תוכן עניינים
55 יחסים: מסכת מידות, מסכת קינים, מערכה שנייה של קטורת, משמרות כהונה, משנת ארץ ישראל, משנה, משה רוזין, משה גרינוולד, מזבח העולה, מוזיקה יהודית דתית, מכנסיים (בגד כהונה), מכוור, אמת המים שבמקדש, אפרסמון (בושם), ארמית בבלית, ארתור שפנייר, אלכסנדר הגדול, אלכסנדר הגדול באגדות היהודיות, אברהם בן דוד מפושקירה, אין ישיבה בעזרה, נתן נטע סג"ל לנדא, סדר מועד, סדר קדשים, פסקי תוספות, פסכתר, פירוש רש"י לתלמוד, קרטיגנין, קורבן עולה, קורבן התמיד, רבי שמעיה, שמואל ארקוולטי, שמירת המקדש, שירת הלויים, שיטה מקובצת, תלמוד בבלי, תהילים, תוספתא, לשון חז"ל, לשכת בית אבטינס, לשכת הכלים, לילה, חנוכת בית, חז"ל, חושך, חיים אלעזר שפירא, בן ארזה, ברכות קריאת שמע, בית המקדש, בית הבחירה למאירי, גוזמה, ... להרחיב מדד (5 יותר) »
מסכת מידות
ציור מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת מידות פרק ב' משנה ה', דפוס וילנה, 1880 מַסֶּכֶת מִדּוֹת היא המסכת העשירית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה, ויש בה חמישה פרקים.
לִרְאוֹת מסכת תמיד ומסכת מידות
מסכת קינים
מסכת קינין עם פרוש ותוספות מַסֶּכֶת קִנִּים היא המסכת האחת-עשרה והאחרונה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.
לִרְאוֹת מסכת תמיד ומסכת קינים
מערכה שנייה של קטורת
דגם מערכות האש שעל מזבח העולה מערכת (אש) הקטורת (נקראת גם מערכה שנייה או מערכה שנייה של קטורת) היא אחת משלוש מערכות האש שהיו על מזבח העולה (לצד המערכה הגדולה ומערכת התמיד).
לִרְאוֹת מסכת תמיד ומערכה שנייה של קטורת
משמרות כהונה
משמרות כהונה היו קבוצות של כוהנים, אשר על פי ספר דברי הימים עבדו בבית המקדש בתורנות שבועית, וכל אחת נקראה משמרת.
לִרְאוֹת מסכת תמיד ומשמרות כהונה
משנת ארץ ישראל
25 כרכים בסדרת "משנת ארץ ישראל" משנת ארץ ישראל הוא פירוש בן זמננו למשנה המשלב מתודה מחקרית וגישה מסורתית לטקסט, בדגש על הרקע הארץ-ישראלי של המשנה.
לִרְאוֹת מסכת תמיד ומשנת ארץ ישראל
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
לִרְאוֹת מסכת תמיד ומשנה
משה רוזין
הרב משה רוזין (תרל"א, 1871 - י"ז בתשרי תשי"ח, 1957) היה רב ליטאי-אמריקאי, נשיא אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה ומחבר ספרי נזר הקודש. חתנו של הרב הלל דוד הכהן טריווש.
לִרְאוֹת מסכת תמיד ומשה רוזין
משה גרינוולד
שו"ת ערוגת הבושם - מהדורה ראשונה, סוואליווע, תרע"ב הרב משה גרינוולד (י"א בשבט תרי"ג, ינואר 1853 – ז' באב תר"ע, 12 באוגוסט 1910) היה מגדולי רבני הונגריה בסוף המאה ה-19.
לִרְאוֹת מסכת תמיד ומשה גרינוולד
מזבח העולה
אילוסטרציה של מזבח העולה, 1901 אילוסטרציה של מזבח העולה, 1890 מזבח העולה (מכונה גם מזבח החיצון או בפשטות המזבח; בתקופת המשכן כונה גם מזבח הנחושת) היה אחד מכלי-הקודש המרכזיים בפולחן העברי, בתחילה במשכן ולאחר מכן בבית המקדש הראשון והשני.
לִרְאוֹת מסכת תמיד ומזבח העולה
מוזיקה יהודית דתית
חגיגות הלוויים בעת בניית בית המקדש השני. ציור משנת 1896מוזיקה יהודית דתית היא התופעה ההיסטורית של יצירה מוזיקלית למטרות דתיות וביצועה בקרב יהודים מאמינים מהתקופה המקראית ועד ימינו, בארץ ישראל ובתפוצות.
לִרְאוֹת מסכת תמיד ומוזיקה יהודית דתית
מכנסיים (בגד כהונה)
המכנסיים בעבודת המקדש ביהדות, היו אחד מארבעה בגדי הכהונה של כהן הדיוט או אחד משמונת הבגדים של הכהן הגדול.
לִרְאוֹת מסכת תמיד ומכנסיים (בגד כהונה)
מכוור
מכוור. ברקע: ים המלח מכוור (ביוונית: Machaerus, Μαχαιροῦς, "מַכֵירוּס"; בערבית: قلعة المشناقى, "קלעת אל-מישנאקא") הוא הר בממלכת ירדן, השוכן במרחק של כ-24 ק"מ מדרום-מזרח לשפך הירדן לים המלח, כחמישה ק"מ ממזרח לחופו וארבעה ק"מ מדרום לערוצו של ואדי זרקא-מעין.
לִרְאוֹת מסכת תמיד ומכוור
אמת המים שבמקדש
אמת המים שהייתה בבית המקדש הייתה הפתרון הטכני לניקוז הנוזלים הרבים שנקוו על רצפת בית המקדש מתחת למזבח, כתוצאה מדמי הקרבנות הרבים שנשחטו בבית המקדש.
לִרְאוֹת מסכת תמיד ואמת המים שבמקדש
אפרסמון (בושם)
אפרסמון מקראי, בתערוכה "הנס והמגפה: ירושלים - גיליון רפואי", במוזיאון מגדל דוד. שיח Commiphora gileadensis בגן הבוטאני של קיבוץ עין-גדי. ענפים ופירות של Commiphora gileadensis. השיח בספרו של לודוויק ניס פון אסנבק Plantae officinales, oder Sammlung officineller Pflanzen, דיסלדורף 1821-1833.
לִרְאוֹת מסכת תמיד ואפרסמון (בושם)
ארמית בבלית
עברית וחלקו ארמית בבלית ארמית בבלית היא ניב ארמי, שדובר בפי יהודי בבל בין המאה ה-3 והמאה ה-11 לספירה.
לִרְאוֹת מסכת תמיד וארמית בבלית
ארתור שפנייר
ארתור אברהם שְׁפַּנְיֶיר (בתעתיק ארכאי: שפּאניער; שמו העברי: אברהם; בגרמנית: Arthur Spanier; 17 בנובמבר 1889, מגדבורג, פרובינציית סקסוניה, ממלכת פרוסיה, גרמניה – 30 במרץ 1944, ברגן-בלזן) היה ספרן וחוקר מדעי היהדות יהודי-גרמני.
לִרְאוֹת מסכת תמיד וארתור שפנייר
אלכסנדר הגדול
מפת האימפריה של אלכסנדר הגדול בשיאה אלכסנדר השלישי ממוקדון, המוכר יותר כאלכסנדר הגדול (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μέγας), והידוע בעברית גם כ"אלכסנדר מוקדון" (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μακεδών; ככל הנראה 20 או 21 ביולי 356 לפנה"ס – 10 או 11 ביוני 323 לפנה"ס) היה מלך מוקדון, ומגדולי המצביאים והמדינאים של העת העתיקה.
לִרְאוֹת מסכת תמיד ואלכסנדר הגדול
אלכסנדר הגדול באגדות היהודיות
אלכסנדר הגדול בירושלים; ציור של סבסטיאנו קונצ'ה מהמחצית הראשונה של המאה ה-18 היהודים, כמו שאר העמים בעת העתיקה, התרשמו עמוקות מאישיותו של אלכסנדר מוקדון ומהישגיו.
לִרְאוֹת מסכת תמיד ואלכסנדר הגדול באגדות היהודיות
אברהם בן דוד מפושקירה
רבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה (ראב"ד, 1110 לערך – כ"ו בכסלו ד'תתקנ"ט, 1198) היה רב וראש ישיבה בעיר פּוֹסְקְיֶיר (בצרפתית: Posquières, בימינו וָוּבֶֿרט), שבחבל פרובאנס בצרפת, פרשן תלמוד ומקובל.
לִרְאוֹת מסכת תמיד ואברהם בן דוד מפושקירה
אין ישיבה בעזרה
אין ישיבה בעזרה הוא כלל הלכתי הקובע שאסור לשבת בעזרה שבבית המקדש משום קדושתה.
לִרְאוֹת מסכת תמיד ואין ישיבה בעזרה
נתן נטע סג"ל לנדא
רבי נתן נטע סג"ל לנדא (תר"א, 1841 - תרס"ז, 1906) (מכונה: רבי נטע'לה אושפיצינר) היה ראב"ד אושפיצין בפולין.
לִרְאוֹת מסכת תמיד ונתן נטע סג"ל לנדא
סדר מועד
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.
לִרְאוֹת מסכת תמיד וסדר מועד
סדר קדשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.
לִרְאוֹת מסכת תמיד וסדר קדשים
פסקי תוספות
פסקי תוספות למסכת יבמות בתוך תלמוד בבלי מהדורת עוז והדר פסקי תוספות הוא חיבור קדום שמתמצת את פסקי ההלכה הנובעים מפירושי התוספות על התלמוד.
לִרְאוֹת מסכת תמיד ופסקי תוספות
פסכתר
איור הפסכתר צורת פסכתר, כלי נפוץ לקירור יין בתרבות היוונית פסכתר (מיוונית, ψυκτήρ פסיקטר – 'כלי לצינון יין'/ בארמית כלי גדול) הוא גיגית נחושת גדולה, ששימשה כאחד מכלי השרת בבית המקדש.
לִרְאוֹת מסכת תמיד ופסכתר
פירוש רש"י לתלמוד
פירוש רש"י לתלמוד הוא הפירוש הידוע ביותר לתלמוד הבבלי, משמש כפירוש לכל לומד, וכנדבך חשוב ובעל משקל נכבד בקרב פוסקי ההלכה.
לִרְאוֹת מסכת תמיד ופירוש רש"י לתלמוד
קרטיגנין
קרטיגנין, קרטיגני, קרטיגנא או קרתיגנא הייתה עיר שהתקיימה בה בתקופת התלמוד קהילה יהודית, וממנה יצאו כמה אמוראים.
לִרְאוֹת מסכת תמיד וקרטיגנין
קורבן עולה
קָרְבַּן עוֹלָה הוא אחד הקורבנות שהיו מקריבים בבית המקדש.
לִרְאוֹת מסכת תמיד וקורבן עולה
קורבן התמיד
קורבן תָּמִיד הוא קורבן עולה הבא כקורבן ציבור שהוקרב בבית המקדש פעמיים בכל יום, אחד בבוקר ואחד בין הערביים.
לִרְאוֹת מסכת תמיד וקורבן התמיד
רבי שמעיה
רבי שמעיה היה מחכמי צרפת במאה ה-11 ובתחילת המאה ה-12, היה תלמידו המובהק של רש"י, וגם קרוב משפחתו.
לִרְאוֹת מסכת תמיד ורבי שמעיה
שמואל ארקוולטי
רבי שְׁמוּאֵל בֶּן אֶלְחָנָן יַעֲקֹב אַרְקִיווֹלְטִי (1530 בצ'זנה – 1611 בפדובה) היה סופר, מדקדק ופייטן יהודי מאיטליה.
לִרְאוֹת מסכת תמיד ושמואל ארקוולטי
שמירת המקדש
מצוות שמירת המקדש היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות לפיה על הלוויים והכהנים לשמור על מקום בית המקדש.
לִרְאוֹת מסכת תמיד ושמירת המקדש
שירת הלויים
שירת הלויים היא אחת מהמצוות שהיו מוטלות על הלויים בזמן שבית המקדש היה קיים.
לִרְאוֹת מסכת תמיד ושירת הלויים
שיטה מקובצת
שיטה מקובצת (קרוי גם אספת זקנים) הוא שם חיבורו של הרב בצלאל אשכנזי, מגדולי הרבנים בארץ ישראל במאה ה-16.
לִרְאוֹת מסכת תמיד ושיטה מקובצת
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י.
לִרְאוֹת מסכת תמיד ותלמוד בבלי
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
לִרְאוֹת מסכת תמיד ותהילים
תוספתא
הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.
לִרְאוֹת מסכת תמיד ותוספתא
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
לִרְאוֹת מסכת תמיד ולשון חז"ל
לשכת בית אבטינס
לשכת בית אבטינס היא לשכה שהייתה בעזרה בבית המקדש השני.
לִרְאוֹת מסכת תמיד ולשכת בית אבטינס
לשכת הכלים
לשכת הכלים הייתה אחת מלשכות העזרה בבית המקדש ונקראה כך משום שבה אחסנו את כלי השרת בעת שלא השתמשו בהם לעבודה במקדש.
לִרְאוֹת מסכת תמיד ולשכת הכלים
לילה
קו הרקיע של מלבורן בעת לילה חיפאי. לילה הוא שעות היממה החשוכות, שבהן אין אור שמש, מלאחר שקיעת השמש ועד זריחתה, להבדיל מיום.
לִרְאוֹת מסכת תמיד ולילה
חנוכת בית
חנוכת בית היא טקס או מסיבה חגיגית, בזמן הכניסה למגורים בבית חדש.
לִרְאוֹת מסכת תמיד וחנוכת בית
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
לִרְאוֹת מסכת תמיד וחז"ל
חושך
גשר חשוך עיר חשוכה חושך הוא מצב המתקיים בהיעדר אור.
לִרְאוֹת מסכת תמיד וחושך
חיים אלעזר שפירא
הרב חיים אלעזר שפירא (בהונגרית: Spira Lázár, בצ'כית/סלובקית: Lazar Spira; מכונה ה"מנחת אלעזר", על שם ספרו; ה' בטבת ה'תרל"ב, 17 בדצמבר 1871 – ב' בסיוון ה'תרצ"ז, 12 במאי 1937) היה אב"ד מוקצ'בו (מונקאץ') והאדמו"ר השלישי של חסידות מונקאטש.
לִרְאוֹת מסכת תמיד וחיים אלעזר שפירא
בן ארזה
בן ארזה (או בן ארזא) היה הממונה על הצלצל והמנצח על נגינת הלויים בבית המקדש השני, מחמישה עשר הממונים הקבועים שהיו בבית המקדש.
לִרְאוֹת מסכת תמיד ובן ארזה
ברכות קריאת שמע
ברכות קריאת שמע הן ברכות המצוה הנאמרות לפני ואחרי קריאת שמע וכיום הן חלק מסידור התפילה היהודי היום-יומי, הנאמר בצמוד לקריאת שמע, כחלק מהותי שבתפילת ערבית ותפילת שחרית.
לִרְאוֹת מסכת תמיד וברכות קריאת שמע
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
לִרְאוֹת מסכת תמיד ובית המקדש
בית הבחירה למאירי
בית הבחירה (או בית הבחירה למאירי ובקיצור "המאירי") הוא חיבור מקיף על המשנה והתלמוד הבבלי מאת רבי מנחם בן שלמה למשפחת המאירי מחכמי פרובנס, והמפורסם ביותר מבין חיבורי המאירי.
לִרְאוֹת מסכת תמיד ובית הבחירה למאירי
גוזמה
גוזמה היא תיאור של המציאות שיש בו הגזמה ולעיתים תיאור מעשים בלתי אפשריים, שברור שלא קרו.
לִרְאוֹת מסכת תמיד וגוזמה
דניאל ברק ווינט
הרב דניאל ברק ווינט (נולד ב-ט' בטבת תש"ל, 18 בדצמבר 1969) הוא ראש מכון גמרא סדורה, מחבר ספרים, מנהל תלמוד תורה "אור דורות" בעתניאל ומורה לגמרא בבית הספר 'דביר' בעתניאל.
לִרְאוֹת מסכת תמיד ודניאל ברק ווינט
התשעים ושלוש
התשעים ושלוש או צ"ג בנות הוא סיפור על תשעים ושלוש נערות חרדיות מ"בית יעקב" שהתאבדו כדי שלא להיאנס על ידי חיילים גרמנים בזמן השואה.
לִרְאוֹת מסכת תמיד והתשעים ושלוש
הדף היומי
מאיר שפירא מלובלין הדף היומי הוא יוזמה שהגה הרב מאיר שפירא מלובלין, ושהכריז עליה ביום ט' באלול ה'תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), בכנסייה הגדולה הראשונה של תנועת אגודת ישראל בפולין.
לִרְאוֹת מסכת תמיד והדף היומי
יששכר בר איילנבורג
רבי יִשָּׂשכָר בֶּר אַיילְנְבּוּרְג (ה'ש"י, 1550, פוזנא, פולין – ה'שפ"ג, 1623 אוסטרליץ, מוראביה) היה רב פולני-איטלקי במחצית השנייה של המאה ה-16 ובראשית המאה ה-17, רבה של גוריציה ושל מדינת פריוויאל באיטליה, ובסוף ימיו בפראג.
לִרְאוֹת מסכת תמיד ויששכר בר איילנבורג
ישיבת חכמי לובלין
בניין ישיבת חכמי לובלין 2010 שער ישיבת חכמי לובלין 2010 רבי מאיר שפירא ישיבת חכמי לובלין (המוכרת גם כיח"ל) הוקמה בעיר לובלין בפולין בשנת 1930 על ידי רבי מאיר שפירא (מייסד מפעל הדף היומי).
לִרְאוֹת מסכת תמיד וישיבת חכמי לובלין