גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
165 יחסים: מאיר מדן, מאיר בן שמעון המעילי, מאיר הלוי אבולעפיה, מנחם מנדל מרימנוב, מנחם די לונזאנו, מנחם כהן (פרופסור), מסורת (פירושונים), מסורת (יהדות), מפיק (לשון), מצוות זכירת מעשה עמלק, מקף, מקראות גדולות, מקראות גדולות הכתר, מרדכי ברויאר, מרדכי היהודי, מרים מרגולין-ייבין, משפחת בניה הסופר, משה אבן זברה, משה בן נפתלי, מלאכי, מגילת איכה, מגילת העצמאות, מגילות מדבר יהודה, מדן, מדקדקי העברית בימי הביניים, מוזיקה יהודית, מוזיקה יהודית אמנותית, מילים יחידאיות בתנ"ך, אמר רבי עקיבא, אמוראי ארץ ישראל, ארתור שפנייר, ארבע ערי הקודש, אליהו בחור, אברהם אבלי בן ירמיה, אבולעפיה, אהרן קמינקא, אהרן בן אשר, אהרן דותן, אותיות סת"ם, אותיות גדולות וקטנות בתנ"ך, אכלה ואכלה, נתיבות השלום, נחמיה אלוני, נחום, נוסח המסורה, ניסוך המים, ספר אבישע, ספר נחמיה, ספר הברית השלם, ספר ירמיהו, ..., ספרד, ספרות עברית, ספרות תורנית, סטטיסטיקות של התנ"ך, סבסטיאן מינסטר, עשרת הדיברות, עלי בן יהודה הנזיר, עברית, עברית מקראית, פאול קאלה, פסל מיכה, פסוק, פסיקתא רבתי, פרשת ואתחנן, פרשת יתרו, פים, פירוש האבן עזרא, פיתום ורעמסס, קרני פרה, קרי, קרי וכתיב, קהילת יהודי חלב, קין, ר, רפה, רבנו גרשום, רד"ק, שמות ירושלים, שרגא פייבל מרגולין, שלמה פפנהיים, שלום שכנא ילין, תאג', תנ"ך, תנ"ך קניקוט, תנ"ך קורן, תנ"ך כתר ירושלים, תעלומת הכתר, תפילין, תקופת הביניים של העברית, תרגומי המקרא לארמית, תרגומי המקרא ליוונית, תרי עשר, תלמוד תורה המסורה, תהילים, תהילים ס"ז, תורה, ל, לוח נבו שרסכים, לוי בן יפת הלוי, טעמי המקרא, טבריה, זליגמן בר, חלב (עיר), חלוקת הפרקים בתנ"ך, חומש תורה שלמה, בן חיים, בעלי המסורה, בראשית, ביקורת נוסח המקרא, בית ענות, ביבליה, גרשום (דמות מקראית), דניאל בומברג, דקדוקי הטעמים, דת, דת בסוריה, דוד צבי הופמן, דילוגי אותיות בתורה, דייוויד קמרון, ה'ד', המילון ההיסטורי ללשון העברית, הקספלה, הקונגרס העולמי למדעי היהדות, התנ"ך העברי משטוטגרט, התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל, החלוץ (כתב עת), הוצאת קורן ירושלים, הכותל המערבי, היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל, וולף היידנהיים, וולגטה, כ"ב באדר, כריסטיאן דוד גינצבורג, כתר ארם צובא, כתר דמשק, כתר דמשק (1260), כתב יד (העתק), כתב יד קהיר, כתב יד ששון 1053, כתב יד ששון 507, כתב יד לנינגרד, כתובים, י"ב באדר, יעקב בן אשר, יעקב בן חיים אבן אדוניהו, יצחק אייזיק ספרין, יקותיאל הכהן, ישראל ייבין, ישוב (דמות מקראית), ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים), יחזקאל קוטשר, ידידיה שלמה רפאל נורצי, יהב"י, יהדות סוריה, יהושע השל שור, יהודה חיוג', יוסף עופר (חוקר תנ"ך), ייבין, יידיש, 12 בינואר, 13 בפברואר, 14 בספטמבר, 2022 בישראל, 27 במאי, 4 באוגוסט. להרחיב מדד (115 יותר) »
מאיר מדן
מאיר מדן (30 ביוני 1915 – 14 בספטמבר 1989) היה בלשן, חוקר השפה העברית והמסורה, מראשי תנועת ברית החשמונאים.
חָדָשׁ!!: מסורה ומאיר מדן · ראה עוד »
מאיר בן שמעון המעילי
רבי מאיר בן רבי שמעון המעילי היה רב שחי בפרובאנס בתקופת הראשונים.
חָדָשׁ!!: מסורה ומאיר בן שמעון המעילי · ראה עוד »
מאיר הלוי אבולעפיה
רבי מאיר בן טודרוס הלוי אבולעפיה ובראשי תיבות שגורים: הרמ"ה (או הר"ם הלוי) (בסביבות ד'תתק"ל, 1170 או קודם לכן, בּוּרגוֹס, ספרד - י"ח בניסן ה'ד', מרץ 1244, טולדו) היה מקובל, חוקר המסורה, מפרשני התלמוד, פוסק הלכה מן הראשונים ומשורר.
חָדָשׁ!!: מסורה ומאיר הלוי אבולעפיה · ראה עוד »
מנחם מנדל מרימנוב
מצבת קברו של רבי מנחם מנדל מרימנוב רבי מנחם מנדל טורם מרימנוב (תק"ה, 1745 – י"ט באייר תקע"ה, 1815) היה אדמו"ר מפורסם, אחד מארבעת המפיצים הראשונים של תנועת החסידות בפולין.
חָדָשׁ!!: מסורה ומנחם מנדל מרימנוב · ראה עוד »
מנחם די לונזאנו
רבי מנחם בן יהודה די לונזאנו (הרמד"ל), ~ ה'ש"י (1550) - לפני ה'שפ"ו (1626), רב, מקובל, משורר, חוקר המסורה ומהדיר ספרי מדרש, ומהעולים הקדמונים לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מסורה ומנחם די לונזאנו · ראה עוד »
מנחם כהן (פרופסור)
מנחם כהן (נולד בי"ח באב ה'תרפ"ח, 4 באוגוסט 1928) הוא חוקר המסורה, שימש כדיקן הפקולטה למדעי היהדות ועמד בראש המחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: מסורה ומנחם כהן (פרופסור) · ראה עוד »
מסורת (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מסורה ומסורת (פירושונים) · ראה עוד »
מסורת (יהדות)
המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.
חָדָשׁ!!: מסורה ומסורת (יהדות) · ראה עוד »
מפיק (לשון)
מַפִּיק (בארמית: מוציא) הוא סימן דיאקריטי במערכת הכתב העברי.
חָדָשׁ!!: מסורה ומפיק (לשון) · ראה עוד »
מצוות זכירת מעשה עמלק
מצוות זכירת מעשה עמלק היא מצווה המתייחסת לחובה לזכור את אשר עשה עמלק לבני ישראל בצאתם ממצרים.
חָדָשׁ!!: מסורה ומצוות זכירת מעשה עמלק · ראה עוד »
מקף
המקף המאחה (המכונה גם המקף המחבר) הוא סימן פיסוק שמטרתו היא חיבור מילים ואיחוין לכדי יחידה מושגית אחת, והוא תמיד מוצמד (ללא כל רווח) למילים שהוא מאחה.
חָדָשׁ!!: מסורה ומקף · ראה עוד »
מקראות גדולות
שער מהדורת ונציה של "מקראות גדולות", 1525. בשם מִקְרָאוֹת גְּדוֹלוֹת נקראת מהדורת דפוס של המקרא שמורכבת, בדרך כלל, מארבעה מרכיבים: נוסח המקרא על פי המסורה, הערות המסורה, תרגומים ארמיים ומבחר פירושים.
חָדָשׁ!!: מסורה ומקראות גדולות · ראה עוד »
מקראות גדולות הכתר
ספרי 'מקראות גדולות הכתר' מקראות גדולות הכתר, הוא מיזם של אוניברסיטת בר-אילן שתכליתו ההדרה מדוקדקת של המקראות הגדולות על פי כתבי יד עתיקים, הנגשת הטקסטים לקורא באמצעות עזרי עיון, התקנתה של המהדורה בגרסה מודפסת שיצאה ב-21 כרכים, ובגרסה מקוונת, וביסוסה ככלי לימוד ומחקר.
חָדָשׁ!!: מסורה ומקראות גדולות הכתר · ראה עוד »
מרדכי ברויאר
הרב מרדכי בְּרוֹיֶאר (Marcus Breuer; ו' באייר ה'תרפ"א – ו' באדר ה'תשס"ז, 14 במאי 1921 – 24 בפברואר 2007) היה חוקר תנ"ך, דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית, זוכה פרס ביאליק וחתן פרס ישראל לספרות תורנית, ההדיר את נוסח המקרא, ופיתח את "שיטת הבחינות", המשלבת את השערת התעודות עם אמונה בתורה מן השמים.
חָדָשׁ!!: מסורה ומרדכי ברויאר · ראה עוד »
מרדכי היהודי
מרדכי רכוב על סוס בציור קיר בבית הכנסת בדורה אירופוס מהמאה ה-3 המן מרכיב את מרדכי על סוס. מתוך מגילת אסתר מאויירת שנוצרה בעיר פרארה שבאיטליה בשנת 1617. מאוספי הספרייה הלאומית מרדכי מסרב להשתחוות מול שיירתו של המן. פול לירוי, 1884 מרדכי ואסתר, ציור מאת ארט דה חלדר אתר קבר מרדכי ואסתר באיראן, שבו קבורים, על פי המסורת, אסתר המלכה ומרדכי היהודי ציון קברם של אסתר ומרדכי היהודי בנחל צבעון בגליל העליון מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי הוא דמות מקראית ומגיבוריה הראשיים של מגילת אסתר.
חָדָשׁ!!: מסורה ומרדכי היהודי · ראה עוד »
מרים מרגולין-ייבין
ממוזער מרים עטרה מַרְגוֹלִין-ייבין (מאי 1896 – 4 בדצמבר 1966) הייתה מורה וסופרת ילדים יידית ועברית.
חָדָשׁ!!: מסורה ומרים מרגולין-ייבין · ראה עוד »
משפחת בניה הסופר
משפחת בניה הסופר הייתה משפחת סופרים, דהיינו מעתיקי ספרים, שפעלה בסוף המאה ה-15 ותחילת המאה ה-16 בצנעא, בירת תימן.
חָדָשׁ!!: מסורה ומשפחת בניה הסופר · ראה עוד »
משה אבן זברה
רבי משה אבן זברה (בן זבארה, זבארו, זאברו, אבן זאברה; בערך ה'ר' 1440 - ה'ר"ס 1510), היה סופר סת"ם, מדקדק ופוסק הלכה מחכמי ספרד.
חָדָשׁ!!: מסורה ומשה אבן זברה · ראה עוד »
משה בן נפתלי
משה בן דוד בן נפתלי או בשמו הערבי אבו עמראן, חי במחצית הראשונה של המאה ה-10.
חָדָשׁ!!: מסורה ומשה בן נפתלי · ראה עוד »
מלאכי
מַלְאָכִי הוא הספר האחרון שבקובץ תרי עשר ומסכם את מדור ספרי הנביאים שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: מסורה ומלאכי · ראה עוד »
מגילת איכה
מקדים את האות פ' לאות ע'תמונה להחלפה ספר איכה בקודקס סינאיטיקוס, המכיל את נוסח תרגום השבעים היווני. (330-350 לספירה). שימו לב לשם הספר המתנוסס בראשו: '''Θρήνοι Ιερεμίου''' (תְרֵנוֹי יֶרֶמִיוּ, קינות לירמיהו) 250px מְגִלַּת אֵיכָה היא קובץ של חמישה פרקי קינות, שחוברו ככל הנראה לאחר חורבן ירושלים, בית המקדש הראשון והגליית תושביה.
חָדָשׁ!!: מסורה ומגילת איכה · ראה עוד »
מגילת העצמאות
מגילת העצמאות היא המסמך המכריז על הקמתה של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: מסורה ומגילת העצמאות · ראה עוד »
מגילות מדבר יהודה
קצר.
חָדָשׁ!!: מסורה ומגילות מדבר יהודה · ראה עוד »
מדן
קטגוריה:שמות משפחה.
חָדָשׁ!!: מסורה ומדן · ראה עוד »
מדקדקי העברית בימי הביניים
חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט שער "ספר השרשים" מאת יונה בן ג'נאח, כפי שהודפס בברלין תרנ"ו מדקדקי העברית בימי הביניים הם שורה של מלומדים יהודים, החל מרב סעדיה גאון (רס"ג) במאה העשירית, אשר חקרו את הדקדוק ואוצר המילים של השפה העברית.
חָדָשׁ!!: מסורה ומדקדקי העברית בימי הביניים · ראה עוד »
מוזיקה יהודית
לויים מנגנים "בכינורות ובנבלים ובמצילתיים ובכל כלי שיר בלא מספר", ולראות את זקני העם "מרקדים ואבוקות של אש בידם" ("שמחת בית השואבה", ציור מים מאת דפנה לבנון) מוזיקה יהודית היא המורשת המוזיקלית של העם היהודי לדורותיו, כוללת הן מוזיקה ליטורגית והן מוזיקה אמנותית ופופולרית, וכן מגוון קצבים וצלילים שהושפעו מתרבויות מוזיקליות שונות לאורך תקופה של 3,000 שנה, החל מהתרבות המזרח תיכונית העתיקה, ובהמשך בתרבויות השונות בארצות התפוצה שבהן היה העם היהודי מפוזר במשך כ-2,000 שנה, ועד הקמת מדינת ישראל וימינו אלה.
חָדָשׁ!!: מסורה ומוזיקה יהודית · ראה עוד »
מוזיקה יהודית אמנותית
ריקודי זוגות יהודיים מהמאה ה-15. מימין זמר ונגן לאוטה. יצירת מוזיקה אמנותית לנגינה ושירה בבית הכנסת היא, בדומה למוזיקה כנסייתית השייכת למה שנהוג לכנות מוזיקה קלאסית, הלחנה של פסוקים מהתפילה לביצוע באירועים ליטורגיים בשבתות ובחגים ובאירועים מחוץ לבית הכנסת כגון: חתונה, ברית מילה והופעות על רקע דתי יהודי.
חָדָשׁ!!: מסורה ומוזיקה יהודית אמנותית · ראה עוד »
מילים יחידאיות בתנ"ך
רשימת יחידאיות ובצמוד תרגומן (תרגום המלך ג'יימס) לאנגלית. בעריכתו של אליהו ציפר סטטיסטיקה אודות המילים היחידאיות בתנ"ך. בעריכתו של אליהו ציפר מילים יחידאיות בתנ"ך, הנקראות גם מילים שאין להן אח במקרא, הן מילים המופיעות פעם אחת בלבד בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: מסורה ומילים יחידאיות בתנ"ך · ראה עוד »
אמר רבי עקיבא
אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא הוא קטע ממשניות המופיע בסיום מסכת היא מסכת יומא שנאמרה על ידי רבי עקיבא, והוא מבטא את הקשר החזק של אב ובן בין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל שנתן מתנה לעם ישראל במחילה של יום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: מסורה ואמר רבי עקיבא · ראה עוד »
אמוראי ארץ ישראל
אמוראי ארץ ישראל הם חכמי ישראל האמוראים שפעלו בארץ ישראל בתקופת התלמוד, לאחר תקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: מסורה ואמוראי ארץ ישראל · ראה עוד »
ארתור שפנייר
ארתור אברהם שְׁפַּנְיֶיר (בתעתיק ארכאי: שפּאניער; שמו העברי: אברהם; בגרמנית: Arthur Spanier; 17 בנובמבר 1889, מגדבורג, פרובינציית סקסוניה, ממלכת פרוסיה, גרמניה – 30 במרץ 1944, ברגן-בלזן) היה ספרן וחוקר מדעי היהדות יהודי-גרמני.
חָדָשׁ!!: מסורה וארתור שפנייר · ראה עוד »
ארבע ערי הקודש
ציור ארבע ערי הקודש במפת ארץ ישראל, המאה ה-19 הדפס ארץ-ישראלי בפיתוח עץ מאת חיים זאב אשכנזי, 1855 בקירוב. ירושלים, מבט מהר הזיתים אל העיר העתיקה, 1900 בערך מערת המכפלה בחברון, 1906 טבריה, 1900 בערך הרובע הספרדי בצפת, 1895 ארבע ערי הקודש (נקראו גם ארבע ארצות) הוא כינוי של ארבע ערי קודש בארץ ישראל: הערים ירושלים, חברון, טבריה וצפת.
חָדָשׁ!!: מסורה וארבע ערי הקודש · ראה עוד »
אליהו בחור
עמוד מתוך "שמות דברים", מילון עברית-יידיש-לטינית-גרמנית שהוציא אליהו בחור, איזני 1542. לחצו להגדלה. רבי אליה בן אשר הלוי לויטה אשכנזי, המכונה רבי אליהו בחור או הבחור (באיטלקית: Elia Levita; י"ב באדר ה'רכ"ט 1469 – ו' בשבט ה'ש"ט, 1549), היה בלשן עברי וחוקר המסורה בתקופת הרנסאנס, ממדקדקי העברית בימי הביניים ומראשוני הכותבים ספרות ביידיש.
חָדָשׁ!!: מסורה ואליהו בחור · ראה עוד »
אברהם אבלי בן ירמיה
הרב אברהם אבלי בן ירמיה (ה'ת"ף, 1720 בערך - ה'תקכ"ט, 1769 בערך) היה רב מחכמי אשכנז במאה ה-18.
חָדָשׁ!!: מסורה ואברהם אבלי בן ירמיה · ראה עוד »
אבולעפיה
אַבּוּלְעַפְיַה הוא שם משפחה יהודי ספרדי מימי הביניים (במקור: أبو العافية, אבו (א)ל־עאפיה) שפירושו בערבית: "אב־הבריאות".
חָדָשׁ!!: מסורה ואבולעפיה · ראה עוד »
אהרן קמינקא
הרב ד"ר אהרן (ארמנד) קָמינקָא (לעיתים קאמינקא; בלועזית: Armand Kaminka; 5 במאי 1866, ברדיצ'ב – 12 במרץ 1950, תל אביב) היה רב, מלומד, משורר ומתרגם עברי.
חָדָשׁ!!: מסורה ואהרן קמינקא · ראה עוד »
אהרן בן אשר
אהרן בן משה בן אשר המכונה בערבית "אבו סעיד", חי במחצית הראשונה של המאה ה-10.
חָדָשׁ!!: מסורה ואהרן בן אשר · ראה עוד »
אהרן דותן
אהרן דותן (12 בינואר 1928, י"ט בטבת התרפ"ח – 27 במאי 2022, כ"ו באייר התשפ"ב) היה פרופסור לבלשנות עברית וחקר המסורה באוניברסיטת תל אביב, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל (1998) ופרס ישראל לבלשנות (ה'תשס"ה).
חָדָשׁ!!: מסורה ואהרן דותן · ראה עוד »
אותיות סת"ם
כתב סת"ם מבוסס על מסורת הבית יוסף. כתב זה למעלה אינו הכתב בבית יוסף אלא מהוה התפתחות שלו.אותיות סת"ם או כתב אשורי הוא גופן אותיות האלפבית של הכתב העברי.
חָדָשׁ!!: מסורה ואותיות סת"ם · ראה עוד »
אותיות גדולות וקטנות בתנ"ך
ע' ו-ד' גדולות בקריאת שמע ל' גדולה בפרשת נצבים אותיות גדולות וקטנות (בארמית: אותיות רבתיות וזעירות) הן אותיות שעל פי המסורה נכתבות בגודל גופן שונה משאר האותיות בתנ"ך - אותיות גדולות נכתבות מעט יותר גדול משאר האותיות, ואילו אותיות קטנות נכתבות בגופן קטן במעט משאר האותיות.
חָדָשׁ!!: מסורה ואותיות גדולות וקטנות בתנ"ך · ראה עוד »
אכלה ואכלה
עמוד 1 בספר "אכלה ואכלה", מהדורת פרנסדורף אָכְלָה וְאָכְלָה (האותיות אל"ף מנוקדות בקמץ קטן. נקרא גם מסורת הגדולה.) הוא קובץ מסורה עתיק, בספר נפרד מכתבי היד של התנ"ך, הכולל בתוכו רשימות מסורה, במיוחד מסוג "מסורה מצרפת".
חָדָשׁ!!: מסורה ואכלה ואכלה · ראה עוד »
נתיבות השלום
נתיבות השלום (הביאור) היא מהדורה של חמישה חומשי תורה שיצאה לאור בין השנים 1780–1783 בברלין בהובלת משה מנדלסון.
חָדָשׁ!!: מסורה ונתיבות השלום · ראה עוד »
נחמיה אלוני
נחמיה אלוני (לינדה) (Nehemya Allony (Linde (ב' באב תרס"ו, 24 ביולי 1906, ורשה, פולין – י"ב בסיון תשמ"ג, 24 במאי 1983, ירושלים, ישראל) היה חוקר בתחומי חכמת ישראל, הספרות, הלשון והשירה העברית בימי הביניים, מייסד ומנהל המכון לתצלומי כתבי יד עבריים (1950 – 1963), כיהן כפרופסור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בחוג לספרות עברית. זכה בפרס ביאליק לחכמת ישראל (1970).
חָדָשׁ!!: מסורה ונחמיה אלוני · ראה עוד »
נחום
פסל של נחום, בזיליקת בום ז'זוס דה מטוזיניוס, קונגוניאס, ברזיל נַחוּם הָאֶלְקֹשִׁי הוא נביא מתקופת התנ"ך.
חָדָשׁ!!: מסורה ונחום · ראה עוד »
נוסח המסורה
עץ יחס לקרבה שבין עדי היחס השונים ל"נוסח המקורי" (בתחתית התרשים). נוסח המסורה מיוצג בסימון MT (בימין התרשים) נוסח המסורה (ובקיצור נוה"מ או MT, ראשי תיבות של Masoretic Text) הוא כינוי לנוסח המקרא כפי שעולה מקבוצה של נוסחים שערכו בעלי המסורה בטבריה במאה העשירית לספירה וממשיכיהם.
חָדָשׁ!!: מסורה ונוסח המסורה · ראה עוד »
ניסוך המים
ניסוך המים היא מצווה שהתקיימה בתקופת בית המקדש בימי חג הסוכות בבוקרו של כל יום מימי החג.
חָדָשׁ!!: מסורה וניסוך המים · ראה עוד »
ספר אבישע
צילום לוח מעובד מתוך הספר, ממנו רואים איך נמצא חושב התשקיל - מקור: יצחק בן-צבי, ספר השומרונים הכהן השומרוני הגדול ובצידו ספר אבישע (שנת 1905) ספר אבישע (נקרא "אֲבִישׁוּעַ") נחשב בעיני השומרונים לספר התורה העתיק ביותר.
חָדָשׁ!!: מסורה וספר אבישע · ראה עוד »
ספר נחמיה
ספר נְחֶמְיָה הוא אחד מספרי התנ"ך, אך על פי החלוקה המסורתית הוא נחשב כחלק מספר עזרא ולא כספר בפני עצמו.
חָדָשׁ!!: מסורה וספר נחמיה · ראה עוד »
ספר הברית השלם
ספר הברית השלם שנכתב על ידי הרב פנחס אליהו הורביץ הוא חיבור תורני רחב יריעה הכולל נושאי אמונה, הלכה, מוסר, קבלה, טבע, פילוסופיה, מדע, וטכנולוגיה.
חָדָשׁ!!: מסורה וספר הברית השלם · ראה עוד »
ספר ירמיהו
ספר ירמיהו בכתר ארם צובא חורבן המקדש", ציור מעשה ידי רמברנדט משנת 1630 לערך ספר יִרְמְיָהוּ הוא השני מבין ספרי נביאים אחרונים, והספר ה-11 בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: מסורה וספר ירמיהו · ראה עוד »
ספרד
סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.
חָדָשׁ!!: מסורה וספרד · ראה עוד »
ספרות עברית
ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.
חָדָשׁ!!: מסורה וספרות עברית · ראה עוד »
ספרות תורנית
ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.
חָדָשׁ!!: מסורה וספרות תורנית · ראה עוד »
סטטיסטיקות של התנ"ך
ממוזער מילים היחידאיות בתנ"ך. בעריכתו של אליהו ציפר סטטיסטיקות של התנ"ך הכוללות ספירת הפסוקים, המילים, והאותיות שבתנ"ך, ידועות עוד מימי התלמוד (בסביבות המאה ה-3).
חָדָשׁ!!: מסורה וסטטיסטיקות של התנ"ך · ראה עוד »
סבסטיאן מינסטר
סבסטיאן מינסטר (בגרמנית: Sebastian Münster; 20 בינואר 1488, אינגלהיים – 26 במאי 1552, בזל, שווייץ) היה הומניסט גרמני ואחד מ-15 ההבראיסטים הבולטים בתקופת הרפורמציה.
חָדָשׁ!!: מסורה וסבסטיאן מינסטר · ראה עוד »
עשרת הדיברות
ציור של משה ואהרן עם לוחות הברית עליהם כתובים עשרת הדברות עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הם רשימה של עשרה ציוויים דתיים ומוסריים, שעל פי המקרא נאמרו על ידי אלוהים לעם ישראל במעמד הר סיני, ונמסרו למשה על ידי אלוהים כשהם כתובים על לוחות הברית.
חָדָשׁ!!: מסורה ועשרת הדיברות · ראה עוד »
עלי בן יהודה הנזיר
עלי בן יהודה הנזיר היה מדקדק עברי, שחי בטבריה במאה התשיעית.
חָדָשׁ!!: מסורה ועלי בן יהודה הנזיר · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: מסורה ועברית · ראה עוד »
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מסורה ועברית מקראית · ראה עוד »
פאול קאלה
פאול ארנסט קאלֶה (Paul Ernst Kahle; 21 בינואר 1875 – 24 בספטמבר 1964) היה בלשן, חוקר המקרא, חלוץ מחקר שיטות הניקוד של העברית.
חָדָשׁ!!: מסורה ופאול קאלה · ראה עוד »
פסל מיכה
הסיפור המקראי פסל מיכה הוא הסיפור הראשון בחלק השלישי של ספר שופטים, המתאר את התגלגלותו של מקדש ביתי שבנה איש מהר אפרים בשם מיכה (/מיכיהו).
חָדָשׁ!!: מסורה ופסל מיכה · ראה עוד »
פסוק
פסוק הוא משפט בתנ"ך או בכתבי קודש הנוצריים (הביבליה: הברית הישנה והחדשה).
חָדָשׁ!!: מסורה ופסוק · ראה עוד »
פסיקתא רבתי
פסיקתא רבתי או פסיקתא רבתא הוא שמו של מדרש אגדה מסוג פסיקתא.
חָדָשׁ!!: מסורה ופסיקתא רבתי · ראה עוד »
פרשת ואתחנן
שמע ישראל, תחילת קריאת שמע, מתוך הסידור פָּרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן היא פרשת השבוע השנייה בספר דברים.
חָדָשׁ!!: מסורה ופרשת ואתחנן · ראה עוד »
פרשת יתרו
פרשת יִתְרוֹ היא פרשת השבוע החמישית בספר שמות.
חָדָשׁ!!: מסורה ופרשת יתרו · ראה עוד »
פים
משקולת פים פִּים (לפי ניקוד המסורה) או פַּיִם (על דרך נטיית הזוגיים בעברית) הוא יחידת מידה עתיקה למשקל, השווה לכ-7.56 גרם (לפי ממוצע משקלן של אבני המשקל שנתגלו באזור יהודה, ראו להלן), כלומר לכשני שלישי שקל של ימי בית ראשון.
חָדָשׁ!!: מסורה ופים · ראה עוד »
פירוש האבן עזרא
תחילת פירושו של האבן עזרא על ספר שמות. כתב יד מנאפולי, 1488 פירוש האבן עזרא הוא פירוש לתנ"ך שנכתב על ידי רבי אברהם אבן עזרא במהלך המאה ה-12 והוא מהווה את אחד הפירושים החשובים ביותר שנכתבו לתנ"ך, הוא הודפס ברוב מוחלט של גרסאות מקראות גדולות לתנ"ך ולפירושו נכתבו מעל מאה פירושים.
חָדָשׁ!!: מסורה ופירוש האבן עזרא · ראה עוד »
פיתום ורעמסס
פיתום ורעמסס הן שתי ערים הנזכרות במקרא, שבנו בני ישראל במצרים.
חָדָשׁ!!: מסורה ופיתום ורעמסס · ראה עוד »
קרני פרה
קַרְנֵי פָרָ֟ה (לעיתים: פזר גדול, לעיתים נדירות: אופן ועגלה) הן מן הנדירים שבטעמי המקרא, המטעימות רק מילה אחת בתורה, בפרשת מסעי, ולפי המסורה רק 16 מילים בכל התנ"ך (מהן רק פעם אחת נוספת נקרא הטעם בציבור, במגילת אסתר).
חָדָשׁ!!: מסורה וקרני פרה · ראה עוד »
קרי
קטגוריה:שמות משפחה.
חָדָשׁ!!: מסורה וקרי · ראה עוד »
קרי וכתיב
קרי וכתיב במקראות גדולות במסורה (מערכת מסירת הטקסט ושימורו) של המקרא, קרי וכתיב הם ההבדלים בין מסורת הכתיב של ספרי המקרא, התנ"ך, לבין מסורת הקריאה שלו.
חָדָשׁ!!: מסורה וקרי וכתיב · ראה עוד »
קהילת יהודי חלב
חתונה יהודית בחלב, תמונה משנת 1914אישה יהודייה משמאל ושני בדואים בחלב (אמצע המאה ה-19) יהדות חלב להדליק שני שמשים במקום אחד קהילת יהודי חַלַבּ (حلب) היא קהילה יהודית שהתקיימה בעיר חלב החל התקופה הרומית ועד לאחר הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: מסורה וקהילת יהודי חלב · ראה עוד »
קין
מוזיאון לתולדות האמנות בווינה קַיִן היה, לפי ספר בראשית (פרשת בראשית), בנם הבכור של אדם וחוה ומבצע הרצח הראשון בספר התנ"ך.
חָדָשׁ!!: מסורה וקין · ראה עוד »
ר
ר' היא האות העשרים באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: מסורה ור · ראה עוד »
רפה
בדקדוק העברי ובספרות המסורה, רָפֶֿה מסמן כמה דברים שונים, שהמשותף להם הוא הגייה "חלשה".
חָדָשׁ!!: מסורה ורפה · ראה עוד »
רבנו גרשום
רבנו גרשום (מכונה רבינו גרשום מאור הגולה או רגמ"ה; ד'תש"ך 960 – ד'תשפ"ח 1028) היה מגדולי חכמי ישראל ומנהיג יהדות אשכנז במאה ה-11.
חָדָשׁ!!: מסורה ורבנו גרשום · ראה עוד »
רד"ק
רבי דוד בן יוסף קמחי (ד'תתק"ך (1160)-ד'תתקצ"ה (1235)), המכונה הרד"ק, היה מגדולי פרשני המקרא ומחשובי המדקדקים של השפה העברית.
חָדָשׁ!!: מסורה ורד"ק · ראה עוד »
שמות ירושלים
בהיותה מרכזית בזהות היהודית והעברית, העיר ירושלים צברה במהלך השנים שמות וכינויים רבים.
חָדָשׁ!!: מסורה ושמות ירושלים · ראה עוד »
שרגא פייבל מרגולין
שרגא פייבֶל (פָּאבֶל) מַרגוֹלין (בכתיב יידי: מאַרגאָלין; ברוסית: Павел Васильевич (Шрага Файвель) Марголин; 1870 – 2 בדצמבר 1942) היה מו"ל ועורך ומשכיל, פעיל ציבור בווילנה ובברלין.
חָדָשׁ!!: מסורה ושרגא פייבל מרגולין · ראה עוד »
שלמה פפנהיים
"אגדת ארבע כוסות", ברלין ה'תק"ן 1790 רבי שלמה פפנהיים (או פאפנהיים, רש"פ, 1740 בערך – 2 במרץ 1814) היה בלשן ומשורר עברי, מן המתונים שבאנשי תנועת ההשכלה.
חָדָשׁ!!: מסורה ושלמה פפנהיים · ראה עוד »
שלום שכנא ילין
הרב שלום שכנא ילין (בכתיב היידי: יעֶלין; 1790 – 1874, ה'תק"ן – ה'תרל"ד), "המגיה מסקידל", היה מחכמי רוסיה וירושלים באמצע המאה ה-19, ומגדולי בעלי המסורה בדורות האחרונים.
חָדָשׁ!!: מסורה ושלום שכנא ילין · ראה עוד »
תאג'
תַּאג' (تاج, תעתיק מדויק: תַּאגּ (תרגום: כתר); ברבים: تيجان, תִּיגַּאן) הוא השם בו מכנים יהודי תימן ספר ובו חמישה חומשי תורה כתובים על פי המסורה, ולעיתים גם הערות המסורה, ששימש כ"תיקון סופרים".
חָדָשׁ!!: מסורה ותאג' · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: מסורה ותנ"ך · ראה עוד »
תנ"ך קניקוט
דוד המלך מתואר כ"מלך החרבות", ייתכן שהועתק מ-The Master of the Power of Women, סט קלפי משחק ספרדי יונה נבלע במעי הדגה המנורה (מימין) וכלי בית המקדש (משמאל) תנ"ך קניקוט (The Kennicott Bible, Ms Kennicott 1) הוא אחד מכתבי היד המפוארים ביותר בנמצא.
חָדָשׁ!!: מסורה ותנ"ך קניקוט · ראה עוד »
תנ"ך קורן
תחילתו של ספר בראשית בתנ"ך קורן תנ"ך קורן הוא ספר תנ"ך שהודפס בהוצאת קורן ירושלים בשנת 1962, והיה לפרויקט הדגל של ההוצאה.
חָדָשׁ!!: מסורה ותנ"ך קורן · ראה עוד »
תנ"ך כתר ירושלים
הדף הראשון של ספר בראשית ב"כתר ירושלים". כתר ירושלים הוא שמה של מהדורת תנ"ך, שהאוניברסיטה העברית בירושלים פרסה עליה את חסותה, ושמנסה ללכת בעקבות כתר ארם צובא בנוסחה הפנימי ובצורת הגופן והכתיבה שלה.
חָדָשׁ!!: מסורה ותנ"ך כתר ירושלים · ראה עוד »
תעלומת הכתר
תעלומת הכתר: המצוד אחר כתב היד החשוב ביותר של התנ"ך הוא ספר מאת מתי פרידמן שנכתב בשפה האנגלית בשנת 2012 ותורגם לעברית באותה שנה.
חָדָשׁ!!: מסורה ותעלומת הכתר · ראה עוד »
תפילין
תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.
חָדָשׁ!!: מסורה ותפילין · ראה עוד »
תקופת הביניים של העברית
תקופת הביניים של העברית היא התקופה שבין הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה המדוברת, במאה השנייה לספירה, לבין תחיית הלשון העברית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: מסורה ותקופת הביניים של העברית · ראה עוד »
תרגומי המקרא לארמית
קטע מספר במדבר עם תרגום אונקלוס תרגומי המקרא לארמית כוללים קבוצת תרגומים של ספרי המקרא לארמית.
חָדָשׁ!!: מסורה ותרגומי המקרא לארמית · ראה עוד »
תרגומי המקרא ליוונית
קודקס ותיקנוס. שבעים המתרגמים מתרגמים על פי רוח הקודש, נירנברג 1493. alt.
חָדָשׁ!!: מסורה ותרגומי המקרא ליוונית · ראה עוד »
תרי עשר
תְּרֵי עֲשַׂר הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך.
חָדָשׁ!!: מסורה ותרי עשר · ראה עוד »
תלמוד תורה המסורה
תלמוד תורה 'אהבת תורה - המסורה' הוא תלמוד תורה עם מספר סניפים בירושלים.
חָדָשׁ!!: מסורה ותלמוד תורה המסורה · ראה עוד »
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
חָדָשׁ!!: מסורה ותהילים · ראה עוד »
תהילים ס"ז
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת הוא מזמור מספר תהילים (פרק ס"ו בתרגום השבעים ובוולגטה).
חָדָשׁ!!: מסורה ותהילים ס"ז · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: מסורה ותורה · ראה עוד »
ל
ל' היא האות השתים עשרה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: מסורה ול · ראה עוד »
לוח נבו שרסכים
לוח נבו שרסכים לוח נבו שרסכים הוא לוח טין קטן הנמצא במוזיאון הבריטי עליו כתב יתדות.
חָדָשׁ!!: מסורה ולוח נבו שרסכים · ראה עוד »
לוי בן יפת הלוי
לוי בן יפת הלוי (כונה אבו סעיד, ר' לוי הלוי המלמד, וכן מכונה בשמות נוספים), היה חכם קראי, מדקדק עברי ופרשן מקרא.
חָדָשׁ!!: מסורה ולוי בן יפת הלוי · ראה עוד »
טעמי המקרא
סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.
חָדָשׁ!!: מסורה וטעמי המקרא · ראה עוד »
טבריה
טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.
חָדָשׁ!!: מסורה וטבריה · ראה עוד »
זליגמן בר
זליגמן (יצחק בן אריה יוסף) בר (18 בספטמבר 1825 – 30 במרץ 1897) היה חוקר מסורה וד"ר לבלשנות יהודי גרמני, ממשיך דרכו של וולף היידנהיים בהפעלת בית הדפוס של רדלהיים, נודע בעיקר בזכות הוצאת סידור "עבודת ישראל" (רעדעלהיים תרכ"ח) ובו תיקוני נוסח ופירושי התפילות והפיוטים, אשר עד היום מהווים מקור לפירוש התפילה ולנוסחה.
חָדָשׁ!!: מסורה וזליגמן בר · ראה עוד »
חלב (עיר)
חַלַבּ (בערבית: حلب; בכורדית: Heleb; בסורית: ܚܠܒ; בארמנית: Հալեպ; בטורקית: Halep; בצרפתית: Alep) היא עיר גדולה בסוריה ובירת מחוז חלב בצפון-מערב המדינה.
חָדָשׁ!!: מסורה וחלב (עיר) · ראה עוד »
חלוקת הפרקים בתנ"ך
תרגום התנ"ך לארמית מהמאה ה-11, מגניזת כורדיסטן. בתחתית הטור הימני מסומן תחילת סדר. חלוקת הפרקים בתנ"ך ומספור הפסוקים הם פיתוחים מאוחרים מימי הביניים, והם מיוחסים לראשונה לתאולוג הנוצרי סטיבן לנגטון.
חָדָשׁ!!: מסורה וחלוקת הפרקים בתנ"ך · ראה עוד »
חומש תורה שלמה
תורה שלמה היא סדרת ספרים מקיפה על ארבעת החומשים הראשונים של התורה, שערך הרב מנחם מנדל כשר, בה ליקט את כל פירושי ומדרשי חז"ל על סדר פסוקי המקרא.
חָדָשׁ!!: מסורה וחומש תורה שלמה · ראה עוד »
בן חיים
קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה יהודיים קטגוריה:שמות משפחה פטרונימיים.
חָדָשׁ!!: מסורה ובן חיים · ראה עוד »
בעלי המסורה
בעלי המסורה הם קבוצה של חכמים יהודים שהעלו על הכתב, ככל הנראה מן המאה השמינית ועד המאה העשירית, את אופן הקריאה של המקרא כפי שהשתמר בידם במסורת.
חָדָשׁ!!: מסורה ובעלי המסורה · ראה עוד »
בראשית
סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.
חָדָשׁ!!: מסורה ובראשית · ראה עוד »
ביקורת נוסח המקרא
דף מעוטר בסוף כתב יד לנינגרד, מחשובי כתבי היד השלמים של נוסח המסורה והעתיק שבהם ביקורת נוסח המקרא (מכונה לעיתים הביקורת הנמוכה, כדי להבדילה מהשיטה ההיסטורית-ביקורתית המכונה גם "הביקורת הגבוהה") היא מדע עזר בחקר המקרא ופרשנותו המתחקה אחר התהוות נוסח המקרא, העתקתו ומסירתו וכן אחר התהליכים שהולידו גרסאות וטקסטים של המקרא במשך הדורות.
חָדָשׁ!!: מסורה וביקורת נוסח המקרא · ראה עוד »
בית ענות
שמאל בֵּית עֲנוֹת היה יישוב מקראי בממלכת יהודה הנזכר ברשימת הערים של נחלת שבט יהודה, ב, בקבוצה 8 של הערים:.
חָדָשׁ!!: מסורה ובית ענות · ראה עוד »
ביבליה
ביבליה (Biblia) היא כינוי לכתבי הקודש של היהדות או של הנצרות, כל דת לפי הקאנון שלה.
חָדָשׁ!!: מסורה וביבליה · ראה עוד »
גרשום (דמות מקראית)
כו צפורה מלה את בנה (ייתכן שהוא גרשום). ציור מעשה ידי פייטרו פרוג'ינו משנת 1482. הקפלה הסיסטינית גֵרְשֹׁם הוא דמות מקראית, בנם הבכור של משה וציפורה, בת יתרו.
חָדָשׁ!!: מסורה וגרשום (דמות מקראית) · ראה עוד »
דניאל בומברג
דניאל בומברג (בומברגי, בומבירגי, בומבירגו, 1475–1549 בערך) היה מדפיס נוצרי בן ונציה, שהדפיס ספרי קודש עבריים, בהם תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי ומהדורת מקראות גדולות של התנ"ך.
חָדָשׁ!!: מסורה ודניאל בומברג · ראה עוד »
דקדוקי הטעמים
פרק מספר דקדוקי הטעמים (מימין) בכתב יד קהיר ספר דקדוקי הטעמים, הנקרא גם ספר מדקדוקי הטעמים או מחברת בן אשר הוא ספר העוסק בכללים שונים מכללי טעמי המקרא והניקוד.
חָדָשׁ!!: מסורה ודקדוקי הטעמים · ראה עוד »
דת
כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.
חָדָשׁ!!: מסורה ודת · ראה עוד »
דת בסוריה
סטטיסטיקה: 87% מהסורים הם מוסלמים, מתוכם 74% הם מוסלמים-סונים ו-13% שיעים (כולל כ-11% עלווים).
חָדָשׁ!!: מסורה ודת בסוריה · ראה עוד »
דוד צבי הופמן
רבי דוד צבי (רד"צ) הופמן (בכתיב ארכאי: האפפמאנן; David Zvi Hoffmann; א' בכסלו ה'תר"ד, 24 בנובמבר 1843 – י"ט בחשוון ה'תרפ"ב, 20 בנובמבר 1921) היה ממנהיגי יהדות גרמניה בסוף המאה ה-19 וממנהיגיה של אסכולת "תורה עם דרך ארץ".
חָדָשׁ!!: מסורה ודוד צבי הופמן · ראה עוד »
דילוגי אותיות בתורה
קצר.
חָדָשׁ!!: מסורה ודילוגי אותיות בתורה · ראה עוד »
דייוויד קמרון
דייוויד ויליאם דונלד קמרון, הברון קמרון מצ'יפינג נורטון (באנגלית: David William Donald Cameron, Baron Cameron of Chipping Norton; נולד ב־9 באוקטובר 1966) הוא פוליטיקאי בריטי שכיהן כראש ממשלת בריטניה בשנים 2010–2016.
חָדָשׁ!!: מסורה ודייוויד קמרון · ראה עוד »
ה'ד'
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מסורה וה'ד' · ראה עוד »
המילון ההיסטורי ללשון העברית
ממוזער המילון ההיסטורי ללשון העברית הוא מפעל מחקר רחב היקף של האקדמיה ללשון העברית, שמטרתו להעמיד מילון מדעי ללשון העברית על כל רבדיה ההיסטוריים.
חָדָשׁ!!: מסורה והמילון ההיסטורי ללשון העברית · ראה עוד »
הקספלה
אוריגנס ותלמידיו, תחריט מעשה ידי יאן לאוקן משנת 1700 לערך. הקספלה (ביוונית עתיקה: Hexapla, Εξαπλά, מצוי גם בכתיב: הכספלה, הכסאפלה; ביוונית: "משושה") היא מהדורה רב-לשונית של המקרא שערך אב הכנסייה אוריגנס בקיסריה באמצע המאה השלישית לספירה.
חָדָשׁ!!: מסורה והקספלה · ראה עוד »
הקונגרס העולמי למדעי היהדות
קהל בקונגרס העולמי למדעי היהדות ה-16 הקונגרס העולמי למדעי היהדות הוא כנס בינלאומי במדעי היהדות, אשר מארגן האיגוד העולמי למדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: מסורה והקונגרס העולמי למדעי היהדות · ראה עוד »
התנ"ך העברי משטוטגרט
ה-Biblia Hebraica Stuttgartensia (לטינית: התנ"ך העברי משטוטגרט), בקיצור: BHS, ולעיתים נדירות BH4, היא מהדורה ביקורתית של התנ"ך המלווה במנגנון חילופי נוסח.
חָדָשׁ!!: מסורה והתנ"ך העברי משטוטגרט · ראה עוד »
התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל
ח'ליפים השונים התקופה הערבית הקדומה בארץ ישראל (מכונה גם התקופה המוסלמית הקדומה) תחילתה בשנת 638, כאשר האימפריה הביזנטית ששלטה בארץ ישראל נחלה תבוסות צבאיות קשות.
חָדָשׁ!!: מסורה והתקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל · ראה עוד »
החלוץ (כתב עת)
"החלוץ", גיליון ה'תרי"ג (1853) החלוץ היה כתב עת עברי משכילי בעריכת יהושע השל שור (יה"ש), שיצא לאור בהפסקות בשנים 1852–1889.
חָדָשׁ!!: מסורה והחלוץ (כתב עת) · ראה עוד »
הוצאת קורן ירושלים
הוצאת קורן ירושלים בע"מ היא הוצאת ספרים ירושלמית, שאותה ייסד אליהו קורן (קורנגולד), הידועה בעיקר בזכות מהדורת התנ"ך שלה.
חָדָשׁ!!: מסורה והוצאת קורן ירושלים · ראה עוד »
הכותל המערבי
הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: מסורה והכותל המערבי · ראה עוד »
היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל
תבאי שבמצרים, היא הראייה הארכאולוגית המוקדמת ביותר שמזכירה את "ישראל". ערש תרבותו של העם היהודי היא ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מסורה והיסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל · ראה עוד »
וולף היידנהיים
ר' בנימין זאב בן שמשון היידנהיים (בראשי תיבות: רוו"ה; בכתיב שנהג בזמנו: וואלף היידענהיים; בגרמנית: Wolf Heidenheim; 1757, ה'תקי"ז – 23 בפברואר 1832, כ"ב באדר א' ה'תקצ"ב) היה חוקר מסורה ובלשן יהודי גרמני.
חָדָשׁ!!: מסורה ווולף היידנהיים · ראה עוד »
וולגטה
קטע מהבשורה על-פי יוחנן (פרקים ט"ז-י"ז) בקודקס סאנגלנסיס 1395, כתב-היד העתיק ביותר הקיים של הוולגטה שנוצר סביב 450. "הירונימוס בעבודה", פרסקו מעשה ידי דומניקו גירלנדיו, 1480 וולגטה (בלטינית: Vulgata, " הנפוצה") היא התרגום החשוב ביותר של כתבי הקודש הנוצריים, הביבליה, ללטינית.
חָדָשׁ!!: מסורה ווולגטה · ראה עוד »
כ"ב באדר
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ב אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הילד נולד בשנה פשוטה או מעוברת.
חָדָשׁ!!: מסורה וכ"ב באדר · ראה עוד »
כריסטיאן דוד גינצבורג
כריסטיאן דוד גינצבורג (לעיתים: גינזבורג או גינסבורג; באנגלית: Christian David Ginsburg; 25 בדצמבר 1831, ורשה – 7 במרץ 1914) היה חוקר תנ"ך בריטי, חוקר המסורה למקרא.
חָדָשׁ!!: מסורה וכריסטיאן דוד גינצבורג · ראה עוד »
כתר ארם צובא
כתר ארם צובא, ספר ישעיהו. ניתן להבחין בסימני נזק כתוצאה מעובש דף מכתר ארם צובה, פרשת וזאת הברכה. באדיבות מכון בן צבי. כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד חשוב של התנ"ך שנכתב בטבריה, על פי כל כללי המסורה הטברנית, בתחלת המאה העשירית.
חָדָשׁ!!: מסורה וכתר ארם צובא · ראה עוד »
כתר דמשק
שם.
חָדָשׁ!!: מסורה וכתר דמשק · ראה עוד »
כתר דמשק (1260)
כתר דמשק, ה'ך' (1260) עמודים מתוך כתר דמשק כתר דמשק (Ms. Heb. 790.
חָדָשׁ!!: מסורה וכתר דמשק (1260) · ראה עוד »
כתב יד (העתק)
עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.
חָדָשׁ!!: מסורה וכתב יד (העתק) · ראה עוד »
כתב יד קהיר
וויקישיתוף) קצר.
חָדָשׁ!!: מסורה וכתב יד קהיר · ראה עוד »
כתב יד ששון 1053
דף מתוך ספר שמות פרק כ״ב כתב יד ששון (כ״י ששון 1053 לשעבר, נקרא גם Geneva, Jacqui E. Safra, JUD 002 על שם בעליו הקודמים. סימונו המקובל בחקר המסורה הוא ש1) או קודקס ששון הוא העותק הקדום והשלם ביותר של התנ"ך העברי.
חָדָשׁ!!: מסורה וכתב יד ששון 1053 · ראה עוד »
כתב יד ששון 507
דף 5 מתנ"ך Ms. Heb. 24°5702 דף מתוך חומש כתר דמשק (שמות כה:כג-לה) כתב יד ששון 507 או חומש "כתר דמשק" (שמו הנוכחי: כתב יד ירושלים Heb. 24° 5702), הוא קודקס תנ"ך עברי מהמאה ה-10, המורכב מחמשת חומשי תורה כמעט בשלמותם.
חָדָשׁ!!: מסורה וכתב יד ששון 507 · ראה עוד »
כתב יד לנינגרד
אחד מהעמודים המעוטרים בסוף כתב יד לנינגרד עמוד מתוך כתב יד לנינגרד: בראשית כח, יח - כט, כב פרט מתוך הטקסט (שמות טו, כ - טז, ג) כתב יד לנינגרד (בלטינית: Codex Leningradensis) הוא השם המקובל לכתב היד השלם הקדום ביותר של התנ"ך שיש בידינו היום, אשר נכתב בקהיר, ככל הנראה בשנת 1008.
חָדָשׁ!!: מסורה וכתב יד לנינגרד · ראה עוד »
כתובים
בחלק כתובים של התנ"ך מונים על פי המסורה אחד-עשר ספרים, והם: תהילים, משלי, איוב, שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר, דניאל, עזרא ונחמיה, ודברי הימים.
חָדָשׁ!!: מסורה וכתובים · ראה עוד »
י"ב באדר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מסורה וי"ב באדר · ראה עוד »
יעקב בן אשר
הרב יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך – ה'ק"ג, 1343) היה מחבר ספרים וסופר, פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".
חָדָשׁ!!: מסורה ויעקב בן אשר · ראה עוד »
יעקב בן חיים אבן אדוניהו
יעקב בן חיים בן יצחק אבן אדוניהו, או יעקב בן חיים (1470–לפני 1538), היה מומחה לנוסח המסורה והגהות המסורה על התנ"ך, וכן מדפיס עברי.
חָדָשׁ!!: מסורה ויעקב בן חיים אבן אדוניהו · ראה עוד »
יצחק אייזיק ספרין
רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (כ"ה בשבט ה'תקס"ו, 1806 - י' באייר ה'תרל"ד, 1874) היה האדמו"ר השני בשושלת חסידות קומרנה, ומחבר תורני פורה.
חָדָשׁ!!: מסורה ויצחק אייזיק ספרין · ראה עוד »
יקותיאל הכהן
יקותיאל הכהן או בראשי תיבות יהב"י (יקותיאל הנקדן בן יהודה (או בר יהודה) או יקותיאל הכהן בן יהודה) היה בלשן ואיש מסורה שעסק הרבה בדקדוק נוסח המקרא.
חָדָשׁ!!: מסורה ויקותיאל הכהן · ראה עוד »
ישראל ייבין
ישראל יֶיבין (י"ט בטבת ה'תרפ"ג, 7 בינואר 1923 - כ"ב בכסלו ה'תשס"ט, 19 בדצמבר 2008) היה חוקר המסורה והלשון העברית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל בשנת ה'תשמ"ט על תרומתו למחקר הלשון העברית.
חָדָשׁ!!: מסורה וישראל ייבין · ראה עוד »
ישוב (דמות מקראית)
ישוב (נקרא ישיב או יוב) הוא דמות מקראית, בנו השלישי של יששכר ונכדם של יעקב ושל לאה.
חָדָשׁ!!: מסורה וישוב (דמות מקראית) · ראה עוד »
ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים)
הישיבה הארץ ישראלית, אשר כונתה גם "ישיבת גאון יעקב" ו-"ישיבת ארץ הצבי", הייתה בית מדרש ובית הוראת הלכה, מאז המאה ה-6 עד המאה ה-12.
חָדָשׁ!!: מסורה וישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) · ראה עוד »
יחזקאל קוטשר
יחזקאל קוּטשר (1 ביוני 1909, י"ב בסיוון ה'תרס"ט - 12 בדצמבר 1971) היה בלשן ופילולוג ישראלי בתחום חקר השפה העברית, יליד סלובקיה.
חָדָשׁ!!: מסורה ויחזקאל קוטשר · ראה עוד »
ידידיה שלמה רפאל נורצי
שער ספר "מנחת שי" רבי ידידיה שלמה רפאל נוֹרְצִי (באיטלקית: Norzi; ה'ש"כ 1560, מנטובה, איטליה – אחרי ה'שפ"ו 1626) היה רב, פרשן ומדקדק בעיר הולדתו.
חָדָשׁ!!: מסורה וידידיה שלמה רפאל נורצי · ראה עוד »
יהב"י
קטגוריה:פירושון ראשי תיבות קטגוריה:פירושון אישים.
חָדָשׁ!!: מסורה ויהב"י · ראה עוד »
יהדות סוריה
תצלום המציג משפחה יהודית בדמשק בתקופת האימפריה העות'מאנית בשנת 1901 יהדות סוריה הייתה אחת הקהילות הגדולות והחשובות בין קהילות היהודים במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: מסורה ויהדות סוריה · ראה עוד »
יהושע השל שור
יהושע השל שור (בכתיב שנהג בזמנו: העשיל, בראשי תיבות: יה"ש, גרמנית: Osias Heschel Schorr; 18 בספטמבר 1818 – 2 בספטמבר 1895) היה סופר ומלומד איש חכמת ישראל, מייסדו ועורכו של כתב-העת 'החלוץ'.
חָדָשׁ!!: מסורה ויהושע השל שור · ראה עוד »
יהודה חיוג'
רבי יהודה בן דוד המכונה חיוג' (945–1012 לערך) היה ממדקדקי העברית והפרשנים הפילולוגיים למקרא בספרד המוסלמית.
חָדָשׁ!!: מסורה ויהודה חיוג' · ראה עוד »
יוסף עופר (חוקר תנ"ך)
יוסף עופר (נולד ב־15 באוקטובר 1955 כ"ט בתשרי ה'תשט"ז) הוא פרופסור במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: מסורה ויוסף עופר (חוקר תנ"ך) · ראה עוד »
ייבין
קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים.
חָדָשׁ!!: מסורה וייבין · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: מסורה ויידיש · ראה עוד »
12 בינואר
12 בינואר הוא היום ה-12 בשנה בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: מסורה ו12 בינואר · ראה עוד »
13 בפברואר
13 בפברואר הוא היום ה-44 בשנה בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: מסורה ו13 בפברואר · ראה עוד »
14 בספטמבר
14 בספטמבר הוא היום ה-257 בשנה בלוח הגרגוריאני (258 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: מסורה ו14 בספטמבר · ראה עוד »
2022 בישראל
2022 בישראל היא השנה בה מדינת ישראל מציינת 74 שנים להקמתה.
חָדָשׁ!!: מסורה ו2022 בישראל · ראה עוד »
27 במאי
27 במאי הוא היום ה-147 בשנה (148 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: מסורה ו27 במאי · ראה עוד »
4 באוגוסט
4 באוגוסט הוא היום ה-216 בשנה (217 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: מסורה ו4 באוגוסט · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מסורה
