אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
יוֹצֵאנִכנָס
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

יזהר הירשפלד

מַדָד יזהר הירשפלד

יזהר הירשפלד (1950 - 16 בנובמבר 2006) היה אחד מן הארכאולוגים הבולטים בישראל, ערך חפירות באתרים ארכאולוגיים מרכזיים בארץ, כיהן כפרופסור במכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, ונחשב מומחה בינלאומי לתולדות האיסיים ומנזרי מדבר יהודה. [1]

תוכן עניינים

  1. 46 יחסים: מנזר מר סבא, מנזר מרטיריוס, מנזר פרן, מנהרות הכותל, מצד קדרון, מגילות מדבר יהודה, אמאוס ניקופוליס, אמת מים, אמת המים ברניקי, אמת הביאר, אמות המים של רומא, אפרסמון (בושם), אריה כשר, אותימיוס, איסיים, נזורה במדבר יהודה, סקסטוס יוליוס פרונטינוס, סבאס, סוסיא (יישוב עתיק), סוסיתא (אתר ארכאולוגי), עין גדי (שמורה), עינות צוקים, קטיה ציטרין-סילברמן, קו המצודות המזרחי בהר חברון, קומראן, רמת הנדיב, שומרון (עיר), תמר הירשפלד, טבריה, חמת גדר, חומות טבריה, בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל, גרסימוס, גדר (עיר קדומה), דיר קלעה, הקארדו (ירושלים), הר חברון, הר ברניקי, התקופה הרומית בארץ ישראל, התקופה הביזנטית בארץ ישראל, התיאטרון הרומי בטבריה, הירשפלד, וילה כפרית רומית, ירושלים בתקופה הביזנטית, יוסף פטריך, יורם צפריר.

מנזר מר סבא

דמותו של סבאס, מעיטור מימי הביניים מנזר מר סבא בציור מסדרת "ארץ ישראל הציורית", 1881; באופק – ים המלח והרי מואב המנזר במאה ה-19 (תמונת פוטוכרום) קובץ תמונות מטיול של בני המושבה האמריקנית למר סבא, 1902 מר סבא (מערבית: دير مار سابا, דַיְר מַאר סַאבַּא; ביוונית: Ἱερὰ Λαύρα τοῦ ὉσίουΣάββα τοῦ Ἡγιασμένου, הלאורה הקדושה של סבאס הקדוש מירושלים) הוא מנזר יווני-אורתודוקסי הבנוי על צוק במדרון נחל קדרון שבצפון מדבר יהודה, בתחומי שטח C.

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד ומנזר מר סבא

מנזר מרטיריוס

חדר האוכל במנזר מרטיריוס "קברו של פאולוס, כומר וראש המנזר" מצבה במרטיריון של מנזר מרטיריוס לוח של שולחן שיש במנזר מנזר מרטיריוס הוא מנזר על שם הנזיר מרטיריוס מקפדוקיה.

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד ומנזר מרטיריוס

מנזר פרן

מנזר פרן בעין פרת מנזר פרן (נקרא גם הלאורה של פרן, ברוסית Фара́нская ла́вра, באנגלית: Faran Monastery) הוא המנזר הנוצרי הראשון שהוקם במדבר יהודה, בסביבות שנת 330 לספירה.

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד ומנזר פרן

מנהרות הכותל

תוואי מנהרות הכותל מנהרות הכותל הן מערך חללים ומחילות תת-קרקעיות מתקופות שונות לאורך תוואי הכותל המערבי, מתחת לבתי הרובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים.

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד ומנהרות הכותל

מצד קדרון

מצד קדרון (בערבית: חרבת מזין) הוא אתר ארכאולוגי השוכן מדרום לשמורת עינות צוקים, סמוך ליישוב אבנת.

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד ומצד קדרון

מגילות מדבר יהודה

קצר.

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד ומגילות מדבר יהודה

אמאוס ניקופוליס

מפת האזור המקומות השונים שהוצעו כזיהוי לאמאוס שבברית החדשה שרידי הכנסייה שהוקמה בידי הצלבנים על חלק משטח הכנסייה הביזנטית. חלקה המערבי של הכנסייה הביזנטית, שלא נכלל בכנסייה הצלבנית, נראה בקדמת התמונה בית השלום המודרני האפסיס המרכזי מצידו האחורי (מבט ממזרח) האפסיס הדרומי של הכנסייה הביזנטית.

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד ואמאוס ניקופוליס

אמת מים

נבטית בפטרה (ירדן) אמת המים ליד יריחו - הובילה מים ממעיינות נערן: עין נועימה, עין דיוק ועין שושה פון דו גאר, דרום צרפת אמת המים של סגוביה, סגוביה, ספרד סולימאן ליד קיבוץ לוחמי הגטאות, מצפון לעכו עותמאנית אַמַּת מַיִם (או אַקְוֶודוּקְט) היא תעלה מלאכותית שתפקידה להעביר מים ממקום אחד למשנהו.

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד ואמת מים

אמת המים ברניקי

250px 250px 250px אמת המים ברניקי (אמת ברניקי, תעלת ברניקי) היא אמת מים עתיקה שמתוארכת לתקופה הרומית בארץ ישראל ושימשה להובלת מים ממעיינות בנחל יבנאל לבריכות אגירה בטבריה העתיקה על מנת להבטיח מי שתייה נקיים לתושבי העיר כמו גם לגנים ולמוסדות הציבור בעיר המתפתחת.

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד ואמת המים ברניקי

אמת הביאר

אמת הבִּיאָר היא אמת מים ששימשה חלק ממערכת המים שבנה הורדוס להולכת מים לירושלים ולבית המקדש בימי בית המקדש השני כמענה למצוקת המים ששררה באותה התקופה.

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד ואמת הביאר

אמות המים של רומא

שרידי אמות המים אקווה קלודיה ואקווה אניו וטוס משולבים בתוך החומה אמות המים של רומא היו מערכת מסועפת ויעילה של אמות מים שסיפקו את המטרופולין הגדול של רומא העתיקה בכמויות גדולות של מים למחיה, להפעלת בתי המרחץ, להשקיית הגנים ושאר צרכים.

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד ואמות המים של רומא

אפרסמון (בושם)

אפרסמון מקראי, בתערוכה "הנס והמגפה: ירושלים - גיליון רפואי", במוזיאון מגדל דוד. שיח Commiphora gileadensis בגן הבוטאני של קיבוץ עין-גדי. ענפים ופירות של Commiphora gileadensis. השיח בספרו של לודוויק ניס פון אסנבק Plantae officinales, oder Sammlung officineller Pflanzen, דיסלדורף 1821-1833.

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד ואפרסמון (בושם)

אריה כשר

אריה כשר (1935 – 26 באוקטובר 2011) היה פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, שהתמחה בחקר היהודים וארץ ישראל בתקופת הבית השני.

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד ואריה כשר

אותימיוס

ציור קיר של אותימיוס במנזר דיר חג'לה אותימיוס או אבטימיוס (בלטינית: Euthymius; 377–473) היה אחד מראשוני ומחשובי הנזירים במדבר יהודה, מייסד של מספר מנזרים מסוג לאורה וקוינוביון.

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד ואותימיוס

איסיים

חורבות מחיצת המגורים בעתיקות קומראן. הגן הלאומי קומראן, ישראל. האִיסִיִּים היו קבוצה יהודית סגפנית מתקופת בית שני ששמה נודע מכתביהם של שלושה מחברים שחיברו ספרים במאה הראשונה לספירה ביוונית או לטינית: פילון, פליניוס הזקן ויוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס).

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד ואיסיים

נזורה במדבר יהודה

מנזרי מדבר יהודה הוקמו במאה ה-4 והגיעו לשיא פעולתם במאה ה-6, תקופה בה חיו מאות נזירים במנזרים שייסד חריטון וכ-600 נזירים במנזר שייסד תיאודוסיוס וזאת לעומת נזירים בודדים שחיו במנזרים אלו בעת הקמתם.

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד ונזורה במדבר יהודה

סקסטוס יוליוס פרונטינוס

שרידי אמת המים "קלודיה" סקסטוס יוליוס פרונטינוס (לטינית: Sextus Iulius Frontinus; 40 לספירה לערך – 104 לספירה) היה איש צבא, מדינאי, מהנדס אזרחי וסופר רומי.

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד וסקסטוס יוליוס פרונטינוס

סבאס

סבאס, או בכינויו מר סבא, היה אחת הדמויות החשובות בתנועת הנזירות שבמדבר יהודה, בתקופה הביזנטית.

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד וסבאס

סוסיא (יישוב עתיק)

פנים בית הכנסת אבן גולל לצורכי ביטחון בבית הכנסת העתיק פסיפס המנורות בבית הכנסת כתובת פסיפס בבית הכנסת העתק של כתובת ההקדשה בבית הכנסת בסוסיא. נמצא במוזיאון השומרוני הטוב סוסיא היא עיר יהודית שהתקיימה בדרום ארץ יהודה, באזור דרומא.

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד וסוסיא (יישוב עתיק)

סוסיתא (אתר ארכאולוגי)

תרשים האתר על שלט במקום משמאל הקתדרלה ומימין לה מבנה הטבלה גדול תוכנית של האתר הארכאולוגי סוסיתא כפי ששורטטה על ידי גוטליב שומאכר ב־1885 תצלום אוויר ממזרח של ההר המשקיף על קיבוץ עין גב והכנרת, מאי 2017 אנדרטה לזכר מפקד מוצב סוסיתא, סגן רמי זית, שנפל במקום ביום העצמאות 1967 עמודים בבזיליקה עטלפים מגיחים ממעבר תת־קרקעי באתר שרידים בסוסיתא תצפית מסוסיתא לעבר קרן עין גב וצפון הכנרת הדקומנוס מקסימוס, רחובה הראשי של העיר 1.

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד וסוסיתא (אתר ארכאולוגי)

עין גדי (שמורה)

תרשים שמורת עין גדי תצפית ממפל החלון שבקניון היבש לעבר ים המלח נחל ערוגות שְִׁמוּרַת עֵין גֶּדי הוא שמם של מעיין, שמורת טבע ועיר עתיקה השוכנים לחופו המערבי של ים המלח, בתחומי מדבר יהודה, על כביש 90, כקילומטר אחד צפונית לקיבוץ עין גדי.

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד ועין גדי (שמורה)

עינות צוקים

מבט עילי על עינות צוקים בריכת מים מליחים בשמורה החבויה בית המגורים מתקופת בית שני בושם אפרסמון שְׁמּוּרַת עֵינוֹת צוּקִים (בערבית: عين فشخة - "עין פשח'ה") היא שמורת טבע מוכרזת לאורך החוף הצפון-מערבי של ים המלח, דרומית לקיבוץ קלי"ה.

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד ועינות צוקים

קטיה ציטרין-סילברמן

קטיה ציטרין-סילברמן היא ארכאולוגית המתמחה בתקופה המוסלמית.

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד וקטיה ציטרין-סילברמן

קו המצודות המזרחי בהר חברון

קו המצודות המזרחי - הוא קו של מצודות הפרוש לאורך דרך רומית קדומה שעברה על הרכסים שממזרח להר חברון בין תקוע ל-משטרת לציפר.

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד וקו המצודות המזרחי בהר חברון

קומראן

האתר הארכאולוגי (ירוק), אזור המערות ונחל קומראן נחל קומראן ומערה מס' 4 מימין קומראן הצעת שחזור של האתר מראה מזרחה מהאתר לעבר ים המלח והרי מואב אמת המים ובור מים באתר קוּמְרָאן (בערבית: خربة قمران; תעתיק: חִ'רְבַּת קמְרָאן) הוא אתר ארכאולוגי השוכן במישור הצפון-מערבי של ים המלח, סמוך לשפך נחל קומראן.

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד וקומראן

רמת הנדיב

גני רמת הנדיב הוא פארק טבע רחב-ידיים, שהוקם סביב חלקת הקבר של הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד הנמצא מדרום לזכרון יעקב.

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד ורמת הנדיב

שומרון (עיר)

שרידים מיסודות ארמון אחאב - בחלק העליון לאורך שומרון הייתה עיר קדומה בארץ ישראל ששימשה כבירת ממלכת ישראל במאות ה-9 וה-8 לפנה"ס.

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד ושומרון (עיר)

תמר הירשפלד

תמר הירשפלד, נכבה, 2019, מוזיאון תל אביב תמר הירשפלד (נולדה ב-6 באוקטובר 1984 בירושלים), היא אמנית רב תחומית ישראלית.

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד ותמר הירשפלד

טבריה

טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד וטבריה

חמת גדר

אפיק הירמוך בסמוך לחמת גדר, על רקע הגלעד. חַמַּת גָּדֵר הוא אתר מרחצאות מרפא ונופש ישראלי, השוכן בעמק הירמוך, מדרום לרמת הגולן, בגובה של כ-150 מ' מתחת לפני הים.

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד וחמת גדר

חומות טבריה

גלויה ישנה המראה את טבריה מוקפת בחומה סמל העיר טבריה בו נראית החומה כאלמנט מרכזי חומות טבריה הן החומות שהקיפו את טבריה וקבעו את גבולה עד תחילת המאה ה-20.

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד וחומות טבריה

בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל

בית הכנסת העתיק בקצרין ארבל בית הכנסת העתיק בחורבת ענים עד כה נתגלו כמאה ושלושים בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל, המתוארכים לתקופות שמן המאה הראשונה לספירה ועד ימי הביניים.

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד ובתי כנסת עתיקים בארץ ישראל

גרסימוס

גרסימוס (ביוונית: Γεράσιμος, בלטינית: Gerasimus; נפטר ב-5 במרץ 475) היה מראשוני הנזירים בארץ ישראל.

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד וגרסימוס

גדר (עיר קדומה)

אום קיס ערי הדקאפוליס מסומנות בשחור גדר או גדרה היא עיר קדומה ששכנה בעבר הירדן מעל למרחצאות חמת גדר, על הרי הגלעד.

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד וגדר (עיר קדומה)

דיר קלעה

שער הכניסה המרכזי למתחם, 12/08 דיר קלעה הוא אתר ארכאולוגי מהתקופה הביזנטית, 100 מטר מערבית ליישוב פדואל במערב השומרון.

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד ודיר קלעה

הקארדו (ירושלים)

מפת העיר העתיקה שדרת העמודים ששוחזרו בחלקו הדרומי של הקארדו הקארדו בתקופה הביזנטית במפת מידבא הקארדו היה רחוב ראשי בירושלים בתקופה הרומית והביזנטית, בתוואי צפון-דרום, העובר משער שכם לשער האשפות.

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד והקארדו (ירושלים)

הר חברון

סוסיא הר חברון (בערבית: جبل الخليل, ג'בל אל-ח'ליל) הוא החלק המרכזי של רצועת הרי יהודה הנמשך מירושלים עד ערד ויוצר במת הר ששיאה, 1,026 מטר, בעיירה חלחול.

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד והר חברון

הר ברניקי

מבנה הכנסייה והמבנים לידו הר בֶּרֶנִיקי הוא הר בגליל, הנמצא סמוך לכנרת דרומית לטבריה.

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד והר ברניקי

התקופה הרומית בארץ ישראל

התקופה הרומית בארץ ישראל החלה ב-63 לפנה"ס (ג' תרצ"ז) עם פלישת הצבא הרומי לארץ בפיקודו של פומפיוס; תקופה זו נמשכה עד 324 לסה"נ, שנה שמקובל לראותה כתחילת השליטה של האימפריה הביזנטית בא"י (תקופה זו אף מכונה תקופת הַמִּשְׁנָה, שכן במהלכה, מסוף המאה ה-1 ועד תחילת המאה ה-3, גיבשו התַּנָּאִים את המִּשְׁנָה).

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד והתקופה הרומית בארץ ישראל

התקופה הביזנטית בארץ ישראל

קווי המתאר של ירושלים הביזנטית במפת מדבא פסיון מרצפת הכנסייה התקופה הביזנטית היא תקופה בתולדות ארץ ישראל בין השנים 324 (או 395) ו-638, בה נשלטה הארץ על ידי האימפריה הביזנטית.

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד והתקופה הביזנטית בארץ ישראל

התיאטרון הרומי בטבריה

התיאטרון הרומי בטבריה. משמאל הבמה, מימינה האורכסטרה (הרחבה) ושרידי המושבים של הגוש התחתון; מבט מזרחה מבט אווירי 180px התיאטרון הרומי בטבריה הוא אתר ארכאולוגי השוכן בחלקה הדרומי של טבריה באזור הפארק הארכאולוגי של העיר לרגלי הר ברניקי.

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד והתיאטרון הרומי בטבריה

הירשפלד

הירשפלד הוא שם משפחה ממקור גרמני.

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד והירשפלד

וילה כפרית רומית

הדמיה של וילה כפרית רומית שחזור של וילה הסלבורג בגרמניה שרידים בווילה הסלבורג בגרמניה וילה כפרית רומית (בלטינית: villa rustica) הידועה גם בשם וילה פרסטילית, היא בנייה בסגנון אדריכלות רומית, הכוללת בית מגורים עם פרסטיל (peristylium) - גן פנימי מוקף עמודים וחדרים.

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד ווילה כפרית רומית

ירושלים בתקופה הביזנטית

בתקופה הביזנטית, בשנים שבין עליית קונסטנטינוס לשלטון (324 לספירה) ועד כיבוש ירושלים על ידי הערבים ב-637, הייתה ירושלים נתונה לשליטת האימפריה הביזנטית.

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד וירושלים בתקופה הביזנטית

יוסף פטריך

יוסף פטריך (נולד ב-11 במאי 1947) הוא ארכאולוג ישראלי, מומחה בתקופה הקלאסית, הנבטים, ארכאולוגיה נוצרית ובעיקר בתחומי המנזרים וכנסיות, עיור רומי-ביזנטי, הר הבית ובית המקדש בתקופת בית שני.

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד ויוסף פטריך

יורם צפריר

יורם צפריר (30 בינואר 1938 – 22 בנובמבר 2015) היה פרופסור במכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס א.מ.ת לשנת 2014.

לִרְאוֹת יזהר הירשפלד ויורם צפריר

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יזהר_הירשפלד