תוכן עניינים
55 יחסים: מאחורי הגדר, מנחם גילוץ, מרכז בעלי מלאכה, מרכז בעלי מלאכה (שכונה), משפט בייליס, מייסדי תל אביב, אנה רגינסקי, אלטנוילנד, אחוזת בית, אברהם אלברט ענתבי, נתן יהודה ברכר, נחל גרר, נחלת יהודה (מושב), ציונות ברוסיה, רמת גן, רחל אטאס, רחוב שינקין, רחובות תל אביב-יפו, שמואל בלום, שמואל דב חיים קריס, שנקין, שינקין, תל אביב בתצלומים - העשור הראשון, 1918-1909, תל אביב-יפו, חברה חדשה לקניית ומכירת קרקעות, חיים נחום אפנדי, חיים חיסין, חיים בוגר (בוגרשוב), בן-ציון מוסינזון, ביניש מינינברג, בית הקברות טרומפלדור, בית הכנסת הגדול (נס ציונה), בית כנסת גאולת ישראל, גבעתיים, גינת שינקין, דוד קושניר, העלייה השנייה (ספר), הקונגרס הציוני העולמי, הקונגרס הציוני העולמי הרביעי, הקונגרס הציוני העולמי החמישי, התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל, התעת'מנות, התורן, הגימנסיה העברית "הרצליה", ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, הוועד האודסאי, היסטוריה של רמת גן, ועד קהילת יהודי יפו ותל אביב, ועד הצירים, יעקב מוזר, ... להרחיב מדד (5 יותר) »
מאחורי הגדר
חיים נחמן ביאליק, 1905 מאחורי הגדר היא נובלה מאת חיים נחמן ביאליק, שהתפרסמה לראשונה בכתב העת "השילוח" בשנת 1909.
לִרְאוֹת מנחם שינקין ומאחורי הגדר
מנחם גילוץ
מנחם גילוץ (13 ביוני 1884, פונדיל, ליטא - 18 בדצמבר 1974, תל אביב) היה פעיל ציבור ממייסדי תל אביב.
לִרְאוֹת מנחם שינקין ומנחם גילוץ
מרכז בעלי מלאכה
מרכז בעלי מלאכה היה התארגנות (נקרא גם "התאחדות" גם "חברה" ו"הסתדרות") של בעלי המלאכה העצמאיים שהתחילה ביפו בשנת 1908.
לִרְאוֹת מנחם שינקין ומרכז בעלי מלאכה
מרכז בעלי מלאכה (שכונה)
מרכז בעלי מלאכה היא שכונה קטנה בלב תל אביב, אשר הוקמה בשלבים החל מהשנים 1912–1913 בשם "מחניים", מצפון לאחוזת בית, על ידי חברת "מרכז בעלי מלאכה".
לִרְאוֹת מנחם שינקין ומרכז בעלי מלאכה (שכונה)
משפט בייליס
מנחם מנדל בייליס משפט בייליס היה עלילת דם נגד יהודי רוסיה, שעוררה מחלוקת חריפה בחברה הכללית באימפריה הרוסית וזעם ברחבי אירופה.
לִרְאוֹת מנחם שינקין ומשפט בייליס
מייסדי תל אביב
מייסדי העיר תל אביב היו 66 משפחות ובודדים, חברי אגודת אחוזת בית ביפו, אשר השתתפו בהגרלת המגרשים לאחוזת בית ב-11 באפריל 1909.
לִרְאוֹת מנחם שינקין ומייסדי תל אביב
אנה רגינסקי
אנה רגינסקי (באנגלית: Anna Raginski; 1891– פברואר 1981) הייתה ממקימות ארגון הסתדרות הציונית הדסה, ומי שהקימה את השלוחה הראשונה בקנדה ולימים הנשיאה השנייה של הארגון.
לִרְאוֹת מנחם שינקין ואנה רגינסקי
אלטנוילנד
כריכת הספר בהוצאת בבל; 2002, 2007 אַלְטְנוֹיְלַנְד (לעיתים כביידיש: אַלטנײַלאַנד; מגרמנית: Altneuland; מילולית: ארץ ישנה-חדשה, וכפי שתורגם לעברית על ידי נחום סוקולוב: "תל אביב") הוא רומן אוטופי מאת בנימין זאב הרצל, אשר ראה אור במקור בגרמנית בלייפציג בשנת 1902.
לִרְאוֹת מנחם שינקין ואלטנוילנד
אחוזת בית
שנות ה-20 לערך) רחוב הרצל, וברקע בניין הגימנסיה העברית "הרצליה" תוכנית חלוקת הבתים באחוזת בית "אחוזת בית" הייתה שכונה יהודית שנוסדה מחוץ לחומות יפו בשנת 1909.
לִרְאוֹת מנחם שינקין ואחוזת בית
אברהם אלברט ענתבי
אברהם (אלברט) ענתבי (Albert-Abraham Antébi; ה'תרכ"ט, 1869, דמשק – ב' באדר ב' ה'תרע"ט 4 במרץ 1919, איסטנבול) היה מהנדס ומורה, מחשובי המנהיגים והעסקנים ביישוב היהודי בארץ ישראל בתחילת המאה ה-20, בעל השפעה רבה על השלטונות העות'מאניים.
לִרְאוֹת מנחם שינקין ואברהם אלברט ענתבי
נתן יהודה ברכר
נתן יהודה ברכר (1865?, ולוצלאווק – מאי 1918, נובומירגורוד) היה שליח ציוני שהעלה את משפחתו ארצה, פעל במזרח אירופה ונרצח במהלך שירותו הציוני.
לִרְאוֹת מנחם שינקין ונתן יהודה ברכר
נחל גרר
נחל גרר ליד רעים הנחל בקטע החוצה את העיר רהט נַחַל גְּרָר (בערבית: ואדי א-שריעה) הוא יובלו הגדול ביותר של נחל הבשור הנמצא בשטח גרר, חלקו התיכון כלול בשמורת נחל גרר התיכון, וחלקו התחתון כלול בשמורת נחלי בוהו וגרר.
לִרְאוֹת מנחם שינקין ונחל גרר
נחלת יהודה (מושב)
הכשרה של תלמידי תיכון מעלה בקבוצת אמונים בנחלת יהודה, 1940 אנדרטה לנופלים במערכות ישראל נחלת יהודה היה מושב שהוקם בשנת 1913 ה'תרע"ג על ידי "חובבי ציון" מצפון לראשון לציון.
לִרְאוֹת מנחם שינקין ונחלת יהודה (מושב)
ציונות ברוסיה
התנועה הציונית ברוסיה, הייתה חלק נכבד מן התנועה הציונית בכללה; שכן, במחצית המאה ה-19, כאשר החלה ראשית הציונות התגוררה רוב יהדות העולם במזרח אירופה, וחלק ניכר ממנה באימפריה הרוסית.
לִרְאוֹת מנחם שינקין וציונות ברוסיה
רמת גן
רָמַת־גַּן היא עיר במחוז תל אביב בישראל.
לִרְאוֹת מנחם שינקין ורמת גן
רחל אטאס
מופע תל אביב הקטנה - רחל אטאס ואבנר חזקיהו, מופיעים מול חיילי צה"ל בסיני במסגרת תוכנית הטלוויזיה קליידוסקופ בהנחיית חיים יבין, יולי 1969 לוחית זיכרון לרחל אטאס ודוד ברוך רחל אטאס-ברוך (24 ביולי 1934 – 25 בנובמבר 2004) הייתה שחקנית קולנוע ותיאטרון, זמרת ומדבבת ישראלית.
לִרְאוֹת מנחם שינקין ורחל אטאס
רחוב שינקין
רחוב שינקין הוא רחוב בלב תל אביב הקרוי על שם המנהיג ציוני מנחם שינקין שהיה ממייסדי תל אביב.
לִרְאוֹת מנחם שינקין ורחוב שינקין
רחובות תל אביב-יפו
מראה מהאוויר: תוואי רחובות בתל אביב (2008) שילוט רחובות בתל אביבבעיר תל אביב-יפו יש כ-1,500 רחובות.
לִרְאוֹת מנחם שינקין ורחובות תל אביב-יפו
שמואל בלום
ספינקס הגדול של גיזה, מצרים, תחילת המאה ה-20 שמואל בלום נואם בוועידת היסוד של מוסד 'אוהל שם' בתל אביב, לצד י"ח רבניצקי (ראשון מימין) וחיים נחמן ביאליק (שלישי מימין).
לִרְאוֹת מנחם שינקין ושמואל בלום
שמואל דב חיים קריס
שמואל דב חיים קריס (1892–1974, תרנ"ב- יז' באדר תשל"ד) היה מהנדס ואדריכל, חבר אספת הנבחרים וציר בקונגרס הציוני, מראשוני הגדוד העברי וממייסדי אביחיל.
לִרְאוֹת מנחם שינקין ושמואל דב חיים קריס
שנקין
#הפניה מנחם שינקין.
לִרְאוֹת מנחם שינקין ושנקין
שינקין
#הפניה מנחם שינקין.
לִרְאוֹת מנחם שינקין ושינקין
תל אביב בתצלומים - העשור הראשון, 1918-1909
250px 250px 250px 250px 250px 250px 250px 250px 250px 250px 250px 250px 250px תל אביב בתצלומים - העשור הראשון, 1918-1909 הוא ספר שיצא לאור ב-1990 לרגל תערוכת צילומים שנערכה במוזיאון ארץ ישראל, תל אביב לציון 80 שנה ליסוד העיר.
לִרְאוֹת מנחם שינקין ותל אביב בתצלומים - העשור הראשון, 1918-1909
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
לִרְאוֹת מנחם שינקין ותל אביב-יפו
חברה חדשה לקניית ומכירת קרקעות
חברה חדשה לקניית ומכירת קרקעות הייתה חברה ציונית שנועדה לקנות, למכור ולהכשיר קרקעות בארץ ישראל, הן קרקעות עירוניות והן קרקעות חקלאיות.
לִרְאוֹת מנחם שינקין וחברה חדשה לקניית ומכירת קרקעות
חיים נחום אפנדי
הרב חיים נחום אפנדי (1873 – 1960) היה דיין, פוסק, בלשן, היסטוריון ומלומד יהודי יליד מניסה, ששימש כרב הראשי (חכם באשי) של יהודי האימפריה העות'מאנית (1906 - 1920) והרב הראשי של יהודי מצרים (1925 - 1960).
לִרְאוֹת מנחם שינקין וחיים נחום אפנדי
חיים חיסין
ד"ר חיים חיסין בפסיפס של נחום גוטמן בקומת הכניסה של מגדל שלום בתל אביב הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין פאניה חיסין, 1885 מצבת קברו של חיסין בבית הקברות טרומפלדור חיים איסר חיסין (3 בינואר 1865 – 26 בספטמבר 1932) היה רופא, פעיל ציוני בבלארוס, אז חלק מהאימפריה הרוסית, איש ביל"ו מראשוני תל אביב.
לִרְאוֹת מנחם שינקין וחיים חיסין
חיים בוגר (בוגרשוב)
הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל לימין: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין חיים בּוֹגֵר (בּוֹגְרָשוֹב, בּוֹגְרָצ'וֹב, 25 בספטמבר 1876 – 8 ביוני 1963) היה מחנך עברי, ממקימי הגימנסיה העברית הרצליה, פעיל ציוני וחבר הכנסת השנייה מטעם סיעת הציונים הכלליים.
לִרְאוֹת מנחם שינקין וחיים בוגר (בוגרשוב)
בן-ציון מוסינזון
הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין ד"ר בן ציון מוסינזון (לעיתים: מוסנזון; 26 באפריל 1878 – 21 בנובמבר 1942, י"ב בכסלו תש"ג) היה מחנך ומורה לתנ"ך, וממייסדי תל אביב.
לִרְאוֹת מנחם שינקין ובן-ציון מוסינזון
ביניש מינינברג
בייניש מינינברג (1 באפריל 1903 - 1 בינואר 1996, ט' בטבת תשנ"ו) היה אומן, מעצב וצייר ישראלי, שמרבית עבודתו בתחום ציור ועיטור קירות בתים ורהיטים.
לִרְאוֹת מנחם שינקין וביניש מינינברג
בית הקברות טרומפלדור
בית הקברות ממרפסת אחד הבתים ברחוב הקבר הראשון בבית הקברות קברי אלמונים בית הקברות טרומפלדור ידוע גם כבית הקברות הישן של תל אביב השוכן ברחוב טרומפלדור.
לִרְאוֹת מנחם שינקין ובית הקברות טרומפלדור
בית הכנסת הגדול (נס ציונה)
בית הכנסת בנס ציונה נחנך בראש "גבעת האהבה" בנס ציונה בשנת 1926 ופעיל מאז ועד היום.
לִרְאוֹת מנחם שינקין ובית הכנסת הגדול (נס ציונה)
בית כנסת גאולת ישראל
דלתות הכניסה המעוטרות של בית הכנסת גאולת ישראל בית כנסת המרכזי 'גאולת ישראל' הוא בית כנסת ותיק, גדול ומפואר ברחוב מרכז בעלי מלאכה, בצדה הצפוני של גינת שיינקין בשכונת לב העיר בתל אביב.
לִרְאוֹת מנחם שינקין ובית כנסת גאולת ישראל
גבעתיים
הכניסה לגבעתיים מדרך השלום. האותיות מסודרות בצורת שתי גבעות – גבעתיים. גן שיכון המורים בגבעתיים גִּבְעָתַיִים היא עיר במחוז תל אביב בישראל.
לִרְאוֹת מנחם שינקין וגבעתיים
גינת שינקין
חורשת שיינקין בשנת 1938 גינת שינקין היא גן השוכן בצידו הצפוני של רחוב שינקין בתל אביב, בין רחוב יוחנן הסנדלר ממזרח ורחוב יצחק נפחא ממערב.
לִרְאוֹת מנחם שינקין וגינת שינקין
דוד קושניר
דוד קושניר (נולד בכ"ד בכסלו תרכ"ז, 2 בדצמבר 1866) היה מחלוצי העלייה השנייה, ממתיישבי המושבה יהודיה (כיום יהוד).
לִרְאוֹת מנחם שינקין ודוד קושניר
העלייה השנייה (ספר)
כרך ב: מקורות כרך ג: אישים העלייה השנייה הוא ספר שראה אור בהוצאת יד יצחק בן-צבי בירושלים בשנת תשנ"ח 1997.
לִרְאוֹת מנחם שינקין והעלייה השנייה (ספר)
הקונגרס הציוני העולמי
קונגרס הציוני השני בבזל, 1898. תצלום קבוצתי של קבוצת צירים מקרב ציוני רוסיה, משתתפי הקונגרס הציוני השביעי בבזל, 1905. צירים אלה הצטלמו על רקע הבניין שבו נערך הקונגרס. בשורה הראשונה, יושבים, מימין לשמאל: ישראל יסינובסקי, יעקב ברנשטיין-כהן, יחיאל צ'לנוב, ולדימיר זאב טיומקין, צבי בילקובסקי.
לִרְאוֹת מנחם שינקין והקונגרס הציוני העולמי
הקונגרס הציוני העולמי הרביעי
בנימין זאב הרצל הקונגרס הציוני הרביעי התקיים בלונדון בימים 13 – 16 באוגוסט 1900.
לִרְאוֹת מנחם שינקין והקונגרס הציוני העולמי הרביעי
הקונגרס הציוני העולמי החמישי
הקונגרס הציוני החמישי התקיים בבזל ב-26 בדצמבר 1901.
לִרְאוֹת מנחם שינקין והקונגרס הציוני העולמי החמישי
התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל
התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל היא אגודה עות'מאנית המאגדת את כל בעלי העסקים הקטנים והיצרניים בענפי המלאכה והתעשייה.
לִרְאוֹת מנחם שינקין והתאחדות המלאכה והתעשייה בישראל
התעת'מנות
"התעת'מנות" פירושה קבלת אזרחות עות'מאנית.
לִרְאוֹת מנחם שינקין והתעת'מנות
התורן
"התורן" כשבועון "התורן" כירחון התורן (הַתֹּרֶן) (Hatoren) היה כתב עת ל"ספרות, מדע וציונות", כפי שהצהיר בראש כל אחד מגיליונותיו, שיצא לאור בעברית בארצות הברית.
לִרְאוֹת מנחם שינקין והתורן
הגימנסיה העברית "הרצליה"
הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין גימנסיה הרצליה ב-1912 כיתה בגימנסיה, 1912 תצלום של הצלם אברהם סוסקין של כיתה בגימנסיה הרצליה סביב שנת 1912 תצלום קבוצתי ביום הלימודים האחרון של המחזור הראשון של גימנסיה הרצליה, תרע"ג 1913, עם המחנך יהודה לייב מטמון-כהן והתלמידים יקותיאל בהרב, יצחק קדמי, חנה חיון, צילה פיינברג שוהם, נחמה פרידמן, משה שרתוק, אליהו גולומב, עקיבא גינזבורג, רבקה שרתוק, יונה פפו, משה מנוחין, נעמן ברמן, משה וולפסון, חיה וייס תחנת "מוניות גמל" בפתח מבנה הגימנסיה, 1914 מבנה הגימנסיה ההיסטורי, 1936 לערך לוחית זיכרון במקום הקודם של גימנסיה הרצליה שער הברזל של גימנסיה הרצליה הגימנסיה העברית "הרצליה" (בראשי תיבות: גע"ה) היא בית הספר התיכון העברי הראשון ואחד ממוסדות החינוך המפורסמים בישראל.
לִרְאוֹת מנחם שינקין והגימנסיה העברית "הרצליה"
ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל
ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל (בקיצור: ההסתדרות הכללית, הסתדרות העובדים או ההסתדרות) נוסדה בשנת 1920 על ידי מפלגות סוציאליסטיות כדי לאגד את העובדים היהודים בארץ ישראל, שכירים למקצועותיהם ועובדים עצמאיים "החיים על יגיעם".
לִרְאוֹת מנחם שינקין וההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל
הוועד האודסאי
זאב (ולדימיר) טיומקין (מייליזבתגרד); 48. נח ליפשיץ (מקישינב); 49. חיים פסטרנק (מבוהופול); 50. מיכל מיידנסקי (מייקטרינוסלב); 51. יהושע סירקין (ממינסק); 52. הרב יעקב מזא"ה (ממוסקבה); 53.
לִרְאוֹת מנחם שינקין והוועד האודסאי
היסטוריה של רמת גן
ההיסטוריה של רמת גן כוללת את סיפור הקמתה של העיר רמת גן וכן עדויות וממצאים על התיישבות אנושית באזור בתקופות קדומות.
לִרְאוֹת מנחם שינקין והיסטוריה של רמת גן
ועד קהילת יהודי יפו ותל אביב
ועד קהילת יהודי יפו ותל אביב היה הנציגות הרשמית של הקהילה היהודית של יפו, תל אביב ופרבריהם משנת 1863 וניהל את ענייניה, עד העברת סמכויותיו לעיריית תל אביב ולמועצה הדתית של תל אביב במאי שנת 1939.
לִרְאוֹת מנחם שינקין וועד קהילת יהודי יפו ותל אביב
ועד הצירים
חיים ויצמן וועד הצירים, 1918. עוד בתמונה: אדווין סמואל, ויליאם אורמסבי-גור, ישראל משה זיו, אריה (לאון) סימון, ג'יימס דה רוטשילד ויוסף שפרינצק ועד הצירים בחזית רכבת בלוד, בדרך ליפו ולתל אביב, 4 באפריל 1918.
לִרְאוֹת מנחם שינקין וועד הצירים
יעקב מוזר
יעקב מוזר (מגרמנית: Jacob Moser; 28 בנובמבר 1839 – 1922) היה איש עסקים, פילנתרופ, שופט וראש עיריית ברדפורד שבאנגליה.
לִרְאוֹת מנחם שינקין ויעקב מוזר
יעקב שרתוק
עם זוגתו פניה בחרסון יַעֲקֹב שֶׁרְתוֹק (צֶ'רְטוֹק) (10 במאי 1860 – 8 במרץ 1913), "ראשון הביל"ויים בארץ ישראל", היה חלוץ ציוני.
לִרְאוֹת מנחם שינקין ויעקב שרתוק
ישראל בלוך
200px 200px ישראל בלוך (17 בינואר 1889 רומני, רוסיה – 7 בינואר 1955 נהלל, ישראל) היה איש ציבור ישראלי, הגיע לארץ ישראל במסגרת העלייה השנייה.
לִרְאוֹת מנחם שינקין וישראל בלוך
ישראל יסינובסקי
ישראל איזידור יָסינובסקי (בכתיב יידי: יאסינאָווסקי; ברוסית: Ясиновский; בפולנית: Jasinowski; יאשינובסקי, יאשינאָווסקי; 1842, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) - 1917, ורשה) היה עורך דין יהודי ורשאי נודע, מראשוני הציונות ברוסיה, פעיל "חובבי ציון", ממארגני ועידת קאטוביץ, חבר הוועד המרכזי של חיבת ציון וראש המרכז המשני של האגודה בוורשה, מעוזריו הראשונים של תיאודור הרצל ומצירי הקונגרס הציוני הראשון עד השביעי, מורשה ציוני פולין הקונגרסאית מטעם ההסתדרות הציונית.
לִרְאוֹת מנחם שינקין וישראל יסינובסקי
יהודה מינינברג
יהודה מינינברג יהודה מינינברג (13 בפברואר 1880 - 3 במאי 1945) היה בנקאי ארץ ישראלי, מייסדו של בנק למלאכה משנת 1923 (אין לבלבל עם בנק למלאכה משנת 1954) ויושב הראש הראשון שלו.
לִרְאוֹת מנחם שינקין ויהודה מינינברג
יהודה לייב מטמון-כהן
יהודה לייב מַטְמוֹן-כהן (שמו המקורי: מֶטְמַן; בלועזית: Metmann; י"ד בסיוון ה'תרכ"ט, 1869, אוסטיה, פודוליה – י"ז באדר ה'תרצ"ט, 7 במרץ 1939, תל אביב) היה מחנך ואיש ציבור עברי, מייסד גימנסיה הרצליה וממייסדי תל אביב ורמת גן.
לִרְאוֹת מנחם שינקין ויהודה לייב מטמון-כהן
אזכור
ידוע גם בשם שיינקין, מנחם שיינקין.