גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
295 יחסים: מ. דיזנגוף ושות', מאורעות יפו (פורים תרס"ח), מאיר דיזנהוף, מנן אספאו, מנחם שינקין, מנחם דונקלבלום, מנחם יצחק קליונר, מקס נורדאו, מרדכי גולינקין, מרדכי וייסר, מרכז מאירהוף לחינוך לאמנות, מרכז מסחרי (תל אביב), משפט בייליס, משפחת אריסון, משפחת קרסו, משפחת רוטשילד, משפחת דוברובין, משטרת תל אביב, משטרת המנדט, משה ציפר, משה קניוק, משה קריגר, משה ריגאי, משה שרמן, משה שלוש, משה כהן (רופא), משה יצחק מטלון, משולם ליבונטין, מגן דוד אדום, מגנוס הירשפלד, מוסיה טולמן, מוזיאון תל אביב לאמנות, מוזיאון השעווה הישראלי, מוזיקה קלאסית ישראלית, מכס מרכוס, מירי ישראלי, מיכאל ארלנגר, מיכל לייב כץ, מיכה אוזין סליאן, מייסדי תל אביב, אנדרטת חללי התעופה באיסטנבול, אפרים מזרחי, אריה ארוך, אריה גולדברג, אתמולים, אלחנן ליב לוינסקי, אלברט הראשון, מלך הבלגים, אליעזר דורי, אליעזר הופיין, אליהו שייד, ..., אחוה (מותג), אבא כהן, אברהם אלברט ענתבי, אברהם אלדמע, אברהם סוסקין, אברהם פוגל, אברהם צפרוני, אברהם קמיני, אברהם קריניצי, אברהם חיים גרין, אברהם ברוך, אברהם יערי, אגודת יורדי ים זבולון, אהרן מנחם מנדל גוטרמן, אהרן צ'רניבסקי, אהרן זאב בן ישי, אהרן חרמוני, אוצר מפעלי ים, אורחיי, אודסה, איגוד לשכות המסחר, נמל תל אביב, נפילתה של ניל"י, נח שפירא, נחשולים, נחל הירקון, נווה צדק, ניל"י, סמל העיר תל אביב-יפו, סמטה פלונית וסמטה אלמונית, סימן אש, עמנואל לפין, עמנואל טובים, עצי שקמה בתל אביב, עקיבא אריה ויס, עדלאידע, עולם קטון, עיריית תל אביב-יפו, פארק הירקון, פסח אוירבך, פרס דיזנגוף, פרשת הספינה אברהם גרץ, פליקס דנציגר, פליקס דה מנשה, פטריק גדס, פילושמיות, פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2016, צמד העמרנים, צבי אריה סלור, צבי שור, צבי הירש גליקר, צינה דיזנגוף, ציונות ברוסיה, קרל שוורץ, קרב צליחת מעברות הירקון, קריית מאיר, קלוב התעופה לישראל, קטה דן, קטה דן (דניאלביץ), קזינו גלי אביב, קונסרבטוריון רון שולמית, קולנוע מוגרבי, ראלף בודילי, רעידת האדמה בארץ ישראל (1927), רפאל סברדלוב, רצח ארלוזורוב, רצח האחיות היהודיות, רצח יוחנן שטל וסליה זוהר, רצועת חוף תל אביב-יפו, רחוב אלנבי, רחוב רזיאל, רחוב דיזנגוף, רחוב המלך ג'ורג' (תל אביב), רחובות תל אביב-יפו, רוסלאן, רות איזקסון, רותם קינן, רודי ויסנשטין, ריכרד פסובסקי, שמעון רוקח, שמואל עובדיהו, שמואל בלום, שמות רחובות בישראל, שרה איטה פלמן, שביל העצמאות, שביל הראשונים כפר סבא, שדרות רוטשילד, שוק הכרמל, שושנה פרסיץ, שכונת שפירא, שירות השידור של פלשתינה (א"י), שירותי כיבוי והצלה בתל אביב, תל אביב בראשיתה: 1909–1934, תל אביב בתצלומים - העשור הראשון, 1918-1909, תל אביב-יפו, תל אביב: חולות שהיו לכרך, תל דור, תוכנית גדס, לאופולד גודובסקי, לב תל אביב, לבנט, ט"ו באדר, טנטורה, טקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית בירושלים, ז' בתשרי, ז'יטומיר, זאב פריאל, זאב ז'בוטינסקי, זאב בן-צבי, זאב גלוסקין, זכרונות ארץ ישראל, חסן בק, חבר'ה טראסק, חגיגות המאה לתל אביב, חורשת אוסישקין, חוות חפציבה, חיה שוורץ, חיים נחמן ביאליק, חיים גליקסברג, חיים יסקי, בן ציון דיקובסקי, בן-ציון מוסינזון, באר יעקב, בנק אשראי, בני משה (אגודה ציונית), בצלאל יפה, ברוך אגדתי, ברוך בן-טובים, בועז אפלבאום, בולי קרן קיימת לישראל, בין חולות וכחול שמיים, בית סורסוק, בית דיזנגוף, בית המטבחיים הישן של תל אביב, בית המהנדס, בית האונייה, בית הספר לבנות (נווה צדק), בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה, בית העם (תל אביב), בית העצמאות, בית העיר תל אביב-יפו, בית הקברות טרומפלדור, בית החרושת של וגנר, בית החולים הדסה (תל אביב), בית הכנסת הגר"א (תל אביב), גן מאיר, גאולת קרקע (ציונות), גאולה (חברה), גרשון ציפר, גבריאל צפרוני, גדעון גרץ, גירוש תל אביב, גילה אוריאל, דן פגיס, דרורה דומיני, דליה גותן, דב הרשקוביץ (אדריכל), דביר (הוצאת ספרים), דוד איזמוז'יק, דוד סמילנסקי, דוד ברשי, דוד בלוך-בלומנפלד, דוד ורוזה מזרחי, דיזנגוף, דיזנגוף סנטר, ה'תרצ"ז, ה'תרכ"א, המוזיאון היהודי בברלין, המכביה, המכביה הראשונה, האנדרטה למייסדי העיר תל אביב, האגודה לאספרנטו בישראל, הסתדרות האזרח, העלייה השנייה (ספר), העלייה החמישית, העומר (כתב עת), הפסיפס לזכר הגימנסיה הרצליה, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב, הקבוצה היפואית, הקונגרס הציוני העולמי החמישי, הקיוסק הראשון של תל אביב, הרמן שטרוק, הרעב בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, הרצח בגן מאיר, הרביעייה הישראלית החדשה, השומר, התערוכה העולמית של פריז (1937), התעת'מנות, התפרצות מגפת הדבר ביפו (1922), הטיסות הראשונות לארץ ישראל, החלוץ (אונייה), החברה לאסדות וספנות חופית, הבנק הישראלי לתעשייה, הבקר, הבימה, הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב, הגרלת המגרשים לאחוזת בית, הוועד האודסאי, הוועד הלאומי, היסטוריה של תל אביב, היסטוריוגרפיה ישראלית, היכל התלמוד, היישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם הראשונה, ועד קהילת יהודי יפו ותל אביב, וינסטון צ'רצ'יל, כיכר צינה דיזנגוף, כיכר המלך אלברט, כיכר היל, ימי ביאליק, יאיר שפירא, יעקב קורץ, יעקב רחביה, יעקב לוצ'אנסקי, יעקב בן-סירה, יעקב בנאור-קלטר, יעקב יהודה, יצחק רוקח, יצחק חיותמן, יצחק כץ (מנהל), ירוחם ורדימון, יריד המזרח, ישראל רוקח, יששכר-דב בר-דרורא, יחסי בלגיה–ישראל, יחזקאל חנקין, יחזקאל דנין (סוכובולסקי), יחיאל יוסף ליבונטין, ידיעות עיריית תל אביב, יהדות אורתודוקסית בתל אביב, יהדות אודסה, יהושע גורדון, יהודה נדיבי, יהודית סגל שטולצר, יוסף אליהו שלוש, יוסף אהרונוביץ', יוסף לישנסקי, יוסף חי פאניז'יל, יוסף הלוי, יורם קניוק, יוליוס קליברג, 1928 בארץ ישראל, 1944 בארץ ישראל, 23 בפברואר, 25 בפברואר, 9 במרץ. להרחיב מדד (245 יותר) »
מ. דיזנגוף ושות'
מודעת פרסום מ 1937 להפלגה בספינה פולוניה מ.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומ. דיזנגוף ושות' · ראה עוד »
מאורעות יפו (פורים תרס"ח)
מאורעות תרס"ח היו שורה של תקריות בין יהודים לערבים באזור יפו, במהלך חגיגות פורים תרס"ח (1908).
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומאורעות יפו (פורים תרס"ח) · ראה עוד »
מאיר דיזנהוף
#הפניה מאיר דיזנגוף.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומאיר דיזנהוף · ראה עוד »
מנן אספאו
מנן אספאו ב-1933 מנן אספאו (באנגלית: Menen Asfaw; 25 במרץ 1889 - 15 בפברואר 1962) היא הבת הזוג הקיסרית של האימפריה האתיופית, ואשת הקיסר היילה סלאסי.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומנן אספאו · ראה עוד »
מנחם שינקין
קברו של מנחם שינקין בבית הקברות טרומפלדור (לאחר שיפוץ) הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל לימין: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין מנחם שֶׁיְנְקִין (בכתיב יידי: שיינקין; תרל"א, 1871, אוּלַה (בלארוס), פלך ויטבסק, האימפריה הרוסית – ה' בחשון תרפ"ה, 2 בנובמבר 1924, שיקגו, ארצות הברית) היה מנהיג ציוני, ממייסדי תל אביב.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומנחם שינקין · ראה עוד »
מנחם דונקלבלום
מנחם דונקלבלום (24 באוגוסט 1889 - 12 בנובמבר 1951) היה שופט בית המשפט העליון בין השנים 1948–1951.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומנחם דונקלבלום · ראה עוד »
מנחם יצחק קליונר
ר' מנחם יצחק קליונר מנחם יצחק קליונר (כ"ג בתמוז ה'תרמ"ה 8 ביולי 1885 - י' בניסן תשכ"ה 12 באפריל 1965) היה מראשי ועד ההגירה המרכזי של מגורשי תל אביב ועמד בראש ועד ההגירה המקומי בכפר סבא.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומנחם יצחק קליונר · ראה עוד »
מקס נורדאו
מקס נוֹרְדַאוּ (Max Nordau, לעיתים נהגה על דרך היידיש: נוֹרְדוֹי (נאָרדוי); 29 ביולי 1849, בודפשט – 23 בינואר 1923, פריז) היה הוגה דעות, נואם וסופר, רופא, יהודי יליד הונגריה, ממייסדי התנועה הציונית, הוגה חזון "יהדות השרירים".
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומקס נורדאו · ראה עוד »
מרדכי גולינקין
הצגת הבכורה של האופרה "תאיס", תל אביב 1948: גולינקין שני משמאל בשורה השנייה מרדכי גוֹלִינְקין (ברוסית: Марк Маркович Голинкин; 21 במרץ 1875, פלך חרסון, שבהאימפריה הרוסית – 20 בנובמבר 1963, ראשון לציון) היה מוזיקאי ומנצח, מייסדו של בית האופרה הראשון שקם בארץ ישראל – האופרה הארצישראלית.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומרדכי גולינקין · ראה עוד »
מרדכי וייסר
מרדכי וייסר (1876 – 1918) היה מראשוני אחוזת בית, ממייסדי ראינוע עדן, בית הראינוע הראשון של תל אביב.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומרדכי וייסר · ראה עוד »
מרכז מאירהוף לחינוך לאמנות
מרכז מאירהוף לחינוך לאמנות הוא מרכז ותיק ללימודי אמנות המופעל על ידי אגף החינוך של מוזיאון תל אביב.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומרכז מאירהוף לחינוך לאמנות · ראה עוד »
מרכז מסחרי (תל אביב)
מבנה שוק העלייה מרכז מסחרי הוא מתחם בתל אביב המשתרע בין הרחובות דרך יפו, רחוב העלייה ורחוב וולפסון.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומרכז מסחרי (תל אביב) · ראה עוד »
משפט בייליס
מנחם מנדל בייליס משפט בייליס היה עלילת דם נגד יהודי רוסיה, שעוררה מחלוקת חריפה בחברה הכללית באימפריה הרוסית וזעם ברחבי אירופה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומשפט בייליס · ראה עוד »
משפחת אריסון
תד אריסון מיקי אריסון שרי אריסון משפחת אריסון היא משפחה רומנית-ישראלית-אמריקאית, אחת המשפחות היהודיות העשירות ביותר בעולם ובין המשקיעות והתורמות הגדולות ביותר בישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומשפחת אריסון · ראה עוד »
משפחת קרסו
משפחת קרסו היא מהמשפחות העשירות ביותר במדינת ישראל, המשפחה היא בעלת השליטה בסוכנות רנו, ניסאן ודאצ'יה בישראל באמצעות קבוצת "בני משה קרסו".
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומשפחת קרסו · ראה עוד »
משפחת רוטשילד
Frankfurter Judengasse מאיר אנשל רוטשילד מייסד השושלת סמל משפחת רוטשילד בכניסה לגן רמת הנדיב ליד זכרון יעקב משפחת רוֹטשילד היא שושלת של בנקאים יהודים באירופה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומשפחת רוטשילד · ראה עוד »
משפחת דוברובין
בית המשפחה בכניסה לאחוזת דוברובין משפחת דוּבְּרוֹבִין (ברוסית: Дубровин) הייתה משפחה סובוטניקית נוצרית שהתגיירה, מהעיר סראטוב שברוסיה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומשפחת דוברובין · ראה עוד »
משטרת תל אביב
התחנה העירונית של משטרת תל אביב, שנות ה-20 של המאה ה-20 לוחית זיכרון למשטרת מחוז תל אביב המנדטורית ברח' השחר 5 משטרת תל אביב הייתה משטרה עירונית שפעלה כמשטרה עצמאית למחצה בעיר תל אביב בתקופת המנדט הבריטי, החל משנת 1921 ועד 1932, כאשר סופחה למשטרת המנדט.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומשטרת תל אביב · ראה עוד »
משטרת המנדט
תג כובע של משטרת המנדט '''משטרת פלשתינה (א"י) – תעודת מינוי'''שלאחר שמינויו נתאשר בהתאם לפקודת המשטרה נתמנה בזה לחבר המשטרה של פלשתינה (א"י) ולפי זאת ממלאים את ידו בכוח, ברשויות ובזכויות של קצין המשטרה משטרת פלשתינה (א"י) (באנגלית: Palestine Police Force; בערבית: قوة بوليس فلسطين), או בשם הנהוג לה לאחר הקמת מדינת ישראל, משטרת המנדט, הייתה משטרה שפעלה בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל־1948, וקדמה למשטרת ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומשטרת המנדט · ראה עוד »
משה ציפר
לוחית זיכרון על ביתו של משה ציפר ברח' הרב פרידמן 1 בתל אביב משה ציפר (24 באפריל 1902 - 9 באפריל 1989) היה פסל ישראלי.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומשה ציפר · ראה עוד »
משה קניוק
משה קַניוּק (1 במרץ 1899; י"ד באדר ה'תרנ"ט - 17 באפריל 1972) היה מנהלו של מוזיאון תל אביב לאמנות וממייסדי כפר הילדים גבעת המורה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומשה קניוק · ראה עוד »
משה קריגר
משה קריגר (15 בנובמבר 1885 – 20 בפברואר 1975) היה רופא, חלוץ, מראשוני הרופאים בתל אביב, מנהל בית החולים הדסה-צפת (1924–1926), ויושב ראש ההסתדרות הרפואית (1932–1934).
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומשה קריגר · ראה עוד »
משה ריגאי
250px משה ריגאי (3 באפריל 1896 - 3 במרץ 1985) היה מאנשי העלייה השנייה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומשה ריגאי · ראה עוד »
משה שרמן
משה שרמן (1881 - 17 ביוני 1969) היה ראשון רופאי האף אוזן גרון בישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומשה שרמן · ראה עוד »
משה שלוש
משה (מוסא) שלוש (7 באפריל 1892 – 26 בפברואר 1968) היה איש ציבור תל אביבי שמילא בין השאר את תפקיד ראש עיריית תל אביב במשך 10 ימים בשנת 1936.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומשה שלוש · ראה עוד »
משה כהן (רופא)
משה כהן (24 בספטמבר 1888 - 4 באוקטובר 1959) היה רופא, פובליציסט, מתרגם ואיש ציבור ישראלי יליד האימפריה הרוסית שכיהן כחבר מועצת העיר תל אביב במשך שנים רבות, סגן ראש עיריית תל אביב-יפו (1950-1952) ונמנה עם מייסדי תנועת החרות וקופת חולים לעובדים לאומיים (כיום לאומית שירותי בריאות).
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומשה כהן (רופא) · ראה עוד »
משה יצחק מטלון
משה יצחק מטלון (1872 - 1 בספטמבר 1959) היה מבוני תל אביב, נמנה עם יוזמי הקמת השכונות מרכז מסחרי ונווה שאנן בתל אביב, ושכונת קריית מטלון בפתח תקווה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומשה יצחק מטלון · ראה עוד »
משולם ליבונטין
ד"ר משולם לֶיבונטין (אייר תרמ"ד 1884 – 18 בספטמבר 1957) היה רופא, מנהל בית החולים הדסה (תל אביב) ומייסד ארגון מגן דוד אדום בתל אביב.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומשולם ליבונטין · ראה עוד »
מגן דוד אדום
סמליל מגן דוד אדום שהיה בשימוש עד 2012 מגן דוד אדום בישראל, המוכר גם בראשי התיבות מד"א, הוא ארגון ההצלה הלאומי של ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומגן דוד אדום · ראה עוד »
מגנוס הירשפלד
פרוטומה של מגנוס הירשפלד, מוזיאון הלהט"ב בברלין מגנוס הירשפלד (בגרמנית: Magnus Hirschfeld; 14 במאי 1868, קולברג, פרוסיה – 14 במאי 1935, ניס, צרפת) היה רופא וסקסולוג יהודי-גרמני.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומגנוס הירשפלד · ראה עוד »
מוסיה טולמן
מוסיה טולמן (Mussia Tolman; 1903–1997), ציירת יהודיה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומוסיה טולמן · ראה עוד »
מוזיאון תל אביב לאמנות
הסמליל הישן של המוזיאון שעיצב דן ריזינגר מוזיאון תל אביב לאמנות הוא אחד ממוזיאוני האמנות החשובים בישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומוזיאון תל אביב לאמנות · ראה עוד »
מוזיאון השעווה הישראלי
מוזיאון השעווה הישראלי היה מוזיאון שעווה שפעל במגדל שלום בתל אביב.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומוזיאון השעווה הישראלי · ראה עוד »
מוזיקה קלאסית ישראלית
נגני התזמורת הפילהרמונית הישראלית עם המנצח זובין מהטה ביום השנה ה-70 להיווסדה, 2006 האורקסטרה של ראשון לציון, לפני 1899 תלמידי פסנתר בקונסרבטוריון כפר סבא בשנות ה-30 של המאה ה-20 מוזיקה לילדי מעברה בישראל שנת 50–1949 שיעור נגינה קבוצתי, נתיבות, שנות ה-70' מקהלת כפר ורבורג, 1973 הרביעייה הישראלית החדשה. משמאל: אלכסנדר טלמוזיקה קלאסית ישראלית החלה להתפתח בארץ ישראל בשנות ה-30 של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומוזיקה קלאסית ישראלית · ראה עוד »
מכס מרכוס
לוחית זיכרון ליד בית פרופ' מכס מרכוס ברח' אליעזר וינשל 4 ברמת גן שלט על בית ברחוב שטראוס 3 בתל אביב בו הייתה מרפאתו של פר' מרקוס שאליה הגיעו לראשונה בורחי הלח"י מלטרון מכס מרכוס (30 באוקטובר 1892 – 18 בספטמבר 1983) היה רופא כירורג יהודי בגרמניה ולאחר מכן בישראל, מנהל מחלקות כירורגית א' (כירורגית גברים), וכירורגית ב' (כירורגית נשים) בבית החולים "הדסה" (תל אביב), מאבות הרפואה הכירורגית בישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומכס מרכוס · ראה עוד »
מירי ישראלי
מירי ישראלי (נולדה באוקטובר 1953, תל אביב-יפו) היא אמנית, פסלת ויוצרת בתחום האמנות האקולוגית, בז'אנר האמנות הסביבתית.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומירי ישראלי · ראה עוד »
מיכאל ארלנגר
מיכאל ארלנגר (בצרפתית: Michel Erlanger, מישל ארלאנז׳ה; 1828, צרפת -27 בספטמבר 1892) היה יהודי-צרפתי, ממייסדי "כל ישראל חברים" (אליאנס), יועץ לברון אדמונד דה רוטשילד, גזבר ופעיל תנועת "חובבי ציון".
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומיכאל ארלנגר · ראה עוד »
מיכל לייב כץ
מיכל לייב כץ מיכל לייב כץ (זאנגאר) (1846 – 5 באוקטובר 1922, יג' בתשרי תרפ"ג), היה מאנשי הישוב הישן, ממייסדי המושבה פתח תקווה, סייע למושבות שהקימו אנשי העלייה הראשונה והעלייה השנייה, יזם בניית שכונות מחוץ לחומות בירושלים, גאל אדמות ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומיכל לייב כץ · ראה עוד »
מיכה אוזין סליאן
מיכה אוזין סליאן (נולד ב־24 באפריל 1962) הוא שחקן, קריין ומדבב ישראלי.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומיכה אוזין סליאן · ראה עוד »
מייסדי תל אביב
מייסדי העיר תל אביב היו 66 משפחות ובודדים, חברי אגודת אחוזת בית ביפו, אשר השתתפו בהגרלת המגרשים לאחוזת בית ב-11 באפריל 1909.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומייסדי תל אביב · ראה עוד »
אנדרטת חללי התעופה באיסטנבול
אנדרטת חללי התעופה באיסטנבול (טורקית: Tayyare Şehitleri Anıtı) היא אנדרטה לזכרם של שלושה חלוצי תעופה אשר נהרגו בשתי תאונות אוויריות בשנת 1914 מעל שמי ארץ ישראל במהלך ניסיונות לבצע מסע אווירי מאיסטנבול בטורקיה אל אלכסנדריה אשר במצרים.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ואנדרטת חללי התעופה באיסטנבול · ראה עוד »
אפרים מזרחי
אפרים מזרחי (1897 – 8 באוגוסט 1961) היה ראש המועצה המקומית של עפולה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ואפרים מזרחי · ראה עוד »
אריה ארוך
אריה ארוך (ניסלביץ) (1908, חרקוב, רוסיה – 15 באוקטובר 1974, ירושלים) היה צייר ודיפלומט ישראלי יליד חרקוב שבאימפריה הרוסית (כיום בשטחה של אוקראינה).
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ואריה ארוך · ראה עוד »
אריה גולדברג
אריה (ליאון) גולדברג (19 במאי 1887 – יוני 1954) היה הבקטריולוג הראשון בארץ ישראל, מנהל המחלקה הבקטריולוגית בתחנת הבריאות העברית, בירושלים.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ואריה גולדברג · ראה עוד »
אתמולים
אתמולים הוא ספרו של חוקר ארץ ישראל צבי אילן העוסק במחקרים ותגליות בעברה של הארץ.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ואתמולים · ראה עוד »
אלחנן ליב לוינסקי
אלחנן ליב לוינסקי אלחנן ליב לוינסקי (בכתיב יידי: לעווינסקי 21 במרץ 1857 – 27 באוקטובר 1910) היה סופר עברי ויידי, מראשוני אגודת חובבי ציון ברוסיה, מו"ל עברי, מסופרי אודסה ומנהל סניף 'כרמל ארץ ישראל' בעיר ("כרמל אודסה").
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ואלחנן ליב לוינסקי · ראה עוד »
אלברט הראשון, מלך הבלגים
אלברט הראשון, מלך הבלגים,, נסיך בלגיה, דוכס סקסוניה, נסיך סקסה-קובורג-גותה, יורש העצר של המלכות הבלגית.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ואלברט הראשון, מלך הבלגים · ראה עוד »
אליעזר דורי
אליעזר דורי ב-1970 אליעזר דורי (דוסטרובסקי) (12 בדצמבר 1884 – 7 בדצמבר 1973) היה איש העלייה השנייה, מוותיקי חיפה, איש הסוכנות היהודית, פעיל ציבור בחיפה ויקיר העיר.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ואליעזר דורי · ראה עוד »
אליעזר הופיין
אליעזר הופיין, 1937 אליעזר הופיין, בהיותו מנכ"ל בנק אנגלו-פלשתינה, מעיד בפני ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל אליעזר זיגפריד הופיין (כונה: אז"ה; Siegfried Hoofien; 1881 – 7 ביולי 1957) היה פעיל ציוני יליד הולנד, רואה חשבון בהכשרתו.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ואליעזר הופיין · ראה עוד »
אליהו שייד
אֵלִי (אֱלִיָּהוּ) שֵייד (Elie Scheid; 25 באוקטובר 1841 – אוקטובר 1922) היה המפקח הראשי על המושבות בארץ ישראל מטעם הברון רוטשילד, מאז פרש עליהן הברון את חסותו, בסוף שנת 1883, ועד שהעביר אותן לניהול יק"א בדצמבר שנת 1899.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ואליהו שייד · ראה עוד »
אחוה (מותג)
שמאל ראובן ריבלין בסיור במפעל אחוה, אוגוסט 2017 אחוה הוא מותג של חברת אחדות בע"מ, שהיא חברה תעשייתית ישראלית בתחום המזון.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ואחוה (מותג) · ראה עוד »
אבא כהן
אבא כהן במדי כבאי עם חיים ויצמן אַבָּא כֹּהֵן (י"ח בתמוז תרל"ח, 19 ביולי 1878 - כ"ה בחשון תשי"ח, 19 בנובמבר 1957) היה מייסד גדוד הכבאים המתנדבים של תל אביב, יחידת הכבאים העברית הראשונה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ואבא כהן · ראה עוד »
אברהם אלברט ענתבי
אברהם (אלברט) ענתבי (Albert-Abraham Antébi; ה'תרכ"ט, 1869, דמשק – ב' באדר ב' ה'תרע"ט 4 במרץ 1919, איסטנבול) היה מהנדס ומורה, מחשובי המנהיגים והעסקנים ביישוב היהודי בארץ ישראל בתחילת המאה ה-20, בעל השפעה רבה על השלטונות העות'מאניים.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ואברהם אלברט ענתבי · ראה עוד »
אברהם אלדמע
גימנסיה "הרצליה", עם אברהם אלדמע (מאחור) אברהם אַלְדֶמַע (אַיזנשטיין) (1 באפריל 1884 – 5 ביוני 1963) היה אמן ומורה לאומנות בגימנסיה הרצליה, מראשוני הפעילים בהגנה וחלוץ אנשי התרבות בעיר תל אביב.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ואברהם אלדמע · ראה עוד »
אברהם סוסקין
אברהם סוסקין, הגרלת המגרשים לאחוזת בית אברהם סוסקין, צילום הצריף באום ג'וניאברהם סוֹסְקין (28 בנובמבר 1881 – 28 באוגוסט 1963) היה צלם עברי אשר תיעד את הקמת היישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ואברהם סוסקין · ראה עוד »
אברהם פוגל
אברהם פוגל (1868 – 29 באפריל 1939) היה מראשוני אחוזת בית בתל אביב הקטנה ונמנה עם מייסדי תל אביב.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ואברהם פוגל · ראה עוד »
אברהם צפרוני
תצלום דיוקנו של אברהם צפרוני. בתחתית הכרטיס, חתם צפרוני את שמו: "ד"ר א. ציפרינוביץ. ורשה, התרע"א". תצלום זה נשלח על ידי צפרוני למערכת כתב העת "השלח" לשם פרסום בגיליון היובל, 1912. ישראל אהרוני, '''אברהם צפרוני''', שמואל איזנשטדט, שמחה אסף, שמחה בן-ציון, חיים נחמן ביאליק, שמואל יוסף עגנון, יעקב פיכמן, דוד שמעוני, אריה סמיאטיצקי. יושבים (משמאל לימין): אברהם אברונין, מרדכי אזרחי, אליעזר מאיר ליפשיץ, דוד ילין, יצחק ליב גולדברג, אהרן מאיר מזי"א, יהודה גור, יוסף בר"נ מיוחס. צילום: אברהם סוסקין. ד"ר אברהם צפרוני אברהם צפרוני (ציפרונוביץ, ציפרינוביץ, ציפרונוביטש) (כ' בכסלו תרמ"ג 1 בדצמבר 1882 – י"א באלול תרצ"ג 2 בספטמבר 1933) היה פילולוג, חוקר יהדות וספרות עתיקה, מתרגם, איש חינוך והעורך הראשון של כתב העת "לשוננו" לחקר הלשון העברית.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ואברהם צפרוני · ראה עוד »
אברהם קמיני
קמיני נואם בוועידה הארצית ה-15 של קק"ל, בבית הבימה בתל אביב, 1947 אברהם קמיני (12 באפריל 1894 - 1972) עסקן ציוני, חבר מפא"י, חבר מועצת עיריית תל אביב, יושב ראש הוועד הארצי של הקרן הקיימת לישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ואברהם קמיני · ראה עוד »
אברהם קריניצי
קריניצי (מימין) עם סעדיה שושני לוחית זיכרון לאברהם קריניצי בכניסה לעיריית רמת גן חלקת הקבר של אברהם קריניצי, נהגו וחתנו, בפארק הלאומי ברמת גן שלט הנצחה בחלקת הקבר של אברהם קריניצי אברהם קריניצי (כ"ט בכסלו תרמ"ז, 26 בדצמבר 1886 – ד' בכסלו תש"ל, 13 בנובמבר 1969) היה מן הדמויות הבולטות ביישוב היהודי ערב הכרזת מדינת ישראל ובראשית דרכה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ואברהם קריניצי · ראה עוד »
אברהם חיים גרין
אברהם חיים גרין, בערך ב-1910 אברהם חיים גרין (1892 – י"ג באייר תרע"ח, אפריל 1918) היה רופא, ואיש ציבור ביישוב, פעיל ב"ועד ההגירה" לעזרת מגורשי תל אביב שהוגלו אל הגליל, רופא יחיד בתקופתו בכל אזור צפת וראש פינה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ואברהם חיים גרין · ראה עוד »
אברהם ברוך
אברהם ברוך בשיעור מתמטיקה בגימנסיה הרצליה, 1915. בשולחן השני מימין התלמידים נחום גוטמן ורחל ויסבורד (נדיבי) אברהם ברוך בשיעור מתמטיקה בגימנסיה הרצליה, עם תלמידי מחזור י"ג, תרפ"ה 1925 אברהם ברוך (רוזנשטיין) (31 בדצמבר 1881, י' בטבת תרמ"ב, נובידבור, פלך ורשה, פולין הרוסית – 31 בדצמבר 1950, כ"ב בטבת ה'תשי"א, תל אביב) היה מורה ומטאורולוג ביישוב, מורה בגימנסיה העברית הרצליה, מנהל התחנה המטאורולוגית של עיריית תל אביב, מחבר ספרי לימוד במתמטיקה ופיזיקה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ואברהם ברוך · ראה עוד »
אברהם יערי
אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ואברהם יערי · ראה עוד »
אגודת יורדי ים זבולון
סמל אגודת יורדי ים זבולון השקת הסירה הראשונה של זבולון בחוף תל אביב על ידי זאב ז'בוטינסקי, 1928 הירקון כמעגן. משמאל גמלים בחוף הים, במקום בו נחפר נמל תל אביב בשנת 1936. במרכז מגרש מכבי לקראת המכביה הראשונה ומשמאלו "גני התערוכה יריד המזרח". צולם ב-1931-1932 "חווה רדינג" סירת המנוע של בית הספר הימי, מתנתה של ידידת האגודה, הליידי רדינג בת המרקיז הנרייטה דיאמונד גרבנוב בסיום מחזור א' ב-1931 שעורי חתירה, תלמידים ומורים ודגל זבולון בירקון 1939 "בת גלים" וצוות זבולונים חזרו משיט לקפריסין, 1943 אגודת יורדי ים זבולון היא אגודה ישראלית העוסקת בחינוך, הכשרה וטיפוח של ענף הימאות בקרב הנוער והציבור הישראלי.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ואגודת יורדי ים זבולון · ראה עוד »
אהרן מנחם מנדל גוטרמן
רבי אהרן מנחם מנדל גּוּטֶרְמַן (בכתיב ארכאי: גוטערמאן; י"ח באלול ה'תר"ך – ט' באלול ה'תרצ"ד, 20 באוגוסט 1934) היה אדמו"ר פולני, השלישי מראדזימין, ממנהיגי היהדות האורתודוקסית בפולין בין שתי מלחמות העולם ומהאדמו"רים הבולטים בה, היה פעיל רבות בענייני ציבור ובענייני יישוב ארץ ישראל, כיהן כנשיא כולל פולין, וייסד ישיבה בראדזימין בשם "ארחות חיים".
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ואהרן מנחם מנדל גוטרמן · ראה עוד »
אהרן צ'רניבסקי
אהרן צֶ'רְנְיַבְסקי (לעיתים נכתב צ'רניאבסקי; Tcherniavsky; 25 במאי 1887 – 3 בינואר 1966) היה פיזיקאי, מרצה ב ומנהל הטכניון (בשנים 1927–1929).
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ואהרן צ'רניבסקי · ראה עוד »
אהרן זאב בן ישי
אהרן זאב בן ישי (גם: א"ז בן ישי; 11 ביוני 1902 - 4 באפריל 1977) היה סופר, משורר, עיתונאי ועורך עיתונות ישראלי.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ואהרן זאב בן ישי · ראה עוד »
אהרן חרמוני
אהרון חרמוני (1882–1960) היה סופר, עיתונאי, עורך ופובליציסט עברי.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ואהרן חרמוני · ראה עוד »
אוצר מפעלי ים
אוצר מפעלי ים היא חברה עירונית ישראלית.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ואוצר מפעלי ים · ראה עוד »
אורחיי
אוֹרחֶיי (ברומנית: Orhei; קרויה גם אוניצקאן, ברומנית: Oniţcani; בעבר נקראה אורגייב או אורהייב (גם: אורגיוב, אורהיוב, אורייב, אוריוב, אורייוו), ברוסית: Оргеев) היא עיר ורשות עירונית במולדובה, בירת נפת אורהיי.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ואורחיי · ראה עוד »
אודסה
לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ואודסה · ראה עוד »
איגוד לשכות המסחר
בית לשכת המסחר ברחוב החשמונאים בתל אביב איגוד לשכות המסחר הוא ארגון עסקים ומעסיקים ישראלי הפועל למען קידום האינטרסים העסקיים של חבריו במגזר המסחר והשירותים.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ואיגוד לשכות המסחר · ראה עוד »
נמל תל אביב
נמל תל אביב הוא נמל על חוף הים התיכון שפעל בשפך הירקון בצפון-מערב תל אביב בשנים 1938–1965 וכונה "הנמל העברי הראשון".
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ונמל תל אביב · ראה עוד »
נפילתה של ניל"י
ערך זה מפרט את נפילתה של ניל"י בידי השלטונות העות'מאניים, החל מראשית מלחמת העולם הראשונה ועד סופה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ונפילתה של ניל"י · ראה עוד »
נח שפירא
נח שפירא (נודע בשם העט בַּר-נָ"ש; תרכ"ג, 1863, תרכ"ג, קישינב, בסרביה, האימפריה הרוסית – 7 בינואר 1931, י"ט בטבת תרצ"א, תל אביב, פלשׁתינה-א"י) היה משורר עברי עממי, פזמונאי, מתרגם עיתונאי ומסאי, איש העלייה הראשונה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ונח שפירא · ראה עוד »
נחשולים
מוזיאון המזגגה לארכאולוגיה ולזכוכית חדר האוכל בקיבוץ חדרי הארחה בקיבוץ נחשולים צילום אוויר של נחשולים ודור נַחְשׁוֹלִים הוא קיבוץ באזור הצפון ליד זכרון יעקב השייך למועצה אזורית חוף הכרמל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ונחשולים · ראה עוד »
נחל הירקון
ספיקה חודשית ממוצעת בשנים 1969–1975 (מ"ק לשנייה) ספיקה שנתית ממוצעת בשנים 1969–1975 (מ"ק לשנייה) מקורות הירקון ליד ראש העין נופרים מפל קטן בירקון נחל הירקון, ליד רמת גן שילוט של שביל ישראל בנחל הירקון הירקון מתחת לגשר מבצע קדש בדרך ששת הימים בבני ברק, סמוך לאתר עשר טחנות הירקון בעשר טחנות שבע טחנות נחל הירקון חוצה את תל אביב, מבט אווירי מצפון שיט בירקון נַחַל הַיַּרְקוֹן (בערבית: נהר אלעוג׳א نهر العوجا (הפתלתל)) הוא הנחל בעל הספיקה הגבוהה מבין נחלי חוף הים התיכון של ארץ ישראל והשני בספיקתו בארץ ישראל לאחר הירדן.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ונחל הירקון · ראה עוד »
נווה צדק
שכונות שבזי ונווה צדק, נוף לילי התבלה, נווה צדק גינה קהילתית נווה צדק. נוסדה בשנת 1983 בקרן הרחובות שטיין ושלוש בית רחמים גורל ברחוב שלוש 30, 12-2007 גגות נווה צדק מגג בית הכנסת הספרדי ברחוב לילינבלום, 5-2012 נווה צדק היא השכונה היהודית הרשמית הראשונה מחוץ לתוואי חומות העיר יפו.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ונווה צדק · ראה עוד »
ניל"י
ניל"י (ראשי התיבות: נצח ישראל לא ישקר, מתוך) היה ארגון מחתרתי שהוקם בשנת 1915 ופעל ב בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וניל"י · ראה עוד »
סמל העיר תל אביב-יפו
סמל מיתוג העיר הנוכחי סמל העיר תל אביב-יפו נקבע ביוזמת העירייה בשנותיה הראשונות של העיר.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וסמל העיר תל אביב-יפו · ראה עוד »
סמטה פלונית וסמטה אלמונית
עמודי השער של רחוב סימטה פלונית לוחית הסבר על פסל האריה בסמטה פלונית סמטה פלונית וסמטה אלמונית הן שתי סמטאות קטנות, המקבילות זו לזו, ויוצאות מרחוב המלך ג'ורג' במרכז העיר תל אביב.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וסמטה פלונית וסמטה אלמונית · ראה עוד »
סימן אש
לילינבלום 26 בתל אביב), התגלה בעקבות שימור הרצלילינבלום סימן אש על מבנה בגרמניה סימן אש היה לוחית מתכת שהוצמדה לבית או נכס מבוטח בחברת ביטוח כנגד שרפות.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וסימן אש · ראה עוד »
עמנואל לפין
עמנואל (מוניה) לפין (20 בנובמבר 1906 – 1 במרץ 1993) היה כלכלן והיסטוריון, אספן מסמכי ובולי קרן קיימת לישראל ויודאיקה-פוסטלית.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ועמנואל לפין · ראה עוד »
עמנואל טובים
טובים על סיפון אניית הלימוד "אופק" בנמל תל אביב, 1939 עמנואל טובים (משמאל) עם קפטן גאי אונסלו ליידקר מפקד הצי הבריטי בגזרת הלוואנט. ממנו ומפקודיו קיבל טובים עזרה בהערכה רבה האונייה צ'טבורטי בפריקתה מול חוף תל אביב, מאורעות 1936 עמנואל טובים (1897 - 25 בפברואר 1950) היה מהנדס, תעשיין, יזם ואיש ציבור בתקופת היישוב.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ועמנואל טובים · ראה עוד »
עצי שקמה בתל אביב
עצי שקמה בגן יעקב רחוב המלך ג'ורג' שלושה עצי שקמה נטועים באמצע דרך קיבוץ גלויות עץ שקמה בדרך בן צבי עץ שקמה ברחוב מזא"ה עץ שקמה בכיכר הבימה ברחבי העיר תל אביב נותרו מספר עצי שקמה בודדים אשר שרדו ממטעי שקמים רחבי ידיים שהשתרעו ברחבי מישור החוף.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ועצי שקמה בתל אביב · ראה עוד »
עקיבא אריה ויס
אחד העם בתל אביב בית המגורים שתכנן ויס ברחוב מזא"ה אחוזבית ויס. עקיבא אריה וַיְס (כ"ז בכסלו תרכ"ט, 11 בדצמבר 1868 – ד' בסיוון ה'תש"ז, 23 במאי 1947) היה פעיל ציוני, אדריכל ומתכנן ערים, ממיסדייה וראשוני בניה של שכונת אחוזת בית.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ועקיבא אריה ויס · ראה עוד »
עדלאידע
עדלאידע בחולון, 2011 עַדְלֹאיָדַע, או עַדְלָיָדַע, היא תהלוכה היתולית דמוית קרנבל הנערכת בחג פורים או בשושן פורים.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ועדלאידע · ראה עוד »
עולם קטון
שער "עולם קטֹן", שנה ב, גיליון א (י' בחשוון תרנ"ד, 20 באוקטובר 1893) עולם קטוֹן (בכתיב המקורי, המנוקד: עולָם קָטֹן) הוא ראשון עיתוני הילדים בעברית והיחיד שיצא לאור בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ועולם קטון · ראה עוד »
עיריית תל אביב-יפו
בית עיריית תל אביב-יפו בלילה, ספטמבר 2009 עירייה הקודם בכיכר ביאליק בית עיריית תל אביב הראשוןעיריית תל אביב-יפו היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ועיריית תל אביב-יפו · ראה עוד »
פארק הירקון
פארק הירקון, ובשמו הרשמי גני יהושע, הוא פארק רחב ידיים, המשתרע לאורך נחל הירקון בתל אביב.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ופארק הירקון · ראה עוד »
פסח אוירבך
פסח אוירבךתמונה להחלפה פסח אוירבך (לעיתים אוירבוך, אורבך; כ"ה בטבת תרל"ח; 31 בדצמבר 1877 – י"ד בניסן תש"ה; 28 במרץ 1945) היה מחנך, סופר וחוקר טבע, איש העלייה השנייה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ופסח אוירבך · ראה עוד »
פרס דיזנגוף
פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול הוא פרס שמעניקה עיריית תל אביב מדי שנה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ופרס דיזנגוף · ראה עוד »
פרשת הספינה אברהם גרץ
פרשת הספינה אברהם גרץ התרחשה בשנת 1952, ועוררה הד תקשורתי רב בישראל ובעולם.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ופרשת הספינה אברהם גרץ · ראה עוד »
פליקס דנציגר
פליקס (פנחס) דַנציגֶר (Felix Danziger; פברואר 1887 – 24 באוקטובר 1948) היה רופא כירורג ארץ ישראלי, מייסד ומנהל בית החולים דנציגר, תחילה בירושלים ולאחר מכן בתל אביב.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ופליקס דנציגר · ראה עוד »
פליקס דה מנשה
הברון פליקס דה מנשה (בצרפתית: Felix De Menasce; 1 באוגוסט 1865 – 20 ביולי 1943) היה מנהיג בכיר בקהילה היהודית במצרים, דמות מרכזית בכלכלת מצרים ומהבולטים בפעילים הציונים מבין יהודי צפון אפריקה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ופליקס דה מנשה · ראה עוד »
פטריק גדס
תיאור חייו ותוכניותיו של פטריק גדס בתערוכת "העיר הלבנה" במגדל שלום מאיר בתל אביב סר פטריק גדס (באנגלית: Sir Patrick Geddes; 2 באוקטובר 1854 – 17 באפריל 1932) היה מתכנן ערים וביולוג סקוטי, ידוע גם כהוגה חדשני בתכנון ערים ובחינוך.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ופטריק גדס · ראה עוד »
פילושמיות
אורד וינגייט שהיה אוהב יהדות ואוהד של התנועה הציונית וינסטון צ'רצ'יל (משמאל) בעת ביקורו בתל אביב בשנת 1921. לצידו ראש העיר, מאיר דיזנגוף פִילוֹשמיות (באנגלית: Philosemitism, נקרא גם: יודופיליה - Judeophilia) היא חיבה ועניין רב של אדם כלפי יהודים או כלפי מדינת היהודים, התרבות וההיסטוריה היהודית והאמונה בהשפעות החיוביות של היהדות ובני העם היהודי בקרב העמים.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ופילושמיות · ראה עוד »
פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2016
רשימת פיגועי טרור נגד ישראלים שהתרחשו במדינת ישראל ובשטחים בשנת 2016.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ופיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2016 · ראה עוד »
צמד העמרנים
צמד העמרנים, ברק עמרני מימין ושלום עמרני משמאל צמד העמרנים, האחים שלום וברק עמרני, היה צמד זמרים ישראלי.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וצמד העמרנים · ראה עוד »
צבי אריה סלור
צבי אריה סלורתמונה להחלפה צבי אריה סלור (1 בינואר 1875 - 15 ביוני 1959), היה רופא בפתח תקווה וכפר סבא.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וצבי אריה סלור · ראה עוד »
צבי שור
צבי שור (1898 – 1979) היה צייר ישראלי ומורה לציור שיצר בתקופת היישוב ובימי המדינה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וצבי שור · ראה עוד »
צבי הירש גליקר
צבי הירש (היינריך) גליקר (1892 – מאי 1951) היה ממייסדי קופת חולים לאומית ורכז המרפאות העירוניות בתל אביב.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וצבי הירש גליקר · ראה עוד »
צינה דיזנגוף
צינה ומאיר דיזנגוף קברם של צינה ומאיר דיזנגוף בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב צינה חיה (ברנר) דיזנגוף (1872, תרל"ב – 23 בפברואר 1930) הייתה ממייסדי תל אביב ורעייתו של ראש העיר הראשון שלה, מאיר דיזנגוף.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וצינה דיזנגוף · ראה עוד »
ציונות ברוסיה
התנועה הציונית ברוסיה, הייתה חלק נכבד מן התנועה הציונית בכללה; שכן, במחצית המאה ה-19, כאשר החלה ראשית הציונות התגוררה רוב יהדות העולם במזרח אירופה, וחלק ניכר ממנה באימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וציונות ברוסיה · ראה עוד »
קרל שוורץ
קרל שוורץ (גרמנית: Karl Schwarz; 21 באפריל 1885 – 22 באוקטובר 1962) היה חוקר תולדות האמנות גרמני-ישראלי, מנהל המוזיאון היהודי בברלין (1933) והאוצר והמנהל הראשון של מוזיאון תל אביב לאמנות.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וקרל שוורץ · ראה עוד »
קרב צליחת מעברות הירקון
בסוף 1917, במהלך המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, צלח חיל המשלוח המצרי של הבריטים פעמיים את מעברות הירקון.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וקרב צליחת מעברות הירקון · ראה עוד »
קריית מאיר
בניין יוצא דופן של קריית מאיר ברחוב אבן גבירול ונבדל מהבניינים שנבנו לצדו מאוחר יותר בהיעדר אכסדרה וחריגה מקו בניין. משמש כיום כבניין משרדים. לוחית זיכרון למחנה קריית מאיר קריית מאיר היא שכונה קטנה במרכז תל אביב שנבנתה בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וקריית מאיר · ראה עוד »
קלוב התעופה לישראל
קלוב התעופה לישראל (באנגלית: The Aero Club of Israel, לשעבר הגמל המעופף) הוא מועדון ספורטיבי לצעירים חובבי דאייה וחבר בפדרציה הבינלאומית לאווירונאוטיקה (FAI), המשתתף באליפויות עולם ובאולימפיאדות תעופה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וקלוב התעופה לישראל · ראה עוד »
קטה דן
קטה דן היה מלון ופנסיון שהוקם ופעל בתל אביב בתקופת המנדט הבריטי ובשנים הראשונות לאחר קום המדינה והיה קשור לאירועים היסטוריים שהתרחשו בעיר.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וקטה דן · ראה עוד »
קטה דן (דניאלביץ)
קטה דן (1890–1978) הייתה יזמת ומראשוני מייסדי בתי המלון המודרניים באזור ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וקטה דן (דניאלביץ) · ראה עוד »
קזינו גלי אביב
קזינו גלי אביב היה מבנה שפעל כבית קפה על חוף ימה של תל אביב בין השנים 1922 עד 1936.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וקזינו גלי אביב · ראה עוד »
קונסרבטוריון רון שולמית
קונסרבטוריון רון שולמית הוא קונסרבטוריון בירושלים, מיזוג של שני בתי ספר ותיקים למוזיקה - 'שולמית' ו'רון' שפעלו בתל אביב.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וקונסרבטוריון רון שולמית · ראה עוד »
קולנוע מוגרבי
קולנוע מוגרבי בצילום של רודי ויסנשטין הפגנה לצד הקולנוע בעת בואו של הגנרל הבריטי בריאן רוברטסון. בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית קולנוע מוגרבי בלילה בשנות החמישים קולנוע מוגרבי היה בית קולנוע ששכן בכיכר ב' בנובמבר בתל אביב, בפינת הרחובות אלנבי ובן-יהודה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וקולנוע מוגרבי · ראה עוד »
ראלף בודילי
ראלף בארלנד בודילי (באנגלית: Ralph Burland Bodilly; 26 ביולי 1884 – 24 ביוני 1961) היה שופט בריטי שכיהן בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וראלף בודילי · ראה עוד »
רעידת האדמה בארץ ישראל (1927)
ב-11 ביולי 1927 (י"א בתמוז ה'תרפ"ז) התרחשה רעידת אדמה בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ורעידת האדמה בארץ ישראל (1927) · ראה עוד »
רפאל סברדלוב
משמאל לימין: רפאל סברדלוב (בן 67), נכדו עו"ד עמירם סבר (בן שלוש) ובנו ד"ר עליז סבר (בן 40), בשנת 1952 רפאל זאב סְבֶרְדְלוֹב (לעיתים סְוֶירדלוב, סְוֶרדלוב; רוסית: Свердлов) (ו' בסיוון תרמ"ה - 20 במאי 1885, פלך ויטבסק, רוסיה – ט"ו באדר ב' תשכ"ה, 20 במרץ 1965, תל אביב) היה פעיל ציוני, ממייסדי "הפועל הצעיר" ומזכירה הראשון, איש העלייה השנייה, מורה עברי, מראשוני המורים בגימנסיה הרצליה, בה הורה גאולוגיה וגאוגרפיה, ומחבר ספרי לימוד במקצועות אלה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ורפאל סברדלוב · ראה עוד »
רצח ארלוזורוב
1 רצח חיים ארלוזורוב, ממנהיגי היישוב וראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, אירע ב-16 ביוני 1933 כ"ה בסיוון תרצ"ג, בחוף תל אביב.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ורצח ארלוזורוב · ראה עוד »
רצח האחיות היהודיות
שלט רחוב בשדרות האחות נחמה צדק ברמת גן רצח האחיות היהודיות התרחש ב-17 באוגוסט 1936 במהלך המרד הערבי הגדול, ובו נרצחו ו, שתי אחיות יהודיות שעבדו בבית החולים הממשלתי למחלות מידבקות ביפו.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ורצח האחיות היהודיות · ראה עוד »
רצח יוחנן שטל וסליה זוהר
סליה זוהר ויוחנן שטל צילום משותף של גפירים (שוטרים) בכפר סבא עם המפקד אברהם דרויאן (משמאל), יוני 1933 רצח יוחנן שְטָל וסַלְיָה זוהר היה אונס קבוצתי ורצח של זוג יהודים שביצעו בדואים משבט ערב אל-קורעאן בחוף הרצליה שהסעיר את היישוב היהודי בארץ ישראל בשנת 1931.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ורצח יוחנן שטל וסליה זוהר · ראה עוד »
רצועת חוף תל אביב-יפו
חוף תל אביב ממלון סטאי ביפו מבט לילי על חוף תל אביב מ"גן הפסגה" ביפו רצועת החוף המרכזית בתל אביב חוף הילטון והחוף הנפרד רצועת החוף של תל אביב במבט מהאוויר '''רצועת חוף 1937''': המתחם המרובע בשמאל התמונה הוא בית החרושת לעיבוד עורות של האחים לבקוביץ שהסליק בקרבו את מכון א' של ההגנה. מעליו 'הבית הכחול' מתוך 'ידידי מרחוב ארנון'. מימין ל'לבקוביץ' מסומן בחץ אדום, בית החרושת לאריגת משי, 'דלפינר-יוחננוף'. בימין התמונה, על הרכס, הבית האדום, לשמאלו, בית אגודת יורדי ים זבולון, (המבנה המלבני הלבן), ועל החוף אחד ממועדוני ה'טיר' חוף הים של תל אביב חוף גורדון בשנות ה-40 הטיילת, חוף מציצים (חוף בית הספר הימי זבולון) טיילת חומות הים. בצד שמאל סימון מיקומה של חומת העיר הטיילת וחוף הים של ת"א רחוב הירקון ורציף הרברט סמואל. למעלה נראית בריכת מלון שרתון תל אביב מעגן רדינג שביל אופניים נוסף לטיילת בתל אביב בשנת 2011 טיילת חוף יפו ממלון סטאי רצועת חופי תל אביב-יפו מתמשכת לאורך כ-14 קילומטרים על שפת הים התיכון, ומהווה מרכיב מרכזי בחיי תושבי תל אביב-יפו ובדימויה כעיר חוף.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ורצועת חוף תל אביב-יפו · ראה עוד »
רחוב אלנבי
רחוב אלנבי הוא רחוב מרכזי בתל אביב הנקרא על שמו של אדמונד אלנבי.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ורחוב אלנבי · ראה עוד »
רחוב רזיאל
רחוב רזיאל הוא היום רחוב בצפונה של יפו, המחבר בין שדרות ירושלים ורחוב אילת בקצהו הצפון-מזרחי לבין כיכר השעון בצידו הדרום-מערבי, עד למלחמת העצמאות שמו של הרחוב היה מורכב משני רחובות: רחוב נג'יב בוסטרוס ורחוב אסכנדר עוואד (אלכסנדר הווארד) שהוא כיום "כיכר השעון".
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ורחוב רזיאל · ראה עוד »
רחוב דיזנגוף
רחוב דיזנגוף בתל אביב, 1965. צילום: דן הדני בית קפה ברחוב רחוב דיזנגוף לעת ערב עמוס במבלים רחוב דיזנגוף הוא רחוב מרכזי בתל אביב שנקרא על שמו של מאיר דיזנגוף, ראש עיריית תל אביב הראשון.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ורחוב דיזנגוף · ראה עוד »
רחוב המלך ג'ורג' (תל אביב)
רחוב המלך ג'ורג' בתל אביב (הידוע גם בשם קינג ג'ורג') הוא אחד מהרחובות המרכזיים בעיר.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ורחוב המלך ג'ורג' (תל אביב) · ראה עוד »
רחובות תל אביב-יפו
מראה מהאוויר: תוואי רחובות בתל אביב (2008) שילוט רחובות בתל אביבבעיר תל אביב-יפו יש כ-1,500 רחובות.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ורחובות תל אביב-יפו · ראה עוד »
רוסלאן
האניה רוסלאן עוגנת בנמל קושטא בדרכה מהעיר אודסה לארץ-ישראל. 1919 דמותו של הצלם שמעון קורבמן, בחוף הים בסמוך ליפו, 1920 רוּסְלָאן (בכתיב רוסי ארכאי: Русланъ; בכתיב המקובל כיום: Руслан) שנשאה את שמו של הגיבור הרוסי רוסלאן מהפואמה "רוסלאן ולודמילה" הייתה האונייה המאורגנת הרשמית הראשונה, ולמעשה גם האחרונה, שהפליגה מהאימפריה הרוסית לשעבר לארץ ישראל בשנת 1919, לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, ועל סיפונה 671 נוסעים.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ורוסלאן · ראה עוד »
רות איזקסון
רות איזקסון (24 בפברואר 1922 – 11 במאי 2008) הייתה פעילה חברתית בישראל, יושבת-ראש ויצו העולמית, יושבת-ראש אגודת ידידי הבימה ונשיאת עמותת משפחות מייסדי תל אביב.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ורות איזקסון · ראה עוד »
רותם קינן
קינן ב"עקיצה טבעית" קינן ב"עקיצה טבעית" רותם קינן (נולד ב-2 בנובמבר 1979) הוא שחקן, במאי, מחזאי ותסריטאי ישראלי.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ורותם קינן · ראה עוד »
רודי ויסנשטין
רוּדי וַיסנשטין (Rudi Weissenstein; 17 בפברואר 1910 – 20 באוקטובר 1992) היה צלם ישראלי.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ורודי ויסנשטין · ראה עוד »
ריכרד פסובסקי
ריכרד פסובסקי על רקע בית שייח' בֶּיידַס, 1972 (צילום: בוריס כרמי)תמונה להחלפה ריכרד גבריאל פָּסוֹבסקי (Pasovsky; 1887?, בוהמיה, אוסטריה – 9 במאי 1981, ה' באייר תשמ"א, חיפה) היה מהנדס בניין ישראלי, המהנדס הראשון של המשרד לעבודות ציבוריות ("סולל בונה"), מבוני תל אביב הקטנה בשנות ה-20 והיו"ר-המייסד של אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וריכרד פסובסקי · ראה עוד »
שמעון רוקח
שמעון רוקח בשנות ה-20 קברם של רוקח ואשתו בבית הקברות טרומפלדור שמעון רוקח (כ"ג בסיוון תרכ"ג, 10 ביוני 1863 – י"ב בשבט תרפ"ב, 10 בפברואר 1922; כונה גם השיח' או הש"ר, על פי ראשי תיבות שמו) היה ממייסדי נווה צדק, משכונותיה הראשונות של תל אביב, כתב "הצבי" ופעיל ציבור בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ושמעון רוקח · ראה עוד »
שמואל עובדיהו
שמואל עובדיהו (1892 - פברואר 1963) היה צייר ישראלי יליד האימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ושמואל עובדיהו · ראה עוד »
שמואל בלום
ספינקס הגדול של גיזה, מצרים, תחילת המאה ה-20 שמואל בלום נואם בוועידת היסוד של מוסד 'אוהל שם' בתל אביב, לצד י"ח רבניצקי (ראשון מימין) וחיים נחמן ביאליק (שלישי מימין). ל"ג בעומר תרפ"ח (1928) בנין "אהל שם" בשנת 2012 שמואל בלום (משמאל) וחתנו הרב ד"ר שלום צבי דוידוביץ (מימין) בפילדלפיה, שנות ה-20 של המאה ה-20 שמואל (סם) שמעון בלום (באנגלית: Samuel S. Bloom; 25 בדצמבר 1860, וילקומיר, ליטא – 10 באוקטובר 1941, י"ח באלול ה'תש"א, תל אביב, ארץ ישראל) היה איש ציבור יהודי, נדבן ציוני, מראשי הקונגרס היהודי האמריקאי, תעשיין וממציא.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ושמואל בלום · ראה עוד »
שמות רחובות בישראל
שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, ולכן הונצחו בחייהם. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »
שרה איטה פלמן
שרה איטה פֶלמַן (א' בניסן תרט"ז, 6 באפריל 1856, מזריטש, פולין – ח' באלול תרצ"ו, 26 באוגוסט 1936, תל אביב) טיפחה את הפרדס היהודי הפרטי הראשון בארץ, כונתה "אם הפרדסנות העברית בארץ ישראל" או "חלוצת הפרדסנות העברית בארץ ישראל".
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ושרה איטה פלמן · ראה עוד »
שביל העצמאות
מקטע משביל העצמאות בשדרות רוטשילד שביל העצמאות הוא מסלול הליכה ברחובות תל אביב, המחבר עשרה אתרים הקשורים בתולדות העיר ובהקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ושביל העצמאות · ראה עוד »
שביל הראשונים כפר סבא
שביל הראשונים הוא שביל הליכה בעיר כפר סבא, שעובר בין מבנים ומקומות היסטוריים חשובים בעיר ומספר את סיפורם ואת סיפור העיר.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ושביל הראשונים כפר סבא · ראה עוד »
שדרות רוטשילד
"מקהלה", פסלה של הפסלת עפרה צימבליסטה, 1996, בשדרות רוטשילד 96, הפסל מוצב כיום בשדרות רוטשילד 88 מרכז ההיסטורי של תל אביב, מפגש רחוב אלנבי עם שד' רוטשילד, 2022 שְׂדֵרוֹת רוֹטְשִׁילְד היא שדרה ראשית במרכז העיר תל אביב, הקרויה על שם הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ושדרות רוטשילד · ראה עוד »
שוק הכרמל
הכיתוב "שוק לירקות" בראש שער מקורי בשוק הכרמל ברחוב ישכון 41 פברואר 1948, שלט סכנה נעוץ בחבית במרכז שוק הכרמל המזהיר עוברים ושבים מפני אש צלפים הנורית אל השוק ממסגד חסן בק הסמוך שוק הכרמל ריק שוק הכרמל (הכרמל מבוטא במלעיל) בתל אביב הוא השוק המרכזי בעיר והגדול והידוע ביותר בגוש דן.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ושוק הכרמל · ראה עוד »
שושנה פרסיץ
שושנה פֶּרְסִיץ (16 בנובמבר 1893 – 22 במרץ 1969) הייתה חברת הכנסת הראשונה עד השלישית מטעם סיעת הציונים הכלליים, יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, מראשי הציונים הכלליים והאישה הבכירה במפלגה זו.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ושושנה פרסיץ · ראה עוד »
שכונת שפירא
הבית האדום"), בית מגורים מפואר שהוקם על ידי משפחת השייח' מוראד. (התמונה צולמה במרץ-2008) 1.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ושכונת שפירא · ראה עוד »
שירות השידור של פלשתינה (א"י)
טקס חנוכת שירות השידור של פלשתינה, 30 במרץ 1936, שנערך ברמאללה בניין שירות השידור של פלשתינה צוות השידורים בערבית של שירות השידור של פלשתינה שירות השידור של פלשתינה (א"י) (באנגלית: The Palestine Broadcasting Service, או בקיצור: PBS) היה הגוף שניהל את שידור הרדיו בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, ששידר בשלוש השפות הרשמיות של המנדט – אנגלית, ערבית ועברית בין השנים 1936–1948.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ושירות השידור של פלשתינה (א"י) · ראה עוד »
שירותי כיבוי והצלה בתל אביב
תחנת הכיבוי הראשית בתל אביב בשנים 2022-1989 (נהרסה) תחנת הכיבוי הראשונה של תל אביב קצר.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ושירותי כיבוי והצלה בתל אביב · ראה עוד »
תל אביב בראשיתה: 1909–1934
תל אביב בראשיתה, 1909–1934 הוא כותר ספר בעריכת ד"ר מרדכי נאור אשר ראה אור בסדרת "עידן", הוצאת יד יצחק בן-צבי בירושלים בשנת תשמ"ד 1984.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ותל אביב בראשיתה: 1909–1934 · ראה עוד »
תל אביב בתצלומים - העשור הראשון, 1918-1909
250px 250px 250px 250px 250px 250px 250px 250px 250px 250px 250px 250px 250px תל אביב בתצלומים - העשור הראשון, 1918-1909 הוא ספר שיצא לאור ב-1990 לרגל תערוכת צילומים שנערכה במוזיאון ארץ ישראל, תל אביב לציון 80 שנה ליסוד העיר.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ותל אביב בתצלומים - העשור הראשון, 1918-1909 · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תל אביב: חולות שהיו לכרך
תל אביב: חולות שהיו לכרך הוא ספרו של נתן דונביץ' שיצא לאור בשנת 1959 במלאת יובל שנים להקמת העיר תל אביב.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ותל אביב: חולות שהיו לכרך · ראה עוד »
תל דור
תל דור (בערבית: חרבת אל בורג' ע"ש המצודה ההרוסה בדרום מערב התל) הוא תל קדום המזוהה עם העיר המקראית דור (או דֹּאר).
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ותל דור · ראה עוד »
תוכנית גדס
תיאור של תוכנית גדס בתערוכת "העיר הלבנה" במגדל שלום מאיר תוכנית גדס היא תוכנית המתאר הראשונה של העיר תל אביב, שתוכננה בשנים 1927–1929 על ידי מתכנן הערים הסקוטי סר פטריק גדס.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ותוכנית גדס · ראה עוד »
לאופולד גודובסקי
לאופולד גודובסקי (באנגלית: Leopold Godowsky; 13 בפברואר 1870 – 21 בנובמבר 1938) היה פסנתרן וירטואוז, מלחין ומורה אמריקאי, יהודי יליד ליטא (אז חלק מהאימפריה הרוסית).
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ולאופולד גודובסקי · ראה עוד »
לב תל אביב
אזור לב תל אביב (או "לב העיר", בפי התל אביבים) נמצא, כמשתמע משמו, במרכז תל אביב כפי שהייתה בחמישים שנותיה הראשונות.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ולב תל אביב · ראה עוד »
לבנט
קו חיצוני.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ולבנט · ראה עוד »
ט"ו באדר
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הוא נולד בשנה פשוטה או מעוברת.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וט"ו באדר · ראה עוד »
טנטורה
קבר השייח' של טנטורה בשטח כפר הנופש דור מבנה מהכפר טנטורה בחוף דור מפעל הזכוכית "המזגגה" שהיה בטנטורה (כיום בקיבוץ נחשולים) פליטות עוזבות את הכפר טנטורה, 1948. בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית פליטי הכפר טנטורה עוזבים את הכפר. תמונה מתוך "האנציקלופדיה של ישראל בתמונות", עמוד 92. הכיתוב באנצ' שגוי ומטעה. אנדרטת אלכסנדרוני בטנטורה סיפור הקרב באתר ההנצחה לנופלים בכיבוש טנטורה במלחמת העצמאות מראה כללי של אתר הזיכרון של חטיבת אלכסנדרוני בטנטורה טַנְטוּרָה (בערבית: الطنطورة, תעתיק מדויק: אלטנטורה) היה כפר ערבי לחוף הים התיכון, שכן בחלק הדרומי של חוף הכרמל, כ-5 קילומטרים מצפון-מערב לזכרון יעקב.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וטנטורה · ראה עוד »
טקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית בירושלים
טקס הפתיחה; מבט מצפון לדרום ציור טקס הפתיחה במבט מדרום לצפון, מעשה ידי לאופולד פיליכובסקי, המוצג ברחבת בניין המנהלה בקמפוס הר הצופים טקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית בירושלים התקיים בהר הצופים בז' בניסן תרפ"ה, 1 באפריל 1925, כחלק מחגיגת הפתיחה של האוניברסיטה העברית בימים ז'-י' בניסן תרפ"ה 1-3 באפריל 1925.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וטקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
ז' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וז' בתשרי · ראה עוד »
ז'יטומיר
ז'יטומיר (אוקראינית: Житомир; רוסית: Жито́мир; יידיש: זשיטאָמיר) היא עיר בצפון מערב אוקראינה בחבל ווהלין ההיסטורי, מרכז מחוז ז'יטומיר.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וז'יטומיר · ראה עוד »
זאב פריאל
זאב פריאל (פרידלנדר) (20 במרץ 1907 – 16 ביוני 1991) היה מנצח ישראלי.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וזאב פריאל · ראה עוד »
זאב ז'בוטינסקי
זאב (ולדימיר) זַ'בּוֹטִינסקי (בכתיב יידי: זשאַבאָטינסקי; בכתיב רוסי: Влади́мир (Зеэв) Евге́ньевич Жаботи́нский ולדימיר (זאב) יבגנביץ' ז'בוטינסקי) (כונה: החייל הראשון ליהודה) (י"ב בחשוון תרמ"א, 17 באוקטובר 1880, אודסה, האימפריה הרוסית – כ"ט בתמוז ת"ש, 3 באוגוסט 1940, האנטר, ניו יורק) היה מנהיג ציוני, סופר, משורר, עיתונאי, מתרגם, פובליציסט ונואם מפורסם; ממחדשי הצבאיות העברית וממקימי הגדוד העברי במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה ויחידת הגנה עצמית של יהודי אודסה; מכונן הציונות הרוויזיוניסטית; ראש בית"ר, מנהיג האצ"ל ונשיא הצה"ר; מההוגים היהודים הליברליים הבולטים בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וזאב ז'בוטינסקי · ראה עוד »
זאב בן-צבי
זאב בן-צבי (קוּיַבסקי) (1904 – 16 במאי 1952) היה פסל ישראלי יליד האימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וזאב בן-צבי · ראה עוד »
זאב גלוסקין
זאב גלוסקין עם משפחתו בתל אביב, 1925-1935 אחד העם וזאב גלוסקין. 1900-1927 אברהם קריניצי וזאב גלוסקין, 1947 זאב גלוּסקין (ט' באלול תרי"ט, 8 בספטמבר 1859 – ה' בניסן תש"ט, 4 באפריל 1949, תל אביב) היה פעיל ציוני, סוחר ויזם תרבות עברית במזרח אירופה וארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וזאב גלוסקין · ראה עוד »
זכרונות ארץ ישראל
זכרונות ארץ ישראל הוא ספר בשני כרכים הכולל אוסף 120 פרקי זכרונות של אנשים שחיו בארץ ישראל ונלקטו מתוך ספרים שפורסמו בארץ.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וזכרונות ארץ ישראל · ראה עוד »
חסן בק
המסגד ב-1917 חסן בק אל-בצרי אל-ג'אבי (בערבית: حسن بك; 1882–1953) שימש כמושלה הצבאי של יפו למשך שנתיים, בימי מלחמת העולם הראשונה, ונודע בעריצותו ובאכזריותו.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וחסן בק · ראה עוד »
חבר'ה טראסק
אלכסנדר וציפורה זייד (במרכז) אלכסנדר פן (שוכב משמאל), 1931 חבר'ה טראסק 1925 חֶבְרֶ'ה טְרַאסְק הייתה קבוצה שנוסדה בתל אביב ב-1917 והמשיכה לפעול עד סוף שנות ה-20 של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וחבר'ה טראסק · ראה עוד »
חגיגות המאה לתל אביב
לוגו חגיגות המאה לתל אביב הגרלת המגרשים של אחוזת בית שצילם אברהם סוסקין בכ' בניסן ה'תרס"ט מיצג לכבוד חגיגות המאה ברחבת תיאטרון הקאמרי אירוע הפתיחה בכיכר רבין ווינה, על שפת תעלת הדנובה, 2009 בכ' בניסן ה'תשס"ט (14 באפריל 2009) ציינה העיר תל אביב-יפו מאה שנים להקמתה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וחגיגות המאה לתל אביב · ראה עוד »
חורשת אוסישקין
חורשת אוסישקין (מכונה גם "יער אוסישקין") היא חורשת עצי אקליפטוס הנמצאת על הגבול בין כפר סבא להוד השרון, סמוך לבית הספר היסודי על שם מנחם אוסישקין.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וחורשת אוסישקין · ראה עוד »
חוות חפציבה
בית חוות חפציבה מפת חוות חפציבה בית המשאבות בחוות חפציבה מנוע הקיטור להפעלת משאבת המים רחוב הפועלים בחוות חפציבה חוות חפציבה הייתה חווה חקלאית שפעלה משנת 1906 ועד לפירוקה בשנת 1929 בסמוך לשכונת חפציבה שבחדרה, על הגדה הדרומית של נחל חדרה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וחוות חפציבה · ראה עוד »
חיה שוורץ
חיה שוורץ (באנגלית: Chaya Shwartz; 1912–2001) הייתה אמנית ישראלית, זוכת שלושה פרסי דיזנגוף, ממייסדי קריית האמנים צפת.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וחיה שוורץ · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
חיים גליקסברג
הס 12 בתל אביב חיים גְלִיקְסְברג (ז' באדר תרס"ד, 23 בפברואר 1904 – 4 במאי 1970) היה צייר ישראלי.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וחיים גליקסברג · ראה עוד »
חיים יסקי
ד"ר חיים יסקי ישוב לשולחנו חיים יַסְקי (יאסקי) (28 בנובמבר 1896 – 13 באפריל 1948) היה רופא עיניים ביישוב ומנהלו הראשון של בית החולים הדסה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וחיים יסקי · ראה עוד »
בן ציון דיקובסקי
בן ציון (בנייה) דיקובסקי, (1 בינואר 1898 – 20 בדצמבר 1989) היה מנהל המחלקה המסחרית של חברת החשמל מימיה הראשונים, ומתוקף תפקידו היה אחראי על שיווק החשמל של החברה בתל אביב וביפו.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ובן ציון דיקובסקי · ראה עוד »
בן-ציון מוסינזון
הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין ד"ר בן ציון מוסינזון (לעיתים: מוסנזון; 26 באפריל 1878 – 21 בנובמבר 1942, י"ב בכסלו תש"ג) היה מחנך ומורה לתנ"ך, וממייסדי תל אביב.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ובן-ציון מוסינזון · ראה עוד »
באר יעקב
בניין המועצה המקומית באר יעקב, 2007 גן המייסדים אנדרטת הפנינים בפארק חוטר בבאר יעקב. פסל: ישראל פרימו בְּאֵר יַעֲקֹב היא עיר בשפלה הדרומית בישראל בקרבת הערים נס ציונה, רמלה וראשון לציון, ובנוסף, סמוכה לבסיס הצבאי צריפין.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ובאר יעקב · ראה עוד »
בנק אשראי
הכניסה לבנק אשראי בנק אשראי היה בנק קואופרטיבי ארץ-ישראלי שפעל כאגודה שיתופית והתקיים בין השנים 1922–1944.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ובנק אשראי · ראה עוד »
בני משה (אגודה ציונית)
יחזקאל דנין ורעייתו רחל, 1929 בני משה היה ארגון סתרים מסוג ארגון אחווה גברי וציוני, שהוקם במתכונת דומה לארגון הבונים החופשיים.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ובני משה (אגודה ציונית) · ראה עוד »
בצלאל יפה
מצבת קברו בבית הקברות טרומפלדור בצלאל יפה (27 ביוני 1868, ז' בתמוז תרכ"ח – 14 בדצמבר 1925, י"ז בכסלו תרפ"ו) היה חלוץ ציוני בתחומי רכש קרקעות תל אביב, תעשייה והשקיה וכן בתחום ההתארגנות הפוליטית של היישוב.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ובצלאל יפה · ראה עוד »
ברוך אגדתי
ברוך אגדתי (קאושנסקי) (18 בפברואר 1895 – 18 בינואר 1976) היה צייר ורקדן ישראלי, מאבות תעשיית הקולנוע והמחול בארץ ישראל ומאנשי הרוח הבולטים בתל אביב של שנות ה-20 וה-30.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וברוך אגדתי · ראה עוד »
ברוך בן-טובים
ברוך בן-טובים (10 בינואר 1885, ביאליסטוק - 4 בפברואר 1969, תל אביב) מאנשי העלייה הראשונה, היה מחלוצי הבנקאות בארץ ישראל ופעיל ציבור מוכר בטבריה ובתל אביב.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וברוך בן-טובים · ראה עוד »
בועז אפלבאום
בועז אפלבאום (נולד ב-11 בינואר 1946, חיפה) הוא סופר, משורר, חוקר פוליטי ותסריטאי של סרטי עלילה וסרטים דוקומנטריים.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ובועז אפלבאום · ראה עוד »
בולי קרן קיימת לישראל
בול של קרן קיימת לישראל מ-1915 שובל הבול רואים את הציור שהופיע בבול הראשון של קרן קיימת לישראל בולי קרן קיימת לישראל הם בולים המונפקים על ידי קרן קיימת לישראל ואינם משמשים כבולי דואר, אלא כאמצעי להפצת רעיונות ציוניים ולאיסוף כספים למטרות קרן קיימת לישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ובולי קרן קיימת לישראל · ראה עוד »
בין חולות וכחול שמיים
בין חולות וכחול שמיים הוא ספרו של נחום גוטמן אשר כתב הסופר אהוד בן עזר מפיו.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ובין חולות וכחול שמיים · ראה עוד »
בית סורסוק
בית סורסוק הוא מבנה היסטורי גדול ומפואר בן ארבע קומות ברחוב רזיאל מספר 4 ביפו, שהיה בבעלותה של משפחת סורסוק מביירות.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ובית סורסוק · ראה עוד »
בית דיזנגוף
ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, 14 במאי 1948 תערוכה במוזיאון, שנות השלושים "בית דיזנגוף" או "בית העצמאות" הוא כינויו של בית מספר 16 בשדרות רוטשילד שבעיר תל אביב, ובו התגוררו ראש העיר הראשון של תל אביב, מאיר דיזנגוף ורעייתו צינה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ובית דיזנגוף · ראה עוד »
בית המטבחיים הישן של תל אביב
250px בית המטבחיים הישן של תל אביב - הוא בית המטבחיים הראשון של תל אביב.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ובית המטבחיים הישן של תל אביב · ראה עוד »
בית המהנדס
בית המהנדס והאדריכל ע"ש אלחנן פלס בתל אביב הוא מקום משכנה של אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל שהפכה ללשכת המהנדסים.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ובית המהנדס · ראה עוד »
בית האונייה
בית שלם ומאחוריו מהדהד בית האונייה בית שמעון לוי, הידוע יותר כבית האונייה, הוא בניין מגורים בשכונת נווה שאנן בדרום תל אביב הנמצא ברחוב לבנדה 56 בפינת הרחובות המסגר והרכבת.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ובית האונייה · ראה עוד »
בית הספר לבנות (נווה צדק)
המבנה המשומר של בית הספר לבנות בית הספר לבנות (נווה צדק) (היה קרוי גם: "בית ספר לנערות") נפתח בשנת 1909 במשכנו בנווה צדק, לאחר שנוסד בשנת 1893 ביפו, בית הספר פעל במתחם בו שוכן היום מרכז סוזן דלל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ובית הספר לבנות (נווה צדק) · ראה עוד »
בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה
בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה היה מוסד אקדמי שנוסד בתל אביב בשנת 1935, ולימים היה אחד המוסדות שהיוו את הגרעין שממנו צמחה אוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ובית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה · ראה עוד »
בית העם (תל אביב)
ראובן בריינין נואם לפני קהל בבית העם, שנת 1926 בית אל על הניצב כיום במקום בו שכן בית העם בית העם בתל אביב היה מוסד חינוכי-תרבותי שנוסד על ידי אגודת מתנדבים ונועד לרווחת תושבי תל אביב, אשר נפתח ב-7 ביולי 1925 במגרש בקרן הרחובות בן יהודה ושלום עליכם, במקום בו עומד היום בית "אל-על".
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ובית העם (תל אביב) · ראה עוד »
בית העצמאות
בית דיזנגוף, בתוכו נמצא היכל העצמאות בית דיזנגוף בעת עבודות השימור, 29 במרץ 2023 בית העצמאות (בעבר: היכל העצמאות) הוא מוזיאון הממוקם בבית דיזנגוף בשדרות רוטשילד בתל אביב, מקום הכרזת העצמאות של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ובית העצמאות · ראה עוד »
בית העיר תל אביב-יפו
בית העיר (ידוע גם כ"בית א. סקורה") הוא בניין הניצב ברחוב ביאליק 27, בצידה הצפוני של כיכר ביאליק בתל אביב.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ובית העיר תל אביב-יפו · ראה עוד »
בית הקברות טרומפלדור
בית הקברות ממרפסת אחד הבתים ברחוב הקבר הראשון בבית הקברות קברי אלמונים בית הקברות טרומפלדור ידוע גם כבית הקברות הישן של תל אביב השוכן ברחוב טרומפלדור.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ובית הקברות טרומפלדור · ראה עוד »
בית החרושת של וגנר
בית החרושת של האחים וגנר נוסד ביפו כמסגרייה ונפחייה בעשור האחרון של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ובית החרושת של וגנר · ראה עוד »
בית החולים הדסה (תל אביב)
בית החולים במלון ספקטור, נחלת בנימין 18, יוני 1926 (צילם: אברהם סוסקין) בית הבריאות ע״ש נתן ולינה שטראוס ברחוב בלפור 14, סוף שנות ה-20 השלט המפורסם בפיתחו של בנין ג' נווה שלום, 1919 חדר הניתוח המשוכלל בשנת 1929 בניין המעבדות המשוכלל ברחוב מזא"ה 1925 בית החולים הדסה תל אביב או בשמו הרשמי האחרון בית החולים העירוני-ממשלתי ע"ש ישראל רוקח היה בית חולים שהוקם ביפו בשנת 1918 ונדד לכמה מקומות בעיר, ביניהם רחוב גרוזנברג בתל אביב בשנת 1920 ולאחר מאורעות תרפ"א לרחוב נחלת בנימין, אך במרבית שנות פעילותו, משנת 1929 ועד סגירתו בשנת 1992 פעל ברחוב בלפור 8 בתל אביב.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ובית החולים הדסה (תל אביב) · ראה עוד »
בית הכנסת הגר"א (תל אביב)
בית הכנסת הגר"א הוא בית כנסת ברחוב הירקון 42, בשכונת מאה שערים בתל אביב.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ובית הכנסת הגר"א (תל אביב) · ראה עוד »
גן מאיר
גן מאיר הוא גן ציבורי הממוקם בין הרחובות המלך ג'ורג' וטשרניחובסקי במרכז תל אביב.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וגן מאיר · ראה עוד »
גאולת קרקע (ציונות)
שטחי ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בשנת 1947 כרזה של הקק"ל מ-1940 הקוראת להטות שכם למפעלות גאולת הקרקע בארץ ישראל גאוּלַת קַרְקַע הוא מושג שנמצא בשימוש התנועה הציונית לתיאור רכישת אדמות בארץ ישראל על ידי יחידים ומוסדות יהודים.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וגאולת קרקע (ציונות) · ראה עוד »
גאולה (חברה)
גאולה הייתה חברה שהוקמה בשנת 1904 למטרת גאולת קרקע בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וגאולה (חברה) · ראה עוד »
גרשון ציפר
גרשון ציפר גרשון ציפר (Gershon Zipper; 1868–1921) היה משפטן ומוציא לאור, ממנהיגי התנועה הציונית וחבר הוועד המרכזי של ההסתדרות הציונית בגליציה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וגרשון ציפר · ראה עוד »
גבריאל צפרוני
גבריאל צפרוני (17 באוקטובר 1915 - 7 ביוני 2011) היה עיתונאי ישראלי, עורך העיתון "הבוקר" ומנכ"ל תיאטרון "הבימה".
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וגבריאל צפרוני · ראה עוד »
גדעון גרץ
גדעון גרץ (נולד ב-29 בספטמבר 1929) הוא פסל שווייצרי-ישראלי, המתגורר בפיאזולה, סמוך לפירנצה, איטליה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וגדעון גרץ · ראה עוד »
גירוש תל אביב
ג'מאל פאשה – המושל הטורקי שיזם את הגירוש גירוש תל אביב היה אירוע בתולדות היישוב בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וגירוש תל אביב · ראה עוד »
גילה אוריאל
גילה אוּריאל (אולגה שטָם) (כ"ה בטבת תרע"ד, 23 בינואר 1914, קרקוב – כ"ב בטבת תשס"ז, 12 בינואר 2007, תל אביב) הייתה מנהלנית, מתרגמת, עורכת, סופרת ומשוררת ישראלית.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וגילה אוריאל · ראה עוד »
דן פגיס
דן פָּגיס (16 באוקטובר 1930 – 29 ביוני 1986) היה משורר ומתרגם עברי, חוקר שירת ימי הביניים של יהדות ספרד, חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 1973, הנחשב לאחד מחשובי המשוררים בשירה העברית המודרנית.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ודן פגיס · ראה עוד »
דרורה דומיני
דרורה דומיני (נולדה ב-1950) היא אמנית ישראלית ומורה בכירה וותיקה במחלקה לאמנות בבצלאל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ודרורה דומיני · ראה עוד »
דליה גותן
דליה גותן (6 ביולי 1927 - 29 במאי 2017) הייתה פעילה חברתית לקידום זכויות נשים בישראל, יו"ר מועצת ארגוני נשים בישראל, יו"ר המחלקה לחינוך בויצו עולמית וויצ"ו ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ודליה גותן · ראה עוד »
דב הרשקוביץ (אדריכל)
דב הרשקוביץ (1878 – 5 בדצמבר 1935) היה אדריכל ארץ ישראלי ומהנדס העיר השני של תל אביב בשנים 1924–1927.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ודב הרשקוביץ (אדריכל) · ראה עוד »
דביר (הוצאת ספרים)
דביר היא הוצאת ספרים לספרות עברית, לשירה ולחכמת ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ודביר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
דוד איזמוז'יק
דוד ולאה איזמוז'יק דוד איזמוז'יק (ראשון מימין) בוועד המפקח של גמנסיה הרצליה, 1911 דוד איזמוז'יק (1873 - 10 במרץ 1952) היה סוחר, ממייסדי תל אביב, חבר מועצת העיר וסגן ראש העירייה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ודוד איזמוז'יק · ראה עוד »
דוד סמילנסקי
דוד סמילנסקי (ראשון משמאל) בוועד המפקח של גמנסיה הרצליה, 1911 דוד סמילנסקי (כ"ו בתמוז תרל"ה, 29 ביולי 1875, בלוזריה, פלך קייב, האימפריה הרוסית – 3 בנובמבר 1953, כ"ה בחשוון תשי"ד, תל אביב) היה סופר עברי ופובליציסט, פעיל ציוני, ממייסדי תל אביב, חבר הוועד הראשון של העיר ועובד עיריית תל אביב.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ודוד סמילנסקי · ראה עוד »
דוד ברשי
250px ד"ר דוד ברשי (1877 – 28 באפריל 1952) היה רופא ילדים ורופא נשים, הקים את תחנות הטיפול הראשונות לאם ולילד בהונגריה ואחר כך בישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ודוד ברשי · ראה עוד »
דוד בלוך-בלומנפלד
קבר דוד ודורה בלוך - בלומנפלד בבית הקברות טרומפלדור דוד בּלוֹך-בלומנפלד (1880 – 27 בנובמבר 1947) היה ממנהיגי תנועת העבודה בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ודוד בלוך-בלומנפלד · ראה עוד »
דוד ורוזה מזרחי
קברו של דוד מזרחי בהר הזיתים משפחת דוד ורוזה מזרחי הייתה אחת מ-66 המשפחות שהקימו את אחוזת בית.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ודוד ורוזה מזרחי · ראה עוד »
דיזנגוף
קטגוריה:שמות משפחה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ודיזנגוף · ראה עוד »
דיזנגוף סנטר
מבט מהאוויר: דיזנגוף סנטר במרכז התמונה רחוב המלך ג'ורג' דיזנגוף סנטר - מבט מהחניון העליון דיזנגוף סנטר - מבט מבפנים מגדל דיזנגוף בתכנון האדריכל מרדכי בן-חורין המרכז המסחרי דיזנגוף סנטר (הקרוי על שם מאיר דיזנגוף) שוכן במפגש הרחובות דיזנגוף והמלך ג'ורג' בתל אביב, כ-200 מטרים דרומית לכיכר צינה דיזנגוף.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ודיזנגוף סנטר · ראה עוד »
ה'תרצ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וה'תרצ"ז · ראה עוד »
ה'תרכ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וה'תרכ"א · ראה עוד »
המוזיאון היהודי בברלין
המוזיאון היהודי בברלין - הבניין בתכנון אדריכל דניאל ליבסקינד משמאל למבנה הישן המוזיאון היהודי בברלין (בגרמנית: Jüdisches Museum Berlin) הוא מוזיאון המצוי במרכז ברלין המציג את ההיסטוריה של יהדות גרמניה מאז ראשית ההתיישבות היהודית בעיר ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והמוזיאון היהודי בברלין · ראה עוד »
המכביה
טקס הפתיחה של המכביה השבע-עשרה המכביה או "המכביה העולמית" היא תחרות ספורט רב-ענפית המתקיימת מדי ארבע שנים בישראל בהשתתפות ספורטאים יהודים מרחבי העולם.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והמכביה · ראה עוד »
המכביה הראשונה
כרזה לקראת המכביה הראשונה המכביה הראשונה נפתחה בטקס חגיגי ב-28 במרץ 1932, כ' באדר ב' ה'תרצ"ב בבית-העם בתל אביב בהשתתפות אישי ציבור ובראשם ראש העיר מאיר דיזנגוף.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והמכביה הראשונה · ראה עוד »
האנדרטה למייסדי העיר תל אביב
מייסדי וראשוני בוניה של שכונת אחוזת בית הבריכה והמזרקה שליד האנדרטה בית הוועד האנדרטה למייסדי העיר תל אביב היא אנדרטה הנמצאת במרכזה של שדרות רוטשילד בלב העיר תל אביב, מול בית דיזנגוף.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והאנדרטה למייסדי העיר תל אביב · ראה עוד »
האגודה לאספרנטו בישראל
האגודה לאספרנטו בישראל (אספרנטו: ELI - La Esperanto-Ligo en Israelo) היא העמותה המקדמת את שפת האספרנטו ותרבותה בישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והאגודה לאספרנטו בישראל · ראה עוד »
הסתדרות האזרח
הסתדרות האזרח הייתה מפלגה ביישוב היהודי בארץ ישראל בין השנים 1918 עד 1921.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והסתדרות האזרח · ראה עוד »
העלייה השנייה (ספר)
כרך ב: מקורות כרך ג: אישים העלייה השנייה הוא ספר שראה אור בהוצאת יד יצחק בן-צבי בירושלים בשנת תשנ"ח 1997.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והעלייה השנייה (ספר) · ראה עוד »
העלייה החמישית
היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והעלייה החמישית · ראה עוד »
העומר (כתב עת)
שער "העומר", תרס"ז (1907) הָעֹמֶר: קבץ ספרותי-מדעי, מוצא בארץ ישראל, היה כתב עת שיצא בעריכתו של ש. בן ציון בארץ ישראל בשני כרכים בלבד, בשנים תרס"ז-תרס"ט (1907–1909).
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והעומר (כתב עת) · ראה עוד »
הפסיפס לזכר הגימנסיה הרצליה
הפסיפס לזכר הגימנסיה הרצליה הוא קיר-פסיפס מעשה ידי האמן נחום גוטמן משנת 1966, המוצג בכניסה למגדל שלום בתל אביב במקום שבו עמד המבנה המקורי של הגימנסיה העברית "הרצליה".
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והפסיפס לזכר הגימנסיה הרצליה · ראה עוד »
הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
בניין טרובוביץ', הראשון ממבני הפקולטה הפקולטה למשפטים על-שם בוכמן היא הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, מהפקולטות הראשונות שהוקמו בקמפוס האוניברסיטה שבשכונת רמת אביב.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »
הקבוצה היפואית
הקבוצה היפואית או קבוצת הנשארים הייתה התארגנות של צעירים ארץ-ישראלים ובהם בוגרי הגימנסיה הרצליה שפעלה בימי מלחמת העולם הראשונה ביפו ותל אביב, ועסקה בהגנת השכונות היהודיות מפני התנפלויות ערבים, באיסוף נשק והתכוננות בפני פרעות עתידיות.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והקבוצה היפואית · ראה עוד »
הקונגרס הציוני העולמי החמישי
הקונגרס הציוני החמישי התקיים בבזל ב-26 בדצמבר 1901.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והקונגרס הציוני העולמי החמישי · ראה עוד »
הקיוסק הראשון של תל אביב
הקיוסק הראשון של תל אביב הוקם בשנת 1910 בצומת הרחובות שדרות רוטשילד והרצל, והיה פורץ-הדרך של העיר תל אביב, בדרכה מפרוור שקט למרכז הכלכלי של המדינה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והקיוסק הראשון של תל אביב · ראה עוד »
הרמן שטרוק
הרמן שטרוק בשנת 1922 הרמן שטרוק בסטודיו שלו, תצלום משנת 1938. הרמן (חיים אהרן) שְטְרוּק (בגרמנית: Hermann Struck; נודע גם בשם העט חיים אהרון בן דוד; 6 במרץ 1876, ברלין – 11 בינואר 1944, חיפה) היה צייר ואמן הדפסים יהודי וציוני ונודע כאחד מחשובי האמנים היהודים בגרמניה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והרמן שטרוק · ראה עוד »
הרעב בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה
הרעב בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה היה תופעה מיוחדת במינה בתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והרעב בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
הרצח בגן מאיר
דוד יעקובוביץ מובא לבית הדין, גיליון מעריב 19 בספטמבר 1949 גן מאיר דוד יעקובוביץ בבית המשפט לאחר הרשעתו ברצח וגזירת דינו למוות, בדצמבר 1950 הרצח בגן מאיר הוא אירוע פלילי חמור שהסעיר את מדינת ישראל בסוף שנות הארבעים וקבע תקדים חשוב במשפט הפלילי הישראלי.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והרצח בגן מאיר · ראה עוד »
הרביעייה הישראלית החדשה
הרביעייה הישראלית החדשה. משמאל: אלכסנדר טל הרביעייה הישראלית החדשה היא ממשיכתה של רביעיית המיתרים ההיסטורית שהקימו הכנר לורנד פניבש, אחותו הכנרת אליס פניבש, הויולן עדן פרטוש והצ'לן לסלו וינצה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והרביעייה הישראלית החדשה · ראה עוד »
השומר
תמונה קבוצתית של חברי ארגון "השומר" ב-1909 השוֹמֵר היה ארגון הגנה ביישוב היהודי בארץ ישראל, שפעל בשנים 1909–1920.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והשומר · ראה עוד »
התערוכה העולמית של פריז (1937)
התערוכה העולמית לאמנות וטכנולוגיה בחיים המודרניים (בצרפתית: Exposition Internationale des Arts et Techniques dans la Vie Moderne) הייתה תערוכה עולמית שהתקיימה בפריז בין 25 במאי ל-25 בנובמבר 1937.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והתערוכה העולמית של פריז (1937) · ראה עוד »
התעת'מנות
"התעת'מנות" פירושה קבלת אזרחות עות'מאנית.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והתעת'מנות · ראה עוד »
התפרצות מגפת הדבר ביפו (1922)
התפרצות מגפת הדבר ביפו ביולי 1922 הביאה למותם של 19 בני אדם, רובם יהודים.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והתפרצות מגפת הדבר ביפו (1922) · ראה עוד »
הטיסות הראשונות לארץ ישראל
הטיסות הראשונות לארץ ישראל התרחשו בשנים 1913–1914, פחות מעשור מטיסתם הראשונה של האחים רייט בכלי טיס כבד מהאוויר בשנת 1903.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והטיסות הראשונות לארץ ישראל · ראה עוד »
החלוץ (אונייה)
"החלוץ" נחשבת להיות "הספינה העברית" הראשונה של היישוב, בשל היותה הספינה הראשונה בבעלות יהודית שנרשמה כחוק והניפה דגל עברי.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והחלוץ (אונייה) · ראה עוד »
החברה לאסדות וספנות חופית
חברת אסדות וספנות חופית ארצישראלית בע"מ נוסדה בשלהי 1919, והייתה חברת הספנות הראשונה שהקימו אנשי היישוב העברי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והחברה לאסדות וספנות חופית · ראה עוד »
הבנק הישראלי לתעשייה
הבנק הישראלי לתעשייה נוסד בשנת 1933 על ידי התאחדות התעשיינים בישראל ביוזמת נשיאה הראשון, אריה שנקר, כדי לספק אשראי לפיתוח תעשייה בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והבנק הישראלי לתעשייה · ראה עוד »
הבקר
דף מעיתון הבקר, 1950 הַבֹּקֶר היה עיתון יומי שיצא לאור בין השנים 1935–1965, וייצג את השקפת עולמם של הציונים הכלליים.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והבקר · ראה עוד »
הבימה
תיאטרון הבימה (נוסד ב-1917) הוא התיאטרון הלאומי של ישראל הממוקם בתל אביב, זוכה פרס ישראל לשנת 1958 וחבר ב"איחוד תיאטרוני אירופה".
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והבימה · ראה עוד »
הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב
250px 250px 250px יד לזכרו של היינריך מנדלסון בגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב זאב בגן יחמורים פרסים בגן פנק בגן הגן למחקר זואולוגי ע"ש א.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »
הגרלת המגרשים לאחוזת בית
טקס הגרלת המגרשים שצילם אברהם סוסקין שנת המאה לתל אביב ובו הצילום המפורסם על רקע תל אביב המודרנית. לתמונה בבול הוספה דמותו של סוסקין עצמו מצלם ועל החולות מודפסת תוכנית חלוקת המגרשים. עיצב: דוד בן הדור אירוע הגרלת המגרשים לאחוזת בית (מוכר גם כהגרלת הצדפים) הוא אירוע מכונן בתולדות העיר תל אביב המציין את יום היווסדה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והגרלת המגרשים לאחוזת בית · ראה עוד »
הוועד האודסאי
זאב (ולדימיר) טיומקין (מייליזבתגרד); 48. נח ליפשיץ (מקישינב); 49. חיים פסטרנק (מבוהופול); 50. מיכל מיידנסקי (מייקטרינוסלב); 51. יהושע סירקין (ממינסק); 52. הרב יעקב מזא"ה (ממוסקבה); 53. חיים צ'ריקובר (מפולטבה); 54. א' פרל (מייקטרינוסלב); 55. ג' באזלינסקי (מייליזבתגרד); 56. ש"ב טַרטָקובסקי (צ'רקאסי). לא מופיע בתצלום אבל השתתף באספה: מנחם אוסישקין (ממוסקבה). "הוועד האודסאי" (ברוסית: Одесский комитет; בשמו הרשמי: החברה לתמיכת בני ישראל עובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריה וארץ ישראל, Общество вспомоществования евреям земледельцам и ремесленникам в Сирии и Палестине) היה מרכז חובבי ציון במזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והוועד האודסאי · ראה עוד »
הוועד הלאומי
הוועד הלאומי, או בשמו המלא הוועד הלאומי לכנסת ישראל, היה הרשות המבצעת של אספת הנבחרים בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, ושימש כמועצת "המדינה שבדרך".
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והוועד הלאומי · ראה עוד »
היסטוריה של תל אביב
הגרלת המגרשים לאחוזת בית בעת יסודה העיר תל אביב, הידועה כ"עיר העברית הראשונה", קמה כהגשמת החזון הציוני של בנימין זאב הרצל והיא העיר השנייה בגודלה בישראל, לאחר ירושלים.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והיסטוריה של תל אביב · ראה עוד »
היסטוריוגרפיה ישראלית
עטיפת מגן של כרך תשט"ו-תשט"ז. עיצבה עלי גרוס היסטוריוגרפיה ישראלית היא המחקר ההיסטורי המפורסם (היסטוריוגרפיה) של תולדות היישוב מאז ראשית היישוב היהודי החדש בארץ ישראל ועד לימינו.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והיסטוריוגרפיה ישראלית · ראה עוד »
היכל התלמוד
היכל התלמוד היא ישיבה שהוקמה בתל אביב בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20, והייתה המוסד התורני הראשון בתל אביב הקטנה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והיכל התלמוד · ראה עוד »
היישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם הראשונה
בתקופת מלחמת העולם הראשונה נשלטה ארץ ישראל על ידי האימפריה העות'מאנית, שהטילה גזירות קשות ורבות על היישוב היהודי בארץ.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והיישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
ועד קהילת יהודי יפו ותל אביב
ועד קהילת יהודי יפו ותל אביב היה הנציגות הרשמית של הקהילה היהודית של יפו, תל אביב ופרבריהם משנת 1863 וניהל את ענייניה, עד העברת סמכויותיו לעיריית תל אביב ולמועצה הדתית של תל אביב במאי שנת 1939.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וועד קהילת יהודי יפו ותל אביב · ראה עוד »
וינסטון צ'רצ'יל
סר וינסטון לאונרד ספנסר-צ'רצ'יל (באנגלית: Sir Winston Leonard Spencer-Churchill; 30 בנובמבר 1874 – 24 בינואר 1965) היה פוליטיקאי ומדינאי בריטי שכיהן כראש ממשלת בריטניה בשתי תקופות כהונה, בין השנים 1940–1945 ושוב בין השנים 1951–1955.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ווינסטון צ'רצ'יל · ראה עוד »
כיכר צינה דיזנגוף
כיכר צינה דיזנגוף (מוכרת בשם כיכר דיזנגוף), נמצאת בתל אביב ברחוב דיזנגוף במפגשו עם הרחובות ריינס, פינסקר, בן עמי וזמנהוף.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וכיכר צינה דיזנגוף · ראה עוד »
כיכר המלך אלברט
כיכר המלך אלברט היא מהכיכרות הקטנות ביותר בתל אביב.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וכיכר המלך אלברט · ראה עוד »
כיכר היל
הפינה הצפונית של כיכר היל כיכר היל היא כיכר וגן קטן בראש גבעת כורכר בסמוך לגדה הדרומית של נחל הירקון בצפון הישן של תל אביב, בין הרחובות יהושע בן נון, שמעון התרסי ויוחנן הורקנוס.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וכיכר היל · ראה עוד »
ימי ביאליק
הכניסה לתערוכת ביאליק ביריד המזרח האולם המרכזי בתערוכת "ימי ביאליק" בארמון תוצרת הארץ. במפלס העליון תצוגות העיתונות העברית, במפלס התחתון "נדודי התרבות העברית" ביתן המוסדות הלאומיים ופינת הקרן הקיימת לישראל בתערוכת "ימי ביאליק" ימי ביאליק היה מפעל הנצחה, שכלל תערוכה ומופעים לזכרו של חיים נחמן ביאליק, והתקיים בין התאריכים 16 באפריל 1935 - 25 במאי 1935 במתחם יריד המזרח (גני התערוכה הישנים) בתל אביב.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וימי ביאליק · ראה עוד »
יאיר שפירא
יאיר שפירא, קמפוס הר הצופים, 2014 יאיר שפירא (באנגלית: Yair Shapiro; ט"ז בתשרי תשל"ה, 2 באוקטובר 1974 – י"ח בניסן תשע"ה, 7 באפריל 2015) היה חוקר של תולדות הציונות, שעסק בתופעת העלאת עצמותיהם של מנהיגים ציוניים לארץ ישראל לפני קום המדינה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ויאיר שפירא · ראה עוד »
יעקב קורץ
יעקב קורץ יעקב קוּרְץ (1893 – 30 במרץ 1952) היה עד ראייה לשואה אשר פרסם את הספר הראשון בארץ ישראל על אודותיה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ויעקב קורץ · ראה עוד »
יעקב רחביה
יעקב רחביה (רחבלסקי) (4 באוקטובר 1896 – 28 באוקטובר 1971) היה פעיל ציוני, ממקימי רשת הטלפונים בארץ ישראל תחת המנדט הבריטי, מייסד ומנהל שירותי הטלפון הראשון של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ויעקב רחביה · ראה עוד »
יעקב לוצ'אנסקי
יעקב לוצ'אנסקי (1876 – 1978), פסל יהודי.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ויעקב לוצ'אנסקי · ראה עוד »
יעקב בן-סירה
יעקב בן-סירה (שִיפְמן) (15 בפברואר 1899 - 21 בספטמבר 1994) היה מהנדס, מתכנן ערים ומהנדס העיר תל אביב במשך 21 שנה, משנת 1929 ועד לשנת 1950.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ויעקב בן-סירה · ראה עוד »
יעקב בנאור-קלטר
יעקב בנאור-קלטר (1969-1897) היה צלם, צייר, מעצב גרפי וארכיטקט.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ויעקב בנאור-קלטר · ראה עוד »
יעקב יהודה
תערוכה העולמית של ניו יורק ב-1939, שבו הוצג דגם המקדש. האנדרטה לשבעה עולי הגרדום שתכנן יהודה, בבית הקברות העתיק בצפת. הרב יעקב יהודה (1901 – 9 באוקטובר 1986) היה אדריכל ישראלי, חוקר המקדש ובונה דגם בית המקדש שהוצג בתערוכה העולמית של ניו יורק ב-1939.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ויעקב יהודה · ראה עוד »
יצחק רוקח
יצחק רוקח (ח' באב תרנ"ד - י"א בתמוז תשל"ד; 1 באוגוסט 1894 – 1 ביולי 1974) היה מחלוצי ומנהיגי ענף ההדרים בישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ויצחק רוקח · ראה עוד »
יצחק חיותמן
יצחק חיותמן (24 בדצמבר 1867, כ"ז בכסלו תרכ"ח, פרילוקי, אוקראינה – 21 ביוני 1938, כ"ב בסיוון תרצ"ח, תל אביב), ממייסדי אחוזת בית ומטולה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ויצחק חיותמן · ראה עוד »
יצחק כץ (מנהל)
יצחק כץ (כ"ץ) (19 במאי 1901 – 1991) היה מנהל, פעיל ציבור ומבקר אמנות ישראלי.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ויצחק כץ (מנהל) · ראה עוד »
ירוחם ורדימון
ירוחם ורדימון ירוחם ורדימון (1 בנובמבר 1897 - 23 בספטמבר 1968) היה מראשוני הקולנוע הישראלי, מחנך וחוקר האות והלשון העברית.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וירוחם ורדימון · ראה עוד »
יריד המזרח
בחזית הבניין שברחוב השפלה (בניין מספר 4) ניצבים עד היום ארבעה עצי דקל וושינגטוניה שניטעו לכבוד יריד המזרח של 1932 "יריד המזרח" (באנגלית: Levant Fair) הוא יריד מסחרי בינלאומי שנערך בתל אביב בשנות ה-30, וכינויו של המתחם בו נבנו מבני הקבע של היריד.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ויריד המזרח · ראה עוד »
ישראל רוקח
מימין לשמאל: שבתי לוי (ראש עיריית חיפה), עומר אל-ביטאר (ראש עיריית יפו), הנציב העליון הרולד מקמייקל, מוסטפא אל-ח'אלידי (ראש עיריית ירושלים) וישראל רוקח (ראש עיריית תל אביב), 1942 ישראל רוקח (31 בדצמבר 1896 – 13 בספטמבר 1959) היה מהנדס חשמל, עיתונאי ופוליטיקאי ישראלי.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וישראל רוקח · ראה עוד »
יששכר-דב בר-דרורא
בר-דרורא, איור מאת נח בי (בירזובסקי) הישוב", תרפ"ה, גיליון א' יששכר-דוב (דרורי) בר-דרורא (פראייר) (ט' באדר א' תרמ"ב, פברואר 1882 קוטנו, פולין הקונגרסאית – י"ז באדר תש"א, 16 במרץ 1941, תל אביב) היה עיתונאי ופובליציסט עברי ביישוב, עסקן ציבור מפעילי המרכז ואחר-כך האגף השמרני של הציונים הכלליים.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ויששכר-דב בר-דרורא · ראה עוד »
יחסי בלגיה–ישראל
יחסי בלגיה–ישראל הם היחסים הדיפלומטיים שבין בלגיה לישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ויחסי בלגיה–ישראל · ראה עוד »
יחזקאל חנקין
250px יחזקאל חנקין (תרמ"א, 1881 – כ"ח בכסלו תרע"ז, 23 בדצמבר 1916) היה צייד עברי, מראשי ההגנה העצמית והשמירה של היהודים ברוסיה וממייסדי ארגון 'השומר'.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ויחזקאל חנקין · ראה עוד »
יחזקאל דנין (סוכובולסקי)
יחזקאל ורחל דנין, 1929 רחוב הרצל (תל אביב) קבר בני הזוג דנין בבית הקברות טרומפלדור ה'עת"ר 20 במאי 1910 יחזקאל דב דָנין (סוכובולסקי) (1868, ביאליסטוק – 30 בדצמבר 1945, תל אביב) היה יזם, סוחר, תעשיין, פעיל ציוני, מראשוני אחוזת בית.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ויחזקאל דנין (סוכובולסקי) · ראה עוד »
יחיאל יוסף ליבונטין
יחיאל יוסף לֶיבוֹנְטִין (נכתב גם לבונטין; ידוע גם בשם העט חושי הארכי; 1861 – 22 באוקטובר 1936) היה סופר עברי, מהנדס בהכשרתו וכלכלן, חובב ציון וחבר במסדר 'בני משה'.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ויחיאל יוסף ליבונטין · ראה עוד »
ידיעות עיריית תל אביב
ידיעות עיריית תל אביב היה עיתון רשמי של עיריית תל אביב אשר יצא לאור לראשונה בשנת 1921 והפסיק להופיע בשנת 1955.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וידיעות עיריית תל אביב · ראה עוד »
יהדות אורתודוקסית בתל אביב
יהדות אורתודוקסית בתל אביב קיימת מסמוך להקמת העיר, בניסן ה'תרס"ט, (1909).
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ויהדות אורתודוקסית בתל אביב · ראה עוד »
יהדות אודסה
הקהילה היהודית באודסה מתקיימת בעיר מהקמתה בשלהי המאה ה-18 ועד לימינו.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ויהדות אודסה · ראה עוד »
יהושע גורדון
יהושע גורדון (נובמבר 1885, תרמ"ו – 7 בנובמבר 1943, ט' בחשוון ה'תש"ד) היה איש מנהל בתקופת היישוב.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ויהושע גורדון · ראה עוד »
יהודה נדיבי
יהודה נדיבי (פרנקל) (26 ביוני 1899 - 23 בספטמבר 1981) מאנשי העלייה השנייה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ויהודה נדיבי · ראה עוד »
יהודית סגל שטולצר
יהודית סגל שטולצר (בגרמנית: Judith Stolzer-Segall; 20 במאי 1904 – 1 בדצמבר 1990) הייתה אדריכלית ישראלית.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ויהודית סגל שטולצר · ראה עוד »
יוסף אליהו שלוש
שרידי שער הכניסה לבית החרושת למוצרי בניין של "האחים שלוש" ברחוב שלוש בנוה צדק, 12/07 הכתובת בצרפתית: FABRIQUE CHELOUCHE FRERES יוסף אליהו שלוש בשלהי שנות ה-20 של המאה העשרים קברו של יוסף אליהו שלוש בבית הקברות טרומפלדור בית יוסף אליהו שלוש בשדרות רוטשילד 9 תל אביב יוסף אליהו שלוש (1870, יפו – י"א באב ה'תרצ"ד, 23 ביולי 1934, תל אביב) היה ממייסדי תל אביב, יזם, סוחר ותעשיין.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ויוסף אליהו שלוש · ראה עוד »
יוסף אהרונוביץ'
קברו של יוסף אהרונוביץ' בבית הקברות טרומפלדור, בין קבריהם של משה בילינסון ואליהו גולומב יוסף אהרונוביץ' (19 ביולי 1877, ט' באב תרל"ז – 28 במרץ 1937, ט"ז בניסן תרצ"ז) היה עיתונאי, עסקן ומנהיג ציוני, היה בין מייסדי בנק הפועלים ומנהלו הראשון בשנים 1923–1937.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ויוסף אהרונוביץ' · ראה עוד »
יוסף לישנסקי
יוסף לישַנסקי (1890 – 16 בדצמבר 1917, א' בטבת ה'תרע"ח), היה מראשי ארגון ניל"י, מייסד ומנהיג ארגון המגן.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ויוסף לישנסקי · ראה עוד »
יוסף חי פאניז'יל
הרב יוסף חי פאניז'יל (23 בדצמבר 1882, י"ג בטבת ה'תרמ"ג – 18 באוקטובר 1946, כ"ג בתשרי ה'תש"ז) היה עורך דין ואיש ציבור ירושלמי, מורה ומחנך, חבר אספת הנבחרים הראשונה, נשיא ועד העדה הספרדית בירושלים ורבה הראשי של הקהילה היהודית-ספרדית בבואנוס איירס שבארגנטינה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ויוסף חי פאניז'יל · ראה עוד »
יוסף הלוי
פרופסור יוסף הלוי (בצרפתית: Joseph Halévy; 15 בדצמבר 1827 – 7 בפברואר 1917) היה יהודי-צרפתי ממוצא טורקי ששימש כמחנך ומורה לעברית, משורר, חוקר מקרא, בלשן, מזרחן, ארכאולוג ונוסע נודע, מראשוני המכירים ביהדותם של יהודי אתיופיה ומבין אלו שקדמו לאליעזר בן-יהודה בהחייאת השפה העברית.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ויוסף הלוי · ראה עוד »
יורם קניוק
שלט רחוב יורם קניוק בתל אביב יורם קַנְיוּק (2 במאי 1930 – 8 ביוני 2013) היה סופר, צייר, עיתונאי, תסריטאי ופובליציסט ישראלי.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ויורם קניוק · ראה עוד »
יוליוס קליברג
שמאל יוליוס ישראל קליברג (10 ביולי 1894 – 15 באוגוסט 1988) היה רופא פנימי, מראשוני הפרופסורים לרפואה פנימית בישראל, מנהל מחלקה פנימית בבית חולים הדסה, בירושלים, מחלוצי הרפואה האקדמאית בארץ-ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ויוליוס קליברג · ראה עוד »
1928 בארץ ישראל
להלן אירועים בולטים שהתרחשו במהלך שנת 1928 בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ו1928 בארץ ישראל · ראה עוד »
1944 בארץ ישראל
להלן אירועים בולטים שהתרחשו במהלך שנת 1944 בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ו1944 בארץ ישראל · ראה עוד »
23 בפברואר
23 בפברואר הוא היום ה-54 בשנה, בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ו23 בפברואר · ראה עוד »
25 בפברואר
25 בפברואר הוא היום ה-56 בשנה, בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ו25 בפברואר · ראה עוד »
9 במרץ
9 במרץ הוא היום ה-68 בשנה (69 בשנה מעוברת), בשבוע ה-10 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ו9 במרץ · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מאיר_דיזנגוף
