תוכן עניינים
48 יחסים: מאורע משלים, מרחב הסתברות, משפט הקוף המקליד, משפט ההישנות של פואנקרה, משתנה מציין, מדדי הערכה למסווג דו-ערכי, אקסיומות ההסתברות, אי-שוויון קולמוגורוב, אי-תלות (הסתברות), אינדיקטור (פירושונים), נוער מד"א, ניתוח סיכון-תועלת, ספק (הלכה), סבירות, סימון מתמטי, עקרון האדישות (סטטיסטיקה), עקרון החיבור, פרדוקס האחים, פונקציה זניחה, פונקציית הפסד, ציון תקן, רווח בר-סמך, שרשרת מרקוב, שונות משותפת, שכיחות, שכיחות (סטטיסטיקה), תרשים עץ (הסתברות), תורת המידה, תורת ההסתברות, תוחלת, למת המקומיות של לובאס, לימוד חוקיות אסוציאטיבי, זמן מאוחר, חוק בייס, חוק האפס-אחד של קולמוגורוב, חוק האפס-אחד של יואיט-סאוואג', חיזוי, בעיית מונטי הול, הסתברות, הסתברות מותנית, הסתברות בייסיאנית, התפלגות, התפלגות מנוונת, התפלגות בדידה, הלמה של בורל-קנטלי, כמעט כל (מתמטיקה), יחסיות הסימולטניות, 1 (מספר).
מאורע משלים
בתורת ההסתברות, המשלים של מאורע כלשהו A, אותו נהוג לסמן בתור ′A, Ac או, הוא המאורע שבו A לא מתרחש.
לִרְאוֹת מאורע ומאורע משלים
מרחב הסתברות
מרחב הסתברות בתורת ההסתברות הוא שלשה (\Omega,\mathcal,\Pr) שאיבריה הם מרחב מדגם, סיגמא-אלגברה ומידת הסתברות.
לִרְאוֹת מאורע ומרחב הסתברות
משפט הקוף המקליד
אם נמתין די הצורך, גם שימפנזה המקליד באקראי יקליד לבסוף את כל יצירות שייקספיר משפט הקוף המקליד הוא טענה מתמטית פשוטה, לפיה אם נבחר טקסט באורך סופי, אז הוא יופיע ברצף אינסופי של תווים אקראיים המוגרלים מהתפלגות אחידה (אך לאו דווקא מהתפלגות זו) בהסתברות 1.
לִרְאוֹת מאורע ומשפט הקוף המקליד
משפט ההישנות של פואנקרה
משפט ההישנות של פואנקרה הוא משפט מתמטי העוסק במערכות דינמיות, בעל שימושים בסטטיסטיקה ובפרט בתהליכים מקריים, וכן בפיזיקה סטטיסטית.
לִרְאוֹת מאורע ומשפט ההישנות של פואנקרה
משתנה מציין
בהסתברות, משתנה מציין, או משתנה אינדיקטור, הוא משתנה מקרי שמציין האם מאורע מסוים התרחש.
לִרְאוֹת מאורע ומשתנה מציין
מדדי הערכה למסווג דו-ערכי
בסטטיסטיקה ובמדעים, מדדי הערכה למסווג דו-ערכי (המכונה גם מסווג בינארי) מודדים את איכותו של מסווג, אם ידוע הסיווג הנכון.
לִרְאוֹת מאורע ומדדי הערכה למסווג דו-ערכי
אקסיומות ההסתברות
בתורת ההסתברות, אקסיומות ההסתברות הן תנאים שאנו דורשים כי פונקציה כלשהי תקיים כדי שנוכל לראות אותה כמתארת הסתברויות.
לִרְאוֹת מאורע ואקסיומות ההסתברות
אי-שוויון קולמוגורוב
בתורת ההסתברות, אי-שוויון קולמוגורוב או אי-שוויון המקסימום של קולמוגורוב מתאר חסם הסתברותי למאורע שהמקסימום של סדרת הסכומים החלקיים של סדרה סופית של משתנים מקריים בלתי-תלויים גדול מערך קבוע כלשהו.
לִרְאוֹת מאורע ואי-שוויון קולמוגורוב
אי-תלות (הסתברות)
בתורת ההסתברות, מאורעות הם בלתי תלויים אם הידיעה על התרחשותו (או אי-התרחשותו) של אחד מהם, אינה משפיעה על ההסתברות להתרחשות המאורע האחר.
לִרְאוֹת מאורע ואי-תלות (הסתברות)
אינדיקטור (פירושונים)
אינדיקטור משמעותו סימן או אות המראה על שינוי או על מידע.
לִרְאוֹת מאורע ואינדיקטור (פירושונים)
נוער מד"א
ארגון נוער מד"א הוא ארגון נוער הומניטרי בישראל.
לִרְאוֹת מאורע ונוער מד"א
ניתוח סיכון-תועלת
ניתוח סיכון-תועלת הוא תהליך בו בוחנים סיכון צפוי אל מול התועלת הצפויה מלקיחת הסיכון לשם קבלת החלטה בתנאי אי וודאות.
לִרְאוֹת מאורע וניתוח סיכון-תועלת
ספק (הלכה)
ספק הוא מצב של אי ודאות.
לִרְאוֹת מאורע וספק (הלכה)
סבירות
סבירות היא הערכה גסה של הסיכוי או הנאותות להתרחשות של אירוע.
לִרְאוֹת מאורע וסבירות
סימון מתמטי
במתמטיקה ובלוגיקה נהוג לסמן עצמים, יחסים ואף מילות קישור בסימנים מיוחדים, על-מנת לקצר ולחסוך אי-הבנות בכתיבה ובקריאה.
לִרְאוֹת מאורע וסימון מתמטי
עקרון האדישות (סטטיסטיקה)
עקרון האדישות (באנגלית: Principle of indifference או principle of insufficient reason) בסטטיסטיקה, הוא כלל על פיו אם אין סיבה או מספיק מידע על מנת ליחס הסתברויות פריוריות שונות לאפשרויות שונות מייחסים להן הסתברויות שוות, ולכן אם יש n אירועים מוציאים (כלומר: אם אחד מתקיים אחר לא מתקיים) ומחייבים (כלומר: אחד מהם מתקיים) (כש n > 1), ההסתברות הפריורית של כל אחת מהם היא:.
לִרְאוֹת מאורע ועקרון האדישות (סטטיסטיקה)
עקרון החיבור
עֶקְרוֹן הַחִיבּוּר הוא עיקרון יסודי בקומבינטוריקה המופיע בצורות שונות בתחומים רבים במתמטיקה.
לִרְאוֹת מאורע ועקרון החיבור
פרדוקס האחים
פרדוקס האחים מתייחס לקבוצה של שאלות (או חידות) בתורת ההסתברות.
לִרְאוֹת מאורע ופרדוקס האחים
פונקציה זניחה
במתמטיקה ובקריפטוגרפיה פונקציה זניחה או פונקציית זניחות (Negligible function) היא פונקציה שההסתברות שתקרה נחשבת לכל כך שולית שאין לה כל חשיבות וניתן להתעלם ממנה.
לִרְאוֹת מאורע ופונקציה זניחה
פונקציית הפסד
פונקציית הפסד (באנגלית: Loss function) או פונקציית עלות (באנגלית: Cost function) היא פונקציה הממפה מאורע או ערכים של משתנה אחד או יותר למספר ממשי המייצג "עלות" של מאורע.
לִרְאוֹת מאורע ופונקציית הפסד
ציון תקן
נורמלית. ציון תקן (או, ציון תקן z) הוא משתנה מקרי נורמלי, אשר מבטא את המרחק של תצפית מן התוחלת במונחי יחידות סטיית תקן.
לִרְאוֹת מאורע וציון תקן
רווח בר-סמך
בתורת האמידה הסטטיסטית, רווח בר-סֶמֶך (או רווח סֶמֶך) עבור פרמטר לא ידוע של התפלגות ממשפחה ידועה של התפלגויות, הוא קטע המחושב מתוך תוצאות של מדגם, באופן כזה שהסיכוי הא-פריורי (טרם לקיחת המדגם) שהקטע שנקבל יכלול את הפרמטר הוא קבוע, הקרוי "רמת הסמך" של הרווח.
לִרְאוֹת מאורע ורווח בר-סמך
שרשרת מרקוב
שרשרת מרקוב לתיאור מזג האוויר שרשרת מרקוב (באנגלית: Markov Chain) היא מודל הסתברותי המשמש בדרך-כלל לתיאור התפתחות של תהליכים כסדרה של מצבים.
לִרְאוֹת מאורע ושרשרת מרקוב
שונות משותפת
בתורת ההסתברות ובסטטיסטיקה, השונות המשותפת (באנגלית: Covariance) היא מדד לקשר בין שני משתנים מקריים.
לִרְאוֹת מאורע ושונות משותפת
שכיחות
שכיחות של פריט היא מספר הפעמים (המוחלט או היחסי) בהן מופיע הפריט בקבוצה מסוימת.
לִרְאוֹת מאורע ושכיחות
שכיחות (סטטיסטיקה)
בסטטיסטיקה, השכיחות (או השכיחות המוחלטת) של אירוע i הוא המספר n_i של פעמים שהתצפית התרחשה/נרשמה בניסוי או במחקר.
לִרְאוֹת מאורע ושכיחות (סטטיסטיקה)
תרשים עץ (הסתברות)
תרשים עץ למאורעות A ו-B. בתורת ההסתברות, ניתן להשתמש בתרשים עץ (דיאגרמת עץ) כדי לייצג מרחב הסתברות.
לִרְאוֹת מאורע ותרשים עץ (הסתברות)
תורת המידה
תורת המידה היא ענף מתמטי העוסק באופנים השונים שבהם ניתן למדוד מה שניתן לתפוס אינטואיטיבית כ"גודל" של קבוצה.
לִרְאוֹת מאורע ותורת המידה
תורת ההסתברות
תורת ההסתברות היא ענף של המתמטיקה המשמש לניתוח כמותי של מאורעות שיש בהם אקראיות וחוסר ודאות, כגון ההסתברות שבהטלת שתי קוביות ייצא הצירוף 6/6.
לִרְאוֹת מאורע ותורת ההסתברות
תוחלת
התוחלת של משתנה מקרי היא ממוצע הערכים אותם צפוי המשתנה לקבל. בתורת ההסתברות ובסטטיסטיקה, התּוֹחֶלֶת (באנגלית: Expected value, ערך צפוי או Mean, מסומנת: E או μ, בהתאמה) של משתנה מקרי היא ממוצע הערכים אותם צפוי המשתנה לקבל, משוקלל על-פי ההסתברויות לקבלת הערכים השונים.
לִרְאוֹת מאורע ותוחלת
למת המקומיות של לובאס
למת המקומיות של לובאס (באנגלית: Lovász Local Lemma) היא למה בתורת ההסתברות אשר פותחה בשנת 1975 על ידי לסלו לובאס ופול ארדש.
לִרְאוֹת מאורע ולמת המקומיות של לובאס
לימוד חוקיות אסוציאטיבי
לימוד חוקיות אסוציאטיבי הוא כלל המבוסס על למידה חישובית למטרת גילוי יחסים מעניינים בין משתנים במאגרי מידע גדולים.
לִרְאוֹת מאורע ולימוד חוקיות אסוציאטיבי
זמן מאוחר
לפי משוואות מקסוול, גלים אלקטרומגנטיים המתפשטים בוואקום, מתפשטים במהירות האור c. מהירות האור היא מהירות סופית, ולכן לאור הנפלט מן המקור בזמן t.
לִרְאוֹת מאורע וזמן מאוחר
חוק בייס
חוק בייס (או: נוסחת בייס; באנגלית: Bayes' theorem) הוא תוצאה בתורת ההסתברות המאפשרת לחשב הסתברות מותנית של מאורע כאשר יודעים את ההסתברויות המותנות ההפוכות.
לִרְאוֹת מאורע וחוק בייס
חוק האפס-אחד של קולמוגורוב
חוק האפס-אחד של קולמוגורוב הוא משפט יסודי בתורת ההסתברות שהוכיח המתמטיקאי אנדריי קולמוגורוב.
לִרְאוֹת מאורע וחוק האפס-אחד של קולמוגורוב
חוק האפס-אחד של יואיט-סאוואג'
חוק האפס-אחד של יואיט-סאוואג' הוא משפט בתורת ההסתברות שהוכיחו המתמטיקאים אדווין יואיט ולאונרד סאוואג'.
לִרְאוֹת מאורע וחוק האפס-אחד של יואיט-סאוואג'
חיזוי
חיזוי או ניבוי הוא פעולה של הערכת ההסתברות שמאורע כלשהו יתרחש במסגרת זמן עתידית מסוימת.
לִרְאוֹת מאורע וחיזוי
בעיית מונטי הול
בעיית מונטי הול או בעיית "עשינו עסק" היא בעיה בתורת ההסתברות שפתרונה אינו אינטואיטיבי.
לִרְאוֹת מאורע ובעיית מונטי הול
הסתברות
משחקי מזל והימורים מימין, ביצה בעלת חלמון כפול. סיכוי של 1 ל־1200 למציאת ביצה כזוComparisons, R 2020, Probability Comparison: Rarest Things in the Universe, online video, 6 April, viewed 10 May 2020,, Creative Commons license:.. הסתברות היא ביטוי מספרי למידת הסבירות שמאורע מסוים יתרחש.
לִרְאוֹת מאורע והסתברות
הסתברות מותנית
הסתברות מותנית היא ההסתברות של מאורע כלשהו \ A תחת ההנחה שמאורע אחר \ B קרה.
לִרְאוֹת מאורע והסתברות מותנית
הסתברות בייסיאנית
הסתברות בייסיאנית (באנגלית: Bayesian probability) היא גישה להסתברות על פיה מכמתים את ההסתברות של מאורע על פי הידע הנוכחי לגביו או על פי הערכה סובייקטיבית לגבי ערכו.
לִרְאוֹת מאורע והסתברות בייסיאנית
התפלגות
סטיות תקן. בסטטיסטיקה ותורת ההסתברות, התפלגות (לפי האקדמיה ללשון הִתְפַּלְּגוּת־הַהִסְתַּבְּרוּת או באנגלית: probability distribution) היא מרכיב בסיסי בתיאור ההתנהגות של תופעה או תהליך שיש בהם היבטים אקראיים.
לִרְאוֹת מאורע והתפלגות
התפלגות מנוונת
בתורת ההסתברות, התפלגות מנוונת היא התפלגות של משתנה מקרי בדיד שלו תומך המכיל איבר יחיד, כלומר המשתנה המקרי יכול לקבל ערך אחד בדיוק.
לִרְאוֹת מאורע והתפלגות מנוונת
התפלגות בדידה
יחידונים 1, 3, 7 היא 0.2, 0.5 ו-0.3 בהתאמה. כל קבוצה שאינה מכילה לפחות אחד מערכים אלו היא בעלת הסתברות שווה לאפס. פונקציית ההצטברות של ההתפלגות הבדידה שלה שלושה ערכים אפשריים: 1, 3, 7 בהסתברות 0.2, 0.5 ו-0.3 בהתאמה.
לִרְאוֹת מאורע והתפלגות בדידה
הלמה של בורל-קנטלי
הלמה של בורל-קנטלי הוא שם כולל לשניים או שלושה משפטים יסודיים בתורת ההסתברות, שנוסחו והוכחו על ידי אמיל בורל ופרנצ'סקו פאולו קנטלי בראשית המאה ה-20.
לִרְאוֹת מאורע והלמה של בורל-קנטלי
כמעט כל (מתמטיקה)
במתמטיקה, משתמשים לעיתים בביטוי כמעט כל במשמעות מדויקת, שפירושה "הכל, פרט אולי לקבוצה זניחה".
לִרְאוֹת מאורע וכמעט כל (מתמטיקה)
יחסיות הסימולטניות
בפיזיקה, יחסיות הסימולטניות היא מונח בתורת היחסות הפרטית המתייחס לכך שהסימולטניות (בו-זמניות) של שני מאורעות המופרדים מרחבית זה מזה אינה מוחלטת, אלא שהיא תלויה במערכת הייחוס של הצופה שמודד את זמני ההתרחשות של המאורעות.
לִרְאוֹת מאורע ויחסיות הסימולטניות
1 (מספר)
1 (במילים בלשון זכר: אחד; בלשון נקבה: אחת) הוא המספר הטבעי הראשון, הקודם לפני 2 והבא אחרי המספר השלם 0.
לִרְאוֹת מאורע ו1 (מספר)