תוכן עניינים
42 יחסים: Foundations of Physics, משוואת קליין-גורדון, משוואת שרדינגר, מדליית מקס פלאנק, מדליית הזהב של CNRS, מכניקת המטריצות, מכניקת הקוונטים, ארווין שרדינגר, אלבר, הדוכס הרביעי מברוי, אלברט איינשטיין, אור, פרס נובל לפיזיקה, פונקציית גל, פול לנז'בן, פיזור, צ'נדרסקהארה ונקאטה ראמאן, קלינטון דייוויסון, קוונטיזציה (פיזיקה), רוברט מוליקן, שמעון יפתח, תאוריית דה ברויי-בוהם, זוכי פרס נובל לפי מדינה, חוק בראג, ג'ורג' פג'ט תומסון, דואליות גל-חלקיק, הצדקה ומוטיבציה למשוואת שרדינגר, הקונסרבטואר הלאומי לאומנויות ולמקצועות, השערת דה ברויי, התאוריה הקינטית של הגזים, התפתחות הפיזיקה במאה ה-20, התורה האטומית, החתול של שרדינגר, היסטוריה של מכניקת הקוונטים, כנס סולווה, 15 באוגוסט, 1892 בצרפת, 19 במרץ, 1924 במדע, 1927 במדע, 1929 במדע, 1958 במדע, 1987 במדע.
Foundations of Physics
Foundations of Physics (יסודות הפיזיקה) הוא כתב עת בפיזיקה העוסק בבעיות יסוד העומדות בפני הפיזיקה המודרנית.
לִרְאוֹת לואי דה ברויי וFoundations of Physics
משוואת קליין-גורדון
משוואת קליין-גורדון היא משוואה דיפרנציאלית חלקית המשמשת לתיאור של חלקיק קוונטי יחסותי חסר ספין, ובכך היא מעין הכללה יחסותית של משוואת שרדינגר.
לִרְאוֹת לואי דה ברויי ומשוואת קליין-גורדון
משוואת שרדינגר
משוואת שרדינגר (שידועה גם בשם משוואת הגלים של שרדינגר) היא משוואת התנועה היסודית של מערכות קוונטיות, שהוצעה על ידי הפיזיקאי האוסטרי ארווין שרדינגר ב-1926 ומתארת כיצד מצב קוונטי של מערכת פיזיקלית משתנה לאורך הזמן.
לִרְאוֹת לואי דה ברויי ומשוואת שרדינגר
מדליית מקס פלאנק
מדליית מקס פלאנק (בגרמנית: Max-Planck-Medaille) היא מדליה המוענקת בעבור הישגים יוצאי דופן בפיזיקה תאורטית.
לִרְאוֹת לואי דה ברויי ומדליית מקס פלאנק
מדליית הזהב של CNRS
מדליית הזהב של CNRS (באנגלית: The CNRS Gold Medal) הוא פרס המחקר המדעי הגבוה ביותר בצרפת, המוענק על ידי המרכז הלאומי למחקר מדעי, החל משנת 1954.
לִרְאוֹת לואי דה ברויי ומדליית הזהב של CNRS
מכניקת המטריצות
מכניקת המטריצות היא ניסוח של מכניקת הקוונטים שנוצר על ידי ורנר הייזנברג, מקס בורן ופסקואל יורדן בשנת 1925.
לִרְאוֹת לואי דה ברויי ומכניקת המטריצות
מכניקת הקוונטים
מכניקת הקוונטים (באנגלית: Quantum mechanics), או בשמות אחרים: פיזיקה קוונטית, תורת הקוונטים, מֵכָנִיקָה קְוַנְטִית או QM, היא תורה פיזיקלית המתארת את התנהגות הטבע בקני מידה קטנים ביותר או בטמפרטורות נמוכות מאוד, עם השלכות על תחומי הפיזיקה בכל הסקאלות.
לִרְאוֹת לואי דה ברויי ומכניקת הקוונטים
ארווין שרדינגר
אֶרווין רוּדוֹלְף יוֹזֶף אָלֶכְּסַנְדֶר שְׁרֶדִינְגֶר (בגרמנית: Erwin Rudolf Josef Alexander Schrödinger; 12 באוגוסט 1887 - 4 בינואר 1961) היה פיזיקאי אוסטרי נודע בתרומתו למכניקת הקוונטים.
לִרְאוֹת לואי דה ברויי וארווין שרדינגר
אלבר, הדוכס הרביעי מברוי
ז'אק-ויקטור-אלבר, הדוכס הרביעי מברוי (בצרפתית: Jacques-Victor-Albert, le quatrième duc de Broglie; 13 ביוני 1821 – 19 בינואר 1901), היה פוליטיקאי, סופר, היסטוריון ומתרגם צרפתי.
לִרְאוֹת לואי דה ברויי ואלבר, הדוכס הרביעי מברוי
אלברט איינשטיין
ממוזער פסל של אלברט אינשטיין בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם. הפסל הוא גאורגי פראנגוליאן (2015) אלברט איינשטיין (בגרמנית:; 14 במרץ 1879 – 18 באפריל 1955) היה פיזיקאי יהודי-גרמני-אמריקאי, מגדולי המדענים בכל הזמנים.
לִרְאוֹת לואי דה ברויי ואלברט איינשטיין
אור
אור חוף בת-ים, 2021 אוֹר, או אור בתחום הנראה לעין האנושית הוא למעשה קרינה אלקטרומגנטית בעלת אורך גל הניתן לקליטה במנגנון העין האנושית (380–750 ננומטר).
לִרְאוֹת לואי דה ברויי ואור
פרס נובל לפיזיקה
קרני ה-X שמאוחר יותר נקראו על שמו בשם "קרני רנטגן" פרס נובל לפיזיקה מוענק מדי שנה, החל משנת 1901, לאנשים אשר תרמו תרומה ייחודית או ביצעו מחקר יוצא דופן בתחום הפיזיקה.
לִרְאוֹת לואי דה ברויי ופרס נובל לפיזיקה
פונקציית גל
פונקציית גל היא פתרון של משוואת גלים.
לִרְאוֹת לואי דה ברויי ופונקציית גל
פול לנז'בן
אלברט איינשטיין, פאול ארנפסט, פול לנז'בן, האיקה קמרלינג אונס, ופייר וייס בביתו של ארנפסט בליידן פול לנז'בן (בצרפתית: Paul Langevin; 23 בינואר 1872 – 19 בדצמבר 1946) היה פיזיקאי צרפתי בולט, שפיתח את משוואת לנז'בן ודינמיקת לנז'בן.
לִרְאוֹת לואי דה ברויי ופול לנז'בן
פיזור
פיזור גלי מים על ידי אי יבשתי פיזור הוא שם כולל לתהליכים בפיזיקה בהם התנועה של גלים כגון אור, קול או חלקיקים נעים, מושפעת ממכשול או אי-אחידות מקומית בתווך דרכו שהם עוברים.
לִרְאוֹת לואי דה ברויי ופיזור
צ'נדרסקהארה ונקאטה ראמאן
סר צ'נדרסקהארה ונקאטה ראמאן (מבוטא במלעיל, באנגלית Chandrasekhara Venkata Raman; 7 בנובמבר 1888 - 21 בנובמבר 1970) היה פיזיקאי הודי, חתן פרס נובל לפיזיקה בשנת 1930 על גילוי תופעת "פיזור ראמאן" - פיזור לא אלסטי של אור מחומר.
לִרְאוֹת לואי דה ברויי וצ'נדרסקהארה ונקאטה ראמאן
קלינטון דייוויסון
קלינטון ג'וזף דייוויסון (באנגלית: Clinton Joseph Davisson; 22 באוקטובר 1881 – 1 בפברואר 1958) היה פיזיקאי אמריקאי שזכה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1937, על הגילוי של עקיפת אלקטרונים בגבישים.
לִרְאוֹת לואי דה ברויי וקלינטון דייוויסון
קוונטיזציה (פיזיקה)
בפיזיקה, קוונטיזציה (קְוַנְטִיזַצְיָה) (באנגלית: Quantization) הוא התהליך שבו נבנית מכניקת הקוונטים ממכניקה קלאסית או תורת שדות קוונטית מתוך תורת שדות קלאסית.
לִרְאוֹת לואי דה ברויי וקוונטיזציה (פיזיקה)
רוברט מוליקן
רוברט סנדרסון מוליקן (בשם מלא באנגלית: Robert Sanderson Mulliken; 7 ביוני 1896 – 31 באוקטובר 1986) היה כימאי ופיזיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1966 על פיתוח תאוריית האורביטל המולקולרי.
לִרְאוֹת לואי דה ברויי ורוברט מוליקן
שמעון יפתח
שמעון יפתח (18 במרץ 1922 - דצמבר 2012) היה קצין צה"ל בדרגת אלוף-משנה ומדען גרעין שכיהן כמנהל המרכז למחקר גרעיני שורק וראש המחלקה להנדסה גרעינית בטכניון.
לִרְאוֹת לואי דה ברויי ושמעון יפתח
תאוריית דה ברויי-בוהם
תאוריית דה ברויי-בוהם (באנגלית: De Broglie–Bohm theory), הידועה גם בשם מכניקה בוהמית, ו-הפירוש של בוהם למכניקת הקוונטים, היא פירוש למכניקת הקוונטים והיא תאוריה של משתנים חבויים.
לִרְאוֹת לואי דה ברויי ותאוריית דה ברויי-בוהם
זוכי פרס נובל לפי מדינה
זוהי רשימה של זוכי פרס נובל לפי מדינה.
לִרְאוֹת לואי דה ברויי וזוכי פרס נובל לפי מדינה
חוק בראג
חוק בראג הוא חוק טבע שנוסח על ידי הפיזיקאי ויליאם לורנס בראג ב-1912, לאחר ניסויים בהם נחקרה האינטראקציה של קרני רנטגן או קרני נייטרונים עם גבישים, תופעה המכונה "עקיפה של קרני רנטגן" (או נייטרונים).
לִרְאוֹת לואי דה ברויי וחוק בראג
ג'ורג' פג'ט תומסון
סר ג'ורג' פג'ט תומסון (באנגלית: George Paget Thomson; 3 במאי 1892 – 10 בספטמבר 1975) היה פיזיקאי אנגלי שזכה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1937 על גילוי התכונות הגליות של האלקטרון, כפי שהן באות לידי ביטוי בתופעות של עקיפה.
לִרְאוֹת לואי דה ברויי וג'ורג' פג'ט תומסון
דואליות גל-חלקיק
דואליות גל-חלקיק (ובעברית: שניוּת גל-חלקיק), היא מושג בפיזיקה הגורס כי אנרגיה וחומר יכולים להציג הן תכונות של גל והן תכונות של חלקיק.
לִרְאוֹת לואי דה ברויי ודואליות גל-חלקיק
הצדקה ומוטיבציה למשוואת שרדינגר
משוואת שרדינגר היא משוואה קוונטית המתארת את הדינמיקה בין חלקיקים לא יחסותיים.
לִרְאוֹת לואי דה ברויי והצדקה ומוטיבציה למשוואת שרדינגר
הקונסרבטואר הלאומי לאומנויות ולמקצועות
הקונסרבטואר הלאומי לאומנויות ולמקצועות או Cnam (בצרפתית: Conservatoire national des arts et métiers) הוא אוניברסיטה טכנית ובית ספר להנדסה הפועל בפריז בחסות משרד החינוך של צרפת ומעניק השכלה גבוהה והכשרה למחקר בתחום המדע והתעשייה.
לִרְאוֹת לואי דה ברויי והקונסרבטואר הלאומי לאומנויות ולמקצועות
השערת דה ברויי
בפיזיקה, השערת דה ברויי קובעת שלחלקיקי החומר אופי גלי (עקרון דואליות גל-חלקיק) ומובילה להגדרת אורך גל של חלקיק, הנקרא אורך גל דה ברויי.
לִרְאוֹת לואי דה ברויי והשערת דה ברויי
התאוריה הקינטית של הגזים
התאוריה הקינטית של הגזים היא תאוריה מדעית שמסבירה תכונות המקרוסקופיות של גזים כגון לחץ, טמפרטורה ונפח, תוך התחשבות במבנה המולקולרי ובהרכבם המיקרוסקופי של גזים.
לִרְאוֹת לואי דה ברויי והתאוריה הקינטית של הגזים
התפתחות הפיזיקה במאה ה-20
הפיזיקה עברה בתחילת המאה ה-20 שלוש מהפכות גדולות ששינו את פניה: גילוי תורת היחסות, גילוי תורת הקוונטים וכן חקר החלקיקים הבסיסיים ביותר של החומר: גילוי האלקטרון, הגרעין ומרכיביו.
לִרְאוֹת לואי דה ברויי והתפתחות הפיזיקה במאה ה-20
התורה האטומית
בכימיה ובפיזיקה, התורה האטומית היא תאוריה העוסקת בטיבו של החומר, וקובעת כי החומר עשוי מיחידות נפרדות "סופיות" הקרויות אטומים, בניגוד לדעה עתיקה יותר, שלפיה ניתן לחלק את החומר ליחידות הולכות וקטנות, עד אינסוף.
לִרְאוֹת לואי דה ברויי והתורה האטומית
החתול של שרדינגר
הֶחתול של שרדינגר הוא ניסוי מחשבתי בעל אופי פרדוקסלי בתורת הקוונטים, אותו הגה ארווין שרדינגר, מיוצריה של תורה זו.
לִרְאוֹת לואי דה ברויי והחתול של שרדינגר
היסטוריה של מכניקת הקוונטים
מקובל לציין את תחילתה של התאוריה הקוונטית במאמר של מקס פלאנק משנת 1900 שעסק בקרינת גוף שחור, בו הופיעה לראשונה במובלע ההשערה שאנרגיה בתנאים מסוימים אינה יכולה לקבל כל ערך ומשתנה בקפיצות.
לִרְאוֹת לואי דה ברויי והיסטוריה של מכניקת הקוונטים
כנס סולווה
כנסי סולווה (Solvay) הם בין הכנסים החשובים בתחומי הפיזיקה והכימיה.
לִרְאוֹת לואי דה ברויי וכנס סולווה
15 באוגוסט
15 באוגוסט הוא היום ה-227 בשנה (228 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת לואי דה ברויי ו15 באוגוסט
1892 בצרפת
1892 בצרפת הייתה השנה בה ציינה צרפת 905 שנות לאום.
לִרְאוֹת לואי דה ברויי ו1892 בצרפת
19 במרץ
19 במרץ הוא היום ה-78 בשנה (79 בשנה מעוברת), בשבוע ה-12 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת לואי דה ברויי ו19 במרץ
1924 במדע
רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1924.
לִרְאוֹת לואי דה ברויי ו1924 במדע
1927 במדע
רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1927.
לִרְאוֹת לואי דה ברויי ו1927 במדע
1929 במדע
רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1929.
לִרְאוֹת לואי דה ברויי ו1929 במדע
1958 במדע
רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1958.
לִרְאוֹת לואי דה ברויי ו1958 במדע
1987 במדע
רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1987.
לִרְאוֹת לואי דה ברויי ו1987 במדע
אזכור
ידוע גם בשם לואי דה-ברולי, דה ברולי.