גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
285 יחסים: מנזר סטודניצה, מנהרת החידקל, מנהרות (ספר של רותו מודן), מסמך, מסגד אום א-נסר, מסגד ח'מיס, מערת תלפיות, מערות לונגמן, מערות לוזית, מעיין אלישע, מצפה ימים, מצבת ישראל, מצבת יחומלך, מקדש אדפו, מרנפתח, מרשה, מרואה, משמרת חזיר, משפחת בית טוביה, משה שוובה, מתחמי הפטרוגליפים באלטאי המונגוליים, מתחם קוטוב, מתחם הקבר והמרכז הסופי של שייח' ספי א-דין, מלקרת, מטבעות החשמונאים, מבצר עתלית, מגדל הרקולס, מדאאן סאלח, מדינת האבו, מוטו, מוזס וילהלם שפירא, מוזיאון בארדו (תוניס), מיסטרס, מילון בן-יהודה, מיילדות במצרים העתיקה, אמנמחת השלישי, אמת המים של סגוביה, אמות המים של קיסריה, אסטלת הרעב, אסטלת כלמו, אפיגרפיה, ארמון ברדק-אה סיאה, ארמית גלילית, ארסינואי הראשונה, ארקדו-קיפריוטית, ארזווה, ארון קבורת תבנת, ארכאולוגיה של ארץ ישראל, ארכיון איי הודו, אשור-אתיל-אילני, ..., אשורבניפל, אתרא קדישא, אלאונוס, אלפבית עברי, אללח', אליהו, אחנתון, אבו תור, אומברית, אוסטרקון, אורקני, אוררטו, אורבייטו, אובליסק אבישם, איסטנופרט, נמטונה, נקבת השילוח, נחמן אביגד, נחל תות, נווה (עיר בסוריה), ניסן בבליקשווילי, סנט'אנטיוכו, ספרות טלוגו, ספריית אשורבניפל, סרצנים, סטונהנג', סהל (מצרים), סיר בישול בעת העתיקה, סילואן, עמק יהושפט, עמונית, עקרון (עיר מקראית), ערב (יישוב עתיק), ערביה (פרובינקיה רומית), עשתרת, עתלית העתיקה, עתיקה, עבר הירדן, עיר דוד, פאפוס, פארק יער שהם, פר-רעמסס, פרנציסקוס קוארסמיוס, פלאוגרפיה, פלשתית, פלינדרס פיטרי, פורום אוגוסטוס, פיניקית, צלב רותוול, צו קנופוס, ציון עוזיה מלך יהודה, קארל ריכרד לפסיוס, קנוסוס, קרן נפתלי, קרב מגידו (המאה ה-15 לפנה"ס), קשת טראיאנוס (בנוונטו), קלאודיאנוס, קטמנדו, קטקומבות, קבר ...יהו אשר על הבית, קבר בני חזיר, קבר ישו, קדר (שבט וממלכה), קהוקיה, קהילת יהודי ערב הסעודית, קהילת יהודי שופרון, קונרד שיק, קורפוס הכתובות של יודיאה-פלשתינה, קורפוס הכתובות הלטיניות, רשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית, רוזטה (עיטור), ריו פלאטנו, שמשי-אדד החמישי, שארל קלרמון-גנו, שער הניצחון של אורנז', שעון השמש הפיניקי, שופרון, שכם, שכם הקדומה, שכונות הבריח, שישק, שילה (יישוב מקראי), שייח' שעלה, ת'כר, תאודור מומזן, תל אבו סלימה, תל ערד, תל רחוב, תל שקמונה, תל שלם, תל זית, תל גזר, תבליט פירקטין, תדמור, תיאור מפעלותיו של אוגוסטוס האלוהי, תירס (דמות מקראית), לאודיקה השלישית, לרו ולרינה, לגיו, לוח גזר, לוחית העופרת מהר עיבל, לוחיות ברכת כהנים, לוגלאושומגל, לווית, לימס פלשתינה, ליאו אריה מאיר, טורנה, טירת שנונסו, זאב בן-חיים, זנוביה, ח'ירבת א-ראעי, חמון, חפציבה (פירושונים), חבש, חומת אדריאנוס, חורבת קסטרא, חורבת חנות, חיים תדמור, חיים חבשוש, בנימין איזק, ברייתא דתחומין, בורובודור, ביקורת נוסח המקרא, בית שערים, בית המקדש, בית הכנסת באנדריאקה, בית הכנסת בסרנדה, בית הכנסת העתיק במצדה, בית הכנסת העתיק בפלובדיב, בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם, ג'רלד לנקסטר הרדינג, ג'וסר, גן פרסי, גסטון מספרו, גרשון גליל, גשור (ממלכה), גלוסקמת מרים ברת ישוע, גבריאל (פירושונים), גבל, גדעון פרסטר, גוש חלב, דרומא, דלפי, דבש, דור שרוכין, דוד (גופן), דיר עלא, המסגד הגדול באשקלון, המדבר הסורי, המונומנטים הבודהיסטיים בסאנצ'י, המוזיאון הארכאולוגי של אדנה, המוזיאון הארכאולוגי הלאומי של קליארי, המוזיאון הרומי-גרמאני, המכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי, הספרייה הלאומית של סין, הספרייה הלאומית של תאילנד, הקטקומבות היהודיות בוונוסה, הר אלדד, הר צין, השרון, הלגיון הראשון איטליקה, הטריוס נפוס, הזמנה לארכיאולוגיה, הגנים הקלאסיים של סוג'ואו, הדד, הורקנוס לבית טוביה, הכתובת מקיר-מואב, הכתובת הפיניקית מאביניון, הכותל המערבי, היסטוריה של נפאל, ואט פהו (לאוס), ואדי רם, ורנר אק, ויה פלמיניה, כאמד א-לוז, כנסיות איבאנובו, כנסיית וזלה, כנסייה ביזנטית ליד כיסופים, כנסייה ביזנטית בנהריה, כס עשתרת, כפר יסיף (יישוב עתיק), כרטוש סולימאן המפואר, כתב כופי, כתב יד קאופמן, כתובת, כתובת מצובה, כתובת אפרודיסיאס, כתובת אשמן מארח, כתובת אזתוד, כתובת אגרגנת, כתובת ענת-אתנה, כתובת עקרון, כתובת רחוב, כתובת תל דן, כתובת לאדריאנוס (ירושלים), כתובת לאודיקה, כתובת חפציבה, כתובת בעלשמם, כתובת בקבוק תל סיראן, כתובת בלעם, כתובת גנג'נאמה, כתובת גול, כתובת הסף מצור, כתובת העמוד המלכותית המואבית, כתובת השילוח, כתובת הליודורוס, כתובת יהואש, כתובות נבחרות בלטינית, כתובות נדר פיניקיות, כתובות נהר אל-כלב, כתובות עמוניות, כתובות פרוטו-סינאיות, כתובות פיניקיות-יווניות מרודוס, כתובות תחום גזר, כתובות חמון, כתובות חורבת תימן, כתובות בדעשתרת, כתובות ואדי אל-הול, כתיון, כלקותקה, כונתילת עג'רוד, כילדריך הראשון, ינועם, יצחק בן-צבי, יצחק ויניקוב, ירושלים בתקופת בית ראשון, יטא, יד אבשלום, יהדות, יהדות עבר הירדן המזרחי, יהדות פלובדיב, יהדות תוניסיה, יהדות חצי האי ערב, יהדות גאורגיה, יוסף. להרחיב מדד (235 יותר) »
מנזר סטודניצה
מנזר סטודניצה (סרבית: Манастир Студеница) הוא אחד המנזרים הגדולים והעשירים של כנסייה האורתודוקסית הסרבית.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ומנזר סטודניצה · ראה עוד »
מנהרת החידקל
מנהרת החידקל (בטורקית: Dicle Tüneli וגם Bırkleyn Mağaraları) הוא כינויה של מערה הנמצאת כ-90 ק"מ לערך מצפון לדיארבקיר בטורקיה, שדרכה זורם יובלו של החידקל ברקילין (Birkleyn Çay).
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ומנהרת החידקל · ראה עוד »
מנהרות (ספר של רותו מודן)
מנהרות הוא רומן גרפי מאת הקומיקסאית הישראלית רותו מודן.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ומנהרות (ספר של רותו מודן) · ראה עוד »
מסמך
מסמכי רישום לידות בקהילה היהודית, ביאליסטוק, 1859 מסמך הוא מצג המתעד עובדות או רעיונות.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ומסמך · ראה עוד »
מסגד אום א-נסר
מסגד אום א-נסר (בערבית: مسجد أمالنصر, בתעתיק מדויק: מסג'ד אם אלנצר) הוא המסגד העתיק ביותר בעיר הפלסטינית בית חאנון שברצועת עזה, הממוקם במרכז העיר.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ומסגד אום א-נסר · ראה עוד »
מסגד ח'מיס
מסגד ח'מיס (בערבית: مسجد الخميس, "מסג'ד אלח'מיס") הוא המסגד הראשון בבחריין שנבנה בתקופת בית אומיה על ידי עומר השני.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ומסגד ח'מיס · ראה עוד »
מערת תלפיות
הבטון שבו נחתמה המערה לאחר גילויה המילים "ישוע בר יוסף" ממערת תלפיות מערת תלפיות היא מערת קבורה שהתגלתה ב-1980 בשכונת תלפיות מזרח בירושלים.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ומערת תלפיות · ראה עוד »
מערות לונגמן
מקדש פֶנְגְשְׂייֵן, הכוך של הבודהה הגדול. שושלת טאנג מערות לוֹנְגְמֶן (סינית: 龍門石窟; פיניין: lóngmén shíkū – מילולית "נקרות שער הדרקון") הן אתר היסטורי השוכן כ-12 קילומטרים דרומית לעיר לוו-יאנג במחוז חנאן שבמרכז הרפובליקה העממית של סין.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ומערות לונגמן · ראה עוד »
מערות לוזית
הכוונה למערות לוזית מערות לוזית הן סדרה של מערות פעמון, השוכנות על גבעה שטוחה בגובה של 210 מטרים מעל פני הים, כקילומטר דרומית-מזרחית ליישוב לוזית שבשפלת יהודה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ומערות לוזית · ראה עוד »
מעיין אלישע
מעיין אלישע (בערבית: عين السلطان, בתעתיק לעברית: עין אלסלטאן) הוא מעיין איתן גדול הנובע מזרחית ובסמוך לתל יריחו.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ומעיין אלישע · ראה עוד »
מצפה ימים
הר מצפה ימים הוא שלוחה דרומית של הר מירון, ועליה אתר ארכאולוגי מקודש פיניקי.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ומצפה ימים · ראה עוד »
מצבת ישראל
מצבת ישראל, המוזיאון המצרי בקהיר מצבת ישראל או אסטלת ישראל (גם: מצבת מרנפתח או אסטלת מרנפתח) הוא כינוי שנתנו ארכאולוגים לאסטלת ניצחון מצרית של פרעה מרנפתח, בנו של רעמסס השני, בשובו מאחד ממסעות הכיבוש שלו בשנת 1208–1209 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ומצבת ישראל · ראה עוד »
מצבת יחומלך
לובר (AO 22368). מצבת יחומלך היא כתובת פיניקית מסביבות 450 לפנה"ס שנמצאה בגבל בסוף ה־Mission de Phénicie.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ומצבת יחומלך · ראה עוד »
מקדש אדפו
מקדש אֶדְפוּ (בערבית: معبد ادفو) הוא מקדש מצרי עתיק, השוכן על הגדה המערבית של הנילוס בעיר אדפו שבמצרים העליונה, כ-100 ק"מ דרומית ללוקסור.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ומקדש אדפו · ראה עוד »
מרנפתח
ארון הקבורה של מרנפתח בעמק המלכים מרנפתח (1274 לפנה"ס לערך – 1203 לפנה"ס) היה הפרעה הרביעי בשושלת ה-19 שבמצרים העתיקה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ומרנפתח · ראה עוד »
מרשה
תל מרשה מָרֵשָׁה (נכתב גם מָרֵאשָׁה) הוא אתר ארכאולוגי בשפלת יהודה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ומרשה · ראה עוד »
מרואה
מרואה (יוונית עתיקה: Μερόη, מרואיטית: Medewi או Bedewi, ערבית: مرواه, مروى) היא עיר עתיקה השוכנת על הגדה המזרחית של הנילוס במרחק 200 קילומטרים צפונית-מזרחית לח'רטום, בירת סודאן.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ומרואה · ראה עוד »
משמרת חזיר
משמרת חֵזִיר (נקראת גם: משמרת ממלח) היא המשמרת ה-17 מבין כ"ד משמרות כהונה ששירתו בבית המקדש בתקופת בית ראשון ונזכרות בתנ"ך (ב).
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ומשמרת חזיר · ראה עוד »
משפחת בית טוביה
1.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ומשפחת בית טוביה · ראה עוד »
משה שוובה
משה (מקס) שְוָבֶּה (נכתב לעיתים שוובה, שוואבה; בגרמנית: Moshe (Max) Schwabe; 20 ביולי 1889, האלה, גרמניה – 11 בספטמבר 1956, תל אביב) פילולוג וחוקר כתובות יווניות ורומיות גרמני-ישראלי.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ומשה שוובה · ראה עוד »
מתחמי הפטרוגליפים באלטאי המונגוליים
מתחמי הפטרוגליפים באלטאי המונגוליים הוא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו שהוכרז בשנת 2011, וכולל שלושה אתרים עיקריים של פטרוגליפים בחלק המונגולי של הרי אלטאי.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ומתחמי הפטרוגליפים באלטאי המונגוליים · ראה עוד »
מתחם קוטוב
מתחם קוטוב (הינדי: कुतुब परिसर), הנקרא גם קוטאב, הוא ריכוז של מונומנטים ומבנים השוכן בדלהי שבהודו.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ומתחם קוטוב · ראה עוד »
מתחם הקבר והמרכז הסופי של שייח' ספי א-דין
חצר המתחם מתחם הקבר והמרכז הסופי של שייח' ספי א-דין (פרסית: مجموعه آرامگاه و خانقاه شیخ صفی الدین) הוא קברו של השייח' ספי א-דין ארדבילי, שליט האימפריה הספווית, הנמצא בעיר ארדביל שבאיראן.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ומתחם הקבר והמרכז הסופי של שייח' ספי א-דין · ראה עוד »
מלקרת
260x260 פיקסליםמֶלְקַרְת (באלפבית פיניקי: 𐤌𐤋𐤒𐤓𐤕) היה האל הראשי של העיר הכנענית־פיניקית צור.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ומלקרת · ראה עוד »
מטבעות החשמונאים
מטבע מימי המלך אלכסנדר ינאי מטבעות החשמונאים הם מטבעות שהוטבעו בתקופת ממלכת החשמונאים במסגרת שלטונם הריבוני בארץ ישראל, לראשונה מאז ימי שיבת ציון של תקופת הבית השני.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ומטבעות החשמונאים · ראה עוד »
מבצר עתלית
מבצר עתלית, הידוע גם בשמו הצלבני קסטלום פרגרינורום (בלטינית: Castellum peregrinorum, מבצר עולי הרגל) או טירת פֶּלֶרֶן (Château Pèlerin), הוא אתר ארכאולוגי ובו מבצר צלבני וכן שרידי יישוב קדומים יותר.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ומבצר עתלית · ראה עוד »
מגדל הרקולס
מגדל הרקולס מדרום-מזרח ופסל המלך בראוגן בתחילת השביל המרוצף המוביל אליו מגדל הרקולס (גליסית וספרדית Torre de Hércules) הוא מגדלור ומונומנט רומי, הניצב בקצהו של חצי אי קטן, כ-2.5 ק"מ מצפון למרכזה של העיר א קורוניה שבגליסיה, ספרד.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ומגדל הרקולס · ראה עוד »
מדאאן סאלח
מדאאן סאלח; קברים חצובים בסלע מַדַאאֶן סַאלֶח (בערבית: مدائن صالح, "עריו של צאלח"), המכונה גם אל-חִגְ'ר (الحِجْر, "המסולע"), הוא אתר ארכאולוגי באזור צפון חג'אז שבצפון-מערבה של ערב הסעודית.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ומדאאן סאלח · ראה עוד »
מדינת האבו
מדינֶת הַאבּוּ (בערבית: معبد مدينة هابو) הוא שמו בערבית של אתר ארכאולוגי בנקרופוליס של תבאי על גדתו המערבית של הנילוס מול לוקסור שבמצרים העליונה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ומדינת האבו · ראה עוד »
מוטו
מוטו הוא ביטוי קצר המתמצת רעיון, שאיפה או דרך־חיים, של יחיד או של קבוצה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ומוטו · ראה עוד »
מוזס וילהלם שפירא
מוזס וילהלם שפירא (1830 – 9 במרץ 1884) היה אספן וסוחר עתיקות שחי ופעל בירושלים העות'מאנית במחצית השנייה של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ומוזס וילהלם שפירא · ראה עוד »
מוזיאון בארדו (תוניס)
המאה ה־3 המוזיאון הלאומי בַּארדוֹ בתוניס, בירת תוניסיה (בערבית: المتحف الوطني بباردو, בצרפתית: Musée national du Bardo), הוא מוזיאון לארכאולוגיה, השני בגודלו בצפון אפריקה לאחר המוזיאון המצרי בקהיר.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ומוזיאון בארדו (תוניס) · ראה עוד »
מיסטרס
מפה פיזית של דרום הפלופונסוס מראה כללי של האתר מיסטרס (יוונית Μυστράς, ובעבר Μυζηθράς) הוא אתר ארכאולוגי בלקוניה בדרום הפלופונסוס שביוון.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ומיסטרס · ראה עוד »
מילון בן-יהודה
מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, הידוע יותר בכינויו מילון בן־יהודה, הוא מילון עברי היסטורי חשוב של השפה העברית.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ומילון בן-יהודה · ראה עוד »
מיילדות במצרים העתיקה
מיילדות במצרים העתיקה היו נשים מבוגרות ומנוסות, שהגישו סיוע פיזי ונפשי ליולדות במהלך כל שלבי הלידה וטיפול ראשוני לרך הנולד, תוך שימוש בשיטות רפואיות ובאמצעים מאגיים; הן זכו לכבוד והערכה בקרב המשפחה והחברה המצרית, ולתמורה חומרית עבור מלאכתן.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ומיילדות במצרים העתיקה · ראה עוד »
אמנמחת השלישי
אמנמחת השלישי היה מלך מצרים מהשושלת ה-12, ששלט בשנים 1798-1843 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ואמנמחת השלישי · ראה עוד »
אמת המים של סגוביה
מראה האמה בכיכר הארטילריה מאה ה-19 מקטע האמה המרכזי בכיכר שהוסבה למדרחוב אמת המים של סגוביה (בספרדית Acueducto de Segovia) היא אחד המונומנטים הרומאים השמורים היטב בחצי האי האיברי, והיא סמלה ואתרה החשוב ביותר של העיר סגוביה, ספרד.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ואמת המים של סגוביה · ראה עוד »
אמות המים של קיסריה
אמת המים לקיסריה אמת המים לקיסריה בחוף קיסריה אמות המים של קיסריה היא מערכת של אמות מים שהובילה מים לעיר קיסריה בעת העתיקה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ואמות המים של קיסריה · ראה עוד »
אסטלת הרעב
אסטלת הרעב אסטלת הרעב היא כתובת הירוגליפית בכתב חרטומים השוכנת באי סהל על הנילוס מדרום לעיר אסואן במצרים העליונה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ואסטלת הרעב · ראה עוד »
אסטלת כלמו
אסטלת כלמו אַסְטֶלַת כִּלַמֻוַ (בכתיב מלא: כּילַמוּוַה, Kilamuwa) היא אסטלה חקוקה כתובת פיניקית מהמחצית המאה ה-9 לפנה"ס, שהציב כִּלַמֻוַ, מלך ממלכת שַמאַל.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ואסטלת כלמו · ראה עוד »
אפיגרפיה
כתובת נקבת השילוח וואדי ראם (ירדן) אֶפִּיגְרַפְיָה (ביוונית: επιγραφή, "כתובת") הוא ענף במדע הארכאולוגיה העוסק במיון ובחקר של כתובות ותחריטי סימנים ואותיות על גבי אבן, מתכת, חרס וחומרים דומים.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ואפיגרפיה · ראה עוד »
ארמון ברדק-אה סיאה
ארמון ברדק-אה סיאה (בפרסית: کاخ بردک سیاه, נהגה: בַּרְדָקֶ-י סִיאָה) הוא שמו של אתר בו שוכן ארמון עתיק, מתקופת השושלת האחמנית - פרסית.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וארמון ברדק-אה סיאה · ראה עוד »
ארמית גלילית
ארמית גלילית הוא השם הרווח במחקר לניב של הלשון הארמית שדובר בארץ ישראל, בעיקר על ידי יהודים ובעיקר בגליל.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וארמית גלילית · ראה עוד »
ארסינואי הראשונה
ארסינואי (ארסינואה) הראשונה (ביוונית: Αρσινόη; 305 לפנה"ס – לאחר שנת 248 לפנה"ס) הייתה נסיכה ממוצא מוקדוני ותסלי, בתו של ליסימכוס מלך תראקיה ואשתו של המלך תלמי השני מבית תלמי.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וארסינואי הראשונה · ראה עוד »
ארקדו-קיפריוטית
ארְקדוֹ-קִיפְּרִיוֹטִית הוא כינוי מודרני לניב יווני עתיק שדובר באזור ארקאדיה וקפריסין, בין המאה ה-7 וה-4 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וארקדו-קיפריוטית · ראה עוד »
ארזווה
מפה של אנטוליה החתית. חלק מהמקומות משוערים. ארזוה מופיעה במערב אנטוליה מיקניה בסגול אַרזָוָה הייתה ישות מדינית וממלכה בדרום מערב אנטוליה שהתקיימה באלף ה-2 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וארזווה · ראה עוד »
ארון קבורת תבנת
ארון קבורת תבנת ארון קבורת תבנת הוא ארון הקבורה של המלך הפיניקי תַּבּנִת מצידון, אביו של המלך אשמונעזר השני.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וארון קבורת תבנת · ראה עוד »
ארכאולוגיה של ארץ ישראל
ארכאולוגיה של ארץ ישראל הוא תחום מיוחד ומתמחה במדע הארכאולוגיה המתמקד בחקר, ניתוח ותיעוד של ממצאים ומידע הנאסף בחפירות ארכאולוגיות באזור הידוע כארץ ישראל או ארץ הקודש במטרה להבין את מקורות התרבויות והחברות האנושיות שהתקיימו באזור זה בעת העתיקה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וארכאולוגיה של ארץ ישראל · ראה עוד »
ארכיון איי הודו
הארכיון הכללי של איי הודו (בספרדית: El Archivo General de Indias, "אל אַרצִ'יווֹ חֶנֶרַל דֶה אִינְדִיַאס") הוא מאגר מסמכים השוכן בקאסה לונחה דה מרצ'דרס, רובע המסחר העתיק של סביליה, ומכיל מסמכים יקרי ערך שבהם מתוארת ההיסטוריה של האימפריה הספרדית באמריקה ובפיליפינים.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וארכיון איי הודו · ראה עוד »
אשור-אתיל-אילני
אשור-אתיל-אילני (באשורית: Aššur-etil-ilāni – 'אשור (הוא) אדון האלים') היה אחד ממלכי אשור האחרונים.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ואשור-אתיל-אילני · ראה עוד »
אשורבניפל
כוהן עליון תבליט המתאר את כיבוש שושן בירת עילם בידי אשורבניפל מלך אשור ב-647 לפנה"ס. החיילים האשורים מפילים את החומות ומוציאים ממנה שלל מות סארדאנאפאלוס (אשורבניפל), ציור מאת אז'ן דלקרואה אשורבניפל (באשורית: Aššur-bani-apli – 'אשור הביא עוד בן/יורש'; 685–631 לפנה"ס, יש חוקרים הטוענים שמלך עד שנת 627 לפנה"ס), היה מלך האימפריה האשורית החדשה, בנו ויורשו של המלך אסרחדון, ואחרון מלכי אשור החזקים.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ואשורבניפל · ראה עוד »
אתרא קדישא
אַתְרָא קַדִּישָׁא (בארמית: "מקום קדוש") הוא ארגון חרדי הפועל להגנתם ושימורם של קברי יהודים בישראל ובעולם, מתוך אידאולוגיה הלכתית של כבוד המת.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ואתרא קדישא · ראה עוד »
אלאונוס
אלאונוס או אלאוניוס (Alaunus או Alaunius) היה אל השמש, הבריאות והנבואה במיתולוגיה הקלטית.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ואלאונוס · ראה עוד »
אלפבית עברי
בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ואלפבית עברי · ראה עוד »
אללח'
מפת סוריה באלף השני לפנה"ס תוכנית הארמון משכבה VII פסלו של אד-רימי עם הכתובת המפרטת את קורות חייו. המוזיאון הבריטי אַלַלַח' היא עיר עתיקה ששכנה בעמק אמוק נמצא ליד העיר אנטקיה שבטורקיה ליד מפרץ איסכנדרון.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ואללח' · ראה עוד »
אליהו
אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא (מופיע בספרות היהודית המסורתית גם בשמות אליהו התשבי ואליהו הגלעדי) הוא דמות מקראית, נביא ומחולל ניסים שפעל בממלכת ישראל בתקופת מלכותם של אחאב ואחזיה (המאה ה-9 לפנה"ס) במקרא מתואר אליהו כנביא קנאי המרבה להוכיח את העם על חטאיו.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ואליהו · ראה עוד »
אחנתון
אחנתן ומשפחתו סוגדים לאל אתן אחנתון, שנודע כאמנחותפ הרביעי בראשית מלכותו, היה פרעה של השושלת השמונה-עשרה במצרים.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ואחנתון · ראה עוד »
אבו תור
400x400 פיקסלים ממוזער שכונת אבו תור (בחזית), על רקע העיר העתיקה והר הצופים. אבו תור הערבית אבו תור היהודית אַבּוּ תוֹר (בערבית: أبو ثور או أبو طور; נקראת בערבית גם الثوري - א-ת'אוורי) היא שכונה מעורבת יהודית-ערבית בירושלים, מדרום לעיר העתיקה, כאשר חלקה היהודי של השכונה, הידוע גם בשם גִּבְעַת חֲנַנְיָה, נמצא במערבה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ואבו תור · ראה עוד »
אומברית
אומברית היא שפה איטלית שנכחדה, והייתה בשימוש באזור אומבריה באיטליה העתיקה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ואומברית · ראה עוד »
אוסטרקון
אתונאי אוֹסְטְרָקוֹן (מיוונית: ὄστρακον) הוא שבר של כלי חרס שנמצאה עליו כתובת כלשהי.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ואוסטרקון · ראה עוד »
אורקני
אורקני או איי אורקני (באנגלית: Orkney או Orkney Islands) הם קבוצת איים (ארכיפלג) בצפונה של סקוטלנד, כ-14 ק"מ צפונית לקיית'נס.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ואורקני · ראה עוד »
אוררטו
אוררטו - 860 עד 840 לפנה"ס אוררטו - 820 עד 785 לפנה"ס אוררטו בשיאה - 743 לפנה"ס אוררטו - 735 עד 715 לפנה"ס אוררטו - 680 עד 610 לפנה"ס אוררטו - 610 עד 585 לפנה"ס (צהוב-מדי, אדום-בבל) אוּרָרְטוּ (באכדית: Urarṭu, באוררטית: Biainili, בתנ"ך: ארץ אררט או ממלכת אררט) הייתה ממלכה קדומה שמרכזה סביב ימת ואן בטורקיה, ואשר השתרעה במזרח אנטוליה, צפון מסופוטמיה והקווקז (לימים נודע האזור כולו בשם רמת ארמניה).
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ואוררטו · ראה עוד »
אורבייטו
אורבייטו (באיטלקית: Orvieto) היא עיר בנפת טרני בדרום-מערב מחוז אומבריה באיטליה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ואורבייטו · ראה עוד »
אובליסק אבישם
אובליסק אבישם או אובליסק אבִשמו הוא אובליסק אבן גיר המוקדש למלך הכנעני־פיניקי אבישם מגבל.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ואובליסק אבישם · ראה עוד »
איסטנופרט
חרוז כדורי חלול, הנושא את שמם של רעמסס השני ואיסנופרט. אוסף מוזיאון המטרופוליטן לאמנות איסטנופרט (או איסיס-נופרט, או איסיטנופרט, שמשמעותו במצרית עתיקה "איסיס היפה") הייתה אחת מנשותיו הראשיות של המלך רעמסס השני, ואימו של יורש העצר מרנפתח, שמלך לאחר מותו של רעמסס השני.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ואיסטנופרט · ראה עוד »
נמטונה
נמטונה (Nemetona) היא אלה במיתולוגיה הקלטית. פולחנה היה נפוץ בגאליה ובבריטניה הרומית.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ונמטונה · ראה עוד »
נקבת השילוח
המחשה טופוגרפית של עיר דוד וסביבתה בימי חזקיהו הנקבה בשנת 1900 נִקְבַּת הַשִּׁלֹחַ, הידועה גם כנִקְבַּת חזקיהו, היא מנהרה בירושלים, שדרכה הועברו מי מעיין הגיחון תחת בתי עיר דוד ממזרח למערב, לאורך יותר מחצי קילומטר.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ונקבת השילוח · ראה עוד »
נחמן אביגד
נחמן אביגד (רייס) (Avigad; כ"ה באלול תרס"ה, 25 בספטמבר 1905 – כ"ג בשבט תשנ"ב, 28 בינואר 1992, ירושלים) היה ארכאולוג ישראלי.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ונחמן אביגד · ראה עוד »
נחל תות
מבט כללי על הנחל, מהגשר העובר על הנחל בכביש המוביל לתחנת הכוח חגית בריכת מים בנחל נביעה באזור מטע הזיתים ליד הנחל הנחל זורם בתוך סבך הצמחייה נַחַל תּוּת (שם בערבית: ואדי א-שקאק שמשמעותו הנחל החותך או החוצה) מהווה גבול בין הר הכרמל ורמות מנשה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ונחל תות · ראה עוד »
נווה (עיר בסוריה)
נווה (בערבית: نوى - נַוָא) היא עיר בדרום סוריה, המשתייכת למחוז דרעא.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ונווה (עיר בסוריה) · ראה עוד »
ניסן בבליקשווילי
ניסן יחזקאל בבליקשווילי (בבליקשוילי, באבאליקאשווילי) (7 באפריל 1938 – 10 במאי 1986) היה בלשן יהודי גאורגי, מומחה לשפות שמיות, מתרגם ספרי תנ"ך וספרות עברית לגאורגית.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וניסן בבליקשווילי · ראה עוד »
סנט'אנטיוכו
סנט'אנטיוכו (Sant'Antioco) הוא שמם של אי ושל עיר בנפת קרבוניה איגלסיס, בדרום-מערב סרדיניה שבאיטליה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וסנט'אנטיוכו · ראה עוד »
ספרות טלוגו
סִפרוּת טֶלוּגוּ, או "טלוגו סַאהִיטְיַאם" (בטלוגו: తెలుగు సాహిత్యం) היא יצירה בטלוגו, המדוברת באנדרה פרדש ובטלנגאנה בדרום הודו.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וספרות טלוגו · ראה עוד »
ספריית אשורבניפל
לוח חרס 11 מתוך עלילות גילגמש הספרייה המלכותית של אשורבניפל, הקרויה על שם אשורבניפל, מלכהּ האחרון של האימפריה הנאו-אשורית, היא אוסף של אלפי לוחות ושברי חרס המכילים טקסטים מגוונים בכתב יתדות המתוארכים למאה ה-7 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וספריית אשורבניפל · ראה עוד »
סרצנים
"סָרָצֶנִים" או "סָרָקֶנִים" (ביוונית: Σαρακηνοί, בלטינית: Saraceni) היה הכינוי שנתנו הרומאים העתיקים לכל השבטים "הפראיים" שממזרח לאימפריה שלהם.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וסרצנים · ראה עוד »
סטונהנג'
סטונהנג' (באנגלית: Stonehenge) הוא מונומנט פרהיסטורי השוכן במישור סולסברי שבמחוז וילטשייר באנגליה, כ-8 קילומטרים צפונית לעיר סולסברי.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וסטונהנג' · ראה עוד »
סהל (מצרים)
סֶהֶל (או סהייל) הוא אי מצרי השוכן על שפת הנילוס, 3.2 ק"מ דרום-מערבית לאסואן בדרום מצרים.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וסהל (מצרים) · ראה עוד »
סיר בישול בעת העתיקה
מוזיאון קסטרא, חיפה. סיר בישול הוא כלי קיבול יום-יומי שהיה מיועד להכנת המזון ובישול.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וסיר בישול בעת העתיקה · ראה עוד »
סילואן
כפר סילואן בשלהי המאה ה-19 סילְוָאן (בערבית: سلوان) או כפר השילוח, היא שכונה ערבית עם מיעוט יהודי במזרח ירושלים, על שלוחה היורדת מהר הזיתים דרומה, ומשני צדי נחל קדרון בסמיכות לאזור שמכונה "האגן הקדוש".
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וסילואן · ראה עוד »
עמק יהושפט
עמק יהושפט בסוף המאה ה-19. מימין לשמאל: קבר זכריה, קבר בני חזיר, יד אבשלום. עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט הוא עמק קטן בירושלים בין הר הזיתים לעיר דוד שנוצר כתוצאה ממפגש בין שני יובלים של נחל קדרון.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ועמק יהושפט · ראה עוד »
עמונית
עמונית היא ניב כנעני נכחד אשר דובר על ידי בני עמון.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ועמונית · ראה עוד »
עקרון (עיר מקראית)
קערת שתייה מהמאה ה-12 לפנה"ס מתל מקנה עֶקְרוֹן הייתה עיר קדומה בארץ ישראל שיושבה לראשונה על ידי הכנענים בתקופת הברונזה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ועקרון (עיר מקראית) · ראה עוד »
ערב (יישוב עתיק)
ערב הייתה עיר יהודית בתקופת בית שני המשנה והתלמוד, לפני הכיבוש הערבי הייתה במקום אוכלוסייה נוצרית.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וערב (יישוב עתיק) · ראה עוד »
ערביה (פרובינקיה רומית)
הפרובינקיות הרומיות-ערביה מודגשת פרובינקיה ערביה הוא השם שניתן לשטח שהיה בעבר הממלכה הנבטית, לאחר סיפוחה לאימפריה הרומית בשנת 106 לספירה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וערביה (פרובינקיה רומית) · ראה עוד »
עשתרת
עַשְׁתָּרְתּ (באוגריתית: 𐎓𐎘𐎚𐎗𐎚 – עתֿתרת, בפיניקית: 𐤏𐤔𐤕𐤓𐤕 – עשתרת) הידועה בניקוד המקרא כעַשְׁתֹּרֶת, ומכונה גם מלכת השמים (בפיניקית: 𐤌𐤋𐤊𐤕) היא אלה חשובה במיתולוגיה הכנענית והפיניקית, שאומצה גם בתרבויות שכנות.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ועשתרת · ראה עוד »
עתלית העתיקה
אזור היישוב עתלית היה מיושב תקופה ארוכה ביישובים משמעותיים, מהתקופה הפרהיסטורית, דרך תקופת הברזל עד התקופה הצלבנית.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ועתלית העתיקה · ראה עוד »
עתיקה
לוח גזר (העתק המוצג במוזיאון ישראל) - דוגמה לעתיקה עתיקה היא חפץ מתקופת העת העתיקה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ועתיקה · ראה עוד »
עבר הירדן
תצלום לוויין של ארץ ישראל, כולל עבר הירדן נחלות שבטי ישראל. נחלותיהם של חצי שבט המנשה, שבט גד ושבט ראובן נטועות בעבר הירדן המזרחי ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה משתרעת משני עברי נהר הירדן עבר הירדן או עבר הירדן המזרחי הוא חלקה של ארץ ישראל המקראית הנמצא ממזרח לנהר הירדן.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ועבר הירדן · ראה עוד »
עיר דוד
עיר דוד, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני מפת עיר דוד על תצלום אווירי ממוזער עיר דוד היא אתר ארכאולוגי שבו שכנה ירושלים הקדומה החל מראשית ימיה, בתקופת הברונזה התיכונה, ועד אמצע ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ועיר דוד · ראה עוד »
פאפוס
פאפוס (ביוונית: Πάφος; בטורקית: Baf ובעבר: بافا) היא עיר חוף בחלק הדרום-מערבי של קפריסין ובירת מחוז פאפוס.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ופאפוס · ראה עוד »
פארק יער שהם
מפת הפארק מרפסת התצפית בראשה של גבעת ה"ספלולים והמדוכות" חלק מהפסיפס ב"כנסיית בקכוס הקדוש" פארק יער שהם הוא פארק השוכן מזרחית ליישוב שוהם, בין כביש 444 ממערב לכביש 6 ממזרח, ובין אזור תעשייה "ברקת" מצפון לנחל בית עריף מדרום.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ופארק יער שהם · ראה עוד »
פר-רעמסס
מפה של מצרים התחתונה. טאניס צפונית לאווריס שעל חורבותיה ולצידה נבנתה פר-רעמסס פר-רעמסס או פי-רעמסס (במצרית עתיקה: Per-Ra-mes(i)-su, "הבית של רעמסס") הייתה עיר בירה חדשה שנבנתה על ידי המלך רעמסס השני מהשושלת ה-19 (מלך בין השנים 1213-1279 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ופר-רעמסס · ראה עוד »
פרנציסקוס קוארסמיוס
קוארסמיוס; "מפה חדשה של הארץ המובטחת", 1639 פרנציסקוס קוארסמיוס (בלטינית: Franciscus Quaresmius, באיטלקית: Francesco Quaresmio; לודי, לומברדיה, איטליה, 4 באפריל 1583 – מילאנו, איטליה, 25 באוקטובר 1650 (1656?)) היה מלומד פרנציסקני, משפטן והיסטוריון, שמילא תפקידים בכירים במסדרו ובשליחויות הכס הקדוש במזרח ונודע בחיבורו על ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ופרנציסקוס קוארסמיוס · ראה עוד »
פלאוגרפיה
פָּלֵאוֹגְרַפְיָה (מיוונית: γράφειν παλαιός, 'גרפין פלאוס': גרפין - לכתוב, פלאוס - עתיק) היא ענף מחקר העוסק בחקר הכתב והתפתחותו הגרפית.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ופלאוגרפיה · ראה עוד »
פלשתית
תפוצת השפה הפלישתית, בכחול תפוצת השפה, בתכלת אזור השפעה. השפה הפלִשתית היא שפה נכחדת ששימשה את הפלשתים.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ופלשתית · ראה עוד »
פלינדרס פיטרי
פרופסור סר ויליאם מתיו פלינדרס פיטרי (באנגלית: Sir William Matthew Flinders Petrie; 3 ביוני 1853 – 28 ביולי 1942) היה אגיפטולוג אנגלי, חבר בחברה המלכותית וחלוץ המתודולוגיה של הארכאולוגיה השיטתית המודרנית.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ופלינדרס פיטרי · ראה עוד »
פורום אוגוסטוס
שחזור מודרני של פורום אוגוסטוס ובמרכזו מקדש מארס הלוחם פורום אוגוסטוס (בלטינית: Forvm Avgvsti) הוא פורום אשר נבנה על ידי הקיסר אוגוסטוס בראשית תקופת הפרינקיפט של רומא העתיקה ושימש בשיאו כמבנה מרכזי בחיים הציבוריים של העיר.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ופורום אוגוסטוס · ראה עוד »
פיניקית
פיניקית היא שם כולל למשפחת ניבים כנעניים שדוברו במהלך האלף ה־1 לפנה"ס לאורך אזורי החוף הצפוני של כנען, מארוד שבצפון ועד יפו ודור שבדרום, ובייחוד בערים צור, צידון וגבל, כמו גם באזורים מסוימים בקפריסין ובאנטוליה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ופיניקית · ראה עוד »
צלב רותוול
צלב רוּתְוֶול (באנגלית: Ruthwell Cross) הוא הצלב הגבוה הגדול ביותר שנוצר באנגליה במהלך התקופה האנגלו-סקסונית ושרד עד ימינו.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וצלב רותוול · ראה עוד »
צו קנופוס
צו קנופוס היא כתובת דו-לשונית שנכתבה בשפה המצרית העתיקה וביוונית, על גבי אסטלה מצרית עתיקה, הכתובה בשלושה סוגי כתב: כתב חרטומים, כתב דמוטי וכתב יווני.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וצו קנופוס · ראה עוד »
ציון עוזיה מלך יהודה
הכתובת הארמית ציוּן עוזיה מלך יהודה הוא הכינוי שניתן לכתובת בשפה הארמית משלהי ימי הבית השני (המאה ה-1), המציינת את המקום אליו הוזזו עצמות עוזיהו מלך יהודה מקבורתו הראשונית, לקבורה משנית.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וציון עוזיה מלך יהודה · ראה עוד »
קארל ריכרד לפסיוס
הפירמידה הגדולה ב-15 אוקטובר 1842 קארל ריכרד לפסיוס (בגרמנית: Karl Richard Lepsius; 23 בדצמבר 1810 – 10 ביולי 1884) היה אגיפטולוג פרוסי ובלשן מחלוצי מדע האגיפטולוגיה בגרמניה והארכאולוגיה המודרנית.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וקארל ריכרד לפסיוס · ראה עוד »
קנוסוס
הארמון המינואי בקנוסוס קנוסוס (ביוונית: Κνωσός), הידוע גם כארמון קנוסוס, הוא האתר הארכאולוגי הגדול ביותר מתקופת הברונזה בכרתים.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וקנוסוס · ראה עוד »
קרן נפתלי
קֶרֶן נַפְתָּלִי הוא הר בגובה של 510 מטרים מעל פני הים, השוכן בהרי נפתלי שבגליל העליון המזרחי, בין בקעת קדש מצפון ובקעת יחמור מדרום.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וקרן נפתלי · ראה עוד »
קרב מגידו (המאה ה-15 לפנה"ס)
קרב מגידו הוא קרב שנערך במאה ה-15 לפנה"ס בין תחותמס השלישי פרעה מצרים וברית של ערי-מדינה כנעניות בלבנט בראשות מלך קדש, אשר שכנה על גדות נהר האורונטס, ובתמיכת ממלכת מיתני.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וקרב מגידו (המאה ה-15 לפנה"ס) · ראה עוד »
קשת טראיאנוס (בנוונטו)
Institutio Alimentaria – תוכנית הסעד לילדים נצרכים שביסוסהּ מיוחס לטראיאנוס; האלימנטה מסומלת בככרות הלחם שבמרכז התיאור האלים מקבלים את פניו של טראיאנוס; תבליט סמוך לכתובת ההקדשה במרומי הקשת Piranesi, אמצע המאה ה-18 קשת טראיאנוס (באיטלקית: Arco di Traiano di Benevento) היא שער ניצחון בעיר בנוונטו בקמפניה, איטליה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וקשת טראיאנוס (בנוונטו) · ראה עוד »
קלאודיאנוס
קלאודיוס קְלָאוּדִיאָנוּס (בלטינית: Claudius Claudianus) (בערך 370 – כנראה 403 או 404) היה משורר החצר של הקיסר הונוריוס והמגיסטר מיליטום פלביוס סטיליקו.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וקלאודיאנוס · ראה עוד »
קטמנדו
קטמנדו (בנווארית: यें देय् - יֶן דֵיי) היא בירת נפאל והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וקטמנדו · ראה עוד »
קטקומבות
"הקטקומבות של נאפולי" מתוך מדריך נסיעות לדרום אירופה, 1877 כומר מוביל מבקרים בקטקומבות בויה אפיה קטקומבות הן מערכות קבורה תת-קרקעיות, המסודרות בפרוזדורים ואולמות אשר בקירותיהן חצובים קברים שבתוכם מצויים מצבורים של עצמות אדם.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וקטקומבות · ראה עוד »
קבר ...יהו אשר על הבית
תעתיק הכתובת לעברית מודרנית, על פי פרופ' נחמן אביגד מפתח כתב עברי קדום לפענוח הכתובת קבר...יהו אשר על הבית הוא שמה הנוכחי של מערת קבורה מסוף ימי בית ראשון כשעליה כתובת בכתב עברי עתיק.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וקבר ...יהו אשר על הבית · ראה עוד »
קבר בני חזיר
קבר בני חֵזיר הוא מערת קבורה בנחל קדרון שבירושלים.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וקבר בני חזיר · ראה עוד »
קבר ישו
קבר ישו או קבר ישוע הוא המקום בו על פי האמונה הנוצרית נקבר ישו, הדמות המרכזית בתאולוגיה הנוצרית.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וקבר ישו · ראה עוד »
קדר (שבט וממלכה)
מפת גרעין השליטה של ממלכת קדר ואזורי הפעילות והנוכחות שלה בשיא כוחה במאה ה-5 לפנה"ס קֵדָר היה שבט ערבי עתיק ששכן בצפון חצי האי ערב ובמדבר הסורי.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וקדר (שבט וממלכה) · ראה עוד »
קהוקיה
קהוקיה (אנגלית: Cahokia) הוא אתר שבו שוכנת עיר אינדיאנית עתיקה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וקהוקיה · ראה עוד »
קהילת יהודי ערב הסעודית
כיוון.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וקהילת יהודי ערב הסעודית · ראה עוד »
קהילת יהודי שופרון
בית הכנסת בשופרון בעבר, ובית הכנסת האטום כיום קהילת יהודי שופרון נמצאת בעיר שׁוֹפְּרוֹן (הונגרית: Sopron; בגרמנית: Ödenburg, אֶדֶנְבּוּרְג) במחוז גיור-מושון-שופרון, שבהונגריה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וקהילת יהודי שופרון · ראה עוד »
קונרד שיק
קוֹנְרָד שִׁיק (בגרמנית: Conrad Schick; 27 בינואר 1822 – 23 בדצמבר 1901) היה אדריכל, ארכאולוג, קרטוגרף, חוקר ארץ ישראל ומיסיונר פרוטסטנטי גרמני שחי ופעל בירושלים במחצית השנייה של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וקונרד שיק · ראה עוד »
קורפוס הכתובות של יודיאה-פלשתינה
קורפוס הכתובות של יודיאה-פלשתינה (בלטינית: Corpus Inscriptionum Iudaeae Palaestinae, מקוצר כ-CIIP) הוא פרויקט בינלאומי שמטרתו לתעד את כל הכתובות העתיקות שהתגלו בשטח ישראל המתוארכות בין המאה הרביעית לפני הספירה ועד למאה השביעית לספירה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וקורפוס הכתובות של יודיאה-פלשתינה · ראה עוד »
קורפוס הכתובות הלטיניות
כתובת של הלגיון העשירי פרטנסיס שהתגלתה בירושלים, מסומנת: CIL III 6641.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וקורפוס הכתובות הלטיניות · ראה עוד »
רשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית
במזרח התיכון נמצאו ממצאים ארכאולוגיים רבים הנוגעים למתואר בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית · ראה עוד »
רוזטה (עיטור)
''ספר הקישוט'' של מאייר רוזטה היא עיטור פרח עגול ומסוגנן.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ורוזטה (עיטור) · ראה עוד »
ריו פלאטנו
שמורת הביוספרה ריו פלאטנו (אנגלית: Río Plátano Biosphere Reserve) נמצאת במחוז לה מוסקיטיה שבהונדורס, על חוף הים הקריבי.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וריו פלאטנו · ראה עוד »
שמשי-אדד החמישי
שמשי-אדד החמישי היה מלך האימפריה האשורית החדשה בין השנים 824–811 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ושמשי-אדד החמישי · ראה עוד »
שארל קלרמון-גנו
שָארל סימון קְלֶרְמוֹן-גָנוֹ (בצרפתית: Charles Simon Clermont-Ganneau; 19 בפברואר 1846 - 15 בפברואר 1923) היה דיפלומט, מזרחן וארכאולוג צרפתי.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ושארל קלרמון-גנו · ראה עוד »
שער הניצחון של אורנז'
שער הניצחון של אורנז' (צרפתית: Arc de triomphe d'Orange) הוא שער ניצחון של העיירה אורנז' הנמצאת בדרום-מזרח צרפת.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ושער הניצחון של אורנז' · ראה עוד »
שעון השמש הפיניקי
שעון השמש הפיניקי הוא שעון שמש קעור בן 2,000 שנה שהתגלה בחמון.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ושעון השמש הפיניקי · ראה עוד »
שופרון
ארון הקודש בבית הכנסת העתיק בשופרון אשר הוקם בראשית המאה ה-14 שׁוֹפְּרוֹן (בהונגרית: Sopron; בגרמנית: Ödenburg, אֶדֶנְבּוּרְג) היא עיר במחוז גיור-מושון-שופרון, הונגריה, בת כ-63,000 תושבים (נכון ל-2021), השוכנת ליד הגבול עם אוסטריה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ושופרון · ראה עוד »
שכם
העיר שְׁכֶם (– נַ֫אבְּלֶס או נַ֫אבְּלֻס) היא בירת נפת שכם של הרשות הפלסטינית.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ושכם · ראה עוד »
שכם הקדומה
שכם הקדומה או שכם העתיקה היא עיר קדומה, שראשיתה בתקופה הכלכוליתית, ויישובה הרציף נקטע בהחלפתה בעיר הרומאית הסמוכה נאפוליס, שזוהתה עמה בהמשך.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ושכם הקדומה · ראה עוד »
שכונות הבריח
מפת שכונות ירושלים שכונות הבריח הן ארבע השכונות היהודיות שכונו כך בעת הקמתן, בשל תפקידן - "נעילת" הר הצופים לשטח מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ושכונות הבריח · ראה עוד »
שישק
שישק היה מלך מצרים הנזכר במקרא שלוש פעמים, ומזוהה בידי חוקרים רבים עם המלך המצרי שושנק הראשון.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ושישק · ראה עוד »
שילה (יישוב מקראי)
שילה העתיקה - המקום המשוער של משכן שילה שרידים ארכיאולוגים באתר במקרא, שילֹה הייתה עיר ישראלית בנחלת שבט אפרים בדרום השומרון בתקופה שבין התנחלות השבטים בארץ כנען לבין הקמת ממלכת ישראל המאוחדת.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ושילה (יישוב מקראי) · ראה עוד »
שייח' שעלה
שֵׁיח' שֻׁעְלֵה היא כיפה הסמוכה לכפר א-נאקורה שבשומרון.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ושייח' שעלה · ראה עוד »
ת'כר
חלק מתאור הקרב בין המצרים הפלשתים והת'כר מהתבליט של רעמסס השלישי במדינת האבו. הת'כר הם בעלי הקסדה הכוללת רצועת נוצות סביב הראש התֶ'כֱּר או סִיקוּלוּ (וגם סכל) היו אחד מעמי גויי הים.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ות'כר · ראה עוד »
תאודור מומזן
כריסטיאן מתיאס תאודור מוֹמזֶן (בגרמנית: Christian Matthias Theodor Mommsen; 30 בנובמבר 1817 – 1 בנובמבר 1903) היה היסטוריון גרמני, אחד מהמשפיעים והחשובים בהיסטוריונים של רומא העתיקה בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ותאודור מומזן · ראה עוד »
תל אבו סלימה
תל אבו סלימה הוא האתר החמישי שחפר הארכאולוג פלינדרס פיטרי בדרום ארץ ישראל בעת מגוריו בירושלים.האתר נמצא בצפון חצי האי סיני, כלומר מחוץ לגבולות ארץ ישראל המנדטורית והוא משתייך למצרים.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ותל אבו סלימה · ראה עוד »
תל ערד
תל ערד - תל המצודות מראה המקדש (הדביר או קודש הקודשים) המזבח בתל המצודות תעלת מים בתל תֵּל עֲרָד הוא אתר ארכאולוגי בנגב המזרחי, כ-8 ק"מ מערבית לעיר ערד.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ותל ערד · ראה עוד »
תל רחוב
הסורג מאבן שיש, עם תבליט מנורת שבעת הקנים, שנמצא בבית הכנסת ביישוב העתיק רחוב, מוצב כיום בסמוך לרפליקת הפסיפס (צולם ב־1975) תל רחוב (תל א־צארם) הוא אתר ארכאולוגי בעמק בית שאן, כ־5 ק"מ מדרום לתל בית שאן מהתקופה הכנענית והתקופה הישראלית.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ותל רחוב · ראה עוד »
תל שקמונה
ארגמונים על רקע התל תל שקמונה במבט מערבה משכונת עין הים תל שִׁקְמוֹנָה (בערבית: תל א-סמכ, בתרגום "תל הדגים") הוא תל קדום השוכן על חוף הים במערב העיר חיפה מול שכונת עין הים, ומדרום לשכונת בת גלים וצמוד לפארק הכט.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ותל שקמונה · ראה עוד »
תל שלם
תל שלם, מבט מהצפון פסל של הקיסר אדריאנוס שנמצא בתל שלם, הפסל מסמל את חגיגת הניצחון על היהודים המורדים ודיכוי מרד בר כוכבא מוצג במוזיאון ישראל ראש ארד של ילד קטן שנמצא בתל שלם ליד הפסל של הקיסר אדריאנוס, ומצביע על כך שהקיסר דורך על ילד יהודי כחלק מהצגת הניצחון ודיכוי מרד בר כוכבא תל שלם הוא תל בעמק בית שאן, כ-2 קילומטרים מדרום לקיבוץ טירת צבי.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ותל שלם · ראה עוד »
תל זית
תל זַית (בערבית: תֵל זֵיתַא) הוא תל קטן באזור השפלה, כ-5 ק"מ מצפון-מזרח לקריית גת ומספר קילומטרים ממערב לקיבוץ גלאון בסמוך לכביש מס' 335.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ותל זית · ראה עוד »
תל גזר
ממוזער תל גזר הוא אתר ארכאולוגי וגן לאומי בישראל, השוכן לצד הצומת של דרך הים הקדומה ודרך יפו-ירושלים, בתחום מועצה אזורית גזר, בין לטרון לרמלה, ומזוהה עם העיר הכנענית העתיקה גזר.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ותל גזר · ראה עוד »
תבליט פירקטין
בתבליט אל הסערה, חתושיליש השלישי, אלת השמש חבת ופודוחפה חבת והמשרתת שלה, פודוחפה העתק הכתובת במוזיאון קייסרי תבליט פירקטין הוא תבליט חתי על גבי מצוק סלע, השוכן כ-50 ק"מ דרומית לעיר קייסרי בנפת קייסרי במרכז אנטוליה בטורקיה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ותבליט פירקטין · ראה עוד »
תדמור
תַּדְמוֹר (בערבית: تدمر תַדמֻר; ביוונית Παλμύρα, פלמירה; בארמית: ܬܕܡܘܪ) היא עיר קדומה השוכנת בשטחה של סוריה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ותדמור · ראה עוד »
תיאור מפעלותיו של אוגוסטוס האלוהי
העתק מודרני של הכתובת "תיאור מפעלותיו של אוגוסטוס האלוהי" ברומא (2008) הכתובת "תיאור מפעלותיו של אוגוסטוס האלוהי" שבאניקרה תיאור מפעלותיו של אוגוסטוס האלוהי (בלטינית: Res Gestae Divi Augusti) היא כתובת המיוחסת לאוגוסטוס קיסר ובה דיוקן עצמי ופירוט הישגיו של אוקטביאנוס – לימים הקיסר אוגוסטוס, הפרינקפס הראשון של רומא העתיקה, הכתובה בגוף ראשון.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ותיאור מפעלותיו של אוגוסטוס האלוהי · ראה עוד »
תירס (דמות מקראית)
תִירָס היה בנו השביעי מבין שבעת בניו של יפת בן נח.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ותירס (דמות מקראית) · ראה עוד »
לאודיקה השלישית
לאודיקה השלישית (ביוונית: Λαοδικη, מתה בשנת 191 לפנה"ס לערך) הייתה נסיכה מממלכת פונטוס, ממלכה הלניסיטית באנטוליה ואשתו של אנטיוכוס השלישי שליט הממלכה הסלאוקית.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ולאודיקה השלישית · ראה עוד »
לרו ולרינה
האל לרו (Lero) וזוגתו האלה לרינה (Lerina) הם אלי העיר לרין שבגאליה (כיום בפרובאנס שבצרפת) על פי המיתולוגיה הקלטית.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ולרו ולרינה · ראה עוד »
לגיו
מראה מתל מגידו דרומה לעבר נחל קיני הזורם לרוחב התמונה לפני כלא מגידו שבו נמצא אולם התפילה הנוצרי. שרידי כפר עותנאי אינם נראים בתמונה והם ממוקמים במעלה המדרון שמימין פסיפס שהתגלה בשנת 2006 בחפירות בבית הכלא במגידו לגיו (Legio) הוא אתר ארכאולוגי הנמצא על שלוחה מצפון לנחל קיני, בסמוך לתל מגידו, אשר מזוהה במחקר עם העיירה כפר עותנאי (גם: כפר עותני) הנזכרת רבות במקורות חז"ל כיישוב מרכזי הנמצא בתפר שבין הגליל לשומרון.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ולגיו · ראה עוד »
לוח גזר
צילום לוח גזר המקורי באוסף המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול לוח גזר הוא לוח אבן גיר המתוארך למאה העשירית עד השמינית לפנה"ס, שנמצא בשנת 1908 בתל גזר על ידי הארכאולוג הבריטי רוברט מקאליסטר.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ולוח גזר · ראה עוד »
לוחית העופרת מהר עיבל
לוחית העופרת מהר עיבל היא ממצא ארכאולוגי של לוחית עופרת קטנה, שהתגלה בסינון עפר מחפירה ארכאולוגית בהר עיבל.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ולוחית העופרת מהר עיבל · ראה עוד »
לוחיות ברכת כהנים
לוחיות ברכת כהנים הן שתי לוחיות כסף זעירות שנמצאו גלולות היטב שעליהן נמצא כיתוב בכתב עברי קדום שפוענח ככולל טקסט הדומה מאוד לברכת כהנים.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ולוחיות ברכת כהנים · ראה עוד »
לוגלאושומגל
לוגלאושומגל היה שליט של עיר המדינה השומרית לגש, בתקופה בה נקראה העיר שירפורלה, ותפקדה כמדינת חסות של האימפריה האכדית.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ולוגלאושומגל · ראה עוד »
לווית
Tarhuntassa, שהייתה בירת הממלכה בתקופת שלטונו של מוותליש השני. הכתובת שופכת אור על המלחמות הפנימיות שהתחוללו בתקופה זאת ברחבי האימפריה החתית. לוּוִית היא שפה עתיקה השייכת לשפות האנטוליות שהן חלק ממשפחת השפות ההודו-אירופיות.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ולווית · ראה עוד »
לימס פלשתינה
מצד בוקק שליד עין בוקק וחופו הדרומי של ים המלח מצד חצבה המושג לִימֶס (בלטינית: limes) פירושו "הסְפר הרומי".
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ולימס פלשתינה · ראה עוד »
ליאו אריה מאיר
המוזיאון לאמנות האסלאם על שם ל.א. מאיר בשכונת טלביה בירושלים ליאו אריה מאיר (Leo Ary Mayer; על פי רוב ל"א מאיר, L. A. Mayer; ט"ז בטבת תרנ"ה, 12 בינואר 1895 – כ"ז באדר ב' תשי"ט, 6 באפריל 1959) היה מזרחן וחוקר תולדות האמנות האסלאמית, פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית בירושלים ורקטור האוניברסיטה בשנים 1943–1945.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וליאו אריה מאיר · ראה עוד »
טורנה
טוּרְנֵה (בצרפתית: Tournai; בהולנדית: Doornik) היא עיר בבלגיה, השוכנת 85 ק"מ מדרום-מערב לבריסל על גדות הנהר סכלדה במחוז אֵנוֹ.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וטורנה · ראה עוד »
טירת שנונסו
טירת שנונסו על נהר שר (2017) מגדל מרקה והכניסה לטירת שנונסו טירת שנונסו (צרפתית: Château de Chenonceau), הנמצאת במחוז אנדרה ולואר שבעמק הלואר בצרפת, נבנתה על אתר ליד הנהר שר שבו הייתה בעבר טחנה ישנה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וטירת שנונסו · ראה עוד »
זאב בן-חיים
זאב בן-חיים (28 בדצמבר 1907 - 6 באוגוסט 2013) היה מחשובי הבלשנים העבריים, חתן פרס ישראל, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ולשעבר נשיא האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וזאב בן-חיים · ראה עוד »
זנוביה
מבטה האחרון של המלכה זנוביה על תדמור, ציור מאת הרברט שמאלץ ספטימיה זֶנוֹבּיה (בלטינית: Septimia Zenobia, בארמית: בת זבאי; 240–275 לספירה) הייתה מלכת תדמור.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וזנוביה · ראה עוד »
ח'ירבת א-ראעי
ח'ירבת א-ראעי היא אתר ארכאולוגי הנמצא בשפלת יהודה, כ-3 קילומטרים מצפון מערב לתל לכיש, על גבעה המשקיפה על נחל לכיש.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וח'ירבת א-ראעי · ראה עוד »
חמון
חמון (בפיניקית: 𐤇𐤌𐤍) היתה עיר ישראלית־פיניקית עתיקה בנחלת שבט אשר, מצפון לראש הנקרה/א־נאקורה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וחמון · ראה עוד »
חפציבה (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וחפציבה (פירושונים) · ראה עוד »
חבש
חבש באתיופיה חבש (בגעז: ሐበሻ) הוא חבל ארץ גאוגרפי-היסטורי בצפון-מזרח קרן אפריקה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וחבש · ראה עוד »
חומת אדריאנוס
ואלום, סמוך למוצב מספר 42 מבצר וינדונלדה ליד סטנגייט בית המרחץ בצ'סטרס קטע החומה ליד האוסטידס, הבנויה על וין סיל מוצב 39 ליד סטיל ריג חומת אדריאנוס (בלטינית: Vallum Aelium, וגם Rigore Valli Aeli, "הקו לאורך גבול אדריאנוס"; באנגלית: Hadrian's Wall) היא ביצור אבן ואדמת עשב שנבנה על ידי האימפריה הרומית לאורך האזור דהיום (ממזרח למערב) בטיין אנד ויר, נורת'מברלנד וקאמבריה שתיהן באנגליה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וחומת אדריאנוס · ראה עוד »
חורבת קסטרא
אמפורה מזכוכית, תקופה רומית מאוחרת-ביזנטית, מאות רביעית חמישית לספירה שרידי רצפת פסיפס במבנה מידות באתר תוכנית בתי הבד בקסטרא. צילום שלט בדרך הדורות מתקן ריסוק הזיתים, חורבת קסטרא בדרך הדורות אולם קבורה מס' 16; צילום המוצג במוזיאון קסטרא, צלם: סנדי מנדואה צלמית אפרודיטה מקנידוס נשענת על עמוד, לרגליה אמפורה, מחרס, התקופה הרומית, המאה ה-2–3 שרידי מבנים ליד הכניסה למנהרות הכרמל במבואות הדרומיים של חיפה חורבת קסטרא היא אתר ארכאולוגי של עיר גדולה שהתקיימה מהתקופה הביזנטית מהמאה ה-4 ועד המאה ה-7, ושרידי יישוב קטן יותר שהתקיים בתקופה המוסלמית הקדומה עד שננטש בסוף המאה ה-10.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וחורבת קסטרא · ראה עוד »
חורבת חנות
יער מטע חורבת חנות קטע מרצפת הפסיפס חוּרבַת חָנוֹת (בערבית: ח'רבת אל-ח'אן) היא חורבה במורדות הרי ירושלים לקראת המעבר לשפלת יהודה, כקילומטר ממערב למושב מטע.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וחורבת חנות · ראה עוד »
חיים תדמור
חיים תדמור (18 בנובמבר 1923 – 11 בדצמבר 2005) היה פרופסור ומייסד החוג לאשורולוגיה ולימודי המזרח הקרוב הקדום באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וחיים תדמור · ראה עוד »
חיים חבשוש
דיוקנו של חיים חבשוש (אוחז בידו בגיליון המגיד; תימן, סוף המאה ה-19) ר' חיים חִבְשוּש או חַבְּשוּש (נקרא גם: חיים בן יחיא חבשוש או חיים אִבְּן יחיא חבשוש) (1833–1899, טבת תרנ"ט) היה חרש נחושת במקצועו, וכן היסטוריוגרף בן המאה התשע-עשרה של יהדות תימן.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וחיים חבשוש · ראה עוד »
בנימין איזק
בנימין איזק (נולד ב-10 במאי 1945) הוא פרופסור אמריטוס בחוג ללימודים קלאסיים ומופקד על הקתדרה על שם פרד והלן לסינג להיסטוריה עתיקה באוניברסיטת תל אביב, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חתן פרס ישראל לשנת תשס"ח (2008) בחקר ההיסטוריה הכללית וחבר החברה הפילוסופית האמריקאית.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ובנימין איזק · ראה עוד »
ברייתא דתחומין
ברייתא דתחומין (הברייתא של התחומים) היא ברייתא הנזכרת במקורות חז"ל, אשר מגדירה את גבולותיה ההלכתיים של ארץ ישראל לפי תחום עולי בבל, ואת דיני היישובים היהודיים באזורי הספר של הארץ, לעניין חיוב במצוות התלויות בארץ.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וברייתא דתחומין · ראה עוד »
בורובודור
בורובודור (באינדונזית: Borobudur) הוא מונומנט מהאיאני בודהיסטי מהמאה ה-9, אשר נבנה בשנים 772–851 על ידי ממלכת סאילנדרא הקרויה גם שאילנדרא.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ובורובודור · ראה עוד »
ביקורת נוסח המקרא
דף מעוטר בסוף כתב יד לנינגרד, מחשובי כתבי היד השלמים של נוסח המסורה והעתיק שבהם ביקורת נוסח המקרא (מכונה לעיתים הביקורת הנמוכה, כדי להבדילה מהשיטה ההיסטורית-ביקורתית המכונה גם "הביקורת הגבוהה") היא מדע עזר בחקר המקרא ופרשנותו המתחקה אחר התהוות נוסח המקרא, העתקתו ומסירתו וכן אחר התהליכים שהולידו גרסאות וטקסטים של המקרא במשך הדורות.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וביקורת נוסח המקרא · ראה עוד »
בית שערים
הכניסה למערת הסרקופגים (מערת הארונות) יוונית: "קברו של איידסיוס, ראש מועצת הזקנים, איש אנטיוכיה" מנורה במערכת הקברים, צילום משנת 1954 הכניסה למערת הפרש בית הכנסת חזית מערת הארונות בסמוך לגילויה בשנות ה-50 של המאה ה-20 בית שערים הוא אתר ארכאולוגי הכולל נקרופוליס השוכן בגליל התחתון.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ובית שערים · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ובית המקדש · ראה עוד »
בית הכנסת באנדריאקה
בית הכנסת העתיק באנדריאקה (Andríaca; בטורקית: Andriake; ביוונית עתיקה: Ἀνδριάκη) בחבל ליקיה ההיסטורית, בדרום מערב טורקיה, התקיים בשלהי העת העתיקה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ובית הכנסת באנדריאקה · ראה עוד »
בית הכנסת בסרנדה
בית הכנסת בסרנדה (באלבנית: Sarandë או Saranda) שבדרום-מערב אלבניה התקיים במאות הרביעית והחמישית לספירה, סמוך לחומתה המזרחית של אוֹנכֿסמוֹס (Onchesmos) היוונית, הרומית והביזנטית.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ובית הכנסת בסרנדה · ראה עוד »
בית הכנסת העתיק במצדה
דבר במרץ 1965 בית הכנסת העתיק במצדה הוא אחד מבתי הכנסת מתקופת בית שני בארץ ישראל שנתגלו על ידי חפירות ארכאולוגיות, וששרדו עד היום.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ובית הכנסת העתיק במצדה · ראה עוד »
בית הכנסת העתיק בפלובדיב
רצפת הפסיפס של בית הכנסת העתיק בפיליפופוליס המוצגת במוזיאון הארכאולוגי בפלובדיב בית הכנסת העתיק בפיליפופוליס (פלובדיב) היה בית כנסת שפעל משלהי המאה ה-2 או ראשית המאה ה-3 ועד למאה ה-6 בעיר פיליפופוליס בפרובינקיית תראקיה של האימפריה הרומית ובהמשך של האימפריה הביזנטית (בשטחי בולגריה המודרנית).
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ובית הכנסת העתיק בפלובדיב · ראה עוד »
בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם
חזית בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם (בהולנדית: De Portugees-Israëlietische Synagoge van Amsterdam, בלדינו: La Esnoga de Amsterdam) הוא בית כנסת של קהילת יוצאי ספרד ופורטוגל, שהיגרו להולנד בעקבות רדיפות האינקוויזיציה, וצאצאיהם.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ובית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם · ראה עוד »
ג'רלד לנקסטר הרדינג
ג'רלד ויליאם לנקסטר הרדינג (Gerald William Lankester Harding; 1901, טיינג'ין, סין – 11 בפברואר 1979, לונדון, בריטניה) היה ארכאולוג בריטי.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וג'רלד לנקסטר הרדינג · ראה עוד »
ג'וסר
פירמידת המדרגות בסקארה ג'וסר או צ'וסר היה מלך מצרי במצרים העתיקה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וג'וסר · ראה עוד »
גן פרסי
המסורת והסגנון של גנים פרסיים (פרסית: باغ ایرانی) השפיעה על עיצוב גני נוי בכל העולם.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וגן פרסי · ראה עוד »
גסטון מספרו
גסטון מספרו גסטון קאמי שארל מַסְפֵּרוֹ (בצרפתית: Gaston Camille Charles Maspero; 23 ביוני 1846 – 30 ביוני 1916) היה אגיפטולוג וארכאולוג צרפתי.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וגסטון מספרו · ראה עוד »
גרשון גליל
גרשון גליל הוא פרופסור אמריטוס בחוג לתולדות ישראל ומקרא באוניברסיטת חיפה, ולשעבר ראש המחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וגרשון גליל · ראה עוד »
גשור (ממלכה)
כנרת גְּשׁוּר הייתה ממלכה קטנה ששכנה באזור הגולן הדרומי, לאורך חופהּ המזרחי של הכנרת והגדה הצפונית של נחל הירמוך.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וגשור (ממלכה) · ראה עוד »
גלוסקמת מרים ברת ישוע
חזית הגלוסקמה, הכתובת מתחת לשפה גלוסקמת מרים ברת ישוע היא גלוסקמה מאבן קירטון מעוטרת, עליה נמצאה כתובת בכתב יהודי בשפה ארמית: מרים ברת ישוע בר קיפא כהן ממעזיה מבית אמרי.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וגלוסקמת מרים ברת ישוע · ראה עוד »
גבריאל (פירושונים)
גבריאל הוא שם פרטי שמקורו עברי, הניתן לרוב לבנים, אבל גם לבנות בשתי גרסאות קיימות: "גבּריאל" (השפעה לשונית צרפתית) ו"גבריאלה" (הטיה נקבית של "גבריאל").
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וגבריאל (פירושונים) · ראה עוד »
גבל
גְּבַל (בפיניקית: 𐤂𐤁𐤋) הייתה עיר נמל כנענית־פיניקית מרכזית לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וגבל · ראה עוד »
גדעון פרסטר
גדעון פרסטר (1935 – נובמבר 2020) היה פרופסור במכון לארכאולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וגדעון פרסטר · ראה עוד »
גוש חלב
שרידי בית הכנסת בגוש חלב אבטליון בגוש חלב גוש חלב הייתה העיירה החשובה ביותר בגליל העליון היהודי ובירת המנהל של האזור מימי בית שני, ולאורך תקופת המשנה והתלמוד, ונזכרת רבות במקורות.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וגוש חלב · ראה עוד »
דרומא
דרומא הוא שמו של חבל ארץ היסטורי, הכולל את רכס ההרים והגבעות מדרום לחברון מהמאה ה-2 עד המאה ה-9 – התקופה בין סיום מלחמת בר כוכבא ועד לתום התקופה הביזנטית.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ודרומא · ראה עוד »
דלפי
דֶלְפִי (ביוונית: Δελφοί; במקור נקראה דלפוי) הוא אתר ארכאולוגי ועיר מודרנית ביוון הנמצאת בחלק הדרום-מערבי של הר פארנאסוס בעמק פוקיס.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ודלפי · ראה עוד »
דבש
דבש הוא חומר עתיר סוכר המיוצר ונאגר כמקור מזון על ידי קבוצות מסוימות של דבוראים חברתיים.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ודבש · ראה עוד »
דור שרוכין
פסל למסו שנמצא בחפירה של בוטה (כיום בלובר) דוּר שָׁרוּכִּין (באשורית: Dūr-Šarrukīn או Dūr-Šarrukēn, "מצודת סרגון") היתה עיר הבירה של האימפריה האשורית החדשה, שבנה סרגון השני מלך אשור.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ודור שרוכין · ראה עוד »
דוד (גופן)
גופן "דוד" פרוטה מ-1952 בעיצוב איתמר דוד עם אות "דוד" שקלים חדשים דוד (David) הוא גופן עברי שעוצב על ידי איתמר (איסמר) דוד (בהתייעצות עם משה שפיצר) בשנת 1952 ונמצא בשימוש נרחב בימינו.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ודוד (גופן) · ראה עוד »
דיר עלא
דיר עלא (בערבית: دير علا) היא עיר בממלכת ירדן בבקעת הירדן המזרחית (ע'ור) במחוז בלקא, כ-18 ק"מ צפון-מערבית לבירת המחוז, א-סלט וכ-30 ק"מ מזרחית לשכם.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ודיר עלא · ראה עוד »
המסגד הגדול באשקלון
המסגד הגדול באשקלון (בערבית: الجامع الكبير, "אל-ג'אמע אל-כביר") הוא מבנה גדול באשקלון אשר נבנה בשנת 1300 על ידי הסולטן הממלוכי אל-נאצר מחמד בן קלאוון.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) והמסגד הגדול באשקלון · ראה עוד »
המדבר הסורי
תוכנת "NASA World Wind" נוף במדבר הסורי באזור שבין דיר א-זור לתדמור המדבר הסורי (בערבית: بادية الشام), ידוע גם בשם המדבר הסורי-ערבי, הוא אזור המתאפיין בשילוב של מדבר וערבות המתפרס על שטח של כ-500,000 קמ"ר בצפון חצי האי ערב בשטחה של סוריה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) והמדבר הסורי · ראה עוד »
המונומנטים הבודהיסטיים בסאנצ'י
הסטופה הגדולה במוזיאון הבריטי הקישוטים המעטרים את השער שדרכו עוברים כדי להגיע אל הסטופה הגדולה המונומנטים הבודהיסטיים בסאנצ'י הם קבוצת מבנים בכפר סאנצ'י שבמדינת מאדהיה פרדש, הודו.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) והמונומנטים הבודהיסטיים בסאנצ'י · ראה עוד »
המוזיאון הארכאולוגי של אדנה
סרקופג אכילס עם סצנות ממלחמת טרויה המוזיאון הארכאולוגי של אדנה (בטורקית: Adana Arkeoloji Müzesi) הוא מוזיאון לארכאולוגיה בעיר אדנה בטורקיה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) והמוזיאון הארכאולוגי של אדנה · ראה עוד »
המוזיאון הארכאולוגי הלאומי של קליארי
המוזיאון הארכאולוגי הלאומי של קליארי (באיטלקית: Museo Archeologico Nazionale di Cagliari) בעיר קליארי, בירת סרדיניה, הוא אחד המוזיאונים החשובים באי.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) והמוזיאון הארכאולוגי הלאומי של קליארי · ראה עוד »
המוזיאון הרומי-גרמאני
המוזיאון הרומי-גרמאני (גרמנית Römisch-Germanisches Museum) הוא מוזיאון לארכאולוגיה השוכן במרכזה של העיר קלן בגרמניה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) והמוזיאון הרומי-גרמאני · ראה עוד »
המכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי
המכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי (בעבר- המרכז ללימודי ים באנגלית: The Leon Recanati Institute for Maritime Studies) באוניברסיטת חיפה הוא מכון מחקר בין תחומי ורב תחומי, הכולל חוקרים אשר עיקר התעניינותם המקצועית בחקר עברו של האדם, הקשר בין האדם וסביבתו הימית והחופית בעבר, בהווה ולקראת העתיד.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) והמכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי · ראה עוד »
הספרייה הלאומית של סין
הספרייה הלאומית של סין (בסינית מפושטת: 中国国家图书馆, ובראשי תיבות: NLC) היא ספרייה הנמצאת בבייג'ינג - בירת סין.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) והספרייה הלאומית של סין · ראה עוד »
הספרייה הלאומית של תאילנד
שלט של הספרייה הלאומית של תאילנד הספרייה הלאומית של תאילנד (בתאית: หอสมุดแห่งชาติ) היא ספריית ההפקדה וזכויות היוצרים של תאילנד.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) והספרייה הלאומית של תאילנד · ראה עוד »
הקטקומבות היהודיות בוונוסה
מנורת שבעת הקנים מצוירת על קיר קטקומבה בוונוסה תרשים של מתחם הקטקמובות הקטקומבות היהודיות בוונוסה הן מערכת של קטקומבות שהתגלו בשנת 1853 בגבעה הקרויה "מדלנה" (Maddalena), כשני ק"מ צפונית לעיר וֶנוֹסָה (Venosa) שבנפת פוטנצה, בצפון מחוז בזיליקטה, איטליה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) והקטקומבות היהודיות בוונוסה · ראה עוד »
הר אלדד
הַר אֶלְדָד הוא פסגה שטוחה ברכס הר הנגב, בין נחל עבדת לבין נחל צין.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) והר אלדד · ראה עוד »
הר צין
הר צין הר צין ושדה הבולבוסים בולבוסים תחנת הרכבת הדרומית ביותר שדה הבולבוסים למרגלותיו של הר צין הר צין הוא הר הנמצא בשמורת הר ההר שבנחל צין, כעשרה קילומטרים מדרום-מערב למעלה עקרבים.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) והר צין · ראה עוד »
השרון
מפת השרון מצוק הכורכר בגן לאומי חוף השרון אלון התבור ברחוב זלמן שזר פינת ויצמן בהוד השרון, כיום הוא חלק מכיכר. השרון, המכונה גם מישור החוף התיכון, הוא חבל ארץ בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) והשרון · ראה עוד »
הלגיון הראשון איטליקה
הלגיון הראשון איטליקה (בלטינית: Legio I Italica) היה לגיון הצבא הרומי, אשר הוקם בידי קיסר רומא, נירון בשנת 66, ופעל עד המאה ה-5.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) והלגיון הראשון איטליקה · ראה עוד »
הטריוס נפוס
טיטוס הטריוס נפוס (Titus Haterius Nepos Atinas Probus Publicius Matenianus) היה מושל הפרובינקיה ערביה, ומפקד הלגיון היחיד בפרובינקיה, הלגיון השלישי קירנאיקה משנת 130 לספירה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) והטריוס נפוס · ראה עוד »
הזמנה לארכיאולוגיה
הזמנה לארכיאולוגיה - "פרקים בארכיאולוגיה עיונית" הוא ספרו של פרופסור רוני רייך בהוצאת דביר הוצאה לאור, 1995.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) והזמנה לארכיאולוגיה · ראה עוד »
הגנים הקלאסיים של סוג'ואו
הגנים הקלאסיים של סוג'ואו הם תשעה גני נוי בעיר סוג'ואו שבמחוז ג'יאנגסו שבמזרח סין.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) והגנים הקלאסיים של סוג'ואו · ראה עוד »
הדד
הׇדַד (מוכר גם בשמות הׇדַה, הׇדוּ ורַמׇן, וחַדַד בשפה הארמית הסורית) הוא אל הסער ובכיר האלים בתרבויות הארמיות והאמוריות הקדומות שבצפון הלבנט.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) והדד · ראה עוד »
הורקנוס לבית טוביה
כתב ארמי. הורקנוס לבית טוביה היה בנו הצעיר של יוסף בן טוביה, גובה המסים באזור ארץ ישראל שחי בתקופת בית שני תחת השלטון ההלניסטי.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) והורקנוס לבית טוביה · ראה עוד »
הכתובת מקיר-מואב
הכתובת מקיר-מואב היא כתובת מואבית מקיר מואב ובה מתואר שמישע (ככל הנראה) מלך מואב הקדיש "מבער" לכמוש, האל המואבי.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) והכתובת מקיר-מואב · ראה עוד »
הכתובת הפיניקית מאביניון
הכתובת הפיניקית מאביניון הכתובת הפיניקית מאביניון היא כתובת קבורה פיניקית שנמצאה ברובע אוסט באביניון, צרפת בשנת 1897, על ידי בנאי שחפר תעלה בעומק 2–3 מטרים על גבול נכס.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) והכתובת הפיניקית מאביניון · ראה עוד »
הכותל המערבי
הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) והכותל המערבי · ראה עוד »
היסטוריה של נפאל
ייתכן כי משמעות השם "נפאל" מגיע משפת סנסקריט, מהמילה "ניפאלאיה", שפירושה "לרגלי ההרים", המתייחסת למיקומה של נפאל הממוקמת למרגלות רכס הרי ההימלאיה העצומים.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) והיסטוריה של נפאל · ראה עוד »
ואט פהו (לאוס)
ואט פּהוּ (בלאית: ວັດພູ) הוא מתחם של מקדש קמרי שנחרב, הנמצא בדרום לאוס.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וואט פהו (לאוס) · ראה עוד »
ואדי רם
חתך באזור המוגן של ואדי רם לאחר בליה וסחיפה ואדי רם (ערבית وادي رم) הוא ואדי בדרום ירדן, הארוך ביותר בממלכה ההאשמית, ובו נופי אבן חול וסלעי גרניט.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וואדי רם · ראה עוד »
ורנר אק
פרופ' ורנר אק (בגרמנית: Werner Eck; נולד ב-17 בדצמבר 1939) הוא היסטוריון וחוקר כתובות גרמני.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וורנר אק · ראה עוד »
ויה פלמיניה
מסלול ויה פלמיניה מסומן בסגול, בין שאר הדרכים הרומיות באיטליה ויה פלמיניה (בלטינית: Via Flaminia) היא דרך רומאית עתיקה, אשר הובילה מרומא אל חוף הים האדריאטי.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וויה פלמיניה · ראה עוד »
כאמד א-לוז
כאמד א-לוז. צילום ממזרח לכיוון מערב. ברקע רכס ג'בל בארוכ. מפת בקעת לבנון כָּאמֶד אֶ-לַּוְז (בערבית: كامد اللوز) הוא יישוב בבקאע בלבנון שאוכלוסייתו היא מוסלמית סונית.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכאמד א-לוז · ראה עוד »
כנסיות איבאנובו
הנאוס הכנסיות החצובות בסלע של איבאנובו (בבולגרית: Ивановски скални църкви) הוא מתחם הכולל כנסיות, קפלות ומנזרים החצובים בסלע.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכנסיות איבאנובו · ראה עוד »
כנסיית וזלה
כנסיית וזלה (בצרפתית: Basilique Sainte-Marie-Madeleine de Vézelay), שידועה כיום כבזיליקת מארי-מדליין הקדושה, הייתה מנזר בנדיקטי וקלוניאני בקומונת וזלה שבמחוז יון בבורגון, צרפת.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכנסיית וזלה · ראה עוד »
כנסייה ביזנטית ליד כיסופים
כנסייה מהתקופה הביזנטית ששרידיה נמצאו בשדות קיבוץ כיסופים.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכנסייה ביזנטית ליד כיסופים · ראה עוד »
כנסייה ביזנטית בנהריה
פסיפס של זוג טווסים וביניהם אמפורה, פרט מרצפת הפסיפס שמול האפסיס האמצעי בכנסייה כנסייה מהתקופה הביזנטית היא כנסייה ששרידיה נמצאו בשנת 1964 בשכונת "גבעת כצנלסון" בנהריה ממזרח לכביש 4 ומצפון לכביש 89.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכנסייה ביזנטית בנהריה · ראה עוד »
כס עשתרת
כס עשתרת שנמצא במקדש אשמון שבצידון כסי עשתרת (או כס כרובים) הם כיסאות כרובים שהוקדשו כמִנְחָה, ונמצאו במקדשים פיניקים עתיקים, במיוחד באזורים סביב צידון, צור וחמון.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכס עשתרת · ראה עוד »
כפר יסיף (יישוב עתיק)
דלת מערת קבורה יהודית מתקופת המשנה שנמצאה בכפר כפר יסיף היה יישוב יהודי בתקופת המשנה ותקופת התלמוד שהתקיים במקום בו נמצאת היום כפר יאסיף.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכפר יסיף (יישוב עתיק) · ראה עוד »
כרטוש סולימאן המפואר
כרטוש סולימאן המפואר, שנמצא במתחם מגדל דוד, הוא אחת מן הכתובות המעוטרות המהללת את סולימאן המפואר הפזורות לאורך חומת ירושלים, שאותה בנה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכרטוש סולימאן המפואר · ראה עוד »
כתב כופי
פסוק "בשם אללה" בכתב כופי כתב כופי (בערבית: خط كوفي) הוא הצורה הקליגרפית העתיקה ביותר של הכתב הערבי, והוא מבוסס על הכתב הנבטי.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכתב כופי · ראה עוד »
כתב יד קאופמן
קטע מכתב יד קאופמן של המשנה, מסכת אבות, פרק א' משנה ו'. שימו לב לצורות מַתַּיִי, עשה לָךְ, אָדָן, תִּתְיוֹאַש, המיוחדות ללשון חז"ל. כתב יד קאופמן (או קויפמן) הוא כתב יד של המשנה אשר כיום מניחים שנכתב במאה ה-11 או ה-12, כנראה באיטליה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכתב יד קאופמן · ראה עוד »
כתובת
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכתובת · ראה עוד »
כתובת מצובה
הכתובת במוזיאון הלובר כתובת מצובה או כתובת מעצוב היא כתובת פיניקית שנמצאה במצובה, ומתייחסת לבניית סטיו מקודש בשנת 221 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכתובת מצובה · ראה עוד »
כתובת אפרודיסיאס
כתובת אפרודיסיאס היא כתובת ביוונית שהתגלתה במהלך חפירות ארכאולוגיות בשנת 1976 בעיר ההלניסטית אפרודיסיאס ששכנה באסיה הקטנה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכתובת אפרודיסיאס · ראה עוד »
כתובת אשמן מארח
בסיס העמוד עם הכתובות Giovanni Spano משנת 1862 כתובת אֶשְמֻן מארח או הכתובת התלת־לשונית מפאולי ג'ריי היא כתובת עתיקה ביוונית עתיקה, לטינית ופיניקית על בסיס עמוד ברונזה שנמצא בסן ניקולו ג'ריי, פאולי ג'ריי בסרדיניה, ב־1861.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכתובת אשמן מארח · ראה עוד »
כתובת אזתוד
כתובת אזתוד על גבי אורטוסטאט בשפה הפיניקית. צילום טורים א–ג בכתובת הממלכות הארמיות והנאו־חתיות, 800 לפנה"ס לערך. קאראטפה מופיעה בשטח המסומן בירוק זוהר הכתובת על גבי אורטוסטאט, בכתב הירוגליפי בשפה הלווית התעתיק הטור הראשון בפיניקית כתובת אַזַתִוַדַ (בכתיב מלא: אזתיוודה, Azatiwata; ידועה גם בשם כתובת קאראטפה) היא כתובת דו־לשונית בפיניקית ולוּוית של המלך אַזַתִוַדַ, שהתגלתה בקאראטפה שבטורקיה ב־1946.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכתובת אזתוד · ראה עוד »
כתובת אגרגנת
הכתובת כתובת אגרגנת או כתובת אגריגנטום היא כתובת פיניקית שנמצאה בשנת 1934 בבית הקברות לילדים של קרתחדשת, ופורסמה בשנת 1942.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכתובת אגרגנת · ראה עוד »
כתובת ענת-אתנה
INSCRIPTIONS PHÉNICIENNES DE L ÎLE DE CYPRE, J. Asiatique. 1867, II, p. 121 onwards כתובת ענת־אתנה היא כתובת דו־לשונית בפיניקית וביוונית מסוף המאה הרביעית לפנה"ס על מזבח אבן שנמצאה בפאתי הכפר לרנקס טיס לפיתו, לפטוס בקפריסין.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכתובת ענת-אתנה · ראה עוד »
כתובת עקרון
כתובת עקרון, נמצאת כיום במוזיאון ישראל כתובת עקרון היא כתובת פלשתית שנחשפה בשנת 1996, במהלך חפירות ארכאולוגיות, בתל מקנה, המזוהה עם עקרון המקראית.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכתובת עקרון · ראה עוד »
כתובת רחוב
כתובת רחוב במוזיאון ישראל, 2018 כתובת רחוב היא כתובת פסיפס בעברית של לשון חז"ל, המתוארכת לסוף התקופה הביזנטית, המאות החמישית-שביעית לספירה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכתובת רחוב · ראה עוד »
כתובת תל דן
הכתובת. מוצגת במוזיאון ישראל. "בית דוד" מודגש בגיר. כתובת תל דן כתובת תל דן (ידועה גם בכינוי: כתובת בית דוד) היא מצבה ארמית הכתובה בארמית קדומה תוך שימוש באלפבית פיניקי, המתוארכת בין המאה ה-9 לפנה"ס למאה ה-8 לפנה"ס, שהוצבה בשער העיר העתיקה דן (תל דן) שבצפון עמק החולה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכתובת תל דן · ראה עוד »
כתובת לאדריאנוס (ירושלים)
כתובת לאדריאנוס היא כתובת בלטינית מהתקופה הרומית בארץ ישראל מאת הלגיון העשירי פרטנסיס לכבוד הגעתו של הקיסר הרומי אדריאנוס לירושלים בשנת 130 לספירה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכתובת לאדריאנוס (ירושלים) · ראה עוד »
כתובת לאודיקה
כתובת לאודיקה היא כתובת רשמית ביוונית מתקופת שלטונו של אנטיוכוס השלישי המתוארכת לשנת 193 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכתובת לאודיקה · ראה עוד »
כתובת חפציבה
כתובת חפציבה כתובת חפציבה היא כתובת רשמית בשפה היוונית העתיקה, המתוארכת לסביבות 195 לפנה"ס, התקופה ההלניסטית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכתובת חפציבה · ראה עוד »
כתובת בעלשמם
כתובת בעלשמם היא כתובת פיניקית מהעיר חמון, המקדישה שער ודלתות לאל בעל־שמים.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכתובת בעלשמם · ראה עוד »
כתובת בקבוק תל סיראן
בקבוק הארד ועליו הכתובת כתובת בקבוק תל סיראן היא כתובת עמונית החרותה על בקבוק ארד (ברונזה) באורך כ־10 ס"מ, שהתגלה בחפירה שנערכה בתל סיראן שליד אוניברסיטת ירדן.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכתובת בקבוק תל סיראן · ראה עוד »
כתובת בלעם
כתובת בלעםתמונה להחלפה תעתוק של כתובת בלעםתמונה להחלפה כתובת בלעם בן בְּעור היא כתובת עתיקה (המתוארכת ל־840–760 לפנה"ס) שנמצאה בתל דיר עלא שבירדן.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכתובת בלעם · ראה עוד »
כתובת גנג'נאמה
גנג'נאמה, המדאן, איראן מראה כללי של סלע הגרניט עם הכתובת כתובת גנג'נאמה (בפרסית: گنجنامه; מילולית: "איגרת האוצר") היא כתובת עתיקה הנמצאת כחמישה קילומטרים מדרום־מערב להמדאן, לצדי הר אלוַנד באיראן.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכתובת גנג'נאמה · ראה עוד »
כתובת גול
צילום לוח השיש כתובת גול היא כתובת פיניקית על לוח שיש שהתגלה במלטה בשנת 1855, ומקורו באי גוזו במאות ה־3–2 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכתובת גול · ראה עוד »
כתובת הסף מצור
הכתובת ושאר חלקי הממצא מזוויות שונות כתובת הסף מִצור או כתובת בור המים"סף" הוא סוג של בור מים בשפות כנעניות, ראו מצור היא כתובת פיניקית על לוח שיש לבן שהתגלתה במבצר העיר העתיקה בצור.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכתובת הסף מצור · ראה עוד »
כתובת העמוד המלכותית המואבית
כתובת העמוד המלכותית המואבית הוא כינויה של כתובת מואבית, בה מספר מלך מואב על כיבוש בני עמון, שבייתם של אסירים רבים, בניית שער, ארמון מלך ומכרה בעזרת האסירים העמונים.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכתובת העמוד המלכותית המואבית · ראה עוד »
כתובת השילוח
מוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול נקבת השילוח העתק הכתובת, המוצב במקום בו עמדה הכתובת המקורית בנקבת השילוח, 2010 כתובת השילוֹחַ, שהתגלתה בשנת 1880, היא כתובת בכתב עברי קדום, שנחצבה על כותל נקבת השילוח ומנציחה את רגע המפגש בין שתי קבוצות חוצבים, עם פריצת הנקבה שהוליכה את מי הגיחון שממזרח ומחוץ לחומת עיר דוד אל בריכת השילוח שבדרום-מערבהּ של עיר דוד ובתחום החומה בה הקיף חזקיהו את ירושלים.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכתובת השילוח · ראה עוד »
כתובת הליודורוס
כתובת הליודורוס כפי שמוצגת במוזיאון ישראל כתובת הליודורוס (באנגלית: Heliodorus Stele) היא כתובת מלכותית חרוטה באבן, בשפה היוונית, אשר על פי התאריך הנקוב בה נכתבה בשנת 178 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכתובת הליודורוס · ראה עוד »
כתובת יהואש
כתובת יהואש כתובת יהואש או "כתובת בדק הבית" היא כתובת בכתב עברי עתיק, על גבי אבן שחורה, שהוצגה לציבור בשנת 2001 לאחר שנטען שנרכשה מידי סוחר עתיקות והמקור לכתובת לכאורה בחפירה עלומה ממזרח להר הבית בירושלים.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכתובת יהואש · ראה עוד »
כתובות נבחרות בלטינית
כתובות נבחרות בלטינית (בלטינית: Inscriptiones Latinae Selectae, בקיצור: ILS) הוא אוסף כתובות בלטינית בעל שלושה כרכים שנערך על ידי הרמן דסאו.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכתובות נבחרות בלטינית · ראה עוד »
כתובות נדר פיניקיות
קירתא, עם סמל סהר, כתובת הקדשה, יד מורמת, סמל תנת וקדוקאוס כתובות נדר פיניקיות, או כתובות אש נדר, הן כתובות חרותות על מצבות שהוקמו על ידי הפיניקים, רובן בעיר קרתחדשת.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכתובות נדר פיניקיות · ראה עוד »
כתובות נהר אל-כלב
כתובות נהר אל-כלבּ בציור של לואי-פרנסואה קסאס, שביקר באתר ב-1785; תחריט נחושת, 1799 מפה של הכתובות מ-1887. המספרים המוקפים בריבוע הם סימון של כתובות מצריות. המספרים המוקפים בעיגול הם סימון של כתובות אשוריות/בבליות מתוך ספרו של ג'יימס הנרי ברסטד ''A History of Egypt from the Earliest Times to the Persian Conquest'' (מהדורת 1909) נהר אל-כלבּ; אחת האסטלות המצריות (ציור מ-1922) מחיקת אזכורו של הלגיון בכתובת נעשתה בגלל תמיכתו באלאגבאלוס כתובות נהר אל-כַּלבּ הן קבוצת מצבות זיכרון היסטוריות מגולפות בסלעי גיר סמוך לשפך נהר אל-כלבּ בלבנון, כ-12 ק"מ צפונית לעיר ביירות.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכתובות נהר אל-כלב · ראה עוד »
כתובות עמוניות
כתובת מצודת רבת עמון, כתובת עמונית מהחשובות שהתגלו כתובות עמוניות הן כתובות הכתובות בעמונית, ניב כנעני כמעט זהה לעברית מקראית, שנמצאו ברובן בתחום ארץ עמון.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכתובות עמוניות · ראה עוד »
כתובות פרוטו-סינאיות
הכתובות הפרוטו-סינאיות הוא כינוי לקבוצת כתובות עתיקות, מתוארכות לאלף השני לפני הספירה, שהתגלו בשני אתרים, בסרביט אל-ח'אדם שבסיני ובוואדי אל-חול שבמצרים.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכתובות פרוטו-סינאיות · ראה עוד »
כתובות פיניקיות-יווניות מרודוס
הכתובות הפיניקיות־יווניות מרודוס הן שלוש כתובות דו־לשוניות פיניקיות־יווניות שהתגלו באי רודוס.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכתובות פיניקיות-יווניות מרודוס · ראה עוד »
כתובות תחום גזר
כתובת תחום גזר מס' 5 שצולמה באתר. בכתובת כתוב בעברית '''תחמגזר''' ובמהופך ביוונית: ΑΛΚΙΟΥ שפירושו: של אלקיוס העתק כתובת "תחום גזר" מס' 1 בבית תבור בירושלים כתובות תחום גזר הן קבוצה של כתובות חקוקות במשטחי סלע אופקיים סביב תל גזר, במרחקים שבין 1,200 מ' ל-2,000 מ' מן התל.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכתובות תחום גזר · ראה עוד »
כתובות חמון
כתובות חמון הן קבוצת כתובות גדולה בפיניקית וביוונית שנמצאו בעיר חמון.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכתובות חמון · ראה עוד »
כתובות חורבת תימן
ציור זוג הדמויות על פיטס א', מעליהן נכתב "ליהוה שמרן ולאשרתה" (ליהוה שומרון ולאשרתו). הציור, והכתובות המתייחסות ליהוה ואשרתו, זכו להתייחסות יוצאת דופן במחקר כתובות חורבת תימן הן קבוצת כתובות עבריות עתיקות שנמצאו באתר חורבת תימן (כונתילת עג'רוד).
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכתובות חורבת תימן · ראה עוד »
כתובות בדעשתרת
שלוש מכתובות בדעשתרת (העליונה – הכתובת לעשתרת, התחתונות – שתיים מכתובות בדעשתרת לאשמון) כתובות בדעשתרת הן קבוצה של יותר מעשרים כתובות פיניקיות שנחקקו ביוזמת בדעשתרת (יש הסוברים שזהו קיצור של "בְיד עשתרת") מלך צידון במאה ה־6 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכתובות בדעשתרת · ראה עוד »
כתובות ואדי אל-הול
כתובות ואדי אל-הול (בערבית وادي الهول, או כתובות ואדי אל-חול) הן שתי כתובות שנחקקו בסלעים, בוואדי הסמוך לפיתול קֶנָה של הנילוס, על אם הדרך בין הערים העתיקות תבאי ואבידוס (כיום בסביבת העיר לוקסור).
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכתובות ואדי אל-הול · ראה עוד »
כתיון
כתיון או כִּתִיָ (בפיניקית: 𐤊𐤕𐤉 (כתי) או 𐤊𐤕 (כת), נהגה כִּתִּיָּה; ביוונית: Κίτιον; בלטינית: Citium) הייתה עיר־מדינה לחוף קפריסין הדרומי, בשטח לרנקה בימינו.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכתיון · ראה עוד »
כלקותקה
תוכנית שחזור של המבנה שנעשתה באמצעות מחשב כלקותקה היה מבנה שניצב בעבר על האקרופוליס באתונה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכלקותקה · ראה עוד »
כונתילת עג'רוד
כונתילת עג'רוד (בערבית: كونتيلة عجرود, מילולית: "תל מבודד של בארות"), הידוע גם כחורבת תימן, הוא אתר ארכאולוגי ישראלי קדום במזרח סיני.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכונתילת עג'רוד · ראה עוד »
כילדריך הראשון
כילדריך הראשון (Childeric; בערך 440–481) היה אביו של כלוביס הראשון ומלכם המרובינגי של הפרנקים הסאלים משנת 457 ועד מותו.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וכילדריך הראשון · ראה עוד »
ינועם
מצבת סתי הראשון בבית שאן, שבה מצוינת העיר ינועם ינועם (ינעמ במצרית קדומה) הוא שמה של עיר בכנען המופיעה בכתובות עתיקות ובטקסטים מתקופת הברונזה המאוחרת, על גבי פפירוסים במצרים העתיקה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וינועם · ראה עוד »
יצחק בן-צבי
משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי. למטה: דינה מזר עם הבנים של בן-צבי עלי ועמרם. (1926) יצחק בן־צבי (שימשלביץ) (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 6 בדצמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ויצחק בן-צבי · ראה עוד »
יצחק ויניקוב
יצחק נתנוביץ' ויניקוב (Исаак Натанович Винников; 1897–1973) היה סמיטולוג, מזרחן, בלשן-אתנוגרף יהודי-סובייטי, פרופסור באוניברסיטת לנינגרד.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ויצחק ויניקוב · ראה עוד »
ירושלים בתקופת בית ראשון
עיר דוד וירושלים של בית ראשון ביחס לעיר העתיקה העיר ירושלים בתקופת בית ראשון המקבילה לתקופה הארכאולוגית תקופת הברזל השנייה (המחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה), והייתה, על פי התנ"ך, בירתה של ממלכת יהודה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) וירושלים בתקופת בית ראשון · ראה עוד »
יטא
יַ֫טַּא (בערבית: يطا) היא עיר בנפת חברון של הרשות הפלסטינית, 13 ק"מ דרומית לחברון.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ויטא · ראה עוד »
יד אבשלום
יד אבשלום בתוך גלי אבנים בשלהי המאה ה-19 הכותרת והארכיטרב בפינת המבנה יד אבשלום וסביבתו ב-1906 פנים המצבה - מבט לדרום ולדרום-מערב יד אבשלום. מאחוריו מצד שמאל נראית מערת יהושפט מפת הקברים העיקריים בבית הקברות בהר הזיתים "יד אבשלום" היא מצבה מונומנטלית הנמצאת בנחל קדרון, בין הר הזיתים והר הבית.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ויד אבשלום · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ויהדות · ראה עוד »
יהדות עבר הירדן המזרחי
קבר אהרון הכהן בתחומי עבר הירדן המזרחי (בעבר חלק מארץ ישראל המקראית וכיום בתחומי הממלכה הירדנית ההאשמית המודרנית) התגוררו יהודים החל בתקופת ההתנחלות ועד הקמת מדינת ישראל ב-1948.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ויהדות עבר הירדן המזרחי · ראה עוד »
יהדות פלובדיב
שלט הנצחה לזכר הצלת הקהילה היהודית במלחמת העולם השנייה יהדות פלובדיב היא קהילה יהודית בת מספר קהלים, שהתקיימה בעיר פלובדיב שבבולגריה, מהמאה ה-2 ועד המאה ה-6 או ה-7 ומתקיימת מהמאה ה-12 ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ויהדות פלובדיב · ראה עוד »
יהדות תוניסיה
תפרוסת קהילות יהודי תוניסיה בשנת 1946 יהדות תוניסיה היא קהילה יהודית באזור תוניסיה שבצפון אפריקה, המאופיינת בשורשים הטרוגניים, כולל חלקים שמקורותיהם קדומים מאוד, עוד בטרם היות האימפריה הרומית, לפני כ-2,300 שנים.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ויהדות תוניסיה · ראה עוד »
יהדות חצי האי ערב
יהדות חצי האי ערב הייתה קהילה יהודית עתיקה.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ויהדות חצי האי ערב · ראה עוד »
יהדות גאורגיה
בית יהודי בגאורגיה כתובה מגאורגיה יהדות גאורגיה היא קהילה יהודית עתיקת יומין, ויש הסבורים, אף כי זו אינה דעת הרוב, כי ראשיתה עוד מימי חורבן בית המקדש הראשון וגירוש היהודים מארץ ישראל על ידי נבוכדנצר, שבא בעקבותיו.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ויהדות גאורגיה · ראה עוד »
יוסף
גלריה הלאומית הישנה בברלין יוֹסֵף הוא דמות מקראית, בנם של יעקב ורחל.
חָדָשׁ!!: כתובת (ארכאולוגיה) ויוסף · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/כתובת_(ארכאולוגיה)
