תוכן עניינים
143 יחסים: Singular they, מנדרינית תקנית, מספר (בלשנות), מצרית, מריט רולן, מטרופולין, מג-ג'ון בארקר, מגדר בלשון, מונופול, מין (בלשנות), מין דקדוקי בגרמנית, מיניות ברומא העתיקה, מילה (בלשנות), מילון דו לשוני, אנגלית עתיקה, אסטונית, ארגנטינאים, אש, אשת מדנים ציבורית, אלכסנדר זאב גיורא, אונייה, אירופה, אירופה (מיתולוגיה), אידו (שפה), נאוטרום, נטיית שם, נטיית הפועל, ספרדית אנדלוסית, סרט פלישה לבית, סולסיזם, סוואהילי, עמימות, עברית, פרוטו-הודו-אירופית, פזמון ליקינתון, פומפה, צומת, קאסטת ההיג'רה, קנאשי, קרמילה (סדרת אינטרנט), קוסה (שפה), ראייתיות, רומנית, שם עצם, שם קיבוצי, שפות אורלו-אלטאיות, שפות איראניות, שפות נוסטרטיות, שפות רומאניות, שפות כרתווליות, ... להרחיב מדד (93 יותר) »
Singular they
באנגלית, Singular they (בעברית: they בלשון יחיד) הוא כינוי הגוף "they", על כלל הטיותיו – them, their, theirs ו-themselves (או themself) – כאשר הוא משמש כגוף שלישי יחיד ולא כגוף שלישי רבים.
לִרְאוֹת מין דקדוקי וSingular they
מנדרינית תקנית
מנדרינית תקנית היא שפה המשתייכת מבחינה בלשנית לקבוצת השפות הסיניות (כמו קנטונזית, הַאקּה) בתוך משפחת השפות הסינו־טיבטיות.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ומנדרינית תקנית
מספר (בלשנות)
מספר דקדוקי הוא תכונה דקדוקית המציינת הבחנה כמותית (בעיקר של שמות עצם), ומשפיעה על נטייה של מילים במסגרת התאם (בדומה למין דקדוקי ולגוף דקדוקי) ההבחנה הכמותית הבסיסית ביותר הקיימת ברוב שפות העולם היא בין יחיד ובין רבים.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ומספר (בלשנות)
מצרית
פפירוס אברס הכתוב בכתב היראטי (1550 לפנה"ס בקירוב) השפה המצרית היא שפה אפרו-אסיאתית אשר דוברה במצרים העתיקה.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ומצרית
מריט רולן
מריט רולן (באנגלית: Merritt Ruhlen; 10 במאי 1944 – 29 בינואר 2021) היה בלשן אמריקאי, שעבד על מיון שפות ועל מה שניתן ללמוד ממנו על מקורותיהם והתפתחותם של האדם המודרני.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ומריט רולן
מטרופולין
טוקיו, המטרופולין הגדולה בעולם מֶטְרוֹפּוֹלִין היא אוסף גדול של יישובים עירוניים וכפריים, המקיימים זיקות בעוצמות שונות אל עיר־אם, שעל שמה קרויה לרוב המטרופולין.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ומטרופולין
מג-ג'ון בארקר
מג ג'ון בארקר (נולד-23 ביוני 1974) היא סופרת, איש אקדמיה, אקטיביסט ופסיכותרפיסטית.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ומג-ג'ון בארקר
מגדר בלשון
בשפות שונות קיימים כללי דקדוק שונים ביחס למגדר.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ומגדר בלשון
מונופול
מונופול (מיוונית: μόνος, "מוֹנוֹס" – אחד ו־πωλεῖν "פּוֹלָיֶן" – למכור) הוא מונח המגדיר בעלות או שליטה בלעדית של גורם מסוים בתחום חיים כלשהו או בחלק הארי שלו.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ומונופול
מין (בלשנות)
#הפניה מין דקדוקי.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ומין (בלשנות)
מין דקדוקי בגרמנית
לכל שם עצם בגרמנית יש מין דקדוקי, כלומר: הוא מסומן כנקבי (תווית יידוע: die), זכרי (der) או נייטרלי (das).
לִרְאוֹת מין דקדוקי ומין דקדוקי בגרמנית
מיניות ברומא העתיקה
סאטיר ונימפה, סמלים מיתולוגיים למיניות על פסיפס מחדר שינה בפומפיי. יחסי מין בין זכר לנקבה על גב מראת ברונזה (מתוארך ל-70–90 לספירה). archive-date.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ומיניות ברומא העתיקה
מילה (בלשנות)
המילה '''שָׁלוֹם''' בעברית מילה היא יחידה בסיסית בשפה המתאפיינת בכך שיש לה משמעות ייחודית וביטוי פונטי בשפה מדוברת (או מרחבי בשפת סימנים).
לִרְאוֹת מין דקדוקי ומילה (בלשנות)
מילון דו לשוני
מילון דו-לשוני הוא מילון המשמש לתרגום מילים או ביטויים משפה אחת לאחרת.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ומילון דו לשוני
אנגלית עתיקה
אנגלית עתיקה (נקראת גם אנגלו-סקסונית) היא צורה קדומה של אנגלית אשר הייתה בשימוש בחלקים של אנגליה של היום וסקוטלנד הדרומית בין אמצע המאה ה-5 ואמצע המאה ה-12.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ואנגלית עתיקה
אסטונית
אסטונית (Eesti keel - IPA) היא שפתה הרשמית של אסטוניה והיא מדוברת בפי כ-1.1 מיליון איש.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ואסטונית
ארגנטינאים
ארגנטינאים (בספרדית: Argentinos לגברים, או Argentinas לנשים) הם אנשים המזוהים עם מדינת ארגנטינה.
לִרְאוֹת מין דקדוקי וארגנטינאים
אש
להבות אש הלפיד האולימפי - שימוש באש במסגרת טקסים אש היא תהליך חמצון מהיר של חומר דלק, תוך שחרור חום ואור, המאופיינים בדרך-כלל על ידי להבות.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ואש
אשת מדנים ציבורית
ביצוע ענישה על עבירת '''אשת מדנים ציבורית''' בכיסא הטבלה אשת מדנים ציבורית (באנגלית: Common scold) הוא שמה של עבירת מטרד לציבור במשפט המקובל הפלילי באנגליה ובוויילס, המתייחסת לאישה כעסנית וסכסכנית, המפרה את שלום הציבור בוויכוחים חוזרים ובסכסוכים עם שכניה.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ואשת מדנים ציבורית
אלכסנדר זאב גיורא
אלכסנדר זאב (שוני) גיורא (13 ביוני 1925 – 28 באוקטובר 2015) היה פרופסור מן המניין בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה וכיהן גם כנשיא מכללת עמק יזרעאל.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ואלכסנדר זאב גיורא
אונייה
דגם של תלת-חתרית רומאית אוניית הדגל של כריסטופר קולומבוס אוניית המכולות '''קריסטוף קולומב''', יולי 2010 אונייה (בכתיב חסר: אֳנִיָּה) היא כלי שיט גדול, בעל סיפון, שנועד לשיט בים הפתוח, בנהרות, ואגמים.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ואונייה
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ואירופה
אירופה (מיתולוגיה)
אירופה (ביוונית: Ευρώπη, אֵוּרוֹפֵּה) הייתה נסיכה פיניקית ומלכת כרתים במיתולוגיה היוונית, והאפונים של יבשת אירופה.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ואירופה (מיתולוגיה)
אידו (שפה)
אִידוֹ (Ido, באספרנטו: צאצא) היא שפה מתוכננת שמקורה באספרנטו, ותוכננה באופן דומה במטרה להיות שפת עזר בינלאומית לאנשים בעלי רקע מגוון.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ואידו (שפה)
נאוטרום
#הפניה מין דקדוקי.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ונאוטרום
נטיית שם
בבלשנות, נטיית שם (בלעז: Declension) היא שינוי צורת המילה, בדרך כלל כדי לבטא את תפקידה התחבירי במשפט, בדרך של הטיה כלשהי.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ונטיית שם
נטיית הפועל
נטיית הפועל היא אופן השינוי של פעלים בחלק מהשפות, כאשר הפועל מתייחס לאחד או יותר ממאפייניו, לדוגמה.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ונטיית הפועל
ספרדית אנדלוסית
מפה המראה את השטח שבו נפוץ השימוש באנדלוסית. הניב האנדלוסי של ספרדית (בספרדית: andaˈluθ - andaluz) מדובר באנדלוסיה, סאוטה, מלייה ובקרב תושבי אותם האזורים אשר היגרו לערים ספרדיות אחרות.
לִרְאוֹת מין דקדוקי וספרדית אנדלוסית
סרט פלישה לבית
סרטי פלישה לְבַיִת (מאנגלית: Home invasion films, וגם: פלישה לבית והישרדות - Home invasion and survival) מהווים תת-סוגה של מותחני אימה, פעולה ופשע שעלילותיהם מתמקדות בחדירה אלימה ומאיימת של אדם אחד או יותר לבית מגורים שבו שוכנים בני אדם תמימים (יחיד, זוג, משפחה, קבוצת חברים, וכדומה) הנאלצים להילחם על חייהם ורכושם.
לִרְאוֹת מין דקדוקי וסרט פלישה לבית
סולסיזם
סוֹלְסִיזְם (באנגלית: Solecism) הוא מונח בבלשנות המתאר מצב של סטייה מחוקי הדקדוק או התחביר הרשמיים או המקובלים.
לִרְאוֹת מין דקדוקי וסולסיזם
סוואהילי
סוואהילי, קיסוואהילי או סוואהילית (Swahili או Kiswahili) היא שפה ממשפחת שפות הבנטו ("בנטו צר"), שהתפתחה במזרח אפריקה במהלך האלף השני לספירה, תוך מגע הדוק עם השפה הערבית.
לִרְאוֹת מין דקדוקי וסוואהילי
עמימות
בסמנטיקה, עמימות או כפל משמעות הוא מצב, שבו ניתן לפרש מילה, מונח, סימן, סמל, צירוף, משפט או כל מבע תקשורתי אחר ביותר מדרך אחת.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ועמימות
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ועברית
פרוטו-הודו-אירופית
פרוטו־הודו־אירופית (באנגלית: Proto-Indo-European; בראשי תיבות: PIE) היא השפה האם המשוערת של כל השפות ההודו־אירופיות.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ופרוטו-הודו-אירופית
פזמון ליקינתון
לאה גולדברג מטיילת עם רבקה גוילי ובנה בשדרה בתל אביב, איור מאת רוני פחימה פזמון לַיָקינתון (לעיתים נכתב יקינטון; במקור בכתיב חסר: יקִנתון; ידוע גם בשורתו הראשונה: לילה לילה מסתכלת הלבנה) הוא שיר ילדים עברי שכתבה לאה גולדברג והלחינה רבקה גְּוִילי.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ופזמון ליקינתון
פומפה
פומפה לפתיחת סתימות בכיורים פּוֹמפָּה או פַּמְפֶּמֶת היא כלי עבודה ידני המשמש לפתיחת סתימות בכיורים או באסלות.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ופומפה
צומת
פיליפינים מסילות רכבת צומת (לשון זכר; הת"ו שורשית: צ־מ־ת) הוא מפגש בין שתי דרכים או יותר.
לִרְאוֹת מין דקדוקי וצומת
קאסטת ההיג'רה
היג'רה בהודו הִיגְ'רָה (בהינדי: हिजड़ा; באורדו: ہجڑا; בבנגלית: হিজড়া או নপুংশক, או קוּסְרָה בפנג'אבי) היא קבוצה בתרבות דרום אסיה של זכרים מבחינה פיזיולוגית שאימצו זהות מגדרית נשית.
לִרְאוֹת מין דקדוקי וקאסטת ההיג'רה
קנאשי
קנאשי (בלועזית: Kanashi) היא שפה סינו-טיבטית המדוברת כמעט בלעדית בכפר מבודד בשם מֶלָנָה השוכן בעמק פרוואטי שבהימאצ'ל פרדש, בצפון הודו.
לִרְאוֹת מין דקדוקי וקנאשי
קרמילה (סדרת אינטרנט)
נטשה נגובנליס ואליס באומן במפגש מעריצים, קנדה 2015 קרמילה היא סדרת רשת קנדית, המהווה עיבוד מודרני של הנובלה הגותית בעלת אותו השם מאת הסופר האירי ג'.
לִרְאוֹת מין דקדוקי וקרמילה (סדרת אינטרנט)
קוסה (שפה)
קוסה היא שפה משפות בנטו הכוללת עיצורים מצוצים, והיא אחת השפות הרשמיות של דרום אפריקה וזימבבואה.
לִרְאוֹת מין דקדוקי וקוסה (שפה)
ראייתיות
ראייתיות (או: אבידנציאליות) היא תחום מחקר בבלשנות, העוסק בעדויות הניתנות למבעים שפתיים, כלומר בהיעדר או בקיום סימוכין שפתי, ובסוגים שונים של סימוכין כזה.
לִרְאוֹת מין דקדוקי וראייתיות
רומנית
רומנית (Română) היא שפה רומאנית מזרחית מתוך קבוצת השפות הרומאניות ("לטיניות") של משפחת השפות ההודו־אירופיות.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ורומנית
שם עצם
שם העצם הוא אחד מחלקי הדיבר והוא מתייחס לכל המילים בלקסיקון, שמצביעות על ישויות בעולם (למשל חפצים ובני אדם, כגון: איש, טלפון, רנן, צעצוע, הם) ועל רעיונות מופשטים (למשל אהבה, אחריות).
לִרְאוֹת מין דקדוקי ושם עצם
שם קיבוצי
בבלשנות, שם עצם קיבוצי הוא שם עצם ביחיד המתאר אוסף של עצמים.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ושם קיבוצי
שפות אורלו-אלטאיות
שפות אורלו-אלטאיות, או אורל-אלטאיות, או טוראניות, היא משפחת-על של שפות שאמורה להכליל את השפות האורליות ואת השפות האלטאיות (משפחה שעצם קיומה שנוי במחלוקת).
לִרְאוֹת מין דקדוקי ושפות אורלו-אלטאיות
שפות איראניות
השפות האיראניות הן קבוצת שפות המשתייכות למשפחת השפות ההודו-אירופיות, תחת הגדרה זו למשפחת השפות ההודו-איראניות ותחת קבוצה זו לקבוצה נפרדת - השפות האיראניות.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ושפות איראניות
שפות נוסטרטיות
משפחת השפות הנוסטרטיות (Nostratic languages) היא מאקרו-משפחה היפותטית, הכוללת רבות ממשפחות-השפות של ילידי אירואסיה, על אף שההרכב והמבנה המדויקים שלה משתנים בין דעותיהם של הוגי ההיפותזה.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ושפות נוסטרטיות
שפות רומאניות
השפות הרומאנית באירופה הדיאלקטים של השפות הרומאניות באירופה חמש השפות הרומאניות העיקריות בעולם: אדום-רומנית, צהוב-איטלקית, כחול-צרפתית, ירוק-ספרדית, כתום-פורטוגזית אירופה הלטינית שפות נאו-לטיניות שפות רומאניות הניבים של השפות הרומאנית La Spezia–Rimini Line מפה עולמית של הלשונות הרומאניות השפות הרומאניות הן קבוצת שפות מתוך משפחת השפות ההודו-אירופיות שהתפתחו מהשפה הלטינית הוולגרית או בשמה האחר - הרומית, תוך השפעות שפות נוספות.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ושפות רומאניות
שפות כרתווליות
השפות הכַּרְתְּווֶלִיּוֹת (ידועות גם כשפות דרום קווקזיות ואיבריות) הן משפחת שפות של הילידים בדרום הקווקז והן מדוברות בעיקר בגאורגיה.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ושפות כרתווליות
שחרית (שפה)
שֵחְרית (شحرية שחְרִיה), הידועה גם בשם גִ'בָּאלִי (جبالية גִ'בָּאלִיה, "הררית" בערבית עומאנית), היא שפה שמית מתת-המשפחה של שפות דרום-ערב המודרניות, המצויה בסכנת הכחדה.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ושחרית (שפה)
שבאית
שבאית היא שפה שמית דרום-ערבית עתיקה שדוברה על ידי הסבאים (הקשורים, לפי המסורת, למלכת שבא) באזור תימן של ימינו עד המאה ה-8 לספירה.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ושבאית
שגיאת כתיב
מזוודות' באיות 'מזבדות'. יו"ד עיצורית המופיעה באמצע מילה, אך כלל זה אינו חל כאשר אות זו מופיעה לאחר אם קריאה או לפניה). שגיאת כתיב היא רצף של סימני כתב שנועד לייצג מילה או צירוף לשוני, השונה באיותו מהכתיב התקני בשפה, ולכן מהווה שגיאה.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ושגיאת כתיב
שגיאה
סמפור המונח שגיאה (גם: טעות, מִשְגֶּה) הוא בעל משמעויות שונות בתחומים שונים.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ושגיאה
שוודית
תפוצת השפה שוודית היא שפה סקנדינבית מזרחית מקבוצת השפות הגרמאניות של משפחת השפות ההודו-אירופיות.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ושוודית
שיר בעברית
שיר בעברית הוא שיר שהפיקה האקדמיה ללשון העברית לכבוד יום העברית שחל בכ"א בטבת תשפ"ב (23 בדצמבר 2021).
לִרְאוֹת מין דקדוקי ושיר בעברית
תווית (לשון)
תווית היא מילה שמשתמשים בה לצד שם עצם (כמילה שבאה לבדה או כתחילית או סופית) במטרה לציין את מידת היידוע (definiteness) של שם העצם, ובשפות מסוימות גם את היקף קיומו או ערך מספרי כלשהו שקשור אליו.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ותווית (לשון)
תוויות בגרמנית
השימוש בתוויות בגרמנית (ein, das...) נעשה בדומה לשימוש בתוויות באנגלית (a, the...). עם זאת, בשונה מאנגלית, בגרמנית הן מוטות באופן שונה בהתאם למספר, ליחסה ולמין הדקדוקי של שמות העצם שלהם.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ותוויות בגרמנית
למה (בלשנות)
למה (Lemma) היא צורת תפיסה מופשטת בפסיכובלשנות.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ולמה (בלשנות)
לאה דגנית
לוחית זיכרון על ביתם של משה הלוי ולאה דגנית ברח' דב הוז 9 בתל אביב לאה דגנית מבצעת את "שיר ערש" שנכתב על ידי המשורר שאול טשרניחובסקי והולחן על ידי מרק לברי. בפסנתר, חיה ברנדמן לאה דגנית (1907 – י"ח בחשוון תשמ"ו, 2 בנובמבר 1985) הייתה שחקנית תיאטרון וציירת ישראלית.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ולאה דגנית
לאית
לאית או לאו (IPA), היא שפה המדוברת בפי כשבעה מיליון איש במדינת לאוס וכן במחוז איסאן בתאילנד ומשתייכת למשפחת השפות התאי-קדאיות היא יוצרת רצף ניבים יחד עם השפה התאית.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ולאית
לשון נקבה
#הפניה מין דקדוקי.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ולשון נקבה
לשון זכר
#הפניה מין דקדוקי.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ולשון זכר
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ולטינית
לחץ טורגור
צמחים בסביבות חיצוניות שונות לחץ טורגור (באנגלית: Turgor pressure) הוא הלחץ של קרום התא כנגד דופן התא הקשיח.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ולחץ טורגור
לווית
Tarhuntassa, שהייתה בירת הממלכה בתקופת שלטונו של מוותליש השני. הכתובת שופכת אור על המלחמות הפנימיות שהתחוללו בתקופה זאת ברחבי האימפריה החתית. לוּוִית היא שפה עתיקה השייכת לשפות האנטוליות שהן חלק ממשפחת השפות ההודו-אירופיות.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ולווית
טופי עתיקה
טוּפִּי עתיקה או טופי קלאסית היא שפה מתה שדוברה בפי בני הטופינמבה, קבוצת שבטים אינדיאנית, באזור ברזיל היום, בעיקר לחוף הים, עד הכחדתה בתחילת המאה ה-18 על ידי הפורטוגלים.
לִרְאוֹת מין דקדוקי וטופי עתיקה
זו"נ
#הפניה מין דקדוקי.
לִרְאוֹת מין דקדוקי וזו"נ
חלקי הדיבר
בבלשנות, החלוקה לחלקי דיבר (או חלקי הדיבור), או במינוח מקצועי יותר לקטגוריות לקסיקליות, היא סיווג כל מילה בלקסיקון של שפה לפי מאפיינים מורפולוגיים.
לִרְאוֹת מין דקדוקי וחלקי הדיבר
בסקית
בסקית (Euskara) היא שפתו של העם הבסקי.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ובסקית
בטחרית
שפות דרום-ערב החדשות, בטחרית בוורוד בטחרית (Baṭḥari, בערבית: بطحرية "בַּטְחַרִיָה", וגם: בַּטַחַרי, בוֹטַחַרי, בַטְחַרַה) היא שפה שמית דרומית בסכנת הכחדה קשה, המדוברת בפי בני שבט בטאחרה בעומאן, בחוף הדרום-מזרחי הפונה לאיי ח'ורייה מורייה (נ"צ 17°40′46″N 55°22′19″E).
לִרְאוֹת מין דקדוקי ובטחרית
ביי
בֵּיי (בטורקית מודרנית: Bey, בטורקית עות'מאנית: بک - בֵּיי, בק, בכּ או בג) היה תואר אצולה טורקי שהוצמד לאחר שמו הפרטי של אדם, ומקבילתו הנשית הייתה "האנם" (Hanım) מונח מהשפה הפרסית שמשמעותו "גברת".
לִרְאוֹת מין דקדוקי וביי
גרב
גרביים גרב (גם: פוזמק) הוא פריט לבוש, המשמש להגנה על כף הרגל, ונלבש מתחת לפריטי ההנעלה השונים, כגון נעליים ומגפיים.
לִרְאוֹת מין דקדוקי וגרב
דנית
דנית (בדנית: Dansk) היא שפה סקנדינבית המדוברת בפי כ־6 מיליון בני אדם בעיקר בדנמרק, שם היא השפה הרשמית.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ודנית
דקדוק עברי
שער "ספר השרשים" מאת יונה בן ג'נאח, ממדקדקי העברית בימי הביניים, כפי שהודפס בברלין תרנ"ו "דקדוק לשון עברית" מאת יהודה מוניש, 1735. נכתב עבור הסטודנטים של אוניברסיטת הרווארד.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ודקדוק עברי
דקדוק עברי - מונחים
__ללא_תוכן__ בדף הזה מרוכזים מונחים מתחום דקדוק הלשון העברית.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ודקדוק עברי - מונחים
דקדוק גרמני
אף על פי שכמה מן המאפיינים של הדקדוק הגרמני, כמו למשל תהליך תצורת הפועל, דומים למקביליהם בשפה האנגלית, הדקדוק הגרמני נבדל מזה האנגלי בכך שיש בו, בין השאר, התייחסות מרכזית יותר ליחסות ולמין דקדוקי, ומבנה משפט מחייב לפיו הפועל השני (בפעלים מורכבים) בא בסוף המשפט במשפטים שלמים (V2 word order).
לִרְאוֹת מין דקדוקי ודקדוק גרמני
דחלקית
דַחְלַקית (בדחלקית: ዳሃሊክ בתעתיק וקרויה גם דַחָאלִיקית, דַחְלַק, דַחָאלִיק, דַחְלִיק) היא שפה שמית המדוברת רק בארכיפלג דַחְלַק שבאריתריאה.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ודחלקית
דופן התא
דופן התא היא שכבה קשיחה המקיפה את התא וממוקמת מחוץ לקרום התא (הממברנה).
לִרְאוֹת מין דקדוקי ודופן התא
ה"א המגמה
בדקדוק העברי ה"א המגמה היא מוספית מסוג סופית שמציינת יעד או מגמה.
לִרְאוֹת מין דקדוקי וה"א המגמה
המסורת הטורקו־מונגולית
אסיה בשנת 1335 טורקו־מונגולית או המסורת הטורקו-מונגולית היא סינתזה אתנו־תרבותית שהתקיימה באסיה במהלך המאה ה-14 בקרב שליטי אורדת הזהב וח'אנות צ'אגאטאי.
לִרְאוֹת מין דקדוקי והמסורת הטורקו־מונגולית
השפה הבין-סלאבית
השפה הבין-סלאבית (Medžuslovjansky; Меджусловјанскы) היא שפה מתוכננת אזורית, המבוססת על השפות הסלאביות.
לִרְאוֹת מין דקדוקי והשפה הבין-סלאבית
התאם
בדקדוק, התאם (באנגלית: Agreement) הוא יחס בין רכיבים שונים במשפט, המתאפיין בדרך כלל בשינויים המתרחשים בצורה אחת בעקבות קשר תחבירי עם צורה אחרת.
לִרְאוֹת מין דקדוקי והתאם
הטיה (דקדוק)
בשפות טבעיות, הטיה (או נטייה) היא שינוי קל בכתיב ובהגייה של מילה, שמשנה מעט גם את המשמעות שלה ונעשית על פי חוקי הדקדוק.
לִרְאוֹת מין דקדוקי והטיה (דקדוק)
הונגרית
קודקס מינכן - ביבליה בהונגרית הונגרית (magyar) היא שפה השייכת למשפחת השפות הפינו-אוגריות במשפחת השפות האורליות הגדולה יותר.
לִרְאוֹת מין דקדוקי והונגרית
היפותזת ספיר-וורף
בבלשנות, היפותזת ספיר־וורף (אנגלית: Sapir-Whorf hypothesis, בקצרה SWH) או השערת היחסות הלשונית, היא עיקרון על פיו מבנה השפה משפיע על השקפת העולם או ההכרה של דובריה, ולכן התפיסות של אנשים הן יחסיות לשפת הדיבור שלהם.
לִרְאוֹת מין דקדוקי והיפותזת ספיר-וורף
כריסטופר קולומבוס
פסל קולומבוס בסנטרל פארק, ניו יורק כריסטופר קולומבוס (בעברית השתרש השם באנגלית - Christopher Columbus; בלטינית: Christophorus Columbus, באיטלקית: Cristoforo Colombo, בספרדית: Cristóbal Colón; 31 באוקטובר 1451 – 20 במאי 1506) היה ספן איטלקי בשירות ספרד, הנחשב לאחד מגדולי מגלי הארצות בכל הדורות.
לִרְאוֹת מין דקדוקי וכריסטופר קולומבוס
כורדית
עיתון כורדי באלפבית לטיני (אזרי). עיתון כורדי באלפבית ערבי. השפה הכורדית (كوردی, Kurdî) היא שפתם של הכורדים, ובעיקר המוסלמים שבהם (אין לבלבל עם הארמית החדשה, המכונה לעיתים בפי דובריה בישראל "כורדית" או "כורדית-יהודית", ומדוברת בפי יהודי ונוצרי כורדיסטן ויוצאי כורדיסטן בישראל).
לִרְאוֹת מין דקדוקי וכורדית
כינוי גוף
כינויי הגוף הם תת־קבוצה של שמות עצם, המשמשים תחליף לשם עצם ממשי.
לִרְאוֹת מין דקדוקי וכינוי גוף
יום מגיני אוקראינה
יום מגיני אוקראינה (באוקראינית: День захи́сника́ Украї́ни) הוא יום זיכרון לאומי המצוין באוקראינה מדי שנה ב-1 באוקטובר.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ויום מגיני אוקראינה
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ויוונית
יוונית עתיקה
ווינה יוונית עתיקה (Ἑλληνική) היא כינוי ליוונית בשלב ההתפתחות ההיסטורי שלה החל במאה ה-9 לפנה"ס עד למאה ה-6.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ויוונית עתיקה
יידוע
בדקדוק, יידוע הוא אמצעי תחבירי לסימון שם עצם מסוים כבעל הקשר ישיר או עקיף (פרגמטי) לתוכן קיים בשיח.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ויידוע
1 (מספר)
1 (במילים בלשון זכר: אחד; בלשון נקבה: אחת) הוא המספר הטבעי הראשון, הקודם לפני 2 והבא אחרי המספר השלם 0.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו1 (מספר)
10 (מספר)
10 (במילים בלשון זכר: עשרה; בלשון נקבה: עשר) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 9 והבא לפני 11.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו10 (מספר)
1001 (מספר)
1001 (נכתב גם 1,001; במילים בלשון זכר: אלף ואחד; בלשון נקבה: אלף ואחת) הוא מספר טבעי, עוקב ל-1000 וקודם ל-1002.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו1001 (מספר)
11 (מספר)
11 (במילים בלשון זכר: אחד-עשר; בלשון נקבה: אחת-עשרה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 10 והבא לפני 12.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו11 (מספר)
12 (מספר)
קרטון אריזה לשתים עשרה ביצים המספר 12 באריחים הקבועים בחזית בית בירושלים 12 (במילים בלשון זכר: שְׁנֵים-עָשָׂר; בלשון נקבה: שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 11 והבא לפני 13.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו12 (מספר)
13 (מספר)
13 (במילים בלשון זכר: שלושה-עשר; בלשון נקבה: שלוש-עשרה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 12 ולפני 14.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו13 (מספר)
14 (מספר)
14 (במילים בלשון זכר: ארבעה-עשר; בלשון נקבה: ארבע-עשרה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 13 ולפני 15.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו14 (מספר)
15 (מספר)
15 (במילים בלשון זכר: חמשה-עשר; בלשון נקבה: חמש-עשרה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 14 ולפני 16.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו15 (מספר)
16 (מספר)
16 (במילים בלשון זכר: שישה-עשר; בלשון נקבה: שש-עשרה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 15 ולפני 17.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו16 (מספר)
17 (מספר)
ילדים מרכיבים את המספר 17 17 (במילים בלשון זכר: שבעה-עשר; בלשון נקבה: שבע-עשרה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 16 ולפני 18.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו17 (מספר)
18 (מספר)
המספר 18 על ביגוד ספורטיבי 18 (במילים בלשון זכר: שמונָה-עשר; בלשון נקבה: שמונֶה-עשרה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 17 ולפני 19.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו18 (מספר)
19 (מספר)
19 (במילים בלשון זכר: תשעה-עשר; בלשון נקבה: תשע-עשרה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 18 ולפני 20.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו19 (מספר)
2 (מספר)
2 (במילים בלשון זכר: שְׁנַיִם; בלשון נקבה: שְׁתַּיִם) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 1 והבא לפני 3.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו2 (מספר)
21 (מספר)
21 (במילים בלשון זכר: עשרים ואחד; בלשון נקבה: עשרים ואחת) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 20 והקודם ל-22.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו21 (מספר)
22 (מספר)
22 (במילים בלשון זכר: עשרים ושניים; בלשון נקבה: עשרים ושתיים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 21 והבא לפני 23.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו22 (מספר)
23 (מספר)
23 (במילים בלשון זכר: עשרים ושלושה; בלשון נקבה: עשרים ושלוש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 22 והבא לפני 24.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו23 (מספר)
24 (מספר)
24 (במילים בלשון זכר: עשרים וארבעה; בלשון נקבה: עשרים וארבע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 23 והבא לפני 25.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו24 (מספר)
26 (מספר)
בית מספר 26 ברחוב ביאליק בתל אביב 26 (במילים בלשון זכר: עשרים וששה; בלשון נקבה: עשרים ושש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 25 והבא לפני 27.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו26 (מספר)
27 (מספר)
27 (במילים בלשון זכר: עשרים ושבעה; בלשון נקבה: עשרים ושבע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 26 והבא לפני 28.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו27 (מספר)
28 (מספר)
מספר 28 ערוך כמשולש 28 (במילים בלשון זכר: עשרים ושמונָה; בלשון נקבה: עשרים ושמונֶה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 27 והבא לפני 29.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו28 (מספר)
29 (מספר)
29 (במילים בלשון זכר: עשרים ותשעה; בלשון נקבה: עשרים ותשע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 28 והבא לפני 30.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו29 (מספר)
3 (מספר)
שלוש סירות ולצידן שלושה ברווזים. 3 (במילים בלשון זכר: שלושה; בלשון נקבה: שלוש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 2 והבא לפני 4.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו3 (מספר)
31 (מספר)
31 (במילים בלשון זכר: שלושים ואחד; בלשון נקבה: שלושים ואחת) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 30 ולפני 32.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו31 (מספר)
32 (מספר)
32 (במילים בלשון זכר: שלושים ושניים; בלשון נקבה: שלושים ושתיים) הוא מספר טבעי הבא אחרי 31 ולפני 33.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו32 (מספר)
33 (מספר)
33 (במילים בלשון זכר: שלושים ושלושה; בלשון נקבה: שלושים ושלוש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 32 והבא לפני 34.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו33 (מספר)
34 (מספר)
34 (במילים בלשון זכר: שלושים וארבעה; בלשון נקבה: שלושים וארבע) הוא המספר הטבעי העוקב ל-33 וקודם ל-35.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו34 (מספר)
35 (מספר)
35 (במילים בלשון זכר: שלושים וַחֲמישה; בלשון נקבה: שלושים וחמש) הוא מספר טבעי העוקב ל-34 וקודם ל-36.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו35 (מספר)
36 (מספר)
36 (במילים בלשון זכר: שלושים וששה; בלשון נקבה: שלושים ושש) הוא מספר טבעי העוקב ל-35 וקודם ל-37.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו36 (מספר)
37 (מספר)
מדי חום בהם מודגשת טמפרטורת הגוף של אדם בריא - 37 37 (במילים בלשון זכר: שלושים ושבעה; בלשון נקבה: שלושים ושבע) הוא מספר טבעי העוקב ל-36 וקודם ל-38.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו37 (מספר)
38 (מספר)
38 (במילים בלשון זכר: שלושים ושמונָה; בלשון נקבה: שלושים ושמונֶה) הוא מספר טבעי העוקב ל-37 וקודם ל-39.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו38 (מספר)
39 (מספר)
39 (במילים בלשון זכר: שלושים ותשעה; בלשון נקבה: שלושים ותשע) הוא המספר הטבעי העוקב ל-38 וקודם ל-40.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו39 (מספר)
4 (מספר)
שלט של בית מספר 4 ברחוב בהרצליה שלט בית מספר 4 ברחוב בירושלים 4 (במילים בלשון זכר: ארבעה; בלשון נקבה: ארבע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 3 והבא לפני 5.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו4 (מספר)
41 (מספר)
41 (במילים בלשון זכר: ארבעים ואחד; בלשון נקבה: ארבעים ואחת) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 40 והבא לפני 42.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו41 (מספר)
42 (מספר)
42 (במילים בלשון זכר: ארבעים ושניים; בלשון נקבה: ארבעים ושתיים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 41 והבא לפני 43.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו42 (מספר)
43 (מספר)
43 (במילים בלשון זכר: ארבעים ושלושה; בלשון נקבה: ארבעים ושלוש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 42 ולפני 44.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו43 (מספר)
44 (מספר)
44 (במילים בלשון זכר: ארבעים וארבעה; בלשון נקבה: ארבעים וארבע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 43, והבא לפני 45.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו44 (מספר)
45 (מספר)
45 (במילים בלשון זכר: ארבעים וחמשה; בלשון נקבה: ארבעים וחמש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 44 ולפני 46.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו45 (מספר)
46 (מספר)
46 (במילים בלשון זכר: ארבעים וששה; בלשון נקבה: ארבעים ושש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 45 ולפני 47.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו46 (מספר)
47 (מספר)
בית מספר 47 47 (במילים בלשון זכר: ארבעים ושבעה; בלשון נקבה: ארבעים ושבע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 46 ולפני 48.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו47 (מספר)
48 (מספר)
48 (במילים בלשון זכר: ארבעים ושמונָה; בלשון נקבה: ארבעים ושמונֶה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 47 והבא לפני 49.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו48 (מספר)
49 (מספר)
49 (במילים בלשון זכר: ארבעים ותשעה; בלשון נקבה: ארבעים ותשע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 48 ולפני 50.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו49 (מספר)
5 (מספר)
חמש נקודות על צדה של קוביית משחק נורית אסיה עם חמישה עלי כותרת שלט בית מספר 5 ברחוב בירושלים 5 (במילים בלשון זכר: חמישה; בלשון נקבה: חמש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 4 ולפני 6.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו5 (מספר)
51 (מספר)
51 (במילים בלשון זכר: חמישים ואחד; בלשון נקבה: חמישים ואחת) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 50 ולפני 52.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו51 (מספר)
52 (מספר)
52 (במילים בלשון זכר: חמישים ושניים; בלשון נקבה: חמישים ושתיים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 51 ולפני 53.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו52 (מספר)
53 (מספר)
53 (במילים בלשון זכר: חמישים ושלושה; בלשון נקבה: חמישים ושלוש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 52 ולפני 54.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו53 (מספר)
6 (מספר)
כלנית מצויה עם 6 עלי כותרת 6 (במילים בלשון זכר: שישה; בלשון נקבה: שש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 5 והבא לפני 7.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו6 (מספר)
7 (מספר)
שלט בית מספר 7 ברחוב בירושלים 7 (במילים בלשון זכר: שבעה; בלשון נקבה: שבע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 6 והבא לפני 8.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו7 (מספר)
8 (מספר)
תמנון בעל שמונה זרועות המספר 8 על בול שהונפק לכבוד יום העצמאות השמיני, בשנת 1956, בעיצובם של האחים שמיר 8 (במילים בלשון זכר: שמונָה; בלשון נקבה: שמונֶה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 7 והבא לפני 9.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו8 (מספר)
9 (מספר)
9 (במילים בלשון זכר: תשעה; בלשון נקבה: תשע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 8 והבא לפני 10.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו9 (מספר)
99 (מספר)
חנות בקליפורניה המוכרת את כל מוצריה ב-99 סנט 99 (במילים בלשון זכר: תשעים ותשעה; בלשון נקבה: תשעים ותשע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 98 ולפני 100.
לִרְאוֹת מין דקדוקי ו99 (מספר)