סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

מדינת היהודים

מַדָד מדינת היהודים

כריכת הספר במהדורה העברית כריכת מהדורת תשל"ח 1978, בעיצוב: יצחק נופך מוזס מדינת היהודים (בגרמנית: Der Judenstaat) הוא ספר מאת בנימין זאב הרצל, בו הוא משרטט את חזונו למדינת יהודים יצרנית. [1]

105 יחסים: מאיר יעקב פרייד, מנחם אוסישקין, מקס ברייטנשטיין, מקוה ישראל, משה שנירר, משה בן-שבת אמזאלג, משה גידמן, משה הס, מזל מוצרי, מגן דוד, מגש הכסף, מדינת היהודים (אוניית מעפילים), מוריס הירש, מושבות הברון הירש בארגנטינה, מוזיאון ידידי ישראל, מירכאות, מיכאל ברקוביץ, אלפונס דודה, אלטנוילנד, אלברט מוצרי, אליהו בלנק, אח"י אילת (א-16), אברהם צבי מוסקוביץ, אדמונד מנחם אייזלר, אהרן יוסף ירמנס, אוסקר פישר, אוטואמנציפציה!, איזידור שליט, נס ציונה, נפתלי הרמן אדלר, ניטשה והציונות, סמל העיר תל אביב-יפו, סמיכות, עם הספר (סדרת ספרים), עצומת בלקסטון, עלייה לארץ ישראל, פאול נתן, פרשת דרייפוס, פרוכת ארון הקבורה של בנימין זאב הרצל, פטר שוויצר, פילושמיות, ציר הזמן של ההיסטוריה של ישראל, ציונות, ציונות ברוסיה, קרפל ליפה, קלוד קליין, ראובן בירר, רחל ששון בר, רבני המחאה, רוברט גוטמן, ..., ריכרד וגנר, שמואל מוהליבר, שנות ה-90 של המאה ה-19, תחיית הלשון העברית, תוכנית בזל, תיאודור גומפרץ, ל' בשבט, לאו כהן, לאומיות קווירית, חדר העבודה של הרצל, חיים הילפשטיין, בנימין זאב (שיר), בנימין זאב הרצל, ברוך כהנא, בית המקדש, גאורג ברנדס, דגל עברי, דגל ישראל, דורנו מול שאלות הנצח, דוד שוב, דוד לאזר, דוד וולפסון, ה'תרנ"ו, המרכז הספרותי העברי בוורשה, הסכסוך הישראלי-ערבי, הפרדת הדת מהמדינה, הקונגרס הציוני העולמי הראשון, הר הרצל, הרצל - קריאה חדשה, הרצליה, הרצליה פיתוח, הבית היהודי, הגניוס היהודי, הגטו החדש, הוצאת תושיה, הכרזת העצמאות, היסטוריה של מדינת ישראל, היסטוריה של עם ישראל, היסטוריה של רכבת ישראל, היינריך אלחנן יורק-שטיינר, ויליאם גלאדסטון, ויליאם הכלר, כ' בתמוז, כביש 2, יעקב בן-טולילה, יצחק פרנהוף, יצחק רילף, יצחק יעקב ריינס, ירוחם פיליפ קורנגרין, ישראל, ישועה כלב, יחסי ישראל–מלזיה, יהודה אלקלעי, 14 בפברואר, 3 ביולי. להרחיב מדד (55 יותר) »

מאיר יעקב פרייד

מאיר יעקב פרֶייד (M. J. Freid; 13 באוגוסט 1871 או כ"ח באלול תרל"א, קלווריה, פלך סובאלק, רוסיה (ליטא) – 26 במרץ 1940, ט"ז באדר ב' ת"ש, תל אביב) היה מו"ל ומוכר ספרים בוורשה, סופר ומתרגם יידי ופעיל ציוני בפולין.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ומאיר יעקב פרייד · ראה עוד »

מנחם אוסישקין

אברהם מנחם-מנדל אוּסישְקין (ברוסית: Усышкин; 14 באוגוסט 1863 – 2 באוקטובר 1941) היה מראשי הציונות, איש חובבי ציון וראש לקבוצה שכונתה ציוני ציון, אשר פעל רבות בקונגרסים הציוניים, יזם וניהל את "הכנסייה הארצישראלית" והקים מוסדות שונים של התנועה הציונית, ועמד בראש קרן קיימת לישראל.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ומנחם אוסישקין · ראה עוד »

מקס ברייטנשטיין

מקסימיליאן ברייטנשטיין (בגרמנית: Maxmilian Breitenstein); 1853 – 1926 היה משפטן, מתרגם, עורך, ומוציא לאור יהודי-אוסטרי, אשר פרסם את ספרו של תיאודור הרצל "מדינת היהודים".

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ומקס ברייטנשטיין · ראה עוד »

מקוה ישראל

מקוה ישראל וסביבותיה מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל הוא בית הספר החקלאי והישוב העברי הראשון בארץ ישראל מאז תקופת היישוב הישן.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ומקוה ישראל · ראה עוד »

משה שנירר

מוריץ (משה) טוביאס שנירר (בגרמנית: Moritz Tobias Schnirer; 1861 – 15 במרץ 1941) מראשוני הציונות, רופא וסופר, עורך כתב העת הרפואי Medizinische Wochenschrift.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ומשה שנירר · ראה עוד »

משה בן-שבת אמזאלג

פרופסור משה בן שבת אמזלאג פרופ' משה בן-שבת אמזאלג (בפורטוגזית: Moisés Bensabat Amzalak; 4 באוקטובר 1892 - 6 ביוני 1978) היה כלכלן יהודי-פורטוגזי מפורסם אשר עמד בראש האקדמיה למדעים של פורטוגל וכיהן למשך 52 שנה כנשיא הקהילה היהודית במדינה.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ומשה בן-שבת אמזאלג · ראה עוד »

משה גידמן

הרב ד"ר משה מוריץ גִידֶמַן (בגרמנית: Moritz Güdemann) (19 בפברואר 1835, הילדסהיים – 5 באפריל 1918) היה רב והיסטוריון אוסטרי, רבהּ הראשי של וינה.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ומשה גידמן · ראה עוד »

משה הס

דיוקן של משה הס בצעירותו, 1846 משה הֶס (בגרמנית: Moses Hess; 21 ביוני 1812, בון – 6 באפריל 1875, פריז) היה סופר והוגה דעות סוציאליסט יהודי-גרמני.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ומשה הס · ראה עוד »

מזל מוצרי

מזל-מתילדה מוצריתמונה להחלפה מזל (מתילדה) מוֹצֶרִי (25 בדצמבר 1894, חברון - 15 ביוני 1981, ירושלים) הייתה עיתונאית, אשת ציבור ופעילה ציונית.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ומזל מוצרי · ראה עוד »

מגן דוד

200px ציור קדום של מגן דוד משנת 1008 על כריכת כתב יד לנינגרד מגן דוד (בתו מחשב: ✡) הוא הקסגרמה (כוכב בעל שישה קודקודים) שבו מונחים שני משולשים שווי צלעות זה על זה ויוצרים מבנה של שישה משולשים שווי צלעות המחוברים לצלעות משושה משוכלל.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ומגן דוד · ראה עוד »

מגש הכסף

נתן אלתרמן, בסביבות 1952 מגש הכסף הוא שיר עברי נודע של נתן אלתרמן, שפורסם במדורו "הטור השביעי" שבעיתון "דבר" ב-19 בדצמבר 1947.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ומגש הכסף · ראה עוד »

מדינת היהודים (אוניית מעפילים)

מסלול ההפלגה של "מדינת היהודים" 250px מדינת היהודים הייתה אוניית מעפילים שהגיעה לחופי ארץ ישראל באוקטובר 1947 ובה 2664 מעפילים.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ומדינת היהודים (אוניית מעפילים) · ראה עוד »

מוריס הירש

הברון הירש בצעירותו שלט אצולה של הברון הירש הברון מוריס דה הירש אאוּף גֶרוֹיט (משה הירש; בגרמנית: Moritz Freiherr von Hirsch auf Gereuth) (9 בדצמבר 1831 – 21 באפריל 1896) היה איל הון ונדבן יהודי-גרמני שחי בצרפת, באנגליה ובאימפריה האוסטרו-הונגרית.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ומוריס הירש · ראה עוד »

מושבות הברון הירש בארגנטינה

בית הכנסת Novibuco 1 אשר הוקם ב-1895 במושבה לוסיינוויל (בסווילבסו) מושבות הברון הירש בארגנטינה הן מושבות חקלאיות של יהודים שהוקמו בארגנטינה בסוף המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ומושבות הברון הירש בארגנטינה · ראה עוד »

מוזיאון ידידי ישראל

דייוויד פרידמן מבקרת במוזיאון, נובמבר 2020 (בעת מגפת הקורונה בישראל) מוזיאון ידידי ישראל (באנגלית: Friends Of Zion) הוא מרכז מבקרים פרטי השוכן במרכז העיר ירושלים ברחוב ריבלין.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ומוזיאון ידידי ישראל · ראה עוד »

מירכאות

מירכאות (” ”; גם: ’ ’, ואף „ ”) הן סימני פיסוק המשמשים לסמן ציטוט, קטע דיבור או פסוקית בתוך טקסט כללי, או למטרות אחרות.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ומירכאות · ראה עוד »

מיכאל ברקוביץ

מיכאל ברקוביץ (לעיתים מיכל; בכתיב יידי: בערקאָוויטש; בכתיב לועזי: Michael Berkowitz; ז' בשבט תרכ"ה, 3 בפברואר 1865, בוריסלב / דרוהוביץ' – י"ח באייר תרצ"ה, 18 במאי 1935, בילסקו, פולין) היה מחנך, עיתונאי, וסופר, מראשוני התנועה הציונית ומתרגמו העברי הראשון של הרצל.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ומיכאל ברקוביץ · ראה עוד »

אלפונס דודה

אלפונס דודה אלפונס דודֶה (בצרפתית: Alphonse Daudet; 13 במאי 1840 -17 בדצמבר 1897) היה סופר צרפתי, אביו של ליאון דודה.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ואלפונס דודה · ראה עוד »

אלטנוילנד

כריכת הספר בהוצאת בבל; 2002, 2007 אַלְטְנוֹיְלַנְד (לעיתים כביידיש: אַלטנײַלאַנד; מגרמנית: Altneuland; מילולית: ארץ ישנה-חדשה, וכפי שתורגם לעברית על ידי נחום סוקולוב: "תל אביב") הוא רומן אוטופי מאת בנימין זאב הרצל, אשר ראה אור במקור בגרמנית בלייפציג בשנת 1902.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ואלטנוילנד · ראה עוד »

אלברט מוצרי

ד"ר אברהם מוצרי ד"ר אלברט (אברהם) מוצרי (21 בדצמבר 1867 – 20 בפברואר 1933) היה רופא, עיתונאי, מעשירי קהילת יהודי מצרים ומנהיג ציוני.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ואלברט מוצרי · ראה עוד »

אליהו בלנק

בלנק אליהו בלנק (1 בינואר 1887, טבת תרמ"ז – 6 ביוני 1955, ט"ז בסיוון תשט"ו) היה סופר, חוקר, עיתונאי, עורך דין, ממנהיגי התנועה הציונית בטרנסילבניה ובעיר סיגט ולאחר מכן עיתונאי לוחם וסופר בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ואליהו בלנק · ראה עוד »

אח"י אילת (א-16)

אח"י אילת שסימנה הצבאי א-16 הייתה האונייה הראשונה של חיל הים הישראלי והראשונה שהשתתפה בקרב ימי במלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ואח"י אילת (א-16) · ראה עוד »

אברהם צבי מוסקוביץ

ד"ר אברהם צבי מוסקוביץ תמונה להחלפה ד"ר מוסקוביץ ומשפחתו ברחובות, 1910 קברו של ד"ר מוסקוביץ בבית הקברות הישן ברחובות אברהם צבי (הרמן) מוסקוביץ (תרכ"ט, 1869 – ליל פורים ה'תרע"ו, 1916) היה ציר בקונגרס הציוני והרופא השני של המושבה רחובות.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ואברהם צבי מוסקוביץ · ראה עוד »

אדמונד מנחם אייזלר

אדמונד מנחם אייזלר אדמונד מנחם אייזלר (בהונגרית: Edmund Menachem Eisler; 1942 – 1850) היה סוחר וסופר יהודי-הונגרי, הנמנה עם מחברי האוטופיות הציוניות הראשונות.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ואדמונד מנחם אייזלר · ראה עוד »

אהרן יוסף ירמנס

ד"ר אהרן יוסף ירמנס בתחילת המאה ה-20 כתובת המציינת ייסוד בית בשכונת זיכרון משה בירושלים על ידי ד"ר ירמנס אהרן יוסף ירמנס (יערמאנס; 1859– 28 בדצמבר 1924) היה רופא היישוב היהודי בחברון בשלהי המאה ה-19, איש ציבור בירושלים המתחדשת, ומראשוני הרופאים בבית החולים שערי צדק בירושלים.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ואהרן יוסף ירמנס · ראה עוד »

אוסקר פישר

אוסקר (יהושע) פישר (16 בינואר 1875 – 29 בספטמבר 1947) היה יהלומן ופעיל ציוני, מראשי יהדות בלגיה.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ואוסקר פישר · ראה עוד »

אוטואמנציפציה!

אוטואמנציפציה! (בסימן קריאה; הלחם של המילה היוונית "אוטו", שפירושה 'עצמי', ושל המילה הלטינית "אמנציפציה", שפירושהּ 'שחרור'; יחד: שחרור עצמי) הוא חיבור מאת ד"ר יהודה לייב פינסקר, לימים מראשי תנועת חובבי ציון, שפורסם בראשית שנת תרמ"ג (1882).

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ואוטואמנציפציה! · ראה עוד »

איזידור שליט

איזידור שליט, ישראל ד"ר איזידור (יצחק) שליט (בגרמנית: Isidor Schalit; ט"ז בסיוון ה'תרל"א, 5 ביוני 1871, וינה – י"ב בשבט ה'תשי"ד, 16 בינואר 1954, תל אביב) היה רופא שיניים, איש עיתונות ומראשי התנועה הציונית באוסטריה.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ואיזידור שליט · ראה עוד »

נס ציונה

נֵס צִיּוֹנָה היא עיר במחוז המרכז בישראל.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ונס ציונה · ראה עוד »

נפתלי הרמן אדלר

הרב נפתלי צבי הירש (הרמן) הכהן אדלר (ה'תקצ"ט, 29 במאי 1839 – ה'תרע"א, 18 ביולי 1911) היה הרב הראשי לאנגליה בין השנים 1911-1891.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ונפתלי הרמן אדלר · ראה עוד »

ניטשה והציונות

ניטשה במדי צבא פרוסיה, בשנת 1868 (נצבע מחדש) הצירוף ניטשה והציונות או ציונות ניטשאנית (בגרמנית: Nietzscheanischer Zionismus) מצביע על הזיקות הרבות בין הגותו של הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה לבין אנשי הציונות, כאשר השפעת הגותו של ניטשה חצתה זרמים בציונות ורווחה בקרב גישות מנוגדות.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים וניטשה והציונות · ראה עוד »

סמל העיר תל אביב-יפו

סמל מיתוג העיר הנוכחי סמל העיר תל אביב-יפו נקבע ביוזמת העירייה בשנותיה הראשונות של העיר.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים וסמל העיר תל אביב-יפו · ראה עוד »

סמיכות

סמיכות היא צירוף של שני שמות עצם שיש ביניהם קשר הדוק.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים וסמיכות · ראה עוד »

עם הספר (סדרת ספרים)

"עם הספר" הוא שמה של סדרת ספרים שיצאה לאור בהדרגה מסוף שנת 2007 ועד יוני 2009 בהוצאת ידיעות אחרונות, ובמסגרתה פורסמו 27 ספרי יסוד של התרבות העברית.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ועם הספר (סדרת ספרים) · ראה עוד »

עצומת בלקסטון

כריכת עותק העצומה עצומת בלקסטון או תזכיר בלקסטון (באנגלית: Blackstone Memorial) היא עצומה שחוברה על ידי הכומר ויליאם יוג'ין בלקסטון והוגשה לנשיא ארצות הברית בנג'מין הריסון ב-5 במרץ 1891, הקוראת להשבת ארץ ישראל לעם היהודי ולסיוע פעיל של ארצות הברית בכך.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ועצומת בלקסטון · ראה עוד »

עלייה לארץ ישראל

עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »

פאול נתן

ד"ר פאול נתן (25 באפריל 1857, ברלין – 15 במרץ 1927, ברלין), היה עיתונאי, פוליטיקאי ופילנתרופ יהודי-גרמני, שהקים ועמד בראש חברת עזרה של יהודי גרמניה (Hilfsverein der Deutschen Juden) פעל רבות בסיוע ליהודי העולם, ובמיוחד ליישוב היהודי בארץ ישראל, ונמנה עם מקימי הטכניון בחיפה.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ופאול נתן · ראה עוד »

פרשת דרייפוס

טקס שלילת דרגותיו של דרייפוס, איור בלה פטי ז'ורנל פרשת דרייפוס (בצרפתית: L'affaire Dreyfus; הייתה פרשה של הפללת שווא, עם רקע אנטישמי, שבה הואשם הקצין היהודי אלפרד דרייפוס בריגול ובגידה במולדתו צרפת. דרייפוס הורשע והוגלה לאי השדים, אך מאבק ציבורי בהובלת אינטלקטואלים הוביל לזיכויו. לאורך השתלשלות האירועים, כונתה פרשת דרייפוס: "הפרשה". הייתה זו שערורייה פוליטית רחבה, אשר פילגה קשות את הרפובליקה הצרפתית בין השנים 1894–1899 ובמידה פחותה עד 1906. השערורייה נסובה סביב דרייפוס, קפטן ארטילריה יהודי בצבא צרפת, אשר הואשם בריגול עבור הקיסרות הגרמנית. דרייפוס היה היהודי היחיד במטה הכללי הצרפתי, כך שהחשדות נגדו היו בחלקם אנטישמיות פשוטה. דרייפוס הורשע על סמך ראיות קלושות. הוא נידון לטקס משפיל ב-5 בינואר 1895 שבו נשללו ממנו דרגותיו ולאחר מכן הוגלה לכל חייו לאי השדים סמוך לחופי אמריקה הדרומית. אולם עד מהרה, בהנהגתו של אחיו של אלפרד, מתייה דרייפוס, קמה תנועה של פוליטיקאים, עיתונאים ועורכי דין אשר טענה לחפותו של אלפרד דרייפוס. הם נודעו בכינוי "הדרייפוסרים" או "האינטלקטואלים". בשנת 1896 החל להתברר בהדרגה שדרייפוס חף מפשע, בעיקר הודות לחקירה נמרצת שערך ראש המודיעין הצרפתי ז'ורז' פיקאר, אשר גילה את המרגל האמיתי – פרדיננד אסטרהאזי. פיקאר ניסה להפנות את תשומת לבם של מפקדיו לתגליתו, אולם הללו, שחששו מאיבוד שמם הטוב ומפגיעה ביוקרתו של הצבא, הורו לו לשתוק, ובהמשך שלחו אותו לתפקיד נידח בתוניסיה. למרות זאת, הצליח פיקאר להעביר את הידוע לו הלאה, ובעקבות לחץ מצד הדרייפוסרים, נפתח משפט כנגד אסטרהאזי, אשר נמשך יומיים בלבד ובו הוא זוכה מכל אשמה. עם זאת, מכתב פתוח של הסופר אמיל זולא לנשיא פליקס פור, אשר נודע בכינוי "אני מאשים...!", הביא לפתיחה מחדש של התיק כנגד דרייפוס. מכתבו של זולא עורר זעם (בעיקר מצד חוגי השלטון), והוא נתבע לדין על הוצאת דיבה נגד הצבא והרפובליקה. אף על פי שזולא הורשע, הרי שהמשפט כנגדו גרם בעקיפין לכך שהתגלה כי אחד המסמכים אשר עליהם הסתמכה התביעה כנגד דרייפוס הוא זיוף ("זיוף אנרי"). הדבר הוביל לכך שדרייפוס הוחזר מגלותו ונפתח כנגדו משפט חוזר, אשר בסופו הוא הורשע שוב, אולם קיבל עונש קל יותר, 10 שנות מאסר. זמן קצר לאחר מכן, קיבל דרייפוס חנינה מנשיא צרפת אמיל לובה, ורק ב־1906 טוהר שמו סופית. רבים סבורים כי הפרשה חוללה מפנה אצל בנימין זאב הרצל, לשנות את דעותו ביחס לאנטישמיות ולעודד אותו לתמוך בציונות.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ופרשת דרייפוס · ראה עוד »

פרוכת ארון הקבורה של בנימין זאב הרצל

הפרוכת, במשרדי קק"ל, לפני העלאת עצמותיו של הרצל לישראל פרוכת ארון הקבורה של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל היא יריעת בד רקומה שהוכנה באוסטריה בשנת 1936, ונועדה לכסות את ארונו של הרצל עם העלאת עצמותיו לקבורה בישראל.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ופרוכת ארון הקבורה של בנימין זאב הרצל · ראה עוד »

פטר שוויצר

פטר שוויצר (Schweitzer; 1874–1922) היה מהנדס ואיש עסקים, פילנתרופ יהודי-אמריקאי, יושב ראש משרד קרן היסוד בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ופטר שוויצר · ראה עוד »

פילושמיות

אורד וינגייט שהיה אוהב יהדות ואוהד של התנועה הציונית וינסטון צ'רצ'יל (משמאל) בעת ביקורו בתל אביב בשנת 1921. לצידו ראש העיר, מאיר דיזנגוף פִילוֹשמיות (באנגלית: Philosemitism, נקרא גם: יודופיליה - Judeophilia) היא חיבה ועניין רב של אדם כלפי יהודים או כלפי מדינת היהודים, התרבות וההיסטוריה היהודית והאמונה בהשפעות החיוביות של היהדות ובני העם היהודי בקרב העמים.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ופילושמיות · ראה עוד »

ציר הזמן של ההיסטוריה של ישראל

זהו ציר זמן של ההיסטוריה של מדינת ישראל, הכולל שינויים משפטיים וטריטוריאליים ואירועים פוליטיים חשובים בישראל ובישויות שקדמו לה, לצד אירועים חשובים שהשפיעו על התנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים וציר הזמן של ההיסטוריה של ישראל · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים וציונות · ראה עוד »

ציונות ברוסיה

התנועה הציונית ברוסיה, הייתה חלק נכבד מן התנועה הציונית בכללה; שכן, במחצית המאה ה-19, כאשר החלה ראשית הציונות התגוררה רוב יהדות העולם במזרח אירופה, וחלק ניכר ממנה באימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים וציונות ברוסיה · ראה עוד »

קרפל ליפה

קרפל ליפה או ד"ר קרל קרפל ליפה (בכתיב לועזי: Karpel Lippe או Karl Karpel Lippe; שמו העברי: נתן פתחיה; 17 בנובמבר 1830, סטניסלב, גליציה – 2 באוגוסט 1915, וינה) היה רופא ופובליציסט יהודי-גליציאני שהתגורר מרבית חייו ברומניה, עסקן ומנהיג ציוני בולט ביאשי, זקן הקונגרס הציוני העולמי הראשון ונשיאו.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים וקרפל ליפה · ראה עוד »

קלוד קליין

קלוד-רולנד קליין (נולד ב-16 בנובמבר 1939) הוא פרופסור אמריטוס בפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים וקלוד קליין · ראה עוד »

ראובן בירר

ראובן בירר (בגרמנית: Ruben Bierer, נכתב גם Ruben, Reuben; 10 במאי 1835, לֶמבֶּרג (לבוב), גליציה, האימפריה האוסטרית – 5 בדצמבר 1931, לבוב, הרפובליקה הפולנית השנייה) היה רופא, איש תנועת חובבי ציון ומראשוני התנועה הציונית בגליציה ובבולגריה.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים וראובן בירר · ראה עוד »

רחל ששון בר

רחל ששון בר (באנגלית: Rachel Sassoon Beer; 7 באפריל 1858 – 29 באפריל 1927) הייתה עיתונאית והאישה הראשונה בבריטניה ששימשה כעורכת עיתון ארצי.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ורחל ששון בר · ראה עוד »

רבני המחאה

הרב משה גידמן, מחשובי רבני המחאה. רבני המחאה (בגרמנית: Protestrabbiner) הוא הכינוי שניתן על ידי מקס נורדאו לרבנים שיצאו חוצץ נגד התנועה הציונית בסוף המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ורבני המחאה · ראה עוד »

רוברט גוטמן

רוברט גוטמן (בצ'כית: Robert Guttmann; 20 באפריל 1880 – 14 במרץ 1942) היה צייר יהודי-צ'כי, פעיל ציוני ופעיל למען הלאומיות הצ'כית.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ורוברט גוטמן · ראה עוד »

ריכרד וגנר

וילהלם ריכרד וגנר (בגרמנית: Wilhelm Richard Wagner; 22 במאי 1813 – 13 בפברואר 1883) היה מלחין, תאורטיקן מוזיקה ומסאי גרמני, שעיקר תרומתו בתחום האופרה.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים וריכרד וגנר · ראה עוד »

שמואל מוהליבר

הרב שמואל מוהליבר (כ"ז בניסן ה'תקפ"ד, 25 באפריל 1824 – י"ט בסיוון ה'תרנ"ח, 10 ביוני 1898) היה רב ומנהיג ציבור, ממייסדי תנועת חובבי ציון ומאבות הציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ושמואל מוהליבר · ראה עוד »

שנות ה-90 של המאה ה-19

Panic of 1893 גרמה למשבר כלכלי קשה בארצות הברית אשר נמשך במהלך רוב העשור; במהלך העשור תומאס אלווה אדיסון המציא את הקינטוסקופ; נחתים אמריקנים מניפים את דגל ארצות הברית בקובה במהלך מלחמת ארצות הברית–ספרד. שנות התשעים של המאה התשע עשרה היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה-19, החלו ב־1 בינואר 1890 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1899.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ושנות ה-90 של המאה ה-19 · ראה עוד »

תחיית הלשון העברית

תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »

תוכנית בזל

המצע שהוצג לאישור תוכנית בזל בקונגרס הציוני הראשון, לפני השינויים, 1897 (מקור, בגרמנית) תוכנית בזל היא מצעה של התנועה הציונית, שגובש בעת הקונגרס הציוני הראשון בבזל, (שווייץ, 1897) ונוסח על ידי מקס נורדאו.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ותוכנית בזל · ראה עוד »

תיאודור גומפרץ

תיאודור גומפרץ (בגרמנית: Theodor Gomperz; 29 במרץ 1832 – 29 באוגוסט 1912) היה פילוסוף יהודי-אוסטרי.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ותיאודור גומפרץ · ראה עוד »

ל' בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בל' שבט היא, ברוב השנים, פרשת תרומה.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ול' בשבט · ראה עוד »

לאו כהן

לאו (יהודה פנחס) כהן (6 ביולי 1894 – 19 ביוני 1961) היה משפטן יהודי ומומחה למשפט חוקתי, שכיהן בין היתר כמזכיר המדיני של הסוכנות היהודית בשנים 1935–1948 וכמזכיר המדיני של משרד החוץ לאחר הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ולאו כהן · ראה עוד »

לאומיות קווירית

לאומיות קווירית (באנגלית: Queer nationalism) היא תופעה הקשורה הן לתנועה לשחרור הגייז והן ללאומיות.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ולאומיות קווירית · ראה עוד »

חדר העבודה של הרצל

ווינה, צולם בין השנים 1880–1904 הרצל עם ילדיו בחדר העבודה בווינה, 1897 הרצל עם אמו בחדר העבודה בווינה, 1902 חדר העבודה של הרצל כפי שהוצג בבנין הקק"ל בבית המוסדות הלאומיים בירושלים, 1937 חדר העבודה של הרצל מוצג במוזיאון הרצל, בהר הרצל בירושלים.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים וחדר העבודה של הרצל · ראה עוד »

חיים הילפשטיין

חיים הילפשטיין (Chaim Hilfstein; 14 בנובמבר 1876, קרקוב, גליציה, אוסטריה – 9 במאי 1950, תל אביב) היה בכיר בפעילות הציונית בגליציה ונשיא הגימנסיה העברית בקרקוב, שנקראה על שמו.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים וחיים הילפשטיין · ראה עוד »

בנימין זאב (שיר)

עטיפת תקליט המופע "שעות נוספות" (ישראדיסק, 1975) ובה נראית המבצעת, רבקה מיכאלי, על רקע דיוקנו של הרצל מהשטר של מאה לירות ישראליות שנוסף לו דמעה גדולה הזולגת מעינו דיוקנו של הרצל על שטר של מאה ל"י (מ-1969) מחבר השיר, יענקלה רוטבליט המלחין, יאיר רוזנבלום בנימין זאב (במילותיו הראשונות: "תשטוף את העפר מן העיניים, בנימין זאב") הוא שיר עברי שחיבר יענקלה רוטבליט, הלחין יאיר רוזנבלום ושרה רבקה מיכאלי.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ובנימין זאב (שיר) · ראה עוד »

בנימין זאב הרצל

בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »

ברוך כהנא

כתובת חקוקה בכניסה לכפר הנוער בן שמן: '''ברוך כהנא מפלוישתי רומניה הקדיש הונו בסך ששת אלפים ל"מ לקרן הקימת לישראל בשנת תר"ע ולאחריה לשם בנין המושב בן-שמן. הדירקטוריון של הקק"ל הציב ציון זה לזכר המפעל''' ברוך כהנא (1835–1927) נדבן ציוני שהוריש עוד בחייו את רוב הונו לקרן הקיימת.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים וברוך כהנא · ראה עוד »

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ובית המקדש · ראה עוד »

גאורג ברנדס

פ.ס.קרוייה (Krøyer) גאורג ברנדס בצעירותו גאורג מוריס כהן ברנדס (בדנית: Georg Morris Cohen Brandes; 4 בפברואר 1842 – 19 בפברואר 1927), מבקר ספרות ומלומד דני יהודי.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים וגאורג ברנדס · ראה עוד »

דגל עברי

דגל עברי הוא שם קיבוצי למספר דגלים שעוצבו כסמל לתקומת העם היהודי בארץ ישראל בידי או עבור אנשי היישוב והתנועה הציונית מאז ראשית המאה העשרים ועד לקביעת חוק הדגל והסמל באוקטובר 1948.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ודגל עברי · ראה עוד »

דגל ישראל

דגל מדינת ישראל הוא דגלה הרשמי והלאומי של מדינת ישראל, אשר מייצג את המדינה, ריבונותה, מוסדותיה ואזרחיה, הן בישראל והן בעולם.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ודגל ישראל · ראה עוד »

דורנו מול שאלות הנצח

"דורנו מול שאלות הנצח" הוא ספר פילוסופיה קיומית-פופולרית, שתורגם מעברית לכעשר שפות.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ודורנו מול שאלות הנצח · ראה עוד »

דוד שוב

דוד שוב פ"נ ר' '''משה דוד שוב''' ז"ל, שעורר רעיון חִבּת ציון ברומניה, ראשון החלוצים של היישוב החקלאי בגליל העליון, מיסד המושבות ראש פינה ומשמר הירדן. משה דוד שוב (משה דוד ינקוביץ שו"ב; 18 ביולי 1854, כ"ב בתמוז תרי"ד – 23 במרץ 1938, כ' באדר ב' תרצ"ח) היה שליחה של "חבורה יישוב ארץ-ישראל על ידי עבודת אדמה" ממוינשט שברומניה; הוא רכש בשם האגודה את האדמות עבור ראש פינה, והיה ממייסדי מושבה זו, וכן המושבות יסוד המעלה ומשמר הירדן.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ודוד שוב · ראה עוד »

דוד לאזר

דוד לאזר (7 באוקטובר 1902 – 27 בנובמבר 1974) היה עיתונאי, עורך המוסף הספרותי ב"מעריב", זוכה פרס סוקולוב לשנת 1960.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ודוד לאזר · ראה עוד »

דוד וולפסון

המשלחת הציונית לירושלים, 1898. מימין לשמאל: יוסף זיידנר, משה שנירר, בנימין זאב הרצל, דוד וולפסון, מקס בודנהיימר. דוד וולפסון (בכתיב יידי: וואָלפסאָן; 9 באוקטובר 1856, דורביאני, פלך קובנה, האימפריה הרוסית – 15 בספטמבר 1914, באד הומבורג, הקיסרות הגרמנית) היה איש עסקים, מנהיג ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ודוד וולפסון · ראה עוד »

ה'תרנ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים וה'תרנ"ו · ראה עוד »

המרכז הספרותי העברי בוורשה

המרכז הספרותי העברי ב שימש כמרכז ספרותי של יהדות פולין וכסניף ספרותי חשוב של יהדות אוקראינה וליטא.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים והמרכז הספרותי העברי בוורשה · ראה עוד »

הסכסוך הישראלי-ערבי

הסכסוך הישראלי–ערבי הוא סכסוך בין היהודים שהתגוררו בארץ ישראל וכיום מתגוררים במדינת ישראל, לבין ערבים-מוסלמים יושבי הארץ.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים והסכסוך הישראלי-ערבי · ראה עוד »

הפרדת הדת מהמדינה

ג'ון לוק היה פילוסוף אנגלי שטען בעד המצפון הפרטי, החופשי משליטת המדינה, ולו מיוחסת ראשיתו של הרעיון הפרדת מוסדות הדת מהמדינה היא רעיון במחשבה המודרנית, לפיו ראוי למוסדות המדינה או הממשלה הלאומית להיות נפרדים מן המוסדות הדתיים.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים והפרדת הדת מהמדינה · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי הראשון

הקונגרס הציוני העולמי הראשון הוא הכינוס הגדול הראשון של צירי התנועה הציונית והוא ראשון הקונגרסים הציונים העולמיים.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים והקונגרס הציוני העולמי הראשון · ראה עוד »

הר הרצל

מפת הר הרצל על חלקותיו הכניסה הראשית להר הרצל גיזום בצורת המנורה (סמל המדינה) וגיזום "הר הרצל" בכניסה הראשית, חנוכיה למעלה הר הרצל הוא הר במערב ירושלים המשמש כבית הקברות הלאומי של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים והר הרצל · ראה עוד »

הרצל - קריאה חדשה

הרצל - קריאה חדשה הוא ספר מאת יצחק וייס העוסק בזהות היהודית של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים והרצל - קריאה חדשה · ראה עוד »

הרצליה

הֶרְצְלִיָּה (הרצלייה בכתיב ללא ניקוד) היא עיר חוף בשרון הדרומי, כ-10 קילומטר צפונית לתל אביב-יפו, על מישור החוף.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים והרצליה · ראה עוד »

הרצליה פיתוח

הרצליה פיתוח היא שכונה אמידה במערב העיר הרצליה הגובלת בין הים התיכון ממערב, לכביש החוף במזרח.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים והרצליה פיתוח · ראה עוד »

הבית היהודי

הבית היהודי הייתה מפלגה ציונית דתית-לאומית וסיעה בכנסת, המזוהה בעיקר עם הציונות הדתית והימין המדיני.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים והבית היהודי · ראה עוד »

הגניוס היהודי

מספר המדענים, שמוצאם יהודי, שזכו בפרסי נובל, לפי שנים. הגניוס היהודי הוא ביטוי המתאר תופעה, לפיה, אחוזים גבוהים מאוד בקרב מי שמוצאם יהודי מצטיינים בתחומים המצריכים אינטליגנציה גבוהה.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים והגניוס היהודי · ראה עוד »

הגטו החדש

עמוד השער של המחזה בגרמנית, 1897 הגטו החדש (בגרמנית: Das neue Ghetto) הוא מחזה בארבע מערכות, פרי עטו של בנימין זאב הרצל אז עיתונאי ומחזאי וינאי, ולימים מייסד הציונות המדינית.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים והגטו החדש · ראה עוד »

הוצאת תושיה

חיים נחמן ביאליק, שירים, בהוצאת תושיה, ורשה תרס"ב (1902) הוצאת תּוּשִׁיָּה הייתה הוצאת ספרים עברית בעיר ורשה.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים והוצאת תושיה · ראה עוד »

הכרזת העצמאות

מוזיאון תל אביב (בית דיזנגוף), שבשדרות רוטשילד 16, בעת הכרזת העצמאות הננו מתכבדים לשלוח לך בזה הזמנה '''למושב הכרזת העצמאות''' שיתקיים ביום ו', ה' באייר תש"ח (14.5.1948) בשעה 4 אחה"צ באולם המוזיאון (שדרות רוטשילד 16). אנו מבקשים לשמור בסוד את תוכן ההזמנה ואת מועד כינוס המועצה. המוזמנים מתבקשים לבוא לאולם בשעה 3.30.שבכבוד רב, המזכירות.שההזמנה היא אישית. תלבשת: בגדי חג כהים הכרזת העצמאות של מדינת ישראל התקיימה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים והכרזת העצמאות · ראה עוד »

היסטוריה של מדינת ישראל

הנפת דגל הדיו לאחר מלחמת העצמאות מדינת ישראל קמה עם הכרזת העצמאות בארץ ישראל בה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים והיסטוריה של מדינת ישראל · ראה עוד »

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »

היסטוריה של רכבת ישראל

תחנת הרכבת יפו בשנת 1891, עוד בטרם נפתחה כתחנת הקצה המערבית של מסילת הרכבת יפו–ירושלים תחנת ראש העין דרום תוואי מסילות בשימוש הצבא העות'מאני במלחמת העולם הראשונה גרמניים יושבים על "קרון אווירון" (שנת 1916) - בתקופת מלחמת העולם הראשונה חיילי הצבא הבריטי בתחנת הרכבת הטורקית (באר שבע) (שנת 1917) מפת מסילת הרכבת כפי שהייתה ב-1924 היישובים היהודים מודגשים באדום קטר קיטור מס' 10, אחרון הקטרים שקיימו את רכבת העמק, במוזיאון רכבת ישראל שבחיפה תחנת הרכבת ההיסטורית חיפה מזרח הכניסה למשרדי הנהלת רכבת ישראל בחיפה בשנת 1948 קטר קיטור מס' 60 P-Class, בשנת 1950, הכוח המניע העיקרי ברכבת ישראל עד בוא קטרי הדיזל קרונוע מתוצרת אסלינגן בתחנת ירושלים, בשנת 1956 קטר 112 מסוג G12 מוביל רכבת נוסעים סמוך לנתניה בשנת 1988 ההיסטוריה של רכבת ישראל ראשיתה בתקופת השלטון העות'מאני, מהנחת מסילת הרכבת יפו–ירושלים בסוף המאה ה-19 עבור ברכבת העמק של תחילת המאה ה-20, דרך מסילות הברזל והרכבות הצבאיות של מלחמת העולם הראשונה, המשך ברכבת המנדטורית את תשתיותיה ירשה חברת רכבת ישראל באפריל 1948 בתיווך המוסדות הלאומיים, ועד תנופת הפיתוח של רשת מסילות הברזל ו-53 תחנות נוסעים מודרניות של השנים האחרונות שמטרתם לסייע בהשתלבות ישובי ההיקף ותושביהם במרקם החיים הכלכלי, התרבותי והחינוכי של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים והיסטוריה של רכבת ישראל · ראה עוד »

היינריך אלחנן יורק-שטיינר

היינריך יורק-שטיינר ב-1890 היינריך אלחנן יוֹרְק-שְׁטַיְינֶר (בגרמנית: Heinrich York-Steiner) היה שם העט של היינריך שטיינר (3 באוגוסט 1859, סניץ, הונגריה של הממלכה הדואלית – ב' באדר תרצ"ד, 17 בפברואר 1934, תל אביב, פלשׁתינה-א"י), נוסע, סופר, פובליציסט ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים והיינריך אלחנן יורק-שטיינר · ראה עוד »

ויליאם גלאדסטון

ויליאם יוארט גלאדסטון (באנגלית: William Ewart Gladstone; 29 בדצמבר 1809 – 19 במאי 1898) היה מדינאי בריטי ליברלי, שכיהן ארבע פעמים כראש ממשלת בריטניה הגדולה.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים וויליאם גלאדסטון · ראה עוד »

ויליאם הכלר

ויליאם הנרי הכלר (באנגלית: William Henry Hechler; 10 בינואר 1845 – 31 בינואר 1931) היה מיסיונר וכומר בריטי-אנגליקני שנטה למיסטיקה וציוני נוצרי.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים וויליאם הכלר · ראה עוד »

כ' בתמוז

כ' בתמוז, יום פטירת בנימין זאב הרצל הוצע על ידי הציונות הרוויזיוניסטית כ"יום העבודה" במקום אחד במאי.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים וכ' בתמוז · ראה עוד »

כביש 2

יולי 1950, שער ברכה לכבוד טקס פתיחת כביש החוף בין תל אביב לנתניה מבט דרומה אל הכביש מגשר הולכי הרגל שליד מכון וינגייט כביש 2 בנתניה כביש 2 בחוף החותרים כביש 2 הוא כביש בינעירוני במישור החוף המחבר בין תל אביב-יפו בדרום לחיפה בצפון.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים וכביש 2 · ראה עוד »

יעקב בן-טולילה

יעקב בן-טולילה (נולד ב-30 ביוני 1935 בתטואן שבמרוקו) הוא פרופסור אמריטוס ללשון עברית באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע וחבר באקדמיה ללשון העברית.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ויעקב בן-טולילה · ראה עוד »

יצחק פרנהוף

יצחק פרנהוף (ביידיש איצי פערנהאָף ובגרמנית: Isaac Fernhof; 1866 – 23 בפברואר 1919) היה עיתונאי וסופר עברי ציוני, שכתב בעברית, ביידיש ובגרמנית.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ויצחק פרנהוף · ראה עוד »

יצחק רילף

איור של יצחק רילף מ-1886, מכתב העת "כנסת ישראל" יצחק רִילְף (בגרמנית: Isaac Rülf; 10 בפברואר 1831, ראואישהולצהאוזן, הסן – 18 בספטמבר 1902, בון) היה רב, עיתונאי ופילוסוף יהודי גרמני ופעיל ציוני בולט.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ויצחק רילף · ראה עוד »

יצחק יעקב ריינס

הרב יצחק יעקב ריינס (ט' בחשוון ת"ר, 1839 – י' באלול תרע"ה, 1915) היה רב ליטאי.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ויצחק יעקב ריינס · ראה עוד »

ירוחם פיליפ קורנגרין

ירוחם פישל (פיליפ) קוֹרְנְגְרִין (Philip Korngruen; 28 במרץ 1883 – 10 במרץ 1960) היה משפטן ועסקן ציבור, פעיל ציוני בגליציה, מזכיר הוועד הפועל הציוני המצומצם, מנהל המשרד הארצישראלי בוורשה, חבר מועצת עיריית תל אביב, חבר אספת הנבחרים השנייה, חבר הוועד הלאומי ושופט מחוזי במערכת השיפוט הבריטית בתקופת המנדט.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים וירוחם פיליפ קורנגרין · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים וישראל · ראה עוד »

ישועה כלב

מצבת קברו של ד"ר ישועה כלב בבית העלמין בבית חנן ישועה (יהושע) כַּלֵב (בבולגרית: Йехошуъа Калев; 1875, פלובדיב, האימפריה העות'מאנית – 1943, פריז, צרפת הכבושה) היה פוליטיקאי, עיתונאי ופובליציסט, ממייסדי התנועה הציונית בבולגריה, ציר מטעמה לקונגרס הציוני הראשון ובהמשך חבר הוועד הפועל הציוני הגדול ויושב ראש הקונסיסטוריה היהודית של בולגריה.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים וישועה כלב · ראה עוד »

יחסי ישראל–מלזיה

יחסי ישראל–מלזיה הם היחסים הבילטרליים שבין ישראל ומלזיה.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ויחסי ישראל–מלזיה · ראה עוד »

יהודה אלקלעי

לפי הערך, הוא עלה לארץ בגיל 11 הרב יהודה בן שלמה חי אלקלעי (תקנ"ח, 1798 – ד' בתשרי תרל"ט, 1878) היה רב בסרביה, מבשר הציונות המעשית והמדינית הראשון, וחלוץ הציונות הפוליטית המודרנית.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ויהודה אלקלעי · ראה עוד »

14 בפברואר

14 בפברואר הוא היום ה-45 בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ו14 בפברואר · ראה עוד »

3 ביולי

3 ביולי הוא היום ה-184 בשנה (185 בשנה מעוברת), בשבוע ה-27 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: מדינת היהודים ו3 ביולי · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מדינת_היהודים

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »