גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
27 יחסים: ממפיס (מצרים), מות, מיתוסים של מבול, מיתולוגיה כנענית, אנומה אליש, אל (אל כנעני), אל-ח'דר (דמות קוראנית), אוגרית, ענת, עשתר (אל), עלילת אקהת, עלילות בעל וענת, פתח (אל), שירה אוגריתית, לחש עלילת האלים הנאבקים בנחש, חסיס, בעל (אל), גרגשי, הפייסטוס, הדד, כפתור (ארץ), כתר (אל), כתר-וחסס, כתבי אוגרית, כתובות ספירה, כושר-וחסיס, ים (אל).
ממפיס (מצרים)
פסל רעמסס השני אשר נמצא בממפיס ממפיס (ביוונית: Μέμφις, בקופטית בוהאירית: ⲙⲉⲙϥⲓ; בערבית: مَنْف, תעתיק: מַנְף) הייתה עיר במצרים העתיקה, ושרידיה שוכנים על הגדה המערבית של הנילוס, בקצה הדרומי של דלתת הנילוס, כ־20 ק"מ דרומית לקהיר, ליד העיר המצרית המודרנית מית־רחינה.
חָדָשׁ!!: כושר וחסיס וממפיס (מצרים) · ראה עוד »
מות
מוֹת הוא אל המוות והשאול במיתולוגיה הכנענית.
חָדָשׁ!!: כושר וחסיס ומות · ראה עוד »
מיתוסים של מבול
מיתולוגיה ההינדואית, בגרסת המהאבהארטה. סיפורי מיתולוגיה ופולקלור של רבים מן העמים והקבוצות האתניות ברחבי העולם כוללים סיפרים מיתיים שבהם שיטפון גדול והרסני, דוגמת המבול בספר בראשית המקראי, מוחה את מרבית בני האדם, ולעיתים אף את בעלי החיים.
חָדָשׁ!!: כושר וחסיס ומיתוסים של מבול · ראה עוד »
מיתולוגיה כנענית
Baal au foudre, המאות ה־15–13 לפנה"ס. המיתולוגיה הכנענית (או הפיניקית) היא אוסף המיתוסים שהתפתחו על ידי הכנענים, על קבוצותיהם השונות.
חָדָשׁ!!: כושר וחסיס ומיתולוגיה כנענית · ראה עוד »
אנומה אליש
אֶנוּמָה אֶלִישׁ (מבבלית: "כאשר ממעל" או "בעת שממעל" ע"ש מילות הפתיחה, בכתב יתדות אכדית: 𒂊𒉡𒈠𒂊𒇺) הוא סיפור הבריאה הבבלי.
חָדָשׁ!!: כושר וחסיס ואנומה אליש · ראה עוד »
אל (אל כנעני)
עברי עתיק אֵל (באוגריתית: 𐎛𐎍 – אִל, נהגה לעיתים אִלֻ) הוא ראש האלים בפנתאון במיתולוגיה הכנענית.
חָדָשׁ!!: כושר וחסיס ואל (אל כנעני) · ראה עוד »
אל-ח'דר (דמות קוראנית)
אל-חַ'דִר (בערבית: ٱلْخَضِر) הוא דמות מהקוראן שמתואר כמשרת אלוהים צדיק בעל חוכמה רבה או ידע מיסטי, אך לא מוזכר בשמו.
חָדָשׁ!!: כושר וחסיס ואל-ח'דר (דמות קוראנית) · ראה עוד »
אוגרית
סוריה באלף השני לפנה"ס אוּגָרִית (באוגריתית: 𐎜𐎂𐎗𐎚, אֻגרת) הייתה עיר נמל שוקקת בימי קדם, על חוף הים התיכון בצפון הסהר הפורה (כמה קילומטרים מצפון לעיר לטקיה, בסוריה של ימינו), באתר תל ראס שמרה של ימינו.
חָדָשׁ!!: כושר וחסיס ואוגרית · ראה עוד »
ענת
ענת (באוגריתית: 𐎓𐎐𐎚, בכנענית: 𐤏𐤍𐤕KAI 42 – כתובת ענת-אתנה) היא אלת המלחמה, הציד והפריון הכנענית, שפולחנה נפוץ במזרח התיכון הקדום, ממסופוטמיה עד מצרים העתיקה.
חָדָשׁ!!: כושר וחסיס וענת · ראה עוד »
עשתר (אל)
עשתר (באוגריתית ובדרום ערבית עתיקה: עתֿתר; נקרא גם עתֿתר ערץ) הוא אל כוכב השחר במיתולוגיה הכנענית.
חָדָשׁ!!: כושר וחסיס ועשתר (אל) · ראה עוד »
עלילת אקהת
פתח קבר באוגרית עלילת אקהת היא אפוס עלילתי קדום, המהווה חלק מהשירה הספרותית האוגריתית, שנמצא בעיר אוגרית.
חָדָשׁ!!: כושר וחסיס ועלילת אקהת · ראה עוד »
עלילות בעל וענת
צלמית ברונזה של בעל מהמאות ה-14 עד ה-12 לפני הספירה, שנמצאה בחפירות באוגרית. האפוסים האוגריתיים. רשימה של אלי אוגרית עלילות בעל וענת (ידועות גם בשמות עלילות בעל וכן עלילות בעל ומות) הן אפוס מיתולוגי קדום, המספר את סיפורם של אלי כנען ואוגרית ונחשב למיתוס האוגריתי המרכזי והחשוב ביותר בשירה האוגריתית מהמאות ה-15 עד ה-12 לפנה"ס (תקופת הברונזה המאוחרת).
חָדָשׁ!!: כושר וחסיס ועלילות בעל וענת · ראה עוד »
פתח (אל)
מוזיאון הבריטי פְּתָח (במצרית עתיקה: ptḥ, בפיניקית: 𐤐𐤕𐤇,CIS I 111 פתח) הוא אל הבריאה, המלאכות והאמנויות, ואל התחייה והפוריות במיתולוגיה המצרית העתיקה.
חָדָשׁ!!: כושר וחסיס ופתח (אל) · ראה עוד »
שירה אוגריתית
לוח חרס מאוגרית ועליו אגדת אקהת האלפבית האוגריתי הוא כתב יתדות, שבו נכתבו האפוסים האוגריתיים. השירה האוגריתית היא ספרות האפוסים שהתגלתה באוגרית החל מ־1928, צפונית ללטקיה בסוריה של ימינו.
חָדָשׁ!!: כושר וחסיס ושירה אוגריתית · ראה עוד »
לחש עלילת האלים הנאבקים בנחש
לחש עלילת האלים הנאבקים בנחש הוא יצירה מהשירה האוגריתית, הכוללת השבעה או לחש עלילתי ובו אלים כנענים, בהובלת האלה שמש (באוגריתית "שפש"), נאבקים בנחש ארסי והרסני.
חָדָשׁ!!: כושר וחסיס ולחש עלילת האלים הנאבקים בנחש · ראה עוד »
חסיס
#הפניה כושר וחסיס.
חָדָשׁ!!: כושר וחסיס וחסיס · ראה עוד »
בעל (אל)
בעל (באלפבית אוגריתי: 𐎁𐎓𐎍, באלפבית כנעני: 𐤁𐤏𐤋) או בעל הַדֻּ הוא אל הגשמים, הסערות, הברקים והרעמים, אל החיים, שמרווה את פני האדמה, במיתולוגיה הכנענית (והאמורית, הפיניקית והישראלית הקדומה).
חָדָשׁ!!: כושר וחסיס ובעל (אל) · ראה עוד »
גרגשי
גִּרְגָּשִׁי הוא שמו המקראי של עם המוזכר כאחד משבעת עמי כנען אשר שכנו, לפי התיאור המקראי, בארץ ישראל טרם כיבושהּ, ואשר במקרא מובטח לעם ישראל שאלוהים יגרשם מהארץ לשם כיבושהּ על ידי ישראל.
חָדָשׁ!!: כושר וחסיס וגרגשי · ראה עוד »
הפייסטוס
צדו המערבי של מקדש ההפיסטיאון באתונה הֶפַייסְטוֹס (ביוונית), או בשמו הרומי וולקן, הוא אל הנפחות והאש במיתולוגיה היוונית.
חָדָשׁ!!: כושר וחסיס והפייסטוס · ראה עוד »
הדד
הׇדַד (מוכר גם בשמות הׇדַה, הׇדוּ ורַמׇן, וחַדַד בשפה הארמית הסורית) הוא אל הסער ובכיר האלים בתרבויות הארמיות והאמוריות הקדומות שבצפון הלבנט.
חָדָשׁ!!: כושר וחסיס והדד · ראה עוד »
כפתור (ארץ)
אבידוס, ומתחתיו הכיתוב kftjw (כפתור) כפתור (באכדית: kaptara,בנימין מזר, אנציקלופדיה מקראית כרך ד', מוסד ביאליק, 1962, ערך "כפתור, כפתר", עמ' 236 באוגריתית: 𐎋𐎔𐎚𐎗 – כפתר) היא ארץ המוזכרת בטקסטים מהמזרח התיכון הקדום, ככל הנראה כרתים.
חָדָשׁ!!: כושר וחסיס וכפתור (ארץ) · ראה עוד »
כתר (אל)
#הפניה כושר וחסיס.
חָדָשׁ!!: כושר וחסיס וכתר (אל) · ראה עוד »
כתר-וחסס
#הפניה כושר וחסיס.
חָדָשׁ!!: כושר וחסיס וכתר-וחסס · ראה עוד »
כתבי אוגרית
לוח באכדית שנמצא באוגרית כתבי אוגרית הם אוסף של טקסטים עתיקים שנכתבו בכתבי יתדות בשמונה שפות לפחות, והתגלו משנת 1928 באוגרית, באתרים ראס שמרה וראס אבן האני.
חָדָשׁ!!: כושר וחסיס וכתבי אוגרית · ראה עוד »
כתובות ספירה
צילום של אחד הלוחות כתובות סַפִירַה הן שלושה לוחות בזלת (דמויות אסטלות) שנמצאו ב־1930 ליד א־ספירה בצפון סוריה, לא הרחק מחלב, עליהם חקוקה כתובת ארמית ארוכה הידועה גם בשם "כתובת סוג'ין".
חָדָשׁ!!: כושר וחסיס וכתובות ספירה · ראה עוד »
כושר-וחסיס
#הפניה כושר וחסיס.
חָדָשׁ!!: כושר וחסיס וכושר-וחסיס · ראה עוד »
ים (אל)
"השמדת הלויתן", תחריט מאת גוסטב דורה משנת 1865. תחריט שמתאר את אלוהים משמיד את הלויתן האגדי, כמתואר בספר ישעיהו. יָם הוא אל הים, הנהרות ומקוואות המים במיתולוגיה הכנענית.
חָדָשׁ!!: כושר וחסיס וים (אל) · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/כושר_וחסיס
