גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
217 יחסים: מאיר מאזוז, מנחם מנדל כשר, מסכת שקלים, מסכת ביצה, מצמיח קרן ישועה, מצוות צריכות כוונה, מרדכי פרום, מרדכי גיפטר, מרור, משנת ארץ ישראל, משנה, משה מיינסטרס, משה פיינשטיין, משה רוזין, משה רוזיליו (הראשון), משה חלאווה, משה הכהן ממגנצא, מלקות (הלכה), מגן דוד, מודיעים, מכשפה, מכון משנת רבי אהרן, מכון המקדש, מכון הרצי"ה, מכירת חמץ, מיל (יחידת מידה), אפרים קופפר, אפיקומן, אפיית מצות, ארבה (כלי שיט), אשר אנשיל ניימאן, אשר וייס, אלעזר אזכרי, אלעזר קאליר, אלעזר הלוי, אליעזר ממיץ, אליעזר מטוך, אליהו דוד רבינוביץ' תאומים, אחד בפה ואחד בלב, אבא שאול (תנאים שונים), אברהם אטיק, אברהם אביש מפרנקפורט, אברהם שושנה, אברהם טיקטין, אברהם חיים נאה, אברהם ברודא, אבל מחולה, אבל כרמים, אבוא בחיל להתיצבה, אגרת בת מחלת, ..., אהרן ליכטנשטיין, אכזיב, אין מוקדם ומאוחר בתורה, אין ספק מוציא מידי ודאי, איסור שתיית מים בחילופי תקופות, איסור הנאה, איסור והיתר, איסי בן יהודה, נקבת השילוח, נקודתיים, נר, ניחא ליה לאיניש דתיעבד מצווה בממוניה, סמיכות, ספר המאורות, ספרי הגר"א, סדר מועד, סדר טהרות, סולמה של צור, עמנואל לעף, עצים עתיקים בארץ ישראל, עזרת נשים (בית המקדש), עזריה אריאל, עבודה זרה, עובר לעשייתן, פני יהושע, פסח, פסחים, פסוקי דזמרא, פרנס, פרנסה מלימוד תורה, פרץ סמולנסקין, פינחס מנחם זינגר, פירוש רש"י לתלמוד, צאת הכוכבים, קערת ליל הסדר, קל וחומר, קונטרס הביאורים, קורבן פסח, קובץ שיעורים, קודשי קודשים, קידוש, ר"ן, ר"י הזקן, רא"ש, רפאל יונה טיקוצ'ינסקי, רצים למשנה, רש"י, רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש, רשב"ם, רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה, רב (אמורא), רב נחמן בר יצחק, רב פפא, רב רחומי הראשון, רב הינק, רב ירמיה בר אבא, רב יוסף בריה דרבי יהושע בן לוי, רבנו פרץ, רבי מנא, רבי זכאי דכבול, רבי חנינא סגן הכהנים, רבי יצחק, רבי יהודה נשיאה, רבי יהודה בן בתירא, רבי יהודה הנשיא, רוח רעה, רווק, שמאי גינזבורג, שמשון משאנץ, שמואל אהרן יודלביץ, שמואל אורבך, שמואל קלמן מירסקי, שמירת קדשים, שאפור השני, שאול מקיקץ שלי, שלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד), שלמה בן מאיר, שלמה בן היתום, שלום שרעבי, שברירי, שיבולת-שועל, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תהילים, תוספות, תוספות חכמי אנגליה, לך לך אמרינן לנזירא, לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה, לשון נקייה, לשון סגי נהור, לחם הפנים, ליל הסדר, טוב ראי, טוביה חטא וזיגוד מינגד, זמני היום בהלכה, זרח הכושי, זרוע (פסח), זוגות (חשש), חנן בן חנן, חנניה בן נדבאי, חנניה יוסף אייזנבך, חנניה, מישאל ועזריה, חזקיהו, חגי, חגי ישראל ומועדיו, חכמי פרובנס, חידושי הריטב"א, חיים נבון, חיים דוב שעוועל, חיים כהן (מבעלי התוספות), בן-ציון רבינוביץ, בנימין אלון, ברוב עם הדרת מלך, ברכת השיר, בדיקת חמץ, ביעור מעשרות, בית חנן (כהונה גדולה), בית ביתוס, בית הבחירה למאירי, ביתוס בן זונין, ביטול חמץ, גרונם לנדאו, גיחון, דניאל פרוסטיץ, דניאל וולפסון, דקדוקי סופרים, דו ויי, דוד בונפיד, דוד כהן (ראש ישיבה), הסבה, הפרוור ההרודיאני, הר הצופים, הררי קדם, השם המפורש, הלל נשיאה, הלכה ברורה ובירור הלכה, הלכות ליל הסדר, הבית השרוף, הגדת הרבי מחב"ד, הגדה של פסח, הדף היומי, ולד הטומאה, כאבול, כתבי הראי"ה, כבוש כמבושל, כדי הילוך, כהן גדול, כוס של אליהו, כותח, יעקב צבי יאליש, יעקב טולידאנו (מהרי"ט), ישיבת חכמי לובלין, ישיבת היישוב החדש, ישיבה, יחזקאל לנדא, יהושע בן יהוצדק, יהושע בראנד, יהושע יצחק שפירא, יהודה סילמן, יהודה בן בנימין ענו, יהודה גרשוני, יום טוב, יונה בן גרשון מווילנא, יוסף אהרן רבינוביץ, יוסף גרינוולד, יוחאי, יוחנן מזרחי. להרחיב מדד (167 יותר) »
מאיר מאזוז
הרב מאיר נסים מאזוז (מכונה נאמ"ן; נולד בי"ג בניסן ה'תש"ה, 27 במרץ 1945) הוא פוסק תוניסאי, ראש "ישיבת כסא רחמים" ומוסדותיה.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ומאיר מאזוז · ראה עוד »
מנחם מנדל כשר
הרב מנחם מנדל כשר (7 במרץ 1895, י"א באדר ה'תרנ"ה - 3 בנובמבר 1983, כ"ז בחשון ה'תשמ"ד) היה תלמיד חכם וראש ישיבה שחיבר מעל 30 ספרים בנושאים תורניים, בהם יצירתו המקיפה "תורה שלמה".
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ומנחם מנדל כשר · ראה עוד »
מסכת שקלים
שקלים מזמן המרד הגדול ברומאים. הכיתוב - מצד אחד, "ירושלים הקדושה". מצד שני במרכז האותיות "שג" שפירושם "השנה השלישית למרד", מסביב לשוליים כיתוב "שקל ישראל" מַסֶּכֶת שְׁקָלִים היא המסכת הרביעית בסדר מועד, במסכת זו שמונה פרקים, אשר עוסקים בפרטי ההלכות של השקלים (במצוות מחצית השקל) ובדינים הקשורים לגזברי בית המקדש.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ומסכת שקלים · ראה עוד »
מסכת ביצה
מזון שהוכן לפני יום טוב כדי להיאכל בשבת למחרת יום טוב. בסידור נראית הברכה לעירוב תבשילין. מַסֶּכֶת בֵּיצָה היא המסכת השביעית בסדר מועד, והיא נקראת על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ביום טוב".
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ומסכת ביצה · ראה עוד »
מצמיח קרן ישועה
מצמיח קרן ישועה היא הברכה החמש עשרה בתפילת שמונה עשרה, אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו, והאחרונה בקבוצת ברכות הבקשה הנוגעות לנושאים לאומיים ולהשבת קיומה של האומה העברית כאומה עצמאית (יחד עם ברכת המשפט, ברכת קיבוץ גלויות, וברכת ירושלים).
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ומצמיח קרן ישועה · ראה עוד »
מצוות צריכות כוונה
מצוות צריכות כוונה הוא כלל הלכתי שמשמעו שיש להתכוון בעת עשיית המצווה לשם קיום אותה המצווה.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ומצוות צריכות כוונה · ראה עוד »
מרדכי פרום
הרב מרדכי יהודה הלוי פרום (י' בשבט ה'תרפ"ח, 1 בפברואר 1928 – כ"ח באלול ה'תשל"ב, 7 בספטמבר 1972) היה ר"מ בישיבת מרכז הרב, שהשפיע רבות על אופייה של הישיבה ועל דמותה.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ומרדכי פרום · ראה עוד »
מרדכי גיפטר
הרב מרדכי גיפטר (ז' בחשוון תרע"ו או תרע"ז, 1915 או 1916 - כ"ג בטבת תשס"א, 18 בינואר 2001) היה ראש ישיבת טלז בקליבלנד באוהיו שבארצות הברית.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ומרדכי גיפטר · ראה עוד »
מרור
מרור הוא ירק מר הנאכל בליל הסדר, הלילה הראשון של חג הפסח.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ומרור · ראה עוד »
משנת ארץ ישראל
25 כרכים בסדרת "משנת ארץ ישראל" משנת ארץ ישראל הוא פירוש בן זמננו למשנה המשלב מתודה מחקרית וגישה מסורתית לטקסט, בדגש על הרקע הארץ-ישראלי של המשנה.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ומשנת ארץ ישראל · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ומשנה · ראה עוד »
משה מיינסטרס
רבי משה מיינסטרס (בכתיב ארכאי: רבי משה מיינשטרש, מוכר גם כרבי משה מווינה; בסביבת ה'ש"ץ, 1630 – בערך ה'תנ"ג, 1693) היה תלמיד חכם ומחבר ספרים במרכז אירופה של המאה ה-17.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ומשה מיינסטרס · ראה עוד »
משה פיינשטיין
הרב משה פיינשטיין (ז' באדר ה'תרנ"ה, 3 במרץ 1895 – י"ג באדר ב' ה'תשמ"ו, 23 במרץ 1986) היה מגדולי פוסקי ההלכה החרדים לאחר השואה, יושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית וראש מתיבתא תפארת ירושלים בניו יורק.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ומשה פיינשטיין · ראה עוד »
משה רוזין
הרב משה רוזין (תרל"א, 1871 - י"ז בתשרי תשי"ח, 1957) היה רב ליטאי-אמריקאי, נשיא אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה ומחבר ספרי נזר הקודש. חתנו של הרב הלל דוד הכהן טריווש.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ומשה רוזין · ראה עוד »
משה רוזיליו (הראשון)
רבי משה רוזיליו הראשון (ה'תקנ"ד 1794 - אייר ה'תר"ג 1843) היה דיין בעיר מרקש שבמרוקו, וכן מגדולי רבני ישיבת רבי אברהם אזולאי.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ומשה רוזיליו (הראשון) · ראה עוד »
משה חלאווה
רבי משה חלאווה (ידוע כמהר"ם חלאווה) היה רב ספרדי במאה ה-14, פרשן התלמוד הבבלי ופוסק הלכה מן הראשונים.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ומשה חלאווה · ראה עוד »
משה הכהן ממגנצא
רבי משה הכהן ממגנצא (או רבי משה הכהן אשכנזי או רמ"ה), היה בן תקופת בעלי התוספות ולמד בישיבת רבינו תם.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ומשה הכהן ממגנצא · ראה עוד »
מלקות (הלכה)
מלקות הן אחד מהעונשים המוזכרים בתורה, והוא ניתן לאדם שעבר על אדם שעבר במזיד על אחת מצוות לא תעשה שבתורה, בתנאי שהתרו בו קודם שעבר, וכשהיו עדים על כך.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ומלקות (הלכה) · ראה עוד »
מגן דוד
200px ציור קדום של מגן דוד משנת 1008 על כריכת כתב יד לנינגרד מגן דוד (בתו מחשב: ✡) הוא הקסגרמה (כוכב בעל שישה קודקודים) שבו מונחים שני משולשים שווי צלעות זה על זה ויוצרים מבנה של שישה משולשים שווי צלעות המחוברים לצלעות משושה משוכלל.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ומגן דוד · ראה עוד »
מודיעים
מודיעים או מודיעין הייתה עיר קדומה בשפלת יהודה, כ-10 קילומטר ממזרח ללוד.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ומודיעים · ראה עוד »
מכשפה
דימוי המכשפה הרוכבת על מטאטא בכתב יד צרפתי מ-1451 מכשפה היא אישה העוסקת בכישוף.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ומכשפה · ראה עוד »
מכון משנת רבי אהרן
מכון משנת רבי אהרן שעל יד ישיבת לייקווד בניו ג'רזי, ארצות הברית עוסק בהוצאה לאור של ספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ומכון משנת רבי אהרן · ראה עוד »
מכון המקדש
המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש, המכונה מכון המקדש הוא מכון מחקר, מרכז תיעוד, הוצאת ספרים וגם מוזיאון העוסק בנושאי בית המקדש וכליו.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ומכון המקדש · ראה עוד »
מכון הרצי"ה
מכון הרצי"ה (מכון הרב צבי יהודה) הוא מכון להוצאת ספרים של ישיבת מרכז הרב, שמשכנו בירושלים.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ומכון הרצי"ה · ראה עוד »
מכירת חמץ
מכירת חמץ היא הליך מכירה פורמלי הנהוג בהלכה היהודית, הנועד כדי להתמודד עם איסור חמץ בפסח.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ומכירת חמץ · ראה עוד »
מיל (יחידת מידה)
מיל או מייל היא יחידת אורך.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ומיל (יחידת מידה) · ראה עוד »
אפרים קופפר
אפרים קוּפּפֶר (בפולנית: Franciszek Kupfer; 5 במרץ 1905 – 13 במרץ 1993) היה חוקר יהדות ומהדיר ספרי ראשונים פולני-ישראלי.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ואפרים קופפר · ראה עוד »
אפיקומן
האפיקומן היא מחצית המצה האמצעית מבין שלוש המצות שעל שולחן הסדר. נרתיק אפיקומן. 1992 האֲפִיקוֹמָן הוא כינוי למצה הנאכלת לקראת סופו של ליל הסדר, בסימן "צָפוּן" (כתחליף לאכילת קורבן פסח).
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ואפיקומן · ראה עוד »
אפיית מצות
אפיית המצות בתנור העשוי מאבן. ניסן תשע"ט אפיית מצות בכפר חב"ד לאפיית המצות לחג הפסח הלכות רבות המפורטות בתלמוד ובספרי הפוסקים.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ואפיית מצות · ראה עוד »
ארבה (כלי שיט)
ארבה להובלת חצץ נגררת בנהר התמזה דוברה עם יכולת הנעה עצמית אַרְבָּה (ברבים: אֲרָבוֹת) בשימוש בן זמננו היא כלי שיט בעל תחתית שטוחה, בדרך כלל ללא אמצעי הנעה משלו, המשמש להובלת מטענים בנהרות, תעלות שיט או נמלים.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וארבה (כלי שיט) · ראה עוד »
אשר אנשיל ניימאן
הרב אשר אנשיל ניימאן (ה'תקנ"ט 1798 – כ' באייר ה'תרמ"ב, 9 במאי 1882) היה רבה הראשון של הקהילה היהודית בואץ (וייצן) שבהונגריה, ממייסדי הקהילה ההונגרית בירושלים ורבה הראשון.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ואשר אנשיל ניימאן · ראה עוד »
אשר וייס
הרב אשר זליג וייס (נולד בט' בניסן ה'תשי"ג, 25 במרץ 1953) הוא פוסק חרדי, מייסד וראש בית המדרש "דרכי תורה" ואב בית דין "דרכי הוראה".
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ואשר וייס · ראה עוד »
אלעזר אזכרי
קברו של רבי אלעזר אזכרי סמוך לקבר האר"י בבית הקברות היהודי העתיק בצפת (2008) רבי אלעזר בן משה אזכרי (מצוי גם: אזקרי או אזיקרי או אזיכרי, 1533–1600) היה מקובל, דרשן ומשורר יליד צפת.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ואלעזר אזכרי · ראה עוד »
אלעזר קאליר
רבי אלעזר קאליר (ה'תצ"ח, 1738 – ט"ו בחשוון ה'תקס"ב, 1801) היה מרבני בוהמיה הבולטים, רב ברכניץ וב, פרשן תלמודי ופוסק הלכה.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ואלעזר קאליר · ראה עוד »
אלעזר הלוי
רבי אלעזר הלוי (?, אלקלעה - ל' בתשרי ה'תר"פ, 1919, מרקש) היה ראש הישיבה הגדולה במרקש.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ואלעזר הלוי · ראה עוד »
אליעזר ממיץ
רבי אליעזר בן שמואל ממיץ (ה"רא"ם"), (נולד בערך בשנת 1140 - 1237), נתפרסם בעיקר בשל חיבורו "ספר יראים".
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ואליעזר ממיץ · ראה עוד »
אליעזר מטוך
רבי אליעזר מטוך היה מאחרוני בעלי התוספות במחצית השנייה של המאה ה-13, ועורכם של קובצי תוספות רבים.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ואליעזר מטוך · ראה עוד »
אליהו דוד רבינוביץ' תאומים
הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת; ו' בסיוון ה'תר"ג 4 ביוני 1843 - ג' באדר א' ה'תרס"ה, 8 בפברואר 1905), היה רבן של הערים פוניבז' ומיר שבליטא ובסוף ימיו הרב של ירושלים.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ואליהו דוד רבינוביץ' תאומים · ראה עוד »
אחד בפה ואחד בלב
אחד בפה ואחד בלב הוא ביטוי שמקורו בתלמוד, ופירושו: פיו ולבו אינם שווים, אדם צבוע, שדבריו אינם תואמים את מחשבותיו הפנימיות.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ואחד בפה ואחד בלב · ראה עוד »
אבא שאול (תנאים שונים)
אַבָּא שָׁאוּל היה שמם של תנאים אחדים נוספים מלבד אלו המוכרים כאבא שאול סתם וכאבא שאול בן בטנית.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ואבא שאול (תנאים שונים) · ראה עוד »
אברהם אטיק
הרב אברהם דוד אטיק (ט"ז באייר תש"ד, 9 במאי 1944 - ליל י' בשבט תשע"ה, 29 בינואר 2015) היה ראש ישיבה חרדי-ירושלמי.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ואברהם אטיק · ראה עוד »
אברהם אביש מפרנקפורט
רבי אברהם אביש מליסא (גם: אבוש; מפרנקפורט (פרנקפורטר); ת"נ לערך – י"א בתשרי ה'תקכ"ט) היה מרא דאתרא ואב בית דין בליסא ובפרנקפורט.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ואברהם אביש מפרנקפורט · ראה עוד »
אברהם שושנה
הרב אברהם שושנה (באנגלית: Abraham Shoshana) הוא סופר, חוקר ועורך תורני אמריקאי יליד מרוקו.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ואברהם שושנה · ראה עוד »
אברהם טיקטין
רבי אברהם טיקטין (ל' בכסלו תקכ"ה 1764, שוורזנץ ליד פוזנה – כ"ב בטבת תקפ"א, 27 בדצמבר 1820) היה רב אשכנזי, רבן של ערים שונות ברחבי גרמניה ובסוף ימיו רבה של ברסלאו.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ואברהם טיקטין · ראה עוד »
אברהם חיים נאה
בתקופת חייו בירושלים רבי אברהם חיים נאה (י"ג באייר ה'תר"ן – כ' בתמוז ה'תשי"ד, 3 במאי 1890 - 21 ביולי 1954) (מכונה "הגרא"ח נאה" ו"בעל השיעורים") היה רב, דיין, בעל שיטה הלכתית חשובה ויסודית בנוגע למידות ושיעורי תורה ומחשובי רבני חב"ד.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ואברהם חיים נאה · ראה עוד »
אברהם ברודא
רבי אברהם ברודא (נהגה: ברוידֶא; ה'ת"י, 1650 – ל' בניסן ה'תע"ז, 11 באפריל 1717) היה רב וראש ישיבה אשכנזי מן האחרונים, מגדולי דורו.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ואברהם ברודא · ראה עוד »
אבל מחולה
מפת ערי הדקפוליס אָבֵל מְחוֹלָה הייתה עיר בעמק הירדן בתקופת המקרא.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ואבל מחולה · ראה עוד »
אבל כרמים
אָבֵל כְּרָמִים היא עיר בקרבת רבת-עמון הנזכרת בסיפור יפתח הגלעדי אשר רדף אחרי העמונים.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ואבל כרמים · ראה עוד »
אבוא בחיל להתיצבה
אָבֹא בְחִיל לְהִתְיַצְּבָה (לעיתים: אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת לְכֹל בָּשָׂר), הוא פיוט הלכתי מסוג "סדר", לשבת הגדול, שכתב רבי יוסף טוב עלם, המפרט את הלכות פסח, החל מבדיקת חמץ, דרך הגעלת כלים ואפיית המצות, ועד לליל הסדר.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ואבוא בחיל להתיצבה · ראה עוד »
אגרת בת מחלת
אַגְרַת בַּת מַחֲלַת הוא שמה של שדה המוזכרת בספרות חז"ל, כמי שמצויה בשעות הלילה בדרכים ומסכנת את העוברים והשבים.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ואגרת בת מחלת · ראה עוד »
אהרן ליכטנשטיין
הרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין (כ"ח באייר ה'תרצ"ג, 23 במאי 1933, צרפת – א' באייר ה'תשע"ה, 20 באפריל 2015, ישראל) היה ראש ישיבת הר עציון באלון שבות ודוקטור לספרות אנגלית.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ואהרן ליכטנשטיין · ראה עוד »
אכזיב
אַכְזִיב (כזיב במקורות חז"ל) היה יישוב מרכזי קדום לחופי הים התיכון בגליל המערבי, שמיקומו בסמוך מדרום לרכס סולם צור וראש הנקרה וכ-5 קילומטר צפונית לנהריה.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ואכזיב · ראה עוד »
אין מוקדם ומאוחר בתורה
"אין מוקדם ומאוחר בתורה" הוא ביטוי אשר משמש פרשני מקרא רבים כאשר הם נתקלים במאורע המופיע במקרא לאחר מאורע אחר שלפי ההיגיון והסדר הכרונולוגי היה אמור להופיע לפניו.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ואין מוקדם ומאוחר בתורה · ראה עוד »
אין ספק מוציא מידי ודאי
אין ספק מוציא מידי ודאי הוא כלל הלכתי בדיני איסורים ובדיני ממונות הקובע כי דינים הבאים מכוח ספק אינם יכולים לערער דינים הבאים מכוח הוודאי.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ואין ספק מוציא מידי ודאי · ראה עוד »
איסור שתיית מים בחילופי תקופות
ביהדות, תקופה היא אחת מארבע התקופות - ארבעת חלקיה של שנת החמה (שנקראים גם "עונות השנה").
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ואיסור שתיית מים בחילופי תקופות · ראה עוד »
איסור הנאה
איסור הנאה איסור הלכתי להשתמש או להפיק תועלת כלשהי מדבר שהוגדר בתורה או בדברי חז"ל כאסור בהנאה, ובהתאם, תוקפו של האיסור הוא דאורייתא או דרבנן.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ואיסור הנאה · ראה עוד »
איסור והיתר
ביהדות, איסור והיתר הוא שמן הכולל של ההלכות, העוסקות בדברים המותרים והאסורים לאכילה.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ואיסור והיתר · ראה עוד »
איסי בן יהודה
איסי בן יהודה היה תנא שחי בדור החמישי לתנאים (סוף המאה השנייה ותחילת המאה השלישית).
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ואיסי בן יהודה · ראה עוד »
נקבת השילוח
המחשה טופוגרפית של עיר דוד וסביבתה בימי חזקיהו הנקבה בשנת 1900 נִקְבַּת הַשִּׁלֹחַ, הידועה גם כנִקְבַּת חזקיהו, היא מנהרה בירושלים, שדרכה הועברו מי מעיין הגיחון תחת בתי עיר דוד ממזרח למערב, לאורך יותר מחצי קילומטר.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ונקבת השילוח · ראה עוד »
נקודתיים
נקודתיים או ":" (בלשון הדיבור גם "נקודוֹתיים") הוא סימן פיסוק, המורכב משתי נקודות זו מעל זו.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ונקודתיים · ראה עוד »
נר
261x261 פיקסלים קריאה לאור הנר נֵר הוא אמצעי תאורה המורכב מפתילה בתוך חומר דלק מוצק או נוזלי, בדרך כלל שעווה, פרפין או שמן.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ונר · ראה עוד »
ניחא ליה לאיניש דתיעבד מצווה בממוניה
ניחא ליה לאיניש דתיעבד מצווה בממוניה (בעברית: "נוח לו לאדם שתיעשה מצווה ברכושו") הוא כלל הלכתי לפיו האדם הסביר מוכן בדרך כלל (גם ללא הסכמה מראש) שישתמשו בחפציו לקיום מצוות, וממנו נובע הדין המתיר להשתמש בחפציו של אדם אחר על מנת לקיים מצווה בלי לבקש את הסכמתו.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וניחא ליה לאיניש דתיעבד מצווה בממוניה · ראה עוד »
סמיכות
סמיכות היא צירוף של שני שמות עצם שיש ביניהם קשר הדוק.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וסמיכות · ראה עוד »
ספר המאורות
ספר המאורות הוא ספר הלכתי על סדר התלמוד, הכתוב בסגנון המזכיר את סגנון ספרות חידושי חכמי ספרד, כגון רשב"א וריטב"א.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וספר המאורות · ראה עוד »
ספרי הגר"א
ציור של רבי אליהו מווילנה (הגאון מווילנה) מהמאה ה-18 תורתו של רבי אליהו מווילנה הידוע בכינויו הגאון מווילנה התפרסמה דרך כתביו.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וספרי הגר"א · ראה עוד »
סדר מועד
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וסדר מועד · ראה עוד »
סדר טהרות
בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות.ש על הבול ציטוט ממסכת ידיים.ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר טְהָרוֹת (או טָהֳרוֹת) הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וסדר טהרות · ראה עוד »
סולמה של צור
"מעלה הסולם" על הרכס במבט מכביש 89 סולמה של צור או רכס סולם צור הוא רכס הרים מוארך ותלול המשתפל מן הגליל העליון אל הים התיכון, אשר לאורך פסגתו עובר הגבול שבין ישראל ולבנון.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וסולמה של צור · ראה עוד »
עמנואל לעף
פסלו של הרב עמנואל לעף בפנתאון הלאומי בסגד. הפסל הוצב במקום בשנת 2004 במלאת 150 שנה להולדתו הרב ד"ר אברהם חיים לעף, מאוית לעיתים גם לב או לף או לו (בהונגרית: Lőw Immánuel, בגרמנית: Immanuel Löw; 20 בינואר 1854 – 19 ביולי 1944) היה רב, חוקר התנ"ך והתלמוד, בוטנאי ובלשן יהודי-הונגרי, שכיהן כאב בית הדין של סגד, והיה נציג היהדות הנאולוגית בבית העליון של האספה הלאומית ההונגרית (הסנאט של הפרלמנט ההונגרי).
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ועמנואל לעף · ראה עוד »
עצים עתיקים בארץ ישראל
עץ אלון התבור הענק ליד קבר רבי חלפתא לגבי מרבית מיני העצים בארץ ישראל, נחשבים עצים בני למעלה ממאה שנים כעצים עתיקים.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ועצים עתיקים בארץ ישראל · ראה עוד »
עזרת נשים (בית המקדש)
עזרת הנשים בחזית המקדש. דגם בית המקדש השני מצוי במוזיאון ישראל. מקום עזרת נשים בבית המקדש (בכחול)עזרת נשים – השטח המזרחי של חצר בית המקדש, בין החומה הפנימית לעזרה (השם הכולל לעזרת ישראל ועזרת כהנים).
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ועזרת נשים (בית המקדש) · ראה עוד »
עזריה אריאל
הרב עזריה אריאל (נולד ב-24 באפריל 1970, י"ח ניסן ה'תש"ל) הוא פוסק הלכה וחוקר תורני דתי לאומי העוסק בעיקר בהלכות בית המקדש ועבודתו ובענייני טומאה וטהרה, ובפרט במצוות פרה אדומה.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ועזריה אריאל · ראה עוד »
עבודה זרה
מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ועבודה זרה · ראה עוד »
עובר לעשייתן
עובר לעשייתן היא הלכה בדיני ברכות המצוות, לפיה יש לברך את הברכה דווקא קודם עשיית המצווה, ולא לאחריה.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ועובר לעשייתן · ראה עוד »
פני יהושע
"פני יהושע" הם סדרת ספרי חידושים על התלמוד בבלי שחיבר הרב יעקב יהושע פלק.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ופני יהושע · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ופסח · ראה עוד »
פסחים
#הפניה מסכת פסחים.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ופסחים · ראה עוד »
פסוקי דזמרא
"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוני פסוקי דזמרא הם חלק מתפילת שחרית שתיקנו חז"ל הנפתחים בברכת "ברוך שאמר" ומסתיימים בברכת "ישתבח".
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ופסוקי דזמרא · ראה עוד »
פרנס
פַּרְנָס (או בכינוי כולל: שבעת טובי העיר; בקהילות הספרדיות – מעמד) הוא מושג רווח בספרות ההלכתית, המתאר מנהיגות אזרחית של הקהילה היהודית, באי-כוחם של הציבור שהם בעלי סמכות המוכרת על ידי ההלכה על אף שאינם בהכרח תלמידי חכמים.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ופרנס · ראה עוד »
פרנסה מלימוד תורה
שאלת הפרנסה מלימוד תורה היא שאלה השנויה במחלוקת בין חכמי ההלכה: האם מותר לאדם לקבל שכר בתמורה ללימוד התורה או להוראתה? היו בקרב חז"ל מי שהתנגדו לא רק לכך שאדם יתפרנס ישירות מעיסוקו בתורה, אלא גם לכך שיפיק ממנו תועלת חומרית אחרת.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ופרנסה מלימוד תורה · ראה עוד »
פרץ סמולנסקין
פרץ בן משה סְמוֹלֶנְסְקִין (בכתיב יידי: סמאָלענסקין; ברוסית: Перец Моисеевич Смоленскин; ט"ז באדר אדר ב' ה'תר"ב, 26 בפברואר 1842, האימפריה הרוסית – ט"ז בשבט ה'תרמ"ה, 1 בפברואר 1885, מראן, טירול) היה סופר עברי ופובליציסט, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית ובהמשך מראשי תנועת "חיבת ציון".
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ופרץ סמולנסקין · ראה עוד »
פינחס מנחם זינגר
הרב פינחס מנחם מנדל הכהן זינגר (~ה'תרל"ב, 1872 - ~ה'תש"ב, 1942) היה רב וראש ישיבה פולני, מורה הוראה ודיין, רבן של כמה ערים ורב אזור בוורשה בירת פולין.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ופינחס מנחם זינגר · ראה עוד »
פירוש רש"י לתלמוד
פירוש רש"י לתלמוד הוא הפירוש הידוע ביותר לתלמוד הבבלי, משמש כפירוש לכל לומד, וכנדבך חשוב ובעל משקל נכבד בקרב פוסקי ההלכה.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ופירוש רש"י לתלמוד · ראה עוד »
צאת הכוכבים
הופעת שלושה כוכבים ראשונים בשמי הלילה היא הסימן המוקדם ביותר לזמן צאת הכוכבים. צאת הכוכבים הוא הרגע ביממה שבו מתחיל הלילה באופן ודאי מבחינה הלכתית, זאת לעומת המושג 'שקיעת החמה' המציין את הרגע שבו מתחיל פרק הזמן הנקרא 'בין השמשות', שהוא ספק יום ספק לילה.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וצאת הכוכבים · ראה עוד »
קערת ליל הסדר
מנהג אחד של הנחת קערת הסדר עם כיוון השעון מהשעה שתים עשרה: כרפס, מרורים, חזרת, זרוע, חרוסת, ביצה. קערת הסדר במרכז שולחן הפסח. קערת ליל הסדר (גם קערת הסדר או קערת פסח) היא צלחת מסורתית שאותה נוהגים להניח על השולחן בליל הסדר.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וקערת ליל הסדר · ראה עוד »
קל וחומר
קַל וָחוֹמֶר (בראשי תיבות: ק"ו) היא אחת מהמידות שהתורה נדרשת בהן לשם פרשנות התורה והסקת הלכות.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וקל וחומר · ראה עוד »
קונטרס הביאורים
קונטרס הביאוריםקונטרס הביאורים הוא ספר מערכות הלכתיות למדניות, אשר נאמרו כשיעורים על ידי הרב משה שמואל שפירא בישיבת באר יעקב על המסכתות הנלמדות בעולם הישיבות, וכהגדרתו בשער הספר "שיעורי הלכה שנאמרו בישיבה".
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וקונטרס הביאורים · ראה עוד »
קורבן פסח
קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית – שהשתמרה בלוח השנה במגילות קומראן) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן – חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וקורבן פסח · ראה עוד »
קובץ שיעורים
שער החלק הראשון שער החלק השני קובץ שיעורים הוא ספר למדני בן שני כרכים הכולל בעיקר את שיעוריו של רבי אלחנן וסרמן, שנמסרו בישיבת אוהל תורה בברנוביץ'.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וקובץ שיעורים · ראה עוד »
קודשי קודשים
קודשי קדשים הם סוג מסוים של קרבנות שקדושתם חמורה, יותר מקרבנות קודשים קלים.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וקודשי קודשים · ראה עוד »
קידוש
קידוש על היין בערב שבת. איור מתוך הספר The spirit of the Ghetto משנת 1902 על חיי היהודים בארצות הברית קידוש ביהדות הוא אִזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וקידוש · ראה עוד »
ר"ן
הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה'''ר"ן'''. רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי (הר"ן או הרנב"ר) (ה'ן', 1290 בערך – ט' בשבט ה'קל"ו, 31 בדצמבר 1375 או 1 בינואר 1376), מן הראשונים בספרד.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ור"ן · ראה עוד »
ר"י הזקן
רבי יצחק בן שמואל הזקן מדַמְפִּיֶיר (או דַנְפִּיֶיר; בכתיבה הרבנית המקובלת: דנפירא. בצרפתית מודרנית: Dampierre-Sur-Aube), ובכינויו הנפוץ ר"י הזקן או רבינו יצחק בעל התוספות, היה מראשוני בעלי התוספות במאה ה-12 וממייסדי המפעל אדיר-ההיקף של התוספות.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ור"י הזקן · ראה עוד »
רא"ש
רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ורא"ש · ראה עוד »
רפאל יונה טיקוצ'ינסקי
הרב רפאל יונה טיקוצ'ינסקי (י"ג בניסן ה'תרצ"ו אפריל 1936 - י"ג בסיוון ה'תשמ"ט יוני 1989) היה ראש ישיבת ירוחם, וחבר נשיאות מפעל הש"ס העולמי.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ורפאל יונה טיקוצ'ינסקי · ראה עוד »
רצים למשנה
רצים למשנה היא תוכנית טלוויזיה לילדים ולנוער, אשר נוצרה על ידי הרב יוסף צבי רימון, הרב אביעד ברטוב ואלעד איזבוצקי.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ורצים למשנה · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ורש"י · ראה עוד »
רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש
ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש היא רשת ישיבות חסידות חב"ד בעולם.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ורשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש · ראה עוד »
רשב"ם
רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ורשב"ם · ראה עוד »
רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה
מידות, שיעורים ומשקלות משמשים בתחומים הלכתיים רבים.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ורשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה · ראה עוד »
רב (אמורא)
אבא בר אייבו (175 (לערך)–247; נודע גם בשמות: רב, אבא אריכא, רבינו) היה חכם תלמודי מחשובי האמוראים, ומייסד ישיבת סורא.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ורב (אמורא) · ראה עוד »
רב נחמן בר יצחק
רב נחמן בר יצחק היה אמורא בבלי, בדור הרביעי והחמישי.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ורב נחמן בר יצחק · ראה עוד »
רב פפא
מערת רב פפא בהר שנאן - פנים המערה (תשע"ב 2011) רב פָּפָּא (ד'נ"ו (296) - 370 או ד'קל"ו 376) נמנה עם הדור החמישי של אמוראי בבל במאה ה-4.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ורב פפא · ראה עוד »
רב רחומי הראשון
רב רחומי (הראשון) היה אמורא בבלי בדור הרביעי, תלמידם של אביי ורבא.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ורב רחומי הראשון · ראה עוד »
רב הינק
רב הינק או בר הינק היה חכם שנזכר בתלמוד בבלי פעם אחת כמי שהיה לו בית מדרש, ולא נודע אפילו אם הוא היה תנא או אמורא.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ורב הינק · ראה עוד »
רב ירמיה בר אבא
רב ירמיה בר אבא היה אמורא מהדור השני לאמוראי בבל (אמצע המאה ה-3 לערך).
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ורב ירמיה בר אבא · ראה עוד »
רב יוסף בריה דרבי יהושע בן לוי
רבי יוסף בריה דרבי יהושע בן לוי (בעברית: רבי יוסף בנו של רבי יהושע בן לוי) היה אמורא מארץ ישראל בדור השני, ובנו של האמורא המפורסם רבי יהושע בן לוי מהדור הראשון לאמוראי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ורב יוסף בריה דרבי יהושע בן לוי · ראה עוד »
רבנו פרץ
רבנו פרץ בן אליהו מקורביל (חי במאה ה-13; נפטר בין 1297 ל-1299) היה מאחרוני בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ורבנו פרץ · ראה עוד »
רבי מנא
רבי מנא היה כהן אמורא בדור החמישי לאמוראי ארץ ישראל, שימש כראש ישיבה בציפורי, הוזכר בעיקר בתלמוד הירושלמי.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ורבי מנא · ראה עוד »
רבי זכאי דכבול
רַבִּי זַכַּאי דְּכָּבוּל היה אמורא ארצישראלי בדור הראשון, שפעל בעיר כָּבוּל שבגליל המערבי במאה ה-3.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ורבי זכאי דכבול · ראה עוד »
רבי חנינא סגן הכהנים
קבר רבי זכריה בן הקצב ורבי חנינא סגן הכהנים באזור כפר חנניה רבי חנינא (חנניה) סגן הכהנים היה תנא בדור הראשון.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ורבי חנינא סגן הכהנים · ראה עוד »
רבי יצחק
רבי יצחק הוא אמורא ארצישראלי שירד מספר פעמים לבבל ומוזכר פעמים רבות בתלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ורבי יצחק · ראה עוד »
רבי יהודה נשיאה
רבי יהודה נשיאה (הראשון), היה אמורא בן הדור הראשון לאמוראי ארץ ישראל, נשיא הסנהדרין בציפורי ונכדו של חותם המשנה, רבי יהודה הנשיא.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ורבי יהודה נשיאה · ראה עוד »
רבי יהודה בן בתירא
רבי יהודה בן בתירא (לעיתים נכתב 'בתירה') היה תנא מסוף תקופת בית שני וכנראה מבני בניהם של בני בתירא שוויתרו על הנשיאות לטובת הלל הזקן.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ורבי יהודה בן בתירא · ראה עוד »
רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »
רוח רעה
רוח רעה היא גורם מזיק המוזכר בתלמוד ובהמשך גם אצל פוסקי הלכה ובקבלה.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ורוח רעה · ראה עוד »
רווק
רווק הוא מצבו המשפחתי של אדם שלא נישא מעולם.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ורווק · ראה עוד »
שמאי גינזבורג
הרב שמאי גינזבורג (י"ז בתמוז ה'תרס"ה – כ' בשבט ה'תשנ"ז; 1905–1997) היה רב ישראלי, חסיד גור ומשמשו האחרון של ה"אמרי אמת", האחראי הראשי על הכשרות של מחלקת העלייה והקליטה של הסוכנות היהודית וכן של חברת צים, ראש כולל פולין ופעיל ציבורי.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ושמאי גינזבורג · ראה עוד »
שמשון משאנץ
רבי שמשון בן אברהם משאנץ (בערך 1150 − 1214), הר"ש משאנץ (מכונה לפעמים גם הרשב"א), היה מחשובי בעלי התוספות במאה ה-12, מחבר תוספות שאנץ ופירוש הר"ש למשנה, ומראשי "עליית בעלי התוספות".
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ושמשון משאנץ · ראה עוד »
שמואל אהרן יודלביץ
הרב שמואל אהרן יודלביץ (תרס"ז, 21 באוקטובר 1906 – י"ד בטבת תשל"ט, 13 בינואר 1979) היה מרבני ישיבת עץ חיים וישיבת בית יוסף-נובהרדוק בירושלים.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ושמואל אהרן יודלביץ · ראה עוד »
שמואל אורבך
שמואל נתן אורבך (נולד בי"ט בסיון תש"כ, 14 ביוני 1960) הוא סופר ופובליציסט חרדי ישראלי.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ושמואל אורבך · ראה עוד »
שמואל קלמן מירסקי
הרב פרופ' שמואל קלמן מירסקי (Samuel Kalman Mirsky; ב' באב תרנ"ט, יולי 1899 – כ"ו באלול תשכ"ז, אוקטובר 1967) היה רב וחוקר ספרות חז"ל, הגאונים והראשונים, מאנשי הציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ושמואל קלמן מירסקי · ראה עוד »
שמירת קדשים
שמירת קדשים היא מצווה מהתורה, לשמור על טהרת הקדשים, שלא יבואו לידי הפסד.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ושמירת קדשים · ראה עוד »
שאפור השני
מטבע עם דיוקנו של שאפור השני שאפור השני (בפרסית: شاپور دوم; ידוע גם בשם שבור השני) "הגדול" (309–379) היה מלך פרס מהשושלת הסאסאנית לאחר מותו של הורמיזד השני.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ושאפור השני · ראה עוד »
שאול מקיקץ שלי
הרב שאול מקיקץ שלי (1887–29 בנובמבר 1969, ה'תרמ"ז - י"ט בכסלו ה'תש"ל) היה רב ודיין, מורה, מתרגם ועורך ספרות רבנית, מגדולי רבני ג'רבה במאה העשרים.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ושאול מקיקץ שלי · ראה עוד »
שלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד)
שלמה זלמן הַבְלִין (Havlin) (נולד בי"ג בטבת תרצ"ט, 4 בינואר 1939) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתלמוד ובמחלקה ללימודי מידע וספרנות באוניברסיטת בר-אילן, וראש המחלקה בין השנים 1984–1990.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ושלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד) · ראה עוד »
שלמה בן מאיר
רבי שלמה בן הרב מאיר הוא נכדו של רש"י אשר נולד לאחר פטירתו ולכן קרוי על שמו, היה אחד מבעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ושלמה בן מאיר · ראה עוד »
שלמה בן היתום
רבי שלמה בן היתום היה מחכמי יהדות איטליה בסביבות המאה ה-12, שחיבר פירוש לתלמוד, אשר שרד ממנו פירוש למסכת משקין (מועד קטן) בלבד.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ושלמה בן היתום · ראה עוד »
שלום שרעבי
הרב שלום מזרחי שרעבי (מכונה גם הרש"ש הקדוש, סביבות ה'ת"פ, 1720 – י' בשבט ה'תקל"ז, ינואר 1777) היה מקובל בולט שעלה לארץ ישראל מתימן, ושימש ראש ישיבת המקובלים בית אל.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ושלום שרעבי · ראה עוד »
שברירי
במיתולוגיה היהודית, שברירֵי (המילה הארמית לסנוורים) הוא שד הפועל בלילה, היוצא מתוך המים וגורם לעיוורון.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ושברירי · ראה עוד »
שיבולת-שועל
שיבולת שועל לא בשלה שיבולת-שועל תרבותית או בקיצור שיבולת-שועל (שם מדעי: Avena sativa) היא מין בסוג שיבולת-שועל הגדל באקלים ממוזג ופורח באביב.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ושיבולת-שועל · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ותהילים · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ותוספות · ראה עוד »
תוספות חכמי אנגליה
תוספות חכמי אנגליה הוא חיבור של אחד מבעלי התוספות שהתגורר באנגליה.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ותוספות חכמי אנגליה · ראה עוד »
לך לך אמרינן לנזירא
לך לך אמרינן נזירא, סחור סחור לכרמא לא תקרב (תרגום: "לך לך אומרים לנזיר, סביב לכרם אל תתקרב") הוא משל המופיע בתלמוד במספר מקומות כדי להסביר מדוע צריך לעיתים לאסור דבר שבעיקרו מותר.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ולך לך אמרינן לנזירא · ראה עוד »
לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה
לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה הוא כלל חינוכי המדריך את המורה ללמד ולנסח את החומר בדרך קצרה ככל הניתן, כדי להקל על התלמיד בזכירת החומר, וכדי שלא יתבלבל.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ולעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה · ראה עוד »
לשון נקייה
לשון נקייה או יופמיזם (גם איפמיזם; מלעז: Euphemism, במקור מיוונית: ευ, "טוב", ו-φήμη, "דיבור") היא מינוח חליפי למושג שאזכורו נחשב כמביך, פוגע, או מטריד באופן אחר (לדוגמה: מושגים שחל עליהם טאבו, ניבולי־פה, מושגים שמעוררים תגובה רגשית חריפה וכולי).
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ולשון נקייה · ראה עוד »
לשון סגי נהור
לְשון סַגִּי נְהור היא צורת שימוש בשפה שמתכוונת להפך ממה שנאמר.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ולשון סגי נהור · ראה עוד »
לחם הפנים
שולחן לחם הפנים, ועליו לחם הפנים, בדגם המשכן בתמנע איור משנת 1871 המציג את הכוהנים מחליפים את לחם הפנים לחם הפנים הוא מאפה אשר סודר בכל יום שבת על שולחן הפנים במשכן אוהל מועד ובבית המקדש.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ולחם הפנים · ראה עוד »
ליל הסדר
שולחן הסדר סדר פסח ראשון במחנה העולים - ילדים קוראים בהגדה ליל הסדר או ליל פסח הוא שמו של הלילה הפותח את חג הפסח החל בליל ט"ו בניסן במסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וליל הסדר · ראה עוד »
טוב ראי
טוב ראי היא סדרת ספרי ליקוט על התלמוד בבלי בה הובאו הערות, ביאורים, חידושי תורה והלכה, מכתביו ודבריו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וטוב ראי · ראה עוד »
טוביה חטא וזיגוד מינגד
טוביה חטא וזִיגוּד מִינְגַד (לוקה) הוא פתגם ארמי שמקורו בתלמוד הבבלי, ומשמעותו: כיצד ייתכן שאדם אחד יחטא ואדם אחר ייענש?.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וטוביה חטא וזיגוד מינגד · ראה עוד »
זמני היום בהלכה
בין השמשות - הזמן שבין שקיעת החמה לצאת הכוכבים זמני היום הוא כינוי לנקודות זמן שונות במהלך היממה שיש להן משמעות בהלכה.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וזמני היום בהלכה · ראה עוד »
זרח הכושי
זֶרַח הַכּוּשִׁי מוזכר במקרא כשר צבא שיצא למלחמה באסא ונחל תבוסה קשה:.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וזרח הכושי · ראה עוד »
זרוע (פסח)
ביצה. זרוע היא חתיכת בשר המונחת בקערת ליל הסדר, לזכר קורבן פסח.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וזרוע (פסח) · ראה עוד »
זוגות (חשש)
החשש מזוגות הוא אמונה יהודית המופיעה בתלמוד הבבלי, ולפיה יש להימנע מעשיית דבר מספר זוגי של פעמים מחשש שהעושה כן יוזק על ידי שדים, או כשפים.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וזוגות (חשש) · ראה עוד »
חנן בן חנן
חנן בן חנן (? - 67 או 68) היה כהן גדול ממשפחת הכהנים בית חנן, וממנהיגי העם היהודי בעת המרד הגדול.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וחנן בן חנן · ראה עוד »
חנניה בן נדבאי
חנניה בן נדבאי או נבדאי (בתלמוד: יוחנן בן נדבאי או נרבאי; מת בשנת 66 לספירה) היה כהן גדול בבית המקדש השני ואביו של אלעזר בן חנניה, ממנהיגי המרד הגדול.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וחנניה בן נדבאי · ראה עוד »
חנניה יוסף אייזנבך
הרב חנניה יוסף אייזנבך (כ"ד בחשוון ה'תש"ד, 22 בנובמבר 1943 – ל' בשבט ה'תשפ"א) היה ראש כולל "אהל יוסף משה" בבואנוס איירס, ראש ישיבת תומכי תמימים בבני ברק, ומחבר ספרים.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וחנניה יוסף אייזנבך · ראה עוד »
חנניה, מישאל ועזריה
חנניה, מישאל ועזריה (בשמותיהם הארמיים: שדרך, מישך ועבד נגו) הם דמויות מקראיות הנזכרות בספר דניאל, בסיפור שבו הם מושלכים על ידי נבוכדנצר לכבשן בשל סירובם לעבוד עבודה זרה, וניצלים ממוות על ידי אלוהים.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וחנניה, מישאל ועזריה · ראה עוד »
חזקיהו
מוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול לוחמי חזקיהו המלך על חומות ירושלים. פרט מתצוגה במוזיאון מגדל דוד חִזְקִיָּהוּ (או חִזְקִיָּה) היה מלך יהודה החל משנת 727 לפנה"ס או 715 לפנה"ס עד 698 לפנה"ס או 686 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וחזקיהו · ראה עוד »
חגי
חגי. ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו חַגַּי הוא נביא תנ"כי מימי שיבת ציון.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וחגי · ראה עוד »
חגי ישראל ומועדיו
רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »
חכמי פרובנס
חכמי פרובאנס (נקראו גם חכמי פרובינציה) הם קבוצת תלמידי חכמים שחיו במשך מספר דורות בפרובאנס בחלקה אשר ממערב לנהר הרון, כולל חלק ממחוז לנגדוק.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וחכמי פרובנס · ראה עוד »
חידושי הריטב"א
חידושי הריטב"א הוא חיבורו של רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי על התלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וחידושי הריטב"א · ראה עוד »
חיים נבון
חיים נבון (נולד ב-25 ביוני 1973 ברמת גן) הוא רב, הוגה, סופר ופובליציסט ישראלי.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וחיים נבון · ראה עוד »
חיים דוב שעוועל
הרב חיים דוב (צ'ארלס) שעוועל (קרי: שֶוֶול; באנגלית: Charles Ber Chavel), כ"א בתמוז תרס"ו, 14 ביולי 1906 – כ"ט באייר תשמ"ב, 22 במאי 1982) היה רב וחוקר ומהדיר ספרות תורנית. עורך כתב העת התורני "הדרום".
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וחיים דוב שעוועל · ראה עוד »
חיים כהן (מבעלי התוספות)
רבי חיים בן רבי חננאל כהן (המאה ה-12) היה מראשוני בעלי התוספות ותלמיד חבר של רבנו תם.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וחיים כהן (מבעלי התוספות) · ראה עוד »
בן-ציון רבינוביץ
הרב בצלאל שמחה מנחם בנציון רבינוביץ (מכונה בש"ם בנציון; נולד בח' באדר א' תרצ"ה, 1935) הוא האדמו"ר מביאלא ומחבר סדרת הספרים מבשר טוב.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ובן-ציון רבינוביץ · ראה עוד »
בנימין אלון
הרב בנימין (בני) אֵלון (10 בנובמבר 1954, ט"ו בחשוון ה'תשט"ו – 5 במאי 2017, ט' באייר ה'תשע"ז) היה רב ומנהיג ציבור ציוני דתי.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ובנימין אלון · ראה עוד »
ברוב עם הדרת מלך
ברוב עם הדרת מלך הוא כלל הלכתי הקובע כי מצווה המתקיימת באופן ציבורי היא חשובה ומהודרת יותר.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וברוב עם הדרת מלך · ראה עוד »
ברכת השיר
ברכת השיר היא ברכה הנאמרת בסיום ליל הסדר לאחר קריאת ההלל.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וברכת השיר · ראה עוד »
בדיקת חמץ
בדיקת חמץ בדיקת חמץ היא המצווה לחפש את החמץ בערב חג הפסח כדי לבערו מהבית, כפי שנאמר במשנה:.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ובדיקת חמץ · ראה עוד »
ביעור מעשרות
ביעור מעשרות היא חובה הלכתית להשמיד את התרומות והמעשרות באם תוך שלוש רגלים הם לא נתנו לכהנים.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וביעור מעשרות · ראה עוד »
בית חנן (כהונה גדולה)
בית חנן הייתה משפחת כהנים גדולים בסוף תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ובית חנן (כהונה גדולה) · ראה עוד »
בית ביתוס
בית בַּיְתוֹס הייתה משפחת כהנים וכהנים גדולים עשירה שמוצאה היה ממצרים.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ובית ביתוס · ראה עוד »
בית הבחירה למאירי
בית הבחירה (או בית הבחירה למאירי ובקיצור "המאירי") הוא חיבור מקיף על המשנה והתלמוד הבבלי מאת רבי מנחם בן שלמה למשפחת המאירי מחכמי פרובנס, והמפורסם ביותר מבין חיבורי המאירי.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ובית הבחירה למאירי · ראה עוד »
ביתוס בן זונין
ביתוס (או בייתוס) בן זונין היה כהן ואחד מתלמידי התנאים, שפעל בדורו של רבן גמליאל דיבנה.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וביתוס בן זונין · ראה עוד »
ביטול חמץ
בדיקת חמץ ביטול חמץ היא מצווה המבוצעת טרם חג הפסח, וכניסתם לתוקף של איסורי התורה הנוגעים לעניין החמץ והחזקתו במשך שבעת ימי החג.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וביטול חמץ · ראה עוד »
גרונם לנדאו
הרב חיים גרונם לנדאו (ה'תרע"א, 1911 – כ"ד בתמוז ה'תשנ"ז, 29 ביולי 1997) היה ראש ישיבת "בית מדרש גבוה לתורה" בשיקגו, וראש ישיבת הדרום ברחובות.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וגרונם לנדאו · ראה עוד »
גיחון
מעיין הגִיחוֹן (בערבית: عين أمالدّرج, תעתיק: עין אום א-דרג'), הוא מעיין טבעי הנובע באפיק נחל קדרון שבישראל, בגובה 636 מטר מעל פני הים.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וגיחון · ראה עוד »
דניאל פרוסטיץ
ציונו של רבי דניאל פרוסטיץ הרב דניאל פרוסטיץ (תקי"ט, 1759 – ו' באדר תר"ו, 1846) היה ראב"ד בעיר פרשבורג בתקופת החת"ם סופר, במשך חמישים שנה.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ודניאל פרוסטיץ · ראה עוד »
דניאל וולפסון
הרב דניאל וולפסון. 2003 הרב דניאל קלמן הלוי וולפסון (נולד בכ"ב תמוז תשכ"ד, 2 ביולי 1964) הוא ראש ישיבת נתיבות חכמה בירושלים.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ודניאל וולפסון · ראה עוד »
דקדוקי סופרים
דקדוקי סופרים (מכונה גם בראשי תיבות: דק"ס) הוא שמה של סדרת ספרים שכתב והוציא לאור רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ, המביאה חילופי גרסאות לתלמוד הבבלי מתוך כתב יד מינכן (שנכתב בשנת 1342, והוא כתב היד היחיד המקיף את כל התלמוד בבלי), ומתוך השוואה לכתבי יד אחרים, דפוסים ישנים וספרות הראשונים.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ודקדוקי סופרים · ראה עוד »
דו ויי
דו ויי (2 באוקטובר 1962 – 17 במאי 2020) היה שגריר סין בישראל.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ודו ויי · ראה עוד »
דוד בונפיד
רבי דוד בן ראובן בונפיד היה מחכמי יהדות ספרד הראשונים במאה ה-13.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ודוד בונפיד · ראה עוד »
דוד כהן (ראש ישיבה)
הרב דוד כהן (נולד בכ"ט באדר ה'תש"י, 18 במרץ 1950) הוא ראש ישיבת חברון כנסת ישראל בירושלים, ומראשי ישיבת מאור התורה בעיר.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ודוד כהן (ראש ישיבה) · ראה עוד »
הסבה
שחקן צעיר מצולם בתנוחת הסבה גת בתנוחת הסיבה, צנעא, 2009 אישה בתנוחת הסיבה, ברזיל, 1879 הֲסִבָּה (בכתיב מלא: הֲסִיבָּה) היא תנוחת הישענות בישיבה או חצי-שכיבה, על פי רוב על רהיט רך כמו מיטה או כורסה.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים והסבה · ראה עוד »
הפרוור ההרודיאני
מקווה טהרה מתקופת הבית השני ציור הקיר של המנורה מוזיאון וואהל לארכאולוגיה - הפרוור ההרודיאני הוא מוזיאון ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים המציג מספר בתים רחבי היקף של שכונת פאר שעמדה במקום (העיר העליונה של ירושלים בתקופת הבית השני) בתקופת שלטונו של המלך הורדוס ובתקופה שלאחר מכן עד חורבן בית המקדש השני בשנת 70 לספירה.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים והפרוור ההרודיאני · ראה עוד »
הר הצופים
הר הצופים - 2022 מרכז ריקליס, מאחוריו בית הספר לריפוי בעיסוק ומאחוריהם בית החולים הדסה הר הצופים. מימין בתי עיסאוויה המגיעים עד לגדר המוסדות בהר הצופים - 2022 מפת שכונות ירושלים טקס פתיחת האוניברסיטה העברית בהר הצופים - 1925 קמפוס האוניברסיטה העברית על הר הצופים, שנות ה־30 בית החולים "הדסה הר הצופים" - 1934 בית החולים "הדסה הר הצופים" - 2022 אנדרטה לזכר יחידת מצוף 247 בכיכר אביגדור המאירי הר הצופים הוא הר בירושלים הצופה על חלקים רבים מהעיר, וכן על מדבר יהודה וים המלח.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים והר הצופים · ראה עוד »
הררי קדם
הררי קדם הוא ספר חידושים של הרב יוסף דוב סולובייציק על ענייני שבת ומועדי ישראל, שנכתב בידי תלמידו הרב מיכל שורקין.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים והררי קדם · ראה עוד »
השם המפורש
שלט המציג צורות שונות של השם המפורש, מבית כנסת בוורשה. השם המפורש או השם המיוחד, ביהדות, הוא שמו היחיד של אלוהים שמתייחס אליו עצמו, בשונה מכינויים אחרים, שמתארים הנהגות מסוימות שלו, ולכן יש לנהוג בו כבוד מיוחד.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים והשם המפורש · ראה עוד »
הלל נשיאה
הלל נשיאה (הנשיא, בארמית), המכונה גם הלל השני והלל האחרון, היה נשיא הסנהדרין בדור החמישי לאמוראי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים והלל נשיאה · ראה עוד »
הלכה ברורה ובירור הלכה
סמלילו של מכון הלכה ברורה הלכה ברורה ובירור הלכה היא שיטה ללימוד גמרא שפיתח הרב אברהם יצחק הכהן קוק, במטרה לחדש את הקשר בין התלמוד להלכה, והבנת הדרך בה ההלכה והשתלשלותה, לשיטותיה השונות, נובעות מתוך התלמוד ומפרשיו.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים והלכה ברורה ובירור הלכה · ראה עוד »
הלכות ליל הסדר
שולחן הסדר מתוך ההגדה הלכות ליל הסדר הן מקבץ הלכות, דינים ומנהגים, המורה כיצד יש לקיים את לילו הראשון של חג הפסח, המכונה "ליל הסדר".
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים והלכות ליל הסדר · ראה עוד »
הבית השרוף
מפת הרובע היהודי הבית השרוף, או בית קתרוס, הוא כינויו של בית מגורים יהודי משלהי תקופת בית שני, שנשרף ונחרב במהלך חורבן ירושלים לאחר הכנעת המרד הגדול בירושלים בשנת 70 לספירה, ונתגלה מחדש בשנת 1970, בחפירות ארכאולוגיות בעיר העתיקה.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים והבית השרוף · ראה עוד »
הגדת הרבי מחב"ד
הגדת הרבי מחב"ד (שמה המלא: הגדה של פסח - עם לקוטי טעמים ומנהגים) היא הגדה של פסח שמהדורתה המקורית נכתבה ונערכה על ידי הרב מנחם מנדל שניאורסון, והודפסה לראשונה בשנת תש"ו (1945).
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים והגדת הרבי מחב"ד · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים והגדה של פסח · ראה עוד »
הדף היומי
מאיר שפירא מלובלין הדף היומי הוא יוזמה שהגה הרב מאיר שפירא מלובלין, ושהכריז עליה ביום ט' באלול ה'תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), בכנסייה הגדולה הראשונה של תנועת אגודת ישראל בפולין.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים והדף היומי · ראה עוד »
ולד הטומאה
בדיני טומאה וטהרה, ולד הטומאה הוא דבר שנטמא מכח אב הטומאה.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וולד הטומאה · ראה עוד »
כאבול
קבר מיכה הנביא בכאבול כָּאבּוּל (בערבית: كابول) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וכאבול · ראה עוד »
כתבי הראי"ה
חלק מהספרים שכתב הרב קוק המושג כתבי הראי"ה משמש כשם כולל להגותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה) שעלתה על הכתב.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וכתבי הראי"ה · ראה עוד »
כבוש כמבושל
כבוש כמבושל הוא מושג הלכתי, לפיו מאכל שנכבש לזמן ממושך במשקה, נחשב למבושל בו.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וכבוש כמבושל · ראה עוד »
כדי הילוך
כְּדֵי הִלּוּךְ היא שיטת מדידת זמן הלכתית, המוגדרת לפי קצב ממוצע של הליכת בני אדם.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וכדי הילוך · ראה עוד »
כהן גדול
חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וכהן גדול · ראה עוד »
כוס של אליהו
כוס של אליהו מנחושת עם הקדשה מישיבת רבינו חיים ברלין כוס של אליהו גם כוס חמישי הוא מנהג נפוץ, כחלק ממסורת ליל הסדר, לפיו מוזגים כוס נוספת, מלבד ארבע כוסות.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וכוס של אליהו · ראה עוד »
כותח
כותח הבבלי הוא שמו העברי של מאכל שהיה נפוץ בעיקר בבבל וסביבתה.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וכותח · ראה עוד »
יעקב צבי יאליש
הרב יעקב צבי יאליש (כתיב ארכאי, קרי: יוֹלֶס; תקל"ח, 1777, פשמישל - ט' בניסן ה'תקפ"ה, 1825, ריישא) היה רב ומקובל פולני, אב בית דין בערים שונות, בהן: דינוב, הוסאקוב, גלוגוב ורישא.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ויעקב צבי יאליש · ראה עוד »
יעקב טולידאנו (מהרי"ט)
רבי יעקב טולידאנו (מכונה מהרי"ט; ה'ת"ן, 1690 – י' באייר ה'תקל"א, אפריל 1772) היה ראש חכמי מקנס, אב בית הדין וראש הישיבה במקום במאה ה-18.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ויעקב טולידאנו (מהרי"ט) · ראה עוד »
ישיבת חכמי לובלין
בניין ישיבת חכמי לובלין 2010 שער ישיבת חכמי לובלין 2010 רבי מאיר שפירא ישיבת חכמי לובלין (המוכרת גם כיח"ל) הוקמה בעיר לובלין בפולין בשנת 1930 על ידי רבי מאיר שפירא (מייסד מפעל הדף היומי).
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וישיבת חכמי לובלין · ראה עוד »
ישיבת היישוב החדש
ישיבת היישוב החדש או ישיבת הרב עמיאל (בקיצור: היישוב (במלעיל)) היא ישיבה תיכונית חרדית השוכנת בתל אביב, חלוצת הישיבות התיכוניות ביישוב החדש.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וישיבת היישוב החדש · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים וישיבה · ראה עוד »
יחזקאל לנדא
הנודע ביהודה רבי יחזקאל לנדא (לעיתים: סג"ל לנדא; י"ח בחשוון ה'תע"ד, 7 בנובמבר 1713 – י"ז באייר ה'תקנ"ג, 29 באפריל 1793) היה רבה של העיר פראג, ומגדולי פוסקי ההלכה במאה ה-18 ובדורות האחרונים בכלל.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ויחזקאל לנדא · ראה עוד »
יהושע בן יהוצדק
יְהוֹשֻׁעַ (יֵשׁוּעַ) בֶּן יְהוֹצָדָק היה כהן גדול, ממייסדי בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ויהושע בן יהוצדק · ראה עוד »
יהושע בראנד
יהושע בראנד (בלועזית: Joshua or Yehoshua Brand; י"ז בסיון תרס"ח, 16 ביוני 1908 - י"ח באדר תשל"ה, 1 במרץ 1975) היה רב, פובליציסט, מורה, חוקר והיסטוריון של תקופת בית שני, תקופת המשנה ותקופת התלמוד.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ויהושע בראנד · ראה עוד »
יהושע יצחק שפירא
הרב יהושע יצחק שפירא (ה'תקס"א, 1801 – ד' בטבת ה'תרל"ג, 3 בינואר 1873) הוא רב ליטאי-בלארוסי, נודע כאב בית דין סלונים וכמחבר ספרים תורניים.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ויהושע יצחק שפירא · ראה עוד »
יהודה סילמן
הרב יהודה משה סילמן (נולד בג' בחשוון ה'תש"ה, 20 באוקטובר 1944) הוא רב ליטאי, אב בית דין (מכונה 'ראב"ד') בבית הדין של הרב ניסים קרליץ ורב הקהילה החסידית בשכונת רמת אלחנן שבבני ברק.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ויהודה סילמן · ראה עוד »
יהודה בן בנימין ענו
רבי יהודה בן בנימין ענו (ידוע גם בראשי התיבות ריבב"ן ומכונה לפעמים רבי יעלה; רומא, בערך 1215 - 1280), מראשוני איטליה.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ויהודה בן בנימין ענו · ראה עוד »
יהודה גרשוני
הרב יהודה גרשוני (כ"ג בתשרי תרס"ט, 18 באוקטובר 1908 - י' בשבט תש"ס, 17 בינואר 2000), המכונה ר' יוד'ל (יידל) גרודנֶר או העילוי מגרודנה, היה רב וראש ישיבה.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ויהודה גרשוני · ראה עוד »
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ויום טוב · ראה עוד »
יונה בן גרשון מווילנא
רבי יונה ב"ר יהודה גרשון מווילנא (ריב"ג מווילנא) היה דיין בווילנה ומחבר פירוש לתוספתא לסדר זרעים ומועד.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ויונה בן גרשון מווילנא · ראה עוד »
יוסף אהרן רבינוביץ
הרב יוסף אהרן רבינוביץ (ה'תרי"ג, 1853 – כ"א בכסלו ה'תרפ"ב, 22 בדצמבר 1921) היה רב ליטאי-חסידי, מחבר ספרי פרשנות על התורה ועל התלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ויוסף אהרן רבינוביץ · ראה עוד »
יוסף גרינוולד
הרב יוסף גרינוולד (כ"ד באלול תרס"ג, 1903 - י"ג באב תשמ"ד, 11 באוגוסט 1984) היה ראש ישיבת "קרן לדוד" בסאטמר ורבה האחרון של פאפא שבהונגריה.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ויוסף גרינוולד · ראה עוד »
יוחאי
יוֹחַי (או "יוחאי") היה אישיות בתקופת חז"ל בן הדור השלישי לתנאים, שחי בין המאות ה-1 וה-2 לספירה.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ויוחאי · ראה עוד »
יוחנן מזרחי
רבי יוחנן מזרחי, מגדולי רבני תימן בסוף המאה ה-16 ותחילת המאה ה-17.
חָדָשׁ!!: מסכת פסחים ויוחנן מזרחי · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מסכת_פסחים
