גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
184 יחסים: Schauet doch und sehet, ob irgend ein Schmerz sei, רי"ב 46, מאיר ששון, מאיר זלוטוביץ, מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, מנדל הירש, מעשה בארבע מאות ילדים וילדות שנשבו לקלון, מצור, מציאות קטן, מקרא לישראל, מרדכי שלו, מרדכי ליב קצנלנבוגן, מרדכי זיסקינד מסטריא, משה אלשיך, משה טייטלבוים (ישמח משה), מלאכי, מלאכי רחמים, מגלת איכה, מגילת קהלת, מגילת רות, מגילת השואה, מגילה, מגילות, מדרש הביאור, מהלל העדני, מועדון סיירה, מוזיקה יהודית, מודה אני, מיכיל סוורץ, אנאפורה, אנדרטת השואה (הייד פארק), אקרוסטיכון, אקרוסטיכון במקרא, ארמון, אריה אלואיל, אשת חיל, את (מילת יחס), אלפבית עברי, אלגיה, אליעזר קשתיאל, אליעזר שפירא, אליטרציה, אליהו עסיס, אברהם אבן עזרא, אברהם אהרן יודלוביץ', אברהם עקרא, אברהם גאלאנטי (מקובל), אבלות על החורבן, אגדות החורבן, אדום (עם), אהרן קמינקא, ..., אהרן האלה-וולפסון, אומרים ישנה ארץ, איגרת ירמיהו, איגור סטרווינסקי, איכה רבה, נזיר (יהדות), נח גד וינטרוב, ניסן בבליקשווילי, ספר מלכים, ספר שמואל, ספרי הגר"א, סטירת לחי, עלילת הדם בבלואה, עבדי זמן, עוץ, עוז ושלום - נתיבות שלום, פנקסי הראי"ה, פרשת דברים, פרשת השבוע, פליט, פיגוע הירי בנווה יעקב, צדקיהו, קאנוניזציה של כתבים, קארל בודה, קניבליזם, קרי וכתיב, קהילת יהודי אוהעל, קהילת יהודי לאסק, קוצו של יוד (שיר), קינת ניפור, קינה, קינות, קינות לתשעה באב, קינות ירמיהו, רשב"ם, רחל, רב סעדיה גאון, רבנוס מאורוס, רבי עקיבא, רוברט וייט, שמואל אוזידא, שמואל שולמאן, שמואל לאנייאדו, שפוך חמתך, שלמה מעתוק, שלמה אבינר, שלמה תווינא, שלמה לוונשטיין, שלמה בובר, שבת סורו מני, שבת חזון, שבט בנימין, שומע תפילה (אלבום), שיר השירים זוטא, תאודור הנרי רובינסון, תאודיציה, תנ"ך, תנחום הירושלמי, תרגומי המקרא לארמית, תרגומי המקרא ליוונית, תרגומי המקרא ליידיש, תרגומי התנ"ך, תשעה באב, תלת דפורענותא, תדמור, תהילים ע"ד, תורה תמימה, תיארוך ספרי התנ"ך, תיקון חצות, למי אבכה, לבי במזרח, טעמי המקרא, זוהר חדש, זכריה בן יהוידע, זכריה הרופא, חמש מגילות, חביבה פדיה, חומש תחילה, חורבן בית המקדש, חיים הכהן (מקובל), בנימין הכהן ויטאלי, בניינים בעברית, בלשון אשר הזכרת לזוכריך, בליל זה יבכיון, בית תרבות היידיש - ספריית מדם, בית המשפט הגבוה לצדק, בית הכנסת הגדול של בודפשט, ביבליה, גדליה נדל, דוד אלטשולר, דוד עדני, דוד שריר, דוד שלמה אייבשיץ, המצודות, הנבואה במסורת ישראל, הפניית הלחי השנייה, התריתל, התשעים ושלוש, הברית הישנה, הדלקת נרות חנוכה, הילת בן קנז, ומתוק האור, ובכן ואמרתם זבח פסח, וולפגנג אמדאוס מוצרט, וידאל הצרפתי (הצוף דבש), כתר ארם צובא, כתר דמשק, כתובים, כיסופים (אלבום), ימי בין המצרים, יאשיהו בן יוסף פינטו, יען מצוי, יעקב מדן, יעקב לורברבוים, יקותיאל הכהן, ירמיהו, ירושלים של זהב, ילקוט שמעוני, יחיאל מיכל גולדשלג, יחיאל צבי מושקוביץ, יחיאל בוחבוט, יחיאל הילל אלטשולר, יגאל אריאל, יהואש (סופר), יהונתן אייבשיץ, יהודי (דמות מקראית), יהויכין, יואן קוקוזל, יואל אבן שועיב, יונה מצגר, יוסף אבן כספי, יוסף חיים מבגדאד, יוהאן רוזנמילר, 4Q111. להרחיב מדד (134 יותר) »
Schauet doch und sehet, ob irgend ein Schmerz sei, רי"ב 46
גירוש הסוחרים מהמקדש, אל גרקו תיאור המצור וחורבן ירושלים, דייוויד רוברטס Schauet doch und sehet, ob irgend ein Schmerz sei (בעברית: הביטו וראו, אם יש מכאוב), רי"ב 46, היא קנטטה שהלחין יוהאן סבסטיאן באך בהיותו בלייפציג.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וSchauet doch und sehet, ob irgend ein Schmerz sei, רי"ב 46 · ראה עוד »
מאיר ששון
הרב מאיר ששון (1840? – 1911) היה מתרגם, דיין וסופר סת"ם, מגדולי רבני ארם צובא, שנודע בשל תרגום של חלק מספרי המקרא ללהג ערבי-יהודי שדובר בקרב יהודי סוריה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומאיר ששון · ראה עוד »
מאיר זלוטוביץ
מאיר זלוטוביץ (באנגלית: Meir Zlotowitz; 1943 – 24 ביוני 2017) היה רב אורתודוקסי בארצות הברית, ומייסד הוצאת הספרים ArtScroll.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומאיר זלוטוביץ · ראה עוד »
מאיגרא רמא לבירא עמיקתא
מֵאִיגָּרָא רָמָא לְבֵירָא עַמִּיקְתָא הוא ביטוי ארמי שהשתרש בשפה העברית, ומשמעותו המילולית היא "מגג גבוה לבור עמוק".
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומאיגרא רמא לבירא עמיקתא · ראה עוד »
מנדל הירש
מנדל הירש (י"ב באדר ה'תקצ"ג, 3 במרץ 1833 – כ"ז באדר ב' ה'תר"ס, 28 במרץ 1900) איש חינוך יהודי-אורתודוקסי-גרמני.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומנדל הירש · ראה עוד »
מעשה בארבע מאות ילדים וילדות שנשבו לקלון
מעשה בד' מאות ילדים וילדות שנשבו לקלון הוא מאגדות החורבן המופיעות בתלמוד.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומעשה בארבע מאות ילדים וילדות שנשבו לקלון · ראה עוד »
מצור
הטורקים הטילו מצור על קונסטנטינופול, בירת האימפריה הביזנטית, במשך חודשיים בשנת 1453 מָצוֹר היא צורת לחימה שבה צד אחד מבקש לכבוש מתחם מבוצר ואילו הצד השני מבקש להגן עליו ולהמשיך להחזיק בו.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומצור · ראה עוד »
מציאות קטן
מציאוֹת קטן הוא ספר שחיבר הראי"ה קוק ובו דברי הגות, מחקר, הלכה, דרשנות ואגדה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומציאות קטן · ראה עוד »
מקרא לישראל
מקרא לישראל הוא מפעל פרשנות ישראלי מדעי-מודרני לתנ"ך.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומקרא לישראל · ראה עוד »
מרדכי שלו
מרדכי שלו (17 באוקטובר 1926 - 6 באוקטובר 2014) היה מסאי ומבקר ספרות ישראלי, מורה לספרות ואיש ספרות ומקרא.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומרדכי שלו · ראה עוד »
מרדכי ליב קצנלנבוגן
הרב מרדכי ליב הלוי קצנלנבוגן (1954 - כ' בסיון ה'תשפ"א, 31 במאי 2021) היה עורך ומחבר תורני במוסד הרב קוק.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומרדכי ליב קצנלנבוגן · ראה עוד »
מרדכי זיסקינד מסטריא
בית הכנסת הגדול של רבי מרדכי זיסקינד בעיר סטרי רבי מרדכי זיסקינד סג"ל לנדא (ה'תקמ"ה - י"ב בניסן ה'תרט"ו 1784–1855) היה רב בעיר סטרי שבמחוז לבוב במערב אוקראינה, תלמידו של רבי אורי מסטרעליסק.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומרדכי זיסקינד מסטריא · ראה עוד »
משה אלשיך
רבי משה אלשיך (מכונה האלשיך הקדוש) (ה'רס"ז, 1506/1507 - י"ג בניסן ש"ס, 1600), היה פרשן ומחבר דרשות מפורסמות על התורה (המכונות 'אלשיך'), שד"ר, ופוסק בצפת.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומשה אלשיך · ראה עוד »
משה טייטלבוים (ישמח משה)
ציון הישמח משה והרבנית רבי משה טייטלבוים (ה'תקי"ט 1758 − כ"ח בתמוז ה'תר"א, 1841) היה הרב של קהילת יהודי אוהעל בשאטוראליאויהיי שבהונגריה, מראשי מפיצי החסידות בהונגריה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומשה טייטלבוים (ישמח משה) · ראה עוד »
מלאכי
מַלְאָכִי הוא הספר האחרון שבקובץ תרי עשר ומסכם את מדור ספרי הנביאים שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומלאכי · ראה עוד »
מלאכי רחמים
מלאכי רחמים הוא פיוט מפורסם מסוג סליחה (מהתת-סוג "פזמון") שחובר בשנת ד'תתנ"ו על ידי רבנו שמואל הכהן, פייטן אשכנזי שנרצח באותה השנה, במהלך גזירות תתנ"ו.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומלאכי רחמים · ראה עוד »
מגלת איכה
#הפניה מגילת איכה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומגלת איכה · ראה עוד »
מגילת קהלת
מְגִלַּת קֹהֶלֶת היא ספר מספרי המקרא.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומגילת קהלת · ראה עוד »
מגילת רות
מְגִלַּת רוּת היא אחת מחמש המגילות שכלולות בחלק הכתובים של התנ"ך.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומגילת רות · ראה עוד »
מגילת השואה
מגילת השואה הן שמן של מספר יצירות ספרותיות, שנכתבו במטרה לשמר את זכר השואה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומגילת השואה · ראה עוד »
מגילה
ספר תורה על פי כללי ההלכה הוא מגילה הכתובה בדיו על קלף על ידי סופר סת"ם מגילה היא רצועה ארוכה של פפירוס נייר או יריעת קלף מגולגלת שעליה נכתבו סימני כתב ואיורים בעת העתיקה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומגילה · ראה עוד »
מגילות
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומגילות · ראה עוד »
מדרש הביאור
מדרש הביאור (אלביאן) הוא מדרש תימני על חמישה חומשי תורה, על ההפטרות ועל מגילות אסתר ואיכה, שחיבר בשנת 1441 הרב סעדיה בן דוד אלד'מארי.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומדרש הביאור · ראה עוד »
מהלל העדני
מהלל העדני ר' מהלל העדני (27 בדצמבר 1883, כ"ח בכסלו תרמ"ד - 9 באוקטובר 1950, כ"ח בתשרי תשי"א) היה איש עסקים, פעיל ציוני, סופר עברי ופרשן מקרא.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומהלל העדני · ראה עוד »
מועדון סיירה
מועדון סיירה (באנגלית: Sierra Club) הוא ארגון איכות סביבה שורשי בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומועדון סיירה · ראה עוד »
מוזיקה יהודית
לויים מנגנים "בכינורות ובנבלים ובמצילתיים ובכל כלי שיר בלא מספר", ולראות את זקני העם "מרקדים ואבוקות של אש בידם" ("שמחת בית השואבה", ציור מים מאת דפנה לבנון) מוזיקה יהודית היא המורשת המוזיקלית של העם היהודי לדורותיו, כוללת הן מוזיקה ליטורגית והן מוזיקה אמנותית ופופולרית, וכן מגוון קצבים וצלילים שהושפעו מתרבויות מוזיקליות שונות לאורך תקופה של 3,000 שנה, החל מהתרבות המזרח תיכונית העתיקה, ובהמשך בתרבויות השונות בארצות התפוצה שבהן היה העם היהודי מפוזר במשך כ-2,000 שנה, ועד הקמת מדינת ישראל וימינו אלה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומוזיקה יהודית · ראה עוד »
מודה אני
חציה הראשון של תפילת מודה אני על קיר בנין ברחוב בני ברק בתל אביב מוֹדֶה אֲנִי היא תפילה יהודית קצרה הנאמרת מיד עם השכמת הבוקר, בה מודים לאלוהים על החזרת הנשמה בסיום השינה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומודה אני · ראה עוד »
מיכיל סוורץ
מיכיל סוורץ (בהולנדית: Michiel Sweerts; 29 בספטמבר 1618 – נפטר 1 ביוני 1664) היה צייר פלמי מתקופה הבארוק, וידוע בציוריו האלגוריים והז'אנריים, ודיוקנאות.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומיכיל סוורץ · ראה עוד »
אנאפורה
אָנָאפוֹרָה (ביטוי חוזר) היא אמצעי ספרותי המאופיין בחזרה על מילה או ביטוי בתחילת שורה, פסקה או בתים רצופים.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואנאפורה · ראה עוד »
אנדרטת השואה (הייד פארק)
הכיתוב על פני האנדרטה המצטט את מגילת איכה בעברית ובאנגלית וודג'ווד. צדו הפנימי של המכסה כיתוב מוזהב. הקופסה הוכנה לרגל חנוכת אנדרטת השואה הראשונה בבריטניה ב"הייד פארק" שבלונדון. הקופסה הוכנה כמזכרת למשתתפי קבלת פנים שהתקיימה יום קודם. אנדרטת השואה (באנגלית: The Holocaust Memorial) היא אנדרטה להנצחת זכר השואה, הממוקמת בהייד פארק, ברובע הסיטי של וסטמינסטר, שבמרכז העיר לונדון, בירת הממלכה המאוחדת.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואנדרטת השואה (הייד פארק) · ראה עוד »
אקרוסטיכון
אקרוסטיכון (מיוונית: "άκρο" קיצוני + "στίχος" שורה; בלטינית: Acrostic) היא שיטת כתיבה של שיר או פרוזה, בה ליקוט האות הראשונה של כל מילה, שורה או בית בשיר יוצר מילה או מספר מילים, שם, אותיות האלפבית כסדרן וכדומה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואקרוסטיכון · ראה עוד »
אקרוסטיכון במקרא
אקרוסטיכון הוא מונח בתחום השירה והפרוזה, המבטא סידור מכוון של שורות, מילים או בתים, באופן שהאותיות שבראשן יוצרות רצף אלפביתי מוכר, שם, ביטוי או משפט.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואקרוסטיכון במקרא · ראה עוד »
ארמון
פרידריך השני מלך פרוסיה, כפי שנראה בסביבות שנת 1900 ארמון האפיפיור באויניון. ארמון הוא מקום מגורים גדול ונרחב, המשמש או ששימש בעבר למגורי המלך ואחרים ממשפחת המלוכה, או העומדים בראש השלטון.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וארמון · ראה עוד »
אריה אלואיל
אריה אַלוַאִיל (לעיתים נכתב אלוייל, אלויל; Arieh Allweil; 11 במרץ 1901 – 7 במאי 1967) היה צייר ומאייר ישראלי.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואריה אלואיל · ראה עוד »
אשת חיל
אֵשֶׁת חַיִל הוא שיר הלל לאישה, החותם את ספר משלי.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואשת חיל · ראה עוד »
את (מילת יחס)
טור "ואת.. ואת... ואת..." במניין עשרת בני המן במגילת אסתר (מימין) אֶת היא מילת יחס עברית המשמשת לקישור בין נשוא לבין מושא ישיר מיודע.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואת (מילת יחס) · ראה עוד »
אלפבית עברי
בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואלפבית עברי · ראה עוד »
אלגיה
אֵלֶגְיָה (מיוונית: ἐλεγεία) הוא מונח שבמקורו ציון משקל שירי מסוים, ובהמשך קיבל שתי הוראות נוספות.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואלגיה · ראה עוד »
אליעזר קשתיאל
הרב אליעזר קשתיאל הוא ראש הישיבה לבוגרי צבא במוסדות בני דוד ורב שכונת היובל ביישוב עלי.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואליעזר קשתיאל · ראה עוד »
אליעזר שפירא
אליעזר (לייזי) מנחם שפירא (נולד ב-13 במאי 1973) הוא במאי ותסריטאי ישראלי, זוכה פרס האקדמיה לטלוויזיה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואליעזר שפירא · ראה עוד »
אליטרציה
אָלִיטֵרַצְיָה (בעברית: הִשָּׁנוּת צְלִילִים) היא אמצעי ספרותי לשוני אמנותי קדום, המאופיין בחזרה על צליל, או על צירוף של צלילים, במספר מילים קרובות.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואליטרציה · ראה עוד »
אליהו עסיס
אליהו (אלי) עסיס (נולד ב-11 במאי 1964 באנגליה) הוא פרופסור מן המניין במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואליהו עסיס · ראה עוד »
אברהם אבן עזרא
רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »
אברהם אהרן יודלוביץ'
הרב אברהם אהרן יודלוביץ (ה'תר"י - 1850 - ה' בשבט ה'תר"ץ - 1930) שימש כרב במנצ'סטר ובבוסטון ולימים היה רב ואב בית דין לאנשי בית הכנסת קהל עדת ישורון של אנשי לובץ' בניו יורק, רב הכולל לאגודת הקהילות בניו יורק ונשיא אגודת הרבנים המטיפים של ארצות הברית וקנדה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואברהם אהרן יודלוביץ' · ראה עוד »
אברהם עקרא
רבי אברהם בן דון שמואל עקרא, היה רב, חוקר ומו"ל של מדרשים במאה ה-16.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואברהם עקרא · ראה עוד »
אברהם גאלאנטי (מקובל)
הרב אברהם בן מרדכי גאלאנטי היה מקובל איטלקי.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואברהם גאלאנטי (מקובל) · ראה עוד »
אבלות על החורבן
אבלות על החורבן היא אוסף של הלכות ומנהגים, שמטרתם שימור זיכרון חורבן בית המקדש הראשון ובית המקדש השני, והציפייה לבניין בית המקדש השלישי.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואבלות על החורבן · ראה עוד »
אגדות החורבן
'החרבת בית המקדש בירושלים' של פרנצ'סקו אייץ, מתאר את החורבן והבזיזה של בית המקדש השני בידי חיילים רומאים. שמן על קנבס, 1867 פרט מתוך 'החרבת בית המקדש בירושלים'אגדות החורבן הן אגדות שמכונסות בעיקר בתלמוד הבבלי בפרק חמישי של מסכת גיטין, בתלמוד ירושלמי במסכת תענית בפרק רביעי הלכה ה', במדרש רבה על איכה ובאבות דרבי נתן.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואגדות החורבן · ראה עוד »
אדום (עם)
באדום בהיר: ארץ אדום; באדום כהה: שטחי אידומיאה בה ישבו האדומים בימי בית שני, בעקבות דחיקתם מארצם על־ידי הנבטים אֱדוֹם ((באדומית: 𐤀𐤃𐤌 – אדם (בכתיב חסר); באוגריתית 𐎜𐎄𐎎 – אֻדם; באשורית ú-du-mu) הוא שמו של עם קדום וממלכה, ששכנה בהרי אדום שבדרום עבר הירדן ובאזורים נרחבים ממזרח וממערב להם. חפירות ארכאולוגיות באזור מצאו כי הייתה זו תרבות יישובית-חקלאית עשירה שהוקמה בין המאה ה-13 לפנה"ס למאה ה-11 לפנה"ס. השפה האדומית היא שפה כנענית, כמעט זהה לעברית מקראית, שנכחדה. בכתובות בולט הרכיב התאופורי "קוס", הוא האל האדומי. עם חורבן ממלכת יהודה בידי הבבלים, גלו האדומים מארץ מכורתם בשל לחץ הנבטים, והתיישבו באזור דרום הר חברון, שאוכלוסייתו היהודית הידללה. במקורות מימי בית שני נודע אזור זה בשם אִידוּמיאָה, ועריו הראשיות היו מרשה ואדורים. בימי החשמונאים, חבל אידומיאה סופח לממלכתם והאדומים גוירו, ולבסוף נטמעו בעם ישראל. בתרבות היהודית מתחילת הגלות נעשה "אדום" כינוי לקיסרות הרומית ובהמשך לכלל העמים הנוצרים. על פי ספר בראשית עשו הוא אדום, וצאצאיו וארצו נקראים על שמו.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואדום (עם) · ראה עוד »
אהרן קמינקא
הרב ד"ר אהרן (ארמנד) קָמינקָא (לעיתים קאמינקא; בלועזית: Armand Kaminka; 5 במאי 1866, ברדיצ'ב – 12 במרץ 1950, תל אביב) היה רב, מלומד, משורר ומתרגם עברי.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואהרן קמינקא · ראה עוד »
אהרן האלה-וולפסון
אהרן בן וולף מהאלה (בכתיב שנהג בזמנו: אהרן בן וואָלף מהאללי, מאוחר יותר גורמן לאהרן האללי וואָלפסזאָהן, בגרמנית: Aaron Halle-Wolfssohn; תקי"ד, 1754 – י"ט באדר ה'תקצ"ה, 20 במרץ 1835) היה סופר, מתרגם הוגה ומחזאי יהודי יליד פרוסיה, מחשובי משכילי ברלין בדור שאחרי משה מנדלסון.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואהרן האלה-וולפסון · ראה עוד »
אומרים ישנה ארץ
אומרים ישנה ארץ הוא שיר עברי מאת המשורר שאול טשרניחובסקי, שנכתב בשנת 1923.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואומרים ישנה ארץ · ראה עוד »
איגרת ירמיהו
איגרת ירמיהו, אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך ומיוחס לנביא ירמיהו ששלח אותו כביכול לעתידים לגלות בבלה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואיגרת ירמיהו · ראה עוד »
איגור סטרווינסקי
קבלת פנים לאיגור סטרווינסקי בעת ביקורו בישראל בשנת 1962. מימינו נתן דונביץ', כתב קול ישראל, ומשמאלו, אהרן צבי פרופס ופרנק פלג איגור פיודורוביץ' סטרווינסקי (ברוסית: Игорь Фёдорович Стравинский, בתעתיק לטיני: Igor Fyodorovich Stravinsky; 17 ביוני 1882 – 6 באפריל 1971) היה מלחין רוסי בעל אזרחויות צרפתית ואמריקאית של מוזיקה קלאסית מודרנית.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואיגור סטרווינסקי · ראה עוד »
איכה רבה
מדרש איכה רבה (מכונה גם איכה רבתי, ובספרות הראשונים גם מדרש איכה או מדרש קינות), הוא חיבור דרשני המציג פירושים ודרשות סביב פרקיה ופסוקיה של מגילת איכה המקראית, ועניינו קינות על חורבנות בתי המקדש והאסונות שהתלוו להם.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואיכה רבה · ראה עוד »
נזיר (יהדות)
הרב דוד כהן "הנזיר" – נזיר ירושלמי מוכר ביהדות, נזיר הוא איש או אישה שקיבלו על עצמם כנדר איסורי נזירות.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ונזיר (יהדות) · ראה עוד »
נח גד וינטרוב
הרב מאיר מאמשינוב קינה על מאורעות תרפ"ט שחיבר וינטרוב הרב נח גד וינטרוב (ביידיש נכתב גם ויינטראוב; ד' בתשרי תרמ"ט, 2 באוקטובר 1888 – ז' בתשרי תשט"ו, 4 באוקטובר 1954) היה מחברם של עשרות ספרים ובהם חידושיו ודברי תורה ממאות אדמו"רים ורבנים.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ונח גד וינטרוב · ראה עוד »
ניסן בבליקשווילי
ניסן יחזקאל בבליקשווילי (בבליקשוילי, באבאליקאשווילי) (7 באפריל 1938 – 10 במאי 1986) היה בלשן יהודי גאורגי, מומחה לשפות שמיות, מתרגם ספרי תנ"ך וספרות עברית לגאורגית.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וניסן בבליקשווילי · ראה עוד »
ספר מלכים
ספר מְלָכִים הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, האחרון שעוסק בתיאור כרונולוגי של קורות עם ישראל.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וספר מלכים · ראה עוד »
ספר שמואל
ספר שְׁמוּאֵל הוא השלישי בספרי קובץ נביאים שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וספר שמואל · ראה עוד »
ספרי הגר"א
ציור של רבי אליהו מווילנה (הגאון מווילנה) מהמאה ה-18 תורתו של רבי אליהו מווילנה הידוע בכינויו הגאון מווילנה התפרסמה דרך כתביו.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וספרי הגר"א · ראה עוד »
סטירת לחי
ילדה סוטרת לחברתה סטירה (נקראת לפעמים בסלנג כּאָפָה או זָפּטָה) היא מכה הניתנת באמצעות כף היד, בדרך כלל על לחיו של אדם.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וסטירת לחי · ראה עוד »
עלילת הדם בבלואה
עלילת הדם בבלואה (ידועה בשם גזירת בלוייש) התרחשה בעיר בלואה (Blois; בכתיב של אותה תקופה: בלוייש) שבצרפת בשנת 1171 (ד'תתקל"א).
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ועלילת הדם בבלואה · ראה עוד »
עבדי זמן
עַבְדֵי זְמָן הוא שיר משירי רבי יהודה הלוי.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ועבדי זמן · ראה עוד »
עוץ
עוּץ הוא שמן של שלוש דמויות שוליות מן התנ"ך.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ועוץ · ראה עוד »
עוז ושלום - נתיבות שלום
עוז ושלום - נתיבות שלום היא איחוד של שתי תנועות שמאל דתי הפועלות מתחילת שנות ה-80.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ועוז ושלום - נתיבות שלום · ראה עוד »
פנקסי הראי"ה
מגיד פנקסי הראי"ה היא סדרת ספרים שבמסגרתה נדפסות מחברות הגותיות של הראי"ה קוק.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ופנקסי הראי"ה · ראה עוד »
פרשת דברים
פָּרָשַׁת דְבָרִים היא פרשת השבוע הראשונה בספר דברים.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ופרשת דברים · ראה עוד »
פרשת השבוע
פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ופרשת השבוע · ראה עוד »
פליט
פליטים רוסים ליד סטלינגרד, אוקטובר 1942 פליטים פלסטינים, אוקטובר-נובמבר 1948 פליטים מווייטנאם, מאי 1984 פליט הוא אדם שעזב את ביתו ונמצא מחוץ לארץ אזרחותו משום שיש לו חשש מבוסס מפני רדיפה על רקע גזע, דת, לאום, השקפתו הפוליטית או השתייכותו לקבוצה חברתית מסוימת (קבוצה חברתית מסוימת היא קטגוריה עמומה במידה מסוימת אך ברוב מדינות העולם נהוג להכניס נשים לקטגוריה זו).
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ופליט · ראה עוד »
פיגוע הירי בנווה יעקב
זירת הפיגוע סמוך לבית הכנסת "עטרת אברהם" פיגוע הירי בנווה יעקב הוא פיגוע ירי שבוצע בליל שבת, 27 בינואר 2023 על ידי מחבל פלסטיני תושב מזרח ירושלים שירה למוות באזרחים בשכונת נווה יעקב שבירושלים.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ופיגוע הירי בנווה יעקב · ראה עוד »
צדקיהו
איור משנת 1553. צִדְקִיָּהוּ בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ הוא דמות מקראית, מלכה האחרון של ממלכת יהודה בין השנים 597 – 586 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וצדקיהו · ראה עוד »
קאנוניזציה של כתבים
משמעותה היסודית של קאנוניזציה היא תהליך איסופם וגיבושם הסופי של כתבים לקובץ סגור שאין מוסיפים עליו ואין גורעים ממנו.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וקאנוניזציה של כתבים · ראה עוד »
קארל בודה
קארל פרדיננד ריינהרד בודה (בגרמנית: Karl Ferdinand Reinhard Budde; 13 באפריל 1850 – 29 בינואר 1935) היה תאולוג גרמני, יליד ברגיש גלאדבאך, וסמכות ידועה במקרא.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וקארל בודה · ראה עוד »
קניבליזם
קניבליזם שבטי בברזיל, 1557 אינקונבולום), 1493 קרונוס אוכל את אחד מילדיו. ציור מעשה ידי פטר פאול רובנס קניבליזם או אכילת אדם (באנגלית: Cannibalism), היא התנהגות של בני אדם האוכלים בשר של אדם אחר.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וקניבליזם · ראה עוד »
קרי וכתיב
קרי וכתיב במקראות גדולות במסורה (מערכת מסירת הטקסט ושימורו) של המקרא, קרי וכתיב הם ההבדלים בין מסורת הכתיב של ספרי המקרא, התנ"ך, לבין מסורת הקריאה שלו.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וקרי וכתיב · ראה עוד »
קהילת יהודי אוהעל
גלויה ובה ציור בית הכנסת של קהילת יהודי אוהעל קהילת יהודי אוהעל (המכונה גם אויהי (Újhely), שאטוראליאויהיי או ביידיש אויהעל או אוהעלי) נמצאת בעיר שאטוראליאויהיי (Sátoraljaújhely) שבצפון מזרח הונגריה במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן, ליד הגבול הסלובקי.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וקהילת יהודי אוהעל · ראה עוד »
קהילת יהודי לאסק
מפת בית העלמין הישן וגטו לאסק. לאסק שבפרובינציית לודז' בפולין זכתה במעמד של עיר בשנת 1422.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וקהילת יהודי לאסק · ראה עוד »
קוצו של יוד (שיר)
קוֹצוֹ שֶׁל יוּד הוא פואמה עברית רחבת-יריעה של יהודה ליב גורדון (יל"ג), שהתפרסמה בהמשכים בכתב העת "השחר" שבעריכת פרץ סמולנסקין בשנת תרל"ו (1876), ואחר-כך שוכללה על ידי המשורר וקיבלה את צורתה הסופית בחודש אב תרל"ח (1878).
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וקוצו של יוד (שיר) · ראה עוד »
קינת ניפור
אלף ה-2 לפנה"ס קינת ניפור היא קינה משוּמֶר המבכה את חורבנה של ניפּוּר, עיר עתיקה במסופוטמיה שהייתה עיר בעלת חשיבות דתית בתרבות השומרית.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וקינת ניפור · ראה עוד »
קינה
קינה היא ביטוי פיוטי לאבל כבד, שיר אבל והספד הנאמר על אדם או קבוצה בעקבות מוות או חורבן.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וקינה · ראה עוד »
קינות
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וקינות · ראה עוד »
קינות לתשעה באב
כותל המערבי שנות ה-50 קינות לתשעה באב הן קינות הנאמרות בליל תשעה באב ובבוקרו.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וקינות לתשעה באב · ראה עוד »
קינות ירמיהו
#הפניה מגילת איכה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וקינות ירמיהו · ראה עוד »
רשב"ם
רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ורשב"ם · ראה עוד »
רחל
קצר.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ורחל · ראה עוד »
רב סעדיה גאון
רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882, תמוז ד'תרמ"ב – 16 במאי 942, כ"ו באייר ד'תש"ב), המכונה גם בקיצור: רס"ג, היה איש אשכולות, מגאוני בבל.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ורב סעדיה גאון · ראה עוד »
רבנוס מאורוס
ספרייה הלורנציאנית רבנוס מַאוּרוּס (Rabanus Maurus) או הרבנוס מאורוס (Hrabanus Maurus; 780 לערך – 4 בפברואר 856) המכונה "מגנטיקוס" (Magnentius) היה נזיר בנדיקטיני פרנקי.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ורבנוס מאורוס · ראה עוד »
רבי עקיבא
מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך. התגורר בבני ברק ובלוד. היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. פיתח שיטה לפירוש המקרא שעל פיה יש לייחס משמעות לכל מילה ואף לכל אות במקרא. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ורבי עקיבא · ראה עוד »
רוברט וייט
רוברט וייט (באנגלית: Robert White; סביבות 1538–1574) היה מלחין אנגלי-קתולי, שהמוזיקה הליטורגית שלו לטקסטים לטיניים נחשבת למשובחת במיוחד.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ורוברט וייט · ראה עוד »
שמואל אוזידא
רבי שמואל די אוזידא (1545–1604) (ה'ש"ה–ה'שס"ד) היה ראש ישיבה, מקובל ומחבר ספרים שחי בצפת.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ושמואל אוזידא · ראה עוד »
שמואל שולמאן
שמואל שולמאן (1843 - 20 בספטמבר 1899; ט"ז בתשרי ה'תר"ס) היה רב, פעיל ציוני, סופר סת"ם ואמן ארץ-ישראלי, יליד האימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ושמואל שולמאן · ראה עוד »
שמואל לאנייאדו
רבי שמואל (ב"ר אברהם) לאנייאדו "בעל הכלים", היה פרשן מקרא וראש הרבנים בארם צובא.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ושמואל לאנייאדו · ראה עוד »
שפוך חמתך
סיבה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ושפוך חמתך · ראה עוד »
שלמה מעתוק
שלמה (סלמאן) מעתוק (המאה ה-18) היה אסטרונום ומשורר יהודי בבגדד, שפיוטיו משולבים בליטורגיות של יהודי עיראק.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ושלמה מעתוק · ראה עוד »
שלמה אבינר
הרב שלמה חיים הכהן אבינר (במקור: לנגנאואר, נולד בשנת תש"ג - 1943) הוא נשיא ישיבת עטרת ירושלים בירושלים ורב היישוב בית אל לשעבר.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ושלמה אבינר · ראה עוד »
שלמה תווינא
הרב שלמה תווינא (ה'תרט"ז, 1855, בגדאד – כ"ד באלול ה'תרע"ג, 6 בספטמבר 1913, כלכותא) היה סופר, מתרגם, עיתונאי ומדפיס מקהילת יהודי בגדאד בהודו.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ושלמה תווינא · ראה עוד »
שלמה לוונשטיין
הרב שלמה לוונשטיין (נולד בשנת תשכ"ז, 1967) הוא דרשן חרדי ומחבר ספרי דרוש ומתוק האור על פרשת השבוע וחגי ישראל ומועדיו.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ושלמה לוונשטיין · ראה עוד »
שלמה בובר
שלמה בן ישעיהו אברהם הלוי בּוּבֶּר (בכתיב יידי: באָבער; ה' בשבט תקפ"ז, 2 בפברואר 1827 – י"א בטבת תרס"ז, 28 בדצמבר 1906) היה מלומד יהודי, חוקר ומהדיר של מדרשים, שעבד לפרנסתו כבנקאי; חי כל חייו בעיר למברג (לבוב); סבו של מרטין בובר.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ושלמה בובר · ראה עוד »
שבת סורו מני
שבת סורו מני היא קינה קדומה מהקינות לתשעה באב שחיבר רבי אלעזר בירבי קליר, הפותחת את סדר הקינות שנאמרות במסגרת תפילת שחרית של תשעה באב במנהגי אשכנז ובמנהג איטליה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ושבת סורו מני · ראה עוד »
שבת חזון
שַׁבַּת חֲזוֹן (בעבר כונתה שבת איכה) היא השבת שלפני תשעה באב והאחרונה משבתות תלתא דפורענותא.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ושבת חזון · ראה עוד »
שבט בנימין
בול המוקדש לשבט בנימין מפה עתיקה של שבט בנימין ואפריים משנת 1658 שבט בנימין הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך והוא מצאצאי האם הרביעית, רחל.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ושבט בנימין · ראה עוד »
שומע תפילה (אלבום)
שומע תפילה הוא אלבום מוזיקה של יענקי דסקל האלבום יצא בשנת 2010 והוא מכיל 28 רצועות, בעיקר של קטעי חזנות הלקוחים מן התפילות.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ושומע תפילה (אלבום) · ראה עוד »
שיר השירים זוטא
שיר השירים זוטא הוא מדרש על שיר השירים.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ושיר השירים זוטא · ראה עוד »
תאודור הנרי רובינסון
תיאודור הנרי רובינסון (באנגלית: Theodore Henry Robinson) 9 באוגוסט 1881 – 26 ביוני 1964 היה מלומד בריטי שעסק בלימודים שמיים ובחקר המקרא.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ותאודור הנרי רובינסון · ראה עוד »
תאודיציה
תאודיציה (Theodicy) היא תפיסה תאולוגית ופילוסופית המבטאת צידוק דין וקבלת מעשי האל ללא תרעומות וביקורת.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ותאודיציה · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ותנ"ך · ראה עוד »
תנחום הירושלמי
רבי תנחום בן יוסף הירושלמי (נפטר בכ"א בתמוז ה'נ"א, 1291) הוא פרשן מקרא ומילונאי בן המאה השלש עשרה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ותנחום הירושלמי · ראה עוד »
תרגומי המקרא לארמית
קטע מספר במדבר עם תרגום אונקלוס תרגומי המקרא לארמית כוללים קבוצת תרגומים של ספרי המקרא לארמית.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ותרגומי המקרא לארמית · ראה עוד »
תרגומי המקרא ליוונית
קודקס ותיקנוס. שבעים המתרגמים מתרגמים על פי רוח הקודש, נירנברג 1493. alt.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ותרגומי המקרא ליוונית · ראה עוד »
תרגומי המקרא ליידיש
מילון יידיש-עברית-לטינית-גרמנית מאת אליהו לויטה, 1544 תרגומי המקרא ליידיש החלו להופיע במאה ה-16.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ותרגומי המקרא ליידיש · ראה עוד »
תרגומי התנ"ך
קרניים" תרגומי התנ"ך הם מפעל תרגום התנ"ך מעברית לשפות אחרות.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ותרגומי התנ"ך · ראה עוד »
תשעה באב
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ותשעה באב · ראה עוד »
תלת דפורענותא
תלת דפורענותא (או "תלתא דפורענותא"; בארמית: שלוש של פורענות) הן שלוש שבתות האבל החלות בימי בין המצרים, בין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ותלת דפורענותא · ראה עוד »
תדמור
תַּדְמוֹר (בערבית: تدمر תַדמֻר; ביוונית Παλμύρα, פלמירה; בארמית: ܬܕܡܘܪ) היא עיר קדומה השוכנת בשטחה של סוריה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ותדמור · ראה עוד »
תהילים ע"ד
תהילים ע"ד הוא המזמור ה-74 בספר תהילים (ה-73 בתרגום השבעים ובוולגאטה).
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ותהילים ע"ד · ראה עוד »
תורה תמימה
תורה תמימה הוא סדרה על חמשה חומשי תורה עם ליקט של מאמרי חז"ל מש"ס בבלי ותלמוד ירושלמי ומדרשים על סדר פסוקי התורה, בעריכת הרב ברוך הלוי אפשטיין מפינסק, בתוספת פירוש שלו על מאמרי חז"ל שליקט.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ותורה תמימה · ראה עוד »
תיארוך ספרי התנ"ך
אחת ממגילות מדבר יהודה. בממצא חשוב זה נמצאו עדויות לכך שקטעים נרחבים מן המקרא כבר הועלו לכתב בתקופת פעילות הכת. תיארוך התנ"ך הוא הניסיון למצוא את מקורו של כל אחד מן הספרים המרכיבים את התורה, את הנביאים ואת הכתובים.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ותיארוך ספרי התנ"ך · ראה עוד »
תיקון חצות
תיקון חצות הוא טקסט קינות ותפילות שנאמר בחצות הלילה, ובו תוכן אבל על חורבן בית המקדש.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ותיקון חצות · ראה עוד »
למי אבכה
למי אבכה וכף אכה היא קינה הפותחת את קריאת מגילת איכה בקהילות הספרדים בליל תשעה באב.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ולמי אבכה · ראה עוד »
לבי במזרח
"לִבִּי בְמִזְרָח" הוא שיר עברי מאת הפילוסוף, הרופא והמשורר היהודי-ספרדי רבי יהודה הלוי, שהוא מן השירים הבולטים בשירת ימי הביניים של יהדות ספרד.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ולבי במזרח · ראה עוד »
טעמי המקרא
סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וטעמי המקרא · ראה עוד »
זוהר חדש
ספר זוהר חדש (בראשי תיבות: ז"ח) הוא תוספת לספר הזוהר.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וזוהר חדש · ראה עוד »
זכריה בן יהוידע
זְכַרְיָה בֶּן יְהוֹיָדָע הֵכֹּהֵן (המאה ה-9 לפנה"ס – המאה ה-9 לפנה"ס) הוא דמות מקראית מתקופת יואש מלך יהודה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וזכריה בן יהוידע · ראה עוד »
זכריה הרופא
רבי זכריה בן שלמה הרופא (מכונה: הרז"ה, בערבית: יחיא אלטביב, או: אלחכים יחיא אבן סלימאן אלאסראילי) היה מגדולי רבני תימן במאה ה-15, פרשן מקרא והלכה ורופא.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וזכריה הרופא · ראה עוד »
חמש מגילות
ארון ובו ארבע מהמגילות בבית הכנסת ביקיר חמש מגילות הוא הכינוי לחטיבה של חמישה ספרים המופיעים, על פי נוסח המסורה, בחלק הכתובים של התנ"ך.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וחמש מגילות · ראה עוד »
חביבה פדיה
חביבה פְּדָיָה (נולדה ב-5 בדצמבר 1957) היא משוררת וסופרת ישראלית, חוקרת תרבות ויהדות, קבלה וחסידות.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וחביבה פדיה · ראה עוד »
חומש תחילה
בריכה במאחז חומש שנכתב עליו "חמש תחילה" חומש תחילה הוא מטה פעולה ימני בישראל, שהוקם במטרה להתחיל את ביטול תוצאותיה של תוכנית ההתנתקות.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וחומש תחילה · ראה עוד »
חורבן בית המקדש
תיאור ביזת בית המקדש בשער טיטוס ברומא חורבן בית המקדש הוא מונח המתייחס לשני אירועים היסטוריים, בהם הוחרבו בית המקדש הראשון ובית המקדש השני ששכנו על הר המוריה בירושלים.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וחורבן בית המקדש · ראה עוד »
חיים הכהן (מקובל)
הרב חיים בן אברהם הכהן (או חיים הכהן מארם צובא או הרב טור ברקת) (שמ"ה - תט"ו; 1585–1655) היה רב, פוסק, משורר ומקובל שפעל בארם צובא.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וחיים הכהן (מקובל) · ראה עוד »
בנימין הכהן ויטאלי
רבי בנימין הכהן ויטאלי (נודע בכינויו הרב"ך; ה'תי"א 1651 – ת"ץ?) היה רב, פוסק הלכה ומקובל.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ובנימין הכהן ויטאלי · ראה עוד »
בניינים בעברית
הבניין הוא תבנית שנותנת משמעות שונה למילים מאותו שורש.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ובניינים בעברית · ראה עוד »
בלשון אשר הזכרת לזוכריך
פירוש לפיוט "בלשון אשר הזכרת" בכתב יד המבורג מס. 17-152 (משנת 1317). נכתב בידי הסופר קלונימוס בר' מנחםשבתחתית ניתן לראות את ראשית הפיוט הבא ב"קרובה" אף הוא משל הקליר, "אץ קוצץ" בְּלָשׁוֹן אֲשֶׁר הִזְכַּרְתָּ לְזוֹכְרֶיךָ הוא פיוט משל רבי אלעזר בירבי קליר.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ובלשון אשר הזכרת לזוכריך · ראה עוד »
בליל זה יבכיון
יהודים אבלים בתשעה באב בציורו של ליאופלד הורוויץ, (1887) בְּלֵיל זֶה יִבְכָּיוּן, היא קינה הפותחת את אמירת הקינות בליל תשעה באב.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ובליל זה יבכיון · ראה עוד »
בית תרבות היידיש - ספריית מדם
בית תרבות היידיש – ספריית מֶדֶם (ביידיש: פאריזער יידיש-צענטער מעדעם-ביבליאטעק), הוקם בשנת 2002 על ידי מיזוג בין ספריית מדם לבין האגודה לחקר והפצת שפת היידיש.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ובית תרבות היידיש - ספריית מדם · ראה עוד »
בית המשפט הגבוה לצדק
בית המשפט הגבוה לצדק (בראשי תיבות: בג"ץ) הוא אחד התפקידים שממלא בית המשפט העליון במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ובית המשפט הגבוה לצדק · ראה עוד »
בית הכנסת הגדול של בודפשט
בית הכנסת הנאולוגי שברחוב דוהאן (בהונגרית: Dohány utcai Zsinagóga/Nagy Zsinagóga) שבבודפשט, הונגריה, הוא בית הכנסת הגדול ביותר ביבשת אירופה, והחמישי בגודלו בעולם לאחר בתי המדרש של חסידויות גור ובעלז שבירושלים, בית הכנסת הגדול החדש של ויז'ניץ שבקריית ויז'ניץ בבני ברק, ובית הכנסת עמנו-אל שבניו יורק, ארצות הברית.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ובית הכנסת הגדול של בודפשט · ראה עוד »
ביבליה
ביבליה (Biblia) היא כינוי לכתבי הקודש של היהדות או של הנצרות, כל דת לפי הקאנון שלה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וביבליה · ראה עוד »
גדליה נדל
הרב גדליהו (גדליה) נדל (תרפ"ג, 1923 - ט"ז בסיוון תשס"ד, 5 ביוני 2004) היה מרבני חוג חזון איש ותלמיד מקורב של החזון איש שהתפרסם בשל שיטתו הלמדנית המקורית ודעותיו יוצאות הדופן במגזר הליטאי.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וגדליה נדל · ראה עוד »
דוד אלטשולר
רבי דוד אַלְטְשוּלֶר מפראג ("בעל המצודות", על שם פירושו המפורסם; קרוי גם רד"א), (ה'תמ"ז, 1687 – ה'תק"ל, 1769), מחכמי יהדות אשכנז ופולין, היה מחשובי פרשני הנ"ך בכל הזמנים, וביאורו לנ"ך, ה"מצודות", הפך לאבן יסוד לכל הלומדים.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ודוד אלטשולר · ראה עוד »
דוד עדני
רבי דוד בן עמרם עדני, חי כנראה במחצית הראשונה של המאה ה-14, ישב בעיר עדן שבתימן ושימש כנגיד וראש הרבנים.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ודוד עדני · ראה עוד »
דוד שריר
ציור שמן על בד, 1991-6, 97*129, אוסף האמן עלי זהב על בד, 1972, 54*73, אוסף האמן שמן ועלי זהב על בד, 1970, 81*110, אוסף פרטי שמן על בד, 1996, 51*66, אוסף האמן הדרך אל התיבה, שמן על בד, 1971, 96*130, אוסף פרטי המרפסת ביפו, שמן על בד, 1996, 51*66, אוסף האמן שמן על בד, 1997-8, 90*220, אוסף פרטי 1974, 220*300, אוסף האמן דוד שריר (נולד ב-1938) הוא צייר ומעצב תפאורות ותלבושות לתיאטרון, אופרה ומחול.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ודוד שריר · ראה עוד »
דוד שלמה אייבשיץ
רבי דוד שלמה אייבשיץ (תקט"ו, 1755 - תקע"ד, 1813) היה אדמו"ר, פוסק ורב בכמה קהילות בגליציה ובבסרביה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ודוד שלמה אייבשיץ · ראה עוד »
המצודות
ה"מצודות" הוא ביאור על כל ספרי הנביאים והכתובים (מלבד המגילות רות, איכה ואסתר).
חָדָשׁ!!: מגילת איכה והמצודות · ראה עוד »
הנבואה במסורת ישראל
ביהדות, הנבואה היא אחת הדרכים שבהן יוצר האל קשר עם בני האדם.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה והנבואה במסורת ישראל · ראה עוד »
הפניית הלחי השנייה
ישו דיבר בשבח הפניית הלחי השנייה במהלך הדרשה על ההר. הפניית הלחי השנייה היא מונח שמקורו בדרשה על ההר הקוראת לאדם שלא לנקום במי שפגע בו, עד כדי כך שיביא עצמו לקבל ברצון פגיעה נוספת.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה והפניית הלחי השנייה · ראה עוד »
התריתל
רחוב הכניסה למלאח לאחר הפרעות התריתל היו סדרת פרעות אנטי-יהודיות בעיר פאס שבמרוקו, שהתרחשו בין 17 ל-19 באפריל 1912 (ל' בניסן - ב' באייר התרע"ב), שבוע לאחר חג פסח וחגיגות המימונה, בעקבות כישלונם של מורדים מוסלמים מתנגדי הסכם פאס, לפגוע בנכסים צרפתיים שונים בעיר.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה והתריתל · ראה עוד »
התשעים ושלוש
התשעים ושלוש או צ"ג בנות הוא סיפור על תשעים ושלוש נערות חרדיות מ"בית יעקב" שהתאבדו כדי שלא להיאנס על ידי חיילים גרמנים בזמן השואה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה והתשעים ושלוש · ראה עוד »
הברית הישנה
הברית הישנה הוא החלק הראשון של כתבי הקודש הנוצריים.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה והברית הישנה · ראה עוד »
הדלקת נרות חנוכה
ילד מדליק נרות בנשף חנוכה מטעם משרד החוץ, 1949 חנוכיה מונחת מול החלון בקבר רחל. נרות חנוכה דולקים בחושך תצ"ח (1738), מאוספי הספרייה הלאומית חנוכייה דולקת לצד החלון למען פרסום הנס הדלקת נרות חנוכה היא מצווה מדרבנן להדליק נר בכל לילה משמונת ימי החנוכה כדי לפרסם את ניצחון המכבים ונס פך השמן.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה והדלקת נרות חנוכה · ראה עוד »
הילת בן קנז
הילת בן קנז (נולדה ב-1970) היא מלחינה ישראלית, זוכת פרס אנגל ליצירה מקורית בשנת 2011.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה והילת בן קנז · ראה עוד »
ומתוק האור
ומתוק האור היא סדרת ספרי דרוש על פרשות השבוע, מועדי השנה, גדולי ישראל ועוד, מדרשותיו של הרב שלמה לוונשטיין ונערכו על ידי תלמידו הרב יעקב ישראל פוזן.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וומתוק האור · ראה עוד »
ובכן ואמרתם זבח פסח
ובכן ואמרתם זבח פסח (על שם הפזמון שלו) או אומץ גבורותיך הפלאת בפסח (על שם השורה הפותחת שלו) הוא פיוט שחיבר רבי אלעזר בירבי קליר, פייטן ארצישראלי מסוף המאה ה-6 ותחילת המאה ה-7.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וובכן ואמרתם זבח פסח · ראה עוד »
וולפגנג אמדאוס מוצרט
וולפגנג אמדאוס מוצרט (בגרמנית: Wolfgang Amadeus Mozart; 27 בינואר 1756 – 5 בדצמבר 1791) היה מלחין ווירטואוז אוסטרי.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ווולפגנג אמדאוס מוצרט · ראה עוד »
וידאל הצרפתי (הצוף דבש)
רבי וידאל הצרפתי השני (ה'ש' 1540 - ה'ש"פ -1619), היה מורה צדק, ואב בית דין בקהילת המגורשים בעיר פאס, ראש ישיבה בעיר, מחבר ספרים רבים.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ווידאל הצרפתי (הצוף דבש) · ראה עוד »
כתר ארם צובא
כתר ארם צובא, ספר ישעיהו. ניתן להבחין בסימני נזק כתוצאה מעובש דף מכתר ארם צובה, פרשת וזאת הברכה. באדיבות מכון בן צבי. כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד חשוב של התנ"ך שנכתב בטבריה, על פי כל כללי המסורה הטברנית, בתחלת המאה העשירית.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וכתר ארם צובא · ראה עוד »
כתר דמשק
שם.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וכתר דמשק · ראה עוד »
כתובים
בחלק כתובים של התנ"ך מונים על פי המסורה אחד-עשר ספרים, והם: תהילים, משלי, איוב, שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר, דניאל, עזרא ונחמיה, ודברי הימים.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וכתובים · ראה עוד »
כיסופים (אלבום)
כיסופים הוא אלבום סולו של הזמר מרדכי בן דוד שיצא לאור בשנת 2011.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וכיסופים (אלבום) · ראה עוד »
ימי בין המצרים
יהודים מתאבלים על חורבן בית המקדש הראשון, באיור של גוסטב דורה למגילת איכה. יְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים הם שלושת השבועות שבין צום שבעה עשר בתמוז (היום שבו הובקעה חומת ירושלים בחורבן בית שני) לצום תשעה באב (היום שבו חרבו שני בתי המקדש).
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וימי בין המצרים · ראה עוד »
יאשיהו בן יוסף פינטו
רבי יאשיהו פינטו (רי"ף; 1565–1648) היה מגדולי חכמי סוריה במאה ה-17.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויאשיהו בן יוסף פינטו · ראה עוד »
יען מצוי
יען בטנזניה אפרוח יען יען בריצה בנמיביה. יען מצוי (שם מדעי: Struthio camelus) הוא מין העוף הגדול ביותר שחי כיום על פני כדור הארץ וגם המהיר ביותר מבין כל בעלי החיים ההולכים על שתיים (כ-65 קמ"ש).
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויען מצוי · ראה עוד »
יעקב מדן
הרב יעקב מדן (נולד בכ"א בתמוז ה'תש"י, 6 ביולי 1950) הוא ראש ישיבת ההסדר הר עציון שבאלון שבות, נודע גם בשל שיטתו בלימוד תנ"ך.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויעקב מדן · ראה עוד »
יעקב לורברבוים
רבי יעקב בן יעקב משה לורברבוים מליסא (נודע גם בכנוי: הגאון מליסא או הרב מליסא וכן הנתיבות, על שם ספרו "נתיבות המשפט"; ה'תק"ל, 1770 – כ"ה באייר ה'תקצ"ב, 25 במאי 1832) היה רב, פוסק הלכה, ורבהּ של העיר ליסא (לשנו) שבפולין.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויעקב לורברבוים · ראה עוד »
יקותיאל הכהן
יקותיאל הכהן או בראשי תיבות יהב"י (יקותיאל הנקדן בן יהודה (או בר יהודה) או יקותיאל הכהן בן יהודה) היה בלשן ואיש מסורה שעסק הרבה בדקדוק נוסח המקרא.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויקותיאל הכהן · ראה עוד »
ירמיהו
ירמיהו על חורבות ירושלים (1844) - ציור מאת הוראס ורנה ירמיה (1911) מאת בוריס שץ ציור מדומין של ירמיהו הנביא באחד מארבעת מדליונים משוחזרים ומשובצים בחזית בית בנק הספנות לישראל בע"מ (לשעבר בית פ' קצמן) ברחוב אחד העם 35 בתל אביב יִרְמְיָהוּ (או יִרְמְיָה) בן חלקיהו היה נביא וכהן שהתנבא בסוף תקופת בית המקדש הראשון ולאחר חורבנו.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וירמיהו · ראה עוד »
ירושלים של זהב
ירושלים של זהב הוא שיר על ירושלים שחובר והולחן על ידי נעמי שמר, ובוצע במקור בידי שולי נתן.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וירושלים של זהב · ראה עוד »
ילקוט שמעוני
ילקוט שמעוני הוא לקט מדרשים קדומים המסודרים לפי פסוקי התנ"ך.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וילקוט שמעוני · ראה עוד »
יחיאל מיכל גולדשלג
הרב יחיאל מיכל גולדשלג (ביידיש: גאלדשלאק; י"ב בטבת ה'תקצ"א, 1831 – כ"א בשבט ה'תרע"ח, 3 בפברואר 1918) היה מגדולי רבני פולין.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויחיאל מיכל גולדשלג · ראה עוד »
יחיאל צבי מושקוביץ
הרב ד"ר יחיאל צבי מושקוביץ (4 בינואר 1917 – 24 באוקטובר 1999, ה'תש"ס) היה איש חינוך ופרשן מקרא ישראלי, ממחברי סדרת "דעת מקרא".
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויחיאל צבי מושקוביץ · ראה עוד »
יחיאל בוחבוט
הרב יחיאל בוחבוט (ז' באייר ה'תר"ץ, מאי 1930 - ט' בניסן ה'תשפ"ב, 10 באפריל 2022) היה רבה הספרדי של קריית שמונה וראש מכון "אוצרות הגאונים".
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויחיאל בוחבוט · ראה עוד »
יחיאל הילל אלטשולר
ר' יחיאל הילל אַלְטְשוּלֶר (חי בסביבות שנות ה'ת"ק, במחצית המאה השמונה עשרה; נפטר תקנ"ג והלאה), רבן של עמדין ויבוריב, היה מחכמי יהדות אשכנז ופולין במאה השמונה העשרה; נודע במיוחד בשל פעולותיו להשלמתו, ההדרתו והוצאתו לאור של הפירוש הנודע של אביו ר' דוד לנ"ך, ה"מצודות", שנחשב כפירוש הנפוץ והמקובל ביותר לנ"ך בכל הזמנים, בנוסף לפירושי הראשונים.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויחיאל הילל אלטשולר · ראה עוד »
יגאל אריאל
הרב יגאל אריאל (שטיגליץ במקור; נולד בשנת 1946) הוא רבו לשעבר של היישוב נוב שברמת הגולן, ראש מוסדות עמותת 'רוח הגולן' ומייסד הישיבה התיכונית חיספין, מחבר סדרת ספרי עיון ופרשנות נפוצה על התנ"ך.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויגאל אריאל · ראה עוד »
יהואש (סופר)
יהואַש הוא שם העט של שלמה בלומגאַרטן (בכתיב יידי: בלומגאַרטען; 16 בספטמבר 1872, פולין הקונגרסאית – 10 בינואר 1927, הברונקס, ניו יורק), היה סופר ומשורר יהודי, אשר כתב יידיש.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויהואש (סופר) · ראה עוד »
יהונתן אייבשיץ
ציור דיוקן של רבי יהונתן אייבשיץ מצבתו של רבי יהונתן אייבשיץ (2022) רבי יהונתן אייבשיץ (~ה'תנ"ד, 1694 – כ"א באלול ה'תקכ"ד, 18 בספטמבר 1764) היה רב, מקובל, ראש ישיבה ודרשן, ומגדולי פוסקי ההלכה ביהדות אשכנז בזמנו.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויהונתן אייבשיץ · ראה עוד »
יהודי (דמות מקראית)
יהודי הוא שם אדם המופיע בספר ירמיהו.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויהודי (דמות מקראית) · ראה עוד »
יהויכין
יְהוֹיָכִין (גם כָּנְיָהוּ, יְכָנְיָה, יוֹיָכִין) היה מלך יהודה שכיהן כמלך ממלכת יהודה למשך שלושה חודשים בשנת 597 לפנה"ס כאשר היה בן 18.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויהויכין · ראה עוד »
יואן קוקוזל
תמונה של יואן קוקוזל הקדוש בקודקס מוזיקלי מן המאה ה-15 הנמצא בלאוורה הגדולה שבהר אתוס יואן קוקוזל או יוחנן קוקוזל הקדוש (בבולגרית: Свети Йоан Кукузел, במקדונית: Свети Јован Кукузел, ביוונית: Άγιος Ιωάννης Κουκουζέλης איוס יואניס קוקוזליס, באלבנית: Jan Kukuzeli, בסביבות 1280 - 1360) היה מלחין ("מלודוס") וזמר כנסייתי ("פרוטופסלטוס") ממוצא בולגרי ויליד אלבניה, תאורטיקן ורפורמטור של המוזיקה הכנסייתית האורתודוקסית שפעל בימי הביניים באימפריה הביזנטית.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויואן קוקוזל · ראה עוד »
יואל אבן שועיב
רבי יואל אִבְּן שׁוּעֵיב (1455, ה'רט"ו– 1510, ה'ר"ע) היה רב ודרשן באזורים אראגון ונווארה שבספרד בתקופה שלפני הגירוש.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויואל אבן שועיב · ראה עוד »
יונה מצגר
הרב יונה יחיאל מצגר (נולד בכ"ג באב ה'תשי"ג, 4 באוגוסט 1953) הוא רב ישראלי, כיהן כרב הראשי האשכנזי לישראל בשנים 2003–2013.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויונה מצגר · ראה עוד »
יוסף אבן כספי
רבי יוסף אבן כספי ב"ר אבא מארי (נקרא גם יוסף כספי) (ארל 1280- מיורקה 1345) היה פרשן מקרא, פילוסוף ובלשן שחי באזור ארדש וספרד.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויוסף אבן כספי · ראה עוד »
יוסף חיים מבגדאד
הרב יוסף חיים מבגדאד (מכונה לעיתים הרי"ח הטוב או על שם ספרו הבן איש חי; כ"ז באב ה'תקצ"ה, 2 באוגוסט 1835 – י"ג באלול ה'תרס"ט, 30 באוגוסט 1909) היה מקובל, דרשן, מנהיג קהילה, מחבר ספרים ואחד הפוסקים הבולטים בקרב יהדות ארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויוסף חיים מבגדאד · ראה עוד »
יוהאן רוזנמילר
יוהאן רוזנמילר, או "יוהנס רוזנמילר" ידוע באיטליה כג'ובאני רוזנמילר (בגרמנית: Johann Rosenmüller או Johannes Rosenmüller, או באיטלקית: Giovanni Rosenmüller, 24 באוגוסט 1617, אלסניץ – 12 בספטמבר 1684, וולפנביטל) היה מלחין גרמני, מורה ונגן עוגב וטרומבון.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויוהאן רוזנמילר · ראה עוד »
4Q111
4Q111 (נקראת גם 4QLam) היא מגילה, שנמצאה במערה מספר 4 בקומראן המכילה חלק ממגילת איכה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ו4Q111 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
איכה.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מגילת_איכה
