תוכן עניינים
54 יחסים: מנחם מנדל אביגדורש, מרדכי מנשכיז, מרדכי זמל, מרדכי זאב אורנשטיין, משה מת, משה ר' מנדלש, מלניצה, מחוזות משנה של אוקראינה, אנונימוס (הונגריה), אריה לייב "הארוך" מקראקא, אברהם מרדכי אלתר, אביגדור אלבום, אוסטילוג, אוזדיוטיץ, איליה שרייבמן, נסכיז', נסיכות האליץ'-וולין, נחמן מקוסוב, צבי בן הבעל שם טוב, צבי הירש בושקא, צבי כץ, קז'ימייז' השני, קהת קליגר, קו מולוטוב, שנות ה-70 של המאה ה-14, שלמה מקרלין, שלמה וינינגר, שושלת נשכיז, לוצק, לודומריה, זאב ויינר, חסידות קרלין, חסידות רוזבדוב, חסידות לודמיר, ברוניסלבה ואירינה זינטל יקירה, דב אריה קליג, דוד אלבום, דוד הלוי סגל, הנסיכויות הרוסיות, הבתולה מלודמיר, היסטוריה של היהדות הקראית, ועד ארבע ארצות, ולדימירץ, ווהלין, יעקב שור, יעקב ליינר, יצחק הלוי סגל, יצחק כהן (בנקאי), יחזקאל רביד, יחזקאל לנדא, ... להרחיב מדד (4 יותר) »
מנחם מנדל אביגדורש
הרב ישעיה מנחם ב"ר יצחק אביגדורשׂ, המכונה רבי מנחם מענדל אביגדורס ונודע בכינוי מהר"ם, שהם ראשי התיבות של מורנו הרב רבי מנחם (נפטר בכ"ה באב ה'שנ"ט, ה-16 באוגוסט 1599) היה רב, דיין ופוסק.
לִרְאוֹת לודמיר ומנחם מנדל אביגדורש
מרדכי מנשכיז
רבי מָרְדְּכַי שפירא מִנֶּשְׁכִיז (ה'תק"ב – ח' בניסן ה'תק"ס) היה אדמו"ר חסידי מתלמידי רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב (המגיד מזלוטשוב) ואבי שושלת נשכיז.
לִרְאוֹת לודמיר ומרדכי מנשכיז
מרדכי זמל
הרב מרדכי אריה זמל (ה'תרע"א, 1911 - כ"ח באב ה'תשנ"א, 18 באוגוסט 1991) היה רב המושבה תל מונד ויישובי גוש תל מונד במשך קרוב ל-50 שנה.
לִרְאוֹת לודמיר ומרדכי זמל
מרדכי זאב אורנשטיין
מצבת קברו של הרב מרדכי זאב אורנשטיין בלבוב רבי מרדכי זאב ב"ר משה אורנשטיין (~ה'ת"ץ, 1730 – ב' בשבט ה'תקמ"ז, 21 בינואר 1787) היה רב ומקובל גליציאני, אב"ד לבוב ומשנה לרב המדינה של גליציה בגלילות לודמיר וזמושץ'.
לִרְאוֹת לודמיר ומרדכי זאב אורנשטיין
משה מת
רבי משה מת (שי"א לערך - שס"ו), מחכמי פולין ותלמידו של המהרש"ל, מחבר הספר מטה משה.
לִרְאוֹת לודמיר ומשה מת
משה ר' מנדלש
רבי משה בן ישעיה מנחם, הידוע בכינויו ר' משה ר' מֶנדֶל'שׂ (.
לִרְאוֹת לודמיר ומשה ר' מנדלש
מלניצה
מלניצה (Мельниця) היא עיירה הנמצאת כ-30 ק"מ מהעיר המחוזית קובל בפלך ווהלין באוקראינה.
לִרְאוֹת לודמיר ומלניצה
מחוזות משנה של אוקראינה
חלוקת אוקראינה למחוזות משנה מחוזות המשנה של אוקראינה (המינוח האוקראיני: ראיונים באוקראינית Райони України) הם יחידות החלוקה המנהלית ברמה השנייה, בחלוקה המנהלית של אוקראינה.
לִרְאוֹת לודמיר ומחוזות משנה של אוקראינה
אנונימוס (הונגריה)
ממוזער אנונימוס או נוטריון המלך בֵּלה (בלטינית: Anonymus Bele regis notarius – הנוטריון האלמוני של המלך בלה, בתרגום להונגרית: Béla király Jegyzője, חי ככל הנראה בין סוף המאה ה-12 לתחילת המאה ה-13) היה נוטריון וכרוניקן של מלך הונגריה, ייתכן בלה השלישי.
לִרְאוֹת לודמיר ואנונימוס (הונגריה)
אריה לייב "הארוך" מקראקא
רבי אריה לייב "הארוך" מקראקא (ביידיש: דער הויכער ר' לייב; נפטר ט"ו באייר תל"א, 25 באפריל 1671) היה רב פולני במאה ה-17, רבן של פשמישל וקראקא.
לִרְאוֹת לודמיר ואריה לייב "הארוך" מקראקא
אברהם מרדכי אלתר
לוחית זיכרון לרב אברהם מרדכי אלתר ליד ישיבת אמרי אמת בבני ברק מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו, 25 בדצמבר 1865 – שבועות תש"ח, 3 ביוני 1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת".
לִרְאוֹת לודמיר ואברהם מרדכי אלתר
אביגדור אלבום
250px הרב אביגדור אלבום (נכתב גם: אלבוים; תשרי תרפ"ח, 30 בספטמבר 1927 - ד' בשבט תשע"ג, 15 בינואר 2013) היה מייסד התנועה לכינון המקדש (יחד עם אחיו התאום הרב דוד אלבום), מראשוני הפעילים למען עליה להר הבית והקמת בית המקדש ובעל סדרת הספרים "אתה תחזה" העוסקת בהלכות המקדש.
לִרְאוֹת לודמיר ואביגדור אלבום
אוסטילוג
אוסטילוג (באוקראינית: Устилуг, בפולנית: Uściług, ביידיש: אוסטילה) היא עיר במחוז ווהלין באוקראינה, על הגדה הימנית של הנהר בוג, 88 ק"מ מלוצק, סמוך לגבול עם פולין.
לִרְאוֹת לודמיר ואוסטילוג
אוזדיוטיץ
אוזדיוטיץ (באוקראינית: Озютичі; בפולנית: Oździutycze) הוא כפר קטן במחוז ווהלין שבמערב אוקראינה, כ-25 ק"מ מזרחית מהעיר לודמיר.
לִרְאוֹת לודמיר ואוזדיוטיץ
איליה שרייבמן
איליה שרייבמן (משמאל) ורומן בוכנסקי (1910 - 1940) חברו לנבחרת השליחים באולימפיאדת ברלין לייזר איליה שרייבמן (בפולנית: Lejzor Ilja Szrajbman; 25 באפריל 1907–1943) היה שחיין ושחקן כדורמים פולני-יהודי, אלוף פולין שייצג את ארצו באליפות אירופה (מגדבורג 1934) ובאולימפיאדה (ברלין 1936).
לִרְאוֹת לודמיר ואיליה שרייבמן
נסכיז'
נסכיז' (באוקראינית: Воля, ווליה; בפולנית: Niesuchojeże, נייסוחויז'ה; ביידיש: נעשכיז) הוא כפר קטן במחוז ווהלין שבמערב אוקראינה, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
לִרְאוֹת לודמיר ונסכיז'
נסיכות האליץ'-וולין
נסיכות האליץ'-וולין (ברוסית: Галицко-Волынское княжество, בלטינית: Regnum Galiciae et Lodomeriae, Regnum Rusiae) הנסיכות הרוסית שלאחר התפרקות רוס של קייב הייתה הנסיכות החזקה בדרום רוסיה במהלך המאה ה-13 ועד לסוף של המאה ה-14.
לִרְאוֹת לודמיר ונסיכות האליץ'-וולין
נחמן מקוסוב
רבי נחמן מקוסוב (ה'תע"ו - ז' באב ה'תק"א, 1741 או ה'תקט"ז, 1756) היה תלמיד הבעל שם טוב ומראשוני מפיצי החסידות.
לִרְאוֹת לודמיר ונחמן מקוסוב
צבי בן הבעל שם טוב
רבי צבי בן רבי ישראל (תפ"ה בערך — ז' בטבת תק"ם) היה בנו ותלמידו של רבי ישראל בעל שם טוב מייסד תנועת החסידות.
לִרְאוֹת לודמיר וצבי בן הבעל שם טוב
צבי הירש בושקא
רבי צבי הירש בושקא (בוצ'קו).
לִרְאוֹת לודמיר וצבי הירש בושקא
צבי כץ
הרב צבי כץ (זסלב, ווהלין; אחרי ה'ש"ן, 1590 – ?), רב באירופה במאה ה-17, מחבר פירושים על השולחן ערוך.
לִרְאוֹת לודמיר וצבי כץ
קז'ימייז' השני
קז'ימייז' השני ובכינויו: "הצדיק" (בפולנית: Kazimierz II Sprawiedliwy; 28 באוקטובר 1138 – 5 במאי 1194) היה של פולין קטן בשנים 1166–1173, ושל סנדומייז' לאחר 1173.
לִרְאוֹת לודמיר וקז'ימייז' השני
קהת קליגר
קהת קליגר (ביידיש: קהת קליגער; 4 ביולי 1908 - 20 באפריל 1985) היה משורר ומתרגם יידיש יהודי-ארגנטינאי.
לִרְאוֹת לודמיר וקהת קליגר
קו מולוטוב
בונקר באזור טלז של קו מולוטוב קו מולוטוב (ברוסית: Линия Молотова) היה מערך מתוכנן של ביצורים שנבנה על ידי ברית המועצות בשנים 1940–1941 לאורך גבולה המערבי, לאחר פלישתה למדינות הבלטיות, מזרח פולין ובסרביה, פלישה שנבעה מהסכם ריבנטרופ מולוטוב, ומכאן כינויו "קו מולוטוב".
לִרְאוֹת לודמיר וקו מולוטוב
שנות ה-70 של המאה ה-14
שנות ה-70 של המאה ה-14 היו העשור השמיני של המאה ה-14, החלו ב-1 בינואר 1370 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1379.
לִרְאוֹת לודמיר ושנות ה-70 של המאה ה-14
שלמה מקרלין
רבי שלמה הלוי סג"ל מקרלין (תצ"ח, 1738 – כ"ב בתמוז תקנ"ב, 1792) היה תלמידם של המגיד ממעזריטש ורבי אהרן הגדול מקרלין.
לִרְאוֹת לודמיר ושלמה מקרלין
שלמה וינינגר
שלמה וִינִינגֶר (Salomon Wininger; 13 בדצמבר 1877, גורה הומורה, בוקובינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – ב' בכסלו תשכ"ט, 23 בנובמבר 1968, רמת גן) היה ביוגרף ואנציקלופדיסט יהודי אוסטרי, מחבר הלקסיקון המונומנטלי בשפה הגרמנית "הביוגרפיה הלאומית היהודית הגדולה" (Große jüdische National-Biographie).
לִרְאוֹת לודמיר ושלמה וינינגר
שושלת נשכיז
שושלת נשכיז (נעשכיז, נסכיז) הייתה שושלת חסידית שפעלה ברחבי ווהלין (כיום אוקראינה).
לִרְאוֹת לודמיר ושושלת נשכיז
לוצק
בית הכנסת הגדול בלוצק מראה העיר העתיקה האצטדיון העירוני מבצר לוצק לוּצְק (באוקראינית: Луцьк, בפולנית: Łuck, ברוסית: Луцк) היא עיר באוקראינה, מרכזו של מחוז ווהלין, השוכנת ממערב לעיר הבירה קייב.
לִרְאוֹת לודמיר ולוצק
לודומריה
סמל לודומריה לודומריה - שמה הלטיני של ולדימיר-ווהלין, נסיכות רותנית מימי הביניים, אשר הייתה חלק מנסיכות גאליץ'-וולין במאות ה-13 וה-14.
לִרְאוֹת לודמיר ולודומריה
זאב ויינר
כרטיס ציר של זאב ויינר בוועידה הגלילית בווהלין 1929 כרטיס ציר של זאב ויינר לוועידת תרבות בפולין ב 1931 זאב ויינר (נכתב גם וינר; 1908 – 18 בספטמבר 1994) היה מייסד רשת הדיור המוגן לקשישים "משען" ומנכ"ל במשך שנים רבות, עד לשנת 1985, גזבר וחבר מרכז במפלגת פועלי ארץ ישראל (מפא"י), וחבר מועצה בעיריית תל אביב.
לִרְאוֹת לודמיר וזאב ויינר
חסידות קרלין
חסידות קרלין היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה קרלין (היום פרוור של העיר פינסק בבלארוס) על ידי רבי אהרן ("הגדול") מקרלין, תלמידו של המגיד ממזריטש.
לִרְאוֹת לודמיר וחסידות קרלין
חסידות רוזבדוב
חסידות רוזבדוב (יידיש: ראזוואדאוו) הייתה חסידות גליציאנית, ענף מחסידות דז'יקוב שמגזע רופשיץ.
לִרְאוֹת לודמיר וחסידות רוזבדוב
חסידות לודמיר
חסידות לודמיר היא חסידות ווהלינית.
לִרְאוֹת לודמיר וחסידות לודמיר
ברוניסלבה ואירינה זינטל יקירה
ברוניסלבה ואירנה זינטל יקירה (בפולנית: Jakira Irena Ziental, Ziental Bronisława) אם ובת מפולין, חסידות אומות העולם, שהצילו יהודים בתקופת השואה על ידי מתן מסתור וסיכון חייהן בתקופת מלחמת העולם השנייה.
לִרְאוֹת לודמיר וברוניסלבה ואירינה זינטל יקירה
דב אריה קליג
הרב דב אריה קליג (תרמ"ה, 1885 - ת"ש, 1940) היה רב בלודמיר, בריינזוב ובלבוב שבאוקראינה.
לִרְאוֹת לודמיר ודב אריה קליג
דוד אלבום
הרב דוד אלבוםתמונה להחלפה הרב דוד טעביל אלבום או אלבוים (תשרי, תרפ"ח (1927) - י"ט בתשרי, תשס"ח 2008), מייסד התנועה לכינון המקדש, ומראשוני הפעילים למען עליה להר הבית והקמת בית המקדש, ובפרט במגזר החרדי.
לִרְאוֹת לודמיר ודוד אלבום
דוד הלוי סגל
הרב דוד הלוי סגל (הט"ז) (1586, ה'שמ"ו – 1667, כ"ו בשבט ה'תכ"ז) היה רבן של קהילות חשובות בפולין, אחד מנושאי כליו של השולחן ערוך ומגדולי הפוסקים האשכנזיים במאה ה-17.
לִרְאוֹת לודמיר ודוד הלוי סגל
הנסיכויות הרוסיות
הנסיכויות הרוסיות בשנת 1237. הנסיכויות הרוסיות (במאות ה-12 וה-13) היו ישויות מדיניות של רוסיה ההיסטורית שהתקיימו בשטחי רוסיה, אוקראינה, בלארוס, חלק מפולין, רומניה, לטביה ואסטוניה של ימינו.
לִרְאוֹת לודמיר והנסיכויות הרוסיות
הבתולה מלודמיר
חנה רחל ורברמאכר (בכתיב יידי: ווערבערמאכער; ה'תקס"ו, 1805 – כ"ב בתמוז ה'תרמ"ח, 1 ביולי 1888), בת רבי מאניש, הידועה כבתולה מלודמיר (די לאדמירער מויד), הייתה אישה יהודייה שהשתייכה לתנועת החסידות וסיגלה לעצמה גינוני אדמו"רות.
לִרְאוֹת לודמיר והבתולה מלודמיר
היסטוריה של היהדות הקראית
יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.
לִרְאוֹת לודמיר והיסטוריה של היהדות הקראית
ועד ארבע ארצות
שני צידיו של דף מ'''ספר הפרוטוקולים''' של ועד ארבע ארצות, שהיה בבעלותו של שמעון דובנוב בית התפוצות בתל אביב ועד ארבע ארצות (בפולנית: Sejm Czterech Ziem) הוא שמו של גוף מנהלתי אשר שימש במשך כ-200 שנה, בין השנים 1520 או 1580 ל-1764, כמוסד המרכזי העליון של יהדות פולין.
לִרְאוֹת לודמיר וועד ארבע ארצות
ולדימירץ
ולדימירץ (באוקראינית: Володимирець, ווֹלודימירץ; בפולנית: Włodzimierzec, ולודז'ימייז'ץ) היא עיירה במחוז רובנו שבמערב אוקראינה, במפגש הנהרות סטיר והורין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
לִרְאוֹת לודמיר וולדימירץ
ווהלין
סמל ווהלין נסיכות ווהלין ווהלין כחלק מפולין ווהלין כחלק מאוקראינה היכל יהדות ווהלין בגבעתיים אנדרטה בגבעתיים לפרטיזנים ממחוז ווהלין ווהלין (באוקראינית: Волинь, בפולנית: Wołyń, ברוסית: Волынь, ביידיש: וואָהלין) הוא חבל היסטורי במערב אוקראינה, בין נהרות הפריפיאט והבוג המערבי מצפון לגליציה ולפודוליה.
לִרְאוֹת לודמיר וווהלין
יעקב שור
הרב יעקב שור (ט"ז באלול ה'תרי"ג, ספטמבר 1853 – כ"ח באב תרפ"ד, אוגוסט 1924) היה אחד מרבני העיר קיטוב, זכה לתואר "הגאון מקיטוב" והיה מרבניה הבולטים של יהדות מזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.
לִרְאוֹת לודמיר ויעקב שור
יעקב ליינר
רבי יעקב ליינר (בכתיב יידי: ליינער; כ"ז בחשוון ה'תקע"ח (נובמבר 1817) או ה'תקע"ה (1814) – ט"ו באב ה'תרל"ח (14 באוגוסט 1878)) היה האדמו"ר השני של חסידות איזביצה ראדזין, הרחיב וביסס את החסידות ואת הגותה, והעביר את מרכז החסידות מהעיירה איזביצה לראדזין.
לִרְאוֹת לודמיר ויעקב ליינר
יצחק הלוי סגל
רבי יצחק הלוי (מהר"י הלוי) היה רב וראש ישיבה בפולין.
לִרְאוֹת לודמיר ויצחק הלוי סגל
יצחק כהן (בנקאי)
יצחק כהן יצחק כהן (20 בספטמבר 1906 - 10 באוקטובר 1986) היה מראשוני משרד הביטחון והמנכ"ל הראשון של בנק אוצר החייל.
לִרְאוֹת לודמיר ויצחק כהן (בנקאי)
יחזקאל רביד
אל"ם יחזקאל רביד יחזקאל רביד (רייבר) (12 ביוני 1933 – פברואר 1998) היה לוחם ומפקד בצה"ל וכיהן כסמנכ"ל הטלוויזיה הלימודית.
לִרְאוֹת לודמיר ויחזקאל רביד
יחזקאל לנדא
הנודע ביהודה רבי יחזקאל לנדא (לעיתים: סג"ל לנדא; י"ח בחשוון ה'תע"ד, 7 בנובמבר 1713 – י"ז באייר ה'תקנ"ג, 29 באפריל 1793) היה רבה של העיר פראג, ומגדולי פוסקי ההלכה במאה ה-18 ובדורות האחרונים בכלל.
לִרְאוֹת לודמיר ויחזקאל לנדא
יחיאל מיכל פיצ'ניק
רבי יחיאל מיכל הלוי פיצ'ניק (נפטר בט"ו בכסלו תר"ט, 1849) היה אדמו"ר חסידי, מייסד חסידות ברזנה ודור שני בחסידות סטפין כשאחיו ר' ישראל דוב בער מכהן כרבי השני מסטפין.
לִרְאוֹת לודמיר ויחיאל מיכל פיצ'ניק
יום-טוב ליפמן הלר
רבי גרשון שאול יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין (מכונה על שם ספרו "התוספות יום-טוב"; ה'של"ט, 1579 – ו' באלול ה'תי"ד, 1654) היה מגדולי חכמי אשכנז ופולין, פרשן ופוסק.
לִרְאוֹת לודמיר ויום-טוב ליפמן הלר
יוליוש ברד"ח
יוליוש ברד"ח (בפולנית: Juliusz Bardach; 3 בנובמבר 1914, אודסה – 26 בינואר 2010, ורשה) היה היסטוריון פולני ממוצא יהודי, נכד של יהודה ברד"ח.
לִרְאוֹת לודמיר ויוליוש ברד"ח
יודנראט
אנשי היודנראט של שידלובייץ כרזה שהפיץ היודנראט בגטו לודז' הכרזה קוראת לאזרחים לשמור על היגיינה: "ילד נקי הוא בריא. מלוכלך - חולה." וורשה לאחר שהופצץ בזמן מרד גטו ורשה היודנראט (בגרמנית: Judenrat, ברבים: Judenräte; "מועצת היהודים"), או האֶלְטֶסטֶנרָאט (בגרמנית: Ältestenrat; ביידיש: עלטעסטענראט, "מועצת הזקנים"), היה מוסד שלטון יהודי שהיה ממונה על תיווך בין השלטון הנאצי לבין הקהילה היהודית.
לִרְאוֹת לודמיר ויודנראט
אזכור
ידוע גם בשם ולדימיר וולינסקי.