

אווריס

אווריס (יוונית עתיקה: Αὔαρις; מצרית קדומה: ḥw.t wr.t, חות-וארת ובמצרית קדומה יותר משוער שבוטא "חאאת וורת", כלומר "העיר של רצועת המדבר") הייתה בירת החיקסוס (השושלת ה-15) במצרים (1640-1530 לפנה"ס מכוייל) מזוהה היום כמעט בוודאות עם תל א-דבע (תל הצבועים) שבצפון-מזרח דלתת הנילוס, בהצטלבות המחוזות (Nomes) ה-8, ה-14, ה-19 וה-20.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואווריס · ראה עוד »

אוכלוסיית היהודים בעולם לאורך ההיסטוריה

ריכוזי האוכלוסייה היהודיים השתנו מאוד עם הזמן, בשל זרמי פליטים יהודים בלתי פוסקים שנוצרו כתוצאה מגירושים, רדיפות והרג יהודים במקומות שונים בזמנים שונים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואוכלוסיית היהודים בעולם לאורך ההיסטוריה · ראה עוד »

אויגן טויבלר

אויגן טויבלר (שני משמאל), בין חברי "אגודה לאומית" בבית המדרש הגבוה ללימודי יהדות, 1902 אוֹיְגֶן טוֹיְבְּלֶר (בגרמנית: Eugen Täubler; 10 באוקטובר 1879, גוסטין, פרוסיה, הקיסרות הגרמנית – 14 באוגוסט 1953, סינסינטי, אוהיו) היה חוקר חשוב של התקופה הקלאסית והיסטוריון של העם היהודי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואויגן טויבלר · ראה עוד »

אכסאל

אכסאל, מבט מהאוויר אִכְּסָאל (בערבית: إكسال) היא מועצה מקומית ערבית במחוז הצפון בישראל, השוכנת בבקעת כסולות שבעמק יזרעאל, למרגלות הרי נצרת שבגליל התחתון.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואכסאל · ראה עוד »

אכסדרת אוקטביה

אכסדרת אוקטביה. אכסדרת אוקטביה (בלטינית: Porticus Octaviae - "פורטיקוס אוקטביה", באיטלקית: Portico di Ottavia - "פורטיקו די אוקטביה") הוא מבנה אכסדרה שהיה ממוקם בשדה מרס שברומא העתיקה, כיום בתחום הרובע היהודי ('הגטו').

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואכסדרת אוקטביה · ראה עוד »

אכזיב

אַכְזִיב (כזיב במקורות חז"ל) היה יישוב מרכזי קדום לחופי הים התיכון בגליל המערבי, שמיקומו בסמוך מדרום לרכס סולם צור וראש הנקרה וכ-5 קילומטר צפונית לנהריה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואכזיב · ראה עוד »

אי-אלימות

פסל ברונזה בגטבורג, שוודיה אי-אלימות, בין אם היא עומדת כפילוסופיה מוסרית, ובין אם היא מופעלת כאסטרטגיית פעולה בלבד, משמעה סירוב לשימוש באלימות פיזית במטרה לחולל שינוי חברתי, כלכלי או פוליטי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואי-אלימות · ראה עוד »

איסיס

מחוות אבל טיפוסית. הפסל מוצג במוזיאון הלובר, פריז. אָסֶת (במצרית עתיקה: ꜣst, בקופטית: Ⲏⲥⲉ, אֵסֶה, בפיניקית: 𐤀𐤎 – אס, או 𐤀𐤎𐤉 – אסי), הידועה כיום בשמה היווני אִיסִיס (Ίσις) או אִיזִיס, היא אלת הרפואה, הקסם והטבע במיתולוגיה המצרית, שנחשבה לבעלת כוחות ריפוי מופלאים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואיסיס · ראה עוד »

איסיים

חורבות מחיצת המגורים בעתיקות קומראן. הגן הלאומי קומראן, ישראל. האִיסִיִּים היו קבוצה יהודית סגפנית מתקופת בית שני ששמה נודע מכתביהם של שלושה מחברים שחיברו ספרים במאה הראשונה לספירה ביוונית או לטינית: פילון, פליניוס הזקן ויוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס).

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואיסיים · ראה עוד »

אירינה גורליק

אירינה גורליק (נולדה ב-1955) היא במאית תיאטרון ישראלית, המייסדת והמנהלת האומנותית הראשונה של תיאטרון מיקרו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואירינה גורליק · ראה עוד »

איל רגב

איל רגב (נולד ב-1970) הוא היסטוריון ופרופסור מן המניין לגאוגרפיה היסטורית וארכאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת בית שני במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואיל רגב · ראה עוד »

אילת

אֵילַת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל והיחידה בה לחופי מפרץ אילת שבים האדום, והיא משמשת כעיר נמל ותיירות מרכזית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואילת · ראה עוד »

איליה קפיטולינה

תוכנית איליה קפיטולינה. ארבעת שערי הניצחון של אדריאנוס מסומנים בירוק 'החרבת בית המקדש בירושלים' של פרנצ'סקו אייץ, מתאר את החורבן והביזה של בית המקדש השני בידי חיילים רומאים. שמן על קנבס, 1867 מטבע המציין את ייסוד '''COL'''onia '''AEL'''ia '''CAPIT'''olina, ועליו חרישת גבולותיה, כמקובל בעולם הרומי, ובצד השני דמותו של אדריאנוס צורת מטבע רומאי, המתאר את חרישת הר הבית אַיְליה קָפּיטוֹלִינה (בלטינית: COLONIA ÆLIA CAPITOLINA) הייתה עיר רומית, שהוקמה בידי הקיסר הרומי אדריאנוס סביב שנת 130 לספירה על חורבות ירושלים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואיליה קפיטולינה · ראה עוד »

איגרת אריסטיאס

תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור של Jean-Baptiste de Champaigne, משנת 1672, ארמון ורסי איגרת אַרִיסְטֵיאַס או איגרת אריסטיאס אל פילוקראטס (ביוונית: Επιστολή τοῦ Αριστέα) היא חיבור יהודי-הלניסטי פסאודונימי (מחברו לא ידוע, והוא מיוחס למחבר בדוי: "אריסטיאס"), אשר נכתב בשפה היוונית במצרים, ככל הנראה באמצע תקופת בית שני, במאה השנייה לפנה"ס, וככזה היא נמנית עם "הספרים החיצוניים", הספרות היהודית מתקופת בית שני שלא נכנסה לקאנון המקראי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואיגרת אריסטיאס · ראה עוד »

אידומיאה

ממוזער אִידוּמיאָה (בלטינית: Idumaea) הוא שם "מֶיֻּוון" של יחידה מנהלית בדרום ארץ ישראל שבו גרו אדומים בתקופה ההלניסטית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואידומיאה · ראה עוד »

אייל ניידורף

השחקן אייל ניידורף מופיע בלוד ב-2018. אייל נפתלי ניידורף (נולד ב-26 ביולי 1975 בתל אביב) הוא שחקן ויוצר ישראלי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ואייל ניידורף · ראה עוד »

נמרוד

נִמְרוֹד הוא דמות מקראית המוזכרת ב, כבנו של כוש, בן חם, בן נח.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ונמרוד · ראה עוד »

נמל עכו

נמל עכו - שלבים היסטוריים ושלבי מחקר מראה מהאוויר של העיר העתיקה בעכו ושל הנמל. מגדל הזבובים נראה בחלקה העליון של התמונה והנמל הפיזני מימין לעיר, ממש מתחת לשובר הגלים מפת עכו של הקרטוגרף הוונציאני מרינו סנודו (1321), בה נראים שובר הגלים הדרומי והסוללה המזרחית (מימין למעלה) סירות בנמל מגדל הזבובים והמגדלור שניצב לידו נמל עכו הוא מרינה ומעגן דיג השוכן בצפונו של מפרץ עכו, בפינה הדרום-מזרחית של עכו העתיקה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ונמל עכו · ראה עוד »

נס אסוך השמן

נס אסוך השמן (ציור: אתר בית חב"ד)תמונה להחלפה נס אסוך השמן, הוא נס המופיע ב, שאותו חולל אלישע הנביא לאישה שהייתה נתונה במצוקה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ונס אסוך השמן · ראה עוד »

נס פך השמן

תפילת על הנסים, הנאמרת בחנוכה להודאה על הניסים (נס פך השמן איננו מוזכר בה). נס פך השמן הוא סיפור המובא בתלמוד הבבלי ובמקורות נוספים, כאחד מהניסים שהתרחשו בתקופת מרד החשמונאים וכאחת הסיבות העיקריות להדלקת נרות בחג החנוכה וחגיגתו למשך שמונה ימים לדורות.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ונס פך השמן · ראה עוד »

נס הלגיון

עיט הלגיון (שחזור) נס הלגיון, שכונה גם אקווילה (Aquila, בתרגום לעברית: עיט; התרגום "נשר" נפוץ, אך הוא מוטעה), או העיט של הלגיון היה הסמל החשוב ביותר של הלגיונות בצבא הרומי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ונס הלגיון · ראה עוד »

נערן (יישוב קדום)

נחלות שבטי ישראל שרידי הפסיפס בבית הכנסת בנערן נַעֲרָן (גם: נַעֲרָה, נַעֲרָתָה ו- נעורן) היה יישוב מקראי מצפון ליריחו, שהמשיך להתקיים כיישוב יהודי בתקופת המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ונערן (יישוב קדום) · ראה עוד »

נצרת

נָצְרַת (בערבית: أَلنَّاصِرَة, תעתיק מדויק: אלנָּאצִרַה, תעתיק חופשי: א-נָּאסִירַה; בלטינית: Nazara) היא עיר עתיקה במחוז הצפון שבמדינת ישראל, וכיום היא העיר הערבית השנייה בגודלה בישראל אחרי העיר הבדואית רהט.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ונצרת · ראה עוד »

נצרות

הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ונצרות · ראה עוד »

נצחיות התורה

נצחיות התורה (או התורה היא נצחית) הוא ביטוי של פרשני התורה שמציין כי התורה היא על-זמנית ורלוונטית לכל דור ודור ועד סוף כל הדורות.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ונצחיות התורה · ראה עוד »

נקבת השילוח

המחשה טופוגרפית של עיר דוד וסביבתה בימי חזקיהו הנקבה בשנת 1900 נִקְבַּת הַשִּׁלֹחַ, הידועה גם כנִקְבַּת חזקיהו, היא מנהרה בירושלים, שדרכה הועברו מי מעיין הגיחון תחת בתי עיר דוד ממזרח למערב, לאורך יותר מחצי קילומטר.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ונקבת השילוח · ראה עוד »

נרבתא

נרבתא הייתה עיר בתקופת בית שני, הנזכרת בתיאור המרד הגדול בכתבי יוסף בן מתתיהו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ונרבתא · ראה עוד »

נשר מקראי

נשר מקראי בתעופה בהר הכרמל 250x250 פיקסלים תמונת ראש של נשר מקראי רעיית נשיא מדינת ישראל נחמה ריבלין שחררה לטבע את הנשרים "נחמה ורובי" בטקס לציון 20 שנה ל"פורשים כנף", בחי-בר כרמל. נשר מקראי (שם מדעי: Gyps fulvus; על פי האקדמיה ללשון העברית: נֶשֶׁר קֵרֵחַ) הוא מין בסוג נשר.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ונשר מקראי · ראה עוד »

נזיר (יהדות)

הרב דוד כהן "הנזיר" – נזיר ירושלמי מוכר ביהדות, נזיר הוא איש או אישה שקיבלו על עצמם כנדר איסורי נזירות.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ונזיר (יהדות) · ראה עוד »

נחמיה

"נחמיה מתבונן בהריסות של חומות ירושלים", ציורו של גוסטב דורה, משנת 1866 נְחֶמְיָה בֶּן-חֲכַלְיָה היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון שבתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ונחמיה · ראה עוד »

נחש העמוני

יא שאול מציל את אנשי יבש גלעד מיד נחש העמוני. איור מתוך תנ"ך מורגן. נחש העמוני הוא דמות מקראית, מלך בני עמון בתקופת שאול ודוד.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ונחש העמוני · ראה עוד »

נחש הקדמוני

נחש הקדמוני הוא הנחש שהחטיא את חוה בחטא עץ הדעת המתואר בספר בראשית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ונחש הקדמוני · ראה עוד »

נחשתא בת אלנתן

נְחֻשְׁתָּא בת אלנתן היא דמות מקראית, מירושלים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ונחשתא בת אלנתן · ראה עוד »

נחל נעמן

נַחַל נַעֲמָן, או בשמו העתיק בלוס (משמו של בעל), הוא נחל איתן הזורם בעמק זבולון בישראל ונשפך למפרץ עכו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ונחל נעמן · ראה עוד »

נחל נהלל

נַחַל נַהֲלָל הוא נחל אכזב העובר בגליל התחתון ובעמק יזרעאל, אשר סופו בחיבור לנחל קישון.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ונחל נהלל · ראה עוד »

נחל צלמון

נַחַל צַלְמוֹן הוא נחל בגליל התחתון, המנקז את המורדות הדרומיים-מזרחיים של גוש הרי מירון.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ונחל צלמון · ראה עוד »

נחל תבור

נַחַל תָּבוֹר (בערבית: ואדי אל-בִּירָה) הוא נחל איתן בגליל התחתון, שמוצאו באזור הר כסולות שבהרי נצרת, זורם לכיוון דרום-מזרח ונשפך אל נהר הירדן סמוך לתל שושן, כ-3 ק"מ מדרום לנהריים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ונחל תבור · ראה עוד »

נחל חרמון

נחל הבניאס, אחד ממקורות המים של הכנרת השביל התלוי בנחל חרמון מראה מהנחל בשמורה ראשוני האזרחים מבקרים במעיינות הבניאס, תחילת יולי 1967 נַחַל חֶרְמוֹן (מכונה גם בָּנְיַאס) הוא נחל איתן והוא המזרחי במקורות הירדן.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ונחל חרמון · ראה עוד »

נבטים

מסלולי הנבטים שרידי יישוב בשבטה בעיר הנבטית פטרה החצובה בסלע הנַבַּטִים (כנראה השבט נַבַּתֻ הארמי) היו שבטים שמקורם בחצי האי ערב; הנבטים הופיעו באזור ארץ ישראל כבר בשלהי התקופה הפרסית ותחילת התקופה ההלניסטית (המאה ה-4 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ונבטים · ראה עוד »

נבונאיד

חותם גליל מטרקוטה של נבונאיד העוסק בתיקונים במקדש לאל סין. המוזיאון הבריטי נבונאיד היה מלך בבל, משנת 556 לפנה"ס ועד שנת 539 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ונבונאיד · ראה עוד »

נבוכדנצר השני

מימין, תחריט של נבוכדנאצר השני על מה שנחשב חלק מ"עמודי מגדל בבל". לבנת חרס בבלית מהמאה השישית לפני הספירה נושאת כתובת בכתב יתדות "נבוכדנצר מלך בבל תומך מקדש אסגילה (בבל) ומקדש אֵ־זִידָה (בורסיפה) בנו בכורו של נבופלאסר מלך בבל. מוזיאון הכט חיפה נְבוּכַדְנֶצַּר הַשֵּׁנִי (באכדית: Nabû-kudurri-uṣur) היה מלך בבל בתקופת האימפריה הנאו־בבלית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ונבוכדנצר השני · ראה עוד »

נבי סבלאן

מקאם נבי סבלאן (בערבית: مقامالنّبيّ سبلان, בתעתיק מדויק: מקאם אלנבי סבלאן) הוא אתר מקודש של הדרוזים בישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ונבי סבלאן · ראה עוד »

נגד אפיון

על קדמוּת היהודים (ביוונית: περὶ ἀρχαιότητος Ἰουδαίων) או נגד אַפְּיון (ביוונית: Κατά Απίωνος; בלטינית: Contra Apionem) הוא ספרו הרביעי של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, אשר נכתב זמן לא רב לפני מותו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ונגד אפיון · ראה עוד »

נגד פלאקוס והמשלחת לגאיוס

נגד פְלָאקוּס (ביוונית: Εἰς Φλάκκον, בלטינית: In Flaccum) והמשלחת לגָאיוּס או המלאכות אל קאיוס (יוונית: Περι αρετων και πρεσβειας προς Γαιον, לטינית: De legatione ad Caium), הם צמד חיבורים של פילון האלכסנדרוני המציגים את רדיפת יהודי אלכסנדריה בימיו של גאיוס קיסר (הידוע גם בשם קליגולה), קיסר האימפריה הרומית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ונגד פלאקוס והמשלחת לגאיוס · ראה עוד »

נהרדעא

מפת ערי בבל בזמן התלמוד נְהַרְדְּעָא הייתה עיר בבבל שבה התקיים מרכז יהודי חשוב בימי בית המקדש השני, המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ונהרדעא · ראה עוד »

נומניוס מאפאמיאה

נומניוס מאפאמיאה (יוונית עתיקה: Νουμήνιος ὁ ἐξ Ἀπαμείας) היה פילוסוף יווני שחי באפאמיאה, סוריה ופרח במחצית השנייה של המאה ה-2 לספירה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ונומניוס מאפאמיאה · ראה עוד »

נופך (אבן חן מקראית)

איור של החושן (מהאנציקלופדיה היהודית) נֹפֶךְ היא האבן הראשונה בטור השני בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט יהודה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ונופך (אבן חן מקראית) · ראה עוד »

ניצה גונן

ניצה גונן (נולדה ב-8 בספטמבר 1956) היא יוצרת, תסריטאית, במאית ומפיקה של דרמות טלוויזיה וקולנוע, סרטים תיעודיים ותוכניות טלוויזיה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וניצה גונן · ראה עוד »

ניקולאוס איש דמשק

ניקולאוס איש דמשק (ביוונית: Νικόλαος Δαμασκηνός; 64 לפנה"ס - תחילת המאה ה-1 לספירה) היה סופר יווני, פילוסוף מהאסכולה הפריפטטית והיסטוריון החצר של המלך הורדוס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וניקולאוס איש דמשק · ראה עוד »

נירון קיסר

נירון מאת פרנצ'סקו קביאנקה בגן הקיץ נֵירוֹן קְלַאוּדִיוּס קֵיסָר אוֹגוּסְטוּס גֶרְמָנִיקוּס (בלטינית: Nero Claudius Caesar Augustus Germanicus; 15 בדצמבר 37 – 9 ביוני 68) היה קיסר רומאי, החמישי והאחרון מהשושלת היוליו-קלאודית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ונירון קיסר · ראה עוד »

ניגר איש עבר הירדן

ניגֶר איש עבר הירדן (? - 68 לספירה) היה מצביא יהודי, נציב באדום, ממפקדי הצבא היהודי במרד הגדול.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וניגר איש עבר הירדן · ראה עוד »

סמבטיון

יהודים מחכים על הגדה של נהר הסמבטיון. חלון ויטראז' בכנסייה בעיר פרנקפורט על האודר בגרמניה הסמבטיון (או סבטיון) הוא נהר אגדי שלפי התלמוד והמדרשים, אל הארץ שמעבר לו הוגלו עשרת השבטים על ידי מלך אשור, שלמנאסר החמישי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וסמבטיון · ראה עוד »

סנחריב

סַנְחֵרִיב (באכדית: סִין-אחֵ'-אֵרִבּ, סין ערב.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וסנחריב · ראה עוד »

סנבלט

סַנְבַלַּט או סנבלט החורני (סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי) היה הפחה מטעם ממלכת פרס של פחוות שומרון ומנהיג השומרונים, אשר ישבו בשומרון, בתקופת שיבת ציון.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וסנבלט · ראה עוד »

ספר מקבים א'

ספר מקבים א', נקרא גם בשם ספר חשמונאים א', הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המספר על מרד החשמונאים בממלכה הסלאוקית, ועל ימיה הראשונים של ממלכת החשמונאים, תקופה התחומה בין גזירות אנטיוכוס לבין עלייתו של יוחנן הורקנוס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וספר מקבים א' · ראה עוד »

ספר מקבים ב'

ספר מקבים ב', הידוע גם בשם ספר חשמונאים ב' או קיצור מעשה יהודה, הוא אחד מן הספרים החיצוניים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וספר מקבים ב' · ראה עוד »

ספר מקבים ג'

ספר מקבים ג' הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר אירועים שונים מימי תלמי הרביעי, מלך מצרים (222–205 לפנה"ס): ניסיון חילול בית המקדש, התנכלות ליהודי מצרים והצלתם על ידי אלוהים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וספר מקבים ג' · ראה עוד »

ספר מקבים ד'

דף מתוך גרסה קופטית של ספר מקבים ד' ספר מקבים ד' הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר אירועים שונים מימי גזירות אנטיוכוס, שהוטלו על היהודים על ידי אנטיוכוס הרביעי "אפיפנס" בשנת 167 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וספר מקבים ד' · ראה עוד »

ספר נחמיה

ספר נְחֶמְיָה הוא אחד מספרי התנ"ך, אך על פי החלוקה המסורתית הוא נחשב כחלק מספר עזרא ולא כספר בפני עצמו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וספר נחמיה · ראה עוד »

ספר חנוך א'

מגילה 4Q201 מקומראן, המכילה קטעים מהמקור הארמי של ספר חנוך א'. נפילת מלאכים מורדים מאת פיטר ברויגל האב במוזיאונים המלכותיים לאמנויות יפות של בלגיה ספר חנוך א' הנקרא גם חנוך החבשי, או ספר העירים, הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך, אשר נכתב ככל הנראה בארץ ישראל במאה ה-3 לפני הספירה על ידי מחבר יהודי יחיד או קבוצת מחברים בשפה הארמית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וספר חנוך א' · ראה עוד »

ספר ישעיהו

ספר יְשַׁעְיָהוּ הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך העברי הנכלל במדור הנביאים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וספר ישעיהו · ראה עוד »

ספר יהודית

יהודית עם הראש הכרות של הוֹלוֹפֶרְנֶס (ציור של שארל מלין - 1630) יהודית והולופרנס (ציור של קאראווג'ו. 1598-1599) כשיהודית הגיעה לבתוליה היא הודיעה לעם על מעשיה, הראתה להם את ראשו של הולופרנס והציעה להם לצאת למלחמה (ציור של ז'ולס קלוד זיגלר, 1847) שר צבאו של נבוכדנצר (ציור של קריסטופני אלורי מ -1613) ברקלי) ספר יהודית הוא אחד הספרים החיצוניים לתנ"ך, שעוסק ככל הנראה בתקופת שלטון ממלכת פרס בארץ ישראל (המאות ה-6 עד ה-4 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וספר יהודית · ראה עוד »

ספרות עברית

ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וספרות עברית · ראה עוד »

ספורט ברומא העתיקה

הפעילות הגופנית הספורטיבית ברומא העתיקה הייתה נחלתם של מעטים: אנשי מקצוע מזה ושבויי מלחמה מזה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וספורט ברומא העתיקה · ראה עוד »

סקסטוס לוקיליוס באסוס

סקסטוס לוקיליוס באסוס (בלטינית: Sextus Lucilius Bassus) היה מפקד צבא רומאי, נציב יהודה, ומפקד הלגיון העשירי פרטנסיס בשנים 71–73.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וסקסטוס לוקיליוס באסוס · ראה עוד »

סקר דרום השומרון החדש

מפת אזורי הסקר הארכאולוגי בדרום השומרון סקר דרום השומרון החדש הוא סקר ארכאולוגי שנערך בשנים 2014–2017 בידי ד"ר דביר רביב מאוניברסיטת בר-אילן, ד"ר אהרן טבגר מאוניברסיטת אריאל ובני הר אבן ויבגני אהרונוביץ' מיחידת קצין המטה לארכאולוגיה ביהודה ושומרון.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וסקר דרום השומרון החדש · ראה עוד »

סקיתים

לוחמים סקיתים, מחפירות תל קול'אובה ליד העיר קרץ', חצי-האי קרים (בארמיטאז', סנקט פטרבורג) מיקום ארץ מוצא הסקיתים: בכתום סקיתים (מיוונית עתיקה: ביחיד: Σκύθης, ברבים: Σκύθαι) הם קבוצת עמים ממוצא הודו-אירופי שהתיישבו בין המאה ה-8 לפנה"ס למאה הראשונה לפנה"ס בערבות אוקראינה הדרומית לחופיו של הים השחור.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וסקיתים · ראה עוד »

סרטבה

סָרְטָבַה או אלכסנדריון הוא מבצר קדום ששכן על כיפת הר גבוה, שהעניק את שמו להר, שנקראת "הר סרטבה", או "קרן סרטבה".

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וסרטבה · ראה עוד »

סרדיס

ביזנטיות בסרדיס סרדיס (ב 𐤳𐤱𐤠𐤭𐤣 (ספארד), ביוונית: Σάρδεις, בלטינית: Sardis, בטורקית: Sart) הייתה עיר מהעת העתיקה (נמצאת ליד העיירה סארט של ימינו בטורקיה), ממוקמת במערב אנטוליה (אסיה הקטנה) בקצה מישור הרמוס הפורה ולרגלי הרי תמולוס, על דרך ראשית המחברת את הים האגאי עם טורקיה הפנימית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וסרדיס · ראה עוד »

סלאמה (הגליל)

סלאמה (בערבית: سلامة) הוא יישוב בדואי בגליל המערבי השייך למועצה אזורית משגב והיישוב הגדול במועצה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וסלאמה (הגליל) · ראה עוד »

סלאוקוס הרביעי

סלאוקוס הרביעי (פילופאטור) (ביוונית: Σέλευκος Δ' Φιλοπάτωρ; ככל הנראה 218 לפנה"ס – 175 לפנה"ס) בנם הבכור של אנטיוכוס השלישי ורעייתו לאודיקה השלישית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וסלאוקוס הרביעי · ראה עוד »

סלאוקוס החמישי

סלאוקוס החמישי פילומטור (ביוונית: Σέλευκος Ε΄ ὁ Φιλομήτωρ; מלך בשנת 125/126 לפסה"נ) היה שליט הממלכה הסלאוקית ההלניסטית, בנם הבכור של דמטריוס השני ניקטור וקלאופטרה תאה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וסלאוקוס החמישי · ראה עוד »

סלע (אדום)

סלע העתיקה באזור אדום סלע (אדום) עיר באדום המוזכרת בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וסלע (אדום) · ראה עוד »

סלע אנדרומדה

אנדרומדה נכבלת לסלע - ציור של תיאודור שסריו (Chasseriau Theodore) משנת 1840 סלע אנדרומדה סלע אנדרומדה או סלעו של נוח הוא סלע הבולט מן הים מול חוף יפו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וסלע אנדרומדה · ראה עוד »

סטראבון

סְטְרָאבּוֹן (ביוונית: Στράβων, ידוע יותר בשמו הלטיני סְטְרָאבּוֹ (Strabo); סביבות 64 לפנה"ס - אחרי 21 לספירה), היה מלומד יווני יליד פונטוס, שכתב היסטוריה וגאוגרפיה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וסטראבון · ראה עוד »

סבסטיאן מינסטר

סבסטיאן מינסטר (בגרמנית: Sebastian Münster; 20 בינואר 1488, אינגלהיים – 26 במאי 1552, בזל, שווייץ) היה הומניסט גרמני ואחד מ-15 ההבראיסטים הבולטים בתקופת הרפורמציה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וסבסטיאן מינסטר · ראה עוד »

סגן הכהנים

סגן הכהנים הוא התואר לכהן האחראי על עבודת כל הכהנים בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וסגן הכהנים · ראה עוד »

סוסיתא (אתר ארכאולוגי)

תרשים האתר על שלט במקום משמאל הקתדרלה ומימין לה מבנה הטבלה גדול תוכנית של האתר הארכאולוגי סוסיתא כפי ששורטטה על ידי גוטליב שומאכר ב־1885 תצלום אוויר ממזרח של ההר המשקיף על קיבוץ עין גב והכנרת, מאי 2017 אנדרטה לזכר מפקד מוצב סוסיתא, סגן רמי זית, שנפל במקום ביום העצמאות 1967 עמודים בבזיליקה עטלפים מגיחים ממעבר תת־קרקעי באתר שרידים בסוסיתא תצפית מסוסיתא לעבר קרן עין גב וצפון הכנרת הדקומנוס מקסימוס, רחובה הראשי של העיר 1.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וסוסיתא (אתר ארכאולוגי) · ראה עוד »

סורא

סורא הייתה עיר בדרום בבל, אשר הייתה ממוקמת ממערב לפרת.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וסורא · ראה עוד »

סורג (בית המקדש)

עותק של כתובת הסורג ביוונית – איסור על גויים להיכנס לתחום בית המקדש, מוזיאון רומא כתובת הסורג – המקור, מוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול שבר כתובת הסורג, שמוצג באגף הארכאולוגיה במוזיאון ישראל בירושלים הסורֵג היה מחיצת אבנים נמוכה שניצבה סביב אזור בית המקדש, בבית המקדש השני, ושובצו בה כתובות אזהרה – איסור כניסה בשפות שונות לגויים שביקשו להיכנס אל התחום המקודש.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וסורג (בית המקדש) · ראה עוד »

סולמה של צור

"מעלה הסולם" על הרכס במבט מכביש 89 סולמה של צור או רכס סולם צור הוא רכס הרים מוארך ותלול המשתפל מן הגליל העליון אל הים התיכון, אשר לאורך פסגתו עובר הגבול שבין ישראל ולבנון.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וסולמה של צור · ראה עוד »

סודא

סוּדָא, סוּידַאס (ביוונית ביזנטית: Σοῦδα; בלטינית: Suidae Lexicon; Suda, Suidas) הוא מעין לקסיקון כתוב יוונית ששרד מן התקופה הביזנטית (שלהי המאה העשירית לספירה).

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וסודא · ראה עוד »

סכנין (יישוב עתיק)

סכנין היה יישוב יהודי גדול בגליל התחתון שהתקיים בתקופות בית שני, המשנה והתלמוד במקום בו שוכנת היום העיר סח'נין.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וסכנין (יישוב עתיק) · ראה עוד »

סיקריקון

במשנה, בתוספתא, ובתלמוד הוזכרו בכמה הקשרים סִיקְרִיקוֹן וסִיקָרִין.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וסיקריקון · ראה עוד »

סיקריים

פגיון סיקה מהמאה הראשונה לפני הספירה. הסִיקָרִיִים (מלטינית: Sicarii; בספרות המאוחרת נקראו גם: סִיקְרִיקִים) היו קנאים קיצוניים שהתבלטו בתקופת המרד הגדול של יהודה נגד הכובשים הרומאים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וסיקריים · ראה עוד »

ע'ריאן

ע'ריאן היא עיר הממוקמת בחלק הצפון־מערבי של לוב, במחוז ג'בל אל גרבי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וע'ריאן · ראה עוד »

עמק איילון

מנזר השתקנים שרידי הכנסיות באמאוס ניקופוליס אנדרטה לזכר חטיבת אלכסנדרוני שלחמה בלטרון אתר ההנצחה "יד לשריון" עמק איילון הוא עמק השוכן בדרך שבין ירושלים לתל אביב.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ועמק איילון · ראה עוד »

עמק שווה

עמק שווה הוא שמו של מקום פגישתם של אברהם ומלך סדום עם מלכי-צדק מלך שלם לאחר מלחמת ארבעת המלכים את החמישה, והוא מזוהה בתורה עם עמק המלך:.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ועמק שווה · ראה עוד »

עמק החולה

מושלג ג'מוסים בשמורת החולה שדה חיטה בעמק החולה, על רקע החרמון, מרץ 2007 עמק החוּלָה הוא עמק מישורי בצפון ארץ ישראל, התופס את מרבית שטחה של "אצבע הגליל".

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ועמק החולה · ראה עוד »

עמלק

הוצאתו להורג של אגג, מלך העמלקים, בידי שמואל הנביא. תחריט של גוסטב דורה עמלק הוא עם או שבט הנזכר במקרא.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ועמלק · ראה עוד »

עמון

830 לפנה"ס, ממלכת עמון מימין לגבולותיה של ממלכת ישראל, בצבע לילך דמות של איש עמוני, פסל מהמאה ה-8 לפנה"ס בני עמון (בעמונית: 𐤁𐤍𐤏𐤌𐤍 – בנעמן; באשורית: וכן או ba-an-am-ma-na) הם עם שמי צפון־מערבי קדום שחי בממלכה הקרויה על שמו בעבר הירדן, שבירתה היתה רבת עמון, בעיקר בתקופת הברזל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ועמון · ראה עוד »

עפני

עָפְנִי, או הָעָפְנִי הייתה עיר בתקופת המקרא.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ועפני · ראה עוד »

עפרה (שבט בנימין)

עָפְרָה היא עיר מקראית בנחלת שבט בנימין שמקובל לזהותה עם הכפר טייבה שנמצא כקילומטר אחד דרומית מהר בעל חצור.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ועפרה (שבט בנימין) · ראה עוד »

עקרבת

עקרבים או עקרבת (בלועזית: Acrabatenam) הייתה עיר יהודית קדומה ביהודה בתקופת הבית השני.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ועקרבת · ראה עוד »

עקרבה

עקרבה (ערבית: عقربا; תעתיק מדויק: עקרבא) היא עיירה פלסטינית בנפת שכם, הממוקמת כ-13 ק"מ דרומית-מזרחית לשכם, וכ־7 ק"מ ממזרח לצומת תפוח, בשומרון.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ועקרבה · ראה עוד »

עראבה

עראבה (בערבית: عرابة) היא עיר ערבית-מוסלמית במחוז הצפון בישראל, בבקעת סכנין, בצפון הגליל התחתון המרכזי (לב הגליל), כ-7 ק"מ מדרום-מזרח לכרמיאל, כק"מ אחד ממזרח לסח'נין וכק"מ אחד ממערב לדיר חנא.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ועראבה · ראה עוד »

ערפה

יד ציור מעשה ידי ויליאם בלייק מוצג בגלריה לאמנות בסאות'המפטון עָרְפָּה היא דמות מקראית משנית המופיעה במגילת רות.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וערפה · ראה עוד »

ערקא

ערקא (בערבית: عرقا, במכתבי אל-עמארנה עַרקַתַ וגם עִרקַתַ, בתעודות אשוריות ערקה, בתנ"ך עַרְקִה), הוא כפר בצפון לבנון השוכן 22 ק"מ מצפון-מזרח לטריפולי ליד החוף.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וערקא · ראה עוד »

ערב (יישוב עתיק)

ערב הייתה עיר יהודית בתקופת בית שני המשנה והתלמוד, לפני הכיבוש הערבי הייתה במקום אוכלוסייה נוצרית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וערב (יישוב עתיק) · ראה עוד »

ערביי ארץ ישראל

מפת ארץ ישראל הביזנטית במאה ה-7, בעת הכיבוש הערבי ערביי ארץ ישראל, ערביי דרום-סוריה או ערביי פלשתינה (באנגלית: Arabs of Palestine; בערבית: عرب فلسطين) היו השמות המקובלים לערבים תושבי ארץ ישראל טרם השתרשות הלאומיות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וערביי ארץ ישראל · ראה עוד »

ערי שיירות

ערי שיירות היו תחנות מעבר לשיירות אשר הובילו סחורות מעיר לעיר והתקיימו עד סוף התקופה הרומאית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וערי שיירות · ראה עוד »

עשרת השבטים

נחלות שבטי ישראל עשרת השבטים הם חלק משנים עשר שבטי ישראל, אשר לפי המסורת המקראית הוגלו לאחר כיבוש ממלכת ישראל בידי אשור ומאז לא נודע גורלם.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ועשרת השבטים · ראה עוד »

עשרת הדיברות

ציור של משה ואהרן עם לוחות הברית עליהם כתובים עשרת הדברות עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הם רשימה של עשרה ציוויים דתיים ומוסריים, שעל פי המקרא נאמרו על ידי אלוהים לעם ישראל במעמד הר סיני, ונמסרו למשה על ידי אלוהים כשהם כתובים על לוחות הברית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ועשרת הדיברות · ראה עוד »

עשרת הדיברות (סרט, 1956)

צ'רלטון הסטון בתפקיד משה עשרת הדיברות (באנגלית: The Ten Commandments) הוא סרטו האחרון של הבמאי ססיל ב. דה-מיל משנת 1956.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ועשרת הדיברות (סרט, 1956) · ראה עוד »

עשתרת

עַשְׁתָּרְתּ (באוגריתית: 𐎓𐎘𐎚𐎗𐎚 – עתֿתרת, בפיניקית: 𐤏𐤔𐤕𐤓𐤕 – עשתרת) הידועה בניקוד המקרא כעַשְׁתֹּרֶת, ומכונה גם מלכת השמים (בפיניקית: 𐤌𐤋𐤊𐤕) היא אלה חשובה במיתולוגיה הכנענית והפיניקית, שאומצה גם בתרבויות שכנות.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ועשתרת · ראה עוד »

על אישים מפורסמים (הירונימוס)

Master Theodoric, סביבת 1370 על אישים מפורסמים (בלטינית: De Viris Illustribus) הוא אוסף ביוגרפיות קצרות של 135 מחברים, שנכתבו בלטינית במאה ה-4 על ידי אב הכנסייה הירונימוס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ועל אישים מפורסמים (הירונימוס) · ראה עוד »

עלילת אנטיוכוס

עלילת אנטיוכוס הייתה עלילה אנטישמית שהופצה בזמן המרד הגדול (66–70 לספירה) באנטיוכיה (כיום אנטקיה) בירת סוריה, על ידי אנטיוכוס, שהיה בנו של ראש הקהילה היהודית והמיר את דתו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ועלילת אנטיוכוס · ראה עוד »

עלילת קורבן האדם

עלילת קורבן האדם הייתה עלילה שהופצה נגד היהודים בעת העתיקה ולפיה היהודים מקריבים קורבנות אדם, ובפרט בבית המקדש שלהם, ונוהגים בקניבליזם.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ועלילת קורבן האדם · ראה עוד »

עלילת דם

תיאור עלילת דם שהתרחשה כביכול ברגנסבורג בשנת 1476. האיור משנת 1627. היהודים בתמונה מקיזים את דמם של ילדים נוצרים ואוגרים אותו לקראת הפסח. עלילת דם היא האשמה שקרית אנטישמית כלפי יהודים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ועלילת דם · ראה עוד »

עלילת המצורעים

עלילת המצורעים הייתה עלילה שהופצה נגד היהודים בעת העתיקה ולפיה אבותיהם של היהודים היו מצרים מוכי צרעת שגורשו בשל כך ממצרים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ועלילת המצורעים · ראה עוד »

עלילת החמור

האל המצרי סת, שאחד מייצוגיו היה חמור. תבליט מקיר מקדש אדפו במצרים. עלילת החמור הייתה עלילה, שהופצה נגד היהודים בעת העתיקה לפיה אלוהי היהודים זוהה עם החמור.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ועלילת החמור · ראה עוד »

עזרא הסופר

דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ועזרא הסופר · ראה עוד »

עזרא החיצוני

קטע מפרק ב' מספר עזרא החיצוני, ביוונית, מהמאה ה-4, מתוך Codex Vaticanus המצוי בספריית הוותיקן עזרא החיצוני הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך המיוחס לעזרא הסופר, לצד חזון עזרא.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ועזרא החיצוני · ראה עוד »

עזרת נשים (בית המקדש)

עזרת הנשים בחזית המקדש. דגם בית המקדש השני מצוי במוזיאון ישראל. מקום עזרת נשים בבית המקדש (בכחול)עזרת נשים – השטח המזרחי של חצר בית המקדש, בין החומה הפנימית לעזרה (השם הכולל לעזרת ישראל ועזרת כהנים).

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ועזרת נשים (בית המקדש) · ראה עוד »

עזריה מן האדומים

רבי עזריה בן משה מן האדומים (דה רוסי - באיטלקית: Bonaiuto de' Rossi; 1513 בקירוב, מנטובה – 1578, פרארה) היה למדן, היסטוריון וחוקר יהודי-איטלקי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ועזריה מן האדומים · ראה עוד »

עבדת הראשון

עבדת הראשון היה מלך נבטי ששלט בממלכה הנבטית כנראה בין השנים 85-96 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ועבדת הראשון · ראה עוד »

עבדות בתנ"ך

אנגלו-סכסוני מעצם לווייתן מהמאה ה-8, שגבו מתאר את שעבוד העם היהודי בצד ימין למטה. העבדות בתנ"ך מתוארת בטקסטים רבים ומשקפת מנהג נפוץ בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ועבדות בתנ"ך · ראה עוד »

עדיה חורון

עדיה גור, שהשתמש בשם העט עדיה חורון (או ע. ג. חורון – עדיה גור חורון, ונודע גם בשמות עדיה גורביץ'; 1907 – 21 בספטמבר 1972) היה חוקר, היסטוריון, בלשן והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ועדיה חורון · ראה עוד »

עונש מוות ביהדות

עונש מוות הוא אחת מצורות הענישה החמורות ביותר שיכולה החברה להטיל על מבצע עבירה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ועונש מוות ביהדות · ראה עוד »

עופר גורן

עופר ניסים גורן (נולד ב-י"ז בכסלו ה'תשכ"ו, 11 בדצמבר 1965 בבית שמש) הוא פנטומימאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ועופר גורן · ראה עוד »

עוזיהו

עֻזִּיָּהוּ או עֲזַרְיָהוּ (באכדית: az-ri-ya-ú או az-ri-ya-a-úHayim Tadmor, The Inscriptions of Tiglath-Pileser III, King of Assyria (Jerusalem: Israel Academy of Sciences and Humanities, 1994), p. 76) היה מלך יהודה, בנו של אמציה, שימש כעוצר בשנים 785 לפנה"ס עד 769 לפנה"ס, וכמלך בשנים 769 לפנה"ס עד 733 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ועוזיהו · ראה עוד »

עוג'ה א-תחתא

עוג'ה א-תחתא ב-1969 אמת המים היבשה ממעיין עוג'ה אמת המים ממעיין עוג'ה עוג'ה א-תחתא (בערבית: العوجا) היא עיירה השוכנת כ-10 ק"מ מצפון ליריחו, בגובה של 230 מטרים מתחת לגובה פני הים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ועוג'ה א-תחתא · ראה עוד »

עכברה

רחוב בכפר עַכְבָּרָה (בכתבי חז"ל גם: עַכְבְּרָא, בערבית: عكبرة, מהמילה העברית עכבר) היא שכונה של העיר צפת, השוכנת ממערב לנחל עכברה ומדרום לכביש 89.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ועכברה · ראה עוד »

עין עיטם

התוואי המפותל של האמה התחתונה (אדום) ושל האמה העליונה (סגול) עין עיטם הוא מעיין באזור ירושלים הנזכר בדברי חז"ל, שממנו הגיעו מים לבית המקדש, למילוי המקוואות ולמטרות נוספות.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ועין עיטם · ראה עוד »

עין רוגל

עֵין רוֹגֵל היה אחד ממקורות המים של ירושלים הקדומה, בנקודת המפגש של שלושת הוואדיות המקיפים את העיר - נחל קדרון, הגיא וגיא בן הינום.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ועין רוגל · ראה עוד »

עין גנים (אתר מקראי)

עֵין גַּנִּים הוא אתר מקראי מתקופת התנחלות השבטים שבו הייתה עיר הלויים עין גנים בנחלת שבט יששכר (ספר יהושע י"ט, כא / כ"א, כט).

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ועין גנים (אתר מקראי) · ראה עוד »

עין גדי (יישוב עתיק)

אזור עין גדי כיום בית הכנסת העתיק בעין גדי יעל במערות נחל דוד עֵין גֶּדִי היה יישוב עתיק ומרכזי לחופו המערבי של ים המלח, ושרידיו, בית הכנסת העתיק מהמאה השישית עם רצפת פסיפס מהמרשימות בארץ ישראל, מעידים על רצף התיישבות יהודית באזור של מעל 1,300 שנה, החל מהמאה ה-7 לפנה"ס ועד המאה ה-6 לספירה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ועין גדי (יישוב עתיק) · ראה עוד »

עינות סלוקיה

עינות סֶלוקיה (Seleucia), המוכרים גם בשם עינות עדן ועין קצביה (בעבר נקראו בשם "עִין נֻץ אַ-דוּניא", כלומר "עין חצי העולם", בפי יהודי הגולן, ובהשפעת לשונם הארמית כונה "עין עלמיא" כמשחק מילים ארמי עם התיבות "מים" ו"עולמות"), הם מעיינות הנובעים באזור צומת קצרין דרום (קצביה) במרכז רמת הגולן ומימיהם שימשו בעבר לשאיבה על ידי חברת המים המינרלים מי עדן.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ועינות סלוקיה · ראה עוד »

עיר דוד

עיר דוד, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני מפת עיר דוד על תצלום אווירי ממוזער עיר דוד היא אתר ארכאולוגי שבו שכנה ירושלים הקדומה החל מראשית ימיה, בתקופת הברונזה התיכונה, ועד אמצע ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ועיר דוד · ראה עוד »

עיראק אל-אמיר

תבליט אריה על מבנה הפאביליון צילום המצוק שעשה קלוד קונדר בסקר בשנת 1881 תוכנית כללית של קצר אל עבד נעשה על ידי קלוד קונדר בשנת 1881 http://cnes.cla.umn.edu/courses/archaeology/IraqElEmir/IraqElEmirCaveInscription.html צילום הכתובת באתר האינטרנט של אוניברסיטת מינסוטה עיראק אל-אמיר (בערבית: عراق الأمير) הוא אתר ארכאולוגי שנמצא בירדן בין רבת עמון ונהר הירדן.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ועיראק אל-אמיר · ראה עוד »

עיטם (עיר מקראית)

נחלות שבטי ישראל בריכות שלמה וח'רבת אלח'וח' בשנת 1890 לערך - מיקומה המשוער של העיר עיטם. עֵיטָם הייתה עיר מקראית בנחלת שבט יהודה, ככל הנראה באזור בריכות שלמה, דרומית-מערבית לבית לחם.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ועיטם (עיר מקראית) · ראה עוד »

פאן-בבילוניזם

מפה המציגה את אזור הסהר הפורה (באדום), מרחב גאוגרפי ותרבותי בו קוימו קשרי גומלין בין קהילות, ערים וממלכות במשך אלפי שנים. סיפור אתרחסיס הבבלי על בריאת האדם והמבול, כתוב על לוח בכתב יתדות איור של חזון יחזקאל בו נראים כרובים ומרכבת אש, מוטיבים מן המיתולגיה הבבלית פאן-בבילוניזם (Panbabylonism) היא אסכולה במדע הדתות, אנתרופולוגיה ולימודי תרבות הטוענת שהתרבויות והדתות של המזרח התיכון והציוויליזציה שלהן בכללותה נגזרות במקור ממיתוסים בבליים שבתורם היו מבוססים על.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופאן-בבילוניזם · ראה עוד »

פארק עדולם

פארק עדולםפארק עֲדֻלָּם, או בשמו המלא פארק מערות עדולם, הוא פארק במזרח שפלת יהודה בחבל עדולם, המכיל שרידים ארכאולוגיים מתקופות שונות.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופארק עדולם · ראה עוד »

פארק קנדה

מפת פארק קנדה ואזור לטרון תצפית מדרך בורמה: מראה כללי של פארק קנדה מימין לכביש 1. ברקע הקרוב העיר מודיעין-מכבים-רעות, וברקע הרחוק גוש דן אגם קטן בפארק קנדה בית הקשתות בפארק קנדה פארק קנדה (בשמו המלא פארק איילון-קנדה) הוא פארק השוכן ממזרח לעמק איילון, והמשתרע על-פני שטח של 12,000 דונם.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופארק קנדה · ראה עוד »

פסאודו-הגסיפוס

פסאודו-הגסיפוס (Pseudo-Hegesippus) הוא כינויו המקובל של מעבּד מהמחצית השנייה של המאה ה-4 של הספר "מלחמת היהודים" (המאה ה-1 לספירה) מאת ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופסאודו-הגסיפוס · ראה עוד »

פצאל (בית הורדוס)

פַצָאֵל (ביוונית: Φασάηλος; 77 – 40 לפנה"ס) היה נסיך מבית הורדוס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופצאל (בית הורדוס) · ראה עוד »

פצאליס

פַֿצָאֵלִיס (ביוונית: Φασαηλίς, Phasaelis) הייתה עיר בבקעת הירדן, שהוקמה בסוף המאה ה-1 לפנה"ס על ידי הורדוס, מלך יהודה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופצאליס · ראה עוד »

פקיעין

בכיכר המרכזית והעתיקה ביישוב בית משפחת זינאתי - שומרי בית הכנסת העתיק אכסניית "פקיעין לנצח" שעלתה באש באוקטובר 2007 פסל היונים בכניסה הצפונית לפקיעין פסל סולטאן אל-אטרש (משמאל) בכיכר המעיין בפקיעין פְּקִיעִין (בערבית: البقيعة, אלְ-בֻקַיְעַה) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופקיעין · ראה עוד »

פראיה (חבל ארץ)

במאה הראשונה לספירה פראיה (ביוונית: Περαία, פּרָאיָה או פֶּרַיְאָה; לטינית: Peraea, פֶּרֵיאָה; תרגום: "הארץ אשר ממול") הוא שמו, במקורות היווניים, של חבל ארץ מיושב יהודים בעברו המזרחי של נהר הירדן בתקופה החשמונאית ובתקופה הרומית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופראיה (חבל ארץ) · ראה עוד »

פרס טשרניחובסקי

פרס טשרניחובסקי לתרגום מופת הוא פרס המוענק על ידי עיריית תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופרס טשרניחובסקי · ראה עוד »

פרג האופיום

פרג האופיום, פרג תרבותי או פרג מרדים (שם מדעי: Papaver somniferum) הוא מין של פרג.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופרג האופיום · ראה עוד »

פרדסטינציה

פרדסטינציה (תורת הגזירה הקדומה) היא מונח בתאולוגיה הנוצרית שפירושו חריצת גורלה של הנפש לגיהנום או לגן עדן, לפי החלטה מראש של האל ללא תלות במעשיו של האדם.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופרדסטינציה · ראה עוד »

פרושים

"הפרושים מאשימים את ישוע", דוצ'ו, בערך 1310. פרושים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות במחצית השנייה של תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופרושים · ראה עוד »

פרוטה (מטבע עתיק)

"פרוטה" של המלך אגריפס הראשון פְּרוּטָה היא מטבע המוזכרת במשנה ובגמרא כמטבע בעל ערך קטן מאוד.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופרוטה (מטבע עתיק) · ראה עוד »

פרובינקיה מצרים

שטח מצרים באדום מתוך האימפריה הרומית מצרים (בלטינית: Aegyptus; ביוונית קוינה: Αἴγυπτος; איגיפטוס) הייתה פרובינקיה רומאית למן סיפוחה ב-30 לפנה"ס עד כיבושה על ידי הערבים ב-641.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופרובינקיה מצרים · ראה עוד »

פרובינקיה סוריה

מפת פרובינקיה סוריה פרובינקיה סוריה (ביוונית: Συρίας; בלטינית: SYRIA) הייתה פרובינקיה רומית שהוקמה לאחר כיבושיו של פומפיוס במזרח התיכון בשנת 64 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופרובינקיה סוריה · ראה עוד »

פרובינקיה יודיאה

מפת פרובינקיה יודיאה פרובינקיה יוּדַיְאָה (יהודה; ביוונית: Ἰουδαία, Ioudaia; בלטינית: Iudaea) הייתה פרובינקיה רומית שהשתרעה על חלק מהאזורים שהשתייכו לפני כן לממלכת החשמונאים ולממלכה ההרודיאנית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופרובינקיה יודיאה · ראה עוד »

פרויקט סינון העפר מהר הבית

פרויקט סינון העפר מהר הבית הוא מיזם ארכאולוגי שמטרתו סינון ומחקר של שפכי עפר שהוצאו מהר הבית ללא חפירת הצלה מקדימה, או פיקוח ובדיקה ארכאולוגית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופרויקט סינון העפר מהר הבית · ראה עוד »

פריגיה

פריגיה (ביוונית: Φρυγία - "פרייה"; בטורקית: Frigya) הייתה ממלכה במערב חלקה המרכזי של אסיה הקטנה שנמצא בימינו במערב טורקיה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופריגיה · ראה עוד »

פתילת המדבר הגדולה

פְּתִילַת הַמִּדְבָּר הַגְּדוֹלָה (שם מדעי: Calotropis procera, המכונה גם תַּפּוּחַ סְדוֹם) מין עץ ממשפחת ההרדופיים בגובה של 2-5 מטרים, שגדל בצפון אפריקה, באפריקה הטרופית, בדרום-מערב אסיה ובהודו-סין.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופתילת המדבר הגדולה · ראה עוד »

פלאביוס

#הפניה יוסף בן מתתיהו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופלאביוס · ראה עוד »

פלאוויוס יוספוס

#הפניה יוסף בן מתתיהו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופלאוויוס יוספוס · ראה עוד »

פלביוס

#הפניה יוסף בן מתתיהו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופלביוס · ראה עוד »

פלג (דמות מקראית)

פֶּלֶג הוא דמות מקראית המוזכרת בספר בראשית י', כ"ה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופלג (דמות מקראית) · ראה עוד »

פלוטרכוס

דמותו של פלוטרכוס כפי שהוצגה באיור למהדורה הצרפתית של כתביו, המאה ה-16 פּלוּטַרכוֹס (ביוונית: Πλούταρχος, בלטינית: Plutarchus; נולד בסביבות 46 לספירה וחי עד 120-125 לספירה) היה פילוסוף, היסטוריון ומסאי יווני.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופלוטרכוס · ראה עוד »

פטרה

פטרה (ביוונית Πέτρα, "פטרוס" - אבן, בערבית: اَلْبَتْرَاء או اَلْبَتْرَا) היא עיר נבטית קדומה המפורסמת בארמונות הקבורה שלה החצובים באבן החול של הרי אדום, ומכאן שמה בעברית הסלע האדום.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופטרה · ראה עוד »

פטרוס קומסטור

פטרוס קומסטור, איור של Rambures Master למהדורה של ה-Historia Scholastica, סביב 1470 פטרוס קומסטור (בלטינית: Petrus Comestor; בצרפתית: Pierre le Mangeur מילולית: פטר הזולל, בהוראת "זולל ספרים", מרוב תאוותו לקריאה; מת ב-1178) היה תאולוג נוצרי יליד צרפת.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופטרוס קומסטור · ראה עוד »

פטרוס קונאוס

פֶּטְרוּס קוּנֶאוּס (בהולנדית: Petrus Cunaeus; 1586 – 2 בדצמבר 1638) היה שם העט של החוקר הנוצרי ההולנדי פֶּטֶר וַאן דֶר קוּן.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופטרוס קונאוס · ראה עוד »

פונטיוס פילאטוס

פונטיוס פילאטוס (בלטינית: Pontius Pilatus; ביוונית: Πόντιος Πιλᾶτος) היה נציב יהודה, לפחות בין השנים 26 עד 36 לספירה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופונטיוס פילאטוס · ראה עוד »

פוסידוניוס

פוסידוניוס מרודוס או מאפמאה (ביוונית: Ποσειδώνιος ο Ροδος או Ποσειδώνιος ὁ Ἀπαμεύς; 135 לפנה"ס לערך – 51 לפנה"ס) היה פילוסוף סטואי, פוליטיקאי, אסטרונום, גאוגרף, היסטוריון ומורה יווני, שנחשב לאיש האשכולות הגדול של דורו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופוסידוניוס · ראה עוד »

פורפיריוס

פורפיריוס (ביוונית: Πορφύριος, בלטינית: Porphyrios; נקרא גם: פורפירי מצור; בערך 233–309 לספירה) היה פילוסוף נאופלאטוני ממוצא סורי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופורפיריוס · ראה עוד »

פורקיוס פסטוס

פורקיוס פסטוס (בלטינית: Porcius Festus) היה נציב יהודה מטעם הרומאים בין השנים 60 עד 62 לספירה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופורקיוס פסטוס · ראה עוד »

פורים

אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופורים · ראה עוד »

פולמון השני

מרקוס אנטוניוס פולמון פיתודורוס (ביוונית: Μάρκος Ἀντώνιος Πολέμων Πυθόδωρος; 12/11 לפנה"ס - 74 לספירה), הידוע גם כפולמון השני, היה נסיך הממלכה של בוספורוס הקימרי, פונטוס, קיליקיה וקפדוקיה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופולמון השני · ראה עוד »

פולמוס וארוס

פולמוס וארוס (מיוונית: מלחמת וארוס) הוא הכינוי של מספר מרידות שפרצו ביהודה עם מותו של המלך הורדוס, בתקופת הנציב הרומי בסוריה, פובליוס קווינקטיליוס וארוס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופולמוס וארוס · ראה עוד »

פוליביוס

פּוֹלִיבְּיוּס (ביוונית: Πολύβιος; בערך 203 לפנה"ס עד 120 לפנה"ס) היה היסטוריון יווני במאה ה-2 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופוליביוס · ראה עוד »

פוט

פּוּט הוא דמות מקראית הנזכרת בספר בראשית כבנו השלישי מתוך ארבעה של חם בן נח.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופוט · ראה עוד »

פובליוס פטרוניוס

פובליוס פטרוניוס (לטינית: Publius Petronius) היה מדינאי רומאי בעל ניסיון מדיני רב.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופובליוס פטרוניוס · ראה עוד »

פובליוס קווינקטיליוס וארוס

"וארוס המובס", פסל גרמני מודרני פּוּבְּלִיוּס קְווִינְקְטִילִיוּס וַארוּס (46 לפנה"ס – 9 לספירה) היה פוליטיקאי ומצביא רומאי, בימי אוגוסטוס קיסר.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופובליוס קווינקטיליוס וארוס · ראה עוד »

פינחס בן שמואל מכפר חבתא

פינחס בן שמואל מכפר חבתא (או "חפתא", או Aphthia) היה הכהן הגדול האחרון שכיהן בבית המקדש השני לפני חורבנו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופינחס בן שמואל מכפר חבתא · ראה עוד »

פיניקים

עיקר המושבות הפיניקיות באגן הים התיכון (בצהוב)Ship Sarcophagus)פיניקים (מיוונית: Φοίνικες, פֿוֹינִיקֶס) הוא שם יווני לכנענים שישבו על חוף הלבנט.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופיניקים · ראה עוד »

פירורא

פירורא (ביוונית: Φερώρας, פֶרוֹראס; המאה ה-1 לפנה"ס - 5 לפנה"ס) היה אחיו של הורדוס מלך יהודה, טטרארכוס (נסיך) באישור הרומאים, שהסתבך בשורת קנוניות מורכבות בחצר המלוכה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופירורא · ראה עוד »

פישון

איור מהמאה ה-12 המתאר את ארבעת הנהרות היוצאים מגן העדן. פִּישׁוֹן הוא נהר מקראי המוזכר בספר בראשית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופישון · ראה עוד »

פיל מלחמה

קרתגי במלחמת העולם הראשונה השתמשו בפילים כדי לגרור ציוד כבד פיל מלחמה היה נשק חשוב שהיה נפוץ בעולם העתיק ובימי הביניים במזרח התיכון ובמזרח הרחוק.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופיל מלחמה · ראה עוד »

פילון (משורר)

פילון (ביוונית: Φίλων; 225–158 לפנה"ס לערך) היה משורר וסופר יהודי הלניסטי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופילון (משורר) · ראה עוד »

פילון האלכסנדרוני

פילון האלכסנדרוני (ביוונית: Φίλων ὁ Ἀλεξανδρεύς, בעברית מכונה ידידיה; נולד בין השנים 20–13 לפנה"ס לערך, ונפטר לא לפני שנת 45) היה פילוסוף יהודי-הלניסטי שחי באלכסנדריה בימי הקיסרות הרומית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופילון האלכסנדרוני · ראה עוד »

פיליפוס (בית הורדוס)

פיליפּּוס (ביוונית: Φίλιππος; נפטר בשנת 34 לספירה), בנו של הורדוס מאשתו קלאופטרה הירושלמית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופיליפוס (בית הורדוס) · ראה עוד »

פייר וידאל-נאקה

פייר וידאל-נאקה (בצרפתית: Pierre Vidal-Naquet; 23 ביולי 1930 – 29 ביולי 2006) היה היסטוריון צרפתי-יהודי, מומחה לחקר יוון העתיקה, אך התעניין (והיה מעורב עמוקות) גם בהיסטוריה העכשווית, ובמיוחד במלחמת העצמאות של אלג'יריה, שבמהלכה התנגד לשימוש בעינויים על ידי הצבא הצרפתי, פעל נגד הדיקטטורה של משטר הקולונלים ביוון ותמך במאמצי השלום בסכסוך הערבי-ישראלי במזרח התיכון, וטען כבר בשנת 1967 בעד הצורך בהקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ופייר וידאל-נאקה · ראה עוד »

צמחונות וטבעונות ביהדות

דתיים בהפגנה נגד צריכת מוצרים מהחי, 2016 ביהדות מספר גישות לצמחונות ולטבעונות.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וצמחונות וטבעונות ביהדות · ראה עוד »

צפת

כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וצפת · ראה עוד »

צליבת ישו

צליבת ישו, מעשה ידי ג'נבטיסטה טייפולו (1745-1750) הצליבה, מבט מן הצלב, מעשה ידי ג'יימס טיסו (1894–1896). פתחה של מערת הקבר נראה במרכז הציור לפי ארבע הבשורות בברית החדשה, צליבת ישו ומותו על הצלב, הם האירועים שסיימו את חייו הארציים לקראת קימתו לתחייה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וצליבת ישו · ראה עוד »

צליבה

גנבים צלובים על עצים. ציור מאת אנטונלו דה מסינה משנת 1475 צליבה היא שיטה עתיקה להוצאה להורג בה נקשר או ממוסמר המוצא להורג לצלב עשוי מעץ, ומושאר בתנוחה זו עד מותו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וצליבה · ראה עוד »

צבי אילן

צבי אילן (בַּאוּם) (14 במאי 1936 – 17 בפברואר 1990) היה ארכאולוג, סופר, עיתונאי וחוקר ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וצבי אילן · ראה עוד »

צדוקים

הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וצדוקים · ראה עוד »

צוער (עיר מקראית)

א-צאפי, מיקום משוער של צוער. מבט מנחל פרס צֹעַר (מוכרת גם בשם הרומאי Zoara) היא עיר הנזכרת במקרא כעיר היחידה מערי כיכר הירדן ששרדה במהפכת סדום ועמורה, ונזכרת במקורות רבים לאורך תקופות ההיסטוריה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וצוער (עיר מקראית) · ראה עוד »

צור (לבנון)

צוֹר (מפיניקית: 𐤑𐤓, צר; ביוונית: Τύρος – טִירוֹס; בצרפתית: Tyr, טִיר; בערבית: صُوْر, צוּר) היא עיר עתיקה, מהערים הפיניקיות המרכזיות ביותר, והעיר הרביעית בגודלה בלבנון.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וצור (לבנון) · ראה עוד »

ציפורי (יישוב עתיק)

"והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל", פרק 9: רומא בירושלים, הערוץ הראשון מבט אווירי צִפּוֹרִי הייתה עיר עתיקה במרכז הגליל התחתון, חמישה קילומטרים מצפון־מערב לנצרת.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וציפורי (יישוב עתיק) · ראה עוד »

ציר הזמן של האנטישמיות

ציר הזמן שלהלן מתאר עדויות למעשים אנטישמיים כלפי יהודים כקבוצה דתית או אתנית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וציר הזמן של האנטישמיות · ראה עוד »

ציבא

א איור מתוך תנ"ך מורגן, דוד בורח מירושלים וציבא נער מפיבושת בא לקראתו צִיבָא הוא דמות מקראית, המתוארת בספר שמואל כעבד שאול המלך, ולאחר מכן כעבד לנכדו מפיבושת.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וציבא · ראה עוד »

צידון

צִידוֹן (בפיניקית: 𐤑𐤃𐤍, צדן; בסורית: ܨܝܕܘܢ, צידון; בערבית صَيْدونْ צַיְדון או صيدﺍ צַיְדָא) היא העיר השלישית בגודלה בלבנון.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וצידון · ראה עוד »

קאנוניזציה של כתבים

משמעותה היסודית של קאנוניזציה היא תהליך איסופם וגיבושם הסופי של כתבים לקובץ סגור שאין מוסיפים עליו ואין גורעים ממנו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקאנוניזציה של כתבים · ראה עוד »

קאסטור מרודוס

קאסטור מרודוס (ביוונית: Κάστωρ ὁ Ῥόδιος), הידוע גם כקאסטור ממסאליה או קאסטור מגלאטיה על פי הסודא, היה מדקדק ורטוריקן יווני.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקאסטור מרודוס · ראה עוד »

קאסיודורוס

פאביוס מאגנוס אורליוס קאסיודורוס סנאטור (בלטינית: Flavius Magnus Aurelius Cassiodorus Senator; 485 לערך – 585 לערך), המוכר כקאסיודורוס, היה מדינאי, סופר ואחד האבות המייסדים של תרבות ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקאסיודורוס · ראה עוד »

קארדו

הקארדו בפטרה קארדו (לטינית: Cardo) הוא כינויו של הציר הראשי שחצה ערים ומחנות צבא ברחבי האימפריה הרומית מצפון לדרום.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקארדו · ראה עוד »

קאלוניה

מפה של אזור ירושלים משנת 1943 שמראה את מיקום הכפר (בפינה הצפון מערבית של המפה) קאלוניה (בערבית: قالونيا או كالونيا, תעתיק מדויק: קאלוניא או כאלוניא, על פי הכתיב החלופי) היה כפר ערבי בהרי ירושלים, על הגדה המערבית של נחל שורק.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקאלוניה · ראה עוד »

קאטויקיה

קאטויקיה (ביוונית: κατοικία) היה כינוי למושבה צבאית של מצרים התלמיית והממלכה הסלאוקית בתקופה ההלניסטית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקאטויקיה · ראה עוד »

קנאים (בית שני)

קנאים (ביוונית: Ζηλωτής, תעתיק: זֵלוֹטֵס) הוא שם כולל למורדים שפעלו בירושלים בתקופת המרד הגדול ברומאים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקנאים (בית שני) · ראה עוד »

קנת

מפת הדקאפוליס קְנָת הייתה עיר באזור הבשן המזרחי בתקופת המקרא, המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקנת · ראה עוד »

קנטה

ערי הדקאפוליס מסומנות בשחור קנטה היא עיר מהתקופה הרומאית שהיוותה חלק מהדקאפוליס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקנטה · ראה עוד »

קסטרום

שרידי קסטרום במצדה בישראל. שימש את הלגיון פרטנזיס העשירי Fretensis X, ונבנה בשנים 73–74 שחזור מחנה רומאי מסוג קסטרום בבון, מרסיי Merceuil, Beaune בצרפת, לפי הביצורים שבמצור על אלזיה קסטרום (בלטינית: Castrum, ברבים: Castra) הוא מחנה מבוצר או מצודה שבו חנתה בימי קדם באופן קבוע או זמני יחידה של הצבא הרומאי, כגון לגיון, על כל מטענה, ובהמות התובלה שלה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקסטרום · ראה עוד »

קסטיוס גאלוס

גַאיוּס קֶסְטיוּס גַאלוּס (Gaius Cestius Gallus; לעיתים צסטיוס גאלוס; ? - 67), היה גנרל וסנאטור רומאי שהיה פעיל בימי התהוות הפרינקיפט.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקסטיוס גאלוס · ראה עוד »

קפדוקיה

העיירה אוצ'היסר קפדוקיה (בטורקית: Kapadokya, ביוונית: Καππαδοκία) היא חבל ארץ גאוגרפי והיסטורי במרכז רמת אנטוליה באסיה הקטנה שבטורקיה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקפדוקיה · ראה עוד »

קרב מגידו (609 לפנה"ס)

בשנת 609 לפנה"ס מצא יאשיהו מלך יהודה את מותו במגידו מידי פרעה נכו מלך מצרים, כמסופר במקרא, בשעה שפרעה היה בדרכו צפונה, כדי לסייע בקרב לבני בריתו האשורים כנגד הבבלים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקרב מגידו (609 לפנה"ס) · ראה עוד »

קרב צפון

קרב צפון הוא קרב שהתנהל ב-103 לפנה"ס בין תלמי התשיעי לתירוס לבין אלכסנדר ינאי, ליד צפון בעבר הירדן המזרחי בקרבת נהר הירדן.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקרב צפון · ראה עוד »

קרב חדשה

קרב חדשה ("אדסה") הקרב השביעי במרד החשמונאים, התנהל ב־161 לפנה"ס בין הממלכה הסלאוקית לצבא יהודה בפיקודו של יהודה המכבי מצפון לירושלים, והסתיים בניצחון המכבים ובנפילת המצביא הסלווקי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקרב חדשה · ראה עוד »

קרב בית חורון (66 לספירה)

קרב בית חורון היה קרב חשוב בראשיתו של המרד הגדול, בשנת 66 לספירה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקרב בית חורון (66 לספירה) · ראה עוד »

קרב הר תבור

קרב הר תבור (תשרי ג'תתכ"ז - תשרי ג'תתכ"ז) היה קרב קטן שנערך ליד הר תבור בגליל התחתון בתחילת המרד הגדול, בין כוחות של הצבא הרומאי בפיקודו של פלאקידוס למורדים יהודים מהגליל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקרב הר תבור · ראה עוד »

קרבות טריכאי

קרבות טַרִיכֶאַי היו קרבות שנערכו במהלך המרד הגדול ליד ובתוך העיר טריכאי שבגליל התחתון, בין הצבא הרומאי בפיקודם של אספסיאנוס וטיטוס ליהודים מורדים מהגליל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקרבות טריכאי · ראה עוד »

קריאת התורה

קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקריאת התורה · ראה עוד »

קריות (נפת שכם)

קריות וההתנחלויות המקיפות אותה (בצבע ורוד) קַרְיוּת (בערבית: قريوت) הוא כפר פלסטיני בנפת שכם ששוכן כ-15 ק"מ מדרום לשכם, בגובה של 790 מ' מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקריות (נפת שכם) · ראה עוד »

קשת רובינסון

שחזור המחלף קשת המחלף בציור מהמאה ה-19 קשת רובינסון, 2005 קשת רובינסון היא כינויו של מחלף מדורג ששכן בכניסה להר הבית בירושלים, בימי בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקשת רובינסון · ראה עוד »

קתדרלת טור

קתדרלת טור: חזית גותית Flamboyant מהמאה ה-15 וצריחי רנסאנס מ-1547 חלונות הויטראז' של האפסיס קתדרלת טור (בצרפתית: Cathédrale Saint Gatien de Tours) היא קתדרלה קתולית בעיר טור שבצרפת.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקתדרלת טור · ראה עוד »

קלמן שולמן

קַלמַן שוּלמַן (שולמאן; 1819 – 2 בינואר 1899) היה סופר ומתרגם עברי, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית בווילנה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקלמן שולמן · ראה עוד »

קלאופטרה

קלאופטרה השביעית (תאה פילופטור, שמשמעותו "האלה אוהבת אביה"; ביוונית: Κλεοπάτρα Φιλοπάτωρ; 70 או 69 לפנה"ס – 12 באוגוסט 30 לפנה"ס) הייתה מלכת מצרים העתיקה, האחרונה בשושלת תַּלְמַי המוקדונית ששלטה במצרים התַּלְמַיִית במשך קרוב ל-300 שנים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקלאופטרה · ראה עוד »

קלאופטרה הראשונה, מלכת מצרים

קלאופטרה הראשונה אפיפנס (סביבות 204 – 176 לפנה"ס) הייתה נסיכה מבית סלאוקוס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקלאופטרה הראשונה, מלכת מצרים · ראה עוד »

קלאופטרה הירושלמית

קלאופטרה הירושלמית (חייתה במאה ה-1 לפנה"ס) הייתה אשתו החמישית (מתוך עשר) של הורדוס מלך יהודה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקלאופטרה הירושלמית · ראה עוד »

קלאודמוס מלכוס

קלֵאוֹדֵמוֹס מַלכוֹס (ביוונית: ‘Κλεόδημος Μάλχος; סביב 200 לפנה"ס) היה סופר יהודי שמפרי עטו שרדו רק מספר שורות המצוטטות בספרו של ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו, "קדמוניות היהודים", שציטט אותן מדברי הסופר היווני אלכסנדר פוליהיסטור: הקטע הזה, מתוך "קדמוניות היהודים", צוטט על ידי אוסביוס מקיסריה בחיבורו "הכנה לבשורה".

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקלאודמוס מלכוס · ראה עוד »

קלאודיוס

מוזיאון הלאומי לארכאולוגיה של מדריד טִיבֶּרְיוּס קְלַאוּדִיוּס קֵיסָר אוֹגוּסְטוּס גֶרְמָנִיקוּס (1 באוגוסט 10 לפנה"ס – 13 באוקטובר 54, נולד כ"טיבריוּס קלאודיוּס דרוּסוּס נירוֹן") היה הקיסר הרביעי של האימפריה הרומית מן השושלת היוליו-קלאודית, אשר שלט בין 24 בינואר 41 עד למותו ב-13 באוקטובר 54.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקלאודיוס · ראה עוד »

קליארכוס

קליארכוס (ביוונית: Kλέαρχoς) היה פילוסוף יווני מאנשי האסכולה הפריפטטית בן המאה הרביעית לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקליארכוס · ראה עוד »

קליגולה

גַאיוּס יוּלְיוּס קֵיסָר אוֹגוּסטוּס גֶרְמָנִיקוּס (בלטינית: Gaius Julius Caesar Augustus Germanicus) הידוע בכינוי קַלִיגוּלָה (Caligula) (31 באוגוסט 12 – 24 בינואר 41), היה קיסר רומא בין השנים 37 עד 41 לספירה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקליגולה · ראה עוד »

קטניות בארץ ישראל בתקופת הברזל

קטניות בשוק קטניות היוו מרכיב בדיאטה בתקופת הברזל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקטניות בארץ ישראל בתקופת הברזל · ראה עוד »

קטעי היסטוריה

קטעי היסטוריה (בלטינית: Excerpta Historica, אקסרפטה היסטוריקה; ביוונית: ᾽Εκλογαί) או הקטעים הקונסטנטיניים (Excerpta Constantiniana) היא אנתולוגיה יוונית בת 53 כרכים של קטעים מאת לפחות 25 היסטוריונים, שהוזמנה על ידי הקיסר הביזנטי קונסטנטינוס השביעי פורפירוגנטוס (שלט בשנים 945–959), אך כנראה לא הושלמה עד לאחר מותו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקטעי היסטוריה · ראה עוד »

קבר אלעזר בן אהרן הכהן

קברו של אלעזר בן אהרן הכהן מצוי, על פי ספר יהושע, בנחלתו של פינחס בנו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקבר אלעזר בן אהרן הכהן · ראה עוד »

קבר עזרא הסופר

קבר עזרא, תחילת המאה ה-20. הכיפה מוסתרת על ידי עצי הדקל. קבר עזרא (בערבית: العزير; תעתיק עברי: אלעזיר) הוא אתר בעיראק לחופו המערבי של נהר חידקל, שעל פי האמונה העממית היה מקום קבורתו של עזרא הסופר.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקבר עזרא הסופר · ראה עוד »

קבר דוד המלך

280px קבר דוד המלך הוא שם רווח למבנה בהר ציון שבירושלים, שבו על פי מסורות יהודיות, הנוצריות והמוסלמיות, קבור דוד המלך.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקבר דוד המלך · ראה עוד »

קבר יאסון

הכניסה לקבר קבר יאסון הוא קבר מתקופת בית המקדש השני המצוי ברחוב אלפסי בשכונת רחביה שבירושלים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקבר יאסון · ראה עוד »

קברי המלכים

קברי המלכים הוא כינוי לאחוזת קבר מפוארת מתקופת בית שני, השוכנת ברחוב צלאח א-דין במזרח ירושלים, צפונית לעיר העתיקה ולשער שכם.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקברי המלכים · ראה עוד »

קבוצות שהוצעו לזיהוי כעם ישראל המקראי

מספר עמים וקבוצות קדומים הוצעו על ידי ארכאולוגיים שונים לזיהוי כאבות עם ישראל המקראיים, עקב נקודות דמיון קיימות בין קבוצות אלו לבין סיפורי המקרא והאירועים המכוננים בתולדות עם ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקבוצות שהוצעו לזיהוי כעם ישראל המקראי · ראה עוד »

קדמוניות היהודים

כתב-יד קלן, לטינית, המאה ה-12. קדמוניות היהודים (ביוונית: Ἰουδαϊκὴ ἀρχαιολογία) הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקדמוניות היהודים · ראה עוד »

קדר (שבט וממלכה)

מפת גרעין השליטה של ממלכת קדר ואזורי הפעילות והנוכחות שלה בשיא כוחה במאה ה-5 לפנה"ס קֵדָר היה שבט ערבי עתיק ששכן בצפון חצי האי ערב ובמדבר הסורי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקדר (שבט וממלכה) · ראה עוד »

קהילת יהודי ע'ריאן

מראה מודרני של בתי מערות בע'ריאן קהילת יהודי ע'ריאן הייתה קהילה של יהודים תושבי מערות, הידועים גם כטרוגלודיטים (מהביטוי הצרפתי "Juifs troglodytes"), היו אלו קהילות יהודיות ששכנו במערות מעשה ידי אדם בהרים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקהילת יהודי ע'ריאן · ראה עוד »

קהילת יהודי כרתים

קהילת יהודי כרתים הייתה קהילה יהודית באי כרתים שביוון.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקהילת יהודי כרתים · ראה עוד »

קומראן

האתר הארכאולוגי (ירוק), אזור המערות ונחל קומראן נחל קומראן ומערה מס' 4 מימין קומראן הצעת שחזור של האתר מראה מזרחה מהאתר לעבר ים המלח והרי מואב אמת המים ובור מים באתר קוּמְרָאן (בערבית: خربة قمران; תעתיק: חִ'רְבַּת קמְרָאן) הוא אתר ארכאולוגי השוכן במישור הצפון-מערבי של ים המלח, סמוך לשפך נחל קומראן.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקומראן · ראה עוד »

קונקורדנציה

מדף קונקורדנציות בספריית מוזיאון רוקפלר קוֹנְקוֹרְדַּנְצְיָה היא רשימה בסדר אלפביתי של כל המילים (או המילים העיקריות) שבשימוש ביצירה מסוימת בצירוף מראה מקום של כל מילה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקונקורדנציה · ראה עוד »

קוס

העיירה קפאלוס הגימנסיון העתיק בקוס קוֹס (ביוונית: Κως, בטורקית İstanköy) הוא אי יווני בים האגאי, חלק מקבוצת האיים הדודקאנסיים, השוכן בפתחו המערבי של מפרץ גקובה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקוס · ראה עוד »

קוס (אל)

קוֹס (בניב האדומי: 𐤒𐤅𐤎; באכדית: qa-uš;Hayim Tadmor, The Inscriptions of Tiglath-Pileser III, King of Assyria (Jerusalem: Israel Academy of Sciences and Humanities, 1994), p. 122-123. יש לציין שחלק זה מהמסע הראשון של אשורבניפל לא מופיע בתיאורי המסע המוקדמים, והוא נוסף לאחר שהמלך ערך מחדש את ספרי שנותיו (על כך ראו בעמ' 107). ביוונית: Κος), היה האל הלאומי של האדומים בזמן שבתם בממלכת אדום ובחבל אידומיאה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקוס (אל) · ראה עוד »

קוסמס אינדיקופלאוסטס

קוסמס אינדיקופלאוסטס (Cosmas Indicopleustes, ביוונית: Κοσμᾶς Ἰνδικοπλεύστης) היה ימאי-סוחר וגאוגרף יווני, שמוצאו באלכסנדריה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקוסמס אינדיקופלאוסטס · ראה עוד »

קוסטובר

קוסטובר (ביוונית: Κοστόβαρος; מת בשנת 27/28 לפנה"ס), היה מושל אדום ועזה בזמן מלכותו של הורדוס, מראשי תומכיו של הורדוס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקוסטובר · ראה עוד »

קופוניוס

קופוניוס היה הנציב הראשון של השלטון הרומי ביהודה, בשנים 6 עד 9 לספירה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקופוניוס · ראה עוד »

קופיץ

קופיץ מודרני עם ידית מצופה עץ קופיץ (מכונה גם "סכין קצבים") הוא סכין כבדה עם להב מלבני המזכיר גרזן, המשמשת במיוחד לקיצוב בשר דרך רקמות רכות כסחוס וגידים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקופיץ · ראה עוד »

קולומלה

פסל של קולומלה, המחזיק מגל ועול, ב"כיכר הפרחים" בקדיס, ספרד. לוקיוס יוניוס מודראטוס קולומלה (Lucius Junius Moderatus Columella; 4 – 70 לספירה לערך) היה סופר חשוב על חקלאות באימפריה הרומית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקולומלה · ראה עוד »

קולוסיאום

300px הקולוסיאום בלילה. מצד שמאל ניתן לראות את הקטע שנשאר שלם מהקיר החיצוני המקורי. 300px מבט מקרוב תרשים המבנה, 1877 הקולוסיאום באיור של ג'ובאני בטיסטה פיראנזי, 1756 הקוֹלוֹסֵיאוּם (מלטינית: Colosseum; באיטלקית: Colosseo) הוא אמפיתיאטרון עגלגל, הבנוי מבטון ומאבן, שנמצא במרכז רומא, שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקולוסיאום · ראה עוד »

קודקס גיגס

הקודֶקס גיגָס (בלטינית: Codex Gigas, בעברית: "ספר ענק") הוא כתב היד הגדול ביותר בעולם שנכתב בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקודקס גיגס · ראה עוד »

קוואדראטוס

אוּמידיוּס קוואדראטוּס, היה נציב רומאי בפרובינקיה סוריה באמצע המאה הראשונה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקוואדראטוס · ראה עוד »

קוויריניוס

פובליוס סולפיקיוס קוויריניוס (לטינית: Publius Sulpicius Quirinius) היה קונסול ומצביא רומאי שנשלח על ידי אוגוסטוס קיסר לארגן את יהודה לקראת שלטון הנציבים הרומאים, בשנת 6 לספירה, לאחר תקופת שלטונו הכושל של ארכלאוס, בנו של הורדוס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקוויריניוס · ראה עוד »

קיסריה

קיסריה היא עיר נמל שהוקמה בשנים 13–25 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקיסריה · ראה עוד »

קיפא

ישו מובא בפני קיפא - ציור מהמאה ה-16 הגלוסקמא (ארון קבורה) של יהוסף בר קיפא, מוזיאון ישראל, ירושלים גלוסקמת מרים ברת ישוע בר קיפא כהן ממעזיה מבית אמרי יוסף (או יהוסף בר קַיָפָא) הכהן, המכונה בר קַיָפָא (לעיתים נקרא בטעות כַּיָיפָא), היה הכהן הגדול בירושלים במחצית הראשונה של המאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקיפא · ראה עוד »

קירנאיקה

קירנאיקה (ביוונית: Κυρηναϊκή, יוונית קוינה: Κυρηναϊκή – קורנקיה; בברברית: ⴱⴰⵔⵇⴰ, ובערבית: برقة – "בַּרְקַה", מיוונית Βάρκη – בַּרְקֶה) היא אזור החוף המזרחי של לוב, שהיה ידוע גם בשם פנטפוליס ("חמש ערים") בעת העתיקה, והיא היוותה חלק מהפרובינקיה הרומית כרתים וקירנאיקה, בהמשך חולקה לפנטפוליס לוב ולסיקה סיבית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקירנאיקה · ראה עוד »

קירנה

קירנה (ביוונית Κυρήνη, קיריני) היא עיר עתיקה בתחומי לוב של ימינו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקירנה · ראה עוד »

קיליקיה

רומית שם.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וקיליקיה · ראה עוד »

רמת הגולן

רמת הגולן (בערבית: هضبة الجولان; בתעתיק מדויק: הצ'בּת אלג'ולאן) היא אזור בצפון-מזרח מדינת ישראל, ממזרח לכנרת ולירדן ההררי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ורמת הגולן · ראה עוד »

רמון (כפר)

רמוּן (ערבית: رمّون) הוא כפר פלסטיני, המשתייך לנפת רמאללה ואל-בירה של הרשות הפלסטינית, בדרום השומרון, 12 ק"מ מזרחית לרמאללה ו -3 ק"מ דרומית לטייבה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ורמון (כפר) · ראה עוד »

ראש הנקרה

מבט לים התיכון מתוך הנקרות דייגים למרגלות צוק ראש הנקרה מראה כללי של ראש הנקרה אחת הנקרות בראש הנקרה אחת הנקרות פנים מנהרת הרכבת הדרומית חיל ההנדסה של דרום אפריקה שביצע את המלאכה. חוף הים התיכון, מבט מראש הנקרה דרומה. אזור החוף הנראה לעין היה רחוק מקו החוף - הוא סבל משחיקה חזקה ולכן ניכרים בו הסלעים שמוּרַת רֹאשׁ הַנִּקְרָה היא שמורת טבע הנמצאת בקצהו הצפוני של חוף הים התיכון של ישראל, ומצטיינת במצוק תלול היורד לתוך הים התיכון ובחוף הים המפורץ שלו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וראש הנקרה · ראה עוד »

רעידת אדמה

לוחות טקטוניים וגעשיות רְעִידַת אֲדָמָה (או רעש) היא תופעת טבע גאולוגית, המתרחשת לרוב באזורי המגע שבין הלוחות הטקטוניים, והקשורה לתאוריית טקטוניקת הלוחות.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ורעידת אדמה · ראה עוד »

רעידת האדמה ביהודה (130)

רעידת האדמה ביהודה בשנת 130 לספירה הייתה רעידת אדמה חזקה שפגעה באזור יהודה תחת שלטון רומאי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ורעידת האדמה ביהודה (130) · ראה עוד »

רעידת האדמה ביהודה (31 לפנה"ס)

רעידת האדמה ביהודה היא רעידת אדמה שהתרחשה באזור ים המלח ביהודה בשנת 31 לפנה"ס במהלך התקופה הרומית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ורעידת האדמה ביהודה (31 לפנה"ס) · ראה עוד »

רעידות אדמה

גרף של רעידות האדמה העוצמתיות ביותר בשנים 1906–2005 על פי סולם מגניטודה לפי מומנט רעידת אדמה (או רעש) היא תופעת טבע גאולוגית, המתרחשת לרוב בקרבת החיבורים שבין הלוחות הטקטוניים, והקשורה לתאוריית טקטוניקת הלוחות.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ורעידות אדמה · ראה עוד »

רעידות אדמה באזור הלבנט

הערכה בדבר הסיכון לקיומה של פעילות סייסמית חריגה באזור הלבנט ב-50 השנים הבאות לפי התוכנית העולמית להערכת פעילות סייסמית (GSHAP). להלן רשימה של רעידות האדמה שהתרחשו באזור הלבנט, כולל רעידות אדמה שהמוקד שלהם היה באזור הלבנט או שגרמו נזק משמעותי באזור.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ורעידות אדמה באזור הלבנט · ראה עוד »

רפיח

רָפִיחַ (במצרית קדומה: rpwḥw, באשורית: Rapiḫi או Rapiḫu, ביוונית: Ῥαφία,סטראבון, גאוגרפיקה, 16.2.31 (ראו ב וב) בערבית: رفح, רַפַח) היא העיר הדרומית ביותר ברצועת עזה, חלק מתושביה הם ערבים מוסלמים, ומרביתם פליטים פלסטינים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ורפיח · ראה עוד »

רקם (עיר)

רקם היא עיר קדומה שמוזכרת במקורות יהודיים שונים, ונמצאה בקצה ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ורקם (עיר) · ראה עוד »

רחב

יהושע, בציור מהמאה ה-17 רָחָב היא דמות מקראית המופיעה בספר יהושע ומתוארת כתושבת יריחו ואישה זונה שמארחת את מרגלי יהושע בארץ כנען, ובעקבות עזרתה, היא מקבלת הבטחה שבני ישראל לא יפגעו בה ולא במשפחתה, הבטחה החורגת מהציווי על השמדת היושבים בארץ טרם ההתנחלות.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ורחב · ראה עוד »

רבן שמעון בן גמליאל הזקן

רַבַּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן (רשב"ג הראשון) – (נפטר לערך בשנת 70) היה תנא בשלהי הדור הראשון של התנאים ונשיא הסנהדרין סמוך לחורבן בית שני.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ורבן שמעון בן גמליאל הזקן · ראה עוד »

רבן יוחנן בן זכאי

רבן יוחנן בן זכאי (ריב"ז; חי במאה ה-1 לספירה) היה מגדולי התנאים בתקופה שסביב חורבן בית שני.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ורבן יוחנן בן זכאי · ראה עוד »

רבנוס מאורוס

ספרייה הלורנציאנית רבנוס מַאוּרוּס (Rabanus Maurus) או הרבנוס מאורוס (Hrabanus Maurus; 780 לערך – 4 בפברואר 856) המכונה "מגנטיקוס" (Magnentius) היה נזיר בנדיקטיני פרנקי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ורבנוס מאורוס · ראה עוד »

רבי סימון

רבי סימון (או רבי שמעון בן פזי) הוא אמורא שחי בדור השני לאמוראי ארץ ישראל, היה תלמיד של רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי, וחבר של רבי אלעזר ורבי זירא (תלמידי רבי יוחנן).

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ורבי סימון · ראה עוד »

רבי זכריה בן אבקולס

רבי זכריה בן אבקולס (וגם אבקילוס ואולי אמפיקולאוס), היה מחכמי ישראל בתקופת חורבן בית שני.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ורבי זכריה בן אבקולס · ראה עוד »

רבי יוסי הכהן

רבי יוסֵי הכהן היה תנא שחי בשלהי המאה הראשונה לספירה, בן הדור השני של התנאים ותלמידו של רבן יוחנן בן זכאי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ורבי יוסי הכהן · ראה עוד »

רג'ו די קלבריה

רֶג'וֹ דִי קַלָבְּרִיָה או רג'ו קלבריה (באיטלקית: Reggio di Calabria, בקלברזית: רִיג'וּ) היא עיר בת 186,000 תושבים בדרומו של חצי האי האיטלקי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ורג'ו די קלבריה · ראה עוד »

רגב (יישוב קדום)

רגב היה יישוב קדום בהרי הגלעד שבעבר הירדן המזרחי, אשר נזכר בכתבי יוסף בן מתתיהו, בכתבי חז"ל ובכתבים נוצריים קדומים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ורגב (יישוב קדום) · ראה עוד »

רומא העתיקה

רומא העתיקה הוא שמה של התרבות והאימפריה שצמחה מעיר המדינה רומא שבאיטליה החל מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד המאה החמישית לספירה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ורומא העתיקה · ראה עוד »

רולאן דה וו

דה וו רולאן גרן דה ווֹ (Roland Guérin de Vaux; 17 בדצמבר 1903 – 10 בספטמבר 1971) היה כומר דומיניקני צרפתי, חוקר מקרא וארכאולוג, שעמד בראש הצוות הראשון שחקר את מגילות מדבר יהודה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ורולאן דה וו · ראה עוד »

רוברט אייזלר

רוברט אַייזלר (Robert Eisler; 27 באפריל 1882 – 17 בדצמבר 1949) היה היסטוריון של האמנות והתרבות וחוקר מקרא יהודי-אוסטרי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ורוברט אייזלר · ראה עוד »

ריפת

רִיפַת הוא דמות מקראית, בנו של גומר ונכדו של יפת.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וריפת · ראה עוד »

שמן זית

קנקן שמן זית שזה עתה הופק. צבעו העמום עתיד להצטלל בהמשך שמן זית הוא שמן המופק מזיתים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושמן זית · ראה עוד »

שמעון מפראיה

שמעון מפֶּרָאיָה (המחצית השנייה של המאה ה-1 לפנה"ס) היה עבדו של המלך הורדוס, שעם מותו של זה, ניסה לתפוס את השלטון על ארץ יהודה, בזמן פולמוס וארוס בשנת 4 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושמעון מפראיה · ראה עוד »

שמעון בר גיורא

תבליט שער טיטוס – בתהלוכת ניצחון זו הוצג שמעון בר גיורא השבוי, ובסופה הוצא להורג שמעון בר גיורא (ביוונית: Βαργιορᾶς, בלטינית: Bargioras; ? – 71 לספירה) היה מצביא יהודי, ממנהיגי המרד הגדול ברומאים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושמעון בר גיורא · ראה עוד »

שמעון הצדיק

קבר שמעון הצדיק כיום מערת שמעון הצדיק בירושלים, 2007. (לפני השיפוצים הנרחבים במקום) שמעון הצדיק הוא כינוי שנקשר, לפי המחקר, לשתי דמויות, סב ונכדו, שהיו כהנים גדולים מבית חוניו בתקופת בית שני בירושלים, במאה השלישית לפני הספירה, הם שמעון הראשון בן חוניו הראשון, ושמעון השני בן חוניו השני.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושמעון הצדיק · ראה עוד »

שמעון הקוסם

ציור המתאר את מותו של שמעון הקוסם שמעון הקוסם (ביוונית: Σίμων ὁ μάγος; שמעון מגוס או סימון מגוס) הוא דמות המופיעה בספר מעשי השליחים שבברית החדשה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושמעון הקוסם · ראה עוד »

שמעון הראשון

שמעון הראשון בן חוניו הראשון היה כהן גדול מבית חוניו בתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושמעון הראשון · ראה עוד »

שמעון השני

שמעון השני בן חוניו השני, היה כהן גדול מבית חוניו בתקופת בית שני, שחי בשלהי המאה השלישית לפנה"ס ותחילת המאה ה-2 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושמעון השני · ראה עוד »

שמעון התרסי

שמעון התרסי או הַתַּסִּי (נרצח בשנת 134 לפנה"ס) היה כהן גדול ונשיא היהודים החל משנת 143 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושמעון התרסי · ראה עוד »

שמעיה

שמעיה היה נשיא הסנהדרין בזוג הרביעי בתקופת הזוגות (סוף תקופת החשמונאים), המאה השנייה לפני חורבן בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושמעיה · ראה עוד »

שמשון

שִׁמְשׁוֹן היה, לפי המקרא, השופט השנים עשר והאחרון המוזכר בספר שופטים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושמשון · ראה עוד »

שמגר בן ענת

שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת לפי המקרא, היה השופט השלישי ששפט את ישראל בתקופת השופטים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושמגר בן ענת · ראה עוד »

שמואל קרויזר

הרב שמואל מוני קרויזר (כ"ו בחשוון תרפ"ג, 17 בנובמבר 1922 - י"ד בתמוז תשנ"ז, 19 ביולי 1997) היה רב, חוקר, סופר, מהדיר כתבי יד, עורך ומתרגם של ספרים רבים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושמואל קרויזר · ראה עוד »

שמות חיצוניים לדמויות אנונימיות במקרא

בסיפורי המקרא מופיעות דמויות רבות ללא ציון שמן.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושמות חיצוניים לדמויות אנונימיות במקרא · ראה עוד »

שמיטה

קרן השביעית". שלט המודיע כי הפירות בחצר הם הפקר לרגל שנת השמיטה. שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושמיטה · ראה עוד »

שם רומאי

בראשית ימיה של רומא בעת העתיקה נשאו אזרחיה בדרך כלל שני שמות: praenomen (שם פרטי), nomen gentilicium או רק nomen (שם בית-האב).

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושם רומאי · ראה עוד »

שנאת ישראל בעולם היווני-רומי

הפילוסוף הרומי סנקה. כינה את היהודים "שבט נפשע" שנאת ישראל בעולם היווני-רומי היא שנאת ישראל שהייתה קיימת בעת העתיקה בשטחי הרפובליקה והאימפריה הרומית, ובשטחי העולם ההלניסטי בקרב הפגנים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושנאת ישראל בעולם היווני-רומי · ראה עוד »

שנת היובל

בול בנושא גאולת קרקע בשנת היובל, עוצב לכבוד יובל שנים לקרן קיימת לישראל שנת היובל בתורה היא שנה מקודשת המתקיימת אחת לחמישים שנה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושנת היובל · ראה עוד »

שנות ה-60 של המאה ה-1

שנות ה-60 של המאה ה-1 היו העשור השביעי של המאה ה-1, החלו ב-1 בינואר 60 והסתיימו ב-31 בדצמבר 69.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושנות ה-60 של המאה ה-1 · ראה עוד »

שני (צבע)

שָׁנִי הוא צבען אדום, ששימש בעולם העתיק לצביעת בדים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושני (צבע) · ראה עוד »

שניאור זלמן צייטלין

שניאור זלמן צייטלין (באנגלית: Solomon Zeitlin, ברוסית: Шломо Цейтлин; כ"ג באייר תרמ"ו/ 28 במאי 1886 או 31 במאי 1892 צ'שניקי בלארוסיה – ז' בטבת תשל"ז/ 28 בדצמבר 1976, פילדלפיה, ארצות הברית) היה היסטוריון יהודי שעסק בעיקר בתקופת בית שני ובנצרות המוקדמת.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושניאור זלמן צייטלין · ראה עוד »

שער טיטוס

שער טיטוס (בלטינית: Arcus Titi) הממוקם בפורום רומאנום שברומא הוא שער ניצחון שהקדיש הקיסר דומיטיאנוס לאחיו טיטוס בשנת 82 לספירה, כשתים עשרה שנים לאחר הניצחון על היהודים במרד הגדול, שהסתיים בשנת 70 לספירה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושער טיטוס · ראה עוד »

שערי המקדש

מתוך דגם בית המקדש השני במוזיאון ישראל על פי תיאורי המקרא והמשנה, שערי המקדש הם השערים שנבנו בכניסה למתחם בית המקדש.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושערי המקדש · ראה עוד »

שעטנז

ביהדות, איסור שַׁעַטְנֵז הוא מצוות לא תעשה מהתורה, שלא ללבוש בגד שבו ארוגים, קשורים או תפורים צמר ופשתן יחדיו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושעטנז · ראה עוד »

שעב

שעב (בערבית: شعب, בכתבי חז"ל: שאב) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל, השוכנת במערב הגליל התחתון.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושעב · ראה עוד »

שעבוד מצרים

עמוד מהגדה של פסח מדפוס ספרד מהמאה ה-14 שעבוד בני ישראל במצרים הוא כינוי לסיפור המתואר בספר שמות, בתורה שבעל-פה ובספרות האגדה, ובה היו בני ישראל משועבדים למצרים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושעבוד מצרים · ראה עוד »

שפרה ופועה

"שפרה ופועה לפני פרעה", ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו, 1896 שפרה ופועה הן שתי מיילדות, שסיפורן מופיע בתחילת ספר שמות.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושפרה ופועה · ראה עוד »

שרפת התלמוד

שרפת התלמוד היא אוסף מאורעות שהתרחשו באירופה בתקופת ימי הביניים והעת החדשה, של שרפת כרכים של התלמוד בידי אנשי כמורה נוצריים, לרוב בטקס פומבי תוך שלהוב ההמונים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושרפת התלמוד · ראה עוד »

ששי (פרעה)

ששי היה פרעה חיקסוסי שמלך במצרים העתיקה בתקופת המאה ה-17 לפנה"ס או המאה ה-16 לפנה"ס, לא ברור האם השתייך לשושלת ה-14 שהייתה השושלת הראשונה של המהגרים מהלבנט שתפסו את שלטון הדלתא של הנילוס, לשושלת ה-15 היא השושלת החיקסוסית המפורסמת, או לשושלת ה-16 שכפי הנראה היו או המשך של החיקסוס בעצמם או וסאלים מצריים מקומיים של החיקסוס שנשאו שמות שמיים אך פעלו מהאזור שמשתרע מדרום למעוזי החיקסוס אך מצפון לתבאי בה ישבו השושלת ה-17.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וששי (פרעה) · ראה עוד »

שלמנאסר החמישי

שַׁלְמַנְאֶסֶר הַחֲמִישִׁי (באכדית: שׁוּלְמָנוּ-אָשָׁרִיד) היה מלך האימפריה האשורית החדשה מ-727 עד 722 לפנה"ס, היה בנו ויורשו של תגלת פלאסר השלישי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושלמנאסר החמישי · ראה עוד »

שלמה פינס

שלמה פּינֶס (Pines; 5 באוגוסט 1908 – 9 בינואר 1990) היה חוקר פילוסופיה יהודית וכללית, פרופסור לפילוסופיה יהודית, קבלה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל למדעי הרוח לשנת תשכ"ח (1968).

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושלמה פינס · ראה עוד »

שלמה גורן

הרב שלמה גורן (במקור: גורונצ'יק; כ"א בשבט ה'תרע"ח, 3 בפברואר 1918 – כ"ד בחשוון ה'תשנ"ה, 29 באוקטובר 1994) היה הרב הצבאי הראשי מקום המדינה ועד תשל"א (1971).

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושלמה גורן · ראה עוד »

שלומציון (בת הורדוס)

שלומציון (Salampsio; נולדה בשנת 33 לפנה"ס) הייתה בתו הבכירה של הורדוס מלך יהודה מאשתו השנייה, מרים החשמונאית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושלומציון (בת הורדוס) · ראה עוד »

שלומציון המלכה

שלומציון אלכסנדרה (141 לפנה"ס - 67 לפנה"ס) הייתה מלכת יהודה בתקופת הבית השני משנת 76 לפנה"ס ועד מותה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושלומציון המלכה · ראה עוד »

שלומית (אחות הורדוס)

שלומית או שלום (ביוונית: Σαλώμη, בלועזית: Salome, סלומה; נולדה במחצית הראשונה של המאה ה-1 לפנה"ס ונפטרה בין השנים 9–12 לספירה) הייתה אחות הורדוס, מלך יהודה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושלומית (אחות הורדוס) · ראה עוד »

שלומית בת הרודיאס

שלומית עם ראש יוחנן המטביל, גספרה טרברסי, 1760 לערך. שלומית או שלום (Salome; ביוונית Σαλώμη; נולדה בשנת 14 לספירה לערך) הייתה נסיכה לבית הורדוס, בתם של הרודיאס והורדוס בן הורדוס הגדול.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושלומית בת הרודיאס · ראה עוד »

שליש (צבא)

שָׁלִישׁ (בלועזית: אדיוטנט) הוא תפקיד צבאי, שפירושו אחד משניים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושליש (צבא) · ראה עוד »

שבא

שְׁבָא (באמהרית: ሳባ, בתיגרינית: ሳባ, בערבית: سبأ) הייתה ממלכה קדומה אשר בין היתר מוזכרת בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושבא · ראה עוד »

שבנא

תעתיק הכתובת בקבר...יהו אשר על הבית לעברית מודרנית, על פי פרופ' נחמן אביגד שֶׁבְנָא הוא דמות מקראית הנזכרת ב ובספר ישעיה בפרקים כ"ב ול"ו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושבנא · ראה עוד »

שבעה עשר בתמוז

י"ז בתמוז (שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז) הוא אחד מארבעת ימי התענית שנקבעו ביהדות לזכר חורבן בתי המקדש.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושבעה עשר בתמוז · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושבת · ראה עוד »

שבו

איור של החושן (מהאנציקלופדיה היהודית) שְׁבוֹ היא האבן השנייה בטור השלישי בחושן של הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט נפתלי או לשבט גד.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושבו · ראה עוד »

שבוע

שבוע הוא יחידת זמן בת שבעה ימים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושבוע · ראה עוד »

שביט

שביט הייל-בופ בשנת 1997רוזטה המקיפה אותו דיאגרמת אוילר לסיווג גרמי השמיים במערכת השמש, על שם לאונרד אוילר הדגמת מסלול טיפוסי של שביט שביט או כוכב שביט (באנגלית: Comet), הוא גוף שמימי קטן הדומה לאסטרואיד, אך מורכב בעיקר מקרח.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושביט · ראה עוד »

שומרון (עיר)

שרידים מיסודות ארמון אחאב - בחלק העליון לאורך שומרון הייתה עיר קדומה בארץ ישראל ששימשה כבירת ממלכת ישראל במאות ה-9 וה-8 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושומרון (עיר) · ראה עוד »

שומרונים

בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושומרונים · ראה עוד »

שואת יהודי יוון

גירוש יהודי יואנינה להשמדה, 25 במרץ 1944 בתמונה: פאני חיים אשר שרדה את אושוויץ. שואת יהודי יוון היא השואה שעברה על יהודי יוון, שהחלה עם כיבוש יוון בידי גרמניה הנאצית באפריל 1941, והסתיימה עם שחרור יוון באוקטובר 1944.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושואת יהודי יוון · ראה עוד »

שוח (דמות מקראית)

על-פי התנ"ך, שוח הוא בנו השמיני של אברהם, מאשתו השלישית או הפילגש שלו, קטורה, שאותה נשא אברהם לאישה לאחר שגירש את הגר ואחרי מותה של שרה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושוח (דמות מקראית) · ראה עוד »

שודדי ים יהודים

ברברוסה מביס את הליגה הקדושה של קרל החמישי בפיקודו של אנדראה דוריה בקרב פרבזה בשנת 1538. הנהגת סנאן ראיס הייתה המפתח לניצחון העות'מאני. שודדי ים יהודים היו יורדי ים ממוצא יהודי אשר עסקו בשוד ימי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושודדי ים יהודים · ראה עוד »

שוהם (אבן חן מקראית)

איור של החושן (מהאנציקלופדיה היהודית) שֹׁהַם היא האבן הרביעית בטור השני בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבטי בני יוסף: לשבט מנשה ולשבט אפרים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושוהם (אבן חן מקראית) · ראה עוד »

שכם

העיר שְׁכֶם (– נַ֫אבְּלֶס או נַ֫אבְּלֻס) היא בירת נפת שכם של הרשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושכם · ראה עוד »

שכם הקדומה

שכם הקדומה או שכם העתיקה היא עיר קדומה, שראשיתה בתקופה הכלכוליתית, ויישובה הרציף נקטע בהחלפתה בעיר הרומאית הסמוכה נאפוליס, שזוהתה עמה בהמשך.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושכם הקדומה · ראה עוד »

שיקוץ משומם

שיקוץ משומם (או "שומם", בכתיב חסר: "שִּׁקּוּץ מְשֹׁמֵם" או "שֹׁמֵם") הוא ביטוי המופיע בספר דניאל, בספר מקבים א', ובברית החדשה, והוא כינוי לעצם שהצבתו הייתה חלק מחילול בית המקדש.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושיקוץ משומם · ראה עוד »

שיחין

החפירות הארכאולוגיות בשיחין קנקן "שיחין" שנפגם בכבשן שבר של נר מעוטר במנורה ולולב מחפירות יולי 2013 תבנית אבן ליצירת נר שמן מחפירות 2013 שִׁיחִין הייתה עיירה יהודית מרכזית בגליל התחתון בימי בית שני ובתקופת המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ושיחין · ראה עוד »

תאופרסטוס

תאופרסטוס (ביוונית: Θεόφραστος, בלטינית: Theophrastus; 371 – 287 לפנה"ס) היה פילוסוף יווני, תלמידו ויורשו של אריסטו באסכולה הפריפטטית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותאופרסטוס · ראה עוד »

תאופומפוס

תאופומפוס (ביוונית: Θεόπομπος; 378 – 320 לפנה"ס לערך) היה היסטוריון ורטוריקן יווני ביוון העתיקה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותאופומפוס · ראה עוד »

תאופילוס (היסטוריון)

תאופילוס (ביוונית: Θεόφιλος) היה היסטוריון וגאוגרף מהמאה ה-2 לפנה"ס, במידה והקטעים המצוטטים הבאים מתייחסים לאותו אדם.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותאופילוס (היסטוריון) · ראה עוד »

תאופילוס בן חנן

תאופילוס היה כהן גדול בבית המקדש השני בירושלים בין השנים 37–41 לספירה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותאופילוס בן חנן · ראה עוד »

תאוקרטיה

תאוקרטיה (מיוונית: "תאוס" (θεός)- אל, "קרטוס" (κράτος) - שלטון) או שלטון אנשי דת היא שיטת ממשל שבה לאל, חוקיו ונציגיו תפקיד מרכזי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותאוקרטיה · ראה עוד »

תאודאס

תאודאס (ביוונית: Θευδᾶς, בלטינית: Theudas) היה, לדברי יוסף בן מתתיהו, משיח שקר שפעל ביהודה בתקופת הנציב פאדוס, והומת בפקודתו, ככל הנראה בשנת 46.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותאודאס · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותנ"ך · ראה עוד »

תנו לקיסר את אשר לקיסר

"הדיון על הכסף" מאת טיציאן, המתאר הבאת המטבע הרומאי לישו "תנו לקיסר את אשר לקיסר" הוא תחילתו של משפט המיוחס לישו ורשום בבשורות הסינופטיות הרשומות בברית החדשה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותנו לקיסר את אשר לקיסר · ראה עוד »

תעלת קורינתוס

תעלת קורינתוס (Corinth Canal) היא תעלת מים ביוון, החוצה את מצר היבשה (איסתמוס) של קורינתוס, ומחברת את המפרץ הסרוני עם מפרץ קורינתוס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותעלת קורינתוס · ראה עוד »

תעלת הניקוז בעיר דוד

326x326px תעלת הניקוז בעיר דוד תעלת הניקוז בעיר דוד היא תעלת ניקוז משלהי תקופת בית שני, הממוקמת מתחת לרחוב המרכזי המרוצף והמדורג שחצה את העיר ירושלים, בסמוך לכותל המערבי בצפון ועד לבריכת השילוח שבעיר דוד בדרום.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותעלת הניקוז בעיר דוד · ראה עוד »

תעודות כתף יריחו

תעודות כתף יריחו הן 19 תעודות כלכליות, שתיים מן התקופה הפרסית והיתר מן המאות הראשונה והשנייה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותעודות כתף יריחו · ראה עוד »

תפילין

תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותפילין · ראה עוד »

תקרת הקפלה הסיסטינית

בריאת האדם. תקרת הקפלה הסיסטינית היא שמו של הפרסקו שבתקרת הקפלה הסיסטינית, שנהפך ברבות הימים לאחת מיצירות האומנות החשובות בתבל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותקרת הקפלה הסיסטינית · ראה עוד »

תקוע (יישוב מקראי)

פלסטיני תוקוע תְּקוֹעַ היה יישוב קדום ששכן בגבול שבין מדבר יהודה והר יהודה, כ-10 ק"מ דרומית-מזרחית לבית לחם, ואשר נזכר מספר פעמים במקורות.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותקוע (יישוב מקראי) · ראה עוד »

תקופת בית ראשון

תקופת בית ראשון היא התקופה בהיסטוריה של עם ישראל, על פי המסורת, שהחלה עם תקופת המלכים ונסתיימה בחורבן מקדש שלמה על ידי נבוכדנצר השני בשנת 586 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותקופת בית ראשון · ראה עוד »

תרשיש (ארץ)

תַרְשִׁישׁ היא שמה של ארץ עתיקה, המוזכרת בתנ"ך מספר פעמים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותרשיש (ארץ) · ראה עוד »

תרשיש (אבן חן מקראית)

איור של החושן (מהאנציקלופדיה היהודית) תַּרְשִׁישׁ היא האבן הראשונה בטור הרביעי בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט אשר.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותרשיש (אבן חן מקראית) · ראה עוד »

תרח

תֶּרַח הוא דמות מקראית, אביו של אברהם אבינו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותרח · ראה עוד »

תרגומי המקרא ליוונית

קודקס ותיקנוס. שבעים המתרגמים מתרגמים על פי רוח הקודש, נירנברג 1493. alt.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותרגומי המקרא ליוונית · ראה עוד »

תרגום השבעים

תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור מעשה ידי ז'אן בטיסט דה שמפיין, משנת 1672, המוצג כיום בארמון ורסאי המאה ה־4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או; ידוע בעברית גם כ) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותרגום השבעים · ראה עוד »

תרומות ומעשרות

תרומות ומעשרות הן קבוצת מצוות מהתורה המצריכות הפרשת חלקים מהיבול בארץ ישראל לטובת הכהנים, הלוויים, העניים ואף לצורך אכילה עצמית בטהרה בירושלים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותרומות ומעשרות · ראה עוד »

תשעה באב

חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותשעה באב · ראה עוד »

תל מלחתה

תֵּל מַלְחֲתָה הוא אתר ארכאולוגי השוכן בבקעת ערד, על גדתו המזרחית של נחל מלחתה, בסמוך להתחברותו עם נחל באר שבע.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותל מלחתה · ראה עוד »

תל אפק (אנטיפטריס)

גן לאומי ירקון, ספטמבר 2016האגם הגדול בתל אפק תֵּל אֲפֵק הוא אתר ארכאולוגי השוכן סמוך למקורות נחל הירקון, ממזרח לפתח תקווה וממערב לראש העין, ובתחומי הגן הלאומי ירקון (שנקרא גם "פארק אפק", על שם אתר זה).

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותל אפק (אנטיפטריס) · ראה עוד »

תל אשדוד

אשדוד היא אחת מחמש ערי הפלשתים המוזכרות פעמים רבות בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותל אשדוד · ראה עוד »

תל אל פול

תֵּל אֶל פוּל (בערבית: تلّ الفول) הוא שמו של תל בצפון ירושלים, בין השכונות פסגת זאב, שועפאט ובית חנינא, המזוהה עם העיר המקראית גבעה, הידועה גם בשמות גבעת שאול וגבעת האלוהים, שהייתה העיר המרכזית של שבט בנימין.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותל אל פול · ראה עוד »

תל אבו סלימה

תל אבו סלימה הוא האתר החמישי שחפר הארכאולוג פלינדרס פיטרי בדרום ארץ ישראל בעת מגוריו בירושלים.האתר נמצא בצפון חצי האי סיני, כלומר מחוץ לגבולות ארץ ישראל המנדטורית והוא משתייך למצרים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותל אבו סלימה · ראה עוד »

תל קדש

תל קֶדֶשׁ (תל קדס) הוא גן לאומי בהרי נפתלי שבגליל העליון המזרחי, כשלושה ק"מ מערבית למצודת כ"ח.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותל קדש · ראה עוד »

תל שמרון

שִׁמְרוֹן הייתה אחת הערים החשובות בצפון ארץ ישראל בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותל שמרון · ראה עוד »

תל שקמונה

ארגמונים על רקע התל תל שקמונה במבט מערבה משכונת עין הים תל שִׁקְמוֹנָה (בערבית: תל א-סמכ, בתרגום "תל הדגים") הוא תל קדום השוכן על חוף הים במערב העיר חיפה מול שכונת עין הים, ומדרום לשכונת בת גלים וצמוד לפארק הכט.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותל שקמונה · ראה עוד »

תל שוש

תל שוש, או תל אבו שושה, הוא תל עתיק הממוקם על קו הגבול שבין מערב עמק יזרעאל, לבין המורדות המזרחיים של רמות מנשה, כקילומטר מצפון לקיבוץ משמר העמק.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותל שוש · ראה עוד »

תל חדיד

תל חדיד – צילום מאנדרטת חיל הלוגיסטיקה תל חדיד – צילום מכוון דרום הפסיפס שנמצא בחדיד, עם נוף של נהר הנילוס מרפסת התצפית בתל מערות קבורה בצידו הצפוני של התל עצי זית במורדותיו הצפוניים של התל "סינגל" של אופני הרים במדרון המערבי של תל חדיד תצפית צפונה מהתל לעבר כביש 6 תֵּל-חָדִיד הוא תל הנמצא מצָפון ליער בן שמן ולכביש 443 ודרומית לנחל נטוף.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותל חדיד · ראה עוד »

תל בטש

תל בַּטָּשׁ (במקור: תַל אל-בַּטַאשִׁי) הוא תל קדום באזור השפלה, על גדתו המערבית של נחל שורק, ממערב לקיבוץ צרעה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותל בטש · ראה עוד »

תל בית צידה

תל בית ציְדה שוכן בבקעת בית צידה בתוך שטח פארק הירדן בצפון-מזרחה של הכנרת.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותל בית צידה · ראה עוד »

תל בית ירח

תל בית ירח הוא תל ארכאולוגי וגן לאומי לחופה הדרום מערבי של הכנרת, בסמוך למוצא הירדן מהכנרת, המזוהה עם היישובים הקדומים בית ירח וצינברי - שתי עיירות יהודיות סמוכות זו לזו, הנזכרות רבות בכתבי חז"ל ובמקורות נוספים מן התקופה הרומית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותל בית ירח · ראה עוד »

תל דור

תל דור (בערבית: חרבת אל בורג' ע"ש המצודה ההרוסה בדרום מערב התל) הוא תל קדום המזוהה עם העיר המקראית דור (או דֹּאר).

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותל דור · ראה עוד »

תלמי (אסטרונום)

מפת ארץ ישראל והסהר הפורה של תלמי, בהוצאה מהמאה ה-15. מתוך אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית מפת הודו של תלמי, בהוצאה מהמאה ה-15. מתוך אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית קְלָאוֹדִיוּס פְּתוֹלֶמָאיוֹס (ביוונית: Κλαύδιος Πτολεμαῖος; 100 לערך – 168 לספירה), המוכר בקצרה בשם תֹּלְמִי, היה מתמטיקאי, גאוגרף, אסטרונום ואסטרולוג יווני.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותלמי (אסטרונום) · ראה עוד »

תלמי אפיון

תלמי אפיון (ביוונית: Πτολεμαῖος Ἀπίων; 150-145 לפנה"ס - 96 לפנה"ס בערך) היה נסיך מצרי מבית תלמי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותלמי אפיון · ראה עוד »

תלמי בן מנאוס

תלמי בן מנאוס (ביוונית: Πτολεμαῖος, Ptolemaeus, פטולמאיוס; שם אביו בלטינית: Mennæus) היה השליט (טטרארך) של ממלכת היטורים וכלקיס בשנים 85–40 לפנה"ס ועד מותו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותלמי בן מנאוס · ראה עוד »

תלמי השני

תַּלְמַי השני פילדלפוס (ביוונית: Πτολεμαῖος Φιλάδελφος; 309 לפנה"ס - 246 לפנה"ס) היה בנו של מייסד השושלת התלמיית, תלמי הראשון סוטר וברניקי בת מאגאס (ברניקי הראשונה).

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותלמי השני · ראה עוד »

תלמי השלושה עשר

תלמי השלושה עשר תאוס פילופטור שמשמעותו "אב אוהב אל" (ביוונית: Πτολεμαῖος Θεός Φιλοπάτωρ; נולד ב-61/62 לפנה"ס - מרץ 47 לפנה"ס) היה מלך מצרים מבית תלמי, שמלך החל משנת 51 לפנה"ס ועד שנת 47 לפנה"ס, במשותף עם אחותו הבוגרת קלאופטרה השביעית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותלמי השלושה עשר · ראה עוד »

תליון פגמלין

תצלום התליון תליון פגמלין (פיגמליון), הידוע גם כמדליון דואימס (בצרפתית: Douïmès) הוא מדליון או תליון זהב קטן שנמצא ב־1894 בנקרופוליס "דואימס" בקרתחדשת העתיקה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותליון פגמלין · ראה עוד »

תדמור

תַּדְמוֹר (בערבית: تدمر תַדמֻר; ביוונית Παλμύρα, פלמירה; בארמית: ܬܕܡܘܪ) היא עיר קדומה השוכנת בשטחה של סוריה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותדמור · ראה עוד »

תדעל

אברהם מביס את ארבעת המלכים, איור מאת אנטוניו טמפסטה משנת 1613 תִּדְעָל מלך גּוֹיִם נזכר בתנ"ך בספר בראשית, כאחד ממלכי קואליציית ארבעת המלכים שהוקמה יחד עם אמרפל מלך שנער, אריוך מלך אלסר וכדרלעומר מלך עילם, למטרת דיכוי מרד של חמשת מלכי כיכר הירדן, שכרתו ביניהם ברית על מנת למרוד במלכי מסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותדעל · ראה עוד »

תוספות למגילת אסתר

תוספות למגילת אסתר הן תוספות מאוחרות המופיעות לראשונה בנוסח תרגום השבעים היווני של מגילת אסתר, והן אינן מופיעות בנוסח המסורה העברי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותוספות למגילת אסתר · ראה עוד »

תורת הרפואה של פליניוס

"תורת הרפואה של פליניוס" או "הכתבים הרפואיים של פליניוס" (בלטינית: Medicina Plinii, תעתיק: מדיקינה פְּלִינִיאִי) הוא קובץ לטיני מאת מחבר אנונימי של תרופות רפואיות, המתוארך לתחילת המאה ה-4 לספירה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותורת הרפואה של פליניוס · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותורה · ראה עוד »

תולדות עם עולם

אחד משמונת כרכי הסדרה תולדות עם עולם הוא ספר היסטוריה בשמונה כרכים, הסוקר את קורותיו של עם ישראל בתקופת בית שני, התנאים והאמוראים, מנקודת מבט מסורתית, המתבססת בעיקרה על המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותולדות עם עולם · ראה עוד »

תולדות בני נח

תולדות בני נח המכונים במחקר גם "לוח העמים" הוא אילן יוחסין של שבעים עמים היוצאים מבני נח, המופיעים בפרק י' של ספר בראשית, בסוף פרשת נח.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותולדות בני נח · ראה עוד »

תולדות הטבע

פליניוס הזקן - דיוקן דמיוני מהמאה ה-19 תולדות הטבע (בלטינית: Naturalis Historia) היא אנציקלופדיה בת 37 כרכים שכתב הסופר, חוקר הטבע ואיש הצבא והצי הרומי פליניוס הזקן ושיצאה לאור החל משנת 77 לספירה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותולדות הטבע · ראה עוד »

תולדות הכנסייה (אוסביוס)

תולדות הכנסייה או היסטוריה כנסייתית (ביוונית: Ἐκκλησιαστικὴ ἱστορία; בלטינית: Historia Ecclesiastica או Historia Ecclesiae) הוא חיבור כרונולוגי שחיבר אוסביוס, בישוף קיסריה במאה ה-4.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותולדות הכנסייה (אוסביוס) · ראה עוד »

תולדות היהודים

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותולדות היהודים · ראה עוד »

תולול אל-ד'הב

תולול אל-ד'הב (בערבית: تلول الذهب – "תלי הזהב") הוא אתר ארכאולוגי בממלכת ירדן.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותולול אל-ד'הב · ראה עוד »

תובל (דמות מקראית)

תֻבָל, הוא דמות מקראית הנזכרת בספר בראשית כבנו החמישי מתוך שבעה של יפת בן נח.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותובל (דמות מקראית) · ראה עוד »

תוגרמה (דמות מקראית)

'''אדום:''' בני יפת, '''צהוב:''' בני חם. '''כחול:''' בני שם תוגרמה (ניתן לרשום: תֹּגַרְמָה) הוא דמות ב"לוח העמים" בספר בראשית פרק י', ברשימת צאצאי נח שמייצגת את העמים הידועים לעברים הקדמונים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותוגרמה (דמות מקראית) · ראה עוד »

תוכן העניינים

תוכן העניינים של כתבי צ'ארלס דיקנס - כרך 4 - אוליבר טוויסט, במהדורה משנת 1894 תוכן העניינים הוא חלק בלתי נפרד מכל ספר עיון, ומופיע לעיתים גם בספרים המספרים סיפור.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותוכן העניינים · ראה עוד »

תכלת וארגמן בעולם העתיק

התכלת והארגמן הם טקסטילים צבועים, שתפסו מקום נכבד בין מוצרי היוקרה של העולם העתיק.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותכלת וארגמן בעולם העתיק · ראה עוד »

תיארוך ספרי התנ"ך

אחת ממגילות מדבר יהודה. בממצא חשוב זה נמצאו עדויות לכך שקטעים נרחבים מן המקרא כבר הועלו לכתב בתקופת פעילות הכת. תיארוך התנ"ך הוא הניסיון למצוא את מקורו של כל אחד מן הספרים המרכיבים את התורה, את הנביאים ואת הכתובים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותיארוך ספרי התנ"ך · ראה עוד »

תיאטרון מיקרו

תיאטרון מיקרו הוא תיאטרון ישראלי הפועל בירושלים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותיאטרון מיקרו · ראה עוד »

תיאטרון תאיר

עופר גורן וגלעד אלפסי בהצגה יודפת בתיאטרון תאיר תיאטרון תאיר הוא תיאטרון ישראלי, העוסק בנושאים הקשורים בתרבות יהודית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותיאטרון תאיר · ראה עוד »

תיאטרון יידיש

התיאטרון בשפת היידיש התפתח והגיע לשיאו בתקופה של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, ונמשך עד למלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותיאטרון יידיש · ראה עוד »

תיאור כל העולם ועמיו

תיאור כל העולם ועמיו (בלטינית: Expositio totius mundi et gentium) הוא סקר גאוגרפי-מסחרי קצר, שנכתב על ידי אזרח אנונימי של האימפריה הביזנטית, שחי בזמן שלטונו של הקיסר קונסטנטיוס השני.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותיאור כל העולם ועמיו · ראה עוד »

תירס (דמות מקראית)

תִירָס היה בנו השביעי מבין שבעת בניו של יפת בן נח.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותירס (דמות מקראית) · ראה עוד »

תיבת נח

נח בונה את התיבה ב, תֵּבַת נֹחַ היא תיבת עץ ענקית, שבנה נח במצוות אלוהים, ובה מילט את עצמו ומשפחתו וזוגות מכל מיני בעלי החיים, מאבדון ב שהציף את כל פני הארץ.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ותיבת נח · ראה עוד »

לשם

איור של החושן (מהאנציקלופדיה היהודית) לֶשֶׁם היא האבן הראשונה בטור השלישי בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט דן.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ולשם · ראה עוד »

לחם הפנים

שולחן לחם הפנים, ועליו לחם הפנים, בדגם המשכן בתמנע איור משנת 1871 המציג את הכוהנים מחליפים את לחם הפנים לחם הפנים הוא מאפה אשר סודר בכל יום שבת על שולחן הפנים במשכן אוהל מועד ובבית המקדש.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ולחם הפנים · ראה עוד »

להט"ב ונצרות

כנסיית כל הקדושים בהמילטון, קנדה מניפה את דגל הגאווה בשנת 2018טרוי פרי, מייסד כנסיית המטרופוליטן הקהילתית (MCC), המעניקה שירות עבור חברי קהילת הלהט"ב בכ-222 קהילות ברחבי 37 מדינות לאורך רוב ההיסטוריה הנוצרית, רוב התאולוגים והזרמים הנוצרים ראו התנהגות הומוסקסואלית כבלתי מוסרית או חוטאת.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ולהט"ב ונצרות · ראה עוד »

לואיס פלדמן

לואיס הארי פלדמן (29 באוקטובר 1926 - 25 במרץ 2017) היה פרופסור אמריקאי ללימודים קלאסיים ולספרות.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ולואיס פלדמן · ראה עוד »

לוקיוס אנאוס פלורוס

לוּקיוּס אַנֶאוּס פלוֹרוּס (בלטינית: Lucius Annaeus Florus; 74 לספירה לערך – 130 לספירה לערך) היה היסטוריון רומאי יליד אפריקה, שחי בתקופת שלטונם של טראיאנוס ואדריאנוס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ולוקיוס אנאוס פלורוס · ראה עוד »

לוקיוס אלבינוס

לוקיוס אלבינוס (? - 69) היה נציב יהודה מטעם הקיסרות הרומית בין השנים 62 עד 64 לספירת הנוצרים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ולוקיוס אלבינוס · ראה עוד »

לולי (מלך)

לולי (באשורית: Lulî) היה מלך צידון והחוף שמדרום לה עד הכרמל בסוף המאה ה־8 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ולולי (מלך) · ראה עוד »

לוב

מדינת לוּב (בערבית:, תעתיק: דוּלת לִיבִּיָא) היא מדינה בצפון אפריקה הגובלת בים התיכון, מצרים, סודאן, צ'אד, ניז'ר, אלג'יריה ותוניסיה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ולוב · ראה עוד »

לוד

חאן חילו בלוד המסגד הגדול, אחד משרידיה האחרונים של לוד הממלוכית מסגד אל-עומרי מסגד אל-עומרי וכנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון, יוני 2005 לוד (לֹד, בערבית: اللد, תעתיק: אל-לִד) היא עיר במחוז המרכז בישראל ואחת הערים העתיקות בארץ ובעולם.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ולוד · ראה עוד »

ליסימכוס (נגד אפיון)

ליסימכוס (ביוונית: Λυσίμαχος; תאריך אינו ידוע: בין המאה ה-2 לפנה"ס למאה ה-1 לספירה), היה סופר וחוקר ממוצא מצרי, שכתב חיבור אבוד על דברי ימי מצרים (Aegyptiaca) וקטעים ממנו, העוינים את היהודים, מצוטטים בספרו של יוסף בן מתתיהו, "נגד אפיון".

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וליסימכוס (נגד אפיון) · ראה עוד »

ליבאניוס

תמונה דמיונית של ליבאניוס, חיתוך עץ מהמאה ה-18. ליבאניוס (ביוונית: Λιβάνιος; 314 לערך – 392 או 393) היה מורה יווני לרטוריקה של האסכולה הסופיסטית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וליבאניוס · ראה עוד »

לידת יעקב ועשו

עשיו ויעקב מוצגים ליצחק לאחר לידתם. ציור מעשה ידי בנג'מין וסט לידת יעקב ועשו הוא סיפור המופיע בפרשת תולדות ב.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ולידת יעקב ועשו · ראה עוד »

ליון פויכטוונגר

ליון פויכטוונגר, צולם ב-1910 בערך לִיוֹן פוֹיכְטְוַונְגֶר (בגרמנית Lion Feuchtwanger; 7 ביולי 1884, מינכן – 21 בדצמבר 1958, לוס אנג'לס) היה סופר, מחזאי ומתרגם יהודי-גרמני.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וליון פויכטוונגר · ראה עוד »

ט"ו בניסן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וט"ו בניסן · ראה עוד »

טקיטוס

פוּבּליוּס (או גאיוּס) קוֹרנליוּס טקיטוּס (סביב 56 – 117 לספירה) היה סנאטור רומאי והיסטוריון של האימפריה הרומית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וטקיטוס · ראה עוד »

טראיאנוס

מַרְקוּס אוּלְפִּיוּס נֶרְוָוה טְרַאיָאנוּס (בלטינית: Marcus Ulpius Nerva Traianus; 18 בספטמבר 53 – 9 באוגוסט 117) היה קיסר האימפריה הרומית משנת 98 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וטראיאנוס · ראה עוד »

טרכון

מיקומו של החבל תמונת לוויין של חבל הטרכונות (טראכוניטיס): 1. רמת הגולן, 2. א-לג'אה (ארגוב), 3. א-צפא. חבל הטרכון או טַרְכוֹנָה הוא כינוי לחבל ארץ היסטורי הנמצא בסמוך לחבל הבשן (ערבית: اللجاة א-לג'ה), צפונית מזרחית לחבל ההיסטורי דקפוליס ודרומית-מזרחית לאגן דמשק.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וטרכון · ראה עוד »

טריומף (מצעד ניצחון)

החרבת ירושלים טריומף או טריומפוס (triumphus) היה טקס מדיני דתי ברומא העתיקה, שבמהלכו ערכו מצביא וצבאו תהלוכת ניצחון ברחובות העיר רומא.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וטריומף (מצעד ניצחון) · ראה עוד »

טל אילן

טל אילן (נולדה ב-24 בינואר 1956) היא היסטוריונית ישראלית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וטל אילן · ראה עוד »

טבריה

טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וטבריה · ראה עוד »

טבח החפים מפשע

"טבח החפים מפשע", מאת פטר פאול רובנס "טבח התמימים", מאת האמן האיטלקי ג'וטו די בונדונה "טבח התמימים", מאת פיטר ברויגל האב "טבח התמימים", מאת טינטורטו טבח החפים מפשע (לעיתים: טבח התמימים) הוא סיפור המופיע בבשורה על-פי מתי בברית החדשה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וטבח החפים מפשע · ראה עוד »

טביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס

טביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס על גבי לבנים ורעפים. בצד שמאל: למעלה: שתי דוגמאות של הטביעה העגולה. למטה: טביעות בנסחים א-ה. בצד ימין: טביעות בנסחים ו-יתמונה להחלפה טביעות החותם של הלגיון העשירי פרטנסיס הן טביעות חותם שהותיר הלגיון הרומאי על גבי לבנים ורעפים שייצר כחלק מתפקידו בעת שהותו בארץ ישראל במאות הראשונה עד השלישית לספירה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וטביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס · ראה עוד »

טומאה וטהרה

בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וטומאה וטהרה · ראה עוד »

טוביה יהודה טביומי

הרב טוביה יהודה טביומי (שם משפחתו הישן: גוּטְנְטָאג; תרמ"ב, 1882 – כ"ד בתמוז ה'תשי"ג, 7 ביולי 1953) היה רבה של סוכוצ'ין שבפולין, עסקן ציבורי, מראשי הפעילים באגודת ישראל, באגודת הרבנים בפולין, ומחברי מועצת גדולי התורה, חקר את ספרות חז"ל והיסטוריה של עם ישראל ועסק רוב ימיו בכתיבת מאמרי הגנה על המסורת היהודית, ובכתיבת מאמרים פובליציסטיים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וטוביה יהודה טביומי · ראה עוד »

טימגנס

טימגנס מאלכסנדריה (Timagenes, ביוונית: Τιμαγένης) היה סופר יווני-אלכסנדרוני, היסטוריון ומורה לרטוריקה מהמאה ה-1 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וטימגנס · ראה עוד »

טימוכארס

טימוכארס (Timochares, ביוונית: Τιμοχάρης) היה היסטוריון שפעל במחצית השנייה של המאה ה-2 לפנה"ס, ככל הנראה כהיסטוריון חצר של בית המלוכה הסלאוקי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וטימוכארס · ראה עוד »

טירידאטס הראשון, מלך ארמניה

טירידאטס הראשון או טרדאט הראשון (בארמנית: Տրդատ Ա - "טרדאט אראג'ין" ("דרתאד" בארמנית המערבית, בפרתית: 𐭕𐭉𐭓𐭉𐭃𐭕, ביוונית: Τιριδάτης A ', בלטינית: Tiridates I', המאה ה-1 לפנה"ס) היה מלך ממלכת ארמניה העתיקה. התאריכים של לידתו ומותו אינם ידועים. שלט בשנים 50-52 או אולי 56-59 ושוב בשנים 62-82 לספירה. טרידאטס היה בן לשושלת הארשקית הפרתית ומייסד הענף שלה ששלט בארמניה עד שנת 428. היה בנו הקטן של המלך הפרתי וונונס השני ואחיו של המלך וולוגאסס הראשון. בשנת 66 לספירה הוכתר ברומא כמלך ארמניה על ידי הקיסר הרומי נרו, במסגרת הניסיון להביא להסכמה בין שני הצדים היריבים - האימפריה הרומית והאימפריה הפרתית. נקבע שמלך ארמניה יהיה נסיך פארתי אך מצד שני, שמינויו יאושר על ידי הרומאים. למרות שארמניה הפכה ל"מדינה קליינטית" של רומא, בפועל הייתה לחלק מהאימפריה הפרתית. בנוסף להיותו מלך, היה טרדאט הראשון גם כהן דת זורואסטרי ובפמלייתו ברומא בשנת 66 השתתפו כמה אמגושים. לפי החוקר פראנץ קימון טרידאטס קידם את התפתחות פולחנו של מיתרה שהיה לדידו גרסה בהשפעה רומית של הזורואסטריזם. בימי שלטונו החל טרדאט להנהיג רפורמות במנגנון המנהלי של הממלכה הארמנית, ומגמה זו הומשכה על ידי יורשיו לשלטון. במסגרת זו אימצה הממלכה הארמנית מנהגים ונוהלים ממקור איראני.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וטירידאטס הראשון, מלך ארמניה · ראה עוד »

טיטוס

טִיטוּס פְלַאוְויוּס אַסְפַּסְיָאנוּס (30 בדצמבר 39 – 13 בספטמבר 81), היה קיסר רומא משנת 79 לספירה ועד שנת מותו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וטיטוס · ראה עוד »

טיטוס פלאוויוס יוספוס

#הפניה יוסף בן מתתיהו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וטיטוס פלאוויוס יוספוס · ראה עוד »

טיטוס ליוויוס

טיטוס ליוויוס (בלטינית: Titus Livius; 59 לפנה"ס – 17 לספירה) היה היסטוריון רומאי מהבולטים של תור הזהב בתרבות הרומאית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וטיטוס ליוויוס · ראה עוד »

טיבריוס קלאודיוס אפאפרודיטוס

טיבריוס קלאודיוס אֵפּאָפְרוֹדיטוס (בלטינית: Tiberius Claudius Epaphroditus) היה עבד משוחרר של הקיסר הרומאי נירון.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וטיבריוס קלאודיוס אפאפרודיטוס · ראה עוד »

טיבריוס יוליוס אלכסנדר

טיבריוס יוליוס אלכסנדר (חי במאה הראשונה), היה מצביא יהודי-רומאי בתקופת הבית השני שבין תפקידיו כיהן גם כנציב יהודה ויועץ ראשי לטיטוס, בעת המצור על ירושלים ושריפת בית המקדש.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וטיבריוס יוליוס אלכסנדר · ראה עוד »

טיגראנס הגדול

טיגראנס השני (140–55 לפנה"ס), הידוע בכינויו טיגראנס הגדול (בארמנית: Տիգրան Մեծ; ביוונית: Τιγράνης ὁ Μέγας; בלטינית: Tigranes Magnus), היה אחד השליטים הגדולים ביותר של ממלכת ארמניה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וטיגראנס הגדול · ראה עוד »

ז'אן פוקה

"מלאן דיפטיך" יצירתו של פוקה משנת 1450 ז'אן פוּקֶה (לעיתים ג'יהאן, בצרפתית: Jean Fouquet, 1420–1481) היה צייר ומאייר צרפתי בולט מהמאה ה-15, שהמציא, לכאורה, את הדיוקן המיניאטורי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וז'אן פוקה · ראה עוד »

זאב דובנוב

הביל"ויים זאב וולף ולדימיר דוּבְּנוֹב, יעקב שרתוק (צ'רטוק) וחיים חיסין ברוסיה, 1890 משמאל לימין: זאב דוּבְּנוֹב, אליעזר בן-יהודה ויעקב שרתוק, 1901 זאב וולף (ולדימיר) דוּבְּנוֹב (ברוסית: Вольф (Владимир) Маркович Дубнов; תרי"ח, 1858, – ת"ש, 1940), היה פעיל חברתי ומורה, שנמנה עם חברי ביל"ו שעלו לארץ ישראל בשלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וזאב דובנוב · ראה עוד »

זנודורוס

זנודורוס (ביוונית: Ζηνόδωρος) היה שליט יטורי ששלט בין השנים 23–20 לפנה"ס בממלכה היטורית, ממלכה קטנה שמרכזה באזור כלקיס שבלבנון ותוארה בכתביו של יוספוס פלביוס כ"נחלת ליסניאס" ו"מדינת זנודורוס".

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וזנודורוס · ראה עוד »

זיהוי מקום המקדש

זיהוי מקום המקדש הוא ענף עיקרי בחקר בית המקדש, העוסק בזיהוי המקום המדויק שבו הוא עמד בתוך הר המוריה, הוא 'הר הבית'.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וזיהוי מקום המקדש · ראה עוד »

ח'דיתה

ח'דיתה (בערבית: الحديثة) היה כפר ערבי בגבול שפלת יהודה ומישור חוף יהודה הכפר היה בנוי על תל חדיד, צפונית ליער בן שמן ולכביש 443 ועל הגדה המערבית של נחל נטוף.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וח'דיתה · ראה עוד »

ח'ירבת אל-חמאם

ח'ירבת אל־חמאם הוא אתר ארכאולוגי בצפון־מערב השומרון, בו נמצאו ממצאים מתקופת הברזל על התקופה הרומית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וח'ירבת אל-חמאם · ראה עוד »

חמשת מלכי מדין

חמשת המלכים נהרגים בחרב על ידי בני ישראל. איור לתנ"ך שיצא בהאג ב-1728. אֱוִי, רֶקֶם, צוּר, חוּר ורֶבַע הם חמשת מלכי מִדְיָן הנזכרים בתורה ב.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחמשת מלכי מדין · ראה עוד »

חמת דאר

250px חַמֹּת דֹּאר או חַמַּת, הייתה עיר מבצר על שפת הכנרת בתקופת המקרא.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחמת דאר · ראה עוד »

חמי קלירוהי

קטע ממפת מידבא: חמי קלירוהי לחוף ים המלח מדרום לאפיק ואדי זרקא-מעין ומצפון לאפיק נחל ארנון חמי קלירוהי (בלטינית: Callirrhoe) הם מעיינות חמים הנמצאים ליד החוף המזרחי של ים המלח, כ-2.5 ק"מ מדרום לשפכו לים של ואדי זרקא-מעין ונקראים היום עין-א-זארה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחמי קלירוהי · ראה עוד »

חאניה

הנמל הוונציאני בחאניה רחוב טיפוסי בעיר העתיקה מגורי הבישוף בעיר חאניה השוק המקורה המכונה אגורה מסגד היניצ'רים אשר בנמל הישן פנים הקתדרלה היוונית אורתודוקסית שבעיר בית הכנסת העתיק "עץ החיים" פנים בית הכנסת הכניסה לבית הכנסת עץ החיים שלט הנצחה המוצב בבית הכנסת בחאניה, לרב אברהם איבלאגון שהיה החכם באשי האחרון של יהודי כרתים וכיהן עד לשנת 1933 חאניה (ביוונית: Χανιά) היא עיר בצפון מערב האי כרתים ובירת מחוז חאניה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחאניה · ראה עוד »

חארס

חארס (בערבית: حارس) הוא יישוב פלסטיני הממוקם במחוז סלפית שבשומרון, ו-24 ק"מ מדרום-מערב לשכם, בגובה של כ- 465 מ' מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחארס · ראה עוד »

חנן בן שת

פסל של חנן בן שת במקדש בום ג'זוס דו מונטה, מחוץ לבראגה, פורטוגל. חנן בן שת היה כהן גדול בבית המקדש השני בירושלים בין השנים 6–15 לספירה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחנן בן שת · ראה עוד »

חנן בן חנן

חנן בן חנן (? - 67 או 68) היה כהן גדול ממשפחת הכהנים בית חנן, וממנהיגי העם היהודי בעת המרד הגדול.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחנן בן חנן · ראה עוד »

חנמאל בן שלום

לפי ספר ירמיהו, חנמאל בן שלום היה דודו או בן-דודו של הנביא ירמיהו, אשר שנה לפני חורבן ירושלים וגלות בבל נצטוה על ידי אלוהים לגאול את שדהו של חנמאל, כאות לכך שעם ישראל ישוב לארץ ישראל: הוא שילם עליו "שִׁבְעָ֥ה שְׁקָלִ֖ים וַעֲשָׂרָ֥ה הַכָּֽסֶף".

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחנמאל בן שלום · ראה עוד »

חנמאל המצרי

חנמאל המצרי היה כהן גדול בתקופת בית שני הנזכר במשנה כמי שעשה פרה אדומה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחנמאל המצרי · ראה עוד »

חננאל

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחננאל · ראה עוד »

חנניה בן נדבאי

חנניה בן נדבאי או נבדאי (בתלמוד: יוחנן בן נדבאי או נרבאי; מת בשנת 66 לספירה) היה כהן גדול בבית המקדש השני ואביו של אלעזר בן חנניה, ממנהיגי המרד הגדול.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחנניה בן נדבאי · ראה עוד »

חנה ושבעת בניה

חנה ושבעת בניה, ציור משנת 1842. ברקע נראה הפסל לו סירבו להשתחוות. על פי התיאור קברם נמצא במעלה ההר. אמנם, המקום המתואר טרם נמצא (ספר "מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל" כרך ב', צפת, חנה ושבעת בניה) סיפור האישה ושבעת בניה מתאר מעשה גבורה של אם יהודייה ושבעת בניה, שמצאו את מותם על קידוש השם.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחנה ושבעת בניה · ראה עוד »

חנוך בן מדין

חֲנֹךְ בֵּן מִדְיָן (בכתיב מלא: חֲנוֹךְ) הוא דמות מקראית, בנו השלישי והאמצעי של מדין ונכדם של אברהם וקטורה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחנוך בן מדין · ראה עוד »

חנוכת המקדש

שלמה המלך חונך את בית המקדש הראשון חֲנֻכַּת המקדש הוא שמו של אירוע חגיגי שנערך עם סיום בנייתו של בית המקדש או המשכן, ובו הוקרבו קורבנות מיוחדים ונערכו חגיגות שמחה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחנוכת המקדש · ראה עוד »

חנוכה

הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחנוכה · ראה עוד »

חניון גבעתי (עיר דוד)

חניון גבעתי בעיר דוד הוא חלק מהאתר הארכאולוגי של עיר דוד.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחניון גבעתי (עיר דוד) · ראה עוד »

חפצי-בה

חֶפְצִי-בָהּ, היא דמות מקראית, אשת חזקיהו מלך יהודה ואם בנו מנשה מלך יהודה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחפצי-בה · ראה עוד »

חרשה (אתר מקראי)

חֹרְשָׁה (גם: הַחֹרְשָׁה) הוא אתר מקראי הנזכר בספר שמואל, בסיפור הסתתרותו של דוד מפני שאול במדבר זיף.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחרשה (אתר מקראי) · ראה עוד »

חרתת הרביעי

חרתת הרביעי פילופטריס היה מלך נבטי, שמלך לערך בין השנים 9 לפנה"ס - 40 לספירה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחרתת הרביעי · ראה עוד »

חרבת עטרבה

חרבת עטרבה הוא שמו של אתר ארכאולוגי בשפלת יהודה, בו נמצאו שרידי עיירה יהודית מן התקופה הרומית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחרבת עטרבה · ראה עוד »

חשמונאים

החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחשמונאים · ראה עוד »

חשבון (עיר)

חֶשְׁבּוֹן היתה עיר עתיקה בעבר הירדן המזרחי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחשבון (עיר) · ראה עוד »

חלחול (עיר)

חורבות בית צור בתמונה משנות העשרים של המאה העשרים חַלְח֫וּל (בערבית: حلحول) היא עיירה פלסטינית בהרי יהודה, כק"מ אחד צפונית לחברון.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחלחול (עיר) · ראה עוד »

חטא העגל

מעשה חטא העגל בציורו של ניקולא פוסן היינה) חֵטְא הָעֵגֶל הוא סיפור מקראי על חטא ועונשו, המסופר בפרשת כי תשא ב.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחטא העגל · ראה עוד »

חזון גבריאל

כתובת חזון גבריאל חזון גבריאל הוא טקסט אפוקליפטי יהודי שמקורו בימי בית שני, ומתוארך למאה ה-1 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחזון גבריאל · ראה עוד »

חזיונות הסיבילות

חזיונות הסיבילות (יוונית: Χρησμοι Σιβυλλιακοι; לטינית: Oracula Sibyllina) הוא שם כולל לכתבים פסאודואפיגרפיים שחוברו ביוונית, במשקל הקסמטרי, מן המאה השנייה לפני הספירה עד למאה השלישית לספירה על ידי כותבים יהודים הלניסטים, יהודים נוצרים ונוצרים קדומים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחזיונות הסיבילות · ראה עוד »

חברון

חֶבְרוֹן (בערבית: الخليل; בתעתיק מדויק: אַלְחַ'לִיל) היא עיר במרכז הר חברון שבהרי יהודה, כ-35 ק"מ דרומית לירושלים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחברון · ראה עוד »

חדייב

בית המקדש ועיר דוד, מראה מבריכת השילוח - בחזית עיר דוד ארמונות מלכי חדייב. ארמונות מלכי חדייב בדגם ירושלים בסוף ימי בית שני מבט על הארמונות מדרום - מזרחה לבריכת השילוח איור של פתח קברי המלכים במאה ה-19 המיוחסים למלכי בית חדייב חַדְיָב (סורית: ܚܕܝܐܒ, תעתיק מדויק: חדיאב; נקראת גם "אדיאבן" ובתלמוד "הדייב" ו"חדייף") הייתה ממלכה עתיקה באשור, בצפון הסהר הפורה, שהתקיימה בין השנים 15 ל-116.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחדייב · ראה עוד »

חומס

חוֹמְס (ערבית: حمص, תעתיק מדויק: חמץ) היא עיר במערב סוריה ובירת המחוז הקרוי על שמה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחומס · ראה עוד »

חומות טבריה

גלויה ישנה המראה את טבריה מוקפת בחומה סמל העיר טבריה בו נראית החומה כאלמנט מרכזי חומות טבריה הן החומות שהקיפו את טבריה וקבעו את גבולה עד תחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחומות טבריה · ראה עוד »

חומות ירושלים

חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. חומות ירושלים העתיקה כפי שנראות כיום. תקופה העות'מאנית, בסמוך ומצד מערב לשער יפו (2011) שרידי החומה היבוסית שהתגלו בחפירות עיר דוד חומות ירושלים היו חלק מנופה של העיר ירושלים ברוב שנות קיומה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחומות ירושלים · ראה עוד »

חוני המעגל

חוני המעגל היה חכם ארץ-ישראלי שחי בתקופת הזוגות, אשר נחשב לבעל מופת, בן דורו של שמעון בן שטח מן המאה ה-1 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחוני המעגל · ראה עוד »

חוניו הרביעי

חוניו הרביעי - (ביוונית: Ὀνίας) היה בן למשפחת חוניו, משפחת כהונה מבית-צדוק, שחי במאה השנייה לפנה"ס בירושלים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחוניו הרביעי · ראה עוד »

חוניו השני

חוניו השני (המאה ה-3 לפנה"ס) היה כהן גדול מבית חוניו בבית המקדש, בנו של הכוהן הגדול שמעון הראשון.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחוניו השני · ראה עוד »

חוניו השלישי

חוניו השלישי בן שמעון (נרצח ב-171 לפנה"ס) היה כהן גדול בן בית צדוק ומשמרת ידעיה, צאצא למשפחת כהנים גדולים, בנו של שמעון השני ונכדו של הכוהן הגדול חוניו השני.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחוניו השלישי · ראה עוד »

חור (דמות מקראית)

פסל מאת כריסטיאן דניאל ראוך אהרון וחור תומכים בזרועות משה בעת הקרב נגד עמלק ברפידים. בתנ"ך, חוּר הוא בן שבט יהודה, המוזכר בין מנהיגי העם לאחר היציאה ממצרים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחור (דמות מקראית) · ראה עוד »

חורבת עתרי

חורבת עתרי בור איגום של גת בחורבת עתרי חורבת עתרי היא אתר ארכאולוגי בתחום פארק עדולם שבשפלת יהודה, כ-2 קילומטרים מדרום-מזרח למושב צפרירים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחורבת עתרי · ראה עוד »

חורבת עומרית

שרידי עמודי המקדש המקדש חורבת עומרית היא אתר ארכאולוגי שבו שרידי מקדש רומי המתוארך למאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחורבת עומרית · ראה עוד »

חורבת עורמה

חורבת עורמה (ידוע גם בשם תל ארומה) הוא אתר ארכאולוגי השוכן בכיפה של ג'בל עורמה, בגובה 843 מטר מעל לפני הים, כ-1.5 ק"מ צפונית-מערבית לכפר עקרבה, ודרומית-מזרחית לאיתמר.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחורבת עורמה · ראה עוד »

חורבת צלית

חורבת צלית חורבת צלית (ח'רבת א-צלנתה) היא אתר ארכאולוגי השוכן במורדות הר חברון, צמוד לנחל אשתמוע וכ-1.5 ק"מ מדרום מזרח ליישוב מיתר.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחורבת צלית · ראה עוד »

חורבת ראש זית

חורבת ראש זית היא אתר ארכאולוגי במערב הגליל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחורבת ראש זית · ראה עוד »

חורבת רומא

חורבת רומא הגבעה של חורבת רומא חורבת רומא נמצאת בבקעת בית נטופה שבגליל התחתון, כק"מ וחצי מערבית לרומאנה, וסמוך לכפר הבדואי המודרני רומת אל-הייב.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחורבת רומא · ראה עוד »

חורבת בורגין

תצפית מפסגת חורבת בורגין חורבת בורגין הוא אתר עתיקות הנמצא בראש גבעה החולשת על סביבותיה, ברום 440 מ' מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחורבת בורגין · ראה עוד »

חול (דמות מקראית)

חוּל, על פי המסופר בספר בראשית, היה בנו השני של ארם בן שם בן נח, ואחיו, בני ארם השמי: עוץ, גתר ומש.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחול (דמות מקראית) · ראה עוד »

חיקסוס

יבנה" בע"מ. חֶקַאוּ־חַ'אסוּת (במצרית קדומה: ḥḳꜣw-ḫꜣswt, "שליטי הארצות הזרות"; ביחיד 𓋾𓈎𓈉 – ḥḳꜣ-ḫꜣswt), חיקסוס או היקסוס (ביוונית: Ὑκσώς או Ὑξώς, היקסוס; או Ύκουσσώς, היקוסּוס) הוא כינוי למערב אסיאתים שהשתלטו על מצרים העתיקה עם התרופפות כוחה של הממלכה התיכונה, בתקופה המכונה "תקופת הביניים השנייה".

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחיקסוס · ראה עוד »

חירם הראשון מצור

חירם הראשון או חורם הראשון היה מלך צור בשנים 980–947 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחירם הראשון מצור · ראה עוד »

חיי שנים-עשר הקיסרים

חיי שנים־עשר הקיסרים (בלטינית: De Vita Caesarum, "על חיי הקיסרים") הוא חיבור ידוע של 12 ביוגרפיות המספרות על קיסריה הראשונים של האימפריה הרומית החל מיוליוס קיסר ועד לתקופתו של דומיטיאנוס, אשר נכתב בידי גאיוס סווטוניוס טרנקוילוס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחיי שנים-עשר הקיסרים · ראה עוד »

חיי יוסף

חיי יוסף (ביוונית: Iosepou Bios, Ἰωσήπουβίος; בלטינית: Vita Josephi) הוא ספרו האוטוביוגרפי של יוסף בן מתתיהו (שמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס).

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחיי יוסף · ראה עוד »

חיים שבילי

חיים שבילי (14 במרץ 1907, כ"ח באדר ה'תרס"ז – 1 במרץ 1974) היה מורה ומרצה ירושלמי, פרשן ומחשב קץ מודרני שנודע בשל פירושיו לספר דניאל וחיזוי העתיד שפרסם בספריו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחיים שבילי · ראה עוד »

חיים לאחר המוות

חיים לאחר המוות הוא מונח כללי המתייחס להמשכיות או קיום, בדרך-כלל באופן רוחני, מעבר לעולם הקיים והמוכר, לאחר המוות.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחיים לאחר המוות · ראה עוד »

חיים יהודה אריה וייל

הרב ד"ר חיים יהודה אריה וייל (י' באלול תרכ"ו, 1866-כ' בחשוון תש"ד, 18 בנובמבר 1943) היה רב בגרמניה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וחיים יהודה אריה וייל · ראה עוד »

בן חנן

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה פטרונימיים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובן חנן · ראה עוד »

בן חנניה

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובן חנניה · ראה עוד »

בן-גוריון (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובן-גוריון (פירושונים) · ראה עוד »

באר שבע הגלילית

באר שבע הגלילית (בערבית: חירבת אבו שבע) הייתה עיירה קדומה על גבול הגליל העליון והגליל התחתון, בסמוך לצומת שבע ולכפר חנניה, 8 ק"מ דרומית מערבית לצפת.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובאר שבע הגלילית · ראה עוד »

בנדיקט ניזה

בנדיקט ניזה יורגן אנטון בנדיקט ניזה (Jürgen Anton Benedikt Niese; 24 בנובמבר 1849 – 1 בפברואר 1910) היה מלומד גרמני של התקופה הקלאסית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובנדיקט ניזה · ראה עוד »

בני קטורה

בְּנֵי קְטוּרָה הם ששת בניו של אברהם שנולדו לו מאשתו השלישית קטורה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובני קטורה · ראה עוד »

בניאס (אתר ארכאולוגי)

הצעת שחזור של האתר המעיין בבניאס שרידי מקדש פאן גומחות בהן הוצבו בעבר פסלי האל פאן שרידי בניאס בציורו של יוהאן מרטין ברנאץ, שביקר במקום ב-1836 שרידי בניאס בציורו של הארי פן, 1880; אוסף מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, ניו יורק בניאס הוא אתר ארכאולוגי בו נמצאים שרידיה של עיר קדומה שהתקיימה בתקופות שונות לאורך ההיסטוריה והגיעה לשיא פריחתה בתקופה הרומית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובניאס (אתר ארכאולוגי) · ראה עוד »

בעלבכ

בַּעַ֫לְבַּכּ (בערבית: بعلبك; ביוונית: Ηλιούπολης) היא עיר בלבנון השוכנת בבקעת הלבנון בקרבת הגבול הסורי, בגובה 1,170 מטר מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובעלבכ · ראה עוד »

בעיית יוספוס

בעיית יוספוס היא חידה בקומבינטוריקה שלה גרסאות אחדות.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובעיית יוספוס · ראה עוד »

בצלאל בן אורי

על פי המתואר בתנ"ך, בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי היה האמן והאדריכל הראשי שהועסק בתכנון המשכן, עיצובו ובנייתו, ובעשיית כליו ובגדי הכהונה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובצלאל בן אורי · ראה עוד »

בצלאל בר כוכבא

בצלאל בר כוכבא (נולד ב-1 בינואר 1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, זוכה פרס הומבולדט לשנת 2014.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובצלאל בר כוכבא · ראה עוד »

בקעת קדש

שמאל תל קדש המזרחי על רקע בקעת קדש בקעת קֶדֶשׁ היא בקעה קטנה בגליל העליון המזרחי, בסמוך לגבול לבנון, ברום של כ-400 מטרים מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובקעת קדש · ראה עוד »

בקעת גינוסר

מבט על בקעת גינוסר, מימין הר ארבל משמאל הר ניתאי בקעת גינוסר היא בקעה הנמצאת צפונית-מערבית לכנרת.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובקעת גינוסר · ראה עוד »

בקעת כסולות

בקעת כְּסוּלֹת היא השלוחה הצפונית-מזרחית של עמק יזרעאל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובקעת כסולות · ראה עוד »

בקכידס

בקכידס (או בכחידס; ביוונית: Βακχίδης) היה מושל ומצביא בכיר של הממלכה הסלאוקית, שהגיע לארץ יהודה בשנת 161 לפנה"ס, כדי למנות את אליקים לכהן גדול ולנשיא.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובקכידס · ראה עוד »

ברנרדינו אמיקו

מפת ירושלים בספרו של ברנרדינו אמיקו אמיקו; מכלול מבני כנסיית המולד בבית לחם אמיקו; חתך מבנה כנסיית הקבר בירושלים אמיקו; קבר רחל ברנרדינו אמיקו (Bernardino Amico da Gallipoli; 1576–1620) היה נזיר פרנציסקני ששהה בארץ ישראל בשנים 1593–1597 ותיעד בתרשימים ובכתובים את מבני המקומות הקדושים לנצרות בירושלים ובבית לחם.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וברנרדינו אמיקו · ראה עוד »

ברניקי

ברניקי (או ברניקה, ביוונית: Βερενίκη; 28 לספירה – לא לפני 79 לספירה) הייתה מלכה יהודיה מבית הורדוס, בתו של אגריפס מלך יהודה, ונצר לשושלת בית חשמונאי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וברניקי · ראה עוד »

ברניקי (בת מרים)

ברניקי הייתה בתם של מרים, בתו של מלך יהודה אגריפס הראשון, ושל יוליוס ארכילאוס בן חלקיה (אולי חלקיה, מפקד הצבא וחברו של אגריפס).

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וברניקי (בת מרים) · ראה עוד »

ברניקי (בת שלומית)

Nuremberg Chronicle, 1493 ברניקי הייתה בתם של שלומית, אחות הורדוס, מלך יהודה, ושל בעלה השני, קוסטובר.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וברניקי (בת שלומית) · ראה עוד »

ברניקי טרוגלודיטיקה

Wellsted, https://archive.org/details/travelsinarabia02welluoft/page/334/mode/2up ''Travels in Arabia'', 1838, Vol II, p.829 ברניקי טרוגלודיטיקה (ביוונית עתיקה: Βερενίκη ἡ Τρωγλοδυτική, בלטינית: Berenice Troglodytica, בערבית: بَرْنِيس, "בַּרניס") הייתה עיר נמל עתיקה בחוף ים סוף בדרום מצרים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וברניקי טרוגלודיטיקה · ראה עוד »

ברק בן אבינעם

איור משנת 1553 כביעל מראה לברק את סיסרא המת. הדפס הנמצא ברשות ספריית אוניברסיטת אוקלהומה בָּרָק בֶּן אֲבִינֹעַם הוא דמות מקראית, מנהיג צבאי שנזכר בספר שופטים (פרקים –) ומי שפעל יחד עם דבורה הנביאה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וברק בן אבינעם · ראה עוד »

ברזית

בִּרְזָיִת הוא שמו של יישוב מתקופת המקרא ובית שני, הנזכר בתנ"ך ובכתבי יוסף בן מתתיהו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וברזית · ראה עוד »

ברוך בן נריה

איור משנת 1553 פסלו של '''ברוך בן נריה''': יצירה שלאלייז'דיניו מראשית המאה ה-19, בזיליקת בום ז'זוס דה מטוזיניוס, קונגוניאס, ברזיל בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה הכהן, דמות מקראית, ששימש כסופרו ותלמידו של ירמיהו הנביא.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וברוך בן נריה · ראה עוד »

ברוסוס

ברוסוס (ביוונית: Βήρωσσος) היה סופר והיסטוריון בבלי הלני שחי במאה ה-3 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וברוסוס · ראה עוד »

ברכה פלאי

מימין לשמאל: אלכסנדר, ברכה, שרה ומאיר פלאי, 1925 ברכה פֶּלִאי (20 בדצמבר 1892, סְטארוֹביץ', פלך קייב, רוסיה – 22 בפברואר 1986, בגבעתיים) הייתה מו"לית ישראלית, מייסדת הוצאת הספרים מסדה והמנהלת שלה במשך עשרות שנים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וברכה פלאי · ראה עוד »

ברית מילה

ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וברית מילה · ראה עוד »

בריכת רם

בריכת רם והחרמון בְּרֵכַת רָם או בריכת רם (נֶהֱגֶה לעיתים ובטעות "בִּרְכִּת רם", לפי היגוי ערבי כביכול, שמה בערבית: بحيرة مسعدة "בְּחֵ֫ירֶת מַסְעַדֶה", כלומר אגם מסעדה) היא אגם טבעי בצפון-מזרח רמת הגולן, ליד היישובים הדרוזיים מסעדה ומג'דל שמס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובריכת רם · ראה עוד »

בריכת חזקיהו

הבריכה בשלהי המאה ה-19 בריכת חזקיהו היא מקווה מים עירוני מעשה ידי אדם מתקופת בית שני המצויה בדרומו של הרובע הנוצרי, בעיר העתיקה בירושלים, בעל מאפיינים של בריכת חורף.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובריכת חזקיהו · ראה עוד »

בריכת הסטרותיון

תרשים של הבריכה בריכת הסטרותיון בראשית המאה ה-20 בריכת הסטרותיון בשנת 2009 בריכת הסטרותיון היא בריכת מים בעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובריכת הסטרותיון · ראה עוד »

בריכת הסולטן

הסביל על סכר הבריכה בציור מתוך סדרת "ארץ ישראל הציורית", 1881 בריכת הסולטן היא בריכת אגירה בירושלים שהורחבה על ידי הסולטאן הממלוכי ברקוק בשנת 1392 ותוקנה בידי הסולטאן העות'מאני סולימאן הראשון בשנת 1536, במהלך המאה ה-16.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובריכת הסולטן · ראה עוד »

בריכות שלמה

בריכות שלמה הן שלוש בריכות אגירה צמודות זו לזו, השוכנות כ-4 קילומטרים דרומית לבית לחם, בדרום הכפר אל-ח'דר בואכה גוש עציון.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובריכות שלמה · ראה עוד »

בשר חזיר

חזירים שלמים בשר חזיר (נקרא גם בשר לבן) הוא בשר לאכילה, שהוכן מחזיר.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובשר חזיר · ראה עוד »

בת יפתח

3.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובת יפתח · ראה עוד »

בתרון

בתרון (ביוונית: Βοτρύς, בלטינית "בוטרוס", בסורית: ܒܬܪܘܢ, מסורית לערבית: البترون) עיר חוף צפונית בלבנון.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובתרון · ראה עוד »

בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל

בית הכנסת העתיק בקצרין ארבל בית הכנסת העתיק בחורבת ענים עד כה נתגלו כמאה ושלושים בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל, המתוארכים לתקופות שמן המאה הראשונה לספירה ועד ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובתי כנסת עתיקים בארץ ישראל · ראה עוד »

בתיה בת פרעה

"משה נמשה מן היאור בידי בת פרעה"; פרסקו מבית הכנסת בדורה אירופוס בִּתְיָה בַת-פַּרְעֹה היא דמות מקראית המופיעה בדברי הימים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובתיה בת פרעה · ראה עוד »

בלשאצר

בֵּלְשַׁאצַּר (גם בֵּלְאשַׁצַּר; אכדית: בֵּל-שָׁרָ-אֻצוּר, "בל, שמור (אצור) את המלך") היה נסיך בבל, בנו של נבונאיד, המלך האחרון של בבל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובלשאצר · ראה עוד »

בלהה ניצן

בלהה ניצן (13 ביולי 1933 – נובמבר 2022) הייתה פרופסור בחוג למקרא שבאוניברסיטת תל אביב; תחום התמחותה היה ספרות קומראן.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובלהה ניצן · ראה עוד »

בלוס

בלוס (ביוונית: Βῆλος, מכנענית 𐤁𐤏𐤋, בעל) היה שליט מצרים במיתולוגיה היוונית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובלוס · ראה עוד »

בחירה חופשית

בחירה חופשית או רצון חופשי הם ביטויים הבאים לציין שהתנהגותו של האדם (מעשיו, החלטותיו, מחשבותיו ורגשותיו) הם פרי רצון עצמאי ובן-חורין, ואינם קבועים מראש ומוכתבים בידי הסיבתיות הדטרמיניסטית ואף לא על ידי הגורל, או כוחות על-אנושיים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובחירה חופשית · ראה עוד »

בגדי כהונה

כהן גדול בבגדי הכהונה בתיאורי המקרא, בגדי כהונה (ידועים גם בשמות: בגדי שרד או בגדי קודש) הם הבגדים שחייבים הכהנים ללבוש בעת העבודה במשכן ובבית המקדש.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובגדי כהונה · ראה עוד »

בועז אפלבאום

בועז אפלבאום (נולד ב-11 בינואר 1946, חיפה) הוא סופר, משורר, חוקר פוליטי ותסריטאי של סרטי עלילה וסרטים דוקומנטריים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובועז אפלבאום · ראה עוד »

בורסיפה

מסופוטמיה באלף השני לפנה"ס שרידי הזיגוראת של בורסיפה, 1916 לבנת חרס בבלית מהמאה השישית לפני הספירה נושאת כתובת בכתב יתדות "נבוכדנצר מלך בבל תומך מקדש אסגילה (בבל) ומקדש אֵ-זִידָה (בורסיפה) בנו בכורו של נבופלאסר מלך בבל. מוזיאון הכט חיפה מפה של אזור העיר בבל ובורסיפה משנת 1908. בורסיפה מסומנת למטה משמאל בּוֹרְסִיפָּה (בשומרית: BAD.SI.(A).AB.BAKI, באכדית: בּוֹרְסִפָּ) הייתה עיר עתיקה חשובה בשומר.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובורסיפה · ראה עוד »

בית מעון

בֵּית מָעוֹן הייתה עיירה יהודית גדולה, אשר שכנה בסמוך לטבריה, ואשר התקיימה לאורך תקופת בית שני, המשנה והתלמוד, ועד התקופה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובית מעון · ראה עוד »

בית אוסף ספרים אשר למונטיפיורי

שם.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובית אוסף ספרים אשר למונטיפיורי · ראה עוד »

בית קמחית

בית קמחית הייתה משפחת כהנים חשובה בשלהי תקופת בית שני, שממנה יצאו מספר כהנים גדולים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובית קמחית · ראה עוד »

בית קתרוס (כהונה גדולה)

בית קתרוס הייתה משפחת כהנים גדולים חשובה בשלהי תקופת בית שני, ממשפחות ראשי הכהונה האריסטוקרטיות שמן המעמד הגבוה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובית קתרוס (כהונה גדולה) · ראה עוד »

בית שערים

הכניסה למערת הסרקופגים (מערת הארונות) יוונית: "קברו של איידסיוס, ראש מועצת הזקנים, איש אנטיוכיה" מנורה במערכת הקברים, צילום משנת 1954 הכניסה למערת הפרש בית הכנסת חזית מערת הארונות בסמוך לגילויה בשנות ה-50 של המאה ה-20 בית שערים הוא אתר ארכאולוגי הכולל נקרופוליס השוכן בגליל התחתון.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובית שערים · ראה עוד »

בית חנן (כהונה גדולה)

בית חנן הייתה משפחת כהנים גדולים בסוף תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובית חנן (כהונה גדולה) · ראה עוד »

בית חורון (עיר מקראית)

מבט מהריסות בית חורון העליונה, כפי שתועדו בשנת 1881, אל כיוון הים התיכון בֵּית חוֹרוֹן היתה עיר קדומה בצפון־מערב הרי יהודה, ונודעה על שני חלקיה – בית חורון תחתון ובית חורון עליון.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובית חורון (עיר מקראית) · ראה עוד »

בית גוברין (עיר קדומה)

בית גוברין היא עיר קדומה בשפלת יהודה, בין נחל גוברין לנחל מרשה, סמוך לקיבוץ בית גוברין.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובית גוברין (עיר קדומה) · ראה עוד »

בית דוד

המלכתו של דוד, מתוך ספר תהילים מהמאה ה-10. שלמה המלך בערוב ימיו, תחריט מאת גוסטב דורה. בניו של צדקיהו, המלך האחרון בשושלת, נרצחים לנגד עיניו (מלכים ב', פרק כ"ה), תחריט מאת גוסטב דורה בית דוד הייתה שושלת מלוכה יהודית שתחילתה, על פי המסורת, במלך המקראי דוד.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובית דוד · ראה עוד »

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובית המקדש · ראה עוד »

בית המקדש השני

בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובית המקדש השני · ראה עוד »

בית הרם

נחלות שבטי ישראל בֵּית הָרָם (גם: בֵּית הָרָן, בית רמתה, יוליאס, לִיבְיָאס או ליויאס) הייתה עיר יהודית בעבר הירדן המזרחי, מול יריחו, הנזכרת במגוון מקורות היסטוריים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובית הרם · ראה עוד »

בית התקיעה

שחזור משוער של בית התקיעה. זוהי הפינה הדרום-מערבית, כך שהכותל המערבי נמצא בצידה התחתון של התמונה אבן "לבית התקיעה" במקומה כיום הכתובת המקורית, המוצגת במוזאון ישראל אפשרויות הקריאה המקובלות של הכתובת בית התקיעה הייתה פינה בבית המקדש, שבה נהגו לעמוד ולתקוע בחצוצרות כדי להכריז על כניסת שבת ומועדים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובית התקיעה · ראה עוד »

בית הורדוס

בית הורדוס הוא הכינוי שניתן לשושלת ששלטה בממלכת יהודה בסופה של תקופת בית שני עד למספר שנים אחרי החורבן.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובית הורדוס · ראה עוד »

בית הכנסת באנטקיה

בית הכנסת אנטקיה (באנגלית: Antakya Synagogue) ממוקם בעיר אנטקיה (שמה הקודם היה אנטיוכיה), טורקיה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובית הכנסת באנטקיה · ראה עוד »

בית הכנסת בנערן

שרידי הפסיפס בנערן בשנת 2006 בית הכנסת העתיק בנערן ממוקם כחמישה ק"מ צפונית ליריחו, סמוך לכפר נועימה, בגדה המזרחית של ואדי מכוך, אשר נבנה ככל הנראה במאה ה-6, בימי יוסטיניאנוס הראשון או השני.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובית הכנסת בנערן · ראה עוד »

בית הכנסת בדורה אירופוס

שרידי בית הכנסת בית הכנסת בדורה אירופוס התגלה בשנת 1928 במסגרת חפירות ארכאולוגיות, שנערכו בעיר דורה אירופוס שבסוריה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובית הכנסת בדורה אירופוס · ראה עוד »

בית הכנסת העתיק של סרדיס

בית הכנסת העתיק בסרדיס הוא אתר היסטורי שנחשב לבית הכנסת הגדול ביותר מהעת העתיקה, ואחד המרשימים ביותר שנחשפו אי פעם.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובית הכנסת העתיק של סרדיס · ראה עוד »

בית הכנסת העתיק במעוז חיים

בית הכנסת העתיק במעוז חיים הוא אתר ארכאולוגי הנמצא בסמוך לקיבוץ מעוז חיים שבעמק בית שאן, בו נחשף בית כנסת עתיק אשר נבנה וחרב שלוש פעמים, החל מהתקופה הרומית בארץ ישראל ועד לחורבנו במהלך הכיבוש הערבי של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובית הכנסת העתיק במעוז חיים · ראה עוד »

בית הישימות

נחלות שבטי ישראל בֵּית הַיְשִׁמוֹת הייתה עיר מקראית בערבות מואב, אשר המשיכה להתקיים בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובית הישימות · ראה עוד »

בייתוסים

הבייתוסים היו קבוצת כהנים אריסטוקרטית אשר פעלה במחצית הראשונה של המאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ובייתוסים · ראה עוד »

ג'נין

ג'נין בציורו של דייוויד רוברטס מ-1839 המסגד בג'נין בשנת 1925 לערך משה דיין ופמלייתו בעת סיור בג'נין, 1970, בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית האוניברסיטה הערבית-אמריקאית בג'נין גֶּ'נִין (בערבית: جنين) היא עיר ברשות הפלסטינית שנמצאת בגבול בין צפון השומרון לדרומו של עמק יזרעאל, הנמצאת בתחומי שטח A. מרבית תושביה מוסלמים ומיעוטם נוצרים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וג'נין · ראה עוד »

ג'רג' גאבור (פילוסוף)

ג'רג' גאבור (בהונגרית: Gábor György; בודפשט, 6 בפברואר 1954) הוא פילוסוף, פרופסור מן המניין, חוקר בכיר במכון לפילוסופיה של האקדמיה ההונגרית למדעים יהודי-הונגרי, ראש קתדרה בבית המדרש לרבנים בבודפשט - האוניברסיטה היהודית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וג'רג' גאבור (פילוסוף) · ראה עוד »

ג'ש (גוש חלב)

ג'ש (בערבית: الجش אַ-גִ'ש, בסורית: ܓܫ; נודע גם בשם גוש חלב, כשם היישוב היהודי העתיק) היא מועצה מקומית בגליל העליון.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וג'ש (גוש חלב) · ראה עוד »

ג'בע (כרמל)

ג'בע (בערבית: جبع) היה כפר ערבי במחוז חיפה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וג'בע (כרמל) · ראה עוד »

ג'ון פ. מאייר

ג'ון פאול מאייר (באנגלית: John Paul Meier; 8 באוגוסט 1942 – 18 באוקטובר 2022) היה חוקר מקרא אמריקאי וכומר קתולי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וג'ון פ. מאייר · ראה עוד »

ג'יפנה

ג'יפנה (ערבית: جفنا) הוא כפר פלסטיני בנפת רמאללה ואל-בירה ברשות הפלסטינית, הממוקם על אם הדרך בין ביר זית ועין סיניא.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וג'יפנה · ראה עוד »

גן עדן

"אדם וחווה בגן עדן" ציור מעשה ידי לוקאס קראנאך האב, מהמאה השש עשרה. "נפילת האדם" – אדם וחווה אוכלים את פרי עץ הדעת – ציור מעשה ידי לוקאס קראנאך האב, מהמאה השש עשרה. ארמנית מרי בליאן בירושלים. גן עדן באיור מתוך ספר השעות העשירות מאוד של דוכס ברי. אדם וחוה מגורשים מגן עדן. תחריט מאת גוסטב דורה. מפת המיקום של "גן העדן על פני האדמה" על פי פייר מורטייר. מיקום גן העדן על פי המפה (מוקף במרכז המפה) הוא באזור בו ישבו אבותינו גן עדן ביהדות, בנצרות ובאסלאם, הוא גן אגדי שניטע על־ידי אלוהים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וגן עדן · ראה עוד »

גן המלך

גן המלך הוא אזור ששטחו כ-45 דונם המכונה על ידי התושבים הפלסטינים החיים בו אל-בוסתאן, הנמצא באגן הקדוש, דרומית לעיר העתיקה, דרומית מזרחית לעיר דוד בפתח הדרומי של נחל קדרון ובפתח המזרחי של נחל גיא בן הינום.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וגן המלך · ראה עוד »

גן הקבר

הקבר אולם הקבורה הגן גבעת הגולגולתא על פי זיהויו של גורדון נקודת הסבר לקבוצות פינה בגן גַן הַקֶבֶר (תרגום משובש שהשתרש של שם האתר באנגלית Garden Tomb – למעשה היה צריך להיקרא קֶבֶר הַגַן) הוא אתר בצפון מזרחה של ירושלים, המזוהה על ידי הפרוטסטנטים כמקום קבורתו של ישו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וגן הקבר · ראה עוד »

גמלא (יישוב עתיק)

גַּמְלָא הייתה עיר יהודית ברמת הגולן שחרבה במרד הגדול בסוף ימי הבית השני.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וגמלא (יישוב עתיק) · ראה עוד »

גאיוס אסיניוס פוליו

גאיוס אסיניוס פוליו (בלטינית: Gaius Asinius Pollio; 76 לפנה"ס – 4 לספירה) היה מדינאי והיסטוריון רומאי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וגאיוס אסיניוס פוליו · ראה עוד »

גנאיוס פומפיוס מגנוס

גנאיוס פּוֹמפֶּיוּס מגנוס (בלטינית: Gnaeus Pompeius Magnus, 29 בספטמבר 106 לפנה"ס - 29 בספטמבר 48 לפנה"ס) היה מדינאי רומי, מצביא ואיש ציבור אשר היה בעל בריתו, חתנו, ולאחר מכן מתחרהו הגדול של יוליוס קיסר, עמו ניהל מלחמת אזרחים אשר בסופה קיבל קיסר את השלטון המוחלט ברומא.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וגנאיוס פומפיוס מגנוס · ראה עוד »

גסיוס פלורוס

גסיוס פלורוס (לטינית: Gessius Florus) היה נציב יהודה מטעם הרומאים בין השנים 64–66 לספירה, אשר התנהגותו האכזרית והרצחנית הייתה בין הגורמים העיקריים לפרוץ המרד הגדול בשנת 66.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וגסיוס פלורוס · ראה עוד »

גרר (אזור קדום)

נחל גרר, אחד הזיהויים לגרר המקראית גְּרָר היא עיר, חבל ארץ, מחוז ובתוכם נחל (נחל גרר), ב ארץ ישראל, בעבר - בארץ כנען, מוזכרת בתנ"ך כמקום מגוריהם הזמניים של אברהם ויצחק.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וגרר (אזור קדום) · ראה עוד »

גרשה

גרשׂה (או גֶרָסָה) הייתה עיר קדומה בפרובינקיה יהודה, הנזכרת בכתביו של יוסף בן מתתיהו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וגרשה · ראה עוד »

גרות כמהם

שמאל גֵרוּת כִּמְהָם (כתיב: כמוהם) אשר אצל בית-לחם הוא מקום בו יוחנן בן קרח ואנשיו התיישבו עם הפליטים ממצפה לפני בריחתם למצרים כמסופר ב: "וַיֵּלְכוּ וַיֵּשְׁבוּ בְּגֵרוּת כמוהם אֲשֶׁר אֵצֶל בֵּית לָחֶם לָלֶכֶת לָבוֹא מִצְרָיִם.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וגרות כמהם · ראה עוד »

גתר

גתר, על פי המסופר בבראשית, היה בנו השלישי של ארם בן שם בן נח.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וגתר · ראה עוד »

גלפירה

גְלָפִירָה (ביוונית: Γλαφύρα; 35 לפנה"ס בערך – 7 לספירה בערך) הייתה נסיכה קפדוקית, בתו של ארכלאוס, מלך קפדוקיה האחרון.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וגלפירה · ראה עוד »

גלדיאטור

גלדיאטורים בזירת הקרב, בציורו של ז'אן-לאון ז'רום מ-1872 גְּלַדְיָאטוֹר (בלטינית: Gladiator, מהמילה גלאדיוס, בלשון חז"ל: לוּדָר, ממקור לטיני) הוא לוחם ברומא העתיקה ובמקומות אחרים שעסק במופעי בידור, שכללו קרבות בין גלדיאטורים לבין עצמם או בין גלדיאטורים לבין חיות מסוכנות.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וגלדיאטור · ראה עוד »

גלוסקמת מרים ברת ישוע

חזית הגלוסקמה, הכתובת מתחת לשפה גלוסקמת מרים ברת ישוע היא גלוסקמה מאבן קירטון מעוטרת, עליה נמצאה כתובת בכתב יהודי בשפה ארמית: מרים ברת ישוע בר קיפא כהן ממעזיה מבית אמרי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וגלוסקמת מרים ברת ישוע · ראה עוד »

גלות בבל

ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וגלות בבל · ראה עוד »

גזירות אנטיוכוס

חייל סלאוקי בוזז את מנורת בית המקדש והפרוכת; תחריט מתוך "תנ"ך מקלין" (1810) חנה ושבעת בניה, מתים על קידוש ה' גזירות אנטיוכוס, הידועות גם כגזירות השמד, היו גזירות דת שהוטלו על היהודים על ידי אנטיוכוס הרביעי "אפיפנס" בשנת 167 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וגזירות אנטיוכוס · ראה עוד »

גזירות אדריאנוס

גזירות אדריאנוס היו מכלול פעולות העונשין שהטיל הקיסר אדריאנוס על התושבים המורדים בארץ ישראל לאחר דיכוי מרד בר כוכבא, שנקראו במקורות היהודיים "גזירות השמד".

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וגזירות אדריאנוס · ראה עוד »

גבע (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וגבע (פירושונים) · ראה עוד »

גבל

גְּבַל (בפיניקית: 𐤂𐤁𐤋) הייתה עיר נמל כנענית־פיניקית מרכזית לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וגבל · ראה עוד »

גדר (עיר קדומה)

אום קיס ערי הדקאפוליס מסומנות בשחור גדר או גדרה היא עיר קדומה ששכנה בעבר הירדן מעל למרחצאות חמת גדר, על הרי הגלעד.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וגדר (עיר קדומה) · ראה עוד »

גדליהו בן אחיקם

גְּדַלְיָהוּ בֶן-אֲחִיקָם (לעיתים גְּדַלְיָה בֶן אֲחִיקָם) היה נציב יהודי שמונה על ידי הבבלים כמנהיג תושבי יהודה, לאחר שנחרב בית המקדש הראשון בי' באב.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וגדליהו בן אחיקם · ראה עוד »

גופנה

גופנה (גופנא) הייתה בתקופת בית שני בירת חבל יישוב יהודי במרכז חבל בנימין, עורף חקלאי לירושלים ותנובת אדמתה, יין נסכים ושמן קשורה בטבורה לעבודת בית המקדש, ערש מרד החשמונאים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וגופנה · ראה עוד »

גוש חלב

שרידי בית הכנסת בגוש חלב אבטליון בגוש חלב גוש חלב הייתה העיירה החשובה ביותר בגליל העליון היהודי ובירת המנהל של האזור מימי בית שני, ולאורך תקופת המשנה והתלמוד, ונזכרת רבות במקורות.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וגוש חלב · ראה עוד »

גולן (עיר מקראית)

העיר המקראית גולן בתחומי נחלת שבט מנשה במפת ערי המקלט גּוֹלָן, היא עיר מקראית בארץ ישראל, אחת מערי הלויים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וגולן (עיר מקראית) · ראה עוד »

גוליית

בזיליקת סנטה מריה דלה סאלוטה בוונציה גָּלְיָת הוא דמות מקראית, לוחם פלשתי גדל ממדים מגת אשר לחם בישראל בימיו של שאול המלך.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וגוליית · ראה עוד »

גירוש שבעה שדים ממרים המגדלית

גירוש שדים ממרים המגדלית (548) מאת פאולו ורונזה גירוש שבעה שדים ממרים המגדלית הוא אחד מהנסים של ישו בברית החדשה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וגירוש שבעה שדים ממרים המגדלית · ראה עוד »

גירוש הגר וישמעאל

קצר.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וגירוש הגר וישמעאל · ראה עוד »

גיור

גיוּר או גירות הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וגיור · ראה עוד »

גיור האדומים

גיור האדומים היה תהליך ייהודם של בני העם האדומי בתקופת ממלכת החשמונאים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וגיור האדומים · ראה עוד »

דמשק

דַּמֶּשֶׂק (בערבית: دمشق, דִמַשְׁק; בסורית: ܕܰܪܡܣܘܩ) היא בירתה של סוריה ואחת הערים העתיקות בעולם.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ודמשק · ראה עוד »

דמטריוס השני איטוליקוס, מלך מוקדון

דמטריוס השני (ביוונית עתיקה: Δημήτριος Β΄΄; 275 לפנה"ס - 229 לפנה"ס) אשר כונה "איטוליקוס" (ο Αιτωλικός - "האיטולי") היה מלך מוקדון בין שנת 239 לפנה"ס ל-229 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ודמטריוס השני איטוליקוס, מלך מוקדון · ראה עוד »

דמטריוס הכרונוגרף

דמטריוס הכרונוגרף (ביוונית: Δημήτριος) היה מחבר כרוניקות (היסטוריון) יהודי בסוף המאה ה-3 לפנה"ס, שחי כנראה באלכסנדריה וכתב ביוונית קוינה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ודמטריוס הכרונוגרף · ראה עוד »

דמות מקראית

דבורה הנביאה, "עד שקמתי דבורה, שקמתי אם בישראל", ציור של גוסטב דורה דמות מקראית היא אדם, בעל חיים או ישות אחרת המופיעה במקרא.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ודמות מקראית · ראה עוד »

דניאל שוורץ

דניאל שוורץ (נולד ב-1952) הוא פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ודניאל שוורץ · ראה עוד »

דקאפוליס

ערים אוטונומיות (דקאפוליס) הפורום והקרדו בג'רש, מערי הדקאפוליס דקאפוליס (מיוונית: Δεκάπολις – עשר הערים; deka – עשר; polis – עיר) הייתה קבוצה של עשר ערים, רובן מהתקופה ההלניסטית (למעט דמשק), שהיו ממוקמות ברובן בעבר הירדן המזרחי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ודקאפוליס · ראה עוד »

דרך הקיסר

דרך הקיסר דרך הקיסר (או "שביל הקיסר", בערבית: עקבת אל ח'אן) הוא כינוי לכשלושה קילומטרים של דרך רומית סלולה היטב, חלק מן הדרך שהובילה מירושלים וחברון לכיוון בית גוברין.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ודרך הקיסר · ראה עוד »

דרוסילה (בית הורדוס)

פאולוס ניצב בפני אנטוניוס פליקס. דרוסילה יושבת מימינו. ציור מעשה ידי ויליאם הוגארת משנת 1752. דרוּסילה (נולדה בשנת 38) הייתה נסיכה יהודייה משושלת בית הורדוס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ודרוסילה (בית הורדוס) · ראה עוד »

דריווש הראשון

קברו של דריווש הראשון בנקש-י רוסתם דָרְיָוֶשׁ הראשון (𐎭𐎠𐎼𐎹𐎺𐎢𐏁, 558 לפנה"ס - 486 לפנה"ס), הידוע גם כדריווש הגדול, היה מלך האימפריה הפרסית בן השושלת האחמנית משנת 521 עד למותו ב-486 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ודריווש הראשון · ראה עוד »

דב מיזל

דב מַיְזֶל (27 באפריל 1916 - 25 בפברואר 2006) היה עורך ישראלי שערך את עיתון במעלה בשנים 1943 עד 1947, ממקימי קיבוץ אלונים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ודב מיזל · ראה עוד »

דברת (יישוב מקראי)

דָּבְרַת הייתה עיר הנזכרת מספר פעמים בתנ"ך, והתקיימה גם בתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ודברת (יישוב מקראי) · ראה עוד »

דגם ירושלים בסוף ימי בית שני

דגם ירושלים בסוף ימי הבית השני, במרכז - דגם בית המקדש השני דגם בית המקדש השני חזית המקדש דגם ירושלים בסוף ימי הבית השני מפת דגם '''ירושלים בימי הבית השני''' מבט מהמזרח: מהר הבית עד אזור המגדלים -ממגדל פספינוס - ניתן להבחין ב"חומה השנייה". משמאל: שלושת המגדלים האחרים. מתחתם "העיר העליונה" ובה בתי אמידי העיר עם הגגות האדומים העברת מצודת אנטוניה מהולילנד למוזיאון ישראל דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, או בשמו הרשמי: ירושלים בימי בית שני, הוא דגם תלת-ממדי של ירושלים בשלהי תקופת בית שני, בשנת 66, ארבע שנים לפני חורבן הבית בשנת 70.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ודגם ירושלים בסוף ימי בית שני · ראה עוד »

דגון

דָּגוֹן או דגן (באוגריתית: 𐎄𐎂𐎐 (דגן), בכתיב הברתי (אכדי ואמורי): da-gan) הוא אל הדגן והחקלאות במיתולוגיות האמורית, האבלית והאוגריתית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ודגון · ראה עוד »

דדן

דְּדָן (נקרא גם: דְדָנֶה) הוא דמות מקראית שהתפתח לשבט קדום.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ודדן · ראה עוד »

דומיטיאנוס

טיטוס פלאביוס קיסר דומיטיאנוס אוגוסטוס (בלטינית: Titus Flavius Caesar Domitianus Augustus; 24 באוקטובר 51 – 18 בספטמבר 96) היה קיסר רומא בין השנים 81–96.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ודומיטיאנוס · ראה עוד »

דואג האדומי

דֹּאֵג הָאֲדֹמִי (שמו נכתב גם כדויג) הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ודואג האדומי · ראה עוד »

דורא

האצטדיון הבינלאומי דורא דוּרַא (בערבית: دورا) היא עיר בנפת חברון של הרשות הפלסטינית, כ-7 ק"מ דרום-מערבית לחברון.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ודורא · ראה עוד »

דוב אריה ריטר

הרב ד"ר דוב אריה (ברנהרד לבל) ריטר (ריטטער; Ritter; ה'תרט"ו – כ"ו בכסלו ה'תרצ"ו, דצמבר 1935) היה רבה של רוטרדם, חוקר תורני, ומנהיג יהודי-אורתודוקסי בהולנד.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ודוב אריה ריטר · ראה עוד »

דוד צבי הופמן

רבי דוד צבי (רד"צ) הופמן (בכתיב ארכאי: האפפמאנן; David Zvi Hoffmann; א' בכסלו ה'תר"ד, 24 בנובמבר 1843 – י"ט בחשוון ה'תרפ"ב, 20 בנובמבר 1921) היה ממנהיגי יהדות גרמניה בסוף המאה ה-19 וממנהיגיה של אסכולת "תורה עם דרך ארץ".

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ודוד צבי הופמן · ראה עוד »

דוד תאודור אולמן

דוד תאודור אולמן (1908– 11 באוקטובר 1975) היה פרופסור לרפואה פנימית, מנהל השירות הנפרולוגי בבית החולים הדסה ירושלים, ממקימי ענף הנפרולוגיה במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ודוד תאודור אולמן · ראה עוד »

דיר אל-עדס

דיר אל עדס דיר אל עדס הוא שמה הערבי של כנסיית ניקודמוס הקדוש, השייכת לפטריארכיה היוונית אורתודוקסית, ונמצאת באזור הרובע המוסלמי של העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ודיר אל-עדס · ראה עוד »

דיבוק

הצגה של "חדירת דיבוק". פולין 1920 במיתולוגיה היהודית, דיבוק הוא סוג של איחוז, תופעה של חדירת רוחו של נפטר אל גופו של אדם חי והשתלטות עליו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ודיבוק · ראה עוד »

דיג בארץ ישראל

הדיג הוא ענף משני בכלכלת מדינת ישראל, אך בעבר הייתה לו משמעות גדולה יותר בחיי העם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ודיג בארץ ישראל · ראה עוד »

דידו (מלכת קרתגו)

אינאיס מגולל בפני דידו את מעשה סופה של מלחמת טרויה ואת הימלטותו דידו (או אלישה) הייתה המייסדת (בשנת 814 לפנה"ס) ומלכתה הפניקית הראשונה של העיר קרתגו ליד תוניס של ימינו, אחותו של פיגמליון מלך צור, אשר לפי האגדות הרומיות התאהבה באיניאס, אביו המיתי של העם הרומי, שנמלט מטרויה, והתאבדה לאחר שהוא הפליג מעירה לדרכו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ודידו (מלכת קרתגו) · ראה עוד »

דיו קסיוס

דִּיוֹ קָסְיוּס קוֹקֵיָאנוּס (גם: קסיוס דיו, בלטינית: Cassius Dio Cocceianus; ביוונית: Δίων Κάσσιος Κοκκηϊανός, דיון קסיוס; 163 או 164 – אחרי שנת 229 לספירה) היה היסטוריון ומגיסטראט יווני-רומי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ודיו קסיוס · ראה עוד »

דיוס

דיוס (ביוונית: Δῖος; בלטינית: Dius) היה היסטוריון פיניקי-יווני, ככל הנראה בן העיר צור.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ודיוס · ראה עוד »

דיודורוס סיקולוס

''Bibliotheca historica'', 1746 דיודורוס סיקולוס (ביוונית: Διόδωρος Σικελιώτης, דיודורוס סיקליוטס; בלטינית: Diodorus Siculus; 90 – 21 לפנה"ס לערך) היה היסטוריון יווני מאגיריום (אגירה) שבסיציליה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ודיודורוס סיקולוס · ראה עוד »

ה'של"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וה'של"ו · ראה עוד »

המן האגגי

הדגל הנאצי על חזהו), רמז לזיהוי הנאציזם כהמן המודרני במגילת אסתר הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי הוא הבכיר בשרי אחשוורוש מלך פרס, אשר הסית את מלכו כנגד האוכלוסייה היהודית בממלכה, במטרה לבצע בה רצח עם.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והמן האגגי · ראה עוד »

הממשלה הזמנית ביהודה

הממשלה הזמנית ביהודה הוא כינוי לישות מדינית, ששלטה במשך תקופה קצרה (66–68 לספירה) ביהודה, בזמן המרד הגדול של היהודים בשלטון הרומאי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והממשלה הזמנית ביהודה · ראה עוד »

הממלכה הנבטית

שרידי יישוב נבטי בשבטה הממלכה הנבטית היא הארגון המדיני של שבטי הנבטים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והממלכה הנבטית · ראה עוד »

המאבד עצמו לדעת אין לו חלק לעולם הבא

קבר של יהודי מקבוצת כנרת ש"איבד את עצמו לדעת" בראשית תקופת מלחמת העולם השנייה שבוי מלחמה סובייטי מחשמל את עצמו למוות במטהאוזן. לפי הרבה מהפוסקים אף בן נח אסור באיבוד עצמו לדעת. אחרים סבורים שאינו אסור בכך המאבד עצמו לדעת אין לו חלק לעולם הבא, הוא ביטוי המציין את חומרת המאבד את עצמו לדעת ביהדות, ואת עונשו על כך.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והמאבד עצמו לדעת אין לו חלק לעולם הבא · ראה עוד »

המאה ה-1

המאה ה-1 היא התקופה שהחלה בשנת 1 לספירה, והסתיימה בשנת 100.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והמאה ה-1 · ראה עוד »

המנורה

מנורת המשכן, מתוך כתב יד רוטשילד 1296 מנורת שבעת הקנים שימשה כאחד מכלי הפולחן החשובים ביותר בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והמנורה · ראה עוד »

המס היהודי

מטבע של נרווה עם הכיתוב "בוטלה אכזריות גביית המס היהודי" המס היהודי (לטינית: Fiscus Iudaicus) היה מס שגבתה האימפריה הרומית מנתיניה היהודים בכל רחבי האימפריה אחרי חורבן בית המקדש השני, כעונש קולקטיבי לאחר המרד הגדול (66–70 לספירה).

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והמס היהודי · ראה עוד »

המצור על גמלא

המצור על גמלא (כ"ד באלול, ג'תתכ"ז, 67 - כ"ג בתשרי, ג'תתכ"ח, 67) היה מצור שנערך על העיר גמלא בגולן בתחילת המרד הגדול, על ידי הצבא הרומאי בפיקודו של אספסיאנוס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והמצור על גמלא · ראה עוד »

המצור על ירושלים (70)

המצור על ירושלים שהתרחש בשנת 70 לספירה (י"ד בניסן - ח' באלול ג'תת"ל), היה השלב הסופי בהכנעת המרד הגדול נגד השלטון הרומאי, שהתרחש בארץ ישראל בשנים 70-66 לספירה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והמצור על ירושלים (70) · ראה עוד »

המצור על יודפת

המצור על יודפת היה מצור שנערך במהלך המרד הגדול על העיר יודפת שבגליל התחתון, על ידי הצבא הרומאי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והמצור על יודפת · ראה עוד »

המרד הגדול

המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והמרד הגדול · ראה עוד »

המשמר הפרטוריאני

חיילי המשמר הפרטוריאני. תבליט רומאי משנת 51. מוצג במוזיאון הלובר. מצבת שיש של לוקיוס ספטימיוס ולרינוס, חייל המשמר הפרטוריאני. הדמות מתוארת בלבוש צבאי טיפוסי. תבליט מהמאה הראשונה המתאר חייל של המשמר הפרטוריאני. מוצג במוזיאון פרגמון. פלסטרינה. משמאל חיילי המשמר הפרטוריאני המזוהים על ידי מגן עליו מצויר עקרב. שחזור מודרני של מגן ועליו סמלים המקובלים בצבא הרומי ובכלל זה במשמר הפרטוריאני. המשמר הפרטוריאני (בלטינית: cohortes praetoriae) היה יחידת עילית של הצבא הרומי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והמשמר הפרטוריאני · ראה עוד »

המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה

המשחקים האולימפיים (ביוונית: Ολυμπιακοί Αγώνες) היו חגיגה אתלטית ודתית, שנערכה בעיר היוונית אולימפיה בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והמשחקים האולימפיים ביוון העתיקה · ראה עוד »

המשכן

איור המשכן, 1919 המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד", או 'מקדש המדבר' (לשון הרמב"ם)), הוא מעין אוהל, שעל פי המסורת, הקימו בני ישראל בציווי האל בעת ששהו במדבר סיני.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והמשכן · ראה עוד »

המלריה בארץ ישראל

המלריה בארץ ישראל הייתה מגפה ששררה בכל רחבי ארץ ישראל בגלל התנאים האקלימיים, הגאוגרפיים והסניטריים באזור.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והמלריה בארץ ישראל · ראה עוד »

המגדל הישראלי

המגדל הישראלי המגדל הישראלי הוא שמו של אתר ארכאולוגי, השוכן ברובע היהודי בעיר העתיקה של ירושלים (רחוב פלוגת הכותל, פינת שוני הלכות).

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והמגדל הישראלי · ראה עוד »

המגדלור באלכסנדריה

המגדלור באלכסנדריה, הידוע גם בתור פָארוֹס אלכסנדריה (ביוונית עתיקה: ὁ Φάρος τῆς Ἀλεξανδρείας) היה המגדלור הראשון בעולם, ובין המגדלורים המוכרים והחשובים ביותר לאורך ההיסטוריה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והמגדלור באלכסנדריה · ראה עוד »

המכון לארכיאולוגיה גלילית

המכון לארכיאולוגיה גלילית בשיתוף פעולה עם מכון מילר לחקר יהדות זמננו באוניברסיטת מיאמי, הוא מכון לארכאולוגיה שנוסד כדי לקדם את המחקר הארכאולוגי בגליל והוא פועל במסגרת המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והמכון לארכיאולוגיה גלילית · ראה עוד »

המיתוס של עשרת השבטים האבודים

יהודים מחכים על הגדה של נהר הסמבטיון. חלון ויטראז' בכנסייה בעיר פרנקפורט על האודר בגרמניה סיפור עשרת השבטים האבודים מלווה את ההיסטוריה של עם ישראל כבר יותר מאלף שנים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והמיתוס של עשרת השבטים האבודים · ראה עוד »

האמה העליונה

חוליות מהאמה העליונה במוזיאון ישראל בריכות שלמה - מוצא האמה העליונה אמת הערוב שסיפקה מים לאמה העליונה האמה העליונה היא אמת מים, ששימשה כחלק ממערכת אספקת המים לירושלים בתקופת בית שני ובתקופה הרומית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והאמה העליונה · ראה עוד »

האמה התחתונה

חתך מנהרת ארמון הנציב תוואי מנהרת ארמון הנציב תוואי האמה התחתונה ברכס ארמון הנציב תוואי צינור המים העות'מאני (אדום) ביחס לאמה התחתונה (כחול) האמה התחתונה (נקראת גם האמה החשמונאית) היא אמת מים מהתקופה החשמונאית, שהובילה מים ממעיינות הסמוכים לבית לחם ועד הר הבית שבירושלים לאורך 23 קילומטרים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והאמה התחתונה · ראה עוד »

האסכולה הסטואית

האסכולה הסטואית (מלשון "סטואה" – אכסדרת עמודים), היא אסכולה פילוסופית יוונית־רומית, שמקורה ב"סטיו הססגוני" באתונה, שבו הורה מייסדה, זנון מכתיון.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והאסכולה הסטואית · ראה עוד »

האלה העבריה

האלה העבריה הוא ספר משנת 1967 מאת ההיסטוריון והאנתרופולוג היהודי רפאל פטאי, שבו טוען המחבר שמבחינה היסטורית, לדת היהודית בתקופת המקרא היו אלמנטים של פוליתיאיזם, בעיקר פולחן אלות ופולחן של האלה האם, ושאלוהי ישראל נעבד יחד עם "אשתו", האלה אשרה, בפולחן משותף.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והאלה העבריה · ראה עוד »

האימפריה הרומית

האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: IMPERIVM•ROMANVM) הייתה מדינה רומית, שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והאימפריה הרומית · ראה עוד »

האישה החכמה מאבל בית מעכה

האישה החכמה משליכה את ראשו של שבע בן בכרי מעבר לחומה האישה החכמה מאבל בית מעכה היא דמות מקראית אלמונית אשר אינה מזוהה בשמה המפורש.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והאישה החכמה מאבל בית מעכה · ראה עוד »

האישה הכושית

משה והאישה הכושית, ציור מאת יאקוב יורדאנס האישה הכושית הייתה אשתו של משה רבנו ומוזכרת פעם אחת בתורה:.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והאישה הכושית · ראה עוד »

הנסים של ישו

איבן אייבזובסקי, 1888 הנסים של ישו הם המעשים העל-טבעיים המיוחסים לישו בברית החדשה ובטקסטים נוצריים אחרים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והנסים של ישו · ראה עוד »

הנחת תפילין

ביהדות, הנחת תפילין היא מצווה המחייבת גברים בני-מצווה להניח תפילין על גופם מדי יום, למעט ימים מיוחדים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והנחת תפילין · ראה עוד »

הנבואה במסורת ישראל

ביהדות, הנבואה היא אחת הדרכים שבהן יוצר האל קשר עם בני האדם.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והנבואה במסורת ישראל · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הסטיו המלכותי

400x400 פיקסלים 280px הסטיו המלכותי (יוונית: στοά, סטואה) הוא מבנה מפואר מוקף עמודים שפיאר את צלעה הדרומית של רחבת הר הבית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והסטיו המלכותי · ראה עוד »

הסירה מגינוסר

הסירה מגינוסר - תקריב הסירה מגינוסר או הסירה מהגליל או סירתו של ישו היא סירת עץ שהתגלתה באקראי בשנת 1986 בין קיבוץ גינוסר למושבה מגדל, כאשר מי הכנרת היו בשפל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והסירה מגינוסר · ראה עוד »

העדות הפלוויאנית

העדות הפלוויאנית (בלטינית: Testimonium Flavianum, מילולית: העדות של יוספוס פלאוויוס) הוא כינוי שניתן בתקופת הרנסאנס לטקסט המופיע בספר ה-18 בחיבורו של יוסף בן מתתיהו, "קדמוניות היהודים".

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והעדות הפלוויאנית · ראה עוד »

העולם הבא

ביהדות, העולם הבא (או "עולם האמת") הוא עולם הגמול, בו מתקיימים החיים לאחר המוות.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והעולם הבא · ראה עוד »

העיר העתיקה של צפת

העיר העתיקה בצפת היא האזור העירוני העתיק ביותר בצפת, הבנוי מסביב להר צפת.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והעיר העתיקה של צפת · ראה עוד »

העיר העתיקה של בית שאן

350px תל בית שאן ולמרגלותיו שרידים מהתקופה הרומית העיר העתיקה של בית שאן, היא ההתיישבות באזור תל בית שאן מראשית התקופה הפרה-היסטורית ועד הקמת העיר הישראלית לאחר מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והעיר העתיקה של בית שאן · ראה עוד »

העיר העליונה

העיר העליונה הוא כינוי לחלקו הגבוה של הר ציון, הנמצא היום בתוך חומות העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והעיר העליונה · ראה עוד »

העיר התחתונה

העיר התחתונה (נקראה גם "החקרא"), הוא יישוב ששכן בגבעה דרום-מזרחית להר הבית, שעליה הייתה בנויה עיר דוד בירושלים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והעיר התחתונה · ראה עוד »

הפרד ומשול

הפרד ומשול הוא מונח בפוליטיקה ובסוציולוגיה שמקורו בלטינית "divide et impera".

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והפרד ומשול · ראה עוד »

הפולמוס היהודי-נוצרי

הפולמוס היהודי-נוצרי הוא פולמוס דתי בין היהדות לנצרות.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והפולמוס היהודי-נוצרי · ראה עוד »

הפירמידות במצרים

הנקרופוליס של גיזה, מאחורי שיירת גמלים הפירמידות במצרים, שאחדות מהן נמנות עם המבנים הגדולים ביותר שנבנו בידי אדם, מהוות במשך אלפי שנות קיומן את אחד הסמלים המובהקים לתרבות מצרים העתיקה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והפירמידות במצרים · ראה עוד »

הפילוסופיה הרביעית

הפילוסופיה הרביעית הוא הכינוי שהעניק יוסף בן מתתיהו (והמקובל כיום) לאסכולה של כת יהודית, שהתקיימה לצד שְלוש הכיתות המוכרות של תקופת בית שני: הצדוקים, הפרושים והאיסיים; כת זו נוסדה בידי יהודה בן חזקיה הקנאי הגלילי בשנת 6 לספירה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והפילוסופיה הרביעית · ראה עוד »

הצי הרומי

ציור של קרב אקטיום הצי הרומי (בלטינית: Classis או Classis Romana) הוא השם שניתן לציים המלחמתיים שהחזיקו הרומאים במהלך תולדותיהם.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והצי הרומי · ראה עוד »

הקארדו (ירושלים)

מפת העיר העתיקה שדרת העמודים ששוחזרו בחלקו הדרומי של הקארדו הקארדו בתקופה הביזנטית במפת מידבא הקארדו היה רחוב ראשי בירושלים בתקופה הרומית והביזנטית, בתוואי צפון-דרום, העובר משער שכם לשער האשפות.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והקארדו (ירושלים) · ראה עוד »

הקטאיוס איש אבדרה

הקָטָאיוֹס איש אבְּדֵרה (Hecataeus, ביוונית Ἑκαταῖος, נולד במאה ה-4 לפנה"ס) היה היסטוריון, פילוסוף סקפטי ומדקדק יווני מאבדרה או טאוס, שפעל סביב שנת 300 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והקטאיוס איש אבדרה · ראה עוד »

הר מירון

קבר שמאי הזקן בהר מירון עין הזקן ממוזער הר מירון בשלג, מבט מצפון מראה מהר מירון לכיוון דרום מזרח מושב מירון, כפי שנראה מההר הַר מֵירוֹן (בערבית: جبل الجرمق, ג'בל אל־ג'רמק) הוא ההר הגבוה ביותר בשטח ארץ ישראל ממערב לירדן והרביעי בגובהו בישראל כולה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והר מירון · ראה עוד »

הר ארבל

מצוק הארבל הירידה התלולה מהמצוק, למטה נחל ארבל צוק הארבל, כשברקע הכנרת מצפור החרוב על שם תא"ל יוסף לונץ בפסגת הר ארבל מבט על מצוק הארבל מדרום מערב. משמאל הר ניתאי הארבל הוא מצוּק הנמצא בצפון ישראל במזרח הגליל התחתון, מצפון-מערב לטבריה, מצפון לבקעת ארבל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והר ארבל · ראה עוד »

הר אלעזר

הר אלעזר הוא הר הנמצא כמה מאות מטרים דרומית למצדה, וקרוי על שם אלעזר בן יאיר, המפקד היהודי האחרון של מצדה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והר אלעזר · ראה עוד »

הר ניתאי

הר ניתאי היא במה הררית המתנשאת מעל נחל ארבל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והר ניתאי · ראה עוד »

הר עצמון

הר עצמון, נוף טיפוסי, חורף 2015 הר עצמון הוא הר בגליל התחתון, ברום של 547 מטרים מעל פני הים, הנמצא בצפון מערב בקעת בית נטופה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והר עצמון · ראה עוד »

הר ציון

הר ציון מתנשא בדרום-מערב העיר העתיקה של ירושלים מחוץ לחומותיה, ועם זאת הוא חלק בלתי נפרד מן העיר.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והר ציון · ראה עוד »

הר תבור

הַר תָּבוֹר (בערבית: גַ׳בֶּל אַ-טוּר جبل الطور) הוא הר בגליל התחתון, מדרום לרכס הרי נצרת ומצפון לעמק יזרעאל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והר תבור · ראה עוד »

הר חזון

הר כמון מימין (מערב) הר חזון משמאל (מזרח) בשעת זריחה. הצל הגדול הוא של רכס הר מירון. הר חזון הוא הר בולט ברכס במרכז הגליל התחתון בגובה 584 מטר.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והר חזון · ראה עוד »

הר ברניקי

מבנה הכנסייה והמבנים לידו הר בֶּרֶנִיקי הוא הר בגליל, הנמצא סמוך לכנרת דרומית לטבריה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והר ברניקי · ראה עוד »

הר גריזים

הר גריזים (בערבית: جَبَل جَرِزِيم, גַ'בַּל גַ'רִזִים, או جبل الطور, ג'בל א-טור; בעברית שומרונית: ࠄࠟࠓࠂࠟࠓࠩࠆࠝࠉࠌ - הָרגָרִזֵים, ללא רווח), המכונה גם "הר הברכה", הוא שמו של רכס הררי גדול מדרום לעיר שכם ובראשו היישוב השומרוני השייך לרשות הפלסטינית, קריית לוזה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והר גריזים · ראה עוד »

הר גריזים (אתר ארכאולוגי)

"גבעת עולם" - במסורת השומרונית, אבן השתייה (ברקע החומה המקיפה את אתר החפירות על פסגת ההר) שרידי העיר על ההר שרידי הכנסייה המתומנת, ברקע קבר השייח' ע'אנם האתר הארכאולוגי בהר גריזים הוא אתר עתיקות השוכן בראש הר גריזים שבשומרון, בתחומי קריית לוזה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והר גריזים (אתר ארכאולוגי) · ראה עוד »

הר הצופים

הר הצופים - 2022 מרכז ריקליס, מאחוריו בית הספר לריפוי בעיסוק ומאחוריהם בית החולים הדסה הר הצופים. מימין בתי עיסאוויה המגיעים עד לגדר המוסדות בהר הצופים - 2022 מפת שכונות ירושלים טקס פתיחת האוניברסיטה העברית בהר הצופים - 1925 קמפוס האוניברסיטה העברית על הר הצופים, שנות ה־30 בית החולים "הדסה הר הצופים" - 1934 בית החולים "הדסה הר הצופים" - 2022 אנדרטה לזכר יחידת מצוף 247 בכיכר אביגדור המאירי הר הצופים הוא הר בירושלים הצופה על חלקים רבים מהעיר, וכן על מדבר יהודה וים המלח.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והר הצופים · ראה עוד »

הר הבית

מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והר הבית · ראה עוד »

הר כסולות

הר כְּסוּלֹת הוא הר ברכס הרי נצרת שבגליל התחתון, המתנשא לרום של 443 מטרים מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והר כסולות · ראה עוד »

הר יוסיפון

הר יוסיפון הוא הר געש רדום ברמת הגולן.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והר יוסיפון · ראה עוד »

הרן

הָרָן הוא דמות מקראית, בנו של תרח ואחיהם של אברהם אבינו ונחור.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והרן · ראה עוד »

הרמיפוס מסמירנה

הרמיפּוס מסמירנה (ביוונית: Ἕρμιππος ὁ Σμυρναίος; המאה ה-3 לפנה"ס) היה סופר יווני שכתב ביוגרפיות של אישים יוונים רבים מהעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והרמיפוס מסמירנה · ראה עוד »

הרעש בימי עוזיהו

הרעש בימי עוזיהו הוא אירוע של רעידת אדמה בעל עוצמה חזקה והיקף רחב שהתרחש בימי עוזיהו מלך יהודה, כ-150 שנה לפני חורבן בית המקדש הראשון (לפי הכרונולוגיה המחקרית: בסביבות 750 לפנה"ס; לפי הכרונולוגיה המקראית והמסורתית: בסביבות 590 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והרעש בימי עוזיהו · ראה עוד »

הרודוטוס

הרודוטוס הֶרוֹדוֹטוֹס (ביוונית: Ἡρόδοτος; 484 לפנה"ס לערך – 425 לפנה"ס) מהליקרנאסוס (היום בודרום בטורקיה) היה היסטוריון יווני המכונה "אבי ההיסטוריה", שתיאר בחיבורו "היסטוריוֹת" את הפלישה הפרסית ליוון בראשית המאה ה-5 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והרודוטוס · ראה עוד »

הרודיאס

הרודיאס, ציור מאת פול דלרוש המלכה הרודיאס. ציור של ז'אן ז'וזף בנז'מין קונסטאנט משנת 1881. הרודיאס או הרודיה (ביוונית: Ηρωδιάς; בערך 15 לפנה"ס - אחרי 39) הייתה נסיכה יהודיה משושלת בית הורדוס, אחותו של אגריפס הראשון.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והרודיאס · ראה עוד »

הרודיון

הכניסה המקורית לאחד מבורות המים בהר המוביל למערכות תת-קרקעיות נוספות מקווה טהרה בבית המרחץ בהרודיון תחתית מבט על של הרודיון והרודיון תחתית. בצדה השמאלי של התמונה, מתחת לכביש, ניתן להבחין במעין מתחם מרובע ובמרכזו עיגול קטן בהיר. זוהי בריכת הענק המלאכותית והאי שבתוכה, שסביבה נבנה הגן שבטבורה של הרודיון תחתית אחד מבורות המים המרכזיים בהרודיון הרודיון (ביוונית: Ἡρώδειον; בערבית: هيروديون; בלטינית: Herodium), או בשמו האחר הר הורדוס, הוא אתר ארכאולוגי, משלהי תקופת בית שני, כיום גן לאומי בניהול רשות הטבע והגנים, הנמצא כ-12 קילומטרים מדרום לירושלים בספר מדבר יהודה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והרודיון · ראה עוד »

השנים החסרות

http://ivri.org.il/2014/03/in-search-of-lost-time-1 "בעקבות הזמן האבוד" - חלק 1 השנים החסרות הוא מונח המתייחס לפער של כ-169 שנים בין הכרונולוגיה המקראית והמסורתית לבין הכרונולוגיה המקובלת במחקר ההיסטורי המודרני.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והשנים החסרות · ראה עוד »

השבעה (מאגיה)

השבּעה מאגית היא פעולה שמאמינים מייחסים לה סגולה מאגית לשינוי המציאות על ידי שליטה בכוחות העל-טבעיים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והשבעה (מאגיה) · ראה עוד »

השושלת הפלאבית

אילן המשפחה הפלאבית אספסיאנוס מטבע יהודה השבויה מטבע של טיטוס. בצידו האחד של המטבע דיוקן הקיסר ובצידו השני שבוי יהודי כורע שער טיטוס ברומא דומיטיאנוס הקולוסיאום השושלת הפְלאבִית הייתה השושלת השנייה של קיסרי רומא, שליטי האימפריה הרומית מ-69 ועד 96 לספירה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והשושלת הפלאבית · ראה עוד »

התנ"ך האבוד

"התנ"ך האבוד" הוא ספרו של הארכאולוג החובב יהושע עציון.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והתנ"ך האבוד · ראה עוד »

התנגדות למילה

מפגינים נגד ברית מילה בתל אביב רכב עם שלטים נגד מילה במצעד הגאווה בשיקגו, ארצות הברית מפגינים נגד מילה, בסנט לואיס, ארצות הברית התנגדות למילה היא התנגדות לביצוע ניתוח מילה שגרתי בקטינים, כפי שנהוג למשל בישראל, שבה רובם הגדול של הזכרים נימולים לצורך קיום מצוות ברית מילה או בשל נורמה חברתית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והתנגדות למילה · ראה עוד »

התפוח (בית המקדש)

הערמת אפר על התפוח התפוח היה מתחם במרכז מזבח העולה בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והתפוח (בית המקדש) · ראה עוד »

התקופה הפרסית בארץ ישראל

התקופה הפרסית בתולדות ארץ ישראל החלה בשנת 539 לפנה"ס עם השלמתו של המלך כורש את השתלטותה של ממלכת פרס על שטחי האימפריה הנאו-בבלית ובתוכם גם ארץ ישראל, והסתיימה בשנת 332 לפנה"ס עם כיבושה על ידי אלכסנדר מוקדון ותחילתה של התקופה ההלניסטית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והתקופה הפרסית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה הרומית בארץ ישראל

התקופה הרומית בארץ ישראל החלה ב-63 לפנה"ס (ג' תרצ"ז) עם פלישת הצבא הרומי לארץ בפיקודו של פומפיוס; תקופה זו נמשכה עד 324 לסה"נ, שנה שמקובל לראותה כתחילת השליטה של האימפריה הביזנטית בא"י (תקופה זו אף מכונה תקופת הַמִּשְׁנָה, שכן במהלכה, מסוף המאה ה-1 ועד תחילת המאה ה-3, גיבשו התַּנָּאִים את המִּשְׁנָה).

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והתקופה הרומית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה ההלניסטית בארץ ישראל

התקופה ההלניסטית בארץ ישראל החלה עם כיבוש ארץ ישראל בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפנה"ס מממלכת פרס, והסתיימה בשנת 63 לפנה"ס, עם כיבוש ארץ ישראל על ידי הרפובליקה הרומית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והתקופה ההלניסטית בארץ ישראל · ראה עוד »

התיאטרון הרומי בטבריה

התיאטרון הרומי בטבריה. משמאל הבמה, מימינה האורכסטרה (הרחבה) ושרידי המושבים של הגוש התחתון; מבט מזרחה מבט אווירי 180px התיאטרון הרומי בטבריה הוא אתר ארכאולוגי השוכן בחלקה הדרומי של טבריה באזור הפארק הארכאולוגי של העיר לרגלי הר ברניקי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והתיאטרון הרומי בטבריה · ראה עוד »

הלני המלכה

קברי המלכים - קברה המשוער של הלני המלכה בירושלים חניון גבעתי ליד עיר דוד הלני המלכה (ביוונית: Ἑλένη; נפטרה בסביבות שנת 56 לספירה) הייתה מלכת חַדְיָב שבאשור (ממלכה הידועה גם כאדיאבנה Adiabene) מצפון לסהר הפורה, במאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והלני המלכה · ראה עוד »

הלגיון העשירי פרטנסיס

כתובת המציינת את מקום הצבת הקוהורטה השמינית של הלגיון העשירי. הכתובת נתרמה למוזיאון ומקום מציאתה אינו ידוע, אולם על פי בדיקות מעבדה שנערכו לעפר שעדיין היה צמוד לכתובת נקבע שמוצאה מאזור ירושלים. נמצאת בתצוגה במוזיאון ישראל זוג רעפים שטוחים וביניהם רעף עגול שבסופו עיטור של הלגיון העשירי. הרעפים נמצאו בחפירות שנערכו בבנייני האומה, המקום שבו היו כבשני הלגיון העשירי. מוזיאון ישראל הלגיון העשירי פְרֵטֶנְסִיס (לטינית: LEGIO X FRETENSIS או בקיצור LXF) היה לגיון רומאי שהוקם על ידי אוקטביאנוס בשנת 41 לפנה"ס, בזמן מלחמת האזרחים ברומא.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והלגיון העשירי פרטנסיס · ראה עוד »

הלגיון השנים עשר פולמינטה

מזבח שהציב יוליוס מאגנוס, מפקד הלגיון השנים עשר פולמינטה, המזבח מתוארך לתקופת מרד בר כוכבא כתובת שלושת הלגיונות שהתגלתה בירושלים וכוללת את הלגיון השנים עשר פולמינטה. הכתובת מתוארכת לזמן מרד בר כוכבאתמונה להחלפה הלגיון השנים עשר פולמינטה (Legio XII Fulminata) (החמוש בחזיז הברק), נוסד בידי יוליוס קיסר בשנת 58 לפנה"ס בעת מלחמת גאליה, ואורגן מחדש בשנת 44/3 לפסה"נ.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והלגיון השנים עשר פולמינטה · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והלכה · ראה עוד »

הטריומפים של קיסר

יוליוס קיסר במרכבת הניצחון, הציור התשיעי והעיקרי מתוך "הטריומפי של קיסר" מאת אנדראה מנטניה הטריומפים של קיסר (באיטלקית: I Trionfi di Cesare) הם סדרה של תשעה ציורים גדולים, פרי יצירתו של אמן הרנסאנס אנדראה מנטניה מן השנים 1484–1492.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והטריומפים של קיסר · ראה עוד »

החומה הרחבה

מיקום החומה הרחבה בירושלים וגודלה. מפה המוצגת במקום מפת הרובע היהודי קטע משרידי החומה הרחבה גובהה המשוער של החומה לפני שנהרסה "ותתצו הבתים לבצר החומה" – שרידי מבנים קדומים, עליהם עוברת החומה סימון על מדרכה ברובע היהודי המתאר את מהלכה של החומה הרחבה. החומה הרחבה היא ביצור מחומת ירושלים העתיקה מימי תקופת בית ראשון, השוכן ברובע היהודי בירושלים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והחומה הרחבה · ראה עוד »

החומה השלישית

חומות ירושלים בתקופת בית שני על גבי שרטוט החומות של ימינו. על פי אייל מירון (עורך), '''ירושלים וכל נתיבותיה''', יד בן צבי מגדל פסיפנוס, בקצה הצפון מערבי של החומה השלישית (ככל הנראה במיקום כיכר ספרא של ימינו) דגם ירושלים בסוף ימי בית שני המוצג בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל החומה השלישית - מסומנת על גבי פסיפס המתאר את ירושלים בתקופת בית שני. הפסיפס מוצג בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל. שרידי החומה ברחוב החומה השלישית. יוני 2008. החומה השלישית היא החומה הצפונית והמאוחרת מבין החומות שהקיפו את ירושלים בתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והחומה השלישית · ראה עוד »

הברית החדשה

הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה (ביוונית: Η Καινή Διαθήκη; בארמית: ܕܝܬܝܩܝ ܚܕܬܐ, דיתיקי חדתא; בלטינית: Novum Testamentum) היא החלק השני של אוסף כתבי הקודש הנוצריים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והברית החדשה · ראה עוד »

הבשן

כותרת.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והבשן · ראה עוד »

הבירה התלמית

הבירה התלמית (לעיתים הבריס או החקרא התלמית) היא מצודה שעמדה בירושלים בזמן שלטון מצרים התלמית על ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והבירה התלמית · ראה עוד »

הבית השרוף

מפת הרובע היהודי הבית השרוף, או בית קתרוס, הוא כינויו של בית מגורים יהודי משלהי תקופת בית שני, שנשרף ונחרב במהלך חורבן ירושלים לאחר הכנעת המרד הגדול בירושלים בשנת 70 לספירה, ונתגלה מחדש בשנת 1970, בחפירות ארכאולוגיות בעיר העתיקה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והבית השרוף · ראה עוד »

הגן הארכאולוגי ירושלים

מתחם התקופה המוסלמית הקדומה. המתחם הביזנטי; באופק: הר הזיתים. הגן הארכאולוגי ירושלים או גן העופל (ידוע גם כ"חפירות הר הבית" או "חפירות הכותל"), הוא אתר ארכאולוגי המשתרע בצפון העופל בירושלים, למרגלות הכותל הדרומי של הר הבית, וכולל את מוזיאון מרכז דוידסון.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והגן הארכאולוגי ירושלים · ראה עוד »

הגסיפוס

הגסיפוס הקדוש (ביוונית: Ἅγιος Ἡγήσιππος; 110 - 7 באפריל 180 לערך) היה כרוניקן קדום של הכנסייה הנוצרית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והגסיפוס · ראה עוד »

הגרסה המצרית-יוונית ליציאת מצרים

הגרסה המצרית-יוונית ליציאת מצרים כללה מסורות שונות שהופיעו במצרים העתיקה לאורך תקופת הבית השני, והמשותף ביניהן הוא שבניגוד לסיפור יציאת מצרים המקראי, היהודים גורשו ממצרים ולא יצאו ממנה מרצונם.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והגרסה המצרית-יוונית ליציאת מצרים · ראה עוד »

הגליל

ממוזער 250px רכס עם צמחייה צפופה במרום הגליל העליון הגליל (ערבית: الجليل) הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והגליל · ראה עוד »

הגליל העליון

250px ממוזער הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן הוא חבל ארץ בצפונה של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והגליל העליון · ראה עוד »

הגליל התחתון

ממוזער הר תבור בקעת בית נטופה כרמיאל ובקעת בית כרם ארבל על רקע מצוק הארבל הַגָּלִיל הַתַּחְתּוֹן (בערבית: الجليل الأسفل) הוא חבל ארץ בצפונהּ של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והגליל התחתון · ראה עוד »

הגבעה המערבית

הגבעה המערבית היא אחת משתי גבעות עליהן השתרעה ירושלים בתקופת בית שני, ועליה שוכנים בימינו הרובע היהודי, הרובע הארמני, והר ציון.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והגבעה המערבית · ראה עוד »

הגיא המרכזי

תוואי סכמטי של הגיא בתחומי העיר העתיקה הגיא המרכזי (ביוונית: טִירוֹפּוֹיאוֹן או טִירוֹפּוֹיוֹן - Τυροποιῶν, בתעתיק ללטינית: Tyropoeon) הוא עמק החוצה את אגן העיר העתיקה בירושלים מצפון לדרום.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והגיא המרכזי · ראה עוד »

הדרכים הרומיות בארץ ישראל

כביש רומי בעמק האלה ("דרך הקיסר") בתקופת השלטון הרומאית בארץ ישראל נסללו בארץ דרכים רבות, ששרידיהן קיימים עד היום.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והדרכים הרומיות בארץ ישראל · ראה עוד »

ההתיישבות היהודית ברמת הגולן

ההתיישבות היהודית ברמת הגולן מתועדת החל מהתקופה החשמונאית, כשאלכסנדר ינאי כבש את הגולן, אך כבר במקרא מסופר על שליטה של שבטי ישראל וממלכת ישראל במקום.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וההתיישבות היהודית ברמת הגולן · ראה עוד »

ההיסטוריות של ישו

תחיית ישו מאת נואל קופל (1700) מפת פרובינקיה יודיאה בתקותפו של ישוע ההיסטורִיּוּת של ישו היא שאלת ה"היסטוריות" של ישו, כלומר מידת האמיתות ההיסטורית שלו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וההיסטוריות של ישו · ראה עוד »

הומרוס

הוֹמֵרוֹס (ביוונית: Ὅμηρος) היה מגדולי משורריה של יוון העתיקה, שלו מייחסת המסורת את האיליאדה ואת האודיסיאה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והומרוס · ראה עוד »

הופעותיו של ישו לאחר תחייתו

קרוואג'יו (1601-02) היצירה מתארת את הרגע שבו התלמידים מזהים את ישו. התגלויות ישוע לתלמידיו לאחר תחייתו הן, לפי האמונה הנוצרית המתוארת בברית החדשה, שורת מפגשים בין ישו, ששב לחיים לאחר מותו בצליבה, לבין מאמיניו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והופעותיו של ישו לאחר תחייתו · ראה עוד »

הוצאת כרמל

הוצאת כרמל היא הוצאת ספרים ישראלית השוכנת במרכז ספיר, שבאזור התעשייה גבעת שאול ירושלים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והוצאת כרמל · ראה עוד »

הור ההר

הור ההר ג'בל הרון בירדן בית התפילה - מקומו המשוער של קבר אהרון הֹר הָהָר הוא שם מקום הנזכר בספר במדבר כמקום קבורת אהרן הכהן.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והור ההר · ראה עוד »

הורקנוס לבית טוביה

כתב ארמי. הורקנוס לבית טוביה היה בנו הצעיר של יוסף בן טוביה, גובה המסים באזור ארץ ישראל שחי בתקופת בית שני תחת השלטון ההלניסטי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והורקנוס לבית טוביה · ראה עוד »

הורקנוס השני

ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה הורקנוס השני (ביוונית Υρκανός; הוצא להורג בשנת 30 לפנה"ס) היה כהן גדול ומלך יהודה מבית חשמונאי בין השנים 40-63 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והורקנוס השני · ראה עוד »

הורקניה (מבצר)

הורקניה (קסטליון, אל-מירד, ח'רבת מירד) היא מבצר עתיק במדבר יהודה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והורקניה (מבצר) · ראה עוד »

הורדוס

מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והורדוס · ראה עוד »

הורדוס (מלך כלקיס)

מטבע של הורדוס מלך כלקיס: הורדוס ואחיו אגריפס הראשון ממליכים את קלאודיוס הורדוס (15 לפנה"ס – 48 לספירה), מלך כלקיס מבית הורדוס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והורדוס (מלך כלקיס) · ראה עוד »

הורדוס (בן הורדוס הגדול)

הורדוס (מכונה גם הורדוס השני) היה נסיך יהודי מבית הורדוס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והורדוס (בן הורדוס הגדול) · ראה עוד »

הורדוס אנטיפס

מטבע של הורדוס אנטיפס הורדוס אנטיפס (ביוונית: Ηρώδης Αντίπας) היה נסיך יהודי מבית הורדוס, בנו של הורדוס מלך יהודה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והורדוס אנטיפס · ראה עוד »

הושע בן אלה

הוֹשֵׁעַ בֶּן-אֵלָה היה מלך ישראל האחרון, לפי הכרונולוגיה המסורתית מלך בשנים 732 עד 724 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והושע בן אלה · ראה עוד »

הכרונולוגיה המצרית

אבידוס הכרונולוגיה המצרית היא אחת מאבני הפינה החשובות במדע הארכאולוגיה של העת העתיקה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והכרונולוגיה המצרית · ראה עוד »

הכרונולוגיה המקראית והמסורתית

הכרונולוגיה המקובלת במסורת היהודית מבוססת על התנ"ך ואחריו על ספרים מסורתיים נוספים - בעיקר על מדרשי האגדה, כפי שרוכזו וסודרו בספר "סדר עולם" - ולא על ממצאים ארכאולוגיים או מחקרים היסטוריים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והכרונולוגיה המקראית והמסורתית · ראה עוד »

הכרובים

כרובים מעל המזבח. מתוך מפה צרפתית מהמאה ה-17 המתארת את יציאת מצרים הַכְּרֻבִים הוא הכינוי לפסל בצורת זוג כרובים עשוי זהב שניצב מעל הכפורת המכסה את ארון הברית במשכן.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והכרובים · ראה עוד »

היסטוריה

"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והיסטוריה · ראה עוד »

היסטוריה של אלכסנדריה

ההיסטוריה של אלכסנדריה מתחילה בייסוד העיר כפוליס יוונית לחוף הים התיכון על ידי אלכסנדר הגדול בשנת 331 לפני הספירה, במקום בו שוכנת היום העיר המודרנית אלכסנדריה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והיסטוריה של אלכסנדריה · ראה עוד »

היסטוריה של האנטישמיות

היסטוריה של האנטישמיות הולכת אחורה מאות ואלפי שנים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והיסטוריה של האנטישמיות · ראה עוד »

היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל

תבאי שבמצרים, היא הראייה הארכאולוגית המוקדמת ביותר שמזכירה את "ישראל". ערש תרבותו של העם היהודי היא ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והיסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל · ראה עוד »

היסטוריה של החינוך בתקופת המשנה והתלמוד

עד לאמצע תקופת המשנה, חובת החינוך במסורת היהודית הייתה מוטלת על האב.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והיסטוריה של החינוך בתקופת המשנה והתלמוד · ראה עוד »

היסטוריה של ירושלים

ההיסטוריה של העיר ירושלים מקיפה כשבעת אלפי שנות התיישבות, שראשיתן בסביבות 5,000 לפנה"ס, בשלהי תקופת האבן החדשה (נאוליתית קרמית).

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והיסטוריה של ירושלים · ראה עוד »

היסטוריון

הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והיסטוריון · ראה עוד »

היפסיקראטס

היפסיקראטס (ביוונית: Ὑψικράτης; בלטינית: Hypsicrates) היה סופר והיסטוריון יווני ברומא העתיקה, שפרח במאה ה-1 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והיפסיקראטס · ראה עוד »

היפודרום

הריסות ההיפודרום בעיר הרומית אפרודיסיאס, כיום בטורקיה. היפודרום (מיוונית: ἵππος, היפוס - סוס ו-δρόμος, דרומוס - מסלול, מרוץ) הוא מסלול מרוצי סוסים ומרכבות, שהיה בשימוש מהתקופה הארכאית ביוון ועד התקופה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והיפודרום · ראה עוד »

הירונימוס

אוסביוס סופרוניוס הירונימוס (בלטינית: Eusebius Sophronius Hieronymus; ביוונית: Εὐσέβιος Σωφρόνιος Ἱερώνυμος) היה אב כנסייה, שנמנה בין עמודי התווך של הכנסייה הלטינית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והירונימוס · ראה עוד »

הירונימוס מקארדיה

הִיֶרוֹנימוֹס מקארדיה (ביוונית: Ἱερώνυμος; המחצית השנייה של המאה ה-4 לפנה"ס והמחצית הראשונה של המאה ה-3 לפנה"ס) היה מצביא והיסטוריון יווני מקארדיה שבתראקיה, בן זמנו של אלכסנדר הגדול, ההיסטוריון החשוב ביותר של התקופה ההלניסטית המוקדמת והמקור הראשוני ביותר לכל הידוע על ההיסטוריה הפוליטית של השנים 323–272 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והירונימוס מקארדיה · ראה עוד »

הידעת את הארץ

הידעת את הארץ היא סדרה בת שישה ספרים מאת יוסף ברסלבי, העוסקים בגאוגרפיה, היסטוריה ואתנוגרפיה של האוכלוסייה בארץ ישראל או בלשונו של המחבר בידיעת הארץ.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והידעת את הארץ · ראה עוד »

היהודים באים

היהודים באים היא סדרת טלוויזיה ישראלית סאטירית, הכוללת מערכונים בנושאים מן ההיסטוריה של עם ישראל, מראשית ימי התנ"ך ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והיהודים באים · ראה עוד »

היישוב היהודי בעזה

היישוב היהודי בעיר עזה התקיים לסירוגין מהמאה השנייה לפנה"ס ועד מאורעות תרפ"ט ומלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו והיישוב היהודי בעזה · ראה עוד »

ואדי זרקא-מעין

צפון ים המלח במפת מידבא. חמי קלירוהי נראים מעל חרטום האונייה, בחלקה העליון של התמונה, ומשמאל להם נראה ערוצו של הזרקא-מעין ואדי זרקא-מעין (בערבית: وادي زرقا ماعين) הוא נחל איתן בעבר הירדן, הנובע בין העיירות ליב ומעין שבהרי מואב ונשפך אל ים המלח.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וואדי זרקא-מעין · ראה עוד »

ונטידיוס קומאנוס

ונטידיוס קומאנוס (בלטינית: Ventidius Cumanus) היה נציב יהודה מטעם הרומאים בין השנים 48 עד 52 לספירת הנוצרים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וונטידיוס קומאנוס · ראה עוד »

ורד נעם

ורד נעם (נולדה ב-11 באוקטובר 1960) היא פילולוגית, חוקרת תלמוד, פרופסור מן המניין בחוג לתלמוד באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וורד נעם · ראה עוד »

והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל

והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל היא סדרת טלוויזיה תיעודית של הערוץ הראשון, העוסקת בתולדות ארץ ישראל מהתקופות הפרהיסטוריות, תקופות האדם הקדמון ועד התקופה העותמאנית, הסדרה שודרה בערוץ הראשון והופקה על ידי רשות השידור.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ווהארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל · ראה עוד »

ויליאם ויסטון

ויליאם ויסטון (באנגלית: William Whiston; 9 בדצמבר 1667 – 22 באוגוסט 1752) היה איש מדע, מתמטיקאי ותאולוג אנגלי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וויליאם ויסטון · ראה עוד »

ויה דולורוזה

שלט רחוב במסלול ויה דולורוזה תהלוכת צליינים המדמה את מסע הייסורים של ישו בוויה דולורוזה, 2007 תהלוכת צליינים המדמה את מסע הייסורים של ישו בוויה דולורוזה, 1950 וִיה דולורוזה (מלטינית: Via Dolorosa; לעיתים נכתב כויאה דולורוזה; בערבית: طريق الآلام; תעתיק: טריק אלאאלאם; מילולית: דרך הייסורים) היא דרך בעיר העתיקה בירושלים שבה, על פי האמונה הנוצרית, צעד ישו מהמקום שבו נגזר דינו לצליבה ועד גבעת הגולגולתא שבה בוצע גזר הדין.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וויה דולורוזה · ראה עוד »

כ"ה בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וכ"ה בסיוון · ראה עוד »

כאבול

קבר מיכה הנביא בכאבול כָּאבּוּל (בערבית: كابول) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וכאבול · ראה עוד »

כאוכב אבו אל-היג'א

כאוכב אבו אל-היג'א (בערבית: كوكب أبو الهيجا) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל, 3 קילומטרים צפונית-מערבית לכפר מנדא.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וכאוכב אבו אל-היג'א · ראה עוד »

כאירמון מאלכסנדריה

כאירמון (Chaeremon, ביוונית: Χαιρήμων; חי במאה ה-1 לספירה) היה כהן מצרי, פילוסוף יווני סטואי, גרמטיקוס (Grammatikos, מבאר הספרים הישנים) והיסטוריון אנטי יהודי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וכאירמון מאלכסנדריה · ראה עוד »

כנסיית אל-קובייבה

המקומות השונים שהוצאו כזיהוי לאמאוס שבברית החדשה הכנסייה ב-1936 הכנסייה ב-2012 תרשים האתר: 1. "בית קליאופס"; 2. הכנסייה הצלבנית; 3. הכנסייה המודרנית; 4. המבצר הצלבני; 5. קפלת המבצר; 6. בור מים; 7. בתי מגורים. כנסיית אל-קובייבה או כנסיית קליאופס הקדוש היא כנסייה פרנציסקנית המנוהלת על ידי משמורת ארץ הקודש, והשוכנת בכפר הפלסטיני אל-קובייבה שבהרי יהודה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וכנסיית אל-קובייבה · ראה עוד »

כנסיית פטרוס אין גליקנטו

כנסיית פטרוס אין גליקנטו פנים הכנסייה פעילות בכנסייה דגם ירושלים בתקופה הביזנטית המוצג בחצר הכנסייה כנסיית פטרוס אין גליקנטו היא כנסייה ומנזר מודרניים בהר ציון השייכים למסדר האסומפסיוניסטים הקתולי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וכנסיית פטרוס אין גליקנטו · ראה עוד »

כניסה להר הבית (הלכה)

מבט על הר הבית מכיוון דרום. בלב הרחבה - כיפת הסלע. בדרום הרחבה - מסגד אל-אקצא (הכיפה הכסופה). למרגלות הר הבית, מדרום - הגן הארכאולוגי ירושלים. כניסה להר הבית על פי ההלכה כוללת דינים מיוחדים, סייגים ואיסורים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וכניסה להר הבית (הלכה) · ראה עוד »

כפר נחום

חורבות בית הכנסת בכפר נחום חורבות כנסיית פטרוס הקדוש והכנסייה החדשה המנזר הפרנציסקני כנסיית 12 השליחים עגלה (ארון קודש?) חקוקה על אבן בכפר נחום מבט מהאוויר כפר נחום (בלטינית: Capernaum) היה יישוב בחופה הצפוני של הכנרת, לא הרחק מכורזים, בבקעת עין שבע, והתקיים מהתקופה החשמונאית ועד התקופה הביזנטית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וכפר נחום · ראה עוד »

כפר סבא

כְּפַר סָבָא (ההגייה התקנית: כפר סָבָ֫א, ההגייה הרווחת: כפר סַ֫בָּא) היא עיר במחוז המרכז בישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וכפר סבא · ראה עוד »

כפר ברו

קטע ממפת מידבא מעט מזרחה לחמי קלירוהי, שבו ניתן לקרוא את הכפר "בארו" (Βααρου) כפר ברו הוא ישוב המופיע בתעודות מזמן מרד בר כוכבא ומזוהה עם מינאת אל-חסן הנמצא ממזרח לים המלח, מעל המעיינות החמים (חממאת מעין) של ואדי זרקא-מעין, כחמישה קילומטרים מצפון מערב למכוור, לערך מול נחל דרגה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וכפר ברו · ראה עוד »

כפר ביש

כְּפַר בִּישׁ הייתה עיירה יהודית גדולה בשפלת יהודה, אשר נזכרת מספר פעמים בספרות חז"ל וכן בכתבי יוסף בן מתתיהו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וכפר ביש · ראה עוד »

כפר כנא

הכנסייה האורתודוקסית בית הספר היסודי בשכונה החדשה כפר כַּנָּא (בערבית: كفر كنا) היא מועצה מקומית ערבית בגליל התחתון, כשישה ק"מ צפונית-מזרחית למרכז העיר נצרת.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וכפר כנא · ראה עוד »

כפר יסיף (יישוב עתיק)

דלת מערת קבורה יהודית מתקופת המשנה שנמצאה בכפר כפר יסיף היה יישוב יהודי בתקופת המשנה ותקופת התלמוד שהתקיים במקום בו נמצאת היום כפר יאסיף.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וכפר יסיף (יישוב עתיק) · ראה עוד »

כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל

להלן לוח זמנים של אירועים בולטים בהיסטוריה של אזור ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וכרונולוגיה של אזור ארץ ישראל · ראה עוד »

כרוב (מיתולוגיה)

כרוב הוא יצור מיתי המופיע במיתולוגיות שמיות, בעל פני אדם, גוף בעל חיים (אולי שוורים) וכנפיים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וכרוב (מיתולוגיה) · ראה עוד »

כריסטיאן קראוק ואן אדריכם

כריסטיאן קרַאוּק ואן אַדריכֶם (בהולנדית: Christian Kruik van Adrichem; בלטינית: Christianus Crucius Adrichomius, אדריכומיוס; 1533–1585) היה קרטוגרף ותאולוג.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וכריסטיאן קראוק ואן אדריכם · ראה עוד »

כתונת (בגד כהונה)

במקרא, הכתונת היא כמין חלוק מפשתן לבן שלבשו הכהנים במקדש, אחד מארבעה בגדי הכהונה אותם לובש כל כהן ("כהן הדיוט". לכהן הגדול יש ארבעה בגדים נוספים).

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וכתונת (בגד כהונה) · ראה עוד »

כתובת רחוב

כתובת רחוב במוזיאון ישראל, 2018 כתובת רחוב היא כתובת פסיפס בעברית של לשון חז"ל, המתוארכת לסוף התקופה הביזנטית, המאות החמישית-שביעית לספירה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וכתובת רחוב · ראה עוד »

כתובת חפציבה

כתובת חפציבה כתובת חפציבה היא כתובת רשמית בשפה היוונית העתיקה, המתוארכת לסביבות 195 לפנה"ס, התקופה ההלניסטית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וכתובת חפציבה · ראה עוד »

כתובות פיניקיות-יווניות אתונאיות

מצבת שם־אנטיפטרוס האשקלוני, ועליה אפיטף, תבליט ואפיגרמה הכתובות הפיניקיות־יווניות האתונאיות הן 18 כתובות עתיקות שנמצאו באזור אתונה (ארץ אטיקה).

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וכתובות פיניקיות-יווניות אתונאיות · ראה עוד »

כתים

פיניקית בכתיון כִּתִּיִם הם עם מקראי המזוהה עם בני האי קפריסין והעיר כתיון.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וכתים · ראה עוד »

כתיון

כתיון או כִּתִיָ (בפיניקית: 𐤊𐤕𐤉 (כתי) או 𐤊𐤕 (כת), נהגה כִּתִּיָּה; ביוונית: Κίτιον; בלטינית: Citium) הייתה עיר־מדינה לחוף קפריסין הדרומי, בשטח לרנקה בימינו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וכתיון · ראה עוד »

כלקיס

כָלְקִיס או חָלְקִיס (ביוונית: Χαλκίδα) היא העיר הראשית של האי אֶוויה ביוון ובירת היחידה האזורית של אֶוויה ונפת כלקיס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וכלקיס · ראה עוד »

כלקיס (ממלכה קדומה)

כָלְקִיס (ביוונית: Χαλκὶς) הייתה ממלכה (אתנרכיה) קדומה בלבנון.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וכלקיס (ממלכה קדומה) · ראה עוד »

כלבא שבוע

כַּלְבָּא שָׂבוּעַ (או בן כלבא שבוע) היה מעשירי ירושלים במאה הראשונה או השנייה לספירה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וכלבא שבוע · ראה עוד »

כדרלעומר

אברהם מביס את ארבעת המלכים, איור מאת אנטוניו טמפסטה משנת 1613 כְּדָרְלָעֹמֶר מלך עילם נזכר בתנ"ך בספר בראשית, כאחד ממלכי קואליציית ארבעת המלכים שהוקמה יחד עם אמרפל מלך שנער, אריוך מלך אלסר ותדעל מלך גוים, למטרת דיכוי מרד של חמשת מלכי כיכר הירדן, שכרתו ביניהם ברית על מנת למרוד במלכי מסופוטמיה שכדרלעומר עומד בראשה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וכדרלעומר · ראה עוד »

כהן גדול

חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וכהן גדול · ראה עוד »

כוש בן חם

כּוּשׁ, בנו הבכור מתוך ארבעה של חם בנו של נח במקרא, אחיהם של מצרים, פוט, וכנען.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וכוש בן חם · ראה עוד »

כותה

ערי שומר בדום מסופוטמיה בתקופת אור 3 כּוּתָה או כות (בערבית كوثى או كُوثَا; בשומרית: גודואה Gudua-Ki, שמשמעותו מקום (פתח) השאול, באכדית בימי שושלת אכד: כותים, בתקופה האשורית כות (ו)) הוא אתר ארכאולוגי במחוז באבל בעיראק.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וכותה · ראה עוד »

כוירילוס מסאמוס

פפירוס מהמאה ה-2, הנושא את שמות שלוש היצירות האפיות של כוירילוס על המלחמה הפרסית: ברבריקה, מדיקה ופרסיקה (P.Oxy. XI 1399). כוירילוס מסאמוס (ביוונית: Χοιρίλος ὁ Σάμιος) היה משורר אפי מהאי סאמוס, שיצר בסוף המאה ה-5 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וכוירילוס מסאמוס · ראה עוד »

כיבוש העי

כיבוש הָעָי הוא סיפור מקראי המופיע ב–.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וכיבוש העי · ראה עוד »

כיכר הירדן

שפך הירדן לים המלח. קצהו הדרומי של כיכר הירדן.כיכר הירדן הוא אזור בבקעת הירדן, אזור מישורי המצוי מעל ומסביב לעמק גאון הירדן בו זורם נהר הירדן.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וכיכר הירדן · ראה עוד »

יאשיהו

יאשיהו היה מלך יהודה, בנו של אמון מלך יהודה וידידה בת עדיה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויאשיהו · ראה עוד »

ים המלח

גבישי מלח בים המלח סלעים בים המלח, 06/07/2022 יַם הַמֶּלַח (באנגלית: The Dead Sea, בערבית: البحر الميت, הים המת; מכונה גם ים המוות) הוא אגם מלח חסר-מוצא לים, הנמצא בתחום הבקע הסורי-אפריקני ובמרכזו עובר הגבול בין ישראל לירדן.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וים המלח · ראה עוד »

ינון שבטיאל

ינון שבטיאל (נולד ב-8 בפברואר 1950) הוא חוקר מערות ישראלי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וינון שבטיאל · ראה עוד »

יסכה

יִסְכָּה, היא דמות מקראית, בתו של הרן, אחות מילכה אשת נחור, ואחות לוט.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויסכה · ראה עוד »

יעקב נפתלי שמחוני

יעקב נפתלי הרץ שמחוני (שמחוביץ) (על פי רוב י. נ. שמחוני; 20 בינואר 1884, כ"ב בטבת תרמ"ד, סלוצק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 21 במאי 1926, ח' בסיוון תרפ"ו) היה משכיל יהודי, היסטוריון ומתרגם, בקי במזרחנות ומדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויעקב נפתלי שמחוני · ראה עוד »

יעקב שרתוק

עם זוגתו פניה בחרסון יַעֲקֹב שֶׁרְתוֹק (צֶ'רְטוֹק) (10 במאי 1860 – 8 במרץ 1913), "ראשון הביל"ויים בארץ ישראל", היה חלוץ ציוני.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויעקב שרתוק · ראה עוד »

יעקב בן סוסא

יעקב בן סוסא היה אחד מארבעת מפקדי צבא האדומים, שהיה מעורב במרד הגדול ברומאים בירושלים בסוף ימי בית שני (66–70 לספירה).

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויעקב בן סוסא · ראה עוד »

יעקב הצדיק

יעקב בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית יעקב בר יוסף (נפטר בשנת 62), המכונה בקרב נוצרים יעקב הצדיק (ביוונית: Iάκωβος); יעקב ירושלים, וכן Ἰάκωβος ὁ ἀδελφὸς τοῦ κυρίου(יעקב אחי האדון), היה, על פי המסופר בבשורה על-פי מתי ובבשורה על-פי מרקוס, אחיו של ישו ובנו של יוסף בעלה של מרים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויעקב הצדיק · ראה עוד »

יעקב כדורי

יעקב כדורי (באנגלית: James Kugel - ג'יימס קוגל; נולד ב-22 באוגוסט 1945) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן ופרופסור אמריטוס ומופקד הקתדרה על שם סטאר לספרות עברית באוניברסיטת הרווארד.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויעקב כדורי · ראה עוד »

יפתח הגלעדי

יפתח הַגִּלְעָדִי לפי המקרא, היה השופט השמיני ששפט את ישראל בתקופת השופטים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויפתח הגלעדי · ראה עוד »

יפו

מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויפו · ראה עוד »

יפיע

יפיע (בערבית: يافة الناصرة, יאפת א-נאצרה - קרי, "יפו של נצרת") היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויפיע · ראה עוד »

יפיע (יישוב עתיק)

יפיע היה יישוב בארץ ישראל שהתקיים בתקופת הברונזה המאוחרת, ויישוב יהודי בתקופות הבית השני, המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויפיע (יישוב עתיק) · ראה עוד »

יצחק אייזיק הלוי

הרב יצחק אייזיק הלוי (רבינוביץ) (21 בספטמבר 1847, י"א בתשרי ה'תר"ח – כ' באייר תרע"ד, 15 במאי 1914) היה מלומד, מחבר, עסקן והיסטוריון יהודי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויצחק אייזיק הלוי · ראה עוד »

יצחק חרבי

יצחק חַרְבִּי (באנגלית: Isaac Harby; 9 בנובמבר 1788 – 14 בדצמבר 1828) היה מחזאי ומחנך יהודי-אמריקאי, מחלוצי היהדות הרפורמית בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויצחק חרבי · ראה עוד »

יצחק בער

יצחק פְריץ בער (קרי: בֶּר; בגרמנית: Baer) (ט"ז בטבת ה'תרמ"ט, 20 בדצמבר 1888 – ד' בשבט תש"ם, 22 בינואר 1980) היה היסטוריון יהודי גרמני וישראלי, מגדולי החוקרים של היהודים בספרד הנוצרית בימי הביניים, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל לשנת תשי"ח.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויצחק בער · ראה עוד »

יצחק יוליוס פרויס

יצחק ורחל פרויס ד"ר יצחק (יוליוס) פרויס (בגרמנית: Julius Preuss; 23 בספטמבר 1861–1913, א' בתשרי תרכ"ב - כ"א באלול תרע"ג) היה רופא יהודי-גרמני, ומחבר הספר "הרפואה במקרא ובתלמוד".

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויצחק יוליוס פרויס · ראה עוד »

יצחקי גל

יצחקי גל מבט על גמלא לכיוון הכנרת יצחקי גל (נולד ב-4 ביולי 1944) הוא חבר קיבוץ אפיקים שתרם לגילוים של מספר אתרים ארכאולוגיים חשובים בגולן.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויצחקי גל · ראה עוד »

יציאת מצרים

בני ישראל יוצאים ממצרים; ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828 יְצִיאַת מִצְרַיִם היא סיפור מקראי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויציאת מצרים · ראה עוד »

יציאת מצרים (מחזה)

יציאת מצרים (ביוונית: Exagoge, ἐξαγωγή) הוא מחזה פרי עטו של המחזאי היהודי-הלניסטי יחזקאל הטרגיקן שחי באלכסנדריה במאה השנייה לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויציאת מצרים (מחזה) · ראה עוד »

יציאת מצרים במחקר

סיפור יציאת מצרים, שהוא מאבני היסוד באמונה היהודית, כולל תיאור של אירועים על-טבעיים בקנה מידה עצום: מכות מצרים, קריעת ים סוף, בריחה של מיליוני עבדים ממצרים ומסע ארוך ורצוף-ניסים במדבר.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויציאת מצרים במחקר · ראה עוד »

יקותיאל יהודה גרינוולד

הרב יקותיאל יהודה (זלמן לייב) (ליאופולד) גרינוַולד (בכתיב שנהג בזמנו: גרינוואלד; באנגלית: Leopold Greenwald; סיגט, תר"ן, 1890 – קולומבוס, אוהיו, י"ח בניסן תשט"ו, אפריל 1955) היה רב והיסטוריון הונגרי-אמריקאי, מחבר פורה של ספרים רבים בנושאי הלכה והיסטוריה יהודית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויקותיאל יהודה גרינוולד · ראה עוד »

יראי השם

גויים יראי השם או גויים יראי אלוהים (יוונית קוינה: Φοβούμενοι τὸν Θεόν, phoboumenoi ton Theon) או גויים יראי שמיים הוא כינוי שניתן לגויים בימי בית המקדש השני שבחרו להאמין באלוהי ישראל מבלי לקבל עליהם את כל מצוות התורה ובלי להתגייר.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויראי השם · ראה עוד »

ירחמיאל בן שלמה

ירחמאל בן שלמה היה חכם יהודי איטלקי שחיבר את הספר "דברי הימים" במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וירחמיאל בן שלמה · ראה עוד »

ירושלים בתקופת בית ראשון

עיר דוד וירושלים של בית ראשון ביחס לעיר העתיקה העיר ירושלים בתקופת בית ראשון המקבילה לתקופה הארכאולוגית תקופת הברזל השנייה (המחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה), והייתה, על פי התנ"ך, בירתה של ממלכת יהודה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וירושלים בתקופת בית ראשון · ראה עוד »

ירושלים בתקופת בית שני

מראה העיר על פי דגם ירושלים בסוף ימי בית שני המוצב במוזיאון ישראל ירושלים בתקופת בית שני (538 לפנה"ס–70 לספירה) הייתה עיר הבירה של יחידות מדיניות שונות שבסיסן באזור יהודה, דוגמת פחוות יהודה הפרסית, ממלכת החשמונאים היהודית־עצמאית, ופרובינקיית יהודה הרומית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וירושלים בתקופת בית שני · ראה עוד »

יריחו

קזינו אואסיס. משמאל (צפון) על הרכס רואים אנטנה, זהו "מצפה דיה" הסמוך למנזר קרנטל יְרִיחוֹ (בערבית: – אַרִיחַא) היא עיר ברשות הפלסטינית בבקעת יריחו בדרום בקעת הירדן, כ-10 ק"מ מצפון לים המלח.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויריחו · ראה עוד »

ישמעאל בן פיאבי

ישמעאל בן פיאבי - ובמקורות גם ר' ישמעאל בן פאבי או בן פיאכי - היה כהן גדול (או שני כהנים גדולים שונים) בבית המקדש השני, המוזכר בתלמוד בהקשרים שונים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וישמעאל בן פיאבי · ראה עוד »

ישמעאלים

ישמעאלים הם עם של סוחרים-נוודים מבני ישמעאל המוזכר בתנ"ך, בדרך כלל כאויבים לעם ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וישמעאלים · ראה עוד »

ישפה

יָשְׁפֵה (או בלעז: Jasper) היא האבן השלישית בטור הרביעי בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט בנימין.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וישפה · ראה עוד »

ישראל קנוהל

ישראל קנוֹהל (נולד ב-13 במרץ 1952) הוא חוקר מקרא והיסטוריון ישראלי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וישראל קנוהל · ראה עוד »

ישראל שצמן

ישראל שצמן (25 בנובמבר 1934 - 24 באוקטובר 2017) היה היסטוריון של העולם הקלאסי וכיהן כפרופסור להיסטוריה עתיקה באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וישראל שצמן · ראה עוד »

ישו

יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וישו · ראה עוד »

ישו (יהדות)

ביהדות, ישו הוא דמות או כמה דמויות בספרות היהודית - התלמוד הבבלי, המדרשים, וספר תולדות ישו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וישו (יהדות) · ראה עוד »

ישו מרפא רבים בארץ גינסר

הסיפור הזה, הוא חלק מן הנסים של ישו, שבו מתואר בקצרה על נסי ריפוי של חולים רבים ליד העיר כנרת.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וישו מרפא רבים בארץ גינסר · ראה עוד »

ישוע (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וישוע (פירושונים) · ראה עוד »

ישוע בן חנניה

ישוע בן חנניה (בתרגומים אחדים ישוע בן חנן) נזכר אצל ההיסטוריון הקדום יוסף בן מתתיהו כנביא שפעל במאה ה-1 לספירה, בתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וישוע בן חנניה · ראה עוד »

יטורים

שרידי כפר יטורי ברמת הגולן יטורים הם קבוצת שבטים ערבים או ארמים שהחלו לחדור לאזור בקעת הלבנון עוד בתקופה הפרסית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויטורים · ראה עוד »

יחזקאל חנקין

250px יחזקאל חנקין (תרמ"א, 1881 – כ"ח בכסלו תרע"ז, 23 בדצמבר 1916) היה צייד עברי, מראשי ההגנה העצמית והשמירה של היהודים ברוסיה וממייסדי ארגון 'השומר'.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויחזקאל חנקין · ראה עוד »

יבנה

יַבְנֶה היא עיר בדרום השפלה בישראל השוכנת במישור החוף הדרומי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויבנה · ראה עוד »

יבנה-ים

מבט מהאוויר על התל יבנה־ים או מינת רובין (בארמית: מחוזא ד'ימנין; בערבית: מאחוז יבנא; פירושם – נמל יבנה) הייתה עיר נמל עתיקה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויבנה-ים · ראה עוד »

יבנית

יבנית היא חורבה בגליל העליון בסביבות צפת, כ-3 ק"מ מצפון מזרח לה, בקרבת מצודת ביריה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויבנית · ראה עוד »

יד אבשלום

יד אבשלום בתוך גלי אבנים בשלהי המאה ה-19 הכותרת והארכיטרב בפינת המבנה יד אבשלום וסביבתו ב-1906 פנים המצבה - מבט לדרום ולדרום-מערב יד אבשלום. מאחוריו מצד שמאל נראית מערת יהושפט מפת הקברים העיקריים בבית הקברות בהר הזיתים "יד אבשלום" היא מצבה מונומנטלית הנמצאת בנחל קדרון, בין הר הזיתים והר הבית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויד אבשלום · ראה עוד »

ידוע הכהן

יַדוּע הוא הכהן הגדול האחרון המוזכר במקרא (ספר נחמיה).

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו וידוע הכהן · ראה עוד »

יהלום (אבן חן מקראית)

איור של החושן (מהאנציקלופדיה היהודית) יָהֲלֹם היא האבן השלישית בטור השני בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט זבולון.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויהלום (אבן חן מקראית) · ראה עוד »

יהדות מצרים

יהדות מצרים היא קהילה יהודית עתיקה, אשר נוסדה על ידי פליטים מארץ ישראל, שהגיעו למצרים עם ירמיהו הנביא לאחר חורבן הבית הראשון.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויהדות מצרים · ראה עוד »

יהדות אלכסנדריה

בית הכנסת אליהו הנביא (אלכסנדריה), באלכסנדריה קהילת יהדות אלכסנדריה התחילה להתקיים, עם היווסדות העיר אלכסנדריה במצרים העתיקה על ידי אלכסנדר הגדול בשנת 332 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויהדות אלכסנדריה · ראה עוד »

יהדות איסלנד

תולדותיה של הקהילה היהודית באיסלנד החלו בשנת 1625.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויהדות איסלנד · ראה עוד »

יהדות סרדיניה

פנכות שמן עם סמל מנורה מהמוזיאון הלאומי לארכאולוגיה ואתנוגרפיה על שם סאנה בסאסארי קהילת יהדות סרדיניה מתקיימת ברציפות מאז המאה הראשונה לספירה, אולם מאז גירוש ספרד הנוכחות היהודית באי סרדיניה הצטמצמה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויהדות סרדיניה · ראה עוד »

יהדות עבר הירדן המזרחי

קבר אהרון הכהן בתחומי עבר הירדן המזרחי (בעבר חלק מארץ ישראל המקראית וכיום בתחומי הממלכה הירדנית ההאשמית המודרנית) התגוררו יהודים החל בתקופת ההתנחלות ועד הקמת מדינת ישראל ב-1948.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויהדות עבר הירדן המזרחי · ראה עוד »

יהדות קפריסין

כתובה מקפריסין יהדות קפריסין היא קהילה יהודית עתיקת יומין המתקיימת לסירוגין באי קפריסין שבים התיכון.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויהדות קפריסין · ראה עוד »

יהדות קרתגו

קרתגו (הנקודה השחורה) ישנם מספר מקורות עתיקים שעל פיהם משערים חוקרים בני זמננו שייתכן כי מספר קהילות יהודיות חיו בעיר קרתגו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויהדות קרתגו · ראה עוד »

יהדות רומא

שבויי מלחמה יהודים מן המרד הגדול יהדות רומא היא אחת הקהילות היהודיות הוותיקות בעולם וקיימת כמעט אלפיים ומאתיים שנה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויהדות רומא · ראה עוד »

יהדות לוב

כתובה מלוב טריפולי, 1914 יהדות לוב או בשמם המוכר בישראל טריפוליטאים או טרבלסים הייתה קהילה עתיקת יומין.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויהדות לוב · ראה עוד »

יהדות גאורגיה

בית יהודי בגאורגיה כתובה מגאורגיה יהדות גאורגיה היא קהילה יהודית עתיקת יומין, ויש הסבורים, אף כי זו אינה דעת הרוב, כי ראשיתה עוד מימי חורבן בית המקדש הראשון וגירוש היהודים מארץ ישראל על ידי נבוכדנצר, שבא בעקבותיו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויהדות גאורגיה · ראה עוד »

יהדות דמשק

משפחה יהודית בדמשק בתצלום מראשית המאה ה-20 יהדות דמשק הייתה אחת מהקהילות היהודיות הגדולות ביותר בקרב יהדות סוריה, ומנתה בשיאה כ-15 אלף נפש.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויהדות דמשק · ראה עוד »

יהונתן בן בעיה ומסבלה בן שמעון

יהונתן בן בעיה (בארמית: בר בעין) ומסבלה בן שמעון (וכן משבלה או מסבלא) היו שני פרנסי עין גדי מטעמו של שמעון בר כוכבא בשלהי תקופת מרד בר כוכבא, אשר נודעו בזכות תגליות מערת האגרות שבמצוקי נחל חבר במדבר יהודה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויהונתן בן בעיה ומסבלה בן שמעון · ראה עוד »

יהוצדק הכהן

יְהוֹצָדָק הוא דמות מקראית שהיה כהן גדול.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויהוצדק הכהן · ראה עוד »

יהושע בן חנניה

קטגוריה:פירושון אישים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויהושע בן חנניה · ראה עוד »

יהושע בן גמלא

יהושע בן גמלא היה השם של כהן גדול, או מספר כהנים גדולים בימי בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויהושע בן גמלא · ראה עוד »

יהודה אריסטובולוס הראשון

יהודה אריסטובולוס הראשון (ביוונית: Ἀριστόβουλος; נפטר בשנת 103 לפנה"ס) היה מלך יהודה והכהן הגדול בין השנים 104–103 לפני ספירת הנוצרים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויהודה אריסטובולוס הראשון · ראה עוד »

יהודה בן חזקיה

יהודה בן חזקיה, הידוע גם כ"יהודה הגלילי" (המאה ה-1 לפנה"ס והמחצית הראשונה של המאה ה-1 לספירה), היה מנהיג כת דתית יהודית בסוף תקופת בית שני, אשר מרדה נגד האימפריה הרומית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויהודה בן חזקיה · ראה עוד »

יהודה המכבי

יהודה בתקופת יהודה המכבי יהודה המכבי (או המקבי, ביוונית: Ἰούδας ὁ Μακκαβαῖος; נהרג בשנת 160 לפני הספירה) היה מצביא ומנהיג יהודי שעמד בראש מרד החשמונאים, שהחל בתגובה לגזירות אנטיוכוס הרביעי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויהודה המכבי · ראה עוד »

יהודה המכבי (הנדל)

יהודה המכבי (באנגלית: Judas Maccabaeus) היא אורטוריה בשלוש מערכות מאת גאורג פרידריך הנדל, מס' 63 ברשימת יצירותיו, משנת 1746, המבוססת על לברית מאת תומאס מורל, שכתב בהמשך לבריות לעוד שלוש אורטוריות של הנדל ובשלהי חייו כתב תיאור מרתק של שיתוף הפעולה שלו עם הנדל.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויהודה המכבי (הנדל) · ראה עוד »

יהודה הימית

מטבע IVDAEA NAVALIS יהודה הַיַּמִּית (בלטינית: Ivdaea Navalis) הוא כיתוב שהופיע על מטבע שהוצג כרומאי ונדיר.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויהודה הימית · ראה עוד »

יהודים ומילים

יהודים ומילים הוא ספר מאת הסופר עמוס עוז ובתו ההיסטוריונית פניה עוז-זלצברגר.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויהודים ומילים · ראה עוד »

יהודיה (רמת הגולן)

שרידי אחד מבתי הכפר, 2015 מבנה מגורים טיפוסי ששרד בכפר, יולי 2007 מראה חלק משרידי הכפר, יולי 2007 יָהוּדִיֶה (בערבית: يهودية) הוא כפר נטוש ובו אתר ארכאולוגי במרכז רמת הגולן, כ-5 קילומטרים מדרום לקצרין.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויהודיה (רמת הגולן) · ראה עוד »

יהויקים

יְהוֹיָקִים הוא דמות מקראית, מלך יהודה בשנים 609 לפנה"ס עד 598 לפנה"ס, היה בנו של יאשיהו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויהויקים · ראה עוד »

יהויקים בן יהושע

יהויקים בן יהושע הוא דמות מקראית בנו של יהושע בן יהוצדק, כיהן ככהן גדול בין ימיו של זרובבל לימי נחמיה (כלומר במחצית הראשונה של המאה ה-5 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויהויקים בן יהושע · ראה עוד »

יואנס זונאראס

יואנס זונאראס (ביוונית:, בלטינית: Ioannes Zonaras) היה היסטוריון ומחבר קנונים ביזנטי, שחי משלהי המאה ה-11 עד אמצע המאה ה-12.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויואנס זונאראס · ראה עוד »

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויום הכיפורים · ראה עוד »

יונתן בן חנן

יונתן בן חנן היה כהן גדול בבית המקדש השני בירושלים, בשנים 36–37 לספירה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויונתן בן חנן · ראה עוד »

יונתן הוופסי

שטחים שנכבשו בזמן יהונתן יונתן הַוָּפְסִי (ביוונית: Ἀπφοῦς, אַפְּפוּס; הוצא להורג בשנת 143 לפנה"ס) היה בן לשושלת החשמונאים ושליט החשמונאים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויונתן הוופסי · ראה עוד »

יונדב בן שמעה

יוֹנָדָב בֶּן שִׁמְעָה, או בשמו המלא יהונדב בן שמעה הוא דמות מקראית, נזכר כרֵעַ אמנון ומצוין שהיה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויונדב בן שמעה · ראה עוד »

יוסף (פירושונים)

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה שמבוססים על השם יוסף.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויוסף (פירושונים) · ראה עוד »

יוסף חיים ירושלמי

יוסף חיים ירושלמי (באנגלית: Yosef Hayim Yerushalmi&רלמ;; 1932 - 8 בדצמבר 2009) היה חוקר ההיסטוריה של עם ישראל, פרופסור באוניברסיטאות קולומביה והרווארד.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויוסף חיים ירושלמי · ראה עוד »

יוסף בן עלים

יוסף בן עלים, או בגרסה התלמודית בן אילם, היה כהן ששירת בבית המקדש השני בסוף המאה הראשונה לפנה"ס וזכה לשמש במשך יום אחד בלבד ככהן גדול.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויוסף בן עלים · ראה עוד »

יוסף בן טוביה

יוסף בן טוביה, מבית טוביה, משפחה עשירה ומיוחסת מעבר הירדן, שימש כגובה כספים עבור בית תלמי ביהודה בזמן השלטון התלמיי בארץ ישראל (המאה ה-3 לפנה"ס) בתקופה ההלניסטית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויוסף בן טוביה · ראה עוד »

יוסף בן גוריון

יוסף בן גוריון היה מראשי "ממשלת החירות" המתונה, שהנהיגה את היהודים בארץ ישראל בחלקו הראשון של המרד הגדול ברומאים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויוסף בן גוריון · ראה עוד »

יוסף גנאסיא

הרב יוסף בן דוד גנאסיא (23 בנובמבר 1879–7 ביולי 1962) היה דיין, פוסק, מתרגם, משורר והוגה דעות מהעיר קונסטנטין שבאלג'יריה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויוסף גנאסיא · ראה עוד »

יוספוס

#הפניה יוסף בן מתתיהו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויוספוס · ראה עוד »

יוסטוס איש טבריה

יוסטוס איש טבריה היה היסטוריון, סופר ואיש ציבור יהודי ידוע בטבריה, שפעל בתקופת המרד הגדול ברומאים במאה ה-1 לספירה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויוסטוס איש טבריה · ראה עוד »

יוסיפון (ספר)

יוסיפון הוא שמו של חיבור בעברית הסוקר את ההיסטוריה של עם ישראל בתקופת בית שני עד למרד הגדול.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויוסיפון (ספר) · ראה עוד »

יוליוס קיסר

גאיוס יוליוס קיסר (בלטינית: Gaius Iulius Caesar; 12 ביולי 100 לפנה"ס – 15 במרץ 44 לפנה"ס) היה מנהיג צבאי פוליטי ומדינאי חשוב ברפובליקה הרומית.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויוליוס קיסר · ראה עוד »

יוחנן מגוש חלב

שרידי בית כנסת עתיק בגוש חלב, עירו של יוחנן יוחנן מגוש חלב (שמו המלא: יוחנן בן לוי) היה ממנהיגי המרד הגדול ברומאים, במאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויוחנן מגוש חלב · ראה עוד »

יוחנן לוי

יוחנן (הנס) לוי (בגרמנית: Hans Lewy; 1901, ברלין – 22 ביולי 1945, ירושלים) היה היסטוריון של הבית השני ובלשן.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויוחנן לוי · ראה עוד »

יוחנן המטביל

יוחנן המטביל על פי גירטגן טוט סין ג'נס כריתת ראשו של יוחנן המטביל. מימין עומדות הורודיה ושלומית. ציור בכנסיית יוחנן בהרים. ככל הנראה הציור מעשה ידי אל גרקו או תלמידיו. פסל יוחנן המטביל (1412-1414), מאת לורנצו גיברטי אזולז'וס הלאומי בליסבון יוחנן המטביל (ביוונית: Ιωάννης ο Βαπτιστής, יוֹאָנֵּס אוֹ בַּפְּטִיסְטֵס; בסורית: ܝܘܿܚܲܢܵܢ ܡܲܥܡܕ݂ܵܢܵܐ, יוֹחַנָן מַעְמְדָֿנָא; בערבית: يَحْيَى بِن زَكَرِيَّا, יַחְיַא בִּן זַכָּרִיַּא; במנדעית: ࡉࡅࡄࡀࡍࡀ ࡌࡀࡑࡁࡀࡍࡀ, יוחאנא מאסבאנא; בין 6 לפנה"ס ל-2 לפנה"ס – 36 לערך) הוא דמות המופיעה בברית החדשה.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויוחנן המטביל · ראה עוד »

יוחנן הגדי

יוחנן הגדי (ביוונית: Ἰωάννης Γαδδίς) היה בנו של מתתיהו החשמונאי, אחיו של יהודה המכבי ואחד ממנהיגי מרד החשמונאים שפרץ בשנת 167 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויוחנן הגדי · ראה עוד »

יוחנן הורקנוס הראשון

שבר קערת קירטון מהתקופה החשמונאית ועליו הכיתוב "הרקנוס" התגלה בחניון גבעתי בירושלים ב-2015 יוחנן הוּרקנוס הראשון (או יהוחנן; ביוונית: Ιωάννης Υρκανός; 164 לפנה"ס בערך – 104 לפנה"ס) היה בנו של שמעון ונכדו של מתתיהו הכהן, בני חשמונאי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויוחנן הורקנוס הראשון · ראה עוד »

יוחנן כהן גדול

יוחנן כהן גדול היה כהן גדול בבית המקדש השני שתיקן תקנות חשובות ומוזכר מספר פעמים בספרות התנאים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויוחנן כהן גדול · ראה עוד »

יובנאליס

דֶקִימוּס יוּנִיוּס יוּבֶנָאלִיס (בלטינית: Decimus Iunius Iuvenalis; סביבות 60–130 לספירה) היה משורר סאטירי רומי.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויובנאליס · ראה עוד »

יובה השני

פסל ראש של יובה השני, מוזיאון הלובר יובה השני (בלטינית: Iuba; 48 לפנה"ס – 23 לספירה) היה מלך וסל של הרומאים ששלט בנומידיה (בין השנים 30–25 לפנה"ס), ובממלכת מאוריטניה (בין השנים 25 לפנה"ס – 23 לספירה).

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויובה השני · ראה עוד »

יודפת (יישוב עתיק)

תצפית מהתל לכיוון צפון, הצד ממנו ניתן לעלות על התל יוֹדְפַת (יוונית: Ἰωτάπατα, לטינית: Jotapata, תעתיק: יוֹטַפַּטַא) הייתה עיר יהודית חשובה בתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויודפת (יישוב עתיק) · ראה עוד »

יוון (דמות מקראית)

יָוָן הוא דמות מקראית הנזכרת בספר בראשית כבן הרביעי מתוך שבעה של יפת בן נח, ואביהם של אלישה, תרשיש, כתים ודדנים.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויוון (דמות מקראית) · ראה עוד »

יוונית קוינה יהודית

קוינה יוונית יהודית או יוונית הלניסטית יהודית היא גרסה של יוונית קוינה, שמצויה במספר טקסטים בניב אלכסנדרוני של היהדות ההלניסטית, בעיקר בתרגום השבעים של התנ"ך והספרות הנלווית אליו.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ויוונית קוינה יהודית · ראה עוד »

100

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ו100 · ראה עוד »

38

יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלאביוס), או בשנת 37.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ו38 · ראה עוד »

515 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 519–510 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ו515 לפנה"ס · ראה עוד »

67

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ו67 · ראה עוד »

93

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ו93 · ראה עוד »

94

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף בן מתתיהו ו94 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

פלאביוס יוספוס, יוסף בן-מתתיהו, יוספוס פלאביוס, יוספוס פלאוויוס, יוספוס פלביוס, יוסיפוס פלביוס.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יוסף_בן_מתתיהו