תִקשׁוֹרֶת

1708 יחסים: ממלכת אמורו, ממלכת ירושלים, מאניה ביאליק, מארי, מאתוס, מאגו ברקה, מאגיה בעולם היווני-רומאי, מאכאנידס, מאיר אביזוהר, מאיר פייבל גץ, מאיר חת, מאיר בר-אילן (חוקר), מאיר וייס, מאיר וייסגל, מנציוס, מנשה (מלך יהודה), מנשה לוין, מנחם פרידמן, מנחם לורברבוים, מנחם בן גדי, מנחם דורמן, מנחם הרן, מנחם כהנא, מנדל פייקאז', מנוחה גלבוע, מסע משולם מוולטרה בארץ-ישראל, מסע חניבעל לחצי האי האפניני, מסע בהרי ההארץ, מסע המלחמה האתונאי לסיציליה, מסע הצלב הראשון, מסע הצלב השני, מסע הצלב השלישי, מסע הצלב השביעי, מסע הצלב השישי, מסע הצלב החמישי, מסע הצלב הוונדי, מסעות בנימין השלישי, מסעוד מעארך, מסעי הצלב, מספור דילס-קרנץ, מסדה (הוצאת ספרים), מסורת (יהדות), מסכת אבות, מסכת סנהדרין, מערת יהושפט, מעשה מרכבה, מעברות הירדן, מפעל הביבליוגרפיה העברית, מפת קמבריי, מפת הקרן לחקר ארץ ישראל, ..., מפות ארץ הקודש, מצבת מישע, מצבות נחל קדרון, מצודת רמון דה סן-ז'יל, מקאמה, מקס ברוד, מקסים וינוור, מקדש יווני, מרק אנטוקולסקי, מרק בלוך, מרקוס מינוקיוס רופוס, מרקוס פישר, מרקוס קלאודיוס מרקלוס, מרקוס ליוויוס סלינטור, מרקוס טוליוס קיקרו, מרטין בובר, מרטיאליס, מרד גאלוס, מרד החשמונאים, מרדכי נאור, מרדכי נרקיס, מרדכי עקיבא פרידמן, מרדכי רוטנברג, מרדכי טמקין, מרדכי גיאורגו לאנגר, מרדכי דאטו, מרדכי דוד ברנדשטטר, מרונים, מרוקאית יהודית, מריאן רבינוביץ', מרים מארקל-מוזסזון, מרים הנביאה, מריה ממונפראטו, מריה קומננה, משנה, משפט בין-לאומי פומבי, משפטים, משפחת איבלין, משפחת בית טוביה, משרפות מים, משלי איזופוס, משחק, משה מנדלסון, משה מלונדריש, משה אביגדור שולוואס, משה אבידור, משה איסרליש, משה עמית, משה ענבר, משה שמיר, משה שוורץ, משה ליסק, משה לייב הלפרן, משה בר-אשר, משה ברש, משה גרסיאל, משה גרדון, משה די לאון, משה הדרשן, משה כהן (אמן), משה יצחק אשכנזי (טדסקי), משה יחיאל אלימלך רבינוביץ מלברטוב, משה יגר, מתנדבי היישוב בבאפס, מתרדת, מתתיהו דרובלס, מתיה מאדסה, מלאך המות והשוחט, מלחמת נאביס, מלחמת שכירי החרב, מלחמת בעלות הברית (220–217 לפנה"ס), מלחמת גאליה, מלחמת האזרחים של יוליוס קיסר, מלחמת האזרחים האמריקנית, מלחמות יוון–פרס, מלכה לוקר, מליסנדה, מלכת ירושלים, מליצה, מטמון נחל משמר, מטמורפוזות, מטפחת ספרים, מטבעות ארץ ישראל, מזבחות האחים הפלינים, מחרשה כבדה, מחלוקת הפנתאיזם, מחבצה כלקוליתית, מבצרים צלבניים במזרח התיכון, מבשרי הציונות, מבואות קצרים מאוד, מביא לבית הדפוס, מגפת הכולרה השישית, מגדל טנקרד, מגדל בבל, מגדל הזבובים, מגילת מלחמת בני אור בבני חושך, מגילת איכה, מגילת תענית, מגילת הגדוד, מגילת ההודיות, מגילת ון-אמון, מגילה חיצונית לבראשית, מגילות (כתב עת), מגילות מדבר יהודה, מדרש עשרת הדיברות, מדרש שמואל, מדבר צין, מהר"ם מרוטנבורג, מהרבעל, מהומה רבה על לא דבר, מואבית, מונטסקייה, מונותאיזם, מועצת המטבע פלשתינה (א"י), מוצא המינים, מושל (ארצות הברית), מות, מוזס פינלי, מוזיקולוגיה, מוחמד, מכתבי אל-עמארנה, מכתבי תענך, מכתבי לכיש, מכתבי יב, מכון ויצמן למדע, מימזיס (ספר), מיסטיקה יהודית, מיתני, מיתולוגיה כנענית, מילה מנחה, מיה טבת דיין, מיהו העם הנבחר?, מיכאל אסף, מיכאל אבי-יונה, מיכאל ריז'יק, מיכאל גולדמן-גלעד, מיכאיל לרמונטוב, מיכאילובקה, מיכל אורון, מיכלאנג'לו, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, מייקל קוק, מיילדות במצרים העתיקה, א-זאפר באמר אללה, אמן (תרבות), אמן צום, אמנון שילוח, אמנות מופשטת, אמציה פורת, אמרפל, אמת המים ברניקי, אמלריך הראשון, מלך ירושלים, אמלריך השני, מלך ירושלים, אמין אל-חוסייני, אמיאנוס מרקלינוס, אמירת סדר העבודה, אמיל פאקנהיים, אמיל זולא, אאוקלידס (מלך ספרטה), אאולוס פוסטומיוס אלבינוס מגנוס, אנציקלופדיה מקראית, אנציקלופדיה חינוכית, אנרי ברגסון, אנרי השני, מלך קפריסין, אנרי השני, רוזן שמפאן, אנטוניה הזקנה, אנטיפטרוס (מצביא), אנטישמיות מוסלמית, אנטיגונה, אנטיגונוס השלישי דוסון, מלך מוקדון, אנבסיס (קסנופון), אנדה עמיר-פינקרפלד, אני מאמין (שחקי שחקי), אני מאשים...!, אני ואתה, אסף מידני, אסתר אטינגר, אסתר כספי, אסתטיקה, אסלאם, אסטלת הניצחון של אסרחדון, אסכולת האנאל, אסכולות בפילוסופיה, אע'לבים, אפרים אלימלך אורבך, אפרים אוירבך, אפרים פורת, אפרים קופפר, אפרים שמואלי, אפרים שטרן, אפרים בן יעקב מבון, אפרים ברוידא, אפולודורוס איש אכרנאי, אפיוס קלאודיוס קאודקס, אקלסיה, ארמית, אראטוס מסיקיון, ארנוואנדש הראשון, ארצות הברית במלחמת העולם הראשונה, ארתור סג"ל, ארתור רמבו, ארתור הרצברג, ארתור ווקופ, ארתור וייזר, ארזווה, ארון קבורת תבנת, אריך אוארבך, אריאל כהן (במאי), ארינה, אריסטאס מקורינתוס, אריה מרזר, אריה אזולאי, אריה אבילאה, אריה לודוויג שטראוס, אריה לוין (בלשן), אריה טרטקובר, אריה כשר, אשמי-דגן הראשון, אשנה, אשר מיכאל (ארתור) כהן, אשר ברש, אשר ביילין, אשר כהן (מדע המדינה), אשת מנוח, אשת איוב, אשת פינחס, אשור (עיר), אשורולוגיה, אתנן זונה ומחיר כלב, אתרוג מורכב, אתרים צלבניים בארץ ישראל, אתונה העתיקה, אל הציפור, אל-עמארנה, אל-ח'זנה, אלנתן בן עכבור, אלעזר מגרמייזא, אלעזר גלילי, אלקיביאדס, אלשיה, אלתר לוין, אלטנוישול, אלטנוילנד, אלחנן בן יערי, אלברט מאאכן, אלון מוצב, אלון גל (גולדברג), אלוש (אתר מקראי), אלוהים (יהדות), אלוהים מת, אלכס בן-ארי, אלכסנדר פוקס, אלכסנדר שור, אלכסיס דה טוקוויל, אלי דוקורסקי, אלימלך אפשטיין הלוי, אלימלך וכסלר (איש נעמי), אליס משמפאן, אליעזר (בן משה), אליעזר מטוך, אליעזר שמאלי, אליעזר שלמה שיק, אליעזר שביד, אליעזר ליבנה, אליעזר בן-רפאל, אליעזר בן-יהודה, אליעזר ברמן, אליעזר ויצטום, אליעזר כגן, אליעזר ירושלמי, אליצפן בן עוזיאל, אלישע רודין, אליה בר שמעיה, אליהו, אליהו מייטוס, אליהו טסלר, אטלס ישראל, אז בחטאינו חרב מקדש, אבן ח'לדון, אבן חזם אל-אנדלוסי, אבא קובנר, אבנר טריינין, אבנר גלעדי, אבנר הולצמן, אבני בית קוליס, אברהם מאפו, אברהם מאיר הברמן, אברהם מיכאל קרדוזו, אברהם סוצקבר, אברהם פולק, אברהם צבי בראון, אברהם קריב, אברהם רגלסון, אברהם שפירא (פצ'י), אברהם שליט, אברהם תורי, אברהם בר חייא, אברהם גרוסמן, אברהם הוס, אברהם יעקב ברור, אברהם יערי, אבריאל בר-לבב, אבשלום, אבלי ציון, אבזיק, אבהות, אבי שגיא, אבי הורביץ, אבימלך מלך גרר, אבימלך בן גדעון, אביבה הזז, אביגדור אריכא, אביגדור ליברמן, אביגדור המאירי, אגסילאוס (מדינאי), אגריפינה הצעירה, אגדת שלושה וארבעה, אגדה (יהדות), אגיס הרביעי, אדמר דה לה פואי, אדם סמית, אדם קדמון (קבלה), אדרבעל, אדוארד אוונס-פריצ'רד, אדולף לנדאו, אהרן מירסקי, אהרן אמיר, אהרן אהרנסון, אהרן אופנהיימר, אהרן קמינקא, אהרן ליילס, אהרן זאב אשכולי, אהרן חיים כהן, אהרן ברק, אהרן דותן, אהרן דוד גורדון, אהרן הראל-פיש, אהרן ילינק, אהרן ידלין, אהובה בלקין, אהוד לוז, אהוד בן גרא, אוניות קודש אתונאיות, אוסטים, אורסטיאה, אורשו, אורי ניסן גנסין, אורי צבי גרינברג, אורי ש. כהן, אורי ברנשטיין, אורי גורדון, אורי הולנדר, אורימדון, אוריאל סימון, אוריה החתי, אולוס אטיליוס קלטינוס, אוטאריטוס, אובות, אובידיוס, אוגריתית, אכלתום, אי-ציות אזרחי, אינאיס, איסיים, איריס פרוש, איתמר זינגר, אילן אלדר, אילנה פרדס, איליה ארנבורג, איזבל מאנטיוכיה, איזבל הראשונה, מלכת ירושלים, איזבל השנייה, מלכת ירושלים, איגרות ברוך שפינוזה, אידיאליזם גרמני, אייסכילוס, אייזיק שטיין, אייגוספוטמוי, נארוואס, נארכוס, נאביס, נאום ההספד של פריקלס, נאוויס לוסוריה, נס הלגיון, נסים דנה, נערן (יישוב קדום), נעיאל, נפתלי הרץ טור-סיני, נפתלי וגנר, נפתוחים, נציב (עיר מקראית), נשים יהודיות בשואה, נתן מיכאל גלבר, נתן רוטנשטרייך, נתן שפיגל, נתן שור, נתן שיפריס, נתן זך, נתן וסרמן, נלסון גליק, נחמן מברסלב, נחמן שלמה גרינשפאן, נחמן בן-עמי, נחמה גולן, נחמיה, נחשתא בת אלנתן, נחלת שבט מנשה, נחלת שבט אפרים, נחום אריאלי, נהר הירדן, נו"ן הפוכה, נומה פומפיליוס, נועה שקרג'י, נורית זרחי, נורית גוברין, נושא הרומח, נושאות הנסכים, נוטות החסד (מחזה), נינוה, ניסן טורוב, נישואי בהלה, ניל"י, נילי שופק, ניטשה והציונות, ניי (עיר מדינה), סמוך ונראה, סנקה, ספנדיוס, ספר שמואל, ספר דברי הימים למלכי יהודה, ספר הקדושה, ספר הזוהר, ספר ירמיהו, ספר ירושלים (סדרת ספרים), ספר יהושע, ספונות, ספינקס, ספירה (קבלה), ספיח (סיפור), סשה ארגוב, סלאוקיה פייריה, סלנג, סלע עיטם, סלע הרימון, סלבדור דאלי, סלים אל-חוסייני, סבינה מסג, סגולה (מאגיה), סדרה דיקובן אזרחי, סופוקלס, סופיות, סותו, סול חגואל, סוזן דניאל-נטף, סיני (כתב עת), סיני אוקו, סיפאקס, סיפור נבל הכרמלי, סיפור פשוט, סיפורו של שאנהת, סיפורי מעשיות (ספר), סיפורי חסידים, סיר בישול בעת העתיקה, סיבילה, מלכת ירושלים, סידור אדמו"ר הזקן, ע. הלל, עמנואל אטקס, עמנואל אולסבנגר, עמנואל קאנט, עמנואל לוינס, עמנואל טוב, עמנואלה ברש רובינשטיין, עמק עכור, עמק המצלבה, עמק יהושפט, עמקו, עמרי שרת, עמיחי חסון, עמיהוד גלעד, עאישה, ענת שפירא לביא, ענת זכריה, עקיבא ארנסט סימון, עקיבא לוינסקי, עקיבה יוסף שלזינגר, ערפה, ערקא, ערביי ארץ ישראל, עריצות שלטונית בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית, עתניאל בן קנז, על טבע היקום, על השחיטה, על הזדון של הרודוטוס, עלי יסיף, עלילת הדם בווילנה, עלילות בעל וענת, עליזה גרינברג, עליות קדומות לארץ ישראל, עליית החסידים, עלייה לארץ ישראל, עזאזל, עזרא פליישר, עזרא זוסמן, עזרא המנחם, עזרובעל (בן חנו), עזרובעל המפואר, עזריאל שוחט, עזריה מן האדומים, עזובה בת שלחי, עברית ישראלית, עבדת הראשון, עבדיחבה, עבודה זרה, עגיל, עד מוות, עדנה אולמן-מרגלית, עדנה גורני, עומר השני, עוזר רבין, עוזי שביט, עוזיהו, עובדים זרים בישראל, עובדיהו, עין עיטם, עין חמד, עיר ומלואה, עירד, עיתונות עברית, עיטם (עיר מקראית), עידן הנאורות, עידו ועינם, עיון (כתב עת), פאלאצו וקיו, פאביוס מאקסימוס, פאוסניאס (מצביא), פאוסניאס (מלך ספרטה), פאול צלאן, פנחס ספיר, פנחס חליוה, פני יהושע, פנים אחרות, פנינה (דמות מקראית), פסק דין קסטנבאום, פסיכולוגיה יהודית, פצוע דכא וכרות שופכה, פרמנידס, פרנץ קפקא, פרנקים (כינוי), פרנבזוס השלישי, פרסי שר התרבות והספורט בתחום היצירה הספרותית העברית, פרץ סנדלר, פרקים של ספר המדינה, פרשנות המשנה, פרשני המקרא היהודים, פרשת סגונטום, פרשת בכרי-בוג'נאח, פרשת דרייפוס, פרחיה בק, פרדס (מאסף ספרותי), פרדס (יהדות), פרדי רוקם, פרדיננד לסל, פרדיקס, פרדיקס השני, מלך מוקדון, פרימורדיאליזם, פריקלס, פרידריך שלגל, פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, פרידריך הלדרלין, פשר חבקוק, פלבס, פלגלנטים, פלוטרכוס, פלוטינוס, פליאדות, פלינדרס פיטרי, פליקס טיילהבר, פליקס ולטש, פלייסטואנאקס, פטר קמנצינד, פומפוניוס סקונדוס, פומריום, פועלי ציון, פועה רקובסקי, פורמיון, פורטה קאפנה, פורום אוגוסטוס, פורים שפיל, פולמוס רמח"ל, פולק מאנז'ו, פולקו משארטר, פוליס, פוליקליטוס, פוליביוס, פובליוס סולפיקיוס רופוס, פובליוס ולריוס פובליקולה, פודוחפה, פיסול, פיסול יווני, פירוש רש"י לתלמוד, פישל לחובר, פילרכוס, פילוסופיה - מונחים, פילוסופיה מעשית, פילוסופיה של החינוך, פילוסופיה של הדת, פילוסופיה של הדיאלוג, פילוסופיה יהודית, פילופוימן, פיליסטיניזם, פיליפוס החמישי, מלך מוקדון, פייסיסטראטוס (טיראן), פייר ז'אקוטן, צ'ארלס ויליאם מרדית ון דה ולדה, צפורה טלשיר, צליבת ישו, צבא ממלכת ירושלים, צבא השחרור העממי, צבעים במקרא, צבי מרק, צבי זהר, צבי זוהר (חוקר יהדות), צבי ברמאיר, צבי גרץ, צבי וויסלבסקי, צבי יעבץ, צומור, ציעור, ציפור שבפנים עומדת בחוץ, ציבא, ציונות מדינית, ציונות דתית, ציור, קאנטיאניזם, קאנון (פוליקליטוס), קאנון ספרותי, קאנוניזציה של כתבים, קאליאס (מצביא), קסאנתיפוס הספרטני, קסנופון, קפיטולציות, קרמיקה פלשתית, קרמיקה בארץ ישראל, קרפה דיים, קרתאלו, קרתה (עיר לויים), קרל לאונרד ריינהולד, קרטרוס, קרטוגרפיה של ארץ ישראל, קרב מסאנה, קרב מרג' עיון (1179), קרב משור, קרב מותול, קרב מילאי (260 לפנה"ס), קרב אקנומוס, קרב אקסונה, קרב ארסוף, קרב ארטמיסיון, קרב ארגינוסאי, קרב אשקלון, קרב אל-מנצורה (1221), קרב אל-מנצורה (1250), קרב אגר סאנגוויניס, קרב אגר פלרנוס, קרב אדסה, קרב אדיס, קרב אוטיקה, קרב אייגוספוטמוי, קרב נהר הרון, קרב נהר הווזר, קרב נהר היברוס, קרב סאביס, קרב סלאסיה, קרב סיבוטה, קרב פארסכור, קרב פוטידאה, קרב פילוס, קרב קאסילינום (216 לפנה"ס), קרב קרני חיטין, קרב קרקירה, קרב רפיח (217 לפנה"ס), קרב תל דנית, קרב לאוקימנה, קרב ליפארה, קרב ליליבאום (218 לפנה"ס), קרב טראסימנוס, קרב טינדאריס, קרב ח'ייבר, קרב בית חאנון (1239), קרב ביבראקטה, קרב גרוניום, קרב גזר, קרב דרפאנה, קרב דוריליאום, קרב הרמאיון, קרב הליארטוס, קרב הירמוך, קרב הירביה, קרב ווז', קרב יאקסארטס, קרבות רמלה, קלמן אהרון ברתיני, קלאסיציזם, קלאומנס השלישי, קלאופטרה, קלאודיוס, קלונימוס בן שבתי, קליאון, קליקרטידס, קלייטוס השחור, קטנה (עיר מדינה), קטסיאס, קבר זכריה, קבר בני חזיר, קבר בת פרעה, קבר יאסון, קברי המלכים, קבלה, קדמוניות היהודים, קדר (שבט וממלכה), קהלתה, קהילת יהודי מיינץ, קהילת יהודי שפייר, קומדיה של טעויות, קומדיה דל'ארטה, קונפוציוס, קונראד הרביעי, מלך גרמניה, קונראד השלישי, מלך ירושלים, קונרד ממונפראטו, קורנליוס נפוס, קורות טום ג'ונס, קושר הסרט, קולומיאה, קוזימו דה מדיצ'י, קובוץ ושורוק, קווינטוס קאיקיליוס מטלוס נומידיקוס, קווינטוס טרנטיוס קולאו, קירנה, קיבוץ, רמת רחל, רמח"ל, רמב"ם, רמות נגב, ראשונים, ראזסווייט, ראובן בריינין, ראובן בונפיל, רנסאנס, רעידות האדמה בצפון ארץ ישראל ובלבנון (1759), רפאל מילדולה (ליבורנו), רפאל פטאי, רפאל בירדוגו, רפאל גבעון, רפאל ישראל קמחי, רפיח, רציפות (פילוסופיה), רש"י, רשומות, רזא שאה פהלווי, רחל אלבק-גדרון, רחל אליאור, רחל בירנבאום, רחב, רב סעדיה גאון, רב רחומי הראשון, רבנו תם, רבקה ש"ץ אופנהיימר, רבקה הורביץ, רבי אושעיא, רבי עקיבא, רבי חנינא בן חכינאי, רבי ינאי, רגל אחת בחוץ, רומא העתיקה, רונית מרוז, רועי הורוביץ, רות נבו, רות עמירן, רות קרטון-בלום, רוזנות יפו ואשקלון, רוברט גרוסטסט, רוברט השני, דוכס נורמנדיה, רינה בן-שחר, רידואן, ריכוז הפולחן, ריימונדוס מרטיני, שמאל (ממלכה עתיקה), שמאי גלנדר, שמעון אפלבאום, שמעון שוורצפוקס, שמעון זנדבנק, שמעון בודנהיימר, שמעון גינצבורג, שמעון התימני, שמעון הלקין, שמרית המואבית, שמשון ענבל, שמחת עניים, שמחה אסף, שמחה לוצאטו, שמואל, שמואל מפלייזא, שמואל משה מלמד, שמואל אטינגר, שמואל אחיטוב, שמואל אבן צרצה, שמואל סמבורסקי, שמואל ספראי, שמואל ספירו, שמואל פסברג, שמואל פרימו, שמואל פיינר, שמואל שקולניקוב, שמואל ליב גורדון, שמואל טולקובסקי, שמואל דוד לוצאטו, שמואל הוגו ברגמן, שמואל הירש, שמואל ורסס, שמואל יוסף עגנון, שמואל ייבין, שמות ספרי עיון, שארה, שאול, שאול אדלר, שאול שקד, שאול טשרניחובסקי, שאול בן ענן, שנאת ישראל בעולם היווני-רומי, שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו, שניאור זלמן מלאדי, שערי תשובה, שפות שמיות, שפיטות, שרה מלכין, שרה אורה הלר וילנסקי, שרה פייגה פונר, שרה דבורצקי, שרה יפת, שרון אס, שרי שביט, שלמה מורג, שלמה פינס, שלמה צמח, שלמה שפאן, שלמה לויזון, שלמה בן שמעון, שלמה בריימן, שלמה דיקמן, שלמה הרברג, שלטון החוק, שלומית בת דברי, שלום קרמר, שלום שלושים השנים, שבתי צבי, שבט ראובן, שביל הזהב, שג'ר א-דור, שדרות בן מימון, שומרונים, שומו-יפוע, שור (אתר מקראי), שולמית, שולמית שחר, שכם הקדומה, שכורה ולא מיין, שיר השירים, שירתי (שיר), שירה, שירה (ספר), שירה אוגריתית, שירה עברית, שירה חדד, שירי מכות מצרים, שירי עבד ה', שיחור לבנת, שיבת ציון, תמר (ספר בראשית), תמר הרציג, תמול שלשום, תמוז, תאוגוניה, תנ"ך, תנועת נוער, תנועת החסידות, תסאוס, תענך, תענית כ' בסיוון, תעודות אל-יהודו, תפארת ירושלים, תקשורת מגויסת, תקבולת, תקופת בית ראשון, תקופת התחייה, תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל, תרפויטים, תרקה, תרגומי המקרא לארמית, תרגומי המקרא ללטינית, תרגומי התנ"ך, תרגום, תרגום השבעים, תל מחוז, תל אפק (אנטיפטריס), תל אבו הואם, תל איילון, תל לכיש, תל ברי, תל בלאטה, תל גזר, תל דור, תלמי (אסטרונום), תלמי הרביעי, תלמי השישי, תזונת ימי הביניים, תחיית הלשון העברית, תגובת החברה הדתית לרצח רבין, תהלה (נובלה), תהילים נ"ד, תהילים ס"א, תהילים קל"ג, תהילים קכ"ו, תהילים ל"ד, תהילים ל"ו, תומאס קון, תומאס הובס, תומאזו קמפנלה, תוספות, תוקידידס, תורת המידות (אתיקה), תולדות המלחמה הפלופונסית, תולדות האמנות, תודחליאש הראשון, תוכנית בילטמור, תיאטרון ביוון העתיקה, תיאטרון יידיש, תיקוף, למי שייכת הארץ הזאת?, לא ביום ולא בלילה, לאמאכוס, לאה אילון, לאו דזה, לאומיות, לאונרדו דה וינצ'י, לאונידס השני, לפני החוק, לשון חז"ל, לבאיה, לביבות (אידיליה), לוקרטיוס, לוקיוס אמיליוס פאולוס (קונסול בשנת 219 לפנה"ס), לוקיוס סרגיוס קטילינה, לוקיוס קאיקיליוס מטלוס, לוקיוס קורנליוס סולה, לוקיוס ליקיניוס לוקולוס, לוקיוס טארקוויניוס קולאטינוס, לוקיוס יוניוס פולוס, לובוב אקסלרוד, לוגיקה, לודוויג טיץ, לווית, לוי בן יפת הלוי, ליאת קפלן, ליאו שטראוס, ליאו בק, ליאור שטרנברג, ליסנדרוס, ליסנדרוס (אפורוס), ליקטור, ליקורגוס, לירות בשליח, לילך נתנאל, ליברליזם קלאסי, לידת יעקב ועשו, טאהא חוסיין, טענה, טקיטוס, טראוס, טראיאנוס, טרודה דותן, טריסטרם שנדי, טריטוריאליזם יהודי, טחנה (משחק), טבריה, טומאש מסריק, טולמידס, טולרמיה, טוביה ריבנר, טימגנס, טימופאניס, טימוקרטס מרודוס, טימוליאון, טירת גבל, טיטוס קווינקטיוס פלמינינוס, טיטוס ליוויוס, טיטוס טאטיוס, טיבריוס סמפרוניוס לונגוס, ז'אן מאיבלין, אדון ביירות, ז'אן דה בריין, ז'אן השני, מלך ירושלים, ז'אן-ז'אק רוסו, ז'ולייט חסין, זמר עברי, זארזאס, זאב שפר, זאב ז'בוטינסקי, זאב יעבץ, זלמן שזר, זבודה בת פדיה, זהר שביט, זכריה קלאי, זירת חצי האי האפניני במלחמה הפונית השנייה, זיהוי מקום המקדש, חן מלך מרחביה, חמלקרת (מצביא קרתגני), חמדה בן-יהודה, חנן חבר, חנן בן יגדליהו, חננאל מאק, חנני הרואה, חנניה בן נדבאי, חנה, חנה וייץ, חנו (בן חניבעל), חנו (בן בומילקר), חנוך אלבק, חנוך ברטוב, חניבעל, חניבעל (238 לפנה"ס), חניבעל (בן גיסקו), חניבעל איש רודוס, חניגלבת, חסדאי קרשקש, חסידות אשכנז, חסידות חב"ד, חסידות ברסלב, חפצי-בה, חקר הסוגים, חקר התרגום, חרם (נידוי הלכתי), חרסי שומרון, חרדה (אתר מקראי), חשמונה, חשום, חתושיליש הראשון, חתושיליש השני, חתים, חתית, חלום ליל קיץ, חלום החדר האדום, חלוקת עבודה, חזקיהו, חזון עזרא, חחום, חבצלת (כתב עת), חבקוק, חבת, חגי בן-שמאי, חגי ישראל ומועדיו, חדשות מהארץ הקדושה, חופש החוזים, חוק ההידקקות, חוק היהודים של המלך קלמן, חוקי התורה, חור הגדגד, חורבת ריבוא, חורבת זנוח, חולדה ובור, חוזיאש השני, חובבי ציון, חוה לצרוס-יפה, חינוך בלתי פורמלי, חיבור ספר הזוהר, חידת שמשון, חיי אישים, חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים הדגולים ביותר, חיים משה שפירא, חיים אריה גינזברג, חיים אורמיאן, חיים איזק, חיים נחמן ביאליק, חיים רבין, חיים שמואל יעקב פאלק, חיים שירמן, חיים תדמור, חיים לנסקי, חיים זליגמן, חיים בן-עמרם, חיים בר-דרומא, חיים ברקאי, חיים גרינברג, חיים הלל בן-ששון, חיים ורדי, חיים וירשובסקי, חיים וייס, חיים כהן (משפטן), חיים כהן (מבעלי התוספות), בן סירא, בן-ציון דינור, בן-ציון יהושע-רז, במדבר רבה, בנציון כץ, בנדטו קרוצ'ה, בני ימין, בנימין, בנימין מזר, בנימין שבילי, בנימין הרשב, בעלת האוב מעין דור, בעלי התוספות, בעז ערפלי, בעין-דור, בצרה (ירדן), בצלאל שטרן (מורה), ברסרקר, ברסידאס, ברל לוקר, ברגה (עיר מדינה), ברוך קרוא, ברוך שפינוזה, ברכה פלאי, ברכיהו ליפשיץ, בשעה אחת, בשבח האבירות החדשה, בת שבע, בת שוע, בת יפתח, בת-שבע שריף, בלבב ימים, בלדווין הראשון, מלך ירושלים, בלדווין הרביעי, מלך ירושלים, בלדווין השני, מלך ירושלים, בלדווין השלישי, מלך ירושלים, בלדווין החמישי, מלך ירושלים, בלהה ניצן, בלי מה, בדמי ימיה, בהגווד גיטא, בועז הוס, בוירכאוס, בין שתי ערים (עגנון), ביאליק (פירושונים), ביסוס כוחה של הרפובליקה הרומית במאות ה-5 וה-4 לפנה"ס, ביקורת נוסח המקרא, ביקורת התבונה המעשית, ביקורת התבונה הטהורה, ביקורת כוח השיפוט, בירידיה, בישופות קיסריה, בית מקרא, בית ענת, בית בעל מעון, בית הספר העמלני, בית הרם, בית הכנסת של ראשוני החסידים בטבריה, בית הכנסת הגדול של פירנצה, בית הכנסת הגדול של רומא, ביבליוגרפיה של גרשם שלום, ביבליוגרפיה של יגאל מוסינזון, ביום קיץ יום חום, ג'ון דיואי, ג'וב יוסף, ג'ובאני פיקו דלה מירנדולה, ג'ובאני ורגה, ג'יפתליק (אזור), ג'יימס טראסלו אדמס, גן חיות אנושי, גן ילדים, גאולה, גאודה (מלך), גאיוס מריוס, גאיוס אטיליוס רגולוס, גאיוס סאלוסטיוס קריספוס, גאיוס סולפיקיוס פטרקולוס, גאיוס ליקיניוס קאלבוס, גאיוס טרנטיוס וארו, גאיוס דואיליוס, גאיוס ולריוס קאטולוס, גנאיוס סרוויליוס גמינוס, גנאיוס פומפיוס מגנוס, גנאיוס קורנליוס סקיפיו אסינה, גנאיוס דומיטיוס אהנובארבוס (קונסול 32), גנזך ויצמן, געל בן עבד, גרשם שלום, גרשון שקד, גרשון ברין, גשר צנברי (נהר הירדן), גלות בבל, גלי דינור, גלילי שחר, גזירת הלבוש, גזירות תתנ"ו, גבריאל פרייל, גבריאל שטרן, גבריאל הרמן, גדעון עפרת, גדעון בן יואש, גדוד העבודה, גדי טאוב, גדי יציב, גוסטב לנדאואר, גורדון, גוליית, גוטפריד מבויון, גוטלוב ארנסט שולצה, גוטייה הרביעי מבריין, גי דה ליזיניאן, גינדיבו, גיסקו, גירוש תל אביב, גיל הראבן, גילוי וכיסוי בלשון, גיליפוס, דן מירון, דן פגיס, דן לאור, דמנה, דמטריוס מפארוס, דמטריוס פוליורקטס, דמדומי שחר, דמוגרפיה של ממלכת ירושלים, דאו דה ג'ינג, דני דידרו, דניאל גולדשמידט, דער נסתר, דרו גילפין פאוסט, דרום ארצות הברית, דרור אורון, דרור בורשטיין, דת, דת בממלכת ירושלים, דלילה, דליה מנור, דב סדן, דב שוורץ, דב בער מבוליחוב, דב ירדן, דבקות, דברי דוד האחרונים, דברי הימים, דבורה בארון, דבורה גילולה, דבורה דימנט, דבורה הנביאה, דון הרן, דומיטיה הזקנה, דונש בן תמים, דוקאק, דורי מנור, דוביים, דוד, דוד אשרי, דוד אוחנה, דוד צמח, דוד צבי מילר, דוד בן שמעון, דוד הראובני, דוד הורוביץ, דוד וינפלד, דוד יוסף בורנשטיין, דין (עיתון), דינה פורת, דיו קסיוס, דיון מסירקוסאי, דיוניסיה, דיוניסיוס השני (טיראן סירקוסאי), דיוקנה של גברת, המאורעות בספרטה (221 לפנה"ס), המנדט הבריטי, המסדר הטווטוני, המצור על מחנהו של קיקרו, המצור על אנטיוכיה (1097–1098), המצור על אשקלון (1153), המצור על אדסה (1144), המצור על אוואריקום, המצור על ניקאה (1097), המצור על עזה (332 לפנה"ס), המצור על עכו (1189–1191), המצור על עכו (1291), המצור על עיר המאלים, המצור על ליליבאום, המצור על הסלע הסוגדיאני, המצור על הליקרנסוס, המצור על ירושלים (1099), המצור על ירושלים (1187), המקור האלוהיסטי, המקור הכהני, המשמר הפרטוריאני, המלחמה המוקדונית השנייה, המלחמה המוקדונית השלישית, המלחמה הפלופונסית, המלחמה הפונית הראשונה, המלחמה הפונית השנייה, המלחמה הקלאומנית, המלחמות המוקדוניות, המליץ, המחנות העולים, המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, המגבית היהודית המאוחדת, המהלך החדש בספרות העברית, המיתוס של עשרת השבטים האבודים, המילון ההיסטורי ללשון העברית, הארמודיוס ואריסטוגיטון, הארי אוסטרין וולפסון, האחים כהן וחצי, האהבות, האוצר מסיני, האימפריה החתית, האישה החכמה מתקוע, הנצחתו של גרשם שלום, הנציב העליון, הנרי ניר, הנרי פילדינג, הנרי בייקר טריסטראם, הנרי ג'יימס, הנרי דייוויד תורו, הנבואה במסורת ישראל, הנדח, הספר הלבן (1930), הספר הלבן (1939), הספרים החיצוניים, הסרט הראשון של פלשתינה, הסונטות של שייקספיר, הסכם יפו (1229), הסיודוס, העליות בשנים 1700–1881, העלייה מברית המועצות בשנות ה-70, העלייה הראשונה, העלייה החמישית, העלייה ההמונית, העיר העתיקה של צפת, הפפירוסים של ניצנה, הפרס הלאומי לספרים יהודיים, הצפירה, הקספלה, הקדמות לכל מטפיזיקה בעתיד, הקהילה הבהאית בהודו, הקונגרס הציוני העולמי ה-19, הקיצה עמי, הרמן גונקל, הרמן כהן, הרנסאנס האיטלקי, הרפקס, הרפובליקה הרומית, הרקע למלחמת ששת הימים, הרקע למלחמה הפלופונסית, הרבנים הצבאיים בצבא הבריטי, הרביא, הרגימנט הארץ-ישראלי, הרודוטוס, השלטון הישראלי ביהודה ושומרון, השועל והענבים, השועל והכרם, השושלת הבויהית, השולמית, התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, התנועה הקיבוצית, התנועה הרומנטית, התנועה הוולדנסית, התעת'מנות, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים, התקופה הפרסית בארץ ישראל, התקופה הביזנטית בארץ ישראל, התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, התרבות ההלניסטית, הלל בבלי, הלל דלסקי, הלבנון, הלגיון הראשון גרמניקה, הליארטוס, הלית ישורון, הטקטיקה והאסטרטגיה הצלבנית בארץ ישראל, הטבח ביהודי פאס (1465), הטירה, הטייפ האחרון של קראפ, הזירה האיברית במלחמה הפונית השנייה, הזירה הימית במלחמה הפונית השנייה, החלפת שטרי בנק ומלווה חובה, 1952, החלוצות בתקופת העלייה השנייה, החוק השני של התרמודינמיקה, החוקה הגדולה של ספרטה, החוויה הדתית לסוגיה, החיל, הבריגדה היהודית, הבונד, הגדה של פסח, הגדוד הקדוש של תבאי, הגולם (מחזה), הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה, הדמוקרטיה באמריקה, הדמוקרטיה האתונאית, הדפס ישראלי, הדת בגבולות התבונה בלבד, הדת הבהאית, הדבר כשלעצמו, הדדעזר בן רחוב, הדור (כתב עת), ההתנגדות לחסידות, ההגמוניה הספרטנית, הומרוס, הוספיטלרים, הוצאת שטיבל, הוצאת כרמל, הוראה, הורקנוס לבית טוביה, הורטיוס, הורדוס, הושע בן בארי, הולדת שמואל, הוגו השלישי, מלך קפריסין, הוגו וינקלר, הכנסת כלה (ספר), הכתב העברי הקדום, היסטוריה, היסטוריה של ממלכת ירושלים, היסטוריה של העיתונאות בארץ ישראל, היסטוריה של הקולנוע הישראלי: תקופת היישוב ושנות החמישים, היסטוריה של התיאטרון, היסטוריה של היהדות הקראית, היסטוריון, היסטוריות (הרודוטוס), היסטוריוגרפיה ישראלית, היפרבולוס, היפרכוס (טיראן), היפיאס (טיראן), הירש דוד נומברג, הילל בן שחר, היה זנב לאריות ואל תהיה ראש לשועלים, היינריך היינה, היינריך ולפלין, היישוב, היישוב הישן, היישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם הראשונה, ונוס ואדוניס (שייקספיר), ועד ארבע ארצות, ועידת פיאצ'נצה, ורגיליוס, ושוכני, וולני, וילפריד ישראל, ויליאם מקלור תומסון, ויליאם ג'יימס, ויהי היום, ויכוח פדובה, כמוש, כאמד א-לוז, כנען, כנה ורמן, כף סוניו, כפר ברעם (יישוב עתיק), כרם נבות, כרבוגא, כרוניקון פסחלה, כשים, כתב המנדט, כתבי אוגרית, כתובת עזקה, כלאם, כלכלת ממלכת ירושלים, כלכלת ישראל, כחום היום (אידיליה), כורש הצעיר, כוכב הגאולה, כוי, כיזוואתנה, כיבוש גאליה אקוויטניה במלחמת גאליה, כיבוש יפו על ידי צחותי, כיוונים חדשים, ימחד, יאיר הופמן (חוקר המקרא), יאירה אמית, יסכה, יעקב מנצור, יעקב מילגרום, יעקב אפשטיין (פסל בריטי), יעקב אלבוים, יעקב אורלנד, יעקב פינקרפלד, יעקב רז, יעקב רבי, יעקב שמלה, יעקב ששפורטש, יעקב שלום ליכט, יעקב שטיינברג, יעקב לרנר, יעקב לשצ'ינסקי, יעקב טלמון, יעקב חזן מלונדון, יעקב בן נסים, יעקב בלידשטיין, יעקב בורקהרדט, יעקב דוד אברמסקי, יעקב הורוביץ (סופר), יעקב כ"ץ (היסטוריון), יעקב יצחק הורוביץ, יעקב יהושע פלק, יעבץ (דמות מקראית), יפתח הגלעדי, יצחק ארטר, יצחק אריה ברגר, יצחק אלבלג, יצחק אבן כלפון, יצחק אברבנאל, יצחק אורן, יצחק אייזיק הלוי, יצחק עראמה, יצחק פוגץ', יצחק קליין, יצחק שנהר, יצחק שטנר, יצחק למדן, יצחק ליב ברוך, יצחק טאוב, יצחק זילברשלג, יצחק בער, יצחק גרינבוים, יצחק גולדמן (משורר), יצחק דב גילת, יצחק יהודה גולדציהר, יצחק יוליוס גוטמן, יציאת מצרים (מחזה), יקיר בן-משה, יראון (עיר מקראית), ירחמיאל שכטר, ירוסלב, ירושלים בתקופת בית שני, ירושלים בתקופה הצלבנית, ירושלים בתקופה הביזנטית, ירושלים וסביבותיה מהתקופה הנאוליתית ועד תקופת הברונזה, ירים-לים מלך אללח', יריד ההבלים, ישמח-אדד, ישעיה תשבי, ישעיהו זנה, ישעיהו ברשדסקי, ישראל אפרת (פרופסור), ישראל אקסנפלד, ישראל אהרוני (זואולוג), ישראל זנגוויל, ישראל בר-כוכב, ישראל היילפרין, ישראל כהן (סופר), ישראל יעקב חגיז, ישורון קשת, ישיבת תפארת ירושלים, יתלה, ילקוט הרעים, יחסי אסלאם–יהדות, יחזקאל קויפמן, יחזקאל דרור, יחזקאל הטרגיקן, יחזקיה ממגדבורג, יחיאל הופר, יבוסים, יד ושם: קובץ מחקרים, ידותון, ידידיה דינרי, יהדות מץ, יהדות מקדוניה הצפונית, יהדות מרוקו, יהדות אנקונה, יהדות אפגניסטן, יהדות איטליה, יהדות סרדיניה, יהדות פיימונטה, יהדות קאיפנג, יהדות קראית, יהדות קזאלה מונפראטו, יהדות לוב, יהדות ליבורנו, יהדות טורינו, יהדות חרדית, יהדות בולגריה, יהדות הלניסטית, יהדות הונגריה, יהדות ונציה, יהדות ישראל, יהונתן בן יצחק, יהוסף האזובי, יהושע אפרון, יהושע אריאלי, יהושע פראוור, יהושע בר-יוסף, יהושע גוטמן, יהושפט בן אחילוד, יהובידי, יהוד מדינתא (מטבע), יהודה משקוני, יהודה אריה ליב אלתר, יהודה אבן שמואל, יהודה אברבנאל, יהודה איש קריות, יהודה סלוצקי, יהודה עמיחי, יהודה פרידלנדר, יהודה קידר, יהודה ליאופולד ורנר, יהודה ליב אאך, יהודה ליב לוין, יהודה לייב קצנלסון, יהודה בן מרדכי הורביץ, יהודה בריה דרבי חייא, יהודה ביבאס, יהודה גרובייס, יהודה החסיד (ירושלים), יהודה יערי, יהודי האפיפיור, יהודית מוסל-אליעזרוב, יהודית הנשקה, יהוידע עמיר, יהויכין, יהויכין סטוצ'בסקי, יואש (מלך ישראל), יואל מסטבוים, יואל הלוי מבונא, יום טוב בן יצחק מיואני, יום הכיפורים, יום יום אני הולך למעונך, יונתן מאיר, יונתן בן אביתר, יונתן הוופסי, יונדב קפלון, יונדב בן שמעה, יונה גירונדי, יוסף אבן (בלומנשטיין), יוסף נוה, יוסף קפלן, יוסף שפירא (מו"ל), יוסף שלמון, יוסף שיטרית, יוסף ליכטנבום, יוסף חיים ברנר, יוסף בן מתתיהו, יוסף בן-שלמה, יוסף גורני, יוסף דן, יוסף היינימן, יוסף יואל ריבלין, יוסי אחימאיר, יוסי בן יוסי, יוסיפון (ספר), יופי, יורם בק, יורם יעקבסון, יוליוס קיסר, יוזף ישראלס, יוחנן אלימנו, יוחנן אהרוני, יוחנן לוי, יובל דרור (חוקר חינוך), יובל הררי (חוקר מאגיה), יוהאן גוטפריד הרדר, יוהאן גיאורג האמאן, יוהאן וולפגנג פון גתה, יוהאן יואכים וינקלמן, יוון הארכאית, יוון ההלניסטית, ייסוד הרפובליקה הרומית. להרחיב מדד (1658 יותר) » « הפסיכולוג מדד

ממלכת אמורו

המצב הגאופוליטי במזרח התיכון בזמנו של אחנתון. אמורו בשליטת מצרים אמורו הייתה ממלכה אמורית קטנה, ששכנה באזור של לבנון וסוריה של היום בין המאות ה-13-14 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וממלכת אמורו · ראה עוד »

ממלכת ירושלים

המזרח התיכון במאה ה-12 ממלכת ירושלים הייתה מדינה צלבנית שהוקמה בתחומי ארץ ישראל בשנת 1099 לאחר כיבוש ירושלים מידי הפטימים במסע הצלב הראשון.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וממלכת ירושלים · ראה עוד »

מאניה ביאליק

חיים נחמן ואשתו מאניה (אוורבוך) ביאליק בארץ ישראל, 1925 מאניה ביאליק (לבית אוורבוך; 11 בדצמבר 1876 – 10 בספטמבר 1972) הייתה אשתו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומאניה ביאליק · ראה עוד »

מארי

קטנה, אשנונה, אשור ובבל שרידי ארמונו של זמרי-לים במארי מארי (באכדית: 𒈠𒌷𒆠, ma-ri) הייתה עיר-מדינה עתיקה חשובה על גדתו המערבית של נהר הפרת.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומארי · ראה עוד »

מאתוס

מאתוס (ימין) וספנדיוס (שמאל). איור מתוך "שלמבו". מאתוס (ביוונית: Μάθως) היה לובי אשר הנהיג את מרד השכירים בקרתגו בין 240-238 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומאתוס · ראה עוד »

מאגו ברקה

איור מימי הביניים המתאר את מאגו שופך את טבעות הזהב בפני מועצת הזקנים של קרתגו מאגו ברקה (בפיניקית: 𐤌𐤂𐤍, בלטינית: Magone Barca המאה ה-3 לפנה"ס) היה מצביא קרתגי שלחם במלחמה הפונית השנייה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומאגו ברקה · ראה עוד »

מאגיה בעולם היווני-רומאי

מאגיה הוא מונח במחקר האנתרופולוגי הכולל מערכת של טקסים, אמונות וסוכני כוח חפציים ואנושיים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומאגיה בעולם היווני-רומאי · ראה עוד »

מאכאנידס

מאכאנידס (ביוונית: Μαχανίδας; המאה ה-3 לפנה"ס) היה מצביא ומדינאי ספרטני.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומאכאנידס · ראה עוד »

מאיר אביזוהר

מאיר אביזוהר (אביזֹהר) (27 בספטמבר 1923 – 31 באוגוסט 2008) היה חבר הכנסת מטעם הרשימה הממלכתית בכנסת ה-7, חוקר מורשת בן-גוריון ומחבר ספרים בנושאי מדע המדינה והיסטוריה ארצישראלית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומאיר אביזוהר · ראה עוד »

מאיר פייבל גץ

מאיר פַייבֶל גֶץ (בצורה הרוסית: מאיר בֶּנצילוביץ' גץ; בכתיב היידי, שנהג בזמנו: געטץ; בכתב לטיני: Goetz (נכתב גם Getz, Gettz, Gotz); בליטאית: Gec; 1853, ה'תרי"ג – 1 בינואר 1932, כ"ב בטבת ה'תרצ"ב) היה מחנך, פקיד ממשלתי, פובליציסט וסופר עברי ליטאי, עסקן ושתדלן יהודי באימפריה הרוסית ובסוף ימיו בריגה בירת לטביה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומאיר פייבל גץ · ראה עוד »

מאיר חת

מאיר (אירי) חת (24 בספטמבר 1932 – 13 בינואר 2023) היה מומחה לשוק ההון בישראל, כיהן כמפקח על הבנקים בבנק ישראל, יושב ראש הדירקטוריון של הבורסה לניירות ערך בתל אביב, יו"ר דירקטוריון בנק לאומי, יו"ר וחבר מועצת המנהלים של חברת טבע תעשיות פרמצבטיות, יושב ראש מועצת המנהלים של בית ההשקעות פסגות אופק, סגן יו"ר ICC ישראל (הסניף הישראלי של לשכת המסחר הבינלאומית), פרופסור אמריטוס בבית הספר למשפטים של המסלול האקדמי המכללה למינהל, חבר הוועד המנהל של המרכז לאתיקה בירושלים ומייסד מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה במסלול האקדמי המכללה למינהל בראשון לציון.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומאיר חת · ראה עוד »

מאיר בר-אילן (חוקר)

מאיר בר-אילן (נולד ב-5 בנובמבר 1951) הוא פרופסור אמריטוס במחלקות לתלמוד ולתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן ומומחה במדעי היהדות ובהיסטוריה חברתית ותרבותית של העת העתיקה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומאיר בר-אילן (חוקר) · ראה עוד »

מאיר וייס

הרב פרופסור מאיר וייס (1908 - 7 במאי 1998; ה'תרס"ט - י"ב באייר ה'תשנ"ח) היה רב, מחנך וחוקר מקרא ישראלי, חתן פרס ישראל למדעי היהדות בשנת ה'תש"ן (1990).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומאיר וייס · ראה עוד »

מאיר וייסגל

מאיר וייסגל (1915-1925) מאיר וולף וייסגל (Meyer Wolfe Weisgal, על פי רוב Meyer W. Weisgal; 10 בנובמבר 1894 – 29 בספטמבר 1977) נחשב לאחד מן האבות המייסדים של מכון ויצמן למדע, כיהן כנשיאו ויו"ר הוועד הפועל שלו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומאיר וייסגל · ראה עוד »

מנציוס

מנציוס (Mencius; 371 – 289 לפנה"ס) הוא השם המערבי שניתן לפילוסוף הסיני מֵנְג-דזְה (Mengzi; 孟子); פירוש שמו הוא "בן בכור".

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומנציוס · ראה עוד »

מנשה (מלך יהודה)

מְנַשֶּׁה, בנם של חזקיהו בן אחז וחפציבה, היה מחשובי מלכי יהודה, מלך בשנים 697 לפנה"ס עד 642 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומנשה (מלך יהודה) · ראה עוד »

מנשה לוין

מנשה לוין (1903, גרודז'ינסק – 12 באפריל 1981, ח' בניסן תשמ"א, תל אביב) היה סופר, מתרגם ומשורר עברי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומנשה לוין · ראה עוד »

מנחם פרידמן

מנחם פרידמן (י"ט בכסלו תרצ"ז – כ' באדר ה'תש"פ, 2 בדצמבר 1936 – 16 במרץ 2020) היה פרופסור במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומנחם פרידמן · ראה עוד »

מנחם לורברבוים

מנחם לורברבוים מנחם לורברבוים (נולד ב-14 במרץ 1958) הוא פרופסור מן המניין בחוג לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב, ומייסד החוג ללימודי התרבות העברית בה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומנחם לורברבוים · ראה עוד »

מנחם בן גדי

מְנַחֵם בֶּן גָּדִי היה מלך ישראל ולפי הכרונולוגיה המסורתית מלך על ממלכת ישראל בשנים 747 עד 737 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומנחם בן גדי · ראה עוד »

מנחם דורמן

מנחם דורמן (31 באוגוסט 1909 – 20 במאי 1994) היה הוגה דעות, מסאי, סופר עברי, פובליציסט, עורך ומתרגם.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומנחם דורמן · ראה עוד »

מנחם הרן

מנחם הרן (4 בדצמבר 1924 – 16 באפריל 2015) היה פרופסור בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לחקר המקרא בשנת תש"ס (2000), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חבר האקדמיה הנורווגית למדעים, חבר כבוד של החברה הבריטית לחקר המקרא וחבר האקדמיה האמריקאית למדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומנחם הרן · ראה עוד »

מנחם כהנא

מנחם יצחק כהנא (נולד ב-1946) הוא פילולוג, פרופסור אמריטוס בחוג לתלמוד של האוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומנחם כהנא · ראה עוד »

מנדל פייקאז'

מֶנדֶל פְּייֶקַאז' (Piekarz; 1922 – 21 באוגוסט 2011) היה היסטוריון ישראלי, חוקר החסידות והשואה, שאת מרבית עבודתו ביצע כחוקר במוסד "יד ושם".

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומנדל פייקאז' · ראה עוד »

מנוחה גלבוע

מנוחה גלבוע (20 במרץ 1926 - 3 בינואר 1998) הייתה פרופסור בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומנוחה גלבוע · ראה עוד »

מסע משולם מוולטרה בארץ-ישראל

מסעותיו על רקע מפה משנת 1470 - נתיב מסעותיו בצבע ורוד מסע משולם מוולטרה בארץ-ישראל בשנת ה'רמ"א (1481) הוא ספר המסעות של הנוסע היהודי מאיטליה משולם בן מנחם מוולטרה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומסע משולם מוולטרה בארץ-ישראל · ראה עוד »

מסע חניבעל לחצי האי האפניני

חניבעל חניבעל וחייליו חוצים את הרון חניבעל וחייליו חוצים את האלפים חניבעל בפסגת הרי האלפים נותן שיחת מוטיבציה לחייליו בתחילת המלחמה הפונית השנייה יצא המצביא הקרתגי חניבעל ברקה למסע מלחמה מזורז לאורך צפון היספניה וגאליה במטרה להגיע אל איטליה, המסע הגיע לשיאו כאשר חניבעל חצה את הרי האלפים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומסע חניבעל לחצי האי האפניני · ראה עוד »

מסע בהרי ההארץ

מסלול מסעו של היינריך היינה בהרי ההארץ (שחור עבה מנוקד) מסע בהרי ההארץ (בגרמנית: Die Harzreise) הוא יומן מסע מאת המשורר הגרמני היינריך היינה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומסע בהרי ההארץ · ראה עוד »

מסע המלחמה האתונאי לסיציליה

מסע המלחמה האתונאי לסיציליה היה מסעו של חיל משלוח אתונאי לסירקוסאי שבסיציליה, אשר התנהל במשך שנתיים, בין 415 ל-413 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומסע המלחמה האתונאי לסיציליה · ראה עוד »

מסע הצלב הראשון

מסע הצלב הראשון (1096–1099) היה מסע צלב לכיבוש ארץ הקודש מידי המוסלמים ולגאולת כנסיית הקבר.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומסע הצלב הראשון · ראה עוד »

מסע הצלב השני

מפת ממלכות הצלבנים בתקופת מסע הצלב השני מסע הצלב השני היה מסע צלב שיצא מצרפת ומגרמניה אל ארץ ישראל ונערך בין השנים 1147 – 1149.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומסע הצלב השני · ראה עוד »

מסע הצלב השלישי

פיליפ השני, מלך צרפת יוצא למסע הצלב מסע הצלב השלישי היה השלישי במסעי הצלב העיקריים לארץ ישראל, שנערך כתגובה לקרב קרני חיטין, כיבוש ממלכת ירושלים וכיבוש ירושלים בידי צבאות צלאח א-דין.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומסע הצלב השלישי · ראה עוד »

מסע הצלב השביעי

מסע הצלב השביעי היה מסע צלב שהונהג על ידי לואי התשיעי, מלך צרפת.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומסע הצלב השביעי · ראה עוד »

מסע הצלב השישי

פרידריך השני והסולטאן המצרי אל-מלכרווח קשיחאל-כאמל נפגשים ליד חומות ירושלים מסע הצלב השישי היה מסע צלב בהנהגת פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה שיצא מאיטליה אל ארץ ישראל בשנת 1228.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומסע הצלב השישי · ראה עוד »

מסע הצלב החמישי

צלבנים פריזיאנים מתקיפים את "מגדל השרשרת" בדמייטה, מצרים. ציור שמן הולנדי מהמאה ה-17 Chronica Majora; אוסף קורפוס קריסטי קולג', קיימברידג' מסע הצלב החמישי היה מסע צלב שנמשך משנת 1217 עד 1221, ובמהלכו יצאו גדודי צלבנים אירופיים בניסיון להשלים את כיבוש ארץ ישראל וביסוס ממלכת ירושלים, ניסיון שהחל במסע הצלב השלישי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומסע הצלב החמישי · ראה עוד »

מסע הצלב הוונדי

חורבן מקדש פגאני במהלך מסע הצלב הונדי. ציור מהמה ה-19 מסע הצלב הוונדי (בגרמנית: Wendenkreuzzug) היה מסע צלב שהתנהל בשנת 1147 במקביל ותחת צילו של מסע הצלב השני.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומסע הצלב הוונדי · ראה עוד »

מסעות בנימין השלישי

"מסעות בנימין השלישי" היא סאטירה עברית מאת הסופר מנדלי מוכר ספרים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומסעות בנימין השלישי · ראה עוד »

מסעוד מעארך

מסעוד עם משפחת בנו הנרי מעארך אהבת ציון" מאת אברהם מאפו. תוניס, 1890. מסעוד מעארך (Maarek; ידוע גם בשם העט בן אמיתי; 1858–1941) היה מחלוצי העיתונות והספרות היפה בערבית יהודית בתוניסיה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומסעוד מעארך · ראה עוד »

מסעי הצלב

אביר כורע (בתפילה?) לפני צאתו למסע צלב. איור מספר התהלים של וסטמינסטר, אנגליה, שלהי המאה ה-13. המצור על אנטיוכיה (במהלך מסע הצלב הראשון), איור מהמאה ה-15 מסעי הצלב היו סדרת מלחמות דת ומסעות צבאיים, ביוזמת האפיפיורים הנוצריים או בתמיכתם, בין המאה ה-11 והמאה ה-13.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומסעי הצלב · ראה עוד »

מספור דילס-קרנץ

פרגמנטים 5-1 של הרקליטוס (קטגוריה B) כפי שהם מופיעים ב-''Fragmente'' מספור דילס-קרנץ (בגרמנית Diels–Kranz; בקיצור: DK) היא השיטה הסטנדרטית להתייחסות ליצירותיהם של הפילוסופים היוונים הקדם־סוקרטיים, המבוססת על אוסף הציטוטים מעבודתם ועדויות אודותם.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומספור דילס-קרנץ · ראה עוד »

מסדה (הוצאת ספרים)

לוגו הוצאת מסדה מסדה היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1930 על ידי ברכה פֶּלִאי ובעבר הייתה מהוצאות הספרים המובילות ביישוב ובישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומסדה (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

מסורת (יהדות)

המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומסורת (יהדות) · ראה עוד »

מסכת אבות

ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומסכת אבות · ראה עוד »

מסכת סנהדרין

העתק כתב יד) מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומסכת סנהדרין · ראה עוד »

מערת יהושפט

הגמלון המגולף בחזית המערה מפת הקברים העיקריים בבית הקברות בהר הזיתים מערת יהושפט היא מערת קבורה משלהי התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, השוכנת באפיק נחל קדרון למרגלות הר הזיתים, ומהווה יחידה תכנונית אחת עם מצבת יד אבשלום.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומערת יהושפט · ראה עוד »

מעשה מרכבה

תחריט המאייר את ספר יחזקאל מהמאה ה-16 מעשה מרכבה הוא כינוי לספרות אזוטרית, הקשורה לתורת הסוד היהודית או האוניברסלית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומעשה מרכבה · ראה עוד »

מעברות הירדן

מעבורת על פני הירדן במפת מידבא מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן הם אזורי מים רדודים בנהר הירדן שבהן ניתן לחצות ברגל את הנהר.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומעברות הירדן · ראה עוד »

מפעל הביבליוגרפיה העברית

נייר פירמה של מפעל הביבליוגרפיה העברית מפעל הביבליוגרפיה העברית (Institute for Hebrew Bibliography) הוא גוף שייעודו עריכת ביבליוגרפיה של הדפוס היהודי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומפעל הביבליוגרפיה העברית · ראה עוד »

מפת קמבריי

מפת קמבריי מפת קמבריי היא מפה של העיר ירושלים בתקופה הצלבנית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומפת קמבריי · ראה עוד »

מפת הקרן לחקר ארץ ישראל

חיפה במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880 מפת הקרן לחקר ארץ ישראל היא מפה טופוגרפית שהוכנה על ידי הקרן לחקר ארץ ישראל בשנות ה-70 של המאה ה-19 במטרה לאתר ולתעד את כל המקומות שהוזכרו בביבליה, בספרים החיצוניים ובספרות חז"ל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומפת הקרן לחקר ארץ ישראל · ראה עוד »

מפות ארץ הקודש

מפת ארץ ישראל של סבסטיאן מינסטר (המאה ה-16) עם נחלות השבטים; הספרייה הלאומית של ישראל, אוסף ערן לאור מפות ארץ הקודש, להבדיל ממפות ארץ ישראל המודרניות, הן מפות שמתעדות את ארץ ישראל וסביבתה באופן אומנותי, ולרוב מדגישות מקומות חשובים גם בניגוד למאפיינים הגאוגרפיים הממשיים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומפות ארץ הקודש · ראה עוד »

מצבת מישע

מַצֶּבֶת מֵישַׁע היא מצבת זיכרון שמתוארכת לאזור שנת 840 לפנה"ס שהוצבה מטעם מישע, מלך מואב, בעיר דיבון.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומצבת מישע · ראה עוד »

מצבות נחל קדרון

מצבות נחל קדרון, מתוך מפת ירושלים משנת 1868 מפת הקברים העיקריים בבית הקברות בהר הזיתים מצבות נחל קדרון הוא שם קיבוצי שניתן לקבוצת מבני קבורה מפוארים הניצבים בנחל קדרון, במורדות המערביים של הר הזיתים, למזרחה של העיר העתיקה והר הבית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומצבות נחל קדרון · ראה עוד »

מצודת רמון דה סן-ז'יל

250px מצודת רמון דה סן-ז'יל (באנגלית: Citadel of Raymond de Saint-Gilles; בערבית: قلعة طرابلس) הוא מבצר שנבנה בטריפולי שבלבנון והוא מהמבצרים העתיקים ביותר במדינה זו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומצודת רמון דה סן-ז'יל · ראה עוד »

מקאמה

מקאמה (בערבית: مقامة, אספת שבט, סיפור שמספרים באספתו, ומכאן השם העברי 'מחברת', במובן חבורה) היא יצירה שירית-סיפורית מגוונת, המשלבת בתוכה פרוזה מחורזת בעלת ברק רטורי ושירים שקולים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומקאמה · ראה עוד »

מקס ברוד

לוחית זיכרון על ביתו של מקס ברוד ברח' הירדן 16 בתל אביב מקס ברוד (ימין) עם במאי הבימה: ברוך צ'מרינסקי (מרכז) וצבי פרידלנד (שמאל), 2 באפריל 1942 שלט ארד המנציח את מקס ברוד בפראג מקס ברוד עם פאול בן-חיים ואשתו הלה מקס בְּרוֹד (נכתב גם: מכס ברוד; בגרמנית: Max Brod; 27 במאי 1884 – 20 בדצמבר 1968) היה סופר, פובליציסט ומלחין ישראלי יליד בוהמיה (חלק מצ'כיה), אז חלק מאוסטרו-הונגריה, בעל תואר דוקטור למשפטים מטעם אוניברסיטת קארל בפראג, שיצר בשפה הגרמנית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומקס ברוד · ראה עוד »

מקסים וינוור

מקסים מוישביץ וינוור (ברוסית: Максим Моисеевич Винавер; 1863 – 10 באוקטובר 1926) היה עורך דין יהודי רוסי ופוליטיקאי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומקסים וינוור · ראה עוד »

מקדש יווני

הפרתנון באתונה העתיקה בדת יוון העתיקה, המקדש היה מבנה ששימש את הפולחן.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומקדש יווני · ראה עוד »

מרק אנטוקולסקי

דיוקנו של מרק אנטוקולסקי מרק (מרדכי) אנטוֹקוֹלסקי (ברוסית: Марк Матвеевич Антокольский (בכתיב שנהג בזמנו: Маркъ Матвѣевичъ Антокольскій); 2 בנובמבר 1843 – 26 ביולי 1902) היה פסל וצייר יהודי רוסי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומרק אנטוקולסקי · ראה עוד »

מרק בלוך

מרק לאופולד בנימין בלוך (בצרפתית: Marc Léopold Benjamin Bloch; 6 ביולי 1886 – 16 ביוני 1944) היה היסטוריון יהודי צרפתי של ימי הביניים בצרפת ומייסד אסכולת האנאל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומרק בלוך · ראה עוד »

מרקוס מינוקיוס רופוס

מרקוס מינוקיוס רופוס, (בלטינית: Marcus Minucius Rufus; המאה ה-3 לפנה"ס) היה מצביא רומאי, השתתף באופן פעיל במלחמה הפונית השנייה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומרקוס מינוקיוס רופוס · ראה עוד »

מרקוס פישר

מרקוס (מאיר) פישר (בגרמנית: Marcus (Maier) Fischer; על פרסומיו העבריים חתם: מאיר פישער; 1783, וינה – 22 במאי 1858, פראג) היה היסטוריון יהודי-אוסטרי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומרקוס פישר · ראה עוד »

מרקוס קלאודיוס מרקלוס

פסל בדמותו של מרקלוס. מוזיאון הקפיטול, רומא. מרקוס קלאודיוס מרקלוס (לטינית: Marcus Claudius Marcellus; 268 – 208 לפנה"ס לערך) היה מצביא רומאי שהשתתף במלחמה הפונית השנייה והתפרסם ככובש סירקוסאי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומרקוס קלאודיוס מרקלוס · ראה עוד »

מרקוס ליוויוס סלינטור

מרקוס ליוויוס סלינטור (בלטינית: Marcus Livius Salinator; המאה ה-3 לפנה"ס) היה מצביא רומאי שפיקד על הכוחות הרומאיים בקרב מטאורוס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומרקוס ליוויוס סלינטור · ראה עוד »

מרקוס טוליוס קיקרו

מרקוס טוליוס קיקרו מַרְקוּס טוּלִיוּס קִיקֶרוֹ (קרוי בעברית גם "ציצרו" או "ציצרון", בלטינית: Marcus Tullius Cicero; 3 בינואר 106 לפנה"ס – 7 בדצמבר 43 לפנה"ס) היה נואם, מדינאי, סופר ופילוסוף ברפובליקה הרומית המאוחרת.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומרקוס טוליוס קיקרו · ראה עוד »

מרטין בובר

מרטין (מרדכי) הלוי בּוּבֶּר (Martin Buber; 8 בפברואר 1878, ה' באדר א' תרל"ח, וינה – 13 ביוני 1965, י"ג בסיוון תשכ"ה, ירושלים) היה חוקר ופילוסוף, מעבד מעשיות ומחנך ישראלי יהודי-אוסטרי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומרטין בובר · ראה עוד »

מרטיאליס

מרקוס ואלריוס מרטיאליס (בלטינית: Marcus Valerius Martialis; סביבות 40 – סביבות 104) היה משורר רומי מהיספניה (ספרד).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומרטיאליס · ראה עוד »

מרד גאלוס

מרד גאלוס היה מרד של יהודי ארץ ישראל בשנת 351 נגד שלטון האימפריה הרומית בתקופת שלטונו של קונסטנטיוס גאלוס, ששלט על מזרח האימפריה הרומית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומרד גאלוס · ראה עוד »

מרד החשמונאים

מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומרד החשמונאים · ראה עוד »

מרדכי נאור

מרדכי (מוטקֶה) נאור (נולד ב־19 באוגוסט 1934) הוא סופר, עיתונאי, עורך, שדרן רדיו וחוקר תולדות ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומרדכי נאור · ראה עוד »

מרדכי נרקיס

מרדכי נרקיס (כ"ו בכסלו תרנ"ט, 10 בדצמבר 1898, פולין – כ"ג באדר ב' תשי"ז, 26 במרץ 1957, ירושלים) היה חוקר אמנות ישראלי, אוצר עברי, ומנהל מוזיאונים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומרדכי נרקיס · ראה עוד »

מרדכי עקיבא פרידמן

מרדכי עקיבא פרידמן (נולד ב-20 ביוני 1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לתלמוד באוניברסיטת תל אביב, מופקד הקתדרה לתרבות היהודים בארצות האסלאם ולחקר הגניזה על שם יוסף וסיל מייזר וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומרדכי עקיבא פרידמן · ראה עוד »

מרדכי רוטנברג

מרדכי רוטנברג שלט לכבודו במבואת בניין בית הספר לעבודה סוציאלית בקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים מרדכי רוטנברג (נולד באפריל 1932, ו' בניסן תרצ"ב) הוא סוציולוג ופסיכולוג ישראלי, יהודי יליד שלזיה (אז בגרמניה), פרופסור אמריטוס לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל לחקר העבודה הסוציאלית לשנת ה'תשס"ט, עמית מחקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומרדכי רוטנברג · ראה עוד »

מרדכי טמקין

טמקין כמחנך כיתה ג' בבית הספר "תחכמוני" בירושלים. מרדכי יהודה טֶמְקִין (1891 - 9 ביולי 1960) היה מורה, משורר ומתרגם ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומרדכי טמקין · ראה עוד »

מרדכי גיאורגו לאנגר

עטיפת הספר "מעט צרי" מרדכי דב גיאורגו (יִיז'י) לַאנגֶר (בגרמנית: M. D. Georg Langer; בצ'כית: Jiří Langer; 19 במרץ 1894 (ברישומים מופיע בטעות התאריך 7 באפריל), פראג – 12 במרץ 1943, תל אביב) היה משורר עברי, חוקר ומסאי, עיתונאי ומורה, הראשון ביהדות המערב בעת החדשה שהגיע מלשון זרה לשירה העברית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומרדכי גיאורגו לאנגר · ראה עוד »

מרדכי דאטו

מרדכי בן יהודה דאטו (1527 – 1585; לפי לנדסהוט: 1502 – 1570) היה רב, משורר ומקובל איטלקי אשר עסק בחישוב הקץ, תלמידו של המקובל משה קורדובירו ושל דודו הרב משה באסולה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומרדכי דאטו · ראה עוד »

מרדכי דוד ברנדשטטר

מרדכי דוד בּרַנדשטֶטֶר (לעיתים בראנדשטטר; בכתיב יידי: בראנדשטעטער; 14 בפברואר 1844, בריגל, גליציה (אוסטרו-הונגריה) – מאי 1928, טרנוב) היה סופר ומשורר עברי גליצאי בולט בתקופת ההשכלה, מראשי הקהילה היהודית בטַרנוב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומרדכי דוד ברנדשטטר · ראה עוד »

מרונים

המרונים (בארמית סורית: ܡܖ̈ܘܢܝܐ; בערבית: موارنة) הם קבוצה אתנו-דתית דוברת ארמית וערבית, בת הדת הנוצרית החיה ברובה בלבנון.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומרונים · ראה עוד »

מרוקאית יהודית

עיתון אלחוררייא (La Liberté) מ-4 באוגוסט 1922 בגרסתו המרוקאית-יהודית ערבית-מרוקאית יהודית או מוגרבית היא שפה יהודית המדוברת בפי יהודי מרוקו ויוצאיה זה דורות רבים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומרוקאית יהודית · ראה עוד »

מריאן רבינוביץ'

מריאן רבינוביץ' (18 באוקטובר 1934 - 11 באוגוסט 2010) היה רופא גריאטר ושיקומי, גרונטולוג, סופר, מסאי וכותב זיכרונות, משורר ופסל ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומריאן רבינוביץ' · ראה עוד »

מרים מארקל-מוזסזון

מרים מארקל-מוזסזון מרים מארקֶל-מוזסזון (בכתיב יידי: מארקעל-מאזעסזאהן; Miriam Markel-Mosessohn; 1841, וילקובישק, ליטא - 1920, גרייבו, פולין) הייתה סופרת, מתרגמת ועיתונאית יהודיה ילידת רוסיה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומרים מארקל-מוזסזון · ראה עוד »

מרים הנביאה

מִרְיָם הנביאה היא דמות מקראית, בת עמרם ויוכבד, משבט לוי, אחות אהרן ומשה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומרים הנביאה · ראה עוד »

מריה ממונפראטו

הכתרת מריה ממונפראטו וז'אן דה בריין. כתב יד מהמאה ה-13 מריה ממונפראטו (בצרפתית: Marie de Montferrat; 1192–1212) הייתה מלכת ממלכת ירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומריה ממונפראטו · ראה עוד »

מריה קומננה

אמלריך הראשון, מלך ירושלים רוכב עם מריה קומננה חתונת אמלריך הראשון ומריה קומננה כתב יד מהמאה ה-15 חתונת אמלריך ומריה קומננה. כתב יד מהמאה ה-14 חתונת אמלריך ומריה קומננה. כתב יד מהמאה ה-13 הכתרת אמלריך הראשון ומריה קומננה מריה קומננה (יוונית: Μαρία Κομνηνή; נולדה ב-1154, נפטרה בין השנים 1208 ל-1217) הייתה נסיכה ביזנטית, אשתו השנייה של המלך הצלבני אמלריך הראשון.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומריה קומננה · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומשנה · ראה עוד »

משפט בין-לאומי פומבי

ארמון השלום - מושב בית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג הוא הגוף המשפטי העיקרי הפוסק לפי המשפט הבין-לאומי. בית הדין פוסק בשתי קטגוריות: (א) פסקי דין בסכסוכים בין מדינות (ב) מתן חוות דעת בסוגיות משפטיות שמופנות אליו על ידי העצרת הכללית של האו"ם או מועצת הביטחון. משפט בין-לאומי פומבי הוא ענף משפטי העוסק בפעולותיהם של גורמים בזירה הבין-לאומית, כגון מדינות, ארגונים בין-לאומיים ואף פרטים הנושאים באחריות בין-לאומית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומשפט בין-לאומי פומבי · ראה עוד »

משפטים

הציווי לשפוט משפט, במבואת בית הדין הרבני הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפטים הם תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומשפטים · ראה עוד »

משפחת איבלין

שלט האצולה של משפחת איבלין משפחת איבלין (אנגלית: Ibelin), בית רוזני יפו ואשקלון, הייתה ממשפחות האצולה המשפיעות ביותר בממלכת ירושלים הצלבנית, ובניה ובנותיה היו מן הגורמים העיקריים לכל טלטולי המדינה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומשפחת איבלין · ראה עוד »

משפחת בית טוביה

1.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומשפחת בית טוביה · ראה עוד »

משרפות מים

מִשְׂרְפוֹת מַיִם (בכתיב חסר: מִשְׂרְפֹת מַיִם) או מִשְׂרְפוֹת, הייתה עיר בצפון ארץ ישראל בתקופת המקרא.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומשרפות מים · ראה עוד »

משלי איזופוס

כריכת משלי איזופוס (1867) משלי איזופוס הם אוסף של משלים המיוחס לאיזופוס, עבד ומספר סיפורים שחי ביוון העתיקה בין 620 ל-564 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומשלי איזופוס · ראה עוד »

משחק

משחק דמקה משפחתי, ציור מאת לואי-לאופולד בואיי, 1803 ילדים משחקים משנת 1897 משחקי ילדים, 1560 משחק הוא פעילות בידור ופנאי, המנותקת מצרכי הקיום המידיים, למטרת הנאה או למידה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומשחק · ראה עוד »

משה מנדלסון

משה מנדלסון (או מנדלסזון; מכונה גם: ר' משה בן מנחם, (ובקיצור: רמבמ"ן), או רבי משה דסאו, משה דעסוי, (ובקיצור: רמ"ד); בגרמנית: Moses Mendelssohn; י"ב באלול ה'תפ"ט, 6 בספטמבר 1729 – ה' בשבט ה'תקמ"ו, 4 בינואר 1786) היה פילוסוף יהודי-גרמני, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומשה מנדלסון · ראה עוד »

משה מלונדריש

רבי משה בן יום טוב מלונדריש (נפטר ב-1268; כונה גם "אביר העולם") היה רב פוסק הלכה ומדקדק מן הראשונים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומשה מלונדריש · ראה עוד »

משה אביגדור שולוואס

פרופ' משה אביגדור שוּלוַואס (בפולנית: Moszek Awigdor Szulwas; באנגלית: Moses Avigdor Shulvass; 29 ביולי 1909, פלונסק, פולין – 22 באפריל 1988, אוונסטון, אילינוי) היה מחנך והיסטוריון של תולדות עם ישראל, בעיקר יהדות איטליה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומשה אביגדור שולוואס · ראה עוד »

משה אבידור

משה אֲבִידוֹר (בּוּרשטיין) (7 בינואר 1906 – 30 במאי 1985) היה איש חינוך ישראלי, מורה ומפקח, מנכ"ל משרד החינוך (1954–1960), מנכ"ל הסוכנות היהודית, יו"ר הוועד הישראלי לאונסק"ו ושגריר ישראל לאונסק"ו, מזכיר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומשה אבידור · ראה עוד »

משה איסרליש

מצבת קברו של הרמ"א בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב שבקז'ימייז' (הרובע היהודי בעיר), 2016 בית כנסת הרמ"א בקז'ימייז' רבי משה איסרלישׂ, הידוע בכינויו הרמ"א (ה'ר"ץ, 1530 – י"ח באייר ה'של"ב, 1572), היה פוסק, ראש ישיבה, מקובל ופילוסוף.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומשה איסרליש · ראה עוד »

משה עמית

משה עמית (5 בנובמבר 1919 - 10 בפברואר 2017) היה פרופסור בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומשה עמית · ראה עוד »

משה ענבר

משה ענבר (נולד ב-1937) הוא פרופסור אמריטוס למקרא ולאשורולוגיה ב באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומשה ענבר · ראה עוד »

משה שמיר

לוחית זיכרון בפתח ביתו של משה שמיר ברח' קהילת סופיה 16 בתל אביב משה שמיר (י"ב באלול ה'תרפ"א, 15 בספטמבר 1921 – ג' באלול ה'תשס"ד, 21 באוגוסט 2004) היה סופר, סופר ילדים, מחזאי, פובליציסט, מבקר ספרות, מרצה לדרמה, עורך מדורי ספרות בעיתונות הארצית, עורך כתבי עת ואיש ציבור ישראלי, אחד מחשובי הסופרים הישראליים של העת החדשה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומשה שמיר · ראה עוד »

משה שוורץ

משה שוורץ (1925 – 1978) היה פילוסוף וחוקר פילוסופיה, מקים המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן, בראשה עמד ושימש כפרופסור במחלקה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומשה שוורץ · ראה עוד »

משה ליסק

משה לִיסָק (9 ביוני 1928 – 10 ביולי 2018) היה פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית וחתן פרס ישראל לשנת תשנ"ב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומשה ליסק · ראה עוד »

משה לייב הלפרן

משה לייב הלפרן, דיוקן עצמי, 1927 משה לייב הלפֶּרן (האלפרן; בכתיב יידי: האלפערן; באנגלית: Moyshe-Leyb Halpern; 2 בינואר 1886, זלוטשוב, גליציה – 31 באוגוסט 1932, ניו יורק) היה משורר יידיש מודרניסטי, עורך ומסאי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומשה לייב הלפרן · ראה עוד »

משה בר-אשר

משה בר-אשר משה בר-אשר (בלידתו: בן הרוש; נולד בי"ב בתמוז תרצ"ט, 29 ביוני 1939, מרוקו) הוא בלשן ישראלי, שכיהן כנשיא האקדמיה ללשון העברית בשנים 1993–2022.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומשה בר-אשר · ראה עוד »

משה ברש

משה ברש (10 באוקטובר 1920 - 7 ביולי 2004) היה היסטוריון ישראלי ומייסד תחום חקר תולדות האמנות בישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומשה ברש · ראה עוד »

משה גרסיאל

משה גַרסיאל (נולד ב-6 בינואר 1936) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומשה גרסיאל · ראה עוד »

משה גרדון

משה גרדון (קרי: גורדון; 17 בספטמבר 1894 – 17 בספטמבר 1974) היה מחנך עברי בפולין בין מלחמות העולם, מראשי רשת החינוך העברי "תרבות" (1919–1932), ומנהל מוסד ביאליק מ-1935 ועד 1969.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומשה גרדון · ראה עוד »

משה די לאון

הרב משה בן שם טוב די לאון (בלאדינו: Moshe ben Sem Tob de León; כנראה 1240 ה'א' ללוח העברי ? -ה'ס"ה 1305) היה מקובל ספרדי שהפיץ לראשונה את ספר הזוהר, החיבור החשוב ביותר בתורת הקבלה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומשה די לאון · ראה עוד »

משה הדרשן

רבי משה הדרשן, היה רב, דרשן, מפרש ומחבר צרפתי מראשוני הראשונים, פעל במחצית הראשונה של המאה ה-11, תושב העיר נרבונה שבפרובאנס, התפרסם ביצירתיותו בתחומי המדרש והאגדה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומשה הדרשן · ראה עוד »

משה כהן (אמן)

משה יוסף כהן (1897 בקירוב - 12 במרץ 1964) היה אמן הדפס ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומשה כהן (אמן) · ראה עוד »

משה יצחק אשכנזי (טדסקי)

משה יצחק אשכנזי (טֶדֶסְקִי - Tedeschi, טריאסט, 6 ביוני 1821 – 17 ביוני 1898), היה מורה ומחנך, סופר, פרשן המקרא ומתרגם יהודי-איטלקי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומשה יצחק אשכנזי (טדסקי) · ראה עוד »

משה יחיאל אלימלך רבינוביץ מלברטוב

רבי משה יחיאל אלימלך רבינוביץ (תרנ"ה, 1895 - כ"ז בסיוון תש"א, 22 ביוני 1941) היה האדמו"ר מלברטוב מגזע ביאלא.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומשה יחיאל אלימלך רבינוביץ מלברטוב · ראה עוד »

משה יגר

משה יגר (נולד ב-30 באוקטובר 1930, בואנוס איירס) הוא דיפלומט ישראלי בדימוס, היסטוריון של האסלאם בדרום-מזרח אסיה וחוקר תולדות היישוב והציונות בתקופת המנדט הבריטי, וכן של תולדות מדיניות החוץ של ישראל ומשרד החוץ.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומשה יגר · ראה עוד »

מתנדבי היישוב בבאפס

מתנדבי היישוב בבאפס, 1941 מתנדבי היישוב בבאפס היו יהודים שהתנדבו בעידוד המוסדות הלאומיים של היישוב בארץ ישראל לשרת בצבא הבריטי והוצבו כחיילים בתפקידי עזר ביחידת ה-"באפס" - Buffs (יחידת חיל רגלים) במסגרת התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומתנדבי היישוב בבאפס · ראה עוד »

מתרדת

מִתְרְדָת הוא דמות מקראית, אשר שימש כגזבר בממלכת פרס האחמנית תחת הנהגתו של כורש.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומתרדת · ראה עוד »

מתתיהו דרובלס

מתתיהו (מתי) דרובלס (20 באפריל 1931 - 21 באוקטובר 2018) היה חבר הכנסת ויושב ראש מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית, אשר פעל רבות לפיתוח מפעל ההתנחלויות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומתתיהו דרובלס · ראה עוד »

מתיה מאדסה

מתיה מאדסה (בארמנית: Մատթեոս Ուռհայեցի, Matteos Uṛhayetsi; נולד במחצית השנייה של המאה ה-11 – 1144) היה היסטוריון ארמני ב מהעיר אדסה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומתיה מאדסה · ראה עוד »

מלאך המות והשוחט

"מלאך המות והשוחט" הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, המספר על שוחט זקן שמלאך המוות בא לקחתו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומלאך המות והשוחט · ראה עוד »

מלחמת נאביס

מלחמת נאביס הייתה מלחמה קצרה שהתנהלה במהלך שנת 195 לפנה"ס, בה לחמה קואליציית מדינות יווניות בהנהגת הרפובליקה הרומית, נגד עיר המדינה ספרטה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומלחמת נאביס · ראה עוד »

מלחמת שכירי החרב

מלחמת שכירי החרב הייתה התקוממות מזוינת של חיילים שכירים ששירתו בצבאה של קרתגו בשנים 240–237 לפנה"ס, ונתמכו על ידי ערים לוביות מורדות שביקשו להשתחרר משליטתה של האימפריה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומלחמת שכירי החרב · ראה עוד »

מלחמת בעלות הברית (220–217 לפנה"ס)

מלחמת בעלות הברית הייתה מלחמה שהתחוללה ביוון בין השנים 220–217 לפנה"ס, בין בעלות הברית בהנהגת מוקדון והליגה האכאית, לבין הליגה האיטולית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומלחמת בעלות הברית (220–217 לפנה"ס) · ראה עוד »

מלחמת גאליה

מלחמת גאליה (בלטינית: Bellum Gallicum) הייתה מלחמת כיבוש, שניהלה הרפובליקה הרומית המאוחרת כנגד השבטים הקלטיים השונים בשטח גאליה העתיקה בשנים 58 ל-50 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומלחמת גאליה · ראה עוד »

מלחמת האזרחים של יוליוס קיסר

מלחמת האזרחים של יוליוס קיסר התחוללה בתקופת הרפובליקה הרומית המאוחרת בין ינואר 49 לפנה"ס למרץ 45 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומלחמת האזרחים של יוליוס קיסר · ראה עוד »

מלחמת האזרחים האמריקנית

מלחמת האזרחים האמריקנית (באנגלית: The American Civil War) הייתה מלחמת אזרחים שהתרחשה בארצות הברית בשנים 1861–1865.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומלחמת האזרחים האמריקנית · ראה עוד »

מלחמות יוון–פרס

מלחמות יוון–פרס הוא הכינוי לסדרה של עימותים בין מספר פולייס (ערי-מדינה) ביוון הקלאסית לאימפריית פרס האחמנית, אשר החלו בשנת 500 לפנה"ס ונמשכו אל תוך אמצע המאה החמישית לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומלחמות יוון–פרס · ראה עוד »

מלכה לוקר

ברל בשנות ה-50 מלכה לוֹקֶר (בכתיב יידי: לאָקער; 22 בנובמבר 1887, קיטוב, גליציה – 18 בנובמבר 1990, ירושלים) הייתה משוררת יידיש, חוקרת ספרות ומתרגמת.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומלכה לוקר · ראה עוד »

מליסנדה, מלכת ירושלים

חתונתם של פולק מאנז'ו ומליסנדה איור מתוך "ספר התהילים של מליסנדה". ספר מזמורים שהוענק לכנסייה בעת שלטונה של המלכה מליסנדה (Melisende, 1105 - 11 בספטמבר 1161), מלכת ממלכת ירושלים משנת 1131 ועד 1153.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומליסנדה, מלכת ירושלים · ראה עוד »

מליצה

מליצה – לשון גבוהה, פיוטית, שאינה נמצאת בשימוש יומיומי בדרך כלל, ומאפיינת את הלשון המקראית ולשון השירה והספרות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומליצה · ראה עוד »

מטמון נחל משמר

מטמון נחל משמר - ראש אַלָּה מעוטר - ממוזיאון הכט חיפה. ראש האלה מעוטר בתאומי יעלים בעלי גוף אחד. משני הצדדים שתי זרועות בצורת להבי סכין וגרזן (העתק). לפי גישת אמזלג יש לקרוא את הסמל כסגסוגת (צמד עפרים/עפרות) - הנמזגת לכבשן וממנה ניתן לייצר כלים בצורת להב סכין או גרזן). מטמון נחל משמר התגלה בשנת 1961, במסגרת מבצע חיפושים אחר מגילות גנוזות נוספות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומטמון נחל משמר · ראה עוד »

מטמורפוזות

כריכת הספר בגרסה האנגלית בעריכת ג'ורג' סנדיס, 1632 מטמורפוזות (בלטינית: Metamorphoseon - "שינוי צורה") הוא שיר אפי בן חמישה-עשר חלקים פרי עטו של המשורר הרומאי אובידיוס שחי בין השנים 43 לפנה"ס – 17 לספירה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומטמורפוזות · ראה עוד »

מטפחת ספרים

מטפחת ספרים הוא ספר מחקר ביקורתי, העוסק בחיבור ספר הזוהר ותוכנו, שנכתב על ידי רבי יעקב עֶמְדין (נודע בכינוי יַעְבֶ"ץ).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומטפחת ספרים · ראה עוד »

מטבעות ארץ ישראל

כד אחסון שבור ומטבעות שנמצאו בחפירה ארכאולוגית; צבעם הירקרק-תכלכל נוצר בשל תגובת המתכת לחומרים בקרקע ובאוויר; מראה אופייני (צולם 2009) כמטבעות נחשפים בחפירה ארכאולוגית בין שברי כד; מראה אופייני (צולם 2006) מטבעות ארץ ישראל שימשו כאמצעי תשלום בשווקים ותרומה לצורכי ציבור בארץ ישראל מאז העת העתיקה, ועד הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומטבעות ארץ ישראל · ראה עוד »

מזבחות האחים הפלינים

מזבחות האחים הפלינים, הידועה גם בשם מזבחות הפלינים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומזבחות האחים הפלינים · ראה עוד »

מחרשה כבדה

המחרשה הכבדה (מצרפתית: charrue; מגרמנית: Pflug; מאנגלית: Heavy plough) הייתה כלי חקלאי שימושי ביותר בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומחרשה כבדה · ראה עוד »

מחלוקת הפנתאיזם

250x250px מחלוקת הפנתאיזם ולעיתים פולמוס שפינוזה (בגרמנית: Pantheismusstreit או Spinozismusstreit או Spinozastreit) הוא כינויה של אחת המחלוקות הפילוסופיות החשובות והמשפיעות ביותר בראשית העת החדשה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומחלוקת הפנתאיזם · ראה עוד »

מחבצה כלקוליתית

מחבצה גדולה מהתקופה הכלקוליתית, מוזיאון ישראל מחבצה קטנה מהתקופה הכלקוליתית, תרבות באר שבע, מוזיאון הכט חיפה כלי בדמות אשה נושאת מחבצה. מהתקופה הכלקוליתית. מאתר "גילת" שבנגב מוזיאון ישראל, התגלה על ידי הארכאולוג דוד אלון מחבצה כלקוליתית היא כלי לחביצת חמאה מחלב אשר היה נפוץ בתקופה הכלכוליתית באזורי ארץ ישראל ועבר הירדן.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומחבצה כלקוליתית · ראה עוד »

מבצרים צלבניים במזרח התיכון

מפת מבצרי צלבנים בלבנט. המפה מציגה את מיקום המבצרים הגדולים או בעלי חשיבות לאורך 200 השנים של קיום ממלכת ירושלים הצלבנית. חלק מהמבצרים לא היו קיימים לאורך כל התקופה והמפה מציירת ריכוז מבצרים שלא היה קיים בו זמנית איור המשחזר את מבצר קראק דה שבלייה הגדול שבסוריה. המבצרים הצלבניים שימשו כעמוד השדרה של מערכת השלטון הצלבנית, וחשיבותם חרגה מעבר לתפקידם הצבאי כמגיני דרכים, גבולות וערים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומבצרים צלבניים במזרח התיכון · ראה עוד »

מבשרי הציונות

הרב יהודה אלקלעי הרב צבי הירש קלישר הרב אליהו גוטמכר משה הס משה מונטיפיורי מְבַשְׂרֵי הציונות הוא מושג בהיסטוריוגרפיה המתאר שורה של הוגי דעות יהודים שפעלו במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 והציגו בכתביהם תפישות ותוכניות מוקדמות שכיוונו כולן להקמת בית לאומי יהודי בארץ ישראל, עוד בטרם ייסוד תנועת חובבי ציון ב-1881 ותחילת הציונות המדינית ב-1896.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומבשרי הציונות · ראה עוד »

מבואות קצרים מאוד

מבואות קצרים מאוד (באנגלית: Very Short Introductions) היא סדרת ספרי עיון של הוצאת אוניברסיטת אוקספורד המגישה הקדמות תמציתיות לנושאים שונים, שנכתבו בידי חוקרים מומחים בתחום.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומבואות קצרים מאוד · ראה עוד »

מביא לבית הדפוס

ברוך מרדכי פרלוב מקוידנוב המביא לבית הדפוס (מלבה"ד) הוא מונח עברי לתפקיד שהגדרתו איננה מתוחמת ותלויה במקום ובתרבות אך ניתן לכנותו "מתווך בין העולם האינטלקטואלי לעולם המעש".

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומביא לבית הדפוס · ראה עוד »

מגפת הכולרה השישית

מגפת הכולרה השישית הייתה מגפה פנדמית שהתרחשה בין השנים 1899 ל-1923, והייתה להתפרצות הגדולה של כולרה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומגפת הכולרה השישית · ראה עוד »

מגדל טנקרד

מבט על הפינה הצפונית של החומה. בחלק התחתון שרידי מגדל טנקרד ומשמאל הפתח הקטן בחומה אליו נכנס מוביל המים העתיק מבט על הפינה הצפונית של חומת ירושלים. מעל החומה בית הספר פ'רייר (קולג דה פרנס) ובחזית שרידי החפיר מהתקופה הצלבנית. מגדל טנקרד (בלטינית: Turris Tancredi) הוא שמו הצלבני של מגדל מבוצר בקצה הצפון־מערבי של חומת ירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומגדל טנקרד · ראה עוד »

מגדל בבל

רנסאנס הצפוני שבולטת בו הגרנדיוזיות והדרמטיות. מִגְדַּל בָּבֶל, או בכינויו הרווח בספרות הרבנית: מעשה דור הפַּלָּגָה, הוא סיפור מקראי המופיע בסוף פרשת נח שבספר בראשית, לאחר סיפור המבול.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומגדל בבל · ראה עוד »

מגדל הזבובים

מגדל הזבובים, (ידוע גם בשמו הערבי "אל מנארה") הוא מבנה מבוצר השוכן על אי קטן במפרצה של העיר עכו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומגדל הזבובים · ראה עוד »

מגילת מלחמת בני אור בבני חושך

מגילת מלחמת בני אור בבני חושך לבנה המסמלת את בני האור, ומימין קיר הבזלת השחור המסמל את בני החושך. מגילת מלחמת בני אור בבני חושך, הידועה גם בשם מגילת המלחמה, היא אחת ממגילות מדבר יהודה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומגילת מלחמת בני אור בבני חושך · ראה עוד »

מגילת איכה

מקדים את האות פ' לאות ע'תמונה להחלפה ספר איכה בקודקס סינאיטיקוס, המכיל את נוסח תרגום השבעים היווני. (330-350 לספירה). שימו לב לשם הספר המתנוסס בראשו: '''Θρήνοι Ιερεμίου''' (תְרֵנוֹי יֶרֶמִיוּ, קינות לירמיהו) 250px מְגִלַּת אֵיכָה היא קובץ של חמישה פרקי קינות, שחוברו ככל הנראה לאחר חורבן ירושלים, בית המקדש הראשון והגליית תושביה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומגילת איכה · ראה עוד »

מגילת תענית

מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומגילת תענית · ראה עוד »

מגילת הגדוד

זאב ז'בוטינסקי אב"א אחימאיר יוסף טרומפלדור מגילת הגדוד (בניקוד: מְגִלַּת הַגְּדוּד) הוא חיבורו של המנהיג הציוני זאב ז'בוטינסקי המספר על הקמת הגדוד העברי ה-38 על ידי המחבר ויוסף טרומפלדור כיחידה שלובה בצבא הבריטי והתנהלותו במערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה עד סיומה של מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומגילת הגדוד · ראה עוד »

מגילת ההודיות

מגילת ההודיות היא אחת משבע מגילות מדבר יהודה הראשונות שהתגלו במדבר יהודה במערה מס' 1 הסמוכה לחורבת קומראן על ידי בדואים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומגילת ההודיות · ראה עוד »

מגילת ון-אמון

מפת מסע ון־אמון מגילת ון־אמון היא סיפורו של מסע ימי של כוהן אמון ממצרים לעיר גבל אשר שכנה בלבנון.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומגילת ון-אמון · ראה עוד »

מגילה חיצונית לבראשית

המגילה החיצונית לספר בראשית, היא אחת משבע המגילות העיקריות שנמצאו ב"מערה מס' 1" במערות קומראן.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומגילה חיצונית לבראשית · ראה עוד »

מגילות (כתב עת)

מגילות הוא כתב עת מדעי לחקר מגילות מדבר יהודה היוצא לאור בעברית על ידי מוסד ביאליק בשיתוף הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה ומרכז אוריון לחקר מגילות מדבר יהודה באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומגילות (כתב עת) · ראה עוד »

מגילות מדבר יהודה

קצר.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומגילות מדבר יהודה · ראה עוד »

מדרש עשרת הדיברות

מדרש עשרת הדיברות הוא חיבור ספרותי עברי מימי הביניים, הדורש את עשרת הדיברות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומדרש עשרת הדיברות · ראה עוד »

מדרש שמואל

מדרש שמואל הוא מדרש אגדה המכיל שלושים ושניים פרקים המבוססים על ספר שמואל (עשרים וארבעה מהם מבוססים על סיפורי ספר שמואל א', ושמונה על סיפורי ספר שמואל ב').

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומדרש שמואל · ראה עוד »

מדבר צין

מפת נדודי בני ישראל במדבר מִדְבַּר-צִן ממוקם באזור הר הנגב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומדבר צין · ראה עוד »

מהר"ם מרוטנבורג

רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג נודע בשם המהר"ם מרוטנבורג (אחרי ד'תתק"פ (1220) – י"ט באייר ה'נ"ג (1293)), מגדולי ראשוני אשכנז בתקופת ימי הביניים ומאחרוני בעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומהר"ם מרוטנבורג · ראה עוד »

מהרבעל

מהרבעל (בפיניקית: 𐤌𐤄𐤓𐤁𐤏𐤋, בלטינית: Maharbal) היה מפקד חיל פרשים קרתגי בולט בצבאו של חניבעל ברקה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומהרבעל · ראה עוד »

מהומה רבה על לא דבר

מהומה רבה על לא דבר או רוב מהומה על לא מאומה (באנגלית: Much Ado About Nothing) היא קומדיה מאת ויליאם שייקספיר שראתה אור בשנת 1600, ובמרכזה שני זוגות: קלאודיו והרו, בנדיק ובאטריצ'ה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומהומה רבה על לא דבר · ראה עוד »

מואבית

מואבית היא ניב כנעני נכחד אשר דובר בממלכת מואב הקדומה, והיא קרובה מאוד לעברית מקראית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומואבית · ראה עוד »

מונטסקייה

שארל לואי דה סקונדה, ברון לה ברד ומונטסקייה (בצרפתית: Charles-Louis de Secondat, baron de La Brède et de Montesquieu; 18 בינואר 1689 – 10 בפברואר 1755) הידוע בעיקר כמונטסקייה, היה פילוסוף צרפתי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומונטסקייה · ראה עוד »

מונותאיזם

סמלי הדתות האברהמיות המונותאיסטיות: יהדות, נצרות ואסלאם מוֹנוֹתֵאִיזְם הוא אמונה באל אחד ויחיד, בניגוד לפוליתאיזם – אמונה באלים רבים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומונותאיזם · ראה עוד »

מועצת המטבע פלשתינה (א"י)

מועצת המטבע פלשתינה (א"י) הייתה מוסד מוניטרי בריטי, אשר החל לפעול בשנת 1927, והיה אחראי על הנפקת המטבע של ארץ ישראל המנדטורית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומועצת המטבע פלשתינה (א"י) · ראה עוד »

מוצא המינים

מוצא המינים, ובשמו המלא "על מוצא המינים בדרך הברירה הטבעית או השארת גזעים מועדפים במאבק החיים" (באנגלית: On The Origin of Species By Means of Natural Selection or the Preservation of Favoured Races in the Struggle For Life) הוא ספר מדעי אשר עומד בבסיסה של תורת האבולוציה המודרנית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומוצא המינים · ראה עוד »

מושל (ארצות הברית)

מושל (באנגלית: Governor) בארצות הברית הוא ראש הרשות המבצעת של מדינה בפדרציה האמריקאית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומושל (ארצות הברית) · ראה עוד »

מות

מוֹת הוא אל המוות והשאול במיתולוגיה הכנענית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומות · ראה עוד »

מוזס פינלי

סר מוזס פינלי (באנגלית: Sir Moses I. Finley; 20 במאי 1912 – 23 ביוני 1986) היה היסטוריון קלסיקאי, יהודי אמריקאי - בריטי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומוזס פינלי · ראה עוד »

מוזיקולוגיה

המילון הראשון למוזיקה בגרמנית, פורסם ב-1732 מוזיקולוגיה היא התחום האקדמי העוסק במוזיקה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומוזיקולוגיה · ראה עוד »

מוחמד

מוחמד בן עבדאללה בן עבד אל-מוטלב, הידוע כמֻחַמַּד (בערבית: مُحَمَّد,, 570 בערך – 8 ביוני 632) הוא מייסד דת האסלאם.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומוחמד · ראה עוד »

מכתבי אל-עמארנה

אחד ממכתבי אל עמרנה, מכתבו של עַזירוּ מלך ממלכת אמורו לפרעה. (א"ע 161) מכתבי אֶל-עַמַארְנָה (לעיתים נקראים בטעות "מכתבי תל אל-עמארנה") הם מכתבים המתוארכים לאמצע המאה ה-14 לפנה"ס, שנכתבו על ידי שליטים שונים, ברובם שליטים כנעניים, ונשלחו אל מלך מצרים במשך תקופה של כ-20 שנה, בימי המלכים אמנחותפ השלישי, אח'נאתון ותות ענח' אמון.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומכתבי אל-עמארנה · ראה עוד »

מכתבי תענך

מכתבי תענך הם שלושה עשר לוחות שהתגלו באתר הארכאלוגי תל תענך בדרום עמק יזרעאל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומכתבי תענך · ראה עוד »

מכתבי לכיש

העתק מחזית מכתב מס' 3 העתק צידו האחורי של מכתב מס' 3 מכתבי לכיש (נקראים גם תעודות לכיש או חרסי לכיש) הם עשרים ושניים אוסטרקונים – חרסים ועליהם כתובות דיו בכתב עברי קדום – אשר רובם נתגלו בחפירות שנוהלו על ידי הארכאולוג הבריטי ג'יימס לסלי סטרקי בתל לכיש בשנת 1935; חרסים 19, 20 ו-21 נתגלו בשנת 1938; חרס 22 נתגלה בשנת 1966.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומכתבי לכיש · ראה עוד »

מכתבי יב

פפירוס מתעודות יב מכתבי יֵב, הידועים גם כתעודות יב, או הפפירוסים של יב, הם אוסף של מסמכים ותעודות שנכתבו בקהילה היהודית ששכנה באי יב (אלפנטין) שבמצרים במאה ה־5 לפנה"ס, בעיקר בארמית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומכתבי יב · ראה עוד »

מכון ויצמן למדע

מכון ויצמן למדע הוא מכון מחקר העוסק בתחומי מדעי הטבע והמתמטיקה שנמצא ברחובות שבישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומכון ויצמן למדע · ראה עוד »

מימזיס (ספר)

מימזיס - התגלמות המציאות בספרות המערב (בגרמנית: Mimesis: Dargestellte Wirklichkeit in der abendländischen Literatur) הוא ספר מאת הפילולוג וחוקר הספרות היהודי-גרמני אריך אוארבך, שהופיע לראשונה ב-1946 בברן שבשווייץ, ונחשב עד היום לאחד מהספרים החשובים ביותר בחקר הספרות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומימזיס (ספר) · ראה עוד »

מיסטיקה יהודית

מיסטיקה יהודית (מיסטי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומיסטיקה יהודית · ראה עוד »

מיתני

מפת חלוקת השלטון בין האימפריות בשנת 1400 לפנה"ס מכתבו של תושרתה מלך מיתני לאמנחותפ השלישי מלך מצרים מיתַני הייתה ממלכה חורית קדומה ששכנה בצפון מסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומיתני · ראה עוד »

מיתולוגיה כנענית

Baal au foudre, המאות ה־15–13 לפנה"ס. המיתולוגיה הכנענית (או הפיניקית) היא אוסף המיתוסים שהתפתחו על ידי הכנענים, על קבוצותיהם השונות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומיתולוגיה כנענית · ראה עוד »

מילה מנחה

מילה מנחה (בגרמנית: Leitwort) היא מילה או שורש לשוני שמופעיהם המרובים בטקסט עשויים לרמז על משמעות נוספת החבויה בטקסט.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומילה מנחה · ראה עוד »

מיה טבת דיין

מיה טבת דיין (נולדה ב-3 באפריל 1975) היא משוררת, סופרת, ומרצה להינדואיזם.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומיה טבת דיין · ראה עוד »

מיהו העם הנבחר?

מיהו העם הנבחר? הוא ספר שכתב ד"ר אבי בקר, לשעבר מזכ"ל הקונגרס היהודי העולמי, פרופסור אורח באוניברסיטת ג'ורג'טאון ומרצה ללימודי תואר שני בדיפלומטיה באוניברסיטת תל אביב ולמשפט בינלאומי בקריה האקדמית אונו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומיהו העם הנבחר? · ראה עוד »

מיכאל אסף

מיכאל אסף (אוסובסקי) (כ"ח בניסן תרמ"ו, 3 במאי 1896 – כ"ו בטבת תשמ"ד, 1 בינואר 1984) היה מזרחן ועיתונאי ישראלי, חוקר תולדות הערבים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומיכאל אסף · ראה עוד »

מיכאל אבי-יונה

מיכאל אבי-יונה (בּוּכְשׁטַבּ; 26 בספטמבר 1904, תרס"ה, לבוב – 26 במרץ 1974, ירושלים) היה ארכאולוג, גאוגרף וחוקר התרבות והאמנות הקלאסית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומיכאל אבי-יונה · ראה עוד »

מיכאל ריז'יק

מיכאל ריז'יק (נולד בט' בטבת תש"ך, 9 בינואר 1960, במוסקבה) הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטת בר־אילן, ועובד במדור לספרות העת החדשה במפעל המילון ההיסטורי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומיכאל ריז'יק · ראה עוד »

מיכאל גולדמן-גלעד

מיכאל (מיקי) גולדמן-גלעד (נולד ב-26 ביולי 1925 בקטוביץ) הוא ניצול שואה, מקציני המשטרה שניהלו את חקירתו של אדולף אייכמן לאחר לכידתו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומיכאל גולדמן-גלעד · ראה עוד »

מיכאיל לרמונטוב

מיכאיל יורייביץ' לֶרְמוֹנְטוֹב (ברוסית: Михаил Юрьевич Лермонтов; 3 באוקטובר 1814 (כך על פי הלוח היוליאני, שנהג בתקופתו; על פי הלוח הגרגוריאני: 15 באוקטובר) – 15 ביולי (על פי הלוח הגרגוריאני: 27 ביולי) 1841) היה סופר ומשורר רומנטי רוסי, מכונה לעיתים "משורר הקווקז".

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומיכאיל לרמונטוב · ראה עוד »

מיכאילובקה

מיכאילובקה (באוקראינית: Михайлівка) היא עיירה השוכנת במחוז זפוריז'יה בדרום מזרח אוקראינה שהייתה כפר הולדתו של שאול טשרניחובסקי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומיכאילובקה · ראה עוד »

מיכל אורון

מיכל אורון (22 באוקטובר 1939 – 23 במאי 2022) הייתה פרופסור בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומיכל אורון · ראה עוד »

מיכלאנג'לו

בריאת האדם", הקפלה הסיסטינית בוותיקן יום הדין", הקפלה הסיסטינית בוותיקן מדליה לציון 88 שנים להולדתו של מיכלאנג'לו מאת לאונה לאוני, העתק מהמאה התשע עשרה מצבת מיכלאנג'לו בבזיליקת סנטה קרוצ'ה במיזם של ג'ורג'ו וזארי מיכֶּלָאנְגֶ'לוֹ דִי לוֹדוֹבִיקוֹ בּוּאוֹנָארוֹטִי סִימוֹנִי (באיטלקית: Michelangelo di Lodovico Buonarroti Simoni) היה איש אשכולות איטלקי - פסל, צייר, אדריכל, מהנדס, משורר, ואחת הדמויות הבולטות בתקופת הרנסאנס האיטלקי ובתולדות האמנות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומיכלאנג'לו · ראה עוד »

מיכה יוסף ברדיצ'בסקי

מיכה יוסף בִּן גָּרְיוֹן (בֶּרְדִיצֵ'בְסְקִי) (בכתיב יידי: בערדיטשעווסקי; בכתב רוסי: (Бин-Горион) Миха Йосеф Бердичевский; 19 באוגוסט 1865, מז'יבוז', חבל פודוליה, האימפריה הרוסית – 18 בנובמבר 1921, ברלין, גרמניה) היה סופר והוגה דעות עברי, אשר טבע דפוסי כתיבה חדשים בספרות העברית, קרא לשינוי ערכים בתפישת היהדות ותבע השתחררות מהדוגמה ששלטה בדת, במסורת ובהיסטוריה הלאומית היהודית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומיכה יוסף ברדיצ'בסקי · ראה עוד »

מייקל קוק

מייקל אלן קוק (באנגלית: Michael Allan Cook; נולד ב-1940) הוא היסטוריון אנגלי ומזרחן החוקר את ההיסטוריה של עולם האסלאם.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומייקל קוק · ראה עוד »

מיילדות במצרים העתיקה

מיילדות במצרים העתיקה היו נשים מבוגרות ומנוסות, שהגישו סיוע פיזי ונפשי ליולדות במהלך כל שלבי הלידה וטיפול ראשוני לרך הנולד, תוך שימוש בשיטות רפואיות ובאמצעים מאגיים; הן זכו לכבוד והערכה בקרב המשפחה והחברה המצרית, ולתמורה חומרית עבור מלאכתן.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ומיילדות במצרים העתיקה · ראה עוד »

א-זאפר באמר אללה

אַבּוּ מֻחַמַּד אַ-זַּאפִר בִּאַמְרִ אללַּהּ אִסְמַאעִיל בְּן אלְ-חַאפִז (בערבית: أبو محمد الظافر بأمر الله إسماعيل بن الحافظ; תרגום הלקב: המנצח במצוות האל; פברואר 1133 - 15 באפריל 1154) היה הח'ליפה ה-12 של השושלת הפאטִמית במצרים (1149–1154).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וא-זאפר באמר אללה · ראה עוד »

אמן (תרבות)

דיוקן עצמי של אמנית אוֹמָן או אָמָּן (בקמץ קטן, כלומר יש לקרוא: אוֹמָּן) הוא אדם אשר נעזר בכישרון יצירתי כדי ליצור אָמָּנוּת (יש לקרוא: אוֹמָנוּת, להבדיל מאֻמָּנוּת).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואמן (תרבות) · ראה עוד »

אמן צום

אמן צום (בגרמנית: Ein Hungerkünstler) ידוע גם בתור אמן התענית או אמן הרעב, הוא סיפור קצר מאת הסופר היהודי-צ'כי פרנץ קפקא, שפורסם במגזין הספרות Neue Rundschau בשנת 1922.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואמן צום · ראה עוד »

אמנון שילוח

אמנון שילוח אמנון שילוח (28 בספטמבר 1928 – 12 ביולי 2014) היה פרופסור למוזיקולוגיה ומופקד הקתדרה על שם מוריס ודנה ווסק במוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואמנון שילוח · ראה עוד »

אמנות מופשטת

"'''פוגה'''" (1914) מאת וסילי קנדינסקי. "'''קובי 6'''" (1963) מאת דייוויד סמית. אמנות מופשטת או אומנות אבסטרקטית היא אמנות בה אין אובייקטים או פיגורות מזוהות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואמנות מופשטת · ראה עוד »

אמציה פורת

אמציה פורת (פברואר 1932 – 19 באוגוסט 2023) היה עורך ומתרגם ישראלי, חתן פרס ראש הממשלה ללשון העברית ע"ש אליעזר בן-יהודה לשנת תשע"א.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואמציה פורת · ראה עוד »

אמרפל

אברהם מביס את ארבעת המלכים, איור מאת אנטוניו טמפסטה משנת 1613 אַמְרָפֶל מלך שנער, נזכר בתנ"ך ב כאחד ממלכי קואליציית ארבעת המלכים שהוקמה יחד עם אריוך מלך אלסר, כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים, למטרת דיכוי מרד של חמשת מלכי כיכר הירדן שכרתו ביניהם ברית על מנת למרוד במלכי מסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואמרפל · ראה עוד »

אמת המים ברניקי

250px 250px 250px אמת המים ברניקי (אמת ברניקי, תעלת ברניקי) היא אמת מים עתיקה שמתוארכת לתקופה הרומית בארץ ישראל ושימשה להובלת מים ממעיינות בנחל יבנאל לבריכות אגירה בטבריה העתיקה על מנת להבטיח מי שתייה נקיים לתושבי העיר כמו גם לגנים ולמוסדות הציבור בעיר המתפתחת.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואמת המים ברניקי · ראה עוד »

אמלריך הראשון, מלך ירושלים

הכתרת אמלריך הראשון הכתרת אמלריך הראשון. כתב יד מהמאה ה-14 בחלק העליון, שליטי מצרים נכנעים לאמלריך. בחלק התחתחון, אמלריך מגיע לקונסטנטינופול למעלה, אמלריך וקיסר ביזנטיון. למטה, ההתקפה על מצרים ההתקפה על מצרים. כתב יד מהמאה ה-14 קבורתו של אמלריך הראשון והכתרתו של בלדווין הרביעי. כתב יד צרפתי מהמאה ה-13 אמלריך הראשון (Amaury Ier de Jérusalem, מכונה גם אמאורי או איימרי) (1136 – 11 ביולי 1174) היה מלך ממלכת ירושלים משנת 1162 ועד למותו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואמלריך הראשון, מלך ירושלים · ראה עוד »

אמלריך השני, מלך ירושלים

אמלריך השני, מלך ירושלים (Amaury II de Lusignan, מכונה גם אמאורי, איימרי ואמלריך הראשון מקפריסין, 1145 - 1 באפריל 1205) היה קונטאבל וראש ממלכת ירושלים בין שנת 1198 לשנת 1205.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואמלריך השני, מלך ירושלים · ראה עוד »

אמין אל-חוסייני

מוחמד אמין אל-חוסייני (בערבית: الحاج محمد أمين الحسيني תעתיק מדויק: אלחאג' מֻחמד אמין אלחֻסֶיני, ידוע כחאג' אמין; 1895 – 4 ביולי 1974) היה מנהיג ערבי-מוסלמי בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל והמנהיג הראשי של ערביי ארץ ישראל לפני הקמת אש"ף.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואמין אל-חוסייני · ראה עוד »

אמיאנוס מרקלינוס

כתבי אמיאנוס מרקלינוס, 1533 אמיאנוס מַרְקֶלִינוּס (Ammianus Marcellinus; 330 לערך - 395 לערך), היה איש צבא והיסטוריון רומאי בן המאה הרביעית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואמיאנוס מרקלינוס · ראה עוד »

אמירת סדר העבודה

אמירת סדר העבודה היא מנהג קדום, לומר במהלך יום הכיפורים את סדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים כתחליף לביצועו בפועל, לאחר חורבן הבית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואמירת סדר העבודה · ראה עוד »

אמיל פאקנהיים

הרב אמיל לודוויג פאקנהיים (בגרמנית: Emil Ludwig Fackenheim; 22 ביוני 1916 – 18 בספטמבר 2003) היה פילוסוף ורב רפורמי ממוצא גרמני.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואמיל פאקנהיים · ראה עוד »

אמיל זולא

זולא בסביבות 1896 אמיל זולא (בצרפתית: Émile Zola ובשמו המלא Émile Édouard Charles Antoine Zola; 2 באפריל 1840 – 29 בספטמבר 1902) היה כותב רומנים, מחזאי, לבריתן, פובליציסט וצלם צרפתי, הסופר המובהק ביותר בזרם הנטורליזם, דמות בולטת בתהליך הליברליזציה הפוליטית של צרפת.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואמיל זולא · ראה עוד »

אאוקלידס (מלך ספרטה)

אֵאוּקְלִידָס (ביוונית: Εὐκλείδας) היה מלך ספרטה בין השנים 227-222 לפנה"ס, יחד עם אחיו קלאומנס השלישי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואאוקלידס (מלך ספרטה) · ראה עוד »

אאולוס פוסטומיוס אלבינוס מגנוס

אָאוּלוּס פּוֹסְטוּמְיוּס אַלְבִּינוּס מַגְנוּס (בלטינית: Aulus Postumius Albinus Magnus; המאה ה-2 לפנה"ס) היה מצביא רומאי שפיקד על הכוחות הרומאיים בקרב סותול.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואאולוס פוסטומיוס אלבינוס מגנוס · ראה עוד »

אנציקלופדיה מקראית

אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו היא אנציקלופדיה לענייני התנ"ך המבוססת על תוצאותיו של המחקר האקדמי המודרני.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואנציקלופדיה מקראית · ראה עוד »

אנציקלופדיה חינוכית

אנציקלופדיה חינוכית היא אנציקלופדיה מקצועית לתחום החינוך שיצאה לאור בשנים 1959–1969 על ידי משרד החינוך ומוסד ביאליק.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואנציקלופדיה חינוכית · ראה עוד »

אנרי ברגסון

אַנרי לואי בֶּרגסון (בצרפתית: Henri-Louis Bergson; 18 באוקטובר 1859 – 4 בינואר 1941) היה פילוסוף יהודי-צרפתי משפיע במחצית הראשונה של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואנרי ברגסון · ראה עוד »

אנרי השני, מלך קפריסין

אנרי השני מלך קפריסין (בצרפתית: Henri II de Chypre; 1271 - 31 באוגוסט 1324) נולד בשם אנרי דה ליזיניאן.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואנרי השני, מלך קפריסין · ראה עוד »

אנרי השני, רוזן שמפאן

אנרי הראשון, מלך ירושלים ידוע גם כאנרי השני, רוזן שמפאן (Henri II de Champagne; 29 ביולי 1166 – 10 בספטמבר 1197) היה אציל צרפתי, וסאל של מלך צרפת, הוא השתתף במסע הצלב השלישי ושימש כמפקד המצור על עכו עד לבואם של המלכים האירופאים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואנרי השני, רוזן שמפאן · ראה עוד »

אנטוניה הזקנה

אנטוניה הזקנה (לטינית: Antonia Maior; נולדה במחצית השנייה של המאה ה-1 לפנה"ס) הייתה אצילה רומאית, בתם של מרקוס אנטוניוס ואוקטביה (אחותו של אוקטביאנוס), וסבתו של נירון קיסר.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואנטוניה הזקנה · ראה עוד »

אנטיפטרוס (מצביא)

אנטיפטרוס (ביוונית: Ἀντίπατρος; המאה ה-4 לפנה"ס) היה מצביא מוקדוני, שבזמן מלחמותיו של אלכסנדר הגדול שימש כעוצר ביוון והביס את אגיס השלישי מלך ספרטה בעת היעדרותו של אלכסנדר.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואנטיפטרוס (מצביא) · ראה עוד »

אנטישמיות מוסלמית

טבח שבט בני קוריט'ה היהודי, על ידי מוחמד (ציור מהמאה ה-19) אנטישמיות מוסלמית היא שנאת יהדות ויהודים שנשזרה במוסלמים ברחבי העולם, דרך דתם האסלאם הן בפרקטיקה והם בכתובים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואנטישמיות מוסלמית · ראה עוד »

אנטיגונה

אנטיגונה (ביוונית: Αντιγόνη; מילולית – "זו שנועדה להתנגד") היא דמות מהמיתולוגיה היוונית ומחזה מאת סופוקלס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואנטיגונה · ראה עוד »

אנטיגונוס השלישי דוסון, מלך מוקדון

אנטיגונוס השלישי (ביוונית עתיקה: Αντίγονος Γ΄; 263 - 221 לפנה"ס), אשר כונה "דוסון" (Δώσων - "המבטיח"), היה מלך מוקדון בין השנים 229 - 221 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואנטיגונוס השלישי דוסון, מלך מוקדון · ראה עוד »

אנבסיס (קסנופון)

אנבסיס (יוונית: Ἀνάβασις) מאת קסנופון, הוא ספר שנכתב במאה ה-4 לפנה"ס, המתאר את תלאותיהם של שכירי חרב יוונים ואת מסעם לתוככי האימפריה הפרסית וחזרתם ליוון.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואנבסיס (קסנופון) · ראה עוד »

אנדה עמיר-פינקרפלד

אנדה עמיר עם בנה עמוס, 1950 יוחנן טברסקי וראובן אבינועם. בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית לוחית זיכרון לזכרם של אנדה עמיר-פינקרפלד ואחיה יעקב פינקרפלד, בחזית הבית שבו התגוררו, ברחוב רש"י בתל אביב אַנְדָה עמיר-פּינְקֶרְפֶלְד (26 ביוני 1902, ריישא, גליציה – 27 במרץ 1981, כ"א באדר ב' תשמ"א, תל אביב) הייתה משוררת וסופרת ילדים ישראלית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואנדה עמיר-פינקרפלד · ראה עוד »

אני מאמין (שחקי שחקי)

כתב ידו של טשרניחובסקי אני מאמין, הידוע גם במילותיו הראשונות, שחקי שחקי, הוא שיר שכתב המשורר שאול טשרניחובסקי (1875 –1943) באודסה בשנת 1892, ונכלל בשנת 1898 בקובץ שיריו הראשון, "חזיונות ומנגינות".

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואני מאמין (שחקי שחקי) · ראה עוד »

אני מאשים...!

שער העיתון "ל'אורור" מ־13 בינואר 1898 כתב ידו של זולא אמיל זולא אלפרד דרייפוס אני מאשים...! (בצרפתית), הוא מאמר דעה מפורסם של אמיל זולא שהתפרסם בעיתון הצרפתי ל'אורור ב־13 בינואר 1898, ובו תקף בחריפות יוצאת דופן את התנהגות השלטון והצבא הצרפתיים כלפי אלפרד דרייפוס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואני מאשים...! · ראה עוד »

אני ואתה

אני ואתה (בגרמנית: Ich und Du) הוא חיבור פילוסופי חשוב ומשפיע מאת מרטין בובר שיצא לאור בגרמנית ב-1923.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואני ואתה · ראה עוד »

אסף מידני

אסף מידני (נולד ב-3 באפריל 1969 ברחובות) הוא עורך דין, חוקר משפט ציבורי, מינהל ומדיניות ציבורית ומדע המדינה ופרופסור מן המניין במכללה האקדמית תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואסף מידני · ראה עוד »

אסתר אטינגר

אסתר אטינגר (נולדה ב־1941) היא משוררת, סופרת ומבקרת ספרות ישראלית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואסתר אטינגר · ראה עוד »

אסתר כספי

אסתר כספי-וֶרְסֶס (1916 – 16 בדצמבר 2008, כ' בכסלו תשס"ט) הייתה מתרגמת ומשוררת ישראלית, שתרגמה לעברית בעיקר מהקלאסיקה האנגלית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואסתר כספי · ראה עוד »

אסתטיקה

אסתטיקה היא ענף של הפילוסופיה העוסק, בין היתר, בשאלות היופי ואפיונו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואסתטיקה · ראה עוד »

אסלאם

אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואסלאם · ראה עוד »

אסטלת הניצחון של אסרחדון

מימין בעל מלך צור, משמאל אושנחורו, בנו של תהרקה שנלקח כשבוי, כורע על ברכיו בתנוחת תחינה אסטלת הניצחון של אסרחדון היא אסטלה העשויה מדיאבז שהוקמה על ידי המלך האשורי אסרחדון, המנציחה את ניצחונו על המלך המצרי תהרקה בקרב שהתרחש בצפון מצרים העתיקה בשנת 671 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואסטלת הניצחון של אסרחדון · ראה עוד »

אסכולת האנאל

אסכולת ה"אנאל" (בצרפתית: L'École des Annales, "אסכולת ספרי השנים") היא אסכולה היסטוריוגרפית שראשיתה בשנת 1929 באוניברסיטת שטרסבורג בצרפת, שטוענת כי אין לבחון אירוע ספציפי בפני עצמו, אלא במסגרת רחבה יותר, הכוללת את הבנת התהליכים ארוכי הטווח אשר הובילו לאירוע.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואסכולת האנאל · ראה עוד »

אסכולות בפילוסופיה

אסכולה פילוסופית היא קבוצה של פילוסופים, בית מדרש שהתמחה בהגות או פילוסופיה מוגדרת, או שיטות פילוסופיות שבהן רעיונות דומים או ששואבים את הרעיונות שלהם או את מערכת ההצדקות מאותם המקורות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואסכולות בפילוסופיה · ראה עוד »

אע'לבים

אמירות האע'לבים בסוף המאה ה-9 זהב מימי אבראהים אבן אל-אע'לב, מייסד השושלת האע'לבית באיפריקיה, סביבות 808; אצוּר במוזיאון לאמנות אסלאמית ברקאדה, תוניסיה האע'לבים (בערבית: أغالبة) היו שושלת אמירים מוסלמים ששלטו על ממלכה צפון אפריקאית שהקיפה את שטחי טריפולי, תוניסיה המודרנית ומזרח אלג'יריה (איפריקיה) בשנים 800–909.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואע'לבים · ראה עוד »

אפרים אלימלך אורבך

אפרים אלימלך אוּרְבַּךְ (Urbach; י' בסיוון תרע"ב, 26 במאי 1912 – כ' בתמוז תשנ"א, 2 ביולי 1991) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, הוגה דעות וחוקר בתחומי היהדות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואפרים אלימלך אורבך · ראה עוד »

אפרים אוירבך

אפרים אויֶרבך (נכתב גם: אוירבאך, אויארבאך, אויארבך, אורבך; ביידיש: פרוים או אפרים אויערבאך; 1892, בסרביה, האימפריה הרוסית – 3 במאי 1973, תל אביב) היה משורר יידיש, סופר, עורך ומתרגם יליד בסרביה, שפעל בארצות הברית ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואפרים אוירבך · ראה עוד »

אפרים פורת

אפרים פורת (איינהוֹרְן) (י"ג בניסן תרמ"ז, 7 באפריל 1887 – כ"ח באדר ב' תשי"ט, 7 באפריל 1959, ירושלים) היה מורה ובלשן עברי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואפרים פורת · ראה עוד »

אפרים קופפר

אפרים קוּפּפֶר (בפולנית: Franciszek Kupfer; 5 במרץ 1905 – 13 במרץ 1993) היה חוקר יהדות ומהדיר ספרי ראשונים פולני-ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואפרים קופפר · ראה עוד »

אפרים שמואלי

אפרים שמואלי (שמואלֶביץ) (28 בנובמבר 1908 – 9 ביוני 1988) היה מחנך, סופר, היסטוריון, מסאי ומתרגם ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואפרים שמואלי · ראה עוד »

אפרים שטרן

אפרים שטרן (15 בינואר 1934 - 23 במרץ 2018) היה מבכירי הארכאולוגים בישראל, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, עורך האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, עורך כתב העת "קדמוניות", ופעיל שנים ארוכות בחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואפרים שטרן · ראה עוד »

אפרים בן יעקב מבון

רבי אפרים ברבי יעקב מבונא (ד'תתצ"ב - ד'תתקנ"ז, 1132–1197) היה מבעלי התוספות באשכנז, פרשן, פייטן ופוסק.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואפרים בן יעקב מבון · ראה עוד »

אפרים ברוידא

אפרים ברוידא (Ephraim Broido; 1 בינואר 1912, תרע"ב – 14 במרץ 1994) היה מסאי, עורך ומתרגם ישראלי, מייסדו ועורכו של כתב-העת "מולד".

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואפרים ברוידא · ראה עוד »

אפולודורוס איש אכרנאי

אפולודורוס (ביוונית: Ἀπολλόδωρος; 394 – אחרי 343 לפנה"ס) איש אכרנאי באטיקה, היה פוליטיקאי אתונאי הידוע מכמה נאומים פליליים עתיקים שנשמרו כחלק מקובץ כתביו של דמוסתנס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואפולודורוס איש אכרנאי · ראה עוד »

אפיוס קלאודיוס קאודקס

אפיוס קלאודיוס קאודקס (בלטינית: Appius Claudius Caudex) היה פטריקי מבית האב של הקלאודיים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואפיוס קלאודיוס קאודקס · ראה עוד »

אקלסיה

מקום מושבה של האקלסיה באתונה - הפניקס האקלסיה (אספת העם, ביוונית: Εκκλησία) הייתה המוסד הריבון הדמוקרטי הראשון והגוף הפוליטי החשוב באתונה העתיקה, כיוון שהוא מגלם את שלטון העם, בתור הזהב בתולדותיה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואקלסיה · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וארמית · ראה עוד »

אראטוס מסיקיון

אראטוס מסיקיון (ביוונית: Ἄρατος; חי בשנים 271-213 לפנה"ס) היה מדינאי יווני בן העיר סיקיון.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואראטוס מסיקיון · ראה עוד »

ארנוואנדש הראשון

אַרְנוּוַאנְדַש הראשון היה מלך החתים בין השנים 1400 - 1370 לפנה"ס, המלך השני של האימפריה החתית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וארנוואנדש הראשון · ראה עוד »

ארצות הברית במלחמת העולם הראשונה

ארצות הברית נכנסה למלחמת העולם הראשונה לצד מדינות ההסכמה ב-6 באפריל 1917, כשלוש שנים לאחר פרוץ המלחמה, בעקבות פרסומו של מברק צימרמן.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וארצות הברית במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

ארתור סג"ל

ארתור סג"ל (נולד ב-1946) הוא ארכאולוג ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה, ניהל וחפר במשך שנים את החפירה הארכאולוגית של אתר סוסיתא.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וארתור סג"ל · ראה עוד »

ארתור רמבו

ארתור רמבּוֹ (בצרפתית: Arthur Rimbaud; 20 באוקטובר 1854 – 10 בנובמבר 1891) היה משורר צרפתי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וארתור רמבו · ראה עוד »

ארתור הרצברג

הרב אברהם הֶרְצְברג (באנגלית: Arthur Hertzberg; 9 ביוני 1921 – 17 באפריל 2006) היה רב קונסרבטיבי, פרופסור ליהדות, היסטוריון וממנהיגי יהדות ארצות הברית במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וארתור הרצברג · ראה עוד »

ארתור ווקופ

ארתור ווקופ, בעת שירותו ברגימנט ההיילנדרים של מסופוטמיה, 1916 סר ארתור גרנפל ווקופ (באנגלית: Arthur Grenfell Wauchope; 1 במרץ 1874 – 14 בספטמבר 1947) הנציב העליון הבריטי הרביעי של ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל ועבר הירדן (נובמבר 1931 - מרץ 1938).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וארתור ווקופ · ראה עוד »

ארתור וייזר

ארתור ווייזר (בגרמנית Artur Weiser; 18 בנובמבר 1893, קרלסרוהה – 5 באוגוסט 1978, טובינגן) היה תאולוג אוונגליסטי גרמני וחוקר הברית הישנה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וארתור וייזר · ראה עוד »

ארזווה

מפה של אנטוליה החתית. חלק מהמקומות משוערים. ארזוה מופיעה במערב אנטוליה מיקניה בסגול אַרזָוָה הייתה ישות מדינית וממלכה בדרום מערב אנטוליה שהתקיימה באלף ה-2 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וארזווה · ראה עוד »

ארון קבורת תבנת

ארון קבורת תבנת ארון קבורת תבנת הוא ארון הקבורה של המלך הפיניקי תַּבּנִת מצידון, אביו של המלך אשמונעזר השני.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וארון קבורת תבנת · ראה עוד »

אריך אוארבך

אריך אַוּאֶרבך (Erich Auerbach; 9 בנובמבר 1892 – 13 באוקטובר 1957) היה פילולוג יהודי-גרמני-אמריקאי, חוקר ספרות השוואתית, היסטוריון ומבקר ספרות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואריך אוארבך · ראה עוד »

אריאל כהן (במאי)

אריאל כהן (נולד ב-12 בפברואר 1975, א' באדר ה'תשל"ה) הוא מפיק, תסריטאי ובמאי קולנוע ישראלי, אשר היה פעיל בעיקר בתחום הקולנוע החרדי בעשור הראשון של המאה ה-21, בתור הבעלים של "האחים כהן וחצי".

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואריאל כהן (במאי) · ראה עוד »

ארינה

צלמית זהב של "אלת השמש של ארינה", מתוארכת למאה ה-15 עד המאה ה-13 לפנה"ס. אוסף מוזיאון המטרופוליטן לאמנות. תגליף של אלת השמש של ארינה יושבת על גבי האורטוסטאט משמאל, באתר הארכאולוגי אלג'הויוק. מקומה המשוער של ארינה אַרִינַה הייתה עיר קדושה חשובה ומרכזית בעולם החתי, ששימשה כמרכז דתי לאלת השמש במיתולוגיה החתית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וארינה · ראה עוד »

אריסטאס מקורינתוס

קסדה של לוחם קורינתי. אריסטאס, (ביוונית: Αριστέας; מת ב-430 לפנה"ס) היה מצביא קורינתי שלקח חלק פעיל בקרב פוטידאה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואריסטאס מקורינתוס · ראה עוד »

אריה מרזר

לוחית זיכרון על ביתו של אריה מרזר ברח' בירנבוים 3 בתל אביב אריה מֶרְזֶר (בכתיב יידי: מערזער; בלועזית: Merzer; 1905 – 17 באפריל 1966) היה אמן ריקועי נחושת ישראלי ממוצא פולני.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואריה מרזר · ראה עוד »

אריה אזולאי

אריה אזולאי (נולד ב-9 ביולי 1933) הוא איש חינוך ואיש ציבור ישראלי, בעל תואר דוקטור ליהדות מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואריה אזולאי · ראה עוד »

אריה אבילאה

אריה אבילאה, שנות ה-30 אריה (לייב) (ליאו) אֲבִילֵאָה (ניֶיסבִיזְ'סקי) (נובמבר 1885, רוז'ינוי, פלך גרודנה, רוסיה – 1985, ירושלים) היה פסנתרן ומורה למוזיקה ישראלי, מראשוני הפסנתרנים והמורים לפסנתר בארץ, פרופסור לפסנתר בקונסרבטוריון של ז'נבה, בקונסרבטוריון 'שולמית' בתל אביב הקטנה ובאקדמיה למוזיקה בירושלים, מחלוצי המוזיקה הקלאסית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואריה אבילאה · ראה עוד »

אריה לודוויג שטראוס

אריה לודוויג שטראוס (אל"ש) אריה לודוויג שטראוס (בגרמנית: Ludwig Strauss; 28 באוקטובר 1892, אאכן – 11 באוגוסט 1953, ירושלים) היה סופר, משורר וחוקר ספרות יהודי יליד גרמניה, אשר ישב בארץ ישראל מעלייתו אליה בשנת 1935 ועד למותו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואריה לודוויג שטראוס · ראה עוד »

אריה לוין (בלשן)

אריה לוין (29 בדצמבר 1937 – 12 במרץ 2023) היה פרופסור אמריטוס לבלשנות באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לשנת ה'תש"ע.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואריה לוין (בלשן) · ראה עוד »

אריה טרטקובר

אריה טַרְטָקוֹבר (Tartakower; 28 בספטמבר 1897, תרנ"ז – 20 בנובמבר 1982, תשמ"ג) היה סוציולוג של עם ישראל ומנהיג ציוני.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואריה טרטקובר · ראה עוד »

אריה כשר

אריה כשר (1935 – 26 באוקטובר 2011) היה פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, שהתמחה בחקר היהודים וארץ ישראל בתקופת הבית השני.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואריה כשר · ראה עוד »

אשמי-דגן הראשון

אִשמֶי-דַגַן הראשון (גם אִשמֶדַגַן) היה בנו של המלך האשורי שמשי-אדד הראשון, מלך אמורי שמלך במסופוטמיה העליונה והקים בה אימפריה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואשמי-דגן הראשון · ראה עוד »

אשנה

נחלות שבטי ישראל אַשְׁנָה היה שמן של שתי ערים מקראיות בשפלת יהודה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואשנה · ראה עוד »

אשר מיכאל (ארתור) כהן

הרב ד"ר אשר מיכאל (ארתור) כהן (ז' באדר א' ה'תרכ"ב – ה' בניסן ה'תרפ"ו; 7 בפברואר 1862 – 19 במרץ 1926) היה רבה של העיר בזל בשווייץ כארבעים שנה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואשר מיכאל (ארתור) כהן · ראה עוד »

אשר ברש

לוחית זיכרון על ביתו של אשר ברש ברח' מנדלי 15 בתל אביב המצבה על קברו אשר ברש (16 במרץ 1889 – 4 ביוני 1952) היה סופר ומשורר עברי ישראלי יליד גליציה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואשר ברש · ראה עוד »

אשר ביילין

אשר ביילין (1 באפריל 1881, קייב – 12 בספטמבר 1948, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, פובליציסט ומחזאי שכתב בעברית וביידיש.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואשר ביילין · ראה עוד »

אשר כהן (מדע המדינה)

אשר כהן (נולד ב-27 במרץ 1958) הוא פרופסור חבר ומרצה במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן בעבר שימש כראש האקדמי לתוכניות המיוחדות לכוחות הביטחון וכראש בית הספר לתקשורת במקום.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואשר כהן (מדע המדינה) · ראה עוד »

אשת מנוח

יטמנוח ואשתו מעלים קורבן. ציור שיוחס בעבר לרמברנדט, שמן על קנבס ציור משנת 1641 מוצג במוזיאון הציירים הגדולים בדרזדן אשת מנוח היא אמו של שמשון ואשתו של מנוח.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואשת מנוח · ראה עוד »

אשת איוב

ווז' אשת איוב היא דמות מקראית, אשר אינה מזוהה בשמה אלא בשם בעלה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואשת איוב · ראה עוד »

אשת פינחס

כב מות עלי הכהן. מאחור כלתו, אשת פנחס כורעת ללדת. ציור מעשה ידי יוליוס פון שנור קארולספלד, מתוך סדרת "התנ"ך בתמונות", משנת 1860 אֵשֶׁת פִּינְחָס היא דמות מקראית, אשת פנחס בנו של עלי הכהן.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואשת פינחס · ראה עוד »

אשור (עיר)

אַשּׁוּר או אַשּׂוּר (כפי שבוטא שמה בפי האשורים) היא עיר עתיקה ובירתה הראשית של הממלכה והאימפריה האשורית המאוחרת, למעט מספר תקופות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואשור (עיר) · ראה עוד »

אשורולוגיה

מפת מסופוטמיה בעת העתיקה לוח בכתב שומרי מהמאה ה-26 לפנה"ס מפה של אתרים בהם נמצאים כתובות בכתב יתדות. שימו לב לקיום ממצאים לא רק בשטח של עיראק וסוריה, כי אם גם בשטחן של פרס, בטורקיה וכן במצרים (בתל-עמארנה) אשורולוגיה היא תחום מחקר, שבמקור עסק בהיסטוריה, בארכאולוגיה ובלשונות מסופוטמיה ובשכנותיה ובתרבויות הקרובות להן, אשר אף הן השתמשו בכתב יתדות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואשורולוגיה · ראה עוד »

אתנן זונה ומחיר כלב

לֹא-תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב היא מצוות לא תעשה המופיעה בפרשת כי תצא, האוסרת להביא לקרבן בהמות ששמשו כאתנן לזונה או שולמו עבור כלב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואתנן זונה ומחיר כלב · ראה עוד »

אתרוג מורכב

דין אתרוג מורכב לקיום מצוות נטילת ארבעת המינים בחג הסוכות, עומד במרכזה של מחלוקת הלכתית שהתעוררה במחצית השנייה של המאה ה-16, בשאלה אם אתרוג שגדל על עץ מורכב כשר לקיום המצווה, ובמשתמע - האם ניתן לברך על נטילתו, בהיעדר אתרוג אחר, את ברכת המצווה, או שיש בכך משום ברכה לבטלה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואתרוג מורכב · ראה עוד »

אתרים צלבניים בארץ ישראל

מפת מבצרי צלבנים בלבנט שרידי מבצרים וערים צלבניות בולטים בנוף ארץ ישראל, לבנון, ירדן וסוריה - עדות לתנופת הבנייה חסרת התקדים של שליטי ממלכת ירושלים ויתר המדינות הצלבניות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואתרים צלבניים בארץ ישראל · ראה עוד »

אתונה העתיקה

האקרופוליס; ציור משנת 1846 מעשה ידי לאו פון קלנצה אתונה העתיקה הייתה אחת הפולייס החשובות והמשפיעות ביוון העתיקה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואתונה העתיקה · ראה עוד »

אל הציפור

אֶל הַצִּפּוֹר הוא שירו הראשון של חיים נחמן ביאליק שהתפרסם.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואל הציפור · ראה עוד »

אל-עמארנה

מפת האתר אל־עמארנה (בערבית: ألعمارنة), או בשמו הקדום אַחֶתְאַתון, הוא אתר ארכאולוגי נרחב במצרים השוכן בגדה המזרחית של הנילוס במצרים העליונה באמצע הדרך בין תבאי (נא אמון) לממפיס (מף) באזור הנקרא היום נפת 402 ק"מ צפונית לעיר לוקסור.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואל-עמארנה · ראה עוד »

אל-ח'זנה

300px 300px אל-ח'זנה (בערבית: الخزنة, בתעתיק מדויק: אלח'זנה – האוצר) הוא אחד המקדשים הגדולים והמורכבים ביותר בעיר האדומית פטרה והוא אחד ממוקדי התיירות המרכזיים בעיר.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואל-ח'זנה · ראה עוד »

אלנתן בן עכבור

אלנתן בן עכבור היה משרי המלך יהויקים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואלנתן בן עכבור · ראה עוד »

אלעזר מגרמייזא

רבי אלעזר מגרמייזא (גם "גרמיזה", וגם "ורמייזא"; הכוונה לעיר וורמס) (ד'תתק"ך, 1160 – ד'תתק"ץ, 1230 בערך) היה מקובל ופוסק, מגדולי רבניהם של חסידי אשכנז ותלמידו של רבי יהודה החסיד.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואלעזר מגרמייזא · ראה עוד »

אלעזר גלילי

אלעזר (לסיה) גלילי (6 בפברואר 1903 – 6 בינואר 1988) היה ממניחי היסוד למחשבה הצבאית העברית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואלעזר גלילי · ראה עוד »

אלקיביאדס

אלקיביאדס (ביוונית: Ἀλκιβιάδης; בלטינית: Alcibiades; 450 לפנה"ס – 404 לפנה"ס) היה מצביא ומדינאי אתונאי, בן למשפחת האלקמיונידים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואלקיביאדס · ראה עוד »

אלשיה

המזרח התיכון הקדום בתקופת אל־עמארנה אַלַשִׁיָּה (באכדית: A-la-ši-ia;לוח KTU2 4.102; לפירוש ראו גם לוח UT 119 ועמ' 262 באוגריתית: 𐎀𐎍𐎘𐎊, אַלתֿי; בפיניקית: 𐤀𐤋𐤔𐤉, אלשי; במצרית: AAsA, מבוסס על אנציקלופדיה מקראית כרך א', עמ' 352, ערך) היא שם עתיק לאי קפריסין שהיה שגור בפי אנשי הלבנט, מסופוטמיה ומצרים העתיקה בתקופת הברונזה, ושרד אף עד התקופה ההלניסטית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואלשיה · ראה עוד »

אלתר לוין

אלתר לוין בלבוש מערבי המילים 'אסף הלוי תרפ"ג' בפתח ביתו ברוממה ממוזער אלתר לוין (כ"ה בטבת תרמ"ג, 4 בינואר 1883 – י"ד בתשרי תרצ"ד, 4 באוקטובר 1933), שנודע גם בכינויו הספרותי אסף הלוי, היה איש עסקים בינלאומי, מרגל ומקימה של רשת ריגול חשובה, משורר ירושלמי ומחלוצי ענף הביטוח בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואלתר לוין · ראה עוד »

אלטנוישול

אלטנוישול- צפון מערב קמרונות הצלעות הגותיים בתוך בית הכנסת. הצלע החמישית נוספה כדי למנוע צורת צלב. הכתובות על הקיר המזרחי הכתובות על הקיר המערבי אלטנוישול, או בית הכנסת ישן-חדש ברובע היהודי יוספוב, בפראג, צ'כיה הוא בית הכנסת העתיק ביותר באירופה שעדיין פעיל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואלטנוישול · ראה עוד »

אלטנוילנד

כריכת הספר בהוצאת בבל; 2002, 2007 אַלְטְנוֹיְלַנְד (לעיתים כביידיש: אַלטנײַלאַנד; מגרמנית: Altneuland; מילולית: ארץ ישנה-חדשה, וכפי שתורגם לעברית על ידי נחום סוקולוב: "תל אביב") הוא רומן אוטופי מאת בנימין זאב הרצל, אשר ראה אור במקור בגרמנית בלייפציג בשנת 1902.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואלטנוילנד · ראה עוד »

אלחנן בן יערי

אֶלְחָנָן בֶּן-יַעְרֵי-אֹרְגִים הוא דמות מקראית אשר הרג את גוליית לפי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואלחנן בן יערי · ראה עוד »

אלברט מאאכן

אלברט מאאכן (לטינית: Albericus Aquensis, בגרמנית: Albert von Aachen) היה כרוניקן והיסטוריון של מסע הצלב הראשון, נולד בשלהי המאה ה-11, ולאחר מכן הפך לקנון והקוסטוס של כנסיית אאכן.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואלברט מאאכן · ראה עוד »

אלון מוצב

אֵלוֹן מֻצָּב הוא אתר מקראי הממוקם ליד העיר שכם, בו נמשח אבימלך, למלך על ידי בעלי שכם.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואלון מוצב · ראה עוד »

אלון גל (גולדברג)

אלון גל (גולדברג) (נולד ב-1934) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה להיסטוריה של עם ישראל, ובמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואלון גל (גולדברג) · ראה עוד »

אלוש (אתר מקראי)

מפה של נדודי בני ישראל משנת 1641 אָלוּשׁ היא אחת מהתחנות, שלפי האמונה, עצרו בה בני ישראל במסע במדבר לעבר ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואלוש (אתר מקראי) · ראה עוד »

אלוהים (יהדות)

על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »

אלוהים מת

פרידריך ניטשה מאת אדוורד מונק, 1906 אלוהים מת (בגרמנית: Gott ist tot; או מות האלוהים) היא הצהרה המזוהה עם הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה, ומבטאת נדבך עקרי בהגותו הפילוסופית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואלוהים מת · ראה עוד »

אלכס בן-ארי

אלכס בן-ארי (נולד בי"א בתמוז ה'תשל"ג, 11 ביולי 1973) הוא משורר, עורך ומתרגם ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואלכס בן-ארי · ראה עוד »

אלכסנדר פוקס

אלכסנדר פוּקס (Fuks; 30 במאי 1917 – 29 בנובמבר 1978) היה היסטוריון ישראלי של יוון הקלאסית והתקופה ההלניסטית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואלכסנדר פוקס · ראה עוד »

אלכסנדר שור

אלכסנדר שוֹר (Schorr; 4 בפברואר 1881, י"ח בשבט תרמ"א – 6 במרץ 1943, כ"ט באדר א' תש"ג) היה מחנך עברי ציוני דתי בבוקובינה ובירושלים, מתרגם והיסטוריון ומראשוני המתרגמים לעברית של הספרות הרומית והיוונית הקלאסית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואלכסנדר שור · ראה עוד »

אלכסיס דה טוקוויל

קריקטורה 1849 אלכסיס-שארל-אנרי קלרל דה טוקוויל (בצרפתית: Alexis-Charles-Henri Clérel de Tocqueville; 29 ביולי 1805 - 16 באפריל 1859) היה הוגה דעות והיסטוריון צרפתי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואלכסיס דה טוקוויל · ראה עוד »

אלי דוקורסקי

אלי דוקורסקי (נולד ב-24 בספטמבר 1964) הוא פוליטיקאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואלי דוקורסקי · ראה עוד »

אלימלך אפשטיין הלוי

אלימלך אפשטיין הלוי (ט"ו בטבת תרס"א, 6 בינואר 1901 – כ"ו בשבט תשמ"ג, 9 בפברואר 1983), היה מורה וחוקר של התקופה הקלאסית, הידוע בעיקר בזכות תרגומיו החשובים לספרות ההיסטורית היוונית-רומית, והשוואתה לספרות חז"ל בת התקופה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואלימלך אפשטיין הלוי · ראה עוד »

אלימלך וכסלר (איש נעמי)

אלימלך וכסלר-בֶּזְרֶדְקָה (בכתיב יידי: וועקסלער-בעזרעדקאַ; ברוסית: Векслер-Безредка; י"ב בטבת תר"ג, 16 בדצמבר 1842, קריבה אוזרו, מחוז באלטה, פלך פודוליה, רוסיה – 1919, אודסה) שאימץ לעצמו את השם הספרותי "איש נעמי" - היה משכיל, מורה, עיתונאי, בלשן ומתרגם עברי, והיה ידוע בהקפדתו היתירה על שימוש בעברית המקראית הטהורה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואלימלך וכסלר (איש נעמי) · ראה עוד »

אליס משמפאן

כתב יד משנת 1295 אליס משמפאן (Alix de Champagne-Jérusalem, 1196–1246) הייתה נסיכה צלבנית שגורלה נקשר הן בממלכת ירושלים והן בממלכת קפריסין.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואליס משמפאן · ראה עוד »

אליעזר (בן משה)

אֱלִיעֶזֶר הוא דמות מקראית, בנם של משה וציפורה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואליעזר (בן משה) · ראה עוד »

אליעזר מטוך

רבי אליעזר מטוך היה מאחרוני בעלי התוספות במחצית השנייה של המאה ה-13, ועורכם של קובצי תוספות רבים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואליעזר מטוך · ראה עוד »

אליעזר שמאלי

נשר של היום, שנת 1929 (מחנך הכתה הוא אליעזר שמאלי, המופיע בתמונה) משפחת שמאלי אליעזר ושושנה, הבנות שולמית הגדולה משמאל ותמר הקטנה בפתח ביתם ברמתיים ב-1953. קברו של אליעזר שמאלי ורעייתו בבית הקברות של אגודת השומרים אליעזר שׂמֹאלי (ט"ו באב תרס"א, 15 באוגוסט 1901 – ח' בניסן תשמ"ה, 30 במרץ 1985) היה מחנך וסופר ילדים נודע בתקופת היישוב ובימי ראשית המדינה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואליעזר שמאלי · ראה עוד »

אליעזר שלמה שיק

בצעירותו עם הרב שלמה קרליבך עם חמיו הרב אשר ישעיהו רוטנברג מקוסון הרב שיק בדרשה בבית הכנסת היכל הקודש דחסידי ברסלב ביבנאל הרב אליעזר שלמה שיק (מכונה בפי תלמידיו מוהרא"ש והצדיק מיבנאל) (כ"א באייר ה'ת"ש, 29 במאי 1940 – י"ז בשבט ה'תשע"ה, 6 בפברואר 2015) מחסידות ברסלב, היה מייסדה של קהילת "היכל הקודש" ביבנאל ובניו יורק.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואליעזר שלמה שיק · ראה עוד »

אליעזר שביד

אליעזר שביד (ב' באלול תרפ"ט (7 בספטמבר 1929) – ט"ז בשבט תשפ"ב (18 בינואר 2022)) היה פרופסור למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואליעזר שביד · ראה עוד »

אליעזר ליבנה

אליעזר לִיבְנֶה (לִיבֶּנשטיין) (2 בדצמבר 1902 – 1 במרץ 1975) היה איש ציבור, עיתונאי, פובליציסט, חבר הכנסת, מראשי האקטיביסטים במפא"י, פעיל למען פירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני ומראשי התנועה למען ארץ ישראל השלמה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואליעזר ליבנה · ראה עוד »

אליעזר בן-רפאל

אליעזר בן-רפאל (נולד ב-1938) הוא פרופסור אמריטוס לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מופקד הקתדרה על שם ויינברג וזוכה פרס לנדאו למדעים ולמחקר לשנת 2008.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואליעזר בן-רפאל · ראה עוד »

אליעזר בן-יהודה

אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה־19 ועד תחילת המאה ה־20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואליעזר בן-יהודה · ראה עוד »

אליעזר ברמן

אליעזר (לאזאר) בן יעקב ברמן (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: בעהרמאן; ברוסית: Лазарь Яковлевич Берманъ, בכתיב מודרני: Берман, לאזאר יקובלביץ' ברמן; 26 בספטמבר 1830, פרידריכשטדט, פלך קורלנד, רוסיה – ד' באייר תרנ"ג, 7 באפריל (על פי הלוח היוליאני: 19 באפריל) 1893, סנקט פטרבורג) היה איש חינוך משכיל, עסקן ציבורי, מו"ל ועורך יהודי בסנקט פטרבורג.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואליעזר ברמן · ראה עוד »

אליעזר ויצטום

אליעזר ויצטום (נולד בשנת 1949) הוא פסיכיאטר בכיר וסופר המכהן כפרופסור מן המניין באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ופועל במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע ובמרכז לבריאות הנפש "עזרת נשים" בירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואליעזר ויצטום · ראה עוד »

אליעזר כגן

אליעזר כגן (3 באפריל 1914 – 6 בנובמבר 2000) היה משורר, מתרגם, חוקר ספרות ומחנך ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואליעזר כגן · ראה עוד »

אליעזר ירושלמי

אליעזר ירושלמי (יֶרוּסַלִימְסקי) (יולי 1900 – 10 בדצמבר 1962) היה מורה, סופר ופעיל ציבור בליטא ובחיפה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואליעזר ירושלמי · ראה עוד »

אליצפן בן עוזיאל

אֱלִיצָפָן בֶּן עֻזִּיאֵל (נקרא גם: אֶלְצָפָן) הוא דמות מקראית המוזכר כנשיא בית אב במשפחת קהת: לאחר מותם של שני בני אהרן, נדב ואביהוא, נקרא אליצפן יחד עם מישאל אחיו להוציא את גופותיהם מהמשכן.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואליצפן בן עוזיאל · ראה עוד »

אלישע רודין

אלישע רוֹדִין (ברוסית: Элиша Родин; א' בשבט תרמ"ח, 1888, מסטיסלאב, פלך מוהילוב, האימפריה הרוסית – חשוון תש"ז, נובמבר 1946, מוסקבה) היה משורר עברי ויידי בברית המועצות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואלישע רודין · ראה עוד »

אליה בר שמעיה

ִרבי אליה בר שמעיה היה פייטן איטלקי שחי בבארי במאה ה-11.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואליה בר שמעיה · ראה עוד »

אליהו

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא (מופיע בספרות היהודית המסורתית גם בשמות אליהו התשבי ואליהו הגלעדי) הוא דמות מקראית, נביא ומחולל ניסים שפעל בממלכת ישראל בתקופת מלכותם של אחאב ואחזיה (המאה ה-9 לפנה"ס) במקרא מתואר אליהו כנביא קנאי המרבה להוכיח את העם על חטאיו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואליהו · ראה עוד »

אליהו מייטוס

אליהו מֶיְיטוּס (מיטוס; Meitus; ו' בתשרי תרנ"ג, 27 בספטמבר 1892, קישינב, בסרביה, האימפריה הרוסית – 19 ביוני 1977, תל אביב) היה משורר עברי ומתרגם פורה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואליהו מייטוס · ראה עוד »

אליהו טסלר

אליהו טסלר, 1955. בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית שנות הארבעים. מימין לשמאל: א"ד שפיר, ש' גינס, ד' פילר, '''אליהו טסלר''', נתן אלתרמן, ישראל זמורה, צילה בינדר. אליהו טֶסלֶר (19 בספטמבר 1901 – 25 באוגוסט 1965) היה משורר עברי ומתרגם.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואליהו טסלר · ראה עוד »

אטלס ישראל

מהדורה עברית-אנגלית 1985 מהדורת 2008 אטלס ישראל (בשמו המלא: אטלס ישראל: מכלול מפות של ארץ-ישראל ומדינת ישראל) הוא אטלס לאומי של ארץ ישראל ומדינת ישראל בשפה העברית בנושאי כרטוגרפיה, טבע, היסטוריה, אוכלוסייה, כלכלה, תרבות ועוד, שהופק כמפעל גדול של מחלקת המדידות (לימים "המרכז למיפוי ישראל") בראשות יוסף אלסטר בשיתוף מוסד ביאליק בראשות משה גרדון, ויצא לאור לראשונה בעשרה קונטרסים מאוקטובר 1956 ועד יוני 1964 (תשט"ז–תשכ"ד).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואטלס ישראל · ראה עוד »

אז בחטאינו חרב מקדש

אז בחטאינו חרב מקדש היא קינה קדומה לתשעה באב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואז בחטאינו חרב מקדש · ראה עוד »

אבן ח'לדון

אנדרטה לאבן ח'לדון בתוניסיה עבד א-רחמן אבן חַ'לְדוּן (בערבית: أبو زيد ولي الدين عبد الرحمن بن محمد بن خلدون الحضرمي, תעתיק מדויק: אבו זיד ולי אלדין עבד אלרחמן בן מחמד בן ח'לדון אלחצ'רמי; 27 במאי 1332 – 19 במרץ 1406) היה היסטוריון והיסטוריוגרף ערבי בולט, הנחשב לאחד ממבשרי הדרך של ההיסטוריוגרפיה וחקר הסוציולוגיה, הכלכלה והדמוגרפיה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואבן ח'לדון · ראה עוד »

אבן חזם אל-אנדלוסי

אבו מוחמד עלי אבן אחמד אבן סעוד אבן חזם (בערבית: أبو محمد علي بن احمد بن سعيد بن حزم), נודע בשם: אבן חזם אל-אנדלוסי (7 בנובמבר 994 קורדובה, ספרד – 15 באוגוסט 1064, סביליה), מגדולי מלומדיה של ספרד המוסלמית, היסטוריון, גנאלוג, תאולוג, הוגה דעות, סופר, משורר ופולמוסן.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואבן חזם אל-אנדלוסי · ראה עוד »

אבא קובנר

חברי המחתרת מגטו וילנה, ובהם אבא קובנר, עומד במרכז, וויטקה קמפנר (לימים אשתו של קובנר), ראשונה מימין הגנה ביד מרדכי, 1948 אבא קובנר - איור מאת חיים טופול פסל של אבא קובנר בבית וילנה בתל אביב על רקע תמונה מגטו וילנה מצבת קברו של אבא קובנר אַבָּא קוֹבְנֶר (ביידיש: קאָוונער; 14 במרץ 1918 – 25 בספטמבר 1987) היה משורר עברי, סופר, אמן, וחבר מחתרת ישראלי, מנהיג פרטיזנים ולוחמים מגטו וילנה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואבא קובנר · ראה עוד »

אבנר טריינין

אבנר טריינין (14 בפברואר 1928 – 7 באוקטובר 2011) היה משורר ישראלי ופרופסור לכימיה פיזיקלית באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואבנר טריינין · ראה עוד »

אבנר גלעדי

אבנר גלעדי (נולד ב-28 ביולי 1947), הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואבנר גלעדי · ראה עוד »

אבנר הולצמן

אבנר הולצמן (נולד בו' בתשרי תשי"ז, 11 בספטמבר 1956) הוא חוקר ספרות ישראלי, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב; חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים; וחבר האקדמיה ללשון העברית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואבנר הולצמן · ראה עוד »

אבני בית קוליס

מרקוריוס, הזיהוי המקובל למרקוליס מרקוליס (או אבני בית קוליס) היא עבודת אלילים שמוזכרת בספרות חז"ל פעמים רבות, כפולחן מוכר ונפוץ בבבל ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואבני בית קוליס · ראה עוד »

אברהם מאפו

אברהם מַאפּוּ (י' בטבת ה'תקס"ח, 9 בינואר 1808, סְלובּודְקָה, קובנה, האימפריה הרוסית – י' בתשרי (יום הכיפורים) ה'תרכ"ח, 9 באוקטובר 1867, קניגסברג, פרוסיה) היה סופר ומשורר עברי בן תנועת ההשכלה, אשר ספריו נתנו השראה לתחיית הלשון העברית, ללימוד תנ"ך, לעלייה לא"י, ואף שימשו בסיס רעיוני לתנועת הציונות בימים ששאפה להיות חברת מופת מוסרית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואברהם מאפו · ראה עוד »

אברהם מאיר הברמן

אברהם מאיר הַבֶּרְמן (בלועזית: Abraham Meir Habermann; ט"ז בטבת תרס"א, 7 בינואר 1901 – כ"ט בכסלו תשמ"א, דצמבר 1980), שנודע גם בשמו הספרותי הֵימָן הירושלמי, היה משורר ישראלי וחוקר הספרות העברית בימי הביניים, מחוקרי מדעי היהדות הפוריים ביותר.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואברהם מאיר הברמן · ראה עוד »

אברהם מיכאל קרדוזו

אברהם מיכאל (מיגֶל) קרדוזו (Abraham Miguel Cardozo; 1627 – 1706) היה רופא ומקובל יהודי, יליד ספרד, מהוגי הדעות הגדולים והמרכזיים של התנועה השבתאית, שפעל בעיקר בצפון אפריקה ובטורקיה במחצית השנייה של המאה ה-17.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואברהם מיכאל קרדוזו · ראה עוד »

אברהם סוצקבר

סוצקבר, 1962 שרת 20 בתל אביב קברו של המשורר אברהם סוצקעווער בבית העלמין בקרית שאול אברהם סוּצְקֵבֵר (ביידיש: סוצקעווער; 15 ביולי 1913 - 19 בינואר 2010) היה מהחשובים במשוררי היידיש במחצית השנייה של המאה ה-20 וממקימי בריגדת הנייר.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואברהם סוצקבר · ראה עוד »

אברהם פולק

אברהם נחום פּוֹלַק (לעיתים פולאק; קיצר את שמו גם כאב. נ. פולק, אב"נ פולק; בכתב לועזי: A. N. Poliak וגם Polak); נולד ב-2 בספטמבר 1910, נפטר ב-5 במרץ 1970; היה היסטוריון ישראלי, פרופסור להיסטוריה של ימי הביניים ומייסד החוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואברהם פולק · ראה עוד »

אברהם צבי בראון

אברהם צבי בַּרְאוֹן (A. Zvie Bar-On; 13 במאי 1920 – 3 באוגוסט 1996) היה חוקר שואה ופרופסור לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואברהם צבי בראון · ראה עוד »

אברהם קריב

אברהם קָרִיב (1 באפריל 1900 – 8 במרץ 1976) היה מסאי, משורר, מבקר ספרות, עורך, ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואברהם קריב · ראה עוד »

אברהם רגלסון

אברהם רגלסון (ביידיש: אברהם רעגעלסאָן; ה'תרנ"ז, אוקטובר 1896, בהלוסק, בלארוס – ה'תשמ"א, 28 באוגוסט 1981, בנווה מונוסון) היה משורר עברי, סופר, סופר ילדים, מתרגם ועורך.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואברהם רגלסון · ראה עוד »

אברהם שפירא (פצ'י)

אברהם שפירא (פצ'י) (נולד ב-1935 בחיפה) הוא עורך והיסטוריון תרבותי, מורה, חוקר ומנהיג תרבותי, ממובילי "חוג שדמות" לגיבוש זהות יהודית-חילונית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואברהם שפירא (פצ'י) · ראה עוד »

אברהם שליט

אברהם חיים שליט (13 ביוני 1898 – כ"ח באב ה'תשל"ט, 21 באוגוסט 1979) היה חוקר תקופת הבית השני, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לשנת 1960.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואברהם שליט · ראה עוד »

אברהם תורי

אברהם תורי (נולד בשם אברהם גולוב ב-10 בדצמבר 1909 בלזדיי שבליטא; נפטר בתל אביב ב-24 בפברואר 2002) היה עורך דין וחבר מחתרת יהודית בתקופת מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואברהם תורי · ראה עוד »

אברהם בר חייא

רבי אברהם בר חייא היה תלמיד חכם, מתמטיקאי, אסטרונום ופילוסוף יהודי שפעל בשלהי המאה ה-11 ובמחצית הראשונה של המאה ה-12 בברצלונה שבספרד.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואברהם בר חייא · ראה עוד »

אברהם גרוסמן

אברהם גרוסמן (נולד ב-10 במרץ 1936, ט"ז אדר ה'תרצ"ו) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1999 וזוכה פרס ישראל בחקר ההיסטוריה היהודית לשנת 2003.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואברהם גרוסמן · ראה עוד »

אברהם הוס

אברהם הוס (9 במאי 1924 - 12 ביוני 2015) היה פרופסור חבר (בגמלאות) למטאורולוגיה במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, משורר, סופר ומתרגם ירושלמי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואברהם הוס · ראה עוד »

אברהם יעקב ברור

ד"ר אברהם יעקב ברוור בשורה התחתונה (חבוש בכובע קסקט) עם החוג לכרטוגרפיה בסמינר בית-הכרם, 1946-7 אַבְרָהָם יַעֲקֹב בְּרָוֶר (לעיתים ברוור; על פי רוב א. י. ברור; בלועזית: A. J. Brawer; ד' בניסן ה'תרמ"ד, 30 במרץ 1884 – ד' בכסלו ה'תשל"ו, 8 בנובמבר 1975) היה גאוגרף והיסטוריון ישראלי יליד גליציה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואברהם יעקב ברור · ראה עוד »

אברהם יערי

אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואברהם יערי · ראה עוד »

אבריאל בר-לבב

אבריאל בר-לבב (נולד ב-1960) הוא חוקר בתחומי היסטוריה של עם ישראל ומחשבת ישראל, פרופסור חבר במחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואבריאל בר-לבב · ראה עוד »

אבשלום

בקתדרלה של סיינה. בוהמי מהמאה ה-14 על פי המקרא, אַבְשָׁלוֹם היה בנו השלישי של דוד המלך.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואבשלום · ראה עוד »

אבלי ציון

המונח אבלי ציון הוא כינוי לחוגים מבין היהודים הקראים בימי הביניים שהתאבלו על החורבן, הרבו במנהגי אבלות ובצומות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואבלי ציון · ראה עוד »

אבזיק

אבזיק או ח'רבת אבזיק (בערבית: إبزيق) הוא כפר פלסטיני, הממוקם בנפת טובאס, שבצפון הגדה המערבית, כ-20 ק"מ מצפון-מזרח לשכם וכ-5 ק"מ מצפון-מזרח לעיירה טובאס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואבזיק · ראה עוד »

אבהות

אב ובנו אבהות היא הורות ביולוגית, או סוציולוגית ממין זכר.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואבהות · ראה עוד »

אבי שגיא

אבי (אברהם) שגיא (שוייצר) (נולד ב-9 בדצמבר 1953 בבת ים) הוא פילוסוף וחוקר של הפילוסופיה היהודית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואבי שגיא · ראה עוד »

אבי הורביץ

אָבִי הוּרְבִיץ (נולד ב-30 באוגוסט 1936 ברמת גן) הוא פרופסור אמריטוס בחוגים ללשון עברית ולמקרא באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואבי הורביץ · ראה עוד »

אבימלך מלך גרר

אבימלך מפייס את אברהם באברהםאֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר, מלך פלשתים, דמות מקראית הנזכרת בספר בראשית בשל קשריה עם אברהם ויצחק.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואבימלך מלך גרר · ראה עוד »

אבימלך בן גדעון

אֲבִימֶלֶךְ בֶּן גִדְעוֹן היה מנהיג בתקופת השופטים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואבימלך בן גדעון · ראה עוד »

אביבה הזז

אביבה הזז (1 בפברואר 1927 – 27 ביוני 2019) הייתה משוררת ישראלית, שהייתה נשואה לבוטנאי טוביה קושניר, ובהמשך הייתה אשתו של הסופר חיים הזז והמביאה לבית הדפוס של כתביו לאחר מותו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואביבה הזז · ראה עוד »

אביגדור אריכא

אביגדור אריכא (שם משפחתו בלידה "דלוגאץ'", 28 באפריל 1929, רדאוץ, רומניה - 29 באפריל 2010, פריז) היה צייר ומאייר ישראלי-צרפתי, יהודי יליד רומניה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואביגדור אריכא · ראה עוד »

אביגדור ליברמן

אביגדור (איווט) ליברמן (ברוסית: Эве́т Льво́вич Ли́берман; נולד ב-5 ביולי 1958, י"ז בתמוז ה'תשי"ח) הוא חבר הכנסת ויושב ראש מפלגת ישראל ביתנו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואביגדור ליברמן · ראה עוד »

אביגדור המאירי

אביגדור המאירי בשנות ה-20 המאירי (בשורה התחתונה, שלשי משמאל) יחד חבורת סופרים עברים בהנהגת חיים נחמן ביאליק לפני צאתם מרוסיה הסובייטית, 1921 קברו של המאירי בחלקת הסופרים, בית העלמין קריית שאול, תל אביב. (גוש 3, אזור 2, שורה 16, מקום 40) אביגדור המאירי (5 בספטמבר 1890 – 3 באפריל 1970) היה סופר ומשורר עברי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואביגדור המאירי · ראה עוד »

אגסילאוס (מדינאי)

אגסילאוס (ביוונית: Ἀγησίλαος; המאה ה-3 לפנה"ס) היה נואם ומדינאי ספרטני בולט, שהכשיל למעשה את הרפורמות שניסה ליזום אגיס הרביעי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואגסילאוס (מדינאי) · ראה עוד »

אגריפינה הצעירה

פסל עשוי בזלת של אגריפינה הצעירה. נמצא בשנת 1885 וורשה מטבע המציג את קליגולה מצד אחד, ואת שלוש אחיותיו מצד שני נירון ואגריפינה על מטבע אגריפינה עם בנה נירון איור המתאר את המוות של אגריפינה נירון מתבונן בגופתה של אמו יוליה אוגוסטה אגריפינה (בלטינית: Julia Augusta Agrippina; 7 בנובמבר 15 – 19/23 במרץ 59), הידועה יותר בשם אגריפינה הצעירה (Agrippina Minor), הייתה אצילה רומאית מהשושלת היוליו-קלאודית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואגריפינה הצעירה · ראה עוד »

אגדת שלושה וארבעה

1.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואגדת שלושה וארבעה · ראה עוד »

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואגדה (יהדות) · ראה עוד »

אגיס הרביעי

אגיס הרביעי (Agis IV), היה מלך ספרטה מלך בין השנים 244 לפנה"ס ל-241 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואגיס הרביעי · ראה עוד »

אדמר דה לה פואי

אדמר דה לה פואי (הידוע גם בשם אדמהר, איימאר או אלארז) דה מונטיל (נפטר ב-1 באוגוסט 1098) היה אחד הדמויות העיקריות של מסע הצלב הראשון והיה הבישוף של לה פווי-אן-ולה לפני שנת 1087.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואדמר דה לה פואי · ראה עוד »

אדם סמית

פסל של סמית באדינבורו אדם סמית (באנגלית: Adam Smith; 5 ביוני 1723 – 17 ביולי 1790) היה פילוסוף וכלכלן סקוטי, אחת מן הדמויות העיקריות בעידן הנאורות הסקוטית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואדם סמית · ראה עוד »

אדם קדמון (קבלה)

אדם קדמון, או בקיצור המקובל: א"ק (הוגים: aq), הוא מושג בקבלה, המתאר את הדרגה הראשונה שהשם ברא (ובלשון הקבלה - "האציל", מכיוון שעד סוף עולם האצילות נחשבו העולמות לאלקות ולא לבריאה נפרדת) לאחר הצמצום.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואדם קדמון (קבלה) · ראה עוד »

אדרבעל

אדרבעל (ביוונית: Ἀτράβας, בלטינית: Adherbal) הוא שמם של שני מצביאים קרתגיים שנלחמו נגד רומא, הראשון במלחמה הפונית הראשונה (241-264 לפנה"ס) והשני במלחמה הפונית השנייה (201-218 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואדרבעל · ראה עוד »

אדוארד אוונס-פריצ'רד

אדוארד אוונס-פריצ'רד סר אדוארד אוואן-אוונס-פריצ'רד (באנגלית: Edward Evan (E. E.) Evans-Pritchard; 21 בספטמבר 1902 – 11 בספטמבר 1973) היה אנתרופולוג בריטי שתרם רבות לפיתוח האנתרופולוגיה החברתית בארץ זו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואדוארד אוונס-פריצ'רד · ראה עוד »

אדולף לנדאו

250px אדולף (אהרן) לנדאו (ברוסית: ЛАНДА́У Адольф Ефимович; 1842 ראסיין פלך קובנה - 1902 ברלין) היה מו"ל, עורך ופובליציסט-יהודי ליטאי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואדולף לנדאו · ראה עוד »

אהרן מירסקי

אהרן מירסקי (י"ח באייר תרע"ד, 14 במאי 1914, נובוגרודק – ח' באייר תשס"א, 1 במאי 2001, ישראל) היה משורר וחוקר ספרות ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואהרן מירסקי · ראה עוד »

אהרן אמיר

לוחית זיכרון בכניסה לביתו של אהרון אמיר בתל אביב אהרן אמיר (7 במאי 1923 – 28 בפברואר 2008) היה משורר, מתרגם, עורך וסופר עברי ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואהרן אמיר · ראה עוד »

אהרן אהרנסון

אהרן אהרנסון (בלועזית: Aaron Aaronsohn, 21 במאי 1876 – 15 במאי 1919) היה בוטנאי, אגרונום וגאולוג, ראשון לאנשי המדע היהודים בארץ ישראל וראש מחתרת הריגול ניל"י.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואהרן אהרנסון · ראה עוד »

אהרן אופנהיימר

אהרן אופנהיימר (18 באוגוסט 1940 – 26 בינואר 2022) היה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל בתקופת המשנה והתלמוד באוניברסיטת תל אביב ומופקד על הקתדרה על שם סר אייזיק וולפסון למדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואהרן אופנהיימר · ראה עוד »

אהרן קמינקא

הרב ד"ר אהרן (ארמנד) קָמינקָא (לעיתים קאמינקא; בלועזית: Armand Kaminka; 5 במאי 1866, ברדיצ'ב – 12 במרץ 1950, תל אביב) היה רב, מלומד, משורר ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואהרן קמינקא · ראה עוד »

אהרן ליילס

אהרן (טוביה) לֶיֶילֶס (שם העט של אהרן טוביה גלנץ; בכתיב יידי: לעיעלעס-גלאַנץ ראו גם אהרן גלאנץ-לילס; באנגלית: Aaron Glanz-Leyeles; 1889, ולוצלאווק, האימפריה הרוסית (פולין) – 1966, ניו יורק) היה משורר יידיש מזרם האינטרוספקטיביזם, עורך, עסקן יהודי רב פעלים, בעל טור, מתרגם ועיתונאי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואהרן ליילס · ראה עוד »

אהרן זאב אשכולי

אהרן זאב אשכולי (נכתב גם אשכֹלי) (ויינטראוב) (Aescoly; י"ב בתשרי ה'תרס"ב, 25 בספטמבר 1901 – י"ד בכסלו ה'תש"ט, 6 בדצמבר 1948) היה היסטוריון ישראלי, חוקר יהדות וחסידות, חוקר התנועות המשיחיות, מתרגם, מורה ורב צבאי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואהרן זאב אשכולי · ראה עוד »

אהרן חיים כהן

אהרן חיים כהן אהרן חיים כהן בשנות ה-30 של המאה ה-20 אברהם שפירא. בשורה האחורית עומדים מימין לשמאל: אהרן חיים כהן, משה שרת ויצחק בן-צבי. אהרן חיים כהן (א.ח.כ., 26 בספטמבר 1906 – 1 ביוני 1962) היה איש מודיעין ופעיל ציבור ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואהרן חיים כהן · ראה עוד »

אהרן ברק

אַהֲרֹן בָּרָק (נולד ב-16 בספטמבר 1936) הוא משפטן ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואהרן ברק · ראה עוד »

אהרן דותן

אהרן דותן (12 בינואר 1928, י"ט בטבת התרפ"ח – 27 במאי 2022, כ"ו באייר התשפ"ב) היה פרופסור לבלשנות עברית וחקר המסורה באוניברסיטת תל אביב, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל (1998) ופרס ישראל לבלשנות (ה'תשס"ה).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואהרן דותן · ראה עוד »

אהרן דוד גורדון

אהרן דוד גורדון (בכתיב יידי: גאָרדאָן; בכתב רוסי: Аарон Давид Гордон; ו' בסיוון ה'תרט"ז, 9 ביוני 1856 – כ"ד בשבט ה'תרפ"ב, 22 בפברואר 1922), הידוע בכינויו א"ד גורדון (מבוטא לעיתים על דרך הרוסית: אָה-דֶה גורדון), כונה "הצדיק החילוני".

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואהרן דוד גורדון · ראה עוד »

אהרן הראל-פיש

אהרן (הרולד) הראל-פיש (באנגלית: Harold Fisch; ח' בניסן תרפ"ג, מרץ 1923 – כ"ב בחשוון תשס"ב, 8 בנובמבר 2001) היה חוקר ספרות, פרופסור לספרות אנגלית באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואהרן הראל-פיש · ראה עוד »

אהרן ילינק

אהרן ילינק ב-1860 הרב אהרן (אדולף) ילינק (ביידיש: יעללינעק ולעיתים יעלליניק; גרמנית: Adolf Jellinek; 26 ביוני 1821 – 29 בדצמבר 1893, כ' בטבת ה'תרנ"ד), בן יצחק יהודה, היה מלומד יהודי-מוראבי, מראשי חכמת ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואהרן ילינק · ראה עוד »

אהרן ידלין

אהרן ידלין (17 באפריל 1926 – 12 באוגוסט 2022) היה פעיל ציבור, חבר הכנסת ושר החינוך בממשלת רבין הראשונה (1974–1977).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואהרן ידלין · ראה עוד »

אהובה בלקין

אהובה בלקין, 2012 אהובה בֶּלקין היא היסטוריונית של האמנויות וחוקרת תיאטרון ישראלית, פרופסור אמריטה בחוג לאמנות התיאטרון שבפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואהובה בלקין · ראה עוד »

אהוד לוז

אהוד לוּז (2 בספטמבר 1936 – 19 בדצמבר 2023) היה פרופסור בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטת חיפה ובסמינר אורנים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואהוד לוז · ראה עוד »

אהוד בן גרא

אֵהוּד בֶּן גֵּרָא לפי המקרא, היה השופט השני ששפט את ישראל בתקופת השופטים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואהוד בן גרא · ראה עוד »

אוניות קודש אתונאיות

דגם של תלת-חתרית (טריארה) יוונית האתונאים בעת העתיקה החזיקו כמה אוניות קודש, על פי רוב טריארות, ששימשו לצרכים דתיים, כגון השתתפות בתהלוכות קודש (theoria), שיגור שליחים או השתתפות בתחרויות שיט במהלך חגיגות דתיות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואוניות קודש אתונאיות · ראה עוד »

אוסטים

ריקוד האוסורי בבתומי הכפר נוּזאל, דרום אוסטיה 1900 הכפר דרגוואס, צפון אוסטיה אוסטים בלבוש צ'וחה, 1881 האוֹסֶטים (אוסטית: ирæттæ, irættæ) הם קבוצה אתנית היושבים בעיקר בקווקז - בחבלי צפון אוסטיה ודרום אוסטיה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואוסטים · ראה עוד »

אורסטיאה

"רצח אגממנון", ציור מאת פייר-נרקיס גרה (משנת 1817); קליטמנסטרה מהססת לפני רצח אגממנון הישן, בעוד אייגיסתוס דוחק בה אלקטרה בקבר אגממנון, כד מסביבות 380–370 לפנה"ס ווליאם אדולף בוגרו - אורסטס מותקף על ידי האירניות אוֹרֶסְטֵיאָה (ביוונית עתיקה: Ὀρέστεια) הוא כינוי לטרילוגיה של טרגדיות (אגממנון, נושאות הנסכים ונוטות החסד) מאת המחזאי האתונאי אַיסְכִילוֹס אשר מתארת את סוף השתלשלות הקללה על בית אטראוס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואורסטיאה · ראה עוד »

אורשו

אורשו בתחום השפעתה של ימחד בשנת 1764 לפנה"ס. אוּרשוּ (וגם אורשום, אֻרסֻם ובחתית: וַרשֻוַה) הייתה עיר מדינה חורית-אמורית עתיקה, ששכנה באזור דרום טורקיה של היום.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואורשו · ראה עוד »

אורי ניסן גנסין

אוּרי ניסן גְנֶסִין (ברוסית: Ури Нисан Гнесин; 29 באוקטובר 1879, י"ב במרחשוון תר"ם, סְטָארוֹדוּבּ, רוסיה – 6 במרץ 1913, כ"ז באדר א' תרע"ג, ורשה) היה סופר ומתרגם עברי, שעיקר יצירתו סיפורים ונובלות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואורי ניסן גנסין · ראה עוד »

אורי צבי גרינברג

אסתר שומיאטשר-הירשביין, מנדל אלקין, פרץ הירשביין, אורי צבי גרינברג, חנה קציזנה, אלתר קציזנה ואסתר אלקין אוּרי צבי גרינברג (בראשי תיבות: אצ"ג; ובשמו העברי אורי צבי טור מלכא; 22 בספטמבר 1896 – 9 במאי 1981) היה משורר, סופר ועיתונאי ישראלי, מגדולי המשוררים האקספרסיוניסטים בשירה העברית בכל הזמנים, חבר הכנסת הראשונה מטעם סיעת חרות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואורי צבי גרינברג · ראה עוד »

אורי ש. כהן

אורי שמואל כהן (נולד ב-1970) הוא סופר וחוקר ספרות ישראלי, מלמד באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת קולומביה בניו יורק, עוסק בספרות עברית ואיטלקית ובתרבות עברית ואיטלקית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואורי ש. כהן · ראה עוד »

אורי ברנשטיין

אוֹרי ברנשטיין (22 בינואר 1936 – 28 בינואר 2017) היה משורר וסופר ישראלי שעסק גם בתרגום השירה ובהוראתה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואורי ברנשטיין · ראה עוד »

אורי גורדון

אורי גורדון גן אורי גורדון ברעננה "בית אורי" בניצנה שלט הנצחה לאורי גורדון ב"בית אורי" בניצנה אורי גורדון (14 באפריל 1935 – 30 ביולי 2000) היה פעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואורי גורדון · ראה עוד »

אורי הולנדר

אורי הולנדר (נולד ב-1979) הוא משורר, מוזיקאי, מסאי וחוקר ספרות ואמנות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואורי הולנדר · ראה עוד »

אורימדון

אורימדון (ביוונית: Ευρυμέδων; המאה ה-5 לפנה"ס) היה מצביא אתונאי שפעל בתקופת המלחמה הפלופונסית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואורימדון · ראה עוד »

אוריאל סימון

אוריאל סימון (נולד ב-29 ביולי 1929) הוא חוקר ופרשן מקרא ישראלי, פרופסור אמריטוס במחלקה לתנ"ך של אוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואוריאל סימון · ראה עוד »

אוריה החתי

דוד מוסר את המכתב לאוריה, ציור מאת פיטר לאסטמן, שנת 1611. הקפלה הסיסטינית, פרסקו מיכלאנג'לו: מותו של אוריה (1509) אוּרִיָּה הַחִיתִּי, דמות מקראית, היה אחד משלושים ושבעה גיבורי דוד, ובעלה הראשון של בת שבע, אימו לעתיד של שלמה המלך.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואוריה החתי · ראה עוד »

אולוס אטיליוס קלטינוס

אָוּלוּס אַטִילְיוּס קָלָטִינוּס (בלטינית: Aulus Atilius Calatinus) היה מצביא רומאי, שפיקד על כוחות צבא וצי במלחמה הפונית הראשונה (264-241 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואולוס אטיליוס קלטינוס · ראה עוד »

אוטאריטוס

אוטאריטוס היה מנהיג גאלי ממנהיגי מרד השכירים בקרתגו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואוטאריטוס · ראה עוד »

אובות

מפה של נדודי בני ישראל 1641 אֹבֹת הוא אתר מקראי, אחת התחנות בנדודי בני ישראל במדבר במסעם לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואובות · ראה עוד »

אובידיוס

פּוּבְּלִיוּס אוֹבִידִיוּס נָאסוֹ (בלטינית: Publius Ovidius Naso; 20 או 21 במרץ 43 לפנה"ס – 17 לספירה) היה משורר רומי, שחי ופעל בימי שלטונו של הקיסר אוגוסטוס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואובידיוס · ראה עוד »

אוגריתית

רשימת אלים אוגריתית אוּגריתית היא ניב כנעני שדובר בעיר הנמל אוגרית, הנמצאת כיום בשטח סוריה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואוגריתית · ראה עוד »

אכלתום

דרום מסופוטמיה במאה ה-18 לפנה"ס אֶכַּלַתוּם הייתה עיר אשורית עתיקה במסופוטמיה העליונה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואכלתום · ראה עוד »

אי-ציות אזרחי

אי-ציות אזרחי (באנגלית: Civil Disobedience) הוא שמה של מסה מפורסמת מאת הנרי דייוויד תורו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואי-ציות אזרחי · ראה עוד »

אינאיס

פדריקו ברוצ'י, אינאיס נמלט מטרויה הבוערת, 1598, גלריה בורגזה, רומא אַינֵאִיס (בלטינית: Aeneis, באנגלית: Aeneid) מאת ורגיליוס היא פואמה אפית רומית שנכתבה בין השנים 29–19 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואינאיס · ראה עוד »

איסיים

חורבות מחיצת המגורים בעתיקות קומראן. הגן הלאומי קומראן, ישראל. האִיסִיִּים היו קבוצה יהודית סגפנית מתקופת בית שני ששמה נודע מכתביהם של שלושה מחברים שחיברו ספרים במאה הראשונה לספירה ביוונית או לטינית: פילון, פליניוס הזקן ויוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואיסיים · ראה עוד »

איריס פרוש

איריס פרוש (נולדה ב-21 בפברואר 1943) היא פרופסור אמריטה במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואיריס פרוש · ראה עוד »

איתמר זינגר

איתמר זינגר איתמר זינגר (26 בנובמבר 1946 - 19 בספטמבר 2012) היה פרופסור אמריטוס בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב, חיתיתולוג, וחתן פרס א.מ.ת בתחום מדעי הרוח, חקר המזרח התיכון הקדום לשנת 2010.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואיתמר זינגר · ראה עוד »

אילן אלדר

אילן אלדר (נולד ב-1944) הוא פרופסור אמריטוס בחוג ללשון העברית באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואילן אלדר · ראה עוד »

אילנה פרדס

אילנה פרדס (נולדה ב-3 בינואר 1956) היא פרופסור בקתדרה לספרות כללית והשוואתית ע"ש קתרין קורנל באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואילנה פרדס · ראה עוד »

איליה ארנבורג

איליה גריגורייביץ' ארנבורג (לעיתים: אהרנבורג; ברוסית:; 26 בינואר 1891 - 31 באוגוסט 1967) היה עיתונאי, סופר סובייטי-יהודי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואיליה ארנבורג · ראה עוד »

איזבל מאנטיוכיה

איזבל מאנטיוכיה, ידועה גם כאיזבל דה ליזיניאן (Isabelle de Lusignan; סביבות 1216 – 1264) הייתה נסיכה צלבנית של ממלכת ירושלים וממלכת קפריסין בזכות ייחוסה המשפחתי היא זכתה להיות עוצרת של ממלכת ירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואיזבל מאנטיוכיה · ראה עוד »

איזבל הראשונה, מלכת ירושלים

איזבל הראשונה, מלכת ירושלים (בצרפתית: Isabelle de Jérusalem) הייתה מלכת ממלכת ירושלים הצלבנית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואיזבל הראשונה, מלכת ירושלים · ראה עוד »

איזבל השנייה, מלכת ירושלים

נישואי איזבל מירושלים לקיסר פרידריך השני. כתב יד של ג'יובני ווילאני מהמאה ה-14 קברהּ של איזבל בקריפטה של הקתדרלה באנדריה איזבל השנייה מירושלים ידועה גם בשם יולנד מבריין (צרפתית: Yolande de Brienne) נולדה בשנת 1212 ונפטרה באיטליה ביום ה-4 במאי 1228.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואיזבל השנייה, מלכת ירושלים · ראה עוד »

איגרות ברוך שפינוזה

עטיפת הספר ברוך שפינוזה איגרות איגרות ברוך שפינוזה הן קבוצה של איגרות מן ההתכתבות של הפילוסוף היהודי ברוך שפינוזה עם חוקרים שונים בהולנד ובארצות חוץ (אנגליה, גרמניה).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואיגרות ברוך שפינוזה · ראה עוד »

אידיאליזם גרמני

שלינג. אידיאליזם גרמני (המכונה גם אידיאליזם פוסט-קאנטיאני, פילוסופיה פוסט-קאנטיאנית, או פוסט-קאנטיאניזם) הייתה תנועה פילוסופית שהתפתחה בגרמניה בשלהי המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואידיאליזם גרמני · ראה עוד »

אייסכילוס

אַייסכילוֹס (ביוונית: Αίσχύλος; 525 לפנה"ס – 456 לפנה"ס) היה מחזאי יווני.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואייסכילוס · ראה עוד »

אייזיק שטיין

רבי יצחק אייזיק שטיין (נפטר ב-א' בתשרי ה'רנ"ו, רגנשבורג) היה מפוסקי ההלכה באשכנז של המאה ה-15, בן דורם של מהר"י ברונא ומהרי"ק.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואייזיק שטיין · ראה עוד »

אייגוספוטמוי

הכרסונסוס התראקי (חצי האי גליפולי) אַייגוֹסְפּוֹטָמוֹי (ביוונית: Αἰγὸς Ποταμοί, בלטינית: Aegospotami) הוא שמו הקדום של נהר קטן בכרסונסוס התראקי (גליפולי של ימינו), צפונית־מזרחית לססטוס, הנשפך אל ההלספונטוס (דרדנלים).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ואייגוספוטמוי · ראה עוד »

נארוואס

נארוואס היה קצין פרשים נומידי, שלקח חלק פעיל במלחמת שכירי החרב, בתחילה לצד המורדים ובהמשך ערק לצד קרתגו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ונארוואס · ראה עוד »

נארכוס

נתיב מסעו המשוער של נארכוס נארכוס (ביוונית: Νέαρχος, בלטינית: Nearchus; 360 לפנה"ס לערך - 300 לפנה"ס) היה אציל מוקדוני ממוצא כרתי ששימש כאחד מקציניו של אלכסנדר הגדול וכמפקד הצי שלו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ונארכוס · ראה עוד »

נאביס

דמותו של נאביס על גבי מטבע נאביס (ביוונית: Νάβις; המאה ה-3 לפנה"ס) היה מצביא ומדינאי בן ספרטה ששלט בעיר בין השנים 207 לפנה"ס - 192 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ונאביס · ראה עוד »

נאום ההספד של פריקלס

נאום ההספד נאום ההספד של פריקלס הוא נאום מפורסם אותו נשא פריקלס בטקס ההלוויה הממלכתית לחללי השנה הראשונה של המלחמה הפלופונסית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ונאום ההספד של פריקלס · ראה עוד »

נאוויס לוסוריה

שחזור של נאוויס לוסוריה במוזיאון לספנות עתיקה במיינץ נאוויס לוּסוֹרְיָה (בלטינית: navis lusoria) הייתה סוג של ספינת מלחמה קטנה משלהי האימפריה הרומית ששימשה להובלת חיילים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ונאוויס לוסוריה · ראה עוד »

נס הלגיון

עיט הלגיון (שחזור) נס הלגיון, שכונה גם אקווילה (Aquila, בתרגום לעברית: עיט; התרגום "נשר" נפוץ, אך הוא מוטעה), או העיט של הלגיון היה הסמל החשוב ביותר של הלגיונות בצבא הרומי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ונס הלגיון · ראה עוד »

נסים דנה

נסים דנה (נולד בדצמבר 1938) הוא ראש המכון לחקר ולימוד דתות עמי המזרח התיכון ותרבויותיהם ופרופסור אמריטוס באוניברסיטת אריאל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ונסים דנה · ראה עוד »

נערן (יישוב קדום)

נחלות שבטי ישראל שרידי הפסיפס בבית הכנסת בנערן נַעֲרָן (גם: נַעֲרָה, נַעֲרָתָה ו- נעורן) היה יישוב מקראי מצפון ליריחו, שהמשיך להתקיים כיישוב יהודי בתקופת המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ונערן (יישוב קדום) · ראה עוד »

נעיאל

נחלות שבטי ישראל נְעִיאֵל הייתה עיר מקראית בנחלת שבט אשר, הנזכרת פעם אחת בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ונעיאל · ראה עוד »

נפתלי הרץ טור-סיני

נפתלי הרץ טור-סיני (Tur-Sinai) (טוֹרְטְשִינֶר (Torczyner)) (13 בנובמבר 1886, למברג, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 17 באוקטובר 1973, ירושלים) היה פילולוג וחוקר מקרא ישראלי נודע, ובפרט של לשונות שמיות עתיקות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ונפתלי הרץ טור-סיני · ראה עוד »

נפתלי וגנר

נפתלי וגנר (נולד ב-1949) הוא פרופסור אמריטוס בחוג למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ונפתלי וגנר · ראה עוד »

נפתוחים

נפתוחים (נַפְתֻּחִים) היה אביו של עם מצרי עתיק המוזכר בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ונפתוחים · ראה עוד »

נציב (עיר מקראית)

נחלות שבטי ישראל נְצִיב הייתה עיר מקראית בשפלת יהודה, בסמוך לקעילה, הנזכרת בספר יהושע:.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ונציב (עיר מקראית) · ראה עוד »

נשים יהודיות בשואה

נשים וילדים בין הנכנעים בעת דיכוי מרד גטו ורשה נשים בשואה מתייחס למצבן של נשים יהודיות משנת 1933 ועד תום מלחמת העולם השנייה ב-1945.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ונשים יהודיות בשואה · ראה עוד »

נתן מיכאל גלבר

נתן מיכאל גֶלבֶּר (Nathan Michael Gelber; 27 במאי 1891, למברג (לבוב), גליציה, אוסטרו-הונגריה – 24 בספטמבר 1966, ירושלים) היה היסטוריון של היהודים בפולין (ובפרט יהדות גליציה) במאות ה-19 וה-20 ושל ראשית הציונות, ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ונתן מיכאל גלבר · ראה עוד »

נתן רוטנשטרייך

נתן רוטנשטרייך (31 במרץ 1914 – 11 באוקטובר 1993) היה פרופסור לפילוסופיה ורקטור של האוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ונתן רוטנשטרייך · ראה עוד »

נתן שפיגל

נתן שְׁפִּיגֶל (12 בדצמבר 1905 – 4 בספטמבר 1995) היה סופר, חוקר ומתרגם בתחום הלימודים הקלאסיים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ונתן שפיגל · ראה עוד »

נתן שור

נתן שוּר (19 באוגוסט 1923 - 12 באפריל 2012) היה היסטוריון ישראלי, שחקר – בין היתר – את ספרות הנוסעים לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ונתן שור · ראה עוד »

נתן שיפריס

שיפריס ב-1904 לפני עלייתו לארץ ישראל (שני משמאל) נתן שיפריס (1882 – 1 באפריל 1950) היה איש העלייה השנייה, ממייסדי מפלגת הפועל הצעיר, ממתיישבי עין גנים, מכונאי ובלשן עברית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ונתן שיפריס · ראה עוד »

נתן זך

נָתָן זַךְ (כ"ג בכסלו ה'תרצ"א, 13 בדצמבר 1930, ברלין, רפובליקת ויימאר − י"ט בחשוון ה'תשפ"א, 6 בנובמבר 2020, רמת גן, ישראל) היה משורר, עורך, מתרגם, מבקר שירה, סופר, פזמונאי ומחזאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ונתן זך · ראה עוד »

נתן וסרמן

נתן וסרמן (נולד ב-9 בספטמבר 1962) הוא אשורולוג ומשורר ישראלי המשמש כראש המדור האשורולוגי בחוג "ארכאולוגיה והמזרח הקרוב הקדום" באוניברסיטה העברית וכפרופסור מן המניין שם.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ונתן וסרמן · ראה עוד »

נלסון גליק

הרב נלסון גְלִיק (Nelson Glueck; 4 ביוני 1900, סינסינטי, אוהיו – 12 בפברואר 1971, שם) היה ארכאולוג יהודי-אמריקאי, רב רפורמי ומחנך.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ונלסון גליק · ראה עוד »

נחמן מברסלב

רבי נחמן מברסלב (א' בניסן ה'תקל"ב, 4 באפריל 1772 – י"ח בתשרי ה'תקע"א, 16 באוקטובר 1810) היה מייסד חסידות ברסלב והאדמו"ר היחיד שלה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ונחמן מברסלב · ראה עוד »

נחמן שלמה גרינשפאן

הרב נחמן שלמה גרינשפאן (~ה'תר"ם, 1880 - אלול ה'תשכ"א, אוגוסט 1961) היה ראש ישיבת "עץ חיים" בלונדון, ומחבר תורני.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ונחמן שלמה גרינשפאן · ראה עוד »

נחמן בן-עמי

תמונה להחלפה נחמן בן-עמי (שפרינגר) (7 ביולי 1922 – 22 במרץ 1979) היה עיתונאי, עורך, מבקר תיאטרון ומתרגם ישראלי, חבר מערכת "מעריב".

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ונחמן בן-עמי · ראה עוד »

נחמה גולן

"גולם" (2009) מיצב מאת נחמה גולן בתערוכה "מוזיאון הטבע" במוזיאון פ"ת. נחמה גולן (נולדה ב-1947) היא אמנית ישראלית בתחומי הפיסול, מיצב, וידאו ארט וצילום, המעלה ביצירותיה נושאים העוסקים במקומה של האישה בעולם הדתי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ונחמה גולן · ראה עוד »

נחמיה

"נחמיה מתבונן בהריסות של חומות ירושלים", ציורו של גוסטב דורה, משנת 1866 נְחֶמְיָה בֶּן-חֲכַלְיָה היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון שבתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ונחמיה · ראה עוד »

נחשתא בת אלנתן

נְחֻשְׁתָּא בת אלנתן היא דמות מקראית, מירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ונחשתא בת אלנתן · ראה עוד »

נחלת שבט מנשה

מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט מנשה: בצהוב-ירוק -במרכז הארץ נחלת שבט מנשה עלתה בגורל "בית יוסף", לאחר נחלת שבט אפרים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ונחלת שבט מנשה · ראה עוד »

נחלת שבט אפרים

מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט אפרים''' בצהוב בהיר - בשדרת ההרים - צפונית מירושלים נַחֲלַת שֵׁבֶט אֶפְרָיִם נקבעה על ידי יהושע בן נון, לאחר סיום הכיבוש של ארץ כנען יחד עם קביעת שאר נחלות השבטים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ונחלת שבט אפרים · ראה עוד »

נחום אריאלי

נחום אריאלי (א' בטבת תרצ"א, 21 בדצמבר 1930 - ה' באב תשס"א, 25 ביולי 2001) היה פרופסור למחשבת ישראל, הוגה דעות, סופר ומשורר.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ונחום אריאלי · ראה עוד »

נהר הירדן

תמונת לוויין של ארץ ישראל. נהר הירדן נראה זורם בין הכנרת וים המלח שפך הירדן לים המלח - אפריל 2005 מראה בירדן ההררי נְהַר הַיַּרְדֵּן (בערבית: نهر الأردن) הוא נהר העובר בשבר הסורי-אפריקני, לאורכה של ארץ ישראל מצפון לדרום וחוצה אותה לשני חלקים, עבר הירדן המזרחי והצד המערבי של הירדן.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ונהר הירדן · ראה עוד »

נו"ן הפוכה

כתבי היד החשובים ביותר של ספר התנ"ך המצויים כיום (המאה ה-10 לספירה). ניתן לראותם בשולי הגיליון מימין. י 35-36), בספר תורה בן זמננו נו"ן הפוכה (׆) או נו"ן מנוזרת (מובדלת) היא סימן בטקסט המקראי, כמין נ' הפוכה, ככתב ראי, המופיע במהדורות נוסח המסורה של התנ"ך בתשעה מקומות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ונו"ן הפוכה · ראה עוד »

נומה פומפיליוס

נוּמָה פׂומְפִּילִיוּס (753 לפנה"ס – 673 לפנה"ס) היה מלכה האגדי השני של רומא.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ונומה פומפיליוס · ראה עוד »

נועה שקרג'י

נועה שקרג'י (נולדה ב-31 באוקטובר 1989) היא משוררת, עורכת וחוקרת ספרות ומדיה ישראלית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ונועה שקרג'י · ראה עוד »

נורית זרחי

נורית זרחי (נולדה ב-19 באוקטובר 1941, כ"ח בתשרי ה'תש"ב) היא משוררת, פזמונאית, סופרת ועיתונאית ישראלית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ונורית זרחי · ראה עוד »

נורית גוברין

נורית גוברין (נולדה ב-5 בנובמבר 1935) היא חוקרת, סופרת, מורה, מרצה ופרופסור אמריטה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ונורית גוברין · ראה עוד »

נושא הרומח

העתק פסל "נושא הרומח" מאת פוליקליטוס. "נושא הרומח" או "דוריפורוס" (ביוונית: δορυφόρος; בלטינית: Doryphorus) הוא פסל יווני מאת הפסל פוליקליטוס (ביוונית: Πολύκλειτος) ממחצית המאה החמישית לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ונושא הרומח · ראה עוד »

נושאות הנסכים

אלקטרה בקבר אגממנון, כד מסביבות 380–370 לפנה"ס נושאות הנסכים (או נושאות הנסך; ביוונית: Χοηφόροι) היא טרגדיה יוונית מאת המחזאי אייסכלוס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ונושאות הנסכים · ראה עוד »

נוטות החסד (מחזה)

ווליאם אדולף בוגרו - אורסטס מותקף על ידי האריניות נוטות החסד (או "בנות החסד", וביוונית Εὐμενίδες) היא טרגדיה יוונית שנכתבה על ידי המחזאי אייסכילוס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ונוטות החסד (מחזה) · ראה עוד »

נינוה

נִינְוֵה (באכדית: 𒌷𒉌𒉡𒀀 – Ninuwa (נִינוַּה); בסורית: ܢܝܢܘܐ, נִינוֵא; בערבית: نَيْنَوَى, נַיְנַוַה) היא אחת מבירותיה המאוחרות של האימפריה האשורית, ואתר ארכאולוגי מרכזי בחקר אשור.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ונינוה · ראה עוד »

ניסן טורוב

ניסן טוּרוֹב (Nissan Turov או Touroff; ו' באלול תרל"ז, 15 באוגוסט (לפי הלוח היוליאני: 2 באוגוסט) 1877 – י"ג בניסן תשי"ג, 29 במרץ 1953) היה מורה ופדגוג, פסיכולוג, סופר עיתונאי, עורך ומתרגם עברי יליד רוסיה, העורך הראשון של עיתון "חדשות הארץ", ממייסדי בית המדרש למורות ביפו (מוסד חובבי ציון) ע"ש א"ל לוינסקי ומנהלו הראשון, מנהל בית המדרש למורים בבוסטון ופרופסור במכון היהודי לדת בניו יורק.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וניסן טורוב · ראה עוד »

נישואי בהלה

נישואי בהלה היו נישואים חפוזים שנערכו לקטינים יהודים באימפריה הרוסית בשנת 1835, בעקבות שמועות עקשניות על צו מלכותי שעומד להתפרסם בעניין העלאת גיל המינימום הנדרש לנישואים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ונישואי בהלה · ראה עוד »

ניל"י

ניל"י (ראשי התיבות: נצח ישראל לא ישקר, מתוך) היה ארגון מחתרתי שהוקם בשנת 1915 ופעל ב בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וניל"י · ראה עוד »

נילי שופק

נילי שוּפַּק (שצ'ופק; בכתב לטיני: Shupak) היא פרופסור אמריטה בחוג למקרא של אוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ונילי שופק · ראה עוד »

ניטשה והציונות

ניטשה במדי צבא פרוסיה, בשנת 1868 (נצבע מחדש) הצירוף ניטשה והציונות או ציונות ניטשאנית (בגרמנית: Nietzscheanischer Zionismus) מצביע על הזיקות הרבות בין הגותו של הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה לבין אנשי הציונות, כאשר השפעת הגותו של ניטשה חצתה זרמים בציונות ורווחה בקרב גישות מנוגדות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וניטשה והציונות · ראה עוד »

ניי (עיר מדינה)

נִיִי (במכתבי אל-עמארנה התעתיק הוא נִיִ) הוא שמה של עיר עתיקה ששכנה באלף השני לפנה"ס באזור סוריה של היום ליד נהר האורונטס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וניי (עיר מדינה) · ראה עוד »

סמוך ונראה

סמוך ונראה הוא הכרך השישי בסדרת כל סיפוריו של ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וסמוך ונראה · ראה עוד »

סנקה

לוקיוס אנאוס סנקה (בלטינית: Lucius Annaeus Seneca), שנודע גם בפשטות כסֶנֶקָה (Seneca) או סנקה הצעיר (4 לפנה"ס בערך – 65 לספירה), היה פילוסוף, מדינאי, ומחזאי רומאי ב"תקופת הכסף" של הספרות הלטינית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וסנקה · ראה עוד »

ספנדיוס

ספנדיוס היה עבד קמפני אשר הנהיג יחד עם מאתוס את מרד השכירים בקרתגו בין 240-238 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וספנדיוס · ראה עוד »

ספר שמואל

ספר שְׁמוּאֵל הוא השלישי בספרי קובץ נביאים שבתנ"ך.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וספר שמואל · ראה עוד »

ספר דברי הימים למלכי יהודה

ספר דברי הימים למלכי יהודה הוא חיבור אבוד המוזכר בספר מלכים 15 פעמים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וספר דברי הימים למלכי יהודה · ראה עוד »

ספר הקדושה

חלקים ממגילת ספר ויקרא שנמצאה בין מגילות מדבר יהודה ומהווה את העותק הקדום ביותר של ספר הקדושה ספר הקדושה (באנגלית: Holiness code, קרויה בקיצור H) הוא אחד מהמקורות של ספר ויקרא, לפי חוקרי המקרא והמצדדים בהשערת התעודות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וספר הקדושה · ראה עוד »

ספר הזוהר

ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וספר הזוהר · ראה עוד »

ספר ירמיהו

ספר ירמיהו בכתר ארם צובא חורבן המקדש", ציור מעשה ידי רמברנדט משנת 1630 לערך ספר יִרְמְיָהוּ הוא השני מבין ספרי נביאים אחרונים, והספר ה-11 בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וספר ירמיהו · ראה עוד »

ספר ירושלים (סדרת ספרים)

ספר ירושלים הוא סדרה של שישה ספרי עיון העוסקים בחקר ירושלים בתקופות שונות של ההיסטוריה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וספר ירושלים (סדרת ספרים) · ראה עוד »

ספר יהושע

סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ הוא הספר הראשון בסדר נביאים ראשונים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וספר יהושע · ראה עוד »

ספונות

כריכת כתב העת ספונות תשי"ז ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח (או בשמו המקוצר ספונות), הוא כתב עת מדעי, שיצא לאור בשתי סדרות, ביוזמתו של מאיר בניהו, ומטעם מכון בן צבי והאוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וספונות · ראה עוד »

ספינקס

הספינקס הגדול של גיזה, מצרים. מאחוריו נמצאת פירמידת חעפרע. שדרת הספינקסים בכרנך ספינקס (ביוונית: Σφιγξ) הוא יצור מיתולוגי המתואר כשילוב של אריה עם ראש אישה, לפעמים מתואר כבעל כנפיים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וספינקס · ראה עוד »

ספירה (קבלה)

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. סְפִירָה היא מושג יסודי בעולמה של הקבלה, המתאר רובד בהופעת האלוהות בעולם הגשמי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וספירה (קבלה) · ראה עוד »

ספיח (סיפור)

"ספיח" הוא סיפור מאת חיים נחמן ביאליק, שמכיל פרקי ילדות המבוססים על חוויותיו האוטוביוגרפיות של המספר.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וספיח (סיפור) · ראה עוד »

סשה ארגוב

לוחית זיכרון על ביתו של אלכסנדר (סשה) ארגוב ברח' סירקין 35 בתל אביב בול דואר ישראלי משנת 2009 לזכרו של סשה ארגובתמונה להחלפה אלכסנדר (סָשָה) אַרגוֹב (26 באוקטובר 1914 – 27 בספטמבר 1995) היה מלחין ישראלי, הנחשב לאחד מגדולי המלחינים בזמר העברי, וחתן פרס ישראל בתחום זה לשנת תשמ"ח (1988).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וסשה ארגוב · ראה עוד »

סלאוקיה פייריה

סלאוקיה פייריה; בסיסי עמודים ברחוב הנמל מִטבעת סלאוקיה פייריה; הכיתוב בגב המטבע מציין את שמה של העיר, ומטול הברקים והרעמים של זאוס – את סמלהּ סלאוקיה פייריה; סרקופג רומי במעלה העיר מנהרות אספסיאנוס וטיטוס סלאוקיה פייריה (ביוונית עתיקה: Σελεύκεια ἐν Πιερίᾳ, Seleucia Pieria; לעיתים נזכרת בספרות בשם Seleucia ad Mare, סלאוקיה ליד הים) הייתה עיר הנמל של אנטיוכיה בתקופות ההלניסטית והרומית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וסלאוקיה פייריה · ראה עוד »

סלנג

סלנג (בעברית: עָגָה) הוא שימוש לא תקני בשפה, לעיתים על ידי קבוצה חברתית מסוימת, לרבות המצאת מילים חדשות שלא קיימות במשלב התקני, או ייבוא מילים משפה אחרת.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וסלנג · ראה עוד »

סלע עיטם

סֶלַע עֵיטָם, הוא אתר מקראי אשר בו הסתתר שמשון מפני פלשתים, שמו של האתר נזכר ב ו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וסלע עיטם · ראה עוד »

סלע הרימון

סֶלַע הָרִמּוֹן (גם: סֶלַע רִמּוֹן) הוא אתר מקראי בנחלת שבט בנימין, הנזכר בסיפור פילגש בגבעה, שבסמוך אליו התקיים יישוב בשם "רימון".

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וסלע הרימון · ראה עוד »

סלבדור דאלי

סלוואדור דומנק פליפ ז'סינט דאלי אי דומנק או בקיצור סלוואדור דאלי (בקטלאנית: Salvador Domènec Felip Jacint Dalí i Domènech) היה צייר סוריאליסטי ספרדי-קטלאני, מחשובי האמנים במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וסלבדור דאלי · ראה עוד »

סלים אל-חוסייני

סלים אל-חוסייני (בערבית: سليمالحسيني; 1846–1908) היה ראש עיריית ירושלים בין השנים 1882 ל-1897.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וסלים אל-חוסייני · ראה עוד »

סבינה מסג

סבינה מֶסֶג (נולדה ב-26 בנובמבר 1942) היא משוררת עברית, מתרגמת, סופרת ילדים ונוער ועורכת ספרים ישראלית הידועה בשם העט לילדים עֲדוּלָה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וסבינה מסג · ראה עוד »

סגולה (מאגיה)

סגולה היא ביטוי לתכונות או יכולות מיוחדות שיש לחפץ, למעשה טקסי או לאדם, הפועלים על פי מאגיה או אמונה להתגשמות משאלות שונות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וסגולה (מאגיה) · ראה עוד »

סדרה דיקובן אזרחי

סדרה דיקובן אזרחי (באנגלית: Sidra DeKoven Ezrahi; נולדה ב-31 באוקטובר 1942) היא פרופסור אמריטה לספרות השוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וסדרה דיקובן אזרחי · ראה עוד »

סופוקלס

סופוקלס בגלריית אופיצי סופוקלס סוֹפוֹקְלֵס (ביוונית: Σοφοκλής) היה מחזאי יווני נודע שחי במאה החמישית לפני הספירה באתונה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וסופוקלס · ראה עוד »

סופיות

הסוּפיות או סוּפיזם (בערבית: صوفية; בתעתיק מדויק: צופיה) היא זרם מיסטי באסלאם, השם את הדגש על האהבה והכוונה שבעשייה, יותר מאשר על ההלכה עצמה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וסופיות · ראה עוד »

סותו

סוּתוּ (Sutu) היו שבטים נוודים שחיו במסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וסותו · ראה עוד »

סול חגואל

המצבה על קברה של סול חגואל סוֹל "סוליקא" חַג'וּאֵל (1817 – כ"ז באייר ה'תקצ"ד, 5 ביוני 1834) הייתה גיבורה יהודייה מרוקאית, שהתפרסמה לאחר שהוצאה להורג בעריפת ראש בגיל 16, לאחר שהואשמה בהיותה מֻרְתַדּה (מי שעזבה את דת האסלאם), ככל הנראה מבלי שהתאסלמה אי פעם.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וסול חגואל · ראה עוד »

סוזן דניאל-נטף

סוזן (ריקה) דניאל-נָטָף (Suzanne R. Daniel-Nataf; 3 באפריל 1916 - 21 ביוני 2004) הייתה חוקרת היהדות ההלניסטית, פרופסור באוניברסיטת ליל ובאוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וסוזן דניאל-נטף · ראה עוד »

סיני (כתב עת)

סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וסיני (כתב עת) · ראה עוד »

סיני אוקו

סיני אוקו עם רעייתו רות ובנותיו, סביבות 1940 סיני (זיגפריד) אוּקוֹ (Sinai (Siegfried) Ucko; 7 בנובמבר 1905 – 10 באוגוסט 1976) היה פילוסוף של החינוך, פרופסור לחינוך באוניברסיטת תל אביב ומייסד החוג למדעי החינוך באוניברסיטה זו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וסיני אוקו · ראה עוד »

סיפאקס

אנדרטה לזכרו "מערת סיפאקס"באלג'יריה סיפאקס (בלטינית: Syphax; המאה ה-3 לפנה"ס) היה מלך שבט המאסאסילים הנומידי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וסיפאקס · ראה עוד »

סיפור נבל הכרמלי

כג דוד פוגש באביגיל ציור מעשה ידי אנטוניו מולינרי סיפור נָבָל הכרמלי הוא סיפור מקראי המופיע בספר שמואל א' (פרק כ"ה).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וסיפור נבל הכרמלי · ראה עוד »

סיפור פשוט

סיפור פשוט הוא רומן מאת הסופר העברי ש"י עגנון, המתאר את מסכת לבטיו של בחור צעיר בקהילה יהודית בעיר קטנה במזרח אירופה על רקע שלל מנהגיה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וסיפור פשוט · ראה עוד »

סיפורו של שאנהת

מוזיאון המצרי, הוא נשבר לשני קטעים, האחד מכיל את "סיפורו של שאנהת", בצד השני מכתב פרטי קטע מפפירוס שנמצא בהאראגה, ומכיל קטע מ"סיפורו של שאנהת" סיפורו של שׂאנהת (או סינוּחֶה) הוא טקסט מצרי שהתגלה בתחילת המאה ה-20, ונכתב מיד לאחר תקופת שלטונו של סנוסרת הראשון (1875 לפנה"ס בערך).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וסיפורו של שאנהת · ראה עוד »

סיפורי מעשיות (ספר)

ספר סיפורי מעשיות הוא קובץ הכולל שלושה עשר סיפורים רובם בסגנון של סיפורי עם שסופרו בידי רבי נחמן מברסלב ביידיש.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וסיפורי מעשיות (ספר) · ראה עוד »

סיפורי חסידים

סיפורי חסידים (או סיפורי הצדיקים) הוא תת-סוגה ספרותית בהגיוגרפיה היהודית, המאפיינת בייחוד את החסידים, אך קיימת גם בקבוצות אחרות ביהדות, ועוסקת בעיקר בסיפורי שבח על תולדות חייו ומעשיו ונפלאותיו של צדיק מסוים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וסיפורי חסידים · ראה עוד »

סיר בישול בעת העתיקה

מוזיאון קסטרא, חיפה. סיר בישול הוא כלי קיבול יום-יומי שהיה מיועד להכנת המזון ובישול.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וסיר בישול בעת העתיקה · ראה עוד »

סיבילה, מלכת ירושלים

סיבילה, (סיביל) מלכת ירושלים (בצרפתית: Sibylle de Jérusalem; 1160–1190) הייתה אצילה צלבנית ממשפחת המלוכה של ממלכת ירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וסיבילה, מלכת ירושלים · ראה עוד »

סידור אדמו"ר הזקן

סידור הרב (שם נוסף: סידור רבינו הזקן) הוא נוסח סידור המכיל את נוסח התפילה ומנהגיה של חב"ד, את נוסח זה ערך האדמו"ר הראשון של חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי (רש"ז), שסידר את נוסחו על פי "נוסח האריז"ל" באופן שיתאים לכוונות האר"י.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וסידור אדמו"ר הזקן · ראה עוד »

ע. הלל

הלל עומר עם הוריו בנימין ושולמית, בסוף שנות ה-20 הלל עומר בילדותו 226x226 פיקסלים דניאל מוריץ 34 בתל אביב הלל עומר (4 באוגוסט 1926 – 30 ביוני 1990) היה סופר, משורר ואדריכל נוף ישראלי, נודע בשם העט ע.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וע. הלל · ראה עוד »

עמנואל אטקס

עמנואל אֶטְקֶס (Etkes; נולד ב-1939) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל ובבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 2010.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועמנואל אטקס · ראה עוד »

עמנואל אולסבנגר

עמנואל אוֹלְסְבַנְגֶר לעיתים: אולסוונגר ואף אולשְבנגר או אולשוונגר (בגרמנית: Immanuel Olsvanger; ב' באייר תרמ"ח, 13 באפריל 1888, גראייבו, תחום המושב של האימפריה הרוסית (פולין) – כ"א בשבט תשכ"א, 7 בפברואר 1961, ירושלים) היה משורר, מתרגם, חוקר פולקלור, פעיל ציוני, אספרנטיסט, נואם ובלשן.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועמנואל אולסבנגר · ראה עוד »

עמנואל קאנט

פרוטומה של עמנואל קאנט מאת עמנואל ברדו במוזיאון בודה עמנואל קאנט (בגרמנית: Immanuel Kant; 22 באפריל 1724 – 12 בפברואר 1804) היה פילוסוף גרמני.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועמנואל קאנט · ראה עוד »

עמנואל לוינס

עמנואל לוינס (בצרפתית: Emmanuel Levinas; 12 בינואר 1906 – 25 בדצמבר 1995) היה מורה ופילוסוף יהודי-צרפתי, שהעניק בכורה לשאלת ה"אחר", וראה באתיקה "פילוסופיה ראשונית".

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועמנואל לוינס · ראה עוד »

עמנואל טוב

עמנואל טוב (נולד ב-15 בספטמבר 1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג למקרא שבאוניברסיטה העברית, חבר חוץ של האקדמיה הבריטית משנת 2006, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 2012, חבר חוץ של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים משנת 2017, חתן פרס א.מ.ת. לשנת 2004 וחתן פרס ישראל לשנת 2009.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועמנואל טוב · ראה עוד »

עמנואלה ברש רובינשטיין

עמנואלה ברש רובינשטיין היא סופרת ישראלית וחוקרת בתחום מדעי הרוח.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועמנואלה ברש רובינשטיין · ראה עוד »

עמק עכור

סקילת עכן בעמק עכור, באיורו של גוסטב דורה. עֵמֶק עָכוֹר הוא כינוי שניתן במקרא לעמק באזור יריחו, בו נסקל עכן בן כרמי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועמק עכור · ראה עוד »

עמק המצלבה

עמק המצלבה ומנזר המצלבה סופת שלג בדצמבר 2013 עמק המצלבה (נקרא גם: פארק רחביה או עמק הצבים) הוא עמק בירושלים, הנמצא בין השכונות רחביה, ניות וגבעת רם, וקרוי על שם מנזר המצלבה שבו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועמק המצלבה · ראה עוד »

עמק יהושפט

עמק יהושפט בסוף המאה ה-19. מימין לשמאל: קבר זכריה, קבר בני חזיר, יד אבשלום. עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט הוא עמק קטן בירושלים בין הר הזיתים לעיר דוד שנוצר כתוצאה ממפגש בין שני יובלים של נחל קדרון.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועמק יהושפט · ראה עוד »

עמקו

עַמקוּ (גם עַמְקִי, במכתבי אל-עמארנה בתעתיק עַמְקֻ ו-עַמְקִ) היה אזור בדרום הבקאע בקעה במזרח לבנון.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועמקו · ראה עוד »

עמרי שרת

עמרי שרת (נולד ב-25 באוקטובר 1989) הוא משורר ויוצר ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועמרי שרת · ראה עוד »

עמיחי חסון

עמיחי חסון (נולד בי"ג בסיון תשמ"ז, 9 ביוני 1987) הוא משורר, עורך, אוצר, תסריטאי, במאי ויוצר קולנוע וטלוויזיה ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועמיחי חסון · ראה עוד »

עמיהוד גלעד

עמיהוד גלעד (נולד בינואר 1947) הוא פילוסוף ישראלי ופרופסור מן המניין (אמריטוס) בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועמיהוד גלעד · ראה עוד »

עאישה

עאישה ועלי בקרב הגמל עאישה (בערבית: عائشة, תעתיק מדויק: עַאאִשַה; 614–678) הייתה אשתו השלישית של מוחמד, מייסד האסלאם, ונחשבת ל"אישה האהובה על הנביא".

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועאישה · ראה עוד »

ענת שפירא לביא

ענת שפירא לביא (נולדה ב-3 באוגוסט 1969) היא ד"ר לספרות, סופרת, עורכת, מרצה ומנחת סדנאות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וענת שפירא לביא · ראה עוד »

ענת זכריה

ענת זכריה (נולדה בשנת 1974 בתל אביב) היא משוררת, עורכת ספרותית, צלמת, מנחה סדנאות כתיבה ויועצת תוכן.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וענת זכריה · ראה עוד »

עקיבא ארנסט סימון

עקיבא ארנסט סימון (Ernst Simon; 15 במרץ 1899, י"ד באדר ב' ה'תר"ס, ברלין – 18 באוגוסט 1988, ה' באלול ה'תשמ"ח, ירושלים), פילוסוף וחוקר חינוך, מרצה לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועקיבא ארנסט סימון · ראה עוד »

עקיבא לוינסקי

עקיבא לוינסקיתמונה להחלפה עקיבא לוינסקי (9 ביוני 1918 - 18 באוגוסט 2000) היה פעיל בארגון עליית הנוער באירופה שלאחר מלחמת העולם השנייה ובהמשך חבר במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועקיבא לוינסקי · ראה עוד »

עקיבה יוסף שלזינגר

הרב עקיבה יוסף שְלֶזינגר (ה' בכסלו תקצ"ח, 3 בדצמבר 1837, פרשבורג – א' באייר תרפ"ב, 29 באפריל 1922, ירושלים) היה רב הונגרי שעלה לירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועקיבה יוסף שלזינגר · ראה עוד »

ערפה

יד ציור מעשה ידי ויליאם בלייק מוצג בגלריה לאמנות בסאות'המפטון עָרְפָּה היא דמות מקראית משנית המופיעה במגילת רות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וערפה · ראה עוד »

ערקא

ערקא (בערבית: عرقا, במכתבי אל-עמארנה עַרקַתַ וגם עִרקַתַ, בתעודות אשוריות ערקה, בתנ"ך עַרְקִה), הוא כפר בצפון לבנון השוכן 22 ק"מ מצפון-מזרח לטריפולי ליד החוף.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וערקא · ראה עוד »

ערביי ארץ ישראל

מפת ארץ ישראל הביזנטית במאה ה-7, בעת הכיבוש הערבי ערביי ארץ ישראל, ערביי דרום-סוריה או ערביי פלשתינה (באנגלית: Arabs of Palestine; בערבית: عرب فلسطين) היו השמות המקובלים לערבים תושבי ארץ ישראל טרם השתרשות הלאומיות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וערביי ארץ ישראל · ראה עוד »

עריצות שלטונית בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית

בית הסראייה ביפו, 1900 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, בעקבות היחלשות השלטון המרכזי בקונסטנטינופול, החל משלהי המאה ה-16 ועד אמצע המאה ה-19, נהגו שליטים מקומיים במחוזות שבארץ ישראל הנתונים למרותם בכלל ובירושלים בפרט בשיטה של עריצות שלטונית כנגד המיעוט היהודי והנוצרי ולעיתים גם כנגד המוסלמים תוך העדפת המיעוטים האהודים עליהם.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועריצות שלטונית בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית · ראה עוד »

עתניאל בן קנז

עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז לפי המקרא, היה השופט הראשון ששפט את ישראל בתקופת השופטים לאחר מותו של יהושע בן נון.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועתניאל בן קנז · ראה עוד »

על טבע היקום

על טבע היקום (בלטינית: De Rerum Natura) הוא שיר דידקטי רחב-יריעה במשקל הקסמטרי, מאת המשורר הרומי טיטוס לוקרטיוס קרוס, שחי במחצית הראשונה של המאה ה-1 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועל טבע היקום · ראה עוד »

על השחיטה

על השחיטה הוא שיר מאת חיים נחמן ביאליק משנת 1903, שנכתב מיד לאחר פרעות קישינב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועל השחיטה · ראה עוד »

על הזדון של הרודוטוס

פלוטרכוס הרודוטוס על הזדון של הרודוטוס או על רשעותו של הרודוטוס (ביוונית עתיקה: Περὶ τῆς Ἡροδότουκακοηθείας בלטינית: De malignitate Herodoti) הוא חיבור של הסופר וההוגה היווני-רומאי בן המאה ה-1 לספירה פלוטרכוס, שנמצא באסופת הכתבים פרי עטו, "מוראליה".

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועל הזדון של הרודוטוס · ראה עוד »

עלי יסיף

עלי יסיף (נולד ב-1946, בוקרשט, רומניה) הוא חוקר פולקלור יהודי והסיפור העברי של ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועלי יסיף · ראה עוד »

עלילת הדם בווילנה

עלילת הדם בווילנה, שנודעה גם בשם משפט בּלוֹנדֶס או פרשת בלונדס (ברוסית: Дело Блондеса), הייתה פרשה אנטישמית מפורסמת באימפריה הרוסית בראשית המאה ה-20 (1900–1902) שבה הואשם דוד בלונדס, ספר יהודי מווילנה, בעלילת דם שלפיה ניסה לשחוט את העוזרת שלו, כפרייה פולנייה קתולית, כדי להשתמש בדמה למטרות פולחן.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועלילת הדם בווילנה · ראה עוד »

עלילות בעל וענת

צלמית ברונזה של בעל מהמאות ה-14 עד ה-12 לפני הספירה, שנמצאה בחפירות באוגרית. האפוסים האוגריתיים. רשימה של אלי אוגרית עלילות בעל וענת (ידועות גם בשמות עלילות בעל וכן עלילות בעל ומות) הן אפוס מיתולוגי קדום, המספר את סיפורם של אלי כנען ואוגרית ונחשב למיתוס האוגריתי המרכזי והחשוב ביותר בשירה האוגריתית מהמאות ה-15 עד ה-12 לפנה"ס (תקופת הברונזה המאוחרת).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועלילות בעל וענת · ראה עוד »

עליזה גרינברג

עליזה גרינברג (נולדה בכ"ו בחשוון ה'תרפ"ז, 3 בנובמבר 1926), הידועה בשם העט שלה עין טור מלכא, היא משוררת ישראלית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועליזה גרינברג · ראה עוד »

עליות קדומות לארץ ישראל

מאז גלותם מארץ ישראל, במשך כל הדורות, שאפו יהודים לחזור ממקומות גלותם ולעלות לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועליות קדומות לארץ ישראל · ראה עוד »

עליית החסידים

מפת ארץ ישראל וסביבתה, 1736 עליית החסידים או עליית תלמידי הבעל שם טוב היא גלי עליית החסידים לארץ ישראל בקבוצות וביחידים משנת ה'תק"ז (1747) ביניהם רבים הקשורים לרבי ישראל בעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועליית החסידים · ראה עוד »

עלייה לארץ ישראל

עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »

עזאזל

עֲזָאזֵל (עֲזָאֵל/עֲזָזֵאל) הוא שם במקרא המופיע בספר ויקרא בהקשר למצוות שילוח השעיר לעזאזל ביום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועזאזל · ראה עוד »

עזרא פליישר

עזרא פליישר (כ"א באב ה'תרפ"ח, 7 באוגוסט 1928 – א' באב ה'תשס"ו, 25 ביולי 2006) היה פילולוג ישראלי, חוקר הפיוט והתפילה, משורר בעת שהיה אסיר ציון ברומניה תחת שם העט י' גולה (שמשמעותו ביידיש: יהודי גולה) ומתרגם עברי, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל (תשמ"ו), פרס רוטשילד למדעי היהדות, פרס קוגל לחכמת ישראל (תשל"ח) ופרס ישראל לספרות יפה (תשי"ט).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועזרא פליישר · ראה עוד »

עזרא זוסמן

עזרא זוּסְמן (1900 – י"ד בסיוון תשל"ג, יוני 1973) היה משורר עברי, מתרגם, עורך ומבקר תיאטרון ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועזרא זוסמן · ראה עוד »

עזרא המנחם

עזרא המנחם (2 בדצמבר 1907 – 13 בינואר 1993), היה סופר ישראלי, זוכה פרס ירושלים לספרות יפה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועזרא המנחם · ראה עוד »

עזרובעל (בן חנו)

עזרובעל בן חנו (בפיניקית: 𐤏𐤆𐤓𐤁𐤏𐤋, "עזרבעל", ביוונית: Ἀσδρούβαν, בלטינית: Hasdrubal) היה מצביא קרתגי שנלחם נגד הרומאים במלחמה הפונית הראשונה (241-264 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועזרובעל (בן חנו) · ראה עוד »

עזרובעל המפואר

עזרובעל, (270 לפנה"ס - 221 לפנה"ס) היה מצביא קרתגי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועזרובעל המפואר · ראה עוד »

עזריאל שוחט

עזריאל שוחט (18 במרץ 1906 – 28 במרץ 1993) היה היסטוריון ישראלי, פרופסור באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועזריאל שוחט · ראה עוד »

עזריה מן האדומים

רבי עזריה בן משה מן האדומים (דה רוסי - באיטלקית: Bonaiuto de' Rossi; 1513 בקירוב, מנטובה – 1578, פרארה) היה למדן, היסטוריון וחוקר יהודי-איטלקי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועזריה מן האדומים · ראה עוד »

עזובה בת שלחי

עֲזוּבָה בַּת-שִׁלְחִי היא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועזובה בת שלחי · ראה עוד »

עברית ישראלית

אזורים בהם עברית אינה מדוברת כלל עברית או עברית ישראלית (על שמות נוספים ראו להלן) היא הניב של השפה העברית המדוברת במדינת ישראל, ובחלק מהקהילות היהודיות-ציוניות ברחבי העולם, החל מתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועברית ישראלית · ראה עוד »

עבדת הראשון

עבדת הראשון היה מלך נבטי ששלט בממלכה הנבטית כנראה בין השנים 85-96 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועבדת הראשון · ראה עוד »

עבדיחבה

אוּרוּשלֵם (ú-ru-sa-lim) במכתבי אל-עמארנה, המאה ה-14 לפני הספירה. מכתב 287, מאת עַבְּדִ-חֶבָּה מלך ירושלים, שורה 61 עבדיחבה או עבדיחפה היה מלך ירושלים בתקופת הברונזה המאוחרת (המחצית הראשונה של המאה ה-14 לפנה"ס), המוכר ממכתבי אל עמרנה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועבדיחבה · ראה עוד »

עבודה זרה

מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועבודה זרה · ראה עוד »

עגיל

אישה עונדת עגיל מגוון עגילים תלויים ילדה עם עגילים, ציור משנת 1889. עגיל הוא תכשיט הנענד על האוזן.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועגיל · ראה עוד »

עד מוות

עד מוות הוא ספר מאת הסופר עמוס עוז המורכב משתי נובלות אשר יצא לאור בשנת 1971.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועד מוות · ראה עוד »

עדנה אולמן-מרגלית

עדנה אוּלמן-מרגלית (21 באוגוסט 1946 – 16 באוקטובר 2010) הייתה פרופסור לפילוסופיה ומדעי החברה בבית הספר לחינוך ובמרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית בירושלים, מתרגמת ופעילת זכויות אדם ישראלית וחברה במועצת האוניברסיטה הפתוחה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועדנה אולמן-מרגלית · ראה עוד »

עדנה גורני

עדנה גורני (נולדה ב-16 בדצמבר 1955) היא סופרת, משוררת, אקולוגית, חוקרת סביבה ומגדר וחלוצת האקו-פמניזם בישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועדנה גורני · ראה עוד »

עומר השני

עומר בן עבד אל-עזיז (בערבית: عمر بن عبد العزيز; 2 בנובמבר 682 – 5 בפברואר 720), המכונה גם עומר השני, היה הח'ליף השמיני משושלת בית אומיה והח'ליף השנים עשר באסלאם הסוני בכלל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועומר השני · ראה עוד »

עוזר רבין

עוזר רבין (18 במרץ 1921 – 9 במאי 1999) היה משורר עברי ישראלי, חתן פרס ביאליק לשירה, ופרס ראש הממשלה ליצירה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועוזר רבין · ראה עוד »

עוזי שביט

עוזי שביט (1936 – 28 בפברואר 2023) היה פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, מנכ"ל הוצאת הקיבוץ המאוחד ועורכה הראשי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועוזי שביט · ראה עוד »

עוזיהו

עֻזִּיָּהוּ או עֲזַרְיָהוּ (באכדית: az-ri-ya-ú או az-ri-ya-a-úHayim Tadmor, The Inscriptions of Tiglath-Pileser III, King of Assyria (Jerusalem: Israel Academy of Sciences and Humanities, 1994), p. 76) היה מלך יהודה, בנו של אמציה, שימש כעוצר בשנים 785 לפנה"ס עד 769 לפנה"ס, וכמלך בשנים 769 לפנה"ס עד 733 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועוזיהו · ראה עוד »

עובדים זרים בישראל

מהגר עבודה ברמת השרון, 2017 עובד זר או מהגר עבודה הוא אדם העובר למדינה שונה, שאינו אזרח בה, על מנת למצוא פרנסה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועובדים זרים בישראל · ראה עוד »

עובדיהו

עובדיהו מחביא את נביאי ה'. תחריט עץ מעשה ידי יוהאן כריסטוף וויגל משנת 1695 עֹבַדְיָהוּ דמות מקראית, מימי אחאב מלך ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועובדיהו · ראה עוד »

עין עיטם

התוואי המפותל של האמה התחתונה (אדום) ושל האמה העליונה (סגול) עין עיטם הוא מעיין באזור ירושלים הנזכר בדברי חז"ל, שממנו הגיעו מים לבית המקדש, למילוי המקוואות ולמטרות נוספות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועין עיטם · ראה עוד »

עין חמד

מתחם עין חמד ממעוף הציפור הבריכה ותעלת המים פינת חמד בעין חמד המבצר הצלבני בעין חמד אולם במבצר הגבעה הסמוכה לעין חמד, ח'רבת א-ראס, שיש כוונה לצרף אותה לשטח הגן הלאומי עין חמד הוא גן לאומי ושמורת טבע קטנה הצמודה לו, אשר שוכנים בהרי ירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועין חמד · ראה עוד »

עיר ומלואה

עיר ומלואה הוא אסופת סיפורים של ש"י עגנון שהביאה לדפוס בתו, אמונה ירון, ב-1973, כשלוש שנים לאחר פטירתו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועיר ומלואה · ראה עוד »

עירד

עִירָד הוא דמות מקראית, בנו של חנוך, נכדו של קין ואביו של מחויאל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועירד · ראה עוד »

עיתונות עברית

דפי שער של עיתונים עבריים מכל התקופות שער "הצפירה" משנת תרכ"ב (1862), מהיומונים העבריים ארוכי החיים ביותר עיתונות עברית, כלומר עיתונות כתובה בשפה העברית, החלה עם הוצאת כתב העת העברי הראשון, פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם, החל מ-1691 ובמשך יותר ממאה שנים וכלל בעיקר קובץ שו"ת תורני.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועיתונות עברית · ראה עוד »

עיטם (עיר מקראית)

נחלות שבטי ישראל בריכות שלמה וח'רבת אלח'וח' בשנת 1890 לערך - מיקומה המשוער של העיר עיטם. עֵיטָם הייתה עיר מקראית בנחלת שבט יהודה, ככל הנראה באזור בריכות שלמה, דרומית-מערבית לבית לחם.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועיטם (עיר מקראית) · ראה עוד »

עידן הנאורות

עידן הנאורות (מוכר גם במונחים: עידן האורות, תנועת הנאורות, "תנועת ההשכלה" (בהקשר היהודי); באנגלית: Age of Enlightenment; בצרפתית: Siècle des Lumières; בגרמנית: Aufklärung) הוא כינוי לתנועה אינטלקטואלית באירופה, ששמה לעצמה למטרה לבסס מוסר, אסתטיקה וידע הנשענים על רציונליות והנחת יסוד לוגוצנטרית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועידן הנאורות · ראה עוד »

עידו ועינם

עידו ועינם הוא סיפור קצר מאת הסופר הישראלי ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועידו ועינם · ראה עוד »

עיון (כתב עת)

לוגו עיון (באנגלית: Iyyun: The Jerusalem Journal of Philosophy) הוא כתב עת ישראלי לפילוסופיה, היוצא לאור על ידי החברה הפילוסופית בירושלים ומרכז ברגמן בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית, בשיתוף הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס ובסיועו של משרד החינוך והתרבות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ועיון (כתב עת) · ראה עוד »

פאלאצו וקיו

פאלאצו וקיו (באיטלקית: Palazzo Vecchio, מילולית: הארמון הישן) הוא מוזיאון ובית העירייה של פירנצה שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופאלאצו וקיו · ראה עוד »

פאביוס מאקסימוס

לוח לזכרו של פֿאביוס מקסימוס, מוצב כיום בפירנצה קווינטוס פֿאביוס מקסימוס וֶרוּקוֹסוּס (בלטינית: Quintus Fabius Maximus Verrucosus; 260 לפנה"ס – 203 לפנה"ס), שנודע בכינויו פֿאביוס קוּנקטַאטוֹר (Fabius Cunctator - "המתמהמה"), היה קונסול ומצביא רומי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופאביוס מאקסימוס · ראה עוד »

פאוסניאס (מצביא)

פאוסניאס (ביוונית: Παυσανίας; המאה ה-5 לפנה"ס) היה מצביא ספרטני, בנו של קלאומברוטוס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופאוסניאס (מצביא) · ראה עוד »

פאוסניאס (מלך ספרטה)

פאוסניאס (ביוונית: Παυσανίας) היה מלך ספרטה מהשושלת האגידית, בנו של המלך פלייסטואנקס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופאוסניאס (מלך ספרטה) · ראה עוד »

פאול צלאן

פאול צֵלָאן (כך על פי ההגייה בגרמנית; ברומנית נהגה "צ'לאן" ובצרפתית "סלאן"; Paul Celan; 23 בנובמבר 1920 – ככל הנראה 20 באפריל 1970) הוא שם העט של פאול אַנצֶ'ל, משורר ומתרגם יהודי יליד צ'רנוביץ (אז בממלכת רומניה וכיום באוקראינה), שכתב בעיקר בשפה הגרמנית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופאול צלאן · ראה עוד »

פנחס ספיר

פִּנְחָס סַפִּיר (קוֹזְלוֹבְסקי) (15 באוקטובר 1906 – 12 באוגוסט 1975) היה פוליטיקאי ישראלי, שר האוצר השלישי של ישראל, מהבולטים בפוליטיקה הישראלית ברבע השלישי של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופנחס ספיר · ראה עוד »

פנחס חליוה

פנחס חליוה (נולד ב-1960) הוא ד"ר למדעי המדינה, מרצה בכיר בתחומי פילוסופיה של המשפט, מחשבה מדינית, האדם הפוליטי בעידן המודרני, חירויות הפרט והמשפט הפלילי, עורך דין ישראלי מייסד ומנכ"ל המכללה האקדמית אשקלון.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופנחס חליוה · ראה עוד »

פני יהושע

"פני יהושע" הם סדרת ספרי חידושים על התלמוד בבלי שחיבר הרב יעקב יהושע פלק.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופני יהושע · ראה עוד »

פנים אחרות

פנים אחרות הוא סיפור קצר עברי, בן ארבעה פרקים, מאת ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופנים אחרות · ראה עוד »

פנינה (דמות מקראית)

בפנינה מימין עם אלקנה וחנה חוזרים לרמה פְּנִנָּה היא דמות מקראית, אשתו השנייה של אלקנה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופנינה (דמות מקראית) · ראה עוד »

פסק דין קסטנבאום

ע"א 294/91 חברה קדישא גחש"א "קהילת ירושלים" נ' ליונל אריה קסטנבאום הוא פסק דין של בית המשפט העליון משנת 1992 העוסק בהחלת המשפט החוקתי על גופים פרטיים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופסק דין קסטנבאום · ראה עוד »

פסיכולוגיה יהודית

פסיכולוגיה יהודית הן שיטות תאורטיות וטיפוליות העוסקות במבנה נפש האדם, מגדירות מהו האיזון הנפשי אצל האדם ומתחקות אחר הסיבות והגורמים לערעורו והדרכים להשבת האיזון הנפשי על כנו, על פי מקורות יהודיים ובהתאם לרוחם.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופסיכולוגיה יהודית · ראה עוד »

פצוע דכא וכרות שופכה

פצוע דכא (או דכה) וכרות שופכה הם כינויים הלכתיים לגברים שאיברי מינם נכרתו באופן מלא או חלקי, באופן ההופך אותם לסריסים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופצוע דכא וכרות שופכה · ראה עוד »

פרמנידס

פָּרְמֶנִידֶס (ביוונית Παρμενίδης), פילוסוף יווני קדם-סוקרטי, חי ופעל בתחילת המאה ה-5 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופרמנידס · ראה עוד »

פרנץ קפקא

פרנץ קפקא (בגרמנית: Franz Kafka, שם יהודי: אנשיל; 3 ביולי 1883 – 3 ביוני 1924) היה סופר יהודי יליד פראג שכתב בשפה הגרמנית ונחשב לאחד מגדולי הסופרים של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופרנץ קפקא · ראה עוד »

פרנקים (כינוי)

פרנקים או פרנג'ים, הוא כינוי לאירופאים הנפוץ בשפות, תרבויות ואזורים שונים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופרנקים (כינוי) · ראה עוד »

פרנבזוס השלישי

מטבע מתקופת שלטונו של פרנבזוס פרנבזוס השלישי (ביוונית: Φαρνάβαζος; המאה ה-4 לפנה"ס) היה מצביא פרסי שפעל בתקופת כיבוש האימפריה הפרסית בידי אלכסנדר הגדול.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופרנבזוס השלישי · ראה עוד »

פרסי שר התרבות והספורט בתחום היצירה הספרותית העברית

פרסי שר התרבות והספורט בתחום היצירה הספרותית העברית הוא פרס המוענק מטעם משרד התרבות והספורט במספר קטגוריות בתחום הספרות והשירה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופרסי שר התרבות והספורט בתחום היצירה הספרותית העברית · ראה עוד »

פרץ סנדלר

פרץ סנדלר (י' בטבת, תרס"ד, 29 בדצמבר 1903 – 1985) היה חוקר מקרא ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופרץ סנדלר · ראה עוד »

פרקים של ספר המדינה

פרקים של ספר המדינה הוא אוסף של ארבע סאטירות מאת ש"י עגנון, הנכלל בספר "סמוך ונראה".

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופרקים של ספר המדינה · ראה עוד »

פרשנות המשנה

פרשנות המשנה הוא ענף ספרותי של פירושים שנכתבו כדי להבהיר ולהרחיב את דברי המשנה, שבדרך כלל סתומים ומתומצתים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופרשנות המשנה · ראה עוד »

פרשני המקרא היהודים

פרשנות המקרא היהודית שלאחר חז"ל נחלקת לשתי תקופות עיקריות - פרשנות ימי הביניים, שראשיתה אצל רס"ג, מנחם ודונש בסוף האלף הראשון לספירת הנוצרים וסיומה אצל רלב"ג בתחילת המאה ה-14.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופרשני המקרא היהודים · ראה עוד »

פרשת סגונטום

מבצר סגונטום פרשת סגונטום הייתה תקרית דיפלומטית בין הרפובליקה הרומית לקרתגו, שנגרמה כתוצאה מכיבוש העיר הספרדית סגונטום (Saguntum) בידי המצביא הקרתגי בספרד, חניבעל ברקה, בשנת 219 לפנה"ס, לאחר מצור ממושך.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופרשת סגונטום · ראה עוד »

פרשת בכרי-בוג'נאח

איור של "תקרית המניפה" - שליט אלג'יריה פוגע עם מניפה בקונסול הצרפתי במהלך דיון על חובותיה של צרפת לחברת בכרי-בוג'נאח פרשת בַכּרי-בוּג'נאח (בצרפתית: L'affaire Bakri-Busnach) היא השם לסכסוך מסחרי-פוליטי בין צרפת לאלג'יריה בתחילת המאה ה-19 שבמרכזו עמדו חובותיה של צרפת לחברה מסחרית בבעלות המשפחות היהודיות-אלג'יריות בכרי ובוג'נאח.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופרשת בכרי-בוג'נאח · ראה עוד »

פרשת דרייפוס

טקס שלילת דרגותיו של דרייפוס, איור בלה פטי ז'ורנל פרשת דרייפוס (בצרפתית: L'affaire Dreyfus; הייתה פרשה של הפללת שווא, עם רקע אנטישמי, שבה הואשם הקצין היהודי אלפרד דרייפוס בריגול ובגידה במולדתו צרפת. דרייפוס הורשע והוגלה לאי השדים, אך מאבק ציבורי בהובלת אינטלקטואלים הוביל לזיכויו. לאורך השתלשלות האירועים, כונתה פרשת דרייפוס: "הפרשה". הייתה זו שערורייה פוליטית רחבה, אשר פילגה קשות את הרפובליקה הצרפתית בין השנים 1894–1899 ובמידה פחותה עד 1906. השערורייה נסובה סביב דרייפוס, קפטן ארטילריה יהודי בצבא צרפת, אשר הואשם בריגול עבור הקיסרות הגרמנית. דרייפוס היה היהודי היחיד במטה הכללי הצרפתי, כך שהחשדות נגדו היו בחלקם אנטישמיות פשוטה. דרייפוס הורשע על סמך ראיות קלושות. הוא נידון לטקס משפיל ב-5 בינואר 1895 שבו נשללו ממנו דרגותיו ולאחר מכן הוגלה לכל חייו לאי השדים סמוך לחופי אמריקה הדרומית. אולם עד מהרה, בהנהגתו של אחיו של אלפרד, מתייה דרייפוס, קמה תנועה של פוליטיקאים, עיתונאים ועורכי דין אשר טענה לחפותו של אלפרד דרייפוס. הם נודעו בכינוי "הדרייפוסרים" או "האינטלקטואלים". בשנת 1896 החל להתברר בהדרגה שדרייפוס חף מפשע, בעיקר הודות לחקירה נמרצת שערך ראש המודיעין הצרפתי ז'ורז' פיקאר, אשר גילה את המרגל האמיתי – פרדיננד אסטרהאזי. פיקאר ניסה להפנות את תשומת לבם של מפקדיו לתגליתו, אולם הללו, שחששו מאיבוד שמם הטוב ומפגיעה ביוקרתו של הצבא, הורו לו לשתוק, ובהמשך שלחו אותו לתפקיד נידח בתוניסיה. למרות זאת, הצליח פיקאר להעביר את הידוע לו הלאה, ובעקבות לחץ מצד הדרייפוסרים, נפתח משפט כנגד אסטרהאזי, אשר נמשך יומיים בלבד ובו הוא זוכה מכל אשמה. עם זאת, מכתב פתוח של הסופר אמיל זולא לנשיא פליקס פור, אשר נודע בכינוי "אני מאשים...!", הביא לפתיחה מחדש של התיק כנגד דרייפוס. מכתבו של זולא עורר זעם (בעיקר מצד חוגי השלטון), והוא נתבע לדין על הוצאת דיבה נגד הצבא והרפובליקה. אף על פי שזולא הורשע, הרי שהמשפט כנגדו גרם בעקיפין לכך שהתגלה כי אחד המסמכים אשר עליהם הסתמכה התביעה כנגד דרייפוס הוא זיוף ("זיוף אנרי"). הדבר הוביל לכך שדרייפוס הוחזר מגלותו ונפתח כנגדו משפט חוזר, אשר בסופו הוא הורשע שוב, אולם קיבל עונש קל יותר, 10 שנות מאסר. זמן קצר לאחר מכן, קיבל דרייפוס חנינה מנשיא צרפת אמיל לובה, ורק ב־1906 טוהר שמו סופית. רבים סבורים כי הפרשה חוללה מפנה אצל בנימין זאב הרצל, לשנות את דעותו ביחס לאנטישמיות ולעודד אותו לתמוך בציונות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופרשת דרייפוס · ראה עוד »

פרחיה בק

פרחִיה בֶּק (Pirhiya Beck; 11 במרץ 1931 – 28 באוגוסט 1998) הייתה חוקרת אמנות קדומה ופרופסור בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופרחיה בק · ראה עוד »

פרדס (מאסף ספרותי)

"פרדס" היה מאסף ספרותי בעריכתו של יהושע חנא רבניצקי ובהוצאתו, שפורסם באודסה, 1892–1896.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופרדס (מאסף ספרותי) · ראה עוד »

פרדס (יהדות)

בכתבי חז"ל, פרדס (כך, ולא בראשי תיבות) הוא כינויה של תורת הסוד היהודית, העוסקת במה שמכונה "סתרי האלוהות".

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופרדס (יהדות) · ראה עוד »

פרדי רוקם

פרדי רוקם (Freddie Rokem החליף את שמו ב-1975 מ-Rock).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופרדי רוקם · ראה עוד »

פרדיננד לסל

פרדיננד יוהאן גוֹטליבּ לָסָל (בגרמנית: Ferdinand Johann Gottlieb Lassal; 11 באפריל 1825 – 31 באוגוסט 1864) היה הוגה דעות ומנהיג סוציאליסטי יהודי-גרמני, מחלוצי רעיון המפלגה המודרנית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופרדיננד לסל · ראה עוד »

פרדיקס

פרדיקס בן אורונטס (ביוונית: Περδίκκας,Perdikkas; נולד ככל הנראה סביב שנת 360 לפנה"ס, נפטר ב-320/321 לפנה"ס), היה אחד המפקדים הבכירים בצבאו של אלכסנדר הגדול.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופרדיקס · ראה עוד »

פרדיקס השני, מלך מוקדון

מטבעות כסף מוקדוניים מתקופתו של פרדיקס פרדיקס השני (ביוונית: Περδίκκας Β; המאה ה-5 לפנה"ס) היה מלך מוקדון, שנודע בעיקר בתקופת המלחמה הפלופונסית במהלכה העתיק את נאמנותו מצד לצד.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופרדיקס השני, מלך מוקדון · ראה עוד »

פרימורדיאליזם

פרימורדיאליזם (Primordialism - קמאיות) היא תפיסה היסטוריוגרפית מודרנית, אשר טוענת לערך וחשיבות קדמוניותן של אומות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופרימורדיאליזם · ראה עוד »

פריקלס

במוזיאון הישן בברלין פֶּרִיקְלֵס (ביוונית: Περικλής, מילולית: "עטור תהילה"; 495-429 לפנה"ס) היה מדינאי, רטוריקן ומצביא בולט בתקופה בה הגיעה אתונה לשיא כוחה - התקופה שבין מלחמת פרס–יוון והמלחמה הפלופונסית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופריקלס · ראה עוד »

פרידריך שלגל

וילהלם שלגל קרל וילהלם פרידריך שלגל (בגרמנית: Karl Wilhelm Friedrich Schlegel; 10 במרץ 1772 – 12 בינואר 1829) היה משורר גרמני, מבקר אמנות ומלומד.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופרידריך שלגל · ראה עוד »

פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

פסלו של פרידריך השני מטבע של פרידריך כמלך סיציליה משנת 1231 לידת פרידריך כפי שתוארה בהדפס עתיק, אימו קונסטנצה מסיציליה יולדת באוהל מול נשים המשמשות עדות ללידה קונסטנצה מסיציליה עם בנה התינוק פרידריך, כתב יד עתיק התינוק פרידריך השני ושני הורין היינריך השישי ואימו קונסטנצה בטקס הטבלה. תחריט גרמני מהמאה ה-15 פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (26 בדצמבר 1194 – 13 בדצמבר 1250) לבית שטאופן (הוהנשטאופן) היה אחד השליטים הבולטים בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה · ראה עוד »

פרידריך הלדרלין

יוהאן כריסטיאן פרידריך הלדרלין (בגרמנית: Johann Christian Friedrich Hölderlin; 20 במרץ 1770 – 7 ביוני 1843) היה מגדולי המשוררים בשפה הגרמנית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופרידריך הלדרלין · ראה עוד »

פשר חבקוק

פשר חבקוק (1QpHab), מערה מס' 1 בקומראן פשר חבקוק היא מגילה אשר התגלתה כמעט בשלמותה במערה מס' 1 בקומראן, אחת מתוך שבע מגילות שהתגלו במקום בשנת 1947, ומוצגת כיום במוזיאון ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופשר חבקוק · ראה עוד »

פלבס

פְּלֵבְּס (ואנשיו: פּלֶבֶּאים; בלטינית: plebs, plebis, "המון, ציבור גדול"; השווּ יוונית: πλῆθος) היו כל האזרחים הרומאים החופשיים שלא היו בני מעמד הפטריקים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופלבס · ראה עוד »

פלגלנטים

פלגלנטים, תחריט עץ מהמאה החמש-עשרה תנועת הפְֿלָגֵלָנְטִים (בלטינית: Flagellantes, "המלקים", או "המצליפים") הייתה תנועת תשובה נוצרית בימי הביניים המאוחרים, שפעלה בשני גלים עיקריים: הראשון באמצע המאה השלוש-עשרה, והשני באמצע המאה הארבע-עשרה, בתקופת המוות השחור.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופלגלנטים · ראה עוד »

פלוטרכוס

דמותו של פלוטרכוס כפי שהוצגה באיור למהדורה הצרפתית של כתביו, המאה ה-16 פּלוּטַרכוֹס (ביוונית: Πλούταρχος, בלטינית: Plutarchus; נולד בסביבות 46 לספירה וחי עד 120-125 לספירה) היה פילוסוף, היסטוריון ומסאי יווני.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופלוטרכוס · ראה עוד »

פלוטינוס

פלוטינוס (בערך 205–270 לספירה) היה מגדולי הפילוסופים בעת העתיקה ונחשב למייסד אסכולת הניאופלטוניזם.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופלוטינוס · ראה עוד »

פליאדות

הפליאדות. ציור שמן מאת אליהוא ודר, 1885. הפְּלִיאָדוֹת (ביוונית: Πλειάδες) במיתולוגיה היוונית היו שבע נימפות בפמלייתה של ארטמיס, בנות הטיטאן אטלס ונימפת הים פלאיונה שנולדו בהר קילנה (Cyllene) שבארקאדיה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופליאדות · ראה עוד »

פלינדרס פיטרי

פרופסור סר ויליאם מתיו פלינדרס פיטרי (באנגלית: Sir William Matthew Flinders Petrie; 3 ביוני 1853 – 28 ביולי 1942) היה אגיפטולוג אנגלי, חבר בחברה המלכותית וחלוץ המתודולוגיה של הארכאולוגיה השיטתית המודרנית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופלינדרס פיטרי · ראה עוד »

פליקס טיילהבר

פליקס אהרון טַיילהַבֶּר (בגרמנית: Felix A. Theilhaber; 5 בספטמבר 1884, במברג, הקיסרות הגרמנית – 26 בינואר 1956, תל אביב) היה סופר ורופא יהודי גרמניה, פעיל ציוני, מייסד קופת חולים מכבי ורופאה הראשון (1941–1956).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופליקס טיילהבר · ראה עוד »

פליקס ולטש

ברוך פליקס וֶלְטְש (לעיתים פליכּס או וֶולטש; בגרמנית: Felix Weltsch; 6 באוקטובר 1884, פראג, בוהמיה, נחלת כתר אוסטריה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 9 בנובמבר 1964, ירושלים) היה עיתונאי, סופר, פילוסוף וספרן ישראלי יליד-בוהמיה ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופליקס ולטש · ראה עוד »

פלייסטואנאקס

פלייסטואנאקס (ביוונית: Πλειστοάναξ) היה מלך ספרטה מהשושלת האגידית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופלייסטואנאקס · ראה עוד »

פטר קמנצינד

פטר קמנצינד (גרמנית: Peter Camenzind) הוא הרומן הראשון שפרסם הרמן הסה, ושראה אור בשנת 1904.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופטר קמנצינד · ראה עוד »

פומפוניוס סקונדוס

פובליוס פומפוניוס סקונדוס (בלטינית: Publius Pomponius Secundus) היה מדינאי ומשורר רומי בתקופת שלטונם של טיבריוס, קליגולה וקלאודיוס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופומפוניוס סקונדוס · ראה עוד »

פומריום

אוונטין (צהוב) הפומריום (בלטינית: Pomerium) היה הגבול המקודש של העיר רומא (ושל ערים אחרות בשליטתה).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופומריום · ראה עוד »

פועלי ציון

"פועלי ציון" (בראשי תיבות: פוע"צ) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית שראשיתה באגודות ציוניות סוציאליסטיות שהוקמו בשלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופועלי ציון · ראה עוד »

פועה רקובסקי

פּוּעָה רָקוֹבְסקי (גם: רקובסקה) (נכתב גם: ראקובסקי, ראקובסקה, רקובסקא; ביידיש: ראַקאָווסקי או ראַקאָווסקאַ; בפולנית: Pua Rakowska; 3 ביולי 1865, ביאליסטוק, פולין הרוסית – כ"ב באייר תשט"ו, 13 במאי 1955, חיפה) הייתה המחנכת היהודייה הבולטת בוורשה במפנה המאה, פעילה ציונית ועברייה ופעילה למען נשים ומתרגמת ליידיש. פעלה בפולין, וב-1935 עלתה לארץ ישראל, שבה חייתה עד פטירתה בגיל 89.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופועה רקובסקי · ראה עוד »

פורמיון

פורמיון בן אסופיוס (ביוונית: Φορμίων, בלטינית: Phormio) היה מצביא ומפקד צי אתונאי, שעמד בראש כוחות צבא וצי לפני המלחמה הפלופונסית ובמהלכה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופורמיון · ראה עוד »

פורטה קאפנה

פורטה קאפנה (בלטינית: Porta Capena) היה שער בחומת סרוויוס ברומא, לא הרחק מגבעת קאיליוס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופורטה קאפנה · ראה עוד »

פורום אוגוסטוס

שחזור מודרני של פורום אוגוסטוס ובמרכזו מקדש מארס הלוחם פורום אוגוסטוס (בלטינית: Forvm Avgvsti) הוא פורום אשר נבנה על ידי הקיסר אוגוסטוס בראשית תקופת הפרינקיפט של רומא העתיקה ושימש בשיאו כמבנה מרכזי בחיים הציבוריים של העיר.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופורום אוגוסטוס · ראה עוד »

פורים שפיל

שחקנים בפורים שפיל, הולנד 1657 פורים שפיל (מיידיש: פּורימשפּיל‎ או מגרמנית: Purimspiel; משחק פורים, מחזה פורים) הוא מופע היתולי לחג הפורים המתבסס על מגילת אסתר.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופורים שפיל · ראה עוד »

פולמוס רמח"ל

ממוזער פולמוס רמח"ל היה מחלוקת סוערת שהתרחשה ביהדות אירופה בשנות ה-30 של המאה ה-18 בשאלת הלגיטימיות של רבי משה חיים לוצאטו (רמח"ל), כתביו ובני חבורתו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופולמוס רמח"ל · ראה עוד »

פולק מאנז'ו

טירת אנז'ה, מקום הולדתו של פולק מאנז'ו מטבע כסף של פולק מאנז'ו פֿוּלְק החמישי מאַנז'וּ (בצרפתית: Foulque V d'Anjou; נולד ב-1089 או 1092, מת ב-13 בנובמבר 1143), ידוע גם כפולק הצעיר, היה רוזן אנז'ו משנת 1109 ועד 1129, ומלך ממלכת ירושלים משנת 1131 ועד למותו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופולק מאנז'ו · ראה עוד »

פולקו משארטר

250px פולקו או פולכר משארטר (לטינית: Fulcherii Carnotensis, Fulcherius, Foulcher de Chartres; בסביבות 1059 – לאחר 1127) היה הכומר של בלדווין הראשון, מלך ירושלים, וכרוניקן בתקופת מסע הצלב הראשון.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופולקו משארטר · ראה עוד »

פוליס

שרידי האקרופוליס של אתונה, הפוליס היוונית המפורסמת ביותר פּוֹליס (ביוונית: πόλις, ברבים: פּוֹלֵייס πόλεις) היא קהילה פוליטית אוטונומית כפי שהתקיימה ביוון העתיקה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופוליס · ראה עוד »

פוליקליטוס

'''נושא הרומח''', המוזיאון הארכאולוגי, נאפולי פוליקליטוס (ביוונית: Πολύκλειτος) המכונה "פוליקליטוס האב" היה פסל יווני, יליד ארגוס או סיקיון, מן המאה החמישית ותחילת המאה הרביעית לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופוליקליטוס · ראה עוד »

פוליביוס

פּוֹלִיבְּיוּס (ביוונית: Πολύβιος; בערך 203 לפנה"ס עד 120 לפנה"ס) היה היסטוריון יווני במאה ה-2 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופוליביוס · ראה עוד »

פובליוס סולפיקיוס רופוס

פובליוס סולפיקיוס רופוס (בלטינית: Publius Sulpicius Rufus; 124 לפנה"ס - 88 לפנה"ס) היה נואם ומדינאי רומי מהסיעה הפופולרית ברפובליקה הרומית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופובליוס סולפיקיוס רופוס · ראה עוד »

פובליוס ולריוס פובליקולה

פובליוס ולריוס פובליקולה (בלטינית: Publius Valerius Publicola) היה מגיסטראט רומאי בן המאה ה-6 לפנה"ס, אשר יחד עם לוקיוס יוניוס ברוטוס סייע בביטול המלוכה הרומית ובהקמת הרפובליקה הרומית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופובליוס ולריוס פובליקולה · ראה עוד »

פודוחפה

מימין, האלה חבת ופודוחפה, משמאל חתושיליש השלישי ואל מזג האוויר, בתבליט הסלע תבליט פירקטין פוּדוּחֶפַּה (משמעות שמה הוא "המשרתת של חבת"; המאה ה-13 לפנה"ס) הייתה מלכה חתית, אשתו של המלך החתי חתושיליש השלישי (1267–1237 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופודוחפה · ראה עוד »

פיסול

דוד'''" (1501-1504) מאת מיכלאנג'לו פסל של ראש אנושי פסל עשוי שלג הממוקם באתר הסקי אישגיל שבאוסטריה פיסול הוא ענף בתחום האֳמָנוּת, במסגרתו יוצר האָמָּן (בקמץ קטן, כלומר יש לקרוא: אוֹמָּן) יצירה בעלת איכות תלת-ממדית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופיסול · ראה עוד »

פיסול יווני

העתק פסל "נושא הרומח" מאת פוליקליטוס. חקר האמנות היוונית, מבוסס על מחקר ארכאולוגי נרחב, הכולל יצירות מקור יווניות, העתקים רבים של יצירות אשר נעשו בידי אמנים רומיים וכן עדויות של סופרים מיוון העתיקה ומרומא, שתיארו אמנים ויצירות בכתביהם.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופיסול יווני · ראה עוד »

פירוש רש"י לתלמוד

פירוש רש"י לתלמוד הוא הפירוש הידוע ביותר לתלמוד הבבלי, משמש כפירוש לכל לומד, וכנדבך חשוב ובעל משקל נכבד בקרב פוסקי ההלכה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופירוש רש"י לתלמוד · ראה עוד »

פישל לחובר

פישל לחובר לוחית זיכרון בכניסה לביתו של פישל לחובר בתל אביב ירוחם פישל לָחוֹבֶר (כמעט תמיד: פ' לחובר; בכתיב יידי: לאַחאָווער; י"ח בחשוון תרמ"ד, נובמבר 1883, חוז'לה, פלך ורשה, האימפריה הרוסית - ה' באדר תש"ז, 25 בפברואר 1947, תל אביב) היה חוקר תולדות הספרות העברית, מבקר ספרות, מסאי ועורך.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופישל לחובר · ראה עוד »

פילרכוס

פילרכוס (ביוונית: Φύλαρχoς) היה היסטוריון יווני שפרח במחצית השנייה של המאה ה-3 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופילרכוס · ראה עוד »

פילוסופיה - מונחים

המונחים הפילוסופיים נוצרו מאז העת העתיקה ביוונית עתיקה, שפות סינו-טיבטיות, סנסקריט, פאלי, ערבית, לטינית, ומאז העת החדשה בגרמנית, צרפתית ואנגלית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופילוסופיה - מונחים · ראה עוד »

פילוסופיה מעשית

פילוסופיה מעשית (נקראת גם פילוסופיה יישומית או פילוסופיה שימושית) היא ענף בפילוסופיה המבקש לשלב שיטות וידע פילוסופי לחיי יום יום, ולהפוך את הפילוסופיה לנגישה עבור ציבור שאינו בעל רקע פילוסופי בהכרח.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופילוסופיה מעשית · ראה עוד »

פילוסופיה של החינוך

כיתה בטאיוואן בעת בוחן באנגלית. הפילוסופיה של החינוך עוסקת בשאלות כגון "מה היא מטרת החינוך?" ו"באילו דרכים ראוי לחנך?" רפאל, "אסכולת אתונה", מתאר את עולם ההשכלה היווני. פילוסופיה של החינוך היא תחום בפילוסופיה, העוסק בחינוך, במטרותיו ובדרכי הפעולה שלו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופילוסופיה של החינוך · ראה עוד »

פילוסופיה של הדת

הפילוסופיה של הדת היא ענף של הפילוסופיה העוסק בשאלות העוסקות בדת, עקרונותיה ומהותה, ומקומה בתרבות האנושית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופילוסופיה של הדת · ראה עוד »

פילוסופיה של הדיאלוג

מרטין בובר, ההוגה הבולט של הפילוסופיה הדיאלוגית. פילוסופיה של הדיאלוג או פילוסופיה דיאלוגית היא פילוסופיה שצמחה מתוך המסורת האקזיסטנציאליסטית, ובשל כך ניתן לכנותה "קו-אקזיסטנציאליסטית".

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופילוסופיה של הדיאלוג · ראה עוד »

פילוסופיה יהודית

פילוסופיה יהודית, בהגדרה רחבה, היא הגות הקשורה לדת ולמסורת היהודית, וכן כזו הקשורה למחשבה הפילוסופית של יהודים לאורך השנים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופילוסופיה יהודית · ראה עוד »

פילופוימן

פסל בדמותו של פילופוימן דמותו של אנטיגונוס השלישי דוסון מלך מוקדון, על גבי מטבע הליגה האכאית בשיאה פילופוימן (ביוונית: Φιλοποίμην; המאה ה-3 לפנה"ס) היה מצביא ומדינאי יווני בן מגלופוליס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופילופוימן · ראה עוד »

פיליסטיניזם

פְּלִישְׁתָּאוּת (בלעז פיליסטיניזם) הוא מונח בתחומי הידע של הפילוסופיה והאסתטיקה המתאר עמדה חברתית המצדדת באנטי-אינטלקטואליזם, מעריכה בחסר ומתעבת אומנות, יופי, רוחניות ואינטלקט.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופיליסטיניזם · ראה עוד »

פיליפוס החמישי, מלך מוקדון

פיליפוס החמישי (ביוונית: ΄Φίλιππος Ε; בלטינית: Philippus V; 238 – 179 לפנה"ס) היה מלך מוקדון משנת 221 לפנה"ס ועד מותו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופיליפוס החמישי, מלך מוקדון · ראה עוד »

פייסיסטראטוס (טיראן)

פייסיסטראטוס בן היפוקראטיס (ביוונית: Πεισίστρατος; 607 - 527 לפנה"ס), טיראן אתונאי, שלט בשנים 561, 559 - 556, 546 - 527 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופייסיסטראטוס (טיראן) · ראה עוד »

פייר ז'אקוטן

Description de l'Égypte (״התיאור של מצרים״), המכיל אוסף תצפיות ומחקרים שנערכו ביוזמתו ובהוראתו הישירה של נפוליאון במהלך מסע הצבא הצרפתי במצרים ובארץ הקודש קברו של ז'אקוטן בבית הקברות פר לשז בפריז חיפה בתקופה העות'מאנית במפת ז'אקוטן מ-1799 פייר ז'אקוטן (בצרפתית: Pierre Jacotin; 11 באפריל 1765 – 4 באפריל 1827) היה קרטוגרף יוצר מפות צרפתי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ופייר ז'אקוטן · ראה עוד »

צ'ארלס ויליאם מרדית ון דה ולדה

מפת ארץ ישראל מ-1858 המבוססת על מפות ון דה ולדה ובשוליה שתי מפות נפרדות: מפת העיר ירושלים ומפת סביבות ירושלים צ'ארלס ויליאם מרדית ון דה ולדה (באנגלית: Charles William Meredith Van de Velde; בהולנדית: Carel Willem Meredith van de Velde; 3 בדצמבר 1818, לייוורדן, הולנד – 20 במרץ 1898, מנטון צרפת) היה קרטוגרף הולנדי, קצין ימייה, צייר נופים, מיסיונר ופעיל חברתי, מראשוני ארגון הצלב האדום.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וצ'ארלס ויליאם מרדית ון דה ולדה · ראה עוד »

צפורה טלשיר

צִפורה (ציפי) טַלְשִׁיר (1946 – 3 באוקטובר 2016) הייתה פרופסור מן המניין במחלקה למקרא, ארכאולוגיה והמזרח הקדום באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וצפורה טלשיר · ראה עוד »

צליבת ישו

צליבת ישו, מעשה ידי ג'נבטיסטה טייפולו (1745-1750) הצליבה, מבט מן הצלב, מעשה ידי ג'יימס טיסו (1894–1896). פתחה של מערת הקבר נראה במרכז הציור לפי ארבע הבשורות בברית החדשה, צליבת ישו ומותו על הצלב, הם האירועים שסיימו את חייו הארציים לקראת קימתו לתחייה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וצליבת ישו · ראה עוד »

צבא ממלכת ירושלים

קרב קרני חיטין הצבא של ממלכת ירושלים הורכב משני גורמים עיקריים: צבא הממלכה וצבאות המסדרים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וצבא ממלכת ירושלים · ראה עוד »

צבא השחרור העממי

צבא סין או הצבא העממי של סין (בסינית: 人民解放军) הוא שמם של כלל הכוחות המזוינים של הרפובליקה העממית של סין.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וצבא השחרור העממי · ראה עוד »

צבעים במקרא

קשת צבעי הספקטרום הנראה אזור הסהר הפורה 1.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וצבעים במקרא · ראה עוד »

צבי מרק

צבי מרק (נולד ב-1963 בירושלים) הוא חוקר חסידות, חוקר מיסטיקה וניו אייג' בספרות היהודית, משנת 2010 פרופסור מן המניין במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן וראש הקתדרה לחקר החסידות על שם ר' לוי יצחק מברדיטשב באותה אוניברסיטה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וצבי מרק · ראה עוד »

צבי זהר

צבי זֹהר (זונֶנשיין) (לעיתים נכתב זוהר) (א' באייר תרנ"ח, 23 באפריל 1898, רוזדול, גליציה – ו' באדר תשל"ה, 16 בפברואר 1975, משמר העמק) היה מחנך ומחדש חינוכי ברוח החינוך החדש (הפרוגרסיבי), סופר ועורך ופעיל תרבות ישראלי, איש השומר הצעיר.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וצבי זהר · ראה עוד »

צבי זוהר (חוקר יהדות)

צבי זוהר (נולד ב-23 ביוני 1949 בארצות הברית) הוא פרופסור אמריטוס בחוג למשפטים ובחוג למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וצבי זוהר (חוקר יהדות) · ראה עוד »

צבי ברמאיר

צבי ברמאיר (אדלר) (א' בתמוז תרע"ה, 13 ביוני 1915 – י"ט בשבט תשמ"א, 24 בינואר 1981) היה משורר, סופר, מתרגם, עיתונאי, עורך וחוקר ספרות ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וצבי ברמאיר · ראה עוד »

צבי גרץ

קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וצבי גרץ · ראה עוד »

צבי וויסלבסקי

ד"ר צבי אריה ווֹיְסְלַבְסקי (Woyslawski; 29 באוקטובר 1889 – 29 בנובמבר 1957) היה סופר, עורך ומתרגם ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וצבי וויסלבסקי · ראה עוד »

צבי יעבץ

צבי יעבץ (Yavetz; 26 באפריל 1925 – 8 בינואר 2013) היה היסטוריון ישראלי שהתמחה בהיסטוריה של רומא העתיקה, ממייסדי הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב ופרופסור בה, חתן פרס ישראל במדעי הרוח לשנת 1990.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וצבי יעבץ · ראה עוד »

צומור

צומור (צֻמֻר או צְמָר, במצרית קדומה:Smr; באכדית: Su-mu-ru; באשורית: Si-mi-ra) הייתה עיר פניקית לחופי הים התיכון, בסוריה של היום.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וצומור · ראה עוד »

ציעור

נחלות שבטי ישראל צִיעֹר הייתה עיר מקראית בנחלת שבט יהודה, הנזכרת פעם אחת בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וציעור · ראה עוד »

ציפור שבפנים עומדת בחוץ

צפור שבפנים עומדת בחוץ, שירים 2008-1962 הוא ספר שירה של המשוררת חדוה הרכבי, הספר יצא לאור בשנת 2009 בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשיתוף עם מוסד ביאליק - ירושלים, ובעריכת דוד וינפלד.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וציפור שבפנים עומדת בחוץ · ראה עוד »

ציבא

א איור מתוך תנ"ך מורגן, דוד בורח מירושלים וציבא נער מפיבושת בא לקראתו צִיבָא הוא דמות מקראית, המתוארת בספר שמואל כעבד שאול המלך, ולאחר מכן כעבד לנכדו מפיבושת.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וציבא · ראה עוד »

ציונות מדינית

תמונתו של בנימין זאב הרצל הציונות המדינית הייתה זרם בתנועה הציונית בשלהי המאה ה-19, אשר דגל בפעולה מדינית דיפלומטית לפני פעולות התיישבות בקנה מידה רחב בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וציונות מדינית · ראה עוד »

ציונות דתית

דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וציונות דתית · ראה עוד »

ציור

אימפרסיוניסטי של אלפרד סיסלי כלים המשמשים לציור ילדות מציירות ציור של אישה מציירת משנת 1838 ציור הוא תחום באמנות המתאר את היצירה באופן גרפי על גבי משטח בעזרת צבע, היוצר קווים וכתמים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וציור · ראה עוד »

קאנטיאניזם

קאנטיאניזם (בגרמנית: Kantianismus) הוא כינוי כללי לעמדות פילוסופיות המבוססות על הגותו של עמנואל קאנט ועל תפיסת האידיאליזם הטרנסצנדנטלי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקאנטיאניזם · ראה עוד »

קאנון (פוליקליטוס)

נושא הרומח - פסלו המפורסם של פוליקליטוס הקאנון של פוליקליטוס - קאנון (מיוונית עתיקה: κανών "כלל", "דגם"; מערבית: قانون: "חוק").

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקאנון (פוליקליטוס) · ראה עוד »

קאנון ספרותי

קאנון ספרותי הוא קובץ של יצירות ספרותיות אשר יש הסכמה בקרב חוקרים ומבקרי ספרות כי הן מייצגות תחום דעת מסוים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקאנון ספרותי · ראה עוד »

קאנוניזציה של כתבים

משמעותה היסודית של קאנוניזציה היא תהליך איסופם וגיבושם הסופי של כתבים לקובץ סגור שאין מוסיפים עליו ואין גורעים ממנו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקאנוניזציה של כתבים · ראה עוד »

קאליאס (מצביא)

קאליאס, (ביוונית: Καλλίας; המאה ה-5 לפנה"ס) היה מצביא אתונאי שפיקד על הכוחות האתונאים בקרב פוטידאה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקאליאס (מצביא) · ראה עוד »

קסאנתיפוס הספרטני

קְסָאנְתִיפּוֹס (ביוונית: Ξάνθιππος, בלטינית: Xanthippus) היה מצביא שכיר חרב ספרטני, שנלחם בשירותה של קרתגו במלחמה הפונית הראשונה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקסאנתיפוס הספרטני · ראה עוד »

קסנופון

קסנופון בן גרילוס (ביוונית: Ξενοφών, בלטינית: Xenophon; לערך 428 לפנה"ס – 354 לפנה"ס) היה היסטוריון, מצביא ופילוסוף אתונאי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקסנופון · ראה עוד »

קפיטולציות

קפיטולציות או כרסומי ריבונות הוא שם כולל לזכויות מיוחדות של אזרחי מדינות (בדרך כלל מדינות אירופה וארצות הברית) בשטחן של מדינות אחרות באסיה ובאפריקה (בסין נהנתה גם יפן, כמו מדינות אירופה וארצות הברית, מזכויות הדומות לקפיטולציות).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקפיטולציות · ראה עוד »

קרמיקה פלשתית

קערת שתייה מהמאה ה-12 לפנה"ס מתל מקנה, מוזיאון ישראל פכי בירה פלשתים, בעלי חדק ומסננת כלי חרס פלישתיים בעלי עיטור דו גוני על חיפוי לבן, נמצאו באזור, אוסף מוזיאון הכט מימין פך ארכוב מאזור, משמאל קערית מתל מקנה - עקרון, המאה ה-12 עד ה-11 לפנה"ס הקרמיקה הפלשתית היא סוג של קדרות כנענית, המיוחסת לפלשתים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרמיקה פלשתית · ראה עוד »

קרמיקה בארץ ישראל

הקרמיקה בארץ ישראל כוללת את כלי החרס שהיו בשימוש האוכלוסייה המקומית, מן התקופה הנאוליתית ועד התקופה המודרנית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרמיקה בארץ ישראל · ראה עוד »

קרפה דיים

קַרְפֶּה־דִיֶים (מלטינית: Carpe diem) הוא ביטוי הלקוח מתוך שיר של הורטיוס, שפירושו המקובל הוא "נצל את היום".

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרפה דיים · ראה עוד »

קרתאלו

קרתאלו (ביוונית: Καρθάλον, בלטינית: Carthalo; 241–264 לפנה"ס) היה מצביא קרתגי שלחם נגד הרומאים במלחמה הפונית הראשונה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרתאלו · ראה עוד »

קרתה (עיר לויים)

שרידים שנמצאו בסיום עונת החפירות השלישית ב-1969, ככל הנראה של העיר המקראית "קרתה" קרתה הייתה עיר מקראית בנחלת שבט זבולון, והיא אחת מארבעים ושמונה ערי הלויים, ערים בארץ ישראל שעם ישראל נצטווה בתורה להעניק ללויים ולכהנים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרתה (עיר לויים) · ראה עוד »

קרל לאונרד ריינהולד

קרל לאונרד ריינהולד (בגרמנית: Carl Leonhard Reinhold; 26 באוקטובר 1757 – 10 באפריל 1823) היה פילוסוף אוסטרי שסייע בפופולריזציה של הגותו עמנואל קאנט בשלהי המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרל לאונרד ריינהולד · ראה עוד »

קרטרוס

פלה קרטרוס (ביוונית: Κρατερός; המאה ה-4 לפנה"ס) היה מצביא מוקדוני בולט בצבאו של אלכסנדר הגדול, ולאחר מכן אחד מחשובי הדיאדוכים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרטרוס · ראה עוד »

קרטוגרפיה של ארץ ישראל

הקרטוגרפיה של ארץ ישראל היא תהליך הפקת המפות שבהן מופיעה ארץ ישראל, החל מהתקופה העתיקה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרטוגרפיה של ארץ ישראל · ראה עוד »

קרב מסאנה

קרב מסאנה ניטש ב־264 לפנה"ס על אדמת מסאנה שבסיציליה, תחילה בין חילות רומא לצבא סירקוסאי ומיד אחר כך בינם לבין חיל קרתגי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב מסאנה · ראה עוד »

קרב מרג' עיון (1179)

צלאח א-דין מנצח את הצלבנים. תחריט רומנטי של גוסטב דורה מהמאה ה-19 קרב מרג' עיון הוא הקרב העיקרי במערכה - סדרת קרבות, התנגשויות ומצורים בין צבא ממלכת ירושלים בראשות בלדווין הרביעי, מלך ירושלים והצבא האיובי - מוסלמי בפיקודו של צלאח א-דין בשנת 1179.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב מרג' עיון (1179) · ראה עוד »

קרב משור

קרב משור התרחש בשנת 239 לפנה"ס, בין כוח קרתגי בפיקודו של חמלקרת ברקה, לבין כוח מורדים תחת פיקודו של ספנדיוס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב משור · ראה עוד »

קרב מותול

קרב מותול, היה אחד הקרבות הקשים ביותר במלחמת יוגורתה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב מותול · ראה עוד »

קרב מילאי (260 לפנה"ס)

קרב מילאי ניטש ב-260 לפנה"ס, במהלך המלחמה הפונית הראשונה, בין ציי רומא וקרתגו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב מילאי (260 לפנה"ס) · ראה עוד »

קרב אקנומוס

קרב אקנומוס נערך ב-256 לפנה"ס, במהלך המלחמה הפונית הראשונה, בין ציי קרתגו ורומא ליד כף אקנומוס (Εκνομος, Ecnomus), בחוף הדרומי של סיקיליה (סיציליה).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב אקנומוס · ראה עוד »

קרב אקסונה

קרב אקסונה נערך על גדותיו של נהר אקסונה (כיום אן) בשנת 57 לפנה"ס במסגרת מלחמת גאליה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב אקסונה · ראה עוד »

קרב ארסוף

קרב ארסוף היה קרב שהתחולל במהלך מסע הצלב השלישי, הקרב נערך ב-7 בספטמבר 1191, ליד חופי הים התיכון באזור ארסוף (אפולוניה-ארסוף בסמוך להרצליה המודרנית).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב ארסוף · ראה עוד »

קרב ארטמיסיון

יוון בתקופת המלחמות עם פרס, 500-479 לפנה"ס תמרון הקיקלוסיס של האתונאים בקרב ארטמיסיון, 480 לפנה"ס קרב ארטמיסיון ניטש בקיץ 480 לפנה"ס בין הצי הפרסי לבין הצי היווני סמוך לכף ארטמיסיון, בקצה הצפוני של האי אובויה (אביה) שבמזרח יוון.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב ארטמיסיון · ראה עוד »

קרב ארגינוסאי

קרב ארגינוסאי (ביוונית: Ἀργινούσαι, בלטינית: Arginusae) הוא קרב ימי שהתחולל ב-406 לפנה"ס, בשלהי המלחמה הפלופונסית, בין ציי אתונה וספרטה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב ארגינוסאי · ראה עוד »

קרב אשקלון

קרב אשקלון, ציור צרפתי מהמאה ה-19 קרב אשקלון, ציור על זכוכית בכנסיית סנט דניס קרב אשקלון, כתב יד מהמאה ה-13 קרב אשקלון הוא קרב שנערך בשנת 1099 מול חומות העיר אשקלון בין חיל משלוח מצרי פטימי לבין צבא צלבני של ממלכת ירושלים הצעירה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב אשקלון · ראה עוד »

קרב אל-מנצורה (1221)

קרב אל מנצורה הוא שם של קרב שנערך בשלבים המכריעים של מסע הצלב החמישי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב אל-מנצורה (1221) · ראה עוד »

קרב אל-מנצורה (1250)

לואי התשיעי, מלך צרפת באל-מנצורה קרב אל-מנצורה הוא שמו של עימות צבאי במסע הצלב השביעי, שנערך במצרים מ-8 בפברואר 1250 עד ל-11 בפברואר 1250 בין צבא הצלבנים בראשות לואי התשיעי, מלך צרפת לבין הצבא המצרי בפיקודו של פח'ר אדין הקרב הסתיים - הלכה למעשה בניצחון פירוס צלבני.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב אל-מנצורה (1250) · ראה עוד »

קרב אגר סאנגוויניס

קרב אַגֶר סַאנְגְווִינִיס ("שדה הדם") היה קרב מכריע שנערך ביום 28 ביוני 1119 בין צבא נסיכות אנטיוכיה הצלבנית לבין קואליציה של צבאות מוסלמיים מסוריה וצבא סלג'וקי על ההגמוניה והזכות לגבות מסים באזור הנרחב והעשיר של צפון סוריה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב אגר סאנגוויניס · ראה עוד »

קרב אגר פלרנוס

קרב אגר פלרנוס היה קרב שהתרחש במהלך המלחמה הפונית השנייה, בין כוח רומאי בפיקודו של פאביוס מאקסימוס, לבין כוח קרתגי תחת פיקודו של חניבעל ברקה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב אגר פלרנוס · ראה עוד »

קרב אדסה

קרב אדסה היה קרב שהתחולל בשנת 260 בסמוך לעיר אדסה, בין צבא האימפריה הסאסאנית תחת פיקודו של המלך שאפור הראשון וצבא האימפריה הרומית תחת פיקודו של הקיסר ולריאנוס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב אדסה · ראה עוד »

קרב אדיס

קרב אדיס (או עדיס) התרחש בסוף שנת 255 לפנה"ס במהלך המלחמה הפונית הראשונה בין צבא קרתגו בפיקוד משותף של בוסטאר, חמלקרת ועזרובעל לבין צבא רומי בראשות מרקוס אטיליוס רגולוס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב אדיס · ראה עוד »

קרב אוטיקה

קרב אוטיקה היה קרב שהתרחש בשנת 240 לפנה"ס במהלך מלחמת שכירי החרב, בין כוח קרתגי בפיקודו של חנו הגדול, לבין כוח מורדים תחת פיקודו של ספנדיוס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב אוטיקה · ראה עוד »

קרב אייגוספוטמוי

קרב אייגוספוטמוי (ביוונית: (Αἰγὸς Ποταμοί, בלטינית: Aegospotami) ניטש ב-405 לפנה"ס, בשלהי המלחמה הפלופונסית, בין ציי אתונה וספרטה. ההתנגשות ארעה בהלספונטוס (דרדנלים), צפונית־מזרחית לססטוס, מול שפך הנהר אייגוספוטמוי. הקרב הסתיים בניצחונה המוחץ של ספרטה והכריע בסופו של דבר את גורל המלחמה כולה לטובתה. האוניות האתונאיות הושמדו כמעט כולן, ובהיעדר צי מלחמתי אבדה לאתונה השליטה בים ובאימפריה הימית שבהנהגתה. אספקת הדגן מן הים השחור, החיונית לקיומה של העיר, נותקה וחודשים אחדים אחר כך היא נכנעה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב אייגוספוטמוי · ראה עוד »

קרב נהר הרון

קרב נהר הרון (בלטינית: Campus Rhone, בצרפתית: Bataille du Rhône) היה קרב בין כוח קרתגי תחת פיקודו של חניבעל ברקה, לבין כוח גאלי שניסה למנוע ממנו לעבור את נהר הרון.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב נהר הרון · ראה עוד »

קרב נהר הווזר

גרמניקוס ארמיניוס קרב נהר הווזר (בלטינית: Campus Idistaviso, בגרמנית: Idistaviso) היה קרב שהתרחש בשנת 16 בין צבא רומאי, תחת פיקודו של גרמניקוס, לבין צבא גרמאני, תחת פיקודו של ארמיניוס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב נהר הווזר · ראה עוד »

קרב נהר היברוס

קרב נהר היברוס נערך בקיץ 217 לפנה"ס, במהלך המלחמה הפונית השנייה, בין צי קרתגי לצי רומי בשפך הנהר היברוס (אברו) בהיספניה (ספרד).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב נהר היברוס · ראה עוד »

קרב סאביס

קרב סאביס (הידוע גם בשם קרב סאמברה) התרחש בשנת 57 לפנה"ס במהלך מלחמת גאליה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב סאביס · ראה עוד »

קרב סלאסיה

קרב סלאסיה (ביוונית: Σελλασίας) הוא קרב שנערך בשנת 222 לפנה"ס, והיה הקרב המכריע שסיים את המלחמה הקלאומנית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב סלאסיה · ראה עוד »

קרב סיבוטה

קרב סיבוטה נערך ב-433 לפנה"ס בין ציי קֶרְקִירָה ואתונה לבין צי קורינתוס ובנות בריתה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב סיבוטה · ראה עוד »

קרב פארסכור

לואי התשיעי נופל בשבי, תחריט של דורה מהמאה ה-19 קרב פארסכור הוא קרב שנערך ב-6 באפריל 1250, בין הצבא הצלבני של מסע הצלב השביעי לבין הצבא המצרי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב פארסכור · ראה עוד »

קרב פוטידאה

מפה עתיקה של אזור כלקידיקה קרב פוטידאה, (ביוונית: Μάχη της Ποτίδαιας) היה קרב שנערך בין כוחות פוטידאה וקורינתוס, לבין אתונה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב פוטידאה · ראה עוד »

קרב פילוס

קרב פילוס התחולל ב-425 לפנה"ס, במהלך המלחמה הפלופונסית, בין האתונאים והספרטנים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב פילוס · ראה עוד »

קרב קאסילינום (216 לפנה"ס)

קרב קאסילינום היה קרב שנערך בשנת 216 לפנה"ס במסגרת המלחמה הפונית השנייה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב קאסילינום (216 לפנה"ס) · ראה עוד »

קרב קרני חיטין

קרב קרני חיטין התחולל ב-4 ביולי 1187, באזור קרני חיטין, כ-5 ק"מ ממערב ומעל טבריה, בין צבא ממלכת ירושלים הצלבני-נוצרי, בראשות גי דה ליזיניאן, לצבא המוסלמי שבפיקודו של צלאח א-דין מהשושלת האיובית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב קרני חיטין · ראה עוד »

קרב קרקירה

קרב קֶרְקִירָה הוא קרב ימי שניטש ב-427 לפנה"ס, במהלך המלחמה הפלופונסית, בין הצי של קרקירה בסיוע שייטת אתונאית לבין צי פלופונסי בפיקוד ספרטני.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב קרקירה · ראה עוד »

קרב רפיח (217 לפנה"ס)

קרב רפיח היה קרב מכריע במלחמה הסורית הרביעית בין תלמי הרביעי ממצרים ואנטיוכוס השלישי (הגדול) מהאימפריה הסלאוקית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב רפיח (217 לפנה"ס) · ראה עוד »

קרב תל דנית

קרב תל דנית (ידוע גם כקרב סרמין) הוא קרב שהתחולל ביום 14 בספטמבר 1115, בצפון סוריה בין צבא צלבני של נסיכות אנטיוכיה לצבא של אמיר סלג'וקי ובני בריתו הסורים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב תל דנית · ראה עוד »

קרב לאוקימנה

קרב לאוקימנה הוא קרב ימי שנערך ב-435 לפנה"ס בין צי קֶרְקִירָה לבין צי קוֹרִינְתוֹס ובנות בריתה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב לאוקימנה · ראה עוד »

קרב ליפארה

קרב ליפארה (260 לפנה"ס) הוא הקרב הימי הראשון שניטש בין הרומאים לקרתגים במלחמה הפונית הראשונה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב ליפארה · ראה עוד »

קרב ליליבאום (218 לפנה"ס)

קרב ליליבאום (Lilybaeum), שאירע ב-218 לפנה"ס, היה ההתנגשות הימית הראשונה בין אוניות קרתגיות ורומיות במלחמה הפונית השנייה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב ליליבאום (218 לפנה"ס) · ראה עוד »

קרב טראסימנוס

ממוזער בתמונה זו ניתן לראות את פני הקרקע באזור בו נערך הקרב. הצבא הרומאי נכנס למלכודת בשטח שדמה לאמפיתיאטרון טבעי, בין חופי אגם טראסימני, לבין השטח ההררי והמיוער מצפון לו, בו הסתתר צבאו של חניבעל. האגף השמאלי של הצבא הקרתגני היה במקום בו שוכנת כיום העיירה טאורו סול טראסימנו (Tuoro sul Trasimeno) קרב טראסימנוס (21 ביוני 217 לפנה"ס) היה אחד הקרבות הגדולים, שנערכו בשלבים הראשונים של המלחמה הפונית השנייה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב טראסימנוס · ראה עוד »

קרב טינדאריס

קרב טינדאריס ניטש ב-257 לפנה"ס, במהלך המלחמה הפונית הראשונה, בין ציי קרתגו ורומא.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב טינדאריס · ראה עוד »

קרב ח'ייבר

קרב ח'ייבר (בערבית: غزوة خيبر) הוא קרב שהתרחש בראשית ימי האסלאם בין מאמיניו של מוחמד לשבטים יהודיים שהתגוררו בנווה המדבר ח'ייבר, שבחצי האי ערב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב ח'ייבר · ראה עוד »

קרב בית חאנון (1239)

קרב בית חאנון הוא קרב שהתנהל ב-13 בנובמבר 1239 על גבעת אום אל נאצר הנמצאת מערבית לבית חאנון, בין אבירים צלבנים לבין כוחותיו של הסולטאן האיובי של מצרים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב בית חאנון (1239) · ראה עוד »

קרב ביבראקטה

קרב ביבראקטה (בלטינית: Bibracte) היה קרב גדול בין קואליציית השבטים ההלווטית לצבא הרומי בראשותו של יוליוס קיסר שהתחרש בשנת 58 לפנה"ס במהלך מלחמת גאליה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב ביבראקטה · ראה עוד »

קרב גרוניום

קרב גרוניום היה קרב שהתרחש במהלך המלחמה הפונית השנייה, בין כוח רומאי בפיקודם של פאביוס מאקסימוס ומרקוס מינוקיוס רופוס, לבין כוח קרתגי תחת פיקודו של חניבעל ברקה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב גרוניום · ראה עוד »

קרב גזר

קרב גזר (אנגלית: Battle of Montgisard) היה קרב שנערך ליד תל גזר בשנת 1177 בין הצבא הצלבני של ממלכת ירושלים בראשות בלדווין הרביעי, מלך ירושלים לצבא המצרי בראשות צלאח א-דין.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב גזר · ראה עוד »

קרב דרפאנה

קרב דרפאנה נערך ב-249 לפנה"ס, במהלך המלחמה הפונית הראשונה, בין ציי הרומאים והקרתגים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב דרפאנה · ראה עוד »

קרב דוריליאום

ציור מאוחר של הקרב מאת גוסטב דורה קרב דוריליאום היה קרב שנערך בשנת 1097 בין כוחות צלבנים לכוחות סולטנות רום.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב דוריליאום · ראה עוד »

קרב הרמאיון

קרב הרמאיון נערך ב-255 לפנה"ס, במהלך המלחמה הפונית הראשונה, בין ציי קרתגו ורומא.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב הרמאיון · ראה עוד »

קרב הליארטוס

קרב הליארטוס (ביוונית: Αλιάρτου) היה קרב שהתרחש בשנת 395 לפנה"ס במהלך המלחמה הקורינתית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב הליארטוס · ראה עוד »

קרב הירמוך

קרב הירמוך (בערבית: معركة اليرموك) היה קרב מכריע שנערך בחודש אוגוסט 636, בין צבאה של האימפריה הביזנטית לבין הכוחות המוסלמיים של צבאות הראשידון, ובו גברו המוסלמים על הביזנטים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב הירמוך · ראה עוד »

קרב הירביה

קרב הירביה (בערבית: הירביא هربيا, בצרפתית: bataille de Harbiyah) וידוע גם בשמו הצלבני קרב לה-פורבי (La Forbie) נערך ב-17 ו-18 באוקטובר 1244 בין ממלכת ירושלים ובעלי בריתה המוסלמים נגד מצרים האיובית ובני בריתה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב הירביה · ראה עוד »

קרב ווז'

קרב ווז' (Vosges 58 לפנה"ס) היה קרב גדול בין הרפובליקה הרומית לקואליציה הסואבית במהלך מלחמת גאליה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב ווז' · ראה עוד »

קרב יאקסארטס

נהר היאקסארטס כיום ציור מודרני של פרש סקיתי כבד קרב יאקסארטס היה קרב שהתרחש בשנת 329 לפנה"ס, במסגרת כיבושי אלכסנדר הגדול באסיה התיכונה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרב יאקסארטס · ראה עוד »

קרבות רמלה

קרב רמלה השלישי, כתב יד מהמאה ה-13 המגדל הלבן של רמלה דרך חורבה של המסגד הלבן קרבות רמלה הוא שם המתאר סדרה של עימותים צבאיים שנערכו סביב העיר רמלה בין צבא ממלכת ירושלים לצבא מצרים הפטימית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקרבות רמלה · ראה עוד »

קלמן אהרון ברתיני

קלמן אהרון בֶּרְתִינִי (או כפי שנהג לחתום: ק. א. ברתיני) (15 ביולי 1903, בריצ'יבה, בסרביה, האימפריה הרוסית – 20 בפברואר 1995, ישראל) היה משורר עברי, סופר לילדים, עורך, מילונאי ומתרגם.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקלמן אהרון ברתיני · ראה עוד »

קלאסיציזם

קלאסיציזם הוא הנטייה התרבותית להעדפת ההישגים ובכלל זה צורות הביטוי האמנותיות של העת העתיקה, כלומר בראש וראשונה יוון העתיקה ורומא העתיקה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקלאסיציזם · ראה עוד »

קלאומנס השלישי

קלאומנס השלישי (ביוונית: Κλεομένης; המאה ה-3 לפנה"ס) היה אחרון המלכים הספרטנים החזקים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקלאומנס השלישי · ראה עוד »

קלאופטרה

קלאופטרה השביעית (תאה פילופטור, שמשמעותו "האלה אוהבת אביה"; ביוונית: Κλεοπάτρα Φιλοπάτωρ; 70 או 69 לפנה"ס – 12 באוגוסט 30 לפנה"ס) הייתה מלכת מצרים העתיקה, האחרונה בשושלת תַּלְמַי המוקדונית ששלטה במצרים התַּלְמַיִית במשך קרוב ל-300 שנים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקלאופטרה · ראה עוד »

קלאודיוס

מוזיאון הלאומי לארכאולוגיה של מדריד טִיבֶּרְיוּס קְלַאוּדִיוּס קֵיסָר אוֹגוּסְטוּס גֶרְמָנִיקוּס (1 באוגוסט 10 לפנה"ס – 13 באוקטובר 54, נולד כ"טיבריוּס קלאודיוּס דרוּסוּס נירוֹן") היה הקיסר הרביעי של האימפריה הרומית מן השושלת היוליו-קלאודית, אשר שלט בין 24 בינואר 41 עד למותו ב-13 באוקטובר 54.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקלאודיוס · ראה עוד »

קלונימוס בן שבתי

רבי קלונימוס בן שבתי מרומי (נולד ברומא, סביבות 1030 - נפטר בד'תתנ"ו, 1096) היה רב מן הראשונים, בן רומא שהיגר לאשכנז וכיהן כראש הישיבה בוורמייזא בסביבות 1070.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקלונימוס בן שבתי · ראה עוד »

קליאון

קליאון (נפטר בשנת 422 לפנה"ס) היה מצביא (סטראטגוס) אתונאי בעת מלחמת הפלופונסוס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקליאון · ראה עוד »

קליקרטידס

קליקרטידס, (ביוונית: Καλλικρατίδας; המאה ה-5 לפנה"ס) היה מצביא ספרטני, שפיקד על הכוחות הספרטניים בקרב ארגינוסאי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקליקרטידס · ראה עוד »

קלייטוס השחור

ציור מסוף המאה ה-19 המתאר את רציחתו של קליטוס השחור. קלייטוס (ביוונית: Κλεῖτος) המכונה השחור (ביוונית: ὁ μέλας) היה מצביא מוקדוני שהתפרסם בהצלת חייו של אלכסנדר הגדול בקרב גרניקוס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקלייטוס השחור · ראה עוד »

קטנה (עיר מדינה)

התל ואזור והשרידים של הארמון הקטן בצפון התל מפת ערי סוריה באלף השני לפנה"ס מפת הממלכות הגדולות במסופוטמיה בשנת 1764 לפנה"ס, לפני כיבוש מארי על ידי בבל. הממלכות הבולטות: קטנה, ימחד, מארי, אשנונה ובבל קַטנַה הייתה עיר-מדינה עתיקה, המזוהה באתר הארכאולוגי תל אל-מושריפה (בערבית: المشرفة, כשם העיר הקרובה לתל) בסוריה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקטנה (עיר מדינה) · ראה עוד »

קטסיאס

קטסיאס מקנידוס (ביוונית: Κτησίας) היה רופא והיסטוריון יווני, אשר שירת בחצרו של ארתחששתא השני (מופיע במקרא כאַרְתַּחְשַׁסְתְּא) מלך פרס בין השנים 404 - 397 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקטסיאס · ראה עוד »

קבר זכריה

קבר זכריה מימין וקבר בני חזיר משמאל מפת הקברים העיקריים בבית הקברות בהר הזיתים בני היישוב הישן מתפללים בסמוך לקבר זכריה גרפיטי של עולי רגל יהודים על הנפש קבר זכריה הוא שמה של מצבה מונוליטית משלהי התקופה ההלניסטית בארץ ישראל המהווה חלק מקבוצת מבני קבורה מפוארים הניצבים בנחל קדרון, למזרחה של העיר העתיקה והר הבית ולמרגלות הר הזיתים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקבר זכריה · ראה עוד »

קבר בני חזיר

קבר בני חֵזיר הוא מערת קבורה בנחל קדרון שבירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקבר בני חזיר · ראה עוד »

קבר בת פרעה

אחת משלוש תמונות של הקבר שיצר הצלם אוגוסט זלצמן מ-1856 קבר בת פרעה בשנת 1881 מפת הקברים העיקריים בבית הקברות בהר הזיתים קבר בת פרעה הוא המפורסם שבקברי בית ראשון הפזורים בכפר השילוח, ומן היחידים שבהם שאינו מערת קבורה, אלא נחצב כמבנה מונוליתי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקבר בת פרעה · ראה עוד »

קבר יאסון

הכניסה לקבר קבר יאסון הוא קבר מתקופת בית המקדש השני המצוי ברחוב אלפסי בשכונת רחביה שבירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקבר יאסון · ראה עוד »

קברי המלכים

קברי המלכים הוא כינוי לאחוזת קבר מפוארת מתקופת בית שני, השוכנת ברחוב צלאח א-דין במזרח ירושלים, צפונית לעיר העתיקה ולשער שכם.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקברי המלכים · ראה עוד »

קבלה

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקבלה · ראה עוד »

קדמוניות היהודים

כתב-יד קלן, לטינית, המאה ה-12. קדמוניות היהודים (ביוונית: Ἰουδαϊκὴ ἀρχαιολογία) הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקדמוניות היהודים · ראה עוד »

קדר (שבט וממלכה)

מפת גרעין השליטה של ממלכת קדר ואזורי הפעילות והנוכחות שלה בשיא כוחה במאה ה-5 לפנה"ס קֵדָר היה שבט ערבי עתיק ששכן בצפון חצי האי ערב ובמדבר הסורי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקדר (שבט וממלכה) · ראה עוד »

קהלתה

מפה של נדודי בני ישראל משנת 1641 קְהֵלָתָה, אתר מקראי, מתחנות ישראל בנדודיהם במדבר.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקהלתה · ראה עוד »

קהילת יהודי מיינץ

Emmerich Joseph von Breidbach zu Bürresheim לרגל בחירתו לנסיך בוחר ממיינץ ב־5 ביולי 1763. אמריך התיר ליהודים להתגורר מחוץ לרובע היהודי הקהילה היהודית בעיר מיינץ (במקורות יהודיים כונתה מגנצא ולפעמים מינץ) היא חלק מיהדות גרמניה ואחת מהקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות ביהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקהילת יהודי מיינץ · ראה עוד »

קהילת יהודי שפייר

שרידי בית הכנסת העתיק של שפייר הקהילה היהודית בשפייר (שפיירא כפי שנקראה בפי היהודים) היא חלק מיהדות גרמניה ואחת מהקהילות הוותיקות והחשובות ביותר בקרב יהדות אשכנז בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקהילת יהודי שפייר · ראה עוד »

קומדיה של טעויות

הפקת "קומדיה של טעויות" של רובסון וקריין, 1879 התאומים דרומיו, הפקת "קומדיה של טעויות" בביצוע Pacific Repertory Theatre, כחלק מפסטיבל שייקספיר כרמל השנתי, Outdoor Forest Theater, כרמל, קליפורניה, ספטמבר 2008 התאומים דרומיו, מתוך מהדורת "סיפורי שייקספיר", מקלולין בראד'רס, 1890 קומדיה של טעויות (באנגלית: The Comedy of Errors) הוא אחד ממחזותיו המוקדמים ביותר של ויליאם שייקספיר.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקומדיה של טעויות · ראה עוד »

קומדיה דל'ארטה

להקת קומדיה דל'ארטה המזוהה כלהקת ג'לוזי גרוטסקיות מאת רומולוס מטדדה בגני בובולי הקומדיה דל'ארטה (איטלקית: Commedia dell'arte) היא סוג של קומדיה, שהייתה נפוצה באיטליה בתקופת הרנסאנס במאות ה-16 וה-17, והייתה מבוססת על האטלן הרומאי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקומדיה דל'ארטה · ראה עוד »

קונפוציוס

ציור קיר של קונפוציוס מתקופת שושלת האן המערבית (בין 202 לפנה"ס ל-9 לספירה) קונפוציוס (גרסה לטינית של שמו הסיני; שם משפחה: קונג 孔, שם פרטי: צ'יו 丘, כינוי: ג'ונג ני 仲尼 (בסינית: 孔夫子; בפין-יין: Kǒng Fūzǐ, קוֹנְג-פוּ דְזְה, 551 לפנה"ס - 479 לפנה"ס), מגדולי הפילוסופים של סין ובעל השפעה מכרעת על תרבותה. קונפוציוס לא השאיר אחריו כתבים, אך תלמידיו הרבים אספו את דבריו לספר שתורגם לעברית בשם "המאמרות", או "האנלקטים". תורתו מדברת על היות האדם מוסרי, ועל תכונותיו של אדם מוסרי. קונפוציוס שם דגש רב על החינוך, והאמין כי המנהגים הם אלו המעצבים את האדם והופכים אותו למוסרי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקונפוציוס · ראה עוד »

קונראד הרביעי, מלך גרמניה

קונראד הרביעי, מלך גרמניה נולד ב-25 באפריל 1228 נפטר ב-21 במאי 1254.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקונראד הרביעי, מלך גרמניה · ראה עוד »

קונראד השלישי, מלך ירושלים

קונראד השלישי, מלך ירושלים (Conradin, נולד ב-25 במרץ 1252 והוצא להורג ביום 29 באוקטובר 1268), ידוע גם בכינוי קונראד הנער או קונרדין היה השליט האחרון לבית שטאופן (הוהנשטאופן).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקונראד השלישי, מלך ירושלים · ראה עוד »

קונרד ממונפראטו

קונרד מגיע על סיפון ספינה לצור מגן רוזנות מונפראטו קונרד ממונפראטו (באיטלקית: Corrado del Monferrato) או קונרד הראשון מירושלים נולד במונפראטו (באיטלקית: Monferrato) שבפיימונטה באמצע שנות ה-40 של המאה ה-12 – 28 באפריל 1192) היה אציל איטלקי שנחת בארץ הקודש לאחר התבוסה הצלבנית בשנת 1187 בקרב קרני חיטין והצליח לבלום את התנופה המוסלמית והתפוררות המדינות הצלבניות. הוא שיחק תפקיד חשוב בפוליטיקה הפנימית של ממלכת ירושלים בתקופת מסע הצלב השלישי, ושימש כשליט דה פקטו של הממלכה משנת 1191 בזכות נישואיו לאיזבל הראשונה, מלכת ירושלים. הוא נרצח ימים מספר בטרם הכתרתו הרשמית. קונרד זכה למוניטין כלוחם עז נפש, תומכיו, מעריציו ואויביו קראו לו "המרקיז".

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקונרד ממונפראטו · ראה עוד »

קורנליוס נפוס

פיאצה קורנליו באוסטיליה, עיר הולדתו של קורנליוס נפוס קורנליוס נפוס (בלטינית: Cornelius Nepos; 99 לפנה"ס בקירוב – 24 לפנה"ס בקירוב) היה ביוגרף, היסטוריון ומשורר רומי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקורנליוס נפוס · ראה עוד »

קורות טום ג'ונס

קורות טום ג'ונס (באנגלית: The History of Tom Jones, a Foundling; ידוע בשם המקוצר "טום ג'ונס") הוא רומן קומי מאת המחזאי והסופר האנגלי הנרי פילדינג.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקורות טום ג'ונס · ראה עוד »

קושר הסרט

ראש העתק רומי, המאה השנייה לספירה, מוזיאון הלובר. ראש עם תוספות מהמאה ה-16 על פי העתק רומי של הפסל היווני פוליקליטוס בגלריית אופיצי "קושר הסרט" או "דיאדומנוס" (ביוונית: διαδούμενος; תעתיק לטיני: Diadumenos) הוא העתק שיש רומאי של פסל ברונזה מן המאה הרביעית לפנה"ס, מאת הפסל היווני פוליקליטוס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקושר הסרט · ראה עוד »

קולומיאה

קולומיאה (באוקראינית: Коломия; בפולנית: Kołomyja; ביידיש: קאלאמיי) היא עיר באובלסט איוואנו-פרנקיבסק אשר באוקראינה שאוכלוסייתה ב-2021 מנתה 61,140 נפש.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקולומיאה · ראה עוד »

קוזימו דה מדיצ'י

קוזימו די ג'ובאני דה מדיצ'י (באיטלקית: Còsimo di Giovanni de' Mèdici; 27 בספטמבר 1389 – 1 באוגוסט 1464) נקרא גם "הזקן" (il Vecchio) ו"אבי המולדת" (Cosimo Pater Patriae), ראש שושלת בית מדיצ'י ששלטה בפירנצה במהלך רוב הרנסאנס האיטלקי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקוזימו דה מדיצ'י · ראה עוד »

קובוץ ושורוק

קובוץ (קֻבּוּץ; על פי האקדמיה ללשון העברית: קִבּוּץ) ושׁוּרוּק (גם: שׁוּרֻק) הם שני סימני ניקוד המציינים בעברית החדשה את התנועה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקובוץ ושורוק · ראה עוד »

קווינטוס קאיקיליוס מטלוס נומידיקוס

קווינטוס קאיקיליוס מטלוס נומידיקוס (לטינית: Quintus Caecilius Metellus Numidicus; ? – 91 לפנה"ס) מדינאי ומצביא רומאי בתקופת הרפובליקה הרומית, אחד ממנצחי מלחמת יוגורתה, מנהיג מפלגת האופטימטים בתוך הסנאט הרומי, ויריבו הפוליטי של גאיוס מריוס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקווינטוס קאיקיליוס מטלוס נומידיקוס · ראה עוד »

קווינטוס טרנטיוס קולאו

קווינטוס טרנטיוס קוּלֶאוֹ (Quintus Terentius Culleo) היה מגיסטראט רומאי, בן למשפחה פלבאית, שעיקר פעילותו בעשורים הראשונים של המאה ה-2 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקווינטוס טרנטיוס קולאו · ראה עוד »

קירנה

קירנה (ביוונית Κυρήνη, קיריני) היא עיר עתיקה בתחומי לוב של ימינו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקירנה · ראה עוד »

קיבוץ

דגניה (לימים דגניה א') היה הקיבוץ הראשון שנוסד בארץ ישראל על ידי היישוב תחת השלטון העות'מאני קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים – שוויון בין בני האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וקיבוץ · ראה עוד »

רמת רחל

רָמַת רָחֵל הוא קיבוץ שהקימו חברי גדוד העבודה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ורמת רחל · ראה עוד »

רמח"ל

הרב משה חיים לוצאטו, הרמח"ל (ה'תס"ז, 1707 – כ"ו באייר ה'תק"ד, 8 במאי 1744), היה רב, משורר, מקובל, איש מוסר ומחשבה, מחזאי, סופר, וחוקר יהודי-איטלקי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ורמח"ל · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ורמב"ם · ראה עוד »

רמות נגב

נחלות שבטי ישראל רָמוֹת נֶגֶב (גם: רָאמַת נֶגֶב) הייתה עיר מקראית בצפון הנגב, אשר הייתה בשטח נחלת שבט יהודה, אך יושביה היו בני שבט שמעון.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ורמות נגב · ראה עוד »

ראשונים

בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וראשונים · ראה עוד »

ראזסווייט

אברהם בן דוד אידלסון, זאב ז'בוטינסקי; עומדים: ארנולד זיידמן, אלכסנדר גולדשטיין, שלמה גפשטיין. "ראזסווייט" (ברוסית: Рассвет; בכתיב הארכאי המקורי, Разсвѣтъ; 'השחר') היה כתב עת יהודי בשפה הרוסית שנוסד בשנת 1860 ברוסיה, נסגר לאחר שנה, במאי 1861 ושב ופעל במספר תקופות ומקומות עד לשנת 1934.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וראזסווייט · ראה עוד »

ראובן בריינין

ראובן בריינין (בלועזית: Reuben Brainin; פורים ה'תרכ"ב, 16 במרץ 1862, ליאדי – י"ח בכסלו ה'ת"ש, 30 בנובמבר 1939, ניו יורק) היה סופר עברי, יידי, מבקר ספרות, פובליציסט, ביוגרף, עורך ומתרגם.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וראובן בריינין · ראה עוד »

ראובן בונפיל

ראובן (רוברט) בּוֹנְפִיל (Bonfil; נולד ב-1937) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וראובן בונפיל · ראה עוד »

רנסאנס

האדם הוויטרובי של לאונרדו דה וינצ'י מדגים בבירור את ההשפעה שהייתה למלומדי העת העתיקה על אנשי הרנסאנס. דה וינצ'י ניסה לצייר את האדם הפרופורציונלי ביותר לפי הוראות מכתביו של ויטרוביוס הרנסאנס (בצרפתית: Renaissance – "לידה מחדש") הוא שמה של תנועת תחייה תרבותית, פילוסופית ואמנותית שהחלה באיטליה בתקופת ימי הביניים המאוחרים והתפשטה בהדרגה לרחבי אירופה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ורנסאנס · ראה עוד »

רעידות האדמה בצפון ארץ ישראל ובלבנון (1759)

רעידות האדמה בצפון ארץ ישראל ובבקעת הלבנון בשנת 1759 היו שתי רעידות אדמה הרסניות אשר התרחשו באזור צפת שבארץ ישראל ב-30 באוקטובר 1759 ובבקאע שבלבנון ב-25 בנובמבר 1759.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ורעידות האדמה בצפון ארץ ישראל ובלבנון (1759) · ראה עוד »

רפאל מילדולה (ליבורנו)

הרב רפאל מלדולה (1685 - 17 באפריל 1748) היה רבן של קהילות ליבורנו, פיזה ובאיון.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ורפאל מילדולה (ליבורנו) · ראה עוד »

רפאל פטאי

רפאל פטאי (בהונגרית: Patai Ervin György; באנגלית: Raphael Patai; 22 בנובמבר 1910 – 20 ביולי 1996) היה חוקר פולקלור, אנתרופולוג, מזרחן והיסטוריון יהודי-הונגרי-ישראלי-אמריקאי, מחלוצי המחקר האתנוגרפי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ורפאל פטאי · ראה עוד »

רפאל בירדוגו

רבי רפאל בירדוגו (תק"ז, 1747 – הושענא רבא תקפ"ב, 17 באוקטובר 1821), הידוע בכינוי המלאך רפאל היה מגדולי חכמי ופוסקי מרוקו, מקובל ודרשן.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ורפאל בירדוגו · ראה עוד »

רפאל גבעון

רפאל גבעון (8 בפברואר 1916 - 7 באוגוסט 1985) היה אגיפטולוג, פרופסור במכון לארכאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב, ומנהל חפירות ארכאולוגיות במקומות שונים, בין היתר, בחצי האי סיני.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ורפאל גבעון · ראה עוד »

רפאל ישראל קמחי

הרב רפאל ישראל קמחי (נפטר בין השנים תצ"ב - תצ"ז) היה רב, מחבר ספרים ושד"ר מקהילת צפת לארצות אירופה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ורפאל ישראל קמחי · ראה עוד »

רפיח

רָפִיחַ (במצרית קדומה: rpwḥw, באשורית: Rapiḫi או Rapiḫu, ביוונית: Ῥαφία,סטראבון, גאוגרפיקה, 16.2.31 (ראו ב וב) בערבית: رفح, רַפַח) היא העיר הדרומית ביותר ברצועת עזה, חלק מתושביה הם ערבים מוסלמים, ומרביתם פליטים פלסטינים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ורפיח · ראה עוד »

רציפות (פילוסופיה)

המושג "רציפות" מתאר באופן אינטואיטיבי דבר מה שאין בו הפסקות וניתן לחלוקה אינסופית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ורציפות (פילוסופיה) · ראה עוד »

רש"י

רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ורש"י · ראה עוד »

רשומות

"רשומות" הוא העיתון המתעד הרשמי של מדינת ישראל, בו מתפרסמות מעת לעת הודעות רשמיות שונות וכן נוסח החקיקה בישראל, עם היווצרה (בראשית ימי המדינה נקרא פרסום זה "עִתון רשמי", ובחוק המעבר, התש"ט-1949 שונה שמו ל"רשומות").

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ורשומות · ראה עוד »

רזא שאה פהלווי

רֶזָא שָׁאה פַּהְלָוִ֫י (בפרסית: رضاشاه پهلوی, תעתיק מדויק: רצ'אשאה פהלוי; 16 במרץ 1878 – 26 ביולי 1944; בלידתו נקרא רזא חָ'אן, פרסית: رضاخان) היה קצין איראני בכיר, שעלה לשלטון באיראן בהפיכה צבאית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ורזא שאה פהלווי · ראה עוד »

רחל אלבק-גדרון

רחל אַלבֶּק-גדרוֹן (נולדה בירושלים ב-20 באפריל 1960) היא חוקרת אינטרדיסציפלינרית של ספרות עברית וכללית, פילוסופיה כללית ואמנות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ורחל אלבק-גדרון · ראה עוד »

רחל אליאור

רחל אליאור (נולדה ב-28 בדצמבר 1949) היא חוקרת ישראלית, פרופסור אמריטה ומופקדת הקתדרה על שם ג'ון וגולדה כהן לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ורחל אליאור · ראה עוד »

רחל בירנבאום

רחל בירנבאום (26 בספטמבר 1941) היא פרופסור בדימוס, חוקרת את הספרות הרומית; תרגמה לעברית את שירי קאטולוס, הוראטיוס, יובנאליס והטרגדיות של סנקה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ורחל בירנבאום · ראה עוד »

רחב

יהושע, בציור מהמאה ה-17 רָחָב היא דמות מקראית המופיעה בספר יהושע ומתוארת כתושבת יריחו ואישה זונה שמארחת את מרגלי יהושע בארץ כנען, ובעקבות עזרתה, היא מקבלת הבטחה שבני ישראל לא יפגעו בה ולא במשפחתה, הבטחה החורגת מהציווי על השמדת היושבים בארץ טרם ההתנחלות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ורחב · ראה עוד »

רב סעדיה גאון

רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882, תמוז ד'תרמ"ב – 16 במאי 942, כ"ו באייר ד'תש"ב), המכונה גם בקיצור: רס"ג, היה איש אשכולות, מגאוני בבל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ורב סעדיה גאון · ראה עוד »

רב רחומי הראשון

רב רחומי (הראשון) היה אמורא בבלי בדור הרביעי, תלמידם של אביי ורבא.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ורב רחומי הראשון · ראה עוד »

רבנו תם

רבי יעקב בן מאיר (בערך 1100–ד' בתמוז ד'תתקל"א, 9 ביוני 1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ורבנו תם · ראה עוד »

רבקה ש"ץ אופנהיימר

רבקה ש"ץ אופנהיימר (בלועזית: Rivka Schatz Uffenheimer; ט"ו באייר תרפ"ז, 17 במאי 1927, בפולין – י"ט באדר א' תשנ"ב, 22 בפברואר 1992, בירושלים) הייתה חוקרת קבלה, חסידות, משיחיות ושבתאות, מחברת הספר "החסידות כמיסטיקה" ומהדירת הספר "מגיד דבריו ליעקב", למגיד ממזריטש.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ורבקה ש"ץ אופנהיימר · ראה עוד »

רבקה הורביץ

רבקה הורביץ (4 ביולי 1926 – 4 בינואר 2007) הייתה חוקרת יהדות ישראלית, פרופסור למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ורבקה הורביץ · ראה עוד »

רבי אושעיא

רבי אושעיא (בתלמוד הירושלמי: רבי הושעיה רבה או רבי אושעיה בר חמה) היה כהן, מגדולי הדור הראשון של האמוראים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ורבי אושעיא · ראה עוד »

רבי עקיבא

מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך. התגורר בבני ברק ובלוד. היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. פיתח שיטה לפירוש המקרא שעל פיה יש לייחס משמעות לכל מילה ואף לכל אות במקרא. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ורבי עקיבא · ראה עוד »

רבי חנינא בן חכינאי

רבי חנניא (חנינא) בן חכינאי היה תנא בדור השלישי והרביעי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ורבי חנינא בן חכינאי · ראה עוד »

רבי ינאי

רבי ינאי הכהן היה אמורא שחי במחצית הראשונה של המאה השלישית לספירה, והשתייך לדור הראשון של אמוראי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ורבי ינאי · ראה עוד »

רגל אחת בחוץ

רגל אחת בחוץ הוא ספרו של חנוך ברטוב, המקשר כרונולוגית בין ספריו "של מי אתה ילד" ו"פצעי בגרות".

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ורגל אחת בחוץ · ראה עוד »

רומא העתיקה

רומא העתיקה הוא שמה של התרבות והאימפריה שצמחה מעיר המדינה רומא שבאיטליה החל מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד המאה החמישית לספירה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ורומא העתיקה · ראה עוד »

רונית מרוז

רונית מֵרוז היא חוקרת קבלה ישראלית, פרופסור בדימוס בחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ורונית מרוז · ראה עוד »

רועי הורוביץ

רועי הורוביץ (נולד ב-1970 בחיפה) הוא במאי, שחקן תיאטרון וטלוויזיה, חוקר ומרצה לתיאטרון באוניברסיטת בר-אילן, בחוג לאמנויות במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין ובמספר אוניברסיטאות ברחבי ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ורועי הורוביץ · ראה עוד »

רות נבו

רות נבו (8 ביולי 1924 – 17 באוגוסט 2021) הייתה חוקרת ומבקרת ספרות, פרופסור לספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים, חברת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, מתרגמת וציירת ישראלית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ורות נבו · ראה עוד »

רות עמירן

רות עמירן (8 בדצמבר 1914 – 14 בדצמבר 2005) הייתה ארכאולוגית ישראלית, שהתמחתה בארכאולוגיה של העת העתיקה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ורות עמירן · ראה עוד »

רות קרטון-בלום

רות קַרטוּן-בלום (נולדה ב-9 באוקטובר 1938) היא פרופסור לספרות עברית, לשעבר ראש החוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ורות קרטון-בלום · ראה עוד »

רוזנות יפו ואשקלון

הרוזנות של יפו ואשקלון היה שמה של סניורה צלבנית, אחת מארבע הסניורות המרכזיות שהרכיבו את המדינה הצלבנית ממלכת ירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ורוזנות יפו ואשקלון · ראה עוד »

רוברט גרוסטסט

רוברט גרוסטסט (באנגלית: Robert Grosseteste; 1175 – 9 באוקטובר 1253), בישוף לינקולן, היה תאולוג ומדען אנגלי, איש אוניברסיטת אוקספורד, תלמידו המובהק היה רוג'ר בייקון.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ורוברט גרוסטסט · ראה עוד »

רוברט השני, דוכס נורמנדיה

רוברט דוכס נורמנדיה. ציור רומנטי מהמאה ה-19 רוברט השני, דוכס נורמנדיה (1051 לערך – 3 בפברואר 1134) היה אציל נורמני, דוכס נורמנדי משנת 1087 עד לשנת 1106 וטוען לכתר האנגלי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ורוברט השני, דוכס נורמנדיה · ראה עוד »

רינה בן-שחר

פרופסור רינה בן שחר רינה בן-שחר היא בלשנית, סטיליסטיקאית, וסופרת ילדים ישראלית, פרופסור במכללת אורנים, שם שמשה עד סוף שנת הלימודים ה'תשע"א ראש החוג ללשון עברית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ורינה בן-שחר · ראה עוד »

רידואן

רידואן בן תותש (בערבית: رضوان بن تتش; 1077 – 10 בדצמבר 1113) היה האמיר הסלג'וקי של העיר חאלב משנת 1095 עד למותו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ורידואן · ראה עוד »

ריכוז הפולחן

חוק ריכוז הפולחן במקרא הוא חוק המופיע בספר דברים המגביל את טקסי הפולחן למקום יחיד אשר אותו יבחר ה'.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וריכוז הפולחן · ראה עוד »

ריימונדוס מרטיני

ריימונדוס מרטיני (Raymundus Martini) או רמון מרטי (Ramón Martí) (1220–1285) היה חכם נוצרי שנודע בעיקר בשל חיבורו "פגיון האמונה נגד המוסלמים והיהודים" (Pugio fidei adversus Mauros et Iudaeos).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וריימונדוס מרטיני · ראה עוד »

שמאל (ממלכה עתיקה)

זינג'ירלי הויוק מפה היסטורית של המדינות הנאו-חתיות והארמיות במאה ה-8 לפנה"ס. המראה את מיקומה של שמאל בסגול עם פסים צהובים שָׂמָאל (Samʼal, נקראה בפי מלכיה יאדי) הייתה ממלכה עתיקה ששכנה בדרום טורקיה. בירתה שכנה בתל הארכאולוגי זינג'ירלי הויוק.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושמאל (ממלכה עתיקה) · ראה עוד »

שמאי גלנדר

שמאי גֶלַנְדֶר (25 במאי 1931 - 26 במאי 2019) היה סופר עברי, חוקר מקרא, מוזיקאי והומוריסט, חבר קיבוץ מזרע.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושמאי גלנדר · ראה עוד »

שמעון אפלבאום

אריק שמעון אפלבאום (נכתב גם אפלבוים; באנגלית: Erik Simon Applebaum; 21 באפריל 1911 – 21 באוגוסט 2008) היה ארכאולוג ישראלי-בריטי, פרופסור לארכאולוגיה קלאסית, היסטוריה של העת העתיקה והיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, חוקר מרד התפוצות ומרד בר כוכבא.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושמעון אפלבאום · ראה עוד »

שמעון שוורצפוקס

שמעון ריימונד שוורצפוקס (בצרפתית: Simon Raymond Schwarzfuchs; נולד בכ"ג בתשרי ה'תרפ"ח, 19 באוקטובר 1927 בבישהיים, ריין תחתון) הוא היסטוריון יהודי-צרפתי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושמעון שוורצפוקס · ראה עוד »

שמעון זנדבנק

שמעון זנדבנק (נולד ב-1 באוגוסט 1933) הוא מתרגם מאנגלית ומגרמנית וחוקר ספרות ישראלי, חתן פרס ישראל לתרגום שירה תשנ"ו (1996).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושמעון זנדבנק · ראה עוד »

שמעון בודנהיימר

שמעון פריץ בודנהיימר (Fritz Bodenheimer; 6 ביוני 1897 - 4 באוקטובר 1959) היה אנטומולוג וזואולוג ישראלי, מראשוני הזואולוגיים העבריים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושמעון בודנהיימר · ראה עוד »

שמעון גינצבורג

שמעון גינצבורג (1890, ליפניקי, ווהלין – 1944, ניו יורק) היה סופר עברי, מורה ומחנך, מתרגם, עורך, ופעיל ציוני; אחיהם של המתרגם פסח גינזבורג והמתמטיקאי יקותיאל גינצבורג.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושמעון גינצבורג · ראה עוד »

שמעון התימני

שמעון התֵּימָנִי (או שמעון התִּימְנִי; פעל במאה ה-2) היה תנא בן הדור השלישי, ככל הנראה ממוצא תימני או מהעיר תמנה, והיה פעיל ביהודה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושמעון התימני · ראה עוד »

שמעון הלקין

שמעון הַלְקין (י"ב בחשוון תרנ"ט, 28 באוקטובר 1898 – כ"ז בחשוון תשמ"ח, 19 בנובמבר 1987) היה סופר ומשורר עברי, מתרגם, עורך, מורה וחוקר ספרות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושמעון הלקין · ראה עוד »

שמרית המואבית

שִׁמְרִית הַמּוֹאָבִית, דמות מקראית, שמה מופיע ב, כאמו של יהוזבד מהמתנקשים בחיי יואש מלך יהודה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושמרית המואבית · ראה עוד »

שמשון ענבל

שמשון ענבל (קלינגֶר) (30 בספטמבר 1929 – 1 בפברואר 2012) היה דיפלומט, עורך ומתרגם עברי פורה ומילונאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושמשון ענבל · ראה עוד »

שמחת עניים

שמחת עניים הוא שמו של קובץ השירים השני מאת המשורר העברי נתן אלתרמן, אשר ראה אור בארץ ישראל המנדטורית בשנת 1941, ונחשב לאחת מפסגות יצירתו של אלתרמן.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושמחת עניים · ראה עוד »

שמחה אסף

הרב פרופ' שמחה אסף שני משמאל, עם השופטים הראשונים של בית המשפט העליון, ספטמבר 1948 הרב פרופ' שמחה אסף (ט' בתמוז תרמ"ט, 8 ביולי 1889 – י' בחשוון תשי"ד, 18 באוקטובר 1953) היה רב, היסטוריון ומשפטן ישראלי, אשר שימש גם כראש ישיבה באודסה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושמחה אסף · ראה עוד »

שמחה לוצאטו

הרב שמחה (סימון) לוצאטו (ה'שמ"ב, 1582 – כ"ז בטבת ה'תכ"ג, 6 בינואר 1663; ונציה) היה הוגה דעות, ורב בקהילה היהודית בוונציה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושמחה לוצאטו · ראה עוד »

שמואל

שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא הוא דמות מקראית, בנם של חנה ואלקנה מן הרמתיים צופים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושמואל · ראה עוד »

שמואל מפלייזא

רבי שמואל בן שלמה מִפָלַייזָא, הנקרא רבינו שמואל משַּׁאטוֹ טְיֶיר, היה מבעלי התוספות בממלכת צרפת במאה ה-13.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושמואל מפלייזא · ראה עוד »

שמואל משה מלמד

ד"ר שמואל משה (מקס) מלמד (לרוב בראשי תיבות: ש"מ מלמד; Samuel Max (Shmuel Moshe) Melamed; דצמבר 1885, וילקובישק, פלך סובאלק, האימפריה הרוסית (ליטא) – 1938, ניו יורק) היה סופר והוגה דעות, חוקר פילוסופיה והיסטוריה של הפילוסופיה, עיתונאי, פובליציסט ועורך עיתונים בעברית, בגרמנית, ביידיש ובאנגלית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושמואל משה מלמד · ראה עוד »

שמואל אטינגר

שמואל אֶטינגֶר (כ"ו בסיוון תרע"ט, 24 ביוני 1919 – י"א בתשרי תשמ"ט, 22 בספטמבר 1988) היה היסטוריון ישראלי, פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושמואל אטינגר · ראה עוד »

שמואל אחיטוב

שמואל אחיטוב (נולד ב-6 בפברואר 1935) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למקרא והמזרח הקדום באוניברסיטת בן-גוריון.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושמואל אחיטוב · ראה עוד »

שמואל אבן צרצה

ר' שמואל אבן צרצה הוא פילוסוף יהודי ספרדי שפעל בעיר פלנסיה בין השנים (1360–1380), ונמנה עם החוג הנאו-פלטוני שפעל בספרד במאה ה-14.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושמואל אבן צרצה · ראה עוד »

שמואל סמבורסקי

שמואל סמבורסקי בשיעור פיזיקה באוניברסיטה העברית בהר הצופים, 1933 שמואל סַמבּוּרסקי (Sambursky; 30 באוקטובר 1900 – 18 במאי 1990) היה פרופסור מן המניין לפיזיקה ומדעי הטבע באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושמואל סמבורסקי · ראה עוד »

שמואל ספראי

שמואל סַפְרָאי (31 במאי 1919 – 16 ביולי 2003) היה היסטוריון ישראלי של תקופת בית שני, תקופת המשנה ותקופת התלמוד, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל לידע ארץ ישראל לשנת תשס"ב (2002).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושמואל ספראי · ראה עוד »

שמואל ספירו

שמואל סמי ספירו (12 ביוני 1885 – 5 בדצמבר 1960) היה רופא מומחה במחלות ריאה ושחפת, הקים ובנה את השרות הרפואי של עליית הנוער וכיהן כמנהלו (1938–1957).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושמואל ספירו · ראה עוד »

שמואל פסברג

שמואל (סטיב) פסברג (נולד ב-1956) הוא פרופסור בחוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושמואל פסברג · ראה עוד »

שמואל פרימו

רבי יהודה שמואל פרימו (לעיתים: יאודה; בראשי תיבות: רש"ף או מהרש"ף; ה'שצ"ד, 1634 - ט"ז בניסן ה'תס"ח, 6 באפריל 1708) היה רב ומקובל טורקי ממוצא מצרי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושמואל פרימו · ראה עוד »

שמואל פיינר

שמואל פיינר (נולד ב-23 בינואר 1955, בתל אביב, ישראל) הוא פרופסור מן המניין להיסטוריה יהודית מודרנית באוניברסיטת בר-אילן, מופקד הקתדרה לתולדות היהודים בגרמניה ויושב ראש החברה ההיסטורית הישראלית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושמואל פיינר · ראה עוד »

שמואל שקולניקוב

שמואל שקולניקוב בראיון על פילוסופיה ופילוסופיה לילדים שמואל שְקולניקוב (Samuel Scolnicov; 11 במרץ 1941 – 13 באוגוסט 2014) היה פרופסור לפילוסופיה יוונית ולפילוסופיה של החינוך באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושמואל שקולניקוב · ראה עוד »

שמואל ליב גורדון

שמואל לֵיבּ גורדון (נכתב גם גָרדון (בהגייה אשכנזית: "גורדון"); בכתיב יידי: גאָרדאָן; בר"ת: שָלָ"ג; כתב בשם העט שמואל בן-ציון; 1865, לידא, פלך וילנה, רוסיה (ליטא) – 19 בנובמבר 1933, תל אביב) היה מחנך, משורר, מתרגם עברי, ומפרשני התנ"ך החשובים בדורות האחרונים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושמואל ליב גורדון · ראה עוד »

שמואל טולקובסקי

שמואל טולקובסקי (27 ביוני 1886 - כ"ה כסלו תשכ"ו, 19 בדצמבר 1965) היה אגרונום, פרדסן ואיש ציבור.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושמואל טולקובסקי · ראה עוד »

שמואל דוד לוצאטו

שמואל דוד לוּצאטוֹ (בקיצור: שַדָּ"ל, באיטלקית: Samuele Davide Luzzatto; א' באלול ה'תק"ס, 22 באוגוסט 1800 – י' בתשרי ה'תרכ"ו, 30 בספטמבר 1865) היה פרשן מקרא, בלשן עברי, משורר, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושמואל דוד לוצאטו · ראה עוד »

שמואל הוגו ברגמן

שמואל הוגו ברגמן, 1935 שמואל הוגו ברגמן (25 בדצמבר 1883, פראג – 18 ביוני 1975, ירושלים) היה פילוסוף ישראלי יליד פראג, מאנשי הרוח הבולטים של הציונות, והרקטור הראשון של האוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושמואל הוגו ברגמן · ראה עוד »

שמואל הירש

הרב שמואל הירש (בגרמנית ובאנגלית: Samuel Hirsch, סמואל הירש; 8 ביוני 1815 – 14 במאי 1889) היה פילוסוף יהודי גרמני-אמריקאי ורב רפורמי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושמואל הירש · ראה עוד »

שמואל ורסס

שמואל וֶרְסֶס (Werses; 22 ביוני 1915, י' בתמוז תרע"ה – 18 באוקטובר 2010) היה חוקר ספרות ישראלי, מגדולי חוקרי ספרות ההשכלה, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לשנת תשמ"ט.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושמואל ורסס · ראה עוד »

שמואל יוסף עגנון

שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »

שמואל ייבין

תמונה קבוצתית במדים - בוגרי גימנסיה הרצליה בקושטא, 1916. עומדים: שמואל ייבין, משה שרת, דב הוז; יושבים: משה גבירצמן, אבשלום גיסין דוד בית הלחמי. דוד בית הלחמי ושמואל ייבין עם רובים, בתקופת הצוערות, 1916 שמואל יֵיְבין (2 בספטמבר 1896 – 28 בפברואר 1982) היה ארכאולוג ישראלי, מנהל אגף העתיקות והמוזיאונים (1948–1959), פרופסור באוניברסיטת תל אביב (1955–1969).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושמואל ייבין · ראה עוד »

שמות ספרי עיון

לכל ספר ניתן שם, שמהווה מפגש ראשון לקורא עם הספר.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושמות ספרי עיון · ראה עוד »

שארה

שֶׁאֱרָה, היא דמות מקראית, בתו של אפרים בנו של יוסף.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושארה · ראה עוד »

שאול

מועדים לשמחה ה'תשכ"א משנת 1960 בעיצובו של אשר קלדרון דוד מנגן לפני שאול, ציור מעשה ידי רמברנדט בעלת האוב, תחריט מעשה ידי גוסטב דורה שָׁאוּל בֶּן קִישׁ הוא דמות מקראית, המוזכרת בתנ"ך כמלך הראשון על ממלכת ישראל המאוחדת.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושאול · ראה עוד »

שאול אדלר

שאול אהרן אדלר (17 במאי 1895 – 25 בינואר 1966) היה פרזיטולוג, מיקרוביולוג ורופא ישראלי, פרופסור לפרזיטולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושאול אדלר · ראה עוד »

שאול שקד

שאול שקד (5 במרץ 1933 – 27 באוקטובר 2021) היה פרופסור בחוג ללימודי הודו, איראן וארמניה ובחוג למדע הדתות באוניברסיטה העברית, חתן פרס ישראל לבלשנות לשנת 2000, ונשיא של כבוד של איגוד האקדמיות למדעים הבין-לאומי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושאול שקד · ראה עוד »

שאול טשרניחובסקי

תמונה של טשרניחובסקי על שטר של 50 ש"ח שאול גוטמנוביץ' טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי (בכתב רוסי: Саул Гутманович Черниховский; י"ט באב תרל"ה, 20 באוגוסט 1875 – ט"ו בתשרי (א' סוכות) תש"ד, 14 באוקטובר 1943) היה רופא, משורר עברי ומתרגם, מגדולי המשוררים העבריים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושאול טשרניחובסקי · ראה עוד »

שאול בן ענן

שאול בן ענן (המאה השמינית לספירה) על פי המסורת הקראית היה נשיא הקראים לאחר אביו, ענן בן דוד, שנחשב במסורת הקראית כמייסד התנועה הקראית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושאול בן ענן · ראה עוד »

שנאת ישראל בעולם היווני-רומי

הפילוסוף הרומי סנקה. כינה את היהודים "שבט נפשע" שנאת ישראל בעולם היווני-רומי היא שנאת ישראל שהייתה קיימת בעת העתיקה בשטחי הרפובליקה והאימפריה הרומית, ובשטחי העולם ההלניסטי בקרב הפגנים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושנאת ישראל בעולם היווני-רומי · ראה עוד »

שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו

ש"י עגנון, מחבר הסיפור הקצר. שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו הוא סיפור קצר, בן 39 פרקים, מאת ש"י עגנון, שהתפרסם לראשונה ב"לוח הארץ" לשנת ה'תש"ז ולאחר מכן נכלל בקובץ סיפוריו סמוך ונראה שהופיע בהוצאת שוקן (תשי"א, 1950).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו · ראה עוד »

שניאור זלמן מלאדי

רבי שניאור זלמן מלאדי (ליוזנה, ה'תק"ה–ה'תק"ט, 1745–1749 – פני, כ"ד בטבת ה'תקע"ג, 26 בדצמבר 1812; מכונה: אדמו"ר הזקן, בעל התניא, הגר"ז או "בעל שולחן ערוך הרב") היה אדמו"ר, פוסק, מייסד חסידות חב"ד ומנהיגה הראשון עד לפטירתו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושניאור זלמן מלאדי · ראה עוד »

שערי תשובה

שערי תשובה שערי תשובה הוא ספר מאת רבנו יונה גירונדי העוסק בתשובה ובכפרה על חטאים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושערי תשובה · ראה עוד »

שפות שמיות

השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת-העל האפרו-אסייאתית (כונתה בעבר "שמית-חמית").

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושפות שמיות · ראה עוד »

שפיטות

שְׁפִיטוּת היא שאלת האפשרות להביא למשפט סוגיה השנויה במחלוקת.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושפיטות · ראה עוד »

שרה מלכין

שרה מלכין (באמצע, חמישית מימין) עם חברותיה להכשרה בחוות העלמות, 1912 שרה מלכין שנייה משמאל למטה יחד עם חבריה בימי חוות כנרת. משמאלה מרים ברץ שרה מַלְכין (1885 – 22 בפברואר 1949) הייתה מחלוצות העלייה השנייה, ממייסדות תנועת הפועלות ואחת מראשיה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושרה מלכין · ראה עוד »

שרה אורה הלר וילנסקי

שרה אורה הלר וילנסקי (2 בדצמבר 1920 - 3 באוגוסט 2022) הייתה חוקרת מחשבת ישראל, פרופסור בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושרה אורה הלר וילנסקי · ראה עוד »

שרה פייגה פונר

שרה פייגה פֿוֹנֶר (1854 – 3 במרץ 1937) הייתה, ככל הידוע במחקר, הסופרת הראשונה שכתבה ופרסמה סיפורת בעברית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושרה פייגה פונר · ראה עוד »

שרה דבורצקי

שרה דְבוֹרֶצְקי (4 באוגוסט 1915 – 12 בדצמבר 1972) הייתה מתרגמת ישראלית, כלת פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת מעיריית תל אביב לשנת 1966.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושרה דבורצקי · ראה עוד »

שרה יפת

שרה יפת (נולדה ב-18 בנובמבר 1934) היא חוקרת מקרא ישראלית, פרופסור אמריטה בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וכלת פרס ישראל לחקר המקרא לשנת תשס"ד (2004).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושרה יפת · ראה עוד »

שרון אס

שרון אס (נולדה בי"ט באייר ה'תשכ"ו, 9 במאי 1966) היא משוררת, מסאית ומורה ישראלית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושרון אס · ראה עוד »

שרי שביט

שָׂרַי שביט שָׂרַי שביט (נולדה ב-30 ביוני 1982) היא משוררת וסופרת ישראלית, עורכת ספרות, מבקרת ומסאית, ואוצרת פרויקטים בתחומי התרבות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושרי שביט · ראה עוד »

שלמה מורג

שלמה מורג (17 ביולי 1926 – 4 בספטמבר 1999) היה פרופסור בחוג ללשון עברית שבאוניברסיטה העברית וחתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשכ"ו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושלמה מורג · ראה עוד »

שלמה פינס

שלמה פּינֶס (Pines; 5 באוגוסט 1908 – 9 בינואר 1990) היה חוקר פילוסופיה יהודית וכללית, פרופסור לפילוסופיה יהודית, קבלה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל למדעי הרוח לשנת תשכ"ח (1968).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושלמה פינס · ראה עוד »

שלמה צמח

שלמה צֶמַח (2 ביוני 1886 – 6 בנובמבר 1974) היה חלוץ, סופר ומחנך עברי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושלמה צמח · ראה עוד »

שלמה שפאן

שלמה שְפַּאן (24 בינואר 1898 – 10 בינואר 1962) היה מורה ומפקח, סופר, משורר ומתרגם ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושלמה שפאן · ראה עוד »

שלמה לויזון

שלמה לויזון (בכתיב יידיש: לעוויזאהן; 1789 – ט"ו בניסן ה'תקפ"א, 17 באפריל 1821) היה חוקר, בלשן ומשורר עברי, איש תנועת ההשכלה, מחבר "מליצת ישורון".

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושלמה לויזון · ראה עוד »

שלמה בן שמעון

שלמה בן שמעון, היה סופר וכרוניקן מיהדות אשכנז בימי הביניים; הוא רשם ותיעד בעברית אירועים היסטוריים מהמאה ה-11 והמאה ה-12, בין השאר על פי עדותם של עדי ראייה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושלמה בן שמעון · ראה עוד »

שלמה בריימן

שלמה בריימן (ברימן; 24 בינואר 1908, ד' באדר א' ה'תרס"ח – 6 בדצמבר 1981, י' בכסלו ה'תשמ"ב) היה חוקר תקופת ההשכלה והציונות אצל יהדות רוסיה, חוקר הספרות הרוסית ויחסה ליהדות וליהודים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושלמה בריימן · ראה עוד »

שלמה דיקמן

שלמה דִיקמַן (Dykman; 10 בפברואר 1917 – 17 במרץ 1965) היה מתרגם עברי ישראלי שהתחיל את פעילותו בפולין.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושלמה דיקמן · ראה עוד »

שלמה הרברג

שלמה יוסף הֶרבֶּרג (כ' בתשרי תרמ"ה, 9 באוקטובר 1884, ולָדיסלָבוב (נוישטדט-שירווינדט), פלך סובאלק, האימפריה הרוסית (פולין-ליטא) - כ"ו באדר תשכ"ו, 18 במרץ 1966, תל אביב) היה משורר, סופר ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושלמה הרברג · ראה עוד »

שלטון החוק

תאריך_וידוא.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושלטון החוק · ראה עוד »

שלומית בת דברי

שְׁלֹמִית בַּת-דִּבְרִי היא דמות מקראית הנזכרת ב (בפרשת אמור).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושלומית בת דברי · ראה עוד »

שלום קרמר

שלום קרֶמֶר (ט"ו בסיוון תרע"ב, 31 במאי 1912 – ב' בתשרי תשל"ט, 3 באוקטובר 1978) היה מסאי, עורך ומבקר ספרות ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושלום קרמר · ראה עוד »

שלום שלושים השנים

שלום שלושים השנים (ביוונית: Τριακονταετείς Σπονδές) היה חוזה שלום שנחתם ביוון העתיקה בין אתונה לספרטה בשנת 446 לפנה"ס, ואשר שם קץ למלחמה הפלופונסית הראשונה שהתחוללה מאז שנת 460 לפנה"ס, והעניק ליוון תקופה של שלום יחסי עד פרוץ המלחמה הפלופונסית השנייה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושלום שלושים השנים · ראה עוד »

שבתי צבי

שַׁבְּתַי צְבִי (ט' באב ה'שפ"ו, 1 באוגוסט 1626 – י' בתשרי ה'תל"ז, 17 בספטמבר 1676) היה יהודי יליד איזמיר, שנחשב לאחד ממשיחי השקר המפורסמים ביותר בהיסטוריה של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושבתי צבי · ראה עוד »

שבט ראובן

בול המוקדש לשבט ראובן שֵׁבֶט רְאוּבֵן הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושבט ראובן · ראה עוד »

שביל הזהב

ליסיפּוֹס מסביבות 330 לפנה"ס הדרך האמצעית, שביל הזהב או דרך האמצע הם מושגים בתורת המידות שראשיתם בפילוסופיה של העת העתיקה והמזוהים, בספרות היהודית, בעיקר עם הרמב"ם שהושפע מהגותו של אריסטו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושביל הזהב · ראה עוד »

שג'ר א-דור

שג'ר א-דור (בערבית: شجر الدر) ובעברית: עץ פנינים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושג'ר א-דור · ראה עוד »

שדרות בן מימון

שדרות בן מימון הוא שמה של שדרה מרכזית בשכונת רחביה בירושלים, הקרויה על שם הרמב"ם – רבי משה בן מימון.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושדרות בן מימון · ראה עוד »

שומרונים

בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושומרונים · ראה עוד »

שומו-יפוע

שֻמוּ־יפוּע (מלך בין השנים 1780–1810 לפנה"ס לערך על פי הכרונולוגיה התיכונה) היה על פי התיעוד ההיסטורי, המלך הראשון של ממלכת ימחד, שמרכזה היה בעיר חלב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושומו-יפוע · ראה עוד »

שור (אתר מקראי)

האגם המר הגדול בצילום אווירי מצפון מערב. משמאל לו מיקומו של שור שׁוּר הוא חבל ארץ בצפון סיני, בסמוך לגבול המזרחי של מצרים העתיקה, ששימש כשער למצרים עבור הבאים אליה או היוצאים ממנה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושור (אתר מקראי) · ראה עוד »

שולמית

מודעה לאופרטה "שולמית", למרחב, 13 אוגוסט 1957 שולמית היא אופרטה יידית מאת המחזאי אברהם גולדפדן, שנכתבה בשנת 1880.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושולמית · ראה עוד »

שולמית שחר

שולמית שחר (נולדה ב-18 ביוני 1928) היא פרופסור אמריטה בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב, וכלת פרס ישראל להיסטוריה לשנת תשס"ג.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושולמית שחר · ראה עוד »

שכם הקדומה

שכם הקדומה או שכם העתיקה היא עיר קדומה, שראשיתה בתקופה הכלכוליתית, ויישובה הרציף נקטע בהחלפתה בעיר הרומאית הסמוכה נאפוליס, שזוהתה עמה בהמשך.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושכם הקדומה · ראה עוד »

שכורה ולא מיין

שכרה ולא מיין או שכורת ולא מיין היא קינה לתשעה באב הנאמרת בשחרית של תשעה באב בקהילות הספרדים והאשכנזים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושכורה ולא מיין · ראה עוד »

שיר השירים

מגילת שִׁיר הַשִּׁירִים (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחלק הכתובים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושיר השירים · ראה עוד »

שירתי (שיר)

שירתי היא פואמה שנכתבה בידי המשורר חיים נחמן ביאליק, ופורסמה לראשונה בירחון "השילוח" במרץ 1901.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושירתי (שיר) · ראה עוד »

שירה

אירוע הקראת שירה בארצות הברית, 2009 שִׁירָה (באנגלית: Poetry) היא סוגה של אמנות, הבאה לידי ביטוי כיצירה ספרותית, בה נעשה שימוש בתכונותיה האסתטיות של השפה, זאת בנוסף למשמעות המילולית או במקומה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושירה · ראה עוד »

שירה (ספר)

שירה הוא רומן בלתי גמור שכתב הסופר הישראלי שמואל יוסף עגנון.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושירה (ספר) · ראה עוד »

שירה אוגריתית

לוח חרס מאוגרית ועליו אגדת אקהת האלפבית האוגריתי הוא כתב יתדות, שבו נכתבו האפוסים האוגריתיים. השירה האוגריתית היא ספרות האפוסים שהתגלתה באוגרית החל מ־1928, צפונית ללטקיה בסוריה של ימינו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושירה אוגריתית · ראה עוד »

שירה עברית

שירה עברית נכתבה עוד מימי המקרא וממשיכה להיכתב עד ימינו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושירה עברית · ראה עוד »

שירה חדד

חדד עם עמוס עוז ב-2018, שנת חייו האחרונה שירה חדד (נולדה ב-19 בספטמבר 1972) היא עורכת ספרותית, תסריטאית ויוצרת טלוויזיה ישראלית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושירה חדד · ראה עוד »

שירי מכות מצרים

שִׁירֵי מַכּוֹת מִצְרַיִם הוא ספר השירה השלישי של נתן אלתרמן, שראה אור בהוצאת צבי שעל יד הוצאת מחברות לספרות בפברואר 1944, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושירי מכות מצרים · ראה עוד »

שירי עבד ה'

שִירֵי עֶבֶד ה' הם ארבעה שירים המופיעים בספר ישעיהו, שתכנם מספר על עבד ה' ומעשיו בעולם.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושירי עבד ה' · ראה עוד »

שיחור לבנת

200px שִׁיחוֹר לִבְנָת הוא ציון גאוגרפי המופיע בתנ"ך בתיאור נחלת שבט אשר.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושיחור לבנת · ראה עוד »

שיבת ציון

הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ושיבת ציון · ראה עוד »

תמר (ספר בראשית)

תָּמָר היא דמות מקראית, כלתו של יהודה, אשתו של בנו ער ויבמתו של בנו אונן.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותמר (ספר בראשית) · ראה עוד »

תמר הרציג

תמר הרציג (נולדה ב-16 ביוני 1975) היא היסטוריונית ישראלית של אירופה בעת החדשה המוקדמת המתמחה בהיסטוריה חברתית ודתית ובהיסטוריה של המגדר ומתמקדת באיטליה ברנסאנס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותמר הרציג · ראה עוד »

תמול שלשום

תמול שלשום הוא רומן מאת ש"י עגנון שפורסם בשנת 1945.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותמול שלשום · ראה עוד »

תמוז

תמוז (מאכדית: dumuzu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, הרביעי במספר לפי המסורת המקראית והעשירי לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותמוז · ראה עוד »

תאוגוניה

כתב יד מהמאה ה-16 של תאוגניה התאוגוניה (ביוונית עתיקה: Θεογονία, בתרגום לעברית: הולדת האלים) היא אפוס יווני עתיק שנכתב על ידי המשורר הֵסִיוֹדוֹס בערך במאה השמינית לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותאוגוניה · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותנ"ך · ראה עוד »

תנועת נוער

הנהגת השומר הצעיר בשנות ה-40, הוואנה, קובה חניכי בית"ר טורקיה כורעים בעמדת הכן ליציאה לריצה - יום ספורט 1952 פסל תנועות הנוער בנס ציונה. הפסל הוא ישראל פרימו תנועת נוער היא ארגון של בני נוער העוסק בחינוך בלתי פורמלי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותנועת נוער · ראה עוד »

תנועת החסידות

תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותנועת החסידות · ראה עוד »

תסאוס

עלילות תסאוס, ציור על קיליקס אטי בסגנון הדמות האדומה, 440-430 לפנה"ס לערך (המוזיאון הבריטי) פרט של ציור על גבי קיליקס: תסאוס, פייאה והחזירה מקרומיאון. מדאה הורגת את אחד מילדיה. פרט מציור על כד מקפואה בסגנון הדמות האדומה, 330 לפנה"ס לערך, נתגלה בקומאי. מוזיאון הלובר, פריס. קנטאור מנסה לחטוף את היפודמיה (הנקראת כאן לאודמיה) בעוד פריתואוס ותסאוס עוצרים בעדו. פרט מציור על כד בסגנון הדמות האדומה מאפוליה, 350-340 לפנה"ס לערך. נתגלה באנצי. תסאוס והמינוטאור, ציור על כד בסגנון הדמות השחורה מן המאה ה-6 לפנה"ס תסאוס וראש המינוטאור תסאוס חוטף את הלנה, ציור על אמפורה אטית בסגנון הדמות האדומה, 510 לפנה"ס לערך. תסאוס נלחם במינוטאור. פסל בגני הטווילרי שבפריז. תֵסֶאוּס (ביוונית Θησεύς) או תזֵאוס, היה מלכה המיתולוגי של אתונה העתיקה, בנם של אַייתְרָה ושל אַייגֵאוּס ופוסידון, שכן על פי הסיפור אייתרה קיימה יחסים עם שניהם באותו לילה והרתה לשניהם.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותסאוס · ראה עוד »

תענך

תַּעְנַךְ היה יישוב קדום בצפון השומרון, ששרידיו שוכנים בתל תענך אשר בצד כביש ג'נין–מגידו, כקילומטר מהכפר הערבי תיעניכ המשמר את השם הקדום.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותענך · ראה עוד »

תענית כ' בסיוון

תענית כ' בסיוון היא תענית ציבור שנקבעה ליום כ' בסיוון על ידי רבנו תם לזכר עלילת הדם בבלואה, ואשר חודשה לאחר פרעות רינדפלייש, ושוב בתקופה מאוחרת על ידי מנהיגי ועד ארבע ארצות בעקבות גזירות ת"ח ות"ט.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותענית כ' בסיוון · ראה עוד »

תעודות אל-יהודו

גבולות המדיניים המסומנים הם בני-ימינו) מתעודות אל יהודו: לוחות טין מוטבעים בכתב יתדות. מוזיאון ארצות המקרא, ירושלים. תעודות אל-יָהוּדוּ (Al-Yahudu) הן קובץ של כ-200 לוחות טין מהמאה השישית והחמישית לפנה"ס, ובהם מידע בלתי אמצעי על חיי גולי ממלכת יהודה בבבל לאחר חורבן בית ראשון.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותעודות אל-יהודו · ראה עוד »

תפארת ירושלים

חברת תפארת ירושלים הוא ארגון שהוקם בירושלים בראשית שנת 1873.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותפארת ירושלים · ראה עוד »

תקשורת מגויסת

תקשורת מגויסת היא תאוריה מחקרית במדעי המדינה ותקשורת, שלפיה גופי תקשורת עשויים לשמש לקידום גופים פוליטיים או כלכליים, אף שלכאורה אינם משויכים אליהם.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותקשורת מגויסת · ראה עוד »

תקבולת

תִּקְבּוֹלֶת (בלועזית: פָּרָלֶלִיזְם) היא אמצעי ספרותי שרווח במיוחד בשירת המקרא, אך קיים לעיתים גם בפרוזה המקראית, בשירת ימי הביניים ובעת החדשה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותקבולת · ראה עוד »

תקופת בית ראשון

תקופת בית ראשון היא התקופה בהיסטוריה של עם ישראל, על פי המסורת, שהחלה עם תקופת המלכים ונסתיימה בחורבן מקדש שלמה על ידי נבוכדנצר השני בשנת 586 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותקופת בית ראשון · ראה עוד »

תקופת התחייה

מנדלי מוכר ספרים תקופת התחייה או דור התחייה הוא הכינוי לתקופה בת 60 השנים בספרות העברית – מתום תקופת ההשכלה עם "הסופות בנגב" ב-1881 ועד החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל ב-1947.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותקופת התחייה · ראה עוד »

תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל

יוחנן אהרוני, תולדות ארץ ישראל, הוצאת משרד הביטחון, תל אביב 1986, עמוד 112 תקופת הברונזה המאוחרת היא אחת התקופות החשובות בהיסטוריה של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל · ראה עוד »

תרפויטים

התֵרָפּוֹיְטִים (נכתב גם תיראפויטים; ביוונית: Θεραπευταί, תראפאוטאי; בתעתיק לטיני: Therapeutae) היו כת יהודית מסוף תקופת בית שני שמרכזה במצרים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותרפויטים · ראה עוד »

תרקה

מפת ערי סוריה באלף השני לפנה"ס תִרְקַה היתה עיר עתיקה על גדתו המערבית של נהר הפרת בחלקו האמצעי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותרקה · ראה עוד »

תרגומי המקרא לארמית

קטע מספר במדבר עם תרגום אונקלוס תרגומי המקרא לארמית כוללים קבוצת תרגומים של ספרי המקרא לארמית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותרגומי המקרא לארמית · ראה עוד »

תרגומי המקרא ללטינית

בתוך: Haec tibi pentadecas tetragonon respicit illud hospitium petri et pauliter quinque dierum, Vol. 1, Alcalá de Henares, 1514. התרגומים של ספרי המקרא לשפה הלטינית החלו להיות מחוברים לכל המאוחר במאה השנייה לספירה – ומפעל תרגומי זה נמשך ברצף למעשה עד היום הזה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותרגומי המקרא ללטינית · ראה עוד »

תרגומי התנ"ך

קרניים" תרגומי התנ"ך הם מפעל תרגום התנ"ך מעברית לשפות אחרות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותרגומי התנ"ך · ראה עוד »

תרגום

קרניים" תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותרגום · ראה עוד »

תרגום השבעים

תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור מעשה ידי ז'אן בטיסט דה שמפיין, משנת 1672, המוצג כיום בארמון ורסאי המאה ה־4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או; ידוע בעברית גם כ) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותרגום השבעים · ראה עוד »

תל מחוז

תֵּל מָחוֹז או תל אל-סולטאן (באנגלית: Tel Mahoz או Tell es sultan) הוא אתר ארכאולוגי שהיה מאוכלס בתקופות קדומות ומאוחרות יותר כחלק ממערכת יישובים שבין יבנה ליבנה ים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותל מחוז · ראה עוד »

תל אפק (אנטיפטריס)

גן לאומי ירקון, ספטמבר 2016האגם הגדול בתל אפק תֵּל אֲפֵק הוא אתר ארכאולוגי השוכן סמוך למקורות נחל הירקון, ממזרח לפתח תקווה וממערב לראש העין, ובתחומי הגן הלאומי ירקון (שנקרא גם "פארק אפק", על שם אתר זה).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותל אפק (אנטיפטריס) · ראה עוד »

תל אבו הואם

התל וסביבתו במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880 בורג' א־סלאם. אוסף המוזיאון הימי הלאומי תל אבו הַוַּאם ("הואם" הוא כינוי למין ציפור) הוא תל עתיק בדרום מפרץ חיפה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותל אבו הואם · ראה עוד »

תל איילון

מפת פארק קנדה ואזור לטרון תל איילון הוא תל ארכאולוגי בגובה של 280 מטרים מעל פני הים, השוכן במזרחו של פארק קנדה, כ-1,200 מטרים דרומית-מערבית למבוא חורון.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותל איילון · ראה עוד »

תל לכיש

קטע מתבליט לכיש. המוזיאון הבריטי תל לכיש (בערבית: تل الدوير, תל אֶ-דֻּוֵיר) הוא תל מרכזי בשפלת יהודה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותל לכיש · ראה עוד »

תל ברי

מבט על התל מכיוון מערב מפת סוריה באלף השני לפנה"ס תל ברי הוא אתר ארכאולוגי במחוז אל-חסכה שבצפון-מזרח סוריה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותל ברי · ראה עוד »

תל בלאטה

תל בלאטה הוא תל בדרום-מזרח שכם, מעט ממערב למתחם קבר יוסף המזוהה כשכם העתיקה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותל בלאטה · ראה עוד »

תל גזר

ממוזער תל גזר הוא אתר ארכאולוגי וגן לאומי בישראל, השוכן לצד הצומת של דרך הים הקדומה ודרך יפו-ירושלים, בתחום מועצה אזורית גזר, בין לטרון לרמלה, ומזוהה עם העיר הכנענית העתיקה גזר.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותל גזר · ראה עוד »

תל דור

תל דור (בערבית: חרבת אל בורג' ע"ש המצודה ההרוסה בדרום מערב התל) הוא תל קדום המזוהה עם העיר המקראית דור (או דֹּאר).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותל דור · ראה עוד »

תלמי (אסטרונום)

מפת ארץ ישראל והסהר הפורה של תלמי, בהוצאה מהמאה ה-15. מתוך אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית מפת הודו של תלמי, בהוצאה מהמאה ה-15. מתוך אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית קְלָאוֹדִיוּס פְּתוֹלֶמָאיוֹס (ביוונית: Κλαύδιος Πτολεμαῖος; 100 לערך – 168 לספירה), המוכר בקצרה בשם תֹּלְמִי, היה מתמטיקאי, גאוגרף, אסטרונום ואסטרולוג יווני.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותלמי (אסטרונום) · ראה עוד »

תלמי הרביעי

תלמי הרביעי "פֿילוֹפָּטוֹר" (ביוונית: Πτολεμαῖος Φιλοπάτωρ; נולד ב-244 או 245 לפנה"ס, מת ב-205 או 204 לפנה"ס) היה מלך מצרים מבית תלמי, בנם הבכור של תלמי השלישי "אֵאוּאֵרְגֵטֶס" וברניקי השנייה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותלמי הרביעי · ראה עוד »

תלמי השישי

תלמי השישי בדמותו כמלך הלניסטי מלך מצרי תלמי השישי (יוונית: Πτολεμαῖος Φιλομήτωρ, בתעתיק עברי: פטולמאוס פילומטור שמשמעותו פטולמאוס אוהב אמו; 145-186 לפנה"ס) מלך במצרים התלמיית והיה המלך השישי מבית תלמי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותלמי השישי · ראה עוד »

תזונת ימי הביניים

סעודת הניצחון של ויליאם הכובש, לאחר ניצחונו בקרב הייסטינגס בשנת 1066 וכיבוש אנגליה, פרט מתוך שטיח באייה, מסוף המאה ה-11 הכנת יין; טאקואינום סניטטיס, ציור מהמאה ה-14 תזונת ימי הביניים הוא מונח המתאר את נוהגי האכילה, המאכלים ומוצרי המזון הבסיסיים ואופני הכנת המזון באירופה ובמזרח התיכון בימי הביניים – התקופה שנהוג לתחום אותה בדרך כלל בין שקיעת האימפריה הרומית (המאה ה-5) ועד תחילתה של תקופת הרנסאנס (המאה ה-16).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותזונת ימי הביניים · ראה עוד »

תחיית הלשון העברית

תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »

תגובת החברה הדתית לרצח רבין

תגובת החברה הדתית לרצח רבין לרוב כללה ההסתייגות ברורה ממעשה הרצח, למרות התנגדות המגזרית לממשלתו, ועל אף שהרוצח יגאל עמיר היה חלק מציבור זה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותגובת החברה הדתית לרצח רבין · ראה עוד »

תהלה (נובלה)

תהִלה היא נובלה שנכתבה בידי שמואל יוסף עגנון ויצאה לאור בשנת 1950.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותהלה (נובלה) · ראה עוד »

תהילים נ"ד

תהילים נ"ד הוא המזמור ה-54 בספר תהילים (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-53 במספר).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותהילים נ"ד · ראה עוד »

תהילים ס"א

תהילים ס"א הוא המזמור ה-61 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותהילים ס"א · ראה עוד »

תהילים קל"ג

תהילים קל"ג הוא אחד מחמישה עשר שירי המעלות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותהילים קל"ג · ראה עוד »

תהילים קכ"ו

תהילים קכ"ו הוא מזמור בספר תהילים הפותח במילים:.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותהילים קכ"ו · ראה עוד »

תהילים ל"ד

תהילים ל"ד הוא המזמור השלושים וארבעה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-33).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותהילים ל"ד · ראה עוד »

תהילים ל"ו

תהילים ל"ו הוא המזמור ה-36 בתהילים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותהילים ל"ו · ראה עוד »

תומאס קון

תומאס סמואל (שמואל) קון (באנגלית: Thomas Samuel Kuhn; 18 ביולי 1922 – 17 ביוני 1996) היה היסטוריון ופילוסוף של המדע, יהודי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותומאס קון · ראה עוד »

תומאס הובס

תומאס הוֹבְּס (באנגלית: Thomas Hobbes; 5 באפריל 1588 – 4 בדצמבר 1679) היה הוגה דעות ופילוסוף פוליטי אנגלי, שהתפרסם בעיקר בזכות ספרו "לווייתן", שבו הוא עוסק במקורות הלגיטימציה של השלטון המדיני והסמכות הריבונית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותומאס הובס · ראה עוד »

תומאזו קמפנלה

תומאסו קמפנלה תומאזו קמפנלה (באיטלקית: Tommaso Campanella,1568 – 1639), הוטבל בשם ג'ובאני דומניקו קמפנלה, פילוסוף, תאולוג, סופר ונזיר דומיניקני.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותומאזו קמפנלה · ראה עוד »

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותוספות · ראה עוד »

תוקידידס

תוקידידס תוקידידס (ביוונית: Θουκυδίδης; 460 לפנה"ס בקירוב – 395 לפנה"ס) היה היסטוריון יווני איש אתונה, אשר ספרו "תולדות המלחמה הפלופונסית" מתאר את קורות המלחמה שניטשה בין אתונה לספרטה במחצית השנייה של המאה ה-5 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותוקידידס · ראה עוד »

תורת המידות (אתיקה)

תורת המידות (אתיקה) (בלטינית: Ethica) מאת הפילוסוף היהודי-הולנדי ברוך שפינוזה, הוא ספר פורץ דרך במחשבה הפילוסופית - הן מבחינת תוכנו, והן מבחינת גישתו השיטתית לנושא.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותורת המידות (אתיקה) · ראה עוד »

תולדות המלחמה הפלופונסית

פפירוס מן המאה ה-1 לספירה, ובו קטע מספרו של תוקידידס. "תולדות המלחמה הפלופונסית" היא שם יצירתו של ההיסטוריון היווני תוקידידס, המתארת את קורות המלחמה שניטשה במחצית השנייה של המאה ה-5 לפנה"ס בין הליגה הפלופונסית בהנהגת ספרטה, לבין הליגה האטית-דלית בהנהגת אתונה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותולדות המלחמה הפלופונסית · ראה עוד »

תולדות האמנות

הגלריה של הארכידוכס לאופולד וילהלם בבריסל, ציור של דוד טנירס הבן מן המחצית השנייה של המאה ה-17 תולדות האמנות הוא תחום הדן בהיסטוריה של האמנות החזותית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותולדות האמנות · ראה עוד »

תודחליאש הראשון

תוּדְחַלִיאַש הראשון היה מלך החתים בין השנים 1430 - 1400 לפנה"ס, ורוב החוקרים רואים בו את המלך הראשון של האימפריה החתית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותודחליאש הראשון · ראה עוד »

תוכנית בילטמור

אבא הלל סילבר מלון בילטמור (גלויה) שלט רחוב בילטמור בפתח תקווה תוכנית בילטמור היא תוכנית שהתקבלה בוועידה של הארגונים הציוניים, אשר נקראה על שם מלון בילטמור בניו יורק, שבו התכנסה במאי 1942.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותוכנית בילטמור · ראה עוד »

תיאטרון ביוון העתיקה

שחקן נושא סל, המאה ה-4 לפנה"ס, מוצג בלובר תיאטרון ביוון העתיקה (השירה הדרמטית היוונית), התפתח והגיע לשיאו בסוף המאה ה-6 ובמהלך המאה ה-5 לפנה"ס ומרכזו היה באתונה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותיאטרון ביוון העתיקה · ראה עוד »

תיאטרון יידיש

התיאטרון בשפת היידיש התפתח והגיע לשיאו בתקופה של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, ונמשך עד למלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותיאטרון יידיש · ראה עוד »

תיקוף

המערבית תִּקּוּף (פריודיזציה) הוא מתודולוגיה בחקר ההיסטוריה, בעזרתה קובעים היסטוריונים פרקים מוגדרים ברצף האירועים שנרשמו לאורך הזמן.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ותיקוף · ראה עוד »

למי שייכת הארץ הזאת?

למי שייכת הארץ הזאת? הוא ספרו של פרופ' נסים דנה, ועניינו עיון מחודש בקוראן ובמקורות אסלאמיים קלאסיים נוספים על עם ישראל, תורתו וזיקתו לירושלים וארץ הקודש.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ולמי שייכת הארץ הזאת? · ראה עוד »

לא ביום ולא בלילה

"לא ביום ולא בלילה" הוא שיר, שפרסם חיים נחמן ביאליק בכתב העת "השילוח" במרץ 1908.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ולא ביום ולא בלילה · ראה עוד »

לאמאכוס

לאמאכוס (ביוונית: Λάμαχος; המאה ה-5 לפנה"ס) היה מצביא אתונאי, שפעל בזמן המלחמה הפלופונסית ומת במהלך מסע המלחמה האתונאי לסיציליה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ולאמאכוס · ראה עוד »

לאה אילון

לאה אַיָלוֹן היא משוררת וסופרת ישראלית, חיה ויוצרת בירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ולאה אילון · ראה עוד »

לאו דזה

לָאוֹ דְזה (בסינית: 老子, מילולית: מאסטר זקן), לעיתים לאו צוּ, לאו טְצֵה או לאוזי, אבי תורת הדאואיזם ומגדולי הפילוסופים הסינים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ולאו דזה · ראה עוד »

לאומיות

דגלי סרביה לאומיות היא תופעה חברתית אידאולוגית שלפיה לכל עם זכות לקיים ממשל עצמי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ולאומיות · ראה עוד »

לאונרדו דה וינצ'י

'''מונה ליזה''' (1503–1519) – הציור המפורסם והמזוהה ביותר עם לאונרדו בפרט, ועם עידן הרנסאנס בכלל. נחשב לאחד הציורים המפורסמים והמשועתקים ביותר בעולם נוף סמוך לווינצ'י. הרישום המתוארך המוקדם ביותר של לאונרדו משנת 1472 הירונימוס הקדוש, 1480 לערך. רישום הכנה לא גמור. שמור כיום במוזיאוני הוותיקן לֶאוֹנָרדוֹ דִי סֶר פִּייֶרוֹ דָה וִינצִ'י (באיטלקית: Leonardo di ser Piero da Vinci,; 15 באפריל 1452 – 2 במאי 1519) היה איש אשכולות איטלקי, מגדולי אמני הרנסאנס, שקנה לו מקום ייחודי בתולדות האנושות כאדם הבקיא במרבית תחומי הידע האנושי בזמנו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ולאונרדו דה וינצ'י · ראה עוד »

לאונידס השני

לאונידס השני (ביוונית: Λεωνίδας B; המאה ה-3 לפנה"ס) היה מלך ספרטה מהשושלת האגידית, נודע כמתנגד נמרץ לרפורמות שניסה ליישם אגיס הרביעי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ולאונידס השני · ראה עוד »

לפני החוק

לפני החוק (או "לפני שער החוק", בגרמנית: Vor dem Gesetz) הוא סיפור קצר מאת פרנץ קפקא, המופיע ברומן "המשפט" לקראת סופו, כסיפור שמספר הכומר ליוזף ק'.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ולפני החוק · ראה עוד »

לשון חז"ל

לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ולשון חז"ל · ראה עוד »

לבאיה

לבאיה (או לבאיו) היה מושל העיר שכם בתקופת הברונזה המאוחרת ב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ולבאיה · ראה עוד »

לביבות (אידיליה)

"לביבות" היא אידיליה מאת שאול טשרניחובסקי, אותה פרסם בשנת 1903 בהיותו סטודנט לרפואה בהיידלברג.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ולביבות (אידיליה) · ראה עוד »

לוקרטיוס

טיטוס לוקרטיוס קרוס (נכתב גם לוּקְרֶצְיוּס; בלטינית: Titus Lucretius Carus) היה משורר רומאי, חי כמשוער בין השנים 99 עד 55 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ולוקרטיוס · ראה עוד »

לוקיוס אמיליוס פאולוס (קונסול בשנת 219 לפנה"ס)

לוקיוס אמיליוס פאולוס (בלטינית: Lucius Aemilius Paullus; המאה ה-3 לפנה"ס) היה מצביא ומדינאי רומאי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ולוקיוס אמיליוס פאולוס (קונסול בשנת 219 לפנה"ס) · ראה עוד »

לוקיוס סרגיוס קטילינה

קטילינה מאזין לנאומו של קיקרו ציור מאת צ'זארה מאקארי (Cesare Maccari) צלחות ששימשו כתעמולת בחירות ברומא העתיקה. על הצלחות היה נחרט שם המועמד לקונסולאט, והן היו מחולקות לבוחרים ממולאות באוכל ושתייה. על הצלחת מימין חרוט שמו של קטילינה מרקוס טוליוס קיקרו מותו של קטילינה לוקיוס סרגיוס קטילינה (בלטינית: Lucius Sergius Catilina; משוער: 108 לפנה"ס - 62 לפנה"ס) היה סנטור רומאי הידוע בשל "קשר קטילינה" - תכנונו להשתלט על רומא.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ולוקיוס סרגיוס קטילינה · ראה עוד »

לוקיוס קאיקיליוס מטלוס

לוּקיוּס קָאיקִיליוּס מֶטֶלוּס (בלטינית: Lucius Caecilius Metellus), קונסול בשנים 251 ו-247 לפנה"ס, היה מצביא רומאי שנלחם נגד הקרתגים במלחמה הפונית הראשונה, בן למשפחת קאיקיליוס מטלוס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ולוקיוס קאיקיליוס מטלוס · ראה עוד »

לוקיוס קורנליוס סולה

לוקיוס קורנליוס סולה פליקס (בלטינית: Lucius Cornelius Sulla Felix) או בשמו הידוע סולה (138 לפנה"ס – 78 לפנה"ס) היה מדינאי ומצביא רומאי בתקופת הרפובליקה הרומית, מראשי סיעת האופטימאטים בסנאט הרומי, והדיקטטור הראשון לכל חייו בתולדות הרפובליקה הרומית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ולוקיוס קורנליוס סולה · ראה עוד »

לוקיוס ליקיניוס לוקולוס

לוקיוס ליקיניוס לוקולוס (בלטינית: Lucius Licinius Lucullus; 118 לפנה"ס לערך – 56 לפנה"ס) היה קונסול רומי עטור ניצחונות, מתומכיו של לוקיוס קורנליוס סולה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ולוקיוס ליקיניוס לוקולוס · ראה עוד »

לוקיוס טארקוויניוס קולאטינוס

איור בדיוני של קולטינוס מתוך כתב יד מימי הביניים לוקיוס טארקוויניוס קולאטינוס (בלטינית: Lucius Tarquinius Collatinus) היה אציל רומאי בן המאה ה-6 לפנה"ס, אשר יחד עם לוקיוס יוניוס ברוטוס סייע בביטול המלוכה הרומית ובהקמת הרפובליקה הרומית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ולוקיוס טארקוויניוס קולאטינוס · ראה עוד »

לוקיוס יוניוס פולוס

לוּקיוּס יוּניוּס פּוּלוּס (בלטינית: Lucius Iunius Pullus) היה קונסול ומצביא רומאי, שלחם נגד הקרתגים במלחמה הפונית הראשונה (241-264 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ולוקיוס יוניוס פולוס · ראה עוד »

לובוב אקסלרוד

לובוב (אסתר) איזקובנה אקסלרוד (רוסית: Любо́вь (Эмтер) Исаа́ковна Аксельро́д; 1868 פלך וילנה – 5 בפברואר 1946 מוסקבה) הייתה מהפכנית יהודיה-רוסית, פילוסופית, חוקרת ספרות ופובליציסטית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ולובוב אקסלרוד · ראה עוד »

לוגיקה

לוֹגִיקָה (מיוונית: λογική. בעברית: תּוֹרַת הַהִגָּיוֹן) היא שם כולל לתורות הבוחנות קשרי היסק בין טענות תוך התבססות על אקסיומות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ולוגיקה · ראה עוד »

לודוויג טיץ

לודוויג טיץ (גרמנית: Ludwig Tietz, 5 במרץ 1897 – 4 בנובמבר 1933) היה פעיל ציבור ציוני ורופא יהודי-גרמני.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ולודוויג טיץ · ראה עוד »

לווית

Tarhuntassa, שהייתה בירת הממלכה בתקופת שלטונו של מוותליש השני. הכתובת שופכת אור על המלחמות הפנימיות שהתחוללו בתקופה זאת ברחבי האימפריה החתית. לוּוִית היא שפה עתיקה השייכת לשפות האנטוליות שהן חלק ממשפחת השפות ההודו-אירופיות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ולווית · ראה עוד »

לוי בן יפת הלוי

לוי בן יפת הלוי (כונה אבו סעיד, ר' לוי הלוי המלמד, וכן מכונה בשמות נוספים), היה חכם קראי, מדקדק עברי ופרשן מקרא.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ולוי בן יפת הלוי · ראה עוד »

ליאת קפלן

ליאת קפלן (נולדה ב-29 ביוני 1956) היא משוררת ועורכת ישראלית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וליאת קפלן · ראה עוד »

ליאו שטראוס

ליאו שטראוס (בגרמנית: Leo Strauss, שמו העברי יהודה לייב ב"ר אלחנן שטראוס, 20 בספטמבר 1899 – 18 באוקטובר 1973) היה פילוסוף ותאולוג יהודי-אמריקאי יליד גרמניה, אשר התמחה בחקר הפילוסופיה הפוליטית, הפילוסופיה היוונית ופילוסופיית ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וליאו שטראוס · ראה עוד »

ליאו בק

הרב ד"ר אריה ליפמן (ליאו) בק (בגרמנית: Leo Baeck; 23 במאי 1873 – 2 בנובמבר 1956) היה רב ומלומד יהודי־גרמני, מראשי הקהילות הליברליות (רפורמיות) ומנהיג יהודי בגרמניה בימי המשטר הנאצי והשואה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וליאו בק · ראה עוד »

ליאור שטרנברג

ליאור שטרנברג (נולד ב-1967) הוא משורר, מתרגם ומורה לספרות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וליאור שטרנברג · ראה עוד »

ליסנדרוס

ליסנדרוס ליסנדרוס (ביוונית עתיקה: Λύσανδρος΄; ? – 395 לפנה"ס) היה מצביא ומדינאי ספרטני, אשר הוביל את ספרטה לקראת סוף המלחמה הפלופונסית, והתפרסם בעיקר עקב ניצחונו על האתונאים בקרב אייגוספוטמוי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וליסנדרוס · ראה עוד »

ליסנדרוס (אפורוס)

אגיס הרביעי מציע את הרפורמות שלו בפני האפורים. ליסנדרוס (ביוונית: Λύσανδρος; המאה ה-3 לפנה"ס) היה אפורוס ספרטני, נודע כתומך הבולט ביותר לרפורמות של אגיס הרביעי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וליסנדרוס (אפורוס) · ראה עוד »

ליקטור

הפסקס, סמל האימפריום, גרזן עטוף באגודת שבטים, אותו נשאו הליקטורים ליקטור (לטינית: Lictor) היה חבר במעמד מיוחד של משרתי ציבור בתקופת המלוכה והרפובליקה הרומית, שמשימתו הייתה טיפול במגיסטראטים בעלי "אימפריום".

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וליקטור · ראה עוד »

ליקורגוס

ליקורגוס ליקורגוס (ביוונית: Λυκοῦργος, בתעתיק: Lukoûrgos, חי 800 לפנה"ס-730 לפנה"ס לערך), היה המחוקק האגדי של ספרטה, שהקנה לה את משטרה הפוליטי הייחודי ושיטת חינוכה החמורה, האגוגה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וליקורגוס · ראה עוד »

לירות בשליח

לירות בשליח, או להרוג את השליח, הוא ביטוי מטאפורי המתאר מעשה של הטלת אשמה על אדם שנשלח להעביר מסר, שמאכזב את מקבלו, או פגיעה בשליח כנקמה בשולח.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ולירות בשליח · ראה עוד »

לילך נתנאל

לילך נתנאל (נולדה ב-1979) היא סופרת וחוקרת ספרות ישראלית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ולילך נתנאל · ראה עוד »

ליברליזם קלאסי

ליברליזם קלאסי (באנגלית: Classical Liberalism) היא אסכולה חברתית, מדינית, פילוסופית ופוליטית, שבליבה נמצאים עקרונות חירויות הפרט והיא בעלת תפקיד משמעותי בעיצוב של העולם המערבי ממגוון בחינות, ממדינית ועד חברתית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וליברליזם קלאסי · ראה עוד »

לידת יעקב ועשו

עשיו ויעקב מוצגים ליצחק לאחר לידתם. ציור מעשה ידי בנג'מין וסט לידת יעקב ועשו הוא סיפור המופיע בפרשת תולדות ב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ולידת יעקב ועשו · ראה עוד »

טאהא חוסיין

טָאהָא חוסֵיין (בערבית: طه حسين, בתעתיק מדויק: טה חסין; 14 בנובמבר 1889 – 28 באוקטובר 1973), אינטלקטואל משפיע, היסטוריון, סופר ומבקר מצרי, אשר על אף עיוורונו, היה מייסד ורקטור של אוניברסיטת אלכסנדריה וכיהן כראש האקדמיה המצרית ללשון ערבית וכשר החינוך של מצרים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וטאהא חוסיין · ראה עוד »

טענה

טַעֲנָה (בלועזית: פְּרוֹפּוֹזִיציה) היא מושג מרכזי בפילוסופיה של הלשון ובתחומים דומים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וטענה · ראה עוד »

טקיטוס

פוּבּליוּס (או גאיוּס) קוֹרנליוּס טקיטוּס (סביב 56 – 117 לספירה) היה סנאטור רומאי והיסטוריון של האימפריה הרומית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וטקיטוס · ראה עוד »

טראוס

טראוס (יוונית: Τηρέας) היה דמות במיתולוגיה היוונית, בנו של אל המלחמה ארס ומלכם של התראקים, אשר האלים הפכו לדוכיפת, תוך שהם הופכים את אשתו פרוקנה לזמיר, ואת אחותה פילומלה לדרור.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וטראוס · ראה עוד »

טראיאנוס

מַרְקוּס אוּלְפִּיוּס נֶרְוָוה טְרַאיָאנוּס (בלטינית: Marcus Ulpius Nerva Traianus; 18 בספטמבר 53 – 9 באוגוסט 117) היה קיסר האימפריה הרומית משנת 98 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וטראיאנוס · ראה עוד »

טרודה דותן

ארון קבורה אנתרופואידי מדיר אל בלח טרודה דותן (12 באוקטובר 1922 - 28 בינואר 2016, ירושלים) הייתה פרופסור לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית, ידועה בעיקר בחקר הפלשתים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וטרודה דותן · ראה עוד »

טריסטרם שנדי

חייו ודעותיו של טריסטרַם שנדי, ג'נטלמן (באנגלית: The Life and Opinions of Tristram Shandy, Gentleman), או בקיצור טריסטרם שנדי, הוא ספרו החשוב ביותר של הסופר האנגלי לורנס סטרן, שאותו החל לכתוב בשנת 1759.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וטריסטרם שנדי · ראה עוד »

טריטוריאליזם יהודי

ההסתדרות הטריטוריאליסטית לאחר הפרישה מההסתדרות הציונית. ישראל זנגוויל ורעייתו במרכז. יהודה חיים חזן בשורה השנייה, השמיני מימין. (מתוך ארכיון השומר הצעיר, יד יערי) טריטוריאליזם יהודי (באנגלית: Jewish Territorialism), או בקיצור טריטוריאליזם היה שמה של גישה מקבילה לציונות ששאפה להשיג טריטוריה ליהודים, לאו דווקא בארץ ישראל, ובה יתקיימו חיים אוטונומיים לאומיים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וטריטוריאליזם יהודי · ראה עוד »

טחנה (משחק)

במצב זה של המשחק, גם אם תורו של שחור לשחק, הניצחון מובטח ללבן, המזיז את החייל שלו מצומת e3 לצומת d3 ובחזרה, ועושה זאת שוב, ובכך נוטל ארבעה מחיילי השחור ומותיר אותו עם שני חיילים בלבד טחנה (או "טחנות") הוא משחק אסטרטגיה מופשט לשני שחקנים, ששורשיו בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וטחנה (משחק) · ראה עוד »

טבריה

טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וטבריה · ראה עוד »

טומאש מסריק

טומאש מסריק מסריק בעת ביקור בקיבוץ בית אלפא בשנת 1927 קונסול הצ'כי טומאש גאריג מסריק (בצ'כית: Tomáš Garrigue Masaryk,; 7 במרץ 1850 – 14 בספטמבר 1937) היה פילוסוף, פובליציסט ומדינאי צ'כי, מנהיג תנועת העצמאות, ונשיאה הראשון של צ'כוסלובקיה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וטומאש מסריק · ראה עוד »

טולמידס

טולמידס (ביוונית עתיקה: Τολμίδης; המאה ה-5 לפנה"ס) היה מצביא אתונאי שפיקד על כוחות במלחמה הפלופונסית הראשונה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וטולמידס · ראה עוד »

טולרמיה

טולרמיה (באנגלית: Tularemia, מוכרת גם בתור: קדחת הארנבים (Rabbit fever) וקדחת אוהרה (Ohara's fever)) היא מחלה זיהומית זואונוטית הנגרמת על ידי ארבעת זני החיידק Francisella tularensis והווקטורים השכיחים להעברתה שייכים למערכת פרוקי-הרגליים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וטולרמיה · ראה עוד »

טוביה ריבנר

טוּביה רִיבְּנֶר (Rübner, לעיתים Ruebner; 30 בינואר 1924 – 29 ביולי 2019) היה משורר ישראלי בשפות עברית וגרמנית, מורה, מתרגם, עורך וצלם, פרופסור חבר בגמלאות לספרות באוניברסיטת חיפה, חתן פרס ישראל לשירה עברית לשנת תשס"ח (2008).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וטוביה ריבנר · ראה עוד »

טימגנס

טימגנס מאלכסנדריה (Timagenes, ביוונית: Τιμαγένης) היה סופר יווני-אלכסנדרוני, היסטוריון ומורה לרטוריקה מהמאה ה-1 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וטימגנס · ראה עוד »

טימופאניס

טימוליאון רוצח את טימופאניס טימופאניס (ביוונית: Τιμοϕάνης; ? - 366 או שנת 365 לפנה"ס) היה מצביא יווני בן העיר קורינתוס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וטימופאניס · ראה עוד »

טימוקרטס מרודוס

טימוקרטס מרודוס (ביוונית: Τιμοκράτης ὁ Ῥόδιος, בלטינית: Timocrates Rhodius) היה יווני איש רודוס, שנשלח ב-396 לפנה"ס על ידי הסטרפ הפרסי פרנבזוס לחלק כסף לערי יוון ולהתסיסן נגד ספרטה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וטימוקרטס מרודוס · ראה עוד »

טימוליאון

ציור דמיוני של טימוליאון טימוליאון (ביוונית: Τιμολέων; המאה ה-4 לפנה"ס) היה מצביא ומדינאי יווני בן העיר קורינתוס, אשר פעל בסיציליה ושימש כשליט בפועל של העיר סירקוסאי בין השנים 345 לפנה"ס - 337 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וטימוליאון · ראה עוד »

טירת גבל

250px טירת גבל (או לפי השם הלועזי: מצודת ביבלוס, טירת ביבלוס; באנגלית: Byblos Castle; בערבית: قلعة جبيل) היא מבנה מבוצר שנבנה בתקופת הצלבנים לייד העיר גבל (שנקראה בעבר "גּוּבְּלוֹס") שבלבנון.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וטירת גבל · ראה עוד »

טיטוס קווינקטיוס פלמינינוס

מטבע עם דמותו של פלמינינוס טיטוס קווינקטיוס פלמינינוס (בלטינית: Titus Quinctius Flamininus; 229 לפנה"ס - 174 לפנה"ס) היה מצביא ומדינאי רומאי מפורסם, אשר נודע בעיקר כמנצח המלחמה המוקדונית השנייה, וכמי ששחרר את יוון מהכיבוש המוקדוני ובכך פתח את הדרך לכיבושה בידי רומא.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וטיטוס קווינקטיוס פלמינינוס · ראה עוד »

טיטוס ליוויוס

טיטוס ליוויוס (בלטינית: Titus Livius; 59 לפנה"ס – 17 לספירה) היה היסטוריון רומאי מהבולטים של תור הזהב בתרבות הרומאית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וטיטוס ליוויוס · ראה עוד »

טיטוס טאטיוס

טיטוס טאטיוס (בלטינית: Titus Tatius) היה מלך הסבינים שהפך למלך רומא במשותף עם רומולוס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וטיטוס טאטיוס · ראה עוד »

טיבריוס סמפרוניוס לונגוס

טיבריוס סמפרוניוס לונגוס (בלטינית: Tiberius Sempronius Longus; 260 לפנה"ס – 210 לפנה"ס) היה קונסול ומצביא רומאי במלחמה הפונית השנייה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וטיבריוס סמפרוניוס לונגוס · ראה עוד »

ז'אן מאיבלין, אדון ביירות

ז'אן מאיבלין, אדון ביירות, המכונה "הזקן" (1179–1236), היה אציל צלבני בעל השפעה בממלכת ירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וז'אן מאיבלין, אדון ביירות · ראה עוד »

ז'אן דה בריין

ז'אן דה בריין (בצרפתית: Jean de Brienne; 1170 (או על פי גרסה אחרת בשנת 1158) 27 במרץ 1237) היה אציל צרפתי שהוכתר כמלך ירושלים בזכות נישואיו למריה ממונפראטו נושאת הזכות לכתר ממלכת ירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וז'אן דה בריין · ראה עוד »

ז'אן השני, מלך ירושלים

ז'אן השני, מלך ירושלים (נולד ב-1259 או 1267 נפטר ב-20 במאי 1285) היה בנו הבכור של הוגו השלישי, מלך קפריסין ואשתו איזבל ד'איבלין.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וז'אן השני, מלך ירושלים · ראה עוד »

ז'אן-ז'אק רוסו

ז'אן־ז'אק רוסו (בצרפתית: Jean-Jacques Rousseau; 28 ביוני 1712 – 2 ביולי 1778) היה פילוסוף, סופר, תאורטיקן פוליטי, מלחין ותאורטיקן של החינוך מז'נבה שפעל בעיקר בצרפת.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וז'אן-ז'אק רוסו · ראה עוד »

ז'ולייט חסין

ז'ולייט חסין (באנגלית: Juliette Hassine; 9 במאי 1948 - 3 באוגוסט 2010) הייתה פרופסור לספרות, חוקרת ומבקרת ספרות ישראלית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וז'ולייט חסין · ראה עוד »

זמר עברי

זֶמֶר עברי הוא מכלול השירי הזמר שנכתבו בעברית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וזמר עברי · ראה עוד »

זארזאס

זארזאס היה ממנהיגי מרד השכירים בקרתגו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וזארזאס · ראה עוד »

זאב שפר

זאב שֶׁפֶר (פינשטיין) (21 באפריל 1891 – 10 באפריל 1964, כ"ח בניסן ה'תשכ"ד) היה חבר הכנסת מטעם מפא"י וסגן יושב ראש הכנסת בכנסת השנייה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וזאב שפר · ראה עוד »

זאב ז'בוטינסקי

זאב (ולדימיר) זַ'בּוֹטִינסקי (בכתיב יידי: זשאַבאָטינסקי; בכתיב רוסי: Влади́мир (Зеэв) Евге́ньевич Жаботи́нский ולדימיר (זאב) יבגנביץ' ז'בוטינסקי) (כונה: החייל הראשון ליהודה) (י"ב בחשוון תרמ"א, 17 באוקטובר 1880, אודסה, האימפריה הרוסית – כ"ט בתמוז ת"ש, 3 באוגוסט 1940, האנטר, ניו יורק) היה מנהיג ציוני, סופר, משורר, עיתונאי, מתרגם, פובליציסט ונואם מפורסם; ממחדשי הצבאיות העברית וממקימי הגדוד העברי במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה ויחידת הגנה עצמית של יהודי אודסה; מכונן הציונות הרוויזיוניסטית; ראש בית"ר, מנהיג האצ"ל ונשיא הצה"ר; מההוגים היהודים הליברליים הבולטים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וזאב ז'בוטינסקי · ראה עוד »

זאב יעבץ

הרב זאב (ווֹלף) יעבץ (ט"ז בתשרי ה'תר"ח, 26 בספטמבר 1847, פולין –י"ח בשבט ה'תרפ"ד, 24 בינואר 1924, לונדון) היה סופר, היסטוריון ואיש חינוך.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וזאב יעבץ · ראה עוד »

זלמן שזר

שניאור זלמן שַזָּ"ר, במקור: שניאור זלמן רוּבָּשוֹב (בכתיב יידי: רובאַשאָװ; 24 בנובמבר 1889, א' בכסלו תר"ן, מיר, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית – 5 באוקטובר 1974, י"ט בתשרי תשל"ה, ירושלים), היה נשיאהּ השלישי של מדינת ישראל, סופר, משורר, היסטוריון, מראשי הציונות, חבר הכנסת ושר החינוך והתרבות בממשלת ישראל הראשונה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וזלמן שזר · ראה עוד »

זבודה בת פדיה

חורבת רומא בבקעת נטופה בגליל התחתון המזוהה על ידי כמה מהחוקרים עם מקום מוצאה של זבודה בת פדיה זְבוּדָּה בַת-פְּדָיָה (כתיב: זבידה) היא דמות מקראית הנזכרת בספר מלכים, אימו של יהויקים, מלך יהודה בסוף המאה ה-7 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וזבודה בת פדיה · ראה עוד »

זהר שביט

זהר שביט (נולדה ב-14 באפריל 1951) היא פרופסור אמריטה, ומייסדת התוכנית לתואר השני במחקר תרבות הילד והנוער באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וזהר שביט · ראה עוד »

זכריה קלאי

זכריה קלאי (24 ביוני 1923 – 17 בינואר 2016) היה פרופסור במכון לארכיאולוגיה ובחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וזכריה קלאי · ראה עוד »

זירת חצי האי האפניני במלחמה הפונית השנייה

זירת חצי האי האפניני במלחמה הפונית השנייה הייתה זירת הלחימה העיקרית במסגרת המערכה הצבאית בין קרתגו לרפובליקה הרומית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וזירת חצי האי האפניני במלחמה הפונית השנייה · ראה עוד »

זיהוי מקום המקדש

זיהוי מקום המקדש הוא ענף עיקרי בחקר בית המקדש, העוסק בזיהוי המקום המדויק שבו הוא עמד בתוך הר המוריה, הוא 'הר הבית'.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וזיהוי מקום המקדש · ראה עוד »

חן מלך מרחביה

חֵן מֶלֶךְ מֶרְחַבְיָה (כ"ה בסיון ה'תר"ע, 2 ביולי 1910 – י"ג בתמוז תשס"ג, 13 ביולי 2003) היה מחנך, הוגה דעות, מסאי, מתרגם, עורך ספרותי, חוקר ההגות היהודית בימי הביניים והיסטוריון התנועה הרוויזיוניסטית ותנועת הנוער בית"ר.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחן מלך מרחביה · ראה עוד »

חמלקרת (מצביא קרתגני)

חמילקרת (ביוונית: Ἀμίλκας, בלטינית: Hamilcar) היה מצביא קרתגי שלחם נגד הרומאים במלחמה הפונית הראשונה (241-264 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחמלקרת (מצביא קרתגני) · ראה עוד »

חמדה בן-יהודה

אפיטף על המצבה של חמדה בן-יהודה חמדה בן-יהודה (7 באפריל 1873, י' בניסן התרל"ג – 25 באוגוסט 1951, כ"ג באב תשי"א) הייתה סופרת, עיתונאית, אשתו השנייה של אליעזר בן-יהודה, ואחותה הצעירה של אשתו הראשונה, דבורה בן-יהודה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחמדה בן-יהודה · ראה עוד »

חנן חבר

חנן חֶבר (נולד ב-14 בינואר 1953) הוא מופקד הקתדרה על שם יעקב והילדה בלאושטיין ללשון וספרות עברית וספרות השוואתית באוניברסיטת ייל ופרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחנן חבר · ראה עוד »

חנן בן יגדליהו

חנן בן יגדליהו הוא דמות מקראית המוזכרת בתנ"ך פעם אחת בלבד, בספר ירמיה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחנן בן יגדליהו · ראה עוד »

חננאל מאק

חננאל מאק (נולד ב-1941) הוא פרופסור בגמלאות במדעי היהדות, דוקטור לכימיה, ומומחה לספרות המדרש והאגדה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחננאל מאק · ראה עוד »

חנני הרואה

חֲנָנִי הָרֹאֶה, דמות מקראית, נביא אשר ניבא בסוף ימיו של בעשא, מלך ישראל ובזמנו של אסא מלך יהודה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחנני הרואה · ראה עוד »

חנניה בן נדבאי

חנניה בן נדבאי או נבדאי (בתלמוד: יוחנן בן נדבאי או נרבאי; מת בשנת 66 לספירה) היה כהן גדול בבית המקדש השני ואביו של אלעזר בן חנניה, ממנהיגי המרד הגדול.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחנניה בן נדבאי · ראה עוד »

חנה

חַנָּה, דמות מקראית, הייתה אשתו של אלקנה מרמתיים צופים ואמו של שמואל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחנה · ראה עוד »

חנה וייץ

חנה וייץ בצעירותה בית הרופאים נפתלי וחנה וייץ בירושלים חנה וייץ (י"ט בניסן ה'תרכ"ו, 4 באפריל 1866 – ב' בסיוון ה'תש"ט, 30 במאי 1949) הייתה הרופאה הראשונה בארץ ישראל ומחלוצות היישוב היהודי בסוף התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותחילת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחנה וייץ · ראה עוד »

חנו (בן חניבעל)

חָנוֹ בן חניבעל (בפיניקית: 𐤇𐤍𐤀 𐤁𐤍 𐤇𐤍𐤁𐤏𐤋; ביוונית: Ἄννων, בלטינית: Hanno) היה מצביא קרתגי, שפיקד על כוחות צבא וצי במלחמה הפונית הראשונה (264-241 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחנו (בן חניבעל) · ראה עוד »

חנו (בן בומילקר)

חנו (בפיניקית: 𐤇𐤍𐤀 𐤁𐤍 𐤁𐤃𐤌𐤋𐤒𐤓𐤕, בלטינית: Hanno) היה מצביא קרתגי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחנו (בן בומילקר) · ראה עוד »

חנוך אלבק

חנוך אלבק (17 באוגוסט 1890 - 9 בינואר 1972) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מגדולי החוקרים של המשנה והתלמוד וממייסדי השיטות המדעיות החדשות בחקר המשנה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחנוך אלבק · ראה עוד »

חנוך ברטוב

חנוך ברטוב (13 באוגוסט 1926 – 13 בדצמבר 2016) היה סופר, מתרגם, מחזאי ופובליציסט ישראלי, חתן פרס ישראל לספרות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחנוך ברטוב · ראה עוד »

חניבעל

"הניצחון הראשון של חניבעל" פסל של אנטואן בורדל, המתאר את חניבעל כילד קטן הלוכד עיט, סמלם של הרומאים. סיפור זה אין מקורו בעת העתיקה, והוא מופיע בספרו הקלאסי של גוסטב פלובר "שלמבו". קריקטורה המתארת את חמלקרת משביע את חניבעל להיות אויב לרומא חניבעל בן חמלקרת ברקה (בפיניקית: 𐤇𐤍𐤁𐤏𐤋, חנִבעל, בלטינית: Hannibal filius Hamilcar Barca; 247 לפנה"ס, קרתגו – 183 לפנה"ס, ביתיניה) היה מצביא ומדינאי בן קרתגו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחניבעל · ראה עוד »

חניבעל (238 לפנה"ס)

חניבעל היה מצביא קרתגי, שלקח חלק במלחמת שכירי החרב ונהרג במהלך קרב תוניס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחניבעל (238 לפנה"ס) · ראה עוד »

חניבעל (בן גיסקו)

חניבעל בן גיסקו או חניבעל גיסקו היה מצביא קרתגי, שפיקד על כוחות צבא וצי בתחילת המלחמה הפונית הראשונה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחניבעל (בן גיסקו) · ראה עוד »

חניבעל איש רודוס

שרידי ספינה קרתגית שנמצאו בליליבאום חניבעל (המאה ה-3 לפנה"ס) היה ספן קרתגי, שסייע להעביר ידיעות לצי הקרתגי במהלך המצור על ליליבאום.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחניבעל איש רודוס · ראה עוד »

חניגלבת

מפת הממלכות העיקריות במאה ה-13 לפנה"ס עם הערים העיקריות. חניגלבת בתוך השטח של אשור המסומן בחום בהיר חַֿנִיגַלְבַּת או חַֿנִי־רַבַּת הוא מונח גאוגרפי אשורי (ממוצא לשוני אמורי) המתייחס לאזור צפון סוריה ומסופוטמיה העליונה בין נהר החבור העליון ונהר הפרת, בעיקר לאורך נהר הבליח.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחניגלבת · ראה עוד »

חסדאי קרשקש

רבי חסדאי (בר' אברהם) קְרֶשְׂקַשׂ (נהגה: קְרֶסְקַס, בראשי תיבות: רח"ק; ה'ק', 1340 בקירוב, ברצלונה – אחרי ה'ק"ע, 1410, סרגוסה) היה רב, פילוסוף ומנהיג יהודי בתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחסדאי קרשקש · ראה עוד »

חסידות אשכנז

חסידות אשכנז היא חוג דתי שהתפתח אצל יהודי אשכנז במחצית השנייה של המאה ה-12 ובמאה ה-13.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחסידות אשכנז · ראה עוד »

חסידות חב"ד

תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחסידות חב"ד · ראה עוד »

חסידות ברסלב

בית המדרש של חסידות ברסלב במאה שערים קבר הרשב"י חסידות ברסלב היא זרם בחסידות, שנוסד על ידי רבי נחמן מברסלב (1772–1810), נינו של הבעל שם טוב וסביב כתביו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחסידות ברסלב · ראה עוד »

חפצי-בה

חֶפְצִי-בָהּ, היא דמות מקראית, אשת חזקיהו מלך יהודה ואם בנו מנשה מלך יהודה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחפצי-בה · ראה עוד »

חקר הסוגים

חקר הסוגים או חקר הסוגים הספרותיים (באנגלית: Form criticism, בגרמנית: Formgeschichte) הוא אסכולה בביקורת המקרא המסווגת את היחידות השונות של כתבי קודש לפי סוגה ספרותית ומנסה להתחקות אחר כל סוגה לתקופת העברתה בעל פה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחקר הסוגים · ראה עוד »

חקר התרגום

עמוד מתרגום השבעים חקר התרגום או מחקר התרגום (באנגלית:Translatology,Translation Studies) הוא ענף בין-תחומי העוסק בתיאוריות תרגום (בכתב ועל-פה), בתיאור שיטותיו ובאופן יישומן.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחקר התרגום · ראה עוד »

חרם (נידוי הלכתי)

עונש החרם בהלכה הוא הרחקת אדם מן הציבור.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחרם (נידוי הלכתי) · ראה עוד »

חרסי שומרון

250px חרסי שומרון הם שתי קבוצות של אוסטרקונים הכתובות כתב עברי עתיק שנמצאו בעיר שומרון, בירת ממלכת ישראל, ומעריכים כי שימשו כתעודות משלוח לתוצרת.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחרסי שומרון · ראה עוד »

חרדה (אתר מקראי)

מפה של נדודי בני ישראל משנת 1641 חֲרָדָה (בתרגום השבעים: "חרדת") הוא מקום הנזכר במקרא כאחת מהתחנות של בני ישראל במסעם ממצרים, בין הר שפר למקהלות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחרדה (אתר מקראי) · ראה עוד »

חשמונה

מפה של נדודי בני ישראל משנת 1641 חַשְׁמֹנָה, אתר מקראי, אחת מתחנות נדודי בני ישראל במדבר.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחשמונה · ראה עוד »

חשום

חשום בתחום השפעתה של ימחד בשנת 1764 לפנה"ס. חַשוּם (גם חַשוּ; בחתית: חַשֻוַה) הייתה עיר-מדינה חורית עתיקה ששכנה באזור דרום טורקיה של היום.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחשום · ראה עוד »

חתושיליש הראשון

חַתוּשִילִיש הראשון (וגם חתושילי הראשון. שמו המקורי היה לַבַּרְנַש השני) היה מלך החתים בין השנים 1650 - 1620 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחתושיליש הראשון · ראה עוד »

חתושיליש השני

חַתוּשִילִיש השני היה מלך האימפריה החתית בין השנים 1370 - 1360 לפנה"ס, אשר קיומו ההיסטורי שנוי במחלוקת.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחתושיליש השני · ראה עוד »

חתים

פסל חתי של ספינקס מהמאה ה-18 לפנה"ס הַחִתִּים היו עם דובר שפה הודו-אירופית אשר ככל הנראה, פלש לאסיה הקטנה בשלהי המאה ה-20 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחתים · ראה עוד »

חתית

חִתִּית (נֶשִילִי, וגם נַשִיל, נֶשִיל או נֶשֻמְנִילִי) הייתה שפה הודו־אירופית ממשפחת השפות האנטוליות מקבוצת קנטום1 (Centum) אשר חדלה להתקיים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחתית · ראה עוד »

חלום ליל קיץ

עמוד השער של גרסת דפוס ראשונה של "חלום ליל קיץ", 1600 חלום ליל קיץ (באנגלית: A Midsummer Night's Dream, חלום ליל אמצע הקיץ) הוא מחזה, קומדיה רומנטית, מאת ויליאם שייקספיר שנכתב בשלהי המאה ה-16.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחלום ליל קיץ · ראה עוד »

חלום החדר האדום

חלום החדר האדום (הונג לו מנג, במנדרינית: 紅樓夢) הנודע גם כחלום בביתן האדום, חלום ההיכלות האדומים, חלום הארמונות האדומים, סיפורה של אבן, או דברי ימי האבן, מאת צאו סו'אה-צ'ין הוא אחת מיצירות המופת של הספרות הסינית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחלום החדר האדום · ראה עוד »

חלוקת עבודה

חלוקת עבודה היא הפרדה של מערכת כלכלית למספר משימות, שיבוצעו על ידי אנשים נפרדים, כך שכל אדם במערכת הכלכלית יתמחה בביצוע משימתו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחלוקת עבודה · ראה עוד »

חזקיהו

מוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול לוחמי חזקיהו המלך על חומות ירושלים. פרט מתצוגה במוזיאון מגדל דוד חִזְקִיָּהוּ (או חִזְקִיָּה) היה מלך יהודה החל משנת 727 לפנה"ס או 715 לפנה"ס עד 698 לפנה"ס או 686 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחזקיהו · ראה עוד »

חזון עזרא

עזרא באיור מימי הביניים חזון עזרא (עזרא הרביעי) הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך המיוחס לעזרא הסופר.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחזון עזרא · ראה עוד »

חחום

חַחוּם (גם חַחֻם; בחתית: חַחַה) הייתה עיר-מדינה חורית עתיקה, ששכנה באזור דרום טורקיה של היום.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחחום · ראה עוד »

חבצלת (כתב עת)

גיליון ראשון, 3 ביולי 1863, י"ד באב תרכ"ג חיים גרשון וידאוֶור (ווידאווער) הלוי מקהילת בני ישורון בניו יורק, שפורסם בעיתון במרץ 1871 "חבצלת: מכתב עתי לבית ישראל" היה כתב עת עברי שיצא לאור בירושלים בשנת 1863 על ידי ישראל ב"ק, ובשנים 1870–1911 בעריכתו של חתנו, ישראל דב פרומקין, שניהם מאנשי היישוב הישן החסידי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחבצלת (כתב עת) · ראה עוד »

חבקוק

חֲבַקּוּק היה אחד מנביאי המקרא, מתקופת הבית הראשון.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחבקוק · ראה עוד »

חבת

חבת (רוכבת על נמר) ותשוב בתבליט הסלע ביזיליקיאה חֶבָּת (בחורית: 𒀭𒄭𒁁, DHe-pát; באוגריתית: 𐎃𐎁𐎚, חֿבת; מוכרת גם בשמות חֵפָה, חֵפָאת, חֱבָּה) היא אלת אם בדת החורית והחתית וזוגתו של בכיר האלים החורי, תֱשוּבּ.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחבת · ראה עוד »

חגי בן-שמאי

חגי בן-שמאי (נולד בי' באב ה'תרצ"ט, 25 ביולי 1939) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לשפה וספרות ערבית שבמכון ללימודי אסיה ואפריקה באוניברסיטה העברית בירושלים, והמנהל האקדמי לשעבר של הספרייה הלאומית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחגי בן-שמאי · ראה עוד »

חגי ישראל ומועדיו

רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »

חדשות מהארץ הקדושה

כותרת העיתון מ-17 בפברואר 1919 חדשות מהארץ הקדושה – The Palestine News, היה שבועון שהוקם על ידי המנדט הבריטי בראשית קיומו בארץ ישראל, ובהמשך הופרט והפך לעיתון "הארץ".

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחדשות מהארץ הקדושה · ראה עוד »

חופש החוזים

חופש החוזים הוא אחד העקרונות הבסיסיים בדיני חוזים ובו שני מרכיבים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחופש החוזים · ראה עוד »

חוק ההידקקות

חוק הַהִדַּקְקוּת (ידוע גם כן בשם: חוק ההידלדלות), הוא חוק בבלשנות היסטורית, המבטא את ההפך של חוק פיליפי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחוק ההידקקות · ראה עוד »

חוק היהודים של המלך קלמן

קלמן, מלך הונגריה קלמן, מלך הונגריה היה מלך מבית ארפאד שנחשב לאחד השליטים המשכילים והנאורים ביותר באירופה בתקופתו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחוק היהודים של המלך קלמן · ראה עוד »

חוקי התורה

החוק המקראי הוא מערכת החוקים המורכבת ממכלול הציוויים המופיעים בחמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחוקי התורה · ראה עוד »

חור הגדגד

מפה של נדודי בני ישראל משנת 1641 חֹר הַגִּדְגָּד (או "הגדגד". בכתבי יד אחרים מופיע גם בשם "הר הגדגד" ובהעתק השומרוני: "גדגדה") הוא שמו של מקום הנזכר במקרא כאחת מהתחנות של בני ישראל במסעם ממצרים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחור הגדגד · ראה עוד »

חורבת ריבוא

חורבת רִבּוֹא (ח'רבת רִבַּא במקור) היא אתר ארכאולוגי בשפלת יהודה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחורבת ריבוא · ראה עוד »

חורבת זנוח

חורבת זנוח (או חירבת זנוע) היא אתר ארכאולוגי בשפלת יהודה המזוהה עם היישוב המקראי זנוח.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחורבת זנוח · ראה עוד »

חולדה ובור

סיפור "חולדה ובוֹר" הוא אגדה הנרמזת בתלמוד הבבלי, ועוסקת בחשיבות קיומה של שבועת אמונים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחולדה ובור · ראה עוד »

חוזיאש השני

חוּזִיַאש היה מלך החתים בתקופת הממלכה החתית הקדומה, במהלך המחצית השנייה של המאה ה-15 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחוזיאש השני · ראה עוד »

חובבי ציון

חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחובבי ציון · ראה עוד »

חוה לצרוס-יפה

חַוָּה לָצָרוּס-יָפֶה (6 במאי 1930 – 6 בספטמבר 1998) הייתה פרופסור לדת האסלאם במכון ללימודי אסיה ואפריקה שבאוניברסיטה העברית, כלת פרס ישראל להיסטוריה לשנת תשנ"ג, 1993.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחוה לצרוס-יפה · ראה עוד »

חינוך בלתי פורמלי

חינוך בלתי פורמלי הוא תפיסה חינוכית שהתפתחה בתחילה בארגוני חינוך וקהילה חוץ-בית-ספריים, הפועלים בדרך כלל בשעות אחר-הצהריים והערב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחינוך בלתי פורמלי · ראה עוד »

חיבור ספר הזוהר

כריכת ההוצאה הראשונה של ספר הזוהר, מנטובה 1558 ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של חכמת הקבלה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחיבור ספר הזוהר · ראה עוד »

חידת שמשון

"חתונת שמשון", ציור של רמברנדט, 1638. שמשון, בעל השיער הארוך, משוחח עם אורחיו בימין התמונה. חידת שמשון היא חידה המופיעה בתנ"ך כחלק מסיפור עלילותיו של שמשון.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחידת שמשון · ראה עוד »

חיי אישים

החיבור אנשי שם יוונים ורומאים, הידוע גם בשם חיי אישים (ביוונית: Βίοι Παράλληλοι (Bíoi Parállēloi), חיים מקבילים; בלטינית: Virorum Graecorum et Romanorum, אישים יוונים ורומאים) מאת פּלוּטַרכוֹס, הוא סדרת ביוגרפיות של אישים מפורסמים בצמדים (יווני ורומאי).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחיי אישים · ראה עוד »

חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים הדגולים ביותר

חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים הדגולים ביותר (באיטלקית: Le vite de' più eccellenti pittori, scultori e architettori), היא סדרה של ביוגרפיות אמנותיות שנכתבו על ידי הצייר והארכיטקט האיטלקי ג'ורג'ו וזארי שחי במאה ה-16, הספר נחשב לאחד הכתבים המשפיעים ביותר של הרנסאנס האיטלקי על אמנות ולספר החשוב הראשון על תולדות האמנות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחיי הציירים, הפסלים והאדריכלים הדגולים ביותר · ראה עוד »

חיים משה שפירא

חיים משה בצלאל שפירא (26 במרץ 1902 – 16 ביולי 1970) היה חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחיים משה שפירא · ראה עוד »

חיים אריה גינזברג

חיים אריה גינזברג (באנגלית Harold Louis Ginsberg; ידוע בכינויו "H. L. Ginsberg"; 6 בדצמבר 1903 – 1990) היה פרופסור לספרות רבנית בבית המדרש לרבנים באמריקה בניו יורק ב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחיים אריה גינזברג · ראה עוד »

חיים אורמיאן

חיים יוסף אוֹרְמיאן (Ormian; כ"ז בכסלו תרס"ב, 8 בדצמבר 1901 – א' בתמוז תשמ"ב, 22 ביוני 1982) היה פסיכולוג ומחנך, מראשוני הפסיכולוגים בישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחיים אורמיאן · ראה עוד »

חיים איזק

חיים איזק (נכתב לעיתים איזאק; 8 באפריל 1921, א' בניסן תרפ"א – 25 במרץ 1987, כ"ד באדר תשמ"ז) היה עיתונאי ועורך, איש "דבר", לשונאי ומתרגם עברי פורה של ספרי עיון וסיפורת מגרמנית ואנגלית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחיים איזק · ראה עוד »

חיים נחמן ביאליק

חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »

חיים רבין

חיים מנחם רבין (ט"ו בכסלו ה'תרע"ה, 22 בנובמבר 1915 - כ"ד באייר ה'תשנ"ו, 13 במאי 1996) היה פרופסור לבלשנות וחוקר הלשון העברית והלשונות השמיות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחיים רבין · ראה עוד »

חיים שמואל יעקב פאלק

הרב ד"ר חיים שמואל יעקב פאלק (17 באפריל 1782–1708), הידוע גם כ"בעל שם מלונדון" או "דוקטור פאלקון", היה רב, בעל שם, מקובל מעשי ואלכימאי וגם חובב מרוצי סוסים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחיים שמואל יעקב פאלק · ראה עוד »

חיים שירמן

חיים שִירְמן (בלועזית: Jefim (Hayyim) Schirmann; ט' במרחשוון, ה'תרס"ה, 18 באוקטובר 1904 – י"ב בסיוון, ה'תשמ"א, 14 ביוני 1981) היה חוקר שירת ימי הביניים של יהדות ספרד, הפיוט הקדום בארץ ישראל, השירה העברית, התיאטרון והמוזיקה של יהדות איטליה, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל למדעי היהדות בשנת תשי"ז.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחיים שירמן · ראה עוד »

חיים תדמור

חיים תדמור (18 בנובמבר 1923 – 11 בדצמבר 2005) היה פרופסור ומייסד החוג לאשורולוגיה ולימודי המזרח הקרוב הקדום באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחיים תדמור · ראה עוד »

חיים לנסקי

חיים לֶנסקי (1905–1943) היה משורר עברי בברית המועצות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחיים לנסקי · ראה עוד »

חיים זליגמן

חיים זליגמן (16 בנובמבר 1912 תרע"ג - 25 בספטמבר 2009 תשס"ט) היה מחנך וחוקר יהודי ממוצא גרמני, שהתמקד במחקרו בשורשי התנועה הקיבוצית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחיים זליגמן · ראה עוד »

חיים בן-עמרם

חיים בן-עמרם (לִיפּוֹבֶצְקי) (29 באוגוסט 1924, ליטא – 26 בפברואר 1990, רמת גן, ישראל) היה עורך ומתרגם ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחיים בן-עמרם · ראה עוד »

חיים בר-דרומא

חיים בר-דרומא, וזה גבול הארץ, ירושלים, תשי"ח–1958 ח' בר-דרומא, ירושלים: הטופוגרפיה של העיר העתיקה, סדרת "לנֹער" של הוצאת אמנות, תרצ"ה-1935 חיים זאב בר-דרומא (6 ביולי 1892 – 3 בינואר 1970, ירושלים) היה מורה וחוקר הגאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחיים בר-דרומא · ראה עוד »

חיים ברקאי

חיים (חיימקה) ברקאי (שריאר) (31 באוגוסט 1925 - 26 במאי 2006) היה פרופסור לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחיים ברקאי · ראה עוד »

חיים גרינברג

חיים גרינברג (1889 – 1953 ניו יורק) היה פעיל ציוני אמריקאי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחיים גרינברג · ראה עוד »

חיים הלל בן-ששון

חיים הלל בן-ששון (Ben-Sasson; כ"א בשבט תרע"ד, 17 בפברואר 1914 – כ"ט באייר תשל"ז, 16 במאי 1977) היה היסטוריון ישראלי, פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחיים הלל בן-ששון · ראה עוד »

חיים ורדי

חיים יחיאל ורדי (רוזנפלד) (Chaim Y. Wardi, לעיתים נכתב Vardi; 19 באפריל 1901 – 9 באוקטובר 1975) היה מומחה לתולדות המחשבה הנוצרית (בעיקר המזרחית), יועץ שר הדתות לענייני העדות הנוצריות ועורך כתב העת "חדשות נוצריות מישראל" מקום המדינה (1948) ועד 1969, פרופסור לתולדות הנצרות המזרחית באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחיים ורדי · ראה עוד »

חיים וירשובסקי

חיים וירשוּבְּסקי (Wirszubski; 25 באוקטובר 1915 – 24 באוגוסט 1977) היה היסטוריון, חוקר קבלה, ומתרגם ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחיים וירשובסקי · ראה עוד »

חיים וייס

חיים וייס (נולד ב־11 בדצמבר 1969) הוא פרופסור לספרות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, והחל מ-2018 משמש כראש המחלקה לספרות עברית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחיים וייס · ראה עוד »

חיים כהן (משפטן)

חיים הרמן כהן (11 במרץ 1911 – 10 באפריל 2002) היה משפטן ישראלי, שכיהן בין השאר כשר המשפטים, פרקליט המדינה, היועץ המשפטי לממשלה והמשנה לנשיא בית המשפט העליון.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחיים כהן (משפטן) · ראה עוד »

חיים כהן (מבעלי התוספות)

רבי חיים בן רבי חננאל כהן (המאה ה-12) היה מראשוני בעלי התוספות ותלמיד חבר של רבנו תם.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וחיים כהן (מבעלי התוספות) · ראה עוד »

בן סירא

מהדורה של ספר בן סירא, 1912 הספר בן סירא, הידוע גם בשם "חכמת בן סירא" או "משלי בן סירא", הוא מהספרים הידועים ביותר בין הספרים החיצוניים, כתיבת הספר מיוחסת לשמעון בן ישוע בן אלעזר בן סירא בירושלים במאה השנייה לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובן סירא · ראה עוד »

בן-ציון דינור

דינור (באמצע, השמאלי ביותר) עם חבורת הסופרים העברים שהותרה יציאתם מרוסיה הסובייטית בשנת 1921 בן-ציון דִינוּר (דינבּוּרג) (2 בינואר 1884, ג' בטבת תרמ"ד – 8 ביולי 1973, ח' בתמוז תשל"ג) היה היסטוריון של עם ישראל, מחנך, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י, שר החינוך, יוזם מפעל חלוקת פרס ישראל; חתן פרס ישראל: למדעי היהדות (1958) ולחינוך (1973), ממייסדי "יד ושם" ויו"ר ההנהלה הראשון שלו (1953- 1959), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובן-ציון דינור · ראה עוד »

בן-ציון יהושע-רז

בן-ציון יהושע-רז (נולד בה' בסיוון ה'תרצ"ו, 26 במאי 1936) הוא סופר, חוקר עמים ויהודים במרכז אסיה ומוציא לאור עברי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובן-ציון יהושע-רז · ראה עוד »

במדבר רבה

במדבר רבה הוא מדרש אגדה על ספר במדבר.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובמדבר רבה · ראה עוד »

בנציון כץ

בנציון כץ, שנודע גם בשם העט בנציון בנשלום, (ינואר 1907, ו' בשבט ה'תרס"ז – נובמבר 1968, א' בכסלו ה'תשכ"ט) היה מנהל בהסתדרות הציונית, מתרגם לעברית, משורר, פרופסור ללימודים קלאסיים ולספרות עברית, רקטור אוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובנציון כץ · ראה עוד »

בנדטו קרוצ'ה

בנדטו קרוצ'ה (באיטלקית: Benedetto Croce; 25 בפברואר 1866 – 20 בנובמבר 1952) היה מבקר, פילוסוף ופוליטיקאי איטלקי שעסק בנושאים מגוונים, בהם הפילוסופיה של ההיסטוריה ואסתטיקה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובנדטו קרוצ'ה · ראה עוד »

בני ימין

בני ימין (בִּנִי יַמִינַ - Bini Yamina, במשמעות "בני הדרום"; בניגוד ל"בני שמאל", במשמעות "בני הצפון") היו קבוצה של שבטים נודדים (לפחות ארבעה) מהמאה ה-18 לפנה"ס בצפון מסופוטמיה באזור נהר הפרת התיכון ליד נהר הבליח.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובני ימין · ראה עוד »

בנימין

יוסף מתחבק עם אחיו בנימין. ברקע אחיו. התמונה מוצגת בטירת סקוקלוסטרס השוכנת לחוף אגם מלארן, שוודיה בתנ"ך, בִּנְיָמִין הוא הבן הצעיר ביותר של יעקב ורחל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובנימין · ראה עוד »

בנימין מזר

בנימין מזר (מימין) מלווה את מזכ"ל האו"ם דאג המרשלד בעת ביקור בספריית האוניברסיטה העברית בשנת 1959 בנימין מזר (מֵיזלר) (Mazar; 28 ביוני 1906 – 9 בספטמבר 1995) היה ארכאולוג וחוקר יהדות, הנחשב לאבי הענף הישראלי של הארכאולוגיה המקראית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובנימין מזר · ראה עוד »

בנימין שבילי

בנימין (בני) שבילי (נולד ב-24 במרץ 1956) הוא משורר, סופר ועורך ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובנימין שבילי · ראה עוד »

בנימין הרשב

בנימין הרשב (הְרוּשוֹבסקי) (באנגלית: Benjamin Harshav (Hrushovski)‎; 26 ביוני 1928 – 23 באפריל 2015) היה חוקר ספרות, מומחה לספרות השוואתית, משורר ביידיש (בשם העט ה. בנימין) ובעברית (בשם העט גבי דניאל), מתרגם ועורך ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובנימין הרשב · ראה עוד »

בעלת האוב מעין דור

יב ציור מעשה ידי ויליאם בלייק משנת 1783 שאול ובעלת האוב, תחריט מעשה ידי גוסטב דורה בעלת האוב מעין דור היא דמות מקראית, המופיעה ב, כחלק מסיפור שאול המלך.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובעלת האוב מעין דור · ראה עוד »

בעלי התוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובעלי התוספות · ראה עוד »

בעז ערפלי

בעז ערפלי (9 בינואר 1936 - 5 ביולי 2010) היה פרופסור בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, מהבולטים בחוקרי טשרניחובסקי, אלתרמן, עגנון עמיחי וברנר.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובעז ערפלי · ראה עוד »

בעין-דור

בְּעֵין-דּוֹר היא בלדה עברית מאת המשורר שאול טשרניחובסקי, שנכתבה בנעוריו באודסה ב-1893 ופורסמה בחודש תשרי תרנ"ח (אוקטובר 1897).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובעין-דור · ראה עוד »

בצרה (ירדן)

שרידי היישוב העתיק ליד הכפר המודרני, 2006 בָּצְרָה הוא שמה של עיר עתיקה הנזכרת בתנ"ך, ששכנה בדרום ממלכת ירדן של היום.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובצרה (ירדן) · ראה עוד »

בצלאל שטרן (מורה)

בצלאל שטרן (בכתיב מיושן: שטערן; י"ג בסיוון תקנ"ח, 28 במאי 1798, טרנופול – י"ב באב תרי"ג, 16 באוגוסט 1853, אודסה) היה מורה ומחנך, מנהלו של בית הספר העברי הראשון באודסה, שפעל בהצלחה רבה במהלך 48 שנים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובצלאל שטרן (מורה) · ראה עוד »

ברסרקר

ברסרקר (Berserker) הוא סוג של לוחם נורדי שהתאפיין בכוח ובסיבולת על־אנושיים ולחם תוך כדי שיכרון קרב וזעם בלתי נשלט.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וברסרקר · ראה עוד »

ברסידאס

בְּרָסִידאס (ביוונית:, בלטינית: Brasidas; מת ב-422 לפנה"ס) היה מצביא ספרטני מהולל, שלחם בעשור הראשון של המלחמה הפלופונסית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וברסידאס · ראה עוד »

ברל לוקר

מלכה, בשנות ה-50 בֶּרְל לוֹקֶר (בכתיב יידי: בערל לאָקער; 24 באפריל 1887 – 1 בפברואר 1972) היה מראשי התנועה הציונית העולמית, יושב ראש הסוכנות היהודית, יושב ראש הוועד הפועל הציוני וחבר הכנסת מטעם מפא"י.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וברל לוקר · ראה עוד »

ברגה (עיר מדינה)

בַּרגַה (בתעתיק מכתבי אל עמארנה: בַּרגַ) הייתה עיר-מדינה בתקופת אל-עמארנה במאה ה-14 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וברגה (עיר מדינה) · ראה עוד »

ברוך קרוא

ברוך קָרוּא (קרוּפניק) (כ"ו באדר ב' תרמ"ט, 29 במרץ 1889 – ד' באייר תשל"ב, 18 באפריל 1972) היה סופר עברי, עיתונאי, עורך, מבקר ומתרגם בתקופת היישוב והמדינה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וברוך קרוא · ראה עוד »

ברוך שפינוזה

ברוך (בנדיקטוס ולעיתים בנטו) שְׂפִּינוֹזָה, (או ספינוזה; בהולנדית: Benedict de Spinoza; בפורטוגזית: Bento de Espinoza, בינטוּ די אשׁפינוזה; 24 בנובמבר 1632 – 21 בפברואר 1677) היה פילוסוף יהודי-ספרדי, שהתגורר בהולנד, בן למשפחת אנוסים, שחזרה ליהדות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וברוך שפינוזה · ראה עוד »

ברכה פלאי

מימין לשמאל: אלכסנדר, ברכה, שרה ומאיר פלאי, 1925 ברכה פֶּלִאי (20 בדצמבר 1892, סְטארוֹביץ', פלך קייב, רוסיה – 22 בפברואר 1986, בגבעתיים) הייתה מו"לית ישראלית, מייסדת הוצאת הספרים מסדה והמנהלת שלה במשך עשרות שנים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וברכה פלאי · ראה עוד »

ברכיהו ליפשיץ

ברכיהו ליפשיץ (נולד ב-7 באוגוסט 1947, כ"א באב תש"ז) הוא פרופסור אמריטוס בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים, דקאן הפקולטה לשעבר.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וברכיהו ליפשיץ · ראה עוד »

בשעה אחת

בשעה אחת הוא סיפור קצר בן י"ג פרקים, מאת ש"י עגנון, שנכלל בקובץ עיר ומלואה, שראה אור בהוצאת שוקן.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובשעה אחת · ראה עוד »

בשבח האבירות החדשה

בשבח האבירות החדשה (בלטינית: De Laude Novae Militiae) או בשמו המלא: ספר למען חיילי המקדש בשבח האבירות החדשה (לטינית: Liber ad milites Templi de laude novae militiae), הוא חיבור בן 5 פרקים מאת ברנאר מקלרבו, שפורסם בשנת 1128, ובו הוא מהלל את האבירים המחרפים נפשם למען האל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובשבח האבירות החדשה · ראה עוד »

בת שבע

קצר.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובת שבע · ראה עוד »

בת שוע

בַּת שוּעַ היא דמות מקראית, אשתו הראשונה של יהודה בן יעקב בספר בראשית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובת שוע · ראה עוד »

בת יפתח

3.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובת יפתח · ראה עוד »

בת-שבע שריף

לוחית הנצחה לנעם ובת שבע שריף בתל אביב בת-שבע שריף (28 ביוני 1937 - 14 ביולי 2009) הייתה משוררת ישראלית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובת-שבע שריף · ראה עוד »

בלבב ימים

"בִּלְבַב יַמִּים" הוא סיפור מאת ש"י עגנון, המתאר את מסעה של קבוצת חסידים מגליציה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובלבב ימים · ראה עוד »

בלדווין הראשון, מלך ירושלים

בלדווין מבולון נכנס לאדסה, כתב יד מהמאה ה-14 בלדווין מבולון, נכנס לאדסה. ציור מהמאה ה-19 בלדווין הראשון, בציור מהמאה ה-19 בלדווין הראשון מלך ירושלים או בלדווין מבולון, (בצרפתית: בודואן, Baudouin, בגרמנית: בלדואין, Balduin, באנגלית: בלדווין, Baldwin) נולד בסמוך לשנת 1060 ונפטר ב-2 באפריל 1118; היה אחד ממנהיגי מסע הצלב הראשון.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובלדווין הראשון, מלך ירושלים · ראה עוד »

בלדווין הרביעי, מלך ירושלים

בלדווין הרביעי מלך ירושלים (Baldwin IV of Jerusalem, 1161 – 16 במרץ 1185) ידוע בתור "המלך המצורע", היה מלך ממלכת ירושלים בשנים 1185-1174.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובלדווין הרביעי, מלך ירושלים · ראה עוד »

בלדווין השני, מלך ירושלים

בלדווין השני עם מייסדי מסדר אבירי היכל שלמה. כתב יד מאויר מהמאה ה-13, מבוסס על כתבי ההיסטוריון ויליאם מצור הכתרתו של בלדווין השני בלדווין מבורק (בצרפתית: Baldwin du Bourcq; נפטר ב-21 באוגוסט 1131) היה רוזנה השני של רוזנות אדסה ומלך ממלכת ירושלים השלישי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובלדווין השני, מלך ירושלים · ראה עוד »

בלדווין השלישי, מלך ירושלים

בּלְדווִין השלישי (1130-1163, Baldwin III of Jerusalem, כונה גם "המלך הנער") היה שליט ממלכת ירושלים מ־1143 עד 1163.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובלדווין השלישי, מלך ירושלים · ראה עוד »

בלדווין החמישי, מלך ירושלים

בלדווין הרביעי, מלך ירושלים נפטר ובלדווין החמישי מוכתר כמלך אצילי הממלכה נשבעים אמונים לבלדווין החמישי, כתב יד צרפתי מהמאה ה-13 הכתרת בלדווין החמישי, כתב יד צרפתי מהמאה ה-13 זהבה יעקבי, "קברו של באלדווין החמישי, מלך ירושלים (1185–1186), ובית המלאכה של אזור הר-הבית", '''הצלבנים בממלכתם''', ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשמ"ז–1987, עמ' 189–205 בלדווין החמישי, מלך ירושלים (Baldwin V of Jerusalem, 1177 - אוגוסט 1186), היה בנם של גיום ממונפראטו, רוזן יפו ואשקלון וסיבילה מלכת ירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובלדווין החמישי, מלך ירושלים · ראה עוד »

בלהה ניצן

בלהה ניצן (13 ביולי 1933 – נובמבר 2022) הייתה פרופסור בחוג למקרא שבאוניברסיטת תל אביב; תחום התמחותה היה ספרות קומראן.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובלהה ניצן · ראה עוד »

בלי מה

בלי מה הוא ספר שיריו השני של המשורר עמיחי חסון, שרואה אור בהוצאת מוסד ביאליק כחלק מסדרת "כבר לשירה", בעריכת ליאת קפלן.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובלי מה · ראה עוד »

בדמי ימיה

בִּדְמִי ימיה היא נובלה עברית מאת ש"י עגנון, הפותחת את הקובץ "על כפות המנעול", בהוצאת שוקן.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובדמי ימיה · ראה עוד »

בהגווד גיטא

ארג'ונה וקרישנה במרכבה, ציור מהמאות ה-18-ה-19 לספירה בהגווד גיטה (בסנסקריט: भगवद्गीता, מילולית "שירת האל") הוא אחד מכתבי הקודש ההינדיים הנודעים ביותר, הכולל פרקים בתאולוגיה, בפילוסופיה, באתיקה ובדהרמה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובהגווד גיטא · ראה עוד »

בועז הוס

בועז הוס (נולד ב-10 ביוני 1959) הוא פרופסור מן המניין לחקר הקבלה במחלקה למחשבת ישראל ע"ש גולדשטיין-גורן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובועז הוס · ראה עוד »

בוירכאוס

בוירכאוס (? - 101 לפנה"ס) היה מלכם של הקימברים בתקופת מלחמת הקימברים והטוטונים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובוירכאוס · ראה עוד »

בין שתי ערים (עגנון)

בין שתי ערים הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, העוסק בחיי היהודים בגרמניה בזמן מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובין שתי ערים (עגנון) · ראה עוד »

ביאליק (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וביאליק (פירושונים) · ראה עוד »

ביסוס כוחה של הרפובליקה הרומית במאות ה-5 וה-4 לפנה"ס

לאטיום וסביבותיה בסוף המאה ה-6 לפנה"ס עמדה רומא העתיקה בצומת דרכים היסטורי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וביסוס כוחה של הרפובליקה הרומית במאות ה-5 וה-4 לפנה"ס · ראה עוד »

ביקורת נוסח המקרא

דף מעוטר בסוף כתב יד לנינגרד, מחשובי כתבי היד השלמים של נוסח המסורה והעתיק שבהם ביקורת נוסח המקרא (מכונה לעיתים הביקורת הנמוכה, כדי להבדילה מהשיטה ההיסטורית-ביקורתית המכונה גם "הביקורת הגבוהה") היא מדע עזר בחקר המקרא ופרשנותו המתחקה אחר התהוות נוסח המקרא, העתקתו ומסירתו וכן אחר התהליכים שהולידו גרסאות וטקסטים של המקרא במשך הדורות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וביקורת נוסח המקרא · ראה עוד »

ביקורת התבונה המעשית

ביקורת התבונה המעשית (בגרמנית) הוא הספר השני מבין שלוש הביקורות של עמנואל קאנט, שפורסם בשנת 1788.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וביקורת התבונה המעשית · ראה עוד »

ביקורת התבונה הטהורה

ביקורת התבונה הטהורה (בגרמנית: Kritik der reinen Vernunft) הוא ספר העוסק בתורת ההכרה שנכתב על ידי עמנואל קאנט בשנת 1781 ויצא במהדורה שנייה בשנת 1787.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וביקורת התבונה הטהורה · ראה עוד »

ביקורת כוח השיפוט

ביקורת כוח השיפוט (בגרמנית: Kritik der Urteilskraft) הוא ספרו העיקרי של הפילוסוף עמנואל קאנט בשדה האסתטיקה, נקרא גם "הביקורת השלישית" (לאחר ביקורת התבונה הטהורה וביקורת התבונה המעשית).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וביקורת כוח השיפוט · ראה עוד »

בירידיה

מכתב א"ע 365, מכתבו של בירידיה בירידיה היה שליט מגידו בתקופת הברונזה המאוחרת ב (המחצית הראשונה של המאה ה-14 לפנה"ס), קיומו ידוע ממכתבי אל-עמארנה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובירידיה · ראה עוד »

בישופות קיסריה

בישופות קיסריה הייתה בישופות נוצרית-קתולית באזור השרון בתקופת ממלכת ירושלים הצלבנית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובישופות קיסריה · ראה עוד »

בית מקרא

בית מקרא, כתב עת לחקר המקרא ועולמו הוא כתב עת מדעי לחקר המקרא בהקשר מקום יצירתו של המקרא: אזור הסהר הפורה ותקופתו: העת העתיקה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובית מקרא · ראה עוד »

בית ענת

בית ענת ליד חרם, קרתן ואזנות תבור במפה מהמאה ה-17 צלמית של האלה ענת בֵּית עֲנָת הייתה עיר מקראית בנחלת שבט נפתלי, הנזכרת במספר מקורות היסטוריים, ומיקומה המשוער הוא בגליל העליון המזרחי, בתחום דרום לבנון.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובית ענת · ראה עוד »

בית בעל מעון

מצבת מישע בֵית בַּעַל מְעוֹן (במואבית: 𐤁𐤕 𐤁𐤏𐤋𐤌𐤏𐤍KAI 181 (מצבת מישע)), בעל מעון (במואבית: 𐤁𐤏𐤋𐤌𐤏𐤍KAI 181 (מצבת מישע)) או בֵּית מְעוֹן, היתה עיר בסביבות מידבא, בעבר הירדן המזרחי בתקופת המקרא.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובית בעל מעון · ראה עוד »

בית הספר העמלני

בית ספר עמלני (בגרמנית: Arbeitsschule) היה מושג של תנועת החינוך החדש (החינוך הפרוגרסיבי, המתקדם; Reformpädagogik) הגרמני בראשית המאה ה-20 בדבר מיזם רפורמטורי ליצירת בית ספר מסוג חדש.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובית הספר העמלני · ראה עוד »

בית הרם

נחלות שבטי ישראל בֵּית הָרָם (גם: בֵּית הָרָן, בית רמתה, יוליאס, לִיבְיָאס או ליויאס) הייתה עיר יהודית בעבר הירדן המזרחי, מול יריחו, הנזכרת במגוון מקורות היסטוריים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובית הרם · ראה עוד »

בית הכנסת של ראשוני החסידים בטבריה

פנים בית הכנסת ארון הקודש עמוד התפילה ששלח רבי אהרן מקרלין בית הכנסת של ראשוני החסידים בטבריה, או בית הכנסת קרלין סטולין בטבריה, הוא מבנה בית כנסת שנבנה בשנת 1786 במרכז "חצר היהודים" בעיר העתיקה בטבריה, ליד שפת הכנרת.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובית הכנסת של ראשוני החסידים בטבריה · ראה עוד »

בית הכנסת הגדול של פירנצה

בית הכנסת הגדול של פירנצה - מאי 2007 בית הכנסת הגדול של פירנצה (באיטלקית: Tempio Maggiore Israelitico) הוקם בשלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובית הכנסת הגדול של פירנצה · ראה עוד »

בית הכנסת הגדול של רומא

בית הכנסת הגדול של רומא קצר.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ובית הכנסת הגדול של רומא · ראה עוד »

ביבליוגרפיה של גרשם שלום

ציור של 'עץ החיים' מהמאה ה-16, מתוך התרגום ללטינית של פאולו ריצ'יו לספר '''שערי אורה''', של רבי יוסף ג'יקטיליה. הציור הופיע על מהדורת הכריכה הרכה, משנת 1961, של ספרו של שלום באנגלית על הזוהר '''Zohar, the Book of Splendor''', Basic Readings from the Kabbalah. גרשם שלום, אבי תחום חקר הקבלה והמיסטיקה היהודית ומגדולי חוקריה, היה כותב פורה מאוד.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וביבליוגרפיה של גרשם שלום · ראה עוד »

ביבליוגרפיה של יגאל מוסינזון

רשימה ביבליוגרפית מלאה של ספרי יגאל מוסינזון.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וביבליוגרפיה של יגאל מוסינזון · ראה עוד »

ביום קיץ יום חום

בְּיוֹם קַיִץ, יוֹם חֹם - הוא שיר של חיים נחמן ביאליק, שנכתב בסתיו 1896, ונדפס לראשונה בקיץ 1900 ב"לוח אחיאסף" בכותרת שונה: "רעות והתבודדות".

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וביום קיץ יום חום · ראה עוד »

ג'ון דיואי

ג'ון דיואי (באנגלית: John Dewey; 20 באוקטובר 1859 – 1 ביוני 1952) היה פילוסוף, פסיכולוג, ואיש חינוך אמריקאי, שהגותו השפיעה רבות בארצות הברית ובעולם כולו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וג'ון דיואי · ראה עוד »

ג'וב יוסף

ח'אן בור יוסף כיום - מבט מצפון-מערב ג’וּב יוּסֻף (בערבית: جُبّ يُوسُف) או בוֹר יוסף הוא שמו של אתר ארכאולוגי בגליל ברמת כורזים שמזוהה על ידי המוסלמים עם הבור בתל דותן שלתוכו הושלך יוסף המקראי על ידי אחיו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וג'וב יוסף · ראה עוד »

ג'ובאני פיקו דלה מירנדולה

– ג'ובאני פיקו דֶי קונטי דלה מירנדולה א דלה קונקורדיה (באיטלקית: Giovanni Pico dei conti della Mirandola e della Concordia) (מירנדולה, נפת מודנה, 24 בפברואר 1463 - פירנצה, 17 בנובמבר 1494) היה הומניסט ופילוסוף איטלקי מפורסם בתקופת הרנסאנס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וג'ובאני פיקו דלה מירנדולה · ראה עוד »

ג'ובאני ורגה

ג'ובאני כרמלו ורגה (באיטלקית: Giovanni Verga; 2 בספטמבר 1840, קטניה – 27 בינואר 1922) היה סופר איטלקי והנציג החשוב ביותר של זרם הווריזמו בספרות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וג'ובאני ורגה · ראה עוד »

ג'יפתליק (אזור)

ג'יפתליק (בטורקית: Çiftlik) הוא אזור בבקעת הירדן, שהיה בבעלות הסולטאן עבדול חמיד השני.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וג'יפתליק (אזור) · ראה עוד »

ג'יימס טראסלו אדמס

ג'יימס טראסלו אדמס (באנגלית: James Truslow Adams; 18 באוקטובר 1878 – 18 במאי 1949) היה פובליציסט והיסטוריון פופולרי של ההיסטוריה של ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וג'יימס טראסלו אדמס · ראה עוד »

גן חיות אנושי

ילידי טיירה דל פואגו (פטגוניה הארגנטינית) שהובאו לפריז על ידי המאייטר ב-1889. גני חיות אנושיים (נקראים גם "מיצג אתנולוגי" או "כפרי שחורים"), פעלו במאה ה-19 ובמאה ה-20 והציגו בני אדם ילידים לראווה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגן חיות אנושי · ראה עוד »

גן ילדים

חצר גן ילדים בירושלים שולחן יום הולדת לתאומים בגן ילדים בישראל גַּן יְלָדִים הוא מסגרת חינוכית פורמלית יומית עבור ילדים, אשר מקדימה את בית הספר.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגן ילדים · ראה עוד »

גאולה

גאולה היא שחרור והצלה של אדם או של קבוצה מצרה או משיעבוד.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגאולה · ראה עוד »

גאודה (מלך)

גאודה (המאה ה-2 לפנה"ס) היה נסיך נומידי, בנו של אסטנבעל, ואחיו למחצה של יוגורתה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגאודה (מלך) · ראה עוד »

גאיוס מריוס

גאיוס מריוס (בלטינית: Gaius Marius; 157 לפנה"ס – 13 בינואר 86 לפנה"ס) היה מצביא ומדינאי רומי, המנצח של מלחמת יוגורתה ומלחמת הקימברים והטווטונים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגאיוס מריוס · ראה עוד »

גאיוס אטיליוס רגולוס

גאיוס אטיליוס רגולוס סראנוס (לטינית: Gaius Atilius Regulus Serranus) היה קונסול ומצביא רומאי במלחמה הפונית הראשונה (241 - 264 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגאיוס אטיליוס רגולוס · ראה עוד »

גאיוס סאלוסטיוס קריספוס

גאיוס סאלוסטיוס קריספוס גאיוס סאלוסטיוס קריספוס (בלטינית: Gaius Sallustius Crispus; 86 לפנה"ס – 35 לפנה"ס) היה מדינאי והיסטוריון רומאי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגאיוס סאלוסטיוס קריספוס · ראה עוד »

גאיוס סולפיקיוס פטרקולוס

גאיוּס סוּלְפִּיקְיוּס פָּטֶרְקוּלוּס (בלטינית: Gaius Sulpicius Paterculus), היה מדינאי ומצביא רומאי, שפיקד על כוחות צבא וצי במלחמה הפונית הראשונה (264-241 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגאיוס סולפיקיוס פטרקולוס · ראה עוד »

גאיוס ליקיניוס קאלבוס

גאיוס ליקיניוס קאלבוס (בלטינית: Gaius Licinius Calvus; 28 במאי 82 - 47 לפנה"ס) היה מדינאי, נואם ומשורר רומאי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגאיוס ליקיניוס קאלבוס · ראה עוד »

גאיוס טרנטיוס וארו

גאיוס טרנטיוס וארו (לטינית: Gaius Terentius Varro) היה פוליטיקאי רומאי בתקופת הרפובליקה התיכונה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגאיוס טרנטיוס וארו · ראה עוד »

גאיוס דואיליוס

עמוד דואיליוס, המוזיאון הקפיטוליני החדש, רומא בסיס עמוד דואיליוס, הבסיס והכתובת שעליו שוחזרו בתקופת אוגוסטוס. המוזיאון הקפיטוליני החדש, רומא גאיוס דואיליוס (לטינית: Gaius Duilius) היה מדינאי ומצביא רומאי בן המאה ה-3 לפנה"ס, שהשתתף במלחמה הפונית הראשונה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגאיוס דואיליוס · ראה עוד »

גאיוס ולריוס קאטולוס

גאיוס ולריוס קאטולוס (בלטינית: Gaius Valerius Catullus; סביבות 84 לפנה"ס – סביבות 54 לפנה"ס) היה משורר רומאי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגאיוס ולריוס קאטולוס · ראה עוד »

גנאיוס סרוויליוס גמינוס

גנאיוס סרוויליוס גמינוס (Gnaeus Servilius Geminus) היה קונסול ומצביא רומאי, שפיקד על כוחות צבא וצי במלחמה הפונית השנייה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגנאיוס סרוויליוס גמינוס · ראה עוד »

גנאיוס פומפיוס מגנוס

גנאיוס פּוֹמפֶּיוּס מגנוס (בלטינית: Gnaeus Pompeius Magnus, 29 בספטמבר 106 לפנה"ס - 29 בספטמבר 48 לפנה"ס) היה מדינאי רומי, מצביא ואיש ציבור אשר היה בעל בריתו, חתנו, ולאחר מכן מתחרהו הגדול של יוליוס קיסר, עמו ניהל מלחמת אזרחים אשר בסופה קיבל קיסר את השלטון המוחלט ברומא.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגנאיוס פומפיוס מגנוס · ראה עוד »

גנאיוס קורנליוס סקיפיו אסינה

גנאיוס קורנליוס סקיפיו אסינה (Gnaeus Cornelius Scipio Asina) היה מדינאי ומצביא רומאי, שפיקד פעמיים על כוחות צבא וצי במלחמה הפונית הראשונה (264-241 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגנאיוס קורנליוס סקיפיו אסינה · ראה עוד »

גנאיוס דומיטיוס אהנובארבוס (קונסול 32)

פרוטומה הנושאת את דמותו גנאיוס דומיטיוס אהנובארבוס (בלטינית: Gnaeus Domitius Ahenobarbus; 2 לפנה"ס - 40 לספירה) היה מגיסטראט רומאי אשר שימש כקונסול בשנת 32 לספירה, התפרסם כאביו הביולוגי של נירון קיסר.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגנאיוס דומיטיוס אהנובארבוס (קונסול 32) · ראה עוד »

גנזך ויצמן

גנזך ויצמן (באנגלית: Weizmann Archives) הוא ארכיון לשימור מסמכים ותעודות הקשורים לחייו ופועלו של הנשיא הראשון של מדינת ישראל ד"ר חיים ויצמן.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגנזך ויצמן · ראה עוד »

געל בן עבד

געל (משמאל) וזבול פקידו של אבימלך. געל בן עבד, דמות מקראית, שמו מופיע ב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגעל בן עבד · ראה עוד »

גרשם שלום

גֵרְשׁׂם (גֶרְהַארְד) שָׁלוֹם (בגרמנית: Gershom Gerhard Scholem; בהשפעת המבטא האשכנזי מקובל להגות בעברית: שׁוֹלֶם) (י' בכסלו תרנ"ח, 5 בדצמבר 1897, ברלין – כ"ח בשבט ה'תשמ"ב, 21 בפברואר 1982, ירושלים) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרן, וכן אספן ספרי קבלה, חסידות ומיסטיקה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגרשם שלום · ראה עוד »

גרשון שקד

גרשון שקד (8 ביולי 1929 – 28 בדצמבר 2006) היה חוקר ספרות עברית, בין הבולטים במבקרי הסיפורת העברית וחוקריה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגרשון שקד · ראה עוד »

גרשון ברין

גרשון ברין (נולד ב-21 באוקטובר 1935) הוא פרופסור אמריטוס בחוג למקרא באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגרשון ברין · ראה עוד »

גשר צנברי (נהר הירדן)

250px 250px גשר צנברי (גשר צינברי, גשר אם הקשתות, גשר אום אל קנטיר, גשר צמח) היה גשר שנבנה עוד לפני המאה ה-10 במוצא נהר הירדן מהכנרת.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגשר צנברי (נהר הירדן) · ראה עוד »

גלות בבל

ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגלות בבל · ראה עוד »

גלי דינור

גלי דינור (נולדה ב-1954) היא חוקרת מקרא ישראלית וראש החוג למקרא במכללת לוינסקי לחינוך בתל אביב, מדריכה פדגוגית של הוראת מקרא ומבקרת ספרות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגלי דינור · ראה עוד »

גלילי שחר

גלילי שחר (נולד בשנת 1970) הוא פרופסור לספרות השוואתית בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגלילי שחר · ראה עוד »

גזירת הלבוש

יאן פליקס פיארסקי גזירת הלבוש (או גזרת המלבושים) היא כינוי לחוקים שנחקקו באימפריה הרוסית נגד הלבוש היהודי בשנות ה-40 של המאה ה-19 בתקופת ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגזירת הלבוש · ראה עוד »

גזירות תתנ"ו

ציור מאוחר של הטבח במץ במסע הצלב הראשון אל מלא רחמים לזכר קרבנות גזירות תתנ"ו וגזירות ת"ח ות"ט במחזור מאלטונא משנת 1744 גזירות תתנ"ו או מאורעות תתנ"ו הם סדרת פרעות, שהתרחשו בשנת 1096 (ד'תתנ"ו) באירופה במסע הצלב הראשון, וכללו טבח המוני של יהודים על ידי הנוצרים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגזירות תתנ"ו · ראה עוד »

גבריאל פרייל

גבריאל יהושע פּרייל (באנגלית: Gabriel Yehoshua Preil; 18 באוגוסט 1911 - 5 ביוני 1993) היה משורר עברי שחי בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגבריאל פרייל · ראה עוד »

גבריאל שטרן

גבריאל (גֶרְהַרד) שְטֶרְן (27 באוקטובר 1913 – 3 במאי 1983) היה עיתונאי ופעיל שלום ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגבריאל שטרן · ראה עוד »

גבריאל הרמן

גבריאל הרמן (נולד ב-10 במאי 1947) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית, המתמחה בעת העתיקה, חבר דרווין קולג' בקיימברידג' וקלייר הול בקיימברידג'.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגבריאל הרמן · ראה עוד »

גדעון עפרת

גדעון עפרת, ציור מאת פנינה אלטשולר גדעון עפרת (נולד ב-1945) הוא היסטוריון אמנות ופילוסוף ישראלי, מומחה בתולדות האמנות ובפרט בתולדות האמנות הישראלית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגדעון עפרת · ראה עוד »

גדעון בן יואש

גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ הוא דמות מקראית, שעל פי המסופר בספר שופטים היה השופט החמישי ששפט את ישראל בתקופת השופטים גדעון הציל את ישראל מיד מדיין, עמלק ובני קדם.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגדעון בן יואש · ראה עוד »

גדוד העבודה

שנות העשרים חברי גדוד העבודה נחים מעמלם בבניית שכונת רחביה בירושלים מחיינו" של גדוד העבודה אוהלי מחנה גדוד העבודה בשכונת בית הכרם בירושלים אנשי גדוד העבודה בונים את ביתו של אליעזר בן-יהודה (עומד מימין לאוהל) בתלפיות גלבוע, 1926 אנדרטת זיכרון לפלוגת גדוד העבודה בתל אביב "גדוד העבודה וההגנה על־שם יוסף טרומפלדור", או בשמו המקוצר "גדוד העבודה", היה ארגון חלוצים שיתופי שהוקם בשנת 1920 ופעל עד לשנת 1929.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגדוד העבודה · ראה עוד »

גדי טאוב

גדי טאוב (נולד ב-19 באפריל 1965, י"ז בניסן ה'תשכ"ה בירושלים) הוא היסטוריון, סופר, תסריטאי, עיתונאי ופובליציסט ישראלי; ד"ר להיסטוריה של ארצות הברית, מרצה בכיר באוניברסיטה העברית בירושלים, במגמה לתקשורת ומדיניות ציבורית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגדי טאוב · ראה עוד »

גדי יציב

גדי יציב (5 באפריל 1937 – 25 בספטמבר 2004) היה סוציולוג ואיש ציבור ישראלי, ממייסדי תנועת "שלום עכשיו" ובכיר במפ"ם, כיהן כחבר הכנסת בכנסת ה-11, מרצה בבית הספר לתקשורת של האוניברסיטה העברית ודקאן בית הספר לתקשורת במכללה האקדמית נתניה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגדי יציב · ראה עוד »

גוסטב לנדאואר

גוסטב לנדאואר (1892) גוסטב לנדאואר (Gustav Landauer; 7 באפריל 1870, קרלסרוהה – 2 במאי 1919, מינכן) היה אנרכיסט ומהפכן יהודי-גרמני, אשר היה מעורב בהקמת הרפובליקה הסובייטית הבווארית באפריל 1919.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגוסטב לנדאואר · ראה עוד »

גורדון

גורדון הוא גם שם פרטי באנגלית וגם שם משפחה יהודי שנטבע ליהודי גורדונה, עיר באוקראינה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגורדון · ראה עוד »

גוליית

בזיליקת סנטה מריה דלה סאלוטה בוונציה גָּלְיָת הוא דמות מקראית, לוחם פלשתי גדל ממדים מגת אשר לחם בישראל בימיו של שאול המלך.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגוליית · ראה עוד »

גוטפריד מבויון

גוטפריד רוזן בויון (בצרפתית: Godefroy de Bouillon, גודפרוא דה בויון; נולד ככל הנראה בשנת 1060, מת ב-18 ביולי 1100, ירושלים) היה ממנהיגי מסע הצלב הראשון ושליטה הראשון של ממלכת ירושלים הצלבנית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגוטפריד מבויון · ראה עוד »

גוטלוב ארנסט שולצה

גוטלוב ארנסט שוּלצה (בגרמנית: Gottlob Ernst Schulze; 23 באוגוסט 1761 – 14 בינואר 1833) היה פילוסוף גרמני, יליד הלדרונגן (כיום תורינגיה).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגוטלוב ארנסט שולצה · ראה עוד »

גוטייה הרביעי מבריין

גוטייה הרביעי מבריין מכונה גם "הגדול" (צרפתית: Gauthier IV "le Grand" de Brienne; 1205-1244) היה אציל צרפתי, נשא בתואר הרוזן מבריין.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגוטייה הרביעי מבריין · ראה עוד »

גי דה ליזיניאן

המגן של גי דה ליזיניאן גי דה ליזיניאן מתחתן עם סיביל קרב חיטין, תחריט של גוסטב דורה, המאה ה-19 מתיה פריס גי דה ליזיניאן נכנע לצלאח א-דין, ציור רומנטי רישום הכנה, ככל הנראה לציור שאבד בשם "גי דה ליזיניאן בכלא המוסלמי"; ג'וזף רייט, המאה ה-18 מטבע קפריסאי של גי דה ליזיניאן גי דה ליזיניאן (Guy de Lusignan, מתורגם גם "גי מליזיניאן") (1150–1194) היה מלך ירושלים שהוביל את הצבא הצלבני למפלתו בקרב חיטין.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגי דה ליזיניאן · ראה עוד »

גינדיבו

מוזיאון הבריטי גִנְדִבֻ הערבי היה מנהיגם של שבטים ערביים בצפון המדבר הסורו-ערבי במחצית המאה התשיעית לפנה"ס והוא האישיות הערבית הקדומה ביותר המוזכרת בתיעוד הארכאולוגי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגינדיבו · ראה עוד »

גיסקו

גיסקו היה איש צבא ודיפלומט קרתגי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגיסקו · ראה עוד »

גירוש תל אביב

ג'מאל פאשה – המושל הטורקי שיזם את הגירוש גירוש תל אביב היה אירוע בתולדות היישוב בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגירוש תל אביב · ראה עוד »

גיל הראבן

גַּיִל הַרְאֶבֶן (נולדה ב-1959) היא סופרת ועיתונאית ישראלית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגיל הראבן · ראה עוד »

גילוי וכיסוי בלשון

גילוי וכיסוי בלשון היא מסה שכתב חיים נחמן ביאליק באוקטובר 1915, העוסקת בתולדותיהן ובמשמעותן של מילים, ובהמשך לכך, בהבדל שבין שירה ופרוזה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגילוי וכיסוי בלשון · ראה עוד »

גיליפוס

גיליפוס (ביוונית: Γύλιππος; המאה ה-5 לפנה"ס) היה מצביא ספרטני, שהתבלט בזמן מסע המלחמה האתונאי לסיציליה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וגיליפוס · ראה עוד »

דן מירון

דן מירון (נולד ב-13 בנובמבר 1934, ו' בכסלו תרצ"ה) הוא אחד מחוקרי הספרות העברית וספרות היידיש והמבקרים הבולטים בישראל ובארצות הברית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודן מירון · ראה עוד »

דן פגיס

דן פָּגיס (16 באוקטובר 1930 – 29 ביוני 1986) היה משורר ומתרגם עברי, חוקר שירת ימי הביניים של יהדות ספרד, חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 1973, הנחשב לאחד מחשובי המשוררים בשירה העברית המודרנית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודן פגיס · ראה עוד »

דן לאור

דן לאור (21 בדצמבר 1944 – 7 במאי 2023) היה חוקר ספרות עברית ישראלי, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, ומופקד הקתדרה לתרבות עם ישראל בזמננו על שם יעקב ושושנה שרייבר.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודן לאור · ראה עוד »

דמנה

אזור דמנה כיום (2012) דמנה הייתה עיר מקראית בשבט זבולון, אשר ניתנה לבני מררי הלויים, והיא אחת מארבעים ושמונה ערי הלויים, ערים בארץ ישראל שעם ישראל נצטווה בתורה להעניק ללויים ולכהנים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודמנה · ראה עוד »

דמטריוס מפארוס

דמטריוס מפארוס (ביוונית: Δημήτριος ἐκ Φάρου; המאה ה-3 לפנה"ס) היה מצביא ומדינאי אילירי-יווני אשר שימש כמושל פארוס מטעם אגרון מלך איליריה ומאוחר יותר אף שימש כשליט בפועל של איליריה כולה בעקבות המלחמה האילירית השנייה נמלט אל חצרו של פיליפוס החמישי, מלך מוקדון והיה לאחד האנשים שהשפיעו יותר מכל על מדיניותו של המלך.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודמטריוס מפארוס · ראה עוד »

דמטריוס פוליורקטס

דמטריוס הראשון פוליורקטס (ביוונית: Δημήτριος Ό Πολιορκητής – דמטריוס הצר על הערים, בפיניקית: 𐤃𐤌𐤕𐤓𐤉𐤎 – דֵמֵטְרִיֹס; 337 לפנה"ס, פריגיה הגדולה – 283 לפנה"ס, אפאמיאה (Απάμεια), האימפריה הסלאוקית) מלך מוקדון בין השנים 294–288 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודמטריוס פוליורקטס · ראה עוד »

דמדומי שחר

דמדומי שחר: מחשבות על הדעות הקדומות שבמוסר הוא ספרו של הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה שיצא בשנת 1881.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודמדומי שחר · ראה עוד »

דמוגרפיה של ממלכת ירושלים

ממלכת ירושלים הייתה מדינה צלבנית שהוקמה בארץ ישראל בשנת 1099 כתוצאה מהכיבוש הצלבני של ארץ ישראל במסע הצלב הראשון, ונכבשה בשנת 1187.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודמוגרפיה של ממלכת ירושלים · ראה עוד »

דאו דה ג'ינג

דאו דה ג'ינג (בסינית: 道德經, פיניין: Dàodéjīng) הוא חיבור הכולל 81 שירים קצרים, אשר כתיבתו מיוחסת לחכם הסיני לאו דזה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודאו דה ג'ינג · ראה עוד »

דני דידרו

דני דִידְרוֹ (בצרפתית: Denis Diderot; 5 באוקטובר 1713 – 31 ביולי 1784) היה סופר ופילוסוף צרפתי, ממבשרי עידן הנאורות בצרפת.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודני דידרו · ראה עוד »

דניאל גולדשמידט

ארנסט דניאל גולדשמידט (בלועזית: Ernst Daniel Goldschmidt; (כ"ב בכסלו תרנ"ו, 9 בדצמבר 1895 – ו' בטבת תשל"ג, 10 בדצמבר 1972) היה חוקר ופרשן תפילה ופיוט; הגיה, ערך והוציא לאור מהדורות ביקורתיות ומדעיות של סידורים ומחזורי תפילה, לפי מנהגי הקהילות והעדות השונות. חיבר את הספר "הגדה של פסח, מקורותיה ותולדותיה במשך הדורות" והיה אחד המגיהים של תנ"ך קורן. את לימודיו הגבוהים החל באוניברסיטת ברסלאו ובהמשך עבר לאוניברסיטת ברלין. במקביל ללימודיו באוניברסיטה, למד בבית המדרש לרבנים בעיר. בשנת 1925 הגיש את עבודת הדוקטורט, שעסקה בכתביו של המדינאי היווני, הרטוריקן, אייסכינס. הוא סיים את לימודיו, והתקבל לעבודה בספרייה המלכותית של ברלין. בנוסף, היה חבר מערכת ואחראי על כתיבת הערכים של האינקונבולים העבריים, ב"קטלוג הכללי של האינקונבולים", שיצא לאור ב-1925. הוא החל לגלות עניין גם בתחום חקר התפילה והפיוט, בעיקר לגבי נוסחיה השונים. לאחר עליית הנאצים לשלטון וחקיקת החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי, נפגעו תנאי העסקתו. עם ההחמרה במדיניות הנאצים כלפי היהודים, פוטרו, בשנת 1936, הוא וכל העובדים היהודים האחרים מהספרייה. באותה השנה (1936) עלה לארץ ישראל, והחל לעבוד בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. מאוחר יותר, היה גם חבר המערכת של מפעל הביבליוגרפיה העברית. לאחר למעלה מ-25 שנים בהן עבד בבית הספרים הלאומי פרש לגמלאות, אך דווקא אז החל ביתר שאת במלאכת ההוצאה לאור של סידורים ומחזורי תפילה במהדורה מדעית, ובראשם "מחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם". הוא נפטר בשנת 1972, בעודו עובד על "מחזור סוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה, לפי מנהגי בני אשכנז".

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודניאל גולדשמידט · ראה עוד »

דער נסתר

בקדמת התמונה: הצייר מארק שאגאל, ומאחוריו דער נסתר (ליד מוסקבה, 1920 או 1921) העטיפה לספר מעשיות של הנס כריסטיאן אנדרסן, שתרגם דער נסתר ליידיש דער נסתּר או דער ניסטער (יידיש: "הנסתר", מבוטא: "דֶר נִסְתֶּר"; ברוסית: Дер Нистер; 1884, ברדיצ'ב – נרצח ב-1950 במחנה מעצר סובייטי) הוא שם העט של פנחס כהנוביץ' (ביידיש: פּנחס (פּיניע) קאַהאַנאָוויטש; ברוסית: Пинхус Менделевич Каганович), שהיה סופר יידיש, הוגה דעות, מתרגם ומבקר.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודער נסתר · ראה עוד »

דרו גילפין פאוסט

דרו גילפין פאוסט, מרץ 2011 קתרין דרו גילפין פאוסט (באנגלית: Catherine Drew Gilpin Faust; נולדה ב-18 בספטמבר 1947) היא היסטוריונית אמריקאית שכיהנה כנשיאת אוניברסיטת הרווארד.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודרו גילפין פאוסט · ראה עוד »

דרום ארצות הברית

מדינות הדרום באדום, לפי ההגדרה הרחבה ביותר. מגנוליה, מסמלי מדינות הדרום. דרום ארצות הברית, הנקרא גם דיקסי (Dixie), וכתלות בהקשר גם מדינות הדרום או הדרום, הוא חבל ארץ גאוגרפי-תרבותי בדרומה של ארצות הברית, המשתרע מדרום לקו מייסון-דיקסון ומקיף, בהגדרה הרחבה ביותר, 16 מדינות, אשר חולקות מאפיינים תרבותיים, היסטוריים, חברתיים, כלכליים ופוליטיים משותפים, המבדילים אותן מאזורים אחרים בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודרום ארצות הברית · ראה עוד »

דרור אורון

המתרגמת והסופרת דרור אורון עם בעלה, יוסף אורון, ועם בנה, רפאל אורון דרור אורון (12 בספטמבר 1923 – 19 בדצמבר 1959) הייתה סופרת ומתרגמת ישראלית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודרור אורון · ראה עוד »

דרור בורשטיין

דרור בורשטיין. תצלום: בן קלמרדרור בּוּרשטיין (נולד ב-27 באפריל 1970) הוא סופר ישראלי, עורך, ופרופסור חבר לספרות באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודרור בורשטיין · ראה עוד »

דת

כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודת · ראה עוד »

דת בממלכת ירושלים

צילום מודרני של חזית כנסיית הקבר ממלכת ירושלים הייתה מדינה צלבנית שהוקמה בארץ ישראל בשנת 1099 כתוצאה מכיבוש ארץ ישראל על ידי הצלבנים במסע הצלב הראשון (1096-1099).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודת בממלכת ירושלים · ראה עוד »

דלילה

איור משנת 1553 דלילה חותכת את שערו של שמשון, ז'ראר וון הונת'ורסט, 1615 שמשון ודלילה, פסל של ארטוס קלינוס האב, 1640 דְּלִילָה היא דמות מקראית המופיעה בספר שופטים, פרק ט"ז.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודלילה · ראה עוד »

דליה מנור

דליה מנור היא אוצרת, חוקרת תולדות האמנות, עיתונאית ומבקרת אמנות, מרצה וכותבת על אמנות ותרבות ישראלית ויהודית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודליה מנור · ראה עוד »

דב סדן

דב סדן (שְׁטוֹק) (21 בפברואר 1902 – 14 באוקטובר 1989) היה חוקר ספרות, סופר, מתרגם, פובליציסט וחבר הכנסת.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודב סדן · ראה עוד »

דב שוורץ

דב שוורץ (נולד ב-16 באוגוסט 1961) הוא פרופסור למחשבת ישראל, בעבר דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודב שוורץ · ראה עוד »

דב בער מבוליחוב

דב בער בירקנטל (ברזובר) מבולחוב (1723–1805) היה סוחר ולמדן יהודי מגליציה של המאה ה-18, הידוע בעיקר בזכות ספר זיכרונותיו, שהוא בעל ערך היסטורי ותיעודי רב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודב בער מבוליחוב · ראה עוד »

דב ירדן

דב ירדן (יוז'וק) (17 בינואר 1911 - 19 בספטמבר 1986) היה בלשן, מהדיר שירת ימי הביניים, מתמטיקאי, וסופר ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודב ירדן · ראה עוד »

דבקות

דבקות, וגם התדבקות, היא הצמדות לרעיון או ליעד עקרוני שיש להשיגו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודבקות · ראה עוד »

דברי דוד האחרונים

דִּבְרֵי דָוִד הָאַחֲרֹנִים היא שירה בת שבעה פסוקים המופיעה ב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודברי דוד האחרונים · ראה עוד »

דברי הימים

דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא שנכתב בתקופה הפרסית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודברי הימים · ראה עוד »

דבורה בארון

דבורה בארון-אהרונוביץ (י"ח בכסלו תרמ"ח, 4 בדצמבר 1887 – י"ג באלול תשט"ז, 20 באוגוסט 1956) הייתה סופרת, עורכת ומתרגמת עברייה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודבורה בארון · ראה עוד »

דבורה גילולה

דבורה גילולה, 2008 דבורה גילוּלָה (נולדה ב-9 במאי 1934) היא פרופסור אמריטה בחוג ללימודים קלאסיים ובחוג ללימודי תיאטרון באוניברסיטה העברית בירושלים, עורכת ומתרגמת מיוונית ומלטינית לעברית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודבורה גילולה · ראה עוד »

דבורה דימנט

דבורה דימַנְט (נולדה ב-6 באפריל 1939) היא פרופסור אמריטה לספרות בית שני ולמקרא באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודבורה דימנט · ראה עוד »

דבורה הנביאה

דְּבוֹרָה, על פי המקרא, הייתה נביאה, והשופטת הרביעית ששפטה את ישראל בתקופת השופטים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודבורה הנביאה · ראה עוד »

דון הרן

דון הרן (22 באפריל 1936 – 15 ביוני 2016) היה פרופסור למוזיקולוגיה, שהופקד על הקתדרה למוזיקולוגיה על-שם ארתור רובינשטיין בפקולטה למדעי הרוח, חוג למוזיקולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים, והיה חבר כבוד של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודון הרן · ראה עוד »

דומיטיה הזקנה

דומיטיה הזקנה דומיטיה הזקנה (בלטינית: Domitia maior ידוע לעיתים גם בשם דומיטיה לפידה; המאה ה-1 לספירה) הייתה אצילה רומאית, דודתו של נירון קיסר שנרצחה על ידו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודומיטיה הזקנה · ראה עוד »

דונש בן תמים

רבי דונש (אדונים) בן תמים (אבו סהל) היה דיין, פילוסוף, אסטרונום, מדקדק ורופא בקירואן במאה העשירית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודונש בן תמים · ראה עוד »

דוקאק

אבו נאסר שאמס אל מלוכ דוקאק (נפטר ב-8 ביוני 1104) היה השליט הסלג'וקי של דמשק משנת 1095 עד לשנת 1104.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודוקאק · ראה עוד »

דורי מנור

דורי מנור (נולד ב-11 בספטמבר 1971 בתל אביב) הוא משורר, עורך, סופר, מתרגם, מסאי וחוקר ספרות ישראלי, חתן פרס יהודה עמיחי למשוררים עבריים ופרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודורי מנור · ראה עוד »

דוביים

דוב חום סורי בגן החיות התנ"כי. דוב קוטב בריבל טורף סלמון. דוב מלאי דוב שפתני פנדה ענקית שחזור של דוב המערות דובי צעצוע דֻּבִּיִּים (שם מדעי: Ursidae) היא משפחת יונקים מסדרת הטורפים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודוביים · ראה עוד »

דוד

דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודוד · ראה עוד »

דוד אשרי

דוד אשרי (1 בנובמבר 1925 – 3 בפברואר 2000) היה פרופסור בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודוד אשרי · ראה עוד »

דוד אוחנה

דוד אוחנה (נולד ב-1952) הוא פרופסור אמריטוס במסלול ללימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודוד אוחנה · ראה עוד »

דוד צמח

דוד צמח (תרי"ט-1859 או 10 במרץ 1860-תר"ך – ינואר 1934, טבת תרצ"ד) היה פובליציסט ומתרגם עברי פולני בן תקופת התחייה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודוד צמח · ראה עוד »

דוד צבי מילר

דוד צבי מילר דוד צבי (היינריך) מילר (David Heinrich Müller; 6 ביולי 1846 – 21 בדצמבר 1912), היה מזרחן יהודי אוסטרי, פרופסור מן המניין לאפיגראפיה שמית באוניברסיטת וינה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודוד צבי מילר · ראה עוד »

דוד בן שמעון

קבר הרב דוד בן שמעון בהר הזיתים הכיתוב על המצבה רחוב על שם רבי דוד בן שמעון בירושלים, סמוך לשכונה שהקים הרב דוד בן שמעון (1824 תקפ"ד - 1879 י"ח בכסלו תר"מ) (מכונה גם רדב"ש וצוף דב"ש) היה רב ומחנך, יוזם ומייסד ועד העדה המערבית בירושלים ומיוזמי הקמת שכונת מחנה ישראל, השכונה השנייה שנבנתה מחוץ לחומות ירושלים והראשונה שנבנתה ביוזמת תושבי ירושלים, ומחבר ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודוד בן שמעון · ראה עוד »

דוד הראובני

דוד הראובני (1490 בערך - 8 בספטמבר 1538), היה נוסע יהודי, שהציג בפני נוצרים ואחרים תוכניות צבאיות במטרה להקים מדינה יהודית בארץ ישראל כדי להביא את הגאולה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודוד הראובני · ראה עוד »

דוד הורוביץ

חתימת ידו של דוד הורוביץ על שטר של לירה ישראלית אחת נגיד בנק ישראל דוד הורוביץ (משמאל) בשיחה עם שר האוצר לוי אשכול, 1956 דוד ("דולֶק") הורוביץ (15 בפברואר 1899 – 10 באוגוסט 1979) היה כלכלן ישראלי, כיהן כמנהל המחלקה הכלכלית של הסוכנות היהודית (1935–1948), כמנכ"ל הראשון של משרד האוצר (1948–1952) וכנגידו הראשון של בנק ישראל (1954–1971).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודוד הורוביץ · ראה עוד »

דוד וינפלד

דוד וַיְנְפֶלְד (נולד ב-1937 בלימנוב, פולין) הוא חוקר ספרות, מתרגם, מבקר, מסאי ועורך ספרותי ישראלי, חתן פרס טשרניחובסקי לתרגום לשנת 2018.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודוד וינפלד · ראה עוד »

דוד יוסף בורנשטיין

דוד יוסף בורנשטיין (נולד בחמיאלניק, פולין, 25 בדצמבר 1884 או 1885; נספה בשואה) היה, מדקדק, מורה לעברית ומחבר ספרי לימוד.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודוד יוסף בורנשטיין · ראה עוד »

דין (עיתון)

דְיֵן (רוסית: День; עברית: יום) היה עיתון יהודי שיצא לאור בשפה הרוסית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודין (עיתון) · ראה עוד »

דינה פורת

דינה פורת (נולדה ב-24 בספטמבר 1943) היא ההיסטוריונית הראשית של יד ושם, פרופסור אמריטה בחוג להיסטוריה של עם ישראל, שימשה כראש מרכז קנטור לחקר יהדות אירופה בימינו, וכמופקדת הקתדרה לחקר האנטישמיות והגזענות על שם אלפרד פ' סליינר באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודינה פורת · ראה עוד »

דיו קסיוס

דִּיוֹ קָסְיוּס קוֹקֵיָאנוּס (גם: קסיוס דיו, בלטינית: Cassius Dio Cocceianus; ביוונית: Δίων Κάσσιος Κοκκηϊανός, דיון קסיוס; 163 או 164 – אחרי שנת 229 לספירה) היה היסטוריון ומגיסטראט יווני-רומי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודיו קסיוס · ראה עוד »

דיון מסירקוסאי

דיון (ביוונית: Δίων; 408 לפנה"ס - 354 לפנה"ס) היה מדינאי יווני בן העיר סירקוסאי שבסיציליה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודיון מסירקוסאי · ראה עוד »

דיוניסיה

מסכת דיוניסיוס בלובר הדיוניסיה (ביוונית: Διονυσία) הייתה פסטיבל דתי גדול באתונה העתיקה לכבוד האל דיוניסוס, אשר החלק המרכזי בו היה הצגת מחזות תיאטרון מסוגים שונים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודיוניסיה · ראה עוד »

דיוניסיוס השני (טיראן סירקוסאי)

"חרב דמוקלס" ציורו של ריצ'רד וסטאל מ-1812. דיוניסיוס עומד במרכז הציור דיוניסיוס השני או דיוניסיוס הצעיר (ביוונית: Διονύσιος ο νεότερος; 397 לפנה"ס - 343 לפנה"ס) היה טיראן העיר סירקוסאי שבסיציליה בין השנים 367 - 357 לפנה"ס ו-346 - 344 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודיוניסיוס השני (טיראן סירקוסאי) · ראה עוד »

דיוקנה של גברת

דיוקנה של גברת (The Portrait of a Lady) הוא ספרו של הנרי ג'יימס משנת 1881, יצירת מופת של סופר אמריקאי במוצאו ואנגלי מבחירתו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ודיוקנה של גברת · ראה עוד »

המאורעות בספרטה (221 לפנה"ס)

מיקומה של ספרטה על המפה המאורעות בספרטה הוא הכינוי המקובל לסכסוך עקוב מדם שפילג את החברה בספרטה בשנת 221 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והמאורעות בספרטה (221 לפנה"ס) · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והמנדט הבריטי · ראה עוד »

המסדר הטווטוני

סמל ריבון (Grand Master) המסדר שכולל את עיט הרייך על גבי מגן לבן, מטה כמורה וחרב מוצלבים, גאלרו שחור עם שישה גדילים בכל צד ומיטרה (מצנפת כמורה) פרנק בייארד, נגידו הנוכחי (ה-66 למניין) של המסדר הטווטוני. המסדר הטווטוני, ובשמו הרשמי: "המסדר על שם מרים הקדושה של הטווטונים בירושלים" (בלטינית: Ordo domus Sanctæ Mariæ Theutonicorum Hierosolymitanorum) הוא בעברו אחד משלושת המסדרים הצבאיים הגדולים שפעלו בממלכת הצלבנים שבארץ ישראל בתקופת מסעי הצלב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והמסדר הטווטוני · ראה עוד »

המצור על מחנהו של קיקרו

המצור על מחנהו המבוצר של הלגאטוס קווינטוס טוליוס קיקרו התרחש בחורף 54 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והמצור על מחנהו של קיקרו · ראה עוד »

המצור על אנטיוכיה (1097–1098)

מפה גאו-פוליטית של אזור המערכה נכון לסוף המאה העשרים מפה של המצור על אנטיוכיה בוהמון כובש את אנטיוכיה, ציור רומנטי מ-1840 גילוי הרומח הקדוש, ציור רומנטי באולם מסעי הצלב בארמון ורסאי. המצור על אנטיוכיה וכיבושה על ידי הצלבנים היה אחד האירועים החשובים במסגרת מסע הצלב הראשון.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והמצור על אנטיוכיה (1097–1098) · ראה עוד »

המצור על אשקלון (1153)

המצור על אשקלון, כתב יד צרפתי מהמאה ה-15 המצור על אשקלון של שנת 1153 הוא מצור שהוטל על העיר המוסלמית אשקלון בשנת 1153 על ידי הצבא של ממלכת ירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והמצור על אשקלון (1153) · ראה עוד »

המצור על אדסה (1144)

מפת רוזנות אדסה 1131–1150 המצור על אדסה ב-1144 היה מצור על העיר אדסה, שהחל ב-28 בנובמבר והסתיים עם כיבוש העיר אדסה ב-24 בדצמבר.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והמצור על אדסה (1144) · ראה עוד »

המצור על אוואריקום

המצור על אוואריקום התרחש בשנת 52 לפנה"ס בעת מרד ורקינגטוריקס במהלך מלחמת גאליה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והמצור על אוואריקום · ראה עוד »

המצור על ניקאה (1097)

המצור על ניקאה. כתב יד מהמאה ה-13 המצור על ניקאה היה עימות צבאי, שהתרחש מ־14 במאי עד 19 ביוני 1097, במהלך מסע הצלב הראשון.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והמצור על ניקאה (1097) · ראה עוד »

המצור על עזה (332 לפנה"ס)

המצור על עזה היה מצור וקרב שנערך במסגרת כיבוש האימפריה הפרסית בידי אלכסנדר הגדול.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והמצור על עזה (332 לפנה"ס) · ראה עוד »

המצור על עכו (1189–1191)

גי דה ליזיניאן מופיע מול חומות צור, ציור משנת 1295 ריצ'רד הראשון ופיליפ אוגוסט מקבלים את מפתחות העיר עכו - כתב יד צרפתי מהמאה ה-14 פיליפ אוגוסט מפקד על התקפה ימית נגד עכו המצור על עכו, כתב יד צרפתי מהמאה ה-14 הגליל בתקופת צלאח א-דין. מפה מהמאה ה-18 המצור על עכו, שנערך בין השנים 1189–1191, היה אקורד הפתיחה של מסע הצלב השלישי ותחילת בניין הממלכה הצלבנית לאחר קרב קרני חיטין.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והמצור על עכו (1189–1191) · ראה עוד »

המצור על עכו (1291)

המצור על עכו בשנת 1291 הביא לכיבוש העיר עכו - בירת ממלכת ירושלים הצלבנית, על ידי הממלוכים וסיום 200 שנה של מדינה צלבנית עצמאית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והמצור על עכו (1291) · ראה עוד »

המצור על עיר המאלים

המצור על עיר המאלים (ביוונית: Πολιορκία των Μαλλών) היה מצור שהטיל אלכסנדר הגדול מלך מוקדון על ערי שבט המאלים מאזור הודו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והמצור על עיר המאלים · ראה עוד »

המצור על ליליבאום

המצור על לִילִיבֶּאוּם (Lilybaeum, כיום מָרְסָלָה, במערב סיציליה) אירע במהלך המלחמה הפונית הראשונה בין רומא לקרתגו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והמצור על ליליבאום · ראה עוד »

המצור על הסלע הסוגדיאני

המצור על הסלע הסוגדיאני היה מצור שהטיל אלכסנדר הגדול על סלע מבוצר שבו התבצרו מורדים סוגדיאנים בפיקודו של אוקסיארטס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והמצור על הסלע הסוגדיאני · ראה עוד »

המצור על הליקרנסוס

המצור על הליקרנסוס (ביוונית: Πολιορκία της Αλικαρνασσού) היה מצור שהטיל אלכסנדר הגדול מלך מוקדון בשנת 334 לפנה"ס על העיר הליקרנסוס באסיה הקטנה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והמצור על הליקרנסוס · ראה עוד »

המצור על ירושלים (1099)

מצור על ירושלים בשנת 1099, איור בכתב יד מהמאה ה-14 המצור על ירושלים בשנת 1099 הוא מצור שערכו הצלבנים על ירושלים במסגרת מסע הצלב הראשון.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והמצור על ירושלים (1099) · ראה עוד »

המצור על ירושלים (1187)

מצור על ירושלים. ציור מתוך ספר תנ"ך משנת 1430 המצור על ירושלים בשנת 1187 הוביל לכיבוש העיר על ידי צלאח א-דין ולהתפרקותה המוחלטת והמהירה של ממלכת ירושלים הצלבנית לאחר קרב קרני חיטין.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והמצור על ירושלים (1187) · ראה עוד »

המקור האלוהיסטי

אנליזה של ארבעת ספרי התורה הראשונים לפי ארבעת המקורות המקור האלוהיסטי (בקיצור: ס"א; באנגלית: Elohistic source, או בקיצור כמקור E) הוא אחד מארבעת מקורות התורה לפי השערת התעודות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והמקור האלוהיסטי · ראה עוד »

המקור הכהני

אנליזה של ארבעת ספרי התורה הראשונים לפי ארבעת המקורות המקור הכהני (בקיצור: ס"כ; באנגלית: the Priestly source, או בקיצור P) לפי השערת התעודות, הוא אחד מארבעת מקורות התורה, ארבע תעודות ששילב עורך מאוחר כדי ליצור יחידה אחת.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והמקור הכהני · ראה עוד »

המשמר הפרטוריאני

חיילי המשמר הפרטוריאני. תבליט רומאי משנת 51. מוצג במוזיאון הלובר. מצבת שיש של לוקיוס ספטימיוס ולרינוס, חייל המשמר הפרטוריאני. הדמות מתוארת בלבוש צבאי טיפוסי. תבליט מהמאה הראשונה המתאר חייל של המשמר הפרטוריאני. מוצג במוזיאון פרגמון. פלסטרינה. משמאל חיילי המשמר הפרטוריאני המזוהים על ידי מגן עליו מצויר עקרב. שחזור מודרני של מגן ועליו סמלים המקובלים בצבא הרומי ובכלל זה במשמר הפרטוריאני. המשמר הפרטוריאני (בלטינית: cohortes praetoriae) היה יחידת עילית של הצבא הרומי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והמשמר הפרטוריאני · ראה עוד »

המלחמה המוקדונית השנייה

המלחמה המוקדונית השנייה (ביוונית: Δεύτερος Μακεδονικός Πόλεμος) הייתה השנייה מתוך ארבע "המלחמות המוקדוניות" בין ממלכת מוקדון לבין הרפובליקה הרומית ובעלות בריתה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והמלחמה המוקדונית השנייה · ראה עוד »

המלחמה המוקדונית השלישית

המלחמה המוקדונית השלישית הייתה מלחמה בין הרפובליקה הרומית לממלכת מוקדון שהתנהלה בין השנים 171–168 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והמלחמה המוקדונית השלישית · ראה עוד »

המלחמה הפלופונסית

מפת הזירה המלחמה הפֶּלוֹפּוֹנֶסִית פרצה ב-431 לפנה"ס בין הליגה הפלופונסית, בראשות ספרטה, לבין הליגה האטית-דלית, בראשות אתונה (לעיתים מכונה גם האימפריה האתונאית הראשונה).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והמלחמה הפלופונסית · ראה עוד »

המלחמה הפונית הראשונה

המלחמה הפונית הראשונה, שבה לחמו קרתגו המושבה הפיניקית ("פּוּנים" בלשון הרומאים) והרפובליקה הרומית זו בזו, התחוללה בשנים 264 עד 241 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והמלחמה הפונית הראשונה · ראה עוד »

המלחמה הפונית השנייה

המלחמה הפונית השנייה הייתה מלחמה שהתנהלה בין הרפובליקה הרומית לקרתגו המושבה הפיניקית ("פּוּנים" בלשון הרומאים) בשנים 218–201 לפנה"ס, והיא הקשה מבין שלוש המלחמות הפוניות בין רומא לקרתגו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והמלחמה הפונית השנייה · ראה עוד »

המלחמה הקלאומנית

המלחמה הקלאומנית או מלחמת קלאומנס, היא מלחמה שהתחוללה ביוון העתיקה בין השנים 228-222 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והמלחמה הקלאומנית · ראה עוד »

המלחמות המוקדוניות

המלחמות המוקדוניות היו סדרת מלחמות שנערכו לסירוגין בין השנים 214-148 לפנה"ס, בין הרפובליקה הרומית לממלכת מוקדון.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והמלחמות המוקדוניות · ראה עוד »

המליץ

שער עיתון המליץ ב-1861 המליץ היה כתב עת עברי שיצא לאור באימפריה הרוסית בין 29 בספטמבר 1860 עד 1904, תחילה במתכונת של שבועון, ומ-1886 כעיתון יומי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והמליץ · ראה עוד »

המחנות העולים

סמל התנועה חברי "החוג הזקן" (מימין לשמאל), עומדים: גרשון מרינבך, שבתי פינשריבר, ד"ר ברוך בן-יהודה, ימימה אבידר-טשרנוביץ, מאיר מוזס, אפרתיה מרגלית, כתריאל כ"ץ; יושבים: יונה בן-יעקב, יהודית פודולית, שמריה צמרת, ברוריה בן-יעקב, יצחק כפכפי, רבקה יפה, תל אביב המחצית השנייה של שנות ה-20 של המאה ה-20 המחנות העולים היא תנועת נוער חלוצית־ציונית־סוציאליסטית המצהירה על חתירה לבניית חברה יהודית צודקת, שוויונית החיה בשלום עם שכניה. התנועה פועלת בכ-45 מחנות (סניפים) ובה כ-7,000 חניכים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והמחנות העולים · ראה עוד »

המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית

המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית הייתה מחלקה של הסוכנות היהודית שניהלה את המגעים עם שלטונות המנדט הבריטי וגורמי חוץ אחרים, וניהלה את ענייני החוץ של היישוב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והמחלקה המדינית של הסוכנות היהודית · ראה עוד »

המגבית היהודית המאוחדת

בול משנת 1962 שהונפק לרגל 25 שנים למגבית המגבית היהודית המאוחדת (באנגלית: UJA – United Jewish Appeal) הייתה מפעל גיוס הכספים העיקרי בקרב קהילות יהדות ארצות הברית במשך 60 שנה, מהקמתה בשנת 1939 ועד התמזגותה לתוך איחוד הקהילות היהודיות בשנת 1999.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והמגבית היהודית המאוחדת · ראה עוד »

המהלך החדש בספרות העברית

"המהלך החדש" הוא שמה של תנועה ספרותית שהחלה להתפתח בספרות העברית בסוף שנות השמונים, ראשית שנות התשעים של המאה ה-19, ויצרה שינוי גדול בפואטיקה של הספרות העברית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והמהלך החדש בספרות העברית · ראה עוד »

המיתוס של עשרת השבטים האבודים

יהודים מחכים על הגדה של נהר הסמבטיון. חלון ויטראז' בכנסייה בעיר פרנקפורט על האודר בגרמניה סיפור עשרת השבטים האבודים מלווה את ההיסטוריה של עם ישראל כבר יותר מאלף שנים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והמיתוס של עשרת השבטים האבודים · ראה עוד »

המילון ההיסטורי ללשון העברית

ממוזער המילון ההיסטורי ללשון העברית הוא מפעל מחקר רחב היקף של האקדמיה ללשון העברית, שמטרתו להעמיד מילון מדעי ללשון העברית על כל רבדיה ההיסטוריים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והמילון ההיסטורי ללשון העברית · ראה עוד »

הארמודיוס ואריסטוגיטון

העתק רומי של הפסל "קוטלי הטיראנים" המציג את הארמודיוס ואריסטוגיטון שחזור מודרני של הפסל "קוטלי הטיראנים" מאת אדולף מיכאליס. מוצג בהיכל אוניברסיטת שטרסבורג הארמודיוס ואריסטוגיטון (ביוונית: Αρμόδιος και Αριστογείτονας) היו שני יוונים בני העיר אתונה, אשר בשנת 514 לפנה"ס רצחו את הטיראן האתונאי היפרכוס, ונהרגו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והארמודיוס ואריסטוגיטון · ראה עוד »

הארי אוסטרין וולפסון

צבי הירש (הארי אוסטרין) וולפסון (באנגלית: Harry Austryn Wolfson; 2 בנובמבר 1887 – 20 בספטמבר 1974/ ג' בתשרי תשל"ה) היה פילוסוף והיסטוריון יהודי-אמריקאי, פרופסור למדעי היהדות באוניברסיטת הרווארד וראש החוג הראשון ללימודים אלה בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והארי אוסטרין וולפסון · ראה עוד »

האחים כהן וחצי

האחים כהן וחצי הייתה חברת הפקת סרטים לקולנוע החרדי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והאחים כהן וחצי · ראה עוד »

האהבות

פסל של אובידיוס ברומניה האהבות (בלטינית: Amores) הוא קובץ שירי אהבה הנכתב על ידי המשורר הרומי אובידיוס, אשר חי בין השנים 43 לפני הספירה עד 17 לספירה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והאהבות · ראה עוד »

האוצר מסיני

האוצר מסיני (באנגלית: "Sinai Treasure") הוא סרט דרמה ומותחן ישראלי, מסוגת קולנוע חרדי משנת 2006, שביים והפיק יהודה גרובייס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והאוצר מסיני · ראה עוד »

האימפריה החתית

בפי חוקרים בני ימינו, האימפריה החתית או הממלכה החתית החדשה הוא מונח התוחם חלק בהיסטוריה החתית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והאימפריה החתית · ראה עוד »

האישה החכמה מתקוע

האשה מתקוע מופיעה בפני דוד המלך, תחריט נחושת מעשה ידי קספר לויקן משנת 1712 האישה החכמה מתקוע היא דמות מקראית שאינה מזוהה בשמה המפורש, אלא רק לפי מקום מושבה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והאישה החכמה מתקוע · ראה עוד »

הנצחתו של גרשם שלום

זוהר בסוכה, 1925 מפעלו המחקרי של גרשם שלום זכה להערכה רבה הן בחייו והן לאחר מותו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והנצחתו של גרשם שלום · ראה עוד »

הנציב העליון

הנְציב העליון לפלשׂתינה (א"י) (באנגלית: High Commissioner of Palestine) הוא תואר שניתן, בין היתר, לממונה שמינה שר המושבות מטעם ממשלת בריטניה כדי להיות האחראי בפועל על ממשלת המנדט הבריטי (1920–1948) על ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והנציב העליון · ראה עוד »

הנרי ניר

הנרי ניר (1929--27 בנובמבר 2011) היה היסטוריון ישראלי ופרופסור אמריטוס בחוגים לתולדות עם ישראל וחינוך באוניברסיטת חיפה ומכללת אורנים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והנרי ניר · ראה עוד »

הנרי פילדינג

הנרי פילדינג (באנגלית: Henry Fielding; 22 באפריל 1707 - 8 באוקטובר 1754) היה סופר ומחזאי בריטי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והנרי פילדינג · ראה עוד »

הנרי בייקר טריסטראם

תצלום הכניסה לקברי המלכים בשלהי המאה ה-19; אוסף http://www.loc.gov/rr/print/catalog.html ספריית הקונגרס האמריקני הנרי בייקר טריסטראם (באנגלית: Henry Baker Tristram; 11 במאי 1822 - 8 במרץ 1906) היה כומר, חוקר טבע, מלומד, נוסע ואורניתולוג אנגלי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והנרי בייקר טריסטראם · ראה עוד »

הנרי ג'יימס

דיוקן של הנרי ג'יימס הנרי ג'יימס (באנגלית: Henry James; 15 באפריל 1843 – 28 בפברואר 1916) היה סופר אמריקאי-אנגלי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והנרי ג'יימס · ראה עוד »

הנרי דייוויד תורו

הנרי דייוויד תורו (באנגלית: Henry David Thoreau; 12 ביולי 1817 – 6 במאי 1862) היה סופר, משורר, ופילוסוף אמריקאי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והנרי דייוויד תורו · ראה עוד »

הנבואה במסורת ישראל

ביהדות, הנבואה היא אחת הדרכים שבהן יוצר האל קשר עם בני האדם.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והנבואה במסורת ישראל · ראה עוד »

הנדח

"הַנִּדָּח" הוא סיפור מאת ש"י עגנון, המתרחש על רקע המאבק בין המתנגדים לחסידים בגליציה של תחילת המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והנדח · ראה עוד »

הספר הלבן (1930)

סידני וב, הלורד פאספילד הספר הלבן של פאספילד, המכונה גם הספר הלבן השני, הוא ספר לבן שפורסם בחודש אוקטובר 1930 בעקבות מסקנות ועדת שו וועדת סימפסון, שנגעו לגורמים שהובילו למאורעות תרפ"ט (1929).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והספר הלבן (1930) · ראה עוד »

הספר הלבן (1939)

מפקדות בארגון "ההגנה" מפגינות כנגד הספר הלבן, ירושלים 1939 גרפיטי: "הלאה האימפריאליזם האנגלי!" על קיר בשכונת הבוכרים בירושלים (צולם ב-2007) רטרו-גראפיטי בשכונת נחלאות בירושלים, 2007 הספר הלבן של 1939 (מכונה גם הספר הלבן של מקדונלד) או בשמו הרשמי "פלשתינה, הצהרת מדיניות", הוא מסמך מדיניות שהוצג לפרלמנט הבריטי על ידי שר המושבות מלקולם מקדונלד במאי 1939.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והספר הלבן (1939) · ראה עוד »

הספרים החיצוניים

הספרים החיצוניים הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והספרים החיצוניים · ראה עוד »

הסרט הראשון של פלשתינה

הסרט הראשון של פלשׂתינה (באנגלית: The First Film of Palestine) הוא שמה של גרסה מאוחרת לסרט ראינוע בן כעשרים דקות בשם "פלשׂתינה, שיבת היהודים מן הגלות", אשר צולם בארץ ישראל בשנת 1911, בשלהי השלטון העות'מאני.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והסרט הראשון של פלשתינה · ראה עוד »

הסונטות של שייקספיר

עטיפת אוסף הסונטות המקורי הסונטות של שייקספיר (באנגלית: Shakespeare's sonnets), או "הסונטות", הן אוסף של 154 סונטות שנכתבו על ידי ויליאם שייקספיר.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והסונטות של שייקספיר · ראה עוד »

הסכם יפו (1229)

פרידריך השני וסולטאן מצרים נפגשים הסכם יפו הקרוי גם הסכם תל אל-עג'ול יפו הוא הסכם שנחתם בפברואר 1229 בין פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה בהיותו נושא כתר מלך ירושלים לבין הסולטאן המצרי אלמלך אלכאמל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והסכם יפו (1229) · ראה עוד »

הסיודוס

במוזיאון החדש (ברלין) מהדורה משנת 1539 של חיבורו של הסיודוס "עבודות וימים" הֵסְיוֹדוֹס (ביוונית: Ήσίοδος) היה משורר אפי יווני מוקדם, שחי במאה השמינית לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והסיודוס · ראה עוד »

העליות בשנים 1700–1881

מפת ארץ ישראל מעשה ידי ג'ון קארי, 1801 בית הכנסת היפואי לעולי לוב יהודים בנמל אלג'יר בדרכם לארץ ישראל (1841) מאת הצייר ויליאם ווילד כיפת בית הכנסת החורבה שנחנך בשנית בשנת 1864, מצד ימין בין בתי העיר העתיקה בירושלים, ב-1934 ליד נמל יפו, 1873 טבריה על פי האמן אדריאן אגרון, 1837 ביצות כבארה במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880 כפר יאסיף. בגלי העליות לארץ ישראל מראשית המאה ה-18 ועד הרבע האחרון של המאה ה-19 עלו מעת לעת אלפי עולים, שתרמו לגידולו והתפתחותו של כלל היישוב היהודי בארץ ישראל באותן שנים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והעליות בשנים 1700–1881 · ראה עוד »

העלייה מברית המועצות בשנות ה-70

בשנות ה-70 של המאה ה-20 התרחש גל עלייה גדול של יהודים מברית המועצות לישראל, שבמהלכו עלו יותר מ-150,000 יהודים ארצה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והעלייה מברית המועצות בשנות ה-70 · ראה עוד »

העלייה הראשונה

העלייה הראשונה היא גל עלייה המוני של יהודים לארץ ישראל העות'מאנית משנת תרמ"ב עד שנת תרס"ד (1882–1903).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והעלייה הראשונה · ראה עוד »

העלייה החמישית

היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והעלייה החמישית · ראה עוד »

העלייה ההמונית

העלייה ההמונית היא העלייה שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והעלייה ההמונית · ראה עוד »

העיר העתיקה של צפת

העיר העתיקה בצפת היא האזור העירוני העתיק ביותר בצפת, הבנוי מסביב להר צפת.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והעיר העתיקה של צפת · ראה עוד »

הפפירוסים של ניצנה

הפפירוסים של ניצנה (או תעודות ניצנה) הם ממצא ארכאולוגי-היסטורי אשר התגלה בחפירות בתל ניצנה על ידי משלחתו של ה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והפפירוסים של ניצנה · ראה עוד »

הפרס הלאומי לספרים יהודיים

הפרס הלאומי לספרים יהודיים (National Jewish Book Award, ובקיצור: NJBA) הוא פרס ספרותי המוענק מטעם המועצה למען הספר היהודי באמריקה (Jewish Book Council) בארצות הברית, בקטגוריות שונות של סוגה ספרותית (ספרות עיונית, שירה וסיפורת) במטרה לעודד ספרות יוצאת מן הכלל בנושאים בעלי עניין יהודי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והפרס הלאומי לספרים יהודיים · ראה עוד »

הצפירה

כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והצפירה · ראה עוד »

הקספלה

אוריגנס ותלמידיו, תחריט מעשה ידי יאן לאוקן משנת 1700 לערך. הקספלה (ביוונית עתיקה: Hexapla, Εξαπλά, מצוי גם בכתיב: הכספלה, הכסאפלה; ביוונית: "משושה") היא מהדורה רב-לשונית של המקרא שערך אב הכנסייה אוריגנס בקיסריה באמצע המאה השלישית לספירה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והקספלה · ראה עוד »

הקדמות לכל מטפיזיקה בעתיד

הקדמות לכל מטאפיזיקה בעתיד שתוכל להופיע כמדע (בגרמנית: Prolegomena zu einer jeden künftigen Metaphysik, die als Wissenschaft wird auftreten können) הוא ספר קצר מאת הפילוסוף הפרוסי עמנואל קאנט.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והקדמות לכל מטפיזיקה בעתיד · ראה עוד »

הקהילה הבהאית בהודו

הקהילה הבהאית בהודו היא חלק מהדת הבהאית, שהיא תנועה בינלאומית דתית עכשווית שהתפתחה מהדת הבאבית (באביזם; פרסית: بابیه, آئین بیانی או آیین بابی).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והקהילה הבהאית בהודו · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי ה-19

הקונגרס הציוני הי"ט בלוצרן (1935) במהלך דיון במליאה, ברקע תמונותו של הרצל ודגלי ישראל משני צדדיו. הקונגרס הציוני ה-19 התקיים ב-20 באוגוסט – 4 בספטמבר 1935 כ"א באב - ו' באלול, ה'תרצ"ה בעיר לוצרן שבשווייץ.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והקונגרס הציוני העולמי ה-19 · ראה עוד »

הקיצה עמי

הכרמל" "הָקִיצָה עַמִּי" הוא שיר עברי מאת המשורר המשכיל יהודה ליב גורדון (יל"ג), שנכתב בשנת ה'תרכ"ג והתפרסם בכתב העת "הכרמל" בג' באייר ה'תרכ"ו (18 באפריל 1866).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והקיצה עמי · ראה עוד »

הרמן גונקל

הרמן גונקל (בגרמנית: Hermann Gunkel; 23 במאי 1862 – 11 במרץ 1932) היה תאולוג גרמני-פרוטסטנטי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והרמן גונקל · ראה עוד »

הרמן כהן

הרמן (יחזקאל) כהן (בגרמנית: Hermann Cohen, 4 ביולי 1842, קוֹסְוִויג – 4 באפריל 1918, ברלין) היה פילוסוף יהודי-גרמני, מראשי מייסדיה של האסכולה הנאו-קאנטיאנית של אוניברסיטת מרבורג.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והרמן כהן · ראה עוד »

הרנסאנס האיטלקי

ציור של איטליה בתקופת הרנסאנס ציור רנסאנס מאיטליה הרנסאנס האיטלקי (בצרפתית: Renaissance ובאיטלקית Rinascimento או Rinascita - "לידה מחדש") הוא מונח המציין תקופה היסטורית באיטליה שנמשכה מהמאה ה-14 ועד לשלהי המאה ה-16.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והרנסאנס האיטלקי · ראה עוד »

הרפקס

הָרְפָּקְס (ביוונית: ἅρπαξ, בלטינית: harpax) היה כינויו של כלי נשק ימי רומי, ששימש לתפיסה ממרחק של אניית אויב על מנת להיצמד אליה ולהכריעה בלוחמת פנים אל פנים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והרפקס · ראה עוד »

הרפובליקה הרומית

הרפובליקה הרומית (בלטינית: Rēs pūblica Rōmāna, תרגום לעברית: "ענייני המדינה של הרומאים", מה שמסביר את הנהוג להגות ולכתוב את המונח גם רס־פובליקה, כלומר, שלטון הכלל) היא תקופה בהיסטוריה של איטליה שבה נשלטו רומא ושטחיה על ידי מוסדות הסנאט הרומי, אספות העם והמגיסטראטים הנבחרים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והרפובליקה הרומית · ראה עוד »

הרקע למלחמת ששת הימים

תותח חוף מצרי בראס נצראני, באמצעותו כפו המצרים את המצור במפרץ עקבה. 10 בינואר 1957 מלחמת ששת הימים בין ישראל לבין מצרים, סוריה וירדן פרצה ביוני 1967.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והרקע למלחמת ששת הימים · ראה עוד »

הרקע למלחמה הפלופונסית

פלופונסוס, תצלום לוויין את הרקע למלחמה הפלופונסית ניתן למצוא באמצע המאה השישית לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והרקע למלחמה הפלופונסית · ראה עוד »

הרבנים הצבאיים בצבא הבריטי

ספר מחנה ישראל על הלכות צבא מאת החפץ חיים שחולק למתנדב היהודי לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה הרבנים הצבאיים בצבא הבריטי (במלחמת העולם השנייה) (Jewish Chaplain) היו חלק מהיחידה של "מחלקת קציני הדת המלכותית" (Royal Army Chaplains' Department) בצבא הבריטי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והרבנים הצבאיים בצבא הבריטי · ראה עוד »

הרביא

מפת האזור משנת 1945, באותה עת כמעט ולא היו יישובים יהודים בסביבת הכפר ולכן, לפי תוכנית החלוקה, נכלל בשטח המדינה הערבית הִרִבְּיָא (בערבית: هربيا) היה כפר ערבי במישור החוף הדרומי, כשישה קילומטרים מדרום לעיירה אל-מג'דל (אשקלון).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והרביא · ראה עוד »

הרגימנט הארץ-ישראלי

רגימנט פלשתינה (Palestine Regiment), או כפי שהוא מוכר הרגימנט הארץ-ישראלי, היה רגימנט חיל רגלים של הצבא הבריטי אשר פעל במהלך מלחמת העולם השנייה והורכב ממתנדבים תושבי ארץ ישראל המנדטורית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והרגימנט הארץ-ישראלי · ראה עוד »

הרודוטוס

הרודוטוס הֶרוֹדוֹטוֹס (ביוונית: Ἡρόδοτος; 484 לפנה"ס לערך – 425 לפנה"ס) מהליקרנאסוס (היום בודרום בטורקיה) היה היסטוריון יווני המכונה "אבי ההיסטוריה", שתיאר בחיבורו "היסטוריוֹת" את הפלישה הפרסית ליוון בראשית המאה ה-5 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והרודוטוס · ראה עוד »

השלטון הישראלי ביהודה ושומרון

מפת יהודה ושומרון בינואר 2006: בצהוב - מרכזים עירוניים פלסטיניים; בוורוד בהיר - שטחים צבאיים סגורים, תחומי ההתנחלויות ואזורים המבודדים באמצעות גדר ההפרדה; בוורוד כהה - התנחלויות, מאחזים ובסיסים צבאיים; הקו השחור מייצג את תוואי גדר ההפרדה השלטון הישראלי ביהודה ושומרון הוא צורת השליטה של ישראל בשטחים שכבשה במלחמת ששת הימים (יוני 1967) ביהודה, השומרון ובקעת הירדן.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והשלטון הישראלי ביהודה ושומרון · ראה עוד »

השועל והענבים

השועל והענבים הוא משל המופיע במשלי איזופוס, שחי בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והשועל והענבים · ראה עוד »

השועל והכרם

השועל והכרם הוא משל המופיע בשני מקורות שונים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והשועל והכרם · ראה עוד »

השושלת הבויהית

השׁוֹשֶׁלֶת הבֻּוַיְהִית (בערבית: آل بویه, Āl-i Buyeh, Buwayhids) הייתה שושלת ממוצא איראני, אשר הקימה קונפדרציה שהשתרעה על שטחים גדולים של הח'ליפות העבאסית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והשושלת הבויהית · ראה עוד »

השולמית

מירכאות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והשולמית · ראה עוד »

התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה

כרזת גיוס לצבא הבריטי ביישוב היהודי בארץ ישראל במהלך מלחמת העולם השנייה התנדבו רבים מבני היישוב העברי בארץ ישראל לצבא הבריטי כדי להשתתף במלחמה נגד גרמניה הנאצית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והתנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

התנועה הקיבוצית

התנועה הקיבוצית הוא שם כולל, שהיה מקובל בתקופת היישוב (וגם שנים רבות לאחר קום המדינה ועד עתה) לציון כלל תנועות ההתיישבות הקיבוציות שבמסגרת ההתיישבות העובדת.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והתנועה הקיבוצית · ראה עוד »

התנועה הרומנטית

"הטייל מעל לים הערפילים", קספר דויד פרידריך ציור של קתדרלת קלן האידיאלית מאת קרל האזנפלוג. הרומנטיזציה של ימי הביניים היא סימן הכר של הרומנטיקה וממנה נולדה התחייה הגותית. התנועה הרומנטית (או רומנטיציזם) הייתה תנועה אינטלקטואלית ואמנותית שהתפתחה באירופה בשלהי המאה ה-18 והגיעה לעמדת השפעה משמעותית במהלך המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והתנועה הרומנטית · ראה עוד »

התנועה הוולדנסית

פסל של פייר ולדו, מייסד התנועה הוולדנסית בוורמס גרמניה התנועה הוולדנסית הנקראת גם עניי ליון הייתה אחת ממספר תנועות דתיות שצמחו בדרום-מערב אירופה בסוף המאה ה-12.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והתנועה הוולדנסית · ראה עוד »

התעת'מנות

"התעת'מנות" פירושה קבלת אזרחות עות'מאנית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והתעת'מנות · ראה עוד »

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל

חומת ירושלים העות'מאנית, שנבנתה בתקופה העות'מאנית בידי סולימאן המפואר (2005) שומרי הסף העות'מאנים (תחריט מ-1880) התקופה העות'מאנית היא תקופה בת כ-400 שנה בתולדות ארץ ישראל בה נשלטה על ידי האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ארכה כארבע מאות שנה, משנת 1517 עד 1917, ומונחים רבים בשפה הטורקית החדשה והערבית, שחלקם שנוצרו או השתמעו בעקבות השלטון העות'מאני, השתרשו מאז בשפה ובתרבות העברית, כמו בתרבות הארצישראלית בכללה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים · ראה עוד »

התקופה הפרסית בארץ ישראל

התקופה הפרסית בתולדות ארץ ישראל החלה בשנת 539 לפנה"ס עם השלמתו של המלך כורש את השתלטותה של ממלכת פרס על שטחי האימפריה הנאו-בבלית ובתוכם גם ארץ ישראל, והסתיימה בשנת 332 לפנה"ס עם כיבושה על ידי אלכסנדר מוקדון ותחילתה של התקופה ההלניסטית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והתקופה הפרסית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה הביזנטית בארץ ישראל

קווי המתאר של ירושלים הביזנטית במפת מדבא פסיון מרצפת הכנסייה התקופה הביזנטית היא תקופה בתולדות ארץ ישראל בין השנים 324 (או 395) ו-638, בה נשלטה הארץ על ידי האימפריה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והתקופה הביזנטית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה ההלניסטית בארץ ישראל

התקופה ההלניסטית בארץ ישראל החלה עם כיבוש ארץ ישראל בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפנה"ס מממלכת פרס, והסתיימה בשנת 63 לפנה"ס, עם כיבוש ארץ ישראל על ידי הרפובליקה הרומית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והתקופה ההלניסטית בארץ ישראל · ראה עוד »

התרבות ההלניסטית

התרבות ההלניסטית נוצרה באגן המזרחי של הים התיכון בתקופה ההלניסטית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והתרבות ההלניסטית · ראה עוד »

הלל בבלי

הלל בבלי (באנגלית: Hillel Bavli; ג' בניסן תרנ"ג, 20 במרץ 1893, פילווישוק, האימפריה הרוסית (ליטא) – כ"ב תמוז תשכ"א, 6 ביולי 1961, ניו יורק, ארצות הברית) היה משורר, סופר, מתרגם, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת קולומביה, ועיתונאי יהודי אמריקאי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והלל בבלי · ראה עוד »

הלל דלסקי

הלל דלסקי, אוגוסט 2008 הלל (ביל) מתתיהו דלסקי (19 ביולי 1926 - 12 בדצמבר 2010) היה פרופסור אמריטוס בחוג לספרות אנגלית שבאוניברסיטה העברית, חתן פרס ישראל בחקר הספרות הכללית לשנת תש"ס, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחבר זר של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והלל דלסקי · ראה עוד »

הלבנון

סדר יד בעבודתו "הַלְּבָנוֹן" היה העיתון העברי הראשון בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והלבנון · ראה עוד »

הלגיון הראשון גרמניקה

הלגיון הראשון גרמניקה (בלטינית: Legio I Germanica) היה לגיון רומאי, אשר הוקם בשנת 48 לפנה"ס בידי גאיוס יוליוס קיסר.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והלגיון הראשון גרמניקה · ראה עוד »

הליארטוס

בויאוטיה העתיקה הליארטוס (ביוונית: Ἁλίαρτος, בלטינית: Haliartus) הייתה עיר עתיקה בבויאוטיה שביוון ואחת מחברות הליגה הבויאוטית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והליארטוס · ראה עוד »

הלית ישורון

הֵלית ישורון (נולדה ב-2 באפריל 1942) היא מתרגמת, עורכת, משוררת ושחקנית ישראלית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והלית ישורון · ראה עוד »

הטקטיקה והאסטרטגיה הצלבנית בארץ ישראל

הטקטיקה והאסטרטגיה הצלבנית בארץ ישראל הושפעה מכמה גורמים עיקריים: הטכנולוגיה שהייתה קיימת בזמנו, תנאי השטח ותנאי האקלים, דמוגרפיה, כלכלה וגורמים נוספים בעלי חשיבות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והטקטיקה והאסטרטגיה הצלבנית בארץ ישראל · ראה עוד »

הטבח ביהודי פאס (1465)

הטבח ביהודי פאס של שנת 1465 התרחש במרוקו תחת שלטון השושלת המרינית, ובמסגרתו חוסלה כליל הקהילה היהודית של העיר פאס בפרעות שערך המון מוסלמי מוסת מקרב תושבי העיר.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והטבח ביהודי פאס (1465) · ראה עוד »

הטירה

הטירה (בגרמנית: Das Schloß) הוא רומן בלתי גמור מאת פרנץ קפקא, אשר התחיל בכתיבתו בשנת 1922 וראה אור בשנת 1926, שנתיים לאחר מותו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והטירה · ראה עוד »

הטייפ האחרון של קראפ

בור אנגלובסקי בתפקיד קראפ הטייפ האחרון של קראפ (באנגלית: Krapp's Last Tape) הוא מחזה בן מערכה אחת, באנגלית, פרי עטו של סמואל בקט.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והטייפ האחרון של קראפ · ראה עוד »

הזירה האיברית במלחמה הפונית השנייה

צילום לווין של חצי האי האיברי לוחם איברי חמוש בפלקטה ובמגן סגלגל חצי האי האיברי היה אחד מזירות הלחימה העיקריות במלחמה הפונית השנייה בין הרפובליקה הרומית וקרתגו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והזירה האיברית במלחמה הפונית השנייה · ראה עוד »

הזירה הימית במלחמה הפונית השנייה

גבולות הרפובליקה הרומית ואזורי ההשפעה של קרתגו ב-218 לפנה"ס המלחמה הפונית השנייה בין רומא לקרתגו (218-201 לפנה"ס) ידועה בעיקר כמלחמתו של חניבעל, אך היא לא ניטשה באיטליה בלבד, אלא בעת ובעונה אחת גם בזירות נוספות: היספניה (ספרד), סיקיליה (סיציליה), סרדיניה, איליריה וקרתגו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והזירה הימית במלחמה הפונית השנייה · ראה עוד »

החלפת שטרי בנק ומלווה חובה, 1952

השטרות הישנים (למעלה) והחדשים (למטה) החלפת שטרי בנק ומלווה חובה, 1952, הוא אירוע מוניטרי בו הוחלפה הלירה הארץ ישראלית שהייתה הילך חוקי מאז קום המדינה, בלירה ישראלית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והחלפת שטרי בנק ומלווה חובה, 1952 · ראה עוד »

החלוצות בתקופת העלייה השנייה

חלוצי העלייה השנייה במגדל ב-1912 התיאורים להן זכו החלוצות בתקופת העלייה השנייה (1904–1914) היו של צעירות אידיאליסטיות הלבושות לבן, עטויות מטפחת ראש לבנה, ועומדות בשדה שיבולים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והחלוצות בתקופת העלייה השנייה · ראה עוד »

החוק השני של התרמודינמיקה

החוק השני של התרמודינמיקה הוא חוק פיזיקלי בסיסי, שעוסק בהשתנות של מערכות כתוצאה מטרנספורמציות שקורות בהן, ועוזר לתאר את סוג הטרנספורמציות שיכולות לקרות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והחוק השני של התרמודינמיקה · ראה עוד »

החוקה הגדולה של ספרטה

החוקה הגדולה של ספרטה (Μεγάλη Ῥήτρα) הייתה שורת רפורמות בחוקי הפוליס היוונית ספרטה, המיוחסת לליקורגוס, המחוקק האגדי של ספרטה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והחוקה הגדולה של ספרטה · ראה עוד »

החוויה הדתית לסוגיה

החוויה הדתית לסוגיה: מחקר בטבע האדם (באנגלית: The Varieties of Religious Experience: A Study in Human Nature) הוא ספר שנכתב על ידי הפילוסוף והפסיכולוג האמריקני ויליאם ג'יימס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והחוויה הדתית לסוגיה · ראה עוד »

החיל

המדרגה התחתונה (צולם בצפון מערב ה"רמה" בהר הבית) על פי הרב זלמן מנחם קורן, היא שריד מהחיל על פי תיאורי בית המקדש, החיל היה שטח הסמוך לחומת בית המקדש, בין הסורג לבין כותלי העזרה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והחיל · ראה עוד »

הבריגדה היהודית

חיילים יהודיים צועדים בירושלים הבריגדה היהודית (באנגלית בשמה הרשמי: Jewish Brigade Group, ובעברית ידועה גם בשמות "חטיבה יהודית לוחמת" או בראשי התיבות, "חַיִ"ל", וכן בשם "הבריגדה העברית", ובפי רבים, בקיצור "הבריגדה") הייתה חטיבה בצבא הבריטי שהורכבה כולה מיהודים, בעיקר מקרב אנשי היישוב מארץ ישראל, כחלק מהתנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והבריגדה היהודית · ראה עוד »

הבונד

כרזת בחירות בונדיסטית, קייב, 1918. בונדיסטים יהודים באודסה עם גופות חבריהם שנהרגו במהפכת 1905 אנדרטת הבונד בבית הקברות היהודי בוורשהבּוּנְד - האיגוד הכללי של הפועלים היהודיים בליטא, פולין ורוסיה (ביידיש: אַלגעמײנער ייִדישער אַרבעטער בונד אין ליטע, פּוילן און רוסלאַנד; בקיצור הבונד, "האיגוד") הייתה מפלגה יהודית סוציאליסטית ואוטונומיסטית שנוסדה באימפריה הרוסית ב-1897.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והבונד · ראה עוד »

הגדה של פסח

הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והגדה של פסח · ראה עוד »

הגדוד הקדוש של תבאי

הגדוד הקדוש של תבאי (ביוונית: Ἱερὸς Λόχος Θηβών - הִיֶרוֹס לוֹכוֹס תֵבּוֹן) היה יחידת עילית של הופליטים בצבא תבאי ביוון העתיקה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והגדוד הקדוש של תבאי · ראה עוד »

הגולם (מחזה)

הגולם הוא מחזה פרי עטו של הסופר היידי ה. לֵיוִיק משנת 1920.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והגולם (מחזה) · ראה עוד »

הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה

הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה (בעבר: הגימנסיון הריאלי העברי בקאוּנָס או הריאל-גימנסיון העברי; בהמשך: הגמנסיון העברי הפרטי הראשון בקאונס; בליטאית: Kauno žydų realinė gimnazija, ומאוחר יותר – Kauno žydų I gimnazija; בשנותיה הראשונות נקראה גימנסיית קרליבך, Carlebach-Gymnasium, על שם מייסדה, וגם גימנסיה ריאלית יהודית,.Jüdisches Realgymnasium I.E בגרמנית) הייתה הגימנסיה העברית הראשונה שפעלה במערכת החינוך היהודית של העיר קובנה (Kaunas) שבליטא.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והגימנסיה הריאלית העברית בקובנה · ראה עוד »

הדמוקרטיה באמריקה

הדמוקרטיה באמריקה (בצרפתית: De la démocratie en Amérique) הוא ספר בצרפתית שפורסם בשני כרכים (הראשון ב-1835 והשני ב-1840) בידי אלכסיס דה טוקוויל, שעוסק בארצות הברית בשנות ה-30 של המאה ה-19 ובנקודות החוזק והתורפה שלה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והדמוקרטיה באמריקה · ראה עוד »

הדמוקרטיה האתונאית

האקרופוליס באתונה. ציור רומנטי של לאו פון קלנצה משנת 1846הדמוקרטיה האתונאית הוא השם שניתן לשיטת ממשל מסוג דמוקרטיה ישירה שהתפתחה בפוליס (עיר-מדינה) היוונית אתונה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והדמוקרטיה האתונאית · ראה עוד »

הדפס ישראלי

חיתוך עץ המציג את מכבש הדפוס של דפוס סלומון ראשיתו של ההדפס הישראלי הוא בדפוס העברי הארץ-ישראלי מן המחצית השנייה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והדפס ישראלי · ראה עוד »

הדת בגבולות התבונה בלבד

הדת בגבולות התבונה בלבד (בגרמנית: Die Religion innerhalb der Grenzen der bloßen Vernunft) הוא חיבור פילוסופי משנת 1793 מאת עמנואל קאנט.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והדת בגבולות התבונה בלבד · ראה עוד »

הדת הבהאית

מושב בית הצדק העולמי בחיפה, הגוף המנהלי של הדת הבהאית עבד אל-בהאא (עבדול בהא), בנו של בהאא אללה, מייסד הדת מקדש הבאב חיפה טקסט.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והדת הבהאית · ראה עוד »

הדבר כשלעצמו

הדבר כשלעצמו או הדבר כשהוא לעצמו (בגרמנית: Ding an sich; באנגלית: thing-in-itself) הוא מונח פילוסופי מתחום תורת ההכרה, המתאר דבר הנמצא בפני עצמו, ומציאותו אינה קשורה להכרה או לתנאיי ההכרה, להתבוננות ולייצוג של הסובייקט האנושי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והדבר כשלעצמו · ראה עוד »

הדדעזר בן רחוב

הֲדַדְעֶזֶר בֶּן רְחוֹב היה מלך ארם צובא בתקופת דוד המלך.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והדדעזר בן רחוב · ראה עוד »

הדור (כתב עת)

הדור היה שבועון עברי ספרותי שיצא בוורשה בגרסתו הראשונה בשנת 1901 בהוצאת אחיאסף (אירופה) ובעריכתו של דוד פרישמן, ובגרסתו השנייה בשנת 1904 בהוצאתו הפרטית ועריכתו של דוד פרישמן.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והדור (כתב עת) · ראה עוד »

ההתנגדות לחסידות

הגר"א ואחרים. ההתנגדות לתנועת החסידות היא מחלוקת שהתעוררה ביהדות אירופה במחצית השנייה של המאה ה-18, עם עלייתה של תנועת החסידות, ועיקרה בדור השני של החסידות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וההתנגדות לחסידות · ראה עוד »

ההגמוניה הספרטנית

ההגמוניה הספרטנית (ביוונית: Σπαρτιατική ηγεμονία) הוא כינוי לתקופה בהיסטוריה של יוון העתיקה, בה נשלטה מרבית יוון בידי עיר המדינה ספרטה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וההגמוניה הספרטנית · ראה עוד »

הומרוס

הוֹמֵרוֹס (ביוונית: Ὅμηρος) היה מגדולי משורריה של יוון העתיקה, שלו מייחסת המסורת את האיליאדה ואת האודיסיאה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והומרוס · ראה עוד »

הוספיטלרים

"הצלב המלטזי", סמל המסדר ההוספיטלרי חותם ברונזה של מסדר ההוספיטלרים, המאה ה-14, במוזיאון הבריטי המצבה לזכר המסדר ההוספיטלרי במוריסטן בירושלים, עם דגל המסדר עליה מבט מקרוב על המצבה נושאת סמלי המסדר האנגליקני '''מסדר הכבוד של סנט ג'ון''' הכניסה לבית החולים של המסדר היוהניטי (המסדר הפרוטסטנטי של סנט ג'ון) בעיר העתיקה בירושלים. 2011 מסדר ההוספיטלרים או בשמו המלא מסדר יוחנן הקדוש של בית החולים בירושלים (לטינית: Ordo Fratrum Hospitalis Sancti Ioannis Hierosolymitani) הוא מסדר צבאי נוצרי שנוסד באמצע המאה ה-11.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והוספיטלרים · ראה עוד »

הוצאת שטיבל

סמל ההוצאה סמל ההוצאה באמריקה בסוף שנות השלושים הוצאת א.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והוצאת שטיבל · ראה עוד »

הוצאת כרמל

הוצאת כרמל היא הוצאת ספרים ישראלית השוכנת במרכז ספיר, שבאזור התעשייה גבעת שאול ירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והוצאת כרמל · ראה עוד »

הוראה

הוראה באוניברסיטת בולוניה, 1088 ציור של מורה לידי לוח במהלך תהליך ההוראה הוראה היא אחת מתהליכי הלמידה בחינוך.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והוראה · ראה עוד »

הורקנוס לבית טוביה

כתב ארמי. הורקנוס לבית טוביה היה בנו הצעיר של יוסף בן טוביה, גובה המסים באזור ארץ ישראל שחי בתקופת בית שני תחת השלטון ההלניסטי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והורקנוס לבית טוביה · ראה עוד »

הורטיוס

קווינטוס הורטיוס פלקוס (בלטינית: Quintus Horatius Flaccus; בעברית מקובל גם לכתוב הורציוס; 8 בדצמבר 65 לפנה"ס – 27 בנובמבר 8 לפנה"ס) היה משורר רומי מפורסם.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והורטיוס · ראה עוד »

הורדוס

מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והורדוס · ראה עוד »

הושע בן בארי

הושע, ציור של דוצ'יו די-בונינסניה הוֹשֵעַ בֶּן-בְּאֵרִי היה נביא שפעל בממלכת ישראל באמצע ימי בית ראשון, לקראת חורבן ממלכת ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והושע בן בארי · ראה עוד »

הולדת שמואל

חנה מרת הנפש בוכה ומתפללת. הולדת שמואל הוא סיפור מקראי, המתואר ב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והולדת שמואל · ראה עוד »

הוגו השלישי, מלך קפריסין

הוגו השלישי מלך קפריסין (בצרפתית: Hugues III de Chypre; 1235 - 24 במרץ 1284), המכונה "הגדול", היה מלך ממלכת קפריסין הצלבנית משנת 1267 ומלך ממלכת ירושלים משנת 1268 תחת השם הוגו הראשון מלך ירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והוגו השלישי, מלך קפריסין · ראה עוד »

הוגו וינקלר

הוגו וינקלר (בגרמנית: Hugo Winckler; 4 ביולי 1863 – 19 באפריל 1913) היה ארכאולוג, היסטוריון, פילולוג ואשורולוג גרמני.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והוגו וינקלר · ראה עוד »

הכנסת כלה (ספר)

הכנסת כלה הוא רומן מאת ש"י עגנון, המתאר את מסעו של ר' יודיל חסיד העוזב את ביתו במטרה לאסוף כסף כדי למצוא שידוך לבתו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והכנסת כלה (ספר) · ראה עוד »

הכתב העברי הקדום

כתב עברי מרובע (נקרא גם: כתב אשורי) ובכתב העברי הקדום הכתב העברי הקדום, המכונה גם כתב דַעַץ (וכן רעץ, דחץ, כתב ליבונאה), הוא כתב של האלפבית העברי שהיה נהוג בקרב תושבי ממלכת יהודה וממלכת ישראל במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והכתב העברי הקדום · ראה עוד »

היסטוריה

"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והיסטוריה · ראה עוד »

היסטוריה של ממלכת ירושלים

שלט ממלכת ירושלים, במרכזו סמל הממלכה - צלב ירושלים מאה ה-12 ההיסטוריה של ממלכת ירושלים התחילה בכיבוש ירושלים על ידי משתתפי מסע הצלב הראשון בקיץ 1099, הממלכה ששלטה בירושלים נכבשה ב-1187, אולם נוכחות הצלבנים בארץ ישראל נמתחה לאורך מאתיים שנה עד להכחדתה על ידי צבא האימפריה הממלוכית בכיבוש עכו בשנת 1291.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והיסטוריה של ממלכת ירושלים · ראה עוד »

היסטוריה של העיתונאות בארץ ישראל

הגיליון הישן ביותר הקיים כיום של העיתון היהודי הראשון עיתונים בישראל, 1949 היסטוריה של העיתונאות בארץ ישראל היא מונח המתאר את תקופת הזמן של הפעילות העיתונאית העברית בארץ ישראל, הן לפני הקמת מדינת ישראל והן אחריה; כמעט 200 שנה אחרי שהעיתונאות היהודית ואחריה גם העברית התבססו באירופה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והיסטוריה של העיתונאות בארץ ישראל · ראה עוד »

היסטוריה של הקולנוע הישראלי: תקופת היישוב ושנות החמישים

הקולנוע הישראלי בתקופת היישוב ובשנות החמישים היא תקופה מוקדמת בהיסטוריה של הקולנוע הישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והיסטוריה של הקולנוע הישראלי: תקופת היישוב ושנות החמישים · ראה עוד »

היסטוריה של התיאטרון

ההיסטוריה של התיאטרון היא למעשה ההיסטוריה של העלאת מחזות על הבימה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והיסטוריה של התיאטרון · ראה עוד »

היסטוריה של היהדות הקראית

יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והיסטוריה של היהדות הקראית · ראה עוד »

היסטוריון

הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והיסטוריון · ראה עוד »

היסטוריות (הרודוטוס)

קטע פפירוס מתוך הספר השמיני של ההיסטוריות הרודוטוס היסטוריות (ביוונית עתיקה: Ἱστορίαι) הוא חיבור פרי עטו של ההיסטוריון היווני בן המאה ה-5 לפנה"ס הרודוטוס, הנחשב לספר ההיסטוריה הראשון בעולם המערבי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והיסטוריות (הרודוטוס) · ראה עוד »

היסטוריוגרפיה ישראלית

עטיפת מגן של כרך תשט"ו-תשט"ז. עיצבה עלי גרוס היסטוריוגרפיה ישראלית היא המחקר ההיסטורי המפורסם (היסטוריוגרפיה) של תולדות היישוב מאז ראשית היישוב היהודי החדש בארץ ישראל ועד לימינו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והיסטוריוגרפיה ישראלית · ראה עוד »

היפרבולוס

סטואה של אטאלוס, אתונה, יוון. היפרבולוס (ביוונית: Ὑπέρβολoς; בלטינית: Hyperbolos; ? – 411 לפנה"ס), הידוע גם כהיפרבולוס בן אנטיפנס, היה מדינאי אתונאי בן המאה החמישית לפנה"ס, שהיה פעיל במהלך המלחמה הפלופונסית בין אתונה לספרטה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והיפרבולוס · ראה עוד »

היפרכוס (טיראן)

היפרכוס (? - 514 לפנה"ס; ביוונית עתיקה: Ἵππαρχος) היה טיראן אתונאי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והיפרכוס (טיראן) · ראה עוד »

היפיאס (טיראן)

היפיאס היה טיראן אתונאי, שלט לאחר מות אביו פייסיסטראטוס, יחד עם אחיו היפרכוס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והיפיאס (טיראן) · ראה עוד »

הירש דוד נומברג

הירש דוד נומברג מובילי ועידת צ'רנוביץ (1908). מימין לשמאל: '''הירש דוד נומברג''', חיים ז'יטלובסקי, שלום אש, י"ל פרץ ואברהם רייזן. אברהם אוֹסְטְשֶגָה הירש דוד נוֹמְבֶּרְג (בכתיב יידי: הערש דוד נאָמבערג; בפולנית: Hirsz Dawid Nomberg; נכתב גם Hersh Dovid; י' בניסן תרל"ו, 4 באפריל 1876, אמשינוב – כ"ז בחשוון תרפ"ח, 22 בנובמבר 1927, אוטבוצק) היה סופר, פובליציסט, מנהיג ופוליטיקאי יהודי-פולני.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והירש דוד נומברג · ראה עוד »

הילל בן שחר

"נפילתו של לוציפר" תחריט מעשה ידי גוסטב דורה, איור של סצנה מתוך "גן העדן האבוד" מאת מילטון, שנת 1866. הֵילֵל בֶּן שָׁחַר הוא כינוי או אפיתט המוזכר בספר ישעיהו בקינה הסאטירית המכונה "המשל על מלך בבל" (שם, ג–כג; "משל" כאן במשמעות דברי לעג, "משל ושנינה").

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והילל בן שחר · ראה עוד »

היה זנב לאריות ואל תהיה ראש לשועלים

אריה שועל הוי זנב לאריות, ואל תהי ראש לשועלים הוא פתגם מהמקורות שמשמעותו: עדיף להיות קטן בין הגדולים מאשר גדול בין הקטנים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והיה זנב לאריות ואל תהיה ראש לשועלים · ראה עוד »

היינריך היינה

היינריך היינה (נולד בשם הארי היינה, מאז 1825: כריסטיאן יוהאן היינריך היינה; בגרמנית: Heinrich Heine; 13 בדצמבר 1797, דיסלדורף – 17 בפברואר 1856 פריז) היה משורר, פילוסוף, פובליציסט ומבקר ספרות יהודי-גרמני מומר, מגדולי השירה והספרות של גרמניה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והיינריך היינה · ראה עוד »

היינריך ולפלין

היינריך וֶלפלין (בגרמנית: Heinrich Wölfflin; 21 ביוני 1864 - 19 ביולי 1945) היסטוריון וחוקר תולדות האמנות שווייצרי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והיינריך ולפלין · ראה עוד »

היישוב

היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והיישוב · ראה עוד »

היישוב הישן

פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והיישוב הישן · ראה עוד »

היישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם הראשונה

בתקופת מלחמת העולם הראשונה נשלטה ארץ ישראל על ידי האימפריה העות'מאנית, שהטילה גזירות קשות ורבות על היישוב היהודי בארץ.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק והיישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

ונוס ואדוניס (שייקספיר)

הפואמה ונוס ואדוניס מאת ויליאם שייקספיר פורסמה בשנת 1593, והיא יצירתו הראשונה של שייקספיר שהודפסה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וונוס ואדוניס (שייקספיר) · ראה עוד »

ועד ארבע ארצות

שני צידיו של דף מ'''ספר הפרוטוקולים''' של ועד ארבע ארצות, שהיה בבעלותו של שמעון דובנוב בית התפוצות בתל אביב ועד ארבע ארצות (בפולנית: Sejm Czterech Ziem) הוא שמו של גוף מנהלתי אשר שימש במשך כ-200 שנה, בין השנים 1520 או 1580 ל-1764, כמוסד המרכזי העליון של יהדות פולין.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וועד ארבע ארצות · ראה עוד »

ועידת פיאצ'נצה

ועידת פיאצ'נצה הייתה ועידה כנסייתית שנערכה בין 1 ל-7 במרץ בשנת 1095 בעיר פיאצ'נצה שבצפון איטליה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וועידת פיאצ'נצה · ראה עוד »

ורגיליוס

פובליוס ורגיליוס מארו (בלטינית: Publius Vergilius Maro; 15 באוקטובר 70 לפנה"ס – 21 בספטמבר 19 לפנה"ס), המכונה ורגיליוס, היה משורר רומי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וורגיליוס · ראה עוד »

ושוכני

מפת חלוקת השלטון בין האימפריות בשנת 1400 לפנה"ס, סימון מקומה של ושוכני הוא משוער וַשׁוּכָּנִי הייתה עיר הבירה של הממלכה החורית העתיקה מיתני משנת 1500 לפנה"ס לערך ועד המאה ה-13 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וושוכני · ראה עוד »

וולני

ממוזער ממוזער וולני; מצבת קברו בבית הקברות פר לשז בפריז (איור מ-1821) ווֹלנֵי או וולניי (בצרפתית: Volney; מבטאים ווֹלנֶה; 3 בפברואר 1757 – 25 באפריל 1820) הוא שם העט של קונסטנטן-פֿרנסוּאַה שׁסבֶּף דה לה ג'ירוֹדֶה, הרוזן של ווֹלנֶה (Constantin-François Chassebœuf de La Giraudais, comte de Volney), הוגה דעות, היסטוריון, מזרחן ומדינאי צרפתי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ווולני · ראה עוד »

וילפריד ישראל

מוזיאון וילפריד ישראל בקיבוץ הזורע וילפריד ישראל (באנגלית: Wilfrid Israel; 11 ביולי 1899 – 1 ביוני 1943) היה סוחר ונדבן אנגלי-גרמני יהודי, פעיל בתנועה הציונית ובעליית הנוער.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ווילפריד ישראל · ראה עוד »

ויליאם מקלור תומסון

__ללא_תוכן__ ויליאם מקלור תומסון (באנגלית: William McClure Thomson; 31 בדצמבר 1806, ספרינגדייל אוהיו, ארצות הברית – 8 באפריל 1894, דנבר, קולורדו, ארצות הברית) היה מיסיונר פרוטסטנטי אמריקאי, שחי קרוב ליובֵל שנים בלבנון ובארץ ישראל ופרסם ספר רב-תפוצה על ארץ המקרא.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וויליאם מקלור תומסון · ראה עוד »

ויליאם ג'יימס

ויליאם ג'יימס (באנגלית: William James; 11 בינואר 1842 – 26 באוגוסט 1910) היה פסיכולוג ופילוסוף אמריקאי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וויליאם ג'יימס · ראה עוד »

ויהי היום

ויהי היום הוא ספר מעשיות מאת חיים נחמן ביאליק, שהוא, כדברי ביאליק בפתח הספר "עיבוד ספרותי של אגדות ושברי-אגדות שאובים ממקורות שונים".

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וויהי היום · ראה עוד »

ויכוח פדובה

ויכוח פדובה הוא ויכוח-דת שנערך בעיר פדובה שבאיטליה בשנת 1612, והוא מהוויכוחים המאוחרים והפחות-ידועים בהיסטוריוגרפיה של ויכוחי-הדת.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וויכוח פדובה · ראה עוד »

כמוש

כְּמוֹשׁ (לפי ניקוד המקרא; באבלאית: dkà-mi/me-iš,, באוגריתית: 𐎑𐎑𐎟𐎆𐎟𐎋𐎎𐎘 – טֿטֿ ו כמתֿ, במואבית: 𐤊𐤌𐤔 – כמש) היה האל הלאומי של מואב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וכמוש · ראה עוד »

כאמד א-לוז

כאמד א-לוז. צילום ממזרח לכיוון מערב. ברקע רכס ג'בל בארוכ. מפת בקעת לבנון כָּאמֶד אֶ-לַּוְז (בערבית: كامد اللوز) הוא יישוב בבקאע בלבנון שאוכלוסייתו היא מוסלמית סונית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וכאמד א-לוז · ראה עוד »

כנען

מפת המזרח התיכון בתקופת אל עמרנה כנען היה בתקופת הברונזה המאוחרת שמו של חבל ארץ שבהמשך נודע בעברית כארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וכנען · ראה עוד »

כנה ורמן

כנָה וֶרמן (נולדה ב-12 במאי 1957) היא פרופסור להיסטוריה של עם ישראל, העוסקת בעיקר במתרחש בארץ ישראל בתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וכנה ורמן · ראה עוד »

כף סוניו

כף סוניו, מבט אל האיון פאטרוקלוס הסמוך. כף סוניו בשקיעה שרידי מקדש פוסידון בכף סוניו, מבט ממזרח כף סוניו שמו של ביירון חרוט על אחד מעמודי מקדש פוסידון כֵּף סוּנְיוֹ (ביוונית מודרנית: Aκρωτήριο Σούνιο, אַקְרוֹטִירְיוֹ סוּנְיוֹ, ביוונית עתיקה: Άκρον Σούνιον, אַקְרוֹן סוּנְיוֹן) הוא לשון יבשה בקצה הדרומי של חצי האי אטיקה ביוון, מרחק 69 קילומטרים דרומית-מזרחית לאתונה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וכף סוניו · ראה עוד »

כפר ברעם (יישוב עתיק)

בית הכנסת העתיק בכפר ברעם, צולמה במאה ה-19 בית הכנסת בכפר ברעם. 1956, בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית ברעם היה יישוב יהודי בגליל העליון בתקופת המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וכפר ברעם (יישוב עתיק) · ראה עוד »

כרם נבות

מותו של נבות. קספר לויקן 1712. סיפור כרם נבות הוא סיפור מקראי המופיע ב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וכרם נבות · ראה עוד »

כרבוגא

קיוואם א-דאולה כרבוגא (טורקית: Kürboğa) היה האתאבג של העיר מוסול בתקופת מסע הצלב הראשון.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וכרבוגא · ראה עוד »

כרוניקון פסחלה

כרוניקון פסחלה (יוונית: Πασχάλιο χρονικό, "הכרוניקה של חג הפסחא") הוא השם המקובל לרישום אירועים שמקורו בעולם הביזנטי של המאה השביעית לספירה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וכרוניקון פסחלה · ראה עוד »

כשים

מאה ה-13 לפנה"ס לערך. מפת חלוקת השלטון בין האימפריות בשנת 1400 לפנה"ס שרידי הזיגוראט של דור-כוריגלזו בירת הכשים. (1915) מכתב א"ע 9, מכתבו של בורנבוריאש מלך בבל הכשית לתות ענח' אמון, אוסף המוזיאון הבריטי הכשים (בכתיב אכדי: ka-aš-šu.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וכשים · ראה עוד »

כתב המנדט

העמוד הראשון של המנדט על ארץ ישראל ועבר הירדן, שהוצג בפני הפרלמנט הבריטי בדצמבר 1922, לפני כניסתו לתוקף בשנת 1923. כתב המנדט (באנגלית: The Mandate for Palestine) הוא אמנה בינלאומית, שאושרה על ידי מועצת חבר הלאומים ב-24 ביולי 1922, הקובעת את מעמדה של הממלכה המאוחדת כמעצמה השלטת בשטחי ארץ ישראל, לשם "ביצוע ההכרזה שניתנה במקור בשני לנובמבר 1917 על-ידי ממשלת הוד-מעלתו הבריטי, ואושררה על ידי יתר מעצמות הברית לצורך הקמת בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה" - הצהרת בלפור.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וכתב המנדט · ראה עוד »

כתבי אוגרית

לוח באכדית שנמצא באוגרית כתבי אוגרית הם אוסף של טקסטים עתיקים שנכתבו בכתבי יתדות בשמונה שפות לפחות, והתגלו משנת 1928 באוגרית, באתרים ראס שמרה וראס אבן האני.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וכתבי אוגרית · ראה עוד »

כתובת עזקה

כתובת החלק הראשון שנמצא (K.6205) כתובת עזקה היא לוח אבן חקוק בכתב יתדות אכדי, שנכתבה על ידי סנחריב מלך אשור (705 עד 681 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וכתובת עזקה · ראה עוד »

כלאם

כַּלאם (בערבית: کلام) הוא תחום מחשבה תאולוגי באסלאם אשר מבקש, בעזרת דרכים פילוסופיות-שכליות, להצדיק את אמונת הדת ומצוות האסלאם ולשלול דעות מנוגדות לה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וכלאם · ראה עוד »

כלכלת ממלכת ירושלים

הכלכלה בממלכת ירושלים שהתקיימה באמצע ימי הביניים התבססה על מספר ענפים עיקריים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וכלכלת ממלכת ירושלים · ראה עוד »

כלכלת ישראל

כלכלת ישראל היא כלכלת שוק מעורבת בה לממשלה חלק משמעותי, לצד מגזר פרטי מפותח, הכולל תעשייה משגשגת וענפי שירותים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וכלכלת ישראל · ראה עוד »

כחום היום (אידיליה)

כחום היום היא אידיליה מאת שאול טשרניחובסקי, שהתפרסמה לראשונה בירחון השילוח, ספטמבר, 1905.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וכחום היום (אידיליה) · ראה עוד »

כורש הצעיר

כורש המכונה הצעיר (בפרסית עתיקה: 𐎤𐎢𐎽𐎢𐏁, ביוונית: Κύρος ο νεότερος; המאה ה-5 לפנה"ס - 401 לפנה"ס) להבדילו מכורש הגדול.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וכורש הצעיר · ראה עוד »

כוכב הגאולה

כוכב הגאולה של פרנץ רוזנצווייג כוכב הגאולה (בגרמנית: Der Stern der Erlösung) הוא חיבורו המשמעותי ביותר של הפילוסוף פרנץ רוזנצווייג שנכתב ב־1919.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וכוכב הגאולה · ראה עוד »

כוי

כּוֹי (או כְּוִי), הוא מונח המוזכר במשנה שמתאר בעל חיים שמבחינה הלכתית הוא ספק חיה ספק בהמה, לעניין הגדרותיהם ההלכתיות הנוגעות למגוון הלכות שבהן יש שוני בין חיה לבהמה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וכוי · ראה עוד »

כיזוואתנה

הממלכה החתית המתרחבת באדום, כולל שטחה של ארזווה וכיזוואתנה ב-1290 לפנה"ס, גובלת בממלכה המצרית בירוק. כתב ההסכם בין פיליאה מלך כיזוואתנה, ואידרימי מלך אללח'. אוסף המוזיאון הבריטי הממלכות הניאו חיתיות שנולדו לאחר נפילת האימפריה החתית באזור של ממלכת כיזוואתנה כִיזּוּוַאתְנַה הייתה ממלכה עתיקה שהתקיימה באנטוליה באלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וכיזוואתנה · ראה עוד »

כיבוש גאליה אקוויטניה במלחמת גאליה

כיבוש גאליה אקוויטניה היה חלק חשוב מכיבושה של גאליה בעת מלחמת גאליה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וכיבוש גאליה אקוויטניה במלחמת גאליה · ראה עוד »

כיבוש יפו על ידי צחותי

שער מימי רעמסס השני בתחומי גן הפסגה ביפו העתיקה כיבוש יפו על ידי צחותי הוא סיפור מצרי עתיק שנכתב על גבי פפירוס האריס 500 שהיה חלק מהאוסף של אנתוני צ'ארלס האריס, וכיום מוצג במוזיאון הבריטי שבלונדון.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וכיבוש יפו על ידי צחותי · ראה עוד »

כיוונים חדשים

כריכת כתב העת כיוונים חדשים הוא כתב עת לענייני ציונות, יהדות, מדיניות, חברה ותרבות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וכיוונים חדשים · ראה עוד »

ימחד

יַמְחַד (גם ימח'ד; באכדית: Yamḫad; בערבית: يمحاض, בתעתיק ימחאץֿ) הייתה ממלכה שמית עתיקה, שמרכזה שכן בעיר חַלַבּ, כיום בשטחה של סוריה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וימחד · ראה עוד »

יאיר הופמן (חוקר המקרא)

יאיר הופמן (29 באפריל 1937 – 22 בנובמבר 2019) היה פרופסור בחוג למקרא, באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויאיר הופמן (חוקר המקרא) · ראה עוד »

יאירה אמית

יאירה אמית (נולדה ב-19 באוקטובר 1941) היא פרופסור אמריטה בחוג למקרא באוניברסיטת תל אביב וראש המסלול להוראת מקרא בבית הספר לחינוך.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויאירה אמית · ראה עוד »

יסכה

יִסְכָּה, היא דמות מקראית, בתו של הרן, אחות מילכה אשת נחור, ואחות לוט.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויסכה · ראה עוד »

יעקב מנצור

יעקב מנצור, (כ"ז בכסלו תרפ"ה, 24 בדצמבר 1924 - כ"ג בטבת תש"ף, 20 בינואר 2020) היה פרופסור בחוג ללשון עברית באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויעקב מנצור · ראה עוד »

יעקב מילגרום

יעקב מילגרום (באנגלית: Jacob Milgrom; 1923 - 5 ביוני 2010) היה חוקר מקרא יהודי אמריקני ורב קונסרבטיבי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויעקב מילגרום · ראה עוד »

יעקב אפשטיין (פסל בריטי)

יעקב אפשטיין (באנגלית: Jacob Epstein; 10 בנובמבר 1880 – 19 באוגוסט 1959) היה פסל יהודי בריטי יליד ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויעקב אפשטיין (פסל בריטי) · ראה עוד »

יעקב אלבוים

יעקב אלבוים (נולד ב-1939 תרצ"ט) הוא חוקר ספרות עברית ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויעקב אלבוים · ראה עוד »

יעקב אורלנד

שנות הארבעים יעקב אוֹרְלַנְד (14 ביולי 1914 – 5 במרץ 2002) היה משורר, מתרגם, מחזאי, עיתונאי ועורך ישראלי, חתן פרס ישראל לזמר עברי (1994) ופרס ביאליק לספרות יפה (1996).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויעקב אורלנד · ראה עוד »

יעקב פינקרפלד

מרחביה שתכנן פינקרפלד, הוקם ב-1936 שלט הנצחה על ביתם של יעקב פינקרפלד ואחותו אנדה עמיר- פינקרפלד ברח' אחד העם 87 בתל אביב יעקב ("קובה") פינקרפלד (כ"ט בטבת תרנ"ז, ינואר 1897 – י"ח בתשרי תשי"ז, 23 בספטמבר 1956) היה אדריכל, ארכאולוג וחוקר בתי כנסת ובתי עלמין ישראלי יהודי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויעקב פינקרפלד · ראה עוד »

יעקב רז

יעקב רז (נולד ב-1944) הוא פרופסור אמריטוס בחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב, חוקר תרבות יפן ומתרגם של כתבי זן, סופר ומשורר הכותב, בין השאר, שירת הייקו בעברית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויעקב רז · ראה עוד »

יעקב רבי

יעקב רַבִּי (יעקב שעיה רבינוביץ) (22 בפברואר 1921 – 29 בפברואר 1988) היה עיתונאי, פובליציסט, מסאי, לשונאי ומתרגם ישראלי, חבר מערכת העיתון "על המשמר".

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויעקב רבי · ראה עוד »

יעקב שמלה

יעקב שֶׁמלָה (מאי 1858 – 20 ביולי 1938) היה עיתונאי, סופר, מתרגם ואמן מלאכה יהודי-תוניסאי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויעקב שמלה · ראה עוד »

יעקב ששפורטש

אנציקלופדיה היהודית הרוסית") רבי יעקב שׂשׂפורטשׂ (ה'ש"ע, 1610 – ה'תנ"ח, 1698) היה רב ותלמיד חכם, מגדולי ומראשוני הלוחמים בשבתאות, ובשבתי צבי בפרט.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויעקב ששפורטש · ראה עוד »

יעקב שלום ליכט

יעקב שלום ליכט (1922–30 בספטמבר 1991) היה פרופסור בחוג למקרא שבאוניברסיטת תל אביב וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1985.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויעקב שלום ליכט · ראה עוד »

יעקב שטיינברג

יעקב שטיינברג (1887 – 22 ביוני 1947) היה משורר, סופר, ומחזאי עברי ויידי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויעקב שטיינברג · ראה עוד »

יעקב לרנר

250px יעקב דב-בר לֶרנֶר (תרל"ט, 1879, ברז'אן – ב' בתמוז תרע"ח, 12 ביוני 1918, יקטרינוסלב) היה משורר ומתרגם עברי ומחנך יהודי פולני-רוסי יליד גליציה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויעקב לרנר · ראה עוד »

יעקב לשצ'ינסקי

יעקב לשצ'ינסקי (באוקראינית: Якоб Лещинський; ביידיש: לעשצינסקי; בכתב לטיני: Lestschinsky; 1876 – 1966) היה דמוגרף, סטטיסטיקאי והיסטוריון יהודי, מחלוצי החוקרים הדמוגרפים של עם ישראל בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויעקב לשצ'ינסקי · ראה עוד »

יעקב טלמון

יעקב לייב טַלְמוֹן (Jacob Leib Talmon; 14 ביוני 1916 – 16 ביוני 1980) היה היסטוריון ישראלי, פרופסור להיסטוריה של העת החדשה באוניברסיטה העברית, חוקר העת החדשה ובעיקר של תקופת המהפכה הצרפתית; טבע את המונחים "דמוקרטיה טוטליטרית" ("דמוקטטורה") ו"משיחיות מדינית".

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויעקב טלמון · ראה עוד »

יעקב חזן מלונדון

יעקב בן יהודה חזן מלונדון (לונדריש), היה רב ימי-ביניימי מיהדות אנגליה, תלמידו של רבי ברכיה מניקולא ומחברו של הקודקס ההלכתי 'עץ חיים' (1287), המכנס יחדיו הלכות פסקים ומנהגים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויעקב חזן מלונדון · ראה עוד »

יעקב בן נסים

רבי יעקב ב"ר נסים אבן שאהין (בערבית יהודית: אבי יוסף. נפטר ב-ד'תשס"ז, 1006) היה ראש ישיבה ומנהיג הקהילה היהודית בקירואן, תוניסיה במאה ה-10, שלהי תקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויעקב בן נסים · ראה עוד »

יעקב בלידשטיין

יעקב (ג'רלד) בלידשטיין (1938 – 10 בספטמבר 2020) היה חוקר ההלכה היהודית ומשנתו של הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויעקב בלידשטיין · ראה עוד »

יעקב בורקהרדט

יעקב כריסטוף בּוּרְקְהַרְדט (Jacob Christoph Burckhardt; 25 במאי 1818 בזל, שווייץ - 8 באוגוסט 1897, בזל, שווייץ) היה היסטוריון שווייצרי של האמנות והתרבות, שדות שהוא תרם לעיצובם.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויעקב בורקהרדט · ראה עוד »

יעקב דוד אברמסקי

יעקב דוד אברמסקי (י"ד אברמסקי; ה' באדר תרע"ד, מרץ 1914, סמוליאני, פלך מוהילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – כ"ד באב תשל"ט, אוגוסט 1979, ירושלים) היה סופר עברי, מתרגם, ביבליוגרף, בלשן ופולמוסן.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויעקב דוד אברמסקי · ראה עוד »

יעקב הורוביץ (סופר)

יוצרים ואנשי צבא בקפה מאור בתל אביב, במחצית השנייה של 1948. (מימין לשמאל: יצחק שדה ובנו יורם, ישראל זמורה, יצחק שנהר, יעקב הורוביץ, נתן אלתרמן, יודל מרמרי (שלישו של יצחק שדה), צילום: בנו רותנברג, ומאוספו של יורם שדה, יפו עם המשורר נתן אלתרמן בקפה מאור בתל אביב, ספטמבר 1950. צילם: בנו רותנברג לוחית זיכרון בכניסה לביתו של יעקב הורוביץ יעקב הורוביץ (י"ב בשבט תרס"א, 1 בפברואר 1901, קאלוש, גליציה המזרחית – כ"ז בטבת תשל"ז, 10 בינואר 1975, תל אביב) היה סופר עברי, עורך ומתרגם.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויעקב הורוביץ (סופר) · ראה עוד »

יעקב כ"ץ (היסטוריון)

יעקב כ"ץ (15 בנובמבר 1904 - 20 במאי 1998) היה חוקר תולדות עם ישראל, היסטוריון, סוציולוג ומחנך ישראלי, חתן פרס ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויעקב כ"ץ (היסטוריון) · ראה עוד »

יעקב יצחק הורוביץ

רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ, מכונה החוזה מלובלין (אצל חסידי פולין: הרבי מלובלין) (תק"ה, 1745 – ט' באב תקע"ה, 15 באוגוסט 1815) היה תלמידו של רבי אלימלך מליז'נסק, מחשובי האדמו"רים בפולין בשלהי המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויעקב יצחק הורוביץ · ראה עוד »

יעקב יהושע פלק

הרב יעקב יהושע פַלְק (1680, כ"ח בכסלו ה'תמ"א – 1756, י"ד בשבט ה'תקט"ז) היה רבן של לבוב, ברלין, מץ ופרנקפורט על המיין.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויעקב יהושע פלק · ראה עוד »

יעבץ (דמות מקראית)

יַעְבֵּץ, דמות מקראית, שמו מופיע בספר דברי הימים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויעבץ (דמות מקראית) · ראה עוד »

יפתח הגלעדי

יפתח הַגִּלְעָדִי לפי המקרא, היה השופט השמיני ששפט את ישראל בתקופת השופטים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויפתח הגלעדי · ראה עוד »

יצחק ארטר

יצחק אֶרְטֶר (בכתיב יידי: ערטער, בפולנית: Izaak Erter; 1791 – 20 באפריל 1851), סופר וסאטיריקן עברי, מאנשי תנועת ההשכלה בגליציה, מחבר "הצופה לבית ישראל".

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויצחק ארטר · ראה עוד »

יצחק אריה ברגר

שער ספרו של ברגר "תבל גוועת", לבוב תרצ"ד יצחק אריה ברגר (כ"ט בשבט תרס"ז, 13 בפברואר 1907 – נספה בשואה) היה מורה ומשורר עברי פולני.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויצחק אריה ברגר · ראה עוד »

יצחק אלבלג

יצחק אלבלג (בספרדית: Isaac Albalag) היה פילוסוף אריסטוטלי ופרשן מקרא יהודי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויצחק אלבלג · ראה עוד »

יצחק אבן כלפון

רבי יצחק אבן כלפון (960 – 1020) היה משורר יהודי בתור הזהב של יהדות ספרד.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויצחק אבן כלפון · ראה עוד »

יצחק אברבנאל

ציון מנוחתו של דון יצחק אברבנאל בפדובה רבי יצחק בן יהודה אַבְּרַבַנְאֵל או דון איסק אברבנאל (בספרדית: Don Isaac Abravanel, בפורטוגזית: Dom Isaac Abravanel; 1437–1509) היה מדינאי יהודי, פילוסוף, מיסטיקן, פרשן מקרא וכלכלן, ממנהיגי היהודים בחצי האי האיברי, שנודע בפירושו על התורה והנביאים ובתפקידיו כשר האוצר של כמה ממלכות באירופה: פורטוגל, קסטיליה, אראגון ונאפולי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויצחק אברבנאל · ראה עוד »

יצחק אורן

יצחק אורן (נאדל) (8 במאי 1918 - 11 בפברואר 2007) היה סופר עברי, מתרגם ועורך.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויצחק אורן · ראה עוד »

יצחק אייזיק הלוי

הרב יצחק אייזיק הלוי (רבינוביץ) (21 בספטמבר 1847, י"א בתשרי ה'תר"ח – כ' באייר תרע"ד, 15 במאי 1914) היה מלומד, מחבר, עסקן והיסטוריון יהודי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויצחק אייזיק הלוי · ראה עוד »

יצחק עראמה

רבי יצחק עראמה (ה'ק"פ 1420 - ה'רנ"ד 1494) (נודע בשם בעל העקידה על שם ספרו "עקידת יצחק"), היה מחכמי ספרד בדור הגירוש.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויצחק עראמה · ראה עוד »

יצחק פוגץ'

יצחק פּוּגַץ' (Pugacz; 13 בספטמבר 1919 - 9 באפריל 2017) היה צייר ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויצחק פוגץ' · ראה עוד »

יצחק קליין

יצחק קליין (1935 – 1990) היה פילוסוף ומרצה בכיר בחוג לפילוסופיה של אוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויצחק קליין · ראה עוד »

יצחק שנהר

יעקב הורוביץ, נתן אלתרמן, יודל מרמרי (שלישו של יצחק שדה), צילום: בנו רותנברג. מאוספו של יורם שדה, יפו יצחק שֶנהַר (שֶנבֶּרג; י"ד באדר א' תרס"ב, 21 בפברואר 1902 – י"ט בסיון תשי"ז, 18 ביוני 1957) היה משורר, סופר ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויצחק שנהר · ראה עוד »

יצחק שטנר

הירדן (זולטן קלוגר, 1937) שמאל יצחק שטנר (Issac Schattner; 13 בספטמבר 1900, פצ'ניז'ין, אוסטרו-הונגריה, כיום באוקראינה – 15 בפברואר 1981, ירושלים, ישראל) היה גאוגרף וגאומורפולוג, חוקר ומורה, ממייסדי המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויצחק שטנר · ראה עוד »

יצחק למדן

יצחק למדן (צולם לפני 1945) יצחק למדן (ה' בכסלו ה'תרנ"ח, 7 בנובמבר 1897 – כ"א בחשוון ה'תשט"ו, 17 בנובמבר 1954) היה משורר, מתרגם עורך ופובליציסט עברי זוכה פרס ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויצחק למדן · ראה עוד »

יצחק ליב ברוך

יצחק ליב ברוך (במקור ברוכוביץ; ידוע בעיקר בשם העט י"ל ברוך; תשרי תרל"ה, 26 בספטמבר 1874, – 7 בנובמבר 1953) היה משורר, סופר ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויצחק ליב ברוך · ראה עוד »

יצחק טאוב

יצחק טַאוּבּ (17 בינואר 1927 – 17 בינואר 2014) היה עיתונאי, כלכלן ומנהל ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויצחק טאוב · ראה עוד »

יצחק זילברשלג

יצחק (אייזיק) זילברשלג (באנגלית: Eisig Silberschlag; 8 בינואר 1903 – 30 בספטמבר 1988) היה משורר, עורך, מסאי, מתרגם ופרופסור למדעי היהדות יהודי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויצחק זילברשלג · ראה עוד »

יצחק בער

יצחק פְריץ בער (קרי: בֶּר; בגרמנית: Baer) (ט"ז בטבת ה'תרמ"ט, 20 בדצמבר 1888 – ד' בשבט תש"ם, 22 בינואר 1980) היה היסטוריון יהודי גרמני וישראלי, מגדולי החוקרים של היהודים בספרד הנוצרית בימי הביניים, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל לשנת תשי"ח.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויצחק בער · ראה עוד »

יצחק גרינבוים

קבר יצחק גרינבוים בקיבוץ גן שמואל יצחק גִרִינְבּוֹיְם (בפולנית: Izaak Grünbaum; 24 בנובמבר 1879, ורשה – 7 בספטמבר 1970, גן שמואל) היה מנהיג ציוני, מראשי התנועה הציונית של יהודי פולין בין שתי מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויצחק גרינבוים · ראה עוד »

יצחק גולדמן (משורר)

יצחק בן מאיר גולדמן (בכתיבים (היידיים) שנהגו בזמנו: גאָלדמאן, גאָלדמאנן; ברוסית: Исаак Меерович Гольдман (לעיתים Гольдманн), יצחק מאירוביץ' גולדמן; בפולנית: Isaak Goldmann; כ"ט בחשוון ה'ת"ר, 6 בנובמבר 1839, וידזה, פלך וילנה, רוסיה (ליטא) – י"ז בניסן תרס"ה, אפריל 1905, וילנה) היה משורר, סופר ועיתונאי עברי איש וילנה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויצחק גולדמן (משורר) · ראה עוד »

יצחק דב גילת

יצחק דב גילת (גיטלסון) (אלול תרע"ט, ספטמבר 1919 – ב' בכסלו תשנ"ח, 1 בדצמבר 1997) היה פרופסור לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויצחק דב גילת · ראה עוד »

יצחק יהודה גולדציהר

יצחק יהודה (איגנאץ) גולדציהר (Goldziher Ignác; 22 ביוני 1850 – 13 בנובמבר 1921) היה מזרחן יהודי-הונגרי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויצחק יהודה גולדציהר · ראה עוד »

יצחק יוליוס גוטמן

יצחק יוליוס גוטמן (Julius Guttmann; ה'תר"ם, 15 באפריל 1880 – ד' בסיוון ה'תש"י, 20 במאי 1950) היה הוגה דעות יהודי-גרמני, חוקר ומרצה בתחום הפילוסופיה היהודית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויצחק יוליוס גוטמן · ראה עוד »

יציאת מצרים (מחזה)

יציאת מצרים (ביוונית: Exagoge, ἐξαγωγή) הוא מחזה פרי עטו של המחזאי היהודי-הלניסטי יחזקאל הטרגיקן שחי באלכסנדריה במאה השנייה לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויציאת מצרים (מחזה) · ראה עוד »

יקיר בן-משה

יקיר בן-משה (נולד ב-1973) הוא משורר, עיתונאי ועורך ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויקיר בן-משה · ראה עוד »

יראון (עיר מקראית)

נחלות שבטי ישראל יִרְאוֹן הייתה עיר מקראית בנחלת שבט נפתלי, המזוהה בכפר הלבנוני יארון.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויראון (עיר מקראית) · ראה עוד »

ירחמיאל שכטר

ירחמיאל שכטר (11 באפריל 1900 – 4 בנובמבר 1989) היה קליגרף וטיפוגרף, הקים את ה"מחלקה לכתב" בבצלאל החדש בירושלים ועמד בראש המוסד בין השנים 1955–1957.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וירחמיאל שכטר · ראה עוד »

ירוסלב

בית הכנסת הגדול בירוסלב. 2011 בית כנסת בירוסלב ירוסלב (בפולנית: Jarosław. מבוטא:; בגרמנית: Jaroslau באוקראינית Ярослав; ביידיש: יאַרעסלאָוו), היא עיר בגמינה (גמינה-עירונית) ירוסלב, במחוז ירוסלב, שבחבל פודקרפצקיה החל מ-1999; ובין 1975–1998 בחבל פשמישל, דרום-מזרח פולין.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וירוסלב · ראה עוד »

ירושלים בתקופת בית שני

מראה העיר על פי דגם ירושלים בסוף ימי בית שני המוצב במוזיאון ישראל ירושלים בתקופת בית שני (538 לפנה"ס–70 לספירה) הייתה עיר הבירה של יחידות מדיניות שונות שבסיסן באזור יהודה, דוגמת פחוות יהודה הפרסית, ממלכת החשמונאים היהודית־עצמאית, ופרובינקיית יהודה הרומית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וירושלים בתקופת בית שני · ראה עוד »

ירושלים בתקופה הצלבנית

פרנצ'סקו אַייֶץ, (1836–1850) כיבוש ירושלים על ידי הצלבנים, איור מתוך כתב יד מימי הביניים הצלבנים בונים את הר הבית מחדש, איור מתוך כתב יד מהמאה ה-15 התקופה הצלבנית בירושלים החלה עם כיבוש העיר בידי הצלבנים ב-1099, במהלך מסע הצלב הראשון, והפיכתה לבירת ממלכת ירושלים הנוצרית, לאחר 450 שנות שלטון מוסלמי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וירושלים בתקופה הצלבנית · ראה עוד »

ירושלים בתקופה הביזנטית

בתקופה הביזנטית, בשנים שבין עליית קונסטנטינוס לשלטון (324 לספירה) ועד כיבוש ירושלים על ידי הערבים ב-637, הייתה ירושלים נתונה לשליטת האימפריה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וירושלים בתקופה הביזנטית · ראה עוד »

ירושלים וסביבותיה מהתקופה הנאוליתית ועד תקופת הברונזה

הפרהיסטוריה של ירושלים וסביבותיה לוטה בערפל הזמן וקבורה תחת השרידים של תקופות מתועדות יותר בעיר שהייתה עדה להיסטוריה ללא הפסקה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וירושלים וסביבותיה מהתקופה הנאוליתית ועד תקופת הברונזה · ראה עוד »

ירים-לים מלך אללח'

פסלו של ירים-לים מלך אללח'. אוסף המוזיאון הארכאולוגי של האטיי ירים-לים (מלך בין 1735 לפנה"ס לערך ועד אחרי 1700 לפנה"ס, על פי הכרונולוגיה התיכונה) היה מלך אללח' ובנו של חמורבי הראשון מלך ימחד.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וירים-לים מלך אללח' · ראה עוד »

יריד ההבלים

יריד ההבלים (באנגלית: Vanity Fair) הוא רומן מאת הסופר האנגלי ויליאם מייקפיס תאקרי שפורסם לראשונה בשנים 1847 - 1848.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויריד ההבלים · ראה עוד »

ישמח-אדד

אזור הממלכה המשוער שהקים שמשי אדד הראשון, שכולל את אזורי השלטון של שני בניו, אשמי-דגן הראשון וישמח-אדד. יַשמַח-אדד (גם יַשמַח'-אַדּוּ; יסמחאדו) היה מלך מארי בין השנים 1792–1776 לפנה"ס, בנו הצעיר של המלך האמורי שמשי-אדד הראשון, שמלך על צפון מסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וישמח-אדד · ראה עוד »

ישעיה תשבי

ישעיה תשבי בצעירותו ישעיה תשבי (31 באוגוסט 1908 – 15 במרץ 1992) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרות המחשבה והמוסר והמיסטיקה היהודית, יליד טרנסילבניה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וישעיה תשבי · ראה עוד »

ישעיהו זנה

ישעיהו זנה, (Sonne נכתב גם: זונה, זאנה), (1887–1960), היה היסטוריון עברי וביבליוגרף יהודי אמריקאי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וישעיהו זנה · ראה עוד »

ישעיהו ברשדסקי

ישעיהו בֶּרשַדסקי (דומָאשֶביצקי) (י' בחשוון תרל"ב, 25 באוקטובר 1871, הכפר זימושטי, ליד דרצ'ין מחוז סלונים (פלך גרודנה), האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – י' באדר תרס"ח, 12 בפברואר 1908, ורשה) היה סופר עברי בתקופת התחייה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וישעיהו ברשדסקי · ראה עוד »

ישראל אפרת (פרופסור)

הרב פרופ' ישראל יצחק אפרת (באנגלית, על פי ההגייה האשכנזית: Israel Isaac Efros; 28 במאי 1891 (ט' בסיוון תר"ן), אוסטרוה – 4 בינואר 1981, תל אביב) היה משורר, רב ופילוסוף ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וישראל אפרת (פרופסור) · ראה עוד »

ישראל אקסנפלד

ישראל אקסנפלד (ביידיש - ישראל אַקסנפעלד, 1787, נמירוב – 1866, פּריז) היה אחד מראשוני הסופרים והמחזאים בספרות יידיש בתקופת ההשכלה העברית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וישראל אקסנפלד · ראה עוד »

ישראל אהרוני (זואולוג)

ישראל אהרוני בהרצאתו באוניברסיטה העברית בירושלים הר הצופים הדוב הסורי האחרון שניצוד בישראל על ידי ישראל אהרוני ישראל אהרוני (אהרונוביץ) (Israel Aharoni; כ' בתמוז ה'תרמ"ב, 7 ביולי 1882 – 9 באוקטובר 1946) היה זואולוג, חלוץ מדעי החי בארץ ישראל וראשון לחוקרי עולם החי בספרות העברית, מרצה לזואולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וישראל אהרוני (זואולוג) · ראה עוד »

ישראל זנגוויל

כריכת התוכנייה למחזה '''כור ההיתוך''', 1916 ישראל זַנְגְוִויל (באנגלית: Israel Zangwill; 21 בינואר 1864 – 1 באוגוסט 1926) היה סופר יהודי-בריטי ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וישראל זנגוויל · ראה עוד »

ישראל בר-כוכב

ישראל בר-כוכב (1 באוגוסט 1950 – 16 בנובמבר 2021) היה משורר ומרצה ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וישראל בר-כוכב · ראה עוד »

ישראל היילפרין

ישראל היילפרין (כ"ח בטבת ה'תר"ע, 9 בינואר 1910 – ח' באב ה'תשל"א, 30 ביולי 1971), היה היסטוריון ישראלי, חוקר יהדות מזרח אירופה, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וישראל היילפרין · ראה עוד »

ישראל כהן (סופר)

ריינס 54 בתל אביב ישראל כהן (קאהן) (10 ביוני 1905 – 25 בפברואר 1986) היה סופר, מסאי, מבקר ספרות, מתרגם ועורך ישראלי יליד מזרח גליציה; חבר ועד הלשון העברית ויו"ר אגודת הסופרים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וישראל כהן (סופר) · ראה עוד »

ישראל יעקב חגיז

רבי ישראל יעקב בן שמואל חגיז (פאס, מרוקו, ה'ש"פ, ינואר 1620 - קושטא, ה'תל"ד 1674) היה רב במרוקו וראש ישיבת בית יעקב בירושלים, מחבר ספרי פרשנות והלכה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וישראל יעקב חגיז · ראה עוד »

ישורון קשת

ישוּרוּן קשת (ישֻרוּן קֶשֶת; שמו המקורי: יעקב יהושע קופֶלֶביץ; כ' בכסלו תרנ"ד, 29 בנובמבר 1893 – ד' באדר תשל"ז, 22 בפברואר 1977) היה משורר עברי, מסאי, מתרגם ומבקר ספרות ואמנות, שפעל בארץ ישראל, טרום תקופת המדינה ולאחר הקמתה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וישורון קשת · ראה עוד »

ישיבת תפארת ירושלים

כתב מינוי השד"ר המקובל רבי מרדכי סויסיא לערי מרוקו לגבות כספים ולקבוע קופות עבור ישיבת תפארת ירושלים סיון תר"ע 1910. תפארת ירושלים הייתה הישיבה הספרדית החשובה והגדולה ביותר בירושלים בשלהי התקופה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וישיבת תפארת ירושלים · ראה עוד »

יתלה

נחלות שבטי ישראל הכניסה לאתר הכפר הנטוש בית ת'ול אשר יש המזהים אותו עם יִתְלָה המקראית יִתְלָה הייתה עיר מקראית בנחלת שבט דן, הנזכרת פעם אחת בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויתלה · ראה עוד »

ילקוט הרעים

ילקוט הרֵעים היה כתב עת ספרותי (שנתון) שיצא לאור בין השנים 1942 (תש"ב) ו-1946 (תש"ו).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וילקוט הרעים · ראה עוד »

יחסי אסלאם–יהדות

יחסי האסלאם והיהדות התחילו במאה ה-7 לספירה, עם הולדת האסלאם והפצתו בחצי האי הערבי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויחסי אסלאם–יהדות · ראה עוד »

יחזקאל קויפמן

יחזקאל קויפמן (17 בדצמבר 1889 – כ"א בתשרי תשכ"ד, 9 באוקטובר 1963) היה פרופסור, פילוסוף וחוקר מקרא, חתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשי"ח (1958) ושני פרסי ביאליק לחכמת ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויחזקאל קויפמן · ראה עוד »

יחזקאל דרור

יחזקאל דרור (נולד ב-12 באוגוסט 1928) הוא פרופסור אמריטוס למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים ונשיאו הראשון של המכון לתכנון מדיניות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויחזקאל דרור · ראה עוד »

יחזקאל הטרגיקן

יחזקאל הטרגיקן (ביוונית: Ἐζηκιῆλος, אזקיאלוס) היה מחזאי יהודי שחי באלכסנדריה במאה השנייה לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויחזקאל הטרגיקן · ראה עוד »

יחזקיה ממגדבורג

רבי יחזקיה בן יעקב ממגדבורג היה מבעלי התוספות בגרמניה במאה השלוש עשרה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויחזקיה ממגדבורג · ראה עוד »

יחיאל הופר

יחיאל הופר עם אשתו חנה יחיאל הוֹפֶר (בכתיב יידי: האָפער; 1906, ורשה – י"ז חשון תשל"ג - 25 באוקטובר 1972, יפו) היה סופר, מסאי ומשורר יידי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויחיאל הופר · ראה עוד »

יבוסים

יְבוּסִים, על פי המקרא הוא שבט כנעני שחי בשלהי האלף ה-2 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויבוסים · ראה עוד »

יד ושם: קובץ מחקרים

יד ושם קובץ מחקרים יד ושם: קובץ מחקרים הוא כתב עת מדעי, חצי שנתי (בכל חצי שנה מתפרסם כרך חדש), לחקר תולדות השואה והשפעותיה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויד ושם: קובץ מחקרים · ראה עוד »

ידותון

יְדוּתוּן הוא דמות מקראית, אבי משפחת משוררים מהלויים, הנושאת שם זה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וידותון · ראה עוד »

ידידיה דינרי

ידידיה אַלטֶר דינרי (1930 – 2007) היה חוקר יהדות ופרופסור באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וידידיה דינרי · ראה עוד »

יהדות מץ

בית הכנסת הגדול במץ, נחנך בשנת ה'תר"י הקהילה היהודית במץ (פעמים רבות מיץ, ולעיתים מעץ) היא אחת הקהילות היהודית הוותיקות והחשובות באירופה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהדות מץ · ראה עוד »

יהדות מקדוניה הצפונית

בית הכנסת בית יעקב בסקופיה - צולם בין מלחמות העולם, בערך ב-1920 יהדות מקדוניה (מקדוניה הצפונית המודרנית) היא מהעתיקות באירופה, וכללה הגירה עוד מהמאות הראשונות לספירה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהדות מקדוניה הצפונית · ראה עוד »

יהדות מרוקו

יהדות מרוקו היא הקהילה היהודית הגדולה בארצות ערב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהדות מרוקו · ראה עוד »

יהדות אנקונה

ארון הקודש בבית הכנסת "Scuola Levantina" בעיר יהדות אנקונה היא קהילה יהודית קטנה יחסית שהתקיימה במשך מאות שנים בעיר הנמל אנקונה שבאיטליה ותרמה רבות לכלכלה ולחיי התרבות של העיר.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהדות אנקונה · ראה עוד »

יהדות אפגניסטן

בית הקברות היהודי בהראת יהדות אפגניסטן הייתה אחת הקהילות היהודיות העתיקות ביותר במדינות מרכז אסיה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהדות אפגניסטן · ראה עוד »

יהדות איטליה

יהדות איטליה היא אחת מהקהילות היהודיות העתיקות באירופה וראשיתה עוד בתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהדות איטליה · ראה עוד »

יהדות סרדיניה

פנכות שמן עם סמל מנורה מהמוזיאון הלאומי לארכאולוגיה ואתנוגרפיה על שם סאנה בסאסארי קהילת יהדות סרדיניה מתקיימת ברציפות מאז המאה הראשונה לספירה, אולם מאז גירוש ספרד הנוכחות היהודית באי סרדיניה הצטמצמה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהדות סרדיניה · ראה עוד »

יהדות פיימונטה

יהדות פיימונטה היא קהילה יהודית שנוסדה במחוז פיימונטה בצפון מערב איטליה במאה ה-15.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהדות פיימונטה · ראה עוד »

יהדות קאיפנג

יהודים בקאיפנג, סוף המאה ה-19 - תחילת המאה ה-20. דגם בית הכנסת בקאיפנג - בית התפוצות, תל אביב. פנים בית הכנסת בקאיפנג - המאה ה-18. יהודים בקאיפנג קוראים בתורה - 1722. יהדות קאיפנג היא קהילה יהודית שהתקיימה בעיר קאיפנג שבמחוז חנאן שבסין בין המאה ה-12 למאה ה-19.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהדות קאיפנג · ראה עוד »

יהדות קראית

מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהדות קראית · ראה עוד »

יהדות קזאלה מונפראטו

יהדות קזאלה מונפראטו נוסדה במאה ה-15 בעיר קזאלה מונפראטו שהייתה מרכז יהודי חשוב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהדות קזאלה מונפראטו · ראה עוד »

יהדות לוב

כתובה מלוב טריפולי, 1914 יהדות לוב או בשמם המוכר בישראל טריפוליטאים או טרבלסים הייתה קהילה עתיקת יומין.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהדות לוב · ראה עוד »

יהדות ליבורנו

בית הכנסת הגדול של ליבורנו, נחרב ב-1944 קהילת יהדות ליבורנו (או ליווֹרנו) הייתה במאות ה-17 וה-18 אחת הקהילות היהודיות העשירות באירופה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהדות ליבורנו · ראה עוד »

יהדות טורינו

בית הכנסת בטורינו יהדות טורינו מהווה את הקהילה היהודית הרביעית בגודלה באיטליה, אחרי יהדות רומא, יהדות מילאנו ויהדות פירנצה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהדות טורינו · ראה עוד »

יהדות חרדית

היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהדות חרדית · ראה עוד »

יהדות בולגריה

רצפת בית הכנסת העתיק בפיליפופוליס שפעל מהמאה ה־3 ועד המאה ה־6. מוצגת במוזיאון הארכאולוגי בפלובדיב ציור של שרה תאודורה, קיסרית בולגריה יהדות בולגריה היא קהילה יהודית מרובת קהלים, המתקיימת באזור בולגריה מהמאה ה־2 ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהדות בולגריה · ראה עוד »

יהדות הלניסטית

היהדות ההלניסטית הייתה חלק מיהדות התקופה ההלניסטית והאימפריה הרומית, שאנשיה שאפו לקיים ערכים ומסורות יהודיים בתוך המסגרת של החברה והתרבות ההלניסטית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהדות הלניסטית · ראה עוד »

יהדות הונגריה

בית הכנסת הנאולוגי בבודפשט. בית כנסת זה הוא השלישי בגודלו בעולם יהדות הונגריה התקיימה באופן רציף בשטח המדינה מימי האימפריה הרומית הקדושה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהדות הונגריה · ראה עוד »

יהדות ונציה

244x244 פיקסלים יהדות ונציה הוא הכינוי לקהילה היהודית, שהתקיימה מאז המאה ה-10 באזור ונציה שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהדות ונציה · ראה עוד »

יהדות ישראל

יהדות ישראל היא הקהילה היהודית הגדולה בעולם המהווה פחות משלושת־רבעי מכלל אוכלוסיית ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהדות ישראל · ראה עוד »

יהונתן בן יצחק

רבי יהונתן בן יצחק מווירצבורג (נפטר לפני ד'תתקצ"ו, 1235) היה מחכמי גרמניה במאה ה-13, ונודע בעיקר בשל היותו מרבותיו של רבי יצחק מווינה, בעל אור זרוע.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהונתן בן יצחק · ראה עוד »

יהוסף האזובי

רבי יהוסף בן חנן בן נתן האזובי מפרפיניאן היה מגדולי חכמי יהדות פרובנס ופייטניה במאה ה-13.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהוסף האזובי · ראה עוד »

יהושע אפרון

יהושע אֶפְרוֹן (1919 – 13 במאי 2011) היה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, חוקר תקופת בית שני בעידן החשמונאים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהושע אפרון · ראה עוד »

יהושע אריאלי

יהושע אריאלי (26 ביולי 1916 - 3 באוגוסט 2002) היה היסטוריון ישראלי, חתן פרס ישראל לשנת ה'תשנ"ג 1993.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהושע אריאלי · ראה עוד »

יהושע פראוור

יהושע פרַאוֶור (כ"ה בחשוון תרע"ח, נובמבר 1917 – ו' באייר ה'תש"ן, 30 באפריל 1990) היה היסטוריון ישראלי חשוב, מגדולי חוקרי ממלכת ירושלים והצלבנים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהושע פראוור · ראה עוד »

יהושע בר-יוסף

יהושע בר-יוסף (29 במאי 1912 – 7 באוקטובר 1992) היה סופר עברי, מחזאי, מבקר ועיתונאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהושע בר-יוסף · ראה עוד »

יהושע גוטמן

יהושע גוטמן (כ"ב בתשרי תרנ"א, 7 באוקטובר 1890, צ'אשניקי, פלך ויטבסק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – י"ד בכסלו תשכ"ד, 30 בנובמבר 1963, ירושלים) היה איש חינוך עברי, מורה בתיכון, מנהל הסמינר העברי למורים "תרבות" בווילנה ובית המדרש למורים העברי בבית הכרם, וחוקר תולדות עם ישראל בתקופה ההלניסטית והספרות היהודית-הלניסטית, עורך אנציקלופדיות במדעי היהדות, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהושע גוטמן · ראה עוד »

יהושפט בן אחילוד

יְהוֹשָׁפָט בֶּן-אֲחִילוּד, דמות מקראית, שימש בתפקיד מזכיר בתקופת מלכות דוד ושלמה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהושפט בן אחילוד · ראה עוד »

יהובידי

האשורים פושטים את עורו של יהובידי – תבליט מארמון סרגון השני בדור-שרוכין יׇהוּבִידִי (מוכר גם בשם אִילֻבִדִ ויׇאֻבִדִ) היה מלכה האחרון של ממלכת חמת, בסוף המאה השמינית לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהובידי · ראה עוד »

יהוד מדינתא (מטבע)

קישור.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהוד מדינתא (מטבע) · ראה עוד »

יהודה משקוני

רבי יהודה ליאון משקוני היה תלמיד חכם נודד מתקופת הראשונים, מחבר פירוש אבן העזר על פירוש אבן עזרא לתורה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהודה משקוני · ראה עוד »

יהודה אריה ליב אלתר

רבי יהודה אריה ליב אלתר (כ"ט בניסן ה'תר"ז, 15 באפריל 1847 – ה' בשבט תרס"ה, 11 בינואר 1905) היה אדמו"ר בשושלת אדמו"רי חסידות גור, ומן הבולטים במנהיגי יהדות פולין בשלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהודה אריה ליב אלתר · ראה עוד »

יהודה אבן שמואל

יהודה אבן שמואל בשנת 1944 שמחות בפני בפני אספת הנבחרים הרביעית יהודה אבן שמואל (קופמן) (20 במאי 1887 – 23 בפברואר 1976) היה חתן פרס ישראל לשנת תשל"ג בתחום מדעי היהדות, וזוכה פרס הרב קוק למחקר תורני לשנת תשי"ט.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהודה אבן שמואל · ראה עוד »

יהודה אברבנאל

רבי דון יהודה אַבְּרַבַנְאֵל (ה'ר"כ, 1460 – ה'ר"צ, 1530 לערך) היה רב, רופא, פילוסוף יהודי ומשורר, בספרות העולמית נודע בשם לאונה אבראו (Leone Ebreo).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהודה אברבנאל · ראה עוד »

יהודה איש קריות

יהודה איש קריות נושק לישו ומסגירו, ציור מהמאה השלוש עשרה יהודה איש קריות הוא אחד משנים-עשר השליחים המוזכרים בברית החדשה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהודה איש קריות · ראה עוד »

יהודה סלוצקי

יהודה סְלוּצְקי (10 בנובמבר 1915 – 22 במאי 1978) היה היסטוריון וסופר ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהודה סלוצקי · ראה עוד »

יהודה עמיחי

יהודה עמיחי (3 במאי 1924, כ"ט בניסן ה'תרפ"ד, וירצבורג, גרמניה – 22 בספטמבר 2000, כ"ב באלול ה'תש"ס, ירושלים, ישראל) היה משורר, סופר, מחזאי ומתרגם ישראלי, חתן פרס ישראל לשירה (1982).

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהודה עמיחי · ראה עוד »

יהודה פרידלנדר

יהודה פרידלנדר (נולד ב-19 באוגוסט 1939) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לספרות עם ישראל ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהודה פרידלנדר · ראה עוד »

יהודה קידר

יהודה קידר (נולד ב-28 בדצמבר 1925) הוא ביוגאוגרף ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהודה קידר · ראה עוד »

יהודה ליאופולד ורנר

יהודה ליאופולד ורנר (באנגלית: Yehudah Leopold Werner; נולד ב-1931 במינכן, גרמניה) הוא פרופסור אמריטוס לזואולוגיה וחוקר זוחלים (הרפטולוגיה) באוניברסיטה העברית בירושלים במחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות במכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהודה ליאופולד ורנר · ראה עוד »

יהודה ליב אאך

רבי יהודה ליב אאך (בגרמנית: Jehuda Löb Aach; ~ה'תק"י, 1750 - י' באב ה'תק"ף, 21 ביולי 1820) היה רב וראש ישיבה אשכנזי, רבה של הכינגן ונסיכות הוהנצולרן-הכינגן שהייתה בשעתו חלק מהקונפדרציה הגרמנית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהודה ליב אאך · ראה עוד »

יהודה ליב לוין

יהודה ליב לוין (בכתיב יידי: לעווין; בר"ת: יְהַלֵּ"ל או יְהָלַ"ל; תר"ה, 1844, מינסק, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – דצמבר 1925, קייב, אוקראינה הסובייטית) היה פובליציסט, מסאי, משורר וסופר משכיל עברי, מראשוני חיבת ציון.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהודה ליב לוין · ראה עוד »

יהודה לייב קצנלסון

ד"ר יהודה לייב בנימין קצנלסון (נכתב לעיתים כצנלסון; בכתיב יידי: קאַצענעלסאָן; בכתיב רוסי: Лев (Иегуда Лейб Вениамин) Израилевич Каценельсон; 29 בנובמבר 1846, י' בכסלו ה'תר"ז, צ'רניגוב – 20 בינואר 1917, ו' בטבת ה'תרע"ז, פטרוגרד), הידוע בשם העט שלו בוקי בן יגלי (נהגה "יוֹגלי"; על שם נשיא שבט דן בספר במדבר), היה רופא, סופר ופובליציסט יהודי-עברי מתקופת התחייה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהודה לייב קצנלסון · ראה עוד »

יהודה בן מרדכי הורביץ

עמוד השער הראשון של "עמודי בית יהודה", אמשטרדם 1765, (מקור: אוצר החכמה) יהודה בן מרדכי הלוי הורביץ (נקרא גם: יהודה בן מרדכי הורוויץ, 1734 וילנה – 1797 גרודנו) היה רופא, איש רוח וסופר עברי, מראשוני המשכילים היהודיים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהודה בן מרדכי הורביץ · ראה עוד »

יהודה בריה דרבי חייא

רבי יהודה בן רבי חייא היה אמורא בתקופת המעבר בין תנאים לאמוראים, בנם של רבי חייא ויהודית, ותאומו של חזקיה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהודה בריה דרבי חייא · ראה עוד »

יהודה ביבאס

הרב יהודה אריה ליאון ביבאס (בסביבות ה'תק"מ 1780 - י"ב בניסן תרי"ב 1852), היה מרבני גיברלטר, רבה של קהילת קורפו, ממבשרי הציונות, פוסק ומקובל, בעל תואר אקדמי והשכלה כללית רחבה, נוסע ומעורה בהוויות העולם.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהודה ביבאס · ראה עוד »

יהודה גרובייס

יהודה אריה גְרוֹבַייס (נולד ב-8 באפריל 1974, ט"ז בניסן תשל"ד) הוא במאי, מפיק, שחקן ומורה לקולנוע ישראלי-חרדי, לשעבר בעל חברת ההפקות האחים גרובייס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהודה גרובייס · ראה עוד »

יהודה החסיד (ירושלים)

רבי יהודה חסיד (סג"ל; ה'ת"כ, 1660, דוּבְּנוֹ – ו' בחשוון ה'תס"א, 1700, ירושלים) היה דרשן בליטא.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהודה החסיד (ירושלים) · ראה עוד »

יהודה יערי

יהודה יערי (23 בנובמבר 1900 - 6 בנובמבר 1982) היה סופר, מחזאי ומתרגם ישראלי, מאנשי העלייה השלישית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהודה יערי · ראה עוד »

יהודי האפיפיור

בית הכנסת בקרפנטרה יהודי האפיפיור (בצרפתית: Juifs du Pape) הוא מונח שמתייחס ליהדות רוזנות וֶנֶסֶן (le Comtat Venaissin) שבאזור אביניון בצרפת של ימינו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהודי האפיפיור · ראה עוד »

יהודית מוסל-אליעזרוב

יהודית מוסל-אליעזרוב (נולדה ב-21 בדצמבר 1943) היא משוררת ישראלית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהודית מוסל-אליעזרוב · ראה עוד »

יהודית הנשקה

יהודית הֶנְשְקֶה (נולדה ב-1960) היא בלשנית ישראלית, פרופסור מן המניין במחלקה ללשון עברית באוניברסיטת בר-אילן, לשעבר פרופסור מן המניין וראש החוג ללשון עברית באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהודית הנשקה · ראה עוד »

יהוידע עמיר

הרב יהוידע עמיר (נולד ב-17 בפברואר 1954) הוא פרופסור למחשבה יהודית מודרנית המלמד בהיברו יוניון קולג', הוגה דעות ורב רפורמי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהוידע עמיר · ראה עוד »

יהויכין

יְהוֹיָכִין (גם כָּנְיָהוּ, יְכָנְיָה, יוֹיָכִין) היה מלך יהודה שכיהן כמלך ממלכת יהודה למשך שלושה חודשים בשנת 597 לפנה"ס כאשר היה בן 18.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהויכין · ראה עוד »

יהויכין סטוצ'בסקי

יהויכין סְטוּצֶ'בְסקי (ברוסית: Иоахим Стучевский; 7 בפברואר 1891 - 14 בנובמבר 1982) היה צ'לן, מלחין ומורה ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויהויכין סטוצ'בסקי · ראה עוד »

יואש (מלך ישראל)

יוֹאָשׁ (במקרא גם יְהוֹאָשׁ) היה מלך ישראל ולפי הכרונולוגיה המסורתית מלך על ממלכת ישראל בשנים 800 עד 784 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויואש (מלך ישראל) · ראה עוד »

יואל מסטבוים

יואל מָסטבּוים (בכתיב יידי: מאסטבּוים; בפולנית: Joel Mastbaum; ב' באדר ה'תרמ"ב, 1882 – י"א בניסן ה'תשי"ז, 12 באפריל 1957, תל אביב) היה סופר יידי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויואל מסטבוים · ראה עוד »

יואל הלוי מבונא

רבי יואל הלוי בן יצחק מבונא (נתכנה גם מורי"ה; נפטר בערך בד'תתק"ס, 1200) היה מבעלי התוספות באשכנז, פרשן תלמוד, פוסק הלכה ופייטן, שפעל בבונא.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויואל הלוי מבונא · ראה עוד »

יום טוב בן יצחק מיואני

רבי יום טוב בן יצחק מיואני (נפטר ביורק בשנת 1190) היה מבעלי התוספות ותלמיד של רבנו תם אשר נולד ביואני ופעל בעיקר באנגליה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויום טוב בן יצחק מיואני · ראה עוד »

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויום הכיפורים · ראה עוד »

יום יום אני הולך למעונך

יום יום אני הולך למעונך הוא שיר שכתב המשורר יעקב פיכמן ב־1907 – 1908.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויום יום אני הולך למעונך · ראה עוד »

יונתן מאיר

יונתן מאיר, מרכז זלמן שזר, 2017 יונתן מאיר (Jonatan Meir; נולד ב-1975) הוא פרופסור מן המניין במחלקה למחשבת ישראל על-שם גולדשטיין-גורן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויונתן מאיר · ראה עוד »

יונתן בן אביתר

כ יהונתן ואחימעץ מתחבאים מפני אבשלום. חריטה על עץ מעשה ידי כריסטוף וויגל משנת 1695 יוֹנָתָן בֶּן-אֶבְיָתָר, דמות מקראית, בנו של אביתר, שמו נזכר בסיפור מרד אבשלום ובסיפור עליית שלמה למלוכה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויונתן בן אביתר · ראה עוד »

יונתן הוופסי

שטחים שנכבשו בזמן יהונתן יונתן הַוָּפְסִי (ביוונית: Ἀπφοῦς, אַפְּפוּס; הוצא להורג בשנת 143 לפנה"ס) היה בן לשושלת החשמונאים ושליט החשמונאים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויונתן הוופסי · ראה עוד »

יונדב קפלון

יונדב קפלון (נולד ב־1963) הוא משורר ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויונדב קפלון · ראה עוד »

יונדב בן שמעה

יוֹנָדָב בֶּן שִׁמְעָה, או בשמו המלא יהונדב בן שמעה הוא דמות מקראית, נזכר כרֵעַ אמנון ומצוין שהיה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויונדב בן שמעה · ראה עוד »

יונה גירונדי

רבי יונה בן ר' אברהם גירונדי (מכונה רבנו יונה החסיד, סביב ד'תתק"ע, 1210 – כ"ח בחשוון ה'כ"ד, 1263) היה רב מתקופת הראשונים בקטלוניה, מחבר הספר "שערי תשובה". בצעירותו למד אצל רבי שלמה מן ההר (מונטפלייר), ואצל חכמי איוורא: האחים רבי משה בר שניאור ורבי שמואל בר שניאור. ישיבתם של חכמי איוורא נודעה כמי ששילבה את שיטתם הלמדנית של בעלי התוספות מצרפת עם דרכם של חסידי אשכנז, ושילוב זה השפיע ברורות על דרכו של רבנו יונה. למד גם מבן דודו הרמב"ן (אמו של הרמב"ן היא אחותו של רבי אברהם, אביו של רבנו יונה), והתקשר עמו בקשרי חיתון, כאשר השיא את בתו לרבי שלמה, בנו של הרמב"ן. בשנת 1244 מונה לרב בטולדו. היה רבו של הרשב"א.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויונה גירונדי · ראה עוד »

יוסף אבן (בלומנשטיין)

יוסף אבן (בלומנשטיין; 1922–1981) היה חוקר ספרות, סופר ועורך ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויוסף אבן (בלומנשטיין) · ראה עוד »

יוסף נוה

יוסף נוהתמונה להחלפה יוסף נוה (Joseph Naveh; 21 בינואר 1928 – 21 בנובמבר 2011) היה ארכאולוג, פרופסור אמריטוס לאפיגרפיה ולפלאוגרפיה שמית במכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויוסף נוה · ראה עוד »

יוסף קפלן

יוסף קפלן (נולד ב-28 בינואר 1944) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויוסף קפלן · ראה עוד »

יוסף שפירא (מו"ל)

יוסף שפירא (בכתב לטיני: Josef Szapiro, לעיתים Shapiro); 1900 – 4 בדצמבר 1967) היה מו"ל ישראלי שהתמחה בהכנת והוצאת מפות ואטלסים של ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויוסף שפירא (מו"ל) · ראה עוד »

יוסף שלמון

יוסף שַׂלְמוֹן (נולד ב-1939) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון וכיהן כראש המחלקה להיסטוריה של עם ישראל בבן-גוריון.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויוסף שלמון · ראה עוד »

יוסף שיטרית

יוסף שיטרית (נולד ב-1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוגים לשפה וספרות צרפתית וללשון עברית באוניברסיטת חיפה וראש המרכז לחקר התרבות היהודית בספרד ובארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויוסף שיטרית · ראה עוד »

יוסף ליכטנבום

יוסף ליכטנבום (לעיתים ליכטנבוים) (כ"ט באייר תרנ"ה, 23 במאי 1895 – י"ח בסיון תשכ"ח, 14 ביוני 1968) היה משורר, מבקר ספרות, מסאי, עורך ומתרגם עברי, חתן פרס טשרניחובסקי לשנת תשי"ג ופרס ברנר לשנת תש"ך.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויוסף ליכטנבום · ראה עוד »

יוסף חיים ברנר

יוסף חיים בְּרֶנֶר (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881 – כ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921) היה מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויוסף חיים ברנר · ראה עוד »

יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »

יוסף בן-שלמה

יוסף בן שלמה (1930 - 21 באפריל 2007) היה חוקר בתחום הקבלה והפילוסופיה, תחום התמחותו היה הפילוסופיה של הדת, והוא קנה שם עולמי במומחיותו למשנת הפילוסוף ברוך שפינוזה, אשר לכמה מספריו כתב מבואות חשובים.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויוסף בן-שלמה · ראה עוד »

יוסף גורני

יוסף גוֹרְנִי (נולד ב-1933) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לתולדות עם ישראל באוניברסיטת תל אביב וראש המכון לחקר העיתונות והתקשורת היהודית ע"ש אנדראה וצ'ארלס ברונפמן באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויוסף גורני · ראה עוד »

יוסף דן

יוסף דן (1935 – 23 ביולי 2022, כ"ה בתמוז ה'תשפ"ב) היה חוקר קבלה ומיסטיקה יהודית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מופקד הקתדרה לחקר הקבלה על שם גרשם שלום.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויוסף דן · ראה עוד »

יוסף היינימן

יוסף הַיינימן (או היינמן; בלועזית: Joseph Heinemann, שם המשפחה הקודם: Hans; א' באייר תרע"ה, 15 באפריל 1915, מינכן – כ"ו בטבת תשל"ח, 5 בינואר 1978, ירושלים) היה רב, מורה וחוקר התפילה, הפיוט הקדום, התרגומים הארמיים, ספרות המדרש והאגדה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויוסף היינימן · ראה עוד »

יוסף יואל ריבלין

קבוצת סופרים ומורים בירושלים, שנות ה-30: דב קמחי, דוד אבישר, יהודה בורלא, '''יוסף יואל ריבלין''', אביעזר ילין ומשה כרמון יוסף יואל ריבלין (ט"ז בתשרי ה'תר"ן, 11 באוקטובר 1889 – כ' בניסן ה'תשל"א, 15 באפריל 1971) היה מזרחן ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויוסף יואל ריבלין · ראה עוד »

יוסי אחימאיר

יוסי אחימאיר מסביר למבקרים ב"בית אב"א" ברמת גן; ברקע-אב"א וסוניה אחימאיר בצעירותם אחימאיר (משמאל) עם ראש ממשלת ישראל יצחק שמיר (במרכז) וצחי הנגבי (מימין) בעת ביקור ברפא"ל יוסף (יוסי) אחימאיר (נולד ב-י"ד באייר ה'תש"ג, 19 במאי 1943 בירושלים) הוא עיתונאי ויועץ תקשורת, יו"ר הנהלת מכון ז'בוטינסקי בישראל, עורך רבעון "האומה", וחבר הכנסת מטעם הליכוד בכנסת ה-13. ב-2015 נבחר ל"יקיר העיר רמת גן".

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויוסי אחימאיר · ראה עוד »

יוסי בן יוסי

יוסי בן יוסי היה פייטן יהודי שפעל בתקופה הקדם-קלאסית של הפיוט, ומשוער כי פעילותו הייתה במאה החמישית או המאה השישית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויוסי בן יוסי · ראה עוד »

יוסיפון (ספר)

יוסיפון הוא שמו של חיבור בעברית הסוקר את ההיסטוריה של עם ישראל בתקופת בית שני עד למרד הגדול.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויוסיפון (ספר) · ראה עוד »

יופי

כדור הארץ במבט מהחלל נחשב אחד מכוכבי הלכת היפים (התצלום הוא The Blue Marble) הטווס נחשב אחד מהעופות היפים בשל זנבו המפואר והצבע הכחול העז של גופו קתדרלת נוטרדאם דה פארי בסגנון גותי קורן (Rayonnant) יופי הוא תכונה של אובייקט (כולל עצמים חיים) או מבנה מסוים: חזותי, קולי, מילולי או רעיוני, שבשל תצורתו וארגונו גורם לאדם לחוויה של נעימות ומשיכה.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויופי · ראה עוד »

יורם בק

יורם בק (נולד ב-19 במאי 1945, ז' בסיוון ה'תש"ה) הוא היסטוריון, משורר ומסאי.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויורם בק · ראה עוד »

יורם יעקבסון

יורם יעקבסון יורם יעקבסון (27 בנובמבר 1944 – 16 באפריל 2017) היה מבכירי חוקרי הקבלה והחסידות ומחבר ספרים פופולריים בתחומים אלו.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויורם יעקבסון · ראה עוד »

יוליוס קיסר

גאיוס יוליוס קיסר (בלטינית: Gaius Iulius Caesar; 12 ביולי 100 לפנה"ס – 15 במרץ 44 לפנה"ס) היה מנהיג צבאי פוליטי ומדינאי חשוב ברפובליקה הרומית.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויוליוס קיסר · ראה עוד »

יוזף ישראלס

יוזף ישראלס מטייל על החוף בהולנד בשנת 1911 "אנחנו מזדקנים", 1878 "חתונה יהודית", 1903 יוזף ישראלס (בהולנדית: Jozef Israëls, במקורות גם יוסף ישראלס; 27 בינואר 1824 – 12 באוגוסט 1911) צייר יהודי הולנדי מאסכולת האג, מחשובי האמנים ההולנדיים במחצית השנייה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויוזף ישראלס · ראה עוד »

יוחנן אלימנו

יוחנן אלימנו (באיטלקית: Yohanan Alemanno; 1435 – 1504) היה פילוסוף, מקובל, מורה ופרשן מקרא יהודי, שחי בפירנצה ובמנטובה שבאיטליה בראשית תקופת הרנסאנס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויוחנן אלימנו · ראה עוד »

יוחנן אהרוני

יוחנן אהרוני (ט' בסיוון תרע"ט, 7 ביוני 1919, פרנקפורט על האודר, גרמניה – ט' באדר א' תשל"ו, 9 בפברואר 1976, תל אביב) היה מן הארכאולוגים הבולטים בישראל, במיוחד בתחום הארכאולוגיה המקראית והגאוגרפיה-ההיסטורית של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויוחנן אהרוני · ראה עוד »

יוחנן לוי

יוחנן (הנס) לוי (בגרמנית: Hans Lewy; 1901, ברלין – 22 ביולי 1945, ירושלים) היה היסטוריון של הבית השני ובלשן.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויוחנן לוי · ראה עוד »

יובל דרור (חוקר חינוך)

יובל דרור (נולד ב-29 באוקטובר 1949) הוא פרופסור אמריטוס לתולדות החינוך באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויובל דרור (חוקר חינוך) · ראה עוד »

יובל הררי (חוקר מאגיה)

יובל הררי (נולד ב-1957) הוא פרופסור מן המניין במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויובל הררי (חוקר מאגיה) · ראה עוד »

יוהאן גוטפריד הרדר

קלופשטוק יוהאן גוטפריד הֶרְדֶר (בגרמנית: Johann Gottfried Herder; מאז 1802 פון הרדר; 25 באוגוסט 1744 – 18 בדצמבר 1803) היה משורר, מתרגם, תאולוג ופילוסוף יליד פרוסיה, אחד מאנשי הרוח הבולטים בימי הקלאסיציזם של ויימאר שהשפיע רבות על תקופת הסער והפרץ והרומנטיקה המוקדמת, אחד הנציגים של ספרות הנאורות המאוחרת.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויוהאן גוטפריד הרדר · ראה עוד »

יוהאן גיאורג האמאן

יוהאן גיאורג האמאן (בגרמנית: Johann Georg Haman; ה-27 באוגוסט 1730 – ה-21 ביוני 1788) היה פילוסוף גרמני.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויוהאן גיאורג האמאן · ראה עוד »

יוהאן וולפגנג פון גתה

אנדרטה לזכרו של גתה בפרנקפורט יוהאן וולפגנג פון גֶתה (גרמנית: Johann Wolfgang von Goethe,, 28 באוגוסט 1749 – 22 במרץ 1832) היה סופר, משורר, מחזאי, פילוסוף, הומניסט, פוליטיקאי ומדען גרמני.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויוהאן וולפגנג פון גתה · ראה עוד »

יוהאן יואכים וינקלמן

יוהאן יואכים וינקלמן (גרמנית: Johann Joachim Winckelmann; 9 בדצמבר 1717 - 8 ביוני 1768) היה היסטוריון גרמני בתחום תולדות האמנות.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויוהאן יואכים וינקלמן · ראה עוד »

יוון הארכאית

יוון הארכאית היא תקופה בת כ-300 שנה בתולדות יוון העתיקה, שראשיתה במאה ה-8 לפנה"ס וסופה במאה ה-5 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויוון הארכאית · ראה עוד »

יוון ההלניסטית

התקופה ההלניסטית הוא שם שנטבע במאה ה-19 על ידי יוהאן גוסטב דרויזן.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק ויוון ההלניסטית · ראה עוד »

ייסוד הרפובליקה הרומית

דיוקנו של לוקיוס יוניוס ברוטוס, מייסד הרפובליקה לפי המסורת הרומית, על גבי מטבע בצד הימיני של התמונה. מטבע זה נטבע על ידי צאצאו של ברוטוס, מרקוס ברוטוס בשנת 56 לפנה"ס ייסוד הרפובליקה הרומית הוא אירוע מכונן בתולדות הרפובליקה הרומית שהתרחש בשנת 509 לפנה"ס, בו הוחלף המשטר המלוכני בשלטון רפובליקני.

חָדָשׁ!!: מוסד ביאליק וייסוד הרפובליקה הרומית · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מוסד_ביאליק