יוֹצֵאנִכנָס

🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!

תוכן עניינים

1. 460 יחסים: Common Lisp, E (קבוע מתמטי), Go (שפת תכנות), N, N-יה סדורה, NP (מחלקת סיבוכיות), NP ביניים, P (מחלקת סיבוכיות), Sharp-P, ממד (מתמטיקה), ממד (אלגברה ליניארית), ממד האוסדורף, ממוצע מוכלל, ממוצע אריתמטי-גאומטרי, ממוצע חשבוני, מאפיין (אלגברה), מנייה, מסנן (תורת הקבוצות), מספר, מספר ממשי, מספר מעניין, מספר מרסן, מספר משולשי, מספר משוכלל, מספר מזל (מתמטיקה), מספר מחומש, מספר מונית, מספר מוזר, מספר אור, מספר אוטומורפי, מספר נגיע, מספר נורמלי, מספר סודר, מספר עגול, מספר פרמה, מספר פרידמן, מספר קפרקר, מספר קרמייקל, מספר קטלן, מספר קונגרואנטי, מספר קוואזי משוכלל, מספר קית', מספר ראשוני, מספר רב משוכלל, מספר שמח, מספר שלם, מספר שופע, מספר ליוביל, מספר ליישרל, מספר טרנספיניטי, ... להרחיב מדד (410 יותר) » « הפסיכולוג מדד

Common Lisp

Common Lisp (בראשי תיבות: CL) היא ניב של שפת התכנות Lisp, שפורסמה לראשונה ב־1984 ועברה תקינה על ידי ANSI בשנת 1994 ופורסמה שוב כ־ANSI Common Lisp.

לִרְאוֹת מספר טבעי וCommon Lisp

E (קבוע מתמטי)

פונקציות מעריכיות בבסיסים שונים. פונקציית האקספוננט, המסומנת בכחול, היא הפונקציה המעריכית היחידה ששיפוע הישר המשיק לה (המסומן באדום) בנקודה x.

לִרְאוֹת מספר טבעי וE (קבוע מתמטי)

Go (שפת תכנות)

Go היא שפת תכנות התומכת במובהק בעיבוד מקבילי ובעלת תמיכה חלקית בתכנות מונחה-עצמים, בעלת טיפוסיות סטטית ובטוחה, ויש לה תחביר הדומה לזה של שפת C. השפה מעוצבת על ידי חברת גוגל (ומכאן מקור שמה - שתי האותיות הראשונות בשם החברה) והמהדרים שלה מפותחים כפרויקט קוד פתוח.

לִרְאוֹת מספר טבעי וGo (שפת תכנות)

N

N (אן) היא האות הארבע עשרה באלפבית הלטיני.

לִרְאוֹת מספר טבעי וN

N-יה סדורה

n-יה סדורה (או פשוט n-יה, מבוטא "אֵנִיָּה"; אפשר גם סְדוּרַת n; באנגלית: N-tuple) היא אוסף של n איברים (כש-n מספר טבעי כלשהו), לא בהכרח שונים, המסודרים לפי סדר.

לִרְאוֹת מספר טבעי וN-יה סדורה

NP (מחלקת סיבוכיות)

במדעי המחשב, NP היא מחלקת סיבוכיות חשובה, שמכילה בעיות הנקראות "בעיות הכרעה", המוגדרות על ידי השאלה: בהינתן קלט, האם הוא מקיים תכונה נתונה? (דוגמה: הקלט יכול להיות מספר טבעי, והתכונה: המספר הוא זוגי, או ראשוני).

לִרְאוֹת מספר טבעי וNP (מחלקת סיבוכיות)

NP ביניים

בתורת הסיבוכיות, NP ביניים היא מחלקת כל בעיות ההכרעה במחלקה NP שאינן נמצאות ב-P וגם אינן NP-שלמות (NPC).

לִרְאוֹת מספר טבעי וNP ביניים

P (מחלקת סיבוכיות)

בתורת הסיבוכיות, P היא מחלקת סיבוכיות המכילה את כל בעיות ההכרעה אשר ניתנות לפתרון באופן יעיל, דהיינו בזמן ריצה פולינומי.

לִרְאוֹת מספר טבעי וP (מחלקת סיבוכיות)

Sharp-P

במדעי המחשב, P# (קרי: Sharp-P) היא מחלקת סיבוכיות המכילה את אוסף בעיות הספירה הקשורות לבעיות ההכרעה השייכות למחלקה NP.

לִרְאוֹת מספר טבעי וSharp-P

ממד (מתמטיקה)

במתמטיקה, הממד הוא מספר (לרוב מספר טבעי), המתאר את מספר דרגות החופש במרחב.

לִרְאוֹת מספר טבעי וממד (מתמטיקה)

ממד (אלגברה ליניארית)

באלגברה ליניארית, הממד של מרחב וקטורי הוא מספר האיברים בבסיס של המרחב.

לִרְאוֹת מספר טבעי וממד (אלגברה ליניארית)

ממד האוסדורף

ממד האוסדורף הוא הכללה של מושג הממד.

לִרְאוֹת מספר טבעי וממד האוסדורף

ממוצע מוכלל

במתמטיקה, ממוצע מוכלל (נקרא גם ממוצע חזקות, או ממוצע הולדר על שם המתמטיקאי אוטו הולדר), הוא משפחה של ממוצעים אשר מכלילה את הממוצעים הפיתגוריים (ממוצע חשבוני, ממוצע הנדסי וממוצע הרמוני) וכן ממוצעים נוספים כגון שורש ממוצע הריבועים.

לִרְאוֹת מספר טבעי וממוצע מוכלל

ממוצע אריתמטי-גאומטרי

באנליזה מתמטית, הממוצע האריתמטי-גאומטרי של שני מספרים הוא ערך-ביניים המתקבל מהחלפה חוזרת של המספרים בממוצע האריתמטי והגאומטרי שלהם.

לִרְאוֹת מספר טבעי וממוצע אריתמטי-גאומטרי

ממוצע חשבוני

ממוצע חשבוני (או אריתמטי) הוא סוג הממוצע הנפוץ ביותר ואליו מתכוונים בדרך כלל במילה "ממוצע".

לִרְאוֹת מספר טבעי וממוצע חשבוני

מאפיין (אלגברה)

המאפיין (נקרא גם המציין או הקרקטריסטיקה) של שדה הוא המספר הטבעי הקטן ביותר השווה לאפס בשדה.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומאפיין (אלגברה)

מנייה

ספירה באמצעות קווים בקבוצות של חמישה קווים מְנִיָּה היא הפעילות של מציאת מספר העצמים הנכללים בקבוצה סופית נתונה, או הפרדת מספר נתון של עצמים מתוך קבוצה נתונה.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומנייה

מסנן (תורת הקבוצות)

בתורת הקבוצות, מסנן מעל קבוצה X הוא: משפחה לא ריקה של תת-קבוצות של X, הסגורה להגדלה ולחיתוך סופי, ואינה כוללת את הקבוצה הריקה.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומסנן (תורת הקבוצות)

מספר

מספר הוא עצם מתמטי מופשט, שבמשמעותו המקובלת משמש לציון כמות.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומספר

מספר ממשי

במתמטיקה, מספר ממשי הוא מספר המייצג גודל, כמו \ 3, -4.1, \tfrac או \ 2\pi.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומספר ממשי

מספר מעניין

מספר מעניין הוא מספר, מתוך אינסוף המספרים, שתכונותיו הופכות אותו למעניין יחסית למספרים אחרים בקבוצת המספרים האינסופית שהוא נכלל בה.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומספר מעניין

מספר מרסן

מספרי מרסן, הנקראים על שם המתמטיקאי האב מרן מרסן, הם מספרים שהם חזקה של שתיים פחות 1, כלומר, בתבנית: \ M_n.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומספר מרסן

מספר משולשי

ששת המספרים המשולשיים הראשונים בתורת המספרים, מספר טבעי \ T נקרא מספר משולשי אם אפשר לסדר \ T עצמים בצורת משולש שווה-צלעות.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומספר משולשי

מספר משוכלל

מספר משוכלל או מספר מושלם הוא מספר טבעי השווה לסכום כל המחלקים הטבעיים שלו מלבד המספר עצמו.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומספר משוכלל

מספר מזל (מתמטיקה)

אנימציה המתארת את ניפוי מספרי המזל. המספרים באדום הם מספרי המזל. במתמטיקה, מספר מזל הוא מספר השייך לתת קבוצה של המספרים הטבעיים, המכילה מספרים שנותרו לאחר ניפוי בשיטה דומה לשיטת הנפה של ארטוסתנס המוצאת ראשוניים.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומספר מזל (מתמטיקה)

מספר מחומש

ששת המספרים המחומשים הראשונים (המספר המחומש הוא מספר הנקודות הכחולות) בתורת המספרים, מספר טבעי p הוא מספר מחומש אם אפשר לסדר p עצמים בצורת סדרה של מחומשים משוכללים בעלי קודקוד משותף.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומספר מחומש

מספר מונית

במתמטיקה, מספר מונית מסדר n, המסומן או הוא המספר הטבעי הקטן ביותר שניתן להציגו ב-n דרכים שונות כסכום של שתי חזקות שלישיות של מספרים טבעיים (בניסוח אחר: המספר הטבעי הקטן ביותר A שלו יש n פתרונות שונים במספרים טבעיים למשוואה הדיופנטית x^3+y^3.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומספר מונית

מספר מוזר

במתמטיקה, מספר מוזר (באנגלית: Weird number) הוא מספר טבעי שהוא שופע; כלומר, סכום מחלקיו (לא כולל המספר עצמו) עולה על המספר, אך לא דמוי משוכלל – אין קבוצה חלקית של המחלקים, שסכומה שווה למספר.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומספר מוזר

מספר אור

במתמטיקה, מספר מחלק-הרמוני, או מספר אור (Ore), ולעיתים אף מספר אור-הרמוני, על-שם המתמטיקאי הנורווגי אייסטיין אור (Øystein Ore) שהגדיר את המספרים הללו בשנת 1948, הוא מספר טבעי חיובי שהממוצע ההרמוני של המחלקים שלו הוא מספר שלם.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומספר אור

מספר אוטומורפי

מספר אוטומורפי הוא מספר טבעי שכאשר מעלים אותו בכל חזקה שהיא, התוצאה תסתיים בספרותיו של המספר עצמו.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומספר אוטומורפי

מספר נגיע

בתורת המספרים, מספר טבעי שהוא סכום המחלקים האמיתיים של מספר כלשהו נקרא "מספר נגיע", ומספר שלא ניתן להציג בצורה הזו הוא "מספר בלתי נגיע".

לִרְאוֹת מספר טבעי ומספר נגיע

מספר נורמלי

במתמטיקה, מספר נורמלי הוא מספר ממשי שהספרות שלו מתנהגות כאילו הוגרלו באקראי, כאשר לכל ספרה יש הסתברות שווה להופיע.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומספר נורמלי

מספר סודר

בתורת הקבוצות, מספר סודר (באנגלית: Ordinal number) הוא טיפוס סדר של קבוצה סדורה היטב.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומספר סודר

מספר עגול

בתורת המספרים, מספר עגול הוא מספר שלם, שמספר הגורמים הראשוניים שלו גדול בהרבה מן הצפוי למספרים באותו גודל.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומספר עגול

מספר פרמה

בתורת המספרים, מספרי פרמה הם מספרים טבעיים מהצורה F_.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומספר פרמה

מספר פרידמן

מספר פרידמן הוא מספר טבעי, שניתן להציג אותו כתוצאה של פעולות אריתמטיות (ארבע פעולות חשבון וחזקה) על הספרות עשרוניות שלו.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומספר פרידמן

מספר קפרקר

מספר קַפְּרֵקַר הוא מספר טבעי, השווה לסכום הרישא והסיפא של הייצוג העשרוני של ריבועו.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומספר קפרקר

מספר קרמייקל

בתורת המספרים, מספר קרמייקל או מספר פסאודו-ראשוני מוחלט הוא מספר טבעי פריק n המקיים את מסקנת המשפט הקטן של פרמה: b^n\equiv b\pmod לכל b שלם.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומספר קרמייקל

מספר קטלן

מספר קָטָלָן (Catalan) הוא מספר טבעי שמופיע בבעיות ספירה שונות בקומבינטוריקה.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומספר קטלן

מספר קונגרואנטי

במתמטיקה, מספר קונגרואנטי הוא מספר טבעי שהוא שטח של משולש ישר-זווית שאורכי שלוש צלעותיו הם מספרים רציונליים.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומספר קונגרואנטי

מספר קוואזי משוכלל

במתמטיקה, מספר קוואזי משוכלל הוא מספר טבעי n, שסכום כל מחלקיו (כולל 1 והמספר עצמו) שווה ל-2n+1 (סכום מחלקיו לא כולל המספר עצמו שווה ל- n+1).

לִרְאוֹת מספר טבעי ומספר קוואזי משוכלל

מספר קית'

במתמטיקה, מספר קית' (באנגלית: Keith number; נקרא גם Repfigit, קיצור ל-Repetative Fibonacci-like Digit, כלומר "ספרה דמוית-פיבונאצ'י חוזרת") הוא מספר טבעי בעל n ספרות (שתיים לפחות), שמקיים את התנאי הבא: בהינתן סדרה שאיבריה הראשונים הם ספרותיו של המספר, ושאר איבריה מוגדרים על ידי נוסחת נסיגה הקובעת כי כל איבר בסדרה הוא סכום n האיברים הקודמים לו, המספר המקורי מופיע כאחד האיברים בסדרה.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומספר קית'

מספר ראשוני

בתורת המספרים, מספר ראשוני הוא מספר טבעי גדול מ-1, שלא ניתן להציגו כמכפלה של שני מספרים טבעיים קטנים ממנו, כלומר הוא מתחלק רק ב-1 ובעצמו.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומספר ראשוני

מספר רב משוכלל

במתמטיקה, מספרים רב משוכללים הוא הכללה של המספרים המשוכללים.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומספר רב משוכלל

מספר שמח

מספר שמח (באנגלית: Happy number) מתייחס למספרים שעבורם התהליך של חישוב סכום ריבועי הספרות (בבסיס 10), וחוזר חלילה, מסתיים במספר 1.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומספר שמח

מספר שלם

דיאגרמת ון של מערכות מספרים ידועות, המספרים השלמים מסומנים בכתום מספר שלם הוא מספר ללא מרכיב של שבר.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומספר שלם

מספר שופע

מספר שופע הוא מספר שסכום מחלקיו (לא כולל המספר עצמו) עולה על המספר.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומספר שופע

מספר ליוביל

מספר ליוביל הוא מספר ממשי שניתן לקרב אותו דיופנטית מכל סדר שהוא.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומספר ליוביל

מספר ליישרל

מספר ליישרל (באנגלית: Lychrel Number) הוא מספר טבעי שאינו יוצר פלינדרום כאשר מחברים אותו עם היפוך הספרות שלו בבסיס ספירה כלשהו וחוזרים על הפעולה.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומספר ליישרל

מספר טרנספיניטי

מספר טרנספיניטי הוא מספר הגדול מאשר כל מספר סופי.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומספר טרנספיניטי

מספר חסר

מספר חסר (באנגלית: Deficient number) הוא מספר טבעי \ n אשר מקיים \ \sigma(n) כאשר \ \sigma(n) היא פונקציית המחלקים: סכום כל המחלקים החיוביים של \ n, כולל \ n עצמו.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומספר חסר

מספר דמוי משוכלל

במתמטיקה, מספר דמוי משוכלל הוא מספר טבעי השווה לסכום של כל או חלק מהמחלקים שלו.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומספר דמוי משוכלל

מספר כמעט משוכלל

במתמטיקה, מספר כמעט משוכלל (לעיתים נקרא גם מספר פגום במעט) הוא מספר טבעי \,n כך שסכום כל מחלקיו שווה ל \,2n - 1 (סכום כל מחלקיו מלבד הוא עצמו שווה ל\,n - 1).

לִרְאוֹת מספר טבעי ומספר כמעט משוכלל

מספר כמעט ראשוני

בתורת המספרים, מספר טבעי ייקרא מספר כמעט ראשוני (באנגלית: Almost prime) אם יש קבוע K גדול מ-1 כך שלמספר יש לכל היותר K גורמים ראשוניים.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומספר כמעט ראשוני

מספרי לוקאס

במתמטיקה, מספרי לוקאס הם סדרה של מספרים טבעיים הקרויה על שמו של המתמטיקאי הצרפתי אדוארד לוקאס (1842-1891).

לִרְאוֹת מספר טבעי ומספרי לוקאס

מספרים זרים

שני מספרים שלמים נקראים מספרים זרים, אם המחלק המשותף המקסימלי שלהם הוא 1, כלומר, אין אף מספר גדול מאחת שמחלק את שניהם.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומספרים זרים

מספרים גדולים

המונח מספר גדול מתייחס לרוב למספר טבעי הגדול משמעותית ממספרים בהם נתקלים לרוב בחיי היום-יום, ולרוב הכוונה למספרים עם עשרות ספרות ויותר.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומספרים גדולים

מספרים ידידים

במתמטיקה, זוג מספרים הם ידידים אם כל אחד מהם שווה לסכום מחלקיו של האחר (כאשר בין המחלקים אין סופרים את המספר עצמו).

לִרְאוֹת מספר טבעי ומספרים ידידים

מספור

מספור הוא התהליך של התאמת מספרים ייחודיים לעצמים בקבוצה נתונה.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומספור

מערך (מבנה נתונים)

במדעי המחשב, מערך (Array) הוא אחד ממבני הנתונים הפשוטים ביותר: מערך הוא אוסף פריטים שניתן לגשת אליהם בצורה ישירה באמצעות אינדקס.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומערך (מבנה נתונים)

מערכת מיזאר

מערכת מיזאר (בפולנית: System Mizar) מורכבת משפה פורמלית לכתיבת הגדרות והוכחות מתמטיות, יחד עם מסייע הוכחה, המסוגל לבדוק הוכחות הכתובות בשפה זו, וספרייה של מתמטיקה פורמלית, שבה ניתן להשתמש בהוכחה של משפטים חדשים.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומערכת מיזאר

מערכת פאנו

מערכת פֵּאָנוֹ היא מערכת מתמטית, המהווה מודל פורמלי של המספרים הטבעיים.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומערכת פאנו

מערכת האקסיומות של הילברט

מערכת האקסיומות של הילברט היא מערכת בת 20 אקסיומות שהציע דויד הילברט ב-1899, כבסיס תאורטי לגאומטריה האוקלידית.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומערכת האקסיומות של הילברט

מערכות מספרים

דיאגרמת ון של מערכות מספרים במתמטיקה, מערכת מספרים היא קבוצה של מספרים, או עצמים הדומים למספרים, שמוגדרות בה פעולות אריתמטיות כגון חיבור וכפל.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומערכות מספרים

מעשה חושב (רלב"ג)

מעשה חושב הוא ספר מתמטיקה העוסק בעיקר באריתמטיקה ובקומבינטוריקה, שכתב הפילוסוף היהודי רבי לוי בן גרשום (רלב"ג), המתוארך לשנת 1321.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומעשה חושב (רלב"ג)

מקדם (מתמטיקה)

במתמטיקה, מְקַדֵּם הוא גורם המופיע בביטוי ומכפיל גורמים אחרים בביטוי.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומקדם (מתמטיקה)

מרחב כוויץ

בטופולוגיה מרחב כוויץ (Contractible space) הוא מרחב טופולוגי השקול הומוטופית לנקודה.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומרחב כוויץ

מרחב כיסוי

במתמטיקה ובמיוחד בטופולוגיה, מרחב כיסוי הוא מרחב טופולוגי C אשר "מכסה" מרחב טופולוגי אחר X באמצעות הומיאומורפיזם מקומי ועל \,p:C \rightarrow X הנקרא העתקת כיסוי.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומרחב כיסוי

משפט (מתמטיקה)

במתמטיקה, משפט (בלועזית: תאורמה; באנגלית: Theorem) הוא פסוק שניתן להוכיח אותו במסגרת מערכת אקסיומות מסוימת.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומשפט (מתמטיקה)

משפט ארבעת הריבועים של לגראנז'

משפט ארבעת הריבועים של לגראנז' הוא מן התוצאות הקלאסיות והאלגנטיות בתורת המספרים.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומשפט ארבעת הריבועים של לגראנז'

משפט אוילר

משפט אוילר הוא הכללה של המשפט הקטן של פרמה ממספרים ראשוניים למספרים טבעיים כלשהם.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומשפט אוילר

משפט ניקומאכוס

משפט ניקומאכוס הוא משפט בתורת המספרים הקובע כי הזהות הבאה מתקיימת לכל מספר טבעי n: כלומר שסכום n המספרים המעוקבים הראשונים (חזקות שלישיות) שווה לריבוע סכום n המספרים הראשונים.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומשפט ניקומאכוס

משפט ניוטון על מסלולים סובבים

איור 1: כוח משיכה (''F''(''r'' גורם לכוכב הלכת הכחול לנוע על מעגל בצבע ציאן. כוכב הלכת הירוק נע 3 פעמים מהר יותר ולכן מצריך כוח צנטריפטלי חזק יותר, שמסופק על ידי הוספה של כוח משיכה היפוך מעוקב.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומשפט ניוטון על מסלולים סובבים

משפט פרמה

פייר דה פרמה הוא מגדולי המתמטיקאים במאה ה-17 וכמה משפטים קרויים על שמו.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומשפט פרמה

משפט פיתגורס

350px לוח חרס שמקורו בבבל, המתוארך בין השנים 2003–1595 לפנה"ס. בלוח, הכתוב בכתב יתדות, הוכחה מתמטית הדומה למשפט פיתגורס. שלשות פיתגוריות. משפט פיתגורס הוא משפט מפורסם בגאומטריה, המתאר את היחס בין שלוש צלעותיו של משולש ישר-זווית.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומשפט פיתגורס

משפט קנטור

גאורג קנטור משפט קנטור הוא משפט מתמטי בתורת הקבוצות, הקובע שהעוצמה של כל קבוצה קטנה מהעוצמה של קבוצת החזקה שלה.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומשפט קנטור

משפט קנטור-שרדר-ברנשטיין

משפט קנטור-שרדר-ברנשטיין בתורת הקבוצות אומר שאם קיימת פונקציה חד-חד-ערכית מקבוצה A לקבוצה B, וקיימת פונקציה חד-חד-ערכית מהקבוצה B לקבוצה A, אז קיימת פונקציה שהיא גם חד-חד-ערכית וגם על מהקבוצה A לקבוצה B, כלומר שתי הקבוצות שקולות - עוצמתן זהה.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומשפט קנטור-שרדר-ברנשטיין

משפט תומאסן על מעגלים זרים

משפט תומאסן על מעגלים זרים הוא משפט בתורת הגרפים שאומר שבגרף מכוון שהדרגה היוצאת של כל קודקוד בו גדולה מספיק, יש מספר גדול כרצוננו של מעגלים זרים.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומשפט תומאסן על מעגלים זרים

משפט זקנדורף

מספר פיבונאצ'י עד 144. גובהו של כל מלבן שווה למספר פיבונאצ'י המתאים לו. ניתן לראות שכל מספר נוצר כסכום של המלבנים שמתחתיו. בתורת המספרים, משפט זקנדורף הוא משפט הקובע כי כל מספר טבעי ניתן להצגה בצורה יחידה כסכום של מספרי פיבונאצ'י שונים שאין ביניהם שניים עוקבים (סמוכים זה לזה בסדרה).

לִרְאוֹת מספר טבעי ומשפט זקנדורף

משפט גולדבך-אוילר

משפט גולדבך-אוילר הוא משפט הקובע כי הסכום האינסופי של כל המספרים מהצורה \ \tfrac1 כאשר s הוא חזקה מושלמת (ראה למטה), שווה 1.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומשפט גולדבך-אוילר

משפט דבורצקי

במתמטיקה, ובמיוחד בתורה של מרחבי בנך, משפט דבורצקי הוא משפט מבנה חשוב אשר הוכח על ידי המתמטיקאי הישראלי אריה דבורצקי בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומשפט דבורצקי

משפט דיריכלה

יוהאן פטר גוסטב לז'ן דיריכלה. הוכיח את המשפט בשנת 1837. 5 יש ראשוני אחד. ביתר העמודות אין ראשוניים כלל. משפט דיריכלה הוא משפט מתמטי, הקובע כי יש אינסוף מספרים ראשוניים בסדרה חשבונית שבסיסה זר להפרשה.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומשפט דיריכלה

משפט המיון לחבורות פשוטות סופיות

משפט המיון של החבורות הפשוטות הסופיות הוא משפט מתמטי הקובע כי כל חבורה פשוטה סופית נמצאת באחת מ-4 הקטגוריות המתוארות למטה.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומשפט המיון לחבורות פשוטות סופיות

משפט האפסים של הילברט

במתמטיקה, ובמיוחד באלגברה ובגאומטריה אלגברית, משפט האפסים של הילברט (בגרמנית: Nullstellensatz – "משפט מקומות האפסים") הוא משפט המקשר בין יריעות אלגבריות לבין אידיאלים בשדות סגורים אלגברית.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומשפט האפסים של הילברט

משפט האי-גדירות של טרסקי

בלוגיקה מתמטית, משפט אי הגדירות של טרסקי הוא משפט הטוען שאין דרך להגדיר בתוך תורה נתונה, מספיק עשירה, את אוסף המשפטים שנכונים בה.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומשפט האי-גדירות של טרסקי

משפט הפירוק של ויירשטראס

באנליזה מרוכבת, משפט הפירוק לגורמים של ויירשטראס קובע כי כל פונקציה שלמה ניתן לייצג כמכפלה שמערבת את האפסים שלה.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומשפט הפירוק של ויירשטראס

משפט השאריות הסיני

משפט השאריות הסיני הוא שמם של מספר משפטים בתורת המספרים ובתורת החוגים, הקשורים זה לזה.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומשפט השאריות הסיני

משפט החלוקה של אוילר

משפט החלוקה של אוילר הוא משפט הקובע שמספר החלוקות של מספר לחלקים שונים זה מזה שווה למספר החלוקות של המספר לחלקים אי-זוגיים (לא בהכרח שונים).

לִרְאוֹת מספר טבעי ומשפט החלוקה של אוילר

משפט ההרחבה של קולמוגורוב

בתורת ההסתברות ובפרט בתהליכים המקריים, משפט ההרחבה של קולמוגורוב או משפט הקיום של קולמוגורוב או משפט העקביות של קולמוגורוב הוא משפט המאפשר הרחבה של משפחת התפלגויות סוף-ממדיות המקיימות תכונות עקביוּת מסוימות לכדי התפלגות של תהליך מקרי.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומשפט ההרחבה של קולמוגורוב

משפט ההדדיות הריבועית

גאוס פרסם את ההוכחה הראשונה והשנייה של חוק ההדדיות הריבועית במאמרים 125-146 ומאמר 262 של ספרו מחקרים אריתמטיים מ-1801. בתורת המספרים, משפט ההדדיות הריבועית הוא משפט באריתמטיקה מודולרית המספק תנאים לפתירות של משוואות ריבועיות מודולו מספרים ראשוניים.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומשפט ההדדיות הריבועית

משפט הורוויץ (אלגברה)

באלגברה מופשטת ובאנליזה מרוכבת, משפט הורוויץ (Hurwitz theorem) הוא משפט הנותן פתרון מלא למשוואות מהצורה \left(\sum _^ \right)\left(\sum _^ \right).

לִרְאוֹת מספר טבעי ומשפט הורוויץ (אלגברה)

משפטי האי-שלמות של גדל

משפטי האי-שלמות של קורט גדל הם צמד משפטים יסודיים בלוגיקה מתמטית, הענף החוקר את יסודות הלוגיקה בכלים מתמטיים.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומשפטי האי-שלמות של גדל

משחק טופולוגי

משחק טופולוגי הוא משחק סכום אפס דינמי לשני שחקנים בעלי ידיעה שלמה שבו כל שחקן בוחר אובייקט טופולוגי (נקודה, קבוצה פתוחה, קבוצה סגורה, כיסוי וכו') על בסיס הבחירות הקודמות שלו ושל היריב.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומשחק טופולוגי

משולש פסקל

חמשת השלבים הראשונים של משולש פסקל כל מספר במשולש פסקל מהווה את סכום שני המספרים שנמצאים מעליו שלושים הקווים הראשונים של משולש פסקל משולש פסקל הוא סידור של מספרים בצורת משולש, הנבנה באופן הבא: הקודקוד העליון של משולש זה מכיל את המספר 1, וכל מספר במשולש מהווה את סכום שני המספרים שנמצאים מעליו (המספרים שנמצאים על שוקי המשולש הם כולם 1).

לִרְאוֹת מספר טבעי ומשולש פסקל

משוואה דיפרנציאלית ליניארית

במתמטיקה, משוואה דיפרנציאלית ליניארית היא משוואה דיפרנציאלית רגילה בפונקציה הנעלמת \ y.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומשוואה דיפרנציאלית ליניארית

משוואה דיופנטית

במתמטיקה משוואה דיופנטית היא משוואה שקבוצת הפתרונות שלה מוגבלת, בדרך-כלל, לקבוצת המספרים השלמים.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומשוואה דיופנטית

מתמטיקה

שיעור באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי ילדות פותרות תרגיל במתמטיקה מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומתמטיקה

מטריצה

דוגמה למטריצה במתמטיקה, מַטְרִיצָה (Matrix) היא מערך דו-ממדי, שרכיביו הם סקלרים, לרוב מספרים, או איברים בחוג כללי יותר.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומטריצה

מטריצה דלילה

מטריצה דלילה (באנגלית: Sparse Matrix) היא מטריצה שמרבית איבריה בעלי ערך אפס.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומטריצה דלילה

מחלק

במתמטיקה, מספר שלם a הוא מחלק (או גורם) של מספר שלם b אם אפשר לכתוב את b כמכפלה של a במספר שלם c, כלומר אם קיים \Z\ni c כך ש-b.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומחלק

מחלקה (תורת הקבוצות)

בתורת הקבוצות, מחלקה היא אוסף של כל הקבוצות שחולקות תכונה משותפת.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומחלקה (תורת הקבוצות)

מבנה (מתמטיקה)

במתמטיקה, מבנה הוא מונח לא פורמלי המציין יחסים לא טריוויאליים (שאינם מתקיימים תמיד) בין איבריה של קבוצה.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומבנה (מתמטיקה)

מבנה יצירה

מבנה יצירה הוא מערכת מתמטית המאפשרת לאפיין קבוצה של משפטים בשפה פורמלית.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומבנה יצירה

מבחן AKS לראשוניות

מבחן AKS לראשוניות הוא אלגוריתם דטרמיניסטי להוכחת ראשוניות שנוצר ופורסם על ידי מנינדרה אגרוול, ניראג' קיאל, וניטין סקסנה מהמכון ההודי לטכנולוגיה קנפור, ונקרא על שמם.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומבחן AKS לראשוניות

מבחני התחלקות

מבחן חלוקה (נקרא גם סימן חלוקה, סימן התחלקות או מבחן התחלקות) הוא דרך מהירה ונוחה לקבוע בבסיס מסוים מתי מספר שלם מסוים מתחלק במספר שלם a ללא שארית.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומבחני התחלקות

מבחני התכנסות לסדרות

במתמטיקה, מבחני התכנסות לסדרות מהווים כלים לבדיקה אם סדרה מתכנסת או מתבדרת.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומבחני התכנסות לסדרות

מבחני התכנסות לטורים

מבחני התכנסות לטורים במתמטיקה נועדו לבדוק האם טור אינסופי מתכנס למספר סופי.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומבחני התכנסות לטורים

מונום

במתמטיקה, מונום (חד-איבר) הוא ביטוי מהצורה ax^n, כאשר x משתנה, a המקדם שלו ו-n מספר טבעי שנקרא המעלה או הדרגה של המונום.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומונום

מושג המספר ביוון העתיקה

יוון העתיקה באזור המאה ה-5 לפנה"ס. מספרים ביוון העתיקה היוו את הבסיס שממנו צמחה המתמטיקה כולה באותה העת.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומושג המספר ביוון העתיקה

מודל דביי

מודל דביי פותח על ידי הפיזיקאי והכימאי פטר דביי בשנת 1912.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומודל דביי

מודל האטום של בוהר

מודל האטום של בוהר מודל האטום של בוהר הוא מודל של מבנה האטום שהציע נילס בוהר בשנת 1913.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומודל האטום של בוהר

מודולה-2

מוֹדוּלה־2 (באנגלית: Modula-2) היא שפת תכנות מערכות מובנת ופרוצדורלית עם טיפוסיות חזקה וסטטית שפותחה על ידי ניקלאוס וירת בין השנים 1977–1988 במכון הטכנולוגי של ציריך.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומודולה-2

מויז'ש פרסבורגר

מויז'ש פרסבורגר (בפולנית: Mojżesz Presburger; 27 בדצמבר 1904 – 1943?) היה מתמטיקאי יהודי-פולני, לוגיקאי ופילוסוף.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומויז'ש פרסבורגר

מכפלה ריקה

במתמטיקה, מכפלה ריקה היא מכפלה ללא גורמים, והיא שווה ליחידה הכפלית, 1.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומכפלה ריקה

מילר

מילר (אנגלית: Miller, גרמנית: Müller) הוא שם משפחה שמשמעותו טוחן.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומילר

מיליארד

מיליארד (1,000,000,000) הוא מספר טבעי השווה לאלף מיליונים.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומיליארד

מיליון

המספר מיליון מיליון (1,000,000) הוא מספר טבעי השווה לאלף אלפים.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומיליון

מיון מנייה

במדעי המחשב, מיון מנייה או מיון ספירה (counting sort) הוא אלגוריתם מיון עבור מספרים שלמים חיוביים (כלומר מספרים טבעיים), המתבסס על העובדה שהמספרים נמצאים בטווח חסום, כדי לבצע את המיון בזמן מהיר יותר מזה שמסוגלים לו אלגוריתמי המיון ההשוואתיים.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומיון מנייה

מיון ספגטי

מיון ספגטי הוא אלגוריתם מיון שרץ בזמן ליניארי, שהוצג על ידי אלכסנדר דודני בטורו בכתב העת "סיינטיפיק אמריקן".

לִרְאוֹת מספר טבעי ומיון ספגטי

מייקל דאמט

סר מייקל אנתוני הרדלי דאמט (אנגלית: Sir Michael Anthony Eardley Dummett) (27 ביוני 1925 – 27 בדצמבר 2011) היה פילוסוף בריטי.

לִרְאוֹת מספר טבעי ומייקל דאמט

א

א' (שם האות: אָלֶף) היא האות הראשונה באלפבית העברי.

לִרְאוֹת מספר טבעי וא

אקסיומת הקבוצה האינסופית

אקסיומת הקבוצה האינסופית (או אקסיומת האינסוף) היא אחת האקסיומות של תורת הקבוצות האקסיומטית.

לִרְאוֹת מספר טבעי ואקסיומת הקבוצה האינסופית

אקסיומת הבנייה

אקסיומת הבנייה היא אקסיומה הטוענת, שכל קבוצה היא "בת-בנייה"; או בנוסח המקורי: שמחלקת הקבוצות היא מחלקת-הקבוצות בנות-הבנייה.

לִרְאוֹת מספר טבעי ואקסיומת הבנייה

אקסיומת הבחירה

אקסיומת הבחירה היא אחת האקסיומות של תורת הקבוצות האקסיומטית לפיה, בהינתן אוסף של קבוצות לא ריקות, ניתן לבחור איבר אחד מכל קבוצה.

לִרְאוֹת מספר טבעי ואקסיומת הבחירה

אקוטוטיאנט

במתמטיקה, אקוטוטיאנט הוא מספר טבעי n שלא ניתן לבטא אותו כהפרש בין מספר טבעי m לבין כמות המספרים הקטנים מ-m שזרים ל-m.

לִרְאוֹת מספר טבעי ואקוטוטיאנט

ארבע פעולות החשבון

130px ארבע פעולות החשבון הן פעולות החשבון הבסיסיות ביותר, השימושיות בחיי היומיום של מרבית בני האדם.

לִרְאוֹת מספר טבעי וארבע פעולות החשבון

ארומטיות

בכימיה, אָרוֹמָטיוּת היא תכונה של קבוצת תרכובות אורגניות - תרכובות ארומטיות - בהן קיימים קשרים קוולנטיים שאינם בדיוק קשרים בודדים, אך אינם גם קשרים כפולים, אלא מהווים מין מצב ביניים בין שני סוגי קשרים אלה.

לִרְאוֹת מספר טבעי וארומטיות

אריתמטיקה

האריתמטיקה והרטוריקה - שתיים מבין שבע האמנויות החופשיות. פסלם של ניקולא פיזאנו וג'ובאני פיזאנו, פונטנה מאג'ורה, פרוג'ה. אָריתמֶטיקה (מהמילה היוונית αριθμός, אריתמוֹס, שפירושה מספר), הידועה גם בשם חשבון, היא הענף העתיק והבסיסי ביותר במתמטיקה.

לִרְאוֹת מספר טבעי ואריתמטיקה

אלגברה בוליאנית (מבנה אלגברי)

במתמטיקה, ובמיוחד בתורת הקבוצות, אלגברה בּוּליאנית הוא סוג של מבנה אלגברי, הקרוי על-שמו של המתמטיקאי האנגלי ג'ורג' בול (1815-1864).

לִרְאוֹת מספר טבעי ואלגברה בוליאנית (מבנה אלגברי)

אלגוריתם מילר-רבין

אלגוריתם מילר-רבין (או 'רבין-מילר') Miller-Rabin, הוא אלגוריתם לבדיקת ראשוניות של מספר טבעי.

לִרְאוֹת מספר טבעי ואלגוריתם מילר-רבין

אלגוריתם אוקלידס

אלגוריתם אוקלידס הוא אלגוריתם אריתמטי המאפשר למצוא, בהינתן שני מספרים טבעיים, את המחלק המשותף המקסימלי שלהם.

לִרְאוֹת מספר טבעי ואלגוריתם אוקלידס

אלגוריתם שור

אלגוריתם שוֹר (Shor - על שם פיטר שור, ממציאו), הוא אלגוריתם קוונטי המשמש לפירוק לגורמים של מספר גדול, כלומר מציאת הגורמים הראשוניים של המספר.

לִרְאוֹת מספר טבעי ואלגוריתם שור

אלגוריתם שכן קרוב

דוגמה לסיווג עבור אלגוריתם k-NN. המבחן לדוגמה (העיגול הירוק) צריך להיות מסווג או אל המחלקה הראשונה - קבוצת המרובעים הכחולים או לחלופין, אל המחלקה השנייה - קבוצת המשולשים האדומים.

לִרְאוֹת מספר טבעי ואלגוריתם שכן קרוב

אלכס (תוכי)

אלכס (מאי 1976 - 6 בספטמבר 2007) היה תוכי אפריקאי אפור בעל יכולת דיבור, נושא מחקרה של הפסיכולוגית איירין פפרברג במשך 30 שנה, תחילה באוניברסיטת אריזונה ומאוחר יותר באוניברסיטת הרווארד ובאוניברסיטת ברנדייס.

לִרְאוֹת מספר טבעי ואלכס (תוכי)

אחד מי יודע

אחד מי יודע, נוסח ספרדי (קורפו), תל אביב, בית משפחת אליהו, 1966. אחד מי יודע הוא פיוט הנכלל בהגדה של פסח ומושר לקראת סופו של ליל הסדר.

לִרְאוֹת מספר טבעי ואחד מי יודע

אבן אל-היית'ם

אל-חסן בן אל-חסן בן אל-היית'ם אבו עלי (בערבית: ألحسن بن ألحسن بن الهيثمابو علي; בלטינית: Alhacen או Alhazen – גלגול של שמו הפרטי, אלחסן, 965-1040 לספירה) היה מדען ואיש אשכולות מוסלמי ערבי.

לִרְאוֹת מספר טבעי ואבן אל-היית'ם

אדואר זקנדורף

אדואר זֶקֶנדוֹרף (בצרפתית: Edouard Zeckendorf; 2 במאי 1901 – 16 במאי 1983) היה רופא צבאי ומתמטיקאי חובב יהודי-בלגי.

לִרְאוֹת מספר טבעי ואדואר זקנדורף

אורקל (מדעי המחשב)

בתורת החישוביות ובתורת הסיבוכיות, אורקל (לעיתים נקרא בעברית גם פונקציית אוב) היא מכונה מופשטת שבאמצעותה נחקרות בעיות הכרעה.

לִרְאוֹת מספר טבעי ואורקל (מדעי המחשב)

אוריינטציה (מתמטיקה)

אוריינטבילית. לטורוס שני צדדים - הפנימי (אינו נראה לצופה) והחיצוני (נראה לצופה), ובהתאם שתי אוריינטציות אוריינטבילית במתמטיקה ובפרט בטופולוגיה וגאומטריה, אוריינטציה היא מבנה שניתן (לעיתים) להגדיר על אובייקט גאומטרי.

לִרְאוֹת מספר טבעי ואוריינטציה (מתמטיקה)

אוריינטציה יחסית

בטופולוגיה, אוריינטציה יחסית היא גרסה של מושג האוריינטציה שניתן להגדיר עבור העתקות מסוימות בין יריעות (ולפעמים אף מרחבים טופולוגיים).

לִרְאוֹת מספר טבעי ואוריינטציה יחסית

אולם

קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות משפחה טופונימיים.

לִרְאוֹת מספר טבעי ואולם

אינסוף

אינסוף (תו: ∞) הוא מונח עם משמעויות שונות במתמטיקה, בפילוסופיה, בתאולוגיה ובשפת היומיום, המתייחס להיעדר גבול כמותי, מרחבי, זמני, או רעיוני.

לִרְאוֹת מספר טבעי ואינסוף

אינפימום וסופרמום

איברי הקבוצה M (בכחול) חסומים מלעיל על ידי הנקודות החומות והנקודה הירוקה. הנקודה הירוקה היא החסם הקטן ביותר ולכן היא הסופרמום אִינְפִימוּם וסוּפְּרִמוּם (לפעמים נקראים חסם תחתון וחסם עליון) הם מושגי יסוד באנליזה מתמטית.

לִרְאוֹת מספר טבעי ואינפימום וסופרמום

אינטגרל רימן-ליוביל

במתמטיקה, ובפרט בחשבון אינפיניטסימלי, אינטגרל רימן-ליוביל הוא אופרטור אשר מייצג פעולת אינטגרל חוזר עבור מספר פעמים שאיננו שלם (רציונלי) או מרוכב.

לִרְאוֹת מספר טבעי ואינטגרל רימן-ליוביל

אינטואיציוניזם

בפילוסופיה של המתמטיקה, אינטואיציוניזם הוא גישה הרואה במתמטיקה תוצאה של פעילות אנושית של בניות מנטליות.

לִרְאוֹת מספר טבעי ואינטואיציוניזם

אינדקס שזירה

במתמטיקה, אינדקס השזירה (באנגלית: Linking number) הוא אינווריאנט מספרי שמתאר את השזירה של שני עקומים סגורים במרחב תלת-ממדי.

לִרְאוֹת מספר טבעי ואינדקס שזירה

אינדוקציה מתמטית

גישת האינדוקציה המתמטית מומחשת לעיתים באמצעות האפקט הסדרתי של אבני דומינו נופלות. אינדוקציה מתמטית היא שיטה לוגית המאפשרת להוכיח שתכונה מסוימת משותפת לכל המספרים הטבעיים.

לִרְאוֹת מספר טבעי ואינדוקציה מתמטית

איבר (מתמטיקה)

בתורת הקבוצות, איבר הוא פריט מתוך קבוצה.

לִרְאוֹת מספר טבעי ואיבר (מתמטיקה)

איבר נילפוטנטי

באלגברה מופשטת, איבר x של חוג R הוא נילפוטנטי, אם יש לו חזקה שהיא אפס, כלומר, אם x^m.

לִרְאוֹת מספר טבעי ואיבר נילפוטנטי

איבר פרימיטיבי

בתורת השדות הסופיים ויישומיה, איבר פרימיטיבי הוא איבר של שדה סופי, היוצר את החבורה הכפלית של השדה.

לִרְאוֹת מספר טבעי ואיבר פרימיטיבי

איבר האפס

איבר האפס הוא מונח אלגברי לציון איבר במבנה אלגברי שהוא איבר היחידה ביחס לפעולת החיבור המוגדרת במבנה.

לִרְאוֹת מספר טבעי ואיבר האפס

אידמפוטנט

כפתור 'עצור' באוטובוס: לאחר לחיצה ראשונה, אין השפעה ללחיצות נוספות. במתמטיקה, אידמפוטנט הוא איבר e של מבנה אלגברי המקיים את התכונה e^2.

לִרְאוֹת מספר טבעי ואידמפוטנט

נקודה מבודדת

0 היא נקודה מבודדת בקבוצה \0\\cup 1, 2. יש עיגול סביבה שלא מכיל אף נקודה אחרת של הקבוצה. בטופולוגיה, נקודה \ x בקבוצה \ S נקראת נקודה מבודדת, אם קיימת סביבה של \ x שאינה מכילה נקודות אחרות של \ S.

לִרְאוֹת מספר טבעי ונקודה מבודדת

נגזרת פרשה

במתמטיקה, נגזרת פרשה היא הרחבה של מונח הדיפרנציאל עבור מרחב בנך כללי.

לִרְאוֹת מספר טבעי ונגזרת פרשה

נגזרת כיוונית

במתמטיקה, הנגזרת הכיוונית היא ערך המייצג את קצב השינוי של פונקציה רבת משתנים בכיוון של וקטור נתון.

לִרְאוֹת מספר טבעי ונגזרת כיוונית

נומרולוגיה

מסה של הסופר האיטלקי פייטרו בונגו על הנומרולוגיה, 1591 נומרולוגיה היא שיטה פסאודו-מדעית המייחסת למספרים משמעות מיסטית.

לִרְאוֹת מספר טבעי ונומרולוגיה

נוסחת אוילר (תורת הגרפים)

דוגמה של גרף מישורי: מספר הצמתים 8, מספר הקשתות 14, מספר הפאות 8, ואכן 8.

לִרְאוֹת מספר טבעי ונוסחת אוילר (תורת הגרפים)

נוסחת אוילר-מקלורן

נוסחת אוילר־מקלורן היא נוסחה, שמחשבת את ההפרש בין אינטגרל מסוים והטור שקשור אליו.

לִרְאוֹת מספר טבעי ונוסחת אוילר-מקלורן

נוסחת האינטגרל החוזר של קושי

במתמטיקה, ובפרט בחשבון אינפיניטסימלי, נוסחת האינטגרל החוזר של קושי היא נוסחה המאפשרת לחשב את התוצאה של הפעלה חוזרת ונשנית של אינטגרל על פונקציה ממשית.

לִרְאוֹת מספר טבעי ונוסחת האינטגרל החוזר של קושי

ניסוי שני הסדקים

האופן בו ניסוי שני הסדקים מגלה התנהגות של גל - חזית הגל פוגעת בסדקים ומופרדת לשני מקורות קרינה נקודתיים כמעט. הגלים משני המקורות מחזקים ומחלישים זה את זה לסירוגין. ניסוי שני הסדקים (מוכר גם בתור ניסוי יאנג) הוא ניסוי שנועד להבחין האם קרינה מסוג מסוים, מתפשטת כגל או כשטף של חלקיקים.

לִרְאוֹת מספר טבעי וניסוי שני הסדקים

ספרות בבליות

1.

לִרְאוֹת מספר טבעי וספרות בבליות

ספירלת אולם

הצגה ספירלית של המספרים הטבעיים ספירלת אולם (Ulam spiral), או ספירלת המספרים הראשוניים, היא הצגה גרפית, ספירלית, של המספרים הטבעיים, שבה מודגשים המספרים הראשוניים.

לִרְאוֹת מספר טבעי וספירלת אולם

ספירה (גאומטריה)

בגאומטריה ובטופולוגיה, ספֵירה היא קבוצת הנקודות שמרחקן מנקודה מסוימת ("המרכז") הוא קבוע.

לִרְאוֹת מספר טבעי וספירה (גאומטריה)

סדר טוב

במתמטיקה, סדר טוב על קבוצה הוא סדר מלא שבו לכל תת-קבוצה לא ריקה יש איבר ראשון.

לִרְאוֹת מספר טבעי וסדר טוב

סדר חלקי

הכלה. איבר המינימום הוא \emptyset ואיבר המקסימום \x,y,z\ בתורת הקבוצות, סדר חלקי על קבוצה X הוא יחס בינארי המקיים אחת משתי קבוצות של אקסיומות.

לִרְאוֹת מספר טבעי וסדר חלקי

סדרת מחלקים

במתמטיקה, סדרות מחלקים הן סדרות מספרים, שהראשון שבהם הוא מספר טבעי כלשהו, הבא אחריו הוא סכום המחלקים של הקודם (כולל 1, לא כולל את המספר עצמו), השלישי הוא סכום מחלקי השני, וכך הלאה.

לִרְאוֹת מספר טבעי וסדרת מחלקים

סדרת סילבסטר

סדרת סילבסטר היא סדרה של מספרים טבעיים, המוגדרת לפי נוסחת הנסיגה \ s_i.

לִרְאוֹת מספר טבעי וסדרת סילבסטר

סדרת פל

סדרת פֶּל וסדרת פֶּל-לוקאס הן סדרות של מספרים טבעיים, שהן מקרים פרטיים של סדרת לוקאס.

לִרְאוֹת מספר טבעי וסדרת פל

סדרת פונקציות

סדרת פונקציות היא סדרה של פונקציות.

לִרְאוֹת מספר טבעי וסדרת פונקציות

סדרת פיבונאצ'י

במתמטיקה, סדרת פיבונאצ'י (Fibonacci) היא הסדרה ששני איבריה הראשונים הם 1,1 וכל איבר לאחר מכן שווה לסכום שני קודמיו.

לִרְאוֹת מספר טבעי וסדרת פיבונאצ'י

סדרה (מתמטיקה)

במתמטיקה, סדרה היא קבוצה סדורה של עצמים, הנקראים איברי הסדרה.

לִרְאוֹת מספר טבעי וסדרה (מתמטיקה)

סדרה (חידה)

סדרה לוגית היא סדרה של עצמים המוצגת כמשימה במבחן אינטליגנציה או כחידה, שבה נדרש הנשאל לציין את האיבר הבא בסדרה, בהתאם לעיקרון שלפיו נבנתה הסדרה.

לִרְאוֹת מספר טבעי וסדרה (חידה)

סופר סנטאי

סופר סנטאי (ביפנית: スーパー戦隊) היא סדרת טלוויזיה מז'אנר הטוקוסאטסו (סדרת פעולה בלייב אקשן) של החברה היפנית Toei אשר משודרת משנת 1975.

לִרְאוֹת מספר טבעי וסופר סנטאי

סכום

סְכוּם הוא התהליך של חיבור קבוצה של איברים, והתוצאה של תהליך זה היא הסכום של איברים אלו.

לִרְאוֹת מספר טבעי וסכום

סכום ספרות סופי

במתמטיקה, סכום ספרות סופי של מספר טבעי מתקבל על ידי חישוב סכום ספרותיו, ואז חישוב סכום ספרותיה של התוצאה, וחוזר חלילה, עד שמתקבל מספר בן ספרה אחת.

לִרְאוֹת מספר טבעי וסכום ספרות סופי

סכום גאוס ריבועי

בתורת המספרים, סכומי גאוס ריבועיים (באנגלית: quadratic Gauss sums) הם סכומים מסוימים של שורשי יחידה.

לִרְאוֹת מספר טבעי וסכום גאוס ריבועי

סימון מתמטי

במתמטיקה ובלוגיקה נהוג לסמן עצמים, יחסים ואף מילות קישור בסימנים מיוחדים, על-מנת לקצר ולחסוך אי-הבנות בכתיבה ובקריאה.

לִרְאוֹת מספר טבעי וסימון מתמטי

סימון אסימפטוטי

סימון אסימפטוטי (ידוע גם כסימון לנדאו) משמש במתמטיקה כסימון מקוצר שמתאר את התנהגותן של פונקציות עבור ערכים הולכים וגדלים (או הולכים וקטנים), וזאת באמצעות השוואתן לפונקציות אחרות.

לִרְאוֹת מספר טבעי וסימון אסימפטוטי

סיגמא-אדיטיביות

במתמטיקה, פונקציה ממשית \mu המוגדרת על משפחה (סגורה לאיחוד בן-מניה) של תת-קבוצות של קבוצה A היא אדיטיבית אם לכל שתי קבוצות זרות A,B\, במשפחה מתקיים \mu(A \cup B).

לִרְאוֹת מספר טבעי וסיגמא-אדיטיביות

עצרת (מתמטיקה)

במתמטיקה, עֲצֶרֶת (באנגלית: Factorial) היא מכפלת כל המספרים הטבעיים מ־1 ועד למספר נתון.

לִרְאוֹת מספר טבעי ועצרת (מתמטיקה)

עצרת מעריכית

עצרת מעריכית של מספר טבעי n היא תוצאת הפעולה: n בחזקת n-1, בחזקת n-2 וכן הלאה עד ל-1.

לִרְאוֹת מספר טבעי ועצרת מעריכית

עקרון הסדר הטוב

במתמטיקה, עקרון הסדר הטוב קובע שהסדר המקובל על המספרים הטבעיים הוא סדר טוב.

לִרְאוֹת מספר טבעי ועקרון הסדר הטוב

עקרון הכפל

עקרון הכפל הוא עיקרון יסודי בקומבינטוריקה המופיע בצורות שונות בתחומים רבים במתמטיקה.

לִרְאוֹת מספר טבעי ועקרון הכפל

עקומת בודה

עקומת בודה: עקומת ההגבר (למעלה) ועקומת הפאזה (למטה). עקומת בודה היא דרך להצגת פונקציית תמסורת כנגד התדירות, כאשר התדירות מוצגת בציר האופקי בסקאלה לוגריתמית.

לִרְאוֹת מספר טבעי ועקומת בודה

ערך (מדעי המחשב)

במדעי המחשב, ערך הוא ביטוי שלא ניתן לחשב אותו לצורה פשוטה יותר (צורה נורמלית).

לִרְאוֹת מספר טבעי וערך (מדעי המחשב)

על מכפלה

בתורת המודלים ובאלגברה מופשטת, על-מכפלה היא בניה בסיסית של מודל חדש מתוך אוסף של מודלים בסיסיים בעלי אותה שפה.

לִרְאוֹת מספר טבעי ועל מכפלה

עד כדי (מתמטיקה)

במתמטיקה, לביטוי עד כדי יש מובן של ציון חלק מהמאפיינים של גודל או אובייקט, תוך שמאפיינים אחרים מוזנחים בכוונה.

לִרְאוֹת מספר טבעי ועד כדי (מתמטיקה)

עדה (שפת תכנות)

עָדָה (באנגלית: Ada) היא שפת תכנות עילית, מובנת, אימפרטיבית, מונחת עצמים עם טיפוסיות סטטית.

לִרְאוֹת מספר טבעי ועדה (שפת תכנות)

עוצמת הרצף

עוצמת הרצף היא העוצמה של קבוצת המספרים הממשיים, קרי |\mathbb R|.

לִרְאוֹת מספר טבעי ועוצמת הרצף

עוצמה (מתמטיקה)

המונח המתמטי עוצמה, מספר קרדינלי או מספר מונה מתאר גודל של קבוצה שאינו תלוי בתכונות האיברים בקבוצה או בקשרים ביניהם.

לִרְאוֹת מספר טבעי ועוצמה (מתמטיקה)

פאי

\pi שווה להיקף של מעגל שקוטרו 1 (ורדיוסו ½) במתמטיקה, \pi (האות היוונית פִּי; בעברית מקובלת ההגייה פַּאי, על דרך האנגלית) הוא מספר חסר ממד המייצג את היחס הקבוע (בגאומטריה האוקלידית) בין היקף המעגל לקוטרו.

לִרְאוֹת מספר טבעי ופאי

פרמנידס (דיאלוג אפלטוני)

פרמנידס (ביוונית: Παρμενίδης) הוא דיאלוג מאוחר של הפילוסוף היווני אפלטון, שנכתב במאה ה־4 לפנה"ס.

לִרְאוֹת מספר טבעי ופרמנידס (דיאלוג אפלטוני)

פרקטל

משולש שרפינסקי הוא פרקטל. ממד האוסדורף שלו הוא ln 3 / ln 2, שהוא בקירוב 1.58 עץ פיתגורס הוא פרקטל. ממד האוסדורף שלו הוא 2 פְרַקטָל הוא צורה גאומטרית שככל שמגדילים אותה עדיין יש בה פרטים קטנים.

לִרְאוֹת מספר טבעי ופרקטל

פרדוקס

פרדוקס (מיוונית עתיקה: παράδοξος – פרדוקסוס) הוא סדרה של טענות, שמוכיחה כי ידיעותיו או אמונותיו של האדם סותרות זו את זו.

לִרְאוֹת מספר טבעי ופרדוקס

פרדוקס המספרים המעניינים

פרדוקס המספרים המעניינים הוא פרדוקס מילולי, הנובע מהניסיון לסווג את המספרים הטבעיים למספרים "מעניינים" ו"לא מעניינים".

לִרְאוֹת מספר טבעי ופרדוקס המספרים המעניינים

פלימפטון 322

פלימפטון 322 פלימפטון 322 (באנגלית: Plimpton 322) הוא לוח חרס שמקורו בבבל, המתוארך בין השנים 1900 לפנה"ס עד 1600 לפנה"ס (תיארוך מדויק יותר מייחס אותו לשנים 1822–1784 לפנה"ס).

לִרְאוֹת מספר טבעי ופלימפטון 322

פונס הזכרן

פונס הזכרן (בספרדית: Funes el memorioso) הוא סיפור קצר מאת חורחה לואיס בורחס, המספר על אירנאו פונס, צעיר הזוכר כל פרט ממה שחווה בחייו.

לִרְאוֹת מספר טבעי ופונס הזכרן

פונקציה

פונקציה המתאימה לכל צורה את הצבע שלה פונקציה היא התאמה המשייכת לכל איבר בקבוצה אחת, איבר יחיד בקבוצה שנייה. במתמטיקה, פוּנְקְצִיָּה (נקראת גם העתקה) היא התאמה, המשייכת לכל איבר בקבוצה אחת, איבר יחיד בקבוצה שנייה.

לִרְאוֹת מספר טבעי ופונקציה

פונקציה אריתמטית

בתורת המספרים, פונקציה המקבלת מספר טבעי n ומחזירה ערך התלוי בתכונות אריתמטיות של n, נקראת פונקציה אריתמטית.

לִרְאוֹת מספר טבעי ופונקציה אריתמטית

פונקציה קמורה

דוגמה לפונקציה קמורה במתמטיקה, פונקציה ממשית היא פונקציה קמורה בקטע מסוים, אם לכל שתי נקודות על גרף הפונקציה (שערך ה-\,x שלהן נמצא בקטע), הקו המחבר ביניהן נמצא מעל לגרף הפונקציה (או עליו).

לִרְאוֹת מספר טבעי ופונקציה קמורה

פונקציה רקורסיבית

פונקציה רקורסיבית היא פונקציה מתת-קבוצה של המספרים הטבעיים לעצמם, הנחשבת, באופן אינטואיטיבי, כ"ניתנת לחישוב".

לִרְאוֹת מספר טבעי ופונקציה רקורסיבית

פונקציה חשיבה

בתורת הסיבוכיות, שהיא ענף של מדעי המחשב, פונקציה חשיבה היא פונקציה מהמספרים הטבעיים לעצמם, שניתנת לחישוב במגבלות זמן או מקום אסימפטוטיות לערכי הפונקציה עצמה.

לִרְאוֹת מספר טבעי ופונקציה חשיבה

פונקציה חד-חד-ערכית ועל

במתמטיקה, פונקציה חד-חד-ערכית ועל (נקראת גם בִּייקציָה; באנגלית: Bijection) מקבוצה X לקבוצה Y היא פונקציה המתאימה לכל איבר של X איבר אחד ויחיד של Y. פונקציה חח"ע (חד חד ערכית) ועל נקראת "פונקציה הפיכה".

לִרְאוֹת מספר טבעי ופונקציה חד-חד-ערכית ועל

פונקציית מביוס

במתמטיקה, פונקציית מביוס, המסומנת \mu(n) היא פונקציה אריתמטית שהוצגה לראשונה על ידי אוגוסט פרדיננד מביוס.

לִרְאוֹת מספר טבעי ופונקציית מביוס

פונקציית אקרמן

וילהלם אקרמן פונקציית אקרמן היא דוגמה פשוטה לפונקציה רקורסיבית שאיננה רקורסיבית פרימיטיבית.

לִרְאוֹת מספר טבעי ופונקציית אקרמן

פונקציית אוילר

1,000 הערכים הראשונים של פונקציית אוילר פונקציית אוילר, הקרויה על-שם לאונרד אוילר, היא דוגמה חשובה לפונקציה אריתמטית.

לִרְאוֹת מספר טבעי ופונקציית אוילר

פונקציית סכום הריבועים

בתורת המספרים, פונקציית סכום הריבועים היא פונקציה אריתמטית, שסופרת את מספר ההצגות של מספר טבעי נתון n כסכום של k ריבועים, כאשר הצגות עם סדר מחוברים שונה או סימן הפוך של המספרים המועלים בריבוע נספרות כהצגות שונות, והיא מסומנת (rk(n.

לִרְאוֹת מספר טבעי ופונקציית סכום הריבועים

פונקציית זיווג

במתמטיקה, פונקציית זיווג היא תהליך שמקודד באופן ייחודי שני מספרים טבעיים למספר טבעי יחיד.

לִרְאוֹת מספר טבעי ופונקציית זיווג

פונקציית בטא של דיריכלה

פונקציית בטא של דיריכלה במתמטיקה, פונקציית בטא של דיריכלה הנקראת על שם יוהאן פטר גוסטב לז'ן דיריכלה היא פונקציה אשר קשורה לפונקציית זטא של רימן.

לִרְאוֹת מספר טבעי ופונקציית בטא של דיריכלה

פונקציית גמא

פונקציית גמא היא פונקציה מרוכבת מֶרוֹמורפית, המרחיבה את מושג ה"עצרת" לכל המישור המרוכב: לכל מספר טבעי \ n.

לִרְאוֹת מספר טבעי ופונקציית גמא

פונקציית החלוקה (תורת המספרים)

__ללא_תוכן_עניינים__ דיאגרמות יאנג של החלוקות השונות של המספרים 1 עד 8. כל הדיאגרמות באותו הצבע הן כל החלוקות האפשריות של מספר. בקומבינטוריקה ובתורת המספרים, חלוקה של מספר טבעי היא הצגה שלו כסכום של חלקים, כמו \ 5.

לִרְאוֹת מספר טבעי ופונקציית החלוקה (תורת המספרים)

פולינומי הרמיט

פולינומי הרמיט, על שמו של המתמטיקאי שארל הרמיט, הם סדרה (אינסופית) של פולינומים אורתוגונליים רציפים המשמש בעיקר בפיזיקה (פתרון לאוסצילטור הרמוני קוונטי ופתרון משוואת הגלים עבור אלומת לייזר) ובקומבינטוריקה.

לִרְאוֹת מספר טבעי ופולינומי הרמיט

פולינום טריגונומטרי

באנליזה נומרית ובאנליזה מתמטית, פולינום טריגונומטרי הוא צירוף ליניארי סופי של פונקציות מהצורה (sin (nx ו-(cos (nx כאשר n הוא מספר טבעי אחד או יותר. מקדמי הפונקציות עשויים להיות מספרים ממשיים, עבור פונקציות ממשיות; או מרוכבים, ואז הפולינום הוא למעשה טור פורייה סופי.  הפולינומים הטריגונומטריים שימושיים ביותר, למשל באינטרפולציה טריגונומטרית המשמשת לאינטרפולציה של פונקציות מחזוריות.

לִרְאוֹת מספר טבעי ופולינום טריגונומטרי

פיניטיזם

בפילוסופיה של המתמטיקה, פיניטיזם הוא גישה שמקבלת את הקיום של עצמים מתמטיים סופיים בלבד.

לִרְאוֹת מספר טבעי ופיניטיזם

פירוק לגורמים של מספר שלם

במתמטיקה, פירוק לגורמים של מספר שלם הוא פירוקו של המספר למספרים קטנים יותר, הקרויים גורמים, כך שמכפלת הגורמים זה בזה תתן את המספר המקורי.

לִרְאוֹת מספר טבעי ופירוק לגורמים של מספר שלם

פיתגורס

פיתגורס מסאמוס (ביוונית: Πυθαγόρας ὁ Σάμιος; 570 לפנה"ס בקירוב – 495 לפנה"ס בקירוב) היה פילוסוף ומתמטיקאי יווני־פיניקי, מייסד האסכולה הפיתגוראית.

לִרְאוֹת מספר טבעי ופיתגורס

פילוסופיה של המתמטיקה

הפילוסופיה של המתמטיקה היא ענף של הפילוסופיה העוסק בהנחות היסוד של המתמטיקה ובמשמעותה של המתמטיקה.

לִרְאוֹת מספר טבעי ופילוסופיה של המתמטיקה

צפיפות (תורת המספרים)

תורת המספרים עוסקת בין השאר בקבוצות אינסופיות של מספרים טבעיים, ובהשוואה ביניהן.

לִרְאוֹת מספר טבעי וצפיפות (תורת המספרים)

צפיפות דיריכלה

בתורת המספרים, צפיפות דיריכלה היא מדד לגודל של קבוצה אחת, בדרך כלל אינסופית, ביחס לקבוצה אחרת.

לִרְאוֹת מספר טבעי וצפיפות דיריכלה

קמור

הקְמוֹר של אוסף של נקודות במישור הדו-ממדי תחום על ידי הקו הכחול. ניתן לחשוב על הקמור כתחום על ידי גומייה שנמתחה כך שתקיף את כול הנקודות, ולאחר מכן שוחררה. חסימה למושג הקמור.

לִרְאוֹת מספר טבעי וקמור

קרל פרידריך גאוס

יוהאן קרל פרידריך גאוס (בגרמנית: Johann Carl Friedrich Gauß, 30 באפריל 1777 – 23 בפברואר 1855) היה מתמטיקאי, פיזיקאי ואסטרונום גרמני, מגדולי המתמטיקאים של כל הזמנים.

לִרְאוֹת מספר טבעי וקרל פרידריך גאוס

קרינת גוף שחור

קרינת גוף שחור כפונקציה של אורכי גל שונים סרגל הטמפרטורות האופייניות לצבעי הפליטה הדומיננטית של גוף שחור לפי חוק וין בפיזיקה, גוף שחור הוא עצם אידיאלי הבולע באופן מושלם קרינה אלקטרומגנטית בכל אורכי הגל, ללא החזרה או העברה.

לִרְאוֹת מספר טבעי וקרינת גוף שחור

קטגוריות של תורות

בלוגיקה מתמטית, אומרים שתורה T היא קטגורית אם כל המודלים שלה איזומורפיים.

לִרְאוֹת מספר טבעי וקטגוריות של תורות

קבוע מילס

קבוע מילס (באנגלית: Mills' constant) הוא קבוע מתמטי, שמוגדר בתור המספר הממשי החיובי הקטן ביותר A שמקיים את התכונה הבאה: לכל n טבעי \ \lfloor A^\rfloor ראשוני (כאשר \ \lfloor x\rfloor היא פונקציית הערך השלם).

לִרְאוֹת מספר טבעי וקבוע מילס

קבוע ארדש-קופלנד

קבוע קופלנד-ארדס הוא קבוע מתמטי הקשור לחקר תורת הגרפים ותורת המספרים.

לִרְאוֹת מספר טבעי וקבוע ארדש-קופלנד

קבוע צ'אמפרנאוונה

במתמטיקה, קבוע צאמפרנאוונה (Champernowne constant), המסומן כ-C_, הוא מספר ממשי שהצגתו העשרונית מתקבלת מהדבקת ההצגה של המספרים הטבעיים בזה אחר זה: C_.

לִרְאוֹת מספר טבעי וקבוע צ'אמפרנאוונה

קבוע רמנוג'אן-סולדר

קבוע רמנוג'אן-סולדר כפי שהוא מצוג כשורש של פונקציית האינטגרל הלוגריתמי. קבוע רמנוג'אן-סולדר במתמטיקה, הוא קבוע מתמטי שמוגדר להיות השורש היחיד של פונקציית האינטגרל הלוגריתמי.

לִרְאוֹת מספר טבעי וקבוע רמנוג'אן-סולדר

קבוצת קנטור

במתמטיקה, קבוצת קנטור היא קבוצה של מספרים, שמקיימת את התנאי הבא: מתחילים מקטע ישר; מסירים מהקטע את השליש המרכזי שלו, ומקבלים שני קטעים קטנים יותר; על כל אחד מהם, מבצעים את אותה פעולה (הסרת השליש האמצעי); מבצעים את אותה פעולה על ארבעת הקטעים שנותרו, וכך הלאה עד אינסוף.

לִרְאוֹת מספר טבעי וקבוצת קנטור

קבוצת המספרים הטבעיים

#הפניה מספר טבעי.

לִרְאוֹת מספר טבעי וקבוצת המספרים הטבעיים

קבוצה ניתנת למנייה רקורסיבית

בחישוביות, קבוצה בת מנייה נקראת ניתנת למנייה רקורסיבית (נל"ר) או בת מנייה רקורסיבית (במ"ר) או כריעה חיובית (כריעה למחצה) אם קיים אלגוריתם שבהינתן קלט, עוצר אם האיבר הנקלט שייך לקבוצה זו.

לִרְאוֹת מספר טבעי וקבוצה ניתנת למנייה רקורסיבית

קבוצה סדורה צפופה

בתורת הקבוצות, קבוצה סדורה היא צפופה אם בין כל שני איברים שלה, יש איבר נוסף.

לִרְאוֹת מספר טבעי וקבוצה סדורה צפופה

קבוצה קמורה לחלוטין

במתמטיקה, קבוצה קמורה לחלוטין (בספרות נקראת לעיתים דיסק) היא תת-קבוצה קמורה ומאוזנת של מרחב וקטורי מעל שדה הממשיים או שדה המרוכבים.

לִרְאוֹת מספר טבעי וקבוצה קמורה לחלוטין

קבוצה רקורסיבית

בחישוביות, קבוצה בת מנייה נקראת רקורסיבית או כריעה אם ניתן לבנות אלגוריתם המסתיים לאחר מספר סופי של צעדים הקובע האם איבר מסוים שייך לקבוצה או לא.

לִרְאוֹת מספר טבעי וקבוצה רקורסיבית

קבוצה שאינה בת מנייה

בתורת הקבוצות, קבוצה שאינה בת מנייה היא קבוצה אינסופית המכילה יותר מדי איברים מכדי שניתן יהיה למנות אותם.

לִרְאוֹת מספר טבעי וקבוצה שאינה בת מנייה

קבוצות שקולות

בתורת הקבוצות, נאמר על שתי קבוצות שהן שקולות אם קיימת פונקציה חד-חד-ערכית ועל מן האחת לשנייה.

לִרְאוֹת מספר טבעי וקבוצות שקולות

קואורדינטות קוטביות

המחשת קואורדינטות קוטביות 1 \ \theta.

לִרְאוֹת מספר טבעי וקואורדינטות קוטביות

קואינדוקציה

במדעי המחשב, קואינדוקציה היא טכניקה להגדרה והוכחה של תכונות הנוגעות למערכות עצמים שמקיימות תכונות מסוימות של אינטראקציה בין העצמים בהן.

לִרְאוֹת מספר טבעי וקואינדוקציה

קונבולוציית דיריכלה

בתורת המספרים, קונבולוציית דיריכלה היא פעולה בינארית בין שתי פונקציות אריתמטיות הדומה לקונבולוציה.

לִרְאוֹת מספר טבעי וקונבולוציית דיריכלה

קוד פרופר

עץ ממוספר המתאים לקוד פרופר 4445 בתורת הגרפים, קוד פרווּפֵר (Prüfer Sequence) הוא התאמה בין קבוצת העצים הממוספרים בעלי n צמתים לבין אוסף הווקטורים באורך n-2 המורכבים ממספרים טבעיים בין 1 לבין n, באופן שמהווה מעין קידוד של המידע שדרוש כדי ליצור את הגרף.

לִרְאוֹת מספר טבעי וקוד פרופר

קידוד גדל

בלוגיקה מתמטית, מספר גדל (Gödel) הוא פונקציה המקצה לכל סמל ונוסחה בנויה-היטב של שפה פורמלית כל שהיא, מספר טבעי ייחודי, הנקרא מספר גדל שלה.

לִרְאוֹת מספר טבעי וקידוד גדל

קיומם של אינסוף מספרים ראשוניים

עובדת קיומם של אינסוף מספרים ראשוניים הוכחה לראשונה על ידי המתמטיקאי היווני אוקלידס (יסודות, ספר IX).

לִרְאוֹת מספר טבעי וקיומם של אינסוף מספרים ראשוניים

קיום ויחידות

במתמטיקה, קיום ויחידוּת הוא מונח המציין כי קיים עצם מתמטי יחיד המקיים הגדרה נתונה.

לִרְאוֹת מספר טבעי וקיום ויחידות

רצף סידון

בתורת המספרים, רצף סידון (או אשכול סידון), הקרוי על שמו של המתמטיקאי ההונגרי-יהודי שמעון סידון, הוא רצף סופי או אינסופי A.

לִרְאוֹת מספר טבעי ורצף סידון

רציפות (פילוסופיה)

המושג "רציפות" מתאר באופן אינטואיטיבי דבר מה שאין בו הפסקות וניתן לחלוקה אינסופית.

לִרְאוֹת מספר טבעי ורציפות (פילוסופיה)

רשת (טופולוגיה)

בטופולוגיה, רשת היא מערכת של נקודות המכלילה את מושג הסדרה.

לִרְאוֹת מספר טבעי ורשת (טופולוגיה)

רזולוציה (אלגברה)

במתמטיקה, רזולוציה היא סדרה של מודולים, עם העתקות ביניהם, המייצגת מודול נתון.

לִרְאוֹת מספר טבעי ורזולוציה (אלגברה)

רדיקל של מספר שלם

במתמטיקה, ובמיוחד בתורת המספרים, הרדיקל של מספר טבעי n מוגדר להיות מכפלת כל המספרים הראשוניים המחלקים את n: לדוגמה.

לִרְאוֹת מספר טבעי ורדיקל של מספר שלם

ריבוע קסם

מלנכוליה של אלברכט דירר; בתחתית הריבוע שנת יצירתו - 1514, ומשני צידיה הספרות המייצגות את אותיות שמו של דירר. במתמטיקה, ריבוע קסם הוא מטריצה ריבועית (מסדר \!\, n\times n), שמכילה את כל המספרים הטבעיים מ-1 ועד n² בסדר כלשהו, כך שסכום המספרים בכל שורה, בכל עמודה ובשני האלכסונים יהיה זהה.

לִרְאוֹת מספר טבעי וריבוע קסם

שעשועי מתמטיקה

שעשועי מתמטיקה הם שם כולל למשחקים, חידות, קסמים מתמטיים, כן נושאים במתמטיקה שאינם דורשים ידע רב ויש בהם מן השעשוע.

לִרְאוֹת מספר טבעי ושעשועי מתמטיקה

שלשה פיתגורית

250px שלשה פיתגורית (או שלשה פיתגוראית) היא שלשה של מספרים טבעיים המקיימת את השוויון a^2 + b^2.

לִרְאוֹת מספר טבעי ושלשה פיתגורית

שבע בום

שבע בום הוא משחק ילדים, משחק חברה ומשחק מיומנות דיבור.

לִרְאוֹת מספר טבעי ושבע בום

שבר (מתמטיקה)

תרשים עוגה, להמחשה ויזואלית של שבר. שלושה-רבעים מהעוגה צבועים בירוק, ורבע אחד בכתום. במתמטיקה אלמנטרית, שבר הוא מספר, המוצג כחילוק של מספר שלם אחד במספר שלם שני (שאיננו 0).

לִרְאוֹת מספר טבעי ושבר (מתמטיקה)

שבר משולב

שבר משולב הוא ביטוי מהצורה x.

לִרְאוֹת מספר טבעי ושבר משולב

שבר מחזורי

במתמטיקה, שבר מחזורי הוא ביטוי אינסופי הכתוב כשבר עשרוני על-פי השיטה העשרונית או שיטת ספירה אחרת, שבו הספרות שמימין לנקודה העשרונית חוזרות על עצמן ממקום מסוים ואילך.

לִרְאוֹת מספר טבעי ושבר מחזורי

שבר יסודי

שבר יסודי (ידוע גם כשבר יחידה, או שבר אוניטרי מהמונח האנגלי unit fraction) הוא מספר רציונלי הנכתב בצורת שבר, שבו המונה שווה ל-1 והמכנה הוא מספר טבעי.

לִרְאוֹת מספר טבעי ושבר יסודי

שדה המספרים הממשיים

שדה המספרים הממשיים (או: השדה הממשי) הוא השדה הסדור היחיד שהוא שדה סדור שלם.

לִרְאוֹת מספר טבעי ושדה המספרים הממשיים

ת'אבת אבן קורה

ת'אבת אבן קורה (בערבית: ثابت بن قرة بن مروان, תעתיק מדויק: ת'אבִת בִן קֻרַה בִן מַרואן) (826–901), היה מתמטיקאי ואסטרונום ערבי.

לִרְאוֹת מספר טבעי ות'אבת אבן קורה

תנאי שרשרת (מתמטיקה)

במתמטיקה ובתורת הקבוצות בפרט, תנאי שרשרת (מאנגלית - Chain Conditions) הם תנאים בדבר סופיות של שרשראות בקבוצות סדורות חלקית.

לִרְאוֹת מספר טבעי ותנאי שרשרת (מתמטיקה)

תנו רבנן (שיר)

גרסה אחת של השיר "תנו רבנן", מושר על ידי משפחת ברנר תנו רבנן הוא שיר עממי המבוסס על סוגיות ומושגים ביהדות, המסודרים לפי מספרם, בעיקר כאלו הלקוחים מהמשנה ומהתלמוד הבבלי.

לִרְאוֹת מספר טבעי ותנו רבנן (שיר)

תת-סדרה

באנליזה מתמטית, תת-סדרה של סדרה a_1,a_2,\dots היא תת-קבוצה של הסדרה, המסודרת באותו סדר.

לִרְאוֹת מספר טבעי ותת-סדרה

תבנית דיפרנציאלית

במתמטיקה, תבנית דיפרנציאלית (באנגלית: Differential form) היא סוג מסוים של טנזור שבעזרתו מכלילים את המושגים של אינטגרל קווי ואינטגרל משטחי לממדים גבוהים.

לִרְאוֹת מספר טבעי ותבנית דיפרנציאלית

תור M/M/c

בתורת התורים, תור M/M/c (גם M/M/k, M/M/m, M/M/s) הוא מודל תורים מתמטי וסטוכסטי למערכת בעלת תור אחד ללא מגבלה ו-c שרתים הזהים בפעולתם ובקצב עבודתם, כאשר c הוא מספר טבעי השונה מאפס.

לִרְאוֹת מספר טבעי ותור M/M/c

תורת רמזי

תורת רמזי היא תחום בקומבינטוריקה העוסק בשאלה כמה גדול צריך להיות מבנה מתמטי כדי להבטיח שתת-מבנה שלו מקיים תכונה מסוימת.

לִרְאוֹת מספר טבעי ותורת רמזי

תורת המספרים

תורת המספרים היא ענף של המתמטיקה העוסק בתחום רחב של נושאים, ששורשיהם בחקר התכונות של המספרים הטבעיים.

לִרְאוֹת מספר טבעי ותורת המספרים

תורת המודלים

תורת המודלים היא תחום במתמטיקה העוסק בחקר מודלים של תורות מתמטיות, תוך שימוש בכלים מלוגיקה מתמטית.

לִרְאוֹת מספר טבעי ותורת המודלים

תורת הסיבוכיות

תורת הסיבוכיות היא ענף של מדעי המחשב, שבמסגרתו חוקרים את הסיבוכיות של בעיות; כלומר, נבחנים המשאבים הנחוצים לפתרון בעיה נתונה באמצעות מחשב, ומושווית יעילותם של אלגוריתמים שונים בפתרון בעיה זו.

לִרְאוֹת מספר טבעי ותורת הסיבוכיות

תורת הקשרים

קשר התלתן, הקשר הלא-טריוויאלי הפשוט ביותר הדמיה תלת-ממדית של קשר התלתן תורת הקשרים היא תורה טופולוגית, החוקרת את ההיבטים המתמטיים של קשרים, של מבנים דומים להם (כמו שזרים וצמות), ושל הכללות מתמטיות שלהם.

לִרְאוֹת מספר טבעי ותורת הקשרים

תורת הקבוצות

תורת הקבוצות היא תורה מתמטית בסיסית העוסקת במושג הקבוצה, שהיא אוסף מופשט של איברים שונים זה מזה.

לִרְאוֹת מספר טבעי ותורת הקבוצות

תורת הרקורסיה

תורת הרקורסיה היא תחום במתמטיקה העוסק ברמת החישוביות והאי-פתירות של פונקציות מהטבעיים לעצמם, כמייצגים של מאגרי מידע אינסופיים.

לִרְאוֹת מספר טבעי ותורת הרקורסיה

תורת ההוכחות

תורת ההוכחות היא ענף בלוגיקה מתמטית החוקר את מושג ההוכחה הפורמלית, באופן שאינו תלוי בתוכנו של הטיעון, אלא במבנה שלו ושל ההוכחה בלבד.

לִרְאוֹת מספר טבעי ותורת ההוכחות

תורה (לוגיקה מתמטית)

בלוגיקה מתמטית, תורה היא מערכת הכוללת שפה מסדר ראשון וקבוצה של אקסיומות.

לִרְאוֹת מספר טבעי ותורה (לוגיקה מתמטית)

תוכנית הילברט

תוכנית הילברט הייתה תוכנית שנהגתה בשנות העשרים של המאה ה-20 על ידי דויד הילברט במטרה לבסס באופן ריגורוזי ופורמלי את כל ענפי המתמטיקה.

לִרְאוֹת מספר טבעי ותוכנית הילברט

תכונת ארכימדס

אם מניחים עותקים של קטע קצר בזה אחר זה, בסופו של דבר אפשר יהיה לעבור קטע אחר הארוך ממנו התכונה קרויה על שם ארכימדס. במתמטיקה, תכונת ארכימדס היא תכונה של מבנה אלגברי סדור, כמו חבורה סדורה או שדה סדור: המבנה מקיים את תכונת ארכימדס אם קבוצת המספרים הטבעיים הנמצאת בו אינה חסומה: לכל איבר x יש מספר טבעי n הגדול ממנו.

לִרְאוֹת מספר טבעי ותכונת ארכימדס

תיבת אוילר

תיבת אוילר עם צלעות ''a'',''b'',''c'' ואלכסוני פאות ''d'',''e'',''f''. במתמטיקה, תיבת אוילר, שנקראת על שם לאונרד אוילר, היא תיבה אשר לכל צלעותיה ואלכסוני הפאות שלה יש אורכים שהם מספרים טבעיים.

לִרְאוֹת מספר טבעי ותיבת אוילר

למת הרגולריות של סמרדי

למת הרגולריות של סמרדי או בקיצור למת הרגולריות, היא משפט שימושי בקומבינטוריקה קיצונית שהתגלה על ידי המתמטיקאי ההונגרי אנדריי סמרדי (Endre Szemerédi).

לִרְאוֹת מספר טבעי ולמת הרגולריות של סמרדי

לכסון (שיטת הוכחה)

לכסון הוא כלי הוכחה נפוץ בתורת הקבוצות אשר השימוש העיקרי שנעשה בו הוא הפרכת היותן של קבוצות בנות מנייה, זאת אומרת הוכחה שעוצמתן גדולה ממש מ \!\ \aleph_0.

לִרְאוֹת מספר טבעי ולכסון (שיטת הוכחה)

טרנס טאו

טרנס (טרי) טאו (באנגלית: Terence Tao; נולד ב-17 ביולי 1975) הוא מתמטיקאי אוסטרלי, פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס וזוכה מדליית פילדס לשנת 2006.

לִרְאוֹת מספר טבעי וטרנס טאו

טטרציה

גרף הפונקציה ^xe במתמטיקה, טֶטְרָצְיָה (באנגלית: Tetration או Hyper-4) היא פעולה, המתבצעת בין שני מספרים: ה"בסיס" וה"גובה".

לִרְאוֹת מספר טבעי וטטרציה

טור המספרים הטבעיים

טור המספרים הטבעיים הוא תוצאת החיבור של סדרת המספרים הטבעיים, מ-1 ועד אינסוף (\ 1+2+3+\cdots).

לִרְאוֹת מספר טבעי וטור המספרים הטבעיים

טיפוס נתונים

טיפוס נתונים (באנגלית: data type) הוא מושג בשפות תכנות המתאר את סוגו של משתנה השייך לו, כלומר מגדיר אלו ערכים הוא עשוי לקבל, ובאלו דרכים.

לִרְאוֹת מספר טבעי וטיפוס נתונים

ז'אן פיאז'ה

פסל של ז'אן פיאז'ה ז'אן פיאז'ה, בשמו בלידה ז'אן-ויליאם-פריץ פיאז'ה (בצרפתית: Jean Piaget או Jean-William-Fritz Piaget; 9 באוגוסט 1896 נשאטל – 16 בספטמבר 1980 ז'נבה) היה פסיכולוג שווייצרי שתרם רבות להתפתחות הפסיכולוגיה ההתפתחותית והפסיכולוגיה הקוגניטיבית.

לִרְאוֹת מספר טבעי וז'אן פיאז'ה

ז'וזף ברטראן

ז'וזף לואי פרנסואה ברטראן (בצרפתית: Joseph Louis François Bertrand; 11 במרץ 1822 - 5 באפריל 1900) היה מתמטיקאי צרפתי, שעסק בתורת המספרים, גאומטריה דיפרנציאלית, תורת ההסתברות, כלכלה והתרמודינמיקה.

לִרְאוֹת מספר טבעי וז'וזף ברטראן

זמן בדיד וזמן רציף

במתמטיקה, זמן בדיד וזמן רציף הן שתי גישות בהן ניתן למדל משתנים התלויים בזמן.

לִרְאוֹת מספר טבעי וזמן בדיד וזמן רציף

זמן יוניקס

זמן יוניקס חצה את 1,000,000,000 השניות ביום ראשון, ה-9 בספטמבר 2001 בשעה 01:46:40 לפי הזמן האוניברסלי המתואם. זמן יוניקס (באנגלית: Unix time) היא שיטה לתיאור נקודה בזמן המוגדרת על ידי מספר השניות שחלפו מאז יום חמישי, 1 בינואר 1970, בשעה 00:00:00 לפי הזמן האוניברסלי המתואם (UTC), מבלי לספור דקות מעוברות.

לִרְאוֹת מספר טבעי וזמן יוניקס

זהות אוילר

באנליזה מתמטית, זהות אוילר, הקרויה על שמו של המתמטיקאי השווייצרי לאונרד אוילר, היא השוויון הבא: זהות אוילר כל איברי הזהות הם מספרים קבועים.

לִרְאוֹת מספר טבעי וזהות אוילר

זהויות טריגונומטריות

במתמטיקה, זהויות טריגונומטריות הן זהויות בין ביטויים המכילים פונקציות טריגונומטריות אשר מתקיימים עבור כל ערך אפשרי שיציבו במשתנים.

לִרְאוֹת מספר טבעי וזהויות טריגונומטריות

חסם (מתמטיקה)

במתמטיקה, חֶסֶם של תת-קבוצה של קבוצה סדורה חלקית הוא איבר של הקבוצה הסדורה שבינו לבין כל אחד מאברי התת-קבוצה מתקיים אי-שוויון חלש.

לִרְאוֹת מספר טבעי וחסם (מתמטיקה)

חרדת מתמטיקה

חרדת מתמטיקה היא תגובה רגשית ועקבית של אי שקט, מתח ודאגה, המשבשת את יכולת החשיבה והפעולה של הפרט בשעה שעליו להתמודד עם בעיה בתחום המתמטיקה.

לִרְאוֹת מספר טבעי וחרדת מתמטיקה

חשבון מודולרי

חשבון מוֹדוּלַרי (הידוע גם כחשבון קונגרואנציות) הוא שיטה מתמטית, בה מחליפים מספרים בשארית החלוקה במספר קבוע.

לִרְאוֹת מספר טבעי וחשבון מודולרי

חשבון אינפיניטסימלי שברי

במתמטיקה, חשבון אינפיניטסימלי שברי הוא תחום החוקר את הדרכים בהן ניתן להגדיר חזקה ממשית או מרוכבת לאופרטור דיפרנציאלי כגון אופרטור הנגזרת ואופרטור האינטגרל.

לִרְאוֹת מספר טבעי וחשבון אינפיניטסימלי שברי

חלוקה (קומבינטוריקה)

דיאגרמות יאנג של החלוקות השונות של המספרים 1 עד 8. כל הדיאגרמות באותו הצבע הן כל החלוקות האפשריות של מספר. בתורת המספרים ובקומבינטוריקה, חלוקה של מספר שלם חיובי n, היא דרך לכתוב את n כסכום של מספרים שלמים חיוביים.

לִרְאוֹת מספר טבעי וחלוקה (קומבינטוריקה)

חלוקה בשתיים

חלוקה בשתיים או חצייה היא פעולת חילוק שבה המחלק הוא 2.

לִרְאוֹת מספר טבעי וחלוקה בשתיים

חזקה (מתמטיקה)

במתמטיקה, חֶזְקָה (או העלאה בחזקה) היא פעולה, המתבצעת בין שני מספרים: ה"בסיס" וה"מעריך".

לִרְאוֹת מספר טבעי וחזקה (מתמטיקה)

חזקה של שתיים

חזקה של שתיים היא מספר טבעי מהצורה 2^n.

לִרְאוֹת מספר טבעי וחזקה של שתיים

חבורת קוקסטר

בתורת החבורות, חבורת קוקסטר היא חבורה (סופית או אינסופית), בעלת ייצוג פשוט במיוחד, הכולל הנחות רק על הסדר של היוצרים, שהוא 2, ועל הסדר של מכפלות של זוגות של יוצרים.

לִרְאוֹת מספר טבעי וחבורת קוקסטר

חבורת הצמות

חבורת הצמות (Braid group) היא חבורה בעלת שימושים רבים בתחומים שונים של המתמטיקה, כמו טופולוגיה גאומטרית, גאומטריה אלגברית, הצפנה ועוד.

לִרְאוֹת מספר טבעי וחבורת הצמות

חבורת התמורות הזוגיות

בתורת החבורות, חבורת התמורות הזוגיות הוא שמה של תת-חבורה נורמלית מסוימת וחשובה של החבורה הסימטרית.

לִרְאוֹת מספר טבעי וחבורת התמורות הזוגיות

חבורה סופיתית

במתמטיקה, ובמיוחד בתורת החבורות, חבורה סופיתית (sofic; נהוג לכנות בעברית 'סופית' במלעיל) היא חבורה שניתנת לקירוב על ידי חבורות סופיות בצורה מסוימת.

לִרְאוֹת מספר טבעי וחבורה סופיתית

חבורה למחצה

באלגברה מופשטת, חבורה למחצה (נקראת גם: אגודה) היא מבנה אלגברי הכולל קבוצה ופעולה בינארית אסוציאטיבית.

לִרְאוֹת מספר טבעי וחבורה למחצה

חבורה חליקה

במתמטיקה, ספציפית בתורת החבורות, חבורה חליקה היא חבורה אבלית בה אפשר לחלק כל איבר בכל מספר טבעי.

לִרְאוֹת מספר טבעי וחבורה חליקה

חוק פלאנק

חוק פלאנק מתאר את צפיפות הספקטרום של קרינה אלקטרומגנטית הנפלטת על ידי גוף שחור בשיווי משקל תרמי בטמפרטורה נתונה, כאשר אין זרימה נטו של חומר או אנרגיה בין הגוף וסביבתו.

לִרְאוֹת מספר טבעי וחוק פלאנק

חוק המספרים הקטנים

חוק המספרים הקטנים הוא שם כולל לכמה תופעות המייחדות מספרים טבעיים קטנים, שטבע המתמטיקאי ריצ'רד גאי ב-1988.

לִרְאוֹת מספר טבעי וחוק המספרים הקטנים

חוג פולינומים

בתורת החוגים, חוג הפולינומים מעל חוג נתון, הוא חוג המרחיב את החוג הנתון על ידי הוספת משתנה חופשי (בדרך כלל מתחלף) בלתי תלוי.

לִרְאוֹת מספר טבעי וחוג פולינומים

חוג המספרים השלמים

חוג המספרים השלמים הוא מערכת מספרים הכוללת את המספרים השלמים, חיוביים ושליליים, לרבות אפס (ואותם בלבד), יחד עם פעולות החיבור והכפל.

לִרְאוֹת מספר טבעי וחוג המספרים השלמים

חילוק

באריתמטיקה, חילוק היא פעולה בינארית ההפוכה לכפל.

לִרְאוֹת מספר טבעי וחילוק

חיבור

הדגמה של הפעולה 2+3 באריתמטיקה, חיבור היא פעולה יסודית שמשמעותה צירוף של שני אוספי פריטים לאוסף הכולל את שניהם.

לִרְאוֹת מספר טבעי וחיבור

חידאתו

לוח חידאתו ובו תחילת הפתרון לוח חידאתו פתור חידאתו (באנגלית: Hidato) היא חידה, בה יש למלא על לוח משובץ את המספרים החסרים.

לִרְאוֹת מספר טבעי וחידאתו

חידת הכובעים

חידת הכובעים היא חידה (סוג של חידת היגיון) המספרת על אנשים הנמצאים בצוותא, ומסיקים מסקנות לגבי מחשבותיהם של אנשים אחרים בקבוצה, על בסיס מידע חלקי בלבד הנובע ממעשיהם.

לִרְאוֹת מספר טבעי וחידת הכובעים

ב (מתמטיקה)

במתמטיקה, יש שימוש באות ב׳ בייצוג עוצמות אינסופיות.

לִרְאוֹת מספר טבעי וב (מתמטיקה)

בן גרין

בן ג'וזף גרין (באנגלית: Ben Joseph Green; נולד ב-27 בפברואר 1977) הוא מתמטיקאי אנגלי, פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת אוקספורד.

לִרְאוֹת מספר טבעי ובן גרין

בנייה בסרגל ובמחוגה

קטע לשלושה חלקים שווים, באמצעות בנייה בסרגל ומחוגה. אנימציה המראה את הנקודות שאפשר לבנות בסרגל ובמחוגה במספר קטן של שלבים בגאומטריה האוקלידית של המישור, בנייה בסרגל ובמחוגה היא בנייה של עצמים גאומטריים, כגון קטעים בעלי תכונות מוגדרות, הנעזרת בסרגל ובמחוגה בלבד.

לִרְאוֹת מספר טבעי ובנייה בסרגל ובמחוגה

בסיס (אריתמטיקה)

במתמטיקה, בסיס (Radix) הוא תחום הספרות הנמצא ביסודה של שיטת ספירה מבוססת מיקום.

לִרְאוֹת מספר טבעי ובסיס (אריתמטיקה)

בסיס אונרי

ספירה על בסיס אונרי היא בסיס ספירה לפי 1.

לִרְאוֹת מספר טבעי ובסיס אונרי

בעיית השלשות הפיתגוריות הבוליאנית

בעיית השלשות הפיתגוריות הבוליאנית היא בעיה מתמטית במסגרת תורת רמזי, העוסקת בצביעה של המספרים הטבעיים תחת אילוצים.

לִרְאוֹת מספר טבעי ובעיית השלשות הפיתגוריות הבוליאנית

בעיית הכרעה

150 פיקסלים במתמטיקה ובמדעי המחשב, בעיית הכרעה היא בעיה אשר יש לה תשובה של "כן" או "לא".

לִרְאוֹת מספר טבעי ובעיית הכרעה

בעיית וארינג

בתורת המספרים, בעיית וארינג שואלת האם לכל מספר טבעי \ k יש חסם עליון \ s על מספר החזקות ה-k-יות של מספרים טבעיים, הנדרשות כדי להציג כל מספר טבעי.

לִרְאוֹת מספר טבעי ובעיית וארינג

בעיית יוספוס

בעיית יוספוס היא חידה בקומבינטוריקה שלה גרסאות אחדות.

לִרְאוֹת מספר טבעי ובעיית יוספוס

בלשנות מודרנית

בלשנות מודרנית הוא כינוי להתפתחויות שחלו במדע הבלשנות (חקר שפות טבעיות) מראשית המאה ה-20 ועד ימינו, ולאסכולות השליטות היום בתחום הבלשנות.

לִרְאוֹת מספר טבעי ובלשנות מודרנית

בור פוטנציאל אינסופי

מכניקה הקלאסית (''A''), ולפי משוואת שרדינגר של המכניקה הקוונטית (''B-F''). בהמחשות (''B-F''), הציר האופקי הוא המיקום, והציר האנכי הוא החלק הממשי (בכחול) והמדומה (באדום) של פונקציית הגל.

לִרְאוֹת מספר טבעי ובור פוטנציאל אינסופי

ביצוע אותנטי

במוזיקה קלאסית, ביצוע אותנטי (אנגלית: Historically informed performance practice), מוזיקה בכלים אותנטיים (או כלי התקופה) או ביצוע לפי אסכולת הביצוע ההיסטורי, הוא ביצוע מוזיקה, בדגש על שימוש בכלים ובסגנון נגינה או שירה, מהתקופה בה היא הולחנה.

לִרְאוֹת מספר טבעי וביצוע אותנטי

ג'אקומו בארוצי דה ויניולה

לוח 3 מתוך "חמשת הסדרים של האדריכלות" לג'אקומו בארוצי דה ויניולה, בלוח נראים, משמאל לימין הסדרים: טוסקאני, דורי, יוני, קורינתי ומשולב גרם מעלות בצורת בורג בארמון בארוצי בעיר ויניולה ג'אקומו בארוצי דה ויניולה (באיטלקית: Jacopo Barozzi da Vignola) היה אדריכל איטלקי.

לִרְאוֹת מספר טבעי וג'אקומו בארוצי דה ויניולה

ג'וליה רובינסון

ג'וליה הול בומן רובינסון (באנגלית: Julia Hall Bowman Robinson; 8 בדצמבר 1919 - 30 ביולי 1985) הייתה מתמטיקאית אמריקאית.

לִרְאוֹת מספר טבעי וג'וליה רובינסון

ג'וזפה פאנו

ג'וּזֶפֶּה פֶּאָנוֹ (באיטלקית: Giuseppe Peano; 27 באוגוסט 1858 – 20 באפריל 1932) היה מתמטיקאי איטלקי.

לִרְאוֹת מספר טבעי וג'וזפה פאנו

גאומטריה ביוון העתיקה

יסודות" של אוקלידס (בערך משנת 1310) המקור למידע אודות תולדות הגאומטריה ביוון העתיקה הם טקסטים מתמטיים העוסקים בגאומטריה, שנכתבו במקור בין השנים 624–200 לפנה"ס ביוון העתיקה.

לִרְאוֹת מספר טבעי וגאומטריה ביוון העתיקה

גאורג קנטור

גאורג פרדיננד לודוויג פיליפ קנטור (בגרמנית: Georg Ferdinand Ludwig Philipp Cantor; 3 במרץ 1845 – 6 בינואר 1918) היה מתמטיקאי גרמני, אבי תורת הקבוצות העומדת בבסיס המתמטיקה המודרנית.

לִרְאוֹת מספר טבעי וגאורג קנטור

גנוס (טופולוגיה)

פני הבייגלה הם משטח מכוון בעל גנוס 3 בטופולוגיה ותחומים מתמטיים אחרים, הגֵּנוּס של משטח הוא מספר טבעי, המאפיין את היריעה מבחינה טופולוגית.

לִרְאוֹת מספר טבעי וגנוס (טופולוגיה)

גבול של סדרה

בחשבון אינפיניטסימלי, גבול של סדרה ממשית הוא מספר, שאיברי הסדרה הולכים ומתקרבים אליו כך שהמרחק בין האיברים לגבול קטן כרצוננו.

לִרְאוֹת מספר טבעי וגבול של סדרה

גדול מספיק

במתמטיקה, בקבוצה סדורה ליניארית, נאמר שטענה P "מתקיימת לכל x גדול מספיק" אם קיים איבר \ r כך שלכל \ x>r הטענה P מתקיימת.

לִרְאוֹת מספר טבעי וגדול מספיק

גוגול

גוגול גוּגוֹל (Googol) הוא המספר 10100, כלומר הספרה 1 ובעקבותיה מאה אפסים.

לִרְאוֹת מספר טבעי וגוגול

גוגולפלקס

המספר גוּגוֹלְפְּלֵקְס (באנגלית: Googolplex) הוא 1 ולאחריו גוגול אפסים, או עשר בחזקת גוגול: 10^\mathrm.

לִרְאוֹת מספר טבעי וגוגולפלקס

דלתון ריצוף

דלתון ריצוף: תכונות גאומטריות דלתון ריצוף הוא צורה גאומטרית סימטרית, דלתון בעל זוויות בסיס ישרות, זווית ראש אחת בת 60 מעלות וזווית ראש נגדית בת 120 מעלות.

לִרְאוֹת מספר טבעי ודלתון ריצוף

דואליות גל-חלקיק

דואליות גל-חלקיק (ובעברית: שניוּת גל-חלקיק), היא מושג בפיזיקה הגורס כי אנרגיה וחומר יכולים להציג הן תכונות של גל והן תכונות של חלקיק.

לִרְאוֹת מספר טבעי ודואליות גל-חלקיק

דיופנטוס

דיופנטוס (ביוונית: Διόφαντος), מתמטיקאי הלניסטי שחי באלכסנדריה, פחות או יותר בין השנים 200–284 לספירה.

לִרְאוֹת מספר טבעי ודיופנטוס

המספרים הטבעיים

#הפניה מספר טבעי.

לִרְאוֹת מספר טבעי והמספרים הטבעיים

המשפט האחרון של פרמה

אריתמטיקה" עם הערותיו של פרמה המשפט האחרון של פרמה הוא משפט מפורסם בתורת המספרים שנוסח על ידי המתמטיקאי פייר דה פרמה בשנת 1637 ונותר כבעיה פתוחה, עד שהוכח על ידי אנדרו ויילס (Wiles) בשנת 1995.

לִרְאוֹת מספר טבעי והמשפט האחרון של פרמה

המשפט האחרון של פרמה (ספר)

המשפט האחרון של פרמה (באנגלית: Fermat's Last Theorem) הוא ספר מדע פופולרי מאת סיימון סינג, העוסק בהיסטוריה של המתמטיקה דרך תולדותיו של המשפט האחרון של פרמה.

לִרְאוֹת מספר טבעי והמשפט האחרון של פרמה (ספר)

המשפט היסודי של האריתמטיקה

המשפט היסודי של האריתמטיקה או משפט הפירוק לראשוניים הוא משפט מתמטי הקובע כי כל מספר טבעי יכול להיכתב כמכפלה ייחודית של מספרים ראשוניים, עד כדי שינוי הסדר של הגורמים.

לִרְאוֹת מספר טבעי והמשפט היסודי של האריתמטיקה

המלון של הילברט

המָלוֹן של הילברט הוא סיפור שבו השתמש המתמטיקאי הנודע דויד הילברט בהרצאות פופולריות שנתן, והוא נועד להמחיש את התכונות המיוחדות של קבוצות אינסופיות, תכונות מפתיעות למדי למי שמורגל לעסוק רק בקבוצות סופיות.

לִרְאוֹת מספר טבעי והמלון של הילברט

האלכסון של קנטור

ספרות שהן 0 ו-w מייצג ספרות שאינן 0. האלכסון של קנטור היא הוכחתו של גאורג קנטור משנת 1891 שהמספרים הממשיים אינם בני מנייה.

לִרְאוֹת מספר טבעי והאלכסון של קנטור

הפרש (תורת הקבוצות)

דיאגרמת ון של הקבוצה '''A-B''' בתורת הקבוצות, הפרש של שתי קבוצות A ו-B הוא הקבוצה שמכילה את כל איברי A שלא שייכים ל-B. קבוצה זו מסומנת ב-A-B או ב-A \setminus B: פעולה ההפרש איננה קיבוצית או חילופית.

לִרְאוֹת מספר טבעי והפרש (תורת הקבוצות)

הפרש ריבועים

במתמטיקה, הפרש ריבועים הוא ביטוי מהצורה a^2-b^2.

לִרְאוֹת מספר טבעי והפרש ריבועים

הפרדוקס של שרפינסקי-מזורקביץ'

במתמטיקה, הפרדוקס של שרפינסקי-מזורקביץ' מתייחס לעובדה הלא אינטואיטיבית שקיימת תת-קבוצה (לא ריקה) של המישור, אותה ניתן לפצל לשתי תת-קבוצות זרות שכל אחת מהן חופפת לקבוצה המקורית.

לִרְאוֹת מספר טבעי והפרדוקס של שרפינסקי-מזורקביץ'

הפרדוקס של ברי

הפרדוקס של ברי הוא פרדוקס הנובע מהגדרה מילולית של מספר, בצורה שלכאורה נוגדת את עצמה.

לִרְאוֹת מספר טבעי והפרדוקס של ברי

הפחתת סיכון מוחלטת

באפידמיולוגיה, הפחתת הסיכון המוחלטת, הבדל הסיכון או ההשפעה המוחלטת היא ההבדל (הפרש חשבוני) בסיכון של תוצאה, של טיפול אחד ביחס לטיפול אחר.

לִרְאוֹת מספר טבעי והפחתת סיכון מוחלטת

הקבוצה הריקה

סמלה של הקבוצה הריקה הקבוצה הריקה היא קבוצה שאין בה איברים, והיא מסומנת בסימן \emptyset (שמקורו באות הנורווגית "Ø") או בצורה.

לִרְאוֹת מספר טבעי והקבוצה הריקה

השערת ארטין על שורשים פרימיטיביים

בתורת המספרים, השערת ארטין על שורשים פרימיטיביים גורסת כי כל מספר טבעי נתון a שאינו מספר ריבועי או 1- הוא שורש פרימיטיבי מודולו אינסוף מספרים ראשוניים p. ההשערה מייחסת גם צפיפות אסימפטוטית לראשוניים הללו.

לִרְאוֹת מספר טבעי והשערת ארטין על שורשים פרימיטיביים

השערת ארדש-שטראוס

השערת ארדש-שטראוס היא השערה שנוסחה על ידי המתמטיקאים פול ארדש וארנסט ג. שטראוס בשנת 1948, וההופעה המוקדמת ביותר שלה בספרות היא במאמר של ארדש מ-1950.

לִרְאוֹת מספר טבעי והשערת ארדש-שטראוס

השערת פוליה

הסכום של ''L''(''n'') עד ''n''.

לִרְאוֹת מספר טבעי והשערת פוליה

השערת קולץ

השערת קולץ (Collatz) היא בעיה בתורת המספרים, הקשורה בהתייצבות של תהליך מספרי מסוים.

לִרְאוֹת מספר טבעי והשערת קולץ

השערת ברטראן

השערת ברטראן היא משפט שניסח לראשונה המתמטיקאי הצרפתי ז'וזף ברטראן בשנת 1845, בצורת השערה.

לִרְאוֹת מספר טבעי והשערת ברטראן

השערת גולדבך החלשה

ראשוניים, ההשערה טוענת שגרף זה לעולם לא ייגע בציר ה־x (אחרי 5). הגרסה החלשה של השערת גולדבך (נקראת גם השערת גולדבך האי־זוגית, השערת גולדבך המשולשת, בעיית שלושת הראשוניים והשערת גולדבך החלשה) היא משפט בתורת המספרים, שלפיו כל מספר אי־זוגי שגדול מ־5 הוא סכום של שלושה מספרים ראשוניים.

לִרְאוֹת מספר טבעי והשערת גולדבך החלשה

השערת הרצף

השערת הרצף היא טענה שהעלה אבי תורת הקבוצות, גאורג קנטור, לפיה עוצמת הרצף (מסומנת: 2^או |\mathbb R|) היא העוצמה הקטנה ביותר האפשרית של קבוצה שאינה בת מנייה (אומגה אחת).

לִרְאוֹת מספר טבעי והשערת הרצף

השורש הריבועי של 2

שווה-שוקיים שאורך ניצביו הוא 1. השורש הריבועי של 2, ידוע גם כקבוע פיתגורס, לרוב מסומן כ- \sqrt, הוא המספר הממשי החיובי שכאשר יוכפל בעצמו, תהיה התוצאה שווה ל-2.

לִרְאוֹת מספר טבעי והשורש הריבועי של 2

השיטה העשרונית

השיטה העשרונית (נקראת גם בסיס דצימלי) היא שיטה מבוססת מיקום להצגת מספרים (שלמים, ובהרחבה גם ממשיים), לפי בסיס 10.

לִרְאוֹת מספר טבעי והשיטה העשרונית

התמרת פורייה מהירה

התמרת פורייה מהירה (באנגלית: Fast Fourier Transform; בראשי תיבות: FFT) היא אלגוריתם יעיל לחישוב התמרת פורייה בדידה (Discrete Fourier Transform (DFT וההתמרה ההופכית שלה. יש מספר רב של אלגוריתמי FFT הכוללים טווח רחב של ענפים במתמטיקה מאריתמטיקה של מספרים מרוכבים לתורת החבורות ותורת המספרים.

לִרְאוֹת מספר טבעי והתמרת פורייה מהירה

התכנסות במידה שווה

התכנסות במידה שווה (בקיצור: התכנסות במ"ש) היא תכונה באנליזה מתמטית של סדרות פונקציות וטורי פונקציות, שהיא חזקה יותר מתכונת התכנסות נקודתית, ומבטיחה שתכונות כגון רציפות ואינטגרביליות עוברות מפונקציות הסדרה אל פונקציית הגבול.

לִרְאוֹת מספר טבעי והתכנסות במידה שווה

הלמה של קניג

בתורת הגרפים, הלמה של קניג היא למה הנותנת תנאי מספיק לכך שבגרף אינסופי יהיה מסלול אינסופי.

לִרְאוֹת מספר טבעי והלמה של קניג

הלמה של גאוס (תורת המספרים)

הלמה של גאוס היא למה בתורת המספרים, המספקת תנאי למספר טבעי להיות שארית ריבועית.

לִרְאוֹת מספר טבעי והלמה של גאוס (תורת המספרים)

הטבעיים

#הפניה מספר טבעי.

לִרְאוֹת מספר טבעי והטבעיים

הבעיה העשירית של הילברט

הבעיה העשירית היא אחת מעשרים ושלוש הבעיות שהציג דויד הילברט בקונגרס המתמטי של שנת 1900.

לִרְאוֹת מספר טבעי והבעיה העשירית של הילברט

הבונה העסוק

הבונה העסוק (באנגלית: Busy beaver) הוא שמה של בעיה לא כריעה במדעי המחשב, העוסקת בשאלה: "כמה עבודה ניתן לעשות באמצעות מכונת טיורינג עם מספר נתון של מצבים אפשריים, שפועלת על סרט ריק ועוצרת?".

לִרְאוֹת מספר טבעי והבונה העסוק

הגדרה

הגדרה היא תיאור לשוני מדויק וממצה של מושג כלשהו.

לִרְאוֹת מספר טבעי והגדרה

הגדרה רקורסיבית

הגדרה רקורסיבית או הגדרת נסיגה היא הגדרת מושג באופן שמצריך פניה אל אותה הגדרה, אבל בתנאים שונים.

לִרְאוֹת מספר טבעי והגדרה רקורסיבית

הוכחת האי-מנייה הראשונה של קנטור

הוכחת האי-מנייה הראשונה היא הוכחתו של גאורג קנטור משנת 1874 כי כמעט כל המספרים הממשיים הם מספרים טרנסצנדנטיים.

לִרְאוֹת מספר טבעי והוכחת האי-מנייה הראשונה של קנטור

הכפלת הקובייה

הכפלת הקובייה הכפלת הקובייה היא אחת מהבעיות הגאומטריות של ימי קדם.

לִרְאוֹת מספר טבעי והכפלת הקובייה

הכללה (מתמטיקה)

הכללה היא מאבני היסוד של הפעילות המתמטית.

לִרְאוֹת מספר טבעי והכללה (מתמטיקה)

היסטוריה של מכניקת הקוונטים

מקובל לציין את תחילתה של התאוריה הקוונטית במאמר של מקס פלאנק משנת 1900 שעסק בקרינת גוף שחור, בו הופיעה לראשונה במובלע ההשערה שאנרגיה בתנאים מסוימים אינה יכולה לקבל כל ערך ומשתנה בקפיצות.

לִרְאוֹת מספר טבעי והיסטוריה של מכניקת הקוונטים

היסטוריה של פתרון משוואות פולינומיות

האומנות הגדולה הוא ספר חשוב על אלגברה בסיסית פרי עטו של ג'ירולמו קרדאנו. בתמונה עמוד הפתיחה של הספר. במסגרתו פורסמו לראשונה הפתרונות למשוואה ממעלה שלישית ומשוואה ממעלה רביעית.

לִרְאוֹת מספר טבעי והיסטוריה של פתרון משוואות פולינומיות

היסטוריה של המתמטיקה

פעולות החשבון. היסטוריה של המתמטיקה היא תחום מחקר העוסק בהתפתחות המתמטיקה בחברה האנושית, מראשיתה של המתמטיקה ועד ימינו.

לִרְאוֹת מספר טבעי והיסטוריה של המתמטיקה

היסטוריה של האריתמטיקה

מניית חפצים. לצדה הדמות המייצגת את הגאומטריה כשהיא עסוקה במדידת זווית. בפינה הימנית-עליונה מופיעה הדמות המייצגת את האסטרונומיה כשהיא צופה בכוכבים, ובשמאלית-עליונה דמות המציגה את הדקדוק בדמות מורה המעניש את תלמידו.

לִרְאוֹת מספר טבעי והיסטוריה של האריתמטיקה

היפאסוס

היפאסוס (ביוונית: Ίππασος) היה פילוסוף יווני מהאסכולה הפיתגוראית שחי במאה החמישית לפנה"ס.

לִרְאוֹת מספר טבעי והיפאסוס

היומן של גאוס

היומן של גאוס הוא תיעוד של תגליות מתמטיות של קרל פרידריך גאוס בשנים 1796 עד 1814.

לִרְאוֹת מספר טבעי והיומן של גאוס

כמעט כל (מתמטיקה)

במתמטיקה, משתמשים לעיתים בביטוי כמעט כל במשמעות מדויקת, שפירושה "הכל, פרט אולי לקבוצה זניחה".

לִרְאוֹת מספר טבעי וכמעט כל (מתמטיקה)

כפל

כֶּפֶל הוא פעולה בין מספרים, ובאופן כללי יותר פעולה בינארית על מבנים אלגבריים כלליים.

לִרְאוֹת מספר טבעי וכפל

כלל הסנדוויץ'

כלל הסנדוויץ' הוא משפט המשמש לחישוב גבולות בחשבון אינפיניטסימלי.

לִרְאוֹת מספר טבעי וכלל הסנדוויץ'

כיתה א'

תלמידי כיתה א', בבית ספר ויתקין בתל אביב, ביום העצמאות ה-25 למדינת ישראל תמונה מאריחי חרסינה על קיר מבנה בבית החינוך המשותף דגניה (התמונה נעשתה על בסיס תמונה היסטורית של בית הספר) כיתה א' היא שנת הלימודים הראשונה במסגרת כיתתית בבית ספר יסודי.

לִרְאוֹת מספר טבעי וכיתה א'

יריעה טופולוגית

יריעה טופולוגית היא מרחב טופולוגי שבאופן מקומי נראה כמו המרחב האוקלידי מממד n (אותו n מוגדר להיות ממד היריעה.) במרחב כזה נשמרות התכונות המקומיות של המרחב האוקלידי כמו קומפקטיות מקומית, והשקילות בין קשירות וקשירות מסילתית, אבל לא נשמרות התכונות הכלליות - לדוגמה יריעה טופולוגית יכולה להיות לא קשירה, למרות שהמרחב האוקלידי קשיר.

לִרְאוֹת מספר טבעי ויריעה טופולוגית

יחס טרנזיטיבי

במתמטיקה ולוגיקה, חוק העברה הוא יחס המקיים את "כלל המעבר": אם a מתייחס ל-b ו-b מתייחס ל-c, אז גם a מתייחס ל-c. תכונה חשובה זו מתקיימת בכל יחס שקילות ובכל יחס סדר.

לִרְאוֹת מספר טבעי ויחס טרנזיטיבי

יחידה חוזרת

יחידה חוזרת (באנגלית: Repunit, הלחם בסיסים של repeated unit) הוא מספר טבעי שכל ספרותיו הם אחדות, כגון 1, 11 ו-11111.

לִרְאוֹת מספר טבעי ויחידה חוזרת

יופי מתמטי

דוגמה ל"דרך הוכחה יפה" - הוכחה פשוטה ואלגנטית של משפט פיתגורס יופי מתמטי הוא ההנאה האסתטית שמתמטיקאים עשויים לייחס לתוצאות מסוימות במתמטיקה.

לִרְאוֹת מספר טבעי ויופי מתמטי

0.999...

left במתמטיקה, הסימון מציין את הפיתוח העשרוני האינסופי, שבו כל הספרות שאחרי הנקודה העשרונית הן 9.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו0.999...

1 (מספר)

1 (במילים בלשון זכר: אחד; בלשון נקבה: אחת) הוא המספר הטבעי הראשון, הקודם לפני 2 והבא אחרי המספר השלם 0.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו1 (מספר)

10 (מספר)

10 (במילים בלשון זכר: עשרה; בלשון נקבה: עשר) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 9 והבא לפני 11.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו10 (מספר)

100 (מספר)

קבוצת אנשים שיוצרת את המספר 100 100 (במילים: מאה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 99 ולפני 101.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו100 (מספר)

100,000

מאה אלף (100,000) הוא מספר טבעי השווה ל-\ 10^5.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו100,000

1000 (מספר)

1000 (נכתב גם 1,000; במילים: אלף) הוא מספר טבעי, עוקב ל-999 וקודם ל-1001.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו1000 (מספר)

1001 (מספר)

1001 (נכתב גם 1,001; במילים בלשון זכר: אלף ואחד; בלשון נקבה: אלף ואחת) הוא מספר טבעי, עוקב ל-1000 וקודם ל-1002.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו1001 (מספר)

101 (מספר)

101 הוא המספר הטבעי הבא אחרי 100 ולפני 102.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו101 (מספר)

1024 (מספר)

מטריצה ריבועית בת 1024 קוביות 1024 (נכתב גם 1,024) הוא מספר טבעי, עוקב ל-1023 וקודם ל-1025.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו1024 (מספר)

1089 (מספר)

1089 (נכתב גם 1,089; במילים: אלף שמונים ותשע) הוא מספר טבעי, עוקב ל-1088 וקודם ל-1090.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו1089 (מספר)

11 (מספר)

11 (במילים בלשון זכר: אחד-עשר; בלשון נקבה: אחת-עשרה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 10 והבא לפני 12.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו11 (מספר)

12 (מספר)

קרטון אריזה לשתים עשרה ביצים המספר 12 באריחים הקבועים בחזית בית בירושלים 12 (במילים בלשון זכר: שְׁנֵים-עָשָׂר; בלשון נקבה: שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 11 והבא לפני 13.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו12 (מספר)

13 (מספר)

13 (במילים בלשון זכר: שלושה-עשר; בלשון נקבה: שלוש-עשרה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 12 ולפני 14.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו13 (מספר)

14 (מספר)

14 (במילים בלשון זכר: ארבעה-עשר; בלשון נקבה: ארבע-עשרה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 13 ולפני 15.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו14 (מספר)

15 (מספר)

15 (במילים בלשון זכר: חמשה-עשר; בלשון נקבה: חמש-עשרה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 14 ולפני 16.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו15 (מספר)

16 (מספר)

16 (במילים בלשון זכר: שישה-עשר; בלשון נקבה: שש-עשרה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 15 ולפני 17.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו16 (מספר)

17 (מספר)

ילדים מרכיבים את המספר 17 17 (במילים בלשון זכר: שבעה-עשר; בלשון נקבה: שבע-עשרה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 16 ולפני 18.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו17 (מספר)

1729 (מספר)

1729 הוא המספר הטבעי הבא אחרי 1728 ולפני 1730.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו1729 (מספר)

18 (מספר)

המספר 18 על ביגוד ספורטיבי 18 (במילים בלשון זכר: שמונָה-עשר; בלשון נקבה: שמונֶה-עשרה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 17 ולפני 19.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו18 (מספר)

19 (מספר)

19 (במילים בלשון זכר: תשעה-עשר; בלשון נקבה: תשע-עשרה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 18 ולפני 20.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו19 (מספר)

2 (מספר)

2 (במילים בלשון זכר: שְׁנַיִם; בלשון נקבה: שְׁתַּיִם) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 1 והבא לפני 3.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו2 (מספר)

2,147,483,647

לאונרד אוילר המספר הטבעי 2,147,483,647 הוא מספר מרסן הראשוני השמיני, ושווה ל-.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו2,147,483,647

2/3 מהממוצע

2/3 מהממוצע הוא משחק בתורת המשחקים שבו על כל שחקן לבחור מספר ממשי בין 0 ל -100, כולל הקצוות.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו2/3 מהממוצע

20 (מספר)

20 (במילים: עשרים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 19 ולפני 21.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו20 (מספר)

200 (מספר)

200 (במילים: מאתיים) הוא מספר טבעי הבא אחרי 199 ולפני 201.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו200 (מספר)

2000 (מספר)

2000 (נכתב גם 2,000; במילים: אלפיים) הוא מספר טבעי, עוקב ל-1999 וקודם ל-2001.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו2000 (מספר)

21 (מספר)

21 (במילים בלשון זכר: עשרים ואחד; בלשון נקבה: עשרים ואחת) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 20 והקודם ל-22.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו21 (מספר)

22 (מספר)

22 (במילים בלשון זכר: עשרים ושניים; בלשון נקבה: עשרים ושתיים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 21 והבא לפני 23.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו22 (מספר)

23 (מספר)

23 (במילים בלשון זכר: עשרים ושלושה; בלשון נקבה: עשרים ושלוש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 22 והבא לפני 24.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו23 (מספר)

23 הבעיות של הילברט

ספר על הבעיה ה-6 הבעיות של הילברט הן רשימה של 23 בעיות במתמטיקה, שהוצגה על ידי המתמטיקאי דויד הילברט ב-1900.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו23 הבעיות של הילברט

24 (מספר)

24 (במילים בלשון זכר: עשרים וארבעה; בלשון נקבה: עשרים וארבע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 23 והבא לפני 25.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו24 (מספר)

25 (מספר)

25 (במילים בלשון זכר: עשרים וַחֲמִשָׁה; בלשון נקבה: עשרים וחמש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 24 והבא לפני 26.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו25 (מספר)

26 (מספר)

בית מספר 26 ברחוב ביאליק בתל אביב 26 (במילים בלשון זכר: עשרים וששה; בלשון נקבה: עשרים ושש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 25 והבא לפני 27.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו26 (מספר)

27 (מספר)

27 (במילים בלשון זכר: עשרים ושבעה; בלשון נקבה: עשרים ושבע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 26 והבא לפני 28.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו27 (מספר)

28 (מספר)

מספר 28 ערוך כמשולש 28 (במילים בלשון זכר: עשרים ושמונָה; בלשון נקבה: עשרים ושמונֶה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 27 והבא לפני 29.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו28 (מספר)

29 (מספר)

29 (במילים בלשון זכר: עשרים ותשעה; בלשון נקבה: עשרים ותשע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 28 והבא לפני 30.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו29 (מספר)

3 (מספר)

שלוש סירות ולצידן שלושה ברווזים. 3 (במילים בלשון זכר: שלושה; בלשון נקבה: שלוש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 2 והבא לפני 4.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו3 (מספר)

30 (מספר)

30 (במילים: שלושים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 29 ולפני 31.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו30 (מספר)

300 (מספר)

300 (במילים: שלוש מאות) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 299 והבא לפני 301.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו300 (מספר)

31 (מספר)

31 (במילים בלשון זכר: שלושים ואחד; בלשון נקבה: שלושים ואחת) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 30 ולפני 32.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו31 (מספר)

318 (מספר)

318 הוא המספר הטבעי הבא אחרי 317 והבא לפני 319.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו318 (מספר)

32 (מספר)

32 (במילים בלשון זכר: שלושים ושניים; בלשון נקבה: שלושים ושתיים) הוא מספר טבעי הבא אחרי 31 ולפני 33.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו32 (מספר)

33 (מספר)

33 (במילים בלשון זכר: שלושים ושלושה; בלשון נקבה: שלושים ושלוש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 32 והבא לפני 34.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו33 (מספר)

34 (מספר)

34 (במילים בלשון זכר: שלושים וארבעה; בלשון נקבה: שלושים וארבע) הוא המספר הטבעי העוקב ל-33 וקודם ל-35.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו34 (מספר)

35 (מספר)

35 (במילים בלשון זכר: שלושים וַחֲמישה; בלשון נקבה: שלושים וחמש) הוא מספר טבעי העוקב ל-34 וקודם ל-36.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו35 (מספר)

36 (מספר)

36 (במילים בלשון זכר: שלושים וששה; בלשון נקבה: שלושים ושש) הוא מספר טבעי העוקב ל-35 וקודם ל-37.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו36 (מספר)

360 (מספר)

360 (במילים: שלוש־מאות ושישים) הוא מספר טבעי העוקב ל-359 וקודם ל-361.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו360 (מספר)

37 (מספר)

מדי חום בהם מודגשת טמפרטורת הגוף של אדם בריא - 37 37 (במילים בלשון זכר: שלושים ושבעה; בלשון נקבה: שלושים ושבע) הוא מספר טבעי העוקב ל-36 וקודם ל-38.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו37 (מספר)

38 (מספר)

38 (במילים בלשון זכר: שלושים ושמונָה; בלשון נקבה: שלושים ושמונֶה) הוא מספר טבעי העוקב ל-37 וקודם ל-39.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו38 (מספר)

39 (מספר)

39 (במילים בלשון זכר: שלושים ותשעה; בלשון נקבה: שלושים ותשע) הוא המספר הטבעי העוקב ל-38 וקודם ל-40.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו39 (מספר)

4 (מספר)

שלט של בית מספר 4 ברחוב בהרצליה שלט בית מספר 4 ברחוב בירושלים 4 (במילים בלשון זכר: ארבעה; בלשון נקבה: ארבע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 3 והבא לפני 5.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו4 (מספר)

40 (מספר)

40 (במילים: ארבעים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 39 ולפני 41.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו40 (מספר)

400 (מספר)

400 (במילים: ארבע מאות) הוא מספר טבעי הבא אחרי 399 ולפני 401.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו400 (מספר)

41 (מספר)

41 (במילים בלשון זכר: ארבעים ואחד; בלשון נקבה: ארבעים ואחת) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 40 והבא לפני 42.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו41 (מספר)

42 (מספר)

42 (במילים בלשון זכר: ארבעים ושניים; בלשון נקבה: ארבעים ושתיים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 41 והבא לפני 43.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו42 (מספר)

43 (מספר)

43 (במילים בלשון זכר: ארבעים ושלושה; בלשון נקבה: ארבעים ושלוש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 42 ולפני 44.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו43 (מספר)

43,112,609

43,112,609 (מילולית ארבעים ושלושה מיליון, מאה ושנים עשר אלף, שש מאות ותשע) הוא המספר הטבעי שאחרי 43,112,608 ולפני 43,112,610.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו43,112,609

44 (מספר)

44 (במילים בלשון זכר: ארבעים וארבעה; בלשון נקבה: ארבעים וארבע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 43, והבא לפני 45.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו44 (מספר)

45 (מספר)

45 (במילים בלשון זכר: ארבעים וחמשה; בלשון נקבה: ארבעים וחמש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 44 ולפני 46.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו45 (מספר)

46 (מספר)

46 (במילים בלשון זכר: ארבעים וששה; בלשון נקבה: ארבעים ושש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 45 ולפני 47.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו46 (מספר)

47 (מספר)

בית מספר 47 47 (במילים בלשון זכר: ארבעים ושבעה; בלשון נקבה: ארבעים ושבע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 46 ולפני 48.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו47 (מספר)

48 (מספר)

48 (במילים בלשון זכר: ארבעים ושמונָה; בלשון נקבה: ארבעים ושמונֶה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 47 והבא לפני 49.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו48 (מספר)

49 (מספר)

49 (במילים בלשון זכר: ארבעים ותשעה; בלשון נקבה: ארבעים ותשע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 48 ולפני 50.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו49 (מספר)

5 (מספר)

חמש נקודות על צדה של קוביית משחק נורית אסיה עם חמישה עלי כותרת שלט בית מספר 5 ברחוב בירושלים 5 (במילים בלשון זכר: חמישה; בלשון נקבה: חמש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 4 ולפני 6.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו5 (מספר)

50 (מספר)

נו מייצגת את המספר 50 בספרות יווניות 50 (במילים: חמישים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 49 ולפני 51.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו50 (מספר)

500 (מספר)

שטרות של 500 יורו 500 (במילים: חמש מאות) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 499 ולפני 501.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו500 (מספר)

51 (מספר)

51 (במילים בלשון זכר: חמישים ואחד; בלשון נקבה: חמישים ואחת) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 50 ולפני 52.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו51 (מספר)

52 (מספר)

52 (במילים בלשון זכר: חמישים ושניים; בלשון נקבה: חמישים ושתיים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 51 ולפני 53.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו52 (מספר)

53 (מספר)

53 (במילים בלשון זכר: חמישים ושלושה; בלשון נקבה: חמישים ושלוש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 52 ולפני 54.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו53 (מספר)

6 (מספר)

כלנית מצויה עם 6 עלי כותרת 6 (במילים בלשון זכר: שישה; בלשון נקבה: שש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 5 והבא לפני 7.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו6 (מספר)

60 (מספר)

60 (במילים: שישים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 59 ולפני 61.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו60 (מספר)

666 (מספר)

666 הוא מספר טבעי הבא אחרי 665 ולפני 667.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו666 (מספר)

7 (מספר)

שלט בית מספר 7 ברחוב בירושלים 7 (במילים בלשון זכר: שבעה; בלשון נקבה: שבע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 6 והבא לפני 8.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו7 (מספר)

70 (מספר)

70 (במילים: שבעים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 69 ולפני 71.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו70 (מספר)

73 (מספר)

73 הוא המספר הטבעי הבא אחרי 72 ולפני 74.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו73 (מספר)

8 (מספר)

תמנון בעל שמונה זרועות המספר 8 על בול שהונפק לכבוד יום העצמאות השמיני, בשנת 1956, בעיצובם של האחים שמיר 8 (במילים בלשון זכר: שמונָה; בלשון נקבה: שמונֶה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 7 והבא לפני 9.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו8 (מספר)

80 (מספר)

80 (במילים: שמונים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 79 ולפני 81.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו80 (מספר)

9 (מספר)

9 (במילים בלשון זכר: תשעה; בלשון נקבה: תשע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 8 והבא לפני 10.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו9 (מספר)

90 (מספר)

90 (במילים: תשעים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 89 ולפני 91.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו90 (מספר)

99 (מספר)

חנות בקליפורניה המוכרת את כל מוצריה ב-99 סנט 99 (במילים בלשון זכר: תשעים ותשעה; בלשון נקבה: תשעים ותשע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 98 ולפני 100.

לִרְאוֹת מספר טבעי ו99 (מספר)

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מספר_טבעי

ידוע גם בשם אקסיומות פיאנו, מספרים טבעיים.

, מספר חסר, מספר דמוי משוכלל, מספר כמעט משוכלל, מספר כמעט ראשוני, מספרי לוקאס, מספרים זרים, מספרים גדולים, מספרים ידידים, מספור, מערך (מבנה נתונים), מערכת מיזאר, מערכת פאנו, מערכת האקסיומות של הילברט, מערכות מספרים, מעשה חושב (רלב"ג), מקדם (מתמטיקה), מרחב כוויץ, מרחב כיסוי, משפט (מתמטיקה), משפט ארבעת הריבועים של לגראנז', משפט אוילר, משפט ניקומאכוס, משפט ניוטון על מסלולים סובבים, משפט פרמה, משפט פיתגורס, משפט קנטור, משפט קנטור-שרדר-ברנשטיין, משפט תומאסן על מעגלים זרים, משפט זקנדורף, משפט גולדבך-אוילר, משפט דבורצקי, משפט דיריכלה, משפט המיון לחבורות פשוטות סופיות, משפט האפסים של הילברט, משפט האי-גדירות של טרסקי, משפט הפירוק של ויירשטראס, משפט השאריות הסיני, משפט החלוקה של אוילר, משפט ההרחבה של קולמוגורוב, משפט ההדדיות הריבועית, משפט הורוויץ (אלגברה), משפטי האי-שלמות של גדל, משחק טופולוגי, משולש פסקל, משוואה דיפרנציאלית ליניארית, משוואה דיופנטית, מתמטיקה, מטריצה, מטריצה דלילה, מחלק, מחלקה (תורת הקבוצות), מבנה (מתמטיקה), מבנה יצירה, מבחן AKS לראשוניות, מבחני התחלקות, מבחני התכנסות לסדרות, מבחני התכנסות לטורים, מונום, מושג המספר ביוון העתיקה, מודל דביי, מודל האטום של בוהר, מודולה-2, מויז'ש פרסבורגר, מכפלה ריקה, מילר, מיליארד, מיליון, מיון מנייה, מיון ספגטי, מייקל דאמט, א, אקסיומת הקבוצה האינסופית, אקסיומת הבנייה, אקסיומת הבחירה, אקוטוטיאנט, ארבע פעולות החשבון, ארומטיות, אריתמטיקה, אלגברה בוליאנית (מבנה אלגברי), אלגוריתם מילר-רבין, אלגוריתם אוקלידס, אלגוריתם שור, אלגוריתם שכן קרוב, אלכס (תוכי), אחד מי יודע, אבן אל-היית'ם, אדואר זקנדורף, אורקל (מדעי המחשב), אוריינטציה (מתמטיקה), אוריינטציה יחסית, אולם, אינסוף, אינפימום וסופרמום, אינטגרל רימן-ליוביל, אינטואיציוניזם, אינדקס שזירה, אינדוקציה מתמטית, איבר (מתמטיקה), איבר נילפוטנטי, איבר פרימיטיבי, איבר האפס, אידמפוטנט, נקודה מבודדת, נגזרת פרשה, נגזרת כיוונית, נומרולוגיה, נוסחת אוילר (תורת הגרפים), נוסחת אוילר-מקלורן, נוסחת האינטגרל החוזר של קושי, ניסוי שני הסדקים, ספרות בבליות, ספירלת אולם, ספירה (גאומטריה), סדר טוב, סדר חלקי, סדרת מחלקים, סדרת סילבסטר, סדרת פל, סדרת פונקציות, סדרת פיבונאצ'י, סדרה (מתמטיקה), סדרה (חידה), סופר סנטאי, סכום, סכום ספרות סופי, סכום גאוס ריבועי, סימון מתמטי, סימון אסימפטוטי, סיגמא-אדיטיביות, עצרת (מתמטיקה), עצרת מעריכית, עקרון הסדר הטוב, עקרון הכפל, עקומת בודה, ערך (מדעי המחשב), על מכפלה, עד כדי (מתמטיקה), עדה (שפת תכנות), עוצמת הרצף, עוצמה (מתמטיקה), פאי, פרמנידס (דיאלוג אפלטוני), פרקטל, פרדוקס, פרדוקס המספרים המעניינים, פלימפטון 322, פונס הזכרן, פונקציה, פונקציה אריתמטית, פונקציה קמורה, פונקציה רקורסיבית, פונקציה חשיבה, פונקציה חד-חד-ערכית ועל, פונקציית מביוס, פונקציית אקרמן, פונקציית אוילר, פונקציית סכום הריבועים, פונקציית זיווג, פונקציית בטא של דיריכלה, פונקציית גמא, פונקציית החלוקה (תורת המספרים), פולינומי הרמיט, פולינום טריגונומטרי, פיניטיזם, פירוק לגורמים של מספר שלם, פיתגורס, פילוסופיה של המתמטיקה, צפיפות (תורת המספרים), צפיפות דיריכלה, קמור, קרל פרידריך גאוס, קרינת גוף שחור, קטגוריות של תורות, קבוע מילס, קבוע ארדש-קופלנד, קבוע צ'אמפרנאוונה, קבוע רמנוג'אן-סולדר, קבוצת קנטור, קבוצת המספרים הטבעיים, קבוצה ניתנת למנייה רקורסיבית, קבוצה סדורה צפופה, קבוצה קמורה לחלוטין, קבוצה רקורסיבית, קבוצה שאינה בת מנייה, קבוצות שקולות, קואורדינטות קוטביות, קואינדוקציה, קונבולוציית דיריכלה, קוד פרופר, קידוד גדל, קיומם של אינסוף מספרים ראשוניים, קיום ויחידות, רצף סידון, רציפות (פילוסופיה), רשת (טופולוגיה), רזולוציה (אלגברה), רדיקל של מספר שלם, ריבוע קסם, שעשועי מתמטיקה, שלשה פיתגורית, שבע בום, שבר (מתמטיקה), שבר משולב, שבר מחזורי, שבר יסודי, שדה המספרים הממשיים, ת'אבת אבן קורה, תנאי שרשרת (מתמטיקה), תנו רבנן (שיר), תת-סדרה, תבנית דיפרנציאלית, תור M/M/c, תורת רמזי, תורת המספרים, תורת המודלים, תורת הסיבוכיות, תורת הקשרים, תורת הקבוצות, תורת הרקורסיה, תורת ההוכחות, תורה (לוגיקה מתמטית), תוכנית הילברט, תכונת ארכימדס, תיבת אוילר, למת הרגולריות של סמרדי, לכסון (שיטת הוכחה), טרנס טאו, טטרציה, טור המספרים הטבעיים, טיפוס נתונים, ז'אן פיאז'ה, ז'וזף ברטראן, זמן בדיד וזמן רציף, זמן יוניקס, זהות אוילר, זהויות טריגונומטריות, חסם (מתמטיקה), חרדת מתמטיקה, חשבון מודולרי, חשבון אינפיניטסימלי שברי, חלוקה (קומבינטוריקה), חלוקה בשתיים, חזקה (מתמטיקה), חזקה של שתיים, חבורת קוקסטר, חבורת הצמות, חבורת התמורות הזוגיות, חבורה סופיתית, חבורה למחצה, חבורה חליקה, חוק פלאנק, חוק המספרים הקטנים, חוג פולינומים, חוג המספרים השלמים, חילוק, חיבור, חידאתו, חידת הכובעים, ב (מתמטיקה), בן גרין, בנייה בסרגל ובמחוגה, בסיס (אריתמטיקה), בסיס אונרי, בעיית השלשות הפיתגוריות הבוליאנית, בעיית הכרעה, בעיית וארינג, בעיית יוספוס, בלשנות מודרנית, בור פוטנציאל אינסופי, ביצוע אותנטי, ג'אקומו בארוצי דה ויניולה, ג'וליה רובינסון, ג'וזפה פאנו, גאומטריה ביוון העתיקה, גאורג קנטור, גנוס (טופולוגיה), גבול של סדרה, גדול מספיק, גוגול, גוגולפלקס, דלתון ריצוף, דואליות גל-חלקיק, דיופנטוס, המספרים הטבעיים, המשפט האחרון של פרמה, המשפט האחרון של פרמה (ספר), המשפט היסודי של האריתמטיקה, המלון של הילברט, האלכסון של קנטור, הפרש (תורת הקבוצות), הפרש ריבועים, הפרדוקס של שרפינסקי-מזורקביץ', הפרדוקס של ברי, הפחתת סיכון מוחלטת, הקבוצה הריקה, השערת ארטין על שורשים פרימיטיביים, השערת ארדש-שטראוס, השערת פוליה, השערת קולץ, השערת ברטראן, השערת גולדבך החלשה, השערת הרצף, השורש הריבועי של 2, השיטה העשרונית, התמרת פורייה מהירה, התכנסות במידה שווה, הלמה של קניג, הלמה של גאוס (תורת המספרים), הטבעיים, הבעיה העשירית של הילברט, הבונה העסוק, הגדרה, הגדרה רקורסיבית, הוכחת האי-מנייה הראשונה של קנטור, הכפלת הקובייה, הכללה (מתמטיקה), היסטוריה של מכניקת הקוונטים, היסטוריה של פתרון משוואות פולינומיות, היסטוריה של המתמטיקה, היסטוריה של האריתמטיקה, היפאסוס, היומן של גאוס, כמעט כל (מתמטיקה), כפל, כלל הסנדוויץ', כיתה א', יריעה טופולוגית, יחס טרנזיטיבי, יחידה חוזרת, יופי מתמטי, 0.999..., 1 (מספר), 10 (מספר), 100 (מספר), 100,000, 1000 (מספר), 1001 (מספר), 101 (מספר), 1024 (מספר), 1089 (מספר), 11 (מספר), 12 (מספר), 13 (מספר), 14 (מספר), 15 (מספר), 16 (מספר), 17 (מספר), 1729 (מספר), 18 (מספר), 19 (מספר), 2 (מספר), 2,147,483,647, 2/3 מהממוצע, 20 (מספר), 200 (מספר), 2000 (מספר), 21 (מספר), 22 (מספר), 23 (מספר), 23 הבעיות של הילברט, 24 (מספר), 25 (מספר), 26 (מספר), 27 (מספר), 28 (מספר), 29 (מספר), 3 (מספר), 30 (מספר), 300 (מספר), 31 (מספר), 318 (מספר), 32 (מספר), 33 (מספר), 34 (מספר), 35 (מספר), 36 (מספר), 360 (מספר), 37 (מספר), 38 (מספר), 39 (מספר), 4 (מספר), 40 (מספר), 400 (מספר), 41 (מספר), 42 (מספר), 43 (מספר), 43,112,609, 44 (מספר), 45 (מספר), 46 (מספר), 47 (מספר), 48 (מספר), 49 (מספר), 5 (מספר), 50 (מספר), 500 (מספר), 51 (מספר), 52 (מספר), 53 (מספר), 6 (מספר), 60 (מספר), 666 (מספר), 7 (מספר), 70 (מספר), 73 (מספר), 8 (מספר), 80 (מספר), 9 (מספר), 90 (מספר), 99 (מספר).

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

המידע מבוסס על ערכים מויקיפדיה ומיזמים אחרים של ויקימדיה, וזמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות