תוכן עניינים
222 יחסים: מנחם מנדל גרליץ, מסכת מנחות, מסכת מעשר שני, מסכת מעילה, מסכת מקואות, מסכת מגילה, מסכת מועד קטן, מסכת מכשירין, מסכת מכות, מסכת מידות, מסכת אהלות, מסכת נזיר, מסכת נגעים, מסכת נדרים, מסכת נידה, מסכת סנהדרין, מסכת סוטה, מסכת ערכין, מסכת עבודה זרה, מסכת עדיות, מסכת עוקצים, מסכת עירובין, מסכת פאה, מסכת פסחים, מסכת קינים, מסכת קידושין, מסכת ראש השנה, מסכת שקלים, מסכת שבת, מסכת שבועות, מסכת שביעית, מסכת תמורה, מסכת תענית, מסכת טבול יום, מסכת טהרות, מסכת זבחים, מסכת זבים, מסכת חולין, מסכת ברכות, מסכת בכורות, מסכת גיטין, מסכת הוריות, מסכת כריתות, מסכת כתובות, מסכת כלים, מסכת יבמות, מסכת ידיים, מסכת יומא, מעשר שני, מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית, ... להרחיב מדד (172 יותר) »
מנחם מנדל גרליץ
יצחק מנחם מנדל גרליץ (ב' באב תש"ב, 1942 – ג' באדר ב' תשפ"ב, 5 במרץ 2022) היה סופר חרדי, יצירתו כוללת ספרות ילדים ונוער וספרי הגיוגרפיה, עורך, מהדיר ומוציא לאור של ספרות תורנית.
לִרְאוֹת מסכת ומנחם מנדל גרליץ
מסכת מנחות
מסכת מנחות מהתלמוד הבבלי מסכת מנחות היא המסכת השנייה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת מנחות
מסכת מעשר שני
מסכת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי היא המסכת השמינית בסדר זרעים.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת מעשר שני
מסכת מעילה
מסכת מעילה, ש"ס ונציה מסכת מעילה היא המסכת השמינית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת מעילה
מסכת מקואות
מקווה בהרודיון, שלהי תקופת בית המקדש השני מסכת מִקֶוָאוֹת היא המסכת השישית בסדר טהרות.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת מקואות
מסכת מגילה
מגילת אסתר "משנה מבוארת" מסכת מגילה עם פירוש פנחס קהתי מַסֶּכֶת מְגִלָּה היא המסכת העשירית בסדר מועד שבמשנה, בתלמוד ובתוספתא.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת מגילה
מסכת מועד קטן
עין יעקב, מסכת מועד קטן. דפוס ראם מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן היא מסכת במשנה ובתלמוד העוסקת בחול המועד, הלכותיו ובדיני אבלות.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת מועד קטן
מסכת מכשירין
מסכת מכשירין היא המסכת השמינית בסדר טהרות, שהוא הסדר הששי במשנה, ויש בה שישה פרקים.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת מכשירין
מסכת מכות
מסכת מכות דנה בין היתר בדיני ערי המקלט, בתמונה: מפת ערי המקלט מַסֶּכֶת מַכּוֹת היא המסכת החמישית בסדר נזיקין במשנה, בתלמוד ובתוספתא, ובאה מיד לאחר מסכת סנהדרין.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת מכות
מסכת מידות
ציור מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת מידות פרק ב' משנה ה', דפוס וילנה, 1880 מַסֶּכֶת מִדּוֹת היא המסכת העשירית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה, ויש בה חמישה פרקים.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת מידות
מסכת אהלות
ציור מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת אהלות, פרק ד' משנה ג', דפוס וילנה מסכת אהלות היא המסכת השנייה בסדר טהרות, הסדר השישי והאחרון בששה סדרי משנה.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת אהלות
מסכת נזיר
מסכת נזיר, נדפסה בשאנגחאי, ה'תש"ו על ידי ישיבת מיר ששהתה בעיר באותו זמן מַסֶּכֶת נָזִיר, הנקראת גם מַסֶּכֶת נְזִירוּת, היא המסכת הרביעית בסדר נשים, הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת נזיר
מסכת נגעים
מסכת נגעים היא מסכת בסדר טהרות.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת נגעים
מסכת נדרים
הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה"ר"ן. מַסֶּכֶת נְדָרִים היא המסכת השלישית בסדר נשים, המסכת עוסקת בדיני נדרים בעיקר בתחום של נדרי איסור בהם אדם יכול לאסור על עצמו אף דברים שאינם נמצאים בבעלותו הפרטית.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת נדרים
מסכת נידה
כותרת מעוטרת למסכת נדה בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ מסכת נידה היא המסכת השביעית בסדר טהרות שבמשנה, ויש בה עשרה פרקים.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת נידה
מסכת סנהדרין
העתק כתב יד) מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת סנהדרין
מסכת סוטה
עמוד השער של מסכת סוטה, הוצאת האלמנה והאחים ראם, וילנה מַסֶּכֶת סוֹטָה (או שׂוֹטָה) היא המסכת החמישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת סוטה
מסכת ערכין
מסכת ערכין היא המסכת החמישית בסדר קדשים שבמשנה.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת ערכין
מסכת עבודה זרה
קנקני ברונזה ממערת האיגרות במדבר יהודה - את הפרצופים שעל הידיות שחקו מורדי בר כוכבא כאמור במסכת (ד, ה) מַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ידועה גם בשמות: עבודת גילולים, עכו"ם) היא המסכת השמינית בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת עבודה זרה
מסכת עדיות
מַסֶּכֶת עֵדֻיּוֹת (נקראת גם 'בחירתא' או 'מסכת בחירתא') היא המסכת השביעית בסדר נזיקין במשנה.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת עדיות
מסכת עוקצים
מסכת עוקצים או מסכת עוקצין (עֳקָצִים וגם עֻקְצִין) היא המסכת האחרונה בסדר טהרות ובששה סדרי משנה.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת עוקצים
מסכת עירובין
הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת עירובין
מסכת פאה
ציור מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת פאה, פרק ז' משנה ב', דפוס וילנה, 1880 מסכת פֵּאָה היא המסכת השנייה בסדר זרעים, לאחר מסכת ברכות.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת פאה
מסכת פסחים
ערב פסח ולילה ראשון של פסח, בהגדת ריילנדס תיאור ההכנות לפסח בהגדה מהמאה ה-15 מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית שבסדר מועד – במשנה ובתלמוד.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת פסחים
מסכת קינים
מסכת קינין עם פרוש ותוספות מַסֶּכֶת קִנִּים היא המסכת האחת-עשרה והאחרונה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת קינים
מסכת קידושין
טקס קידושין מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין היא המסכת האחרונה בסדר נשים, במשנה ובתלמוד.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת קידושין
מסכת ראש השנה
מסכת ראש השנה, דפוס ראם, וילנא, 1881 מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת ראש השנה
מסכת שקלים
שקלים מזמן המרד הגדול ברומאים. הכיתוב - מצד אחד, "ירושלים הקדושה". מצד שני במרכז האותיות "שג" שפירושם "השנה השלישית למרד", מסביב לשוליים כיתוב "שקל ישראל" מַסֶּכֶת שְׁקָלִים היא המסכת הרביעית בסדר מועד, במסכת זו שמונה פרקים, אשר עוסקים בפרטי ההלכות של השקלים (במצוות מחצית השקל) ובדינים הקשורים לגזברי בית המקדש.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת שקלים
מסכת שבת
מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת שבת
מסכת שבועות
מַסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת היא המסכת השישית בסדר נזיקין שבמשנה, ומוקדשת בעיקרה לדיני שבועה.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת שבועות
מסכת שביעית
פסיפס כתובת רחוב מתקופת התלמוד, בו מצוטטים חלקים מהתלמוד הירושלמי למסכת מַסֶּכֶת שְֹבִיעִית היא המסכת החמישית בסדר זרעים, שהוא הסדר הראשון בשישה סדרי משנה.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת שביעית
מסכת תמורה
מַסֶּכֶת תְּמוּרָה היא המסכת השישית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת תמורה
מסכת תענית
שער מסכת תעניתמַסֶּכֶת תַּעֲנֶית (נקראת גם מַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת) היא חלק מסדר "מועד" שבשישה סדרי משנה.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת תענית
מסכת טבול יום
מסכת טבול יום היא המסכת העשירית בסדר טהרות.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת טבול יום
מסכת טהרות
מסכת טְהָרות היא המסכת החמישית בסדר טהרות.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת טהרות
מסכת זבחים
מסכת זְבָחִים היא המסכת הראשונה בסדר קדשים – הוא הסדר החמישי שבמשנה.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת זבחים
מסכת זבים
מסכת זבים היא המסכת התשיעית בסדר טהרות.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת זבים
מסכת חולין
תמונה של גמרא מסכת חולין. מסכת חולין היא המסכת השלישית בסדר קדשים שבמשנה.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת חולין
מסכת ברכות
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת ברכות
מסכת בכורות
מסכת בכורות, הוצאת ישיבת מיר, שאנגחאי, ה'תש"ב פדיון הבן מַסֶּכֶת בְּכוֹרוֹת היא המסכת הרביעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד הבבלי.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת בכורות
מסכת גיטין
בית דין מַסֶּכֶת גִּטִּין היא המסכת השישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה, ויש בה תשעה פרקים.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת גיטין
מסכת הוריות
מַסֶּכֶת הוֹרָיוֹת היא המסכת העשירית והאחרונה בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת הוריות
מסכת כריתות
מַסֶּכֶת כָּרֵיתוֹת היא המסכת השביעית בסדר קדשים, במשנה ובתלמוד הבבלי.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת כריתות
מסכת כתובות
מסכת כתובות עוסקת בעיקר בהלכות כתובה, בתמונה: כתובה מהמאה ה-18 מַסֶּכֶת כְּתוּבּוֹת היא המסכת השנייה בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת כתובות
מסכת כלים
מסכת כלים היא המסכת הראשונה בסדר טהרות, שהוא הסדר השישי והאחרון במשנה.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת כלים
מסכת יבמות
ללא.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת יבמות
מסכת ידיים
הפרק הראשון עוסק (בין השאר) בהלכות הכלי שבו אפשר ליטול. בתמונה: כלי לנטילת ידיים, עשוי מכסף.מַסֶּכֶת יָדַיִם היא מסכת בסדר טהרות בששה סדרי משנה אשר עוסקת בטומאת הידיים ובנטילת ידיים.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת ידיים
מסכת יומא
כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב מַסֶּכֶת יוֹמָא (או סדר יומא – סדר היום) היא המסכת החמישית בסדר מועד, ונמצאת במשנה, בתלמוד ובתוספתא.
לִרְאוֹת מסכת ומסכת יומא
מעשר שני
מעשר שני היא מצווה מהתורה להפריש עשירית מיבול התבואה השנתי (בנוסף על המעשר הראשון).
לִרְאוֹת מסכת ומעשר שני
מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית
"מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית" הוא ארגון הפועל לעידוד לימוד יומי קבוע של משניות והלכות.
לִרְאוֹת מסכת ומפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית
מרדכי עטייא
רבי מרדכי עטייא (ה'ת"נ - 1690 - ה'תק"ו - 1746), מחבר הספר "מר דרור", היה ר"מ בעיר מרקש שבמרוקו ובעיר איזמיר שבטורקיה, בראש המאה ה-18.
לִרְאוֹת מסכת ומרדכי עטייא
מרדכי רוזנבלט מאושמינה
רבי מרדכי וייצל רוזנבלט (ה'תקצ"ז, 1836 - י"ב באדר א' ה'תרע"ו, 1916) ידוע כרבי מרדכי מאושמינה על שם העיר אושמינה הסמוכה לוילנה שבה כיהן כרב.
לִרְאוֹת מסכת ומרדכי רוזנבלט מאושמינה
מרדכי בריסק
הרב מרדכי בריסק (ידוע בכינוי מהר"ם בריסק; אביב ה'תרמ"ו, 1886 - י"א בסיוון ה'תש"ד, 2 ביוני 1944) היה מרבני טרנסילבניה בדור שלפני השואה שבה נספה.
לִרְאוֹת מסכת ומרדכי בריסק
מרדכי גיפטר
הרב מרדכי גיפטר (ז' בחשוון תרע"ו או תרע"ז, 1915 או 1916 - כ"ג בטבת תשס"א, 18 בינואר 2001) היה ראש ישיבת טלז בקליבלנד באוהיו שבארצות הברית.
לִרְאוֹת מסכת ומרדכי גיפטר
מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא
ממוזער הלוגו שהיה בשימוש עד 2013 מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא הוא רשת חינוכית ציונית דתית הפועלת בישראל מאז שנת ה'תשי"ד (1954).
לִרְאוֹת מסכת ומרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
לִרְאוֹת מסכת ומשנה
משפחת שונצינו
סמל בית הדפוס של משפחת שונצינו, מגדל העיר רימיני משפחת שׂוֹנְצִינוֹ (נהגה: "סוֹנצ'ינוֹ"; בכתב לטיני: Soncino) הייתה משפחה יהודית, מראשוני המדפיסים בעברית במאות ה-15 וה-16, שפעלו באיטליה ובאימפריה העות'מאנית.
לִרְאוֹת מסכת ומשפחת שונצינו
משה מאיוורא
רבי משה מאיוורא (חי במאה ה-13) היה רב מתקופת הראשונים, מבעלי תוספות איוורא, ונחשב לגדול שבחבורה זו.
לִרְאוֹת מסכת ומשה מאיוורא
משה איסרליש
מצבת קברו של הרמ"א בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב שבקז'ימייז' (הרובע היהודי בעיר), 2016 בית כנסת הרמ"א בקז'ימייז' רבי משה איסרלישׂ, הידוע בכינויו הרמ"א (ה'ר"ץ, 1530 – י"ח באייר ה'של"ב, 1572), היה פוסק, ראש ישיבה, מקובל ופילוסוף.
לִרְאוֹת מסכת ומשה איסרליש
משה רוזין
הרב משה רוזין (תרל"א, 1871 - י"ז בתשרי תשי"ח, 1957) היה רב ליטאי-אמריקאי, נשיא אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה ומחבר ספרי נזר הקודש. חתנו של הרב הלל דוד הכהן טריווש.
לִרְאוֹת מסכת ומשה רוזין
משה חברוני
הרב אברהם משה חברוני (תרס"ה, 1905 – ט' בתמוז תשל"ה, יוני 1975) היה ראש ישיבת חברון וחבר מועצת גדולי התורה.
לִרְאוֹת מסכת ומשה חברוני
משה בן יצחק בונמש
רבי משה בן יצחק בּוּנֶמשׂ (בּוּנִים, בּּנֵמ'ס או בּוּנִימְז - כלומר: של בּוּנִים, 1600 - 15 בנובמבר 1668, בקירוב) מכונה רבי משה מלובמלא או רבי משה מלומבלא, היה רב ומפרש התלמוד בלובומל ובלובלין, חתנו של המהרש"א.
לִרְאוֹת מסכת ומשה בן יצחק בונמש
מבצעי הרבי מחב"ד
עשרת מבצעי הרבי מלובביץ' (בחסידות חב"ד: עשרת המבצעים) היא סדרת מערכי פעילות ("מבצעים") שיזם הרבי מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ'.
לִרְאוֹת מסכת ומבצעי הרבי מחב"ד
מד לחץ דם
מד לחץ דם כספית מד לחץ דם אנרואידי מד לחץ דם דיגיטלי המראה תוצאה תקינה של 126/70 מד לחץ דם או ספיגמומנומטר (sphygmomanometer, מקור המילה ביוונית "ספיגמוס", sphygmus, שמשמעותה דופק, ובמונח המדעי "מנומטר", manometer, שמציין מד לחץ) הוא מכשיר המשמש למדידת לחץ הדם בעורקי האדם.
לִרְאוֹת מסכת ומד לחץ דם
מדרשה תורנית לנשים
לימוד בחברותא במדרשת שיל"ת מדרשה תורנית לנשים היא מוסד תורני לנשים הכולל לימוד תורה אינטנסיבי במגוון מקצועות היהדות.
לִרְאוֹת מסכת ומדרשה תורנית לנשים
מופע הירח
מופע ירח מלא מעל חומות העיר העתיקה בירושליםמופע הירח הוא צורת הירח הנראית לצופה הנמצא בכדור הארץ.
לִרְאוֹת מסכת ומופע הירח
מורה נבוכי הזמן
מורה נבוכי הזמן (מונה"ז) הוא ספר שחיבר נחמן קרוכמל.
לִרְאוֹת מסכת ומורה נבוכי הזמן
מושגי יסוד בתלמוד הבבלי
התלמוד הבבלי הוא כספר חתום בפני קורא לא מנוסה, הן מבחינת מבנה העמוד והספר, הן מבחינת היחס בין התכנים השונים שבעמוד, ובעיקר בגלל השפה הארמית והתוכן ההלכתי.
לִרְאוֹת מסכת ומושגי יסוד בתלמוד הבבלי
מכון המקדש
המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש, המכונה מכון המקדש הוא מכון מחקר, מרכז תיעוד, הוצאת ספרים וגם מוזיאון העוסק בנושאי בית המקדש וכליו.
לִרְאוֹת מסכת ומכון המקדש
אסמכתא (קניין)
אסמכתא (במשפט העברי) היא התחייבות התלויה בהתקיימות תנאי מסוים, כאשר המתחייב אינו מקבל תמורה הוגנת עבור ההתחייבות, ומתוקף הנסיבות ברור שאינו גומר בדעתו לקיים את התחייבותו.
לִרְאוֹת מסכת ואסמכתא (קניין)
אפר מקלה
אפר מקלה אֵפֶר מִקְלֶה הוא החומר הנותר לאחר בעירה בתנורים, כירות, מדורות וכדומה.
לִרְאוֹת מסכת ואפר מקלה
אפרים זאב גרבוז
הרב אפרים זאב גרבוז (תרס"ג, 1903 – י"ט בתמוז תשי"ט, יולי 1959) היה מנהל רוחני של ישיבת אוהל תורה בירושלים, מחבר הספר "הר אפרים".
לִרְאוֹת מסכת ואפרים זאב גרבוז
ארמית בבלית
עברית וחלקו ארמית בבלית ארמית בבלית היא ניב ארמי, שדובר בפי יהודי בבל בין המאה ה-3 והמאה ה-11 לספירה.
לִרְאוֹת מסכת וארמית בבלית
ארכאולוגיה מקראית
המאה ה־9 לפנה"ס, שנתגלתה בעבר הירדן ובה מוזכר השם "ישראל". ארכאולוגיה מקראית היא תחום בארכאולוגיה שעוסק בממצאים מתקופת המקרא בארץ ישראל ובסביבתה, ומנסה לשחזר את תולדות עם ישראל ושאר עמי הארץ על בסיס ממצאים אלה.
לִרְאוֹת מסכת וארכאולוגיה מקראית
אשר אנשיל ניימאן
הרב אשר אנשיל ניימאן (ה'תקנ"ט 1798 – כ' באייר ה'תרמ"ב, 9 במאי 1882) היה רבה הראשון של הקהילה היהודית בואץ (וייצן) שבהונגריה, ממייסדי הקהילה ההונגרית בירושלים ורבה הראשון.
לִרְאוֹת מסכת ואשר אנשיל ניימאן
אליעזר ממיץ
רבי אליעזר בן שמואל ממיץ (ה"רא"ם"), (נולד בערך בשנת 1140 - 1237), נתפרסם בעיקר בשל חיבורו "ספר יראים".
לִרְאוֹת מסכת ואליעזר ממיץ
אליעזר בן יואל
רבי אליעזר בן יואל הלוי, המכונה ראבי"ה; סביבות ד'תת"ק (1140~) - אחרי ד'תתק"פ (1220+), היה בן תקופת הראשונים ומחבר הספר אבי העזרי.
לִרְאוֹת מסכת ואליעזר בן יואל
אליעזר דינר
הרב אליעזר הלוי דינר (נולד ב-1939) הוא ראש ישיבה ופוסק הלכה חרדי-ליטאי ישראלי.
לִרְאוֹת מסכת ואליעזר דינר
אליהו מרדכי ולקובסקי
הרב אליהו מרדכי הלוי ולקובסקי (מולודצ'נה, פלך וילנה, רוסיה (רוסיה הלבנה), ה'תרל"ג, 1873 - ירושלים, י"ז באלול תשכ"ב, 16 בספטמבר 1962) היה רב ודיין, חבר מועצת הרבנות הראשית, מחבר סדרת הספרים "מערכת התלמוד והפוסקים".
לִרְאוֹת מסכת ואליהו מרדכי ולקובסקי
אליהו אברז'ל
הרב אליהו אברז'ל (נולד בשנת ה'תש"ח, 1948) הוא רב ישראלי, שימש בעבר כראש אבות בתי הדין בירושלים, חבר בית הדין הגדול, ראש ישיבת צוף דבש, ורבה של שכונת בקעה בירושלים.
לִרְאוֹת מסכת ואליהו אברז'ל
אבא מרדכי ברמן
הרב אַבָּא מָרְדְּכַי בֶּרְמָן (תרע"ט, 1919 - ג' באייר תשס"ה, 12 באפריל 2005) היה ראש ישיבת "עיון התלמוד" ומחבר סדרת ספרי "עיון התלמוד" על מסכתות הש"ס.
לִרְאוֹת מסכת ואבא מרדכי ברמן
אבא מרי בן אליגדור
רבי אַבָּא מָרִי בֶּן אֶלִיגְדוֹר שֶׂן נַגָּרִי (לעיתים: סן או סניור, אשתרוק דה נובס) היה מלומד יהודי פרובנסלי, ומחכמי פרובנס ברבע הראשון של המאה ה-14.
לִרְאוֹת מסכת ואבא מרי בן אליגדור
אבא יעקב הכהן בורוכוב
הרב אַבָּא יַעֲקֹב הַכֹּהֵן בּוֹרוֹכוֹב (נכתב גם: באָרוכוו; טבת תר"ח, 1848-ה' באייר תרצ"ו, 1936) היה רבה של וולקוביסק, ולפני כן בקהילות אחרות.
לִרְאוֹת מסכת ואבא יעקב הכהן בורוכוב
אברהם מן ההר
רבי אברהם בן יצחק מן ההר (נפטר ה'ע"ה, 1315) היה מחכמי מונטפלייר (מבוטא מוֹנְפֶּלְיֶה) שבחבל פרובאנס שבדרום צרפת.
לִרְאוֹת מסכת ואברהם מן ההר
אברהם הכהן יצחקי
הרב אברהם הכהן יצחקי (1789 בערך - ח' בכסלו ה'תרכ"ה, 7 בדצמבר 1864), היה דיין בעיר תוניס, מגדולי רבני יהדות תוניסיה בכל הדורות.
לִרְאוֹת מסכת ואברהם הכהן יצחקי
אברהם יצחק בלוך
הרב אברהם יצחק בלוך (תר"ן, 1890-כ' בתמוז תש"א, 1941) היה ראש אב בית דין טלז וראש ישיבת טלז בליטא.
לִרְאוֹת מסכת ואברהם יצחק בלוך
אברהם יהושע השיל וינברג
רבי אברהם יהושע השיל וינברג (ה'תרנ"ח, 1898 – כ"ד בניסן ה'תשל"ח, 1978) היה אדמו"ר של חלק מחסידות סלונים, ומחבר סדרת הספרים האנציקלופדית "אוצר ערכי התורה – באהלי יששכר".
לִרְאוֹת מסכת ואברהם יהושע השיל וינברג
אבהות
אב ובנו אבהות היא הורות ביולוגית, או סוציולוגית ממין זכר.
לִרְאוֹת מסכת ואבהות
אהרן ליכטנשטיין
הרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין (כ"ח באייר ה'תרצ"ג, 23 במאי 1933, צרפת – א' באייר ה'תשע"ה, 20 באפריל 2015, ישראל) היה ראש ישיבת הר עציון באלון שבות ודוקטור לספרות אנגלית.
לִרְאוֹת מסכת ואהרן ליכטנשטיין
אור זרוע
שער הספר משנת תרכ"ב בדפוס זיטאמיר ספר אור זרוע הוא ספר הלכתי שנכתב על ידי רבי יצחק בן משה מהעיר וינה שבאוסטריה.
לִרְאוֹת מסכת ואור זרוע
אינקונבולה
תנ"ך שנדפס ב-1497 אינקונבולה (מלטינית Incunabulum, וברבים Incunabula, מילולית "חיתולים" ובהשאלה "עריסה", "ערש", "השלבים הראשונים של החיים") הוא כינוי כללי לספרי הדפוס הראשונים, שנדפסו משנת 1444 ועד שנת 1500.
לִרְאוֹת מסכת ואינקונבולה
איה (פירושונים)
קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לנשים.
לִרְאוֹת מסכת ואיה (פירושונים)
נזקי שכנים
נזקי שכנים (או דיני שכנים) הוא ענף במשפט העברי העוסק ביחסים משפטיים המתקיימים בין אנשים החיים בשכנות.
לִרְאוֹת מסכת ונזקי שכנים
נוף
הנוף הנשקף ממלון סטלהיים מציג את הצמחייה של נרייפיורד האופיינית למרחבי הטבע של נורווגיה הרי האלפים בשווייץ נוף הוא סך-כל התכונות הצורניות שמאפיינות מרחב כלשהו (כארץ או חלק ממנה), כשמכלול זה נתפס ומפורש בידי צופה או צופים.
לִרְאוֹת מסכת ונוף
נולד
בהלכות שבת, נולד הוא אחד מסוגי המוקצה האסורים בטלטול בשבת ויום טוב.
לִרְאוֹת מסכת ונולד
ספרות חז"ל
ספרות חז"ל היא מכלול הטקסטים שנכתבו על ידי חז"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) - המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד סוף המאה ה-6.
לִרְאוֹת מסכת וספרות חז"ל
סדר מועד
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.
לִרְאוֹת מסכת וסדר מועד
סדר נשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.
לִרְאוֹת מסכת וסדר נשים
סדר נזיקין
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נזיקין. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר נְזִיקִין הוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה.
לִרְאוֹת מסכת וסדר נזיקין
סדר קדשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.
לִרְאוֹת מסכת וסדר קדשים
סדר טהרות
בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות.ש על הבול ציטוט ממסכת ידיים.ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר טְהָרוֹת (או טָהֳרוֹת) הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.
לִרְאוֹת מסכת וסדר טהרות
סדר זרעים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר זרעים. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר זְרָעִים הוא הראשון שבסדרי המשנה, ונכללות בו ההלכות הקשורות בעבודת אדמה וכן הלכות של ברכות ותפילות, הנמצאות במסכת ברכות.
לִרְאוֹת מסכת וסדר זרעים
סיום מסכת
נוסח ה"הדרן" ותפילה לעילוי נשמה, בסדר משניות מהמאה ה-19 העתק כתב יד מספריית יוהנס רויכלין סיום מסכת הוא טקס חגיגי המציין סיום שלב משמעותי של תלמוד תורה.
לִרְאוֹת מסכת וסיום מסכת
על השחיטה
על השחיטה הוא שיר מאת חיים נחמן ביאליק משנת 1903, שנכתב מיד לאחר פרעות קישינב.
לִרְאוֹת מסכת ועל השחיטה
פסקי הרא"ש
פסקי הרא"ש (מכונה גם: האשרי) הוא חיבור הלכתי, המסודר כסדר מסכתות התלמוד בבלי.
לִרְאוֹת מסכת ופסקי הרא"ש
פסח פרוסקין
הרב פסח פרוסקין (תרל"ט, 1879 – י"א בחשוון ת"ש, אוקטובר 1939) היה רבה של קוברין (כיום בבלארוס ואז בפולין), ומייסדה של "ישיבת קוברין".
לִרְאוֹת מסכת ופסח פרוסקין
פול לואי דורוזייה
פּוֹל לוּאִי דוּרוֹזְיֶה (בצרפתית: Paul Louis Duroziez; 8 בינואר 1826 – 16 בינואר 1897) היה רופא צרפתי אשר תיאר את מחלת דורוזייה, סוג מולד של היצרות המסתם הצניפי, ואת סימן דורוזייה, סימן של אוושה סיסטולית מעל עורק הירך בהאזנה במסכת בעת לחיצה במקום מקורב לעומת מקום ההאזנה, ומנגד, אוושה דיאסטולית מעל עורק זה בעת לחיצה במקום המרוחק לעומת מקום ההאזנה, אשר מופיע באי-ספיקת מסתם אבי העורקים.
לִרְאוֹת מסכת ופול לואי דורוזייה
צבי יהודה קוק
הרב צבי יהודה הכהן קוק (מכונה גם הרצי"ה; ט"ו בניסן ה'תרנ"א, 22 באפריל 1891 – י"ד באדר ה'תשמ"ב, 9 במרץ 1982) היה ראש ישיבת מרכז הרב ומנהיג רוחני בולט של הציונות הדתית.
לִרְאוֹת מסכת וצבי יהודה קוק
קנאת סופרים תרבה חכמה
קנאת סופרים תרבה חכמה היא אמרה בעברית המשבחת קנאה ותחרות אשר תוצאותיה הם השבחת התוצרת אשר היריבים מפיקים.
לִרְאוֹת מסכת וקנאת סופרים תרבה חכמה
קריסטיאנפולר
נורברט נחום קריסטיאנפולר קְרִיסְטְיַאנְפּוֹלֶר (Kristianpoller) היא משפחה של רבנים, במקור מפולין.
לִרְאוֹת מסכת וקריסטיאנפולר
קדיש
קַדִּישׁ הוא נוסח תפילה יהודי נודע, הנאמר בארמית בבלית.
לִרְאוֹת מסכת וקדיש
קורבן התמיד
קורבן תָּמִיד הוא קורבן עולה הבא כקורבן ציבור שהוקרב בבית המקדש פעמיים בכל יום, אחד בבוקר ואחד בין הערביים.
לִרְאוֹת מסכת וקורבן התמיד
ר"י הזקן
רבי יצחק בן שמואל הזקן מדַמְפִּיֶיר (או דַנְפִּיֶיר; בכתיבה הרבנית המקובלת: דנפירא. בצרפתית מודרנית: Dampierre-Sur-Aube), ובכינויו הנפוץ ר"י הזקן או רבינו יצחק בעל התוספות, היה מראשוני בעלי התוספות במאה ה-12 וממייסדי המפעל אדיר-ההיקף של התוספות.
לִרְאוֹת מסכת ור"י הזקן
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
לִרְאוֹת מסכת ורש"י
רשב"א
רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.
לִרְאוֹת מסכת ורשב"א
רחל אליאור
רחל אליאור (נולדה ב-28 בדצמבר 1949) היא חוקרת ישראלית, פרופסור אמריטה ומופקדת הקתדרה על שם ג'ון וגולדה כהן לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית.
לִרְאוֹת מסכת ורחל אליאור
רב (אמורא)
אבא בר אייבו (175 (לערך)–247; נודע גם בשמות: רב, אבא אריכא, רבינו) היה חכם תלמודי מחשובי האמוראים, ומייסד ישיבת סורא.
לִרְאוֹת מסכת ורב (אמורא)
רב נטרונאי גאון
רב נטרונאי בר רב הילאי היה אחד מגאוני סורא בשנים ד'תרי"ג - ד'תרי"ח בלוח העברי (858-853).
לִרְאוֹת מסכת ורב נטרונאי גאון
רבנו פרץ
רבנו פרץ בן אליהו מקורביל (חי במאה ה-13; נפטר בין 1297 ל-1299) היה מאחרוני בעלי התוספות.
לִרְאוֹת מסכת ורבנו פרץ
רבי שמעיה
רבי שמעיה היה מחכמי צרפת במאה ה-11 ובתחילת המאה ה-12, היה תלמידו המובהק של רש"י, וגם קרוב משפחתו.
לִרְאוֹת מסכת ורבי שמעיה
רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.
לִרְאוֹת מסכת ורבי יהודה הנשיא
רופא לעת צרה
רופא לעת צרה (באנגלית: Doctor in the House) הוא סרט קומדיה בריטי משנת 1954 עם דירק בוגרד וקנת מור בתפקידים הראשיים.
לִרְאוֹת מסכת ורופא לעת צרה
ריטב"א
רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי (או אַלְשֵׂבִילִי, כלומר בן העיר סביליה; בראשי תיבות ריטב"א; ה'י', 1250 – ה'ץ', 1330) היה מגדולי רבני ספרד בתקופת הראשונים.
לִרְאוֹת מסכת וריטב"א
שמעון אגסי
הרב שמעון אגסי (ידוע גם בכינוי "הרשב"א") (1852 – 1914, ח' באב ה'תרע"ד) היה ראש ישיבה, מקובל, דרשן ופייטן, מגדולי רבני בגדאד.
לִרְאוֹת מסכת ושמעון אגסי
שמעי בן גרא
שמעי מקלל את דוד, חיתוך עץ מ-1860 מאת יוליוס שנור פון קרולספלד שמעי בן גרא הוא דמות מקראית.
לִרְאוֹת מסכת ושמעי בן גרא
שמואל מאיוורא
רבי שמואל מאיוורא (מכונה גם "השר מאיברא"; חי במאה ה-13) היה רב מתקופת הראשונים, מבעלי תוספות איוורא.
לִרְאוֹת מסכת ושמואל מאיוורא
שמואל אטלס
שמואל ה.
לִרְאוֹת מסכת ושמואל אטלס
שמואל אוזידא
רבי שמואל די אוזידא (1545–1604) (ה'ש"ה–ה'שס"ד) היה ראש ישיבה, מקובל ומחבר ספרים שחי בצפת.
לִרְאוֹת מסכת ושמואל אוזידא
שמואל שטראשון
רבי שמואל שְׂטְרָאשׁוּן (הרש"ש; י"ח בחשון ה'תקנ"ד, 24 באוקטובר 1793 - י"א באדר ב' ה'תרל"ב, 21 במרץ 1872) היה רב ליטאי, תלמיד חכם מן הבולטים בקהילת יהודי וילנה בדורו.
לִרְאוֹת מסכת ושמואל שטראשון
שמואל בן זקן
רבי שמואל בן זקן (מכונה: הרשב"ז), היה דרשן ופרשן, מהחכמים הבולטים של יהדות פאס במאה ה-18, ומחברם של ביאורים למסכתות התלמוד.
לִרְאוֹת מסכת ושמואל בן זקן
שמואל הצרפתי
רבי שמואל הצרפתי (ה'ת"כ 1660– ה'תע"ג 1713) היה ראש ישיבה, דיין ומורה צדק בעיר פאס שבמרוקו.
לִרְאוֹת מסכת ושמואל הצרפתי
שמואל יעקב בורנשטיין
הרב שמואל יעקב בורנשטיין (כ"ט באלול ה'תש"ו, 25 בספטמבר 1946 – ליל י"ח באייר ה'תשע"ז, 14 במאי 2017) היה ראש ישיבת קריית מלך בבני ברק, וקודם לכן ראש ישיבת חברון-גאולה בירושלים.
לִרְאוֹת מסכת ושמואל יעקב בורנשטיין
שקר
פינוקיו שקר הוא אמירה, טענה או משפט שאינם נכונים - ההפך מהאמת.
לִרְאוֹת מסכת ושקר
שלמה קניבסקי
הרב שלמה קניבסקי עם סבו הרב יוסף שלום אלישיב הרב שלמה קַנִיֶּבְסְקִי (נולד באלול ה'תש"ך, 1960) הוא רב חרדי-ליטאי העומד בראשות הישיבות קריית מלך ותפארת ציון בבני ברק.
לִרְאוֹת מסכת ושלמה קניבסקי
שלום כהן (רב)
הרב שלום כהן (כונה חכם שלום; י"ב בחשוון ה'תרצ"א, 3 בנובמבר 1930 – כ"ה באב ה'תשפ"ב, 22 באוגוסט 2022) היה ראש ישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס.
לִרְאוֹת מסכת ושלום כהן (רב)
שבתי בן דב
שבתי בן דב (31 במאי 1924 – 29 בדצמבר 1978) היה לוחם בארגון הלח"י, הוגה דעות וחוקר המשפט העברי, ומשפטן בשירות המדינה.
לִרְאוֹת מסכת ושבתי בן דב
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
לִרְאוֹת מסכת ושבועות
שיטה מקובצת
שיטה מקובצת (קרוי גם אספת זקנים) הוא שם חיבורו של הרב בצלאל אשכנזי, מגדולי הרבנים בארץ ישראל במאה ה-16.
לִרְאוֹת מסכת ושיטה מקובצת
תארים רבניים
לרבנים שונים ניתנו תארים שונים, לעיתים התואר מורה על דרגה שונה (בדומה לדרגות בפרופסורה) ולעיתים משמעות התואר דומה והשינוי הוא רק בשם המקובל.
לִרְאוֹת מסכת ותארים רבניים
תלמוד שטיינזלץ
עמוד מתלמוד שטיינזלץ תלמוד שטיינזלץ (או: תלמוד אבן ישראל) הוא מהדורה של התלמוד הבבלי בעריכת הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ).
לִרְאוֹת מסכת ותלמוד שטיינזלץ
תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין
כריכה של מסכת שקלים במהדורה העברית כריכה של מסכת במהדורה האנגלית תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין היא מהדורה מבוארת של התלמוד הבבלי שיוצאת לאור על ידי הוצאת "ארטסקרול" וזוכה לפופולריות רבה.
לִרְאוֹת מסכת ותלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין
תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם
תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם היא מימרה תלמודית של האמורא רבי אלעזר בשם רבי חנינא.
לִרְאוֹת מסכת ותלמידי חכמים מרבים שלום בעולם
תוספתא
הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.
לִרְאוֹת מסכת ותוספתא
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
לִרְאוֹת מסכת ותוספות
תוספות איוורא
תוספות איוורא הוא קובץ תוספות על התלמוד שנכתב על ידי קבוצת חכמים מהעיר איוורא (כיום אֶוְורֶה - Évreux שבחבל נורמנדי עילית בצפון צרפת), בשלהי המאה ה-13.
לִרְאוֹת מסכת ותוספות איוורא
תיקון ליל שבועות
תיקון ליל שבועות ותיקון ליל הושענא רבה, וורשא, 1873 תיקון ליל שבועות הוא סדר לימוד המיועד לליל חג השבועות, הכולל התחלות וסיומים של פרקי התורה ועל שמו נקרא גם לימוד התורה המסורתי בליל חג השבועות הנמשך כל הלילה.
לִרְאוֹת מסכת ותיקון ליל שבועות
לאו עכברא גנב אלא חורא גנב
"לא העכבר גנב..." - דגם של עכבר הניזון מתפוחים שהושארו בצד לאו עכברא גנב אלא חורא גנב (בתרגום מארמית: לא העכבר גנב אלא החור גנב) הוא ביטוי תלמודי המופיע כמה פעמים בתלמוד הבבלי, שמשמעותו שאין לתלות את הכֶּשֶל בפרט שכשל, אלא במערכת שלא מנעה את אפשרות הפעולה שהובילה לכשל.
לִרְאוֹת מסכת ולאו עכברא גנב אלא חורא גנב
טהרת המת
חדר טהרה בבית העלמין ירקון ביהדות, טהרת המת (או בקיצור טהרה) היא תהליך של רחיצה וניקיון, פנימי וחיצוני, אותו נוהגים לעשות לגופת המת, טרם הלבשתו בתכריכים לקראת קבורתו.
לִרְאוֹת מסכת וטהרת המת
זמן (ישיבות)
בעולם הישיבות, זמן הוא כינוי לתקופת לימודים רציפה (בדומה לסמסטר).
לִרְאוֹת מסכת וזמן (ישיבות)
חמש מגילות
ארון ובו ארבע מהמגילות בבית הכנסת ביקיר חמש מגילות הוא הכינוי לחטיבה של חמישה ספרים המופיעים, על פי נוסח המסורה, בחלק הכתובים של התנ"ך.
לִרְאוֹת מסכת וחמש מגילות
חנוכה
הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
לִרְאוֹת מסכת וחנוכה
חסידות בעלז
חסידות בעלז (בכתיב מסורתי, המשמש גם בחסידות: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שנוסדה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בֶּלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני).
לִרְאוֹת מסכת וחסידות בעלז
חג הגאולה
חג הגאולה או ראש השנה לחסידות הוא מועד המצוין מדי שנה בחסידות חב"ד, בתאריך י"ט בכסלו ולמחרתו בכ' בכסלו, לזכר שחרור מייסד חסידות זו, רבי שניאור זלמן מלאדי, מהכלא הרוסי ביום זה בשנת ה'תקנ"ט (27 בנובמבר 1798).
לִרְאוֹת מסכת וחג הגאולה
חול המועד
חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה, שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.
לִרְאוֹת מסכת וחול המועד
חינוך תורני
חינוך תורני הוא מסגרת חינוכית שמושם בה דגש עיקרי על לימודי קודש ועל חינוך לעבודת ה' וליראתו.
לִרְאוֹת מסכת וחינוך תורני
חידוש עבודת הקורבנות
ידית כלי אבן עם הכתובת "קרבן" שהתגלתה באזור המערבי של החפירות ליד הר-הבית. מוזיאון ישראל דגם מזבח העולה במכון המקדש מאז חורבן בית שני חוזרת ועולה השאלה בדבר חידוש עבודת הקורבנות.
לִרְאוֹת מסכת וחידוש עבודת הקורבנות
חיים אלעזר שפירא
הרב חיים אלעזר שפירא (בהונגרית: Spira Lázár, בצ'כית/סלובקית: Lazar Spira; מכונה ה"מנחת אלעזר", על שם ספרו; ה' בטבת ה'תרל"ב, 17 בדצמבר 1871 – ב' בסיוון ה'תרצ"ז, 12 במאי 1937) היה אב"ד מוקצ'בו (מונקאץ') והאדמו"ר השלישי של חסידות מונקאטש.
לִרְאוֹת מסכת וחיים אלעזר שפירא
חיים קמיל
הרב חיים קמיל (ב' בניסן ה'תרצ"ג, 29 במרץ 1933 – ט"ו באדר ב' ה'תשס"ה, 26 במרץ 2005) שימש במשך כעשרים וחמש שנה בראשות ישיבת אופקים.
לִרְאוֹת מסכת וחיים קמיל
חיים טשרנוביץ
הרב ד"ר חיים טשרנוביץ (1870 – 15 במאי 1949), שכינויו הספרותי היה רב צעיר, היה סופר עברי, רב, מורה, מרצה ופובליציסט.
לִרְאוֹת מסכת וחיים טשרנוביץ
חיים בן עטר
רבי חיים בן עֲטַר (או אִבְּן עטר; נודע בכינוי אור החיים או אור החיים הקדוש על שם ספרו; 2 באוגוסט 1696, ד' אב ה'תנ"ו; סלא, מרוקו – 7 ביולי 1743, ט"ו בתמוז ה'תק"ג, ירושלים) היה מגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, פרשן התלמוד, מקובל ופוסק הלכה.
לִרְאוֹת מסכת וחיים בן עטר
בן ציצית הכסת
בן ציצית הכסת היה מעשירי ירושלים בדור של חורבן בית שני.
לִרְאוֹת מסכת ובן ציצית הכסת
בן-ציון כ"ץ
כריכה אחורית של הספר '''על עיתונים ואנשים''' בן ציון כ"ץ (18 בדצמבר 1875 – 2 בפברואר 1958) היה עיתונאי, סופר והיסטוריון, זוכה פרס סוקולוב.
לִרְאוֹת מסכת ובן-ציון כ"ץ
בנימין רקובר
הרב בנימין יעקב רקובר (נולד בירושלים בתשכ"ב) הוא מתלמידי הרב אברהם שפירא ועורך שיעוריו על הש"ס.
לִרְאוֹת מסכת ובנימין רקובר
בנימין ברנר
בנימין ברנר (1900 - 1982) היה פסיכולוג, מחנך, מרצה וסופר עברי, בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת קולומביה בארצות הברית.
לִרְאוֹת מסכת ובנימין ברנר
בעלי התוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.
לִרְאוֹת מסכת ובעלי התוספות
בצלאל אשכנזי
רבי בצלאל אשכנזי (1520–1594 לערך) היה שד"ר, מגדולי חכמי ורבני ירושלים ומצרים בתקופתו, מחבר "שיטה מקובצת", ומראשוני האחרונים.
לִרְאוֹת מסכת ובצלאל אשכנזי
ברוך פוזנר
ישראל ברוך פוזנר (ביידיש: פוזנער; ידוע בכינוי ר' ברוך; נפטר ב-6 באוקטובר 1791) היה מחסידי הבעל שם טוב.
לִרְאוֹת מסכת וברוך פוזנר
ברוך בן יצחק
עמוד השער של החיבור "ספר התרומה", ורשה - ירושלים רבי ברוך בן רבי יצחק (1140 לערך - 1211) היה תלמיד חכם ופוסק, מבעלי התוספות.
לִרְאוֹת מסכת וברוך בן יצחק
בין הספירות
בין הספירות היא הצגתה של נעמי יואלי, בשיתוף קבוצת התיאטרון רות קנר.
לִרְאוֹת מסכת ובין הספירות
בית קברות
מצבות בבית העלמין ירקון בית עלמין נוצרי במקסיקו בית קברות בדואי בבאר שבע בית קברות צבאי בריטי בבאר שבע בית קברות יהודי עתיק בפודו אילואיי, רומניה טוקאי בהונגריה בית קברות יהודי מודרני בית הקברות היהודי העתיק בפראג קבורה בקומות בבית העלמין ירקון בית קברות או בית עלמין או בית חיים (בלשון סגי נהור), הוא שטח אדמה ייעודי, שבו נטמנות גופות אנשים לאחר מותם.
לִרְאוֹת מסכת ובית קברות
גמרא סדורה המאיר
גמרא סדורה גמרא סדורה המאיר היא מהדורה של התלמוד הבבלי המתאפיינת בעימוד על פי פסקאות ופיסוק המשפטים (תוך נטישת צורת הדף המסורתית), ובתיקון של נוסח התלמוד, על פי כתבי יד.
לִרְאוֹת מסכת וגמרא סדורה המאיר
דניאל וולפסון
הרב דניאל וולפסון. 2003 הרב דניאל קלמן הלוי וולפסון (נולד בכ"ב תמוז תשכ"ד, 2 ביולי 1964) הוא ראש ישיבת נתיבות חכמה בירושלים.
לִרְאוֹת מסכת ודניאל וולפסון
דפוסי התלמוד הבבלי
מהדורת וילנא של התלמוד התלמוד הבבלי, ספר היסוד של הספרות הרבנית, הודפס במהדורות רבות למן שלהי המאה ה-15, זמן לא רב לאחר תחילת מהפכת הדפוס, ועד ימינו.
לִרְאוֹת מסכת ודפוסי התלמוד הבבלי
דרך ארץ (חז"ל)
"דרך ארץ" בלשון חז"ל, ובעקבותיהם אצל הראשונים, הוא האופן המתוקן והסדיר שכך אמור האדם להתנהג, כשהדבר מתייחס בייחוד להתנהגות האדם במוסר המידות ובנימוס, וכן ביישוב העולם ובעיסוק ומסחר.
לִרְאוֹת מסכת ודרך ארץ (חז"ל)
דרכי לימוד התלמוד
"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. התלמוד הבבלי הוא הטקסט הנלמד ביותר מתוך התורה שבעל פה מאז נכתב ועד ימינו.
לִרְאוֹת מסכת ודרכי לימוד התלמוד
דוד אברהם מנדלבוים
הרב דוד אברהם מנדלבוים (נולד בשנת ה'תשי"ז 1957) הוא מחבר ספרות תורנית, חוקר ועורך פורה.
לִרְאוֹת מסכת ודוד אברהם מנדלבוים
דיני ממונות
בהלכה, דיני ממונות הם תחום נרחב של חוקים העוסקים בנושאים שיש להם משמעות כלכלית.
לִרְאוֹת מסכת ודיני ממונות
המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים
"מרכז שטיינזלץ" בשכונת נחלאות בירושלים, אשר בתוכו נמצא המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים (מאי 2007) עד 2020. המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, ירושלים, נקרא גם מרכז שטיינזלץ שהיה בראשותו של הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), הוא גוף המרכז את מרבית פרסומיו של הרב שטיינזלץ ובראשם תלמוד שטיינזלץ.
לִרְאוֹת מסכת והמכון הישראלי לפרסומים תלמודיים
הקדמות הרמב"ם
כתב יד מכתבי הרמב"ם כתוב ערבית יהודית הקדמות הרמב"ם הוא הכינוי המקובל לשלושה מבואות מתוך הפירוש למשנה שכתב הרמב"ם.
לִרְאוֹת מסכת והקדמות הרמב"ם
הלל משה מעשל גלבשטיין
הרב הלל משה מעשל גלבשטיין (ה' בכסלו ה'תקצ"ד, 1834 - כ"ד בחשוון ה'תרס"ח, 1908) היה איש היישוב הישן.
לִרְאוֹת מסכת והלל משה מעשל גלבשטיין
הלכות רב אלפס
הלכות רב אלפס הוא חיבור הלכתי בשפה הארמית מהמאה ה-11 שכתב הרי"ף (רבי יצחק אלפסי) במרוקו.
לִרְאוֹת מסכת והלכות רב אלפס
הגובלין הירוק
הגובלין הירוק (באנגלית: Green Goblin) הוא דמות בדיונית של נבל-על המופיעה בחוברות הקומיקס ביקום מארוול קומיקס.
לִרְאוֹת מסכת והגובלין הירוק
הדף היומי
מאיר שפירא מלובלין הדף היומי הוא יוזמה שהגה הרב מאיר שפירא מלובלין, ושהכריז עליה ביום ט' באלול ה'תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), בכנסייה הגדולה הראשונה של תנועת אגודת ישראל בפולין.
לִרְאוֹת מסכת והדף היומי
הדרן
הדרן הוא קטע מוזיקלי נוסף בסופו של קונצרט או רסיטל (הן של מוזיקה קלאסית, ג'אז ומופעי רוק), שלא נכלל בתוכנית.
לִרְאוֹת מסכת והדרן
כריך
סנדוויץ' הכריך הפופולרי ביותר בעולם הוא ההמבורגר. כריך (או סנדוויץ'; מאנגלית: Sandwich) הוא שמה של קטגוריה רחבה של מאכלים שהמשותף להם הוא שהם מורכבים משתי פרוסות לחם וביניהן שכבה אחת או יותר של מילוי, שעשוי להכיל בשר, ירקות, גבינה, רטבים ותבלינים.
לִרְאוֹת מסכת וכריך
יעקב בן אשר
הרב יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך – ה'ק"ג, 1343) היה מחבר ספרים וסופר, פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".
לִרְאוֹת מסכת ויעקב בן אשר
יעקב בירב
רבי יעקב בירב (ידוע גם כמהר"י בירב; ה'רל"ד 1474 - ל' בניסן ה'ש"א 1541), היה מגדולי חכמי ארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-16.
לִרְאוֹת מסכת ויעקב בירב
יצר הרע
ביהדות, יצר הרע הוא כינוי לנטיותיו השליליות של האדם.
לִרְאוֹת מסכת ויצר הרע
יצחק מאיוורא
רבי יצחק מאיוורא (חי במאה ה-13) היה רב מתקופת הראשונים, מבעלי תוספות איוורא.
לִרְאוֹת מסכת ויצחק מאיוורא
יצחק מווינה
רבי יצחק בן משה מווינה, הידוע גם בשמו רבי יצחק אור זרוע (1180 ד'תתק"ם-1250 ה'י') חיבר את הספר "אור זרוע", ספר הלכה חשוב המצוטט רבות בספרי הפוסקים שאחריו.
לִרְאוֹת מסכת ויצחק מווינה
יצחק אבוהב (גאון קסטיליה)
רבי יצחק אבוהב (1433–1493; ה'קצ"ג - ה'רנ"ג), רב ומחבר שעסק בתלמוד הבבלי, בהלכה, בקבלה ובפילוסופיה.
לִרְאוֹת מסכת ויצחק אבוהב (גאון קסטיליה)
יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק
הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (ידוע בשם הגרי"ז, או הרב מבריסק או ר' וועלוול; כ' בתשרי תרמ"ז, 19 באוקטובר 1886 – ט' בתשרי תש"ך, 11 באוקטובר 1959) היה רב העיר בריסק וראש הישיבה בבריסק, ואחר כך בירושלים.
לִרְאוֹת מסכת ויצחק זאב הלוי סולובייצ'יק
יצחק בן מאיר
רבי יצחק בן מאיר (המכונה בדרך כלל ריב"ם, ר"י בר"מ, ולעיתים רחוקות רבי יצחק צרפתי) היה פרשן התלמוד, פייטן ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י.
לִרְאוֹת מסכת ויצחק בן מאיר
יצחק יעקב רבינוביץ (פוניבז')
קבר רבי איצלה מפונביז' הרב יצחק יעקב רבינוביץ (ידוע גם בכינויו ר' איצל'ה מפוניבז'; ה'תרי"ד, 1854 – כ' באדר, ה'תרע"ט, 1919) היה ראש ישיבה ליטאי, ממתנגדי תנועת המוסר.
לִרְאוֹת מסכת ויצחק יעקב רבינוביץ (פוניבז')
ירחי כלה
שלט על "ירחי כלה" בבני ברק ירחי כלה הוא שמו של מעמד מתקופת האמוראים והגאונים, כינוס גדול של תלמידים פעמיים בשנה, בחודשי אדר ואלול, כדי לעסוק בלימוד מסכתות אשר נקבעו מראש.
לִרְאוֹת מסכת וירחי כלה
ישראל מאיר הכהן
רבי ישראל מאיר הכהן קגן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ח, 6 בפברואר 1838 – כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) המכונה "החפץ חיים" על שם ספרו, היה מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה, מייסד וראש ישיבת ראדין ומחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים.
לִרְאוֹת מסכת וישראל מאיר הכהן
ישראל דנדרוביץ
ישראל דֶנדֶרוֹביץ (בכתיב יידי: דענדעראוויטש; נולד בתשל"ח, 1978) הוא רב, חוקר תורני, סופר ועורך.
לִרְאוֹת מסכת וישראל דנדרוביץ
ישיבת מערבא
פנימיית הישיבה בלילה ארון הקודש שעוצב בצורת נבל, בידי יגאל תמיר מערבא מכון רובין (באנגלית: Ma'arava Rubin Academy) היא ישיבה תיכונית חרדית שנוסדה באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 על ידי הרב ברוך חייט.
לִרְאוֹת מסכת וישיבת מערבא
ישיבת אדרת אליהו
בית המדרש באגף החדש ישיבת אדרת אליהו היא ישיבה חרדית ליטאית השייכת לקהילת אדרת אליהו (הנקראים גם "זילברמנים"), שנמצאת בעיר העתיקה בירושלים.
לִרְאוֹת מסכת וישיבת אדרת אליהו
ישיבת אוהל תורה
ישיבת אוהל תורה הייתה ישיבה שהוקמה בתרס"ז (1907) בעיר ברנוביץ' שבפולין והייתה לאחת החשובות בין מלחמות העולם.
לִרְאוֹת מסכת וישיבת אוהל תורה
ישיבת תקוע
ישיבת תקוע היא ישיבת הסדר ברוח חסידית.
לִרְאוֹת מסכת וישיבת תקוע
ישיבת לומז'ה
בניין הישיבה בשנות ה-20 של המאה ה-20 הכתובת שבראש הבניין הכתובת מעל דלת הכניסה שלט ההסבר בכניסה לישיבת לומז'ה ישיבת לומז'ה - מבט על צידו של הבניין ישיבת לוֹמְזָ'ה (מבוטאת לוֹמְזֶ'ה) הייתה ישיבה שפעלה בעיר לומז'ה.
לִרְאוֹת מסכת וישיבת לומז'ה
ישיבת לייקווד
ישיבת לייקווד (שמה הרשמי: "בית מדרש גבוה") היא ישיבה ליטאית, אחת משתי הישיבות הגדולות בעולם (יחד עם ישיבת מיר).
לִרְאוֹת מסכת וישיבת לייקווד
ישיבת ההסדר דרך חיים
ישיבת ההסדר דרך חיים היא ישיבת הסדר דתית לאומית שנוסדה בשנת ה'תשס"ו וממוקמת בקריית גת.
לִרְאוֹת מסכת וישיבת ההסדר דרך חיים
ישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר)
ישיבת כנסת ישראל (נקראת גם: מדרש כנסת ישראל) (1741 – אמצע המאה ה-19), הייתה ישיבה שנוסדה על ידי רבי חיים בן עטר בירושלים, והתקיימה במאות ה-18 וה-19.
לִרְאוֹת מסכת וישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר)
יחזקאל עזרא רחמים
הרב יחזקאל עזרא בן רחמים (כונה גם היע"ר; 25 באפריל 1876, בגדאד – 3 בפברואר 1908, ירושלים) היה רב ומקובל בבגדאד ובסוף ימיו בירושלים.
לִרְאוֹת מסכת ויחזקאל עזרא רחמים
יחזקאל עזרא הלוי
הרב יחזקאל עזרא הלוי (ה'תרי"ב, 1852 - ג' בטבת ה'תש"ב, 23 בדצמבר 1941), היה פוסק, מקובל, משורר וממלא מקום החכם באשי ("וכיל") בבגדאד שבעיראק.
לִרְאוֹת מסכת ויחזקאל עזרא הלוי
יחיאל מרדכי גורדון
מכתב מהרב יחיאל מרדכי גורדון לרב קופיעצקי שלט הנצחה לר' יחיאל מרדכי גורדון בפתח תקווה הרב יחיאל מרדכי גורדון (ה' בתשרי ה'תרמ"ג 18 בספטמבר 1882 - י"ג בטבת ה'תשכ"ה 18 בדצמבר 1964) היה מראשי ישיבת לומז'ה בפולין, ממייסדי ישיבת לומז'ה בפתח תקווה וראש הישיבה.
לִרְאוֹת מסכת ויחיאל מרדכי גורדון
יהדות מץ
בית הכנסת הגדול במץ, נחנך בשנת ה'תר"י הקהילה היהודית במץ (פעמים רבות מיץ, ולעיתים מעץ) היא אחת הקהילות היהודית הוותיקות והחשובות באירופה.
לִרְאוֹת מסכת ויהדות מץ
יהדות לובלין
מבנה ישיבת חכמי לובלין יהדות לובלין הייתה מן הגדולות שבקהילות היהודיות בפולין.
לִרְאוֹת מסכת ויהדות לובלין
יהודאי גאון
רב יהודאי בן נחמן גאון היה ראש ישיבת סורא (757-761), ואחד מחשובי הגאונים.
לִרְאוֹת מסכת ויהודאי גאון
יהודה סילמן
הרב יהודה משה סילמן (נולד בג' בחשוון ה'תש"ה, 20 באוקטובר 1944) הוא רב ליטאי, אב בית דין (מכונה 'ראב"ד') בבית הדין של הרב ניסים קרליץ ורב הקהילה החסידית בשכונת רמת אלחנן שבבני ברק.
לִרְאוֹת מסכת ויהודה סילמן
יהודה פרידלנדר
יהודה פרידלנדר (נולד ב-19 באוגוסט 1939) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לספרות עם ישראל ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן.
לִרְאוֹת מסכת ויהודה פרידלנדר
יהודה קופרמן
קבר הרב יהודה קופרמן הרב ד"ר יהודה קופרמן (כ"ח באייר תרפ"ט, 7 ביוני 1929 - כ"ג בטבת ה'תשע"ו, 4 בינואר 2016) היה מחנך ישראלי ופרשן מקרא, מייסדה ומנהלה של המכללה לבנות בירושלים.
לִרְאוֹת מסכת ויהודה קופרמן
יהודה בן נתן
רבי יהודה בן נתן (נודע בראשי תיבות: הריב"ן) היה תלמיד חכם, פרשן ופוסק צרפתי.
לִרְאוֹת מסכת ויהודה בן נתן
יואל סירקיש
בית חדש, ספרו של רבי יואל סירקיש על ארבעת הטורים רבי יואל סירקיש (כונה גם רבי יואל סירקיס, לובלין ה'שכ"א, 1561 – קרקוב, כ' באדר ה'ת', 1640) מחבר פירוש בית חדש (ב"ח) על ארבעה טורים.
לִרְאוֹת מסכת ויואל סירקיש
יום ליקוט עצמות
בהלכה היהודית, יום ליקוט עצמות הוא היום בו אוספים את עצמות הנפטר מקברו הזמני, ומעבירים אותן אל קבר קבוע.
לִרְאוֹת מסכת ויום ליקוט עצמות
יונה תאומים-פרנקל
רבי יונה תאומים-פרנקל (פראג, שנ"ו 1596 - מץ, ט"ו בניסן תכ"ט, 1669).
לִרְאוֹת מסכת ויונה תאומים-פרנקל
יוסף שכטר
יוסף שכטר (בגרמנית: Josef Schächter) (16 בספטמבר 1901, גליציה המזרחית – 30 במרץ 1994, חיפה) היה פילוסוף, רב, מוסמך לדיינות, תאולוג, הוגה דעות ומחנך ישראלי.
לִרְאוֹת מסכת ויוסף שכטר
יוסף יהודה לייב בלוך
הרב יוסף יהודה לייב בלוך (לפעמים: בלאך; כ"א בשבט תר"ך, 1860 – ז' בחשוון תר"ץ, 10 בנובמבר 1929) היה רב העיר טלז וראש ישיבת טלז, מאנשי תנועת המוסר.
לִרְאוֹת מסכת ויוסף יהודה לייב בלוך
יוחנן מזרחי
רבי יוחנן מזרחי, מגדולי רבני תימן בסוף המאה ה-16 ותחילת המאה ה-17.
לִרְאוֹת מסכת ויוחנן מזרחי
60 (מספר)
60 (במילים: שישים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 59 ולפני 61.
לִרְאוֹת מסכת ו60 (מספר)