תוכן עניינים
292 יחסים: מ. דיזנגוף ושות', מאורעות יפו (פורים תרס"ח), מאיר דיזנהוף, מנן אספאו, מנחם שינקין, מנחם דונקלבלום, מנחם יצחק קליונר, מקס נורדאו, מרדכי גולינקין, מרדכי וייסר, מרכז מאירהוף לחינוך לאמנות, מרכז מסחרי (תל אביב), משפט בייליס, משפחת אריסון, משפחת קרסו, משפחת רוטשילד, משפחת דוברובין, משטרת תל אביב, משטרת המנדט, משה ציפר, משה קניוק, משה קריגר, משה ריגאי, משה שרמן, משה שלוש, משה כהן (רופא), משה יצחק מטלון, משולם ליבונטין, מגן דוד אדום, מגנוס הירשפלד, מוסיה טולמן, מוזיאון תל אביב לאמנות, מוזיאון השעווה הישראלי, מוזיקה קלאסית ישראלית, מכס מרכוס, מירי ישראלי, מיכאל ארלנגר, מיכל לייב כץ, מיכה אוזין סליאן, מייסדי תל אביב, אנדרטת חללי התעופה באיסטנבול, אפרים מזרחי, אריה ארוך, אריה גולדברג, אתמולים, אלחנן ליב לוינסקי, אלברט הראשון, מלך הבלגים, אליעזר דורי, אליעזר הופיין, אליהו שייד, ... להרחיב מדד (242 יותר) »
מ. דיזנגוף ושות'
מודעת פרסום מ 1937 להפלגה בספינה פולוניה מ.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ומ. דיזנגוף ושות'
מאורעות יפו (פורים תרס"ח)
מאורעות תרס"ח היו שורה של תקריות בין יהודים לערבים באזור יפו, במהלך חגיגות פורים תרס"ח (1908).
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ומאורעות יפו (פורים תרס"ח)
מאיר דיזנהוף
#הפניה מאיר דיזנגוף.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ומאיר דיזנהוף
מנן אספאו
מנן אספאו ב-1933 מנן אספאו (באנגלית: Menen Asfaw; 25 במרץ 1889 - 15 בפברואר 1962) היא הבת הזוג הקיסרית של האימפריה האתיופית, ואשת הקיסר היילה סלאסי.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ומנן אספאו
מנחם שינקין
קברו של מנחם שינקין בבית הקברות טרומפלדור (לאחר שיפוץ) הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל לימין: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין מנחם שֶׁיְנְקִין (בכתיב יידי: שיינקין; תרל"א, 1871, אוּלַה (בלארוס), פלך ויטבסק, האימפריה הרוסית – ה' בחשון תרפ"ה, 2 בנובמבר 1924, שיקגו, ארצות הברית) היה מנהיג ציוני, ממייסדי תל אביב.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ומנחם שינקין
מנחם דונקלבלום
מנחם דונקלבלום (24 באוגוסט 1889 - 12 בנובמבר 1951) היה שופט בית המשפט העליון בין השנים 1948–1951.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ומנחם דונקלבלום
מנחם יצחק קליונר
ר' מנחם יצחק קליונר מנחם יצחק קליונר (כ"ג בתמוז ה'תרמ"ה 8 ביולי 1885 - י' בניסן תשכ"ה 12 באפריל 1965) היה מראשי ועד ההגירה המרכזי של מגורשי תל אביב ועמד בראש ועד ההגירה המקומי בכפר סבא.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ומנחם יצחק קליונר
מקס נורדאו
מקס נוֹרְדַאוּ (Max Nordau, לעיתים נהגה על דרך היידיש: נוֹרְדוֹי (נאָרדוי); 29 ביולי 1849, בודפשט – 23 בינואר 1923, פריז) היה הוגה דעות, נואם וסופר, רופא, יהודי יליד הונגריה, ממייסדי התנועה הציונית, הוגה חזון "יהדות השרירים".
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ומקס נורדאו
מרדכי גולינקין
הצגת הבכורה של האופרה "תאיס", תל אביב 1948: גולינקין שני משמאל בשורה השנייה מרדכי גוֹלִינְקין (ברוסית: Марк Маркович Голинкин; 21 במרץ 1875, פלך חרסון, שבהאימפריה הרוסית – 20 בנובמבר 1963, ראשון לציון) היה מוזיקאי ומנצח, מייסדו של בית האופרה הראשון שקם בארץ ישראל – האופרה הארצישראלית.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ומרדכי גולינקין
מרדכי וייסר
מרדכי וייסר (1876 – 1918) היה מראשוני אחוזת בית, ממייסדי ראינוע עדן, בית הראינוע הראשון של תל אביב.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ומרדכי וייסר
מרכז מאירהוף לחינוך לאמנות
מרכז מאירהוף לחינוך לאמנות הוא מרכז ותיק ללימודי אמנות המופעל על ידי אגף החינוך של מוזיאון תל אביב.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ומרכז מאירהוף לחינוך לאמנות
מרכז מסחרי (תל אביב)
מבנה שוק העלייה מרכז מסחרי הוא מתחם בתל אביב המשתרע בין הרחובות דרך יפו, רחוב העלייה ורחוב וולפסון.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ומרכז מסחרי (תל אביב)
משפט בייליס
מנחם מנדל בייליס משפט בייליס היה עלילת דם נגד יהודי רוסיה, שעוררה מחלוקת חריפה בחברה הכללית באימפריה הרוסית וזעם ברחבי אירופה.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ומשפט בייליס
משפחת אריסון
תד אריסון מיקי אריסון שרי אריסון משפחת אריסון היא משפחה רומנית-ישראלית-אמריקאית, אחת המשפחות היהודיות העשירות ביותר בעולם ובין המשקיעות והתורמות הגדולות ביותר בישראל.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ומשפחת אריסון
משפחת קרסו
משפחת קרסו היא מהמשפחות העשירות ביותר במדינת ישראל, המשפחה היא בעלת השליטה בסוכנות רנו, ניסאן ודאצ'יה בישראל באמצעות קבוצת "בני משה קרסו".
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ומשפחת קרסו
משפחת רוטשילד
Frankfurter Judengasse מאיר אנשל רוטשילד מייסד השושלת סמל משפחת רוטשילד בכניסה לגן רמת הנדיב ליד זכרון יעקב משפחת רוֹטשילד היא שושלת של בנקאים יהודים באירופה.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ומשפחת רוטשילד
משפחת דוברובין
בית המשפחה בכניסה לאחוזת דוברובין משפחת דוּבְּרוֹבִין (ברוסית: Дубровин) הייתה משפחה סובוטניקית נוצרית שהתגיירה, מהעיר סראטוב שברוסיה.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ומשפחת דוברובין
משטרת תל אביב
התחנה העירונית של משטרת תל אביב, שנות ה-20 של המאה ה-20 לוחית זיכרון למשטרת מחוז תל אביב המנדטורית ברח' השחר 5 משטרת תל אביב הייתה משטרה עירונית שפעלה כמשטרה עצמאית למחצה בעיר תל אביב בתקופת המנדט הבריטי, החל משנת 1921 ועד 1932, כאשר סופחה למשטרת המנדט.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ומשטרת תל אביב
משטרת המנדט
תג כובע של משטרת המנדט '''משטרת פלשתינה (א"י) – תעודת מינוי'''שלאחר שמינויו נתאשר בהתאם לפקודת המשטרה נתמנה בזה לחבר המשטרה של פלשתינה (א"י) ולפי זאת ממלאים את ידו בכוח, ברשויות ובזכויות של קצין המשטרה משטרת פלשתינה (א"י) (באנגלית: Palestine Police Force; בערבית: قوة بوليس فلسطين), או בשם הנהוג לה לאחר הקמת מדינת ישראל, משטרת המנדט, הייתה משטרה שפעלה בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל־1948, וקדמה למשטרת ישראל.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ומשטרת המנדט
משה ציפר
לוחית זיכרון על ביתו של משה ציפר ברח' הרב פרידמן 1 בתל אביב משה ציפר (24 באפריל 1902 - 9 באפריל 1989) היה פסל ישראלי.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ומשה ציפר
משה קניוק
משה קַניוּק (1 במרץ 1899; י"ד באדר ה'תרנ"ט - 17 באפריל 1972) היה מנהלו של מוזיאון תל אביב לאמנות וממייסדי כפר הילדים גבעת המורה.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ומשה קניוק
משה קריגר
משה קריגר (15 בנובמבר 1885 – 20 בפברואר 1975) היה רופא, חלוץ, מראשוני הרופאים בתל אביב, מנהל בית החולים הדסה-צפת (1924–1926), ויושב ראש ההסתדרות הרפואית (1932–1934).
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ומשה קריגר
משה ריגאי
250px משה ריגאי (3 באפריל 1896 - 3 במרץ 1985) היה מאנשי העלייה השנייה.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ומשה ריגאי
משה שרמן
משה שרמן (1881 - 17 ביוני 1969) היה ראשון רופאי האף אוזן גרון בישראל.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ומשה שרמן
משה שלוש
משה (מוסא) שלוש (7 באפריל 1892 – 26 בפברואר 1968) היה איש ציבור תל אביבי שמילא בין השאר את תפקיד ראש עיריית תל אביב במשך 10 ימים בשנת 1936.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ומשה שלוש
משה כהן (רופא)
משה כהן (24 בספטמבר 1888 - 4 באוקטובר 1959) היה רופא, פובליציסט, מתרגם ואיש ציבור ישראלי יליד האימפריה הרוסית שכיהן כחבר מועצת העיר תל אביב במשך שנים רבות, סגן ראש עיריית תל אביב-יפו (1950-1952) ונמנה עם מייסדי תנועת החרות וקופת חולים לעובדים לאומיים (כיום לאומית שירותי בריאות).
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ומשה כהן (רופא)
משה יצחק מטלון
משה יצחק מטלון (1872 - 1 בספטמבר 1959) היה מבוני תל אביב, נמנה עם יוזמי הקמת השכונות מרכז מסחרי ונווה שאנן בתל אביב, ושכונת קריית מטלון בפתח תקווה.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ומשה יצחק מטלון
משולם ליבונטין
ד"ר משולם לֶיבונטין (אייר תרמ"ד 1884 – 18 בספטמבר 1957) היה רופא, מנהל בית החולים הדסה (תל אביב) ומייסד ארגון מגן דוד אדום בתל אביב.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ומשולם ליבונטין
מגן דוד אדום
סמליל מגן דוד אדום שהיה בשימוש עד 2012 מגן דוד אדום בישראל, המוכר גם בראשי התיבות מד"א, הוא ארגון ההצלה הלאומי של ישראל.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ומגן דוד אדום
מגנוס הירשפלד
פרוטומה של מגנוס הירשפלד, מוזיאון הלהט"ב בברלין מגנוס הירשפלד (בגרמנית: Magnus Hirschfeld; 14 במאי 1868, קולברג, פרוסיה – 14 במאי 1935, ניס, צרפת) היה רופא וסקסולוג יהודי-גרמני.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ומגנוס הירשפלד
מוסיה טולמן
מוסיה טולמן (Mussia Tolman; 1903–1997), ציירת יהודיה.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ומוסיה טולמן
מוזיאון תל אביב לאמנות
הסמליל הישן של המוזיאון שעיצב דן ריזינגר מוזיאון תל אביב לאמנות הוא אחד ממוזיאוני האמנות החשובים בישראל.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ומוזיאון תל אביב לאמנות
מוזיאון השעווה הישראלי
מוזיאון השעווה הישראלי היה מוזיאון שעווה שפעל במגדל שלום בתל אביב.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ומוזיאון השעווה הישראלי
מוזיקה קלאסית ישראלית
נגני התזמורת הפילהרמונית הישראלית עם המנצח זובין מהטה ביום השנה ה-70 להיווסדה, 2006 האורקסטרה של ראשון לציון, לפני 1899 תלמידי פסנתר בקונסרבטוריון כפר סבא בשנות ה-30 של המאה ה-20 מוזיקה לילדי מעברה בישראל שנת 50–1949 שיעור נגינה קבוצתי, נתיבות, שנות ה-70' מקהלת כפר ורבורג, 1973 הרביעייה הישראלית החדשה.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ומוזיקה קלאסית ישראלית
מכס מרכוס
לוחית זיכרון ליד בית פרופ' מכס מרכוס ברח' אליעזר וינשל 4 ברמת גן שלט על בית ברחוב שטראוס 3 בתל אביב בו הייתה מרפאתו של פר' מרקוס שאליה הגיעו לראשונה בורחי הלח"י מלטרון מכס מרכוס (30 באוקטובר 1892 – 18 בספטמבר 1983) היה רופא כירורג יהודי בגרמניה ולאחר מכן בישראל, מנהל מחלקות כירורגית א' (כירורגית גברים), וכירורגית ב' (כירורגית נשים) בבית החולים "הדסה" (תל אביב), מאבות הרפואה הכירורגית בישראל.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ומכס מרכוס
מירי ישראלי
מירי ישראלי (נולדה באוקטובר 1953, תל אביב-יפו) היא אמנית, פסלת ויוצרת בתחום האמנות האקולוגית, בז'אנר האמנות הסביבתית.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ומירי ישראלי
מיכאל ארלנגר
מיכאל ארלנגר (בצרפתית: Michel Erlanger, מישל ארלאנז׳ה; 1828, צרפת -27 בספטמבר 1892) היה יהודי-צרפתי, ממייסדי "כל ישראל חברים" (אליאנס), יועץ לברון אדמונד דה רוטשילד, גזבר ופעיל תנועת "חובבי ציון".
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ומיכאל ארלנגר
מיכל לייב כץ
מיכל לייב כץ מיכל לייב כץ (זאנגאר) (1846 – 5 באוקטובר 1922, יג' בתשרי תרפ"ג), היה מאנשי הישוב הישן, ממייסדי המושבה פתח תקווה, סייע למושבות שהקימו אנשי העלייה הראשונה והעלייה השנייה, יזם בניית שכונות מחוץ לחומות בירושלים, גאל אדמות ארץ ישראל.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ומיכל לייב כץ
מיכה אוזין סליאן
מיכה אוזין סליאן (נולד ב־24 באפריל 1962) הוא שחקן, קריין ומדבב ישראלי.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ומיכה אוזין סליאן
מייסדי תל אביב
מייסדי העיר תל אביב היו 66 משפחות ובודדים, חברי אגודת אחוזת בית ביפו, אשר השתתפו בהגרלת המגרשים לאחוזת בית ב-11 באפריל 1909.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ומייסדי תל אביב
אנדרטת חללי התעופה באיסטנבול
אנדרטת חללי התעופה באיסטנבול (טורקית: Tayyare Şehitleri Anıtı) היא אנדרטה לזכרם של שלושה חלוצי תעופה אשר נהרגו בשתי תאונות אוויריות בשנת 1914 מעל שמי ארץ ישראל במהלך ניסיונות לבצע מסע אווירי מאיסטנבול בטורקיה אל אלכסנדריה אשר במצרים.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ואנדרטת חללי התעופה באיסטנבול
אפרים מזרחי
אפרים מזרחי (1897 – 8 באוגוסט 1961) היה ראש המועצה המקומית של עפולה.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ואפרים מזרחי
אריה ארוך
אריה ארוך (ניסלביץ) (1908, חרקוב, רוסיה – 15 באוקטובר 1974, ירושלים) היה צייר ודיפלומט ישראלי יליד חרקוב שבאימפריה הרוסית (כיום בשטחה של אוקראינה).
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ואריה ארוך
אריה גולדברג
אריה (ליאון) גולדברג (19 במאי 1887 – יוני 1954) היה הבקטריולוג הראשון בארץ ישראל, מנהל המחלקה הבקטריולוגית בתחנת הבריאות העברית, בירושלים.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ואריה גולדברג
אתמולים
אתמולים הוא ספרו של חוקר ארץ ישראל צבי אילן העוסק במחקרים ותגליות בעברה של הארץ.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ואתמולים
אלחנן ליב לוינסקי
אלחנן ליב לוינסקי אלחנן ליב לוינסקי (בכתיב יידי: לעווינסקי 21 במרץ 1857 – 27 באוקטובר 1910) היה סופר עברי ויידי, מראשוני אגודת חובבי ציון ברוסיה, מו"ל עברי, מסופרי אודסה ומנהל סניף 'כרמל ארץ ישראל' בעיר ("כרמל אודסה").
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ואלחנן ליב לוינסקי
אלברט הראשון, מלך הבלגים
אלברט הראשון, מלך הבלגים,, נסיך בלגיה, דוכס סקסוניה, נסיך סקסה-קובורג-גותה, יורש העצר של המלכות הבלגית.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ואלברט הראשון, מלך הבלגים
אליעזר דורי
אליעזר דורי ב-1970 אליעזר דורי (דוסטרובסקי) (12 בדצמבר 1884 – 7 בדצמבר 1973) היה איש העלייה השנייה, מוותיקי חיפה, איש הסוכנות היהודית, פעיל ציבור בחיפה ויקיר העיר.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ואליעזר דורי
אליעזר הופיין
אליעזר הופיין, 1937 אליעזר הופיין, בהיותו מנכ"ל בנק אנגלו-פלשתינה, מעיד בפני ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל אליעזר זיגפריד הופיין (כונה: אז"ה; Siegfried Hoofien; 1881 – 7 ביולי 1957) היה פעיל ציוני יליד הולנד, רואה חשבון בהכשרתו.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ואליעזר הופיין
אליהו שייד
אֵלִי (אֱלִיָּהוּ) שֵייד (Elie Scheid; 25 באוקטובר 1841 – אוקטובר 1922) היה המפקח הראשי על המושבות בארץ ישראל מטעם הברון רוטשילד, מאז פרש עליהן הברון את חסותו, בסוף שנת 1883, ועד שהעביר אותן לניהול יק"א בדצמבר שנת 1899.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ואליהו שייד
אחוה (מותג)
שמאל ראובן ריבלין בסיור במפעל אחוה, אוגוסט 2017 אחוה הוא מותג של חברת אחדות בע"מ, שהיא חברה תעשייתית ישראלית בתחום המזון.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ואחוה (מותג)
אבא כהן
אבא כהן במדי כבאי עם חיים ויצמן אַבָּא כֹּהֵן (י"ח בתמוז תרל"ח, 19 ביולי 1878 - כ"ה בחשון תשי"ח, 19 בנובמבר 1957) היה מייסד גדוד הכבאים המתנדבים של תל אביב, יחידת הכבאים העברית הראשונה.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ואבא כהן
אברהם אלברט ענתבי
אברהם (אלברט) ענתבי (Albert-Abraham Antébi; ה'תרכ"ט, 1869, דמשק – ב' באדר ב' ה'תרע"ט 4 במרץ 1919, איסטנבול) היה מהנדס ומורה, מחשובי המנהיגים והעסקנים ביישוב היהודי בארץ ישראל בתחילת המאה ה-20, בעל השפעה רבה על השלטונות העות'מאניים.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ואברהם אלברט ענתבי
אברהם אלדמע
גימנסיה "הרצליה", עם אברהם אלדמע (מאחור) אברהם אַלְדֶמַע (אַיזנשטיין) (1 באפריל 1884 – 5 ביוני 1963) היה אמן ומורה לאומנות בגימנסיה הרצליה, מראשוני הפעילים בהגנה וחלוץ אנשי התרבות בעיר תל אביב.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ואברהם אלדמע
אברהם סוסקין
אברהם סוסקין, הגרלת המגרשים לאחוזת בית אברהם סוסקין, צילום הצריף באום ג'וניאברהם סוֹסְקין (28 בנובמבר 1881 – 28 באוגוסט 1963) היה צלם עברי אשר תיעד את הקמת היישוב היהודי בארץ ישראל.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ואברהם סוסקין
אברהם פוגל
אברהם פוגל (1868 – 29 באפריל 1939) היה מראשוני אחוזת בית בתל אביב הקטנה ונמנה עם מייסדי תל אביב.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ואברהם פוגל
אברהם צפרוני
תצלום דיוקנו של אברהם צפרוני. בתחתית הכרטיס, חתם צפרוני את שמו: "ד"ר א. ציפרינוביץ. ורשה, התרע"א". תצלום זה נשלח על ידי צפרוני למערכת כתב העת "השלח" לשם פרסום בגיליון היובל, 1912.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ואברהם צפרוני
אברהם קמיני
קמיני נואם בוועידה הארצית ה-15 של קק"ל, בבית הבימה בתל אביב, 1947 אברהם קמיני (12 באפריל 1894 - 1972) עסקן ציוני, חבר מפא"י, חבר מועצת עיריית תל אביב, יושב ראש הוועד הארצי של הקרן הקיימת לישראל.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ואברהם קמיני
אברהם קריניצי
קריניצי (מימין) עם סעדיה שושני לוחית זיכרון לאברהם קריניצי בכניסה לעיריית רמת גן חלקת הקבר של אברהם קריניצי, נהגו וחתנו, בפארק הלאומי ברמת גן שלט הנצחה בחלקת הקבר של אברהם קריניצי אברהם קריניצי (כ"ט בכסלו תרמ"ז, 26 בדצמבר 1886 – ד' בכסלו תש"ל, 13 בנובמבר 1969) היה מן הדמויות הבולטות ביישוב היהודי ערב הכרזת מדינת ישראל ובראשית דרכה.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ואברהם קריניצי
אברהם חיים גרין
אברהם חיים גרין, בערך ב-1910 אברהם חיים גרין (1892 – י"ג באייר תרע"ח, אפריל 1918) היה רופא, ואיש ציבור ביישוב, פעיל ב"ועד ההגירה" לעזרת מגורשי תל אביב שהוגלו אל הגליל, רופא יחיד בתקופתו בכל אזור צפת וראש פינה.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ואברהם חיים גרין
אברהם ברוך
אברהם ברוך בשיעור מתמטיקה בגימנסיה הרצליה, 1915. בשולחן השני מימין התלמידים נחום גוטמן ורחל ויסבורד (נדיבי) אברהם ברוך בשיעור מתמטיקה בגימנסיה הרצליה, עם תלמידי מחזור י"ג, תרפ"ה 1925 אברהם ברוך (רוזנשטיין) (31 בדצמבר 1881, י' בטבת תרמ"ב, נובידבור, פלך ורשה, פולין הרוסית – 31 בדצמבר 1950, כ"ב בטבת ה'תשי"א, תל אביב) היה מורה ומטאורולוג ביישוב, מורה בגימנסיה העברית הרצליה, מנהל התחנה המטאורולוגית של עיריית תל אביב, מחבר ספרי לימוד במתמטיקה ופיזיקה.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ואברהם ברוך
אברהם יערי
אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ואברהם יערי
אגודת יורדי ים זבולון
סמל אגודת יורדי ים זבולון השקת הסירה הראשונה של זבולון בחוף תל אביב על ידי זאב ז'בוטינסקי, 1928 הירקון כמעגן. משמאל גמלים בחוף הים, במקום בו נחפר נמל תל אביב בשנת 1936. במרכז מגרש מכבי לקראת המכביה הראשונה ומשמאלו "גני התערוכה יריד המזרח".
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ואגודת יורדי ים זבולון
אהרן מנחם מנדל גוטרמן
רבי אהרן מנחם מנדל גּוּטֶרְמַן (בכתיב ארכאי: גוטערמאן; י"ח באלול ה'תר"ך – ט' באלול ה'תרצ"ד, 20 באוגוסט 1934) היה אדמו"ר פולני, השלישי מראדזימין, ממנהיגי היהדות האורתודוקסית בפולין בין שתי מלחמות העולם ומהאדמו"רים הבולטים בה, היה פעיל רבות בענייני ציבור ובענייני יישוב ארץ ישראל, כיהן כנשיא כולל פולין, וייסד ישיבה בראדזימין בשם "ארחות חיים".
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ואהרן מנחם מנדל גוטרמן
אהרן צ'רניבסקי
אהרן צֶ'רְנְיַבְסקי (לעיתים נכתב צ'רניאבסקי; Tcherniavsky; 25 במאי 1887 – 3 בינואר 1966) היה פיזיקאי, מרצה ב ומנהל הטכניון (בשנים 1927–1929).
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ואהרן צ'רניבסקי
אהרן זאב בן ישי
אהרן זאב בן ישי (גם: א"ז בן ישי; 11 ביוני 1902 - 4 באפריל 1977) היה סופר, משורר, עיתונאי ועורך עיתונות ישראלי.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ואהרן זאב בן ישי
אהרן חרמוני
אהרון חרמוני (1882–1960) היה סופר, עיתונאי, עורך ופובליציסט עברי.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ואהרן חרמוני
אוצר מפעלי ים
אוצר מפעלי ים היא חברה עירונית ישראלית.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ואוצר מפעלי ים
אורחיי
אוֹרחֶיי (ברומנית: Orhei; קרויה גם אוניצקאן, ברומנית: Oniţcani; בעבר נקראה אורגייב או אורהייב (גם: אורגיוב, אורהיוב, אורייב, אוריוב, אורייוו), ברוסית: Оргеев) היא עיר ורשות עירונית במולדובה, בירת נפת אורהיי.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ואורחיי
אודסה
לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ואודסה
איגוד לשכות המסחר
בית לשכת המסחר ברחוב החשמונאים בתל אביב איגוד לשכות המסחר הוא ארגון עסקים ומעסיקים ישראלי הפועל למען קידום האינטרסים העסקיים של חבריו במגזר המסחר והשירותים.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ואיגוד לשכות המסחר
נמל תל אביב
נמל תל אביב הוא נמל על חוף הים התיכון שפעל בשפך הירקון בצפון-מערב תל אביב בשנים 1938–1965 וכונה "הנמל העברי הראשון".
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ונמל תל אביב
נפילתה של ניל"י
ערך זה מפרט את נפילתה של ניל"י בידי השלטונות העות'מאניים, החל מראשית מלחמת העולם הראשונה ועד סופה.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ונפילתה של ניל"י
נח שפירא
נח שפירא (נודע בשם העט בַּר-נָ"ש; תרכ"ג, 1863, תרכ"ג, קישינב, בסרביה, האימפריה הרוסית – 7 בינואר 1931, י"ט בטבת תרצ"א, תל אביב, פלשׁתינה-א"י) היה משורר עברי עממי, פזמונאי, מתרגם עיתונאי ומסאי, איש העלייה הראשונה.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ונח שפירא
נחשולים
מוזיאון המזגגה לארכאולוגיה ולזכוכית חדר האוכל בקיבוץ חדרי הארחה בקיבוץ נחשולים צילום אוויר של נחשולים ודור נַחְשׁוֹלִים הוא קיבוץ באזור הצפון ליד זכרון יעקב השייך למועצה אזורית חוף הכרמל.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ונחשולים
נחל הירקון
ספיקה חודשית ממוצעת בשנים 1969–1975 (מ"ק לשנייה) ספיקה שנתית ממוצעת בשנים 1969–1975 (מ"ק לשנייה) מקורות הירקון ליד ראש העין נופרים מפל קטן בירקון נחל הירקון, ליד רמת גן שילוט של שביל ישראל בנחל הירקון הירקון מתחת לגשר מבצע קדש בדרך ששת הימים בבני ברק, סמוך לאתר עשר טחנות הירקון בעשר טחנות שבע טחנות נחל הירקון חוצה את תל אביב, מבט אווירי מצפון שיט בירקון נַחַל הַיַּרְקוֹן (בערבית: נהר אלעוג׳א نهر العوجا (הפתלתל)) הוא הנחל בעל הספיקה הגבוהה מבין נחלי חוף הים התיכון של ארץ ישראל והשני בספיקתו בארץ ישראל לאחר הירדן.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ונחל הירקון
נווה צדק
שכונות שבזי ונווה צדק, נוף לילי התבלה, נווה צדק גינה קהילתית נווה צדק. נוסדה בשנת 1983 בקרן הרחובות שטיין ושלוש בית רחמים גורל ברחוב שלוש 30, 12-2007 גגות נווה צדק מגג בית הכנסת הספרדי ברחוב לילינבלום, 5-2012 נווה צדק היא השכונה היהודית הרשמית הראשונה מחוץ לתוואי חומות העיר יפו.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ונווה צדק
ניל"י
ניל"י (ראשי התיבות: נצח ישראל לא ישקר, מתוך) היה ארגון מחתרתי שהוקם בשנת 1915 ופעל ב בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וניל"י
סמל העיר תל אביב-יפו
סמל מיתוג העיר הנוכחי סמל העיר תל אביב-יפו נקבע ביוזמת העירייה בשנותיה הראשונות של העיר.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וסמל העיר תל אביב-יפו
סמטה פלונית וסמטה אלמונית
עמודי השער של רחוב סימטה פלונית לוחית הסבר על פסל האריה בסמטה פלונית סמטה פלונית וסמטה אלמונית הן שתי סמטאות קטנות, המקבילות זו לזו, ויוצאות מרחוב המלך ג'ורג' במרכז העיר תל אביב.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וסמטה פלונית וסמטה אלמונית
סימן אש
לילינבלום 26 בתל אביב), התגלה בעקבות שימור הרצלילינבלום סימן אש על מבנה בגרמניה סימן אש היה לוחית מתכת שהוצמדה לבית או נכס מבוטח בחברת ביטוח כנגד שרפות.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וסימן אש
עמנואל לפין
עמנואל (מוניה) לפין (20 בנובמבר 1906 – 1 במרץ 1993) היה כלכלן והיסטוריון, אספן מסמכי ובולי קרן קיימת לישראל ויודאיקה-פוסטלית.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ועמנואל לפין
עמנואל טובים
טובים על סיפון אניית הלימוד "אופק" בנמל תל אביב, 1939 עמנואל טובים (משמאל) עם קפטן גאי אונסלו ליידקר מפקד הצי הבריטי בגזרת הלוואנט. ממנו ומפקודיו קיבל טובים עזרה בהערכה רבה האונייה צ'טבורטי בפריקתה מול חוף תל אביב, מאורעות 1936 עמנואל טובים (1897 - 25 בפברואר 1950) היה מהנדס, תעשיין, יזם ואיש ציבור בתקופת היישוב.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ועמנואל טובים
עצי שקמה בתל אביב
עצי שקמה בגן יעקב רחוב המלך ג'ורג' שלושה עצי שקמה נטועים באמצע דרך קיבוץ גלויות עץ שקמה בדרך בן צבי עץ שקמה ברחוב מזא"ה עץ שקמה בכיכר הבימה ברחבי העיר תל אביב נותרו מספר עצי שקמה בודדים אשר שרדו ממטעי שקמים רחבי ידיים שהשתרעו ברחבי מישור החוף.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ועצי שקמה בתל אביב
עקיבא אריה ויס
אחד העם בתל אביב בית המגורים שתכנן ויס ברחוב מזא"ה אחוזבית ויס. עקיבא אריה וַיְס (כ"ז בכסלו תרכ"ט, 11 בדצמבר 1868 – ד' בסיוון ה'תש"ז, 23 במאי 1947) היה פעיל ציוני, אדריכל ומתכנן ערים, ממיסדייה וראשוני בניה של שכונת אחוזת בית.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ועקיבא אריה ויס
עדלאידע
עדלאידע בחולון, 2011 עַדְלֹאיָדַע, או עַדְלָיָדַע, היא תהלוכה היתולית דמוית קרנבל הנערכת בחג פורים או בשושן פורים.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ועדלאידע
עולם קטון
שער "עולם קטֹן", שנה ב, גיליון א (י' בחשוון תרנ"ד, 20 באוקטובר 1893) עולם קטוֹן (בכתיב המקורי, המנוקד: עולָם קָטֹן) הוא ראשון עיתוני הילדים בעברית והיחיד שיצא לאור בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ועולם קטון
עיריית תל אביב-יפו
בית עיריית תל אביב-יפו בלילה, ספטמבר 2009 עירייה הקודם בכיכר ביאליק בית עיריית תל אביב הראשוןעיריית תל אביב-יפו היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר תל אביב-יפו.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ועיריית תל אביב-יפו
פארק הירקון
פארק הירקון, ובשמו הרשמי גני יהושע, הוא פארק רחב ידיים, המשתרע לאורך נחל הירקון בתל אביב.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ופארק הירקון
פסח אוירבך
פסח אוירבךתמונה להחלפה פסח אוירבך (לעיתים אוירבוך, אורבך; כ"ה בטבת תרל"ח; 31 בדצמבר 1877 – י"ד בניסן תש"ה; 28 במרץ 1945) היה מחנך, סופר וחוקר טבע, איש העלייה השנייה.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ופסח אוירבך
פרס דיזנגוף
פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול הוא פרס שמעניקה עיריית תל אביב מדי שנה.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ופרס דיזנגוף
פרשת הספינה אברהם גרץ
פרשת הספינה אברהם גרץ התרחשה בשנת 1952, ועוררה הד תקשורתי רב בישראל ובעולם.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ופרשת הספינה אברהם גרץ
פליקס דנציגר
פליקס (פנחס) דַנציגֶר (Felix Danziger; פברואר 1887 – 24 באוקטובר 1948) היה רופא כירורג ארץ ישראלי, מייסד ומנהל בית החולים דנציגר, תחילה בירושלים ולאחר מכן בתל אביב.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ופליקס דנציגר
פליקס דה מנשה
הברון פליקס דה מנשה (בצרפתית: Felix De Menasce; 1 באוגוסט 1865 – 20 ביולי 1943) היה מנהיג בכיר בקהילה היהודית במצרים, דמות מרכזית בכלכלת מצרים ומהבולטים בפעילים הציונים מבין יהודי צפון אפריקה.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ופליקס דה מנשה
פטריק גדס
תיאור חייו ותוכניותיו של פטריק גדס בתערוכת "העיר הלבנה" במגדל שלום מאיר בתל אביב סר פטריק גדס (באנגלית: Sir Patrick Geddes; 2 באוקטובר 1854 – 17 באפריל 1932) היה מתכנן ערים וביולוג סקוטי, ידוע גם כהוגה חדשני בתכנון ערים ובחינוך.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ופטריק גדס
פילושמיות
אורד וינגייט שהיה אוהב יהדות ואוהד של התנועה הציונית וינסטון צ'רצ'יל (משמאל) בעת ביקורו בתל אביב בשנת 1921. לצידו ראש העיר, מאיר דיזנגוף פִילוֹשמיות (באנגלית: Philosemitism, נקרא גם: יודופיליה - Judeophilia) היא חיבה ועניין רב של אדם כלפי יהודים או כלפי מדינת היהודים, התרבות וההיסטוריה היהודית והאמונה בהשפעות החיוביות של היהדות ובני העם היהודי בקרב העמים.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ופילושמיות
פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2016
רשימת פיגועי טרור נגד ישראלים שהתרחשו במדינת ישראל ובשטחים בשנת 2016.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ופיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2016
צמד העמרנים
צמד העמרנים, ברק עמרני מימין ושלום עמרני משמאל צמד העמרנים, האחים שלום וברק עמרני, היה צמד זמרים ישראלי.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וצמד העמרנים
צבי אריה סלור
צבי אריה סלורתמונה להחלפה צבי אריה סלור (1 בינואר 1875 - 15 ביוני 1959), היה רופא בפתח תקווה וכפר סבא.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וצבי אריה סלור
צבי שור
צבי שור (1898 – 1979) היה צייר ישראלי ומורה לציור שיצר בתקופת היישוב ובימי המדינה.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וצבי שור
צבי הירש גליקר
צבי הירש (היינריך) גליקר (1892 – מאי 1951) היה ממייסדי קופת חולים לאומית ורכז המרפאות העירוניות בתל אביב.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וצבי הירש גליקר
צינה דיזנגוף
צינה ומאיר דיזנגוף קברם של צינה ומאיר דיזנגוף בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב צינה חיה (ברנר) דיזנגוף (1872, תרל"ב – 23 בפברואר 1930) הייתה ממייסדי תל אביב ורעייתו של ראש העיר הראשון שלה, מאיר דיזנגוף.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וצינה דיזנגוף
ציונות ברוסיה
התנועה הציונית ברוסיה, הייתה חלק נכבד מן התנועה הציונית בכללה; שכן, במחצית המאה ה-19, כאשר החלה ראשית הציונות התגוררה רוב יהדות העולם במזרח אירופה, וחלק ניכר ממנה באימפריה הרוסית.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וציונות ברוסיה
קרל שוורץ
קרל שוורץ (גרמנית: Karl Schwarz; 21 באפריל 1885 – 22 באוקטובר 1962) היה חוקר תולדות האמנות גרמני-ישראלי, מנהל המוזיאון היהודי בברלין (1933) והאוצר והמנהל הראשון של מוזיאון תל אביב לאמנות.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וקרל שוורץ
קרב צליחת מעברות הירקון
בסוף 1917, במהלך המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, צלח חיל המשלוח המצרי של הבריטים פעמיים את מעברות הירקון.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וקרב צליחת מעברות הירקון
קריית מאיר
בניין יוצא דופן של קריית מאיר ברחוב אבן גבירול ונבדל מהבניינים שנבנו לצדו מאוחר יותר בהיעדר אכסדרה וחריגה מקו בניין. משמש כיום כבניין משרדים. לוחית זיכרון למחנה קריית מאיר קריית מאיר היא שכונה קטנה במרכז תל אביב שנבנתה בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וקריית מאיר
קלוב התעופה לישראל
קלוב התעופה לישראל (באנגלית: The Aero Club of Israel, לשעבר הגמל המעופף) הוא מועדון ספורטיבי לצעירים חובבי דאייה וחבר בפדרציה הבינלאומית לאווירונאוטיקה (FAI), המשתתף באליפויות עולם ובאולימפיאדות תעופה.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וקלוב התעופה לישראל
קטה דן
קטה דן היה מלון ופנסיון שהוקם ופעל בתל אביב בתקופת המנדט הבריטי ובשנים הראשונות לאחר קום המדינה והיה קשור לאירועים היסטוריים שהתרחשו בעיר.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וקטה דן
קטה דן (דניאלביץ)
קטה דן (1890–1978) הייתה יזמת ומראשוני מייסדי בתי המלון המודרניים באזור ארץ ישראל.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וקטה דן (דניאלביץ)
קזינו גלי אביב
קזינו גלי אביב היה מבנה שפעל כבית קפה על חוף ימה של תל אביב בין השנים 1922 עד 1936.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וקזינו גלי אביב
קונסרבטוריון רון שולמית
קונסרבטוריון רון שולמית הוא קונסרבטוריון בירושלים, מיזוג של שני בתי ספר ותיקים למוזיקה - 'שולמית' ו'רון' שפעלו בתל אביב.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וקונסרבטוריון רון שולמית
קולנוע מוגרבי
קולנוע מוגרבי בצילום של רודי ויסנשטין הפגנה לצד הקולנוע בעת בואו של הגנרל הבריטי בריאן רוברטסון. בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית קולנוע מוגרבי בלילה בשנות החמישים קולנוע מוגרבי היה בית קולנוע ששכן בכיכר ב' בנובמבר בתל אביב, בפינת הרחובות אלנבי ובן-יהודה.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וקולנוע מוגרבי
ראלף בודילי
ראלף בארלנד בודילי (באנגלית: Ralph Burland Bodilly; 26 ביולי 1884 – 24 ביוני 1961) היה שופט בריטי שכיהן בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וראלף בודילי
רעידת האדמה בארץ ישראל (1927)
ב-11 ביולי 1927 (י"א בתמוז ה'תרפ"ז) התרחשה רעידת אדמה בארץ ישראל.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ורעידת האדמה בארץ ישראל (1927)
רפאל סברדלוב
משמאל לימין: רפאל סברדלוב (בן 67), נכדו עו"ד עמירם סבר (בן שלוש) ובנו ד"ר עליז סבר (בן 40), בשנת 1952 רפאל זאב סְבֶרְדְלוֹב (לעיתים סְוֶירדלוב, סְוֶרדלוב; רוסית: Свердлов) (ו' בסיוון תרמ"ה - 20 במאי 1885, פלך ויטבסק, רוסיה – ט"ו באדר ב' תשכ"ה, 20 במרץ 1965, תל אביב) היה פעיל ציוני, ממייסדי "הפועל הצעיר" ומזכירה הראשון, איש העלייה השנייה, מורה עברי, מראשוני המורים בגימנסיה הרצליה, בה הורה גאולוגיה וגאוגרפיה, ומחבר ספרי לימוד במקצועות אלה.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ורפאל סברדלוב
רצח ארלוזורוב
1 רצח חיים ארלוזורוב, ממנהיגי היישוב וראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, אירע ב-16 ביוני 1933 כ"ה בסיוון תרצ"ג, בחוף תל אביב.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ורצח ארלוזורוב
רצח האחיות היהודיות
שלט רחוב בשדרות האחות נחמה צדק ברמת גן רצח האחיות היהודיות התרחש ב-17 באוגוסט 1936 במהלך המרד הערבי הגדול, ובו נרצחו ו, שתי אחיות יהודיות שעבדו בבית החולים הממשלתי למחלות מידבקות ביפו.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ורצח האחיות היהודיות
רצח יוחנן שטל וסליה זוהר
סליה זוהר ויוחנן שטל צילום משותף של גפירים (שוטרים) בכפר סבא עם המפקד אברהם דרויאן (משמאל), יוני 1933 רצח יוחנן שְטָל וסַלְיָה זוהר היה אונס קבוצתי ורצח של זוג יהודים שביצעו בדואים משבט ערב אל-קורעאן בחוף הרצליה שהסעיר את היישוב היהודי בארץ ישראל בשנת 1931.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ורצח יוחנן שטל וסליה זוהר
רצועת חוף תל אביב-יפו
חוף תל אביב ממלון סטאי ביפו מבט לילי על חוף תל אביב מ"גן הפסגה" ביפו רצועת החוף המרכזית בתל אביב חוף הילטון והחוף הנפרד רצועת החוף של תל אביב במבט מהאוויר '''רצועת חוף 1937''': המתחם המרובע בשמאל התמונה הוא בית החרושת לעיבוד עורות של האחים לבקוביץ שהסליק בקרבו את מכון א' של ההגנה.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ורצועת חוף תל אביב-יפו
רחוב אלנבי
רחוב אלנבי הוא רחוב מרכזי בתל אביב הנקרא על שמו של אדמונד אלנבי.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ורחוב אלנבי
רחוב רזיאל
רחוב רזיאל הוא היום רחוב בצפונה של יפו, המחבר בין שדרות ירושלים ורחוב אילת בקצהו הצפון-מזרחי לבין כיכר השעון בצידו הדרום-מערבי, עד למלחמת העצמאות שמו של הרחוב היה מורכב משני רחובות: רחוב נג'יב בוסטרוס ורחוב אסכנדר עוואד (אלכסנדר הווארד) שהוא כיום "כיכר השעון".
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ורחוב רזיאל
רחוב דיזנגוף
רחוב דיזנגוף בתל אביב, 1965. צילום: דן הדני בית קפה ברחוב רחוב דיזנגוף לעת ערב עמוס במבלים רחוב דיזנגוף הוא רחוב מרכזי בתל אביב שנקרא על שמו של מאיר דיזנגוף, ראש עיריית תל אביב הראשון.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ורחוב דיזנגוף
רחוב המלך ג'ורג' (תל אביב)
רחוב המלך ג'ורג' בתל אביב (הידוע גם בשם קינג ג'ורג') הוא אחד מהרחובות המרכזיים בעיר.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ורחוב המלך ג'ורג' (תל אביב)
רחובות תל אביב-יפו
מראה מהאוויר: תוואי רחובות בתל אביב (2008) שילוט רחובות בתל אביבבעיר תל אביב-יפו יש כ-1,500 רחובות.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ורחובות תל אביב-יפו
רוסלאן
האניה רוסלאן עוגנת בנמל קושטא בדרכה מהעיר אודסה לארץ-ישראל. 1919 דמותו של הצלם שמעון קורבמן, בחוף הים בסמוך ליפו, 1920 רוּסְלָאן (בכתיב רוסי ארכאי: Русланъ; בכתיב המקובל כיום: Руслан) שנשאה את שמו של הגיבור הרוסי רוסלאן מהפואמה "רוסלאן ולודמילה" הייתה האונייה המאורגנת הרשמית הראשונה, ולמעשה גם האחרונה, שהפליגה מהאימפריה הרוסית לשעבר לארץ ישראל בשנת 1919, לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, ועל סיפונה 671 נוסעים.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ורוסלאן
רות איזקסון
רות איזקסון (24 בפברואר 1922 – 11 במאי 2008) הייתה פעילה חברתית בישראל, יושבת-ראש ויצו העולמית, יושבת-ראש אגודת ידידי הבימה ונשיאת עמותת משפחות מייסדי תל אביב.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ורות איזקסון
רותם קינן
קינן ב"עקיצה טבעית" קינן ב"עקיצה טבעית" רותם קינן (נולד ב-2 בנובמבר 1979) הוא שחקן, במאי, מחזאי ותסריטאי ישראלי.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ורותם קינן
רודי ויסנשטין
רוּדי וַיסנשטין (Rudi Weissenstein; 17 בפברואר 1910 – 20 באוקטובר 1992) היה צלם ישראלי.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ורודי ויסנשטין
ריכרד פסובסקי
ריכרד פסובסקי על רקע בית שייח' בֶּיידַס, 1972 (צילום: בוריס כרמי)תמונה להחלפה ריכרד גבריאל פָּסוֹבסקי (Pasovsky; 1887?, בוהמיה, אוסטריה – 9 במאי 1981, ה' באייר תשמ"א, חיפה) היה מהנדס בניין ישראלי, המהנדס הראשון של המשרד לעבודות ציבוריות ("סולל בונה"), מבוני תל אביב הקטנה בשנות ה-20 והיו"ר-המייסד של אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וריכרד פסובסקי
שמעון רוקח
שמעון רוקח בשנות ה-20 קברם של רוקח ואשתו בבית הקברות טרומפלדור שמעון רוקח (כ"ג בסיוון תרכ"ג, 10 ביוני 1863 – י"ב בשבט תרפ"ב, 10 בפברואר 1922; כונה גם השיח' או הש"ר, על פי ראשי תיבות שמו) היה ממייסדי נווה צדק, משכונותיה הראשונות של תל אביב, כתב "הצבי" ופעיל ציבור בארץ ישראל.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ושמעון רוקח
שמואל עובדיהו
שמואל עובדיהו (1892 - פברואר 1963) היה צייר ישראלי יליד האימפריה הרוסית.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ושמואל עובדיהו
שמואל בלום
ספינקס הגדול של גיזה, מצרים, תחילת המאה ה-20 שמואל בלום נואם בוועידת היסוד של מוסד 'אוהל שם' בתל אביב, לצד י"ח רבניצקי (ראשון מימין) וחיים נחמן ביאליק (שלישי מימין).
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ושמואל בלום
שמות רחובות בישראל
שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ושמות רחובות בישראל
שרה איטה פלמן
שרה איטה פֶלמַן (א' בניסן תרט"ז, 6 באפריל 1856, מזריטש, פולין – ח' באלול תרצ"ו, 26 באוגוסט 1936, תל אביב) טיפחה את הפרדס היהודי הפרטי הראשון בארץ, כונתה "אם הפרדסנות העברית בארץ ישראל" או "חלוצת הפרדסנות העברית בארץ ישראל".
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ושרה איטה פלמן
שביל העצמאות
מקטע משביל העצמאות בשדרות רוטשילד שביל העצמאות הוא מסלול הליכה ברחובות תל אביב, המחבר עשרה אתרים הקשורים בתולדות העיר ובהקמת מדינת ישראל.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ושביל העצמאות
שביל הראשונים כפר סבא
שביל הראשונים הוא שביל הליכה בעיר כפר סבא, שעובר בין מבנים ומקומות היסטוריים חשובים בעיר ומספר את סיפורם ואת סיפור העיר.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ושביל הראשונים כפר סבא
שדרות רוטשילד
"מקהלה", פסלה של הפסלת עפרה צימבליסטה, 1996, בשדרות רוטשילד 96, הפסל מוצב כיום בשדרות רוטשילד 88 מרכז ההיסטורי של תל אביב, מפגש רחוב אלנבי עם שד' רוטשילד, 2022 שְׂדֵרוֹת רוֹטְשִׁילְד היא שדרה ראשית במרכז העיר תל אביב, הקרויה על שם הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ושדרות רוטשילד
שוק הכרמל
הכיתוב "שוק לירקות" בראש שער מקורי בשוק הכרמל ברחוב ישכון 41 פברואר 1948, שלט סכנה נעוץ בחבית במרכז שוק הכרמל המזהיר עוברים ושבים מפני אש צלפים הנורית אל השוק ממסגד חסן בק הסמוך שוק הכרמל ריק שוק הכרמל (הכרמל מבוטא במלעיל) בתל אביב הוא השוק המרכזי בעיר והגדול והידוע ביותר בגוש דן.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ושוק הכרמל
שושנה פרסיץ
שושנה פֶּרְסִיץ (16 בנובמבר 1893 – 22 במרץ 1969) הייתה חברת הכנסת הראשונה עד השלישית מטעם סיעת הציונים הכלליים, יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, מראשי הציונים הכלליים והאישה הבכירה במפלגה זו.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ושושנה פרסיץ
שכונת שפירא
הבית האדום"), בית מגורים מפואר שהוקם על ידי משפחת השייח' מוראד. (התמונה צולמה במרץ-2008) 1.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ושכונת שפירא
שירות השידור של פלשתינה (א"י)
טקס חנוכת שירות השידור של פלשתינה, 30 במרץ 1936, שנערך ברמאללה בניין שירות השידור של פלשתינה צוות השידורים בערבית של שירות השידור של פלשתינה שירות השידור של פלשתינה (א"י) (באנגלית: The Palestine Broadcasting Service, או בקיצור: PBS) היה הגוף שניהל את שידור הרדיו בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, ששידר בשלוש השפות הרשמיות של המנדט – אנגלית, ערבית ועברית בין השנים 1936–1948.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ושירות השידור של פלשתינה (א"י)
שירותי כיבוי והצלה בתל אביב
תחנת הכיבוי הראשית בתל אביב בשנים 2022-1989 (נהרסה) תחנת הכיבוי הראשונה של תל אביב קצר.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ושירותי כיבוי והצלה בתל אביב
תל אביב בראשיתה: 1909–1934
תל אביב בראשיתה, 1909–1934 הוא כותר ספר בעריכת ד"ר מרדכי נאור אשר ראה אור בסדרת "עידן", הוצאת יד יצחק בן-צבי בירושלים בשנת תשמ"ד 1984.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ותל אביב בראשיתה: 1909–1934
תל אביב בתצלומים - העשור הראשון, 1918-1909
250px 250px 250px 250px 250px 250px 250px 250px 250px 250px 250px 250px 250px תל אביב בתצלומים - העשור הראשון, 1918-1909 הוא ספר שיצא לאור ב-1990 לרגל תערוכת צילומים שנערכה במוזיאון ארץ ישראל, תל אביב לציון 80 שנה ליסוד העיר.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ותל אביב בתצלומים - העשור הראשון, 1918-1909
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ותל אביב-יפו
תל אביב: חולות שהיו לכרך
תל אביב: חולות שהיו לכרך הוא ספרו של נתן דונביץ' שיצא לאור בשנת 1959 במלאת יובל שנים להקמת העיר תל אביב.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ותל אביב: חולות שהיו לכרך
תל דור
תל דור (בערבית: חרבת אל בורג' ע"ש המצודה ההרוסה בדרום מערב התל) הוא תל קדום המזוהה עם העיר המקראית דור (או דֹּאר).
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ותל דור
תוכנית גדס
תיאור של תוכנית גדס בתערוכת "העיר הלבנה" במגדל שלום מאיר תוכנית גדס היא תוכנית המתאר הראשונה של העיר תל אביב, שתוכננה בשנים 1927–1929 על ידי מתכנן הערים הסקוטי סר פטריק גדס.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ותוכנית גדס
לאופולד גודובסקי
לאופולד גודובסקי (באנגלית: Leopold Godowsky; 13 בפברואר 1870 – 21 בנובמבר 1938) היה פסנתרן וירטואוז, מלחין ומורה אמריקאי, יהודי יליד ליטא (אז חלק מהאימפריה הרוסית).
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ולאופולד גודובסקי
לב תל אביב
אזור לב תל אביב (או "לב העיר", בפי התל אביבים) נמצא, כמשתמע משמו, במרכז תל אביב כפי שהייתה בחמישים שנותיה הראשונות.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ולב תל אביב
לבנט
קו חיצוני.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ולבנט
ט"ו באדר
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הוא נולד בשנה פשוטה או מעוברת.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וט"ו באדר
טנטורה
קבר השייח' של טנטורה בשטח כפר הנופש דור מבנה מהכפר טנטורה בחוף דור מפעל הזכוכית "המזגגה" שהיה בטנטורה (כיום בקיבוץ נחשולים) פליטות עוזבות את הכפר טנטורה, 1948. בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית פליטי הכפר טנטורה עוזבים את הכפר.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וטנטורה
טקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית בירושלים
טקס הפתיחה; מבט מצפון לדרום ציור טקס הפתיחה במבט מדרום לצפון, מעשה ידי לאופולד פיליכובסקי, המוצג ברחבת בניין המנהלה בקמפוס הר הצופים טקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית בירושלים התקיים בהר הצופים בז' בניסן תרפ"ה, 1 באפריל 1925, כחלק מחגיגת הפתיחה של האוניברסיטה העברית בימים ז'-י' בניסן תרפ"ה 1-3 באפריל 1925.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וטקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית בירושלים
ז'יטומיר
ז'יטומיר (אוקראינית: Житомир; רוסית: Жито́мир; יידיש: זשיטאָמיר) היא עיר בצפון מערב אוקראינה בחבל ווהלין ההיסטורי, מרכז מחוז ז'יטומיר.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וז'יטומיר
זאב פריאל
זאב פריאל (פרידלנדר) (20 במרץ 1907 – 16 ביוני 1991) היה מנצח ישראלי.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וזאב פריאל
זאב ז'בוטינסקי
זאב (ולדימיר) זַ'בּוֹטִינסקי (בכתיב יידי: זשאַבאָטינסקי; בכתיב רוסי: Влади́мир (Зеэв) Евге́ньевич Жаботи́нский ולדימיר (זאב) יבגנביץ' ז'בוטינסקי) (כונה: החייל הראשון ליהודה) (י"ב בחשוון תרמ"א, 17 באוקטובר 1880, אודסה, האימפריה הרוסית – כ"ט בתמוז ת"ש, 3 באוגוסט 1940, האנטר, ניו יורק) היה מנהיג ציוני, סופר, משורר, עיתונאי, מתרגם, פובליציסט ונואם מפורסם; ממחדשי הצבאיות העברית וממקימי הגדוד העברי במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה ויחידת הגנה עצמית של יהודי אודסה; מכונן הציונות הרוויזיוניסטית; ראש בית"ר, מנהיג האצ"ל ונשיא הצה"ר; מההוגים היהודים הליברליים הבולטים בעת החדשה.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וזאב ז'בוטינסקי
זאב בן-צבי
זאב בן-צבי (קוּיַבסקי) (1904 – 16 במאי 1952) היה פסל ישראלי יליד האימפריה הרוסית.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וזאב בן-צבי
זאב גלוסקין
זאב גלוסקין עם משפחתו בתל אביב, 1925-1935 אחד העם וזאב גלוסקין. 1900-1927 אברהם קריניצי וזאב גלוסקין, 1947 זאב גלוּסקין (ט' באלול תרי"ט, 8 בספטמבר 1859 – ה' בניסן תש"ט, 4 באפריל 1949, תל אביב) היה פעיל ציוני, סוחר ויזם תרבות עברית במזרח אירופה וארץ ישראל.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וזאב גלוסקין
זכרונות ארץ ישראל
זכרונות ארץ ישראל הוא ספר בשני כרכים הכולל אוסף 120 פרקי זכרונות של אנשים שחיו בארץ ישראל ונלקטו מתוך ספרים שפורסמו בארץ.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וזכרונות ארץ ישראל
חסן בק
המסגד ב-1917 חסן בק אל-בצרי אל-ג'אבי (בערבית: حسن بك; 1882–1953) שימש כמושלה הצבאי של יפו למשך שנתיים, בימי מלחמת העולם הראשונה, ונודע בעריצותו ובאכזריותו.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וחסן בק
חבר'ה טראסק
אלכסנדר וציפורה זייד (במרכז) אלכסנדר פן (שוכב משמאל), 1931 חבר'ה טראסק 1925 חֶבְרֶ'ה טְרַאסְק הייתה קבוצה שנוסדה בתל אביב ב-1917 והמשיכה לפעול עד סוף שנות ה-20 של המאה ה-20.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וחבר'ה טראסק
חגיגות המאה לתל אביב
לוגו חגיגות המאה לתל אביב הגרלת המגרשים של אחוזת בית שצילם אברהם סוסקין בכ' בניסן ה'תרס"ט מיצג לכבוד חגיגות המאה ברחבת תיאטרון הקאמרי אירוע הפתיחה בכיכר רבין ווינה, על שפת תעלת הדנובה, 2009 בכ' בניסן ה'תשס"ט (14 באפריל 2009) ציינה העיר תל אביב-יפו מאה שנים להקמתה.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וחגיגות המאה לתל אביב
חורשת אוסישקין
חורשת אוסישקין (מכונה גם "יער אוסישקין") היא חורשת עצי אקליפטוס הנמצאת על הגבול בין כפר סבא להוד השרון, סמוך לבית הספר היסודי על שם מנחם אוסישקין.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וחורשת אוסישקין
חוות חפציבה
בית חוות חפציבה מפת חוות חפציבה בית המשאבות בחוות חפציבה מנוע הקיטור להפעלת משאבת המים רחוב הפועלים בחוות חפציבה חוות חפציבה הייתה חווה חקלאית שפעלה משנת 1906 ועד לפירוקה בשנת 1929 בסמוך לשכונת חפציבה שבחדרה, על הגדה הדרומית של נחל חדרה.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וחוות חפציבה
חיה שוורץ
חיה שוורץ (באנגלית: Chaya Shwartz; 1912–2001) הייתה אמנית ישראלית, זוכת שלושה פרסי דיזנגוף, ממייסדי קריית האמנים צפת.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וחיה שוורץ
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וחיים נחמן ביאליק
חיים גליקסברג
הס 12 בתל אביב חיים גְלִיקְסְברג (ז' באדר תרס"ד, 23 בפברואר 1904 – 4 במאי 1970) היה צייר ישראלי.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וחיים גליקסברג
חיים יסקי
ד"ר חיים יסקי ישוב לשולחנו חיים יַסְקי (יאסקי) (28 בנובמבר 1896 – 13 באפריל 1948) היה רופא עיניים ביישוב ומנהלו הראשון של בית החולים הדסה.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וחיים יסקי
בן ציון דיקובסקי
בן ציון (בנייה) דיקובסקי, (1 בינואר 1898 – 20 בדצמבר 1989) היה מנהל המחלקה המסחרית של חברת החשמל מימיה הראשונים, ומתוקף תפקידו היה אחראי על שיווק החשמל של החברה בתל אביב וביפו.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ובן ציון דיקובסקי
בן-ציון מוסינזון
הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין ד"ר בן ציון מוסינזון (לעיתים: מוסנזון; 26 באפריל 1878 – 21 בנובמבר 1942, י"ב בכסלו תש"ג) היה מחנך ומורה לתנ"ך, וממייסדי תל אביב.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ובן-ציון מוסינזון
באר יעקב
בניין המועצה המקומית באר יעקב, 2007 גן המייסדים אנדרטת הפנינים בפארק חוטר בבאר יעקב. פסל: ישראל פרימו בְּאֵר יַעֲקֹב היא עיר בשפלה הדרומית בישראל בקרבת הערים נס ציונה, רמלה וראשון לציון, ובנוסף, סמוכה לבסיס הצבאי צריפין.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ובאר יעקב
בנק אשראי
הכניסה לבנק אשראי בנק אשראי היה בנק קואופרטיבי ארץ-ישראלי שפעל כאגודה שיתופית והתקיים בין השנים 1922–1944.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ובנק אשראי
בני משה (אגודה ציונית)
יחזקאל דנין ורעייתו רחל, 1929 בני משה היה ארגון סתרים מסוג ארגון אחווה גברי וציוני, שהוקם במתכונת דומה לארגון הבונים החופשיים.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ובני משה (אגודה ציונית)
בצלאל יפה
מצבת קברו בבית הקברות טרומפלדור בצלאל יפה (27 ביוני 1868, ז' בתמוז תרכ"ח – 14 בדצמבר 1925, י"ז בכסלו תרפ"ו) היה חלוץ ציוני בתחומי רכש קרקעות תל אביב, תעשייה והשקיה וכן בתחום ההתארגנות הפוליטית של היישוב.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ובצלאל יפה
ברוך אגדתי
ברוך אגדתי (קאושנסקי) (18 בפברואר 1895 – 18 בינואר 1976) היה צייר ורקדן ישראלי, מאבות תעשיית הקולנוע והמחול בארץ ישראל ומאנשי הרוח הבולטים בתל אביב של שנות ה-20 וה-30.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וברוך אגדתי
ברוך בן-טובים
ברוך בן-טובים (10 בינואר 1885, ביאליסטוק - 4 בפברואר 1969, תל אביב) מאנשי העלייה הראשונה, היה מחלוצי הבנקאות בארץ ישראל ופעיל ציבור מוכר בטבריה ובתל אביב.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וברוך בן-טובים
בועז אפלבאום
בועז אפלבאום (נולד ב-11 בינואר 1946, חיפה) הוא סופר, משורר, חוקר פוליטי ותסריטאי של סרטי עלילה וסרטים דוקומנטריים.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ובועז אפלבאום
בולי קרן קיימת לישראל
בול של קרן קיימת לישראל מ-1915 שובל הבול רואים את הציור שהופיע בבול הראשון של קרן קיימת לישראל בולי קרן קיימת לישראל הם בולים המונפקים על ידי קרן קיימת לישראל ואינם משמשים כבולי דואר, אלא כאמצעי להפצת רעיונות ציוניים ולאיסוף כספים למטרות קרן קיימת לישראל.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ובולי קרן קיימת לישראל
בין חולות וכחול שמיים
בין חולות וכחול שמיים הוא ספרו של נחום גוטמן אשר כתב הסופר אהוד בן עזר מפיו.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ובין חולות וכחול שמיים
בית סורסוק
בית סורסוק הוא מבנה היסטורי גדול ומפואר בן ארבע קומות ברחוב רזיאל מספר 4 ביפו, שהיה בבעלותה של משפחת סורסוק מביירות.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ובית סורסוק
בית דיזנגוף
ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, 14 במאי 1948 תערוכה במוזיאון, שנות השלושים "בית דיזנגוף" או "בית העצמאות" הוא כינויו של בית מספר 16 בשדרות רוטשילד שבעיר תל אביב, ובו התגוררו ראש העיר הראשון של תל אביב, מאיר דיזנגוף ורעייתו צינה.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ובית דיזנגוף
בית המטבחיים הישן של תל אביב
250px בית המטבחיים הישן של תל אביב - הוא בית המטבחיים הראשון של תל אביב.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ובית המטבחיים הישן של תל אביב
בית המהנדס
בית המהנדס והאדריכל ע"ש אלחנן פלס בתל אביב הוא מקום משכנה של אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל שהפכה ללשכת המהנדסים.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ובית המהנדס
בית האונייה
בית שלם ומאחוריו מהדהד בית האונייה בית שמעון לוי, הידוע יותר כבית האונייה, הוא בניין מגורים בשכונת נווה שאנן בדרום תל אביב הנמצא ברחוב לבנדה 56 בפינת הרחובות המסגר והרכבת.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ובית האונייה
בית הספר לבנות (נווה צדק)
המבנה המשומר של בית הספר לבנות בית הספר לבנות (נווה צדק) (היה קרוי גם: "בית ספר לנערות") נפתח בשנת 1909 במשכנו בנווה צדק, לאחר שנוסד בשנת 1893 ביפו, בית הספר פעל במתחם בו שוכן היום מרכז סוזן דלל.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ובית הספר לבנות (נווה צדק)
בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה
בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה היה מוסד אקדמי שנוסד בתל אביב בשנת 1935, ולימים היה אחד המוסדות שהיוו את הגרעין שממנו צמחה אוניברסיטת תל אביב.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ובית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה
בית העם (תל אביב)
ראובן בריינין נואם לפני קהל בבית העם, שנת 1926 בית אל על הניצב כיום במקום בו שכן בית העם בית העם בתל אביב היה מוסד חינוכי-תרבותי שנוסד על ידי אגודת מתנדבים ונועד לרווחת תושבי תל אביב, אשר נפתח ב-7 ביולי 1925 במגרש בקרן הרחובות בן יהודה ושלום עליכם, במקום בו עומד היום בית "אל-על".
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ובית העם (תל אביב)
בית העצמאות
בית דיזנגוף, בתוכו נמצא היכל העצמאות בית דיזנגוף בעת עבודות השימור, 29 במרץ 2023 בית העצמאות (בעבר: היכל העצמאות) הוא מוזיאון הממוקם בבית דיזנגוף בשדרות רוטשילד בתל אביב, מקום הכרזת העצמאות של מדינת ישראל.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ובית העצמאות
בית העיר תל אביב-יפו
בית העיר (ידוע גם כ"בית א. סקורה") הוא בניין הניצב ברחוב ביאליק 27, בצידה הצפוני של כיכר ביאליק בתל אביב.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ובית העיר תל אביב-יפו
בית הקברות טרומפלדור
בית הקברות ממרפסת אחד הבתים ברחוב הקבר הראשון בבית הקברות קברי אלמונים בית הקברות טרומפלדור ידוע גם כבית הקברות הישן של תל אביב השוכן ברחוב טרומפלדור.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ובית הקברות טרומפלדור
בית החרושת של וגנר
בית החרושת של האחים וגנר נוסד ביפו כמסגרייה ונפחייה בעשור האחרון של המאה ה-19.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ובית החרושת של וגנר
בית החולים הדסה (תל אביב)
בית החולים במלון ספקטור, נחלת בנימין 18, יוני 1926 (צילם: אברהם סוסקין) בית הבריאות ע״ש נתן ולינה שטראוס ברחוב בלפור 14, סוף שנות ה-20 השלט המפורסם בפיתחו של בנין ג' נווה שלום, 1919 חדר הניתוח המשוכלל בשנת 1929 בניין המעבדות המשוכלל ברחוב מזא"ה 1925 בית החולים הדסה תל אביב או בשמו הרשמי האחרון בית החולים העירוני-ממשלתי ע"ש ישראל רוקח היה בית חולים שהוקם ביפו בשנת 1918 ונדד לכמה מקומות בעיר, ביניהם רחוב גרוזנברג בתל אביב בשנת 1920 ולאחר מאורעות תרפ"א לרחוב נחלת בנימין, אך במרבית שנות פעילותו, משנת 1929 ועד סגירתו בשנת 1992 פעל ברחוב בלפור 8 בתל אביב.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ובית החולים הדסה (תל אביב)
בית הכנסת הגר"א (תל אביב)
בית הכנסת הגר"א הוא בית כנסת ברחוב הירקון 42, בשכונת מאה שערים בתל אביב.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ובית הכנסת הגר"א (תל אביב)
גן מאיר
גן מאיר הוא גן ציבורי הממוקם בין הרחובות המלך ג'ורג' וטשרניחובסקי במרכז תל אביב.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וגן מאיר
גאולת קרקע (ציונות)
שטחי ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בשנת 1947 כרזה של הקק"ל מ-1940 הקוראת להטות שכם למפעלות גאולת הקרקע בארץ ישראל גאוּלַת קַרְקַע הוא מושג שנמצא בשימוש התנועה הציונית לתיאור רכישת אדמות בארץ ישראל על ידי יחידים ומוסדות יהודים.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וגאולת קרקע (ציונות)
גאולה (חברה)
גאולה הייתה חברה שהוקמה בשנת 1904 למטרת גאולת קרקע בארץ ישראל.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וגאולה (חברה)
גרשון ציפר
גרשון ציפר גרשון ציפר (Gershon Zipper; 1868–1921) היה משפטן ומוציא לאור, ממנהיגי התנועה הציונית וחבר הוועד המרכזי של ההסתדרות הציונית בגליציה.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וגרשון ציפר
גבריאל צפרוני
גבריאל צפרוני (17 באוקטובר 1915 - 7 ביוני 2011) היה עיתונאי ישראלי, עורך העיתון "הבוקר" ומנכ"ל תיאטרון "הבימה".
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וגבריאל צפרוני
גדעון גרץ
גדעון גרץ (נולד ב-29 בספטמבר 1929) הוא פסל שווייצרי-ישראלי, המתגורר בפיאזולה, סמוך לפירנצה, איטליה.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וגדעון גרץ
גירוש תל אביב
ג'מאל פאשה – המושל הטורקי שיזם את הגירוש גירוש תל אביב היה אירוע בתולדות היישוב בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וגירוש תל אביב
גילה אוריאל
גילה אוּריאל (אולגה שטָם) (כ"ה בטבת תרע"ד, 23 בינואר 1914, קרקוב – כ"ב בטבת תשס"ז, 12 בינואר 2007, תל אביב) הייתה מנהלנית, מתרגמת, עורכת, סופרת ומשוררת ישראלית.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וגילה אוריאל
דן פגיס
דן פָּגיס (16 באוקטובר 1930 – 29 ביוני 1986) היה משורר ומתרגם עברי, חוקר שירת ימי הביניים של יהדות ספרד, חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 1973, הנחשב לאחד מחשובי המשוררים בשירה העברית המודרנית.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ודן פגיס
דרורה דומיני
דרורה דומיני (נולדה ב-1950) היא אמנית ישראלית ומורה בכירה וותיקה במחלקה לאמנות בבצלאל.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ודרורה דומיני
דליה גותן
דליה גותן (6 ביולי 1927 - 29 במאי 2017) הייתה פעילה חברתית לקידום זכויות נשים בישראל, יו"ר מועצת ארגוני נשים בישראל, יו"ר המחלקה לחינוך בויצו עולמית וויצ"ו ישראל.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ודליה גותן
דב הרשקוביץ (אדריכל)
דב הרשקוביץ (1878 – 5 בדצמבר 1935) היה אדריכל ארץ ישראלי ומהנדס העיר השני של תל אביב בשנים 1924–1927.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ודב הרשקוביץ (אדריכל)
דביר (הוצאת ספרים)
דביר היא הוצאת ספרים לספרות עברית, לשירה ולחכמת ישראל.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ודביר (הוצאת ספרים)
דוד איזמוז'יק
דוד ולאה איזמוז'יק דוד איזמוז'יק (ראשון מימין) בוועד המפקח של גמנסיה הרצליה, 1911 דוד איזמוז'יק (1873 - 10 במרץ 1952) היה סוחר, ממייסדי תל אביב, חבר מועצת העיר וסגן ראש העירייה.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ודוד איזמוז'יק
דוד סמילנסקי
דוד סמילנסקי (ראשון משמאל) בוועד המפקח של גמנסיה הרצליה, 1911 דוד סמילנסקי (כ"ו בתמוז תרל"ה, 29 ביולי 1875, בלוזריה, פלך קייב, האימפריה הרוסית – 3 בנובמבר 1953, כ"ה בחשוון תשי"ד, תל אביב) היה סופר עברי ופובליציסט, פעיל ציוני, ממייסדי תל אביב, חבר הוועד הראשון של העיר ועובד עיריית תל אביב.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ודוד סמילנסקי
דוד ברשי
250px ד"ר דוד ברשי (1877 – 28 באפריל 1952) היה רופא ילדים ורופא נשים, הקים את תחנות הטיפול הראשונות לאם ולילד בהונגריה ואחר כך בישראל.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ודוד ברשי
דוד בלוך-בלומנפלד
קבר דוד ודורה בלוך - בלומנפלד בבית הקברות טרומפלדור דוד בּלוֹך-בלומנפלד (1880 – 27 בנובמבר 1947) היה ממנהיגי תנועת העבודה בארץ ישראל.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ודוד בלוך-בלומנפלד
דוד ורוזה מזרחי
קברו של דוד מזרחי בהר הזיתים משפחת דוד ורוזה מזרחי הייתה אחת מ-66 המשפחות שהקימו את אחוזת בית.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ודוד ורוזה מזרחי
דיזנגוף
קטגוריה:שמות משפחה.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ודיזנגוף
דיזנגוף סנטר
מבט מהאוויר: דיזנגוף סנטר במרכז התמונה רחוב המלך ג'ורג' דיזנגוף סנטר - מבט מהחניון העליון דיזנגוף סנטר - מבט מבפנים מגדל דיזנגוף בתכנון האדריכל מרדכי בן-חורין המרכז המסחרי דיזנגוף סנטר (הקרוי על שם מאיר דיזנגוף) שוכן במפגש הרחובות דיזנגוף והמלך ג'ורג' בתל אביב, כ-200 מטרים דרומית לכיכר צינה דיזנגוף.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ודיזנגוף סנטר
המוזיאון היהודי בברלין
המוזיאון היהודי בברלין - הבניין בתכנון אדריכל דניאל ליבסקינד משמאל למבנה הישן המוזיאון היהודי בברלין (בגרמנית: Jüdisches Museum Berlin) הוא מוזיאון המצוי במרכז ברלין המציג את ההיסטוריה של יהדות גרמניה מאז ראשית ההתיישבות היהודית בעיר ועד ימינו.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף והמוזיאון היהודי בברלין
המכביה
טקס הפתיחה של המכביה השבע-עשרה המכביה או "המכביה העולמית" היא תחרות ספורט רב-ענפית המתקיימת מדי ארבע שנים בישראל בהשתתפות ספורטאים יהודים מרחבי העולם.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף והמכביה
המכביה הראשונה
כרזה לקראת המכביה הראשונה המכביה הראשונה נפתחה בטקס חגיגי ב-28 במרץ 1932, כ' באדר ב' ה'תרצ"ב בבית-העם בתל אביב בהשתתפות אישי ציבור ובראשם ראש העיר מאיר דיזנגוף.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף והמכביה הראשונה
האנדרטה למייסדי העיר תל אביב
מייסדי וראשוני בוניה של שכונת אחוזת בית הבריכה והמזרקה שליד האנדרטה בית הוועד האנדרטה למייסדי העיר תל אביב היא אנדרטה הנמצאת במרכזה של שדרות רוטשילד בלב העיר תל אביב, מול בית דיזנגוף.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף והאנדרטה למייסדי העיר תל אביב
האגודה לאספרנטו בישראל
האגודה לאספרנטו בישראל (אספרנטו: ELI - La Esperanto-Ligo en Israelo) היא העמותה המקדמת את שפת האספרנטו ותרבותה בישראל.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף והאגודה לאספרנטו בישראל
הסתדרות האזרח
הסתדרות האזרח הייתה מפלגה ביישוב היהודי בארץ ישראל בין השנים 1918 עד 1921.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף והסתדרות האזרח
העלייה השנייה (ספר)
כרך ב: מקורות כרך ג: אישים העלייה השנייה הוא ספר שראה אור בהוצאת יד יצחק בן-צבי בירושלים בשנת תשנ"ח 1997.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף והעלייה השנייה (ספר)
העלייה החמישית
היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף והעלייה החמישית
העומר (כתב עת)
שער "העומר", תרס"ז (1907) הָעֹמֶר: קבץ ספרותי-מדעי, מוצא בארץ ישראל, היה כתב עת שיצא בעריכתו של ש. בן ציון בארץ ישראל בשני כרכים בלבד, בשנים תרס"ז-תרס"ט (1907–1909).
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף והעומר (כתב עת)
הפסיפס לזכר הגימנסיה הרצליה
הפסיפס לזכר הגימנסיה הרצליה הוא קיר-פסיפס מעשה ידי האמן נחום גוטמן משנת 1966, המוצג בכניסה למגדל שלום בתל אביב במקום שבו עמד המבנה המקורי של הגימנסיה העברית "הרצליה".
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף והפסיפס לזכר הגימנסיה הרצליה
הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
בניין טרובוביץ', הראשון ממבני הפקולטה הפקולטה למשפטים על-שם בוכמן היא הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, מהפקולטות הראשונות שהוקמו בקמפוס האוניברסיטה שבשכונת רמת אביב.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף והפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
הקבוצה היפואית
הקבוצה היפואית או קבוצת הנשארים הייתה התארגנות של צעירים ארץ-ישראלים ובהם בוגרי הגימנסיה הרצליה שפעלה בימי מלחמת העולם הראשונה ביפו ותל אביב, ועסקה בהגנת השכונות היהודיות מפני התנפלויות ערבים, באיסוף נשק והתכוננות בפני פרעות עתידיות.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף והקבוצה היפואית
הקונגרס הציוני העולמי החמישי
הקונגרס הציוני החמישי התקיים בבזל ב-26 בדצמבר 1901.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף והקונגרס הציוני העולמי החמישי
הקיוסק הראשון של תל אביב
הקיוסק הראשון של תל אביב הוקם בשנת 1910 בצומת הרחובות שדרות רוטשילד והרצל, והיה פורץ-הדרך של העיר תל אביב, בדרכה מפרוור שקט למרכז הכלכלי של המדינה.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף והקיוסק הראשון של תל אביב
הרמן שטרוק
הרמן שטרוק בשנת 1922 הרמן שטרוק בסטודיו שלו, תצלום משנת 1938. הרמן (חיים אהרן) שְטְרוּק (בגרמנית: Hermann Struck; נודע גם בשם העט חיים אהרון בן דוד; 6 במרץ 1876, ברלין – 11 בינואר 1944, חיפה) היה צייר ואמן הדפסים יהודי וציוני ונודע כאחד מחשובי האמנים היהודים בגרמניה.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף והרמן שטרוק
הרעב בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה
הרעב בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה היה תופעה מיוחדת במינה בתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף והרעב בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה
הרצח בגן מאיר
דוד יעקובוביץ מובא לבית הדין, גיליון מעריב 19 בספטמבר 1949 גן מאיר דוד יעקובוביץ בבית המשפט לאחר הרשעתו ברצח וגזירת דינו למוות, בדצמבר 1950 הרצח בגן מאיר הוא אירוע פלילי חמור שהסעיר את מדינת ישראל בסוף שנות הארבעים וקבע תקדים חשוב במשפט הפלילי הישראלי.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף והרצח בגן מאיר
הרביעייה הישראלית החדשה
הרביעייה הישראלית החדשה. משמאל: אלכסנדר טל הרביעייה הישראלית החדשה היא ממשיכתה של רביעיית המיתרים ההיסטורית שהקימו הכנר לורנד פניבש, אחותו הכנרת אליס פניבש, הויולן עדן פרטוש והצ'לן לסלו וינצה.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף והרביעייה הישראלית החדשה
השומר
תמונה קבוצתית של חברי ארגון "השומר" ב-1909 השוֹמֵר היה ארגון הגנה ביישוב היהודי בארץ ישראל, שפעל בשנים 1909–1920.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף והשומר
התערוכה העולמית של פריז (1937)
התערוכה העולמית לאמנות וטכנולוגיה בחיים המודרניים (בצרפתית: Exposition Internationale des Arts et Techniques dans la Vie Moderne) הייתה תערוכה עולמית שהתקיימה בפריז בין 25 במאי ל-25 בנובמבר 1937.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף והתערוכה העולמית של פריז (1937)
התעת'מנות
"התעת'מנות" פירושה קבלת אזרחות עות'מאנית.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף והתעת'מנות
התפרצות מגפת הדבר ביפו (1922)
התפרצות מגפת הדבר ביפו ביולי 1922 הביאה למותם של 19 בני אדם, רובם יהודים.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף והתפרצות מגפת הדבר ביפו (1922)
הטיסות הראשונות לארץ ישראל
הטיסות הראשונות לארץ ישראל התרחשו בשנים 1913–1914, פחות מעשור מטיסתם הראשונה של האחים רייט בכלי טיס כבד מהאוויר בשנת 1903.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף והטיסות הראשונות לארץ ישראל
החלוץ (אונייה)
"החלוץ" נחשבת להיות "הספינה העברית" הראשונה של היישוב, בשל היותה הספינה הראשונה בבעלות יהודית שנרשמה כחוק והניפה דגל עברי.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף והחלוץ (אונייה)
החברה לאסדות וספנות חופית
חברת אסדות וספנות חופית ארצישראלית בע"מ נוסדה בשלהי 1919, והייתה חברת הספנות הראשונה שהקימו אנשי היישוב העברי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף והחברה לאסדות וספנות חופית
הבנק הישראלי לתעשייה
הבנק הישראלי לתעשייה נוסד בשנת 1933 על ידי התאחדות התעשיינים בישראל ביוזמת נשיאה הראשון, אריה שנקר, כדי לספק אשראי לפיתוח תעשייה בארץ ישראל.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף והבנק הישראלי לתעשייה
הבקר
דף מעיתון הבקר, 1950 הַבֹּקֶר היה עיתון יומי שיצא לאור בין השנים 1935–1965, וייצג את השקפת עולמם של הציונים הכלליים.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף והבקר
הבימה
תיאטרון הבימה (נוסד ב-1917) הוא התיאטרון הלאומי של ישראל הממוקם בתל אביב, זוכה פרס ישראל לשנת 1958 וחבר ב"איחוד תיאטרוני אירופה".
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף והבימה
הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב
250px 250px 250px יד לזכרו של היינריך מנדלסון בגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב זאב בגן יחמורים פרסים בגן פנק בגן הגן למחקר זואולוגי ע"ש א.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף והגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב
הגרלת המגרשים לאחוזת בית
טקס הגרלת המגרשים שצילם אברהם סוסקין שנת המאה לתל אביב ובו הצילום המפורסם על רקע תל אביב המודרנית. לתמונה בבול הוספה דמותו של סוסקין עצמו מצלם ועל החולות מודפסת תוכנית חלוקת המגרשים.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף והגרלת המגרשים לאחוזת בית
הוועד האודסאי
זאב (ולדימיר) טיומקין (מייליזבתגרד); 48. נח ליפשיץ (מקישינב); 49. חיים פסטרנק (מבוהופול); 50. מיכל מיידנסקי (מייקטרינוסלב); 51. יהושע סירקין (ממינסק); 52. הרב יעקב מזא"ה (ממוסקבה); 53.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף והוועד האודסאי
הוועד הלאומי
הוועד הלאומי, או בשמו המלא הוועד הלאומי לכנסת ישראל, היה הרשות המבצעת של אספת הנבחרים בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, ושימש כמועצת "המדינה שבדרך".
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף והוועד הלאומי
היסטוריה של תל אביב
הגרלת המגרשים לאחוזת בית בעת יסודה העיר תל אביב, הידועה כ"עיר העברית הראשונה", קמה כהגשמת החזון הציוני של בנימין זאב הרצל והיא העיר השנייה בגודלה בישראל, לאחר ירושלים.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף והיסטוריה של תל אביב
היסטוריוגרפיה ישראלית
עטיפת מגן של כרך תשט"ו-תשט"ז. עיצבה עלי גרוס היסטוריוגרפיה ישראלית היא המחקר ההיסטורי המפורסם (היסטוריוגרפיה) של תולדות היישוב מאז ראשית היישוב היהודי החדש בארץ ישראל ועד לימינו.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף והיסטוריוגרפיה ישראלית
היכל התלמוד
היכל התלמוד היא ישיבה שהוקמה בתל אביב בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20, והייתה המוסד התורני הראשון בתל אביב הקטנה.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף והיכל התלמוד
היישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם הראשונה
בתקופת מלחמת העולם הראשונה נשלטה ארץ ישראל על ידי האימפריה העות'מאנית, שהטילה גזירות קשות ורבות על היישוב היהודי בארץ.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף והיישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם הראשונה
ועד קהילת יהודי יפו ותל אביב
ועד קהילת יהודי יפו ותל אביב היה הנציגות הרשמית של הקהילה היהודית של יפו, תל אביב ופרבריהם משנת 1863 וניהל את ענייניה, עד העברת סמכויותיו לעיריית תל אביב ולמועצה הדתית של תל אביב במאי שנת 1939.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וועד קהילת יהודי יפו ותל אביב
וינסטון צ'רצ'יל
סר וינסטון לאונרד ספנסר-צ'רצ'יל (באנגלית: Sir Winston Leonard Spencer-Churchill; 30 בנובמבר 1874 – 24 בינואר 1965) היה פוליטיקאי ומדינאי בריטי שכיהן כראש ממשלת בריטניה בשתי תקופות כהונה, בין השנים 1940–1945 ושוב בין השנים 1951–1955.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ווינסטון צ'רצ'יל
כיכר צינה דיזנגוף
כיכר צינה דיזנגוף (מוכרת בשם כיכר דיזנגוף), נמצאת בתל אביב ברחוב דיזנגוף במפגשו עם הרחובות ריינס, פינסקר, בן עמי וזמנהוף.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וכיכר צינה דיזנגוף
כיכר המלך אלברט
כיכר המלך אלברט היא מהכיכרות הקטנות ביותר בתל אביב.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וכיכר המלך אלברט
כיכר היל
הפינה הצפונית של כיכר היל כיכר היל היא כיכר וגן קטן בראש גבעת כורכר בסמוך לגדה הדרומית של נחל הירקון בצפון הישן של תל אביב, בין הרחובות יהושע בן נון, שמעון התרסי ויוחנן הורקנוס.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וכיכר היל
ימי ביאליק
הכניסה לתערוכת ביאליק ביריד המזרח האולם המרכזי בתערוכת "ימי ביאליק" בארמון תוצרת הארץ. במפלס העליון תצוגות העיתונות העברית, במפלס התחתון "נדודי התרבות העברית" ביתן המוסדות הלאומיים ופינת הקרן הקיימת לישראל בתערוכת "ימי ביאליק" ימי ביאליק היה מפעל הנצחה, שכלל תערוכה ומופעים לזכרו של חיים נחמן ביאליק, והתקיים בין התאריכים 16 באפריל 1935 - 25 במאי 1935 במתחם יריד המזרח (גני התערוכה הישנים) בתל אביב.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וימי ביאליק
יאיר שפירא
יאיר שפירא, קמפוס הר הצופים, 2014 יאיר שפירא (באנגלית: Yair Shapiro; ט"ז בתשרי תשל"ה, 2 באוקטובר 1974 – י"ח בניסן תשע"ה, 7 באפריל 2015) היה חוקר של תולדות הציונות, שעסק בתופעת העלאת עצמותיהם של מנהיגים ציוניים לארץ ישראל לפני קום המדינה.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ויאיר שפירא
יעקב קורץ
יעקב קורץ יעקב קוּרְץ (1893 – 30 במרץ 1952) היה עד ראייה לשואה אשר פרסם את הספר הראשון בארץ ישראל על אודותיה.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ויעקב קורץ
יעקב רחביה
יעקב רחביה (רחבלסקי) (4 באוקטובר 1896 – 28 באוקטובר 1971) היה פעיל ציוני, ממקימי רשת הטלפונים בארץ ישראל תחת המנדט הבריטי, מייסד ומנהל שירותי הטלפון הראשון של מדינת ישראל.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ויעקב רחביה
יעקב לוצ'אנסקי
יעקב לוצ'אנסקי (1876 – 1978), פסל יהודי.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ויעקב לוצ'אנסקי
יעקב בן-סירה
יעקב בן-סירה (שִיפְמן) (15 בפברואר 1899 - 21 בספטמבר 1994) היה מהנדס, מתכנן ערים ומהנדס העיר תל אביב במשך 21 שנה, משנת 1929 ועד לשנת 1950.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ויעקב בן-סירה
יעקב בנאור-קלטר
יעקב בנאור-קלטר (1969-1897) היה צלם, צייר, מעצב גרפי וארכיטקט.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ויעקב בנאור-קלטר
יעקב יהודה
תערוכה העולמית של ניו יורק ב-1939, שבו הוצג דגם המקדש. האנדרטה לשבעה עולי הגרדום שתכנן יהודה, בבית הקברות העתיק בצפת. הרב יעקב יהודה (1901 – 9 באוקטובר 1986) היה אדריכל ישראלי, חוקר המקדש ובונה דגם בית המקדש שהוצג בתערוכה העולמית של ניו יורק ב-1939.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ויעקב יהודה
יצחק רוקח
יצחק רוקח (ח' באב תרנ"ד - י"א בתמוז תשל"ד; 1 באוגוסט 1894 – 1 ביולי 1974) היה מחלוצי ומנהיגי ענף ההדרים בישראל.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ויצחק רוקח
יצחק חיותמן
יצחק חיותמן (24 בדצמבר 1867, כ"ז בכסלו תרכ"ח, פרילוקי, אוקראינה – 21 ביוני 1938, כ"ב בסיוון תרצ"ח, תל אביב), ממייסדי אחוזת בית ומטולה.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ויצחק חיותמן
יצחק כץ (מנהל)
יצחק כץ (כ"ץ) (19 במאי 1901 – 1991) היה מנהל, פעיל ציבור ומבקר אמנות ישראלי.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ויצחק כץ (מנהל)
ירוחם ורדימון
ירוחם ורדימון ירוחם ורדימון (1 בנובמבר 1897 - 23 בספטמבר 1968) היה מראשוני הקולנוע הישראלי, מחנך וחוקר האות והלשון העברית.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וירוחם ורדימון
יריד המזרח
בחזית הבניין שברחוב השפלה (בניין מספר 4) ניצבים עד היום ארבעה עצי דקל וושינגטוניה שניטעו לכבוד יריד המזרח של 1932 "יריד המזרח" (באנגלית: Levant Fair) הוא יריד מסחרי בינלאומי שנערך בתל אביב בשנות ה-30, וכינויו של המתחם בו נבנו מבני הקבע של היריד.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ויריד המזרח
ישראל רוקח
מימין לשמאל: שבתי לוי (ראש עיריית חיפה), עומר אל-ביטאר (ראש עיריית יפו), הנציב העליון הרולד מקמייקל, מוסטפא אל-ח'אלידי (ראש עיריית ירושלים) וישראל רוקח (ראש עיריית תל אביב), 1942 ישראל רוקח (31 בדצמבר 1896 – 13 בספטמבר 1959) היה מהנדס חשמל, עיתונאי ופוליטיקאי ישראלי.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וישראל רוקח
יששכר-דב בר-דרורא
בר-דרורא, איור מאת נח בי (בירזובסקי) הישוב", תרפ"ה, גיליון א' יששכר-דוב (דרורי) בר-דרורא (פראייר) (ט' באדר א' תרמ"ב, פברואר 1882 קוטנו, פולין הקונגרסאית – י"ז באדר תש"א, 16 במרץ 1941, תל אביב) היה עיתונאי ופובליציסט עברי ביישוב, עסקן ציבור מפעילי המרכז ואחר-כך האגף השמרני של הציונים הכלליים.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ויששכר-דב בר-דרורא
יחסי בלגיה–ישראל
יחסי בלגיה–ישראל הם היחסים הדיפלומטיים שבין בלגיה לישראל.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ויחסי בלגיה–ישראל
יחזקאל חנקין
250px יחזקאל חנקין (תרמ"א, 1881 – כ"ח בכסלו תרע"ז, 23 בדצמבר 1916) היה צייד עברי, מראשי ההגנה העצמית והשמירה של היהודים ברוסיה וממייסדי ארגון 'השומר'.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ויחזקאל חנקין
יחזקאל דנין (סוכובולסקי)
יחזקאל ורחל דנין, 1929 רחוב הרצל (תל אביב) קבר בני הזוג דנין בבית הקברות טרומפלדור ה'עת"ר 20 במאי 1910 יחזקאל דב דָנין (סוכובולסקי) (1868, ביאליסטוק – 30 בדצמבר 1945, תל אביב) היה יזם, סוחר, תעשיין, פעיל ציוני, מראשוני אחוזת בית.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ויחזקאל דנין (סוכובולסקי)
יחיאל יוסף ליבונטין
יחיאל יוסף לֶיבוֹנְטִין (נכתב גם לבונטין; ידוע גם בשם העט חושי הארכי; 1861 – 22 באוקטובר 1936) היה סופר עברי, מהנדס בהכשרתו וכלכלן, חובב ציון וחבר במסדר 'בני משה'.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ויחיאל יוסף ליבונטין
ידיעות עיריית תל אביב
ידיעות עיריית תל אביב היה עיתון רשמי של עיריית תל אביב אשר יצא לאור לראשונה בשנת 1921 והפסיק להופיע בשנת 1955.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף וידיעות עיריית תל אביב
יהדות אורתודוקסית בתל אביב
יהדות אורתודוקסית בתל אביב קיימת מסמוך להקמת העיר, בניסן ה'תרס"ט, (1909).
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ויהדות אורתודוקסית בתל אביב
יהדות אודסה
הקהילה היהודית באודסה מתקיימת בעיר מהקמתה בשלהי המאה ה-18 ועד לימינו.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ויהדות אודסה
יהושע גורדון
יהושע גורדון (נובמבר 1885, תרמ"ו – 7 בנובמבר 1943, ט' בחשוון ה'תש"ד) היה איש מנהל בתקופת היישוב.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ויהושע גורדון
יהודה נדיבי
יהודה נדיבי (פרנקל) (26 ביוני 1899 - 23 בספטמבר 1981) מאנשי העלייה השנייה.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ויהודה נדיבי
יהודית סגל שטולצר
יהודית סגל שטולצר (בגרמנית: Judith Stolzer-Segall; 20 במאי 1904 – 1 בדצמבר 1990) הייתה אדריכלית ישראלית.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ויהודית סגל שטולצר
יוסף אליהו שלוש
שרידי שער הכניסה לבית החרושת למוצרי בניין של "האחים שלוש" ברחוב שלוש בנוה צדק, 12/07 הכתובת בצרפתית: FABRIQUE CHELOUCHE FRERES יוסף אליהו שלוש בשלהי שנות ה-20 של המאה העשרים קברו של יוסף אליהו שלוש בבית הקברות טרומפלדור בית יוסף אליהו שלוש בשדרות רוטשילד 9 תל אביב יוסף אליהו שלוש (1870, יפו – י"א באב ה'תרצ"ד, 23 ביולי 1934, תל אביב) היה ממייסדי תל אביב, יזם, סוחר ותעשיין.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ויוסף אליהו שלוש
יוסף אהרונוביץ'
קברו של יוסף אהרונוביץ' בבית הקברות טרומפלדור, בין קבריהם של משה בילינסון ואליהו גולומב יוסף אהרונוביץ' (19 ביולי 1877, ט' באב תרל"ז – 28 במרץ 1937, ט"ז בניסן תרצ"ז) היה עיתונאי, עסקן ומנהיג ציוני, היה בין מייסדי בנק הפועלים ומנהלו הראשון בשנים 1923–1937.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ויוסף אהרונוביץ'
יוסף לישנסקי
יוסף לישַנסקי (1890 – 16 בדצמבר 1917, א' בטבת ה'תרע"ח), היה מראשי ארגון ניל"י, מייסד ומנהיג ארגון המגן.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ויוסף לישנסקי
יוסף חי פאניז'יל
הרב יוסף חי פאניז'יל (23 בדצמבר 1882, י"ג בטבת ה'תרמ"ג – 18 באוקטובר 1946, כ"ג בתשרי ה'תש"ז) היה עורך דין ואיש ציבור ירושלמי, מורה ומחנך, חבר אספת הנבחרים הראשונה, נשיא ועד העדה הספרדית בירושלים ורבה הראשי של הקהילה היהודית-ספרדית בבואנוס איירס שבארגנטינה.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ויוסף חי פאניז'יל
יוסף הלוי
פרופסור יוסף הלוי (בצרפתית: Joseph Halévy; 15 בדצמבר 1827 – 7 בפברואר 1917) היה יהודי-צרפתי ממוצא טורקי ששימש כמחנך ומורה לעברית, משורר, חוקר מקרא, בלשן, מזרחן, ארכאולוג ונוסע נודע, מראשוני המכירים ביהדותם של יהודי אתיופיה ומבין אלו שקדמו לאליעזר בן-יהודה בהחייאת השפה העברית.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ויוסף הלוי
יורם קניוק
שלט רחוב יורם קניוק בתל אביב יורם קַנְיוּק (2 במאי 1930 – 8 ביוני 2013) היה סופר, צייר, עיתונאי, תסריטאי ופובליציסט ישראלי.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ויורם קניוק
יוליוס קליברג
שמאל יוליוס ישראל קליברג (10 ביולי 1894 – 15 באוגוסט 1988) היה רופא פנימי, מראשוני הפרופסורים לרפואה פנימית בישראל, מנהל מחלקה פנימית בבית חולים הדסה, בירושלים, מחלוצי הרפואה האקדמאית בארץ-ישראל.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ויוליוס קליברג
1928 בארץ ישראל
להלן אירועים בולטים שהתרחשו במהלך שנת 1928 בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ו1928 בארץ ישראל
1944 בארץ ישראל
להלן אירועים בולטים שהתרחשו במהלך שנת 1944 בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ו1944 בארץ ישראל
23 בפברואר
23 בפברואר הוא היום ה-54 בשנה, בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ו23 בפברואר
25 בפברואר
25 בפברואר הוא היום ה-56 בשנה, בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ו25 בפברואר
9 במרץ
9 במרץ הוא היום ה-68 בשנה (69 בשנה מעוברת), בשבוע ה-10 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת מאיר דיזנגוף ו9 במרץ
אזכור
ידוע גם בשם מאיר דיזינגוף.
, אחוה (מותג), אבא כהן, אברהם אלברט ענתבי, אברהם אלדמע, אברהם סוסקין, אברהם פוגל, אברהם צפרוני, אברהם קמיני, אברהם קריניצי, אברהם חיים גרין, אברהם ברוך, אברהם יערי, אגודת יורדי ים זבולון, אהרן מנחם מנדל גוטרמן, אהרן צ'רניבסקי, אהרן זאב בן ישי, אהרן חרמוני, אוצר מפעלי ים, אורחיי, אודסה, איגוד לשכות המסחר, נמל תל אביב, נפילתה של ניל"י, נח שפירא, נחשולים, נחל הירקון, נווה צדק, ניל"י, סמל העיר תל אביב-יפו, סמטה פלונית וסמטה אלמונית, סימן אש, עמנואל לפין, עמנואל טובים, עצי שקמה בתל אביב, עקיבא אריה ויס, עדלאידע, עולם קטון, עיריית תל אביב-יפו, פארק הירקון, פסח אוירבך, פרס דיזנגוף, פרשת הספינה אברהם גרץ, פליקס דנציגר, פליקס דה מנשה, פטריק גדס, פילושמיות, פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2016, צמד העמרנים, צבי אריה סלור, צבי שור, צבי הירש גליקר, צינה דיזנגוף, ציונות ברוסיה, קרל שוורץ, קרב צליחת מעברות הירקון, קריית מאיר, קלוב התעופה לישראל, קטה דן, קטה דן (דניאלביץ), קזינו גלי אביב, קונסרבטוריון רון שולמית, קולנוע מוגרבי, ראלף בודילי, רעידת האדמה בארץ ישראל (1927), רפאל סברדלוב, רצח ארלוזורוב, רצח האחיות היהודיות, רצח יוחנן שטל וסליה זוהר, רצועת חוף תל אביב-יפו, רחוב אלנבי, רחוב רזיאל, רחוב דיזנגוף, רחוב המלך ג'ורג' (תל אביב), רחובות תל אביב-יפו, רוסלאן, רות איזקסון, רותם קינן, רודי ויסנשטין, ריכרד פסובסקי, שמעון רוקח, שמואל עובדיהו, שמואל בלום, שמות רחובות בישראל, שרה איטה פלמן, שביל העצמאות, שביל הראשונים כפר סבא, שדרות רוטשילד, שוק הכרמל, שושנה פרסיץ, שכונת שפירא, שירות השידור של פלשתינה (א"י), שירותי כיבוי והצלה בתל אביב, תל אביב בראשיתה: 1909–1934, תל אביב בתצלומים - העשור הראשון, 1918-1909, תל אביב-יפו, תל אביב: חולות שהיו לכרך, תל דור, תוכנית גדס, לאופולד גודובסקי, לב תל אביב, לבנט, ט"ו באדר, טנטורה, טקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית בירושלים, ז'יטומיר, זאב פריאל, זאב ז'בוטינסקי, זאב בן-צבי, זאב גלוסקין, זכרונות ארץ ישראל, חסן בק, חבר'ה טראסק, חגיגות המאה לתל אביב, חורשת אוסישקין, חוות חפציבה, חיה שוורץ, חיים נחמן ביאליק, חיים גליקסברג, חיים יסקי, בן ציון דיקובסקי, בן-ציון מוסינזון, באר יעקב, בנק אשראי, בני משה (אגודה ציונית), בצלאל יפה, ברוך אגדתי, ברוך בן-טובים, בועז אפלבאום, בולי קרן קיימת לישראל, בין חולות וכחול שמיים, בית סורסוק, בית דיזנגוף, בית המטבחיים הישן של תל אביב, בית המהנדס, בית האונייה, בית הספר לבנות (נווה צדק), בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה, בית העם (תל אביב), בית העצמאות, בית העיר תל אביב-יפו, בית הקברות טרומפלדור, בית החרושת של וגנר, בית החולים הדסה (תל אביב), בית הכנסת הגר"א (תל אביב), גן מאיר, גאולת קרקע (ציונות), גאולה (חברה), גרשון ציפר, גבריאל צפרוני, גדעון גרץ, גירוש תל אביב, גילה אוריאל, דן פגיס, דרורה דומיני, דליה גותן, דב הרשקוביץ (אדריכל), דביר (הוצאת ספרים), דוד איזמוז'יק, דוד סמילנסקי, דוד ברשי, דוד בלוך-בלומנפלד, דוד ורוזה מזרחי, דיזנגוף, דיזנגוף סנטר, המוזיאון היהודי בברלין, המכביה, המכביה הראשונה, האנדרטה למייסדי העיר תל אביב, האגודה לאספרנטו בישראל, הסתדרות האזרח, העלייה השנייה (ספר), העלייה החמישית, העומר (כתב עת), הפסיפס לזכר הגימנסיה הרצליה, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב, הקבוצה היפואית, הקונגרס הציוני העולמי החמישי, הקיוסק הראשון של תל אביב, הרמן שטרוק, הרעב בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, הרצח בגן מאיר, הרביעייה הישראלית החדשה, השומר, התערוכה העולמית של פריז (1937), התעת'מנות, התפרצות מגפת הדבר ביפו (1922), הטיסות הראשונות לארץ ישראל, החלוץ (אונייה), החברה לאסדות וספנות חופית, הבנק הישראלי לתעשייה, הבקר, הבימה, הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב, הגרלת המגרשים לאחוזת בית, הוועד האודסאי, הוועד הלאומי, היסטוריה של תל אביב, היסטוריוגרפיה ישראלית, היכל התלמוד, היישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם הראשונה, ועד קהילת יהודי יפו ותל אביב, וינסטון צ'רצ'יל, כיכר צינה דיזנגוף, כיכר המלך אלברט, כיכר היל, ימי ביאליק, יאיר שפירא, יעקב קורץ, יעקב רחביה, יעקב לוצ'אנסקי, יעקב בן-סירה, יעקב בנאור-קלטר, יעקב יהודה, יצחק רוקח, יצחק חיותמן, יצחק כץ (מנהל), ירוחם ורדימון, יריד המזרח, ישראל רוקח, יששכר-דב בר-דרורא, יחסי בלגיה–ישראל, יחזקאל חנקין, יחזקאל דנין (סוכובולסקי), יחיאל יוסף ליבונטין, ידיעות עיריית תל אביב, יהדות אורתודוקסית בתל אביב, יהדות אודסה, יהושע גורדון, יהודה נדיבי, יהודית סגל שטולצר, יוסף אליהו שלוש, יוסף אהרונוביץ', יוסף לישנסקי, יוסף חי פאניז'יל, יוסף הלוי, יורם קניוק, יוליוס קליברג, 1928 בארץ ישראל, 1944 בארץ ישראל, 23 בפברואר, 25 בפברואר, 9 במרץ.