תוכן עניינים
88 יחסים: מנאנדרוס רטור, מפת פויטינגר, מפת קמבריי, מצבות נחל קדרון, מלחמת היהודים, מזמורי שלמה, מוזיקה יהודית דתית, אמנת נחמיה, אנטיוכוס השביעי, אפיאנוס, ארמון הגבירה טונשוק, ארבע תעניות, ארכאולוגיה של ארץ ישראל, אל-עריש, אלעזר בן דינאי, אלקימוס, אבא שאול בן בטנית, אברהם אלקנה זקס, אגאתרכידס, אגדת חורבן, אדריאנוס, אוטרופיוס (היסטוריון), איליה קפיטולינה, נחוניא חופר שיחין, נועדיה, סמל מדינת ישראל, סקלה סנטה, סינדרום ירושלים (מחזה), עקרבת, עובדיה, עין כרם, פסטוס (היסטוריון), פצאל (בית הורדוס), פרובינקיה סוריה, פונטיוס פילאטוס, פירות חולין, פילון (משורר), ציר הזמן של האנטישמיות, ציון (ירושלים), קרב בית חורון (66 לספירה), קורבן (יהדות), ראש השנה, רחוב סנט ג'יימס (ירושלים), רבן שמעון בן גמליאל הזקן, רבן יוחנן בן זכאי, שמעון בר גיורא, שמעון התרסי, שעון שמש, שומרונים, תעלת הניקוז בעיר דוד, ... להרחיב מדד (38 יותר) »
מנאנדרוס רטור
מנאנדרוס רטור (יוונית: Μένανδρος Ῥήτωρ) מלאודיקי על הליקוס היה רטוריקן ומבאר יווני מסוף המאה ה-3 לספירה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ומנאנדרוס רטור
מפת פויטינגר
הפרובינקיות הרומיות לאחר 120 לספירה, שהיו מחוברות ביניהם ברשת הדרכים הרומיות מפת פויטינגר (Tabula Peutingeriana) היא מפת הדרכים והמחוזות של האימפריה הרומית, אשר נוצרה במאה ה-4 או ראשית המאה ה-5 לספירה, ושורטטה על פי נתונים שהופיעו ברשימת תלמי.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ומפת פויטינגר
מפת קמבריי
מפת קמבריי מפת קמבריי היא מפה של העיר ירושלים בתקופה הצלבנית.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ומפת קמבריי
מצבות נחל קדרון
מצבות נחל קדרון, מתוך מפת ירושלים משנת 1868 מפת הקברים העיקריים בבית הקברות בהר הזיתים מצבות נחל קדרון הוא שם קיבוצי שניתן לקבוצת מבני קבורה מפוארים הניצבים בנחל קדרון, במורדות המערביים של הר הזיתים, למזרחה של העיר העתיקה והר הבית.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ומצבות נחל קדרון
מלחמת היהודים
מלחמת היהודים, מתורגם גם כמלחמות היהודים (בלטינית: Bellum Judaicum, ביוונית: Ιστορια Ίουδαίκοΰ πολέμουπρός Ρωμαίυς, "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים") הוא ספרו של ההיסטוריון היהודי יוספוס פלביוס (יוסף בן מתתיהו).
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ומלחמת היהודים
מזמורי שלמה
מזמורי שלמה הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך, שנכתב ככל הנראה בארץ ישראל בין השנים 70 ו-45 לפני הספירה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ומזמורי שלמה
מוזיקה יהודית דתית
חגיגות הלוויים בעת בניית בית המקדש השני. ציור משנת 1896מוזיקה יהודית דתית היא התופעה ההיסטורית של יצירה מוזיקלית למטרות דתיות וביצועה בקרב יהודים מאמינים מהתקופה המקראית ועד ימינו, בארץ ישראל ובתפוצות.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ומוזיקה יהודית דתית
אמנת נחמיה
עזרא הסופר קורא בתורה לפני העם במעמד קריאת התורה בראש השנה. קריאה זו היוותה את הרקע לכריתת האמנה.כריתת אמנת נחמיה היא מאורע מקראי המסופר בספר נחמיה, בו מתוארת התעוררות עממית בימי שיבת ציון לחידוש הברית בין שבי הגולה לה', שהתרחשה ביום כ"ד בתשרי.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ואמנת נחמיה
אנטיוכוס השביעי
מטבע של אנטיוכוס השביעי אנטיוכוס השביעי אאורגטס (ביוונית: Ἀντίοχος Ευεργέτης; ? – 129 לפנה"ס), שכונה אנטיוכוס סידטס (Σιδήτης, כלומר "אנטיוכוס מסידה", על שם העיר בחוף אנטליה), היה מלך הממלכה הסלאוקית בשנים 138–129 לפנה"ס.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ואנטיוכוס השביעי
אפיאנוס
אפּיאנוס מאלכסנדריה (ביוונית: Ἀππιανὸς Ἀλεξανδρεύς, בלטינית: Appianus Alexandrinus; חי במאה ה-2 לספירה) היה היסטוריון יווני בעל אזרחות רומית, שחי בזמן שלטונם של הקיסרים טראיאנוס, אדריאנוס ואנטונינוס פיוס.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ואפיאנוס
ארמון הגבירה טונשוק
קמרון גומחת הכניסה. ניתן לראות שימוש באבלק, עיטורי נטיפות (מוקרנס) ועיטורים גאומטריים התורבה (מבנה הקבר) של הגבירה טונשוק ארמון הגבירה טונשוק (בערבית, "קצ'ר סית טונשוק"), הנקרא גם "א-תָאכִּיֶה" או "חָאסקי סולטאנה", הוא ארמון מפואר וגדול-ממדים ברובע המוסלמי בירושלים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני וארמון הגבירה טונשוק
ארבע תעניות
ארבע תעניות הן ארבעה צומות בעלי משמעות ביהדות, בהם נוהגים להתענות במשך שעות היום בלבד.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני וארבע תעניות
ארכאולוגיה של ארץ ישראל
ארכאולוגיה של ארץ ישראל הוא תחום מיוחד ומתמחה במדע הארכאולוגיה המתמקד בחקר, ניתוח ותיעוד של ממצאים ומידע הנאסף בחפירות ארכאולוגיות באזור הידוע כארץ ישראל או ארץ הקודש במטרה להבין את מקורות התרבויות והחברות האנושיות שהתקיימו באזור זה בעת העתיקה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני וארכאולוגיה של ארץ ישראל
אל-עריש
אל-עריש (בערבית: العريش) היא עיר בצפון חצי האי סיני לחוף הים התיכון, סמוך לשפך ואדי אל-עריש.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ואל-עריש
אלעזר בן דינאי
אלעזר בן דינאי (המאה הראשונה לספירה) היה מנהיג חבורת מורדים פוליטיים בתקופת הנציבות השנייה של השלטון הרומאי בארץ ישראל.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ואלעזר בן דינאי
אלקימוס
אַלְקִימוּס (נקרא גם יקים; מת בירושלים בשנת 158 לפנה"ס) היה כהן גדול מתיוון שכיהן לאחר מותו של מנלאוס.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ואלקימוס
אבא שאול בן בטנית
אַבָּא שָׁאוּל בֶּן בָּטְנִית היה תנא שחי בירושלים בסוף תקופת בית שני, כשני דורות לפני חורבנו.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ואבא שאול בן בטנית
אברהם אלקנה זקס
הרב אברהם אלקנה זקס (1846 – כ"ד באדר ה'תרס"ג, 23 במרץ 1903) היה מנכבדי העדה האשכנזית בירושלים, ראש כולל הולנד ודויטשלנד, מייסד ומנהל מושב הזקנים הכללי המאוחד ועסקן ירושלמי.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ואברהם אלקנה זקס
אגאתרכידס
אגאתרכידס (ביוונית: Ἀγαθαρχίδης) היה היסטוריון וגאוגרף יווני שחי במאה ה-2 לפנה"ס.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ואגאתרכידס
אגדת חורבן
אגדת חורבן (נקרא באנגלית: Legend of Destruction, בהפצות לועזיות) הוא סרט דרמה היסטורית ישראלי, שבוים על ידי הבמאי גידי דר, שכתב את התסריט בשיתוף פעולה עם שולי רנד ועל פי סיפורי אגדות החורבן מהתלמוד הבבלי.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ואגדת חורבן
אדריאנוס
פסל של הקיסר אדריאנוס שנמצא בתל שלם. הפסל מסמל את חגיגת הניצחון על היהודים המורדים ודיכוי מרד בר כוכבא. מוצג במוזיאון ישראל. פּוּבְּלִיוּס אָילִיוּס טְרַאיָאנוּס הַדְרִיָאנוּס (בלטינית: Publius Aelius Traianus Hadrianus), הנקרא בקיצור אדריאנוס או הדריאנוס (24 בינואר 76 - 10 ביולי 138) היה קיסר רומא משנת 117 ועד מותו.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ואדריאנוס
אוטרופיוס (היסטוריון)
פלאוויוס אוטרופיוס (בלטינית: Flavius Eutropius; פעל בסביבות שנת 360) היה היסטוריון רומאי.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ואוטרופיוס (היסטוריון)
איליה קפיטולינה
תוכנית איליה קפיטולינה. ארבעת שערי הניצחון של אדריאנוס מסומנים בירוק 'החרבת בית המקדש בירושלים' של פרנצ'סקו אייץ, מתאר את החורבן והביזה של בית המקדש השני בידי חיילים רומאים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ואיליה קפיטולינה
נחוניא חופר שיחין
נחוניא חופר שיחין היה אחד מחמישה עשר הממונים שהיו בבית המקדש, שהיה אחראי על חפירת בורות המים לעולי הרגלים בבית המקדש ובעיר ירושלים בשלהי תקופת בית שני.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ונחוניא חופר שיחין
נועדיה
נוֹעַדְיָה היא דמות מקראית, נביאת שקר בימי נחמיה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ונועדיה
סמל מדינת ישראל
סמל מדינת ישראל הוא מגן אשר במרכזו מנורת שבעת הקנים, משני צדדיה ענפי זית ובתחתיתו הכיתוב "ישראל".
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני וסמל מדינת ישראל
סקלה סנטה
הקשת החסומה בחומה לאורך הוויה דולורוזה בירושלים, המזוהה עם המקום שבו החלו המדרגות הקדושות של הפרטוריום בירושלים מתחם סקלה סנטה מדרום-מערב - משמאל נראה הפתח המוביל אל גרם המדרגות הקדוש ומימין שרידי הטריקלינום לאונינום מראה הטריקלינום לאונינום לפי המסורת הנוצרית, סקלה סנטה (באיטלקית: Scala Santa), היינו, "המדרגות הקדושות", הן גרם המדרגות בוויה דולורוזה שבירושלים, דרכן עלה ישו מהרחוב אל הפרטוריום כדי להישפט בפני פונטיוס פילטוס, ומהן הורד בסיום משפטו.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני וסקלה סנטה
סינדרום ירושלים (מחזה)
סינדרום ירושלים הוא מחזה שכתב יהושע סובול ועלה בתיאטרון העירוני חיפה במסגרת "חג המחזה המקורי" לכבוד חגיגות שנת ה-40 למדינת ישראל.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני וסינדרום ירושלים (מחזה)
עקרבת
עקרבים או עקרבת (בלועזית: Acrabatenam) הייתה עיר יהודית קדומה ביהודה בתקופת הבית השני.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ועקרבת
עובדיה
פסל של עובדיה שיצר אלייז'דיניו ומוצב בחצר בזיליקת בום ז'זוס דה מטוזיניוס, קונגוניאס, ברזיל עובדיה הוא ספר בתנ"ך, המתאר את נבואתו של הנביא עובדיה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ועובדיה
עין כרם
עין כרם (בערבית: عين كارم; ההגייה הרשמית של השם העברי היא עֵין כֶּרֶם, אך ההגייה הנפוצה היא עֵין כָּרֶם, בעקבות הערבית) היא שכונה בפאתיה הדרום-מערביים של ירושלים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ועין כרם
פסטוס (היסטוריון)
הדף הראשי של ה-''Breviarium'' של פסטוס (רומא, 1819) פסטוס (Festus; פעל במאה ה-4 לספירה; שמו מופיע בכתבי היד של עבודתו גם בצורות: רופוס פסטוס, סקסטוס פסטוס, סקסטוס רופוס וסקסטוס) היה היסטוריון רומי מאוחר ופרוקונסול של אסיה, אשר "תקציר תולדות רומא" או "תקציר מעללי העם הרומאי" (Breviarium rerum gestarum populi) שכתב, הוזמן על ידי הקיסר ואלנס כהכנה למלחמתו נגד פרס.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ופסטוס (היסטוריון)
פצאל (בית הורדוס)
פַצָאֵל (ביוונית: Φασάηλος; 77 – 40 לפנה"ס) היה נסיך מבית הורדוס.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ופצאל (בית הורדוס)
פרובינקיה סוריה
מפת פרובינקיה סוריה פרובינקיה סוריה (ביוונית: Συρίας; בלטינית: SYRIA) הייתה פרובינקיה רומית שהוקמה לאחר כיבושיו של פומפיוס במזרח התיכון בשנת 64 לפנה"ס.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ופרובינקיה סוריה
פונטיוס פילאטוס
פונטיוס פילאטוס (בלטינית: Pontius Pilatus; ביוונית: Πόντιος Πιλᾶτος) היה נציב יהודה, לפחות בין השנים 26 עד 36 לספירה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ופונטיוס פילאטוס
פירות חולין
בול מועדים לשמחה ה'תשס"ז, המוקדש לסדר זרעים פירות חולין הם פירות שלא חלה עליהם אף אחת מן הקדושות ההלכתיות, החלות על פירות ותבואה, ודינם הוא חול ולא קודש.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ופירות חולין
פילון (משורר)
פילון (ביוונית: Φίλων; 225–158 לפנה"ס לערך) היה משורר וסופר יהודי הלניסטי.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ופילון (משורר)
ציר הזמן של האנטישמיות
ציר הזמן שלהלן מתאר עדויות למעשים אנטישמיים כלפי יהודים כקבוצה דתית או אתנית.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני וציר הזמן של האנטישמיות
ציון (ירושלים)
אפרים משה ליליין, '''ציון''', 1903 צִיּוֹן, הוא אחד משבעים שמותיה של ירושלים, ובמקרא הוא הכינוי השני לירושלים אחר השם "ירושלים".
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני וציון (ירושלים)
קרב בית חורון (66 לספירה)
קרב בית חורון היה קרב חשוב בראשיתו של המרד הגדול, בשנת 66 לספירה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני וקרב בית חורון (66 לספירה)
קורבן (יהדות)
Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני וקורבן (יהדות)
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני וראש השנה
רחוב סנט ג'יימס (ירושלים)
מפת הרובע הארמני רחוב סנט ג'יימס או רחוב ג'יימס הקדוש הוא רחוב מרכזי ברובע הארמני בעיר העתיקה בירושלים, במערבו הוא ניפגש עם רחוב הפטריארכיה הארמנית, ובמזרחו עם רחוב אררט אשר תוחם בין הרובע הארמני לרובע היהודי.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ורחוב סנט ג'יימס (ירושלים)
רבן שמעון בן גמליאל הזקן
רַבַּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן (רשב"ג הראשון) – (נפטר לערך בשנת 70) היה תנא בשלהי הדור הראשון של התנאים ונשיא הסנהדרין סמוך לחורבן בית שני.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ורבן שמעון בן גמליאל הזקן
רבן יוחנן בן זכאי
רבן יוחנן בן זכאי (ריב"ז; חי במאה ה-1 לספירה) היה מגדולי התנאים בתקופה שסביב חורבן בית שני.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ורבן יוחנן בן זכאי
שמעון בר גיורא
תבליט שער טיטוס – בתהלוכת ניצחון זו הוצג שמעון בר גיורא השבוי, ובסופה הוצא להורג שמעון בר גיורא (ביוונית: Βαργιορᾶς, בלטינית: Bargioras; ? – 71 לספירה) היה מצביא יהודי, ממנהיגי המרד הגדול ברומאים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ושמעון בר גיורא
שמעון התרסי
שמעון התרסי או הַתַּסִּי (נרצח בשנת 134 לפנה"ס) היה כהן גדול ונשיא היהודים החל משנת 143 לפנה"ס.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ושמעון התרסי
שעון שמש
שעון שמש המקרין את השעה על וילון הנצפה בתוך הבית שעון שמש הוא שעון המשתמש בתנועת הצל הנופל מעצם דק המוצב באור השמש כדי להציג את השעה המקורבת.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ושעון שמש
שומרונים
בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ושומרונים
תעלת הניקוז בעיר דוד
326x326px תעלת הניקוז בעיר דוד תעלת הניקוז בעיר דוד היא תעלת ניקוז משלהי תקופת בית שני, הממוקמת מתחת לרחוב המרכזי המרוצף והמדורג שחצה את העיר ירושלים, בסמוך לכותל המערבי בצפון ועד לבריכת השילוח שבעיר דוד בדרום.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ותעלת הניקוז בעיר דוד
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ותקופת בית שני
חנן
קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני וחנן
חנן בן שת
פסל של חנן בן שת במקדש בום ג'זוס דו מונטה, מחוץ לבראגה, פורטוגל. חנן בן שת היה כהן גדול בבית המקדש השני בירושלים בין השנים 6–15 לספירה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני וחנן בן שת
חומת ירושלים העות'מאנית
חומת ירושלים העות'מאנית היא החומה הנוכחית של העיר העתיקה בירושלים, והאחרונה בשורת חומות שנבנו בירושלים מיום היווסדה לפני אלפי שנים ועד ימינו.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני וחומת ירושלים העות'מאנית
חורבן בית המקדש
תיאור ביזת בית המקדש בשער טיטוס ברומא חורבן בית המקדש הוא מונח המתייחס לשני אירועים היסטוריים, בהם הוחרבו בית המקדש הראשון ובית המקדש השני ששכנו על הר המוריה בירושלים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני וחורבן בית המקדש
חורבת כורכוש
חורבת כורכושבמקורות שונים גם כורקוש, כרקוש, וכרקש. היא אתר ארכאולוגי בדרום־מערב השומרון הנמצא בצמוד לאזור התעשייה אריאל מערב ובסמוך לבורוקין ולכביש 5.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני וחורבת כורכוש
בן חור (סרט, 2016)
בן-חור (באנגלית: Ben-Hur) הוא סרט היסטורי-אפי אמריקאי משנת 2016 מאת הבמאי טימור בקממבטוב, המבוסס על ספרו של לואיס וולאס, "בן-חור" שראה אור בשנת 1880 והוא חידוש לסרט בן-חור משנת 1959.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ובן חור (סרט, 2016)
בית המקדש השני
בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ובית המקדש השני
בית התקיעה
שחזור משוער של בית התקיעה. זוהי הפינה הדרום-מערבית, כך שהכותל המערבי נמצא בצידה התחתון של התמונה אבן "לבית התקיעה" במקומה כיום הכתובת המקורית, המוצגת במוזאון ישראל אפשרויות הקריאה המקובלות של הכתובת בית התקיעה הייתה פינה בבית המקדש, שבה נהגו לעמוד ולתקוע בחצוצרות כדי להכריז על כניסת שבת ומועדים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ובית התקיעה
בית הכנסת החורבה
בית הכנסת "החורבה", תשע"ח-2019 בית הכנסת המשוחזר בתשעה באב, 2012 בית הכנסת המשוחזר בסוכות בית הכנסת החורבה (או חורבת רבי יהודה החסיד, מכונה בקיצור החורבה) הוא בית כנסת במרכז הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, על יד כיכר החורבה ומול בית הכנסת צמח צדק.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ובית הכנסת החורבה
גבעת הגולגולתא
האתרים המרכזיים בחתך אורך של כנסיית הקבר הקדוש. השטח האפור מציין את צורתו המשוערת של הסלע, שיושר לשם בניית הכנסייה מפת הרובע הנוצרי גלגותא, ציור של ז'אן-לאון ז'רום, 1867 גולגולתא (בארמית "גולגולת"; ביוונית Γολγοθάς) הוא שם המקום הכולל את הגבעה והסלע שעליהם התרחשה לפי המסורת הנוצרית צליבת ישו.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני וגבעת הגולגולתא
גירוש הנשים הנוכריות
דימוי דיוקנו של עזרא הסופר, מעשה ידיו של Guillaume Rouillé, כ1553 פרשת גירוש הנשים הנוכריות בידי עזרא הסופר הייתה רבת משמעות בחייה ובהתפתחותה של תנועת שיבת ציון ושל החברה היהודית בארץ ישראל בתקופה הפרסית.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני וגירוש הנשים הנוכריות
דוד בן-גוריון
דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ודוד בן-גוריון
הממשלה הזמנית ביהודה
הממשלה הזמנית ביהודה הוא כינוי לישות מדינית, ששלטה במשך תקופה קצרה (66–68 לספירה) ביהודה, בזמן המרד הגדול של היהודים בשלטון הרומאי.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני והממשלה הזמנית ביהודה
המצור על ירושלים (70)
המצור על ירושלים שהתרחש בשנת 70 לספירה (י"ד בניסן - ח' באלול ג'תת"ל), היה השלב הסופי בהכנעת המרד הגדול נגד השלטון הרומאי, שהתרחש בארץ ישראל בשנים 70-66 לספירה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני והמצור על ירושלים (70)
הסטיו המלכותי
400x400 פיקסלים 280px הסטיו המלכותי (יוונית: στοά, סטואה) הוא מבנה מפואר מוקף עמודים שפיאר את צלעה הדרומית של רחבת הר הבית.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני והסטיו המלכותי
הפפירוסים של זנון
הפפירוסים של זנון הם אוסף של אלפי פפירוסים ביוונית שהיו שייכים לארכיונו של זנון (ביוונית: Ζήνων) בן אגראופון (Agreophon), שחי במחצית המאה ה-3 לפנה"ס במצרים בתקופת תלמי השני.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני והפפירוסים של זנון
הקטאיוס איש אבדרה
הקָטָאיוֹס איש אבְּדֵרה (Hecataeus, ביוונית Ἑκαταῖος, נולד במאה ה-4 לפנה"ס) היה היסטוריון, פילוסוף סקפטי ומדקדק יווני מאבדרה או טאוס, שפעל סביב שנת 300 לפנה"ס.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני והקטאיוס איש אבדרה
הרובע המוסלמי
מפת הרובע מפה סכמטית של העיר העתיקה הרובע המוסלמי (בערבית: الحي الإسلامي) הוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה של ירושלים, בצד הרובע היהודי, הרובע הנוצרי, והרובע הארמני והגדול שבהם.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני והרובע המוסלמי
החומה השלישית
חומות ירושלים בתקופת בית שני על גבי שרטוט החומות של ימינו. על פי אייל מירון (עורך), '''ירושלים וכל נתיבותיה''', יד בן צבי מגדל פסיפנוס, בקצה הצפון מערבי של החומה השלישית (ככל הנראה במיקום כיכר ספרא של ימינו) דגם ירושלים בסוף ימי בית שני המוצג בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל החומה השלישית - מסומנת על גבי פסיפס המתאר את ירושלים בתקופת בית שני.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני והחומה השלישית
הגן הארכאולוגי ירושלים
מתחם התקופה המוסלמית הקדומה. המתחם הביזנטי; באופק: הר הזיתים. הגן הארכאולוגי ירושלים או גן העופל (ידוע גם כ"חפירות הר הבית" או "חפירות הכותל"), הוא אתר ארכאולוגי המשתרע בצפון העופל בירושלים, למרגלות הכותל הדרומי של הר הבית, וכולל את מוזיאון מרכז דוידסון.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני והגן הארכאולוגי ירושלים
הגבעה המערבית
הגבעה המערבית היא אחת משתי גבעות עליהן השתרעה ירושלים בתקופת בית שני, ועליה שוכנים בימינו הרובע היהודי, הרובע הארמני, והר ציון.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני והגבעה המערבית
הגבעה המזרחית
הגבעה המזרחית היא אחת משתי גבעות עליהן השתרעה ירושלים בתקופת בית שני, ועליה שכנו הר הבית, המילוא ועיר דוד.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני והגבעה המזרחית
הורדוס (בן הורדוס הגדול)
הורדוס (מכונה גם הורדוס השני) היה נסיך יהודי מבית הורדוס.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני והורדוס (בן הורדוס הגדול)
היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל
תבאי שבמצרים, היא הראייה הארכאולוגית המוקדמת ביותר שמזכירה את "ישראל". ערש תרבותו של העם היהודי היא ארץ ישראל.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני והיסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל
היפוליטוס מתבאי
היפוליטוס מתבאי (ביוונית: Ἱππόλυτος ὁ Θηϐαῖος) היה סופר ביזנטי מסוף המאה ה-7 או תחילת המאה ה-8.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני והיפוליטוס מתבאי
היתבין בשמרין
מקדש שומרוני בהר גריזים שבשומרון הַיָּתְבִין בְּשָׁמְרָיִן (בתרגום מארמית לעברית: היושבים בשומרון), היו קבוצת תושבים זרים שחיו בארץ ישראל בימי שיבת ציון.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני והיתבין בשמרין
כנסיית הקבר
פנים כנסיית הקבר, אפריל 2009 כנסיית הקבר (נקראת גם כנסיית הקבר הקדוש - בלטינית: Sanctum Sepulchrum; או כנסיית התחייה - ביוונית: Ναός της Αναστάσεως, בערבית: كنيسة القيامة) היא כנסייה גדולה, הניצבת במקום אותו רואות מרבית המסורות הנוצריות כמקום צליבתו, קבורתו ותחייתו של ישו.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני וכנסיית הקבר
כלקיס (ממלכה קדומה)
כָלְקִיס (ביוונית: Χαλκὶς) הייתה ממלכה (אתנרכיה) קדומה בלבנון.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני וכלקיס (ממלכה קדומה)
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני וירושלים
ירושלים בתקופה המוסלמית המוקדמת
מפת ירושלים בתקופה המוסלמית על פי ארקולף, כתב יד מהמאה ה-9 התקופה הערבית הקדומה בירושלים נמשכה לאורך המחצית השנייה של האלף הראשון לספירה, משנת 638, עם כיבושה על ידי הפולשים הערבים-מוסלמים מידי הביזנטים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני וירושלים בתקופה המוסלמית המוקדמת
ירושלים בתקופה הביזנטית
בתקופה הביזנטית, בשנים שבין עליית קונסטנטינוס לשלטון (324 לספירה) ועד כיבוש ירושלים על ידי הערבים ב-637, הייתה ירושלים נתונה לשליטת האימפריה הביזנטית.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני וירושלים בתקופה הביזנטית
ירושלים בימי בית שני
#הפניה ירושלים בתקופת בית שני.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני וירושלים בימי בית שני
ישוע בן חנניה
ישוע בן חנניה (בתרגומים אחדים ישוע בן חנן) נזכר אצל ההיסטוריון הקדום יוסף בן מתתיהו כנביא שפעל במאה ה-1 לספירה, בתקופת בית שני.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני וישוע בן חנניה
יהודה המכבי
יהודה בתקופת יהודה המכבי יהודה המכבי (או המקבי, ביוונית: Ἰούδας ὁ Μακκαβαῖος; נהרג בשנת 160 לפני הספירה) היה מצביא ומנהיג יהודי שעמד בראש מרד החשמונאים, שהחל בתגובה לגזירות אנטיוכוס הרביעי.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ויהודה המכבי
יהויקים הקדוש
יהויקים אבי מרים (יוונית: Ιωακείμ) הוא קדוש נוצרי, בעלה של חנה הקדושה ואביה של מרים, אם ישו.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ויהויקים הקדוש
יונתן בן חנן
יונתן בן חנן היה כהן גדול בבית המקדש השני בירושלים, בשנים 36–37 לספירה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ויונתן בן חנן
יוחנן מגוש חלב
שרידי בית כנסת עתיק בגוש חלב, עירו של יוחנן יוחנן מגוש חלב (שמו המלא: יוחנן בן לוי) היה ממנהיגי המרד הגדול ברומאים, במאה הראשונה לספירה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופת בית שני ויוחנן מגוש חלב