תוכן עניינים
127 יחסים: מאיר פישלס, מאיר וונדר, מנחם ציוני, מנחם די לונזאנו, מנוח הנדל, מצוות הקהל, מרדכי מלצר, מרדכי סג"ל, מרדכי זקהיים, מרדכי גיפטר, משה מטראצ'ינה, משה פרובינצאלו, משה שמשון בכרך, משה בצלאל לוריא, משה הרשלר, משה יהודה שלזינגר, משומד, מהר"ל מפראג, מוריה, מכון ירושלים, מי שהיה נשוי שלוש נשים, מיכאל שמעון מייא, אני הוא השואל, אפרים משה פינר, אפרים הכהן, אריה לייב שפירא, אריה לייב שפירא (וילנה), אלעזר לנדא, אלתר יחיאל נבנצל, אליעזר קוגל, אליעזר רבינוביץ, אליעזר גולדשמידט, אליעזר כהנמן, אליהו שלזינגר, אליהו בשייצי, אברהם אבלי פאסוועלער, אברהם שושנה, אברהם יעקב ניימרק, אביעזרי זליג אוירבך (בוכסווילר), אהרן יהודה ליב שטינמן, אייזיק אוזבנד, נתן אדלר, נתן קמנצקי, נחמן שלמה גרינשפאן, נחמן גדליהו ברודר, נחום לעווי, נוסח קטלוניה, ניטל, ספר החינוך, סרטיפיקט, ... להרחיב מדד (77 יותר) »
מאיר פישלס
רבי מֵאִיר פִישֶׁלְס (~ה'תס"ג, 1713 - י"ז בכסלו ה'תק"ל, 16 בדצמבר 1769) היה רב, ראש ישיבה ודיין אשכנזי, ראב"ד פראג וראש הישיבה בה במשך ארבעים שנה.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ומאיר פישלס
מאיר וונדר
מאיר וונדר, 2011 מאיר ווּנדֶר (נולד בז' באדר תרצ"ד, 22 בפברואר 1934) הוא היסטוריון, ביבליוגרף וספרן חרדי ישראלי.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ומאיר וונדר
מנחם ציוני
מנחם ציוני (או ציון, בין השנים 1340–1410 בערך) היה מקובל, ופייטן, מחכמי אשכנז.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ומנחם ציוני
מנחם די לונזאנו
רבי מנחם בן יהודה די לונזאנו (הרמד"ל), ~ ה'ש"י (1550) - לפני ה'שפ"ו (1626), רב, מקובל, משורר, חוקר המסורה ומהדיר ספרי מדרש, ומהעולים הקדמונים לארץ ישראל.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ומנחם די לונזאנו
מנוח הנדל
רבי מנוח הֶנדל בן שמריה (בכתיב הרבני השגור: מנוח הענדיל. ?, ברסטצ'קה, ווהלין, פולין-ליטא – כ"ב בתמוז שע"א, 1611, וינה) היה רב ופוסק, פרשן התלמוד, מדקדק, מקובל, פילוסוף, איש אשכולות ומחבר פורה ורבגוני.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ומנוח הנדל
מצוות הקהל
הַקְהֵל הוא כינויה של מצוות עשה מהתורה להקהיל את כל עם ישראל העולים לרגל בחג הסוכות שבמוצאי שנת שמיטה ולקרוא בתורה בפניהם.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ומצוות הקהל
מרדכי מלצר
הרב מרדכי קלצקי, הנודע בכינויו הרב מרדכי מלצר (ה'תקנ"ז, 1797 – כ"ז בסיוון ה'תרמ"ג, 2 ביולי 1883), היה ראש ישיבה ורב ליטאי.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ומרדכי מלצר
מרדכי סג"ל
רבי מרדכי הלוי סג"ל (לעיתים: רייצס; נפטר ז' באייר ה'תקע"ז, 22 באפריל 1817) היה רב ליטאי, רבה של טיקטין במשך ארבעים שנה.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ומרדכי סג"ל
מרדכי זקהיים
רבי מרדכי זקהיים (ליל הושענא רבה, כ"א בתשרי ה'תרי"ט, 29 בספטמבר 1858) היה רב ומקובל ליטאי רבן של צ'חנוביץ ופינסק.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ומרדכי זקהיים
מרדכי גיפטר
הרב מרדכי גיפטר (ז' בחשוון תרע"ו או תרע"ז, 1915 או 1916 - כ"ג בטבת תשס"א, 18 בינואר 2001) היה ראש ישיבת טלז בקליבלנד באוהיו שבארצות הברית.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ומרדכי גיפטר
משה מטראצ'ינה
משה מטראצ'ינה (טראצ'ינו) (1555- 1623) היה מחכמי איטליה במאה ה-17, רב בקהילת פרארה (Ferrara) ונחשב כפוסק מרכזי באיטליה.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ומשה מטראצ'ינה
משה פרובינצאלו
רבי משה פרובינצאלו או פרובינצאלי (ה'רס"ג, 1503 – ד' באלול ה'של"ו, יולי 1576) היה רב וראש ישיבה במודינה ומנטובה.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ומשה פרובינצאלו
משה שמשון בכרך
הרב משה שמשון בכרך (ה'שס"ז, 1607 – כ"ט בניסן ה'ת"ל, 19 באפריל 1670) היה דרשן, פוסק ופייטן ממשפחת הרבנים בכרך, מצאצאי מהר"ל מפראג.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ומשה שמשון בכרך
משה בצלאל לוריא
רבי משה בצלאל לוריא (תקצ"ה, 1834 - כ"ו בניסן תרע"ד, 22 באפריל 1914) היה רב ליטאי, רבן של כמה ערים בליטא, ומחבר פורה של ספרי פרשנות וחידושים על התלמוד הבבלי.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ומשה בצלאל לוריא
משה הרשלר
הרב משה הרשלר (י' בטבת תרפ"ב, 10 בינואר 1922, כפר סבא - ל' בניסן תשנ"א, 14 באפריל 1991, ירושלים) היה סופר, חוקר ועורך תורני.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ומשה הרשלר
משה יהודה שלזינגר
הרב שלזינגר לומד הרב משה יהודה שלזינגר (נולד בכ"ח בתמוז תרצ"ב, 1 באוגוסט 1932) הוא ראש ישיבת קול תורה, וחבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ומשה יהודה שלזינגר
משומד
'''אל הקורינתיים''' א', 8:15 משומד או יהודי מומר הוא מי שהמיר את דתו מהיהדות לדת אחרת.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ומשומד
מהר"ל מפראג
רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ומהר"ל מפראג
מוריה
קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לנשים קטגוריה:שמות משפחה עבריים.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ומוריה
מכון ירושלים
הלוגו של מכון ירושלים מכון ירושלים הוא מכון מחקר תורני, ההדרה והוצאה לאור, העוסק בספרות תורנית מגוונת, מתקופת הראשונים ועד תקופת האחרונים.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ומכון ירושלים
מי שהיה נשוי שלוש נשים
מי שהיה נשוי (ל)שלוש נשים הוא משפט הפתיחה של משנה בסדר נשים,, העוסקת בחלוקת רכוש בין מספר נשים.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ומי שהיה נשוי שלוש נשים
מיכאל שמעון מייא
הרב מיכאל שמעון מייא (? - י"א בסיון ה'תקצ"ג, 29 במאי 1833) היה למדן ובעל בית דפוס משפחתי בברסלאו.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ומיכאל שמעון מייא
אני הוא השואל
אני הוא השואל הוא סליחה לתפילת מוסף של יום כיפור, שחיבר רבי ברוך בן שמואל ממגנצא.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ואני הוא השואל
אפרים משה פינר
אפרים משה פִּינֶר (בכתיב ארכאי: פיננער, בגרמנית: pinner; ה'תקס"ג – ה'תר"ם), היה מלומד יהודי אורתודוקסי במערב אירופה שעסק בתרגום עברי-גרמני, ובחקר תולדות היהדות.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ואפרים משה פינר
אפרים הכהן
רבי אפרים הכהן (שע"ו, 1616 – י"ג בסיוון תל"ח, 1678) כיהן ברבנות בליטא, מוראביה והונגריה.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ואפרים הכהן
אריה לייב שפירא
הרב אריה לֶייבּ שפירא (ידוע בכינוי: ר' לייבלי קובנר; תקמ"ז, 1787 - י"ח בשבט ה'תרי"ג, 26 בינואר 1853) היה רבה של קובנה ואב בית הדין הראשון שלה.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ואריה לייב שפירא
אריה לייב שפירא (וילנה)
הרב אריה לייב שפירא (מווילנה) (תס"ב, 1702 – ט"ו באייר תקכ"א, 19 במאי 1761) היה ספרא דדיינא בעיר וילנה שבליטא, אב"ד קהילת וילנה ומחבר "נחלת אריאל" ו"מעון אריות" על מסכת סופרים.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ואריה לייב שפירא (וילנה)
אלעזר לנדא
הרב אלעזר סג"ל לנדא (ה'תקל"ח, פראג - י"א בתמוז ה'תקצ"א, יוני 1831, ברודי) היה רבה של ברודי ומחבר ספר "יד המלך" על משנה תורה לרמב"ם.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ואלעזר לנדא
אלתר יחיאל נבנצל
הרב אלתר יחיאל נבנצל (בכתיב יידישאי: נעבענצאהל; ה'תרי"ח – י"ד באב ה'תרצ"ט; 1858~ – 1939) היה רב גליציאני ששימש כרבן של וישניצה וסטניסלב.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ואלתר יחיאל נבנצל
אליעזר קוגל
הרב אליעזר קוגל (כ"ד בטבת ה'תרפ"ד, 1 בינואר 1924, תל אביב – ז' בתשרי ה'תשפ"ג, 2 באוקטובר 2022, ירושלים) היה ראש ישיבת שבות עמי, מראשי התנועה להפצת תורה, עסק גם בלימוד תורה לעולים מחבר המדינות.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ואליעזר קוגל
אליעזר רבינוביץ
רבי אליעזר רבינוביץ (ה'תרי"ט, 1859 - ג' באדר א' תרפ"ד, 8 בפברואר 1924) היה רב ליטאי, רבה של מינסק.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ואליעזר רבינוביץ
אליעזר גולדשמידט
הרב אליעזר גולדשמידט (ח' בתשרי תר"ע – כ"ח באדר ב' תשנ"ב, ספטמבר 1909 – אפריל 1992) היה תלמיד חכם ליטאי, דיין בבית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ואליעזר גולדשמידט
אליעזר כהנמן
הרב אליעזר כהנמן (נולד ב-י"ג בתמוז תש"ז, 1 ביולי 1947) הוא נשיא ישיבת פוניבז', תפקיד שמשמעותו בעלות על הישיבה ונושאים מנהלתיים וייצוגיים.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ואליעזר כהנמן
אליהו שלזינגר
הרב אליהו שלזינגר, נואם בכנס דיני ממונות של מכון מחקר תורני פומבדיתא הרב אליהו שלזינגר (נולד בה' באדר תש"ט; 6 במרץ 1949) הוא רבה של שכונת גילה ומקור חיים בירושלים מאז שנות השבעים, פוסק, מרצה ומחבר ספרים תורניים.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ואליהו שלזינגר
אליהו בשייצי
אליהו בשייצי (בטורקית: Bašyazi; 1420 (בערך) – 1490, אדירנה) היה חכם קראי בן המאה ה-15.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ואליהו בשייצי
אברהם אבלי פאסוועלער
רבי אברהם אבא פָּאסוועלער (בעברית: פּוֹסְבֶלֶר), המכונה גם ר' אבלי, או ר' אבא'לה (פאסוואל, ה' בסיוון תקכ"ב 27 במאי 1762 - וילנה, י"ג באב תקצ"ו 27 ביולי 1836), היה רב ופוסק מגדולי דורו; רבה בפועל של וילנה בירת ליטא וראש בתי הדין שלה.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ואברהם אבלי פאסוועלער
אברהם שושנה
הרב אברהם שושנה (באנגלית: Abraham Shoshana) הוא סופר, חוקר ועורך תורני אמריקאי יליד מרוקו.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ואברהם שושנה
אברהם יעקב ניימרק
הרב אברהם יעקב ניימרק (ניימארק) (ה'תרל"ט, 1878 - ט' בחשוון ה'תשכ"ב, 19 באוקטובר 1961) היה רב בעיר פרינאי (פרן) שבליטא ואב בית דין בתל אביב.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ואברהם יעקב ניימרק
אביעזרי זליג אוירבך (בוכסווילר)
רבי אביעזרי זליג אוירבך (בכתיב שנהג בזמנו: אביעזרי זעליג אויערבך; י"ז בחשוון ה'תפ"ו, 1725, ברודי – ט"ז בשבט ה'תקכ"ח, 1768, בוכסווילר) היה רב גרמני-אלזסי, מתלמידי רבי יהונתן אייבשיץ.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ואביעזרי זליג אוירבך (בוכסווילר)
אהרן יהודה ליב שטינמן
קברו של הרב שטיינמן בבית הקברות פוניבז' בבני ברק בכירי דגל התורה אצל הרב שטיינמן הרב אהרן יהודה לֵיבּ שטינמן ("הגראי"ל"; י"ד בחשוון ה'תרע"ה, 3 בנובמבר 1914 – כ"ד בכסלו ה'תשע"ח, 12 בדצמבר 2017) היה רב חרדי-ליטאי ישראלי, ממנהיגיו הבולטים של הציבור החרדי במפנה המאה ה-21.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ואהרן יהודה ליב שטינמן
אייזיק אוזבנד
הרב אייזיק אוזבנדתמונה להחלפה הרב אייזיק אוזבנד (Ozband; תרע"ד, 1914 - ו' בניסן תשע"ב, 29 במרץ 2012) היה ראש ישיבת טלז בקליבלנד, אוהיו.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ואייזיק אוזבנד
נתן אדלר
הרב נתן בן שמעון הכהן אדלר (י' בטבת ה'תקי"ב, דצמבר 1751 – כ"ז באלול תק"ס, 17 בספטמבר 1800) היה רב ומקובל בפרנקפורט, גרמניה, ורבו של החתם סופר.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ונתן אדלר
נתן קמנצקי
הרב נתן קמנֶצקי (1930 – ה' בסיוון ה'תשע"ט, 8 ביוני 2019) היה סגן ראש ישיבת איתרי ומנהל מוסדות איתרי.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ונתן קמנצקי
נחמן שלמה גרינשפאן
הרב נחמן שלמה גרינשפאן (~ה'תר"ם, 1880 - אלול ה'תשכ"א, אוגוסט 1961) היה ראש ישיבת "עץ חיים" בלונדון, ומחבר תורני.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ונחמן שלמה גרינשפאן
נחמן גדליהו ברודר
הרב נחמן גדליהו ברודר (ב' בתמוז ה'תרי"ז, 1857 – ט' באב ה'ת"ש, 1940) היה תלמיד חכם ירושלמי, מראשי היישוב הישן ויושב ראש הוועד הכללי כנסת ישראל, ממונה כולל הורדונה, מייסד בתי הורדונא, ועוד.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ונחמן גדליהו ברודר
נחום לעווי
הרב נחום לעווי משאדיק (ידוע בכינוי רבי נחום שאדיקר; ה'תק"ע, 1810 בערך – י"ב בחשוון תרכ"ו, 1865) היה הרב של העיר שאדיק שבפולין.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ונחום לעווי
נוסח קטלוניה
נוסח קטלוניה (קטלוניא, בספרות הרבנית ובכתבי־היד) הוא נוסח תפילה שבו התפללו בתקופת ימי הביניים יהודי קטלוניה, ולנסיה ומיורקה.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ונוסח קטלוניה
ניטל
נִיטָל או נִיתָּל (נהגה "ניטְל", בשווא נח), וכן ניטל נאַכט (ביידיש: "ליל ניטל") או בלינדע נאַכט (ביידיש: "לילה עיוור"), הוא כינויו של ליל חג המולד בפי יהודים מארצות אשכנז, הנוהגים בין היתר להימנע בו מלימוד תורה.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) וניטל
ספר החינוך
ספר החינוך הוא ספר המתאר את כל תרי"ג (613) המצוות שמופיעות בתורה על פי מניינו של המחבר.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) וספר החינוך
סרטיפיקט
ויזה מטעם ממשלת המנדט הבריטי המקציבה כשלושה שבועות להגעה מטורקיה לארץ ישראל. בצדה השני של התמונה אישור מעבר מטעם המנדט בסוריה בזמן המסע; בתמונה האמצעית אישור מעבר בסוריה-לבנון מטעם ממשלת צרפת; בתמונה התחתונה אישור שהייה קבועה בארץ ישראל מטעם ממשלת המנדט שניתן בנמל חיפה.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) וסרטיפיקט
סטטיסטיקות של התנ"ך
ממוזער מילים היחידאיות בתנ"ך. בעריכתו של אליהו ציפר סטטיסטיקות של התנ"ך הכוללות ספירת הפסוקים, המילים, והאותיות שבתנ"ך, ידועות עוד מימי התלמוד (בסביבות המאה ה-3).
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) וסטטיסטיקות של התנ"ך
סבסטיאן מינסטר
סבסטיאן מינסטר (בגרמנית: Sebastian Münster; 20 בינואר 1488, אינגלהיים – 26 במאי 1552, בזל, שווייץ) היה הומניסט גרמני ואחד מ-15 ההבראיסטים הבולטים בתקופת הרפורמציה.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) וסבסטיאן מינסטר
עקרות הלכתית
"עקרות הלכתית" (לעיתים גם עקרות דתית או אי־פריון הלכתי) הוא מצב שבו אישה יהודייה בריאה ופוריה אינה יכולה להרות בשל קיום הלכות נידה.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ועקרות הלכתית
עקיבא איגר
רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ועקיבא איגר
פרחיה בן ניסים
רבינו פרחיה בן ניסים היה מחכמי פוסטט שבמצרים במאה השלוש עשרה.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ופרחיה בן ניסים
פתרון תורה
פתרון תורה (נקרא גם מדרש התורה) הוא ילקוט מדרשים על חמישה חומשי תורה שנערך ככל הנראה בבבל בתקופת הגאונים.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ופתרון תורה
צבי קושלבסקי
הרב צבי קושלבסקי (נולד בשנת ה'תרצ"ו, 1936) הוא ראש ישיבה חרדי־ליטאי, המכהן כראש ישיבת היכל התורה בציון.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) וצבי קושלבסקי
צבי הירש אוירבך
הרב צבי הירש אוירבך (בכתיב שנהג בזמנו אויערבאך; ה'ת"ן, הורוכוב – ו' באייר ה'תקל"ח, מאי 1778, וורמייזא) היה דיין בברודי, מרא דאתרא בליפחוביץ, וראש ישיבה ואב"ד וורמייזא.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) וצבי הירש אוירבך
צבי יהודה רבינוביץ' תאומים
הרב צבי יהודה רבינוביץ' תאומים (ו' בסיוון ה'תר"ג, 1843 – כ"ד בכסלו ה'תרמ"ח, 1887) היה רב בליגום וברוגולי שבליטא.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) וצבי יהודה רבינוביץ' תאומים
קיצור סמ"ג
קיצור סמ"ג הוא ספר הלכות על סדר המצוות, אשר מהווה קיצור של ספר מצוות גדול, זהות מחברו נתונה במחלוקת קוטבית, היו שאמרו שמחברו נוצרי והיו שאמרו שמחברו יהודי.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) וקיצור סמ"ג
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ורמב"ן
ראובן לוין
הרב ראובן הלוי לוין (תקע"ז-ה' באב תרמ"ז) היה רבה של דווינסק שבלטביה ומסטיסלב (ביידיש: אמטשיסלב) שבמחוז מוהילב ברוסיה הלבנה, ועל שמם כונה רבי ראובן מדננבורג ורבי ראובן מאמטשיסלב (הראשון נפוץ יותר).
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) וראובן לוין
ראובן יוסף גרשונוביץ
הרב ראובן יוסף גרשנוביץ (ל' בסיוון ה'תרע"ה, 12 ביוני 1915 – ה' בניסן תשנ"ה, 5 באפריל 1995) היה רב וראש ישיבה חרדי ליטאי, ר"מ בישיבת לומז'ה בפתח תקווה וראש ישיבות חמדת שמואל בחמ"ד וישיבת הנגב בנתיבות.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) וראובן יוסף גרשונוביץ
רפאל שמואלביץ
הרב רפאל הלוי שמואלביץ (ט"ז בכסלו ה'תרצ"ח, 20 בנובמבר 1937 - ט' בשבט ה'תשע"ו, 18 בינואר 2016) היה מראשי ישיבת מיר ומראשי מערכת האנציקלופדיה התלמודית.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ורפאל שמואלביץ
רפאל שלמה הבדלה
רבי רפאל שלמה הבדלה (לפעמים נכתב: עבדלה; מוראה, ? – ירושלים, ה'ת"ץ) היה מחכמי סלוניקי ובסוף ימיו ראש ישיבה ורב העיר ירושלים.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ורפאל שלמה הבדלה
רפאל ישראל קמחי
הרב רפאל ישראל קמחי (נפטר בין השנים תצ"ב - תצ"ז) היה רב, מחבר ספרים ושד"ר מקהילת צפת לארצות אירופה.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ורפאל ישראל קמחי
רב סעדיה גאון
רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882, תמוז ד'תרמ"ב – 16 במאי 942, כ"ו באייר ד'תש"ב), המכונה גם בקיצור: רס"ג, היה איש אשכולות, מגאוני בבל.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ורב סעדיה גאון
רב פפא
מערת רב פפא בהר שנאן - פנים המערה (תשע"ב 2011) רב פָּפָּא (ד'נ"ו (296) - 370 או ד'קל"ו 376) נמנה עם הדור החמישי של אמוראי בבל במאה ה-4.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ורב פפא
שמעון בן צמח דוראן
רבי שמעון בן צמח דוּרָאן (הרשב"ץ; 1361–1444), היה פרשן מקראי, פוסק הלכה בולט, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי רבני אלג'יריה.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ושמעון בן צמח דוראן
שמשון בלוך (המבורג)
רבי שמשון בלוך (בכתיב היידי שנהג בזמנו: בלאָך; בגרמנית: Schimschon Bloch), המכונה רבי שמשון חסיד (? - י' בכסלו תצ"ח, 3 בדצמבר 1737), היה דיין בהמבורג ומחבר ספרי הלכה ידועים.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ושמשון בלוך (המבורג)
שמחה זליג ריגר
הרב שמחה זליג ריגר (כ' באדר ה'תרכ"ד, 1864 - ד' בחשוון ה'תש"ג, 1942), רב, דיין ומורה הוראה בבריסק שבליטא.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ושמחה זליג ריגר
שמואל קיבלביץ
הרב שמואל קיבלביץ (ה'תרע"ג, 1913 - ה' באייר ה'תשס"ד, 26 באפריל 2004) היה למדן, ראש ישיבה, מתרגם ועורך תורני.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ושמואל קיבלביץ
שמואל ברוך ורנר
רבי שמואל ברוך ורנר (כ"ה בטבת ה'תרע"א, 25 בינואר 1911 – ל' בסיון ה'תשנ"ג, 19 ביוני 1993) היה אב"ד בתל אביב במשך עשרות שנים.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ושמואל ברוך ורנר
שלמה מן ההר
רבי שלמה בן אברהם בן שמואל (התפרסם בשם: שלמה ממונפלייה וכשלמה מן ההר), היה תלמיד חכם פרובאנסאלי בן המאה ה-13.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ושלמה מן ההר
שלמה טנא
הרב שלמה אליעזר טנא (במקור: טנביצקי או טנוביצקי; תרע"ד, 1914 – כ"ח בתמוז תשמ"ו, 4 באוגוסט 1986) היה אב בית דין בתל אביב ורבה הראשי של באר שבע.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ושלמה טנא
שלום קוטנא
הרב שלום קוטנא (כ"ד באייר ה'תקפ"ו – ט"ז בשבט ה'תרס"ט, 1826–1909) היה רב הונגרי ופוסק הלכה אשר שימש בין השאר כרבה של אייזנשטאדט וראש הישיבה בה.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ושלום קוטנא
שו"ת הרשב"א
שו"ת הרשב"א, הוא ספר שאלות ותשובות מאת רבי שלמה בן אדרת (הרשב"א), רב בקטלוניה ומגדולי הראשונים.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ושו"ת הרשב"א
שוואבך
שוואבך (בגרמנית: Schwabach), עיירה בפרנקוניה, בצפון בוואריה, בת כ-40,000 תושבים, סמוכה לעיר השנייה בגודלה בבוואריה, נירנברג.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ושוואבך
זלמן כ"ץ
רבי (שלמה) זלמן כ"ץ (מהרז"ך; נפטר בשנת ה'ר"ה, 1444) היה רב הקהילה היהודית בנירנברג וראש ישיבה בה.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) וזלמן כ"ץ
חננאל ניפי
רבי חֲנָנִאֵל רפאל חי נֵיפִּי (כונה החכם ח"ן; באיטלקית: Graziadio Nepi; ה'תק"כ, 1759 – כ"ח בטבת ה'תקצ"ו, 18 בינואר 1836) היה מרבני איטליה, רבה של צ'נטו, פוסק הלכה וחבר הסנהדרין של פריז.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) וחננאל ניפי
חרש, שוטה וקטן
חרש שוטה וקטן (לעיתים בראשי תיבות: חש"ו) הוא מעמד המופיע פעמים רבות בהלכה, המתאר קבוצה של אנשים שאינם בעלי-דעת, ואינם אחראים למעשיהם.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) וחרש, שוטה וקטן
חומש תורה שלמה
תורה שלמה היא סדרת ספרים מקיפה על ארבעת החומשים הראשונים של התורה, שערך הרב מנחם מנדל כשר, בה ליקט את כל פירושי ומדרשי חז"ל על סדר פסוקי המקרא.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) וחומש תורה שלמה
חידושי הריטב"א
חידושי הריטב"א הוא חיבורו של רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי על התלמוד הבבלי.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) וחידושי הריטב"א
חיים שמואלביץ
הרב חיים ליב הלוי שמואלביץ (ר' חיים סטוצ'ינער על שם העיר שבה גדל; ב' בתשרי ה'תרס"ג, 3 באוקטובר 1902, קובנה – ליל ג' בטבת ה'תשל"ט, 1 בינואר 1979, ירושלים) היה ראש ישיבת מיר בליטא, בתקופת שהותה בשנגחאי במהלך מלחמת העולם השנייה ובארץ ישראל, היה חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) וחיים שמואלביץ
חיים זליבנסקי
הרב חיים נפתלי הערץ זליבנסקי (שמחת תורה ה'תרצ"ט, 17 באוקטובר 1938 - תשנ"ה 10 בנובמבר 1994) היה ראש ישיבה חרדי-ליטאי.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) וחיים זליבנסקי
חיים יוסף פולק
מצבת קברו של רבי חיים יוסף פולק בבית הקברות היהודי בטשביץ' (טרייביטש) רבי חיים יוסף פולק (בכתיב מיושן: פאללאק; בלועזית: Joachim Pollak; ח' בטבת ה'תקנ"ט, 16 בדצמבר 1798 - ליל ב' בטבת ה'תר"ם, 16 בדצמבר 1879) היה רב במוראביה, מתלמידי החת"ם סופר ומהבולטים שבאנשי תנועת ההשכלה.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) וחיים יוסף פולק
חיים יוסף דוד אזולאי
ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) וחיים יוסף דוד אזולאי
במה מדליקין
במה מדליקין הוא הפרק השני במסכת שבת העוסק בעיקר במצוות הדלקת נרות שבת ובהכנות לכניסת שבת.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ובמה מדליקין
בנימין וולף איגר
רבי בנימין וולף איגר (רוטרדם, ה'תקט"ז 1756 – לייפניק, ו' בתשרי תקנ"ו, 19 בספטמבר 1795) היה רב וראש ישיבה.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ובנימין וולף איגר
בצלאל הכהן
הרב בצלאל הכהן (כ"ז בטבת תק"פ, 14 בינואר 1820 – י' בניסן תרל"ח, 13 באפריל 1878) היה דיין ומו"צ בוילנה ומגדולי התורה הנודעים בעיר. מחבר הגהות "מראה כהן" על הש"ס הבבלי ושו"ת "ראשית ביכורים".
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ובצלאל הכהן
ברוך שמעון שניאורסון
הרב ברוך שמעון שניאורסון (כ"ה באב תרע"ג, 28 באוגוסט 1913 – כ"ה בסיוון תשס"א, 16 ביוני 2001) היה ראש ישיבת טשעבין, חבר מועצת גדולי התורה וחבר ה"וועד הפועל" של ועד הישיבות.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) וברוך שמעון שניאורסון
ברוך לאווסקי
רבי ברוך לאווסקי, מחבר "מנחת ברוך" רבי ברוך לאווסקי (ה'תר"א, 1841, לומז'ה - ה'תרס"ג, 1903, קריניק) היה רב ולמדן ליטאי, רבה של קריניק.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) וברוך לאווסקי
ברוך ייטלס
רבי ברוך (בנדיקט) ייטלס (בכתיב ארכאי: ייטלש; כ"ט בניסן תקכ"ב, 22 באפריל 1762 – כ"ה בכסלו תקע"ד, 18 בדצמבר 1813) מנהיג הדור הראשון של תנועת ההשכלה בפראג.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) וברוך ייטלס
ביעור חמץ
ביעור חמץ בחוצות בני ברק ביעור חמץ הוא חלק ממצוות השבתת חמץ.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) וביעור חמץ
דב צבי רוטשטיין
הרב דב צבי רוטשטיין (י"ח בכסלו תרצ"א, 8 בדצמבר 1930 – כ"ח באייר תשס"ג, מאי 2003) היה רב ליטאי, ראש ישיבה, מחבר ספרים, חוקר ועורך תורני.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ודב צבי רוטשטיין
דוב אריה ריטר
הרב ד"ר דוב אריה (ברנהרד לבל) ריטר (ריטטער; Ritter; ה'תרט"ו – כ"ו בכסלו ה'תרצ"ו, דצמבר 1935) היה רבה של רוטרדם, חוקר תורני, ומנהיג יהודי-אורתודוקסי בהולנד.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ודוב אריה ריטר
דוד לאו
הרב לאו יחד עם הראשון לציון הרב יצחק יוסף ונשיא מדינת ישראל יצחק הרצוג הרב דוד ברוך לאו (נולד בכ"א בטבת ה'תשכ"ו, 13 בינואר 1966) הוא הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הרבני הגדול.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ודוד לאו
דוד טבל בן נתן נטע מליסא
רבי דוד טֶבְּל בן נתן נטע (בכתיב יידי: דוד טעביל; נפטר בט"ז בטבת ה'תקנ"ב, 11 בינואר 1792) היה רב וראש ישיבה פולני, רבן של הורוכוב וליסא.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ודוד טבל בן נתן נטע מליסא
הלל פולק
רבי הלל פולק (ה'תק"ע – א' באדר תרנ"ג) היה רבה של ססרגן (בצפון טרנסילבניה) משנת תרכ"ו.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) והלל פולק
הלכות רב אלפס
הלכות רב אלפס הוא חיבור הלכתי בשפה הארמית מהמאה ה-11 שכתב הרי"ף (רבי יצחק אלפסי) במרוקו.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) והלכות רב אלפס
הגולם מפראג
מהר"ל. בגרסה זו כתובות האותיות "גלם" על מצחו (הכוונה: "גולם" בכתיב חסר)ב-2015 לאחר עשרות שנים נערכו שוב שיפוצים במקום, ואף תועד המקום אך לא בבירור (מהדורת "הכוורת") אגדת הגולם מפראג היא אגדה עממית יהודית המספרת על גולם שנוצר בידי רבי יהודה ליווא, המהר"ל מפראג, בן המאה ה-16, על מנת למנוע עלילות דם מבית היוצר של קהילות הנוצרים באירופה נגד היהודים.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) והגולם מפראג
יעקב סיניגאליאה
רבי יעקב שמשון שבתי סינגאליאה (לפעמים: סיניגאליא, נפטר 1840) היה רב ופרשן בסניגליה ובאנקונה שבאיטליה, ומגדולי רבני נפת אנקרה.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ויעקב סיניגאליאה
יעקב שפיגל
יעקב שמואל שפיגל (נולד ב-11 במאי 1941, י"ד באייר ה'תש"א) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן, מומחה בעל שם בספרות תורנית, ובפרט בההדרת כתבי יד.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ויעקב שפיגל
יעקב בן ציון מנדלסון
הרב יעקב בן ציון הכהן מנדלסון (ט"ו בתשרי ה'תרל"ו, 14 בנובמבר 1875 – י"ב באב ה'תש"א, 5 באוגוסט 1941) היה רב בריטי-אמריקני שכיהן כרב בלידס, בגייטסהד, בגלאזגו, ובניוארק, מראשי "אגודת הרבנים" ומחבר ספרים.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ויעקב בן ציון מנדלסון
יעקב בכרך
הרב יעקב בכרך (י"א באייר ה'תקפ"ד, 9 במאי 1824 - כ"ד בטבת ה'תרנ"ז, 29 בדצמבר 1896) היה למדן וחוקר תורני.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ויעקב בכרך
יעקב גינצבורג
רבי יעקב גינצבורג (תק"ג, 1743, פראג – תקע"ה, 1814, פראג) היה רב ודיין בפראג ומחבר הספר זרע יעקב.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ויעקב גינצבורג
יעקב דוד אילן
הרב יעקב דוד אילן (נולד בשנת תשי"ד, 1954) הוא מרבני ישיבת כנסת יצחק חדרה, עוסק בעריכת תורת הראשונים ומשמש עורך ראשי של תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ויעקב דוד אילן
יעקב ישראל סטל
יעקב ישראל סְטַל (נולד בי' בניסן ה'תשל"ז, בנתניה) הוא חוקר חרדי אוטודידקט, העוסק במחקר תורני, בההדרת כתבי ראשונים ובעיקר בתורתם של חסידי אשכנז מחוגו של רבי יהודה החסיד.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ויעקב ישראל סטל
יצחק מרדכי רובין
הרב יצחק מרדכי הכהן רובין (נולד בי"ב באב ה'תשכ"א, 25 ביולי 1961) הוא פוסק הלכה חרדי-ליטאי.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ויצחק מרדכי רובין
יצחק מבילשטיין
רבי יצחק הלוי מבילשטיין (נפטר בסביבות ה'קל"ז, 1377), המכונה רבי יצחק "אסיר התקוה", היה ראש ישיבה ומנהיג ציבור ביהדות אשכנז במחצית השנייה של המאה ה-14, לאחר גזרות ק"ט.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ויצחק מבילשטיין
יצחק אהרן איטינגא
רבי יצחק אהרן הלוי איטינגא (י"א בסיוון ה'תקפ"ז, 6 ביוני 1827 – ז' בשבט ה'תרנ"א, 16 בינואר 1891), מפוסקי ההלכה בגליציה, רבה של לבוב, ונשיא כולל חבת ירושלים.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ויצחק אהרן איטינגא
יצחק קוליץ
הרב יצחק קוליץ (י"ח בסיוון תרפ"ב – כ"ד בתמוז תשס"ג, 13 ביוני 1922– 24 ביולי 2003) היה רב ישראלי, דיין בבית הדין הרבני הגדול, רבה האשכנזי של ירושלים וחבר מועצת הרבנות הראשית.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ויצחק קוליץ
יצחק הלוי
רבי יצחק בר אלעזר הלוי (מכונה בשם: רבי יצחק סגן לויה; 1000–1080 ד'תש"ס-ד'תת"מ בקירוב), מרבני אשכנז מהעיר וורמיזא, ואחד משלושת רבותיו המובהקים של רש"י.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ויצחק הלוי
ירוחם בן משולם
רבנו ירוחם בן משולם (מוכר בפשטות כרבינו ירוחם או בכינויו רי"ו, 1350-1290 לערך), רב ופוסק מגדולי הראשונים.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) וירוחם בן משולם
ישעיה פיק ברלין
רבי ישעיה פיק מכונה גם רבי ישעיה ברלין (ה'תע"ט, 1719 - ח' באייר ה'תקנ"ט, 1799) היה רב, פוסק ואב בית דין.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) וישעיה פיק ברלין
ישראל בארי
הרב ישראל הלוי בארי (קולודנר) (תרע"א, 1911 – י"ד בכסלו תשל"ג, 19 בנובמבר 1972) היה רבהּ של נס ציונה, דיין ומחבר ספרים.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) וישראל בארי
ישראל דנדרוביץ
ישראל דֶנדֶרוֹביץ (בכתיב יידי: דענדעראוויטש; נולד בתשל"ח, 1978) הוא רב, חוקר תורני, סופר ועורך.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) וישראל דנדרוביץ
יששכר בן יקותיאל הלוי
רבי יששכר בן יקותיאל הלוי (נפטר ה'צ"ב, 1332) מן הראשונים, מגדולי תלמידיו של הרא"ש ומחבר החיבור האבוד "קיצור ספר התרומות".
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ויששכר בן יקותיאל הלוי
יחיאל יצחק פאר
הרב יחיאל יצחק פֶּאר (קרי: פְּר; לעיתים נכתב: פער; באנגלית: Yechiel Yitzchok Perr; נולד ב־1935) הוא ראש ישיבה חרדי-אמריקאי.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ויחיאל יצחק פאר
יהדות מץ
בית הכנסת הגדול במץ, נחנך בשנת ה'תר"י הקהילה היהודית במץ (פעמים רבות מיץ, ולעיתים מעץ) היא אחת הקהילות היהודית הוותיקות והחשובות באירופה.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ויהדות מץ
יהושע מונדשיין
יהושע מונדשיין (ט' בשבט ה'תש"ז, 30 בינואר 1947 – ב' בטבת ה'תשע"ה, 24 בדצמבר 2014) היה היסטוריון, ביבליוגרף, וחוקר חסידות בכלל וחסידות חב"ד בפרט.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ויהושע מונדשיין
יהושע השיל לוין
הרב יהושע השיל הלוי לוין, (מכונה: ריה"ל; י"ח בתמוז ה'תקע"ח, יולי 1818 – ט"ו בחשוון ה'תרמ"ד, נובמבר 1883) היה רב, ביוגרף, מחבר ספרים וראש ישיבה ליטאי, כיהן כר"מ בישיבת וואלוז'ין.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ויהושע השיל לוין
יונה אבן בהלול
רבי יונה ב"ר שלמה אבן בהלול היה פוסק הלכה ומשורר בן המאה השלוש עשרה שפעל בעיר מולינה דה-ארגון שבספרד.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ויונה אבן בהלול
יוסף מייא
הרב יוסף מייא (ה' בטבת ה'תקכ"ה, 29 בדצמבר 1764 – ד' בכסלו ה'תקע"א, 1 בדצמבר 1810) היה רב ואב בית דין ברסלאו, ובעל בית דפוס.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ויוסף מייא
יוסף באב"ד
רבי יוסף באב"ד (לעיתים: באבאט; כ"ד באלול ה'תקס"א, 2 בספטמבר 1801 – כ"ד באלול תרל"ד, 6 בספטמבר 1874) היה רב ופוסק בגליציה.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ויוסף באב"ד
יוסף בוקסבוים
הרב יוסף אשר בוקסבוים (ב' בתמוז תש"ג, 5 ביולי 1943 - י' באדר תשס"ז, 28 בפברואר 2007) היה סופר, חוקר ועורך תורני, מייסד ומנהל מכון ירושלים.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ויוסף בוקסבוים
יוחנן לוריא
רבי יוחנן לוריא (אלזס, ה'ר' 1440 בערך, - ה'רע"ד 1514) היה רב, ראש ישיבה, דרשן ופרשן מקרא.
לִרְאוֹת מוריה (כתב עת) ויוחנן לוריא