תוכן עניינים
104 יחסים: מאיר נחמד, מאיר בניהו, מנשה סתהון, מנחם כהן (פרופסור), מנחם ידיד, מערת הצדיקים בחלב, מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית בירושלים, מצוות זכירת מעשה עמלק, מקראות גדולות, מקראות גדולות הכתר, מקורות היהדות, מרדכי ליב קצנלנבוגן, מרדכי ברויאר, משה דוד קאסוטו, מלאכי, מגילת איכה, מוזיאון ישראל, מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, מישל עזרא ספרא ובניו, ארי אבן-זהב, אריח על גבי לבנה, אריה ליב ילין, אלפו קודקס, אליהו ספיר, אליהו שמאע הלוי, אבלי ציון, אהרן בן אשר, נו"ן הפוכה, נוסח המסורה, ניקוד טברני, ניקוד העברית בת ימינו, ספר תורה, ספר יהושע, ספרות עברית, ספרות תורנית, ספרי אמ"ת, סלים זעפראני, עד נוסח, עדו בהט, פרעות חלב (1947), פרשת צו, פרשה, צבי נרקיס, קרי וכתיב, קהילת יהודי חלב, קודקס, קודקס אלפו, רפה, שמואל שלמה בוירסקי, שמואל לורנץ, ... להרחיב מדד (54 יותר) »
מאיר נחמד
הרב מאיר רחמים נחמד (19 במרץ 1876 – 28 במאי 1943) היה רב, מורה, איש ציבור ופעיל ציוני מחלב שבסוריה, חוקר יהדות סוריה וארם צובא, וממנהיגי ורבני הקהילה היהודית בעיר.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ומאיר נחמד
מאיר בניהו
מאיר בניהו (28 בנובמבר 1926, כ"ב בכסלו תרפ"ז – 26 באפריל 2009, ב' באייר תשס"ט) היה חוקר ההיסטוריה של הקבלה והשבתאות, חוקר הפזורה הספרדית של חכמי וגאוני עדות המזרח, וחוקר הספרות הרבנית במזרח ובאיטליה.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ומאיר בניהו
מנשה סתהון
הרב מנשה מטלוב סתהון (? – כ"ד באלול ה'תרל"ו) כיהן כרב בעיר חלב וכרבה הראשי של צפת.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ומנשה סתהון
מנחם כהן (פרופסור)
מנחם כהן (נולד בי"ח באב ה'תרפ"ח, 4 באוגוסט 1928) הוא חוקר המסורה, שימש כדיקן הפקולטה למדעי היהדות ועמד בראש המחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ומנחם כהן (פרופסור)
מנחם ידיד
מנחם ידיד (15 בינואר 1918 - 5 במאי 2013) היה חבר הכנסת מטעם גח"ל והליכוד בכנסות השישית עד השמינית.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ומנחם ידיד
מערת הצדיקים בחלב
מערת הצדיקים היא מערת קבורה יהודית המצויה בכותל בית הכנסת יואב בן צרויה בארם צובא היא העיר חלב אשר בסוריה.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ומערת הצדיקים בחלב
מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית בירושלים
מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית בירושלים הוא פרויקט של האוניברסיטה העברית בירושלים ליצירת המהדורה הביקורתית הראשונה של התנ"ך המבוססת על נוסח כתר ארם צובא.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ומפעל המקרא של האוניברסיטה העברית בירושלים
מצוות זכירת מעשה עמלק
מצוות זכירת מעשה עמלק היא מצווה המתייחסת לחובה לזכור את אשר עשה עמלק לבני ישראל בצאתם ממצרים.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ומצוות זכירת מעשה עמלק
מקראות גדולות
שער מהדורת ונציה של "מקראות גדולות", 1525. בשם מִקְרָאוֹת גְּדוֹלוֹת נקראת מהדורת דפוס של המקרא שמורכבת, בדרך כלל, מארבעה מרכיבים: נוסח המקרא על פי המסורה, הערות המסורה, תרגומים ארמיים ומבחר פירושים.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ומקראות גדולות
מקראות גדולות הכתר
ספרי 'מקראות גדולות הכתר' מקראות גדולות הכתר, הוא מיזם של אוניברסיטת בר-אילן שתכליתו ההדרה מדוקדקת של המקראות הגדולות על פי כתבי יד עתיקים, הנגשת הטקסטים לקורא באמצעות עזרי עיון, התקנתה של המהדורה בגרסה מודפסת שיצאה ב-21 כרכים, ובגרסה מקוונת, וביסוסה ככלי לימוד ומחקר.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ומקראות גדולות הכתר
מקורות היהדות
לפי התפישה המחקרית המקובלת, מקורות היהדות החלו להתפתח בעידן הברונזה בקרב, ובמיוחד מהדת הכנענית הפולתאיסטית.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ומקורות היהדות
מרדכי ליב קצנלנבוגן
הרב מרדכי ליב הלוי קצנלנבוגן (1954 - כ' בסיון ה'תשפ"א, 31 במאי 2021) היה עורך ומחבר תורני במוסד הרב קוק.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ומרדכי ליב קצנלנבוגן
מרדכי ברויאר
הרב מרדכי בְּרוֹיֶאר (Marcus Breuer; ו' באייר ה'תרפ"א – ו' באדר ה'תשס"ז, 14 במאי 1921 – 24 בפברואר 2007) היה חוקר תנ"ך, דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית, זוכה פרס ביאליק וחתן פרס ישראל לספרות תורנית, ההדיר את נוסח המקרא, ופיתח את "שיטת הבחינות", המשלבת את השערת התעודות עם אמונה בתורה מן השמים.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ומרדכי ברויאר
משה דוד קאסוטו
הרב משה דוד (אוּמְבֶּרְטוֹ) קָאסוּטוֹ (באיטלקית: Umberto Cassuto; י"ד באלול תרמ"ג, 16 בספטמבר 1883, פירנצה – י"ט בכסלו תשי"ב, 18 בדצמבר 1951, ירושלים) היה רב בפירנצה ופרופסור למקרא באוניברסיטה העברית.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ומשה דוד קאסוטו
מלאכי
מַלְאָכִי הוא הספר האחרון שבקובץ תרי עשר ומסכם את מדור ספרי הנביאים שבתנ"ך.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ומלאכי
מגילת איכה
מקדים את האות פ' לאות ע'תמונה להחלפה ספר איכה בקודקס סינאיטיקוס, המכיל את נוסח תרגום השבעים היווני. (330-350 לספירה). שימו לב לשם הספר המתנוסס בראשו: '''Θρήνοι Ιερεμίου''' (תְרֵנוֹי יֶרֶמִיוּ, קינות לירמיהו) 250px מְגִלַּת אֵיכָה היא קובץ של חמישה פרקי קינות, שחוברו ככל הנראה לאחר חורבן ירושלים, בית המקדש הראשון והגליית תושביה.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ומגילת איכה
מוזיאון ישראל
מוזיאון ישראל הוא המוזיאון הגדול והחשוב בישראל.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ומוזיאון ישראל
מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח
דף מ"כתר ארם צובא" מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח הוקם ב-26 בנובמבר 1947, ביוזמת יצחק בן-צבי, לימים נשיאה השני של מדינת ישראל.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ומכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח
מישל עזרא ספרא ובניו
מישל עזרא ספרא ובניו היא מיני סדרת טלוויזיה ישראלית, ששודרה בין 1981 ל-1983.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ומישל עזרא ספרא ובניו
ארי אבן-זהב
אֲרי אִבְּן-זהב (במקור: ליאו (לייב) גולדשטיין; י"ח בכסלו תר"ס, 20 בנובמבר 1899 – א' בחשוון תשל"ב, 19 באוקטובר 1971) היה סופר עברי, משורר, סופר ילדים, מחזאי, עורך והמזכיר האקדמי הראשון של האוניברסיטה העברית.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא וארי אבן-זהב
אריח על גבי לבנה
שירת הים בספר תורה בצורת אריח על גבי לבנה טקסט.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ואריח על גבי לבנה
אריה ליב ילין
רבי אריה ליב ילין (בכתיב היידי: יעֶלין; ה'תק"פ, 1820, סקידל - ז' בניסן תרמ"ו, 12 באפריל 1886, בילסק) היה רב ליטאי.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ואריה ליב ילין
אלפו קודקס
#הפניה כתר ארם צובא.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ואלפו קודקס
אליהו ספיר
אליהו בן בנימין-זאב הלוי ספיר (1869 – 1911) היה מנהל הסניף הראשי של בנק אנגלו-פלשתינה בארץ ישראל, בעיר הנמל היחידה בזמנו, ביפו.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ואליהו ספיר
אליהו שמאע הלוי
הרב אליהו שמאע הלוי היה רב ראשי ואב בית הדין בעיר חלב שבסוריה בין השנים 1805–1814, תקס"ה - תקע"ד.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ואליהו שמאע הלוי
אבלי ציון
המונח אבלי ציון הוא כינוי לחוגים מבין היהודים הקראים בימי הביניים שהתאבלו על החורבן, הרבו במנהגי אבלות ובצומות.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ואבלי ציון
אהרן בן אשר
אהרן בן משה בן אשר המכונה בערבית "אבו סעיד", חי במחצית הראשונה של המאה ה-10.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ואהרן בן אשר
נו"ן הפוכה
כתבי היד החשובים ביותר של ספר התנ"ך המצויים כיום (המאה ה-10 לספירה). ניתן לראותם בשולי הגיליון מימין. י 35-36), בספר תורה בן זמננו נו"ן הפוכה (׆) או נו"ן מנוזרת (מובדלת) היא סימן בטקסט המקראי, כמין נ' הפוכה, ככתב ראי, המופיע במהדורות נוסח המסורה של התנ"ך בתשעה מקומות.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ונו"ן הפוכה
נוסח המסורה
עץ יחס לקרבה שבין עדי היחס השונים ל"נוסח המקורי" (בתחתית התרשים). נוסח המסורה מיוצג בסימון MT (בימין התרשים) נוסח המסורה (ובקיצור נוה"מ או MT, ראשי תיבות של Masoretic Text) הוא כינוי לנוסח המקרא כפי שעולה מקבוצה של נוסחים שערכו בעלי המסורה בטבריה במאה העשירית לספירה וממשיכיהם.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ונוסח המסורה
ניקוד טברני
שמות כ, א-ה בניקוד טברני. מתוך כתב יד מימי הביניים, השמור כעת בלונדון "ניקוד טבריני" יצירה של הפסל דוד פיין. המוזיאון הפתוח טבריה הַנִּקּוּד הַטַּבְרָנִי (וגם טְבֶרְיָנִי) הוא שיטה גרפית לסימון ההגייה של הטקסט המקראי בפי יהודי העיר טבריה בראשית ימי הביניים.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא וניקוד טברני
ניקוד העברית בת ימינו
ניקוד העברית בת ימינו הוא הניקוד המשמש בתמלילים של העברית בת ימינו.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא וניקוד העברית בת ימינו
ספר תורה
יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא וספר תורה
ספר יהושע
סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ הוא הספר הראשון בסדר נביאים ראשונים בתנ"ך.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא וספר יהושע
ספרות עברית
ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא וספרות עברית
ספרות תורנית
ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא וספרות תורנית
ספרי אמ"ת
תחילת ספר תהילים סִפְרֵי אֱמֶ"ת הוא הכינוי לשלושת הספרים אשר פותחים את קובץ הכתובים בתנ"ך - איוב, משלי ותהילים.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא וספרי אמ"ת
סלים זעפראני
חכם שלמה (סלים) זעפראני הרב סלים (שלמה) זעפראני (31 באוקטובר 1894 – 24 בפברואר 1965) היה רב, פוסק, חזן וראש ישיבה.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא וסלים זעפראני
עד נוסח
קטע מכתב יד קאופמן של המשנה, מסכת אבות, פרק א משנה ו, כתב היד משמש 'עד נוסח' למשנה עד נוסח הוא טקסט כתוב של יצירה.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ועד נוסח
עדו בהט
245x245 פיקסלים עדו בהט (נולד ב-18 ביולי 1961) הוא במאי ועורך סרטים תיעודיים.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ועדו בהט
פרעות חלב (1947)
בית הכנסת העתיק של חלב לאחר הפרעות בשנת 1947 פרעות חלב הן פרעות שנערכו ביהודי העיר חלב שבסוריה, לאחר החלטת האומות המאוחדות על תוכנית החלוקה של ארץ ישראל בכ"ט בנובמבר 1947.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ופרעות חלב (1947)
פרשת צו
"וַיַּקְרֵב אֶת-בְּנֵי אַהֲרֹן וַיִּתֵּן מֹשֶׁה מִן-הַדָּם עַל-תְּנוּךְ אָזְנָם הַיְמָנִית וְעַל-בֹּהֶן יָדָם הַיְמָנִית וְעַל-בֹּהֶן רַגְלָם הַיְמָנִית וַיִּזְרֹק מֹשֶׁה אֶת-הַדָּם עַל-הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב." פרשת צַו היא פרשת השבוע השנייה בספר ויקרא.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ופרשת צו
פרשה
הוראה בשכרות. הציווי נכתב כפרשה פתוחה פרשה או פרשיה הוא מונח המשמש כינוי לקטעים קצרים אשר מכונים פרשה פתוחה או פרשה סתומה בהתאם לצורת העימוד בתחילת הפרשה.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ופרשה
צבי נרקיס
צבי נרקיס עובד על בולי יום העצמאות החמישה עשר, 1963 נרקיס מציג עבודת טיפוגרפיה צבי נרקיס (קיסנר) (13 בינואר 1921 – 8 באוגוסט 2010) היה גרפיקאי ומעצב גופנים, טיפוגרף ומעצב בולים ויוצר גופנים עבריים.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא וצבי נרקיס
קרי וכתיב
קרי וכתיב במקראות גדולות במסורה (מערכת מסירת הטקסט ושימורו) של המקרא, קרי וכתיב הם ההבדלים בין מסורת הכתיב של ספרי המקרא, התנ"ך, לבין מסורת הקריאה שלו.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא וקרי וכתיב
קהילת יהודי חלב
חתונה יהודית בחלב, תמונה משנת 1914אישה יהודייה משמאל ושני בדואים בחלב (אמצע המאה ה-19) יהדות חלב להדליק שני שמשים במקום אחד קהילת יהודי חַלַבּ (حلب) היא קהילה יהודית שהתקיימה בעיר חלב החל התקופה הרומית ועד לאחר הקמת מדינת ישראל.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא וקהילת יהודי חלב
קודקס
קלף קוֹדֶקְס, כינוי לספרים שנכתבו שלא בתבנית מגילה אלא בתבנית דפים הבאים על דפים, בדומה לספר הנהוג בימינו.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא וקודקס
קודקס אלפו
#הפניה כתר ארם צובא.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא וקודקס אלפו
רפה
בדקדוק העברי ובספרות המסורה, רָפֶֿה מסמן כמה דברים שונים, שהמשותף להם הוא הגייה "חלשה".
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ורפה
שמואל שלמה בוירסקי
הרב שמואל שלמה בוירסקי (בערך 1820 – לאחר 1894) היה למדן ליטאי שחי בירושלים.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ושמואל שלמה בוירסקי
שמואל לורנץ
הרב שמואל לורנץ (נולד בשנת ה'תשכ"ד (1964) בירושלים) הוא ראש ישיבת נחלים.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ושמואל לורנץ
שמות חיצוניים לדמויות אנונימיות במקרא
בסיפורי המקרא מופיעות דמויות רבות ללא ציון שמן.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ושמות חיצוניים לדמויות אנונימיות במקרא
שלמה מוסאיוף (איש עסקים)
שלמה מוסאיוף (באנגלית: Shlomo Moussaieff; 1925 – 1 ביולי 2015) היה מולטי-מיליונר ישראלי ממוצא יהודי בוכרי, שחי בלונדון מאז 1963.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ושלמה מוסאיוף (איש עסקים)
שלמה ידידיה זעפראני
שלום כהן בצעירותו הרב שלמה ידידיה זעפראני (נולד בי' בתמוז תשי"ד, 11 ביולי 1954) הוא פוסק הלכה חרדי-ספרדי, אב בית הדין 'כתר תורה', וראש הישיבה לצעירים 'שפתי חיים', ומחבר ספרי הלכה.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ושלמה ידידיה זעפראני
שלום שכנא ילין
הרב שלום שכנא ילין (בכתיב היידי: יעֶלין; 1790 – 1874, ה'תק"ן – ה'תרל"ד), "המגיה מסקידל", היה מחכמי רוסיה וירושלים באמצע המאה ה-19, ומגדולי בעלי המסורה בדורות האחרונים.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ושלום שכנא ילין
שירת האזינו
שירת האזינו היא קטע שירי המופיע בספר דברים, פרשת האזינו,.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ושירת האזינו
תאג'
תַּאג' (تاج, תעתיק מדויק: תַּאגּ (תרגום: כתר); ברבים: تيجان, תִּיגַּאן) הוא השם בו מכנים יהודי תימן ספר ובו חמישה חומשי תורה כתובים על פי המסורה, ולעיתים גם הערות המסורה, ששימש כ"תיקון סופרים".
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ותאג'
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ותנ"ך
תנ"ך קורן
תחילתו של ספר בראשית בתנ"ך קורן תנ"ך קורן הוא ספר תנ"ך שהודפס בהוצאת קורן ירושלים בשנת 1962, והיה לפרויקט הדגל של ההוצאה.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ותנ"ך קורן
תנ"ך כתר ירושלים
הדף הראשון של ספר בראשית ב"כתר ירושלים". כתר ירושלים הוא שמה של מהדורת תנ"ך, שהאוניברסיטה העברית בירושלים פרסה עליה את חסותה, ושמנסה ללכת בעקבות כתר ארם צובא בנוסחה הפנימי ובצורת הגופן והכתיבה שלה.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ותנ"ך כתר ירושלים
תעלומת הכתר
תעלומת הכתר: המצוד אחר כתב היד החשוב ביותר של התנ"ך הוא ספר מאת מתי פרידמן שנכתב בשפה האנגלית בשנת 2012 ותורגם לעברית באותה שנה.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ותעלומת הכתר
תקופת הדממה
קטע מ"שירת הים", מהממצאים היחידים מ'''תקופת הדממה''', המאה ה-8 לספירה, מוצג כיום בהיכל הספר, מוזיאון ישראל, ירושלים בהיסטוריה של כתבי היד העבריים של המקרא, תקופת הדממה (Silent Era) מתייחסת לתקופה של כשמונה מאות שנה, בין המאה השנייה לספירה, מועד כתיבתן של אחרונות מגילות מדבר יהודה, למאה העשירית לספירה, זמן כתיבתו של כתר ארם צובא, שממנה כמעט ולא שרד בידינו אף כתב יד עברי של המקרא.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ותקופת הדממה
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ותהילים
תהילים ק"ז
נו"ן הפוכה בפרק ק"ז בתהילים בכתר ארם צובא ניתן לראותם בשולי הגיליון מימין. תהילים ק"ז (מכונה גם: מזמור קיבוץ הגלויות, ארבעה צריכים להודות) הוא המזמור ה-107 בספר תהילים.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ותהילים ק"ז
תהילים קי"ז
תהילים קי"ז הוא המזמור ה-117 בספר תהילים (מזמור 116 בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה).
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ותהילים קי"ז
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ותורה
תוכנית זיכרון עולם
תוכנית "זיכרון עולם" של אונסק"ו היא תוכנית שמטרתה לשמר את האוספים הכתובים שתרמו להתפתחות האנושית במהלך ההיסטוריה.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ותוכנית זיכרון עולם
תיארוך ספרי התנ"ך
אחת ממגילות מדבר יהודה. בממצא חשוב זה נמצאו עדויות לכך שקטעים נרחבים מן המקרא כבר הועלו לכתב בתקופת פעילות הכת. תיארוך התנ"ך הוא הניסיון למצוא את מקורו של כל אחד מן הספרים המרכיבים את התורה, את הנביאים ואת הכתובים.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ותיארוך ספרי התנ"ך
תיקון קוראים
דף דוגמה מפרשת וירא בתיקון קוראיםתמונה להחלפה תיקון קוראים (או תיקון סופרים) הוא ספר כרוך ומודפס בו נמצאים טקסטים הנקראים במקור ממגילת קלף או מספר תורה שנכתבו על ידי סופר סת"ם (חמישה חומשי תורה, הפטרות וחמש מגילות).
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ותיקון קוראים
טבריה
טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא וטבריה
חלב (עיר)
חַלַבּ (בערבית: حلب; בכורדית: Heleb; בסורית: ܚܠܒ; בארמנית: Հալեպ; בטורקית: Halep; בצרפתית: Alep) היא עיר גדולה בסוריה ובירת מחוז חלב בצפון-מערב המדינה.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא וחלב (עיר)
חלוקת הפרקים בתנ"ך
תרגום התנ"ך לארמית מהמאה ה-11, מגניזת כורדיסטן. בתחתית הטור הימני מסומן תחילת סדר. חלוקת הפרקים בתנ"ך ומספור הפסוקים הם פיתוחים מאוחרים מימי הביניים, והם מיוחסים לראשונה לתאולוג הנוצרי סטיבן לנגטון.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא וחלוקת הפרקים בתנ"ך
חלוקת התנ"ך לסדרים
חלוקה לסדרים היא שיטה לחלוקת התנ"ך למקטעים קצרים ששימשה בעם היהודי קודם לחלוקה לפרקים והיום נמצאת בשימוש מועט.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא וחלוקת התנ"ך לסדרים
חטף
חטף הוא סימן בניקוד העברי, שמשמעותו קיצור הברה - תנועה חטופה.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא וחטף
חיים לוי (רב קראי)
החכם חיים בן יצחק הלוי (בד' בסיון ה'תר"צ, 31 במאי 1930 – ג' באב ה'תשס"ט, 24 ביולי 2009) היה חכם קראי ורב ראשי לקהילת היהודים הקראים בארץ ישראל בעת החדשה.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא וחיים לוי (רב קראי)
בית התנ"ך
בית התנ"ך היה מוזיאון ממצאים ארכאולוגיים, עבודות אמנות, מזכרות ואספנות הקשורים למורשת התנ"ך ולימודה, ששכן בבית דיזנגוף.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ובית התנ"ך
בית הכנסת עדס
בית הכנסת סמל של שבט דן שהיה מחוק עד לא מזמן וכיום שוחזר לוי בית הכנסת עַדֶס נמצא בשכונת נחלת ציון בירושלים, והוא המפואר מכל בתי הכנסת בנחלאות.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ובית הכנסת עדס
בית הכנסת המרכזי של חלב
בית הכנסת העתיק לאחר שריפתו ב-1947 בית הכנסת בחלב, תצלום מ-2011 בית הכנסת המרכזי של חלב (בערבית: كنيس في حلب) הידוע גם בשמות בית הכנסת הגדול של חלב ובית הכנסת אל-בנדרה, נחשב לבית הכנסת המרכזי והגדול של קהילת יהודי סוריה.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ובית הכנסת המרכזי של חלב
דעת מקרא
דעת מקרא הוא מפעל פרשנות אורתודוקסי-מודרני לתנ"ך, בן 30 כרכים.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ודעת מקרא
דקדוקי הטעמים
פרק מספר דקדוקי הטעמים (מימין) בכתב יד קהיר ספר דקדוקי הטעמים, הנקרא גם ספר מדקדוקי הטעמים או מחברת בן אשר הוא ספר העוסק בכללים שונים מכללי טעמי המקרא והניקוד.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ודקדוקי הטעמים
דת בסוריה
סטטיסטיקה: 87% מהסורים הם מוסלמים, מתוכם 74% הם מוסלמים-סונים ו-13% שיעים (כולל כ-11% עלווים).
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ודת בסוריה
דואק
דואק, דוויק או דוויך (באנגלית: Douek/Duek/Dweck, בספרדית: Duak, בפורטוגזית: Doak) הוא שם משפחה יהודי, שאת שורשיו ניתן ליחס אל יהדות ספרד ככלל, ובפרט גם אל יהדות פורטוגל, בחצי האי האיברי.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ודואק
דוד שמואל לוינגר
פרופסור דוד שמואל לוינגר (בהונגרית: Löwinger Sámuel; 17 בפברואר 1904 (א' באדר ה'תרס"ד), הונגריה – 16 ביולי 1980 (ג' באב ה'תש"ם), ירושלים) היה חוקר רב-תחומי שעסק בנוסח המקרא ובספרות הרבנית, עורך וביבליוגרף.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ודוד שמואל לוינגר
המילון ההיסטורי ללשון העברית
ממוזער המילון ההיסטורי ללשון העברית הוא מפעל מחקר רחב היקף של האקדמיה ללשון העברית, שמטרתו להעמיד מילון מדעי ללשון העברית על כל רבדיה ההיסטוריים.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא והמילון ההיסטורי ללשון העברית
הכתר האבוד
הכתר האבוד (באנגלית: The Lost Crown) הוא סרט תיעודי (2018) ופרויקט אינטראקטיבי המתחקה אחרי תעלומת הדפים האבודים של כתר ארם-צובא, ספר התנ"ך העתיק והיקר בעולם, שהוברח לארץ מסוריה בשנות החמישים.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא והכתר האבוד
הכתב הכרמלי
הכתב הכרמלי הוא שיטת ליטון של עברית, שפותחה על ידי מיכאל אבינור החל משנות ה-50.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא והכתב הכרמלי
היכל הספר
מתחם היכל הספר (לפניו מוצב קיר בזלת שחור) מה שמסמל את מגילת מלחמת בני אור בבני חושך ממגילות מדבר יהודה אשר חלקן נמצאות בהיכל הספר היכל הספר הוא אגף במוזיאון ישראל המשמש מקום משכן לכמה מהתגליות הארכאולוגיות החשובות של המאה ה-20, ביניהן כתבי-יד עתיקים ונדירים כגון מגילות מדבר יהודה וכתר ארם צובא.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא והיכל הספר
וולף היידנהיים
ר' בנימין זאב בן שמשון היידנהיים (בראשי תיבות: רוו"ה; בכתיב שנהג בזמנו: וואלף היידענהיים; בגרמנית: Wolf Heidenheim; 1757, ה'תקי"ז – 23 בפברואר 1832, כ"ב באדר א' ה'תקצ"ב) היה חוקר מסורה ובלשן יהודי גרמני.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ווולף היידנהיים
כתר דמשק
שם.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא וכתר דמשק
כתב יד (העתק)
עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא וכתב יד (העתק)
כתב יד קהיר
וויקישיתוף) קצר.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא וכתב יד קהיר
כתב יד ששון 1053
דף מתוך ספר שמות פרק כ״ב כתב יד ששון (כ״י ששון 1053 לשעבר, נקרא גם Geneva, Jacqui E. Safra, JUD 002 על שם בעליו הקודמים. סימונו המקובל בחקר המסורה הוא ש1) או קודקס ששון הוא העותק הקדום והשלם ביותר של התנ"ך העברי.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא וכתב יד ששון 1053
כתב יד ששון 507
דף 5 מתנ"ך Ms. Heb. 24°5702 דף מתוך חומש כתר דמשק (שמות כה:כג-לה) כתב יד ששון 507 או חומש "כתר דמשק" (שמו הנוכחי: כתב יד ירושלים Heb. 24° 5702), הוא קודקס תנ"ך עברי מהמאה ה-10, המורכב מחמשת חומשי תורה כמעט בשלמותם.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא וכתב יד ששון 507
כתב יד לנינגרד
אחד מהעמודים המעוטרים בסוף כתב יד לנינגרד עמוד מתוך כתב יד לנינגרד: בראשית כח, יח - כט, כב פרט מתוך הטקסט (שמות טו, כ - טז, ג) כתב יד לנינגרד (בלטינית: Codex Leningradensis) הוא השם המקובל לכתב היד השלם הקדום ביותר של התנ"ך שיש בידינו היום, אשר נכתב בקהיר, ככל הנראה בשנת 1008.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא וכתב יד לנינגרד
יעקב מלוצין
רבי יעקב זאב ב"ר מנדל מלוצין מחכמי ירושלים יליד העיירה לוצין שבלטביה, מגדולי תלמידי ישיבת וולוז'ין.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ויעקב מלוצין
יעקב ספיר
הרב יעקב הלוי ספיר (התקפ"ב, 1822 אשמיאני, האימפריה הרוסית – ה'תרמ"ה, 1885 ירושלים) היה תלמיד חכם, שד"ר, חוקר כתבי יד ותייר.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ויעקב ספיר
יצחק בן-צבי
משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ויצחק בן-צבי
יצחק יעקב ילין
יצחק יעקב ילין (מאי 1885 – אפריל 1964) היה מחלוצי העיתונות העברית בארץ; ממקימיו ועורכו של העיתון היומי "מוריה", וכן עורך השבועונים "לפי שעה", "בענייני דיומא", ו"הד העם".
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ויצחק יעקב ילין
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא וישראל
ישראל ייבין
ישראל יֶיבין (י"ט בטבת ה'תרפ"ג, 7 בינואר 1923 - כ"ב בכסלו ה'תשס"ט, 19 בדצמבר 2008) היה חוקר המסורה והלשון העברית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל בשנת ה'תשמ"ט על תרומתו למחקר הלשון העברית.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא וישראל ייבין
ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים)
הישיבה הארץ ישראלית, אשר כונתה גם "ישיבת גאון יעקב" ו-"ישיבת ארץ הצבי", הייתה בית מדרש ובית הוראת הלכה, מאז המאה ה-6 עד המאה ה-12.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא וישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים)
יד יצחק בן-צבי
בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ויד יצחק בן-צבי
יהדות סוריה
תצלום המציג משפחה יהודית בדמשק בתקופת האימפריה העות'מאנית בשנת 1901 יהדות סוריה הייתה אחת הקהילות הגדולות והחשובות בין קהילות היהודים במזרח התיכון.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ויהדות סוריה
יהוה
יהוה (בכתב עברי עתיק: 𐤉𐤄𐤅𐤄) הוא אלוהות שנעבדה בדרום הלבנט בתקופת הברזל, בעיקר כאלוהות הלאומית של ממלכת ישראל וממלכת יהודה בדת הישראלית הקדומה, ובהמשך ביהדות המוקדמת, יחד עם תהליך של הפיכה מאל מקומי לאל אוניברסלי.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ויהוה
יוסף עופר (חוקר תנ"ך)
יוסף עופר (נולד ב־15 באוקטובר 1955 כ"ט בתשרי ה'תשט"ז) הוא פרופסור במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.
לִרְאוֹת כתר ארם צובא ויוסף עופר (חוקר תנ"ך)
אזכור
ידוע גם בשם כתר חאלב.