גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
37 יחסים: מאיר איזנשטטר, מאיר אייזנשטאט, מאיר אייזנשטט, מאיר אייזינשטאט, מאיר הכהן (אבי הש"ך), מהר"ם, מהר"ם א"ש, מהר"ם אייזנשטט, אקדמות, אש (פירושונים), אברהם אבלי הלוי גומבינר, אברהם צבי הירש אייזנשטט, אור הגנוז (פירושונים), אייזנשטדט, נתן נטע דונר, נתן גשטטנר, ספר רזיאל המלאך, ספר תורה, פנחס מיכאל גרויסלייט, פנים מאירות, פרוסטיוב, צבי הירש אשכנזי, קריית מטרסדורף, קבלת הוראות מרן, שמואל שאטין, שמואל למברגר, שבע קהילות, לוי בן יצחק ירושלמי, זבל"א, חם מקצתו חם כולו, חיים יונה תאומים, דב בר רטנר, ה'ת"ס, כ"ז בסיוון, ישעיה הלוי, יהונתן אייבשיץ, יורד לאומנות חברו.
מאיר איזנשטטר
שו"ת "אמרי אש" למהר"ם א"ש, אונגוואר, 1864, הספר העברי הראשון שנדפס בעיר זו (יחד עם הקיצור שולחן ערוך) הרב מאיר איזנשטטר (נודע בכינוי: מהר"ם אַ"ש; ה'תק"ם, 1780, - כ"ד בטבת ה'תרי"ב, 1852) היה מגדולי רבני הונגריה במאה ה-19, פוסק ומנהיג אורתודוקסי בולט, ועמד בראשות ישיבה גדולה בהונגריה.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטט ומאיר איזנשטטר · ראה עוד »
מאיר אייזנשטאט
#הפניה מאיר איזנשטט.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטט ומאיר אייזנשטאט · ראה עוד »
מאיר אייזנשטט
#הפניה מאיר איזנשטט.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטט ומאיר אייזנשטט · ראה עוד »
מאיר אייזינשטאט
#הפניה מאיר איזנשטט.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטט ומאיר אייזינשטאט · ראה עוד »
מאיר הכהן (אבי הש"ך)
רבי מאיר הכהן (מכונה גם "מהר"ם כ"ץ"; נפטר בסביבות שנת ה'ת"ג, 1643), היה אב"ד באמסטיבובה ובמוהילב שבאיחוד הפולני-ליטאי.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטט ומאיר הכהן (אבי הש"ך) · ראה עוד »
מהר"ם
קטגוריה:פירושון ראשי תיבות קטגוריה:פירושון אישים.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטט ומהר"ם · ראה עוד »
מהר"ם א"ש
בכינוי מהר"ם א"ש נודעו שני רבנים שפעלו בהפרש של כמאה שנים, אם כי השימוש בכינוי נעשה בעיקר כלפי המאוחר מביניהם.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטט ומהר"ם א"ש · ראה עוד »
מהר"ם אייזנשטט
#הפניה מאיר איזנשטט.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטט ומהר"ם אייזנשטט · ראה עוד »
אקדמות
פרוכת עם השורה האחרונה של אקדמות רקומה עליה אַקְדָמוּת מִלִּין הוא פיוט בשפה הארמית, הנאמר בקהילות אשכנז בחג השבועות בקריאת התורה.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטט ואקדמות · ראה עוד »
אש (פירושונים)
קטגוריה:שמות משפחה.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטט ואש (פירושונים) · ראה עוד »
אברהם אבלי הלוי גומבינר
רבי אברהם אבלי (אַבֶּא'לֶה) הלוי גומבינר (ה'שצ"ז, 1637 – ג' בתשרי ה'תמ"ג, 5 באוקטובר 1682), מגדולי האחרונים.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטט ואברהם אבלי הלוי גומבינר · ראה עוד »
אברהם צבי הירש אייזנשטט
הרב אברהם צבי הירש אייזנשטט (ה'תקע"ג, 1813, ביאליסטוק – ג' באלול ה'תרכ"ח, 1868, קניגסברג) היה רב ופוסק הלכה ב.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטט ואברהם צבי הירש אייזנשטט · ראה עוד »
אור הגנוז (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטט ואור הגנוז (פירושונים) · ראה עוד »
אייזנשטדט
אייזנשטדט או אייזנשטט (גרמנית: Eisenstat, Eisenstadt או Eisenstaedt, יידיש: אייַזנשטאָט; צורות נוספות לשם: איזנשטדט, איזנשטט, אייזנשטאט, איזנשטאט, איזנשטאדט, אייזנסטדט, אייזנשטד או אייזנשטת), הוא שם משפחה יהודי-אשכנזי.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטט ואייזנשטדט · ראה עוד »
נתן נטע דונר
הרב נתן נטע דונרהרב נתן נטע דונר (דינר, או דאנער; מכונה ר' נתן נטע הכהן מקאלביעל; ה'תר"ך, 1860 - ה'תרפ"ו) היה רב, הגיוגרף ומחבר-תורני פולני.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטט ונתן נטע דונר · ראה עוד »
נתן גשטטנר
קברו של הרב נתן גשטטנר הרב נתן גשטטנר (בכתיב יידי: געשטעטנער; כ"ח באדר א' תרצ"ב, 6 במרץ 1932 – י"ד בכסלו תשע"א, 21 בנובמבר 2010) היה רב, דיין ופוסק הלכה, ראש ישיבת פנים מאירות בבני ברק ומחבר פורה של ספרים בהלכה, בתלמוד ובאגדה.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטט ונתן גשטטנר · ראה עוד »
ספר רזיאל המלאך
ספר רזיאל המלאך הוא ספר קבלה קדום המתבסס על יסודות מיסטיים ומאגיים.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטט וספר רזיאל המלאך · ראה עוד »
ספר תורה
יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטט וספר תורה · ראה עוד »
פנחס מיכאל גרויסלייט
הרב פנחס מיכאל גרויסלייט (תקס"ח, 1808 בערך-ליל י"ז באדר תר"ן, 8 או 9 במרץ 1890) היה הרב של אנטופול במחוז ברסט ברוסיה הלבנה ומחבר ספרים.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטט ופנחס מיכאל גרויסלייט · ראה עוד »
פנים מאירות
#הפניה מאיר איזנשטט.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטט ופנים מאירות · ראה עוד »
פרוסטיוב
פרוסטיוב (צ'כית: Prostějov, גרמנית: Proßnitz; בפי יהודיה: פרוסטיץ או פרוסניץ) היא עיר במחוז אולומואוץ בצ'כיה, העיר שייכת היסטורית לחבל ארץ מוראביה.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטט ופרוסטיוב · ראה עוד »
צבי הירש אשכנזי
הרב צבי הירש אשכנזי א' באלול ה'תי"ח, 30 באוגוסט 1658, טרביטש, מוראביה – א' באייר ה'תע"ח, 3 במאי 1718, לבוב) היה רב ופוסק, מחשובי הרבנים בסוף מאה ה-17 ובתחילת מאה ה-18, מכונה החכם צבי על שם ספרו. אביו ורבו של רבי יעקב עמדין.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטט וצבי הירש אשכנזי · ראה עוד »
קריית מטרסדורף
רחוב פנים מאירות בקריית מטרסדורף ישיבת תורה אור הרב חיים פינחס שיינברג, היה רב קריית מטרסדורף. קריית מטרסדורף (בקיצור מטרסדורף) היא שכונה חרדית בצפון ירושלים.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטט וקריית מטרסדורף · ראה עוד »
קבלת הוראות מרן
שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) קבלת הוראות מרן הוא כלל הלכתי המציין את המחויבות להתחשב בדעתו של הרב יוסף קארו (המכונה מרן) כדעה המכריעה בכללי הפסיקה לעומת פוסקים אחרים.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטט וקבלת הוראות מרן · ראה עוד »
שמואל שאטין
רבי שמואל שאטין כ"ץ (נהגה: שוֹטְן; ה'ת"ד, 1644 – י"ד בתמוז ה'תע"ט, 1719) היה מרבני יהדות אשכנז במאה ה-17 וה-18.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטט ושמואל שאטין · ראה עוד »
שמואל למברגר
הרב ד"ר שמואל למברגר הרב ד"ר שמואל למברגר (Shmuel Lemberger; 8 במאי 1886 – 12 באוגוסט 1960, י"ט באב תש"כ) היה מאנשי אגודת ישראל וכיהן כחבר (ממלא מקום) במועצת המדינה הזמנית.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטט ושמואל למברגר · ראה עוד »
שבע קהילות
שבע קהילות (בגרמנית: Siebengemeinden) הוא הכינוי לשבע קהילות יהודיות במחוז בורגנלנד שבאוסטריה, אשר התפרסמו כמרכז יהודי חשוב החל משנת 1690 ועד לגירושם הסופי בעקבות האנשלוס בשנת 1938.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטט ושבע קהילות · ראה עוד »
לוי בן יצחק ירושלמי
הרב לוי בן יצחק ירושלמי (1681, ירושלים, האימפריה העות'מאנית - 11 באוגוסט 1752, טימישוארה, ממלכת הבסבורג) היה הרב הראשי האשכנזי ובהמשך גם הספרדי של יהודי בלגרד.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטט ולוי בן יצחק ירושלמי · ראה עוד »
זבל"א
זבל"א או זבל"א וזבל"א (ראשי תיבות של זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד) הוא מונח במשפט העברי המתאר אפשרות לפתרון משפטי על ידי בוררות, כאשר קיים סכסוך בין שני אנשים יש להם אפשרות לגשת לבוררות: כל צד בוחר לו דיין ושניהם בוחרים את הדיין השלישי.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטט וזבל"א · ראה עוד »
חם מקצתו חם כולו
חם מקצתו – חם כולו (בראשי תיבות: חמח"כ) הוא כלל הלכתי הקובע כי מתכת שמקור חום פוגע בחלק אחד שלה, הריהו מחמם את כולה.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטט וחם מקצתו חם כולו · ראה עוד »
חיים יונה תאומים
רבי חיים יונה תאומים (ת"נ בערך, 1690 - י"ז בטבת תפ"ח, 30 בדצמבר 1727) היה אב"ד בברסלאו.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטט וחיים יונה תאומים · ראה עוד »
דב בר רטנר
דב בר רטנר (בכתיב ארכאי דוב בער ראטנער; י"ז תמוז תרי"ב, קלווריה - א' בשבט תרע"ז, ווילנא) היה חוקר תלמוד, מחבר סדרת הספרים אהבת ציון וירושלים.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטט ודב בר רטנר · ראה עוד »
ה'ת"ס
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטט וה'ת"ס · ראה עוד »
כ"ז בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטט וכ"ז בסיוון · ראה עוד »
ישעיה הלוי
רבי ישעיה בן רבי אברהם הלוי (נפטר בג' באייר ה'תפ"ג, 8 במאי 1723) היה רב ופרשן ה"שולחן ערוך".
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטט וישעיה הלוי · ראה עוד »
יהונתן אייבשיץ
ציור דיוקן של רבי יהונתן אייבשיץ מצבתו של רבי יהונתן אייבשיץ (2022) רבי יהונתן אייבשיץ (~ה'תנ"ד, 1694 – כ"א באלול ה'תקכ"ד, 18 בספטמבר 1764) היה רב, מקובל, ראש ישיבה ודרשן, ומגדולי פוסקי ההלכה ביהדות אשכנז בזמנו.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטט ויהונתן אייבשיץ · ראה עוד »
יורד לאומנות חברו
יורד לאומנות חברו הוא איסור להתחרות באומנות או במסחר בהן עוסק חברו.
חָדָשׁ!!: מאיר איזנשטט ויורד לאומנות חברו · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מאיר_איזנשטט
