סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

מין דקדוקי

מַדָד מין דקדוקי

מין דקדוקי הוא מונח בבלשנות המתייחס לחלוקה של שמות עצם למספר קבוצות בשפה נתונה. [1]

147 יחסים: Singular they, מנדרינית תקנית, מספר (בלשנות), מצרית, מריט רולן, מטרופולין, מג-ג'ון בארקר, מגדר בלשון, מונופול, מין, מין (בלשנות), מין דקדוקי בגרמנית, מיניות ברומא העתיקה, מילה (בלשנות), מילון דו לשוני, אנגלית עתיקה, אסטונית, ארגנטינאים, אש, אשת מדנים ציבורית, אלכסנדר זאב גיורא, אונייה, אירופה, אירופה (מיתולוגיה), אידו (שפה), נאוטרום, נטיית שם, נטיית הפועל, נייטרליות, ספרדית אנדלוסית, סרט פלישה לבית, סולסיזם, סוואהילי, עמימות, עצם (פירושונים), עברית, פרוטו-הודו-אירופית, פזמון ליקינתון, פומפה, צומת, קאסטת ההיג'רה, קנאשי, קרמילה (סדרת אינטרנט), קוסה (שפה), ראייתיות, רומנית, שם עצם, שם קיבוצי, שפות אורלו-אלטאיות, שפות איראניות, ..., שפות נוסטרטיות, שפות רומאניות, שפות כרתווליות, שחרית (שפה), שבאית, שגיאת כתיב, שגיאה, שוודית, שיר בעברית, תווית (לשון), תוויות בגרמנית, למה (בלשנות), לאה דגנית, לאית, לשון נקבה, לשון זכר, לטינית, לחץ טורגור, לווית, טופי עתיקה, זו"נ, זכר (פירושונים), חלקי הדיבר, בסקית, בטחרית, ביי, גרב, דנית, דקדוק עברי, דקדוק עברי - מונחים, דקדוק גרמני, דחלקית, דופן התא, ה"א המגמה, המסורת הטורקו־מונגולית, השפה הבין-סלאבית, התאם, הטיה (דקדוק), הונגרית, היפותזת ספיר-וורף, כריסטופר קולומבוס, כורדית, כינוי גוף, יום מגיני אוקראינה, יוונית, יוונית עתיקה, יידוע, 1 (מספר), 10 (מספר), 1001 (מספר), 11 (מספר), 12 (מספר), 13 (מספר), 14 (מספר), 15 (מספר), 16 (מספר), 17 (מספר), 18 (מספר), 19 (מספר), 2 (מספר), 21 (מספר), 22 (מספר), 23 (מספר), 24 (מספר), 26 (מספר), 27 (מספר), 28 (מספר), 29 (מספר), 3 (מספר), 31 (מספר), 32 (מספר), 33 (מספר), 34 (מספר), 35 (מספר), 36 (מספר), 37 (מספר), 38 (מספר), 39 (מספר), 4 (מספר), 41 (מספר), 42 (מספר), 43 (מספר), 44 (מספר), 45 (מספר), 46 (מספר), 47 (מספר), 48 (מספר), 49 (מספר), 5 (מספר), 51 (מספר), 52 (מספר), 53 (מספר), 6 (מספר), 7 (מספר), 8 (מספר), 9 (מספר), 99 (מספר). להרחיב מדד (97 יותר) »

Singular they

באנגלית, Singular they (בעברית: they בלשון יחיד) הוא כינוי הגוף "they", על כלל הטיותיו – them, their, theirs ו-themselves (או themself) – כאשר הוא משמש כגוף שלישי יחיד ולא כגוף שלישי רבים.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי וSingular they · ראה עוד »

מנדרינית תקנית

מנדרינית תקנית היא שפה המשתייכת מבחינה בלשנית לקבוצת השפות הסיניות (כמו קנטונזית, הַאקּה) בתוך משפחת השפות הסינו־טיבטיות.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ומנדרינית תקנית · ראה עוד »

מספר (בלשנות)

מספר דקדוקי הוא תכונה דקדוקית המציינת הבחנה כמותית (בעיקר של שמות עצם), ומשפיעה על נטייה של מילים במסגרת התאם (בדומה למין דקדוקי ולגוף דקדוקי) ההבחנה הכמותית הבסיסית ביותר הקיימת ברוב שפות העולם היא בין יחיד ובין רבים.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ומספר (בלשנות) · ראה עוד »

מצרית

פפירוס אברס הכתוב בכתב היראטי (1550 לפנה"ס בקירוב) השפה המצרית היא שפה אפרו-אסיאתית אשר דוברה במצרים העתיקה.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ומצרית · ראה עוד »

מריט רולן

מריט רולן (באנגלית: Merritt Ruhlen; 10 במאי 1944 – 29 בינואר 2021) היה בלשן אמריקאי, שעבד על מיון שפות ועל מה שניתן ללמוד ממנו על מקורותיהם והתפתחותם של האדם המודרני.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ומריט רולן · ראה עוד »

מטרופולין

טוקיו, המטרופולין הגדולה בעולם מֶטְרוֹפּוֹלִין היא אוסף גדול של יישובים עירוניים וכפריים, המקיימים זיקות בעוצמות שונות אל עיר־אם, שעל שמה קרויה לרוב המטרופולין.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ומטרופולין · ראה עוד »

מג-ג'ון בארקר

מג ג'ון בארקר (נולד-23 ביוני 1974) היא סופרת, איש אקדמיה, אקטיביסט ופסיכותרפיסטית.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ומג-ג'ון בארקר · ראה עוד »

מגדר בלשון

בשפות שונות קיימים כללי דקדוק שונים ביחס למגדר.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ומגדר בלשון · ראה עוד »

מונופול

מונופול (מיוונית: μόνος, "מוֹנוֹס" – אחד ו־πωλεῖν "פּוֹלָיֶן" – למכור) הוא מונח המגדיר בעלות או שליטה בלעדית של גורם מסוים בתחום חיים כלשהו או בחלק הארי שלו.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ומונופול · ראה עוד »

מין

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ומין · ראה עוד »

מין (בלשנות)

#הפניה מין דקדוקי.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ומין (בלשנות) · ראה עוד »

מין דקדוקי בגרמנית

לכל שם עצם בגרמנית יש מין דקדוקי, כלומר: הוא מסומן כנקבי (תווית יידוע: die), זכרי (der) או נייטרלי (das).

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ומין דקדוקי בגרמנית · ראה עוד »

מיניות ברומא העתיקה

סאטיר ונימפה, סמלים מיתולוגיים למיניות על פסיפס מחדר שינה בפומפיי. יחסי מין בין זכר לנקבה על גב מראת ברונזה (מתוארך ל-70–90 לספירה). archive-date.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ומיניות ברומא העתיקה · ראה עוד »

מילה (בלשנות)

המילה '''שָׁלוֹם''' בעברית מילה היא יחידה בסיסית בשפה המתאפיינת בכך שיש לה משמעות ייחודית וביטוי פונטי בשפה מדוברת (או מרחבי בשפת סימנים).

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ומילה (בלשנות) · ראה עוד »

מילון דו לשוני

מילון דו-לשוני הוא מילון המשמש לתרגום מילים או ביטויים משפה אחת לאחרת.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ומילון דו לשוני · ראה עוד »

אנגלית עתיקה

אנגלית עתיקה (נקראת גם אנגלו-סקסונית) היא צורה קדומה של אנגלית אשר הייתה בשימוש בחלקים של אנגליה של היום וסקוטלנד הדרומית בין אמצע המאה ה-5 ואמצע המאה ה-12.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ואנגלית עתיקה · ראה עוד »

אסטונית

אסטונית (Eesti keel - IPA) היא שפתה הרשמית של אסטוניה והיא מדוברת בפי כ-1.1 מיליון איש.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ואסטונית · ראה עוד »

ארגנטינאים

ארגנטינאים (בספרדית: Argentinos לגברים, או Argentinas לנשים) הם אנשים המזוהים עם מדינת ארגנטינה.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי וארגנטינאים · ראה עוד »

אש

להבות אש הלפיד האולימפי - שימוש באש במסגרת טקסים אש היא תהליך חמצון מהיר של חומר דלק, תוך שחרור חום ואור, המאופיינים בדרך-כלל על ידי להבות.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ואש · ראה עוד »

אשת מדנים ציבורית

ביצוע ענישה על עבירת '''אשת מדנים ציבורית''' בכיסא הטבלה אשת מדנים ציבורית (באנגלית: Common scold) הוא שמה של עבירת מטרד לציבור במשפט המקובל הפלילי באנגליה ובוויילס, המתייחסת לאישה כעסנית וסכסכנית, המפרה את שלום הציבור בוויכוחים חוזרים ובסכסוכים עם שכניה.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ואשת מדנים ציבורית · ראה עוד »

אלכסנדר זאב גיורא

אלכסנדר זאב (שוני) גיורא (13 ביוני 1925 – 28 באוקטובר 2015) היה פרופסור מן המניין בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה וכיהן גם כנשיא מכללת עמק יזרעאל.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ואלכסנדר זאב גיורא · ראה עוד »

אונייה

דגם של תלת-חתרית רומאית אוניית הדגל של כריסטופר קולומבוס אוניית המכולות '''קריסטוף קולומב''', יולי 2010 אונייה (בכתיב חסר: אֳנִיָּה) היא כלי שיט גדול, בעל סיפון, שנועד לשיט בים הפתוח, בנהרות, ואגמים.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ואונייה · ראה עוד »

אירופה

תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ואירופה · ראה עוד »

אירופה (מיתולוגיה)

אירופה (ביוונית: Ευρώπη, אֵוּרוֹפֵּה) הייתה נסיכה פיניקית ומלכת כרתים במיתולוגיה היוונית, והאפונים של יבשת אירופה.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ואירופה (מיתולוגיה) · ראה עוד »

אידו (שפה)

אִידוֹ (Ido, באספרנטו: צאצא) היא שפה מתוכננת שמקורה באספרנטו, ותוכננה באופן דומה במטרה להיות שפת עזר בינלאומית לאנשים בעלי רקע מגוון.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ואידו (שפה) · ראה עוד »

נאוטרום

#הפניה מין דקדוקי.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ונאוטרום · ראה עוד »

נטיית שם

בבלשנות, נטיית שם (בלעז: Declension) היא שינוי צורת המילה, בדרך כלל כדי לבטא את תפקידה התחבירי במשפט, בדרך של הטיה כלשהי.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ונטיית שם · ראה עוד »

נטיית הפועל

נטיית הפועל היא אופן השינוי של פעלים בחלק מהשפות, כאשר הפועל מתייחס לאחד או יותר ממאפייניו, לדוגמה.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ונטיית הפועל · ראה עוד »

נייטרליות

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ונייטרליות · ראה עוד »

ספרדית אנדלוסית

מפה המראה את השטח שבו נפוץ השימוש באנדלוסית. הניב האנדלוסי של ספרדית (בספרדית: andaˈluθ - andaluz) מדובר באנדלוסיה, סאוטה, מלייה ובקרב תושבי אותם האזורים אשר היגרו לערים ספרדיות אחרות.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי וספרדית אנדלוסית · ראה עוד »

סרט פלישה לבית

סרטי פלישה לְבַיִת (מאנגלית: Home invasion films, וגם: פלישה לבית והישרדות - Home invasion and survival) מהווים תת-סוגה של מותחני אימה, פעולה ופשע שעלילותיהם מתמקדות בחדירה אלימה ומאיימת של אדם אחד או יותר לבית מגורים שבו שוכנים בני אדם תמימים (יחיד, זוג, משפחה, קבוצת חברים, וכדומה) הנאלצים להילחם על חייהם ורכושם.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי וסרט פלישה לבית · ראה עוד »

סולסיזם

סוֹלְסִיזְם (באנגלית: Solecism) הוא מונח בבלשנות המתאר מצב של סטייה מחוקי הדקדוק או התחביר הרשמיים או המקובלים.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי וסולסיזם · ראה עוד »

סוואהילי

סוואהילי, קיסוואהילי או סוואהילית (Swahili או Kiswahili) היא שפה ממשפחת שפות הבנטו ("בנטו צר"), שהתפתחה במזרח אפריקה במהלך האלף השני לספירה, תוך מגע הדוק עם השפה הערבית.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי וסוואהילי · ראה עוד »

עמימות

בסמנטיקה, עמימות או כפל משמעות הוא מצב, שבו ניתן לפרש מילה, מונח, סימן, סמל, צירוף, משפט או כל מבע תקשורתי אחר ביותר מדרך אחת.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ועמימות · ראה עוד »

עצם (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ועצם (פירושונים) · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ועברית · ראה עוד »

פרוטו-הודו-אירופית

פרוטו־הודו־אירופית (באנגלית: Proto-Indo-European; בראשי תיבות: PIE) היא השפה האם המשוערת של כל השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ופרוטו-הודו-אירופית · ראה עוד »

פזמון ליקינתון

לאה גולדברג מטיילת עם רבקה גוילי ובנה בשדרה בתל אביב, איור מאת רוני פחימה פזמון לַיָקינתון (לעיתים נכתב יקינטון; במקור בכתיב חסר: יקִנתון; ידוע גם בשורתו הראשונה: לילה לילה מסתכלת הלבנה) הוא שיר ילדים עברי שכתבה לאה גולדברג והלחינה רבקה גְּוִילי.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ופזמון ליקינתון · ראה עוד »

פומפה

פומפה לפתיחת סתימות בכיורים פּוֹמפָּה או פַּמְפֶּמֶת היא כלי עבודה ידני המשמש לפתיחת סתימות בכיורים או באסלות.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ופומפה · ראה עוד »

צומת

פיליפינים מסילות רכבת צומת (לשון זכר; הת"ו שורשית: צ־מ־ת) הוא מפגש בין שתי דרכים או יותר.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי וצומת · ראה עוד »

קאסטת ההיג'רה

היג'רה בהודו הִיגְ'רָה (בהינדי: हिजड़ा; באורדו: ہجڑا; בבנגלית: হিজড়া או নপুংশক, או קוּסְרָה בפנג'אבי) היא קבוצה בתרבות דרום אסיה של זכרים מבחינה פיזיולוגית שאימצו זהות מגדרית נשית.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי וקאסטת ההיג'רה · ראה עוד »

קנאשי

קנאשי (בלועזית: Kanashi) היא שפה סינו-טיבטית המדוברת כמעט בלעדית בכפר מבודד בשם מֶלָנָה השוכן בעמק פרוואטי שבהימאצ'ל פרדש, בצפון הודו.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי וקנאשי · ראה עוד »

קרמילה (סדרת אינטרנט)

נטשה נגובנליס ואליס באומן במפגש מעריצים, קנדה 2015 קרמילה היא סדרת רשת קנדית, המהווה עיבוד מודרני של הנובלה הגותית בעלת אותו השם מאת הסופר האירי ג'.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי וקרמילה (סדרת אינטרנט) · ראה עוד »

קוסה (שפה)

קוסה היא שפה משפות בנטו הכוללת עיצורים מצוצים, והיא אחת השפות הרשמיות של דרום אפריקה וזימבבואה.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי וקוסה (שפה) · ראה עוד »

ראייתיות

ראייתיות (או: אבידנציאליות) היא תחום מחקר בבלשנות, העוסק בעדויות הניתנות למבעים שפתיים, כלומר בהיעדר או בקיום סימוכין שפתי, ובסוגים שונים של סימוכין כזה.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי וראייתיות · ראה עוד »

רומנית

רומנית (Română) היא שפה רומאנית מזרחית מתוך קבוצת השפות הרומאניות ("לטיניות") של משפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ורומנית · ראה עוד »

שם עצם

שם העצם הוא אחד מחלקי הדיבר והוא מתייחס לכל המילים בלקסיקון, שמצביעות על ישויות בעולם (למשל חפצים ובני אדם, כגון: איש, טלפון, רנן, צעצוע, הם) ועל רעיונות מופשטים (למשל אהבה, אחריות).

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ושם עצם · ראה עוד »

שם קיבוצי

בבלשנות, שם עצם קיבוצי הוא שם עצם ביחיד המתאר אוסף של עצמים.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ושם קיבוצי · ראה עוד »

שפות אורלו-אלטאיות

שפות אורלו-אלטאיות, או אורל-אלטאיות, או טוראניות, היא משפחת-על של שפות שאמורה להכליל את השפות האורליות ואת השפות האלטאיות (משפחה שעצם קיומה שנוי במחלוקת).

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ושפות אורלו-אלטאיות · ראה עוד »

שפות איראניות

השפות האיראניות הן קבוצת שפות המשתייכות למשפחת השפות ההודו-אירופיות, תחת הגדרה זו למשפחת השפות ההודו-איראניות ותחת קבוצה זו לקבוצה נפרדת - השפות האיראניות.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ושפות איראניות · ראה עוד »

שפות נוסטרטיות

משפחת השפות הנוסטרטיות (Nostratic languages) היא מאקרו-משפחה היפותטית, הכוללת רבות ממשפחות-השפות של ילידי אירואסיה, על אף שההרכב והמבנה המדויקים שלה משתנים בין דעותיהם של הוגי ההיפותזה. היא בדרך כלל כוללת את השפות הכרתווליות, ההודו-אירופיות והאורליות; כמה שפות ממשפחת השפות האלטאיות השנויה במחלוקת; השפות האפרו-אסיאתיות המדוברות בצפון אפריקה, בקרן אפריקה, בחצי האי ערב ובמזרח הקרוב, וכן השפות הדרווידיות בתת היבשת ההודית (ואחרים מוסיפים גם את, המחברות בין הודו לרמה האיראנית). שפת המוצא הקדומה המשוערת של המשפחה הנוסטרטית נקראת פרוטו-נוסטרטית (Proto-Nostratic). ההנחה היא שפרוטו-נוסטרטית דוברה בין 15,000 ל-12,000 לפני הספירה, בתקופה האפיפלאוליתית, קרוב לסוף עידן הקרח האחרון. הראשון שכתב על ההיפותזה הנוסטרטית היה הבלשן הולגר פדרסן בראשית המאה העשרים. את השם "נוסטרטי" גזר ב-1903 מהמילה הלטינית "nostrates", שמשמעותה "בני עמנו, מִשֶלָנו". ההשערה הורחבה באופן משמעותי בשנות ה-60 של המאה העשרים בידי בלשנים סובייטים, והבולטים בהם ולדיסלב איליץ'-סביטיץ' ואהרן דולגופולסקי. קבוצת חוקרים זאת כוּנתה "אסכולת מוסקבה" בידי אלן בומהרד (2008, 2011 ו-2014) וזכתה לתשומת לב מחודשת באקדמיה דוברת האנגלית מאז שנות התשעים. היפותזה זו שנויה במחלוקת, וזוכה לדרגות שונות של קבלה בקרב בלשנים ברחבי העולם – רובם דוחים אותה ביתר תוקף וכן דוחים השערות רבות אחרות על מאקרו-משפחות. ישנם בלשנים הנוקטים עמדה אַגנוסטית בנושא. מקבץ דומה של שפות, המשפחה האירו-אסיאתית, הציע ג'וזף גרינברג (2000); זו אומצה בידי מריט רולן, בעוד שבומהרד (2008) מחשיב אותה כמשפחה-בת של המשפחה הנוסטרטית.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ושפות נוסטרטיות · ראה עוד »

שפות רומאניות

השפות הרומאנית באירופה הדיאלקטים של השפות הרומאניות באירופה חמש השפות הרומאניות העיקריות בעולם: אדום-רומנית, צהוב-איטלקית, כחול-צרפתית, ירוק-ספרדית, כתום-פורטוגזית אירופה הלטינית שפות נאו-לטיניות שפות רומאניות הניבים של השפות הרומאנית La Spezia–Rimini Line מפה עולמית של הלשונות הרומאניות השפות הרומאניות הן קבוצת שפות מתוך משפחת השפות ההודו-אירופיות שהתפתחו מהשפה הלטינית הוולגרית או בשמה האחר - הרומית, תוך השפעות שפות נוספות.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ושפות רומאניות · ראה עוד »

שפות כרתווליות

השפות הכַּרְתְּווֶלִיּוֹת (ידועות גם כשפות דרום קווקזיות ואיבריות) הן משפחת שפות של הילידים בדרום הקווקז והן מדוברות בעיקר בגאורגיה.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ושפות כרתווליות · ראה עוד »

שחרית (שפה)

שֵחְרית (شحرية שחְרִיה), הידועה גם בשם גִ'בָּאלִי (جبالية גִ'בָּאלִיה, "הררית" בערבית עומאנית), היא שפה שמית מתת-המשפחה של שפות דרום-ערב המודרניות, המצויה בסכנת הכחדה.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ושחרית (שפה) · ראה עוד »

שבאית

שבאית היא שפה שמית דרום-ערבית עתיקה שדוברה על ידי הסבאים (הקשורים, לפי המסורת, למלכת שבא) באזור תימן של ימינו עד המאה ה-8 לספירה.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ושבאית · ראה עוד »

שגיאת כתיב

מזוודות' באיות 'מזבדות'. יו"ד עיצורית המופיעה באמצע מילה, אך כלל זה אינו חל כאשר אות זו מופיעה לאחר אם קריאה או לפניה). שגיאת כתיב היא רצף של סימני כתב שנועד לייצג מילה או צירוף לשוני, השונה באיותו מהכתיב התקני בשפה, ולכן מהווה שגיאה.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ושגיאת כתיב · ראה עוד »

שגיאה

סמפור המונח שגיאה (גם: טעות, מִשְגֶּה) הוא בעל משמעויות שונות בתחומים שונים.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ושגיאה · ראה עוד »

שוודית

תפוצת השפה שוודית היא שפה סקנדינבית מזרחית מקבוצת השפות הגרמאניות של משפחת השפות ההודו-אירופיות.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ושוודית · ראה עוד »

שיר בעברית

שיר בעברית הוא שיר שהפיקה האקדמיה ללשון העברית לכבוד יום העברית שחל בכ"א בטבת תשפ"ב (23 בדצמבר 2021).

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ושיר בעברית · ראה עוד »

תווית (לשון)

תווית היא מילה שמשתמשים בה לצד שם עצם (כמילה שבאה לבדה או כתחילית או סופית) במטרה לציין את מידת היידוע (definiteness) של שם העצם, ובשפות מסוימות גם את היקף קיומו או ערך מספרי כלשהו שקשור אליו.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ותווית (לשון) · ראה עוד »

תוויות בגרמנית

השימוש בתוויות בגרמנית (ein, das...) נעשה בדומה לשימוש בתוויות באנגלית (a, the...). עם זאת, בשונה מאנגלית, בגרמנית הן מוטות באופן שונה בהתאם למספר, ליחסה ולמין הדקדוקי של שמות העצם שלהם.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ותוויות בגרמנית · ראה עוד »

למה (בלשנות)

למה (Lemma) היא צורת תפיסה מופשטת בפסיכובלשנות.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ולמה (בלשנות) · ראה עוד »

לאה דגנית

לוחית זיכרון על ביתם של משה הלוי ולאה דגנית ברח' דב הוז 9 בתל אביב לאה דגנית מבצעת את "שיר ערש" שנכתב על ידי המשורר שאול טשרניחובסקי והולחן על ידי מרק לברי. בפסנתר, חיה ברנדמן לאה דגנית (1907 – י"ח בחשוון תשמ"ו, 2 בנובמבר 1985) הייתה שחקנית תיאטרון וציירת ישראלית.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ולאה דגנית · ראה עוד »

לאית

לאית או לאו (IPA), היא שפה המדוברת בפי כשבעה מיליון איש במדינת לאוס וכן במחוז איסאן בתאילנד ומשתייכת למשפחת השפות התאי-קדאיות היא יוצרת רצף ניבים יחד עם השפה התאית.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ולאית · ראה עוד »

לשון נקבה

#הפניה מין דקדוקי.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ולשון נקבה · ראה עוד »

לשון זכר

#הפניה מין דקדוקי.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ולשון זכר · ראה עוד »

לטינית

כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ולטינית · ראה עוד »

לחץ טורגור

צמחים בסביבות חיצוניות שונות לחץ טורגור (באנגלית: Turgor pressure) הוא הלחץ של קרום התא כנגד דופן התא הקשיח.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ולחץ טורגור · ראה עוד »

לווית

Tarhuntassa, שהייתה בירת הממלכה בתקופת שלטונו של מוותליש השני. הכתובת שופכת אור על המלחמות הפנימיות שהתחוללו בתקופה זאת ברחבי האימפריה החתית. לוּוִית היא שפה עתיקה השייכת לשפות האנטוליות שהן חלק ממשפחת השפות ההודו-אירופיות.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ולווית · ראה עוד »

טופי עתיקה

טוּפִּי עתיקה או טופי קלאסית היא שפה מתה שדוברה בפי בני הטופינמבה, קבוצת שבטים אינדיאנית, באזור ברזיל היום, בעיקר לחוף הים, עד הכחדתה בתחילת המאה ה-18 על ידי הפורטוגלים.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי וטופי עתיקה · ראה עוד »

זו"נ

#הפניה מין דקדוקי.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי וזו"נ · ראה עוד »

זכר (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי וזכר (פירושונים) · ראה עוד »

חלקי הדיבר

בבלשנות, החלוקה לחלקי דיבר (או חלקי הדיבור), או במינוח מקצועי יותר לקטגוריות לקסיקליות, היא סיווג כל מילה בלקסיקון של שפה לפי מאפיינים מורפולוגיים.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי וחלקי הדיבר · ראה עוד »

בסקית

בסקית (Euskara) היא שפתו של העם הבסקי.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ובסקית · ראה עוד »

בטחרית

שפות דרום-ערב החדשות, בטחרית בוורוד בטחרית (Baṭḥari, בערבית: بطحرية "בַּטְחַרִיָה", וגם: בַּטַחַרי, בוֹטַחַרי, בַטְחַרַה) היא שפה שמית דרומית בסכנת הכחדה קשה, המדוברת בפי בני שבט בטאחרה בעומאן, בחוף הדרום-מזרחי הפונה לאיי ח'ורייה מורייה (נ"צ 17°40′46″N 55°22′19″E).

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ובטחרית · ראה עוד »

ביי

בֵּיי (בטורקית מודרנית: Bey, בטורקית עות'מאנית: بک - בֵּיי, בק, בכּ או בג) היה תואר אצולה טורקי שהוצמד לאחר שמו הפרטי של אדם, ומקבילתו הנשית הייתה "האנם" (Hanım) מונח מהשפה הפרסית שמשמעותו "גברת".

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי וביי · ראה עוד »

גרב

גרביים גרב (גם: פוזמק) הוא פריט לבוש, המשמש להגנה על כף הרגל, ונלבש מתחת לפריטי ההנעלה השונים, כגון נעליים ומגפיים.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי וגרב · ראה עוד »

דנית

דנית (בדנית: Dansk) היא שפה סקנדינבית המדוברת בפי כ־6 מיליון בני אדם בעיקר בדנמרק, שם היא השפה הרשמית.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ודנית · ראה עוד »

דקדוק עברי

שער "ספר השרשים" מאת יונה בן ג'נאח, ממדקדקי העברית בימי הביניים, כפי שהודפס בברלין תרנ"ו "דקדוק לשון עברית" מאת יהודה מוניש, 1735. נכתב עבור הסטודנטים של אוניברסיטת הרווארד. דקדוק עברי הוא אנליטי למחצה, בבטאו יְחָסוֹת כגון מושא עקיף ומושא ישיר באמצעות מילות יחס ולא באמצעות הטיות מורפולוגיות.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ודקדוק עברי · ראה עוד »

דקדוק עברי - מונחים

__ללא_תוכן__ בדף הזה מרוכזים מונחים מתחום דקדוק הלשון העברית.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ודקדוק עברי - מונחים · ראה עוד »

דקדוק גרמני

אף על פי שכמה מן המאפיינים של הדקדוק הגרמני, כמו למשל תהליך תצורת הפועל, דומים למקביליהם בשפה האנגלית, הדקדוק הגרמני נבדל מזה האנגלי בכך שיש בו, בין השאר, התייחסות מרכזית יותר ליחסות ולמין דקדוקי, ומבנה משפט מחייב לפיו הפועל השני (בפעלים מורכבים) בא בסוף המשפט במשפטים שלמים (V2 word order).

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ודקדוק גרמני · ראה עוד »

דחלקית

דַחְלַקית (בדחלקית: ዳሃሊክ בתעתיק וקרויה גם דַחָאלִיקית, דַחְלַק, דַחָאלִיק, דַחְלִיק) היא שפה שמית המדוברת רק בארכיפלג דַחְלַק שבאריתריאה.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ודחלקית · ראה עוד »

דופן התא

דופן התא היא שכבה קשיחה המקיפה את התא וממוקמת מחוץ לקרום התא (הממברנה).

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ודופן התא · ראה עוד »

ה"א המגמה

בדקדוק העברי ה"א המגמה היא מוספית מסוג סופית שמציינת יעד או מגמה.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי וה"א המגמה · ראה עוד »

המסורת הטורקו־מונגולית

אסיה בשנת 1335 טורקו־מונגולית או המסורת הטורקו-מונגולית היא סינתזה אתנו־תרבותית שהתקיימה באסיה במהלך המאה ה-14 בקרב שליטי אורדת הזהב וח'אנות צ'אגאטאי.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי והמסורת הטורקו־מונגולית · ראה עוד »

השפה הבין-סלאבית

השפה הבין-סלאבית (Medžuslovjansky; Меджусловјанскы) היא שפה מתוכננת אזורית, המבוססת על השפות הסלאביות.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי והשפה הבין-סלאבית · ראה עוד »

התאם

בדקדוק, התאם (באנגלית: Agreement) הוא יחס בין רכיבים שונים במשפט, המתאפיין בדרך כלל בשינויים המתרחשים בצורה אחת בעקבות קשר תחבירי עם צורה אחרת.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי והתאם · ראה עוד »

הטיה (דקדוק)

בשפות טבעיות, הטיה (או נטייה) היא שינוי קל בכתיב ובהגייה של מילה, שמשנה מעט גם את המשמעות שלה ונעשית על פי חוקי הדקדוק.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי והטיה (דקדוק) · ראה עוד »

הונגרית

קודקס מינכן - ביבליה בהונגרית הונגרית (magyar) היא שפה השייכת למשפחת השפות הפינו-אוגריות במשפחת השפות האורליות הגדולה יותר.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי והונגרית · ראה עוד »

היפותזת ספיר-וורף

בבלשנות, היפותזת ספיר־וורף (אנגלית: Sapir-Whorf hypothesis, בקצרה SWH) או השערת היחסות הלשונית, היא עיקרון על פיו מבנה השפה משפיע על השקפת העולם או ההכרה של דובריה, ולכן התפיסות של אנשים הן יחסיות לשפת הדיבור שלהם.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי והיפותזת ספיר-וורף · ראה עוד »

כריסטופר קולומבוס

פסל קולומבוס בסנטרל פארק, ניו יורק כריסטופר קולומבוס (בעברית השתרש השם באנגלית - Christopher Columbus; בלטינית: Christophorus Columbus, באיטלקית: Cristoforo Colombo, בספרדית: Cristóbal Colón; 31 באוקטובר 1451 – 20 במאי 1506) היה ספן איטלקי בשירות ספרד, הנחשב לאחד מגדולי מגלי הארצות בכל הדורות.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי וכריסטופר קולומבוס · ראה עוד »

כורדית

עיתון כורדי באלפבית לטיני (אזרי). עיתון כורדי באלפבית ערבי. השפה הכורדית (كوردی, Kurdî) היא שפתם של הכורדים, ובעיקר המוסלמים שבהם (אין לבלבל עם הארמית החדשה, המכונה לעיתים בפי דובריה בישראל "כורדית" או "כורדית-יהודית", ומדוברת בפי יהודי ונוצרי כורדיסטן ויוצאי כורדיסטן בישראל).

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי וכורדית · ראה עוד »

כינוי גוף

כינויי הגוף הם תת־קבוצה של שמות עצם, המשמשים תחליף לשם עצם ממשי.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי וכינוי גוף · ראה עוד »

יום מגיני אוקראינה

יום מגיני אוקראינה (באוקראינית: День захи́сника́ Украї́ни) הוא יום זיכרון לאומי המצוין באוקראינה מדי שנה ב-1 באוקטובר.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ויום מגיני אוקראינה · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ויוונית · ראה עוד »

יוונית עתיקה

ווינה יוונית עתיקה (Ἑλληνική) היא כינוי ליוונית בשלב ההתפתחות ההיסטורי שלה החל במאה ה-9 לפנה"ס עד למאה ה-6.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ויוונית עתיקה · ראה עוד »

יידוע

בדקדוק, יידוע הוא אמצעי תחבירי לסימון שם עצם מסוים כבעל הקשר ישיר או עקיף (פרגמטי) לתוכן קיים בשיח.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ויידוע · ראה עוד »

1 (מספר)

1 (במילים בלשון זכר: אחד; בלשון נקבה: אחת) הוא המספר הטבעי הראשון, הקודם לפני 2 והבא אחרי המספר השלם 0.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו1 (מספר) · ראה עוד »

10 (מספר)

10 (במילים בלשון זכר: עשרה; בלשון נקבה: עשר) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 9 והבא לפני 11.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו10 (מספר) · ראה עוד »

1001 (מספר)

1001 (נכתב גם 1,001; במילים בלשון זכר: אלף ואחד; בלשון נקבה: אלף ואחת) הוא מספר טבעי, עוקב ל-1000 וקודם ל-1002.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו1001 (מספר) · ראה עוד »

11 (מספר)

11 (במילים בלשון זכר: אחד-עשר; בלשון נקבה: אחת-עשרה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 10 והבא לפני 12.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו11 (מספר) · ראה עוד »

12 (מספר)

קרטון אריזה לשתים עשרה ביצים המספר 12 באריחים הקבועים בחזית בית בירושלים 12 (במילים בלשון זכר: שְׁנֵים-עָשָׂר; בלשון נקבה: שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 11 והבא לפני 13.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו12 (מספר) · ראה עוד »

13 (מספר)

13 (במילים בלשון זכר: שלושה-עשר; בלשון נקבה: שלוש-עשרה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 12 ולפני 14.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו13 (מספר) · ראה עוד »

14 (מספר)

14 (במילים בלשון זכר: ארבעה-עשר; בלשון נקבה: ארבע-עשרה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 13 ולפני 15.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו14 (מספר) · ראה עוד »

15 (מספר)

15 (במילים בלשון זכר: חמשה-עשר; בלשון נקבה: חמש-עשרה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 14 ולפני 16.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו15 (מספר) · ראה עוד »

16 (מספר)

16 (במילים בלשון זכר: שישה-עשר; בלשון נקבה: שש-עשרה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 15 ולפני 17.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו16 (מספר) · ראה עוד »

17 (מספר)

ילדים מרכיבים את המספר 17 17 (במילים בלשון זכר: שבעה-עשר; בלשון נקבה: שבע-עשרה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 16 ולפני 18.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו17 (מספר) · ראה עוד »

18 (מספר)

המספר 18 על ביגוד ספורטיבי 18 (במילים בלשון זכר: שמונָה-עשר; בלשון נקבה: שמונֶה-עשרה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 17 ולפני 19.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו18 (מספר) · ראה עוד »

19 (מספר)

19 (במילים בלשון זכר: תשעה-עשר; בלשון נקבה: תשע-עשרה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 18 ולפני 20.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו19 (מספר) · ראה עוד »

2 (מספר)

2 (במילים בלשון זכר: שְׁנַיִם; בלשון נקבה: שְׁתַּיִם) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 1 והבא לפני 3.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו2 (מספר) · ראה עוד »

21 (מספר)

21 (במילים בלשון זכר: עשרים ואחד; בלשון נקבה: עשרים ואחת) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 20 והקודם ל-22.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו21 (מספר) · ראה עוד »

22 (מספר)

22 (במילים בלשון זכר: עשרים ושניים; בלשון נקבה: עשרים ושתיים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 21 והבא לפני 23.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו22 (מספר) · ראה עוד »

23 (מספר)

23 (במילים בלשון זכר: עשרים ושלושה; בלשון נקבה: עשרים ושלוש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 22 והבא לפני 24.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו23 (מספר) · ראה עוד »

24 (מספר)

24 (במילים בלשון זכר: עשרים וארבעה; בלשון נקבה: עשרים וארבע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 23 והבא לפני 25.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו24 (מספר) · ראה עוד »

26 (מספר)

בית מספר 26 ברחוב ביאליק בתל אביב 26 (במילים בלשון זכר: עשרים וששה; בלשון נקבה: עשרים ושש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 25 והבא לפני 27.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו26 (מספר) · ראה עוד »

27 (מספר)

27 (במילים בלשון זכר: עשרים ושבעה; בלשון נקבה: עשרים ושבע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 26 והבא לפני 28.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו27 (מספר) · ראה עוד »

28 (מספר)

מספר 28 ערוך כמשולש 28 (במילים בלשון זכר: עשרים ושמונָה; בלשון נקבה: עשרים ושמונֶה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 27 והבא לפני 29.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו28 (מספר) · ראה עוד »

29 (מספר)

29 (במילים בלשון זכר: עשרים ותשעה; בלשון נקבה: עשרים ותשע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 28 והבא לפני 30.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו29 (מספר) · ראה עוד »

3 (מספר)

שלוש סירות ולצידן שלושה ברווזים. 3 (במילים בלשון זכר: שלושה; בלשון נקבה: שלוש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 2 והבא לפני 4.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו3 (מספר) · ראה עוד »

31 (מספר)

31 (במילים בלשון זכר: שלושים ואחד; בלשון נקבה: שלושים ואחת) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 30 ולפני 32.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו31 (מספר) · ראה עוד »

32 (מספר)

32 (במילים בלשון זכר: שלושים ושניים; בלשון נקבה: שלושים ושתיים) הוא מספר טבעי הבא אחרי 31 ולפני 33.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו32 (מספר) · ראה עוד »

33 (מספר)

33 (במילים בלשון זכר: שלושים ושלושה; בלשון נקבה: שלושים ושלוש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 32 והבא לפני 34.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו33 (מספר) · ראה עוד »

34 (מספר)

34 (במילים בלשון זכר: שלושים וארבעה; בלשון נקבה: שלושים וארבע) הוא המספר הטבעי העוקב ל-33 וקודם ל-35.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו34 (מספר) · ראה עוד »

35 (מספר)

35 (במילים בלשון זכר: שלושים וַחֲמישה; בלשון נקבה: שלושים וחמש) הוא מספר טבעי העוקב ל-34 וקודם ל-36.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו35 (מספר) · ראה עוד »

36 (מספר)

36 (במילים בלשון זכר: שלושים וששה; בלשון נקבה: שלושים ושש) הוא מספר טבעי העוקב ל-35 וקודם ל-37.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו36 (מספר) · ראה עוד »

37 (מספר)

מדי חום בהם מודגשת טמפרטורת הגוף של אדם בריא - 37 37 (במילים בלשון זכר: שלושים ושבעה; בלשון נקבה: שלושים ושבע) הוא מספר טבעי העוקב ל-36 וקודם ל-38.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו37 (מספר) · ראה עוד »

38 (מספר)

38 (במילים בלשון זכר: שלושים ושמונָה; בלשון נקבה: שלושים ושמונֶה) הוא מספר טבעי העוקב ל-37 וקודם ל-39.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו38 (מספר) · ראה עוד »

39 (מספר)

39 (במילים בלשון זכר: שלושים ותשעה; בלשון נקבה: שלושים ותשע) הוא המספר הטבעי העוקב ל-38 וקודם ל-40.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו39 (מספר) · ראה עוד »

4 (מספר)

שלט של בית מספר 4 ברחוב בהרצליה שלט בית מספר 4 ברחוב בירושלים 4 (במילים בלשון זכר: ארבעה; בלשון נקבה: ארבע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 3 והבא לפני 5.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו4 (מספר) · ראה עוד »

41 (מספר)

41 (במילים בלשון זכר: ארבעים ואחד; בלשון נקבה: ארבעים ואחת) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 40 והבא לפני 42.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו41 (מספר) · ראה עוד »

42 (מספר)

42 (במילים בלשון זכר: ארבעים ושניים; בלשון נקבה: ארבעים ושתיים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 41 והבא לפני 43.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו42 (מספר) · ראה עוד »

43 (מספר)

43 (במילים בלשון זכר: ארבעים ושלושה; בלשון נקבה: ארבעים ושלוש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 42 ולפני 44.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו43 (מספר) · ראה עוד »

44 (מספר)

44 (במילים בלשון זכר: ארבעים וארבעה; בלשון נקבה: ארבעים וארבע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 43, והבא לפני 45.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו44 (מספר) · ראה עוד »

45 (מספר)

45 (במילים בלשון זכר: ארבעים וחמשה; בלשון נקבה: ארבעים וחמש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 44 ולפני 46.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו45 (מספר) · ראה עוד »

46 (מספר)

46 (במילים בלשון זכר: ארבעים וששה; בלשון נקבה: ארבעים ושש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 45 ולפני 47.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו46 (מספר) · ראה עוד »

47 (מספר)

בית מספר 47 47 (במילים בלשון זכר: ארבעים ושבעה; בלשון נקבה: ארבעים ושבע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 46 ולפני 48.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו47 (מספר) · ראה עוד »

48 (מספר)

48 (במילים בלשון זכר: ארבעים ושמונָה; בלשון נקבה: ארבעים ושמונֶה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 47 והבא לפני 49.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו48 (מספר) · ראה עוד »

49 (מספר)

49 (במילים בלשון זכר: ארבעים ותשעה; בלשון נקבה: ארבעים ותשע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 48 ולפני 50.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו49 (מספר) · ראה עוד »

5 (מספר)

חמש נקודות על צדה של קוביית משחק נורית אסיה עם חמישה עלי כותרת שלט בית מספר 5 ברחוב בירושלים 5 (במילים בלשון זכר: חמישה; בלשון נקבה: חמש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 4 ולפני 6.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו5 (מספר) · ראה עוד »

51 (מספר)

51 (במילים בלשון זכר: חמישים ואחד; בלשון נקבה: חמישים ואחת) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 50 ולפני 52.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו51 (מספר) · ראה עוד »

52 (מספר)

52 (במילים בלשון זכר: חמישים ושניים; בלשון נקבה: חמישים ושתיים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 51 ולפני 53.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו52 (מספר) · ראה עוד »

53 (מספר)

53 (במילים בלשון זכר: חמישים ושלושה; בלשון נקבה: חמישים ושלוש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 52 ולפני 54.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו53 (מספר) · ראה עוד »

6 (מספר)

כלנית מצויה עם 6 עלי כותרת 6 (במילים בלשון זכר: שישה; בלשון נקבה: שש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 5 והבא לפני 7.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו6 (מספר) · ראה עוד »

7 (מספר)

שלט בית מספר 7 ברחוב בירושלים 7 (במילים בלשון זכר: שבעה; בלשון נקבה: שבע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 6 והבא לפני 8.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו7 (מספר) · ראה עוד »

8 (מספר)

תמנון בעל שמונה זרועות המספר 8 על בול שהונפק לכבוד יום העצמאות השמיני, בשנת 1956, בעיצובם של האחים שמיר 8 (במילים בלשון זכר: שמונָה; בלשון נקבה: שמונֶה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 7 והבא לפני 9.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו8 (מספר) · ראה עוד »

9 (מספר)

9 (במילים בלשון זכר: תשעה; בלשון נקבה: תשע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 8 והבא לפני 10.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו9 (מספר) · ראה עוד »

99 (מספר)

חנות בקליפורניה המוכרת את כל מוצריה ב-99 סנט 99 (במילים בלשון זכר: תשעים ותשעה; בלשון נקבה: תשעים ותשע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 98 ולפני 100.

חָדָשׁ!!: מין דקדוקי ו99 (מספר) · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מין_דקדוקי

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »