סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

כרת

מַדָד כרת

כָּרֵת הוא עונש נידוי מקהל ישראל. [1]

138 יחסים: ממזר, מסכת כריתות, מעמד העובר בהלכה, מצה עשירה, מצוות עשה, מצוות לא תעשה, מצווה, משיח שקר, מת מצווה, מלאכת מחשבת, מלאכת מבשל, מלקות (הלכה), מלוא לוגמיו, מזיד, מודיעים, מוהל, מין מזדמן, מיניות ביהדות, מיתה בידי שמיים, מידות שהתורה נדרשת בהן, אפיקומן, אבנר מבורגוס, אין עונשין מן הדין, אין עונשין אלא אם כן מזהירין, איסור משכב אח עם אחות, איסור משכב עם אשת הבן, איסור משכב עם אחות האם, איסור משכב עם אחות האב, איסור משכב עם נידה, איסור משכב זכר, איסור אכילת חלב, איסור אכילת דם, איסור נישואים עם שתי אחיות, איסור עריות, איסור לטמא לאכול קדשים, איסור הנאה, איסור הכאת הורים, איסור כרת, איסורי נישואים לכהן, נותר, נידה, נידוי (הלכה), ספקא דאורייתא לחומרא, ספר אהבה, סדר קדשים, עצם הלוז, עקרות הלכתית, ערל, עשה דוחה לא תעשה, עבירה (יהדות), ..., עונש מוות ביהדות, עוסק במצווה פטור מן המצווה, פסח שני, פר העלם דבר של ציבור, פרשת קדושים, פרישה סמוך לווסת, פיקוח נפש, פיגול, צרת ערווה, צריכותא, קורבן (יהדות), קורבן מנחה, קורבן אשם, קורבן פסח, קורבן חטאת, קודש (הלכה), רשע (הלכה), רב חסדא, רב יוסף, רבי חנינא בן אנטיגנוס, רבי יוסי, רואה מחמת תשמיש, רוב וקרוב הלך אחר הרוב, שמן המשחה, שנאת ישראל בעולם היווני-רומי, שחוטי חוץ, שבת, שבתאות, שבתי צבי, שבועת העדות, שוגג, תפיסת קידושין, ליל תיפח, לידה (הלכה), טבול יום, טהרת המשפחה, טומאת מקדש וקדשיו, טומאת זיבה, טומאה וטהרה, זקן ממרא, זרוע (פסח), זונה (הלכה), זיהוי מקום המקדש, חמץ, חמשת העינויים, חצי שיעור, חטא, חזקת שור המועד, חזקה (הלכה), חילול שבת, חידוש הסמיכה, בן פקועה, בניין אב, ברכת השם, ברית מילה, ברית שלום (טקס), ברית המילה (אירוע מקראי), בועל ארמית, בית דין של מעלה, ביטול ברוב, גזרה שווה, גזירה דרבה, גילוי עריות, דם חטאת, דם בתולים, הענישה בהלכה, העלאה באוב, העולם הבא, הר הבית, הרחקות הנידה, התראה (הלכה), הגבלת כניסה להר הבית, הומוסקסואליות בהלכה, הומוסקסואליות ודת, הכנסה לכיפה, הכותל המערבי, כניסה להר הבית (הלכה), כעפעפי שחר, כריתה, כל קבוע כמחצה על מחצה דמי, כוונה (יהדות), ככותבת, כי אשמרה שבת, ידעוני, יום הולדת, יום הכיפורים, ייהרג ואל יעבור, 60 (מספר). להרחיב מדד (88 יותר) »

ממזר

לפי ההלכה, ממזר הוא יהודי שנולד מגילוי עריות חמור, מאיסורי כריתות.

חָדָשׁ!!: כרת וממזר · ראה עוד »

מסכת כריתות

מַסֶּכֶת כָּרֵיתוֹת היא המסכת השביעית בסדר קדשים, במשנה ובתלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: כרת ומסכת כריתות · ראה עוד »

מעמד העובר בהלכה

עובר אדם, המוזיאון להיסטוריה של הטבע (לונדון) מעמד העובר בהלכה היא סוגיה בעלת משמעויות הלכתיות רחבות, המשיקות חלקית לשאלות הנידונות באתיקה רפואית.

חָדָשׁ!!: כרת ומעמד העובר בהלכה · ראה עוד »

מצה עשירה

מצה עשירה הוא מאכל המיוצר מקמח של אחד מחמשת מיני דגן שנילוש ב"מי פירות" (כינוי המתייחס למיצי פירות, כולל שמן, חלב, דבש, ביצים ויין).

חָדָשׁ!!: כרת ומצה עשירה · ראה עוד »

מצוות עשה

מִצְווֹת עֲשֵׂה היא הגדרה למכלול המצוות בתורה שציוויין 'קום ועשה'.

חָדָשׁ!!: כרת ומצוות עשה · ראה עוד »

מצוות לא תעשה

מצוות לא תעשה או לאווים הן מצוות התורה שבהן נוסח הציווי המקראי הוא שלילי, כמו: "לא תרצח", "לא תגנוב" וכדומה.

חָדָשׁ!!: כרת ומצוות לא תעשה · ראה עוד »

מצווה

ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.

חָדָשׁ!!: כרת ומצווה · ראה עוד »

משיח שקר

שבתי צבי, ממשיחי השקר המפורסמים בהיסטוריה של עם ישראל, בציור משנת 1665 משיח שקר הוא אדם שנחשב בעיני עצמו או תומכיו למשיח, אך בראיה היסטורית הסתבר כי אינו משיח, ולכן מכונה "משיח שקר".

חָדָשׁ!!: כרת ומשיח שקר · ראה עוד »

מת מצווה

מת מצווה על פי ההלכה הוא אדם שמת ואין מי שמופקד על קבורתו.

חָדָשׁ!!: כרת ומת מצווה · ראה עוד »

מלאכת מחשבת

מלאכת מחשבת הוא שם כולל לַתְנָאִים בהם ל"ט אבות מלאכה ותולדותיהם אסורים להיעשות מדאורייתא בשבת ויום טוב.

חָדָשׁ!!: כרת ומלאכת מחשבת · ראה עוד »

מלאכת מבשל

בישול אפייה צלייה מְלֶאכֶת הַמְּבַשֵּל (במקורה במשנה נקראת מְלֶאכֶת הָאוֹפֶה) היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת וביום הכיפורים על פי ההלכה.

חָדָשׁ!!: כרת ומלאכת מבשל · ראה עוד »

מלקות (הלכה)

מלקות הן אחד מהעונשים המוזכרים בתורה, והוא ניתן לאדם שעבר על אדם שעבר במזיד על אחת מצוות לא תעשה שבתורה, בתנאי שהתרו בו קודם שעבר, וכשהיו עדים על כך.

חָדָשׁ!!: כרת ומלקות (הלכה) · ראה עוד »

מלוא לוגמיו

כמלוא לוגמיו (לעיתים 'מלוא לוגמיו') הוא אחד משיעורי תורה, המשמש בהלכה לצורך שיעור שתיית משקים, כגון השותה ביום כיפור אינו מתחייב כרת אלא אם שתה לכל הפחות 'כמלוא לוגמיו', פחות מכאן אף שהוא אסור מדין חצי שיעור אינו ענוש כרת.

חָדָשׁ!!: כרת ומלוא לוגמיו · ראה עוד »

מזיד

ההגדרה המילולית של מזיד - חוטא בזדון, דומה להגדרתו בהלכה היהודית, בעוד בחוק העונשין מעשה במזיד מנמיך את דרגת היסוד הנפשי הנדרש להרשעה בביצוע העברה, ממעשה הנעשה "בכוונה תחילה" למעשה שמספיק שנעשה "בפזיזות" (אדישות, קלות דעת).

חָדָשׁ!!: כרת ומזיד · ראה עוד »

מודיעים

מודיעים או מודיעין הייתה עיר קדומה בשפלת יהודה, כ-10 קילומטר ממזרח ללוד.

חָדָשׁ!!: כרת ומודיעים · ראה עוד »

מוהל

ביהדות, מוֹהֵל הוא אדם המבצע את ברית המילה המסורתית.

חָדָשׁ!!: כרת ומוהל · ראה עוד »

מין מזדמן

המונח מין מזדמן (באנגלית: casual sex) מתייחס לפעילות מינית שמתרחשת מחוץ למערכת יחסים זוגית רומנטית בהיעדר מחויבות, קשר רגשי, או היכרות בין בני זוג מיניים.

חָדָשׁ!!: כרת ומין מזדמן · ראה עוד »

מיניות ביהדות

"ואת ערום ועריה", פרט מתוך הגדת רוטשילד. איור המציג דמות אישה בעירום חלקי, המלמד על גישה מתירנית לעירום נשי ביהדות איטליה של המאה ה-15, ועל לגיטימיות של הופעה כזו אף בתוך טקסים ליטורגיים. יהדות, כדת העוסקת במכלול חייו של האדם, מקדישה מקום לא מבוטל לנושאי מיניות.

חָדָשׁ!!: כרת ומיניות ביהדות · ראה עוד »

מיתה בידי שמיים

בהלכה, מיתה בידי שמיים היא עונש המוטל על כחמישה עשר חטאים שנעשו במזיד, והוא עונש מוות שאמור להתבצע על ידי אלוהים ולא על ידי בית דין.

חָדָשׁ!!: כרת ומיתה בידי שמיים · ראה עוד »

מידות שהתורה נדרשת בהן

מידות שהתורה נדרשת בהן הן קבוצת כלים הרמנויטיים, אשר בהם חז"ל עשו שימוש, לפירוש התנ"ך – באמצעות מדרשים.

חָדָשׁ!!: כרת ומידות שהתורה נדרשת בהן · ראה עוד »

אפיקומן

האפיקומן היא מחצית המצה האמצעית מבין שלוש המצות שעל שולחן הסדר. נרתיק אפיקומן. 1992 האֲפִיקוֹמָן הוא כינוי למצה הנאכלת לקראת סופו של ליל הסדר, בסימן "צָפוּן" (כתחליף לאכילת קורבן פסח).

חָדָשׁ!!: כרת ואפיקומן · ראה עוד »

אבנר מבורגוס

אבנר מבורגוס (1260–1347 לערך) היה רופא, ראש ישיבה ופילוסוף יהודי שהתגורר בצפון קסטיליה.

חָדָשׁ!!: כרת ואבנר מבורגוס · ראה עוד »

אין עונשין מן הדין

אין עונשין מן הדין הוא עקרון במשפט העברי הקובע כי לא ניתן להעניש על עבירות כשהעונש נלמד בקל וחומר מעבירות אחרות.

חָדָשׁ!!: כרת ואין עונשין מן הדין · ראה עוד »

אין עונשין אלא אם כן מזהירין

אין עונשין אלא אם כן מזהירין הוא כלל הלכתי־תלמודי, לפיו לא ייתכן עונש על עבירה כל שהיא מהתורה, בלי שיצוין במפורש בתורה אזהרה שלא לעבור על עבירה זו.

חָדָשׁ!!: כרת ואין עונשין אלא אם כן מזהירין · ראה עוד »

איסור משכב אח עם אחות

איסור משכב אח עם אחותו כולל שניים מתוך מחמישה עשר איסורי עריות שנמנו בפרשת אחרי מות, שהעונש על העובר במזיד על כל אחד מהם הוא כרת, ובשוגג - הבאת קרבן חטאת לבית המקדש.

חָדָשׁ!!: כרת ואיסור משכב אח עם אחות · ראה עוד »

איסור משכב עם אשת הבן

איסור משכב עם אשת הבן או איסור משכב החם עם כלתו, הוא אחד מחמישה עשר איסורי עריות שנמנו בפרשת אחרי מות, שהעונש על העובר במזיד על כל אחד מהם הוא כרת, ובשוגג - הבאת קרבן חטאת לבית המקדש.

חָדָשׁ!!: כרת ואיסור משכב עם אשת הבן · ראה עוד »

איסור משכב עם אחות האם

איסור משכב עם אחות האם, הוא אחד מחמישה עשר איסורי עריות שנמנו בפרשת אחרי מות, שהעונש על העובר במזיד על כל אחד מהם הוא כרת, ובשוגג - הבאת קרבן חטאת לבית המקדש.

חָדָשׁ!!: כרת ואיסור משכב עם אחות האם · ראה עוד »

איסור משכב עם אחות האב

איסור משכב עם אחות האב, הוא אחד מחמישה עשר איסורי עריות שנמנו בפרשת אחרי מות, שהעונש על העובר במזיד על כל אחד מהם הוא כרת, ובשוגג - הבאת קרבן חטאת לבית המקדש.

חָדָשׁ!!: כרת ואיסור משכב עם אחות האב · ראה עוד »

איסור משכב עם נידה

איסור משכב עם נידה הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות ואחד מחמישה עשר איסורי עריות שנמנו בפרשת אחרי מות.

חָדָשׁ!!: כרת ואיסור משכב עם נידה · ראה עוד »

איסור משכב זכר

איסור משכב זכר או משכב זכור הוא מצווה מהמקרא.

חָדָשׁ!!: כרת ואיסור משכב זכר · ראה עוד »

איסור אכילת חלב

איסור אכילת חֵלֶב הוא מצווה ביהדות אשר אוסרת אכילה של חלקים שומניים מוגדרים של בהמה.

חָדָשׁ!!: כרת ואיסור אכילת חלב · ראה עוד »

איסור אכילת דם

איסור אכילת דם הוא מצוות לא תעשה מהתורה האוסרת על אכילת דם חיה, בהמה או עוף.

חָדָשׁ!!: כרת ואיסור אכילת דם · ראה עוד »

איסור נישואים עם שתי אחיות

איסור נישואי שתי אחיות הוא אחד מחמישה עשר איסורי עריות שנמנו בפרשת אחרי מות, שהעונש על העובר במזיד על כל אחד מהם הוא כרת, ובשוגג - הבאת קרבן חטאת לבית המקדש.

חָדָשׁ!!: כרת ואיסור נישואים עם שתי אחיות · ראה עוד »

איסור עריות

ביהדות, איסור גילוי עריות הוא איסור על קיום יחסי מין בין אנשים שאינם רשאים לעשות זאת, כגון קיום יחסי מין בין אב לבתו, בין אם לִבנהּ ובין אח לאחות.

חָדָשׁ!!: כרת ואיסור עריות · ראה עוד »

איסור לטמא לאכול קדשים

האיסור לטמא לאכול קדשים הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לאדם טמא לאכול דבר קדוש כמו קרבן.

חָדָשׁ!!: כרת ואיסור לטמא לאכול קדשים · ראה עוד »

איסור הנאה

איסור הנאה איסור הלכתי להשתמש או להפיק תועלת כלשהי מדבר שהוגדר בתורה או בדברי חז"ל כאסור בהנאה, ובהתאם, תוקפו של האיסור הוא דאורייתא או דרבנן.

חָדָשׁ!!: כרת ואיסור הנאה · ראה עוד »

איסור הכאת הורים

איסור הכאת הורים הוא ציווי מקראי האוסר על אדם להכות את אביו או אמו.

חָדָשׁ!!: כרת ואיסור הכאת הורים · ראה עוד »

איסור כרת

#הפניה כרת.

חָדָשׁ!!: כרת ואיסור כרת · ראה עוד »

איסורי נישואים לכהן

איסורי נישואים לכהן – לפי ההלכה, כהן הדיוט (כהן שאינו כהן גדול) אינו רשאי להתחתן עם אישה גרושה, חלוצה, זונה, חללה או גיורת, ויכול להתחתן רק עם רווקה או אלמנה.

חָדָשׁ!!: כרת ואיסורי נישואים לכהן · ראה עוד »

נותר

בהלכות קרבנות, נותר הוא קרבן שלא נאכל בזמן שנקבע בתורה לאכילתו, או לא הוקרב על המזבח בזמן שקבעה התורה להקרבתו.

חָדָשׁ!!: כרת ונותר · ראה עוד »

נידה

בתורה, נידה היא תקופה בת שבעה ימים שבמהלכה נחשבת האישה טמאה כתוצאה מיציאת דם הווסת.

חָדָשׁ!!: כרת ונידה · ראה עוד »

נידוי (הלכה)

בהלכה, נידוי הוא אחד מהעונשים שיש בסמכות בית דין לגזור במקרים מסוימים.

חָדָשׁ!!: כרת ונידוי (הלכה) · ראה עוד »

ספקא דאורייתא לחומרא

ספקא דאורייתא לחומרא הוא כלל הלכתי לפיו במצב שבו יש ספק בדין שנוגע לאיסורי דאורייתא יש לפסוק לחומרא.

חָדָשׁ!!: כרת וספקא דאורייתא לחומרא · ראה עוד »

ספר אהבה

ספר אהבה הוא הספר השני מתוך ארבעה עשר הספרים הכלולים במשנה תורה, שהוא הקודקס ההלכתי שכתב הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: כרת וספר אהבה · ראה עוד »

סדר קדשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: כרת וסדר קדשים · ראה עוד »

עצם הלוז

עצם הלוז (או "נסכוי") היא העצם שממנה, על פי דברי חז"ל, יבנה מחדש הגוף בימי תחיית המתים.

חָדָשׁ!!: כרת ועצם הלוז · ראה עוד »

עקרות הלכתית

"עקרות הלכתית" (לעיתים גם עקרות דתית או אי־פריון הלכתי) הוא מצב שבו אישה יהודייה בריאה ופוריה אינה יכולה להרות בשל קיום הלכות נידה.

חָדָשׁ!!: כרת ועקרות הלכתית · ראה עוד »

ערל

ערל הוא אדם שלא נימול ויש לו ערלה.

חָדָשׁ!!: כרת וערל · ראה עוד »

עשה דוחה לא תעשה

פתיל התכלת, מותר ללבוש בגד פשתן שהוטלה בו ציצית העשויה צמר, אף שהדבר מהווה שעטנז, וזאת מכיוון שעשה דוחה לא תעשה. עשה דוחה לא תעשה הוא כלל פסיקה הלכתי שקובע שכאשר חל חיוב אקטיבי לקיים מצווה, אך הוא כרוך בביצוע עבירה שאיסורה נובע ממצוות לא תעשה, יש לקיים את המצווה מכיוון שמצוות עשה גוברת על מצוות לא תעשה.

חָדָשׁ!!: כרת ועשה דוחה לא תעשה · ראה עוד »

עבירה (יהדות)

ביהדות, עבירה היא הפרה של אחת מתרי"ג מצוות או המצוות דרבנן, ובמשמעות רחבה יותר כל מה שמוגדר כעשייה נגד רצון ה'.

חָדָשׁ!!: כרת ועבירה (יהדות) · ראה עוד »

עונש מוות ביהדות

עונש מוות הוא אחת מצורות הענישה החמורות ביותר שיכולה החברה להטיל על מבצע עבירה.

חָדָשׁ!!: כרת ועונש מוות ביהדות · ראה עוד »

עוסק במצווה פטור מן המצווה

העוסק במצווה פטור מן המצווה הוא כלל הלכתי, הקובע שאדם העוסק בקיום מצווה אחת פטור מקיום מצווה אחרת באותו זמן.

חָדָשׁ!!: כרת ועוסק במצווה פטור מן המצווה · ראה עוד »

פסח שני

מצות מכונה. יש הנוהגים כיום לאכול מצות ב'''פסח שני'''. מלחמת העולם השנייה. הוא נכנס למחנה בוכנוואלד מייד עם שיחרורו, בכ"ח בניסן תש"ה, התמסר לצרכי הניצולים ושימש עבורם כרב קהילה. הוא הנהיג חגיגת '''פסח שני''', כיוון שנמנע מהם לקיים את החג במועדו.ש בתמונה: הרב שכטר בתפילה ביום הראשון של חג השבועות במחנה בוכנוואלד פסח שני (נקרא גם פסח קטן) חל בי"ד באייר, חודש בדיוק אחרי ערב פסח, ובו ניתנת שוב ההזדמנות להקריב קורבן פסח עבור אנשים שנמנע מהם להקריבו במועדו (י"ד בניסן) משום שהיו טמאים או רחוקים ממקום המקדש.

חָדָשׁ!!: כרת ופסח שני · ראה עוד »

פר העלם דבר של ציבור

פר העלם דבר של ציבור הוא קרבן חטאת מסוג חטאת פנימית, אותו מביאים הסנהדרין והציבור, במקרה שהסנהדרין טעו בפסיקת הלכה, והתירו עשיית דבר אסור שהעונש על עשייתו במזיד הוא כרת, ועל ידם הוכשל רוב הציבור היהודי שמתגורר בארץ ישראל באותו חטא בשוגג.

חָדָשׁ!!: כרת ופר העלם דבר של ציבור · ראה עוד »

פרשת קדושים

בול ישראלי לכבוד חגיגות העשור להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. על הבול מופיע הציווי "ואהבת לרעך כמוך" בשפות שונות. איור מעשה ידי צ'ארלס פוסטר משנת 1897, המתאר את עבודת המולך - הקרבת בן לפסל של המולך פָּרָשַׁת קְדֹשִׁים היא פרשת השבוע השביעית בספר ויקרא.

חָדָשׁ!!: כרת ופרשת קדושים · ראה עוד »

פרישה סמוך לווסת

מחזור וסת אופייני בהלכות טהרת המשפחה פרישה סמוך לווסת היא החיוב על בני זוג להימנע מקיום יחסי אישות, במועד שעל פי ההלכה צפוי וסת האישה להופיע.

חָדָשׁ!!: כרת ופרישה סמוך לווסת · ראה עוד »

פיקוח נפש

פיקוח נפש הוא מצב הלכתי, המחייב לעבור על מצוות לא תעשה או לבטל מצוות עשה של התורה למען הצלת חיי אדם.

חָדָשׁ!!: כרת ופיקוח נפש · ראה עוד »

פיגול

פיגול הוא מושג הלכתי המלמד על קורבן שנפסל להקרבה או לאכילה, עקב מחשבה לא רצויה של הכהן בשעת ההקרבה.

חָדָשׁ!!: כרת ופיגול · ראה עוד »

צרת ערווה

צרת ערווה (מכונה גם צרת הבת) היא כינוי להלכה יסודית בהלכות יבום, לפיה כאשר שתי נשים שהיו נשואות לאיש אחד נצטרכות ליבום, ואחת מהן אסורה ליבם בגלל איסור עריות, אזי גם האשה השנייה, הנקראת "צרה" ואינה אסורה ליבם מצד עצמה, אסורה להתייבם לו מכח האיסור לאשה הראשונה, ולכן היא מותרת מיד להנשא לזר ללא צורך בחליצה, אם אין יבמים נוספים.

חָדָשׁ!!: כרת וצרת ערווה · ראה עוד »

צריכותא

צריכותא היא מושג תלמודי שבא ליישב את הצורך בכפל מקורות ללימוד מסוים.

חָדָשׁ!!: כרת וצריכותא · ראה עוד »

קורבן (יהדות)

Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.

חָדָשׁ!!: כרת וקורבן (יהדות) · ראה עוד »

קורבן מנחה

קורבן מנחה הוא קורבן מן הצומח שהיה מובא לבית המקדש.

חָדָשׁ!!: כרת וקורבן מנחה · ראה עוד »

קורבן אשם

קורבן אשם הוא אחד מסוגי הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש, הבא ככפרה על חטאים שונים.

חָדָשׁ!!: כרת וקורבן אשם · ראה עוד »

קורבן פסח

קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית – שהשתמרה בלוח השנה במגילות קומראן) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן – חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.

חָדָשׁ!!: כרת וקורבן פסח · ראה עוד »

קורבן חטאת

כבשה, כשירה לקרבן חטאת קורבן חַטָּאת הוא אחד מסוגי הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: כרת וקורבן חטאת · ראה עוד »

קודש (הלכה)

בהלכות טומאה וטהרה, קודש הוא כל דבר מן החי ומן הצומח, שלפחות חלק ממנו עלה או הוקדש להקרבה בבית המקדש (ונכלל גם בקודשי מזבח).

חָדָשׁ!!: כרת וקודש (הלכה) · ראה עוד »

רשע (הלכה)

בהלכה, רשע הוא תואר שעשוי להינתן לאדם שעובר על ההלכה במזיד.

חָדָשׁ!!: כרת ורשע (הלכה) · ראה עוד »

רב חסדא

רב חִסְדָא הכהן, (217–309) היה אמורא בבלי, אשר חי בדור השני והשלישי של תקופת האמוראים, במאה השלישית והרביעית.

חָדָשׁ!!: כרת ורב חסדא · ראה עוד »

רב יוסף

רב יוסף בר חייא היה אמורא בבלי בן הדור השלישי.

חָדָשׁ!!: כרת ורב יוסף · ראה עוד »

רבי חנינא בן אנטיגנוס

רבי חנינא בן אנטיגנוס (או חנניה בן אנטגנס) היה תנא בן המאה הראשונה או השנייה לספירה, שחי בסמוך לחורבן בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: כרת ורבי חנינא בן אנטיגנוס · ראה עוד »

רבי יוסי

הקבר המיוחס לרבי יוסי, יחד עם אביו רבי חלפתא בכפר חנניה רבי יוסי - ובשמו המלא: רבי יוסי בן חלפתא - מגדולי התנאים בדור הרביעי.

חָדָשׁ!!: כרת ורבי יוסי · ראה עוד »

רואה מחמת תשמיש

בהלכה, רואה מחמת תשמיש (נפוץ בר"ת רמ"ת) הוא השם שניתן לתופעה של אשה המדממת מהנרתיק או מהרחם במהלך או מעט לאחר קיום יחסי אישות.

חָדָשׁ!!: כרת ורואה מחמת תשמיש · ראה עוד »

רוב וקרוב הלך אחר הרוב

בהלכה ובמשפט העברי, רוב וקרוב הלך אחר הרוב הוא כלל שטבע רבי חנינא, האומר כי למרות שישנם שני כללים לבירור ספיקות בהלכה במקרה של אובייקט שנמצא במקום שלא ניתן לדעת משם בבירור מהיכן הגיע, האחד על ידי הכלל "הלך אחר הרוב", והשני - "קרוב" - הכרעה כי האובייקט הגיע מהמקום הקרוב ביותר, ולמרות ששניהם מהתורה, הרי שבמקרה של התנגשות בין שני הכללים, הרוב קובע.

חָדָשׁ!!: כרת ורוב וקרוב הלך אחר הרוב · ראה עוד »

שמן המשחה

שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה הוא שמן שנעשה משמן זית, מור, קינמון, קידה וקנה בושם, אשר איתו היו מושחים כהנים גדולים, מלכים ואת כלי המקדש הראשונים כדי שיוכלו לכהן בתפקידם.

חָדָשׁ!!: כרת ושמן המשחה · ראה עוד »

שנאת ישראל בעולם היווני-רומי

הפילוסוף הרומי סנקה. כינה את היהודים "שבט נפשע" שנאת ישראל בעולם היווני-רומי היא שנאת ישראל שהייתה קיימת בעת העתיקה בשטחי הרפובליקה והאימפריה הרומית, ובשטחי העולם ההלניסטי בקרב הפגנים.

חָדָשׁ!!: כרת ושנאת ישראל בעולם היווני-רומי · ראה עוד »

שחוטי חוץ

איסור שחוטי חוץ הוא איסור הלכתי לשחוט קורבן מחוץ לבית המקדש ("המקום אשר יבחר ה'") או להקריב אותו שם.

חָדָשׁ!!: כרת ושחוטי חוץ · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: כרת ושבת · ראה עוד »

שבתאות

תיקון עם דמות ש"צ כמשיח, אמסטרדם שנת ה'תכ"ו. תנועת השבתאות הייתה תנועה משיחית-קבלית שקמה באמצע המאה ה-17 סביב שבתי צבי, שהכריז על עצמו כמשיח, ועוזרו נתן העזתי שסיפק את הגושפנקא הנבואית למשיחותו של צבי.

חָדָשׁ!!: כרת ושבתאות · ראה עוד »

שבתי צבי

שַׁבְּתַי צְבִי (ט' באב ה'שפ"ו, 1 באוגוסט 1626 – י' בתשרי ה'תל"ז, 17 בספטמבר 1676) היה יהודי יליד איזמיר, שנחשב לאחד ממשיחי השקר המפורסמים ביותר בהיסטוריה של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: כרת ושבתי צבי · ראה עוד »

שבועת העדות

בהלכה, שבועת העדות היא אחת משלוש העבירות שהעובר אותן חייב להביא קורבן עולה ויורד לצורך כפרה.

חָדָשׁ!!: כרת ושבועת העדות · ראה עוד »

שוגג

בהלכה, שוגג הוא כינוי לאדם שעבר על אחת ממצוות לא תעשה אך לא ידע שבמעשה שעושה, עובר על עבירה - או משום שלא ידע שמעשה זה אסור, כגון שלא ידע שכתיבה אסורה בשבת, או משום שלא ידע שזמן זה הוא הזמן האסור, כגון שלא ידע שהיום שבת.

חָדָשׁ!!: כרת ושוגג · ראה עוד »

תפיסת קידושין

תפיסת קידושין הוא מושג הלכתי בדיני קידושין, המתייחס לחלות המעשה של הקידושין באשה המתקדשת.

חָדָשׁ!!: כרת ותפיסת קידושין · ראה עוד »

ליל תיפח

ליל תיפח הוא כינוי נהוג בתרבות עולם הישיבות לליל יום ההולדת ה-20 של גברים רווקים.

חָדָשׁ!!: כרת וליל תיפח · ראה עוד »

לידה (הלכה)

יוני סלע. על היולדת להביא בן יונה או תור לקורבן חטאת תור העיר (צוצלת). על היולדת להביא בן יונה או תור לקורבן חטאת לידה בהלכה הוא מושג המתייחס למכלול הנושאים ההלכתיים הקשורים ללידה וליחס ליולדת, כגון טומאת יולדת וקורבן יולדת.

חָדָשׁ!!: כרת ולידה (הלכה) · ראה עוד »

טבול יום

טבול יום הוא כינוי, בהלכות טומאה, לאדם שנטמא וטבל, אך עדיין לא הסתיים היום בו טבל.

חָדָשׁ!!: כרת וטבול יום · ראה עוד »

טהרת המשפחה

חדר הכנה במקווה בירושלים "עד בדיקה", בד לבן המשמש לבדיקה פנימית בהפסק טהרה ולימים של שבעה נקיים. טהרת המשפחה הוא מונח בהלכה היהודית שמובנו הוא: שמירת קיום יחסי האישות לזמן הטהרה ממצב של נידה.

חָדָשׁ!!: כרת וטהרת המשפחה · ראה עוד »

טומאת מקדש וקדשיו

טומאת מקדש וקודשיו היא מצוות לא תעשה לפיה אסור לאדם טמא להיכנס למקדש או לאכול בשר קורבן.

חָדָשׁ!!: כרת וטומאת מקדש וקדשיו · ראה עוד »

טומאת זיבה

בהלכות טומאה וטהרה, טומאת זיבה היא שם כולל לטומאה של מספר אנשים שטומאה יוצאת מגופם וטומאתם שוה: טומאת זב - (בזכר) וטומאת זבה (בנקבה) טומאת נידה וטומאת יולדת, שהן טומאות מהתורה, וטומאת גויים שעליהם גזרו חכמים טומאה כזבים.

חָדָשׁ!!: כרת וטומאת זיבה · ראה עוד »

טומאה וטהרה

בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.

חָדָשׁ!!: כרת וטומאה וטהרה · ראה עוד »

זקן ממרא

זקן ממרא ('מַמְרֵא' היא הצורה הארמית של מַמְרֶה, מהפועל הִמְרָה 'מרד, לא לציית') הוא תלמיד חכם סמוך, שמורה הלכה למעשה בניגוד לפסיקת הלכה של הסנהדרין כשהיא במקום מושבה שבלשכת הגזית, ובהרכבה המלא.

חָדָשׁ!!: כרת וזקן ממרא · ראה עוד »

זרוע (פסח)

ביצה. זרוע היא חתיכת בשר המונחת בקערת ליל הסדר, לזכר קורבן פסח.

חָדָשׁ!!: כרת וזרוע (פסח) · ראה עוד »

זונה (הלכה)

זונה בהלכה היא אישה האסורה בנישואים לכהן מחמת יחסי מין אסורים שקיימה, או מאחר שנולדה כגויה.

חָדָשׁ!!: כרת וזונה (הלכה) · ראה עוד »

זיהוי מקום המקדש

זיהוי מקום המקדש הוא ענף עיקרי בחקר בית המקדש, העוסק בזיהוי המקום המדויק שבו הוא עמד בתוך הר המוריה, הוא 'הר הבית'.

חָדָשׁ!!: כרת וזיהוי מקום המקדש · ראה עוד »

חמץ

עוגיות וכו' חמץ הוא קמח שנטחן מאחד מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת-שועל ושיפון) שבא במגע עם מים, וכתוצאה מכך תפח.

חָדָשׁ!!: כרת וחמץ · ראה עוד »

חמשת העינויים

חמשת העינויים הם חמישה איסורי תענוגות החלים בתעניות ציבור חמורות.

חָדָשׁ!!: כרת וחמשת העינויים · ראה עוד »

חצי שיעור

בהלכה, חצי שיעור היא אכילת מאכל האסור לאכילה בכמות הפחותה מהשיעור הדרוש לחיוב, לדוגמה אכילה של פחות מכזית חזיר.

חָדָשׁ!!: כרת וחצי שיעור · ראה עוד »

חטא

בדת, חטא הוא הפרה של נורמה מוסרית, לרוב חוק אלוהי, שנקבעה על ידי ישות עליונה.

חָדָשׁ!!: כרת וחטא · ראה עוד »

חזקת שור המועד

שור שנגח בעל חיים אחר שלוש פעמים (מעצמו - ללא שהתגרו בו) הוא 'מוחזק' כנגחן, ודינו שור מועד חזקה בעקבות מקרים היא אחד ממיני החזקות ההלכתיות.

חָדָשׁ!!: כרת וחזקת שור המועד · ראה עוד »

חזקה (הלכה)

חֲזָקָה היא סוג של כלל הלכתי המתבסס על הנחת סבירות, בין אם בנוגע לעולם הטבע ובין אם בנוגע לנפש האדם, כדי להכריע מצבי ספק.

חָדָשׁ!!: כרת וחזקה (הלכה) · ראה עוד »

חילול שבת

בהלכות שבת, חילול שבת הוא מושג שפירושו אי-שמירה על איסורי שבת - ל"ט אבות מלאכה ותולדותיהן, וכן איסורי שבות.

חָדָשׁ!!: כרת וחילול שבת · ראה עוד »

חידוש הסמיכה

ביהדות, המונח חידוש הסמיכה מכוון למאמץ לחדש את המסורת הקדומה של שלשלת סמיכת החכמים מדור לדור.

חָדָשׁ!!: כרת וחידוש הסמיכה · ראה עוד »

בן פקועה

בהלכה היהודית, בן פקועה הוא עובר שהוצא מבטן הבהמה לאחר שחיטתה.

חָדָשׁ!!: כרת ובן פקועה · ראה עוד »

בניין אב

בניין אב (מכונה לעיתים גם במה מצינו, הצד השווה או (ב)מה הצד, בהתאם לעניין ולאופן היישום) היא מהמידות שהתורה נדרשת בהן ומהווה כלל היסק יסודי בספרות חז"ל בהלכה.

חָדָשׁ!!: כרת ובניין אב · ראה עוד »

ברכת השם

ברכת השם היא מצוות לא תעשה מהתורה על גידוף ה'.

חָדָשׁ!!: כרת וברכת השם · ראה עוד »

ברית מילה

ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.

חָדָשׁ!!: כרת וברית מילה · ראה עוד »

ברית שלום (טקס)

ברית שלום, הידועה גם כ"ברית בלי מילה", "ברית מילים", "ברית חיים", "ברית תיקון", "ברית בן" ו"ברית חלופית", היא טקס מתן שם לתינוקות יהודים (ממין זכר) שאינו כולל מילה.

חָדָשׁ!!: כרת וברית שלום (טקס) · ראה עוד »

ברית המילה (אירוע מקראי)

מילת יצחק על ידי אברהם, ספר תורה מרגנסבורג, שנת 1300 לערך. ברית המילה היא סיפור מקראי המופיע בסוף פרשת לך לך שבספר בראשית, במהלכו כרת אברהם ברית עם ה' כאשר חלקו של אברהם בברית הוא מילת כל צאצאיו הזכרים, ואף מילת עבדיו וצאצאי עבדיו.

חָדָשׁ!!: כרת וברית המילה (אירוע מקראי) · ראה עוד »

בועל ארמית

בספרות ההלכה, בועל ארמית הוא יהודי המקיים יחסי מין עם גויה.

חָדָשׁ!!: כרת ובועל ארמית · ראה עוד »

בית דין של מעלה

ביהדות, בית דין של מעלה הוא מושג המייצג את ההתייחסות האלוהית הביקורתית לעניינים שונים ובכלל את הדין בו נידון העולם והאדם בידי שמיים.

חָדָשׁ!!: כרת ובית דין של מעלה · ראה עוד »

ביטול ברוב

בהלכה, ביטול ברוב הוא כלל שמסתעף מדין רוב בהלכה, ואומר שתערובת איסור בהיתר, אנו נפסוק את דין תערובת זו על פי הרוב, כלומר המיעוט שהתערב עם הרוב יתבטל אל הרוב.

חָדָשׁ!!: כרת וביטול ברוב · ראה עוד »

גזרה שווה

בדיון התלמודי ובהלכה, גזרה שווה היא אחת משלש עשרה המידות שהתורה נדרשת בהן לשם פרשנות התורה והסקת הלכות.

חָדָשׁ!!: כרת וגזרה שווה · ראה עוד »

גזירה דרבה

גזירה דרבה היא שמה של גזירה שהתחדשה על ידי האמורא רבה, לפיה תיקנו חז"ל על מצוות בודדות שחיובים מהתורה, שלא לקיימם בשבת, מחשש שמא קיום מצוות אלו יגרור חילול שבת, בכך שיבואו לטלטל את חפצי המצווה ארבע אמות ברשות הרבים ויעברו בכך על איסור מהתורה.

חָדָשׁ!!: כרת וגזירה דרבה · ראה עוד »

גילוי עריות

איור מעשה ידי מרטין ואן מאלה משנת 1905 בעברית מודרנית גילוי עריות הוא קיום יחסי מין בין קרובי משפחה, דהיינו יחסים מיניים בין אב לבתו או בנו, בין אם לבתה או בנה, בין אח לאחות וכדומה.

חָדָשׁ!!: כרת וגילוי עריות · ראה עוד »

דם חטאת

דם חטאת הוא כינוי לדם של קרבן חטאת, שעדיין לא נעשית בו מצוות ההקרבה, ולכן עדיין קדושת הקרבן על הדם, דבר הגורם לסטסוסים שונים, המשפיעים בהלכות פיגול, נותר ועוד.

חָדָשׁ!!: כרת ודם חטאת · ראה עוד »

דם בתולים

דם בתולים הוא דם שיוצא מגופה של בתולה שלא קיימה מעולם יחסי אישות, בעקבות ביתוק קרום הבתולים במהלך יחסי אישות או בדרכים אחרות.

חָדָשׁ!!: כרת ודם בתולים · ראה עוד »

הענישה בהלכה

האמנציפציה. הענישה בהלכה מורכבת מעונשים בידי שמיים ועונשים בידי אדם למי שעברו על חוקי התורה במזיד.

חָדָשׁ!!: כרת והענישה בהלכה · ראה עוד »

העלאה באוב

העלאה באוב או דרישה אל המתים הוא טקס מיסטי, שבו מנסים המשתתפים ליצור קשר עם נשמה של אדם שמת, ולקבל מסר ממנה.

חָדָשׁ!!: כרת והעלאה באוב · ראה עוד »

העולם הבא

ביהדות, העולם הבא (או "עולם האמת") הוא עולם הגמול, בו מתקיימים החיים לאחר המוות.

חָדָשׁ!!: כרת והעולם הבא · ראה עוד »

הר הבית

מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: כרת והר הבית · ראה עוד »

הרחקות הנידה

הרחקות הנידה הן חלק מדיני טהרת המשפחה שבהלכות נידה, המגדירים את ההרחקות שאיש ואישה צריכים לנהוג בהן כל זמן שהאישה נידה.

חָדָשׁ!!: כרת והרחקות הנידה · ראה עוד »

התראה (הלכה)

התראה הוא מונח הלכתי המתאר מצב בו חוטא העומד לבצע עבירה מוזהר על ידי אחרים (יש שטוענים כי אלו העדים) כי הדבר אסור, עליו לחדול ממנו וכי הוא עלול להיענש.

חָדָשׁ!!: כרת והתראה (הלכה) · ראה עוד »

הגבלת כניסה להר הבית

הר הבית וסביבתו במבט מדרום הר הבית שבירושלים הוא מקום קדוש ליהודים ולמוסלמים.

חָדָשׁ!!: כרת והגבלת כניסה להר הבית · ראה עוד »

הומוסקסואליות בהלכה

ההלכה היהודית אוסרת על יחסי מין בין שני גברים, אינה מכירה בנישואים חד מיניים, וכן אוסרת על יחסי מין בין שתי נשים, אם כי ברמה פחותה.

חָדָשׁ!!: כרת והומוסקסואליות בהלכה · ראה עוד »

הומוסקסואליות ודת

יחסה של הדת להומוסקסואליות ולביסקסואליות עבר שינויים רבים לאורך ההיסטוריה.

חָדָשׁ!!: כרת והומוסקסואליות ודת · ראה עוד »

הכנסה לכיפה

בהלכה, הכנסה לכיפה או כפייה לכיפה היא עונש מאסר שתכליתו גרימת מותם של עבריינים ללא הוצאתם להורג.

חָדָשׁ!!: כרת והכנסה לכיפה · ראה עוד »

הכותל המערבי

הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: כרת והכותל המערבי · ראה עוד »

כניסה להר הבית (הלכה)

מבט על הר הבית מכיוון דרום. בלב הרחבה - כיפת הסלע. בדרום הרחבה - מסגד אל-אקצא (הכיפה הכסופה). למרגלות הר הבית, מדרום - הגן הארכאולוגי ירושלים. כניסה להר הבית על פי ההלכה כוללת דינים מיוחדים, סייגים ואיסורים.

חָדָשׁ!!: כרת וכניסה להר הבית (הלכה) · ראה עוד »

כעפעפי שחר

כעפעפי שחר הוא רומן ישראלי שנכתב על ידי הרב והסופר חיים סבתו בשנת 2005.

חָדָשׁ!!: כרת וכעפעפי שחר · ראה עוד »

כריתה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כרת וכריתה · ראה עוד »

כל קבוע כמחצה על מחצה דמי

כל קבוע כמחצה על מחצה דמי הוא עקרון הלכתי בדיני ספקות, המסייג במקרים מסוימים את העיקרון הרגיל בהלכה לפיו הולכים אחרי הרוב.

חָדָשׁ!!: כרת וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי · ראה עוד »

כוונה (יהדות)

כוונה היא מחשבה פנימית של האדם, המניעה אותו לבצע פעולות או מעשים מסוימים.

חָדָשׁ!!: כרת וכוונה (יהדות) · ראה עוד »

ככותבת

ככותבת הגסה או ככותבת הוא אחד משיעורי תורה המגדיר את הכמות המינימלית שאסורה באכילה ביום כיפור, והאוכלה במזיד ביום הכיפורים תוך כדי אכילת פרס ענוש כרת, כמאמר הכתוב ב: "כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ".

חָדָשׁ!!: כרת וככותבת · ראה עוד »

כי אשמרה שבת

כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת הוא פיוט לשבת שחיבר רבי אברהם אבן עזרא במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: כרת וכי אשמרה שבת · ראה עוד »

ידעוני

יִדְּעֹנִי הוא אדם העושה מעשי פולחן, על מנת לגלות את העתידות באופן מיסטי.

חָדָשׁ!!: כרת וידעוני · ראה עוד »

יום הולדת

ממנהגי יום ההולדת: נשיפה על נרות העוגה תוך הבעת משאלה וויקיפדיה. עוגת יום הולדת יום הולדת של אדם הוא היום בשנה שבו התאריך זהה לתאריך הלידה שלו.

חָדָשׁ!!: כרת ויום הולדת · ראה עוד »

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.

חָדָשׁ!!: כרת ויום הכיפורים · ראה עוד »

ייהרג ואל יעבור

ייהרג ובל יעבור הוא דין הנאמר בעניינן של מצוות העומדות על פי ההלכה מעל פיקוח נפש.

חָדָשׁ!!: כרת וייהרג ואל יעבור · ראה עוד »

60 (מספר)

60 (במילים: שישים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 59 ולפני 61.

חָדָשׁ!!: כרת ו60 (מספר) · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/כרת

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »