אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
יוֹצֵאנִכנָס
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

ישראל משקלוב

מַדָד ישראל משקלוב

רבי ישראל בן שמואל אשכנזי משְקְלוֹב (שקלוב, תק"ל, 1770 – טבריה, ט' בסיוון תקצ"ט, 22 במאי 1839) היה רב, שד"ר, ממנהיגי עליית תלמידי הגר"א, מחבר הספר פאת השולחן. [1]

תוכן עניינים

  1. 64 יחסים: מנחם מנדל משקלוב, מסכת שקלים, מערבית, משה חיים מבגדאד, אליעזר ברגמן, אברהם משה לונץ, אברהם דב מאבריטש, אברהם וולפנזון, אברהם יערי, אגרות ארץ ישראל, אורלי ריינר, נסים זרחיה אזולאי, נתן ברדקי, ניגונים חסידיים, עפר ארץ ישראל, עליית תלמידי הגר"א, פאת השולחן, פנחס גרייבסקי, פרעות צפת (1834), פרושים (היישוב הישן), צפת, צבי הירש להרן, רעידת האדמה בצפת (1837), רחמים אליהו חזן, שמיטה, שקלוב, שלמה משה סוזין, שלמה ברדקי, שד"ר, שכם, שיכון דן, תלמוד תורה (מצווה), לימודי חול, זאב וולפנזון, זרוע, לחיים וקיבה, חסורי מחסרא, חזקיה פייבל פלויט, חבלים, חידוש הסמיכה, חיים מוולוז'ין, חיים פרחי, חיים באר, בנימין יהושע זילבר, ברוך בן שמואל מפינסק, בית הקברות היהודי העתיק בטבריה, בית הכנסת מנחם ציון, ביטול תורה, דניאל גלרי, דוב אריה ריטר, העליות בשנים 1700–1881, ... להרחיב מדד (14 יותר) »

מנחם מנדל משקלוב

רבי מנחם מנדל אשכנזי בן ברוך בנדט משקלוב (ת"ק 1740 בערך - ל' בשבט ה'תקפ"ז, 27 בפברואר 1827) היה רב, מקובל, מתלמידיו המובהקים של הגר"א, ראשון העולים בעליית תלמידי הגר"א, מנהיג קהילת הפרושים בצפת ולאחר מכן בירושלים.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב ומנחם מנדל משקלוב

מסכת שקלים

שקלים מזמן המרד הגדול ברומאים. הכיתוב - מצד אחד, "ירושלים הקדושה". מצד שני במרכז האותיות "שג" שפירושם "השנה השלישית למרד", מסביב לשוליים כיתוב "שקל ישראל" מַסֶּכֶת שְׁקָלִים היא המסכת הרביעית בסדר מועד, במסכת זו שמונה פרקים, אשר עוסקים בפרטי ההלכות של השקלים (במצוות מחצית השקל) ובדינים הקשורים לגזברי בית המקדש.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב ומסכת שקלים

מערבית

מערבית (לעיתים: מעריב, מערבות) היא מערכת פיוטים לברכות קריאת שמע של תפילת ערבית, שנועדה בעיקר לתפילות החגים.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב ומערבית

משה חיים מבגדאד

הרב משה חיים מבגדאד (ה'תקי"ב, 1752 - ח סיוון ה'תקצ"ו, 11 ביוני 1836) היה פוסק ודרשן ממנהיגי הקהילה היהודית בעיראק בשלהי המאה ה-18 וראשית המאה ה-19.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב ומשה חיים מבגדאד

אליעזר ברגמן

הרב אליעזר בֶּרגמן, נודע בכינוי איש ירושלים (כ"ט בתמוז ה'תקנ"ט - י"ט בניסן ה'תרי"ב; 1 באוגוסט 1799 – 8 באפריל 1852), היה דרשן ושד"ר, ממייסדי כולל הולנד ודויטשלנד ומבוני היישוב הישן בירושלים.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב ואליעזר ברגמן

אברהם משה לונץ

אברהם משה לוּנְץ (בכתיב לועזי: Abraham Moses Luncz; (כ"ה בכסלו תרט"ו, 16 בדצמבר 1854 – ב' באייר תרע"ח, 14 באפריל 1918) היה תלמיד חכם, סופר, מו"ל, עסקן, עיתונאי חוקר ארץ ישראל וגאוגרף ארצישראלי ממוצא ליטאי.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב ואברהם משה לונץ

אברהם דב מאבריטש

רבי אברהם דב אוירבוך מאבריטש (כונה רבי אברהם דוב מאבריץ', הרבי מאבריץ או אד"ם, וחתם את שמו אברהם דוב מאברוטש; ה'תק"ך, 1760 – י"ב בכסלו ה'תר"א, דצמבר 1840) היה רב חסידי שחי בסוף ימיו בצפת, ומחבר הספר בת עין.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב ואברהם דב מאבריטש

אברהם וולפנזון

רבי אברהם וואלפאנזאן (וולפנזון) (נולד ה'תקס"ד - תרט"ו) היה דיין של עדת הפרושים בצפת.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב ואברהם וולפנזון

אברהם יערי

אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב ואברהם יערי

אגרות ארץ ישראל

עטיפת מגן של כריכת הספר. עיצוב: מ. ארנוןתמונה להחלפה אגרות ארץ ישראל, שכתבו היהודים היושבים בארץ לאחיהם שבגולה מימי גלות בבל ועד שיבת ציון שבימינו הוא קובץ של איגרות יומנים של 83 איגרות של אנשי היישוב היהודי בארץ ישראל אל תפוצות ישראל, מאז העת העתיקה ועד העת החדשה, בעריכתו ועם ביאוריו של הביבליוגרף אברהם יערי.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב ואגרות ארץ ישראל

אורלי ריינר

אורלי ריינר היא פרופסור ל ול במכון וייצמן למדע.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב ואורלי ריינר

נסים זרחיה אזולאי

רבי נסים זרחיה אזולאי (ירושלים - צפת כ"ו בטבת ה'תקצ"ז) היה רב דיין מקובל ומחבר ספרות תורנית.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב ונסים זרחיה אזולאי

נתן ברדקי

נתן ברדקי או נתן בר-זכאי (11 באוגוסט 1895 - 6 בנובמבר 1990) היה עורך דין, שופט ונשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בימי המנדט הבריטי ובמדינת ישראל.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב ונתן ברדקי

ניגונים חסידיים

הכנר, מארק שאגאל, 1912-1913 ניגונים חסידיים, היא סוגה מוזיקלית השייכת למוזיקה היהודית והדתית.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב וניגונים חסידיים

עפר ארץ ישראל

לעפר ארץ ישראל יש קדושה במסורת היהודית עפר ארץ ישראל נחשב במסורת היהודית לקדוש ובעל סגולות.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב ועפר ארץ ישראל

עליית תלמידי הגר"א

עליית תלמידי הגר"א או עליית הפרושים הוא גל עליות של מספר קבוצות עולים מליטא ורוסיה הלבנה שהתיישבו בארץ ישראל בתחילת המאה ה-19.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב ועליית תלמידי הגר"א

פאת השולחן

פְּאַת הַשֻּׁלְחָן הוא ספר מאת הרב ישראל משקלוב העוסק בהלכות ארץ ישראל ובמצוות התלויות בארץ.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב ופאת השולחן

פנחס גרייבסקי

פנחס גרייבסקי פנחס מרדכי גְרָיֶיבְסקי (לעיתים נכתב גראייבסקי; בכתיב יידי: גראיעווסקי; 13 במרץ 1873, י"ד באדר תרל"ג - 12 במרץ 1941, י"ג באדר תש"א) היה סופר ומתעד חיי היהודים בירושלים.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב ופנחס גרייבסקי

פרעות צפת (1834)

פרעות צפת או הביזה הגדולה בצפת הייתה סדרת פרעות שערכו כפריים ערבים ומוסלמים ודרוזים מקומיים בקהילה היהודית בצפת במהלך מרד הפלאחים בשנת 1834.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב ופרעות צפת (1834)

פרושים (היישוב הישן)

פרושים הוא כינוי לתלמידי הגר"א שעלו לארץ ישראל בתחילת המאה ה-19 ולצאצאיהם בקרב אנשי היישוב הישן.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב ופרושים (היישוב הישן)

צפת

כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב וצפת

צבי הירש להרן

צבי הירש להרן (בהולנדית: Hirsch Lehren; ביידיש: לעהרן; אפריל 1784 – 24 באוקטובר 1853, ה'תקמ"ד - כ"ב בתשרי ה'תרי"ד) היה בנקאי ונדבן יהודי-הולנדי, ראש ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם והרוח החיה בו מ-1817 ועד מותו.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב וצבי הירש להרן

רעידת האדמה בצפת (1837)

רעידת האדמה של שנת 1837 (תקצ"ז) הייתה רעידת אדמה חזקה שפגעה באזור הגליל בארץ ישראל ובלבנון, הותירה אלפי הרוגים והחריבה את העיר צפת וסביבותיה, וכן פגעה קשות בעיר טבריה.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב ורעידת האדמה בצפת (1837)

רחמים אליהו חזן

שער ספר ארח משפט לרבי רחמים אליהו חזן שאלוניקי תריח הרב רחמים אליהו חזן (?-1840) היה רב, פוסק ודרשן באזמיר.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב ורחמים אליהו חזן

שמיטה

קרן השביעית". שלט המודיע כי הפירות בחצר הם הפקר לרגל שנת השמיטה. שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב ושמיטה

שקלוב

שְקְלוֹב (בבלארוסית: Шклоў, ברוסית: Шклов, ביידיש: שקלאָוו) היא עיר קטנה במחוז מוהילב שבמזרח בלארוס, על גדת נהר דנייפר, כ-35 ק"מ צפונית למוהילב.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב ושקלוב

שלמה משה סוזין

הרב שלמה משה סוזין (? - כ"ח בכסלו ה'תקצ"ו, 1835) היה מגדולי חכמי ירושלים במחצית הראשונה של המאה ה-19, שימש כשד"ר, ראש ישיבה והראשון לציון.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב ושלמה משה סוזין

שלמה ברדקי

רבי שלמה ברדקי (1846 - 12 ביוני 1915) היה תלמיד חכם וחזן ירושלמי, החזן הראשי של בית הכנסת חורבת רבי יהודה החסיד במשך למעלה מ-40 שנה ומחלוצי החזנות האשכנזית המקצועית בארץ ישראל.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב ושלמה ברדקי

שד"ר

הרב יעקב ספיר יצא בשליחות קהילת "הפרושים" בירושלים אל הודו ואוסטרליה בשנים 1858–1863, בדרכו שהה תקופה במחיצת יהודי תימן ופרסם רבות אודותיהם עיר העתיקה בירושלים בשלהי המאה ה-19 שַׁדָּ"ר (ראשי תיבות של שלוחא דְרַבָּנָן) היה כינויים של יהודים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ ישראל.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב ושד"ר

שכם

העיר שְׁכֶם (– נַ֫אבְּלֶס או נַ֫אבְּלֻס) היא בירת נפת שכם של הרשות הפלסטינית.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב ושכם

שיכון דן

שיכון דן או "נווה דן" היא שכונה בצפון-מזרח תל אביב-יפו, אחת משכונות עבר הירקון.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב ושיכון דן

תלמוד תורה (מצווה)

חדר בבני ברק, 1965 מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה מהתורה ללמוד את התורה, שבכתב ושבעל פה, על כל רבדיה, וללמדה לאחרים.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב ותלמוד תורה (מצווה)

לימודי חול

לימודי חול ביהדות הדתית, ובפרט ביהדות החרדית, הם לימודים שאינם לימודי קודש, העוסקים בתורה שבכתב (תנ"ך) ובתורה שבעל פה (משנה ותלמוד ומפרשיהם, הלכה, אגדה וקבלה), אלא עוסקים בהשכלה כללית, כגון לימודי מתמטיקה ואנגלית.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב ולימודי חול

זאב וולפנזון

זאב וולפנזון (נקרא גם "וועלוויל בעאבעס" על שם אשתו, או "חכם זאב הירושלמי"; 1812? – 29 באפריל 1881) היה פעיל מרכזי ביישוב הישן הפרושי בירושלים באמצע המאה ה-19, ומבוני המוסדות המרכזיים של יישוב זה.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב וזאב וולפנזון

זרוע, לחיים וקיבה

מצוות זְרוֹעַ לְחָיַיִם וְקֵיבָה היא מצוות עשה מדאורייתא המחייבת את השוחט לתת לכהן חלקים מסוימים מכל בהמה טהורה שנשחטה.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב וזרוע, לחיים וקיבה

חסורי מחסרא

חַסוּרֵי מְחַסְּרָא וְהָכִי קָתָּנֵי (בתרגום חופשי מארמית: "הנוסחה חסרה ולקויה, אלא כך יש לשְנות:") הוא ביטוי וכלל תלמודי המופיע בתלמוד כתירוץ קושייה על דברי המשנה (או הברייתא) - באמצעות "הגהת" דברי המשנה ועריכתה על ידי הוספת מילים הנותנים למשנה הבנה שונה מכפי שהיא הייתה נראית בפשטותה בנוסחה המקורית שלה.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב וחסורי מחסרא

חזקיה פייבל פלויט

הרב חזקיה פייבל פּלוֹיְט (פּלַאוּט; בגרמנית: Feiwel Plaut; כ"ד בשבט ה'תקע"ח, 31 בינואר 1818 - כ"ז בכסלו ה'תרנ"ה, 25 בדצמבר 1894) היה רב הונגרי-אורתודוקסי בולט, מתלמידי החת"ם סופר.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב וחזקיה פייבל פלויט

חבלים

חבלים הוא רומן אוטוביוגרפי מאת חיים באר, שיצא לאור בשנת 1998 במסגרת "ספריה לעם" של הוצאת "עם עובד".

לִרְאוֹת ישראל משקלוב וחבלים

חידוש הסמיכה

ביהדות, המונח חידוש הסמיכה מכוון למאמץ לחדש את המסורת הקדומה של שלשלת סמיכת החכמים מדור לדור.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב וחידוש הסמיכה

חיים מוולוז'ין

הרב חיים בן יצחק (ברוסית: איצקוביץ), ידוע יותר בשם רבי חיים מוולוז'ין (ז' בסיוון ה'תק"ט, 24 במאי 1749 – י"ד בסיוון ה'תקפ"א, 14 ביוני 1821), היה תלמידו הבולט ביותר של הגאון מווילנה, מייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין - "אם הישיבות", ורב העיירה וולוז'ין.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב וחיים מוולוז'ין

חיים פרחי

חיים פרחי (1760 – אוגוסט 1820) היה יועצם היהודי של שליטי הגליל בימי האימפריה העות'מאנית ובמהלך מסע נפוליאון בארץ ישראל.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב וחיים פרחי

חיים באר

נשיא המדינה ראובן ריבלין ומוטי שוורץ, מנכ"ל משכנות שאננים חיים באר (רכלבסקי; נולד ב־9 בפברואר 1945) הוא סופר ומשורר ישראלי, פרופסור אמריטוס לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב וחיים באר

בנימין יהושע זילבר

הרב בנימין יהושע זילבר (תרע"ו, 1916 - כ"ה באלול תשס"ח, 25 בספטמבר 2008) היה פוסק הלכה חרדי, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב ובנימין יהושע זילבר

ברוך בן שמואל מפינסק

ר׳ ברוך בן שמואל מפינסק (נרצח בשנת 1834) היה הרפתקן ורופא.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב וברוך בן שמואל מפינסק

בית הקברות היהודי העתיק בטבריה

בית הקברות בטבריה בית הקברות היהודי העתיק בטבריה הוא בית קברות יהודי ישן, הנמצא בטבריה.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב ובית הקברות היהודי העתיק בטבריה

בית הכנסת מנחם ציון

בית הכנסת מנחם ציון הוא בית הכנסת הראשון בעת החדשה שנבנה על ידי העדה האשכנזית בירושלים.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב ובית הכנסת מנחם ציון

ביטול תורה

ביהדות, ביטול תורה הוא הימנעות מתלמוד תורה ללא סיבה מוצדקת, חרף מצוות תלמוד תורה, עליה נאמר.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב וביטול תורה

דניאל גלרי

דניאל (דני) גלרי (בן גבריאל) (נולד ב-1955 בחיפה) הוא סופר, מתרגם ושחקן ישראלי.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב ודניאל גלרי

דוב אריה ריטר

הרב ד"ר דוב אריה (ברנהרד לבל) ריטר (ריטטער; Ritter; ה'תרט"ו – כ"ו בכסלו ה'תרצ"ו, דצמבר 1935) היה רבה של רוטרדם, חוקר תורני, ומנהיג יהודי-אורתודוקסי בהולנד.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב ודוב אריה ריטר

העליות בשנים 1700–1881

מפת ארץ ישראל מעשה ידי ג'ון קארי, 1801 בית הכנסת היפואי לעולי לוב יהודים בנמל אלג'יר בדרכם לארץ ישראל (1841) מאת הצייר ויליאם ווילד כיפת בית הכנסת החורבה שנחנך בשנית בשנת 1864, מצד ימין בין בתי העיר העתיקה בירושלים, ב-1934 ליד נמל יפו, 1873 טבריה על פי האמן אדריאן אגרון, 1837 ביצות כבארה במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880 כפר יאסיף.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב והעליות בשנים 1700–1881

העיר העתיקה של צפת

העיר העתיקה בצפת היא האזור העירוני העתיק ביותר בצפת, הבנוי מסביב להר צפת.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב והעיר העתיקה של צפת

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב והגאון מווילנה

הכותל המערבי

הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב והכותל המערבי

הכוזרי

ספר המענה והראיה לדת המושפלת (בערבית: كتاب الرد والدليل في الدين الذليل, כִּתַאבּ אלרַּד ואלדַּלִיל פִי אלדִּין אלדַּ'לִִיל) הידוע כספר הכוזרי, הוא חיבורו הפילוסופי של רבי יהודה הלוי (ריה"ל), שנכתב בשנת 1139, בערבית יהודית.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב והכוזרי

היתר מכירה

דוכן ירקות. חלק מהמוצרים מסומנים ב"היתר", כלומר כשרים על פי היתר המכירה. היתר מכירה מציין מכירה של קרקע בארץ ישראל לגוי, שמטרתה להתיר מלאכות חקלאיות בשנת השמיטה.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב והיתר מכירה

ותערב

ותערב לפניך עתירתנו היא תוספת לברכת עבודה הנהוגה בנוסח אשכנז בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף ביום טוב.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב וותערב

יעקב דוד וילובסקי

הרידב"זתמונה להחלפה הרב יעקב דוד וילובסקי (כונה הרידב"ז; ל' בשבט ה'תר"ה, 7 בפברואר 1845 – א' בתשרי ה'תרע"ד, 2 באוקטובר 1913) היה למדן ידוע ומחבר ספרי הלכה ופרשנות.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב ויעקב דוד וילובסקי

יצחק יעקב ריינס

הרב יצחק יעקב ריינס (ט' בחשוון ת"ר, 1839 – י' באלול תרע"ה, 1915) היה רב ליטאי.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב ויצחק יעקב ריינס

ישעיה ברדקי

רבי ישעיה ברדקי (ה'תק"ן, 1790 - י"ח בחשוון ה'תרכ"ג, 11 בנובמבר 1862) היה מראשי הקהילה האשכנזית הפרושית במאה התשע עשרה בירושלים.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב וישעיה ברדקי

ישראל אשכנזי

אשכנזי.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב וישראל אשכנזי

ישראל בן שמואל משקלוב

#הפניה ישראל משקלוב.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב וישראל בן שמואל משקלוב

ישראל בר-זכאי

ישראל בר-זכאי (ברדקי) (ג בכסלו ה'תר"ן, 26 בנובמבר 1889 - י"ד באלול ה'תש"ל 15 באוגוסט 1970) היה חזן ירושלמי, החזן הראשי של בית הכנסת החורבה במשך עשרות שנים.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב וישראל בר-זכאי

יחיא אביץ'

מארי יִחְיֵא אל-אַבְּיַץ' (מערבית: يحيى الأبيض; ה'תרכ"ג, 1863 – כ"ו בחשוון ה'תרצ"ה, 3 בנובמבר 1934) היה הרב הראשי ליהדות תימן ואב בית הדין.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב ויחיא אביץ'

יבול נוכרי

היישוב הפלסטיני חוסאן. ברקע נראים שדות חקלאיים. יבול נכרי הוא יבול שצמח בשדותיהם של חקלאים לא יהודיים בארץ ישראל.

לִרְאוֹת ישראל משקלוב ויבול נוכרי

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ישראל_משקלוב

, העיר העתיקה של צפת, הגאון מווילנה, הכותל המערבי, הכוזרי, היתר מכירה, ותערב, יעקב דוד וילובסקי, יצחק יעקב ריינס, ישעיה ברדקי, ישראל אשכנזי, ישראל בן שמואל משקלוב, ישראל בר-זכאי, יחיא אביץ', יבול נוכרי.