תִקשׁוֹרֶת

913 יחסים: מאיר אברהם הלוי, מאיר אוריין, מאיר אוירבך, מאיר איש-שלום, מאיר שמעון גשורי, מאיר בניהו, מאיר בר-אילן, מאיר הרשקוביץ, מנחם מנדל מקאמיניץ, מנחם מנדל אלתר, מנחם מנדל פרוש, מנחם מנדל גלוסקין, מנחם נחום דוב בר פרידמן, מנחם קרקובסקי, מנחם המאירי, מנהג (יהדות), מנואל דה אלמיידה, מנוח בן יעקב, מנוח הנדל, מסגיד, מסכת סנהדרין, מסירות נפש ביהדות, מערת המכפלה, מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה, מפעל הביבליוגרפיה העברית, מפי אל, מצבת ישראל, מקראות גדולות, מקור חיים (אבן גבירול), מקיצי נרדמים, מרדכי מרגליות, מרדכי מלצר, מרדכי אליאשברג, מרדכי אליאב, מרדכי אילן, מרדכי נורוק, מרדכי פוגלמן, מרדכי שמואל אשכנזי, מרדכי שרגא פרידמן, מרדכי ליב קצנלנבוגן, מרדכי לייפר, מרדכי בנט, מרדכי ברויאר, מרדכי ברויאר (היסטוריון), מרדכי הורוויץ, מרדכי הכהן, מרדכי יצחק רבינוביץ, מרדכי יהודה ליב זק"ש, מרים אולינובר, משנתו של גרשם שלום, ..., משנה, משנה תורה, משפט עברי, משפט כהן, משפחת מובשוביץ, משפחת בנבנשתי, משפחת בג'איו, משלוח מנות, משה מרקוביץ, משה מלונדריש, משה אביגדור עמיאל, משה אביגדור שולוואס, משה איסרליש, משה נחום צובל, משה פראגר, משה פרידמן, משה צבי נריה, משה צבי פולין, משה צוריאל, משה רבפוגל, משה רבקש, משה ריישר, משה לייב מסאסוב, משה זאב סולה, משה זיידל, משה חיים לאו, משה בצלאל אלתר, משה הרשלר, משה ונטורה, משה יחיאל אלימלך רבינוביץ מלברטוב, משה יהודה לייב פרידמן, משה יוסף מרדכי מיוחס, משולם ראטה, משולם זושא מאניפולי, משכן נוב, משכן שילה, מתרגמים עבריים, מתתיהו שטראשון, מלאך, מלחמת ישראל ויהודה במואב, מלבי"ם, מלכיאל צבי טננבוים, מחוזא, מגילת איכה, מגילת קהלת, מגילת רות, מגילת תענית, מדרש הגדול, מהר"ל מפראג, מוסר אביך, מוסד החכם באשי במולדובה, מוראביה, מורה הנבוכים, מכון הרצי"ה, מי יתן ראשי מים, מיעוט רבים שניים, מידות הראי"ה, מיכאל חזני, מיכה, מיימון הדיין, אמרת כנף, אמב, אמירת סדר העבודה, אנציקלופדיה של הציונות הדתית, אסתר פרבשטין, אסטרולוגיה, אף ברי, אפרים מקלעת חמאד, אפרים אלימלך אורבך, אפרים סוקולובר, אפרים פורת, אפרים צורף, אפרים בורודיאנסקי, אפרים דב לאפ, אקדמות, ארשת, ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי, ארזי הלבנון (קינה), ארבעת השבויים, אריה לייב גלמן, אריה באומינגר, אש קודש, אשר מיכאל (ארתור) כהן, אשר בן משולם מלוניל, אשר ויזר, אתרוג, אל ארך אפים, אלעזר בניועץ, אלעזר בירבי קליר, אלפא ביתא דבן סירא, אלתר הילביץ, אלתר ולנר, אלתר יחיאל נבנצל, אלדד הדני, אלכסנדר אלטמן, אלכסנדר שפרן, אלכסנדר שור, אלימלך שפירא (גרודז'יסק), אליאב שוחטמן, אליעזר מאיר ליפשיץ, אליעזר אשכנזי, אליעזר סג"ל מישל, אליעזר סופינו, אליעזר רבינוביץ, אליעזר ברקוביץ, אליעזר גולדשמידט, אליעזר דון יחיא, אליקים בן משולם, אליקים גצל שלזינגר, אליהו מנחם מלונדריש, אליהו מרדכי ולקובסקי, אליהו מויאל, אליהו אשתור, אליהו פוסק, אליהו שלזינגר, אליהו בלומנצויג, אליהו דוד רבינוביץ' תאומים, אז טרם נמתחו, אז בחטאינו חרב מקדש, אחוות אחים, אבא מרי הירחי, אבני אלגביש, אבני חמשת המלכים, אבראהים פאשא, אברהם מאיר הברמן, אברהם מרדכי אלתר, אברהם משה לונץ, אברהם אפשטיין, אברהם אריה לייב רוזן, אברהם אליהו קפלן, אברהם אבן עזרא, אברהם נחשון, אברהם סתיו, אברהם פרידמן, אברהם קריב, אברהם חן, אברהם חיים פריימן, אברהם בן נתן, אברהם בן דוד מפושקירה, אברהם בן הרמב"ם, אברהם בן יצחק אשכנזי, אברהם בן-יעקב (חוקר), אברהם ברלינר, אברהם ביכלר, אברהם גייגר, אברהם דוב כהנא שפירא, אברהם ווייס, אברהם וינרוט, אברהם יעקב ניימרק, אברהם יעקב ברור, אברהם יערי, אברהם יצחק בלוך, אברהם יצחק הכהן קוק, אברהם יצחק כץ, אברהם יהושע השיל מאפטא, אגרת בת מחלת, אגרות הראיה, אגדה (יהדות), אגודות סתר ציוניות בישיבת וולוז'ין, אדר היקר, אדריכלות בתי כנסת, אדון מועד כתקח, אדולף נויבאואר, אדולף גרוס, אהרן מרקוס, אהרן מירסקי, אהרן קמינקא, אהרן שאול זליג גוריון-מאירוב, אהרן זאב אשכולי, אהרן בן יוסי הכהן, אהרן יפה'ן, אהרן יצחק זסלנסקי, אוניברסיטת צ'רנוביץ, אוצר החכמה, אוצר הגאונים, אוקסימורון, אורח משפט, אורות (ספר), אורות האמונה, אורות הקודש, אורות הראי"ה, אורות התשובה, אורות התורה, אי כה אומר, אין למדין מקודם מתן תורה, אינוקנטיוס השלישי, איש האמונה הבודד, איתם הנקין, אילפא, איגרת הרמב"ן לחכמי צרפת, איגרות צפון, איגרות הרמב"ם, נפתלי בן-מנחם, נפתלי גינתון, נרש, נריה גוטל, נתן מרקוס אדלר, נתן מז, נתן מיכאל גלבר, נתן נטע לייטר, נתן פרידלנד, נתן הכהן שולאל, נחמן מהורדנקא, נחמן קטופא, נחמיה אנטון נובל, נחלת שבט מנשה, נחלת שבט אפרים, נחלת שבט נפתלי, נחלת שבט דן, נחום מרדכי פרידמן, נחום יהושע פיצ'ניק, נוסח תפילה, נועם אלימלך, ניסן מאיר זק"ש, נילוס, סנהדרין, ססיל רות, ספר אלעזר בן עיראי, ספר איוב, ספר שופטים (משנה תורה), ספר חסידים, ספר חגי, ספר המנהיג, ספר המצוות לרמב"ם, ספר החזיונות, ספר החינוך, ספר הבהיר, ספר הישר (אגדה), ספר יוחסין (תלמוד), ספרות חז"ל, ספרי הגר"א, ספרייה תורנית, סליחות, סדר נשים, סיני (כתב עת), סיפורי מעשיות (ספר), סיגד, עמנואל יעקובוביץ, עץ הדר (ספר), עקיבא איגר, עקיבה יוסף שלזינגר, ערוך השולחן, עשרת הרוגי מלכות, עת שערי רצון להפתח, עלי הכהן, עליית החסידים, עזרא ציון מלמד, עזרת כהן, עגלה (דמות מקראית), עגונות מלחמת העולם השנייה, עגינות, עדין אבן ישראל, עונש מוות ביהדות, עולת ראיה (סידור), עובדיה מברטנורא, עובדיה בן דוד, עובדיה יוסף, עין זיתים, פאול יוליוס רויטר, פנחס אליהו הורביץ, פנחס קורח, פנחס רוזובסקי, פנחס שיפמן (בן-סירה), פנחס הלוי, פרס הרב מימון, פרשנות המשנה, פרשני המקרא היהודים, פרשת תל גיבורים, פרובאנס, פחד יצחק (אנציקלופדיה), פדרו פאיש, פונאר (שיר), פולמוס שבת החתונה, פינחס פלאי, פיסוק, פירוש רש"י לתורה, פירוש המשנה לרמב"ם, פירוש האבן עזרא, פירוש הרמב"ן לתורה, פיבל מלצר, צבי גרונר, צבי הירש מייזליש, צבי הירש קלישר, צבי הירש הורוביץ (דרזדן), צדוק הלוי קרויז, צום יהושע, ציפורי (יישוב עתיק), ציון (ירושלים), ציונות דתית, קנאים פוגעים בו, קריית משה, קבר יחזקאל הנביא, קהילת יהודי אוז'הורוד, קהילת יהודי צ'רנוביץ, קהילת יהודי ברודי, קוק, קורבן (יהדות), קול הנבואה, קוזמוס, קינת דוד על אבנר, קינות לתשעה באב, קיסרות אקסום, קיצור שולחן ערוך, קידוש, ר"ן, רמתיים צופים, רמב"ן, רמב"ם, רמה (מקרא), ראש מילין, ראשונים, ראובן מרגליות, רפאל נתן נטע רבינוביץ, רפאל קצנלנבוגן, רפאל קוק, רפאל חסמן, רש"ר הירש, רש"י, רשב"א, רשב"ם, רלב"ג, רבנאי, רבנו חננאל, רבי נחוניה בן הקנה, רבי עקיבא, רבי פרידא, רגנסבורגר, רד"ק, רדאית, רוממה, רי"ף, ריטב"א, ריב"ש, ריכוז הפולחן, ש"ס ונציה, ש"ס וילנא, שמעון אפרתי, שמעון נתן נטע בידרמן (הראשון), שמעון סטרליץ, שמעון פדרבוש, שמעון שקופ, שמעון זאב רוטשילד, שמעון ברנשטיין, שמעון יעקב גליקסברג, שמריה נח שניאורסון, שמחת תורה, שמחה מירון, שמחה אסף, שמחה זיסל זיו, שמחה בונם אורבאך, שמחה בונים מפשיסחה, שמואל משינאווא, שמואל מוהליבר, שמואל אשכנזי, שמואל אליעזרי, שמואל אבן ג'אמע, שמואל פרימו, שמואל קרויס, שמואל קלמן מירסקי, שמואל שאטין, שמואל שלמה ליינר, שמואל תנחום רובינשטיין, שמואל בן חנניה, שמואל ברוך ורנר, שמואל גליק, שמואל דוד אונגר, שמואל הרמתי, שמואל הכהן וינגרטן, שמואל יוזפוב, שמונה פרקים לרמב"ם, שמונה קבצים, שמות ספרי עיון, שמות ירושלים, שארית הפליטה, שאול חנא קוק, שאילתות דרב אחא, שם טוב אבן גאון, שם טוב גפן, שפת אמת (ספר), שר שלום גאון, שרגא אברמסון, שרי המאה, שלמה מווינה, שלמה אשכנזי, שלמה אלמולי, שלמה אבן גבירול, שלמה אהרן ורטהיימר, שלמה איגר, שלמה סולימן אלסנג'ארי, שלמה פוליצ'ק, שלמה זלמן פינס, שלמה זלמן שרגאי, שלמה זלמן גייגר, שלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד), שלמה גורן, שלמה דב גויטיין, שלמה דוד יהושע וינברג, שלמה יוסף זוין, שלום שכנא מפראהביטש, שלום שכנא ילין, שלום חיים פרוש, שלום דובער שניאורסון (רצ'יצה), שטפניצה, שבת הארץ, שבתי צבי, שבתי דונולו, שבתי הכהן, שבט ראובן, שבטי ישראל, שבחי הבעש"ט, שד"ר, שו"ת מן השמים, שו"ת הרשב"א, שופט כל הארץ, שור (אתר מקראי), שכורה ולא מיין, שיר הייחוד, שילה רפאל, שיטת הממשל ביהדות, שיטת הפלפול, שיבולי הלקט, תנחום גרשון ביליצקי, תנו רבנן (שיר), תנועת החסידות, תניא רבתי, תענית צדיקים, תענית כ' בסיוון, תפילה (יהדות), תקנות הקהילה, תקנות הגאונים, תרגומי המקרא לערבית, תרגומי התנ"ך, תשובות הגאונים, תלמוד תורה מורשה, תלמוד ירושלמי, תחנון, תהילים מ"ה, תהילים נ"ד, תהילים פ"ז, תהילים קמ"ה, תהילים קל"ח, תוספות איוורא, תורת חיים, תורת האדם (ספר), תורה שבעל-פה, תולדות עם ישראל - ארכיונים, תולדות בני נח, תולדות היהודים במצרים ובסוריה תחת שלטון הממלוכים, תיאטרון יידיש, למהלך האידיאות בישראל, לוסיאן-זאב הרשקוביץ, לודוויג אוגוסט פרנקל, לישרים תהילה, ליל שיכורים, לייב שרה'ס, ט"ו באב (מועד), טנת"א, טומאת כהנים, טוביה פרשל, זאב וולף מצ'רני-אוסטראה, זאב וולף קיציס, זאב וולף לנדא, זאב וולף לייטר, זאב וילנאי, זאב יעבץ, זרח הלוי, זרח ורהפטיג, זרחיה הלוי, זרוע, לחיים וקיבה, זכריה הנביא, זכריה הרופא, זכוכית, זיסמן מונטנר, חן מלך מרחביה, חמדת ימים (ספר), חננאל בן שמואל, חנוך ארנטרוי, חנוך אלבק, חנוך גד יוסטמן, חנוך ילון, חסידות מישקולץ, חסידות נובומינסק, חסידות סקווירה, חסידות קוצק, חסידות קוז'ניץ, חסידות קוידנוב, חסידות שטפנשט, חסידות לעכוויטש, חסידות חוסט, חסידות במרחב הרומני, חסידות וסלוי, חרס, חלוקת הפרקים בתנ"ך, חלוקת התנ"ך לסדרים, חזק חזק ונתחזק, חזון אחרית הימים (ישעיהו), חבש פאר, חגית (דמות מקראית), חוסן ישועות, חור הגדגד, חורמה, חכמי פרובנס, חינוך גאוגרפי, חיבור ספר הזוהר, חידת שמשון, חידוש הסמיכה, חידושי הרמב"ן לתלמוד, חידושי הריטב"א, חיים מוולוז'ין, חיים מיכל, חיים צבי שניאורסון, חיים שטיינר, חיים שירמן, חיים ליפשיץ, חיים זלמן דימיטרובסקי, חיים זליג סלונימסקי, חיים זונדל מכבי, חיים בן עטר, חיים בן בצלאל, חיים בר-דרומא, חיים ברודי, חיים גדליה צימבליסט, חיים דוב שעוועל, חיים דוד ברנהרד, חיים דילקריס, חיים הלר, חיים הילפשטיין, חיים כהן (מבעלי התוספות), חיים ישכר גרוס, חיים יחיאל בורנשטיין, חיים יהושע קוסובסקי, חיים יונה תאומים, חיים יוסף פולק, חיים יוסף דוד אזולאי, בן סירא, בן ציון אברהם קואינקה, בן ציון נשר, בן ציון ליכטמן, בן קטין, בן-ציון כ"ץ (רב), במברגר את וואהרמן, במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה, באר לחי ראי, בנימין מנשה לוין, בנימין מנדלסון, בנימין פלטיאל מורגנשטרן, בנימין פיין, בנימין זאב בנדיקט, בנימין גרוס, בנימין דה-פריס, בנימין הכהן שקוביצקי, בניין סנסור, בסתר רעם, בעלי הנפש, בצלאל צדיקוב, בצלאל רנשבורג, ברוך ספרין, ברוך שוחטמן, ברוך טרקטין, ברודי, ברכיה מניקולא, בשמים ראש, בלשון אשר הזכרת לזוכריך, ביקורת האתאיזם, בית עקד ספרים (ספר), בית המקדש השני, בית הבחירה למאירי, בית הכנסת אליהו הנביא בג'ובר, בית הכנסת אוהל יצחק (קריית משה), בית הכנסת הגדול של צ'רנוביץ, ביתא אברהם, ביתא ישראל, ביתא ישראל (מינוח), גאונים, גאולה בת-יהודה, גנזך (פירושונים), גנזך הציונות הדתית, גצל קרסל, גרשון ליבמן, גלות בבל, גדעון פרל, גדליה נגאל, גדליה שמלקיש, גילוי אליהו, דאהר אל-עומר, דניאל צדיק, דניאל שפרבר, דניאל גולדשמידט, דפוס ראשון, דקדוקי סופרים, דרישת ציון, דרישה וחקירה, דב מעייני, דב סדן, דב רוזן, דבקות, דבר מלכות (שבועון), דגל שמחת תורה, דומא (נפת שכם), דומה (מלאך), דונש בן לברט, דוב ברל ויין, דובער אפשטיין, דוד משה אברהם אשכנזי, דוד מתתיהו רבינוביץ, דוד נשר, דוד ניטו, דוד פרישמן, דוד פרידמן (פינסק-קרלין), דוד פלינקר, דוד צבי הופמן, דוד קאופמן, דוד שפירא (דינוב), דוד טבלי שייאר, דוד בורנשטיין, דוד גנז, דוד הלבני, דוד הלוי סגל, דוד ובת שבע, דוד כהן (הנזיר), דוד כהנא (רב), די אידישע שטימע, ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד, המספד בירושלים (נאום), המצפה, המדפיסים בני פואה, האר"י, הארץ המובטחת, הארי אוסטרין וולפסון, האדרת והאמונה, הנבואה במסורת ישראל, הסכמה, העי, העיירה בוערת, הפרס הלאומי לספרים יהודיים, הקפות, הר ארג'ייס, הר הבית, הרמן שטרוק, הרמב"ם היומי, הראשון לציון, התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית, התשעים ושלוש, הלל פוסק, הלל צייטלין, הלל זיידמן, הלוח העברי, הלכות מדינה, החתם סופר, הגאון מווילנה, הגימנסיה העברית בקרקוב, הגיית העברית, הדרשה, ההתנגדות לחסידות, הור ההר הצפוני, הוראת שעה (הלכה), היסטוריה של האריתמטיקה, היתר מכירה, היימנות, היינריך אלפרין, היישוב הישן, היישוב היהודי בעזה, ותערב, ולדימיר סולוביוב, ובכן ואמרתם זבח פסח, ובכן ויהי בחצי הלילה, ויכוח ברצלונה, כמנתים, כמוס נחאיסי, כנף רננים (עוף), כצאן לטבח, כרמי הורוביץ, כתר ארם צובא, כתריאל פישל טכורש, כתב הסובלנות, כתבי הראי"ה, כלאי הכרם, כלאיים, כלף, כליפא בן מלכא, כגוונא, כיבוש העי, כיבוש היצר, יעקב (ינקל) מרגוליס, יעקב מרגוליס, יעקב משה עייאש, יעקב משה טולידאנו, יעקב מולכו, יעקב אריה מיליקובסקי, יעקב אריה אלתר, יעקב אלמולי, יעקב סקילי, יעקב סיניגאליאה, יעקב פרידמן (אדמו"ר), יעקב פופרש, יעקב צמח (מקובל), יעקב ששפורטש, יעקב שור, יעקב שכטר, יעקב חזן מלונדון, יעקב בן אשר, יעקב ברמן, יעקב בזק, יעקב בירב (המאה ה-18), יעקב דוד אילן, יעקב דוד קמזון, יעקב הלוי ממרויש, יעקב יצחק נימירובר, יעקב יצחק דן לנדא, יעקב ישראל זובר, יעקב יהושע פלק, יעקב יוסף, יצחק מאיר שוורץ, יצחק מאיוורא, יצחק מנחם מנדל דנציגר, יצחק אשר טברסקי, יצחק אלפסי (חוקר חסידות), יצחק אביגדור אורנשטיין, יצחק אושינסקי, יצחק אייזיק ספרין, יצחק אייזיק קרסילשציקוב, יצחק אייזיק טויב, יצחק אייזיק חבר, יצחק אייזיק הלוי, יצחק אייזיק הלוי הרצוג, יצחק סמואל (רב), יצחק ענפי, יצחק פרידמן (הוסיאטין), יצחק קוב'ו, יצחק רפאל, יצחק שמשון הורוביץ-מייזלש, יצחק שמואל אליהו פינקלר, יצחק לוי (עסקן ורב), יצחק לוין (רב וחוקר), יצחק ליסר, יצחק ברויאר, יצחק גבאי, יצחק הלוי הורוביץ, יצחק יעקב ריינס, יצחק יעקב ילין, יצחק יודלוב, יציאת האדמו"ר מבעלז מהונגריה, יציב פתגם, יקותיאל יעקב נויבואר, ירצה צום עמך, ירחמיאל משה הופשטיין, ירוחם פישל פרלא, ירוחם יהודה ליב פרלמן, ישעיה שטיינברגר, ישעיהו וולפסברג-אביעד, ישראל מ' תא-שמע, ישראל מרגוליס, ישראל משקלוב, ישראל אלדד, ישראל אבא ציטרון, ישראל נח שניאורסון, ישראל נג'ארה, ישראל נושע בה' תשועת עולמים, ישראל פרידמן (הוסיאטין), ישראל קלוזנר, ישראל שבתי שצ'יפנסקי, ישראל לבל, ישראל זאב גוסטמן, ישראל בן יוסף, ישראל דנדרוביץ, ישראל דוב פרומקין, ישראל הגר (אהבת ישראל), ישראל יצחק קאליש, יששכר דב ברגמן, ישכר תמר, ישכר דב רוקח (הראשון), ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים), ישיבת נובהרדוק, ישיבת עץ חיים (לונדון), ישיבת בית יעקב (פירירא), ישיבת היישוב החדש, ישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר), ילקוט שמעוני, ילקוט יוסף, יחס היהדות לתורת האבולוציה, יחזקאל (איזידור) אפשטיין, יחזקאל לנדא, יחיאל מאיר מגוסטינין, יחיאל צבי מושקוביץ, יחיאל בן הרא"ש, יחיאל בן יקותיאל, יחיאל יעקב וינברג, ידותון הלוי החבר, יהדות מץ, יהדות מצרים, יהדות איטליה, יהדות פרנקפורט, יהדות רומניה, יהדות ברטיסלאבה, יהדות בוקובינה, יהדות העולם על ביתא ישראל: המאה ה-16 - המאה ה-18, יהדות העולם על ביתא ישראל: המאה ה-9 - המאה ה-15, יהדות ונציה, יהונתן מלוניל, יהונתן אליאשברג, יהושע משה אהרונסון, יהושע ענבל, יהושע קניאל (רב), יהושע טן-פי, יהושע בראנד, יהושע גוטמן, יהודה משקוני, יהודה אריה ממודנה, יהודה אלקלעי, יהודה אלחריזי, יהודה אליצור, יהודה אבן קריש, יהודה אבן שמואל, יהודה עציון, יהודה פליקס, יהודה קופרמן, יהודה קיל, יהודה רוזאניס, יהודה שביב, יהודה ליב ברגר, יהודה ליב דון יחיא, יהודה לייב אורליאן, יהודה לייב פישמן מימון, יהודה לייב הלוי אשלג, יהודה זרחיה אזולאי, יהודה ביבאס, יהודה דומיניץ, יהודה החסיד, יהודה וירושלים⁩⁩, יהודה יערי, יהודה יונוביץ, יואל סירקיש, יום אכפי הכבדתי, יום-טוב אלגאזי, יום-טוב ליפמן הלר, יונתן בנימין הלוי הורוויץ, יונה משה נבון, יונה חיה בנדיקט, יונה בר יהודה הספרדי, יונה כהן, יוסף מולכו, יוסף אמזלג, יוסף אליהו מובשוביץ, יוסף איסקפה, יוסף נטונק, יוסף פאור, יוסף צבי רימון (רב), יוסף צבי דינר, יוסף קמחי, יוסף קאפח, יוסף קארו, יוסף קונביץ, יוסף רוזנפלד, יוסף שרביט (היסטוריון), יוסף שלמון, יוסף ליפלאנד, יוסף חיון, יוסף בן עמראן, יוסף בכור שור, יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון), יוסף היינימן, יוסף יצחק שניאורסון, יוחאי רודיק. להרחיב מדד (863 יותר) » « הפסיכולוג מדד

מאיר אברהם הלוי

מאיר אברהם הלוי (ברומנית ובצרפתית Meyer Abraham Halevy; 4 באפריל 1900 - 15 באפריל 1972) היה רב בעל השקפות ליברליות, היסטוריון ופובליציסט יהודי רומני.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומאיר אברהם הלוי · ראה עוד »

מאיר אוריין

אברהם מאיר אוריין (בֶּכלינסקי) (י"א בטבת ה'תר"ע, 23 בדצמבר 1909 – ג' באב ה'תשל"ח, 6 באוגוסט 1978, חיפה) היה סופר וחוקר ספרות תורנית וחסידות, ופעיל ציבור חיפאי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומאיר אוריין · ראה עוד »

מאיר אוירבך

רבי מאיר אוירבך (לעיתים אוירבאך; בכתיב יידי: אויערבאַך; ל' בשבט תקע"ה, 10 בפברואר 1815 – ה' באייר תרל"ח, 8 במאי 1878) היה רב בפולין, ולאחר עלייתו לארץ ישראל כיהן כנשיא כולל פולין, וממנהיגי העדה האשכנזית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומאיר אוירבך · ראה עוד »

מאיר איש-שלום

מאיר איש-שלום מאיר איש-שלום (פרידמן) (10 ביולי 1831 – 26 בנובמבר 1908, כ"ט בתמוז ה'תקצ"א – כ"ט בחשון ה'תרס"ט) היה מחשובי חוקרי היהדות, מוציא לאור של חיבורים תורניים בעריכה מדעית ומחבר פירושים לספרים שונים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומאיר איש-שלום · ראה עוד »

מאיר שמעון גשורי

מאיר שמעון גְשוּרי (בּרוּקנֶר) (על פי רוב: מ. ש. גשורי; י"ז בניסן תרנ"ז, 19 באפריל 1897 – כ"ט בכסלו תשל"ח 9 בדצמבר 1977) היה ממייסדי תנועת "הפועל המזרחי" וממנהיגיה, מבקר מוזיקה ישראלי וחוקר מוזיקה יהודית ומוזיקה חסידית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומאיר שמעון גשורי · ראה עוד »

מאיר בניהו

מאיר בניהו (28 בנובמבר 1926, כ"ב בכסלו תרפ"ז – 26 באפריל 2009, ב' באייר תשס"ט) היה חוקר ההיסטוריה של הקבלה והשבתאות, חוקר הפזורה הספרדית של חכמי וגאוני עדות המזרח, וחוקר הספרות הרבנית במזרח ובאיטליה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומאיר בניהו · ראה עוד »

מאיר בר-אילן

בר-אילן, אפריל 1914 לוויית הרב בירושלים. 1949, בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית הרב מאיר בר-אילן (ברלין) (ה' באייר תר"מ, 16 באפריל 1880 – י"ט בניסן ה'תש"ט, 17 באפריל 1949) היה רב, מחבר ופעיל ציוני, מראשי ומנהיגי תנועת המזרחי והציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומאיר בר-אילן · ראה עוד »

מאיר הרשקוביץ

הרב פרופ' מאיר הרשקוביץ מאיר הרשקוביץ (תשרי ה'תרע"ג, 15 בספטמבר 1912 הניצ'י (Ganichi) זקרפטיה - ט' באדר א' ה'תשס"ג, 11 בפברואר 2003 ירושלים) היה רב, מחנך, חוקר תפילה ויהדות, ואיש אקדמיה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומאיר הרשקוביץ · ראה עוד »

מנחם מנדל מקאמיניץ

מנחם מנדל (מנדלבוים) מקאמיניץ דליטא ("מנחם-מנדל ב"ר אהרן (בוים) קאמיניץ"; בריסק, 1800 - 10 במאי 1873, י"ג באייר תרל"ג) היה המלונאי הראשון בארץ-ישראל ובעליו של מלון קאמיניץ שפעל בירושלים בתקופה העות'מאנית בישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומנחם מנדל מקאמיניץ · ראה עוד »

מנחם מנדל אלתר

רבי מנחם מנדל אלתר (י"ד בתשרי תרל"ח ספטמבר 1877 - כ"ט באב תש"ב אוגוסט 1942) היה בנו הצעיר של השפת אמת ואחיו של האמרי אמת מגור.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומנחם מנדל אלתר · ראה עוד »

מנחם מנדל פרוש

הרב מנחם מנדל פרוש '''שו"ב''' (י"א בסיוון ה'תרל"ח יוני 1878 - ט"ז בחשוון ה'תשי"ג נובמבר 1952) היה מרבני שכונת שערי חסד, שוחט ובודק ראשי של ירושלים וממייסדי מערכת הכשרות בסוף המאה ה-19, ומשגיח של בית היתומים דיסקין.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומנחם מנדל פרוש · ראה עוד »

מנחם מנדל גלוסקין

מנחם מנדל גלוסקין (ה'תרל"ח, 1878, לויב - י"ג בכסלו ה'תרצ"ז, 27 בנובמבר 1936, לנינגרד) היה רבה של לנינגרד בשנים 1934–1936.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומנחם מנדל גלוסקין · ראה עוד »

מנחם נחום דוב בר פרידמן

רבי מנחם נחום דב בער פרידמן (מכונה 'רבי נחום בערניו', ה'תר"ג – כ"ז באב ה'תרמ"ג), היה מאספני הספרים העבריים החשובים במאה ה-19, היה מיועד להיות האדמו"ר מסדיגורה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומנחם נחום דוב בר פרידמן · ראה עוד »

מנחם קרקובסקי

הרב עם שלושת ילדיו נשותיהם ונכדו הבכור 1928 הרב מנחם קרקובסקי (ה'תרכ"ט, 1870 – י"ד בחשון ה'תר"ץ, 17 בנובמבר 1929) היה רבן של טימקוביץ' חסלביץ' ונובהרדוק, מורה צדק ומגיד מישרים בוילנה וראש ישיבת "תורה ודעת" בנובהרדוק.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומנחם קרקובסקי · ראה עוד »

מנחם המאירי

רבי מנחם בן שלמה המאירי, מכונה בקיצור המאירי, היה מגדולי הראשונים (1249–1316) - מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס, נודע גם בשם "דון וידאל שלמון", ומחבר בית הבחירה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומנחם המאירי · ראה עוד »

מנהג (יהדות)

בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא הנהגה דתית הנפוצה בין היהודים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומנהג (יהדות) · ראה עוד »

מנואל דה אלמיידה

מנואל דה אלמֶידָה (בפורטוגזית: Manuel de Almeida; 1580, יזאו, פורטוגל - 1646, גואה, תת-היבשת ההודית) היה מיסיונר פורטוגזי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומנואל דה אלמיידה · ראה עוד »

מנוח בן יעקב

רבינו מנוח בן יעקב, מחכמי פרובאנס, חי ופעל בסוף המאה ה-13, ומחבר פירוש על משנה תורה לרמב"ם.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומנוח בן יעקב · ראה עוד »

מנוח הנדל

רבי מנוח הֶנדל בן שמריה (בכתיב הרבני השגור: מנוח הענדיל. ?, ברסטצ'קה, ווהלין, פולין-ליטא – כ"ב בתמוז שע"א, 1611, וינה) היה רב ופוסק, פרשן התלמוד, מדקדק, מקובל, פילוסוף, איש אשכולות ומחבר פורה ורבגוני.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומנוח הנדל · ראה עוד »

מסגיד

בית הכנסת בכפר וולקה שבאתיופיה (2003) מֶסְגיד (געז: መሰጊድ) הוא שמו של בית הכנסת בביתא ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומסגיד · ראה עוד »

מסכת סנהדרין

העתק כתב יד) מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומסכת סנהדרין · ראה עוד »

מסירות נפש ביהדות

מסורת היהודית למופת של מסירות נפש (ציור נוצרי משנת 1650) ביהדות, מסירות נפש היא הנכונות להקרבת החיים למען קיום מצוות התורה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומסירות נפש ביהדות · ראה עוד »

מערת המכפלה

ציון קבר אברהם צילום מקרוב של מוזאיקה במערה – צולם בין 1920–1933 מערת המכפלה בלילה לוחם מג"ב שומר בתוך מערת המכפלה. בתמונה אולם שרה מהצד הערבי (ניתן להבחין בכיתוב הערבי בשילוט ליד המצבה) מערת המכפלה בתמונה משנות ה-20 של המאה העשרים הכניסה למסגד בתמונה משנות ה-20 של המאה העשרים מערת המכפלה (מכונה בערבית: الحرمالإبراهيمي, תעתיק: אלחרם אלאבראהימי, תרגום: המקום הקדוש של אברהם) היא מבנה במזרח העיר חברון.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומערת המכפלה · ראה עוד »

מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה

מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה הוא מסר עיקרי במאמר חז"ל ידוע בנושא שירת המלאכים לאחר קריעת ים סוף.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה · ראה עוד »

מפעל הביבליוגרפיה העברית

נייר פירמה של מפעל הביבליוגרפיה העברית מפעל הביבליוגרפיה העברית (Institute for Hebrew Bibliography) הוא גוף שייעודו עריכת ביבליוגרפיה של הדפוס היהודי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומפעל הביבליוגרפיה העברית · ראה עוד »

מפי אל

מִפִּי אֵל הוא פיוט שנאמר בקהילות רבות כחלק מההקפות בשמחת תורה, בדרך כלל בניגון עליז.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומפי אל · ראה עוד »

מצבת ישראל

מצבת ישראל, המוזיאון המצרי בקהיר מצבת ישראל או אסטלת ישראל (גם: מצבת מרנפתח או אסטלת מרנפתח) הוא כינוי שנתנו ארכאולוגים לאסטלת ניצחון מצרית של פרעה מרנפתח, בנו של רעמסס השני, בשובו מאחד ממסעות הכיבוש שלו בשנת 1208–1209 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומצבת ישראל · ראה עוד »

מקראות גדולות

שער מהדורת ונציה של "מקראות גדולות", 1525. בשם מִקְרָאוֹת גְּדוֹלוֹת נקראת מהדורת דפוס של המקרא שמורכבת, בדרך כלל, מארבעה מרכיבים: נוסח המקרא על פי המסורה, הערות המסורה, תרגומים ארמיים ומבחר פירושים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומקראות גדולות · ראה עוד »

מקור חיים (אבן גבירול)

מקור חיים הוא ספר פילוסופי של שלמה אבן גבירול המבסס את התפיסה הנאופלטונית המטאפיזית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומקור חיים (אבן גבירול) · ראה עוד »

מקיצי נרדמים

חברת מקיצי נרדמים היא הוצאת ספרים עברית שנוסדה בפרוסיה המזרחית ב-1861.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומקיצי נרדמים · ראה עוד »

מרדכי מרגליות

מרדכי מרגליות (מַרגוּליס, Margulies; כ"ח בתשרי תר"ע, 13 באוקטובר 1909 – 24 במרץ 1968) היה חוקר תלמוד, מדרש וספרות הגאונים, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים ובבית המדרש לרבנים באמריקה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומרדכי מרגליות · ראה עוד »

מרדכי מלצר

הרב מרדכי קלצקי, הנודע בכינויו הרב מרדכי מלצר (ה'תקנ"ז, 1797 – כ"ז בסיוון ה'תרמ"ג, 2 ביולי 1883), היה ראש ישיבה ורב ליטאי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומרדכי מלצר · ראה עוד »

מרדכי אליאשברג

רבי מרדכי אֶליאשברג (בכתיב המסורתי, שנהג בזמנו: עליאשבערג) (א' באדר תקע"ז, 17 בפברואר 1817, איישישוק, פלך קובנה, רוסיה (ליטא) - י"ח בכסלו תר"ן, 11 בדצמבר 1889, בויסק, רוסיה (לטביה)) היה רב, אב"ד בויסק, מגדולי התורה בדורו ומראשי ופעילי חובבי ציון.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומרדכי אליאשברג · ראה עוד »

מרדכי אליאב

מרדכי אליאב (28 בספטמבר 1920 – 20 בספטמבר 2016) היה היסטוריון של עם ישראל, חוקר תולדות היהודים בגרמניה, תולדות היישוב והציונות.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומרדכי אליאב · ראה עוד »

מרדכי אילן

הרב מרדכי אילן (תרע"ה, 1915 - ב' באדר א' תשמ"א, 6 בפברואר 1981) היה רב ולמדן ישראלי, כיהן כאב"ד בבית הדין בתל אביב, עסק רבות בסדר קדשים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומרדכי אילן · ראה עוד »

מרדכי נורוק

מרדכי (מקס) נוּרוֹק (כ' בחשוון ה'תרמ"ה 7 בנובמבר 1884 – י"א בחשוון תשכ"ג 8 בנובמבר 1962) היה רב, פעיל ציוני, חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל מטעם המזרחי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומרדכי נורוק · ראה עוד »

מרדכי פוגלמן

הרב מרדכי פוגלמן (17 בספטמבר 1898 - 6 בספטמבר 1984; ראש השנה תרנ"ט - ט' באלול תשמ"ד) היה רבה של קטוביץ ולאחר מכן, של קריית מוצקין.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומרדכי פוגלמן · ראה עוד »

מרדכי שמואל אשכנזי

הרב מרדכי שמואל אשכנזי (כ"ח באייר ה'תש"ג, 2 ביוני 1943 - כ"ג בטבת ה'תשע"ה, 14 בינואר 2015) היה רב היישוב כפר חב"ד, חבר בית דין רבני חב"ד, עורך ספרים וזוכה בפרס הרב קוק (תשס"ד) על חיבור ספרי הלכה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומרדכי שמואל אשכנזי · ראה עוד »

מרדכי שרגא פרידמן

רבי מרדכי שרגא פייבוש פרידמן מהוסיאטין (כ' באייר תקצ"ד, 29 במאי 1834 – כ"ב באייר תרנ"ד, 28 במאי 1894) היה מממשיכי דרכו של אביו רבי ישראל פרידמן מרוז'ין, אבי חסידות הוסיאטין.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומרדכי שרגא פרידמן · ראה עוד »

מרדכי ליב קצנלנבוגן

הרב מרדכי ליב הלוי קצנלנבוגן (1954 - כ' בסיון ה'תשפ"א, 31 במאי 2021) היה עורך ומחבר תורני במוסד הרב קוק.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומרדכי ליב קצנלנבוגן · ראה עוד »

מרדכי לייפר

רבי מרדכי לייפר מנדבורנה (י"ט באייר תקפ"ד – ט"ו בתשרי תרנ"ה) היה האדמו"ר השני לחצר המרכזית של חסידות נדבורנה ובן נין של רבי מאיר הגדול מפרמישלאן, מייסד השושלת.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומרדכי לייפר · ראה עוד »

מרדכי בנט

קברו של הרב מרדכי בנט (1753–1829) בבית הקברות היהודי במיקולוב רבי מרדכי בן אברהם בָּנֶט, או מהר"ם בנט (בכתיב שנהג אז: מרדכי בנעט, בלועזית: Marcus Benedict, "מרקוס בנדיקט"; ה'תקי"ג 1753 – י"ג באב ה'תקפ"ט 1829) היה אב"ד וראש ישיבת ניקלשבורג, רבה הראשי של מוראביה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומרדכי בנט · ראה עוד »

מרדכי ברויאר

הרב מרדכי בְּרוֹיֶאר (Marcus Breuer; ו' באייר ה'תרפ"א – ו' באדר ה'תשס"ז, 14 במאי 1921 – 24 בפברואר 2007) היה חוקר תנ"ך, דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית, זוכה פרס ביאליק וחתן פרס ישראל לספרות תורנית, ההדיר את נוסח המקרא, ופיתח את "שיטת הבחינות", המשלבת את השערת התעודות עם אמונה בתורה מן השמים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומרדכי ברויאר · ראה עוד »

מרדכי ברויאר (היסטוריון)

מרדכי בְּרוֹיֶאר (Breuer; (8 באפריל 1918 – 28 במאי 2007, אור לי"ב בסיוון תשס"ז) היה היסטוריון ישראלי, חוקר יהדות אירופה בימי הביניים ובעת החדשה. מורה, מרצה והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומרדכי ברויאר (היסטוריון) · ראה עוד »

מרדכי הורוויץ

מרדכי (מרקוס) הלוי הורוויץ (י"ד באדר ה'תר"ד, 5 במרץ 1844 ט"ז באדר ב' ה'תר"ע, 27 במרץ 1910) היה רב ואב"ד בפרנקפורט דמיין ובקהילות נוספות בגרמניה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומרדכי הורוויץ · ראה עוד »

מרדכי הכהן

הרב מרדכי הכהן (כ"ג בכסלו תרס"ז, 10 בדצמבר 1906 - ה' באייר תשל"ב, 19 באפריל 1972) היה רב, סופר וחוקר, איש היישוב הישן בירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומרדכי הכהן · ראה עוד »

מרדכי יצחק רבינוביץ

רבי מרדכי יצחק אייזיק רבינוביץ רבי מרדכי יצחק אייזיק רבינוביץ (תרט"ז, 1856, זאגר חדש – ה' בסיוון תר"ף, 22 במאי 1920) היה רב ודרשן ליטאי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומרדכי יצחק רבינוביץ · ראה עוד »

מרדכי יהודה ליב זק"ש

הרב מרדכי יהודה ליב זק"ש (לעיתים: זקס; ו' באדר ה'תרס"ו, 3 במרץ 1906 – ו' באדר ה'תשכ"ג, 2 במרץ 1963) היה רב ישראלי, רבן של שכונות קריית משה וזיכרון משה בירושלים, מראשי ישיבת בית זבול, מהדיר ועורך תורני.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומרדכי יהודה ליב זק"ש · ראה עוד »

מרים אולינובר

מרים אוּלינובר (בכתיב יידי: אולינאָווער; 1894, לודז' – 1944, אושוויץ) הייתה משוררת יידיש שפעלה בעיר לודז' שבפולין בתקופה שבין מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומרים אולינובר · ראה עוד »

משנתו של גרשם שלום

זוהר בסוכה, 1925 משנתו של גרשם שלום עוסקת בחקר המיסטיקה היהודית, התחום אליו הקדיש את חייו ונחשב מראשי החוקרים שלו.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומשנתו של גרשם שלום · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומשנה · ראה עוד »

משנה תורה

עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומשנה תורה · ראה עוד »

משפט עברי

בית הדין הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפט עברי הוא מונח מודרני המשמש להגדרת מכלול התורה המשפטית המופיעה בהלכה היהודית ובמקורות עבריים בכלל, החל ממתן תורה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומשפט עברי · ראה עוד »

משפט כהן

משפט כהן הוא ספר שאלות ותשובות בנושאי מצוות התלויות בארץ, הלכות בניין בית המקדש, הלכות סנהדרין, הלכות קורבנות והלכות מלכים שחיבר הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומשפט כהן · ראה עוד »

משפחת מובשוביץ

משפחת מובשוביץ היא משפחת רבנים לויים בבלארוס וברוסיה, שצאצאיה מכהנים כרבנים וראשי ישיבות בישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומשפחת מובשוביץ · ראה עוד »

משפחת בנבנשתי

משפחת בֶּנְבֶנִשְׂתִּי (גם בן ויניסטי או בֶּנְבֶנִישְׂתִּי; בקסטיליה: Benveniste; בקטלוניה: בֶּנְבֶנִשְׂתּ, Benvenist; באיטליה: Benvenisti; בפורטוגל: Bemveniste; בצפון אפריקה: בנישתי, בניסטי Beniste/i) היא משפחה יהודית-ספרדית, שהצמיחה מתוכה רבנים, סופרים, משוררים, רופאים, ואישי ציבור רבים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומשפחת בנבנשתי · ראה עוד »

משפחת בג'איו

משפחת בג'איו היא משפחת יהודים פורטוגזים אנוסים שמוצאם מהעיר בז'ה בפורטוגל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומשפחת בג'איו · ראה עוד »

משלוח מנות

משלוחי מנות ילדים נושאים משלוח מנות ילד מחופש בדרכו למסור משלוח מנות מִשְׁלֹחַ מָנוֹת היא אחת מן המצוות הנוהגות בחג פורים, בין מצוות מקרא מגילה, משתה ושמחה ומתנות לאביונים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומשלוח מנות · ראה עוד »

משה מרקוביץ

ר' משה מרקוביץשתמונה להחלפה משה מרקוביץ (ה'תרט"ו, 1855 - ניסן ה'תרצ"ה, 1935) היה ביבליוגרף וביוגרף ליטאי, בן העיר ראסיין.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומשה מרקוביץ · ראה עוד »

משה מלונדריש

רבי משה בן יום טוב מלונדריש (נפטר ב-1268; כונה גם "אביר העולם") היה רב פוסק הלכה ומדקדק מן הראשונים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומשה מלונדריש · ראה עוד »

משה אביגדור עמיאל

הרב משה אביגדור עמיאל מברך בסיום המחזור הראשון של בית הספר העברי לטיסה, לוד, 1939 הרב משה אביגדור עמיאל (י"ב בניסן תרמ"ב, 1 באפריל 1882 – י"ג בניסן תש"ה, 27 במרץ 1945) היה רב והוגה דעות, מראשי תנועת המזרחי והציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומשה אביגדור עמיאל · ראה עוד »

משה אביגדור שולוואס

פרופ' משה אביגדור שוּלוַואס (בפולנית: Moszek Awigdor Szulwas; באנגלית: Moses Avigdor Shulvass; 29 ביולי 1909, פלונסק, פולין – 22 באפריל 1988, אוונסטון, אילינוי) היה מחנך והיסטוריון של תולדות עם ישראל, בעיקר יהדות איטליה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומשה אביגדור שולוואס · ראה עוד »

משה איסרליש

מצבת קברו של הרמ"א בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב שבקז'ימייז' (הרובע היהודי בעיר), 2016 בית כנסת הרמ"א בקז'ימייז' רבי משה איסרלישׂ, הידוע בכינויו הרמ"א (ה'ר"ץ, 1530 – י"ח באייר ה'של"ב, 1572), היה פוסק, ראש ישיבה, מקובל ופילוסוף.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומשה איסרליש · ראה עוד »

משה נחום צובל

ד"ר משה (מוריץ) נחום צובל (כ"ח בטבת ה'תרל"ח, 3 בינואר 1878 – כ"ז באדר א' ה'תשכ"ב, מרץ 1962) היה היסטוריון וחוקר יהדות, עורך העיתונים די וועלט ו"אלגעמיינע יידישע צייטונג", עורך אנציקלופדיה יודאיקה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומשה נחום צובל · ראה עוד »

משה פראגר

פראגר בחנוכת הבית של כולל גור בבני ברק, יולי 1969 פראגר עם הרב פנחס הכהן לוין, 1947 פראגר קובע מזוזה בחנוכת הבית של כולל גור בבני ברק, 1969 בסמינר בית יעקב בירושלים. בתמונה גם ראש עיריית ירושלים טדי קולק והרב הלל ליברמן, מנהל הסמינר, 1967 דוד בן-גוריון עונד לפראגר את אות ההגנה, 1964 פראגר בבית ראש הממשלה דוד בן-גוריון עם קבלת האות, 1964 משה פראגר (14 ביוני 1908, ה'תרס"ט - 2 באוקטובר 1984, ו' בתשרי ה'תשמ"ה), סופר ופובליציסט חרדי, עסק בחקר השואה, בייחוד מהפן של הגבורה היהודית הרוחנית שנתגלתה בה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומשה פראגר · ראה עוד »

משה פרידמן

רבי משה (משה'ניו) פרידמן מבויאן-קראקא (י"ד באדר ב' תרמ"א, 1881 − ג' באלול תש"ג, 1943) היה אדמו"ר, פוסק, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וממנהיגי יהדות פולין בין שתי מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומשה פרידמן · ראה עוד »

משה צבי נריה

הרב נריה עם הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא בניין הישיבה ההיסטורי כשבחזיתו הדקל ששתל הרב נריה (צולם ביום הלווייתו, 1995) הרב נריה לצד ישעיהו ברנשטיין (נואם) הרב משה צבי נריה (מנקין; כ"א בשבט ה'תרע"ג, 29 בינואר 1913 – י"ט בכסלו ה'תשנ"ו, 12 בדצמבר 1995) היה רב, חבר הכנסת ומחנך, מייסד מרכז ישיבות בני עקיבא.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומשה צבי נריה · ראה עוד »

משה צבי פולין

הרב משה צבי פולין (פאלין; באנגלית: Milton Harold Polin; ט"ו בתשרי ה'תרצ"א, 7 באוקטובר 1930 – כ בתמוז ה'תשע"ח, 2 ביולי 2018) היה רב אמריקאי ומחבר ספרי "המצפה" על הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומשה צבי פולין · ראה עוד »

משה צוריאל

הרב משה יחיאל הלוי צוריאל (שם לידה: וייס; ד' באייר ה'תרצ"ח, 5 במאי 1938 – כ"ד באב ה'תשפ"ג, 10 באוגוסט 2023) היה ר"מ ומשגיח בישיבות שונות, מומחה לספרי הגות ומוסר במחשבת ישראל, מחבר ספרי מחקר והגות תורניים רבים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומשה צוריאל · ראה עוד »

משה רבפוגל

משה מאיר רבפוגל (נולד ב-24 ביוני 1955 בכפר סבא), הוא מהנדס תקשורת, מומחה לתאימות וקרינה אלקטרומגנטית, ודו קיום בצוותא ללא הפרעות, במישור התדר.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומשה רבפוגל · ראה עוד »

משה רבקש

רבי משה רבקשׂ או משה רבקה'ס (ה'שנ"א 1591 ולדעה שונה ה'ש"ס 1600, - ד' באלול ה'תל"א 1671, וילנה) היה מרבני פולין וליטא מהמאה השבע עשרה, נודע בכנוי "באר הגולה" על שם חיבורו המפורסם, המציין את מקורות הדינים לפסקי השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומשה רבקש · ראה עוד »

משה ריישר

משה ריישר (1840-1880 ת"ר-תר"ם) היה שד"ר רב, סופר וחוקר ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומשה ריישר · ראה עוד »

משה לייב מסאסוב

רבי משה יהודה לייב אֶרבליך מסאסוב (תק"ה, 1745 – ד' בשבט תקס"ז, 13 בינואר 1807) היה אדמו"ר בדור השלישי והרביעי של תנועת החסידות, רבם של אלפי חסידים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומשה לייב מסאסוב · ראה עוד »

משה זאב סולה

ד"ר משה זאב סוֹלֶה (בגרמנית: Wilhelm Soleh (נכתב גם: Sole); י"ז באלול תרס"ח, 12 בספטמבר 1908, מונקץ', הונגריה – י"ד בחשוון תשנ"ה, 19 באוקטובר 1994, ירושלים) היה הוגה דעות ישראלי, איש ירושלים, מחבר פורה של ספרי הגות ועזר בנושאי פילוסופיה, פילוסופיה של הדת, מחשבת ישראל, המקרא וחגי ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומשה זאב סולה · ראה עוד »

משה זיידל

ד"ר משה זיידל (ז' באדר א' תרמ"ו, פברואר 1886 – כ"ה בכסלו תשל"א, 24 בדצמבר 1970) היה בלשן וחוקר מקרא, מנהל סמינר מזרחי למורות ומתלמידיו הקרובים של הרב קוק.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומשה זיידל · ראה עוד »

משה חיים לאו

הרב משה חיים לאו (י"ד באייר ה'תרנ"ב, 11 במאי 1892 - י"א בחשוון ה'תש"ג, 22 באוקטובר 1942) היה רב הערים סוצ'אבה, פרשוב ופיוטרקוב טריבונלסקי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומשה חיים לאו · ראה עוד »

משה בצלאל אלתר

הרב משה בצלאל אלתר (תרכ"ט, 1869 - כ"ג באלול תש"ב, אוגוסט 1942) היה בנו של האדמו"ר מגור בעל השפת אמת ואחיו של האדמו"ר בעל האמרי אמת.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומשה בצלאל אלתר · ראה עוד »

משה הרשלר

הרב משה הרשלר (י' בטבת תרפ"ב, 10 בינואר 1922, כפר סבא - ל' בניסן תשנ"א, 14 באפריל 1991, ירושלים) היה סופר, חוקר ועורך תורני.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומשה הרשלר · ראה עוד »

משה ונטורה

הרב ד"ר משה ונטורה (בצרפתית: Moïse Ventura; 16 בפברואר 1892 – 14 באוגוסט 1978) היה פילוסוף, איש חינוך ומנהיג ציוני שכיהן כרב הראשי של יהודי אלכסנדריה בשנים 1938–1948.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומשה ונטורה · ראה עוד »

משה יחיאל אלימלך רבינוביץ מלברטוב

רבי משה יחיאל אלימלך רבינוביץ (תרנ"ה, 1895 - כ"ז בסיוון תש"א, 22 ביוני 1941) היה האדמו"ר מלברטוב מגזע ביאלא.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומשה יחיאל אלימלך רבינוביץ מלברטוב · ראה עוד »

משה יהודה לייב פרידמן

רבי משה יהודה לייב פרידמן (ט"ו בשבט תרכ"ה, 1865 - י' באלול תש"ז, 1947) שכונה "פַּאשְקַנער", היה מייסד חסידות פשקאן.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומשה יהודה לייב פרידמן · ראה עוד »

משה יוסף מרדכי מיוחס

הרב משה יוסף מרדכי מיוחס (טבת ה'תצ"ח, 1738 – י"ג בתשרי ה'תקס"ו, 6 באוקטובר 1805) היה מחכמי ירושלים, שד"ר והראשון לציון.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומשה יוסף מרדכי מיוחס · ראה עוד »

משולם ראטה

הרב משולם ראטה (מבוטא: רט, י"ד באלול ה'תרל"ה, 14 בספטמבר 1875 – כ"ו בכסלו ה'תשכ"ג, 23 בדצמבר 1962) היה רב, דיין ופוסק הלכה באוקראינה, רומניה וישראל, דיין בבית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל בעת קום מדינת ישראל, מחבר הספר "קול מבשר".

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומשולם ראטה · ראה עוד »

משולם זושא מאניפולי

רבי משולם זוסיל מאניפולי (בכתיב יידי: אניפאלי; ידוע בכינוי "הרבי ר' זוּשֶׁא"; ה'ת"ץ, 1730 – ב' בשבט ה'תק"ס, 28 בינואר 1800) היה צדיק חסידי בהאנופיל שבגליציה בראשיתה של תנועת החסידות, תלמידו של המגיד ממזריטש ואחיו של רבי אלימלך מליז'נסק.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומשולם זושא מאניפולי · ראה עוד »

משכן נוב

משכן נוב היה מבנה מקודש שהוקם, על פי המקרא, בעיר נוב, לאחר חורבן משכן שילה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומשכן נוב · ראה עוד »

משכן שילה

שילה. האתר המזוהה כיום עם שילה המקראית, שם על פי המקרא שכן משכן שילה משכן שילֹה (או מקדש שילה) הוא אתר פולחן ישראלי ששכן בשילה בתקופת ההתנחלות ובתקופת השופטים, טרם בניית בית המקדש הראשון על ידי שלמה המלך.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומשכן שילה · ראה עוד »

מתרגמים עבריים

מתרגמים עבריים יהודים ומבני דתות ואומות העולם השונות, עסקו מאז העת העתיקה בתרגום חבורים וכתבים נחשבים בתקופתם, מעברית ולעברית, משלל שפות.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומתרגמים עבריים · ראה עוד »

מתתיהו שטראשון

הרב מתתיהו שְׂטרָאשוּן (רמ"ש; 1 באוקטובר 1817, כ"ב בתשרי ה'תקע"ח, וילנה – 13 בדצמבר 1885, ו' בטבת ה'תרמ"ו, שם) היה רב ליטאי חשוב, אספן ספרים ומייסד "ספריית שטראשון" הידועה בעיר וילנה שבליטא.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומתתיהו שטראשון · ראה עוד »

מלאך

נוצרית. יעקב נאבק עם המלאך (ציור של גוסטב דורה) ציור נוצרי, המלאך רפאל מבשר על תחייתו של ישו המלאך מיכאל מכניע את השטן, ציור מאת גווידו רני, משנת 1631 מלאכים מנגנים מאת פיירו די ג'ובאני טדסקו, משנת 1386 במוזיאון הדואומו מוזיאון הישן בברלין מלאך אוחז בסופרסקריפט מאת ג'ובאני לורנצו ברניני מלאך הוא ישות על-טבעית לרוב טרנסצנדנטלי, הקיימת לפי האמונה בדתות השונות, בהן יהדות, נצרות ואסלאם.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומלאך · ראה עוד »

מלחמת ישראל ויהודה במואב

מלחמת ישראל ויהודה במואב, על פי המקרא, הייתה מלחמה שערכו יהורם מלך ישראל, יהושפט מלך יהודה ומלך אדום מול מישע מלך מואב, בסביבות מאה השמינית או התשיעית לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומלחמת ישראל ויהודה במואב · ראה עוד »

מלבי"ם

הרב מאיר לייבוש וייזר, הידוע כמלבי"ם מילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון") רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר (המַלְבִּי"ם, גם המגיד מקמפן; י"ט באדר תקס"ט, 7 במרץ 1809 – א' בתשרי תר"מ, 18 בספטמבר 1879) היה רב יליד ווהלין, מפרשני המקרא והפוסקים האחרונים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומלבי"ם · ראה עוד »

מלכיאל צבי טננבוים

הרב מלכיאל צבי הלוי טננבוים (תר"ז, 1847 – ה' בניסן תר"ע, אפריל 1910) היה רבה של העיר לומז'ה, ומגדולי הרבנים "המשיבים" בדורו.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומלכיאל צבי טננבוים · ראה עוד »

מחוזא

הקשת הגדולה, 1932 מחוזא (בארמית גם: מדינאתא; בערבית: المدائن מדאין; בפרסית: مدائن) הייתה מטרופוליס באימפריה הבבלית, שהשתרעה לאורך גדת החידקל וכללה מספר ערים, ביניהן גם קטסיפון וסלאוקיה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומחוזא · ראה עוד »

מגילת איכה

מקדים את האות פ' לאות ע'תמונה להחלפה ספר איכה בקודקס סינאיטיקוס, המכיל את נוסח תרגום השבעים היווני. (330-350 לספירה). שימו לב לשם הספר המתנוסס בראשו: '''Θρήνοι Ιερεμίου''' (תְרֵנוֹי יֶרֶמִיוּ, קינות לירמיהו) 250px מְגִלַּת אֵיכָה היא קובץ של חמישה פרקי קינות, שחוברו ככל הנראה לאחר חורבן ירושלים, בית המקדש הראשון והגליית תושביה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומגילת איכה · ראה עוד »

מגילת קהלת

מְגִלַּת קֹהֶלֶת היא ספר מספרי המקרא.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומגילת קהלת · ראה עוד »

מגילת רות

מְגִלַּת רוּת היא אחת מחמש המגילות שכלולות בחלק הכתובים של התנ"ך.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומגילת רות · ראה עוד »

מגילת תענית

מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומגילת תענית · ראה עוד »

מדרש הגדול

מדרש הגדול (מדה"ג) הוא חיבור מדרשי מקיף על כל התורה, המכיל מדרשי הלכה ואגדה שנערך על ידי הרב דוד בן עמרם עדני מהעיר עדן שבתימן, שחי כנראה במחצית הראשונה של המאה ה-14.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומדרש הגדול · ראה עוד »

מהר"ל מפראג

רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומהר"ל מפראג · ראה עוד »

מוסר אביך

מוסר אביך הוא ספר מוסר שנכתב על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומוסר אביך · ראה עוד »

מוסד החכם באשי במולדובה

נסיכות מולדובה הוקמה באמצע המאה ה-14 והפסיקה להתקיים באופן רשמי בינואר 1859 לאחר האיחוד עם נסיכות מונטניה (הידוע גם בכינוי ולאכיה או הארץ הרומנית) ובחירתו של הקולונל אלכסנדרו יון קוזה ממולדובה לשליט הנסיכויות המאוחדות.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומוסד החכם באשי במולדובה · ראה עוד »

מוראביה

מיקומה של מורביה בתוך האיחוד האירופי אדמות היסטוריות של צ'כיה ואזורים מנהליים נוכחיים דגל מוראביה מוראביה (בצ'כית: Morava,, גרמנית: Mähren) היא חבל הארץ המזרחי של צ'כיה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומוראביה · ראה עוד »

מורה הנבוכים

הספר "מורה הנבוכים" (נקרא גם: "מורה נבוכים") הוא ספר פילוסופיה שחיבר הרמב"ם בערבית יהודית במאה ה-12 כדי לתת מענה לספקות ותהיות שמתעוררות לאדם המאמין שהוא גם אדם רציונלי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומורה הנבוכים · ראה עוד »

מכון הרצי"ה

מכון הרצי"ה (מכון הרב צבי יהודה) הוא מכון להוצאת ספרים של ישיבת מרכז הרב, שמשכנו בירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומכון הרצי"ה · ראה עוד »

מי יתן ראשי מים

מי יתן ראשי מים היא קינה שנכתבה על חורבן קהילות שו"ם בגזירות תתנ"ו, שאירעו במסגרת מסע הצלב הראשון.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומי יתן ראשי מים · ראה עוד »

מיעוט רבים שניים

מיעוט רבים שניים הוא כלל שמרבים להשתמש בו פרשני המקרא והתלמוד, ופשוטו: במקום שנקט הטקסט לשון רבים – היחידה הקטנה ביותר של לשון הרבים היא: שניים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומיעוט רבים שניים · ראה עוד »

מידות הראי"ה

מידות הראי"ה הוא ספר מוסר שנכתב על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומידות הראי"ה · ראה עוד »

מיכאל חזני

מיכאל חזני בטקס הנחת אבן פינה למה שכונה באותם ימים מרכז התרבות של גוש עציון לימים אלון שבות. מימינו יגאל אלון, אוקטובר 1969 יעקב מיכאל חזני (קנטרוביץ) (27 ביוני 1913 – 2 ביולי 1975) היה שר הסעד וחבר הכנסת, מראשי המפד"ל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומיכאל חזני · ראה עוד »

מיכה

מִיכָה הַמֹּרַשְׁתִּי הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומיכה · ראה עוד »

מיימון הדיין

רבי מיימון בר' יוסף הדיין (1110 – 1170) היה רב ספרדי מתקופת הראשונים בימי הביניים ששימש כדיין בבית הדין של קורדובה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ומיימון הדיין · ראה עוד »

אמרת כנף

צרפתיות בחדר המדרגות של המכון הצרפתי בתל אביב אמרת כנף או משפט מפתח (נקרא לעיתים catch phrase) היא ציטוט שנאמר בהקשר כלשהו, התפרסם מאוד, נותר בזיכרון ונוהגים לשוב ולהזכירו.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואמרת כנף · ראה עוד »

אמב

אָמְבַּ (בגעז: አምባ, בתיגרינית: እምባ – אִמְבַּ) הוא מבצר הררי המתבסס על מבנה גאולוגי אופייני לרמה האתיופית – הר שולחן מוקף מצוקים תלולים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואמב · ראה עוד »

אמירת סדר העבודה

אמירת סדר העבודה היא מנהג קדום, לומר במהלך יום הכיפורים את סדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים כתחליף לביצועו בפועל, לאחר חורבן הבית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואמירת סדר העבודה · ראה עוד »

אנציקלופדיה של הציונות הדתית

אנציקלופדיה של הציונות הדתית היא אנציקלופדיה בעריכת יצחק רפאל, מראשי המפד"ל, ואשתו גאולה בת-יהודה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואנציקלופדיה של הציונות הדתית · ראה עוד »

אסתר פרבשטין

אסתר פרבשטין (נולדה בשנת 1946) היא היסטוריונית חרדית, חברת הנהלת ועידת התביעות העולמית מטעם ממשלת ישראל, ראש הקתדרה להוראת השואה במכללה ירושלים, והיועצת האקדמית של גנזך קידוש השם.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואסתר פרבשטין · ראה עוד »

אסטרולוגיה

מפה אסטרולוגית טיפוסית, במקרה זה מחושבת לרגע הכרזת העצמאות של ארצות הברית, במערכת "שווה בתים". סימנים של המזלות השונים אסטרולוגיה (מלשון אסטרו- כוכב ולוגוס - תורה, ובעברית: אִצְטַגְנִינוּת) היא האמונה הפסאודו-מדעית שקיים קשר בין מצבם של גרמי השמיים ובין מעשיהם ותכונותיהם של בני אדם.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואסטרולוגיה · ראה עוד »

אף ברי

אף ברי הוא מונח המוזכר בספר איוב, לפי פרשנות מקובלת אחת הוא מלאך הממונה על הגשמים, אך לפי פרשנים אחרים אין זה כלל שם עצם אלא מילת הסבר - "אפילו כשיהיה האוויר ברור".

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואף ברי · ראה עוד »

אפרים מקלעת חמאד

רבנו אפרים מקלעת חמאד, מחכמי צפון אפריקה בסוף המאה ה-11 ותחילת המאה ה-12, תלמיד חבר של הרי"ף.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואפרים מקלעת חמאד · ראה עוד »

אפרים אלימלך אורבך

אפרים אלימלך אוּרְבַּךְ (Urbach; י' בסיוון תרע"ב, 26 במאי 1912 – כ' בתמוז תשנ"א, 2 ביולי 1991) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, הוגה דעות וחוקר בתחומי היהדות.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואפרים אלימלך אורבך · ראה עוד »

אפרים סוקולובר

הרב אפרים סוקולובר הרב אפרים סוֹקוֹלוֹבֶר (תרס"א, 1901 - ד' באייר תשכ"ח, מאי 1968) היה רבהּ הראשון של המושבה רעננה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואפרים סוקולובר · ראה עוד »

אפרים פורת

אפרים פורת (איינהוֹרְן) (י"ג בניסן תרמ"ז, 7 באפריל 1887 – כ"ח באדר ב' תשי"ט, 7 באפריל 1959, ירושלים) היה מורה ובלשן עברי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואפרים פורת · ראה עוד »

אפרים צורף

אפרים צורף אפרים צורף (זלוטניק) (ט"ו בסיוון תרס"ג, 10 ביוני 1903 – כ"ב בשבט תש"נ, 16 בפברואר 1990) היה סופר ומשורר עברי, שעסק בעיקר בספרות ילדים תנ"כית, יהודית וארץ-ישראלית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואפרים צורף · ראה עוד »

אפרים בורודיאנסקי

הרב אפרים נחום בורודיאנסקי (ה'תר"ע, 1910 - כ"ו בשבט ה'תש"ן, 21 בפברואר 1990) היה ראש כולל "שבט מיהודה" להכשרת דיינים, עורך האנציקלופדיה התלמודית, כיהן במשך תקופה קצרה כראש ישיבת באר יעקב וכן לימד בישיבת היישוב החדש.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואפרים בורודיאנסקי · ראה עוד »

אפרים דב לאפ

ממוזער הרב אפרים דוב הכהן לאפ (ה'תרי"ט, 1859 - ט"ז בחשוון ה'תרפ"ו, 3 בנובמבר 1925).

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואפרים דב לאפ · ראה עוד »

אקדמות

פרוכת עם השורה האחרונה של אקדמות רקומה עליה אַקְדָמוּת מִלִּין הוא פיוט בשפה הארמית, הנאמר בקהילות אשכנז בחג השבועות בקריאת התורה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואקדמות · ראה עוד »

ארשת

קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וארשת · ראה עוד »

ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי

כריכת הספר אֲרֶשֶׁת: ספר שנה לחקר הספר העברי, היה כתב עת ביבליוגרפי, שיצא לאור בין השנים תשי"ט, 1958 - תשמ"א, 1980, בהוצאת מוסד הרב קוק.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי · ראה עוד »

ארזי הלבנון (קינה)

ארזי הלבנון היא קינה הנאמרת בתשעה באב בקהילות אשכנז המזרחי וחלק מקהילות אשכנז המערבי, ומתארת את מותם של עשרה הרוגי מלכות בזמן חורבן בית המקדש השני ואחריו.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וארזי הלבנון (קינה) · ראה עוד »

ארבעת השבויים

ארבעת השבויים הם ארבעה תלמידי חכמים, אשר על פי הרב הראב"ד הראשון, נשבו על ידי שודדי ים לקראת סוף תקופת הגאונים, סביב שנת 990 לספירה, ונפדו על ידי קהילות יהודיות בארצות שונות – מצרים, קירואן שבתוניסיה, ספרד וארץ נוספת אשר מיקומה אינו ברור.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וארבעת השבויים · ראה עוד »

אריה לייב גלמן

אריה לייב גֶלמַן (נכתב לעיתים גלמאן; ביידיש: געלמאן; כ"ד אב ה'תרמ"ז, 5 באוגוסט 1887 – כ"א באדר ב' ה'תשל"א, 1971) היה עסקן, עיתונאי יידיי, סופר ופובליציסט, נשיא תנועת המזרחי העולמית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואריה לייב גלמן · ראה עוד »

אריה באומינגר

אריה באומינגר (18 ביולי 1913 קרקוב, פולין - 2 בנובמבר 2002 ירושלים) יליד קרקוב.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואריה באומינגר · ראה עוד »

אש קודש

הספר אש קודש הוא ספר דרשותיו של האדמו"ר מפיאסצנה, הרב קלונימוס קלמיש שפירא בפני חסידיו בגטו ורשה בעת השואה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואש קודש · ראה עוד »

אשר מיכאל (ארתור) כהן

הרב ד"ר אשר מיכאל (ארתור) כהן (ז' באדר א' ה'תרכ"ב – ה' בניסן ה'תרפ"ו; 7 בפברואר 1862 – 19 במרץ 1926) היה רבה של העיר בזל בשווייץ כארבעים שנה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואשר מיכאל (ארתור) כהן · ראה עוד »

אשר בן משולם מלוניל

רבי אשר בן משולם הכהן, (נקרא בשם: הרא"ש מלוניל), היה מחכמי פרובנס, בנו של רבי משולם הכהן מלוניל ותלמידו של הראב"ד.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואשר בן משולם מלוניל · ראה עוד »

אשר ויזר

אשר (אנשל) וַיזֶר (נכתב גם וייזר) (2 בדצמבר 1904 – 13 במרץ 1982) היה פרשן וחוקר מקרא ולשון ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואשר ויזר · ראה עוד »

אתרוג

אתרוג (שם מדעי: Citrus medica) הוא מין של עץ ירוק-עד מההדרים ושמו של פרי העץ.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואתרוג · ראה עוד »

אל ארך אפים

אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם הוא קטע הקדמה לאמירת שלש עשרה מידות של רחמים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואל ארך אפים · ראה עוד »

אלעזר בניועץ

אלעזר בֶּנְיוֹעֵץ (קופל; נולד ב-24 במרץ 1937) הוא משורר, מתרגם ועורך עברי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואלעזר בניועץ · ראה עוד »

אלעזר בירבי קליר

רבי אלעזר בירבי קליר (גם קיליר), או רבי אלעזר הקליר (המאה ה-6 – המאה ה-7) היה פייטן ארץ ישראלי שחי כנראה בסוף התקופה הביזנטית ובשנותיו הראשונות של השלטון המוסלמי בארץ ישראל, ומחשובי הפייטנים הקלאסיים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואלעזר בירבי קליר · ראה עוד »

אלפא ביתא דבן סירא

אלפא ביתא דבן סירא (מכונה גם "בן סירא הקטן". נדפס לראשונה ב-1519 בקושטא), הוא חיבור ספרותי אגדי ייחודי, אשר נכתב בערך במאה ה-10.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואלפא ביתא דבן סירא · ראה עוד »

אלתר הילביץ

הרב ד"ר אלתר הלוי הילביץ (י"א באלול תרס"ו, 1 בספטמבר 1906 – ד' באלול תשנ"ד, 11 באוגוסט 1994) היה מחבר ספרי הלכה ומעורכי האנציקלופדיה התלמודית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואלתר הילביץ · ראה עוד »

אלתר ולנר

אַלתֶר שמואל צבי וֶלנֶר (1923 – 14 ביולי 2020) היה עורך, סופר ועיתונאי ישראלי, מראשוני עיתון "הצופה", מנהל ועורך ראשי של סוכנות הידיעות עתי"ם ומזכ"ל "ועדת העורכים" של העיתונים היומיים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואלתר ולנר · ראה עוד »

אלתר יחיאל נבנצל

הרב אלתר יחיאל נבנצל (בכתיב יידישאי: נעבענצאהל; ה'תרי"ח – י"ד באב ה'תרצ"ט; 1858~ – 1939) היה רב גליציאני ששימש כרבן של וישניצה וסטניסלב.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואלתר יחיאל נבנצל · ראה עוד »

אלדד הדני

אֶלְדָּד הַדָּנִי היה סוחר ונוסע יהודי במאה ה-9.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואלדד הדני · ראה עוד »

אלכסנדר אלטמן

הרב אלכסנדר (שמעון צבי) אלטמן (16 באפריל 1906 – 6 ביוני 1987; כ"א בניסן, ה'תרס"ו – ט' בסיוון, ה'תשמ"ז) היה פילוסוף ורב יהודי אמריקאי ממוצא אוסטרי - גרמני, מגדולי חוקרי מחשבת ישראל במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואלכסנדר אלטמן · ראה עוד »

אלכסנדר שפרן

הרב אלכסנדר יהודה שפרן (רומנית: Alexandru Şafran צרפתית Aléxandre Safran, י"ח באלול תר"ע; 2 בספטמבר 1910 – תשס"ו; 27 ביולי 2006) היה תאולוג, הוגה דעות יהודי-רומני ושווייצרי, כיהן כרב הראשי (הרב הכולל) של יהדות רומניה בשנים 1948-1940 לרבות בתקופת השואה ומאוחר יותר כרב הראשי של קהילת יהודי ז'נבה, בשווייץ.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואלכסנדר שפרן · ראה עוד »

אלכסנדר שור

אלכסנדר שוֹר (Schorr; 4 בפברואר 1881, י"ח בשבט תרמ"א – 6 במרץ 1943, כ"ט באדר א' תש"ג) היה מחנך עברי ציוני דתי בבוקובינה ובירושלים, מתרגם והיסטוריון ומראשוני המתרגמים לעברית של הספרות הרומית והיוונית הקלאסית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואלכסנדר שור · ראה עוד »

אלימלך שפירא (גרודז'יסק)

רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק (תקפ"ד – א' בניסן תרנ"ב, 1892), נינם של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי ישראל מקוז'ניץ, מחשובי האדמו"רים בדורו, מייסד שושלת גרודז'יסק.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואלימלך שפירא (גרודז'יסק) · ראה עוד »

אליאב שוחטמן

אליאב שוחטמן (נולד בשנת 1941) הוא משפטן ישראלי, מומחה למשפט עברי וחוקר התחום.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואליאב שוחטמן · ראה עוד »

אליעזר מאיר ליפשיץ

שלט רחוב הראם בשכונת סנהדריה בירושלים אליעזר מאיר ליפשיץ (רא"ם; יום הכיפורים, ה'תר"ם, 27 בספטמבר 1879, סקולה, גליציה המזרחית – כ"ד בתמוז תש"ו 1946, ירושלים) היה רב, מחנך, חוקר יהדות, ומראשי תנועת המזרחי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואליעזר מאיר ליפשיץ · ראה עוד »

אליעזר אשכנזי

מצבת הרב אליעזר אשכנזי. בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב הרב אליעזר אשכנזי בן רבי אליה הרופא (ה'רע"ג, 1513 – כ"ב בכסלו ה'שמ"ו, 1586) היה רב, פרשן מקרא, פייטן ופילוסוף יהודי מפורסם באירופה ובמזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואליעזר אשכנזי · ראה עוד »

אליעזר סג"ל מישל

הרב אליעזר הלוי סג"ל מישל (תרכ"ג-סוף אלול תרצ"ט או תחילת ת"ש) היה רב ציוני שהתפרסם כרבה של טורקה בגליציה המזרחית וכמחבר "משנת אליעזר" (פלפולים ושו"ת).

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואליעזר סג"ל מישל · ראה עוד »

אליעזר סופינו

רבי אליעזר סוּפִּינוֹ (Supino) היה רב איטלקי, רב העיר פיזה, מחבר ספרי הלכה, ודמות מרכזית בפולמוס שבת החתונה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואליעזר סופינו · ראה עוד »

אליעזר רבינוביץ

רבי אליעזר רבינוביץ (ה'תרי"ט, 1859 - ג' באדר א' תרפ"ד, 8 בפברואר 1924) היה רב ליטאי, רבה של מינסק.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואליעזר רבינוביץ · ראה עוד »

אליעזר ברקוביץ

הרב פרופ' אליעזר ברקוביץ (באנגלית: Eliezer Berkovits; י"ב אלול ה'תרס"ח, 8 בספטמבר 1908 – כ"א אב ה'תשנ"ב, 20 באוגוסט 1992) היה רב בקהילות יהודיות בגרמניה, אנגליה, אוסטרליה וארצות הברית, מחבר תורני, פילוסוף ותאולוג.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואליעזר ברקוביץ · ראה עוד »

אליעזר גולדשמידט

הרב אליעזר גולדשמידט (ח' בתשרי תר"ע – כ"ח באדר ב' תשנ"ב, ספטמבר 1909 – אפריל 1992) היה תלמיד חכם ליטאי, דיין בבית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואליעזר גולדשמידט · ראה עוד »

אליעזר דון יחיא

הרב אליעזר דון יחיא (ד' בתמוז תקצ"ח, 27 ביוני 1838 - ד' בתמוז תרפ"ו, 16 ביוני 1926) היה רב העיר לוצין, שבלטביה, ומרבותיו של הרב קוק.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואליעזר דון יחיא · ראה עוד »

אליקים בן משולם

רבנו אליקים ב"ר משולם הלוי (בערך ד'תש"צ, 1030 – ד'תת"ס, 1100) היה מגדולי חכמי אשכנז בדורו של רש"י וחותנו של רבי יצחק ב"ר אשר הלוי (ריב"א).

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואליקים בן משולם · ראה עוד »

אליקים גצל שלזינגר

רבי אליקים געצל (גטשליק) שלזינגר (ה'תקע"ג 1813, פלהינגן - ה'תר"ס 1900) היה דיין בהמבורג ורב הקלויז הישן והחדש כחמישים שנה, כיהן גם כרבה של המבורג לתקופה קצרה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואליקים גצל שלזינגר · ראה עוד »

אליהו מנחם מלונדריש

רבי אליהו מנחם מלונדריש (לפני ד'תתק"ף, 1220 - אביב ה'מ"ד, 1284) היה רב ופוסק הלכה מן הראשונים, איש עסקים ופעיל ציבורי בולט ביהדות אנגליה בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואליהו מנחם מלונדריש · ראה עוד »

אליהו מרדכי ולקובסקי

הרב אליהו מרדכי הלוי ולקובסקי (מולודצ'נה, פלך וילנה, רוסיה (רוסיה הלבנה), ה'תרל"ג, 1873 - ירושלים, י"ז באלול תשכ"ב, 16 בספטמבר 1962) היה רב ודיין, חבר מועצת הרבנות הראשית, מחבר סדרת הספרים "מערכת התלמוד והפוסקים".

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואליהו מרדכי ולקובסקי · ראה עוד »

אליהו מויאל

אליהו מויאל (2 באוגוסט 1920 - 6 בספטמבר 1991) היה איש ציבור ישראלי שכיהן כחבר הכנסת מטעם המערך.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואליהו מויאל · ראה עוד »

אליהו אשתור

אליהו אשתור (שמו הפרטי בצעירותו: אלי; שם משפחתו הקודם: שטראוס או שטרויס; בלועזית: Eli Strauss or Eliyahu Ashtor; כ"ו באלול תרע"ד, 17 בספטמבר 1914 – ח' בחשוון תשמ"ה, 3 בנובמבר 1984) היה מזרחן, חוקר תולדות היהודים בארצות המזרח ובספרד המוסלמית בימי הביניים ומחברם של הספרים "תולדות היהודים במצרים ובסוריה תחת שלטון הממלוכים" ו"קורות היהודים בספרד המוסלמית".

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואליהו אשתור · ראה עוד »

אליהו פוסק

הרב אליהו פוסק הרב אליהו פוסק (1859 – 1932) שימש כרב במוהליקה ובזלטופול שבאוקראינה, מחבר ספרים תורניים רבים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואליהו פוסק · ראה עוד »

אליהו שלזינגר

הרב אליהו שלזינגר, נואם בכנס דיני ממונות של מכון מחקר תורני פומבדיתא הרב אליהו שלזינגר (נולד בה' באדר תש"ט; 6 במרץ 1949) הוא רבה של שכונת גילה ומקור חיים בירושלים מאז שנות השבעים, פוסק, מרצה ומחבר ספרים תורניים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואליהו שלזינגר · ראה עוד »

אליהו בלומנצויג

הרב אליהו חיים בלומנצויג (נולד בח' בכסלו ה'תשי"א, 17 בנובמבר 1950) הוא ממייסדי ישיבת ההסדר ירוחם ואחד מראשיה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואליהו בלומנצויג · ראה עוד »

אליהו דוד רבינוביץ' תאומים

הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת; ו' בסיוון ה'תר"ג 4 ביוני 1843 - ג' באדר א' ה'תרס"ה, 8 בפברואר 1905), היה רבן של הערים פוניבז' ומיר שבליטא ובסוף ימיו הרב של ירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואליהו דוד רבינוביץ' תאומים · ראה עוד »

אז טרם נמתחו

אז טרם נמתחו הוא פיוט מאת רש"י, שנאמר כחלק ממנהג הסליחות בעשרת ימי תשובה בקרב יהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואז טרם נמתחו · ראה עוד »

אז בחטאינו חרב מקדש

אז בחטאינו חרב מקדש היא קינה קדומה לתשעה באב.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואז בחטאינו חרב מקדש · ראה עוד »

אחוות אחים

פסל "אחוות אחים" בתל השומר הפסל בחזית בניין קריית מד"א ברמלה הפסל אחוות אחים של הפסל נתן רפפורט, היה מוצב בחזית בנין מרכז שירותי הדם של מגן דוד אדום בשטח בית החולים על שם שיבא בתל השומר.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואחוות אחים · ראה עוד »

אבא מרי הירחי

רבי אַבָּא מָרִי בַּר מֹשֶׁה הַיַּרְחִי, הנקרא גם דון אסתרוק, היה חכם יהודי פרובנסלי בן סוף המאה ה-13.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואבא מרי הירחי · ראה עוד »

אבני אלגביש

בית חורון. יש המשערים שהאבנים על הגבעה הן אבני האלגביש שירדו משמים אבני אלגביש הם עצמים שמוזכרים בספר יחזקאל כמי שעתידים ליפול מן השמים כעונש לרשעים, וכן כחלק ממלחמת גוג ומגוג.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואבני אלגביש · ראה עוד »

אבני חמשת המלכים

גבעת אבני חמשת המלכים היא גבעה בגובה 204 מטר מעל פני הים, מדרום לעיר מודיעין-מכבים-רעות, בין העיר ליישוב מבוא חורון.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואבני חמשת המלכים · ראה עוד »

אבראהים פאשא

איבראהים מחמד עלי באשא, ציור של צ׳רלס פיליפ לריווייר. אִבּראהים מחמד עלי פאשא (בערבית: إبراهيممحمد علي باشا; תעתיק מדויק: אבראהים מחמד עלי באשא; 1789–1848) היה קצין מצרי שנלחם בהצלחה נגד האימפריה העות'מאנית והשתלט על סוריה ועל ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואבראהים פאשא · ראה עוד »

אברהם מאיר הברמן

אברהם מאיר הַבֶּרְמן (בלועזית: Abraham Meir Habermann; ט"ז בטבת תרס"א, 7 בינואר 1901 – כ"ט בכסלו תשמ"א, דצמבר 1980), שנודע גם בשמו הספרותי הֵימָן הירושלמי, היה משורר ישראלי וחוקר הספרות העברית בימי הביניים, מחוקרי מדעי היהדות הפוריים ביותר.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואברהם מאיר הברמן · ראה עוד »

אברהם מרדכי אלתר

לוחית זיכרון לרב אברהם מרדכי אלתר ליד ישיבת אמרי אמת בבני ברק מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו, 25 בדצמבר 1865 – שבועות תש"ח, 3 ביוני 1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת".

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואברהם מרדכי אלתר · ראה עוד »

אברהם משה לונץ

אברהם משה לוּנְץ (בכתיב לועזי: Abraham Moses Luncz; (כ"ה בכסלו תרט"ו, 16 בדצמבר 1854 – ב' באייר תרע"ח, 14 באפריל 1918) היה תלמיד חכם, סופר, מו"ל, עסקן, עיתונאי חוקר ארץ ישראל וגאוגרף ארצישראלי ממוצא ליטאי. נחשב כראשון חוקרי ארץ ישראל בתקופה המודרנית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואברהם משה לונץ · ראה עוד »

אברהם אפשטיין

אברהם אֶפּשטיין (ביידיש: עפשטיין; בגרמנית: Abraham Epstein; ו' בטבת ה'תר"ב, 19 בדצמבר 1841, קונסטנטין-ישן, האימפריה הרוסית (כיום אוקראינה) – ה'תרע"ח, 1 באפריל 1918, באדן ליד וינה) היה חוקר המדרש ואיש חכמת ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואברהם אפשטיין · ראה עוד »

אברהם אריה לייב רוזן

אברהם אריה לייב רוזן (ביידיש: אברהם אריה לייב "לייבוש" ראזען; ברומנית: Avraham Arie Leib Rosen) (ט"ז ניסן תר"ל - ב' תשרי תשי"ב, 10 באפריל 1870 – 2 באוקטובר 1951, בוקרשט) היה רב אורתודוקסי, יליד גליציה, שכיהן ברומניה כרב בבוחוש, כרב ואב"ד במוינשט (1903–1916) ובשנים 1916–1941 רב בעיר פלטיצ'ן.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואברהם אריה לייב רוזן · ראה עוד »

אברהם אליהו קפלן

הרב אברהם אליהו קפלן (י"ב בחשוון ה'תר"ן, 16 בנובמבר 1889–ט"ו באייר ה'תרפ"ד, 19 במאי 1924) היה ראש בית המדרש לרבנים בברלין ומאנשי תנועת המוסר.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואברהם אליהו קפלן · ראה עוד »

אברהם אבן עזרא

רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »

אברהם נחשון

הרב אברהם נחשון (נולד בה'תשי"ג, 1953) הוא רב מהזרם הדתי־לאומי בעיר אלעד.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואברהם נחשון · ראה עוד »

אברהם סתיו

הרב ד"ר אברהם סתיו (נולד ב-11 בספטמבר 1986, ז' באלול ה'תשמ"ו) הוא רב, מחבר ספרים ומאמרים תורניים, ופובליציסט ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואברהם סתיו · ראה עוד »

אברהם פרידמן

הרב אברהם פרידמן (1811? – 15 ביולי 1879), היה הרב הראשי האחרון של טרנסילבניה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואברהם פרידמן · ראה עוד »

אברהם קריב

אברהם קָרִיב (1 באפריל 1900 – 8 במרץ 1976) היה מסאי, משורר, מבקר ספרות, עורך, ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואברהם קריב · ראה עוד »

אברהם חן

הרב אברהם יהודה חן (חשון ה'תרל"ח; אוקטובר או נובמבר 1877 - י' בתשרי ה'תשי"ח, אוקטובר 1957) היה בנו של הרב דוד צבי חן, איש הגות, אנרכו-פציפיסט- פעלתן, עסקן, רב וסופר.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואברהם חן · ראה עוד »

אברהם חיים פריימן

אברהם חיים (אלפרד) פרַיימן (בגרמנית: Alfred Freimann; א' בטבת תר"ס, 3 בדצמבר 1899, הלישוי, מוראביה, אוסטריה – ד' בניסן ה'תש"ח, 13 באפריל 1948, ירושלים) היה חוקר המשפט העברי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואברהם חיים פריימן · ראה עוד »

אברהם בן נתן

רבי אברהם בן נתן (1155 לערך – 1215), שנודע גם בכינוי ראב"ן הירחי (שנועד להבדילו מרבי אליעזר בן נתן, סבו של הראבי"ה, המכונה אף הוא הראב"ן).

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואברהם בן נתן · ראה עוד »

אברהם בן דוד מפושקירה

רבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה (ראב"ד, 1110 לערך – כ"ו בכסלו ד'תתקנ"ט, 1198) היה רב וראש ישיבה בעיר פּוֹסְקְיֶיר (בצרפתית: Posquières, בימינו וָוּבֶֿרט), שבחבל פרובאנס בצרפת, פרשן תלמוד ומקובל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואברהם בן דוד מפושקירה · ראה עוד »

אברהם בן הרמב"ם

רבי אברהם בן הרמב"ם הראב"ם, כונה גם "החסיד" ו"הנגיד", (כ"ח בסיון ד'תתקמ"ו, 1186 – י"ח בכסלו ד'תתקצ"ח, 1237) היה הפרשן הגדול הראשון של תורת אביו הרמב"ם, איש הלכה, פרשן מקרא מקורי על דרך הפשט, פילוסוף והוגה דעות, רופא ומנהל בית החולים הכללי בקהיר, נגיד יהודי מצרים למשך כשלושים שנה, ומנהיג הזרם היהודי-סופי המכונה במחקר זרם חסידי מצרים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואברהם בן הרמב"ם · ראה עוד »

אברהם בן יצחק אשכנזי

אברהם בן רבי יצחק אשכנזי היה תלמיד חכם, מאנשי היישוב בצפת במאה ה-16, שד"ר ומדפיס הספרים בעברית הראשון בארץ ישראל ובאסיה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואברהם בן יצחק אשכנזי · ראה עוד »

אברהם בן-יעקב (חוקר)

אברהם בן-יעקב (30 בספטמבר 1914, י' בתשרי תרע"ה – 2 בנובמבר 2005, ל' בתשרי תשס"ו) היה היסטוריון, סופר, מחנך וחוקר יהודי בבל באלף השנים האחרונות.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואברהם בן-יעקב (חוקר) · ראה עוד »

אברהם ברלינר

אברהם ברלינר אברהם (אדולף) בֶּרְלִינֶר (י"ג באייר ה'תקצ"ג, 2 במאי 1833 - ז' באייר ה'תרע"ה, 21 באפריל 1915) היה תאולוג והיסטוריון יהודי גרמני - פולני.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואברהם ברלינר · ראה עוד »

אברהם ביכלר

אברהם ביכלר (Adolph Büchler; 18 באוקטובר 1867 – 1939) היה חוקר במקצועות היהדות.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואברהם ביכלר · ראה עוד »

אברהם גייגר

הרב ד"ר אברהם גַיְיגֶר (בגרמנית: Abraham Geiger; כ' באייר תק"ע, 24 במאי 1810 – י"ב בחשוון תרל"ה, 23 באוקטובר 1874) היה מגדולי "חכמת ישראל" ותורם חשוב לביקורת המקרא והתלמוד, אביה הרוחני של היהדות הרפורמית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואברהם גייגר · ראה עוד »

אברהם דוב כהנא שפירא

הרב שפירא בישיבת האספה המכוננת של הסיימאס הליטאי, מאי 1920 הרב כהנא-שפירא מקובנה הרב אברהם דוב כהנא-שפירא (י"א בתשרי תרל"א, 1870 – כ"ב באדר א' תש"ג, 1943) היה רבהּ האחרון של קהילת קובנה, מגדולי הפוסקים במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואברהם דוב כהנא שפירא · ראה עוד »

אברהם ווייס

הרב פרופסור אברהם ווייס (22 במרץ 1896–4 באוקטובר 1970) היה תלמיד חכם, חוקר תלמוד ומנהיג ציוני-דתי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואברהם ווייס · ראה עוד »

אברהם וינרוט

אברהם (אבי) וינרוט (נולד ב-1963) הוא פרופסור למשפטים ועורך דין ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואברהם וינרוט · ראה עוד »

אברהם יעקב ניימרק

הרב אברהם יעקב ניימרק (ניימארק) (ה'תרל"ט, 1878 - ט' בחשוון ה'תשכ"ב, 19 באוקטובר 1961) היה רב בעיר פרינאי (פרן) שבליטא ואב בית דין בתל אביב.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואברהם יעקב ניימרק · ראה עוד »

אברהם יעקב ברור

ד"ר אברהם יעקב ברוור בשורה התחתונה (חבוש בכובע קסקט) עם החוג לכרטוגרפיה בסמינר בית-הכרם, 1946-7 אַבְרָהָם יַעֲקֹב בְּרָוֶר (לעיתים ברוור; על פי רוב א. י. ברור; בלועזית: A. J. Brawer; ד' בניסן ה'תרמ"ד, 30 במרץ 1884 – ד' בכסלו ה'תשל"ו, 8 בנובמבר 1975) היה גאוגרף והיסטוריון ישראלי יליד גליציה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואברהם יעקב ברור · ראה עוד »

אברהם יערי

אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואברהם יערי · ראה עוד »

אברהם יצחק בלוך

הרב אברהם יצחק בלוך (תר"ן, 1890-כ' בתמוז תש"א, 1941) היה ראש אב בית דין טלז וראש ישיבת טלז בליטא.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואברהם יצחק בלוך · ראה עוד »

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »

אברהם יצחק כץ

אברהם יצחק כץ (באנגלית: Abraham Isaac Katsh; 10 באוגוסט 1908 - 21 ביולי 1998) היה חוקר יהדות, מחבר ספרים וביבליוגרף יהודי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואברהם יצחק כץ · ראה עוד »

אברהם יהושע השיל מאפטא

הרב אברהם יהושע העשיל מאפטא (נקרא גם הרבי מאפטא, ולפי זה כונה ביידיש: אפטר רב (Apter Ruv), והאוהב ישראל, על שם ספרו; תק"ח, 1748 – ה' בניסן תקפ"ה, 1825) היה אדמו"ר.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואברהם יהושע השיל מאפטא · ראה עוד »

אגרת בת מחלת

אַגְרַת בַּת מַחֲלַת הוא שמה של שדה המוזכרת בספרות חז"ל, כמי שמצויה בשעות הלילה בדרכים ומסכנת את העוברים והשבים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואגרת בת מחלת · ראה עוד »

אגרות הראיה

סדרת '''אגרות הראיה''' במהדורות מוסד הרב קוק, מכון הרצי"ה ובית הרב קוק, לצד הספר '''אגרות לראי"ה''' ספר אגרות הראיה (ראשי תיבות של אגרות הרב אברהם יצחק הכהן) הוא סדרת ספרים המקבצים מכתבים שכתב הרב קוק.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואגרות הראיה · ראה עוד »

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואגדה (יהדות) · ראה עוד »

אגודות סתר ציוניות בישיבת וולוז'ין

בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-19 פעלו בישיבת וולוז'ין אגודות סתר ציוניות, על פי יוזמת תלמידים מסוימים, אך נגד רצון ראשי הישיבה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואגודות סתר ציוניות בישיבת וולוז'ין · ראה עוד »

אדר היקר

אֶדֶר הַיְקָר הוא שם אחד מספריו המוקדמים של הרב קוק.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואדר היקר · ראה עוד »

אדריכלות בתי כנסת

בית הכנסת של הנסיכים בליברפול אדריכלות בתי כנסת מתאימה עצמה לעיתים קרובות לסגנונות אופנתיים למקום ולזמן הבנייה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואדריכלות בתי כנסת · ראה עוד »

אדון מועד כתקח

אדון מועד כתקח (או אדון כתיקח מועד) הוא פיוט מסוג סליחה לפי סדר אלפביתי המיוחס לרבי יוסף ברבי יצחק מאורליאנש, מבעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואדון מועד כתקח · ראה עוד »

אדולף נויבאואר

אדולף (אברהם) נוֹיבָּאוּאֶר (נכתב גם נויבואר, נויבאוור, ובהשפעת היידיש: נוֹיבּוֹיֶר, נוֹיבּוֹיֶיר (נויבויער); בלועזית: Adolf Neubauer; כ"ו באדר תקצ"א, 11 במרץ 1831 – כ"ב בניסן תרס"ז, 6 באפריל 1907) היה מזרחן, ביבליוגרף וספרן יהודי אוסטרו-הונגרי, שפעל בעיקר בצרפת ובבריטניה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואדולף נויבאואר · ראה עוד »

אדולף גרוס

ד"ר אדולף גרוס (Adolf Gross; 26 ביולי 1862, קרקוב – 27 בדצמבר 1936, שם) היה עורך דין, עסקן חברתי ופוליטי יהודי גליצאי, חבר מועצת עיריית קרקוב וחבר הפרלמנט האוסטרי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואדולף גרוס · ראה עוד »

אהרן מרקוס

הרב אהרן מרקוס (י"ב בשבט תר"ג, 1843, המבורג – ל' באדר א' תרע"ו, 1916, פרנקפורט) היה סופר, מחבר ספרים ובלשן, מראשוני התנועה הציונית בגליציה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואהרן מרקוס · ראה עוד »

אהרן מירסקי

אהרן מירסקי (י"ח באייר תרע"ד, 14 במאי 1914, נובוגרודק – ח' באייר תשס"א, 1 במאי 2001, ישראל) היה משורר וחוקר ספרות ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואהרן מירסקי · ראה עוד »

אהרן קמינקא

הרב ד"ר אהרן (ארמנד) קָמינקָא (לעיתים קאמינקא; בלועזית: Armand Kaminka; 5 במאי 1866, ברדיצ'ב – 12 במרץ 1950, תל אביב) היה רב, מלומד, משורר ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואהרן קמינקא · ראה עוד »

אהרן שאול זליג גוריון-מאירוב

הרב אהרן שאול זליג הכהן גוריון-מאירוב (ה'תקע"ג, 1813 - ה'תרל"ט, 1879) היה רב וראש ישיבה מגדולי רבני יהדות ליטא בדורו.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואהרן שאול זליג גוריון-מאירוב · ראה עוד »

אהרן זאב אשכולי

אהרן זאב אשכולי (נכתב גם אשכֹלי) (ויינטראוב) (Aescoly; י"ב בתשרי ה'תרס"ב, 25 בספטמבר 1901 – י"ד בכסלו ה'תש"ט, 6 בדצמבר 1948) היה היסטוריון ישראלי, חוקר יהדות וחסידות, חוקר התנועות המשיחיות, מתרגם, מורה ורב צבאי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואהרן זאב אשכולי · ראה עוד »

אהרן בן יוסי הכהן

הרב אהרן בן יוסי הכהן (או רב אהרן בעל הג"ן) היה פרשן המקרא, שחי בצפון צרפת במאה ה-13.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואהרן בן יוסי הכהן · ראה עוד »

אהרן יפה'ן

הרב רפאל אהרן יפה'ן (תש"ה, 1945 - ה' באדר ב' תשנ"ב, מרץ 1992) היה ר"מ בישיבת חברון ומהדיר תורת הראשונים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואהרן יפה'ן · ראה עוד »

אהרן יצחק זסלנסקי

הרב אהרן יצחק זסלנסקי (כ"ה בשבט תרמ"ו, 31 בינואר 1886 – ט"ז בחשוון תשל"ח, 28 באוקטובר 1977) היה איש ציבור בירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואהרן יצחק זסלנסקי · ראה עוד »

אוניברסיטת צ'רנוביץ

אוניברסיטת צ'רנוביץ (בשמה המלא: האוניברסיטה הלאומית בצ'רנוביץ ע"ש יורי פדקוביץ', באוקראינית: Чернівецький національний університет імені Юрія Федьковича) היא אוניברסיטה ציבורית הנמצאת בעיר צ'רנוביץ שבמערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואוניברסיטת צ'רנוביץ · ראה עוד »

אוצר החכמה

אוצר החכמה הוא מאגר תורני המכיל כמאה ועשרים ושמונה אלף ספרים תורניים וספרי מחקר סרוקים בפורמט זהה לצורת עמודי הדפוס המקורי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואוצר החכמה · ראה עוד »

אוצר הגאונים

אוצר הגאונים הוא חיבור מונומנטלי על סדר התלמוד הבבלי, המכיל ליקוט מתורת הגאונים מספרים וכתבי יד שונים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואוצר הגאונים · ראה עוד »

אוקסימורון

כרזת הסרט עיניים עצומות לרווחה של הבמאי סטנלי קובריק משנת 1999. אוֹקְסִימוֹרוֹן (גם: ניב ניגודים, תרתי דסתרי, דבר והיפוכו) הוא מטבע לשון המורכב מזוג מרכיבים הסותרים זה את זה, שצירופם יוצר משמעות חדשה מעבר להגיון – פרדוקס – וזאת על מנת להגביר את הרושם וההפתעה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואוקסימורון · ראה עוד »

אורח משפט

אורח משפט הוא ספר שאלות ותשובות בנושאי חלק אורח חיים וחושן משפט של השו"ע מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי לארץ ישראל וראש ישיבת מרכז הרב.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואורח משפט · ראה עוד »

אורות (ספר)

הספר בתוך סדרת ספרים מכתבי הראי"ה קוק, בהוצאת מוסד הרב קוק אורות הוא ספר המלוקט מכתבי הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואורות (ספר) · ראה עוד »

אורות האמונה

אורות האמונה הוא ספר מכתבי הראי"ה קוק, העוסק ביסודות האמונה הישראלית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואורות האמונה · ראה עוד »

אורות הקודש

אורות הקודש הוא אחד מספריו העיקריים של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ובו מרוכז חלק ניכר ממשנתו הרוחנית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואורות הקודש · ראה עוד »

אורות הראי"ה

אורות הראי"ה הוא ספר מכתבי הראי"ה ובו "פרקים אישיים וכלל ישראליים" (רובם ככולם שירים) מכתבי הרב אברהם יצחק הכהן קוק הספר נערך על ידי הרצי"ה קוק ויצא לאור לראשונה בשנת ה'תש"ל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואורות הראי"ה · ראה עוד »

אורות התשובה

אורות התשובה הוא ספרו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק על נושא התשובה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואורות התשובה · ראה עוד »

אורות התורה

הספר בתוך סדרת ספרים מכתבי הראי"ה קוק, בהוצאת מוסד הרב קוק אורות התורה הוא ספר בן שלושה עשר פרקים על ערך התורה, לימודה והדרכתה, שליקט הרב צבי יהודה הכהן קוק מכתבי אביו, הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואורות התורה · ראה עוד »

אי כה אומר

אֵי כֹּה אֹמֶר היא קינה לתשעה באב, שחיבר רבי אלעזר בירבי קליר.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואי כה אומר · ראה עוד »

אין למדין מקודם מתן תורה

אין למדין מקודם מתן תורה הוא כלל במתודולוגיה התלמודית ולפיו אין להביא ראיה או להסיק מסקנה הלכתית או דינית מהמסופר במקרא על שאירע לפני נתינת התורה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואין למדין מקודם מתן תורה · ראה עוד »

אינוקנטיוס השלישי

אינוקנטיוס השלישי (בלטינית: Innocentius III; 22 בפברואר 1161 – 16 ביוני 1216), כיהן כאפיפיור מ-8 בינואר 1198 ועד למותו.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואינוקנטיוס השלישי · ראה עוד »

איש האמונה הבודד

כריכת הספר "איש האמונה הבודד" היא מסה שכתב הרב יוסף דב סולובייצ'יק בשנות ה-50 של המאה ה-20, שראתה אור בקיץ תשכ"ה - 1965, והפכה לחיבור מרכזי בהגות היהודית האקזיסטנציאלית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואיש האמונה הבודד · ראה עוד »

איתם הנקין

הרב איתם שמעון הנקין (ד' באדר א' ה'תשמ"ד, 6 בפברואר 1984 – י"ט בתשרי ה'תשע"ו, 1 באוקטובר 2015) היה חוקר תורני, עורך ספרותי, היסטוריון ומחבר ספרי הלכה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואיתם הנקין · ראה עוד »

אילפא

אילפא היה אמורא שחי בדור השני לאמוראי ארץ ישראל, חברו של רבי יוחנן.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואילפא · ראה עוד »

איגרת הרמב"ן לחכמי צרפת

איגרת רמב"ן לחכמי צרפת הנפתחת במילים "טרם אענה אני שוגג", היא מכתב שהפנה רבי משה בן נחמן לחכמי צפון צרפת, בשיאו של הגל השני בפולמוס על ספרי הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואיגרת הרמב"ן לחכמי צרפת · ראה עוד »

איגרות צפון

איגרות צפון (בגרמנית: Neunzehn Briefe über Judenthum, בתרגום מילולי: תשעה עשר מכתבים על היהדות) הוא ספר הגות יהודית של הרש"ר הירש שיצא לאור בשנת ה'תקצ"ו (1836) באלטונה (כיום בגרמניה).

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואיגרות צפון · ראה עוד »

איגרות הרמב"ם

איגרות הרמב"ם הוא שם כולל לכל האיגרות ששלח הרמב"ם – רבי משה בן מימון, לאישים ולקהילות שונות מימי בחרותו ועד לשנותיו האחרונות.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ואיגרות הרמב"ם · ראה עוד »

נפתלי בן-מנחם

נפתלי בן מנחם (בלועזית: Naftali, or Naphtali Ben Menachem, or Ben Menahem; נולד בשם נפתלי פריעד (Fried, קרי: פְרִיד; י"ג בטבת, תרע"א, 13 בינואר 1911 – י' באדר תשל"ד, 4 במרץ 1974) היה חוקר ספרות עברית, ביבליוגרף, ביבליופיל ואספן ספרים. פרסם מאות רשימות ביקורת על ספרים ומחבריהם, עמד בראש מפעל הביבליוגרפיה העברית במשך חמש עשרה שנה (עד ליום מותו), וכן היה חבר בהנהלת מוסד הרב קוק וחבר ההנהלה הראשונה של גנזך הציונות הדתית. על מאמריו הראשונים חתם בשם נפתלי פריעד או פריד, על חלק אחר חתם בשם נפתלי אילון ועל חלק א. אמיתי, אך על מרבית מאמריו ועל כל ספריו חתם בשם נפתלי בן מנחם.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ונפתלי בן-מנחם · ראה עוד »

נפתלי גינתון

נפתלי גינתון נפתלי גִּינְתוֹן (גינשפארג) (6 ביולי 1916 – 13 בינואר 1971) היה מתרגם ועורך ספרותי ומדעי ומחברם של פירושים וביאורים לסיפורי ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ונפתלי גינתון · ראה עוד »

נרש

נֶרֶשׁ הייתה עיר מפורסמת בבבל בתקופת התלמוד והגאונים, ובה התקיימה בדור החמישי לאמוראים "ישיבת נרש" שהייתה המשך רציף לישיבת סורא.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ונרש · ראה עוד »

נריה גוטל

הרב פרופ' נריה משה גוטל (נולד בג' באב תש"ך, 26 ביולי 1960) הוא ראש מערך המחקר ב"מרכז תורה ומדינה" בניצן, ורב בית הכנסת רדליך בשכונת גבעת שאול (ירושלים).

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ונריה גוטל · ראה עוד »

נתן מרקוס אדלר

הרב נתן מרקוס בן מרדכי הכהן אדלר (כ"א בטבת תקס"ג, 15 בינואר 1803, הנובר – כ"ט בטבת תר"ן, 21 בינואר 1890, ברייטון) היה רבהּ הראשי של האימפריה הבריטית (Chief Rabbi of the United Hebrew Congregations of the British Empire), קיים קשרים עם הממשלה הבריטית ועם הכנסייה והשפיע על חוקי המדינה הנוגעים לחינוך וללימודי דת בבתי-ספר הכלליים, הועיל להרחיב את זכויות היהודים ברחבי האימפריה הבריטית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ונתן מרקוס אדלר · ראה עוד »

נתן מז

בנין שלמה הרב נתן מָז (או מאז) (בגרמנית: Nathan Salomon Maas; ה'ת"פ, 1720 בקירוב – ו' באב ה'תקנ"ו, 1796) היה רב, ראש ישיבה ודיין בפרנקפורט שחיבר כמה ספרים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ונתן מז · ראה עוד »

נתן מיכאל גלבר

נתן מיכאל גֶלבֶּר (Nathan Michael Gelber; 27 במאי 1891, למברג (לבוב), גליציה, אוסטרו-הונגריה – 24 בספטמבר 1966, ירושלים) היה היסטוריון של היהודים בפולין (ובפרט יהדות גליציה) במאות ה-19 וה-20 ושל ראשית הציונות, ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ונתן מיכאל גלבר · ראה עוד »

נתן נטע לייטר

הרב נתן נטע לייטר (א' בחשוון ה'תרכ"ט – ה'תש"ב; 1868–1942) היה רב גליציאני ופוסק הלכה, ששימש ברבנות בזאלוז'צה (זלוזיץ), ווינה והיה רבה האחרון בפועל של לבוב.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ונתן נטע לייטר · ראה עוד »

נתן פרידלנד

הרב נתן פרידלנד (תקס"ח - י"ח באדר ב' תרמ"ג; 1808–1883) היה רב, דרשן, סופר ופעיל למען רעיון יישוב ארץ ישראל בתקופת מבשרי הציונות.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ונתן פרידלנד · ראה עוד »

נתן הכהן שולאל

רבי נתן (יהונתן) הכהן שולאל (תלמסאן, י"ח באב ה'קצ"ז, יולי 1437 – קהיר, כ"ד באייר ה'רס"ב, מאי 1502), היה רב יליד אלג'יריה ששימש כראש ישיבה בירושלים, כנגיד יהודי מצרים וכראש המטבעה של האימפריה הממלוכית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ונתן הכהן שולאל · ראה עוד »

נחמן מהורדנקא

רבי נחמן מהורדנקא (ה'ת"מ (1680) בקירוב, זולקובה – ב' בתמוז ה'תקכ"ה, (1765), טבריה) היה דמות חשובה בדור הראשון של תנועת החסידות והתפתחותה. היה חסיד במובן הוותיק של המילה עוד בטרם נוסדה תנועת החסידות. נמנה על חשובי תלמידיו הקרובים וחברו של הבעל שם טוב, עד כדי כך שהבעש"ט כינהו כ"נאמן ביתו". מקשרי חיתון של צאצאיהם מפורסם הנכד רבי נחמן מברסלב. היה דמות נודעת בקרב יהדות רוסיה בשל צדיקותו ולפיכך עליותיו לארץ ישראל עשו בקרבם רושם גדול. נודע גם בשל מסירותו לקיום מצוות פדיון שבויים. האגדה החסידית מייחסת לר' נחמן מעלות ומעשי נפלאות רבים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ונחמן מהורדנקא · ראה עוד »

נחמן קטופא

שער הספר 'נבואת הילד', מהדורת ברלין תקמ"ט-1789 קבר נחמן קטופא ליד ברעם נחמן קטופא (על כי נקטף בנעוריו), הנקרא גם נחמן חטופא (על כי חטפו המוות; א' בתשרי ד'רל"ה, 29 באוגוסט 474 – ד'רמ"ז) הוא דמות מחבר ספר "נבואת הילד".

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ונחמן קטופא · ראה עוד »

נחמיה אנטון נובל

נחמיה צבי אנטון נוֹבֶּל (Nehemia Anton Nobel; כ"ב בחשוון ה'תרל"ב, 6 בנובמבר 1871, נאגיאטד, הונגריה – 24 בינואר 1922, פרנקפורט, גרמניה) היה רב נאו-אורתודוקסי, בקיא בתלמוד ובמדעי היהדות, דרשן והוגה דעות יהודי גרמני, יליד הונגריה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ונחמיה אנטון נובל · ראה עוד »

נחלת שבט מנשה

מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט מנשה: בצהוב-ירוק -במרכז הארץ נחלת שבט מנשה עלתה בגורל "בית יוסף", לאחר נחלת שבט אפרים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ונחלת שבט מנשה · ראה עוד »

נחלת שבט אפרים

מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט אפרים''' בצהוב בהיר - בשדרת ההרים - צפונית מירושלים נַחֲלַת שֵׁבֶט אֶפְרָיִם נקבעה על ידי יהושע בן נון, לאחר סיום הכיבוש של ארץ כנען יחד עם קביעת שאר נחלות השבטים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ונחלת שבט אפרים · ראה עוד »

נחלת שבט נפתלי

מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט נפתלי''' בחום-בהיר -בצפון-מזרח הארץ נַחֲלַת שֵׁבֶט נַפְתָּלִי או כפי שהיא מכונה "ארץ נפתלי", מצויה בצפון-מזרח ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ונחלת שבט נפתלי · ראה עוד »

נחלת שבט דן

מפת חלוקת הארץ לשבטים – '''נחלת שבט דן: בירוק כהה ליד חוף הים בדרום נַחֲלַת שֵׁבֶט דָּן היא החלק מארץ ישראל שנקבע בהגרלת נחלתם של שבטי ישראל כנחלתו של שבט דן.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ונחלת שבט דן · ראה עוד »

נחום מרדכי פרידמן

מצבת האדמו"ר מצ'ורטקוב רבי נחום מרדכי פרידמן (1874, י"ז בשבט ה'תרל"ד – 1946, י"ח באדר ב' ה'תש"ו) היה האדמו"ר מצ'ורטקוב.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ונחום מרדכי פרידמן · ראה עוד »

נחום יהושע פיצ'ניק

רבי נחום יהושע הלוי פיצ'ניק (ט' בניסן תרל"א, 1880-י"ד באלול תש"ב, 1942) כיהן במקביל כרב בדומברוביץ ובסארני, וכן כאדמו"ר בדור חמישי בשושלת ברזנה לצד אחיו רבי יצחק שכיהן בברזנה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ונחום יהושע פיצ'ניק · ראה עוד »

נוסח תפילה

נוסח תפילה הוא מכלול הטקסטים של התפילה והמנהגים הנלווים אליהם.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ונוסח תפילה · ראה עוד »

נועם אלימלך

נועם אלימלך הוא אוסף דברי תורה של רבי אלימלך מליז'נסק שהיה מראשוני מנהיגיה של החסידות.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ונועם אלימלך · ראה עוד »

ניסן מאיר זק"ש

הרב ניסן מאיר פייביל זק"ש (18 באפריל 1924–1 בדצמבר 1975) היה רבן של שכונות שערי חסד ורחביה בירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וניסן מאיר זק"ש · ראה עוד »

נילוס

הלבן (משמאל) מתמזגים בסמוך לאי תותי (קצהו הצפוני בתחתית התמונה) שבסודאן נילוס (מיוונית עתיקה: Νεῖλος; בערבית: النيل, אַ-נִּיל; באנגלית וסוואהילי: Nile; בלוגנדה: Kiira, קִירַה; באמהרית: አባይ ወንዝ, אֶבַּיי וֶנְז; בנוביאנית: Áman Dawū; בקופטית: Ⲫⲓⲁⲣⲟ, פִיאַרוֹ; בעברית מקראית: יְאוֹר) הוא נהר הזורם ביבשת אפריקה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ונילוס · ראה עוד »

סנהדרין

כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וסנהדרין · ראה עוד »

ססיל רות

ססיל (בצלאל) רות (Cecil Roth; אדר תרנ"ט, 5 במרץ 1899 – י"ז בסיוון תש"ל, 21 ביוני 1970) היה היסטוריון יהודי-בריטי אשר התמחה בתולדות היהודים בכלל ובתקופת הרנסאנס בפרט.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וססיל רות · ראה עוד »

ספר אלעזר בן עיראי

ספר אלעזר בן עיראי הוא חיבור עלום אשר מצוטט על ידי רבי סעדיה גאון בהקדמתו לספר הגלוי וכן בפירושו לספר יצירה, החיבור נחשב היום לחיבור אבוד.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וספר אלעזר בן עיראי · ראה עוד »

ספר איוב

פסל איוב של נתן רפפורט ביד ושם בירושלים (1968) סֵפֶר אִיּוֹב הוא החלק השלישי בקובץ כתובים מתוך התנ"ך (ישנה מחלוקת בחז"ל לגבי הסדר, והאם הספר הוא השלישי).

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וספר איוב · ראה עוד »

ספר שופטים (משנה תורה)

ספר שופטים הוא החלק הארבעה עשר והאחרון בסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם "משנה תורה".

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וספר שופטים (משנה תורה) · ראה עוד »

ספר חסידים

ספר חסידים היא יצירה יהודית דתית חשובה המכילה הלכות, מנהגים וסיפורים קצרים בעלי מוסר השכל, שנכתב על ידי רבי יהודה החסיד.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וספר חסידים · ראה עוד »

ספר חגי

חַגַּי הוא אחד מספרי התנ"ך.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וספר חגי · ראה עוד »

ספר המנהיג

ספר המנהיג או המנהיג בני העולם הוא ספר הלכה ומנהג, וחיבורו העיקרי של רבי אברהם בן נתן מהראשונים, החתום בראשי תבות בקטעים רבים בספר "אב"ן" או "אברהם בן נתן הירחי".

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וספר המנהיג · ראה עוד »

ספר המצוות לרמב"ם

ספר המצוות לרמב"ם הוא חיבור של הרמב"ם הכולל רשימה של 613 המצוות (בגימטריה: תרי"ג מצוות) הרשומות בתורה שבכתב.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וספר המצוות לרמב"ם · ראה עוד »

ספר החזיונות

ספר החזיונות (ידוע גם בשם שבחי ר' חיים ויטאל) הוא חיבור מאת רבי חיים ויטאל (מהרח"ו), בכיר תלמידי האר"י.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וספר החזיונות · ראה עוד »

ספר החינוך

ספר החינוך הוא ספר המתאר את כל תרי"ג (613) המצוות שמופיעות בתורה על פי מניינו של המחבר.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וספר החינוך · ראה עוד »

ספר הבהיר

ספר הבהיר הוא מן החיבורים הראשונים בתורת הקבלה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וספר הבהיר · ראה עוד »

ספר הישר (אגדה)

שער ספר הישר במהדורה הראשונה, ונציה, שפ"ה (1625) סֵפֶר הַיָּשָׁר הוא חיבור מימי הביניים שלא נודע מי חיברו.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וספר הישר (אגדה) · ראה עוד »

ספר יוחסין (תלמוד)

ספר יוחסין בתלמוד הוא חיבור קדום שמוזכר בתלמוד שהיה מצוי בימי חז"ל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וספר יוחסין (תלמוד) · ראה עוד »

ספרות חז"ל

ספרות חז"ל היא מכלול הטקסטים שנכתבו על ידי חז"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) - המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד סוף המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וספרות חז"ל · ראה עוד »

ספרי הגר"א

ציור של רבי אליהו מווילנה (הגאון מווילנה) מהמאה ה-18 תורתו של רבי אליהו מווילנה הידוע בכינויו הגאון מווילנה התפרסמה דרך כתביו.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וספרי הגר"א · ראה עוד »

ספרייה תורנית

ספרייה תורנית (הקרויה לעיתים קרובות אוצר ספרים) היא ספרייה המכילה ספרי קודש יהודיים וספרי עזר אשר נוצרה כדי לאפשר לימוד תורה כמצווה דתית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וספרייה תורנית · ראה עוד »

סליחות

כותל המערבי רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וסליחות · ראה עוד »

סדר נשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וסדר נשים · ראה עוד »

סיני (כתב עת)

סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וסיני (כתב עת) · ראה עוד »

סיפורי מעשיות (ספר)

ספר סיפורי מעשיות הוא קובץ הכולל שלושה עשר סיפורים רובם בסגנון של סיפורי עם שסופרו בידי רבי נחמן מברסלב ביידיש.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וסיפורי מעשיות (ספר) · ראה עוד »

סיגד

ריקודי בנות באירועי חג הסיגד בנשר בהיכל התרבות 10 בנובמבר 2021 סִיגְד (בגעז: ስግድ, "סגידה") שמו העממי של חג המֶהֶללַה (ምህልላ, "תחינה"); הנקרא גם עמתה סו (ዐመተ ሰወ, "יום הקיבוץ"), הוא אחד מחגי ומועדי ביתא ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וסיגד · ראה עוד »

עמנואל יעקובוביץ

הלורד הרב ד"ר ישראל "עמנואל" יעקובוביץ, ברון יעקובוביץ (באנגלית: Lord Jakobovits; 8 בפברואר 1921 – 31 באוקטובר 1999) היה הרב הראשי של איחוד הקהילות היהודיות של חבר העמים הבריטי, ומחשובי ההוגים בתחום הרפואה והיהדות במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ועמנואל יעקובוביץ · ראה עוד »

עץ הדר (ספר)

עץ הדר הוא ספר שחיבר הראי"ה קוק העוסק בכשרות האתרוג לחג הסוכות.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ועץ הדר (ספר) · ראה עוד »

עקיבא איגר

רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ועקיבא איגר · ראה עוד »

עקיבה יוסף שלזינגר

הרב עקיבה יוסף שְלֶזינגר (ה' בכסלו תקצ"ח, 3 בדצמבר 1837, פרשבורג – א' באייר תרפ"ב, 29 באפריל 1922, ירושלים) היה רב הונגרי שעלה לירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ועקיבה יוסף שלזינגר · ראה עוד »

ערוך השולחן

הרב יחיאל מיכל אפשטיין ספר ערוך השולחן נתחבר על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, רב ואב בית דין בקהילת נבהרדק (נובהרדוק), במתכונת ספרי ההלכה שנתחברו לפי סדר סימני השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וערוך השולחן · ראה עוד »

עשרת הרוגי מלכות

בֶּנוֹ אֶלְקָן - מנורת הכנסת עשרת הרוגי מלכות היו עשרה תנאים שעל פי מסורות קדומות שונות הוצאו להורג באכזריות על ידי השלטון הרומאי בארץ ישראל, משום שלא סרו למשמעתם, והמשיכו ללמוד תורה וללמד אותה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ועשרת הרוגי מלכות · ראה עוד »

עת שערי רצון להפתח

עקידת יצחק מאת דה ולדס ליל עֵת שַׁעֲרֵי רָצוֹן לְהִפָּתֵחַ הוא פיוט הנאמר על ידי הספרדים ועדות המזרח בתפילת ראש השנה, לפני תקיעות השופר שבין תפילת שחרית לתפילת המוסף.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ועת שערי רצון להפתח · ראה עוד »

עלי הכהן

עֵלי הכהן הוא דמות מקראית, נחשב לאחרון הכהנים הגדולים במשכן שילה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ועלי הכהן · ראה עוד »

עליית החסידים

מפת ארץ ישראל וסביבתה, 1736 עליית החסידים או עליית תלמידי הבעל שם טוב היא גלי עליית החסידים לארץ ישראל בקבוצות וביחידים משנת ה'תק"ז (1747) ביניהם רבים הקשורים לרבי ישראל בעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ועליית החסידים · ראה עוד »

עזרא ציון מלמד

הרב פרופ' עזרא ציון מלמד-כהן (ב' בכסלו ה'תרס"ד, 20 בנובמבר 1903 - כ"ו באדר ה'תשנ"ד, 9 במרץ 1994) היה פילולוג וחוקר מקרא והתלמוד, ספרדי ירושלמי ממוצא פרסי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ועזרא ציון מלמד · ראה עוד »

עזרת כהן

עזרת כהן הוא ספר שאלות ותשובות בנושאי חלק אבן העזר של השו"ע מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי לארץ ישראל וראש ישיבת מרכז הרב.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ועזרת כהן · ראה עוד »

עגלה (דמות מקראית)

עֶגְלָה אֵשֶׁת דָּוִד היא דמות מקראית, מנשות דוד המלך ואמו של יִתְרְעָם, בנו השישי של דוד והאחרון מבניו שנולדו בחברון.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ועגלה (דמות מקראית) · ראה עוד »

עגונות מלחמת העולם השנייה

עגונות מלחמת העולם השנייה או עגונות השואה היו נשים יהודיות, בדרך כלל ניצולות השואה, שהיו נשואות לפני מלחמת העולם השנייה לגברים שעקבותיהם אבדו במהלך המלחמה והשמדת יהדות אירופה ולא נותר תיעוד מספק על מותם.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ועגונות מלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

עגינות

עגינות היא מונח ביהדות שמלכתחילה יוחד לציון מצבה של אישה שבעלה הלך למרחקים ואין ידוע מה עלה בגורלו והאם הוא חי או מת, כלומר, לאישה הנשואה כהלכה, שאבדו עקבות בעלה, ועל כן היא לא חיה עם בן זוגה, והיא אסורה להינשא לאחר.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ועגינות · ראה עוד »

עדין אבן ישראל

הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) (ג' באב ה'תרצ"ז, 11 ביולי 1937 – י"ז באב ה'תש"פ, 7 באוגוסט 2020) היה מחבר ספרי הגות יהודית וביאורים, בפרט לתלמוד ולחסידות.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ועדין אבן ישראל · ראה עוד »

עונש מוות ביהדות

עונש מוות הוא אחת מצורות הענישה החמורות ביותר שיכולה החברה להטיל על מבצע עבירה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ועונש מוות ביהדות · ראה עוד »

עולת ראיה (סידור)

עולת ראיה הוא סידור תפילה המפורש בידי הרב קוק.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ועולת ראיה (סידור) · ראה עוד »

עובדיה מברטנורא

תחריט עץ מהמאה ה-16 של העיר ברטנורו, שעל שמה נקרא רבי עובדיה רבי עובדיה ירא מבַּרְטְנוֹרָא, שנודע גם בכינוי הרע"ב או הר"ב (נולד בערך בשנת ה'ר'–ה'ר"י, 1440–1450 ונפטר כנראה סביב שנת 1515), היה רב איטלקי ופרשן המשנה, רב העיר ירושלים בשלהי התקופה הממלוכית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ועובדיה מברטנורא · ראה עוד »

עובדיה בן דוד

רבי עובדיה בן דוד בן עובדיה היה חכם ותוכן יהודי בן המאה ה־14.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ועובדיה בן דוד · ראה עוד »

עובדיה יוסף

הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ועובדיה יוסף · ראה עוד »

עין זיתים

עין זיתים בגלויה עתיקה עין זיתים היה יישוב בגליל העליון, כשני ק"מ מצפון לצפת, על מדרונות הר ביריה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ועין זיתים · ראה עוד »

פאול יוליוס רויטר

רודולף להמן, דיוקן של פאול רויטר, בהיותו בן 53 פאול יוליוס רויטר (בגרמנית: Paul Julius Freiherr von Reuter; 21 ביולי 1816 – 25 בפברואר 1899) היה יזם יהודי מומר בריטי יליד-גרמניה בתחום התקשורת במאה ה-19, חלוץ בתחום סוכנויות הידיעות, ומייסד סוכנות הידיעות "רויטרס".

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ופאול יוליוס רויטר · ראה עוד »

פנחס אליהו הורביץ

ר' פנחס אליהו הורביץ (ב' באייר ה'תקכ"ה, 23 באפריל 1765, לבוב - י"ט בניסן ה'תקפ"א, 21 באפריל 1821, קרקוב) היה רב, מקובל ומחבר ספרים שהתפרסם בזכות ספרו התורני ספר הברית השלם הכולל "כל החכמות והידיעות אשר מעולם", ותוכו רצוף חידושי תורה, מוסר השכל וחכמת האמת, שהפך את מחברו לרב מוכר בקרב הקהילה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ופנחס אליהו הורביץ · ראה עוד »

פנחס קורח

הרב פנחס קורח (נולד בתש"א, 1941) הוא רב מיוצאי תימן בישראל ורב בית המדרש "שערי הלכה" בבני ברק.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ופנחס קורח · ראה עוד »

פנחס רוזובסקי

פנחס רוזובסקי (19 ביולי 1843, ניאסוויז', האימפריה הרוסית – 5 בינואר 1904, שווינציאן, רוסיה) היה רב, למדן, חובב ציון, חוקר, בלשן, פילולוג, ובקיא בחכמת התכונה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ופנחס רוזובסקי · ראה עוד »

פנחס שיפמן (בן-סירה)

פנחס שיפמן(התמונה משנת 1900 לערך) פנחס שיפְמן (בן-סירה) (נכתב גם שיפמאן; י"ד בתשרי (ערב סוכות) תרל"ד, 1873 – 5 במאי 1945) היה מחנך עברי והוגה דעות ציוני ברוסיה ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ופנחס שיפמן (בן-סירה) · ראה עוד »

פנחס הלוי

רבי פנחס הלוי אחי הרא"ה היה מחכמי יהדות ספרד הנוצרית, בן דורו של הרמב"ן ורבו של אחיו הצעיר רבי אהרן הלוי מברצלונה (הרא"ה).

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ופנחס הלוי · ראה עוד »

פרס הרב מימון

פרס הרב מימון לספרות ומחקר תורניים הוא פרס הניתן בתחום הספרות התורנית על ידי "יד הרב מימון" (בתוך מוסד הרב קוק), על שם הרב יהודה לייב פישמן מימון (שר הדתות הראשון של מדינת ישראל, ממקימי תנועת המזרחי).

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ופרס הרב מימון · ראה עוד »

פרשנות המשנה

פרשנות המשנה הוא ענף ספרותי של פירושים שנכתבו כדי להבהיר ולהרחיב את דברי המשנה, שבדרך כלל סתומים ומתומצתים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ופרשנות המשנה · ראה עוד »

פרשני המקרא היהודים

פרשנות המקרא היהודית שלאחר חז"ל נחלקת לשתי תקופות עיקריות - פרשנות ימי הביניים, שראשיתה אצל רס"ג, מנחם ודונש בסוף האלף הראשון לספירת הנוצרים וסיומה אצל רלב"ג בתחילת המאה ה-14.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ופרשני המקרא היהודים · ראה עוד »

פרשת תל גיבורים

פרשת תל גיבורים היא פרשת שוחד שהסעירה את ישראל בתחילת שנות ה-60.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ופרשת תל גיבורים · ראה עוד »

פרובאנס

האזור המודרני של פרובנס פְּרוֹבַאנְס (בצרפתית: Provence; באוקסיטנית: Provença) הוא אזור גאוגרפי בדרום צרפת, לשעבר פרובינקיה רומית וכיום חלק מחבל פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ופרובאנס · ראה עוד »

פחד יצחק (אנציקלופדיה)

עמוד השער של הכרך הראשון שהודפס ב"שנת וכתוב ישר דברי אמת לפ"ק" (.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ופחד יצחק (אנציקלופדיה) · ראה עוד »

פדרו פאיש

פדרו פאיש (בפורטוגזית: Pedro Páez או Pêro Pais, 1564 - 20 במאי 1622) היה מיסיונר ישועי באתיופיה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ופדרו פאיש · ראה עוד »

פונאר (שיר)

פּוֹנָאר (במקור ביידיש: שטילער, שקט; מוכר במילותיו הראשונות: שטילער, שטילער, "שקט, שקט") הוא שיר שנכתב בגטו וילנה באביב 1943.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ופונאר (שיר) · ראה עוד »

פולמוס שבת החתונה

בספר דברי דוד של רבי דוד מלדולה נדפסו כמאה וחמישים דפים העוסקים בפולמוס פולמוס שבת החתונה התרחש בין השנים תצ"ה–תקי"ג בקהילת פיזה שבאיטליה, הפולמוס עסק בשאלה האם חתן העולה לתורה בשבת חתן וקורא את פסוקי "ואברהם זקן" רשאי להיכלל בשבעה עולים או שהקריאה המיוחדת לחתן היא בנוסף לשבעה הקרואים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ופולמוס שבת החתונה · ראה עוד »

פינחס פלאי

פינחס פֶּלִאי הכהן (באנגלית: Pinchas Hacohen Peli; ח' באייר ה'תר"צ, 6 במאי 1930 – כ"ח באדר ב' ה'תשמ"ט, 3 באפריל 1989) היה רב והוגה דעות ישראלי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ופינחס פלאי · ראה עוד »

פיסוק

פיסוק הוא חלק של דקדוק בכללי השימוש בסימני הפיסוק, שהם הסימנים (כגון פסיק) המשולבים במשפט ומסייעים לקורא בקריאת המשפט ובהבנתו.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ופיסוק · ראה עוד »

פירוש רש"י לתורה

צנזורה נוצרית. פירוש רש"י לתורה הוא הפירוש הנודע ביותר לתורה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ופירוש רש"י לתורה · ראה עוד »

פירוש המשנה לרמב"ם

ספרייה הלאומית הפירוש למשנה של הרמב"ם הוא אחד הפירושים החשובים על המשנה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ופירוש המשנה לרמב"ם · ראה עוד »

פירוש האבן עזרא

תחילת פירושו של האבן עזרא על ספר שמות. כתב יד מנאפולי, 1488 פירוש האבן עזרא הוא פירוש לתנ"ך שנכתב על ידי רבי אברהם אבן עזרא במהלך המאה ה-12 והוא מהווה את אחד הפירושים החשובים ביותר שנכתבו לתנ"ך, הוא הודפס ברוב מוחלט של גרסאות מקראות גדולות לתנ"ך ולפירושו נכתבו מעל מאה פירושים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ופירוש האבן עזרא · ראה עוד »

פירוש הרמב"ן לתורה

פירוש הרמב"ן לתורה דפוס ונציה פירוש הרמב"ן לתורה הוא אחד מספרי היסוד לפרשנות המקרא והאמונה היהודית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ופירוש הרמב"ן לתורה · ראה עוד »

פיבל מלצר

טקסט.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ופיבל מלצר · ראה עוד »

צבי גרונר

ברוך צבי גרונר (22 בדצמבר 1938, כ"ט בכסלו ה'תרצ"ט - 15 במרץ 2012, כ"א באדר ה'תשע"ב) היה חוקר של ספרות הגאונים וההלכה, מרצה באוניברסיטת חיפה ובמכון לנדר.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וצבי גרונר · ראה עוד »

צבי הירש מייזליש

הרב צבי הירש מייזליש (תרס"ב, 1901 − כ"ה בטבת תשל"ד, ינואר 1974) היה רב בגליציה ובהונגריה, ניצול השואה, רב במחנות העקורים ולאחר מכן רב בשיקגו.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וצבי הירש מייזליש · ראה עוד »

צבי הירש קלישר

הרב צבי הירש קלישר (ח' בניסן תקנ"ה, 1795 – ה' בחשוון תרל"ה, 16 באוקטובר 1874), היה רב שנמנה עם מבשרי הציונות ונודע בעיקר בתמיכתו ברעיון העלייה לארץ ישראל וחידוש ההתיישבות בה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וצבי הירש קלישר · ראה עוד »

צבי הירש הורוביץ (דרזדן)

הרב צבי הירש הלוי הורביץ (תרל"ב, 1872 - י' באייר תש"ה, 1945) היה רב ומחבר, היסטוריון ומחלוצי מחקר הגנאלוגיה הרבנית בארצות אירופה ומחוקרי סידורו של התלמוד הירושלמי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וצבי הירש הורוביץ (דרזדן) · ראה עוד »

צדוק הלוי קרויז

רבי צדוק הלוי קרויז (1784 – 16 במרץ 1861, ה' בניסן התרכ"א), היה גביר ירושלמי, שד"ר, מראשי כולל הו"ד, מבוני ירושלים וממייסדי תלמוד תורה וישיבת עץ חיים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וצדוק הלוי קרויז · ראה עוד »

צום יהושע

צום יהושע הוא יום צום יהודי שהיה נהוג בעבר לציון יום פטירתו של יהושע בן נון.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וצום יהושע · ראה עוד »

ציפורי (יישוב עתיק)

"והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל", פרק 9: רומא בירושלים, הערוץ הראשון מבט אווירי צִפּוֹרִי הייתה עיר עתיקה במרכז הגליל התחתון, חמישה קילומטרים מצפון־מערב לנצרת.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וציפורי (יישוב עתיק) · ראה עוד »

ציון (ירושלים)

אפרים משה ליליין, '''ציון''', 1903 צִיּוֹן, הוא אחד משבעים שמותיה של ירושלים, ובמקרא הוא הכינוי השני לירושלים אחר השם "ירושלים".

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וציון (ירושלים) · ראה עוד »

ציונות דתית

דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וציונות דתית · ראה עוד »

קנאים פוגעים בו

קנאים פוגעים בו היא הלכה יהודית שמתירה לאדם המונע מרגשי קנאות דתית להרוג עבריינים בשלוש עבירות: מעילה וגנבת כלי שרת, קללת ה' בשם עבודה זרה, ובעילת גויה בפרהסיא.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וקנאים פוגעים בו · ראה עוד »

קריית משה

קריית משה היא שכונה במערב ירושלים, שהוקמה בשנת 1925 בסיועה של קרן "מזכרת משה מונטיפיורי".

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וקריית משה · ראה עוד »

קבר יחזקאל הנביא

קבר יחזקאל הנביא, לפני 1950. קבר יחזקאל הנביא (בערבית: قبر حزقيال) הוא מתחם בנוי בכפר כפל (או צ'יפל), כ-100 קילומטר דרומית לבגדאד, עיראק, על גדות נהר הפרת.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וקבר יחזקאל הנביא · ראה עוד »

קהילת יהודי אוז'הורוד

אוז'הורוד (באוקראינית: Ужгород, ברוסינית: Уґоград, בהונגרית: Ungvár, ביידיש: אונגוואר) היא עיר במחוז טרנסקרפטיה, מערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וקהילת יהודי אוז'הורוד · ראה עוד »

קהילת יהודי צ'רנוביץ

תצלום של בית הכנסת הכוראלי של צ'רנוביץ על גלויה מסוף המאה ה-19 קהילת יהודי צ'רנוביץ הייתה הקהילה היהודית הגדולה ביותר באזור בוקובינה (רומניה ואוקראינה של היום).

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וקהילת יהודי צ'רנוביץ · ראה עוד »

קהילת יהודי ברודי

קהילת יהודי בְּרוֹדִי (ביידיש: בראָד, נהגה "ברוֹד") היא קהילה יהודית אשכנזית, שהתקיימה בעיר ברודי שבגליציה (כיום אוקראינה) לפחות מסוף המאה ה-16 ועד הכחדתה בשואה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וקהילת יהודי ברודי · ראה עוד »

קוק

קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות משפחה לפי עיסוק קטגוריה:שמות משפחה אנגליים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וקוק · ראה עוד »

קורבן (יהדות)

Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וקורבן (יהדות) · ראה עוד »

קול הנבואה

קוֹל הַנְּבוּאָה: הַהִגָּיוֹן הָעִבְרִי הַשִּׁמְעִי הוא ספרו המרכזי של הרב דוד כהן, המכונה "הרב הנזיר".

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וקול הנבואה · ראה עוד »

קוזמוס

קוזמוס (געז: ቆዝምሰ) היה נזיר שהוביל מערכה צבאית של ביתא ישראל כנגד האימפריה האתיופית בשלהי המאה ה-14.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וקוזמוס · ראה עוד »

קינת דוד על אבנר

איור של הלווית אבנר קינת דוד על אבנר היא קינה שנשא דוד לאחר שנודע לו על מותו של אבנר בן נר, שר צבא שאול.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וקינת דוד על אבנר · ראה עוד »

קינות לתשעה באב

כותל המערבי שנות ה-50 קינות לתשעה באב הן קינות הנאמרות בליל תשעה באב ובבוקרו.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וקינות לתשעה באב · ראה עוד »

קיסרות אקסום

קיסרות אקסוּם (בגעז: መንግሥተ አክሱም) הייתה ישות מדינית וכלכלית חשובה באזור חבש בצפון-מזרחה של אפריקה, בשטחי אתיופיה ואריתריאה של ימינו.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וקיסרות אקסום · ראה עוד »

קיצור שולחן ערוך

קיצור שולחן ערוך הוא ספר הלכה שחיבר הרב שלמה גאנצפריד, המתמצת את השולחן ערוך, בעיקר את החלקים "אורח חיים" ו"יורה דעה", ועוסק בהלכות היומיומיות, בתפילות, בדיני שבת וחג וכדומה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וקיצור שולחן ערוך · ראה עוד »

קידוש

קידוש על היין בערב שבת. איור מתוך הספר The spirit of the Ghetto משנת 1902 על חיי היהודים בארצות הברית קידוש ביהדות הוא אִזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וקידוש · ראה עוד »

ר"ן

הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה'''ר"ן'''. רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי (הר"ן או הרנב"ר) (ה'ן', 1290 בערך – ט' בשבט ה'קל"ו, 31 בדצמבר 1375 או 1 בינואר 1376), מן הראשונים בספרד.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ור"ן · ראה עוד »

רמתיים צופים

רָמָתַיִים צוֹפִים, או הרמתיים צופים, היא עיר מקראית המוזכרת בספר שמואל כעירו של אלקנה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ורמתיים צופים · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ורמב"ן · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ורמב"ם · ראה עוד »

רמה (מקרא)

מפת ארץ ישראל בתקופת הישראלית (להגדלה אנא לחצו על התמונה) רמה או הרמה, הוא כינוי או שם נלווה של אתרים, שחלקם היו ערים פרק זמן, בארץ ישראל בתקופה הישראלית, המוזכרים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ורמה (מקרא) · ראה עוד »

ראש מילין

ראש מילין (נקרא: רֵיש מִילִין), ספר במחשבת ישראל של הרב אברהם יצחק הכהן קוק שבו ישנן דרשות על טנת"א, כלומר על טעמי המקרא, הניקוד, התגים והאותיות.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וראש מילין · ראה עוד »

ראשונים

בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וראשונים · ראה עוד »

ראובן מרגליות

הרב ראובן מרגליות (ז' בכסלו תר"ן, 30 בנובמבר 1889 – ז' באלול תשל"א, 28 באוגוסט 1971) היה רב, חוקר תורני, וספרן, מחברם של ספרים רבים במגוון נושאים תורניים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וראובן מרגליות · ראה עוד »

רפאל נתן נטע רבינוביץ

רפאל נתן נטע רבינוביץ (בכתיב שנהג בזמנו: ראבינאָוויטץ; בכתב לטיני: Raphaelo Nathan Nata Rabbinovicz (תקצ"ה, 1835 – כ"ד בכסלו תרמ"ט, 28 בנובמבר 1888) היה רב, פילולוג, חוקר כתבי היד של התלמוד ובעל "דקדוקי סופרים" הנודע (תרכ"ח-1867–תרנ"ז-1897).

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ורפאל נתן נטע רבינוביץ · ראה עוד »

רפאל קצנלנבוגן

הרב רפאל אליהו יצחק הלוי קצנלנבוגן (יכול להיות גם: קאצענעלינבויגען; ה' אדר א' ה'תרנ"ד; 1894 - כ"ג בניסן ה'תשל"ב; 7 באפריל 1972) היה רב, עסקן, עיתונאי, הוגה דעות, מרבני היישוב הישן ותנועת פועלי אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ורפאל קצנלנבוגן · ראה עוד »

רפאל קוק

הרב רפאל הכהן קוּק (18 בספטמבר 1900, כ"ד באלול תר"ס - 15 ביולי 1971, כ"ב בתמוז תשל"א) היה רב העיר טבריה מקום המדינה ועד פטירתו.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ורפאל קוק · ראה עוד »

רפאל חסמן

רפאל חסמן (ח' בחשוון תרנ"ה, 7 בנובמבר 1895 – ה' בשבט תשל"ב, 20 בינואר 1972) היה עיתונאי וסופר עברי במשך עשרות שנים, בחו"ל ובישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ורפאל חסמן · ראה עוד »

רש"ר הירש

הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש, בגרמנית: Samson Raphael Hirsch; כ"ד בסיוון ה'תקס"ח, 20 ביוני 1808 – כ"ז בטבת ה'תרמ"ט, 31 בדצמבר 1888) היה רב גרמני, מאבות הנאו־אורתודוקסיה במאה ה־19 וממנהיגי יהדות גרמניה בתקופה זו.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ורש"ר הירש · ראה עוד »

רש"י

רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ורש"י · ראה עוד »

רשב"א

רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ורשב"א · ראה עוד »

רשב"ם

רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ורשב"ם · ראה עוד »

רלב"ג

רבי לוי בן גרשום (או בן גרשוןבראשי תיבות: רלב"ג, ובכינויו הלועזי: מגיסטר ליאו הבריאוס – Magister Leo Hebraeus או גרסונידס - Gersonides; 1288–1344) היה תלמיד חכם צרפתי בתקופת הראשונים, פרשן מקרא, אסטרונום, מתמטיקאי, מדען, מהנדס, ממציא, איש אשכולות, רופא ומחשובי הפילוסופים היהודים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ורלב"ג · ראה עוד »

רבנאי

רַבָּנַאי אֲחוּהָ דרבי חייא בר אבא (או: רַבְיָנַאי) היה חכם בדור השלישי לאמוראי בבל, אחיו של רבי חייא בר אבא.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ורבנאי · ראה עוד »

רבנו חננאל

רבי חננאל בר חושיאל, מכונה בדרך כלל רבנו חננאל, או בקיצור ר"ח, (ד'תשכ"ו, 965 - ד'תתט"ז, 1055) היה רב ופוסק, מפרשני התלמוד ומחכמי ישראל הבולטים בראשית תקופת הראשונים, (אם כי יש מהאחרונים שהחשיבוהו לגאון, וניתן לראות בו חוליית ביניים בין הגאונים לראשונים).

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ורבנו חננאל · ראה עוד »

רבי נחוניה בן הקנה

רבי נחוניה בן הקנה היה תנא בן הדור השני לתנאים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ורבי נחוניה בן הקנה · ראה עוד »

רבי עקיבא

מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך. התגורר בבני ברק ובלוד. היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. פיתח שיטה לפירוש המקרא שעל פיה יש לייחס משמעות לכל מילה ואף לכל אות במקרא. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ורבי עקיבא · ראה עוד »

רבי פרידא

רבי פרידא היה אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ורבי פרידא · ראה עוד »

רגנסבורגר

ספר לטיני על דרכי החילוקים: בלא־זה'ר, נירנברגר ורגנסבורגר, מאת לאונרדוס אפולטוס, אלטדרוף ת"ל. ספר "סוגיות התלמוד" העוסק בבאור דרכי החילוקים מאת הרב משה מרוהאטין, זולקווא תנ"ג. רגנסבורגר היא צורת שאלה שהייתה נהוגה בישיבות אשכנז בסוף תקופת הראשונים ובתחילת תקופת האחרונים, כחלק משיטת החילוקים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ורגנסבורגר · ראה עוד »

רד"ק

רבי דוד בן יוסף קמחי (ד'תתק"ך (1160)-ד'תתקצ"ה (1235)), המכונה הרד"ק, היה מגדולי פרשני המקרא ומחשובי המדקדקים של השפה העברית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ורד"ק · ראה עוד »

רדאית

רדאית או רדאי (געז: "ረዳኢ") הוא מנהיג יהודי מביתא ישראל שחי במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ורדאית · ראה עוד »

רוממה

פינה בבית חזן רוממה היא שכונה במערב ירושלים, הממוקמת בסמוך לכניסה לעיר ושוכנת כיום ברובה מאחורי מתחם התחנה המרכזית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ורוממה · ראה עוד »

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ורי"ף · ראה עוד »

ריטב"א

רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי (או אַלְשֵׂבִילִי, כלומר בן העיר סביליה; בראשי תיבות ריטב"א; ה'י', 1250 – ה'ץ', 1330) היה מגדולי רבני ספרד בתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וריטב"א · ראה עוד »

ריב"ש

רבי יצחק בר ששת ברפת (או פרפט) (ה'פ"ו, 1326 - ה'קס"ח, 1408) (מכונה רִיבָ"שׁ, ולעיתים ריצב"ש), מן הראשונים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וריב"ש · ראה עוד »

ריכוז הפולחן

חוק ריכוז הפולחן במקרא הוא חוק המופיע בספר דברים המגביל את טקסי הפולחן למקום יחיד אשר אותו יבחר ה'.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וריכוז הפולחן · ראה עוד »

ש"ס ונציה

דף ממסכת זבחים מש"ס ונציה ש"ס ונציה הוא המהדורה המלאה הראשונה של התלמוד הבבלי, שנדפסה בוונציה על ידי דניאל בומברג בשנים ה'ר"פ–ה'רפ"ג (1520–1523).

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וש"ס ונציה · ראה עוד »

ש"ס וילנא

שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886).

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וש"ס וילנא · ראה עוד »

שמעון אפרתי

הרב שמעון אפרתי (1908–1988) היה רב, פוסק ואיש ציבור בישראל ומחוצה לה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושמעון אפרתי · ראה עוד »

שמעון נתן נטע בידרמן (הראשון)

רבי שמעון נתן נטע בידרמן (י"ח באייר תרכ"ט, 1869 - ג' בתשרי תר"צ, 1929) היה האדמו"ר החמישי מלעלוב.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושמעון נתן נטע בידרמן (הראשון) · ראה עוד »

שמעון סטרליץ

הרב שמעון סטרליץ הרב שמעון סטרליץ (תרס"ו - ז' בטבת תשט"ו) היה תלמידו של הראי"ה קוק, ממייסדי "מכון הרי פישל לדרישת התלמוד" ומראשי האנציקלופדיה התלמודית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושמעון סטרליץ · ראה עוד »

שמעון פדרבוש

הרב שמעון פדרבוש ב-1959 הרב ד"ר שמעון פדרבוש (י"ז בשבט תרנ"ב, 15 בפברואר 1892, נארול - ז' באלול תשכ"ט, 21 באוגוסט 1969, ניו יורק) היה רב, ראש ישיבה עורך תורני ומחבר ספרים פורה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושמעון פדרבוש · ראה עוד »

שמעון שקופ

הרב שקופ (משמאל) עם רבי חיים עוזר גרודזנסקי הרב שמעון יהודה הכהן שְׁקוֹפּ (בהגייה יידית-ליטאית: רֶבּ שׁימֶען; בכתיב יידי: שקאָפּ; תשרי תר"כ – ט' בחשוון ת"ש, 1939) היה ראש ישיבת שער התורה בגרודנה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושמעון שקופ · ראה עוד »

שמעון זאב רוטשילד

שמעון זאב (וולף) רוטשילד, או בשמו הלועזי וילהלם קרל פון רוטשילד (בכתיב יידי: ראטשילד או ראהטשילד; ג' בסיוון תקפ"ח, 1828 - ה' בשבט תרס"א, 25 בינואר 1901) היה איל הון ופילנתרופ יהודי אורתודוקסי, היחידי מבני משפחת רוטשילד בדור השלישי ששמר על אורח חיים דתי ברוח היהדות אורתודוקסית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושמעון זאב רוטשילד · ראה עוד »

שמעון ברנשטיין

שמעון גרשון ברנשטיין (אנגלית: Simon Gershon Bernstein; 15 באוגוסט 1884, לטביה - 19 בדצמבר 1962, ניו יורק) היה חוקר ספרות ושירת ימי הביניים, סופר, עורך ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושמעון ברנשטיין · ראה עוד »

שמעון יעקב גליקסברג

הרב שמעון יעקב הלוי גליקסברג (ז' באדר תר"ל, 1870, מזריטש – כ"ט בכסלו תשי"א, 8 בדצמבר 1950, תל אביב) היה רב בפינסק ובאודסה, ולאחר עלייתו ארצה היה רב בשכונת נורדיה בתל אביב.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושמעון יעקב גליקסברג · ראה עוד »

שמריה נח שניאורסון

הרב שמריה נח שניאורסון (ה'תר"ב, 1842 - ה'תרפ"ג, 1923) היה רב בבאברויסק ואדמו"ר לחסידי חב"ד-קאפוסט.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושמריה נח שניאורסון · ראה עוד »

שמחת תורה

דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושמחת תורה · ראה עוד »

שמחה מירון

הרב שמחה חיים מירון (כ"ו בניסן תש"א, אפריל 1941 – כ"ה בכסלו תשס"ד, 20 בדצמבר 2003) היה דיין ומשפטן, מנהל בתי הדין הרבניים השני במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושמחה מירון · ראה עוד »

שמחה אסף

הרב פרופ' שמחה אסף שני משמאל, עם השופטים הראשונים של בית המשפט העליון, ספטמבר 1948 הרב פרופ' שמחה אסף (ט' בתמוז תרמ"ט, 8 ביולי 1889 – י' בחשוון תשי"ד, 18 באוקטובר 1953) היה רב, היסטוריון ומשפטן ישראלי, אשר שימש גם כראש ישיבה באודסה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושמחה אסף · ראה עוד »

שמחה זיסל זיו

רבי שמחה מרדכי זיסקינד זיו (תקפ"ד, 1824 – ח' באב תרנ"ח, 26 ביולי 1898), היה מגדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט ומראשי תנועת המוסר, עמד בראש ה"תלמוד תורה" בקלם.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושמחה זיסל זיו · ראה עוד »

שמחה בונם אורבאך

שמחה בּוּנֶם אוּרבאך (נכתב לעיתים אורבך; ב' בטבת תרע"ד, 31 בדצמבר 1913 – ג' באייר תשל"א, 28 באפריל 1971) היה רב והוגה דעות ישראלי, חוקר פילוסופיה יהודית, פרופסור באוניברסיטת בר-אילן, חתן פרס הרב קוק לשנת תשט"ו.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושמחה בונם אורבאך · ראה עוד »

שמחה בונים מפשיסחה

קברו של שמחה בונים מפשיסחא בעיירה פשיסחה שבפולין רבי שמחה בּוּנֶים בונהורד מפשיסחה (תקכ"ה, 1765 / תקכ"ז 1767 – י"ב באלול ה'תקפ"ז, 1827) היה אדמו"ר, ממשיך דרכו של היהודי הקדוש מפשיסחה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושמחה בונים מפשיסחה · ראה עוד »

שמואל משינאווא

רבי שמואל משינאווא (ה'תקמ"ז, 1787 – ח' בשבט ה'תרל"ג, 1873) היה אדמו"ר חסידי בדור השלישי לחסידות.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושמואל משינאווא · ראה עוד »

שמואל מוהליבר

הרב שמואל מוהליבר (כ"ז בניסן ה'תקפ"ד, 25 באפריל 1824 – י"ט בסיוון ה'תרנ"ח, 10 ביוני 1898) היה רב ומנהיג ציבור, ממייסדי תנועת חובבי ציון ומאבות הציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושמואל מוהליבר · ראה עוד »

שמואל אשכנזי

שמואל אשכנזי (י"א בטבת ה'תרפ"ב, 11 בינואר 1922 – כ"ה בתמוז ה'תש"ף, 17 ביולי 2020) היה חוקר ספרות עברית, בלשן, ביבליוגרף, ביבליופיל ואספן ספרים ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושמואל אשכנזי · ראה עוד »

שמואל אליעזרי

הרב שמואל אליעזרי הרב שמואל אליעזְרי (כ"ג בתשרי תרס"ח, 1 באוקטובר 1907 – ג' באדר תשנ"א, 17 בפברואר 1991), היה רב ודיין ישראלי, מתלמידי הרב קוק, ממקימי מכון הרי פישל, מראשוני כותבי הערכים באנציקלופדיה התלמודית, רב צבאי, ורבה של שכונת בית וגן במשך 26 שנים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושמואל אליעזרי · ראה עוד »

שמואל אבן ג'אמע

רבי שמואל בן יעקב אבן ג'אמע היה תלמיד חכם, מילונאי תלמודי ומשורר בגאבס שבצפון אפריקה (כיום בתוניסיה) במאות ה-11 וה-12.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושמואל אבן ג'אמע · ראה עוד »

שמואל פרימו

רבי יהודה שמואל פרימו (לעיתים: יאודה; בראשי תיבות: רש"ף או מהרש"ף; ה'שצ"ד, 1634 - ט"ז בניסן ה'תס"ח, 6 באפריל 1708) היה רב ומקובל טורקי ממוצא מצרי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושמואל פרימו · ראה עוד »

שמואל קרויס

הרב שמואל קרויס (קראוס; Samuel Krauss; 18 בפברואר 1866, אוק, הונגריה – 4 ביוני 1948, קיימברידג', אנגליה) היה היסטוריון וחוקר תלמוד, איש חכמת ישראל, פרופסור בסמינר היהודי למורים בבודפשט בשנים 1894–1906 ובבית המדרש לרבנים בווינה בשנים 1906–1938.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושמואל קרויס · ראה עוד »

שמואל קלמן מירסקי

הרב פרופ' שמואל קלמן מירסקי (Samuel Kalman Mirsky; ב' באב תרנ"ט, יולי 1899 – כ"ו באלול תשכ"ז, אוקטובר 1967) היה רב וחוקר ספרות חז"ל, הגאונים והראשונים, מאנשי הציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושמואל קלמן מירסקי · ראה עוד »

שמואל שאטין

רבי שמואל שאטין כ"ץ (נהגה: שוֹטְן; ה'ת"ד, 1644 – י"ד בתמוז ה'תע"ט, 1719) היה מרבני יהדות אשכנז במאה ה-17 וה-18.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושמואל שאטין · ראה עוד »

שמואל שלמה ליינר

רבי שמואל שלמה ליינר (י"ח בשבט תרס"ט, 9 בפברואר 1909 – סיוון תש"ב, מאי 1942) היה האדמו"ר החמישי לשושלת חסידות איזביצא ראדזין.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושמואל שלמה ליינר · ראה עוד »

שמואל תנחום רובינשטיין

שמואל תנחום רובינשטייןתמונה להחלפה הרב שמואל תנחום רובינשטיין (ט"ו בשבט תרע"ו, 20 בינואר 1916 - י"ח באב תשנ"ח, 10 באוגוסט 1998) היה רב ודיין ישראלי, כיהן כרב הראשי של גבעתיים, ולאחר מכן אב בית דין בתל אביב.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושמואל תנחום רובינשטיין · ראה עוד »

שמואל בן חנניה

רבי שמואל בן חנניה הנגיד (במקורות הערביים: אבו מנצור; נפטר ב-1160) היה רב ורופא, ראש ישיבה ומנהיג הקהילה היהודית במצרים במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושמואל בן חנניה · ראה עוד »

שמואל ברוך ורנר

רבי שמואל ברוך ורנר (כ"ה בטבת ה'תרע"א, 25 בינואר 1911 – ל' בסיון ה'תשנ"ג, 19 ביוני 1993) היה אב"ד בתל אביב במשך עשרות שנים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושמואל ברוך ורנר · ראה עוד »

שמואל גליק

שמואל גליק שמואל גליק (נולד ב-1948) הוא פרופסור מן המניין וראש מכון שוקן למחקר היהדות ופרופסור לספרות ההלכה ותולדות החינוך היהודי במכון שכטר למדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושמואל גליק · ראה עוד »

שמואל דוד אונגר

הרב שמואל דוד הלוי אונגר (ה'תרמ"ו, 1886 – ט' באדר ה'תש"ה, 1945) היה ראש ישיבה ורב העיר נייטרה בסלובקיה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושמואל דוד אונגר · ראה עוד »

שמואל הרמתי

שמואל הרמתי (שלזינגר) (כ"ה בתשרי תרנ"ו אוקטובר 1895 - ט' בכסלו תש"ח נובמבר 1947) היה ממייסדי הפועל המזרחי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושמואל הרמתי · ראה עוד »

שמואל הכהן וינגרטן

שמואל הכהן וינגרטן (כ"ה בכסלו תר"ס; 27 בנובמבר 1899 - ב' בשבט תשמ"ז; 1 בפברואר 1987) היה איש ציבור ישראלי יליד הונגריה, מאנשי הציונות הדתית ותנועת המזרחי בשנים שלפני קום המדינה ולאחריה, יושב ראש המועצה הדתית בירושלים, סופר וחוקר.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושמואל הכהן וינגרטן · ראה עוד »

שמואל יוזפוב

הרב שמואל הלוי יוזפוב (? - ד' בטבת ה'תשל"ח) היה אדמו"ר חסידי בחסידות ברזנה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושמואל יוזפוב · ראה עוד »

שמונה פרקים לרמב"ם

שמונה פרקים לרמב"ם בתרגום ליידיש של אפרים פישל בלוך, שנת 1897 שמונה פרקים לרמב"ם הוא הכינוי המקובל להקדמתו של הרמב"ם למסכת אבות.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושמונה פרקים לרמב"ם · ראה עוד »

שמונה קבצים

שמונה קבצים במהדורת ה'תשס"ד ובמהדורת מוסד הרב קוק שמונה קבצים הם שמונה מחברות כתב יד מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שנכתבו בין השנים תרס"ד-תרע"ט (1904–1919) הכוללות את רשימותיו ההגותיות של הרב קוק במגוון נושאים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושמונה קבצים · ראה עוד »

שמות ספרי עיון

לכל ספר ניתן שם, שמהווה מפגש ראשון לקורא עם הספר.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושמות ספרי עיון · ראה עוד »

שמות ירושלים

בהיותה מרכזית בזהות היהודית והעברית, העיר ירושלים צברה במהלך השנים שמות וכינויים רבים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושמות ירושלים · ראה עוד »

שארית הפליטה

בית ספר לילדים משארית הפליטה, שאונשטיין בגרמניה, 1946 כריכת מילון יידיש-עברית שהודפס עבור ילדי שארית הפליטה במחנות בגרמניה בית הספר העברי במחנה העקורים וגשייד באוסטריה, 1948 שארית הפליטה הם היהודים ששרדו את השואה, המשטר והכיבוש של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושארית הפליטה · ראה עוד »

שאול חנא קוק

שאול חנא קוק שאול חנא הכהן קוּק (כ"ז בטבת ה'תרל"ט, ינואר 1879, גריבה, לטביה – ה' באב ה'תשט"ו, 24 ביולי 1955, תל אביב, ישראל) היה איש עסקים ופעיל ציבור בתל אביב, וחוקר במדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושאול חנא קוק · ראה עוד »

שאילתות דרב אחא

השאילתות הוא ספר הלכתי מאת רב אחא משבחא גאון, מראשית תקופת הגאונים, והוא כנראה הספר הראשון המצוי בידינו שנתחבר אחרי תקופת התלמוד.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושאילתות דרב אחא · ראה עוד »

שם טוב אבן גאון

רבי שם טוב בן אברהם גאון (ה'מ"ז, 1287 – 1330) היה מגדולי התורה בספרד.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושם טוב אבן גאון · ראה עוד »

שם טוב גפן

הרב קלמן (קלונימוס) שם־טוב גפן (ברוסית: Кельмань Гофань; כ"ז בניסן ה'תרט"ז – כ"ו בסיוון ה'תרפ"ז, 2 במאי 1856 – 26 ביוני 1927) היה פילוסוף נאו-קאנטיאני, תאורטיקן, מתמטיקאי, מקובל ואיש אשכולות יהודי, יליד אוקראינה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושם טוב גפן · ראה עוד »

שפת אמת (ספר)

הספר שפת אמת הוא קובץ דרשות חסידיות על התורה לפי סדר פרשות השבוע והמועדים ועל הש"ס.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושפת אמת (ספר) · ראה עוד »

שר שלום גאון

רב שר שלום בן בועז גאון היה גאון ישיבת סורא למשך עשר שנים, בין השנים 853-848 בערך.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושר שלום גאון · ראה עוד »

שרגא אברמסון

שרגא אברמסון (24 בנובמבר 1915, י"ז בכסלו תרע"ו - 6 באפריל 1996, י"ח בניסן תשנ"ו), היה חוקר תלמוד וספרות עברית וערבית מימי הביניים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושרגא אברמסון · ראה עוד »

שרי המאה

שרי המאה היא סדרה בת שישה כרכים (בהוצאת מוסד הרב קוק, תש"ב - תשט"ז) שנכתבה בידי הרב יהודה לייב הכהן פישמן מימון.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושרי המאה · ראה עוד »

שלמה מווינה

שלמה הוא רב מסתורי מהעיר וינה שהופיע באתיופיה במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושלמה מווינה · ראה עוד »

שלמה אשכנזי

שלמה פנחס אשכנזי (ו' בכסלו תרס"ה, 14 בנובמבר 1904 – י"ד באדר ב' תשנ"ב, 19 במרץ 1992) היה חוקר יהדות ופולקלור יהודי, פעיל "הפועל המזרחי".

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושלמה אשכנזי · ראה עוד »

שלמה אלמולי

רבי שלמה בן רבי יעקב אלמולי (בערך 1490–1542) נולד בחצי האי האיברי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושלמה אלמולי · ראה עוד »

שלמה אבן גבירול

פסל של שלמה אבן גבירול בגני ארמון אלקזבה במאלגה, עיר הולדתו. מעשה ידי הפסל האמריקני המילטון ריד ארמסטרונג. כתב יד מהמאה ה-19, מתוך אתר הספרייה הלאומית. רבי שלמה בן יהודה אִבְּן גַבִּירוֹל (1021 – 1058) היה משורר ופילוסוף יהודי בתור הזהב של יהדות ספרד.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושלמה אבן גבירול · ראה עוד »

שלמה אהרן ורטהיימר

הרב שלמה אהרן ורטהיימר (י' בכסלו תרכ"ז, 18 בנובמבר 1866 בהונגריה – י' בתמוז תרצ"ה, 11 ביולי 1935 בירושלים) היה דיין ומחבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה, הלכה, אגדה, דרוש, דקדוק לשון הקודש, ועוד.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושלמה אהרן ורטהיימר · ראה עוד »

שלמה איגר

רבי שלמה אֵיגֶר (ה'תקמ"ז, 1786 – י"א בטבת ה'תרי"ב, ינואר 1852) היה רבן של קאליש ופוזנן.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושלמה איגר · ראה עוד »

שלמה סולימן אלסנג'ארי

התמונה לקוחה מכתב יד אוקספורד MS Heb. d. 41/1, דף 4b (https://hebrew.bodleian.ox.ac.uk/fragments/full/MS_HEB_d_41_4b.jpg הסריקה המלאה באתר הספרייה הבודליינית), באדיבות אתר כתבי היד העבריים של הספרייה הבודליינית באוניברסיטת אוקספורד (https://hebrew.bodleian.ox.ac.uk/catalog/volume_66 תיאור כתב היד). רבי שלמה סולימן בן עמר אלסנג'ארי (המאה ה-9 והמאה ה-10) היה פייטן, שפיוטיו נאמרו בקהילות שונות במזרח ונמצאו בגניזה הקהירית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושלמה סולימן אלסנג'ארי · ראה עוד »

שלמה פוליצ'ק

הרב שלמה פּולְיַצֶ'ק (נכתב גם פוליאצ'ק; כונה העילוי ממייצ'יט; כ"ח בכסלו ה'תרל"ח - כ"א בתמוז ה'תרפ"ח, 5 בדצמבר 1877 – 8 ביולי 1928) היה למדן ליטאי מפורסם, ראש ישיבות לידא ורבנו יצחק אלחנן.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושלמה פוליצ'ק · ראה עוד »

שלמה זלמן פינס

הרב שלמה זלמן פינס (ז' בתמוז ה'תרל"ד, 22 ביוני 1874 – י' בחשוון ה'תשט"ו, 6 בנובמבר 1954) היה למדן אוטודידקט ומחבר ספרים תורניים פורה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושלמה זלמן פינס · ראה עוד »

שלמה זלמן שרגאי

ישיבת מועצת העיר ירושלים בראשות זלמן שרגאי שרגאי, 1951 שלמה זלמן שרגאי (פייבלוביץ) (כ"ד בכסלו תר"ס, 26 בנובמבר 1899– ו' באלול תשנ"ה, 1 בספטמבר 1995) היה אידאולוג ופוליטיקאי ציוני דתי, ראש עיריית מערב ירושלים בשנים 1950–1952, ממייסדיה ומנהיגיה הבולטים של תנועת "תורה ועבודה", "הפועל המזרחי" ומראשי מוסדות "המדינה שבדרך".

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושלמה זלמן שרגאי · ראה עוד »

שלמה זלמן גייגר

רבי שלמה זלמן גייגר (כ"ד בסיוון ה'תקנ"ב, יוני 1792, פרנקפורט – ח' באלול ה'תרל"ח, ספטמבר 1878, פרנקפורט) היה דיין ומורה הוראה בפרנקפורט דמיין.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושלמה זלמן גייגר · ראה עוד »

שלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד)

שלמה זלמן הַבְלִין (Havlin) (נולד בי"ג בטבת תרצ"ט, 4 בינואר 1939) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתלמוד ובמחלקה ללימודי מידע וספרנות באוניברסיטת בר-אילן, וראש המחלקה בין השנים 1984–1990.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד) · ראה עוד »

שלמה גורן

הרב שלמה גורן (במקור: גורונצ'יק; כ"א בשבט ה'תרע"ח, 3 בפברואר 1918 – כ"ד בחשוון ה'תשנ"ה, 29 באוקטובר 1994) היה הרב הצבאי הראשי מקום המדינה ועד תשל"א (1971).

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושלמה גורן · ראה עוד »

שלמה דב גויטיין

שלמה דב (פְרִיץ) גוֹיטיין (בגרמנית: Goitein; ד' בניסן תר"ס, 3 באפריל 1900, בּוּרְגְקוּנְשְטַאדט, פרנקוניה, בוואריה, גרמניה – ט"ו בשבט תשמ"ה, 6 בפברואר 1985, פרינסטון, ניו ג'רזי, ארצות הברית) היה היסטוריון שעסק בנושאי המזרח התיכון, תולדות היהודים בארצות האסלאם והגניזה הקהירית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושלמה דב גויטיין · ראה עוד »

שלמה דוד יהושע וינברג

ר' שלמה דוד יהושע וינברג (כ"א בשבט תרע"ד, 1914 - ו' בחשוון תש"ד, 4 בנובמבר 1943) היה אדמו"ר חשוב בדורו והאדמו"ר הרביעי של חסידות סלונים, ובנו של ר' אברהם וינברג השני מסלונים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושלמה דוד יהושע וינברג · ראה עוד »

שלמה יוסף זוין

הרב שלמה יוסף זוין (חנוכה ה'תרמ"ז, דצמבר 1886 - כ"א באדר א' ה'תשל"ח, 28 בפברואר 1978) כתב מספר ספרים תורניים והיה העורך הראשון של האנציקלופדיה התלמודית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושלמה יוסף זוין · ראה עוד »

שלום שכנא מפראהביטש

הרב שלום שכנא מפראהביטש נודע גם בכינויו "רבי שלום הגדול" (ביידיש: דער גרויסער רבי שלום).

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושלום שכנא מפראהביטש · ראה עוד »

שלום שכנא ילין

הרב שלום שכנא ילין (בכתיב היידי: יעֶלין; 1790 – 1874, ה'תק"ן – ה'תרל"ד), "המגיה מסקידל", היה מחכמי רוסיה וירושלים באמצע המאה ה-19, ומגדולי בעלי המסורה בדורות האחרונים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושלום שכנא ילין · ראה עוד »

שלום חיים פרוש

הרב שלום חיים פרוש (י"ג באדר תרצ"ג, 11 במרץ 1933 - כ"ו בחשוון תשס"ה, 10 בנובמבר 2004) היה חוקר תורת החסידות ומזכיר מועצת גדולי התורה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושלום חיים פרוש · ראה עוד »

שלום דובער שניאורסון (רצ'יצה)

הרב שלום דובער שניאורסון (הרשד"ב) (ה'תקצ"ו, 1836 - ה'תרס"ט, 1908) היה רב ברצ'יצה ואדמו"ר לחסידי חב"ד-קאפוסט.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושלום דובער שניאורסון (רצ'יצה) · ראה עוד »

שטפניצה

שטפניצה, שנודע גם בשם שטפן הרביעי (ברומנית: Ștefăniță, Ștefan al IV-lea; 1506 לערך – 14 בינואר 1527), היה שליט מולדובה בין 1517 ל-1527.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושטפניצה · ראה עוד »

שבת הארץ

שבת הארץ הוא ספר של הראי"ה קוק העוסק בשמיטה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושבת הארץ · ראה עוד »

שבתי צבי

שַׁבְּתַי צְבִי (ט' באב ה'שפ"ו, 1 באוגוסט 1626 – י' בתשרי ה'תל"ז, 17 בספטמבר 1676) היה יהודי יליד איזמיר, שנחשב לאחד ממשיחי השקר המפורסמים ביותר בהיסטוריה של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושבתי צבי · ראה עוד »

שבתי דונולו

שלט רחוב דונולו הרופא בגבעת עלייה, בו ניצב בעבר בית החולים הממשלתי על-שם דונולו רבי שבתי דונולו (913–אחרי 982) היה רופא וחכם סוד יהודי-איטלקי מהעיר אוריה בחבל אפוליה שבדרום איטליה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושבתי דונולו · ראה עוד »

שבתי הכהן

ציור נפוץ המיוחס בטעות לש"ך (הדמות היא הרב חיים דייטשמן) המצבה שעל קברו רבי שבתי הכהן (מכונה הש"ך; 1622, ה'שפ"ב – 8 בפברואר 1663, א' באדר א' ה'תכ"ג (לפי גרסה אחרת נפטר ב-א' באדר ה'תכ"ב)) היה רב ופוסק הלכה, מחבר פירוש הש"ך על השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושבתי הכהן · ראה עוד »

שבט ראובן

בול המוקדש לשבט ראובן שֵׁבֶט רְאוּבֵן הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושבט ראובן · ראה עוד »

שבטי ישראל

מפת שבטי ישראל. חלוקה לפי נחלות בני לאה, רחל, זלפה ובלהה, מפה מתחילת המאה ה-20 במקרא, שבטי ישראל או בני ישראל הם השבטים שהרכיבו את עם ישראל הקדום, אשר נחשבים לאבותיהם של היהודים של ימינו.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושבטי ישראל · ראה עוד »

שבחי הבעש"ט

שבחי הבעל שם טוב (בדרך כלל בקיצור: שבחי הבעש"ט, נהגה על דרך ההגייה האשכנזית: "בֶּשְׁט") הוא קובץ סיפורים על חייו ופועלו של מניח היסודות לתנועת החסידות במאה ה-18, רבי ישראל בן אליעזר, הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושבחי הבעש"ט · ראה עוד »

שד"ר

הרב יעקב ספיר יצא בשליחות קהילת "הפרושים" בירושלים אל הודו ואוסטרליה בשנים 1858–1863, בדרכו שהה תקופה במחיצת יהודי תימן ופרסם רבות אודותיהם עיר העתיקה בירושלים בשלהי המאה ה-19 שַׁדָּ"ר (ראשי תיבות של שלוחא דְרַבָּנָן) היה כינויים של יהודים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושד"ר · ראה עוד »

שו"ת מן השמים

"שו"ת מן השמים" הוא חיבור הלכתי מראשית המאה ה-13 מאת ר' יעקב הלוי ממרויש, מבעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושו"ת מן השמים · ראה עוד »

שו"ת הרשב"א

שו"ת הרשב"א, הוא ספר שאלות ותשובות מאת רבי שלמה בן אדרת (הרשב"א), רב בקטלוניה ומגדולי הראשונים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושו"ת הרשב"א · ראה עוד »

שופט כל הארץ

שופט כל הארץ הוא פיוט מסוג סליחה (מהתת-סוג "פזמון") שיועד במקורו ככל הנראה לתפילת שחרית של יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושופט כל הארץ · ראה עוד »

שור (אתר מקראי)

האגם המר הגדול בצילום אווירי מצפון מערב. משמאל לו מיקומו של שור שׁוּר הוא חבל ארץ בצפון סיני, בסמוך לגבול המזרחי של מצרים העתיקה, ששימש כשער למצרים עבור הבאים אליה או היוצאים ממנה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושור (אתר מקראי) · ראה עוד »

שכורה ולא מיין

שכרה ולא מיין או שכורת ולא מיין היא קינה לתשעה באב הנאמרת בשחרית של תשעה באב בקהילות הספרדים והאשכנזים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושכורה ולא מיין · ראה עוד »

שיר הייחוד

שער "שיר הייחוד" טיהינגן, שכ (1560) שיר הייחוד הוא פיוט העוסק בעיקרי האמונה היהודית בחרוזים, ומכיל תארים ושבחים רבים לקב"ה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושיר הייחוד · ראה עוד »

שילה רפאל

הרב שילה רפאל (1940 – 6 בנובמבר 1994) היה דיין ופוסק, אב בית דין בירושלים ורב שכונת קריית משה בעיר.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושילה רפאל · ראה עוד »

שיטת הממשל ביהדות

שיטת הממשל ביהדות הוא נושא מוסרי ואידאולוגי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושיטת הממשל ביהדות · ראה עוד »

שיטת הפלפול

שיטת הפִּלְפּוּל היא תופעה שרווחה בעולם היהודי בתקופות שונות, ונפוצה במיוחד בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושיטת הפלפול · ראה עוד »

שיבולי הלקט

שבולי הלקט (בכתיב חסר: "שבלי הלקט") הוא ספר עברי שחובר באיטליה על ידי ר' צדקיה בן אברהם הרופא במאה השלוש עשרה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ושיבולי הלקט · ראה עוד »

תנחום גרשון ביליצקי

הרב תנחום גרשון ביליצקי רבי תנחום גרשון ביליצקי (תרי"ח, 1858, הורדנה - ט"ז באדר ה'תש"א, 15 במרץ 1941, יאשינובקה) היה רב ולמדן ליטאי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ותנחום גרשון ביליצקי · ראה עוד »

תנו רבנן (שיר)

גרסה אחת של השיר "תנו רבנן", מושר על ידי משפחת ברנר תנו רבנן הוא שיר עממי המבוסס על סוגיות ומושגים ביהדות, המסודרים לפי מספרם, בעיקר כאלו הלקוחים מהמשנה ומהתלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ותנו רבנן (שיר) · ראה עוד »

תנועת החסידות

תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ותנועת החסידות · ראה עוד »

תניא רבתי

תניא או תניא רבתי, הוא ספר הלכה שנכתב בתקופת הראשונים באיטליה על ידי רבי יחיאל בן יקותיאל הרופא.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ותניא רבתי · ראה עוד »

תענית צדיקים

תענית צדיקים הן כינוי לתעניות שנהגו לצום יחידים בעם ישראל בימים מסוימים בעקבות אסונות שאירעו במשך הדורות.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ותענית צדיקים · ראה עוד »

תענית כ' בסיוון

תענית כ' בסיוון היא תענית ציבור שנקבעה ליום כ' בסיוון על ידי רבנו תם לזכר עלילת הדם בבלואה, ואשר חודשה לאחר פרעות רינדפלייש, ושוב בתקופה מאוחרת על ידי מנהיגי ועד ארבע ארצות בעקבות גזירות ת"ח ות"ט.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ותענית כ' בסיוון · ראה עוד »

תפילה (יהדות)

תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ותפילה (יהדות) · ראה עוד »

תקנות הקהילה

תקנות הקהילה (לעיתים הסכמות הקהילה או הקהל) הוא מונח מקובל בספרות ההלכה והשו"ת לתקנות שתוקנו בקהילות יהודיות מקומיות או במסגרת-גג של מספר קהילות, החל מסוף תקופת הגאונים שהביאה לסיום תיקון תקנות הגאונים ופיזור מרכז התורה שבבבל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ותקנות הקהילה · ראה עוד »

תקנות הגאונים

תקנות הגאונים הם תקנות שתוקנו במהלך 500 השנים בערך שלאחר תקופת התלמוד - במהלך תקופות הסבוראים והגאונים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ותקנות הגאונים · ראה עוד »

תרגומי המקרא לערבית

תרגומי המקרא לערבית החלו להיכתב, בעיקר למן המאה השביעית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ותרגומי המקרא לערבית · ראה עוד »

תרגומי התנ"ך

קרניים" תרגומי התנ"ך הם מפעל תרגום התנ"ך מעברית לשפות אחרות.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ותרגומי התנ"ך · ראה עוד »

תשובות הגאונים

עיסוקם הספרותי העיקרי של הגאונים היה להשיב תשובות ליהודים ברחבי תבל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ותשובות הגאונים · ראה עוד »

תלמוד תורה מורשה

תלמוד תורה מורשה הוא תלמוד תורה שהוקם בירושלים בברכתם ועידודם של הרצי"ה קוק והרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, על ידי אחדים מתלמידיהם בישיבת מרכז הרב, ובראשם הרב עודד וולנסקי, הרב יעקב לבנון, הרב מרדכי שטרנברג, הרב אריה קורן, הרב אלי סדן, הרב בני אייזנר, הרב יהושע רוזן והרב הלל פלסר, שניהל את המוסד קרוב ל-50 שנה עד לפטירתו בכ"א באב ה'תשפ"ב.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ותלמוד תורה מורשה · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תחנון

נפילת אפיים תחנון או נפילת אפיים הוא אוסף קטעי תפילה (בקשת תחנונים) שנאמרים לאחר תפילת שמונה עשרה (במניין: לאחר חזרת הש"ץ).

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ותחנון · ראה עוד »

תהילים מ"ה

תהילים מ"ה הוא המזמור הארבעים וחמישה בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ותהילים מ"ה · ראה עוד »

תהילים נ"ד

תהילים נ"ד הוא המזמור ה-54 בספר תהילים (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-53 במספר).

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ותהילים נ"ד · ראה עוד »

תהילים פ"ז

תהילים פ"ז הוא המזמור השמונים ושבעה בתהילים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ותהילים פ"ז · ראה עוד »

תהילים קמ"ה

תהילים קמ"ה הוא המזמור ה-145 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ותהילים קמ"ה · ראה עוד »

תהילים קל"ח

תהילים קל"ח הוא המזמור ה-138 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ותהילים קל"ח · ראה עוד »

תוספות איוורא

תוספות איוורא הוא קובץ תוספות על התלמוד שנכתב על ידי קבוצת חכמים מהעיר איוורא (כיום אֶוְורֶה - Évreux שבחבל נורמנדי עילית בצפון צרפת), בשלהי המאה ה-13.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ותוספות איוורא · ראה עוד »

תורת חיים

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ותורת חיים · ראה עוד »

תורת האדם (ספר)

תורת האדם הוא ספר הלכה שחיבר הרמב"ן על ההלכות הנוגעות לסוף ימי האדם, בין הנושאים בספר: הלכות הנוגעות לרפואה, דיני קבורה והלכות אבלות.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ותורת האדם (ספר) · ראה עוד »

תורה שבעל-פה

ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה (בראשי תיבות: תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ותורה שבעל-פה · ראה עוד »

תולדות עם ישראל - ארכיונים

ארכיונים בתולדות עם ישראל, הוקמו ברחבי העולם כדי לשמור על כתבי יד וספרים ועלונים מודפסים, שהיוו מסמכים ותעודות של קהילות ואישים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ותולדות עם ישראל - ארכיונים · ראה עוד »

תולדות בני נח

תולדות בני נח המכונים במחקר גם "לוח העמים" הוא אילן יוחסין של שבעים עמים היוצאים מבני נח, המופיעים בפרק י' של ספר בראשית, בסוף פרשת נח.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ותולדות בני נח · ראה עוד »

תולדות היהודים במצרים ובסוריה תחת שלטון הממלוכים

תולדות היהודים במצרים וסוריה תחת שלטון הממלוכים הוא שמה של סדרת ספרים מאת המזרחן, חוקר הלבנט בימי הביניים, אליהו אשתור.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ותולדות היהודים במצרים ובסוריה תחת שלטון הממלוכים · ראה עוד »

תיאטרון יידיש

התיאטרון בשפת היידיש התפתח והגיע לשיאו בתקופה של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, ונמשך עד למלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ותיאטרון יידיש · ראה עוד »

למהלך האידיאות בישראל

למהלך האידיאות בישראל הוא מאמר שפורסם על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק, בשנת ה'תרע"ב (1912) בעיתון העברי שעורכו היה הרב מאיר בר-אילן, ושובץ לאחר מכן בספר אורות במהדורתו המורחבת, על פי הצעת הרב יהושע הוטנר.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ולמהלך האידיאות בישראל · ראה עוד »

לוסיאן-זאב הרשקוביץ

לוסיאן-זאב הרשקוביץ (ברומנית: Lucian-Zeev Herşcovici מבוטא: לוצ'יאן); נולד ב-27 בספטמבר 1947; הוא היסטוריון וספרן ישראלי, יהודי יליד רומניה, הרצה באוניברסיטת בוקרשט, באוניברסיטת קלוז'-נאפוקה ובאוניברסיטת פול ואלרי במונפלייה, צרפת; היה בעל טור שבועי בכתב העת הרומני Jurnalul săptămânii ("יומן השבוע") ובכתב העת הישראלי בשפה הרומנית Expres magazin; מועסק בשידורי קול ישראל בשפה הרומנית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ולוסיאן-זאב הרשקוביץ · ראה עוד »

לודוויג אוגוסט פרנקל

לודוויג אוגוסט פרנקל ד"ר לודוויג אַוּגוסט רִיטֶר פון פרנקל-הוכווארט (בגרמנית: Ludwig August Frankl von Hochwart, שמו העברי: אברהם אלעזר; 3 בפברואר 1810, חראסט, בוהמיה – 12 במרץ 1894, וינה) היה מורה, עיתונאי, סופר ומשורר יהודי-אוסטרי, רופא בהכשרתו, מייסד בית הספר למל בירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ולודוויג אוגוסט פרנקל · ראה עוד »

לישרים תהילה

לישרים תהילה הוא מחזה מוסר פסטורלי מאת רמח"ל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ולישרים תהילה · ראה עוד »

ליל שיכורים

לֵיל שִׁכּוֹרִים או מעריב לפורים הוא פיוט פורימי פארודי שנדפס במחזור ויטרי ומיוחס שם לרבי מנחם בן רבי אהרן.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וליל שיכורים · ראה עוד »

לייב שרה'ס

רבי יהודה לֵיְבּ בן יוסף מרובנה הידוע בכינויו רבי לֵיְבּ שָׂרָה'ס (י"ז בתמוז ה'ת"ץ, 1730 – ד' באדר ב' תקנ"א, 1791) היה מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ולייב שרה'ס · ראה עוד »

ט"ו באב (מועד)

ט"ו באב (חמישה עשר בחודש אב) מצוין ביהדות כמועד בסימן פיוס, אהבה ונחמה בעם ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וט"ו באב (מועד) · ראה עוד »

טנת"א

טנת"א - ראשי תיבות של טעמים, נקודות, תגים ואותיות - מושג קבלי שלפי מערכת האלפבית העברי, טעמי המקרא, הניקוד והתגים המופיעים מעל חלק מהאותיות בכתב סת"ם היא מערכת מאוחדת שמשתקפים בה ייצוגים של המציאות.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וטנת"א · ראה עוד »

טומאת כהנים

שלט בבית העלמין בחולון האיסור לכהן להיטמא למת הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לכהן להיטמא למת שאינו "שׁארוֹ", כלומר משבעת קרוביו.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וטומאת כהנים · ראה עוד »

טוביה פרשל

הרב טוביה פּרֶשֶל (באנגלית: Tovia Preschel; 14 בספטמבר 1922 – 25 בדצמבר 2013) היה חוקר יהדות, עיתונאי ומסאי עברי ישראלי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וטוביה פרשל · ראה עוד »

זאב וולף מצ'רני-אוסטראה

רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה (נפטר ה' באדר תקפ"ג (1823)), היה אדמו"ר בדור השלישי של תנועת החסידות, מתלמידי המגיד ממעזריטש.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וזאב וולף מצ'רני-אוסטראה · ראה עוד »

זאב וולף קיציס

רבי זאב וולף קִיצֶיס (ביידיש: קיצעס; נולד 1695–י"ב בחשוון תקמ"ט, 1788.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וזאב וולף קיציס · ראה עוד »

זאב וולף לנדא

רבי זאב וולף לנדא (מסטריקוב; תקס"ז, 1807 - י"א באלול תרנ"ה, 1891) היה רב בסטריקוב במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וזאב וולף לנדא · ראה עוד »

זאב וולף לייטר

רבי זאב וולף לַייטֶר (בכתיב יידי: לייטער; כ"ג בכסלו ה'תרנ"ב, 21 בדצמבר 1891 – ל' בשבט ה'תשל"ד, 22 בפברואר 1974) היה רב ופוסק הלכה בגליציה ובארצות הברית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וזאב וולף לייטר · ראה עוד »

זאב וילנאי

טיול קבוצתי עם זאב וילנאי לשומרון, 1927 הזמנה לטיול עם וילנאי, 1935תמונה להחלפה זאב וילנאי (וילֶנְסְקי; ט"ו בסיוון ה'תר"ס, 12 ביוני 1900 – ב' בשבט ה'תשמ"ח, 21 בינואר 1988) היה גאוגרף והיסטוריון ישראלי, נחשב לאחד מגדולי חוקרי ארץ ישראל ועתיקותיה בדורות האחרונים, חתן פרס ביאליק ופרס ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וזאב וילנאי · ראה עוד »

זאב יעבץ

הרב זאב (ווֹלף) יעבץ (ט"ז בתשרי ה'תר"ח, 26 בספטמבר 1847, פולין –י"ח בשבט ה'תרפ"ד, 24 בינואר 1924, לונדון) היה סופר, היסטוריון ואיש חינוך.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וזאב יעבץ · ראה עוד »

זרח הלוי

זרח הלוי (י' בתשרי תרנ"ג – כ"ח בטבת תש"מ; 30 בספטמבר 1892 – 17 בינואר 1980) היה אומן יד ומשורר עברי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וזרח הלוי · ראה עוד »

זרח ורהפטיג

משולש, 1965 זֶרַח וַרְהַפְטִיג (לרוב נהגה: זוֹרַח, Zorach; שם משפחתו בכתיב יידי: װאַרהאַפֿטיק; ז' בשבט ה'תרס"ו, 2 בפברואר 1906 – כ' בתשרי ה'תשס"ג, 26 בספטמבר 2002) היה חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל, מראשי הפועל המזרחי והמפד"ל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וזרח ורהפטיג · ראה עוד »

זרחיה הלוי

רבי זרחיה הלוי מגירונה (רז"ה), מן הראשונים, למדן, פרשן, פוסק ומשורר, מחשובי חכמי פרובנס במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וזרחיה הלוי · ראה עוד »

זרוע, לחיים וקיבה

מצוות זְרוֹעַ לְחָיַיִם וְקֵיבָה היא מצוות עשה מדאורייתא המחייבת את השוחט לתת לכהן חלקים מסוימים מכל בהמה טהורה שנשחטה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וזרוע, לחיים וקיבה · ראה עוד »

זכריה הנביא

זְכַרְיָה בֶּן-בֶּרֶכְיָה בֶּן-עִדּוֹ הַנָּבִיא, הוא דמות מקראית, נביא אשר חי בימי שיבת ציון, ופעל לעידוד שבי הגולה ובניית בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וזכריה הנביא · ראה עוד »

זכריה הרופא

רבי זכריה בן שלמה הרופא (מכונה: הרז"ה, בערבית: יחיא אלטביב, או: אלחכים יחיא אבן סלימאן אלאסראילי) היה מגדולי רבני תימן במאה ה-15, פרשן מקרא והלכה ורופא.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וזכריה הרופא · ראה עוד »

זכוכית

בית רובינשטיין, מגדל משרדים בעל מעטפת זכוכית זכוכית או חומר זכוכיתי הוא מוצק אמורפי אחיד, המיוצר על-פי רוב על ידי קירור של חומרים מותכים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וזכוכית · ראה עוד »

זיסמן מונטנר

זיסמן מונטנר (17 בספטמבר 1897–20 בינואר 1973) היה סופר, היסטוריון ורופא, ממייסדי החברה לתולדות הרפואה והמדעים בארץ ישראל, בשנת 1949 הקים וניהל במרסיי בית חולים לעולים לארץ-ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וזיסמן מונטנר · ראה עוד »

חן מלך מרחביה

חֵן מֶלֶךְ מֶרְחַבְיָה (כ"ה בסיון ה'תר"ע, 2 ביולי 1910 – י"ג בתמוז תשס"ג, 13 ביולי 2003) היה מחנך, הוגה דעות, מסאי, מתרגם, עורך ספרותי, חוקר ההגות היהודית בימי הביניים והיסטוריון התנועה הרוויזיוניסטית ותנועת הנוער בית"ר.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחן מלך מרחביה · ראה עוד »

חמדת ימים (ספר)

ספר חמדת ימים הוא ספר העוסק במנהגים והלכות, בעיקר של מועדי ישראל, הספר רצוף תוכחות מוסר, על פי הקבלה בכלל וקבלת האר"י בפרט, ופורסם לראשונה בידי הרב ישראל יעקב אלגאזי באיזמיר תצ"א (סביבות 1731).

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחמדת ימים (ספר) · ראה עוד »

חננאל בן שמואל

רבי חננאל בן שמואל היה נגיד, דיין וראש ישיבה במצרים במאה ה-12, תלמידו ומחותנו של הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחננאל בן שמואל · ראה עוד »

חנוך ארנטרוי

הרב חנוך הכהן אֶרנטרוי (בכתיב יידי: עֶהרֶענְטרַייא; ה'תרי"ד, 10 במרץ 1854 - כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, 2 בינואר 1927) היה רב גרמני-אורתודוקסי, רב ואב"ד מינכן.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחנוך ארנטרוי · ראה עוד »

חנוך אלבק

חנוך אלבק (17 באוגוסט 1890 - 9 בינואר 1972) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מגדולי החוקרים של המשנה והתלמוד וממייסדי השיטות המדעיות החדשות בחקר המשנה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחנוך אלבק · ראה עוד »

חנוך גד יוסטמן

רבי חנוך גד יוסטמן מפילץ (תרמ"ד, 1884–י"ד בתשרי תש"ג, 1942) היה רב, אדמו"ר וראש ישיבה בפולין.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחנוך גד יוסטמן · ראה עוד »

חנוך ילון

חנוך ילון (דיסטנפלד) ח' באייר תרמ"ו (13 במאי 1886) - י"ב באדר א' תש"ל (18 בפברואר 1970) היה בלשן ישראלי, מחשובי חוקרי לשון חז"ל ומקבל פרס ישראל למדעי היהדות לשנת 1962.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחנוך ילון · ראה עוד »

חסידות מישקולץ

הגעלת כלים לקראת פסח בחצר מבנה החסידות בפתח תקווה בשנת ה'תשע"ג (2013) חסידות מישקולץ היא חצר חסידית שבסיסה בפתח תקווה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחסידות מישקולץ · ראה עוד »

חסידות נובומינסק

רבי יעקב ישראל קורף מזווהיל-מז'יבוז' עורך טיש משפחתי עם הרבנים מרחמסטריווקא, נובומינסק, סקווירא, קופיטשניץ, בויאן, צ'רנוביל, קוסון, קוברין, שאץ, ברוד, טולנה וויז'ניץ. 1947 חסידות נובומינסק היא שושלת אדמו"רים שפעלה בפולין ובהמשך בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחסידות נובומינסק · ראה עוד »

חסידות סקווירה

בית המדרש של חסידות סקווירה בשכונת מקור ברוך בירושלים. חסידות סקווירה (בכתיב יידי המקובל בחצר: סקווירא; נהגה: סְקְוֱר) היא חצר חסידית שמקורה בעיר האוקראינית סקווירה (Сквира) והיא משתייכת לשושלת טשרנוביל שהעמידה עשרות אדמו"רים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחסידות סקווירה · ראה עוד »

חסידות קוצק

קבריהם של רבי מנחם מנדל מקוצק (שהסתלק בכ"ב שבט, ה'תרי"ט) וכמה מצאצאיו בבית הקברות היהודי בקוצק חסידות קוֹצְק היא חצר חסידית שנוסדה על ידי רבי מנחם מנדל מורגנשטרן בשנת ה'תקפ"ח (1827) בטאמשוב ועברה לעיירה קוצק בסוף שנת ה'תקפ"ט (1829) ופעלה בפולין עד לשואה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחסידות קוצק · ראה עוד »

חסידות קוז'ניץ

חסידות קוז'ניץ היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה קוז'ניץ (Kozienice) בפולין בתחילת המאה ה-19 על ידי ה"מגיד מקוז'ניץ", רבי ישראל הופשטיין, תלמידם של המגיד ממזריטש ורבי אלימלך מליז'נסק.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחסידות קוז'ניץ · ראה עוד »

חסידות קוידנוב

חסידות קוידנוב היא חצר חסידית שצמחה במרחב הליטאי וראשיתה בתחילת המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחסידות קוידנוב · ראה עוד »

חסידות שטפנשט

דיוקן של רבי אברהם מתתיהו פרידמן קבר רבי אברהם מתתיהו פרידמן משטפנשט בבית הקברות נחלת יצחק, גבעתיים מרכז שטפנשט בגבעתיים חסידות שטפנשט היא חצר חסידית מבית רוז'ין שפעלה בעיר שטפנשט ברומניה בין השנים 1852–1933 תחת הנהגת רבי מנחם נחום פרידמן (בנו של רבי ישראל מרוז'ין) ובנו, רבי אברהם מתתיהו פרידמן.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחסידות שטפנשט · ראה עוד »

חסידות לעכוויטש

חסידות לעכוויטש (לעיתים נכתב בעברית: לכוביץ') הייתה חסידות ליטאית, שפעלה מסוף המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחסידות לעכוויטש · ראה עוד »

חסידות חוסט

חסידות חוסט היא חצר חסידית, ענף משושלת נדבורנא, אשר נוסדה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחסידות חוסט · ראה עוד »

חסידות במרחב הרומני

בית האדמו"ר שלום הלפרין, וסלוי, רומניה חסידי בסדיגורה חסידי בסדיגורה - מבט מבפנים במרחב הרומני, הכולל מחוזות שהיו חלק מרומניה בתקופות מסוימות בהיסטוריה, פעלו כל זרמי היהדות של התקופה, החסידות, האשכנזים הישנים, רפורמיזם שכונה גם מודרניזם, הנאו-אורתודוקסיה, הספרדיות והיהדות הלאומית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחסידות במרחב הרומני · ראה עוד »

חסידות וסלוי

בית האדמו"ר ב-וסלוי, רומניה חסידות וסלוי היא חצר חסידית שנוסדה בעיר הרומנית וסלוי על ידי רבי שלום הלפרין, נכדו של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין, ופעילה כיום בעיר תל אביב.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחסידות וסלוי · ראה עוד »

חרס

כלי חרס מבהיה שבברזיל חרס הוא תוצר של עיבוד חומר קרמי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחרס · ראה עוד »

חלוקת הפרקים בתנ"ך

תרגום התנ"ך לארמית מהמאה ה-11, מגניזת כורדיסטן. בתחתית הטור הימני מסומן תחילת סדר. חלוקת הפרקים בתנ"ך ומספור הפסוקים הם פיתוחים מאוחרים מימי הביניים, והם מיוחסים לראשונה לתאולוג הנוצרי סטיבן לנגטון.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחלוקת הפרקים בתנ"ך · ראה עוד »

חלוקת התנ"ך לסדרים

חלוקה לסדרים היא שיטה לחלוקת התנ"ך למקטעים קצרים ששימשה בעם היהודי קודם לחלוקה לפרקים והיום נמצאת בשימוש מועט.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחלוקת התנ"ך לסדרים · ראה עוד »

חזק חזק ונתחזק

העמוד האחרון בחומש בראשית. ניתן לראות שלאחר הפסוק האחרון הודפסה המילה 'חזק' חֲזַק חֲזַק וְנִתְחַזֵּק (או וְנִתְחַזַּק) היא קריאה שנוהגים לומר בני קהילות אשכנז בסיום כל אחד מחמישה חומשי תורה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחזק חזק ונתחזק · ראה עוד »

חזון אחרית הימים (ישעיהו)

חזון אחרית הימים היא נבואה המופיעה ב, לפיה באחרית הימים יכירו עמים רבים באלוהי ישראל, ושבעולם ישרור שלום כללי, שיהפוך את כלי הנשק למיותרים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחזון אחרית הימים (ישעיהו) · ראה עוד »

חבש פאר

חֵבֶשׁ פְּאֵר הוא חיבור הלכתי והגותי של הראי"ה קוק, שעוסק בחשיבות מצוות הנחת תפילין, ובעיקר חובת הנחתן במקומן הנכון והמדויק.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחבש פאר · ראה עוד »

חגית (דמות מקראית)

חַגִּית היא אישיות מקראית, מנשותיו של דוד המלך ואם בנו הרביעי, אדוניה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחגית (דמות מקראית) · ראה עוד »

חוסן ישועות

חוסן ישועות היא הוצאת ספרים השייכת לישיבת הר המור בירושלים, ומנוהלת על ידי הרב מוטי סרור.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחוסן ישועות · ראה עוד »

חור הגדגד

מפה של נדודי בני ישראל משנת 1641 חֹר הַגִּדְגָּד (או "הגדגד". בכתבי יד אחרים מופיע גם בשם "הר הגדגד" ובהעתק השומרוני: "גדגדה") הוא שמו של מקום הנזכר במקרא כאחת מהתחנות של בני ישראל במסעם ממצרים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחור הגדגד · ראה עוד »

חורמה

עין אל-גרבנה חורמה היא עיר עתיקה המוזכרת בכיבושי יהושע.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחורמה · ראה עוד »

חכמי פרובנס

חכמי פרובאנס (נקראו גם חכמי פרובינציה) הם קבוצת תלמידי חכמים שחיו במשך מספר דורות בפרובאנס בחלקה אשר ממערב לנהר הרון, כולל חלק ממחוז לנגדוק.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחכמי פרובנס · ראה עוד »

חינוך גאוגרפי

חינוך גאוגרפי (באנגלית: Geographic Education) הוא תחום חקר הדרכים להקניית תפיסת העולם, הידע והמיומנויות של הגאוגרפיה בבתי הספר וכן בהקנייתם במוסדות של חינוך בלתי פורמלי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחינוך גאוגרפי · ראה עוד »

חיבור ספר הזוהר

כריכת ההוצאה הראשונה של ספר הזוהר, מנטובה 1558 ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של חכמת הקבלה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחיבור ספר הזוהר · ראה עוד »

חידת שמשון

"חתונת שמשון", ציור של רמברנדט, 1638. שמשון, בעל השיער הארוך, משוחח עם אורחיו בימין התמונה. חידת שמשון היא חידה המופיעה בתנ"ך כחלק מסיפור עלילותיו של שמשון.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחידת שמשון · ראה עוד »

חידוש הסמיכה

ביהדות, המונח חידוש הסמיכה מכוון למאמץ לחדש את המסורת הקדומה של שלשלת סמיכת החכמים מדור לדור.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחידוש הסמיכה · ראה עוד »

חידושי הרמב"ן לתלמוד

חידושי הרמב"ן הוא ספר יסוד בלימוד הגמרא ומספריו החשובים של רבי משה בן נחמן.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחידושי הרמב"ן לתלמוד · ראה עוד »

חידושי הריטב"א

חידושי הריטב"א הוא חיבורו של רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי על התלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחידושי הריטב"א · ראה עוד »

חיים מוולוז'ין

הרב חיים בן יצחק (ברוסית: איצקוביץ), ידוע יותר בשם רבי חיים מוולוז'ין (ז' בסיוון ה'תק"ט, 24 במאי 1749 – י"ד בסיוון ה'תקפ"א, 14 ביוני 1821), היה תלמידו הבולט ביותר של הגאון מווילנה, מייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין - "אם הישיבות", ורב העיירה וולוז'ין.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחיים מוולוז'ין · ראה עוד »

חיים מיכל

חיים (היימן) יוסף מיכל (בלועזית: Heimann Joseph Michael; כ' בניסן תקנ"ב, 12 באפריל 1792, המבורג – ט"ז בסיון תר"ו, 10 ביוני 1846, שם) היה ביבליוגרף, ביבליופיל ואספן של כתבי יד עבריים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחיים מיכל · ראה עוד »

חיים צבי שניאורסון

חיים צבי שניאורסון הרב חיים צבי שניאורסון, (1834, לובביץ' בלארוס - 1882, דרום אפריקה) היה ממבשרי הציונות, שד"ר, חסיד חב"ד, עיתונאי מאנשי היישוב הישן שפעל למען יסוד מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחיים צבי שניאורסון · ראה עוד »

חיים שטיינר

הרב חיים ישראל שטיינר (נולד בשנת ה'תרצ"ז, 1937) הוא מזקני תלמידיו המובהקים של הרב צבי יהודה הכהן קוק, זקן רבני ישיבת מרכז הרב ונשיא ישיבת עטרת נחמיה בתל אביב.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחיים שטיינר · ראה עוד »

חיים שירמן

חיים שִירְמן (בלועזית: Jefim (Hayyim) Schirmann; ט' במרחשוון, ה'תרס"ה, 18 באוקטובר 1904 – י"ב בסיוון, ה'תשמ"א, 14 ביוני 1981) היה חוקר שירת ימי הביניים של יהדות ספרד, הפיוט הקדום בארץ ישראל, השירה העברית, התיאטרון והמוזיקה של יהדות איטליה, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל למדעי היהדות בשנת תשי"ז.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחיים שירמן · ראה עוד »

חיים ליפשיץ

חוברת חוג הרא"יה בעריכתו של חיים ליפשיץ דוצנט חיים ליפשיץ (תרנ"ט, 28 ביוני 1899 – תשל"ח, 16 בפברואר 1978) היה אסיר ציון וחוקר משנתו של הראי"ה קוק, ראש מכון הראי"ה, מייסד חוג הראי"ה, תלמיד חבר של הנזיר ומחבר תורני.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחיים ליפשיץ · ראה עוד »

חיים זלמן דימיטרובסקי

חיים זלמן דימיטרובסקי (1920 - א' באב תשע"א, 1 באוגוסט 2011) היה פרופסור בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחיים זלמן דימיטרובסקי · ראה עוד »

חיים זליג סלונימסקי

סלונימסקי בצעירותו. המוזיאון לתולדות יהודי פולין פרס דמידוב של האקדמיה הקיסרית למדעים של רוסיה (כספי פרס 2500 רובל) תמונתו של סלונימסקי כפי שמופיעה באנציקלופדיה היהודית של ברוקהאוס ואפרון חיים זליג (בן יעקב) סְלוֹנִימְסקי (בכתיב היידי שנהג בזמנו: חיים זעליג סלאָנימסקי; בראשי תיבות: חז"ס או רחז"ס; 31 במרץ 1810, ביאליסטוק, פלך גרודנו, רוסיה – 15 במאי 1904, א' בסיוון ה'תרס"ד, ורשה, פולין הקונגרסאית) היה מוציא לאור עברי, אסטרונום, ממציא, עורך מדעי, מייסדו ועורכו הראשון של עיתון "הצפירה" (השבועון ואחר כך היומון העברי הראשון בפולין), צנזור רשמי מטעם השלטון הצארי בעיר ז'יטומיר וראש בית המדרש הממשלתי לרבנים בז'יטומיר.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחיים זליג סלונימסקי · ראה עוד »

חיים זונדל מכבי

הרב חיים זונדל מַכָּבּׅי (ה'תרט"ז, 1856, קוברין – א' בניסן ה'תרע"ו, 1916, לונדון) היה דרשן ומטיף ציוני מטעם חובבי ציון, נודע בכינוי "המגיד מקמניץ".

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחיים זונדל מכבי · ראה עוד »

חיים בן עטר

רבי חיים בן עֲטַר (או אִבְּן עטר; נודע בכינוי אור החיים או אור החיים הקדוש על שם ספרו; 2 באוגוסט 1696, ד' אב ה'תנ"ו; סלא, מרוקו – 7 ביולי 1743, ט"ו בתמוז ה'תק"ג, ירושלים) היה מגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, פרשן התלמוד, מקובל ופוסק הלכה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחיים בן עטר · ראה עוד »

חיים בן בצלאל

רבי חיים בן בצלאל (1520 (לערך) פוזנן – ו' בסיוון ה'שמ"ח, 1588, פרידברג) רב ופוסק.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחיים בן בצלאל · ראה עוד »

חיים בר-דרומא

חיים בר-דרומא, וזה גבול הארץ, ירושלים, תשי"ח–1958 ח' בר-דרומא, ירושלים: הטופוגרפיה של העיר העתיקה, סדרת "לנֹער" של הוצאת אמנות, תרצ"ה-1935 חיים זאב בר-דרומא (6 ביולי 1892 – 3 בינואר 1970, ירושלים) היה מורה וחוקר הגאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחיים בר-דרומא · ראה עוד »

חיים ברודי

חיים ברודי, איור של הרמן שטרוק הרב חיים (היינריך) ברודי (בכתיב ארכאי: בראדי; בהונגרית: Bródy Henrik; בגרמנית: Heinrich Brody; ז' בסיוון ה'תרכ"ח, 21 במאי 1868, אונגוואר, הונגריה – י"ט באייר, ה'תש"ב, 6 במאי 1942, ירושלים) היה רב, ביביליוגרף, בלשן, ומהחוקרים החשובים ביותר של שירת ימי הביניים של יהדות ספרד.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחיים ברודי · ראה עוד »

חיים גדליה צימבליסט

הרב חיים גדליה צימבליסט (ה'תר"ץ, 1930 – ח' בתמוז תשפ"ב, 7 ביולי 2022) היה רב ליטאי ישראלי ודיין בבית הדין הרבני הגדול.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחיים גדליה צימבליסט · ראה עוד »

חיים דוב שעוועל

הרב חיים דוב (צ'ארלס) שעוועל (קרי: שֶוֶול; באנגלית: Charles Ber Chavel), כ"א בתמוז תרס"ו, 14 ביולי 1906 – כ"ט באייר תשמ"ב, 22 במאי 1982) היה רב וחוקר ומהדיר ספרות תורנית. עורך כתב העת התורני "הדרום".

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחיים דוב שעוועל · ראה עוד »

חיים דוד ברנהרד

חיים דוד ברנהרד הרב ד"ר חיים דוד ברנהרד (מכונה: האדמו"ר הרופא 1775 (?) - 1858) הוא רופא יהודי פולני מפורסם שחזר בתשובה והצטרף לתנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחיים דוד ברנהרד · ראה עוד »

חיים דילקריס

חיים גדליה (האגין) דילקריס (או: אבגרדן או יצחק; באנגלית: Hagin fil Deulacres; כנראה נפטר ב-1290) היה פרסביטר יהודי אנגליה, הרב הראשי הממונה מטעם השלטונות על יהדות אנגליה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחיים דילקריס · ראה עוד »

חיים הלר

הרב חיים הֶלֶר (בכתיב יידי: העליר; באנגלית: Chaim Heller; 11 ביולי 1879, ביאליסטוק – י"ד בניסן תש"ך, 10 באפריל 1960, ניו יורק) היה חוקר הספרות התלמודית ותרגומי המקרא.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחיים הלר · ראה עוד »

חיים הילפשטיין

חיים הילפשטיין (Chaim Hilfstein; 14 בנובמבר 1876, קרקוב, גליציה, אוסטריה – 9 במאי 1950, תל אביב) היה בכיר בפעילות הציונית בגליציה ונשיא הגימנסיה העברית בקרקוב, שנקראה על שמו.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחיים הילפשטיין · ראה עוד »

חיים כהן (מבעלי התוספות)

רבי חיים בן רבי חננאל כהן (המאה ה-12) היה מראשוני בעלי התוספות ותלמיד חבר של רבנו תם.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחיים כהן (מבעלי התוספות) · ראה עוד »

חיים ישכר גרוס

הרב חיים יששכר דוב גרוס (בכתיב ארכאי: גראס; תר"מ 1880 (בערך) - כ"ט בתמוז תרצ"ח, 28 ביולי 1938) היה רב, גנאלוג היסטוריון, סופר ועורך.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחיים ישכר גרוס · ראה עוד »

חיים יחיאל בורנשטיין

חיים יחיאל הלוי בורנשטיין (בכתיב מיושן: בארנשטיין; 15 ביוני 1845 – 14 באוגוסט 1928) היה חוקר, תוכן, כרונולוג ומתרגם.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחיים יחיאל בורנשטיין · ראה עוד »

חיים יהושע קוסובסקי

הרב חיים יהושע קוֹסוֹבְסקי (בכתיב יידי: קאסאווסקי; בכתב לטיני: Kasovsky; ד' בטבת תרל"ג, 1872 – כ"ה באייר תש"ך, 22 במאי 1960) היה רב ומחבר ספרים ומאמרים שונים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחיים יהושע קוסובסקי · ראה עוד »

חיים יונה תאומים

רבי חיים יונה תאומים (ת"נ בערך, 1690 - י"ז בטבת תפ"ח, 30 בדצמבר 1727) היה אב"ד בברסלאו.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחיים יונה תאומים · ראה עוד »

חיים יוסף פולק

מצבת קברו של רבי חיים יוסף פולק בבית הקברות היהודי בטשביץ' (טרייביטש) רבי חיים יוסף פולק (בכתיב מיושן: פאללאק; בלועזית: Joachim Pollak; ח' בטבת ה'תקנ"ט, 16 בדצמבר 1798 - ליל ב' בטבת ה'תר"ם, 16 בדצמבר 1879) היה רב במוראביה, מתלמידי החת"ם סופר ומהבולטים שבאנשי תנועת ההשכלה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחיים יוסף פולק · ראה עוד »

חיים יוסף דוד אזולאי

ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »

בן סירא

מהדורה של ספר בן סירא, 1912 הספר בן סירא, הידוע גם בשם "חכמת בן סירא" או "משלי בן סירא", הוא מהספרים הידועים ביותר בין הספרים החיצוניים, כתיבת הספר מיוחסת לשמעון בן ישוע בן אלעזר בן סירא בירושלים במאה השנייה לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ובן סירא · ראה עוד »

בן ציון אברהם קואינקה

חתימה וחותמת של בן ציון אברהם קואינקה, מתוך פסק דין משנת 1930 שער הגיליון הראשון של כתב העת התורני 'המאסף' טקסט.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ובן ציון אברהם קואינקה · ראה עוד »

בן ציון נשר

הרב נשר עם שמעון פרס הרב נשר עם הרב ישראל מאיר לאו הרב בן ציון נשר (נולד בכ' בתשרי תש"י 13 באוקטובר 1949) הוא רב שכונת טרומפלדור והמרכז הקהילתי "איחוד שיבת ציון" בתל אביב ואב בית דין לדיני ממונות.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ובן ציון נשר · ראה עוד »

בן ציון ליכטמן

הרב בן ציון הלוי לִיכטמן (ה'תרנ"ב, 1892 - י"ב באדר ה'תשכ"ד, 25 בפברואר 1964), היה רבה הראשי של הקהילה היהודית בביירות בירת לבנון, ואב בית הדין.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ובן ציון ליכטמן · ראה עוד »

בן קטין

בן קטין היה יהודי ארץ ישראלי שחי ופעל בתקופת הבית השני.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ובן קטין · ראה עוד »

בן-ציון כ"ץ (רב)

הרב בן-ציון כ"ץ (19 באוגוסט 1887 – 1934) היה אב בית דין בצ'רנוביץ וראש הקהילה האורתודקסית בה בשנים 1934-1922.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ובן-ציון כ"ץ (רב) · ראה עוד »

במברגר את וואהרמן

בַּמְבֶּרְגֶר את וַואהרְמַן הייתה חנות ספרים והוצאת ספרים שפעלה בירושלים באמצע המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ובמברגר את וואהרמן · ראה עוד »

במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה

בְּמוֹצָאֵי מְנוּחָה קִדַּמְנוּךָ תְּחִלָּה הוא פיוט מסוג "סליחה", במבנה המכונה "פזמון" (על שם הרפרן החוזר בו).

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ובמוצאי מנוחה קדמנוך תחילה · ראה עוד »

באר לחי ראי

מאהל בנגב בְּאֵר לַחַי רֹאִי הוא אתר מקראי ובו באר מים בנגב, אשר עליו מסופר בספר בראשית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ובאר לחי ראי · ראה עוד »

בנימין מנשה לוין

הרב ד"ר בנימין מנשה לוין (בראשי תיבות: ב"מ לוין; במקורות מסוימים מופיע שמו הפרטי כ"בנימין משה" ולא "בנימין מנשה"; י"ז באייר ה'תרל"ט, 10 במאי 1879 – ח' בניסן ה'תש"ד, 1 באפריל 1944) היה חוקר תלמוד ובעל אוצר הגאונים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ובנימין מנשה לוין · ראה עוד »

בנימין מנדלסון

ממוזער בנימין מנדלסון (Beniamin Mendelsohn 23 באפריל 1900 - 25 בינואר 1998) היה עורך דין ישראלי ממוצא רומני, אחד משני מייסדי תורת הוויקטימולוגיה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ובנימין מנדלסון · ראה עוד »

בנימין פלטיאל מורגנשטרן

הרב בנימין פלטיאל מורגנשטרן (1895 – 1944) היה אדמו"ר חסידי בחסידות סוקולוב.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ובנימין פלטיאל מורגנשטרן · ראה עוד »

בנימין פיין

בנימין פיין (Fain; י"ט בשבט תר"צ, 17 בפברואר 1930 – ה' באייר תשע"ג, 14 באפריל 2013) היה פיזיקאי ישראלי, מומחה לפיזיקת לייזרים, פרופסור במחלקה לכימיה באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ובנימין פיין · ראה עוד »

בנימין זאב בנדיקט

הרב פרופ' בנימין זאב (וילהלם) בֶּנֶדִּיקְט (בגרמנית: Wilhelm Benedikt; ד' באייר ה'תרע"ג, 10 במאי 1913 – כ"ב בסיון ה'תשס"ב, 2 ביוני 2002) היה רבה של האג ורבה של שכונת אחוזה בחיפה במשך 45 שנה, איש אקדמיה וחוקר במדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ובנימין זאב בנדיקט · ראה עוד »

בנימין גרוס

בנימין (בנו) גרוס (19 בספטמבר 1925 – י"ח באב תשע"ה, 3 באוגוסט 2015) היה הוגה יהודי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ובנימין גרוס · ראה עוד »

בנימין דה-פריס

בנימין דה-פְרִיס (Benjamin de Vries; ב' באב תרס"ה, 2 באוגוסט 1905 – י"ד בחשון ה'תשכ"ז, 28 באוקטובר 1966) היה רב, חוקר תלמוד והלכה, מורה ומחנך, ופרופסור באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ובנימין דה-פריס · ראה עוד »

בנימין הכהן שקוביצקי

הרב בנימין הכהן שקוביצקי (אדר תרל"ב 1872 – ט"ז בכסלו תרצ"ט; 9 בדצמבר 1938) היה מגיד מישרים ומראשי הרבנים במינסק.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ובנימין הכהן שקוביצקי · ראה עוד »

בניין סנסור

בית סנסור, כיכר ציון בשנות ה-30 חזית בית סנסור שם הבניין ומקימיו מעל הכניסה לבנק לאומי בניין סנסור הוא בניין משרדים ומסחר בכיכר ציון, בפינת הרחובות יפו ובן-יהודה במרכז העיר ירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ובניין סנסור · ראה עוד »

בסתר רעם

בסתר רעם - הלכה, הגות ומנהיגות בימי השואה הוא ספרה של אסתר פרבשטין, היסטוריונית חרדית וראש הקתדרה להוראת השואה במכללה ירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ובסתר רעם · ראה עוד »

בעלי הנפש

200px בעלי הנפש הוא ספר בן שבעה פרקים שכתב הראב"ד במאה ה-12 ועוסק בהלכות נידה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ובעלי הנפש · ראה עוד »

בצלאל צדיקוב

ר' שלום בצלאל צָדיקוֹב (כונה: המגיד צדיקוב; בכתיב יידי: צדיקאָוו; תרי"ג, 1853 - תרע"ח, 1918) היה מגיד בליטא ובארץ ישראל, שהטיף לחיבת ציון ולעלייה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ובצלאל צדיקוב · ראה עוד »

בצלאל רנשבורג

רבי בְּצַלְאֵל רנשבורג (תקכ"ב, 1762 - י"ח בתשרי תקפ"א, 26 בספטמבר 1820) היה למדן ופרשן התלמוד מן האחרונים, מחכמי פראג.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ובצלאל רנשבורג · ראה עוד »

ברוך ספרין

רבי ברוך ספרין מקומארנו (תרע"ג או תרע"ד, (1913 או 1914) - ז' בסיוון תש"ג,(10 ביוני 1943)) היה האדמו"ר השישי והאחרון של חסידות קומארנו.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וברוך ספרין · ראה עוד »

ברוך שוחטמן

ברוך שוחטמן (ט' בשבט ה'תר"ן, 1890 – כ' בתשרי ה'תשי"ז, 1956) היה חוקר ספרות וביבליוגרף עברי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וברוך שוחטמן · ראה עוד »

ברוך טרקטין

ברוך טרקטין (ברומנית: Baruch Tercatin; נולד ב-1 במאי 1928) הוא סופר והיסטוריון ישראלי, בעל הכשרה רבנית וכמהנדס.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וברוך טרקטין · ראה עוד »

ברודי

בְּרוֹדִי (באוקראינית: Броди; בפולנית: Brody; ברוסית: Броды; ביידיש: בראָד, "ברוד") היא עיר באוקראינה במחוז לבוב, ומרכז נפת ברודי, לשעבר בחבל גליציה ההיסטורי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וברודי · ראה עוד »

ברכיה מניקולא

לינקולן רבי ברכיה מניקולא (בלטינית: Benedict fil Mosse, בנדיקטוס בן משה; ראשית המאה ה-13 - אחרי 1256) היה רב ותלמיד חכם אנגלי מבעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וברכיה מניקולא · ראה עוד »

בשמים ראש

שו"ת בְּשָׂמִים רֹאשׁ הוא חיבור הלכתי – פסאודואפיגרפי שיוחס לרא"ש על ידי מוציאו לאור הרב שאול ברלין.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ובשמים ראש · ראה עוד »

בלשון אשר הזכרת לזוכריך

פירוש לפיוט "בלשון אשר הזכרת" בכתב יד המבורג מס. 17-152 (משנת 1317). נכתב בידי הסופר קלונימוס בר' מנחםשבתחתית ניתן לראות את ראשית הפיוט הבא ב"קרובה" אף הוא משל הקליר, "אץ קוצץ" בְּלָשׁוֹן אֲשֶׁר הִזְכַּרְתָּ לְזוֹכְרֶיךָ הוא פיוט משל רבי אלעזר בירבי קליר.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ובלשון אשר הזכרת לזוכריך · ראה עוד »

ביקורת האתאיזם

המתמטיקאי בלז פסקל הציע להתייחס לשאלת קיום האל הנוצרי כניתוח סיכון-תועלת רציונלי. גרסאות מאוחרות יותר של הטיעון יישמו אותו להשקפות לא נוצריות. המונח ביקורת האתאיזם מתאר את הביקורת הכללית המופנית כלפי רעיונות ועמדות המזוהים עם מושג האתאיזם.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וביקורת האתאיזם · ראה עוד »

בית עקד ספרים (ספר)

שער הספר בית עקד ספרים בית עקד ספרים - לקסיקון ביבליוגרפי לספרות העברית הוא ספרו המפורסם ביותר של חיים דב פרידברג, שיצא לאור בשנת 1931.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ובית עקד ספרים (ספר) · ראה עוד »

בית המקדש השני

בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ובית המקדש השני · ראה עוד »

בית הבחירה למאירי

בית הבחירה (או בית הבחירה למאירי ובקיצור "המאירי") הוא חיבור מקיף על המשנה והתלמוד הבבלי מאת רבי מנחם בן שלמה למשפחת המאירי מחכמי פרובנס, והמפורסם ביותר מבין חיבורי המאירי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ובית הבחירה למאירי · ראה עוד »

בית הכנסת אליהו הנביא בג'ובר

בית הכנסת אליהו הנביא בג'ובר היה בית כנסת עתיק ומפואר בכפר ג'וֹבָּר שליד דמשק (שלימים היה לפרוור של העיר), שכנראה חרב בפסח תשע"ג (2013) או באייר תשע"ד (מאי 2014), כוחות הצבא הסורי בעת מלחמת האזרחים בסוריה, לאור הבטחה של אנשי העסקים אמריקאים וממשל ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ובית הכנסת אליהו הנביא בג'ובר · ראה עוד »

בית הכנסת אוהל יצחק (קריית משה)

בית הכנסת אוהל יצחק הוא בית הכנסת הראשון של שכונת קריית משה בירושלים, בעבר היה בית הכנסת האשכנזי המרכזי בשכונה וגם כיום הוא אחד מבתי הכנסת הראשיים בה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ובית הכנסת אוהל יצחק (קריית משה) · ראה עוד »

בית הכנסת הגדול של צ'רנוביץ

בית הכנסת הגדול של צ'רנוביץ היה בית הכנסת הראשי של היהודים האורתודוקסים בצ'רנוביץ.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ובית הכנסת הגדול של צ'רנוביץ · ראה עוד »

ביתא אברהם

ביתא אברהם (בגעז: "ቤተ አብርሃም", תרגום: "בית אברהם", משמעות: "קהילת אברהם") הוא שמה של קהילת צאצאי יהודים מביתא ישראל אשר חיו באזור שאווה שבאתיופיה וקיבלו עליהם את הנצרות במרוצת הדורות.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וביתא אברהם · ראה עוד »

ביתא ישראל

ביתא ישראל (בגעז: ቤተ እስራኤል - "בֵּתֶה אְסרָאֵל"; תרגום: "בית ישראל", כלומר "קהילת ישראל") היא קהילה היסטורית יהודית עם קשרים לתרבות ישראל ועדות יהודיות ומכונה גם יהודי אתיופיה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וביתא ישראל · ראה עוד »

ביתא ישראל (מינוח)

החוקר הסקוטי ג'יימס ברוס סייר ביישובי ביתא ישראל לאורך שנת 1770, במסגרת מסעו לגילוי מקור נהר הנילוס.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וביתא ישראל (מינוח) · ראה עוד »

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וגאונים · ראה עוד »

גאולה בת-יהודה

גאולה בת-יהודה (שם העט של גאולה רפאל; כ"ו באייר תרע"ז, 18 במאי 1917 - כ"ו בכסלו תשע"ח 13 בדצמבר 2017) הייתה סופרת ישראלית והיסטוריוגרפית של הציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וגאולה בת-יהודה · ראה עוד »

גנזך (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וגנזך (פירושונים) · ראה עוד »

גנזך הציונות הדתית

גַּנְזַךְ הציונות הדתית הוא ארכיון תעודות, מסמכים, כתבי יד ודברי דפוס שאסף ד"ר יצחק רפאל במסגרת מוסד הרב קוק בירושלים, אשר נושאו העיקרי הוא תולדות הציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וגנזך הציונות הדתית · ראה עוד »

גצל קרסל

גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וגצל קרסל · ראה עוד »

גרשון ליבמן

הרב גרשון ליבמן (תרס"ה, 1905 - כ"ט באדר א' תשנ"ז, 8 במרץ 1997) היה מייסד וראש מוסדות נובהרדוק בצרפת ובראשם ישיבת "אור יוסף", דמות בולטת בקהילה החרדית הקטנה בצרפת.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וגרשון ליבמן · ראה עוד »

גלות בבל

ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וגלות בבל · ראה עוד »

גדעון פרל

הרב גדעון פרל (א' בטבת תש"א – כ"ח בכסלו ה'תשפ"ב; 30 בדצמבר 1940 – 2 בדצמבר 2021) היה רב היישוב אלון שבות וממייסדיו, אב"ד לממונות בגוש עציון, דיין בבית הדין של הרבנות הראשית לענייני גיור ואב בית הדין לגיור של מכון צומת, מרבני מפלגת תקומה, מראשי ארגון רבני צוהר ואחראי על ענייני חופה וקידושין בארגון.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וגדעון פרל · ראה עוד »

גדליה נגאל

גדליה נִגְאַל (Nigal; 30 באפריל 1927 – מאי 2010) היה חוקר חסידות שהתמחה במיוחד בחקר הסיפור החסידי, פרופסור באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וגדליה נגאל · ראה עוד »

גדליה שמלקיש

הרב גדליה שמלקישתמונה להחלפה הרב גדליה שְׁמֶלְקֶישׂ (לעיתים: שמלקיס, בכתיב יידי: שמעלקעס. נהגה: שְׁמֶלְקֶס; כ' בשבט ה'תרי"ז, 14 בפברואר 1857 - ליל כ"ט בטבת ה'תרפ"ח, 21 בינואר 1928) היה רב גליציאני, רבה של קולומיאה ואב בית הדין בפשמישל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וגדליה שמלקיש · ראה עוד »

גילוי אליהו

ביהדות, גילוי אליהו הוא כינוי להתגלות ותִקשור, של ישות המכונה אליהו, ומזוהה על פי רוב עם אליהו הנביא, הבאה במגע ומעניקה מידע לאנשים מסוימים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וגילוי אליהו · ראה עוד »

דאהר אל-עומר

דאהר אל-עומר (בערבית: ظاهر العمر; תעתיק מדויק: "ט'אהר אלעֹמר"; שמו המלא הוא ظاهر بن عمر الزيداني, "ט'אהר בן עמר אלזידאני"; 1689–1775) היה שליט אוטונומי של הגליל במאה השמונה עשרה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ודאהר אל-עומר · ראה עוד »

דניאל צדיק

דניאל צדיק (ב' בכסלו תש"ל, 12 בנובמבר 1969 – ב' בכסלו ה'תשפ"ד, 16 בנובמבר 2023) היה חוקר יהדות איראן ופרופסור חבר בישיבה יוניברסיטי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ודניאל צדיק · ראה עוד »

דניאל שפרבר

הרב דניאל שפרבר (נולד בד' בחשוון ה'תש"א, 4 בנובמבר 1940) הוא חוקר תלמוד ויהדות, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן, איש חינוך ואיש ציבור, חתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשנ"ב.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ודניאל שפרבר · ראה עוד »

דניאל גולדשמידט

ארנסט דניאל גולדשמידט (בלועזית: Ernst Daniel Goldschmidt; (כ"ב בכסלו תרנ"ו, 9 בדצמבר 1895 – ו' בטבת תשל"ג, 10 בדצמבר 1972) היה חוקר ופרשן תפילה ופיוט; הגיה, ערך והוציא לאור מהדורות ביקורתיות ומדעיות של סידורים ומחזורי תפילה, לפי מנהגי הקהילות והעדות השונות. חיבר את הספר "הגדה של פסח, מקורותיה ותולדותיה במשך הדורות" והיה אחד המגיהים של תנ"ך קורן. את לימודיו הגבוהים החל באוניברסיטת ברסלאו ובהמשך עבר לאוניברסיטת ברלין. במקביל ללימודיו באוניברסיטה, למד בבית המדרש לרבנים בעיר. בשנת 1925 הגיש את עבודת הדוקטורט, שעסקה בכתביו של המדינאי היווני, הרטוריקן, אייסכינס. הוא סיים את לימודיו, והתקבל לעבודה בספרייה המלכותית של ברלין. בנוסף, היה חבר מערכת ואחראי על כתיבת הערכים של האינקונבולים העבריים, ב"קטלוג הכללי של האינקונבולים", שיצא לאור ב-1925. הוא החל לגלות עניין גם בתחום חקר התפילה והפיוט, בעיקר לגבי נוסחיה השונים. לאחר עליית הנאצים לשלטון וחקיקת החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי, נפגעו תנאי העסקתו. עם ההחמרה במדיניות הנאצים כלפי היהודים, פוטרו, בשנת 1936, הוא וכל העובדים היהודים האחרים מהספרייה. באותה השנה (1936) עלה לארץ ישראל, והחל לעבוד בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. מאוחר יותר, היה גם חבר המערכת של מפעל הביבליוגרפיה העברית. לאחר למעלה מ-25 שנים בהן עבד בבית הספרים הלאומי פרש לגמלאות, אך דווקא אז החל ביתר שאת במלאכת ההוצאה לאור של סידורים ומחזורי תפילה במהדורה מדעית, ובראשם "מחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם". הוא נפטר בשנת 1972, בעודו עובד על "מחזור סוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה, לפי מנהגי בני אשכנז".

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ודניאל גולדשמידט · ראה עוד »

דפוס ראשון

בעולם ההדרת הספרים וההוצאה לאור, דְפוּס רִאשׁוֹן הוא המהדורה הראשונה של ספר שהופיעה בדפוס, לאחר גרסאות קודמות שהועתקו בכתב יד.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ודפוס ראשון · ראה עוד »

דקדוקי סופרים

דקדוקי סופרים (מכונה גם בראשי תיבות: דק"ס) הוא שמה של סדרת ספרים שכתב והוציא לאור רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ, המביאה חילופי גרסאות לתלמוד הבבלי מתוך כתב יד מינכן (שנכתב בשנת 1342, והוא כתב היד היחיד המקיף את כל התלמוד בבלי), ומתוך השוואה לכתבי יד אחרים, דפוסים ישנים וספרות הראשונים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ודקדוקי סופרים · ראה עוד »

דרישת ציון

שער '''דרישת ציון''' במהדורה משנת 1899 עטיפת '''דרישת ציון''' במהדורתו של יהודה עציון משנת 2002 דרישת ציון הוא ספר מאת הרב צבי הירש קלישר, הכולל פרקים מחשבתיים והלכתיים, ובו פורש הרב קלישר את משנתו בדבר יישוב ארץ ישראל וחידוש עבודת הקרבנות.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ודרישת ציון · ראה עוד »

דרישה וחקירה

דרישה וחקירה הן שני מרכיבים הכרחיים בחקירת עדים על פי ההלכה, והן מהוות תנאי לקבלת העדות בדיונים שאינם דיני ממונות.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ודרישה וחקירה · ראה עוד »

דב מעייני

הרב דב מעייני (תרס"ג, 1903 – תמוז תשי"ב, 1952) היה רבה של מגדיאל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ודב מעייני · ראה עוד »

דב סדן

דב סדן (שְׁטוֹק) (21 בפברואר 1902 – 14 באוקטובר 1989) היה חוקר ספרות, סופר, מתרגם, פובליציסט וחבר הכנסת.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ודב סדן · ראה עוד »

דב רוזן

דב (בריש) רוזן (ח' בטבת תרע"ד, 6 בינואר 1914 – כ"א בשבט תשמ"ט, 27 בינואר 1989) היה איש הפועל המזרחי, פקיד בכיר במשרד הפנים במשך שלושה עשורים (מנהל המחלקה למעברות וליישובי עולים, מנהל המחלקה למועצות אזוריות ומנהל המחלקה לעיריות ולמועצות מקומיות), סופר ועיתונאי בנושאי יהדות מחשבת ישראל ומחנך.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ודב רוזן · ראה עוד »

דבקות

דבקות, וגם התדבקות, היא הצמדות לרעיון או ליעד עקרוני שיש להשיגו.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ודבקות · ראה עוד »

דבר מלכות (שבועון)

הרב טוביה פלס לומד מתוך החוברת דבר מלכות הוא קובץ לימוד תורני בתפוצה שבועית הקשור לחסידות חב"ד, המרכז בתוכו שיחות קודש, מאמרי חסידות ו מאדמו"רי חב"ד, וכן שיעורים יומיים בחת"ת, רמב"ם, לוח היום יום והדף היומי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ודבר מלכות (שבועון) · ראה עוד »

דגל שמחת תורה

כרטיס שנה טובה המציג ילדים אוחזים בדגלי שמחת תורה (גרמניה, 1910) דגל ובו איור של משה עם לוחות, וסביבו סמלי 12 שבטי ישראל (שנות ה-30 בערך) דגל ובו איור של בנים ובנות בלבוש ישראלי חלוצי רוקדים יחדיו סביב ספר התורה (שנות ה-50–60) מטוסי חיל האוויר הישראלי (1967) דגל שמחת תורה (ביידיש: באַנער שמחת תורה) הוא דגל מקושט שמניפים ילדים כחלק ממנהג חגיגות ההקפות הנערכות בחג היהודי שמחת תורה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ודגל שמחת תורה · ראה עוד »

דומא (נפת שכם)

דומא (בערבית: دوما) הוא כפר פלסטיני בנפת שכם, בהרי השומרון המזרחיים, במורד אל בקעת הירדן, השוכן בגובה של כ-650 מ' מעל פני הים, כ־25 ק"מ דרומית-מזרחית לשכם, מזרחית לכביש 458.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ודומא (נפת שכם) · ראה עוד »

דומה (מלאך)

בספרות חז"ל, דומה הוא שמו של המלאך הממונה על רוחות המתים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ודומה (מלאך) · ראה עוד »

דונש בן לברט

דונש הלוי בן לברט או בשמו העברי אדונים הלוי (920 - סביבות 990) היה פרשן, משורר ומדקדק יהודי-ספרדי בתור הזהב של יהדות ספרד.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ודונש בן לברט · ראה עוד »

דוב ברל ויין

הרב דוב ברל ויין (Berel Wein; נולד בט' בניסן ה'תרצ"ד, 25 במרץ 1934) הוא רב, סופר ומרצה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ודוב ברל ויין · ראה עוד »

דובער אפשטיין

דב בער (דובער) אפשטיין (? - כ"ב בניסן תרצ"א, 1931) היה עסקן ופעיל ציבור ביישוב הישן בירושלים, גבאי ישיבת עץ חיים ובית היתומים דיסקין, ממקימי סניף אגודת ישראל בירושלים והיושב-ראש שלה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ודובער אפשטיין · ראה עוד »

דוד משה אברהם אשכנזי

הרב דוד משה אברהם מטרויש אשכנזי (ה'ת"ם 1680 בערך - י"ח בחשוון תק"ו, 13 בנובמבר 1745), ובקיצור: רבי אד"ם, היה רבה של רוהטין שבגליציה ומחבר פירושים על מדרשי ההלכה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ודוד משה אברהם אשכנזי · ראה עוד »

דוד מתתיהו רבינוביץ

רבי דוד מתתיהו רבינוביץ (כ"ד בכסלו תרפ"ח, דצמבר 1927 - כ"ה בתשרי ה'תשנ"ח, 25 באוקטובר 1997) היה האדמו"ר מביאלא בני ברק, ולפני כן ראש ישיבת אור קדושים ביאלא.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ודוד מתתיהו רבינוביץ · ראה עוד »

דוד נשר

הרב דוד נשר (אדלר) (תרפ"ג - תשמ"ז) היה רב ירושלמי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ודוד נשר · ראה עוד »

דוד ניטו

חכם דוד ניטו (ונציה 1654 - לונדון 1728), רב, הוגה, ורופא יהודי, כיהן כרב ודיין בקהילת ליוורנו ובקהילה הספרדית בלונדון.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ודוד ניטו · ראה עוד »

דוד פרישמן

דוד פרישמן וחיים נחמן ביאליק. ציור של לאוניד פסטרנק, ברלין 1920 דוד פרישמן (31 בדצמבר 1859, זגייז', פולין – 4 באוגוסט 1922, ברלין) היה משורר, עורך, מבקר ספרות, מתרגם, סופר, ופיליטוניסט יהודי פולני, מחלוצי הספרות העברית המודרנית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ודוד פרישמן · ראה עוד »

דוד פרידמן (פינסק-קרלין)

הרב דוד פרידמן מקרלין (תקפ"ח, 1828 - ד' באדר תרע"ה, 1915) היה מגדולי הפוסקים של יהדות ליטא בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, התפרסם בין היתר על תמיכתו בחיבת ציון והשתתפותו בוועידת קטוביץ.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ודוד פרידמן (פינסק-קרלין) · ראה עוד »

דוד פלינקר

דוד פְלינקֶר (ביידיש: פֿלינקער; בפולנית: Dawid Flinkier, לעיתים נכתב David Flinker; תרנ"ז, 15 באוגוסט 1897 – י"ב בכסלו תשל"ט, 12 בדצמבר 1978) היה עיתונאי, עורך וסופר יידי, פולני ועברי יהודי-פולני וישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ודוד פלינקר · ראה עוד »

דוד צבי הופמן

רבי דוד צבי (רד"צ) הופמן (בכתיב ארכאי: האפפמאנן; David Zvi Hoffmann; א' בכסלו ה'תר"ד, 24 בנובמבר 1843 – י"ט בחשוון ה'תרפ"ב, 20 בנובמבר 1921) היה ממנהיגי יהדות גרמניה בסוף המאה ה-19 וממנהיגיה של אסכולת "תורה עם דרך ארץ".

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ודוד צבי הופמן · ראה עוד »

דוד קאופמן

דוד קאופמן (קויפמן; בתעתיק שנהג בזמנו: קויפמאנן; בגרמנית: David Kaufmann; 7 ביוני 1852, קויטין, מוראביה – 6 ביולי 1899, קרלסבאד) היה מלומד יהודי יליד מוראביה, שהתפרסם כחוקר מדעי היהדות, כמרצה וכאספן.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ודוד קאופמן · ראה עוד »

דוד שפירא (דינוב)

רבי דוד מדינוב (כונה גם: הצמח דוד ע"ש ספרו; 1804–1874 (תקס"ד - י"ט באדר תרל"ד)), בנו הצעיר של רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ודוד שפירא (דינוב) · ראה עוד »

דוד טבלי שייאר

רבי יעקב משה דוד טבלי שייאר (1711–1782) היה רב גרמני בבמברג ובמיינץ.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ודוד טבלי שייאר · ראה עוד »

דוד בורנשטיין

רבי דוד בורנשטייןתמונה להחלפה הרב דוד בורנשטיין (תרל"ו-ח' בכסלו ה'תש"ג; 1876 – 17 בנובמבר 1942) היה האדמו"ר השלישי של חסידות סוכטשוב וממנהיגי יהדות פולין קודם השואה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ודוד בורנשטיין · ראה עוד »

דוד גנז

הרב דוד גנז (1541 ה'ש"א – 1613 ה'שע"ג) היה רב, אסטרונום, מתמטיקאי, גאוגרף והיסטוריון יהודי-גרמני, מראשוני אנשי המדע היהודים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ודוד גנז · ראה עוד »

דוד הלבני

הרב דוד וייס הלבני (ד' בתשרי תרפ"ח, 27 בספטמבר 1927 – ל' בסיון תשפ"ב, 28 ביוני 2022) היה חוקר תלמוד ישראלי-אמריקאי יליד צ'כוסלובקיה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ודוד הלבני · ראה עוד »

דוד הלוי סגל

הרב דוד הלוי סגל (הט"ז) (1586, ה'שמ"ו – 1667, כ"ו בשבט ה'תכ"ז) היה רבן של קהילות חשובות בפולין, אחד מנושאי כליו של השולחן ערוך ומגדולי הפוסקים האשכנזיים במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ודוד הלוי סגל · ראה עוד »

דוד ובת שבע

תבליט שטוח עשוי ברונזה על דלת בכנסיית מדליין בפריז. נתן הנביא נראה משמאל, ומימין נראים דוד ובת שבע עם ילדם. מעשה דוד ובת שבע הוא סיפור תנ"כי, המתואר ב ו.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ודוד ובת שבע · ראה עוד »

דוד כהן (הנזיר)

הרב דוד כהן (אלול ה'תרמ"ז – כ"ח באב ה'תשל"ב; ספטמבר 1887 בערך – 8 באוגוסט 1972) היה נזיר ירושלמי מוכר מקובל הוגה דעות יהודי וחוקר תלמוד, קבלה והפילוסופיה היהודית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ודוד כהן (הנזיר) · ראה עוד »

דוד כהנא (רב)

הרב ד"ר דוד כהנא (15 במרץ 1903 – 24 בספטמבר 1998) היה רב ומנהיג ציוני של תנועת המזרחי בלבוב מ-1930, ניצול השואה, שבמהלכה חי בגטו לבוב, ולאחר מכן הרב הראשי של צבא פולין (1949-1945), הרב הראשי של חיל האוויר הישראלי (1950–1964) והרב הראשי לארגנטינה (1966–1975).

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ודוד כהנא (רב) · ראה עוד »

די אידישע שטימע

"די אידישע שטימע" (יידיש: "הקול היהודי"; בליטאית: Žydų balsas; באנגלית: The Jewish Voice) היה עיתון יומי ביידיש שיצא לאור בקובנה בין השנים 1919–1940.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ודי אידישע שטימע · ראה עוד »

ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד

ה' מֶלֶךְ ה' מָלָךְ ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד הוא היגד דמוי פסוק, שמבטא את מלכותו של השם בשלושת הזמנים: הווה, עבר ועתיד.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד · ראה עוד »

המספד בירושלים (נאום)

המספד בירושלים הוא כינוי לנאום הספד שנשא הראי"ה קוק ביפו בוקר יום כ"ד בתמוז ה'תרס"ד (7 ביולי 1904), עם פטירתו של בנימין זאב הרצל, מנהיג התנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק והמספד בירושלים (נאום) · ראה עוד »

המצפה

המצפה היה שבועון עברי שיצא לאור בקרקוב שבפולין בין השנים 1904–1914, 1917–1921 בעריכת שמעון מנחם לאזר.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק והמצפה · ראה עוד »

המדפיסים בני פואה

המדפיסים בני פואה (Foá) הם בני משפחת מדפיסים, אשר הפעילו בתי דפוס בכל רחבי אירופה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק והמדפיסים בני פואה · ראה עוד »

האר"י

רבי יצחק בן שלמה לוריא (ה'רצ"ד, 1534 – ה' באב ה'של"ב, 15 ביולי 1572) מכונה האר"י הקדוש היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16, והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו, קבלת האר"י, שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק והאר"י · ראה עוד »

הארץ המובטחת

גבולות הארץ המובטחת על פי בראשית ט"ו יחזקאל הארץ המובטחת היא חבל ארץ שהובטח בתורה על ידי אלוהים לשלושת האבות שצאצאיהם יקבלוהו לנחלה בכל הדורות.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק והארץ המובטחת · ראה עוד »

הארי אוסטרין וולפסון

צבי הירש (הארי אוסטרין) וולפסון (באנגלית: Harry Austryn Wolfson; 2 בנובמבר 1887 – 20 בספטמבר 1974/ ג' בתשרי תשל"ה) היה פילוסוף והיסטוריון יהודי-אמריקאי, פרופסור למדעי היהדות באוניברסיטת הרווארד וראש החוג הראשון ללימודים אלה בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק והארי אוסטרין וולפסון · ראה עוד »

האדרת והאמונה

הָאַדֶּרֶת וְהָאֱמוּנָה הוא פיוט נפוץ שתוכנו הוא המנון שבח להקב"ה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק והאדרת והאמונה · ראה עוד »

הנבואה במסורת ישראל

ביהדות, הנבואה היא אחת הדרכים שבהן יוצר האל קשר עם בני האדם.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק והנבואה במסורת ישראל · ראה עוד »

הסכמה

תחילת ההסכמות לספרו של הרב י"ד זינגר, "זיו המנהגים" בספרות התורנית, "הסכמה" היא מכתב נלווה המופיע בראשית ספר, שבו מעידה אישיות תורנית חשובה על טיבו של הספר.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק והסכמה · ראה עוד »

העי

הָעָי היא עיר ששכנה על הדרך בין יריחו לבית אל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק והעי · ראה עוד »

העיירה בוערת

המשורר מרדכי גבירטיג קרקוב: צענטראַלע ייִדישע היסטאָרישע קאָמיסיע ביים צ ק. פֿון פּוילישע ייִדן אָפּט, 1946. שואה בבית העלמין בחולון העיירה בוערת (במקור ביידיש: אונדזער שטעטל ברענט!, 'עיירתנו בוערת!'), הידוע גם במילותיו הראשונות: שרפה, אחים, שרפה! (ביידיש: ס'ברענט!, 'שרפה!'), הוא שיר יידי מאת המשורר והמלחין היהודי-פולני מרדכי גבירטיג, איש קרקוב, שנכתב בשנת 1938 כתגובה לאנטישמיות הגוברת בפולין לאחר מות פּילסוּדסקי, שכללה בין היתר פוגרומים; מקובל כי האירוע שהצית את כתיבת השיר היה פוגרום פּשִיטִיק, אשר אירע במרץ 1936.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק והעיירה בוערת · ראה עוד »

הפרס הלאומי לספרים יהודיים

הפרס הלאומי לספרים יהודיים (National Jewish Book Award, ובקיצור: NJBA) הוא פרס ספרותי המוענק מטעם המועצה למען הספר היהודי באמריקה (Jewish Book Council) בארצות הברית, בקטגוריות שונות של סוגה ספרותית (ספרות עיונית, שירה וסיפורת) במטרה לעודד ספרות יוצאת מן הכלל בנושאים בעלי עניין יהודי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק והפרס הלאומי לספרים יהודיים · ראה עוד »

הקפות

שלום קובושווילי, הקפות בבית הכנסת בשמחת תורה, ציור משנת 1937 לערך. הקפות הן מנהג דתי בו קבוצת אנשים מקיפה בהליכה או בריקודים מקום או עצם מסוים, בדרך כלל דבר קדוש.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק והקפות · ראה עוד »

הר ארג'ייס

הר ארג'ייס (טורקית Erciyes Dağı, בעת העתיקה נודע בשם "הר ארגאוס" – "Mons Argaeus") הוא הר געש כבוי הניצב בקפדוקיה במרכזה של רמת אנטוליה, כ-25 ק"מ מדרום לעיר קייסרי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק והר ארג'ייס · ראה עוד »

הר הבית

מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק והר הבית · ראה עוד »

הרמן שטרוק

הרמן שטרוק בשנת 1922 הרמן שטרוק בסטודיו שלו, תצלום משנת 1938. הרמן (חיים אהרן) שְטְרוּק (בגרמנית: Hermann Struck; נודע גם בשם העט חיים אהרון בן דוד; 6 במרץ 1876, ברלין – 11 בינואר 1944, חיפה) היה צייר ואמן הדפסים יהודי וציוני ונודע כאחד מחשובי האמנים היהודים בגרמניה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק והרמן שטרוק · ראה עוד »

הרמב"ם היומי

לימוד הרמב"ם היומי הוא מיזם ללימוד יומי בספר משנה תורה של הרמב"ם, שעליו הכריז רבי מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ' בשנת ה'תשמ"ד (1984).

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק והרמב"ם היומי · ראה עוד »

הראשון לציון

הראשון לציון הוא תואר שהוענק למי שנעשה הרב הבכיר של יהודי האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק והראשון לציון · ראה עוד »

התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית

התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית (במקור בגרמנית: Der jüdische Gottesdienst in seiner geschichtlichen Entwicklung), היא מונוגרפיה מאת החוקר יצחק משה אלבוגן, שיצאה לאור לראשונה בשנת 1913.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק והתפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית · ראה עוד »

התשעים ושלוש

התשעים ושלוש או צ"ג בנות הוא סיפור על תשעים ושלוש נערות חרדיות מ"בית יעקב" שהתאבדו כדי שלא להיאנס על ידי חיילים גרמנים בזמן השואה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק והתשעים ושלוש · ראה עוד »

הלל פוסק

הרב הלל פוסק, תרמ"א-תשי"ג הרב הלל פוסק (כ"ט בטבת תרמ"א, 15 בינואר 1881 – י"ב באייר תשי"ג, 27 באפריל 1953) היה רב, עסקן ציבורי ומחבר תורני.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק והלל פוסק · ראה עוד »

הלל צייטלין

הלל צייטלין (תרל"א, 1871 – כ"ט באלול תש"ב, 11 בספטמבר 1942) היה הוגה דעות, מיסטיקן, סופר ופובליציסט יהודי, שכתב בעברית וביידיש.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק והלל צייטלין · ראה עוד »

הלל זיידמן

ד"ר הלל זיידמן (ז' בכסלו תרע"ה, 25 בנובמבר 1914 – ג' באלול תשנ"ה, 29 באוגוסט 1995), היה עסקן חרדי בפולין ובניו יורק, סופר ופובליציסט.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק והלל זיידמן · ראה עוד »

הלוח העברי

אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק והלוח העברי · ראה עוד »

הלכות מדינה

הלכות מדינה הוא התחום ההלכתי שעוסק בהתנהלותה של מדינה יהודית על פי ההלכה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק והלכות מדינה · ראה עוד »

החתם סופר

הרב משה סופר (שרייבר) (ז' בתשרי ה'תקכ"ג, 24 בספטמבר 1762 – כ"ה בתשרי ה'ת"ר, 3 באוקטובר 1839), נודע בכינוי החתם סופר או חת"ס (על שם ספריו) היה אב"ד פרשבורג וראש ישיבת פרשבורג, ומגדולי הרבנים והפוסקים בדורות האחרונים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק והחתם סופר · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק והגאון מווילנה · ראה עוד »

הגימנסיה העברית בקרקוב

הגימנסיה העברית בקרקוב (מאז 1937 נקראה רשמית בית ספר עברי תיכוני על שם ד"ר ח' הילפשטיין וכן "בית ספר מס' 445") הייתה גימנסיה יהודית-חילונית-ציונית בעלת רמה לימודית גבוהה שפעלה בקרקוב שבפולין.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק והגימנסיה העברית בקרקוב · ראה עוד »

הגיית העברית

הגיית העברית היא האופן שבו העברית באה לידי ביטוי בפי דובריה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק והגיית העברית · ראה עוד »

הדרשה

הדרשה הוא סיפור קצר מאת הסופר העברי חיים הזז שרובו ככולו נאום ("דרשה") הנישא על ידי 'יוּדקֶה', איש פלמ"ח, במסגרת ועדת-חברים ועיקרו, על פניו, ביטוי שלילת הגלות והיהדות כחסרי רלוונטיות לעומת הציונות ובניין הארץ.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק והדרשה · ראה עוד »

ההתנגדות לחסידות

הגר"א ואחרים. ההתנגדות לתנועת החסידות היא מחלוקת שהתעוררה ביהדות אירופה במחצית השנייה של המאה ה-18, עם עלייתה של תנועת החסידות, ועיקרה בדור השני של החסידות.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וההתנגדות לחסידות · ראה עוד »

הור ההר הצפוני

הֹר הָהָר - החלק ההררי של ההר, הוא שם מקום הנזכר בספר במדבר, המשמש כגבולה הצפון מערבי של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק והור ההר הצפוני · ראה עוד »

הוראת שעה (הלכה)

בהלכה היהודית, הוראת שעה היא פסק הלכה של הסנהדרין, של נביא או של גדול הדור, שלא כפי הדין הנוהג תמיד, שנקבע לזמן מוגבל, בשל נסיבות מיוחדות.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק והוראת שעה (הלכה) · ראה עוד »

היסטוריה של האריתמטיקה

מניית חפצים. לצדה הדמות המייצגת את הגאומטריה כשהיא עסוקה במדידת זווית. בפינה הימנית-עליונה מופיעה הדמות המייצגת את האסטרונומיה כשהיא צופה בכוכבים, ובשמאלית-עליונה דמות המציגה את הדקדוק בדמות מורה המעניש את תלמידו. לא אחת, היו ההתפתחויות באסטרונומיה ובגאומטריה מובילות להתפתחויות באריתמטיקה, ולהפך. היסטוריה של האריתמטיקה היא העיסוק בהתפתחותה ההיסטורית של האָריתמֶטיקה – הענף העתיק ביותר במתמטיקה ואחד השימושיים שבו לצורכי יום-יום; היא משתרעת על פני תקופות שונות, תרבויות ומקומות שונים בהם התפתח ענף זה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק והיסטוריה של האריתמטיקה · ראה עוד »

היתר מכירה

דוכן ירקות. חלק מהמוצרים מסומנים ב"היתר", כלומר כשרים על פי היתר המכירה. היתר מכירה מציין מכירה של קרקע בארץ ישראל לגוי, שמטרתה להתיר מלאכות חקלאיות בשנת השמיטה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק והיתר מכירה · ראה עוד »

היימנות

קסים נושאים תפילה לזכר היהודים שנפלו בסודאן בדרכם ארצה. הַיימָנוֹת (בגעז: ሃይማኖት) היא הכינוי הנפוץ לתיאור כלל חוקי ומנהגי הדת והאמונה, הלכה ומחשבה, שהיו נהוגים בעדת ביתא ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק והיימנות · ראה עוד »

היינריך אלפרין

הרב אברהם חיים היינריך אלפרין (באנגלית: Heinrich Abraham Haim Alperin;16 באוקטובר 1877 קראיובה - 3 במרץ 1958 בוקרשט), מראשי הרבנות של יהדות בוקרשט.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק והיינריך אלפרין · ראה עוד »

היישוב הישן

פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק והיישוב הישן · ראה עוד »

היישוב היהודי בעזה

היישוב היהודי בעיר עזה התקיים לסירוגין מהמאה השנייה לפנה"ס ועד מאורעות תרפ"ט ומלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק והיישוב היהודי בעזה · ראה עוד »

ותערב

ותערב לפניך עתירתנו היא תוספת לברכת עבודה הנהוגה בנוסח אשכנז בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף ביום טוב.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וותערב · ראה עוד »

ולדימיר סולוביוב

'''ולדימיר סולוביוב''', ציור מאת איוואן קראמסקוי ולדימיר סרגייביץ' סולוביוב (רוסית: Владимир Сергеевич Соловьёв; 16 בינואר (כך על פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגרגוריאני: 28 בינואר) 1853, מוסקבה, האימפריה הרוסית – 31 ביולי (13 באוגוסט) 1900, אוסקויה, ליד מוסקבה) היה תאולוג נוצרי, פילוסוף, משורר, מבקר ומחזאי רוסי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וולדימיר סולוביוב · ראה עוד »

ובכן ואמרתם זבח פסח

ובכן ואמרתם זבח פסח (על שם הפזמון שלו) או אומץ גבורותיך הפלאת בפסח (על שם השורה הפותחת שלו) הוא פיוט שחיבר רבי אלעזר בירבי קליר, פייטן ארצישראלי מסוף המאה ה-6 ותחילת המאה ה-7.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וובכן ואמרתם זבח פסח · ראה עוד »

ובכן ויהי בחצי הלילה

ובכן ויהי בחצי הלילה (על שם הפזמון שלו) או אז רוב נסים הִפְלֵאתָ בלילה (על שם השורה הפותחת שלו) הוא פיוט, חלק מקדושתא, שחיבר יניי, פייטן ארצישראלי מהמאה החמישית או המאה השישית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וובכן ויהי בחצי הלילה · ראה עוד »

ויכוח ברצלונה

320x320 פיקסלים ויכוח ברצלונה, הידוע גם בכינויו "ויכוח הרמב"ן", הוא ויכוח שיזם חיימה הראשון, מלך אראגון בשנת 1263 בין ממלכת אראגון והכנסייה הקתולית לבין נציגות היהודים ובראשה הרמב"ן.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וויכוח ברצלונה · ראה עוד »

כמנתים

מפה המציגה את תפוצת האגאו כְּמַנְתים (בשפתם קימנת ובאמהרית: ኩማንት "כְּמַנְת" וכן ቅማንት "קְמַנְת") היא קבוצה אתנית קטנה באתיופיה המשויכת לאגאו והחיה בעיקר בחבל ההיסטורי סקלת.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וכמנתים · ראה עוד »

כמוס נחאיסי

הרב כמוס (עמוס) נחאיסי (ה'תרנ"ו, 1896, טריפולי, לוב - ה' באדר א' ה'תשכ"ה, 7 בפברואר 1965, תל אביב, ישראל) היה רב ודיין, מראשי קהילת יהדות לוב בטריפולי ולאחר מכן במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וכמוס נחאיסי · ראה עוד »

כנף רננים (עוף)

כנף רננים הוא עוף המוזכר בספר איוב.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וכנף רננים (עוף) · ראה עוד »

כצאן לטבח

"כְּצֹאן לְטֶבַח" הוא ביטוי המתאר מי שהובל אל מותו בקלות, באמצעות דימויו לצאן המובל לשחיטה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וכצאן לטבח · ראה עוד »

כרמי הורוביץ

הרב פרופ' כרמי הורוביץ (נולד ב-5 באוקטובר 1943) הוא פרופסור למחשבת ישראל אמריטוס.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וכרמי הורוביץ · ראה עוד »

כתר ארם צובא

כתר ארם צובא, ספר ישעיהו. ניתן להבחין בסימני נזק כתוצאה מעובש דף מכתר ארם צובה, פרשת וזאת הברכה. באדיבות מכון בן צבי. כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד חשוב של התנ"ך שנכתב בטבריה, על פי כל כללי המסורה הטברנית, בתחלת המאה העשירית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וכתר ארם צובא · ראה עוד »

כתריאל פישל טכורש

הרב כתריאל פישל טְכורְֹש (בפולנית: Kazryel Fiszel Tchorz, נכתב גם: טכוזש; י"א בתשרי ה'תרנ"ז, 18 בספטמבר 1896 - כ"ח באלול ה'תשל"ט, 20 בספטמבר 1979) היה רב שכונת שפירא ואחראי הכשרות בתל אביב, חבר מועצת הרבנות הראשית, ממייסדי חבר הרבנים שעל ידי הפועל המזרחי והעומד בראשו.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וכתריאל פישל טכורש · ראה עוד »

כתב הסובלנות

עמוד השער של כתב הסובלנות, המפרט את עשרות תאריו של יוזף השני. כתב הסובלנות או צו הסובלנות (בגרמנית: Toleranzedikt או Toleranzpatent) הוא כינוי לסדרת צוים שהוציא יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וכתב הסובלנות · ראה עוד »

כתבי הראי"ה

חלק מהספרים שכתב הרב קוק המושג כתבי הראי"ה משמש כשם כולל להגותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה) שעלתה על הכתב.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וכתבי הראי"ה · ראה עוד »

כלאי הכרם

כרם בשפלת יהודה כלאי הכרם הם מסוגי הכלאיים האסורים מהתורה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וכלאי הכרם · ראה עוד »

כלאיים

איסור כִּלְאַיִם הוא איסור לערב יחדיו מינים שונים (ולעיתים מסוימים).

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וכלאיים · ראה עוד »

כלף

כָּלֵף (געז: "ካሌፍ", גם "כלב") היה מצביא יהודי-אתיופי שחי במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וכלף · ראה עוד »

כליפא בן מלכא

ר' כליפא בן מלכא (רכב"ם; כינה עצמו בשם 'אסף', נולד ה'ת"ם-נפטר ג' באלול תק"ל) היה רב, מקובל, בלשן ופייטן בן יהדות מרוקו, שפעל במחצית הראשונה של המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וכליפא בן מלכא · ראה עוד »

כגוונא

כגוונא הוא קטע הלקוח מספר הזוהר, ונאמר, בעיקר בקהילות חסידים מסוימות, לפני תפילת ערבית של שבת, קודם אמירת "ברכו".

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וכגוונא · ראה עוד »

כיבוש העי

כיבוש הָעָי הוא סיפור מקראי המופיע ב–.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וכיבוש העי · ראה עוד »

כיבוש היצר

כיבוש היצר הוא מושג ביהדות העוסק בשליטה והכנעה של כוחות הנפש, או יצר הרע של האדם.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וכיבוש היצר · ראה עוד »

יעקב (ינקל) מרגוליס

יעקב (ינקל) מרגוליס (ברומנית: Iacov (Iankel) Margulies; 1809–1871) היה הרב האורתודוקסי של יהודי בראילה במשך 44 שנים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויעקב (ינקל) מרגוליס · ראה עוד »

יעקב מרגוליס

יעקב מרגוליס (ברומנית: Iacov Margulies; 1868–1962) היה רבם של יהודי גאלאץ בין השנים 1896–1962.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויעקב מרגוליס · ראה עוד »

יעקב משה עייאש

ר' יעקב משה עייאש (1727–1817, כ"ו בטבת ה'תקע"ז) היה הראשון לציון, שד"ר, מנהיג קהילה וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויעקב משה עייאש · ראה עוד »

יעקב משה טולידאנו

הרב יעקב משה טוֹלֶידַאנוֹ (י"א באלול ה'תר"ם, 18 באוגוסט 1880 – כ"ד בתשרי ה'תשכ"א, 15 באוקטובר 1960) היה רב, פוסק ואיש ציבור ישראלי, שכיהן כרב העיר תל אביב-יפו וכשר הדתות בממשלות ישראל ה-8 וה-9.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויעקב משה טולידאנו · ראה עוד »

יעקב מולכו

רבי יעקב ב"ר יוסף מולכו היה חכם חסיד שחי במאה ה-17 בירושלים והיה חבר בבית הדין עם משה בן חביב ומשה גאלנטי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויעקב מולכו · ראה עוד »

יעקב אריה מיליקובסקי

הרב יעקב אריה ישעיה מיליקובסקי (נולד ב-9 באוגוסט 1947, כ"ג באב ה'תש"ז), הוא האדמו"ר מאמשינוב.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויעקב אריה מיליקובסקי · ראה עוד »

יעקב אריה אלתר

רבי יעקב אריה אלתר (נולד בכ"ט באייר ה'תרצ"ט, 18 במאי 1939) הוא אדמו"ר בשושלת חסידות גור, המכהן משנת ה'תשנ"ו (1996).

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויעקב אריה אלתר · ראה עוד »

יעקב אלמולי

הרב יעקב אלמוליתמונה להחלפה יעקב אלמולי (ברומנית: Iacov (Jacques) Almuly, 1874 - 11 במאי 1966) היה הרב האחרון של הקהילה היהודית הספרדית ברומניה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויעקב אלמולי · ראה עוד »

יעקב סקילי

רבי יעקב בן ר' חננאל סקילי (או: צקלי) היה מחכמי ספרד בסוף המאה הראשונה לאלף השישי (המאה ה-14), תלמידו של הרשב"א, ומחבר ספרי דרוש והלכה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויעקב סקילי · ראה עוד »

יעקב סיניגאליאה

רבי יעקב שמשון שבתי סינגאליאה (לפעמים: סיניגאליא, נפטר 1840) היה רב ופרשן בסניגליה ובאנקונה שבאיטליה, ומגדולי רבני נפת אנקרה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויעקב סיניגאליאה · ראה עוד »

יעקב פרידמן (אדמו"ר)

רבי יעקב פרידמן (כ"ח בחשוון תרל"ט, 24 בנובמבר 1878 – י"ח בחשוון תשי"ז, 23 באוקטובר 1956) היה האדמו"ר מהוסיאטין בין השנים תש"ט-תשי"ז ומראשי תנועת המזרחי באוסטריה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויעקב פרידמן (אדמו"ר) · ראה עוד »

יעקב פופרש

הרב יעקב פופרש כ"ץ (נפטר בכ"ב בשבט ה'ת"ק, פברואר 1740) היה אב"ד וראש ישיבה בפרנקפורט, מחבר השו"ת 'שב יעקב'.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויעקב פופרש · ראה עוד »

יעקב צמח (מקובל)

רבי יעקב בן חיים צמח (? - ה'תכ"ז 1667) היה מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויעקב צמח (מקובל) · ראה עוד »

יעקב ששפורטש

אנציקלופדיה היהודית הרוסית") רבי יעקב שׂשׂפורטשׂ (ה'ש"ע, 1610 – ה'תנ"ח, 1698) היה רב ותלמיד חכם, מגדולי ומראשוני הלוחמים בשבתאות, ובשבתי צבי בפרט.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויעקב ששפורטש · ראה עוד »

יעקב שור

הרב יעקב שור (ט"ז באלול ה'תרי"ג, ספטמבר 1853 – כ"ח באב תרפ"ד, אוגוסט 1924) היה אחד מרבני העיר קיטוב, זכה לתואר "הגאון מקיטוב" והיה מרבניה הבולטים של יהדות מזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויעקב שור · ראה עוד »

יעקב שכטר

יעקב שכטר (Iacov Schächter; י"ב בכסלו ה'תרמ"ז, 9 בדצמבר 1886 – ג' בכסלו ה'תשל"ב, 21 בנובמבר 1971) היה הרב הראשי של צפון אירלנד ומחבר ספרים תורניים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויעקב שכטר · ראה עוד »

יעקב חזן מלונדון

יעקב בן יהודה חזן מלונדון (לונדריש), היה רב ימי-ביניימי מיהדות אנגליה, תלמידו של רבי ברכיה מניקולא ומחברו של הקודקס ההלכתי 'עץ חיים' (1287), המכנס יחדיו הלכות פסקים ומנהגים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויעקב חזן מלונדון · ראה עוד »

יעקב בן אשר

הרב יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך – ה'ק"ג, 1343) היה מחבר ספרים וסופר, פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויעקב בן אשר · ראה עוד »

יעקב ברמן

הרב יעקב בֶּרמן (2 בינואר 1878 – ל' בניסן ה'תשל"ד, 22 באפריל 1974) היה רב ואיש חינוך רוסי-ישראלי, ממניחי היסודות לחינוך הדתי בישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויעקב ברמן · ראה עוד »

יעקב בזק

חתימתו יעקב בזק (31 באוקטובר 1925, י"ד בחשוון ה'תרפ"ו – 24 בנובמבר 2019, כ"ו בחשוון ה'תש"פ) היה פרופסור למשפטים ושופט ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויעקב בזק · ראה עוד »

יעקב בירב (המאה ה-18)

רבי יעקב בן חיים בירב ממחדשי היישוב היהודי בטבריה וחתנו של רבי חיים אבולעפיה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויעקב בירב (המאה ה-18) · ראה עוד »

יעקב דוד אילן

הרב יעקב דוד אילן (נולד בשנת תשי"ד, 1954) הוא מרבני ישיבת כנסת יצחק חדרה, עוסק בעריכת תורת הראשונים ומשמש עורך ראשי של תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויעקב דוד אילן · ראה עוד »

יעקב דוד קמזון

יעקב דוד קַמזוֹן (בכתיב יידי: קאַמזאָן; 1900, ווֹרנה, רוסיה (ליטא) – 26 באוגוסט 1980, אשקלון) היה משורר וסופר עברי ישראלי שכתב בעיקר לילדים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויעקב דוד קמזון · ראה עוד »

יעקב הלוי ממרויש

רבי יעקב ב"ר לוי הלוי ממרויש (? - ד'תתקצ"ג, 1233) - רב ומקובל מחכמי יהדות פרובנס בתקופת הראשונים, מחבר הספר שו"ת מן השמים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויעקב הלוי ממרויש · ראה עוד »

יעקב יצחק נימירובר

הרב יעקב יצחק נימירובר (רומנית: Iacob Niemirower;, (1 במרץ 1872, א' באייר תרל"ב – 18 בנובמבר 1939) היה פילוסוף והיסטוריון יהודי-רומני יליד למברג, כיהן בין 1921 ל-1939 כרב הראשי הראשון של רומניה. היה חבר בסנאט הלאומי מ-1927 עד מותו. הרב ד"ר נימירובר היה לוחם ללא חת באנטישמיות, הנהיג את יהדות רומניה בדרך המודרניזציה של חיי הקהילה, דגל ביהדות כתרבות ובפתיחות לתרבות רומניה ושאר העמים, תמך בהתלהבות בציונות, הגן בקול אמיץ על זכויות המיעוט היהודי. נימירובר היה ציוני נלהב, שימש כחבר נשיאות הקונגרס הציוני השלישי ולאחר מותו של הרצל, הספיד אותו בבית הכנסת בנוכחות חברי הקונגרס.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויעקב יצחק נימירובר · ראה עוד »

יעקב יצחק דן לנדא

הרב יעקב יצחק דן לנדא (תרמ"ב, 1882 - חשוון תש"ד, 1943) היה האדמו"ר השלישי של חסידות סטריקוב.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויעקב יצחק דן לנדא · ראה עוד »

יעקב ישראל זובר

הרב יעקב ישראל זובר (זובער; עשרה בטבת ה'תרנ"ו, 27 בדצמבר 1895 – י"ד בטבת ה'תשי"ג, 1 בינואר 1953) חסיד ושליח חב"ד בעיירות אחדות ברוסיה ובגאורגיה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויעקב ישראל זובר · ראה עוד »

יעקב יהושע פלק

הרב יעקב יהושע פַלְק (1680, כ"ח בכסלו ה'תמ"א – 1756, י"ד בשבט ה'תקט"ז) היה רבן של לבוב, ברלין, מץ ופרנקפורט על המיין.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויעקב יהושע פלק · ראה עוד »

יעקב יוסף

הרב יעקב יוסף (18 באוקטובר 1946, כ"ג בתשרי ה'תש"ז – 12 באפריל 2013, ב' באייר ה'תשע"ג) היה ראש ישיבת "חזון יעקב", רב שכונת גבעת משה בירושלים, דיין, פוסק, חבר עיריית ירושלים וחבר הכנסת מטעם מפלגת ש"ס בכנסת ה-11.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויעקב יוסף · ראה עוד »

יצחק מאיר שוורץ

הרב יצחק מאיר הכהן שוורץ (י"ח באייר תרכ"ו, 1866 – ז' בניסן ה'תרצ"ו, 1936) היה רב קהילת דראגומירשט (מחוז מרמורש) ומחבר ספרים, על שמם מכונה ה"אמרי יצחק".

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויצחק מאיר שוורץ · ראה עוד »

יצחק מאיוורא

רבי יצחק מאיוורא (חי במאה ה-13) היה רב מתקופת הראשונים, מבעלי תוספות איוורא.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויצחק מאיוורא · ראה עוד »

יצחק מנחם מנדל דנציגר

רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר (תר"ם-בכ"ג באלול תש"ב, 1880-1942) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות אלכסנדר שהייתה החסידות הגדולה בפולין.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויצחק מנחם מנדל דנציגר · ראה עוד »

יצחק אשר טברסקי

טקסט.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויצחק אשר טברסקי · ראה עוד »

יצחק אלפסי (חוקר חסידות)

הרב ד"ר יצחק אלפסי (נולד בט' בתשרי תר"צ; 13 בספטמבר 1929) הוא היסטוריון וחוקר חסידות ישראלי, מחברם של ספרים רבים על תולדות תנועת החסידות, וכן עסק בתולדות הציונות והעלייה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויצחק אלפסי (חוקר חסידות) · ראה עוד »

יצחק אביגדור אורנשטיין

הרב יצחק אביגדור אורנשטיין (ד' בתמוז ה'תרנ"ד, 18 ביוני 1893 – י"ד באייר ה'תש"ח, 23 במאי 1948) היה איש ציבור, רב הכותל הראשון, ממגיני הרובע היהודי ומחלליו.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויצחק אביגדור אורנשטיין · ראה עוד »

יצחק אושינסקי

הרב יצחק צבי אושינסקי (נולד ב-30 בנובמבר 1971) הוא אב בית הדין הרבני בירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויצחק אושינסקי · ראה עוד »

יצחק אייזיק ספרין

רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (כ"ה בשבט ה'תקס"ו, 1806 - י' באייר ה'תרל"ד, 1874) היה האדמו"ר השני בשושלת חסידות קומרנה, ומחבר תורני פורה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויצחק אייזיק ספרין · ראה עוד »

יצחק אייזיק קרסילשציקוב

הרב יצחק אייזיק קרסילשצ׳יקוב (תרמ"ח 1888 - י' באייר תשכ"ה, 12 במאי 1965), היה רב בפולטבה שברוסיה, מחבר פירושים 'תולדות יצחק' ו'תבונה' על הירושלמי וחידושים על משנה תורה לרמב"ם.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויצחק אייזיק קרסילשציקוב · ראה עוד »

יצחק אייזיק טויב

רבי יצחק אייזיק טויב (ה'תקי"א, 1751 – ז' באדר ב' ה'תקפ"א, 21 במרץ 1821) היה רבה של קאלוב ואדמו"ר חסידי, מייסד חסידות קאלוב.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויצחק אייזיק טויב · ראה עוד »

יצחק אייזיק חבר

רבי יצחק אייזיק חבר (וילדמן; תקמ"ט, 1789 – כ"ט בחשון תרי"ג, 11 בנובמבר 1852) היה פוסק הלכה ומקובל ליטאי בולט, רב בכמה עיירות בליטא ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויצחק אייזיק חבר · ראה עוד »

יצחק אייזיק הלוי

הרב יצחק אייזיק הלוי (רבינוביץ) (21 בספטמבר 1847, י"א בתשרי ה'תר"ח – כ' באייר תרע"ד, 15 במאי 1914) היה מלומד, מחבר, עסקן והיסטוריון יהודי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויצחק אייזיק הלוי · ראה עוד »

יצחק אייזיק הלוי הרצוג

הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (כ"ח בכסלו ה'תרמ"ט, 3 בדצמבר 1888 – י"ט בתמוז תשי"ט, 25 ביולי 1959) היה הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל משנת 1936, ואחר כך של מדינת ישראל עד יום פטירתו.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויצחק אייזיק הלוי הרצוג · ראה עוד »

יצחק סמואל (רב)

הרב ד"ר יצחק יוליוס סמואל (Julius Samuel) (י"ט בכסלו תרס"ג, 19 בדצמבר 1902 – ח' בטבת תש"ג, 16 בדצמבר 1942) היה הרב הראשי של יהדות נורווגיה בין 1930 ל-1942.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויצחק סמואל (רב) · ראה עוד »

יצחק ענפי

יצחק ענפי יצחק ענפי (בירנצוויג) (1899 - 19 ביולי 1959) היה סופר, פובליציסט ומורה ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויצחק ענפי · ראה עוד »

יצחק פרידמן (הוסיאטין)

הרב יצחק פרידמן (ה'תר"ס, 1900 לערך – ט' באלול ה'תשכ"ח, 2 בספטמבר 1968) היה האדמו"ר האחרון בשושלת הוסיאטין.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויצחק פרידמן (הוסיאטין) · ראה עוד »

יצחק קוב'ו

הרב יצחק ב"ר חזקיהו יוסף קוב'ו (ירושלים, ה'תק"ל (1770) – אלכסנדריה, כ"ד באב ה'תרי"ד, 1854) היה שד"ר והראשון לציון, מגדולי חכמי ירושלים במחצית הראשונה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויצחק קוב'ו · ראה עוד »

יצחק רפאל

ד"ר יצחק רפאל (וֶרפֶל) (5 ביולי 1914 – 3 באוגוסט 1999) היה ממנהיגי המפד"ל וכיהן מטעמה כחבר הכנסת ושר.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויצחק רפאל · ראה עוד »

יצחק שמשון הורוביץ-מייזלש

רבי יצחק שמשון הוֹרוֹבִיץ-מַייזְלֶשׁ (בכתיב ארכאי: הורוויץ-מייזלש; ה'תקמ"ז – כ"ו בכסלו ה'תרל"ט), כיהן ברבנות למעלה מ-60 שנה, רבן של ז'ולקייב ושל צ'רנוביץ ומחוז בוקובינה במשך עשרות שנים לסירוגין.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויצחק שמשון הורוביץ-מייזלש · ראה עוד »

יצחק שמואל אליהו פינקלר

רבי יצחק שמואל אליהו פינקלר (י"ט באדר תרנ"ב, 1892-כ"ז בחשוון תש"ה, 1944) היה האדמו"ר מראדושיץ–פיוטרקוב.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויצחק שמואל אליהו פינקלר · ראה עוד »

יצחק לוי (עסקן ורב)

הרב יצחק יחיאל לוי (א' בטבת ה'תרמ"ט – י' בתשרי ה'תש"ט; דצמבר 1888 – 13 באוקטובר 1948) היה מראשוני תלמידי הראי"ה קוק ביפו, ממייסדי ישיבת מרכז הרב והמזכיר הראשון שלה, רב כפר עברי (לימים נווה יעקב) בצפון ירושלים ועורך דין רבני.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויצחק לוי (עסקן ורב) · ראה עוד »

יצחק לוין (רב וחוקר)

הרב פרופ' יצחק לוין (Isaac Lewin; 14 בינואר 1906 – 1995) היה רב וחוקר יהודי-אמריקאי ממוצא פולני.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויצחק לוין (רב וחוקר) · ראה עוד »

יצחק ליסר

יצחק ליסר (באנגלית: Isaac Leeser; א' בטבת ה'תקס"ז, 12 בדצמבר 1806 – ח' בשבט ה'תרכ"ח, 1 בפברואר 1868) היה דרשן, מתרגם, עורך ומוציא לאור.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויצחק ליסר · ראה עוד »

יצחק ברויאר

הרב ד"ר יצחק ברויאר (בגרמנית: Isaac Breuer; בכתיב יידי: ברייער; י"ז באלול ה'תרמ"ג, 18 בספטמבר 1883 – י"ג באב ה'תש"ו, 10 באוגוסט 1946) היה הוגה דעות, סופר ועסקן ציבור, ממייסדי אגודת ישראל, שהתנגד בחריפות רבה לציונות, והציג כיוון מחשבה שהדגיש את היות עם ישראל "עם התורה" השונה מכל לאום.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויצחק ברויאר · ראה עוד »

יצחק גבאי

רבי יצחק גבאי (נפטר לא אחרי ה'ת' 1640) מחכמי אספי שבמרוקו וונציה שבאיטליה, עבד כדפס ב"דפוס ברגדין" בוונציה, וחיבר פירוש על המשנה בשם כף נחת.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויצחק גבאי · ראה עוד »

יצחק הלוי הורוביץ

הרב יצחק הלוי הורוביץ (מכונה: ר' איציקל המבורגר; תע"ה, 1715 – ו' באייר תקכ"ז, 4 במאי 1767) היה למדן, מנהיג וראב"ד אה"ו.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויצחק הלוי הורוביץ · ראה עוד »

יצחק יעקב ריינס

הרב יצחק יעקב ריינס (ט' בחשוון ת"ר, 1839 – י' באלול תרע"ה, 1915) היה רב ליטאי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויצחק יעקב ריינס · ראה עוד »

יצחק יעקב ילין

יצחק יעקב ילין (מאי 1885 – אפריל 1964) היה מחלוצי העיתונות העברית בארץ; ממקימיו ועורכו של העיתון היומי "מוריה", וכן עורך השבועונים "לפי שעה", "בענייני דיומא", ו"הד העם".

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויצחק יעקב ילין · ראה עוד »

יצחק יודלוב

יצחק יודלוב (נולד ב-22 בפברואר 1944, כח בשבט תש"ד, פתח תקווה) הוא ספרן וביבליוגרף ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויצחק יודלוב · ראה עוד »

יציאת האדמו"ר מבעלז מהונגריה

רבי אהרן רוקח יציאתו של האדמו"ר מבעלז מהונגריה אירעה בימי השואה, בתחילת שנת 1944.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויציאת האדמו"ר מבעלז מהונגריה · ראה עוד »

יציב פתגם

יציב פתגם הוא פיוט בארמית, שנכתב כרשות לאמירת תרגום יונתן בן עוזיאל להפטרה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויציב פתגם · ראה עוד »

יקותיאל יעקב נויבואר

הרב ד"ר יקותיאל יעקב נויבואר (נכתב לעיתים נויבאואר, וכדרך היידיש: נויבויר (נויבויער); בגרמנית: Jakob Neubauer; תרנ"ה, 1895 – ח' בניסן תש"ה, 22 במרץ 1945) היה מורה בבית המדרש למורים בווירצבורג שבמחוז בוואריה בגרמניה, שייסד הרב יצחק דב במברגר, ורקטור בית המדרש לרבנים באמסטרדם שבהולנד.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויקותיאל יעקב נויבואר · ראה עוד »

ירצה צום עמך

יֵרָצֶה צוֹם עַמְּךָ הוא פיוט הנאמר במסגרת סליחות לערב יום הכיפורים בקרב קהילות אשכנז.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וירצה צום עמך · ראה עוד »

ירחמיאל משה הופשטיין

רבי ירחמיאל משה הופשטיין (1860, י' באלול ה'תר"ך –1909, י"ג באלול ה'תרס"ט) היה האדמו"ר של חסידות קוז'ניץ.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וירחמיאל משה הופשטיין · ראה עוד »

ירוחם פישל פרלא

רבי יהודה ירוחם פישל פרלא (פערלא) (ה'תר"ו, 1846 – ל' בשבט תרצ"ד, 15 בפברואר 1934), מכונה גם הגרי"פ, חיבר ספרים חשובים מהספרות התורנית, נודע בעיקר בזכות חיבורו על מניין המצוות שחיבר הרס"ג.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וירוחם פישל פרלא · ראה עוד »

ירוחם יהודה ליב פרלמן

רבי ירוחם יהודה ליב פרלמן (תקצ"ה, 1835-ז' בשבט תרנ"ו, ינואר 1896), היה רבה של מינסק, נודע בכינויו "הגדול ממינסק".

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וירוחם יהודה ליב פרלמן · ראה עוד »

ישעיה שטיינברגר

הרב ישעיה אלכסנדר שטיינברגר (נולד בט"ו באב ה'תש"ח, 20 באוגוסט 1948) הוא רבן של שכונות רמת שרת, רמת דניה והולילנד בירושלים, ר"מ בישיבת הכותל בעיר העתיקה, ראש כולל "זיו התורה", מרצה במכללת בית וגן, בסמינר ליפשיץ, ועוד.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וישעיה שטיינברגר · ראה עוד »

ישעיהו וולפסברג-אביעד

ישעיהו אביעד ישעיהו (אוסקר) אביעד (ווֹלפסברג); (בגרמנית: Oscar Wolfsberg; 26 בספטמבר 1893 – 2 באוגוסט 1957; ט"ז בתשרי תרנ"ד - ה' באב תשי"ז) היה רופא ילדים, רב, סופר-פובליציסט, הוגה דעות, פעיל פוליטי במסגרת הציונות הדתית, ממנהיגי המזרחי, ודיפלומט ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וישעיהו וולפסברג-אביעד · ראה עוד »

ישראל מ' תא-שמע

ישראל משה תא-שמע (15 בספטמבר 1936 – 4 באוקטובר 2004) היה חוקר תלמוד וספרות רבנית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וישראל מ' תא-שמע · ראה עוד »

ישראל מרגוליס

ישראל מרגוליס (ברומנית: Israel Margulies; 1856–1923) היה רבם של יהודי בראילה בין השנים 1906–1923.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וישראל מרגוליס · ראה עוד »

ישראל משקלוב

רבי ישראל בן שמואל אשכנזי משְקְלוֹב (שקלוב, תק"ל, 1770 – טבריה, ט' בסיוון תקצ"ט, 22 במאי 1839) היה רב, שד"ר, ממנהיגי עליית תלמידי הגר"א, מחבר הספר פאת השולחן.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וישראל משקלוב · ראה עוד »

ישראל אלדד

ישראל אלדד בסוף שנות ה-40 ישראל אלדד (שייב) (ט' בחשוון ה'תרע"א, 11 בנובמבר 1910, פודבולוצ'יסק, גליציה – א' בשבט ה'תשנ"ו, 22 בינואר 1996, ירושלים) היה ממנהיגי הלח"י, סופר, משורר, מורה, עיתונאי, פובליציסט, מתרגם ודוקטור לפילוסופיה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וישראל אלדד · ראה עוד »

ישראל אבא ציטרון

הרב ישראל אבא ציטרון (עיברת את שמו לקיטרוני; ט"ו בשבט תרמ"א, ינואר 1881 - י"ב באלול תרפ"ז 9 בספטמבר 1927) היה רבה של פתח תקווה (תרע"א-תרפ"ז).

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וישראל אבא ציטרון · ראה עוד »

ישראל נח שניאורסון

שם מלא.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וישראל נח שניאורסון · ראה עוד »

ישראל נג'ארה

רבי ישראל נג'ארה (דמשק, 1555 – עזה, 1628) היה רב, פרשן ומשורר.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וישראל נג'ארה · ראה עוד »

ישראל נושע בה' תשועת עולמים

יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּה' תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים הוא פיוט מפורסם מסוג פזמון שנתחבר על ידי הפייטן האיטלקי רבי שפטיה בן אמיתי, ונאמר בכל קהילות האשכנזים בסליחות לימים נוראים וכן בסליחות לימי בה"ב.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וישראל נושע בה' תשועת עולמים · ראה עוד »

ישראל פרידמן (הוסיאטין)

רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין (ט"ז בכסלו ה'תרי"ח - כ"ט בכסלו ה'תש"ט; דצמבר 1857 - 31 בדצמבר 1948) היה האדמו"ר השני לחסידות הוסיאטין ובין תומכי הציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וישראל פרידמן (הוסיאטין) · ראה עוד »

ישראל קלוזנר

ישראל קלוזנר (קלויזנר) (1905 – 2 במרץ 1981) היה היסטוריון וסופר עברי, חוקר ספרות, היהדות והציונות.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וישראל קלוזנר · ראה עוד »

ישראל שבתי שצ'יפנסקי

הרב ישראל שבתי שצ'יפנסקי (או: שיפנסקי; באנגלית: Israel Schepansky; תרפ"ד, 1924, ורשה – כ"ד בטבת תש"ס, 2 בינואר 2000) היה חוקר תורני, מהדיר ספרות הראשונים, חבר האנציקלופדיה התלמודית ועורך כתב העת "אור המזרח" של תנועת המזרחי בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וישראל שבתי שצ'יפנסקי · ראה עוד »

ישראל לבל

רבי ישראל לבל (לייבל) היה מראשי המתנגדים לחסידות, בן המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וישראל לבל · ראה עוד »

ישראל זאב גוסטמן

הרב ישראל זאב גוסטמן (תמוז תרס"ח, 1908 – כ"ח בסיוון תשנ"א, 10 ביוני 1991) רב ותלמיד חכם, ראש ישיבת רמיילס וילנא, ומייסד ישיבת "נצח ישראל רמיילס" בשכונת רחביה בירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וישראל זאב גוסטמן · ראה עוד »

ישראל בן יוסף

ישראל (איסרל) בן יוסף (בסביבות 1500–1568) היה סוחר-משי יהודי עשיר, בנקאי, ותלמיד חכם שהתיישב בקרקוב בשנת 1519, לאחר גירוש היהודים מהעיר רגנסבורג שבגרמניה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וישראל בן יוסף · ראה עוד »

ישראל דנדרוביץ

ישראל דֶנדֶרוֹביץ (בכתיב יידי: דענדעראוויטש; נולד בתשל"ח, 1978) הוא רב, חוקר תורני, סופר ועורך.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וישראל דנדרוביץ · ראה עוד »

ישראל דוב פרומקין

ישראל דוב בער פְרוּמְקִין (כ"ג בחשוון ה'תרי"א, אוקטובר 1850 – י"ד באייר ה'תרע"ד, מאי 1914) היה מחלוצי העיתונות העברית בארץ ישראל ומתרגם.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וישראל דוב פרומקין · ראה עוד »

ישראל הגר (אהבת ישראל)

הרב הגר במרכז, שני מימין נראה ניסן יוסט רבי ישראל הגר (מכונה ה"אהבת ישראל" על שם ספרו; ב' באלול ה'תר"ך, 20 באוגוסט 1860 - ב' בסיוון ה'תרצ"ו, 22 במאי 1936), היה האדמו"ר השלישי בשושלת חסידות ויז'ניץ.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וישראל הגר (אהבת ישראל) · ראה עוד »

ישראל יצחק קאליש

רבי ישראל יצחק קאליש מוורקא (ה'תקל"ט, 1779 – כ"ב בניסן ה'תר"ח, 15 במאי 1848) היה מנהיג חסידי בן המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וישראל יצחק קאליש · ראה עוד »

יששכר דב ברגמן

יששכר דב ברגמן (2 בספטמבר 1911 - 16 ביוני 1984) היה רב אורתודוקסי, עיתונאי, עורך ומחבר ספרים, מהדיר ספרות הראשונים ופעיל ציבור יהודי בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויששכר דב ברגמן · ראה עוד »

ישכר תמר

הרב ישכר תָּמָר (במקור: תֶּמֶר; זדונסקה וולה, אלול ה'תרנ"ו, 1896 – תל אביב ה' באדר ה'תשמ"ב, פברואר 1982) היה רב בכמה קהילות במערב אירופה ובתל אביב.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וישכר תמר · ראה עוד »

ישכר דב רוקח (הראשון)

מרינבד רבי ישכר דב רוקח רבי ישכר דב רוֹקֵחַ (תרי"א − תרפ"ז, 1926) היה רב העיירה בלז בגליציה המזרחית והאדמו"ר השלישי של חסידות בעלזא.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וישכר דב רוקח (הראשון) · ראה עוד »

ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים)

הישיבה הארץ ישראלית, אשר כונתה גם "ישיבת גאון יעקב" ו-"ישיבת ארץ הצבי", הייתה בית מדרש ובית הוראת הלכה, מאז המאה ה-6 עד המאה ה-12.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) · ראה עוד »

ישיבת נובהרדוק

מבית הכנסת הגדול בנובהרדוק, צילום מ-1930 בערך ישיבת נובהרדוק הייתה ישיבה ליטאית, ששילבה בתוך לימודיה את לימוד המוסר, בדרך מיוחדת, שעליה ביססה את בניית עולמם הרוחני של חניכיה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וישיבת נובהרדוק · ראה עוד »

ישיבת עץ חיים (לונדון)

ישיבת "עץ חיים" היא ישיבה אשכנזית-אורתודוקסית ותיקה בגולדרס גרין שבלונדון בירת הממלכה המאוחדת.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וישיבת עץ חיים (לונדון) · ראה עוד »

ישיבת בית יעקב (פירירא)

ישיבת בית יעקב פירירא הייתה ישיבה ותיקה בירושלים שהתקיימה בין השנים ה'תנ"א (1691) ועד תחילת המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וישיבת בית יעקב (פירירא) · ראה עוד »

ישיבת היישוב החדש

ישיבת היישוב החדש או ישיבת הרב עמיאל (בקיצור: היישוב (במלעיל)) היא ישיבה תיכונית חרדית השוכנת בתל אביב, חלוצת הישיבות התיכוניות ביישוב החדש.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וישיבת היישוב החדש · ראה עוד »

ישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר)

ישיבת כנסת ישראל (נקראת גם: מדרש כנסת ישראל) (1741 – אמצע המאה ה-19), הייתה ישיבה שנוסדה על ידי רבי חיים בן עטר בירושלים, והתקיימה במאות ה-18 וה-19.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר) · ראה עוד »

ילקוט שמעוני

ילקוט שמעוני הוא לקט מדרשים קדומים המסודרים לפי פסוקי התנ"ך.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וילקוט שמעוני · ראה עוד »

ילקוט יוסף

ילקוט יוסף הוא חיבור הלכתי מעשי נפוץ הכולל 34 כרכים על סדר השולחן ערוך מאת הרב הראשי לישראל, הראשון לציון ונשיא מועצת הרבנות הראשית הרב יצחק יוסף.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וילקוט יוסף · ראה עוד »

יחס היהדות לתורת האבולוציה

בריאת העולם בכתב היד, ספר הרשומות מנירנברג, שנת 1493 האבולוציה, היא תאוריה מדעית המקובלת כיום כקונצנזוס מדעי, מאתגרת את תפיסת בריאת העולם כפי שהיא מתוארת בתנ"ך ובמסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויחס היהדות לתורת האבולוציה · ראה עוד »

יחזקאל (איזידור) אפשטיין

הרב יחזקאל איזידור אפשטיין (אנגלית: Isidore Epstein; (כ"א בתשרי תרנ"ה - ט' בניסן תשכ"ב/ 1894–1962) היה רב יהודי אורתודוקסי וחוקר במדעי היהדות. הוא כיהן כרבה של הקהילה היהודית של מידלסברו (1920-1928), ולאחר מכן הצטרף לצוות המורים של בית הספר ללימודי יהדות של לונדון (Jews' College) בלונדון ובהמשך הפך למנהל המוסד עד פרישתו ב-1961.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויחזקאל (איזידור) אפשטיין · ראה עוד »

יחזקאל לנדא

הנודע ביהודה רבי יחזקאל לנדא (לעיתים: סג"ל לנדא; י"ח בחשוון ה'תע"ד, 7 בנובמבר 1713 – י"ז באייר ה'תקנ"ג, 29 באפריל 1793) היה רבה של העיר פראג, ומגדולי פוסקי ההלכה במאה ה-18 ובדורות האחרונים בכלל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויחזקאל לנדא · ראה עוד »

יחיאל מאיר מגוסטינין

רבי יחיאל מאיר ליפשיץ (הרי"ם מגוסטינין) (ה'תקע"ו, 1816 - כ"א בשבט ה'תרמ"ח, 1888) שנודע בכינויים 'בעל התהלים' או 'היהודי הטוב מגוסטינין' היה ממנהיגי החסידות בפולין לאחר פטירת רבו רבי מנחם מנדל מקוצק.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויחיאל מאיר מגוסטינין · ראה עוד »

יחיאל צבי מושקוביץ

הרב ד"ר יחיאל צבי מושקוביץ (4 בינואר 1917 – 24 באוקטובר 1999, ה'תש"ס) היה איש חינוך ופרשן מקרא ישראלי, ממחברי סדרת "דעת מקרא".

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויחיאל צבי מושקוביץ · ראה עוד »

יחיאל בן הרא"ש

רבי יחיאל בן הרא"ש היה רב ופוסק מתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויחיאל בן הרא"ש · ראה עוד »

יחיאל בן יקותיאל

הדף הראשון מספר ה'תניא' במהדורת מנטובה ה'רע"ד (1514) רבי יחיאל ב"ר יקותיאל ב"ר בנימין ב"ר יחיאל הרופא ממשפחת הענוים (לפני ה'כ', 1260 - מחצית ראשונה של המאה ה-14) היה רב מן הראשונים, מרבני רומא במאה ה-13 ובמחצית הראשונה של המאה ה-14.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויחיאל בן יקותיאל · ראה עוד »

יחיאל יעקב וינברג

הרב ד"ר יחיאל יעקב וינברג הנודע בכינויו השרידי אש (תרמ"ד-ה, 1884 – ד' בשבט ה'תשכ"ו, 24 בינואר 1966) היה רב, פוסק והוגה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויחיאל יעקב וינברג · ראה עוד »

ידותון הלוי החבר

רבי ידותון הלוי החבר (בערבית אבו אלחסן בן אבו סהל) היה פייטן, משורר ופוסק שפעל בעיר פוסטאט שבמצרים בראשית המאה ה-13.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק וידותון הלוי החבר · ראה עוד »

יהדות מץ

בית הכנסת הגדול במץ, נחנך בשנת ה'תר"י הקהילה היהודית במץ (פעמים רבות מיץ, ולעיתים מעץ) היא אחת הקהילות היהודית הוותיקות והחשובות באירופה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויהדות מץ · ראה עוד »

יהדות מצרים

יהדות מצרים היא קהילה יהודית עתיקה, אשר נוסדה על ידי פליטים מארץ ישראל, שהגיעו למצרים עם ירמיהו הנביא לאחר חורבן הבית הראשון.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויהדות מצרים · ראה עוד »

יהדות איטליה

יהדות איטליה היא אחת מהקהילות היהודיות העתיקות באירופה וראשיתה עוד בתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויהדות איטליה · ראה עוד »

יהדות פרנקפורט

"סמטת היהודים" (Judengasse) בפרנקפורט (סביבות 1868) Jüdischer Friedhof Battonnstraße יהדות פרנקפורט (כונתה "פרנקפורט דמיין", ובקיצור פפד"מ - פרנקפורט על המיין, כדי להבדילה מפרנקפורט על האודר) היא אחת הקהילות היהודיות הוותיקות באירופה, ואחת הבודדות שבהן התקיימה התיישבות יהודית רציפה מימי הביניים ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויהדות פרנקפורט · ראה עוד »

יהדות רומניה

בית כנסת בעיר ביסטריצה כתובה מרומניה יהדות רומניה היא קהילה יהודית שחיה באזור רומניה של היום.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויהדות רומניה · ראה עוד »

יהדות ברטיסלאבה

אנדרטה לזכר יהודי סלובקיה ועליה צלליתו של בית הכנסת הנאולוגי הגדול, אשר נהרס בימי השלטון הקומוניסטי הקהילה היהודית בפרשבורג (כיום מכונה ברטיסלאבה) קיימת מאז ימי הביניים, והייתה אחת הקהילות המרכזיות ביהדות הונגריה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויהדות ברטיסלאבה · ראה עוד »

יהדות בוקובינה

מפת הקהילות היהודיות בבוקובינה יהדות בוקובינה מנתה בשיאה כ-128 אלף איש.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויהדות בוקובינה · ראה עוד »

יהדות העולם על ביתא ישראל: המאה ה-16 - המאה ה-18

במהלך תקופה זו שבין המאה ה-16 למאה ה-18 מגיעות ליהדות העולם עדויות ממקור ראשון על יהודים בחבש.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויהדות העולם על ביתא ישראל: המאה ה-16 - המאה ה-18 · ראה עוד »

יהדות העולם על ביתא ישראל: המאה ה-9 - המאה ה-15

במהלך תקופה זו שבין המאה ה-9 למאה ה-15 יהדות העולם שומעת על ממלכה יהודית עצמאית, במאה ה-9 ביתא ישראל נמצאים בתקופת תור הזהב של ממלכתם שהחלה עם תחילת שלטון יהודית המלכה בשנת 858 לאחר כיבוש קיסרות אקסום ומסתיימת בתחילת המאה ה-12 עם עלייתה לשלטון של השושלת הסולומונית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויהדות העולם על ביתא ישראל: המאה ה-9 - המאה ה-15 · ראה עוד »

יהדות ונציה

244x244 פיקסלים יהדות ונציה הוא הכינוי לקהילה היהודית, שהתקיימה מאז המאה ה-10 באזור ונציה שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויהדות ונציה · ראה עוד »

יהונתן מלוניל

רבי יהונתן (בן רבי דוד הכהן) מלוניל (נולד במאה ה-12 (1135?) – 1211, עכו) היה מהבולטים שבחכמי פרובנס, ומחבר "פירוש רבנו יהונתן" על כל ספר ההלכות של הרי"ף.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויהונתן מלוניל · ראה עוד »

יהונתן אליאשברג

הרב יהונתן אליאשברג (עליאשברג) (ג' באלול ה'תר"י, 11 באוגוסט 1850, קובנה - ה' בכסלו ה'תרנ"ט, נובמבר 1898, וולקוביסק) היה רב ליטאי ובלארוסי, שכיהן כרבן של פומפיאן, מריאמפולה ווולקוביסק.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויהונתן אליאשברג · ראה עוד »

יהושע משה אהרונסון

הרב יהושע משה אהרונסון (ה' בסיוון ה'תר"ע – י"ב בכסלו ה'תשנ"ד; 1910–1993) היה מרבני פולין בזמן השואה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויהושע משה אהרונסון · ראה עוד »

יהושע ענבל

הרב יהושע ענבל (נולד ב־1977) הוא הוגה דעות חרדי ומחבר ספרי הלכה והגות.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויהושע ענבל · ראה עוד »

יהושע קניאל (רב)

הרב קניאל בית הקברות היהודי חוף הכרמל בחיפה הרב יהושע קניאל (כ"א בסיון ה'תרנ"ו 2 ביוני 1896 - י"א בתמוז ה'תש"ל 14 ביולי 1970) היה הרב הראשי לחיפה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויהושע קניאל (רב) · ראה עוד »

יהושע טן-פי

יהושע טן-פַּי (2 ביולי 1914, תרע"ד, קישינב, בסרביה – 13 במרץ 1988, תשמ"ח) היה משורר עברי, עיתונאי, מילונאי, עורך וסופר ילדים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויהושע טן-פי · ראה עוד »

יהושע בראנד

יהושע בראנד (בלועזית: Joshua or Yehoshua Brand; י"ז בסיון תרס"ח, 16 ביוני 1908 - י"ח באדר תשל"ה, 1 במרץ 1975) היה רב, פובליציסט, מורה, חוקר והיסטוריון של תקופת בית שני, תקופת המשנה ותקופת התלמוד.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויהושע בראנד · ראה עוד »

יהושע גוטמן

יהושע גוטמן (כ"ב בתשרי תרנ"א, 7 באוקטובר 1890, צ'אשניקי, פלך ויטבסק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – י"ד בכסלו תשכ"ד, 30 בנובמבר 1963, ירושלים) היה איש חינוך עברי, מורה בתיכון, מנהל הסמינר העברי למורים "תרבות" בווילנה ובית המדרש למורים העברי בבית הכרם, וחוקר תולדות עם ישראל בתקופה ההלניסטית והספרות היהודית-הלניסטית, עורך אנציקלופדיות במדעי היהדות, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויהושע גוטמן · ראה עוד »

יהודה משקוני

רבי יהודה ליאון משקוני היה תלמיד חכם נודד מתקופת הראשונים, מחבר פירוש אבן העזר על פירוש אבן עזרא לתורה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויהודה משקוני · ראה עוד »

יהודה אריה ממודנה

ר' יהודה אריה ממודנה (מוכר גם בראשי התיבות ריא"ם; כ"ח בניסן של"א, 23 באפריל 1571 – כ"ז באדר ת"ח, 21 במרץ 1648) היה רב, דרשן, סופר, משורר ומגיה ספרים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויהודה אריה ממודנה · ראה עוד »

יהודה אלקלעי

לפי הערך, הוא עלה לארץ בגיל 11 הרב יהודה בן שלמה חי אלקלעי (תקנ"ח, 1798 – ד' בתשרי תרל"ט, 1878) היה רב בסרביה, מבשר הציונות המעשית והמדינית הראשון, וחלוץ הציונות הפוליטית המודרנית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויהודה אלקלעי · ראה עוד »

יהודה אלחריזי

יהודה בן שלמה אלחריזי (נקרא גם יהודה חריזי, בערבית: يهودا بن سليمان الحريزي ابن شاؤول ابو زكريا; בספרדית: Yehudá al-Harizí; 1165, טולדו, ממלכת קסטיליה – 3 בדצמבר 1225, כ"ד בכסלו ד'תתקפ"ה, חלב, הסולטנות האיובית) היה נוסע, משורר, יוצר ומתרגם יהודי-ספרדי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויהודה אלחריזי · ראה עוד »

יהודה אליצור

יהודה אליצור (הרשקוביץ; כ"ז בתמוז ה'תרע"א, 23 ביולי 1911 – ב' בטבת ה'תשנ"ח, 31 בדצמבר 1997) היה פרופסור לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן, מחוקרי המקרא והגאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויהודה אליצור · ראה עוד »

יהודה אבן קריש

יהודה אבן קֻרַיְש (בכתיב מלא: קורייש; בערבית: قريش) היה מדקדק עברי שחי ופעל בצפון אפריקה במפנה המאה העשירית בקירוב, מחלוצי הבלשנות השמית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויהודה אבן קריש · ראה עוד »

יהודה אבן שמואל

יהודה אבן שמואל בשנת 1944 שמחות בפני בפני אספת הנבחרים הרביעית יהודה אבן שמואל (קופמן) (20 במאי 1887 – 23 בפברואר 1976) היה חתן פרס ישראל לשנת תשל"ג בתחום מדעי היהדות, וזוכה פרס הרב קוק למחקר תורני לשנת תשי"ט.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויהודה אבן שמואל · ראה עוד »

יהודה עציון

יהודה עציון (נולד בל' בכסלו ה'תשי"ב, 29 בדצמבר 1951) הוא מחנך, מחבר ועורך ספרים ישראלי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויהודה עציון · ראה עוד »

יהודה פליקס

יהודה פליקס (14 באפריל 1922, ט"ז בניסן ה'תרפ"ב – 2 בדצמבר 2005, א' בכסלו ה'תשס"ו) היה חוקר הבוטניקה והזואולוגיה במקרא ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויהודה פליקס · ראה עוד »

יהודה קופרמן

קבר הרב יהודה קופרמן הרב ד"ר יהודה קופרמן (כ"ח באייר תרפ"ט, 7 ביוני 1929 - כ"ג בטבת ה'תשע"ו, 4 בינואר 2016) היה מחנך ישראלי ופרשן מקרא, מייסדה ומנהלה של המכללה לבנות בירושלים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויהודה קופרמן · ראה עוד »

יהודה קיל

יהודה קיל (1916 – 16 ביוני 2011) היה מנהל האגף לחינוך ממלכתי דתי במשרד החינוך והתרבות ויושב ראש מפעל פרשנות המקרא דעת מקרא, עליו זכה בפרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשנ"ב ופרס הרב קוק לשנת תשמ"ד.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויהודה קיל · ראה עוד »

יהודה רוזאניס

הרב יהודה רוזאניס (ה'תי"ז, 1657 – כ"ב בניסן ה'תפ"ז, 1727) היה רב ופוסק טורקי נודע, חיבר ספרים שונים, המפורסם והמשפיע שבהם הוא משנה למלך על משנה תורה לרמב"ם.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויהודה רוזאניס · ראה עוד »

יהודה שביב

הרב יהודה שביב (כ"א באייר ה'תש"א, 18 במאי 1941 – י"ג בטבת ה'תשע"ט, 21 בדצמבר 2018) היה רב ישראלי ששימש כר"מ בישיבת הר עציון, עורך כתב העת תחומין, מעורכי כתב העת מעלין בקודש, עורך ומחבר ספרים רבים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויהודה שביב · ראה עוד »

יהודה ליב ברגר

יהודה לֶיְבּ בֶּרְגֶר (לעיתים בערגער; תרכ"ז, 1867 – ב' בתמוז תרע"ז, 1917) היה מחנך עברי יהודי ליטאי, פעיל למען רפורמה בחינוך היהודי ויוזם "החדר המתוקן" בפינסק, פעיל ציוני, מ"חובבי ציון" ומהפעילים הבולטים בהסתדרות הציונית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויהודה ליב ברגר · ראה עוד »

יהודה ליב דון יחיא

הרב יהודה לייב דון יחיאתמונה להחלפה יהודה ליב דון יחיא (י"ד באלול תרכ"ט, 21 באוגוסט 1869 – ו' בחשוון תש"ב, 27 בנובמבר 1941) היה רב, חסיד, תלמיד ישיבת וולוז'ין ומרבני תנועת המזרחי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויהודה ליב דון יחיא · ראה עוד »

יהודה לייב אורליאן

הרב יהודה לייב אורליאן (כ"ב באדר א' תר"ס, 21 בפברואר 1900 – סוף תשרי תש"ד, סוף אוקטובר 1943) היה מחנך ונשיא פועלי אגודת ישראל בפולין.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויהודה לייב אורליאן · ראה עוד »

יהודה לייב פישמן מימון

הרב מימון יושב משמאל לבן-גוריון בעת הכרזת העצמאות 250px ביקור הרבנים יהודה לייב פישמן מימון ובן-ציון מאיר חי עוזיאל בבגדאד לצד הרבנים ששון כדורי ועזרא דנגור הרב יהודה לייב הכהן פישמן מימון (י"ב בכסלו ה'תרל"ו, 11 בדצמבר 1875 – ט' בתמוז ה'תשכ"ב, 10 ביולי 1962) היה ממקימי תנועת המזרחי, חבר מנהלת העם, מחותמי מגילת העצמאות, חבר הכנסת, שר הדתות הראשון של מדינת ישראל וחתן פרס ישראל לספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויהודה לייב פישמן מימון · ראה עוד »

יהודה לייב הלוי אשלג

הרב יהודה לייב הלוי אשלג (ה' בתשרי ה'תרמ"ה, 24 בספטמבר 1884 – י' בתשרי ה'תשט"ו, 7 באוקטובר 1954) היה אדמו"ר ומקובל שעסק בפירוש ובהפצה של תורת הקבלה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויהודה לייב הלוי אשלג · ראה עוד »

יהודה זרחיה אזולאי

עיתון החבצלת משנת 1870 מיד לאחר פטירת ריז"א יהודה זרחיה אזולאי היה חכם מרוקאי בן המאה ה-19, שעלה לירושלים ויצא בשליחותה מספר פעמים כשד"ר.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויהודה זרחיה אזולאי · ראה עוד »

יהודה ביבאס

הרב יהודה אריה ליאון ביבאס (בסביבות ה'תק"מ 1780 - י"ב בניסן תרי"ב 1852), היה מרבני גיברלטר, רבה של קהילת קורפו, ממבשרי הציונות, פוסק ומקובל, בעל תואר אקדמי והשכלה כללית רחבה, נוסע ומעורה בהוויות העולם.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויהודה ביבאס · ראה עוד »

יהודה דומיניץ

יהודה לייב דוֹמיניץ (20 באפריל 1926 - 30 במאי 2009) היה פעיל ציוני ואיש ציבור שעסק רבות בנושאי העלייה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויהודה דומיניץ · ראה עוד »

יהודה החסיד

רבי יהודה (ב"ר שמואל) החסיד היה ממייסדי חוג חסידי אשכנז והדמות המרכזית בה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויהודה החסיד · ראה עוד »

יהודה וירושלים⁩⁩

יהודה וירושלים היה עיתון אשר הוציא לאור יואל משה סלומון בשנים 1877 ו-1878, השנים שבהן תכנן את הקמת העיר אשר ייסד, פתח תקווה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויהודה וירושלים⁩⁩ · ראה עוד »

יהודה יערי

יהודה יערי (23 בנובמבר 1900 - 6 בנובמבר 1982) היה סופר, מחזאי ומתרגם ישראלי, מאנשי העלייה השלישית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויהודה יערי · ראה עוד »

יהודה יונוביץ

ד"ר יהודה יונוביץ (ט' באייר ה'תרל"ח, 12 במאי 1878 - ד' בשבט ה'תש"ח, 15 בינואר 1948) היה ממייסדי החברה למשפט עברי, מו"ל של הספרייה המשפטית והספרייה הפילוסופית בשנות ה-20 של המאה ה-20 בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויהודה יונוביץ · ראה עוד »

יואל סירקיש

בית חדש, ספרו של רבי יואל סירקיש על ארבעת הטורים רבי יואל סירקיש (כונה גם רבי יואל סירקיס, לובלין ה'שכ"א, 1561 – קרקוב, כ' באדר ה'ת', 1640) מחבר פירוש בית חדש (ב"ח) על ארבעה טורים.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויואל סירקיש · ראה עוד »

יום אכפי הכבדתי

יוֹם אַכְפִּי הִכְבַּדְתִּי היא קינה שחיבר רבי יהודה הלוי ומתארת את סיפור ביאתו של נבוזראדן למקדש וראייתו את דמו של זכריה בן יהוידע.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויום אכפי הכבדתי · ראה עוד »

יום-טוב אלגאזי

הרב יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי, תפ"ז, 1727, איזמיר – ב' באדר א' תקס"ב, 1802, ירושלים) היה הראשון לציון, שד"ר וראש ישיבת המקובלים בית אל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויום-טוב אלגאזי · ראה עוד »

יום-טוב ליפמן הלר

רבי גרשון שאול יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין (מכונה על שם ספרו "התוספות יום-טוב"; ה'של"ט, 1579 – ו' באלול ה'תי"ד, 1654) היה מגדולי חכמי אשכנז ופולין, פרשן ופוסק.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויום-טוב ליפמן הלר · ראה עוד »

יונתן בנימין הלוי הורוויץ

תמונה מתוך הדרכון הצ'כי של בנימין הלוי הורוויץ הרב יונתן בנימין הלוי הורוויץ (הורוביץ, לעיתים: איש הורוויץ; (ה'תרכ"ו, 1866 – י"ט בתמוז ה'ת"ש, 25 ביולי 1940) היה רב קהילות, ראש כולל הולנד ודויטשלנד (כולל הו"ד) ונציג ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם (פקוא"מ) בירושלים, יו"ר אגודת ישראל בארץ ישראל וחבר הוועד הפועל של אגודת ישראל העולמית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויונתן בנימין הלוי הורוויץ · ראה עוד »

יונה משה נבון

הרב יונה משה נבון (נפטר בירושלים, בכ"ג בטבת ה'תר"א) היה רב ארץ-ישראלי ששימש בתפקיד הראשון לציון באמצע המאה ה־19.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויונה משה נבון · ראה עוד »

יונה חיה בנדיקט

יונה חיה בנדיקט (תרס"א 1901 - י"ג בחשוון תשנ"ו נובמבר 1995) הייתה מהנשים הראשונות ביישוב העברי ששימשה כמורה למקרא.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויונה חיה בנדיקט · ראה עוד »

יונה בר יהודה הספרדי

רבי יונה ב"ר יהודה הספרדי, היה שד"ר ירושלמי במחצית השנייה של המאה ה-10.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויונה בר יהודה הספרדי · ראה עוד »

יונה כהן

יונה כהן (י' בטבת ה'תר"ף, 1 בינואר 1920 - ו' בטבת ה'תשנ"ו, 27 בינואר 1996) היה עיתונאי, סופר, ושליח המוסדות הלאומיים בענייני חינוך ועלייה למדינות סוריה, איראן, לוב, תוניסיה, אלג'יריה ומדינות שונות באירופה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויונה כהן · ראה עוד »

יוסף מולכו

רבי יוסף מולכו (ט"ו בשבט ה'תנ"ב, 1692 - ה'תקכ"ח, 1768) היה רב ודיין בעיר סלוניקי.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויוסף מולכו · ראה עוד »

יוסף אמזלג

רבי יוסף אמזלג (נפטר לכל המאוחר בה'תקכ"ח, 1768) היה דיין וראש ישיבת כנסת ישראל בירושלים במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויוסף אמזלג · ראה עוד »

יוסף אליהו מובשוביץ

הרב יוסף אליהו הלוי מובשוביץ (נולד בל' בתשרי תשכ"ג, 28 באוקטובר 1962) הוא רבה של קריית משה בירושלים, מראשי מוסד הרב קוק ועורך תורני.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויוסף אליהו מובשוביץ · ראה עוד »

יוסף איסקפה

רבי יוסף בן שאול איסקפה או אישקאפא (ה'ש"ל, 1570 – כ"ו בטבת ה'תכ"ב, 17 בינואר 1662) היה ראש ישיבה באיזמיר, ומגדולי רבני העיר ומחבר ספר ראש יוסף.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויוסף איסקפה · ראה עוד »

יוסף נטונק

הרב יוסף נָטוֹנֶק (Josef Natonek; תקע"ג, 1813 - כסלו תרנ"ג, 1892) היה רב ואיש חינוך יהודי-הונגרי מחלוצי רעיון שיבת ציון וההתיישבות היהודית בארץ ישראל, בלשן, מייסד העיתון ישראל אחד, אחד משלושת הרבנים שהובילו את המאבק בהונגריה נגד "תנועת המתקנים" בתקופה שבה נוצר הקרע ביהדות הונגריה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויוסף נטונק · ראה עוד »

יוסף פאור

יוסף פאור (בספרדית: José Faur, מבוטא חוֹסֶה פאור; 1934 – 9 ביוני 2020) היה רב, פילוסוף וחוקר יהדות.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויוסף פאור · ראה עוד »

יוסף צבי רימון (רב)

הרב יוסף צבי רימון (נולד בשנת תשכ"ח – 1968) הוא רב ישראלי המשמש כרב המועצה האזורית גוש עציון, פוסק הלכה העומד בראש העמותות "סולמות" "שגרירים בלב" ו"לאופק", ראש כולל, רב המרכז האקדמי לב (JCT) ורב בית הכנסת האשכנזי אלון שבות דרום.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויוסף צבי רימון (רב) · ראה עוד »

יוסף צבי דינר

ד"ר יוסף צבי (הרש) הלוי דינר (בהולנדית: Joseph Hirsch Dünner; י"ב בטבת ה'תקצ"ג, ינואר 1833 – כ"ג בתשרי ה'תרע"ב, אוקטובר 1911) היה רב וחוקר יהדות הולנדי ממוצא פולני, שכיהן כרבה הראשי של יהדות אמסטרדם וראש הסמינר לרבנים בעיר.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויוסף צבי דינר · ראה עוד »

יוסף קמחי

רבי יוסף קמחי (ריק"ם) (1105 – 1170 בערך) היה פרשן ומבקר מקרא יהודי וכן הוא מדקדק חשוב.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויוסף קמחי · ראה עוד »

יוסף קאפח

הרב יוסף קאפח (י"ב בכסלו ה'תרע"ח - י"ח בתמוז ה'תש"ס; 27 בנובמבר 1917 – 21 ביולי 2000) היה פוסק הלכה חבר בית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויוסף קאפח · ראה עוד »

יוסף קארו

קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויוסף קארו · ראה עוד »

יוסף קונביץ

הרב יוסף קונביץ (בכתיב ישן: קאָנוויץ; באנגלית: Josef Konvitz; ה'תרל"ח, 1878 - ט"ו בסיוון ה'תש"ד, 6 ביוני 1944) היה רבן של כמה ערים בליטא ובארצות הברית, נשיא אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויוסף קונביץ · ראה עוד »

יוסף רוזנפלד

יוסף רוזנפלד (1922-1858) היה רבה הראשי של צ'רנוביץ בשנים 1922-1893.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויוסף רוזנפלד · ראה עוד »

יוסף שרביט (היסטוריון)

יוסף שרביט (בצרפתית: Yossef Charvit; נולד ב-15 בנובמבר 1957) הוא פרופסור במחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטת בר-אילן ובמכללה האקדמית אפרתה, ומופקד על הוראת תולדות ישראל והעמים מימי הביניים עד העת החדשה במכללה זו.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויוסף שרביט (היסטוריון) · ראה עוד »

יוסף שלמון

יוסף שַׂלְמוֹן (נולד ב-1939) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון וכיהן כראש המחלקה להיסטוריה של עם ישראל בבן-גוריון.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויוסף שלמון · ראה עוד »

יוסף ליפלאנד

הרב יוסף ליפלאנד (? – כ"ט באייר תש"י, 1950) היה רבה של בארון שבמחוז קורסק ברוסיה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויוסף ליפלאנד · ראה עוד »

יוסף חיון

רבי יוסף בן רבי אברהם הנשיא חיון היה מנהיג קהילת ליסבון גדול פרשני המקרא בפורטוגל.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויוסף חיון · ראה עוד »

יוסף בן עמראן

יוסף בן עמראן (המאה ה-12) היה דיין בעיר סיג'ילמסה שבמרוקו וידידו הקרוב של רבי אברהם אבן עזרא.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויוסף בן עמראן · ראה עוד »

יוסף בכור שור

פירוש ר' יוסף בכור שור לתורה, מהדורת מוסד הרב קוק רבי יוסף בכור שור (נקרא גם ריב"ש או ר"י מאורליאנס), מבעלי התוספות, פרשן מקרא מקורי ופשטן, פרשן התלמוד ופייטן צרפתי בן המאה ה-12.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויוסף בכור שור · ראה עוד »

יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון)

הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (מכונה הגרי"ד ועוד; י"ב באדר ה'תרס"ג, 11 במרץ 1903 - י"ח בניסן ה'תשנ"ג, 8 באפריל 1993) היה רב, ראש ישיבה, פילוסוף דתי, מראשי הציונות הדתית ותנועת המזרחי, וממנהיגיה הרוחניים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון) · ראה עוד »

יוסף היינימן

יוסף הַיינימן (או היינמן; בלועזית: Joseph Heinemann, שם המשפחה הקודם: Hans; א' באייר תרע"ה, 15 באפריל 1915, מינכן – כ"ו בטבת תשל"ח, 5 בינואר 1978, ירושלים) היה רב, מורה וחוקר התפילה, הפיוט הקדום, התרגומים הארמיים, ספרות המדרש והאגדה.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויוסף היינימן · ראה עוד »

יוסף יצחק שניאורסון

מכתב שפרסם הרב אברהם יצחק הכהן קוק בעיתון דואר היום לכבוד י"ב בתמוז תרפ"ח, יום השנה לשחרורו של רבי יוסף יצחק מהכלא הסובייטי דרכון לטבי שהונפק בריגה לרב שניאורסון בשנת 1933 ישיבת תורת אמת, לקראת ביקורו של הרב שניאורסון בירושלים הרב שניאורסון בזימון ברכת המזון בבר מצווה של נכדו בארי גוראריה רבי יוסף יצחק שניאורסון (מכונה הריי"צ; י"ב בתמוז ה'תר"ם, 21 ביוני 1880 – י' בשבט ה'תש"י, 28 בינואר 1950) היה האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד ליובאוויטש, שבראשה עמד משנת ה'תר"ף (1920) ועד לפטירתו בשנת ה'תש"י (1950).

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויוסף יצחק שניאורסון · ראה עוד »

יוחאי רודיק

הרב ד"ר יוחאי ברוך רודיק (נולד בשנת ה'תשט"ז) הוא מפמ"ר מחשבת ישראל בחינוך הדתי במשרד החינוך, מחבר ספרים וחוקר הציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: מוסד הרב קוק ויוחאי רודיק · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מוסד_הרב_קוק