תִקשׁוֹרֶת

473 יחסים: Common Lisp, E (קבוע מתמטי), Go (שפת תכנות), N, N-יה סדורה, NP (מחלקת סיבוכיות), NP ביניים, P (מחלקת סיבוכיות), Sharp-P, ממד (מתמטיקה), ממד (אלגברה ליניארית), ממד האוסדורף, ממוצע מוכלל, ממוצע אריתמטי-גאומטרי, ממוצע חשבוני, מאפיין (אלגברה), מאה, מנייה, מסנן (תורת הקבוצות), מספר, מספר ממשי, מספר מעניין, מספר מרסן, מספר משולשי, מספר משוכלל, מספר מזל (מתמטיקה), מספר מחומש, מספר מונית, מספר מוזר, מספר אור, מספר אוטומורפי, מספר נגיע, מספר נורמלי, מספר סודר, מספר עגול, מספר פרמה, מספר פרידמן, מספר קפרקר, מספר קרמייקל, מספר קטלן, מספר קונגרואנטי, מספר קוואזי משוכלל, מספר קית', מספר ראשוני, מספר רב משוכלל, מספר שמח, מספר שלם, מספר שופע, מספר ליוביל, מספר ליישרל, ..., מספר טרנספיניטי, מספר חסר, מספר דמוי משוכלל, מספר כמעט משוכלל, מספר כמעט ראשוני, מספרי לוקאס, מספרים זרים, מספרים גדולים, מספרים ידידים, מספור, מערך (מבנה נתונים), מערכת מיזאר, מערכת פאנו, מערכת האקסיומות של הילברט, מערכות מספרים, מעשה חושב (רלב"ג), מקדם (מתמטיקה), מרחב כוויץ, מרחב כיסוי, משפט (מתמטיקה), משפט ארבעת הריבועים של לגראנז', משפט אוילר, משפט ניקומאכוס, משפט ניוטון על מסלולים סובבים, משפט פרמה, משפט פיתגורס, משפט קנטור, משפט קנטור-שרדר-ברנשטיין, משפט תומאסן על מעגלים זרים, משפט זקנדורף, משפט גולדבך-אוילר, משפט דבורצקי, משפט דיריכלה, משפט המיון לחבורות פשוטות סופיות, משפט האפסים של הילברט, משפט האי-גדירות של טרסקי, משפט הפירוק של ויירשטראס, משפט השאריות הסיני, משפט החלוקה של אוילר, משפט ההרחבה של קולמוגורוב, משפט ההדדיות הריבועית, משפט הורוויץ (אלגברה), משפטי האי-שלמות של גדל, משחק טופולוגי, משולש פסקל, משוואה דיפרנציאלית ליניארית, משוואה דיופנטית, מתמטיקה, מטריצה, מטריצה דלילה, מחלק, מחלקה (תורת הקבוצות), מבנה (מתמטיקה), מבנה יצירה, מבחן AKS לראשוניות, מבחני התחלקות, מבחני התכנסות לסדרות, מבחני התכנסות לטורים, מונום, מושג המספר ביוון העתיקה, מודל דביי, מודל האטום של בוהר, מודולה-2, מויז'ש פרסבורגר, מכפלה ריקה, מילר, מיליארד, מיליון, מיון מנייה, מיון ספגטי, מייקל דאמט, א, אקסיומת הקבוצה האינסופית, אקסיומת הבנייה, אקסיומת הבחירה, אקוטוטיאנט, ארבע פעולות החשבון, ארומטיות, אריתמטיקה, אלגברה בוליאנית (מבנה אלגברי), אלגוריתם מילר-רבין, אלגוריתם אוקלידס, אלגוריתם שור, אלגוריתם שכן קרוב, אלכס (תוכי), אחד מי יודע, אבן אל-היית'ם, אדואר זקנדורף, אוקלידס (פירושונים), אורקל (מדעי המחשב), אוריינטציה (מתמטיקה), אוריינטציה יחסית, אולם, אינסוף, אינפימום וסופרמום, אינטגרל רימן-ליוביל, אינטואיציוניזם, אינדקס שזירה, אינדוקציה מתמטית, איבר (מתמטיקה), איבר נילפוטנטי, איבר פרימיטיבי, איבר האפס, אידמפוטנט, נקודה מבודדת, נגזרת פרשה, נגזרת כיוונית, נומרולוגיה, נוסחת אוילר (תורת הגרפים), נוסחת אוילר-מקלורן, נוסחת האינטגרל החוזר של קושי, ניסוי שני הסדקים, ספרות בבליות, ספירלת אולם, ספירה (גאומטריה), סדר טוב, סדר חלקי, סדרת מחלקים, סדרת סילבסטר, סדרת פל, סדרת פונקציות, סדרת פיבונאצ'י, סדרה (מתמטיקה), סדרה (חידה), סופר סנטאי, סכום, סכום ספרות סופי, סכום גאוס ריבועי, סימון מתמטי, סימון אסימפטוטי, סיגמא-אדיטיביות, עצרת (מתמטיקה), עצרת מעריכית, עקרון הסדר הטוב, עקרון הכפל, עקומת בודה, ערך (מדעי המחשב), על מכפלה, עד כדי (מתמטיקה), עדה (שפת תכנות), עוצמת הרצף, עוצמה (מתמטיקה), פאי, פרמנידס (דיאלוג אפלטוני), פרקטל, פרדוקס, פרדוקס המספרים המעניינים, פלימפטון 322, פונס הזכרן, פונקציה, פונקציה אריתמטית, פונקציה קמורה, פונקציה רקורסיבית, פונקציה חשיבה, פונקציה חד-חד-ערכית ועל, פונקציית מביוס, פונקציית אקרמן, פונקציית אוילר, פונקציית סכום הריבועים, פונקציית זיווג, פונקציית בטא של דיריכלה, פונקציית גמא, פונקציית החלוקה (תורת המספרים), פולינומי הרמיט, פולינום טריגונומטרי, פיניטיזם, פירוק לגורמים של מספר שלם, פיתגורס, פילוסופיה של המתמטיקה, צפיפות (תורת המספרים), צפיפות דיריכלה, קמור, קרל פרידריך גאוס, קרינת גוף שחור, קטגוריות של תורות, קבוע מילס, קבוע ארדש-קופלנד, קבוע צ'אמפרנאוונה, קבוע רמנוג'אן-סולדר, קבוצת קנטור, קבוצת המספרים הטבעיים, קבוצה ניתנת למנייה רקורסיבית, קבוצה סדורה צפופה, קבוצה קמורה לחלוטין, קבוצה רקורסיבית, קבוצה שאינה בת מנייה, קבוצות שקולות, קואורדינטות קוטביות, קואינדוקציה, קונבולוציית דיריכלה, קוד פרופר, קידוד גדל, קיומם של אינסוף מספרים ראשוניים, קיום ויחידות, רצף סידון, רציפות (פילוסופיה), רשת (טופולוגיה), רזולוציה (אלגברה), רדיקל של מספר שלם, ריבוע קסם, שעשועי מתמטיקה, שלמים, שלשה, שלשה פיתגורית, שבע בום, שבר (מתמטיקה), שבר משולב, שבר מחזורי, שבר יסודי, שדה המספרים הממשיים, ת'אבת אבן קורה, תנאי שרשרת (מתמטיקה), תנו רבנן (שיר), תת-סדרה, תבנית דיפרנציאלית, תור M/M/c, תורת רמזי, תורת המספרים, תורת המודלים, תורת הסיבוכיות, תורת הקשרים, תורת הקבוצות, תורת הרקורסיה, תורת ההוכחות, תורה (לוגיקה מתמטית), תוכנית הילברט, תכונת ארכימדס, תיבת אוילר, למת הרגולריות של סמרדי, לכסון (שיטת הוכחה), טרנס טאו, טטרציה, טור המספרים הטבעיים, טיפוס נתונים, ז'אן פיאז'ה, ז'וזף ברטראן, זמן בדיד וזמן רציף, זמן יוניקס, זהות אוילר, זהויות טריגונומטריות, חסם (מתמטיקה), חרדת מתמטיקה, חשבון, חשבון מודולרי, חשבון אינפיניטסימלי שברי, חלוקה (קומבינטוריקה), חלוקה בשתיים, חזקה (מתמטיקה), חזקה של שתיים, חבורת קוקסטר, חבורת הצמות, חבורת התמורות הזוגיות, חבורה סופיתית, חבורה למחצה, חבורה חליקה, חוק פלאנק, חוק המספרים הקטנים, חוג פולינומים, חוג המספרים השלמים, חילוק, חיבור, חידאתו, חידת הכובעים, ב (מתמטיקה), בן גרין, בנייה בסרגל ובמחוגה, בסיס (אריתמטיקה), בסיס אונרי, בעיית השלשות הפיתגוריות הבוליאנית, בעיית הכרעה, בעיית וארינג, בעיית יוספוס, בלשנות מודרנית, בור פוטנציאל אינסופי, ביצוע אותנטי, ג'אקומו בארוצי דה ויניולה, ג'וליה רובינסון, ג'וזפה פאנו, גאומטריה ביוון העתיקה, גאורג קנטור, גנוס (טופולוגיה), גבול של סדרה, גדול מספיק, גוגול, גוגולפלקס, דלתון ריצוף, דואליות גל-חלקיק, דיופנטוס, המספרים הטבעיים, המשפט האחרון של פרמה, המשפט האחרון של פרמה (ספר), המשפט היסודי של האריתמטיקה, המלון של הילברט, האלכסון של קנטור, הפרש (תורת הקבוצות), הפרש ריבועים, הפרדוקס של שרפינסקי-מזורקביץ', הפרדוקס של ברי, הפחתת סיכון מוחלטת, הקבוצה הריקה, השערת ארטין על שורשים פרימיטיביים, השערת ארדש-שטראוס, השערת פוליה, השערת קולץ, השערת ברטראן, השערת גולדבך החלשה, השערת הרצף, השורש הריבועי של 2, השיטה העשרונית, התמרת פורייה מהירה, התפלגות F, התפלגות כי בריבוע, התכנסות במידה שווה, הלמה של קניג, הלמה של גאוס (תורת המספרים), הטבעיים, הבעיה העשירית של הילברט, הבונה העסוק, הגדרה, הגדרה רקורסיבית, הוכחת האי-מנייה הראשונה של קנטור, הכפלת הקובייה, הכללה (מתמטיקה), היסטוריה של מכניקת הקוונטים, היסטוריה של פתרון משוואות פולינומיות, היסטוריה של המתמטיקה, היסטוריה של האריתמטיקה, היפאסוס, היומן של גאוס, כמעט כל (מתמטיקה), כפל, כלל הסנדוויץ', כיתה א', יריעה טופולוגית, יחס טרנזיטיבי, יחידה, יחידה חוזרת, יופי מתמטי, 0.999..., 1 (מספר), 1 (פירושונים), 10 (מספר), 100 (מספר), 100,000, 1000 (מספר), 1001 (מספר), 101 (מספר), 1024 (מספר), 1089 (מספר), 11 (מספר), 12 (מספר), 13 (מספר), 14 (מספר), 15 (מספר), 16 (מספר), 17 (מספר), 1729 (מספר), 18 (מספר), 19 (מספר), 2 (מספר), 2,147,483,647, 2/3 מהממוצע, 20 (מספר), 200 (מספר), 2000 (מספר), 2000 (פירושונים), 21 (מספר), 22 (מספר), 23 (מספר), 23 הבעיות של הילברט, 24 (מספר), 25 (מספר), 26 (מספר), 27 (מספר), 28 (מספר), 29 (מספר), 3 (מספר), 30 (מספר), 30 (פירושונים), 300 (מספר), 300 (פירושונים), 3000 (פירושונים), 31 (מספר), 318 (מספר), 32 (מספר), 33 (מספר), 34 (מספר), 35 (מספר), 36 (מספר), 360 (מספר), 37 (מספר), 38 (מספר), 39 (מספר), 4 (מספר), 40 (מספר), 400 (מספר), 41 (מספר), 42 (מספר), 43 (מספר), 43,112,609, 44 (מספר), 45 (מספר), 46 (מספר), 47 (מספר), 48 (מספר), 49 (מספר), 5 (מספר), 50 (מספר), 500 (מספר), 51 (מספר), 52 (מספר), 53 (מספר), 6 (מספר), 60 (מספר), 666 (מספר), 7 (מספר), 70 (מספר), 73 (מספר), 8 (מספר), 80 (מספר), 9 (מספר), 90 (מספר), 99 (מספר). להרחיב מדד (423 יותר) » « הפסיכולוג מדד

Common Lisp

Common Lisp (בראשי תיבות: CL) היא ניב של שפת התכנות Lisp, שפורסמה לראשונה ב־1984 ועברה תקינה על ידי ANSI בשנת 1994 ופורסמה שוב כ־ANSI Common Lisp.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וCommon Lisp · ראה עוד »

E (קבוע מתמטי)

פונקציות מעריכיות בבסיסים שונים. פונקציית האקספוננט, המסומנת בכחול, היא הפונקציה המעריכית היחידה ששיפוע הישר המשיק לה (המסומן באדום) בנקודה x.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וE (קבוע מתמטי) · ראה עוד »

Go (שפת תכנות)

Go היא שפת תכנות התומכת במובהק בעיבוד מקבילי ובעלת תמיכה חלקית בתכנות מונחה-עצמים, בעלת טיפוסיות סטטית ובטוחה, ויש לה תחביר הדומה לזה של שפת C. השפה מעוצבת על ידי חברת גוגל (ומכאן מקור שמה - שתי האותיות הראשונות בשם החברה) והמהדרים שלה מפותחים כפרויקט קוד פתוח.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וGo (שפת תכנות) · ראה עוד »

N

N (אן) היא האות הארבע עשרה באלפבית הלטיני.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וN · ראה עוד »

N-יה סדורה

n-יה סדורה (או פשוט n-יה, מבוטא "אֵנִיָּה"; אפשר גם סְדוּרַת n; באנגלית: N-tuple) היא אוסף של n איברים (כש-n מספר טבעי כלשהו), לא בהכרח שונים, המסודרים לפי סדר.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וN-יה סדורה · ראה עוד »

NP (מחלקת סיבוכיות)

במדעי המחשב, NP היא מחלקת סיבוכיות חשובה, שמכילה בעיות הנקראות "בעיות הכרעה", המוגדרות על ידי השאלה: בהינתן קלט, האם הוא מקיים תכונה נתונה? (דוגמה: הקלט יכול להיות מספר טבעי, והתכונה: המספר הוא זוגי, או ראשוני).

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וNP (מחלקת סיבוכיות) · ראה עוד »

NP ביניים

בתורת הסיבוכיות, NP ביניים היא מחלקת כל בעיות ההכרעה במחלקה NP שאינן נמצאות ב-P וגם אינן NP-שלמות (NPC).

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וNP ביניים · ראה עוד »

P (מחלקת סיבוכיות)

בתורת הסיבוכיות, P היא מחלקת סיבוכיות המכילה את כל בעיות ההכרעה אשר ניתנות לפתרון באופן יעיל, דהיינו בזמן ריצה פולינומי.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וP (מחלקת סיבוכיות) · ראה עוד »

Sharp-P

במדעי המחשב, P# (קרי: Sharp-P) היא מחלקת סיבוכיות המכילה את אוסף בעיות הספירה הקשורות לבעיות ההכרעה השייכות למחלקה NP.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וSharp-P · ראה עוד »

ממד (מתמטיקה)

במתמטיקה, הממד הוא מספר (לרוב מספר טבעי), המתאר את מספר דרגות החופש במרחב.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וממד (מתמטיקה) · ראה עוד »

ממד (אלגברה ליניארית)

באלגברה ליניארית, הממד של מרחב וקטורי הוא מספר האיברים בבסיס של המרחב.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וממד (אלגברה ליניארית) · ראה עוד »

ממד האוסדורף

ממד האוסדורף הוא הכללה של מושג הממד.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וממד האוסדורף · ראה עוד »

ממוצע מוכלל

במתמטיקה, ממוצע מוכלל (נקרא גם ממוצע חזקות, או ממוצע הולדר על שם המתמטיקאי אוטו הולדר), הוא משפחה של ממוצעים אשר מכלילה את הממוצעים הפיתגוריים (ממוצע חשבוני, ממוצע הנדסי וממוצע הרמוני) וכן ממוצעים נוספים כגון שורש ממוצע הריבועים.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וממוצע מוכלל · ראה עוד »

ממוצע אריתמטי-גאומטרי

באנליזה מתמטית, הממוצע האריתמטי-גאומטרי של שני מספרים הוא ערך-ביניים המתקבל מהחלפה חוזרת של המספרים בממוצע האריתמטי והגאומטרי שלהם.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וממוצע אריתמטי-גאומטרי · ראה עוד »

ממוצע חשבוני

ממוצע חשבוני (או אריתמטי) הוא סוג הממוצע הנפוץ ביותר ואליו מתכוונים בדרך כלל במילה "ממוצע".

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וממוצע חשבוני · ראה עוד »

מאפיין (אלגברה)

המאפיין (נקרא גם המציין או הקרקטריסטיקה) של שדה הוא המספר הטבעי הקטן ביותר השווה לאפס בשדה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומאפיין (אלגברה) · ראה עוד »

מאה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומאה · ראה עוד »

מנייה

ספירה באמצעות קווים בקבוצות של חמישה קווים מְנִיָּה היא הפעילות של מציאת מספר העצמים הנכללים בקבוצה סופית נתונה, או הפרדת מספר נתון של עצמים מתוך קבוצה נתונה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומנייה · ראה עוד »

מסנן (תורת הקבוצות)

בתורת הקבוצות, מסנן מעל קבוצה X הוא: משפחה לא ריקה של תת-קבוצות של X, הסגורה להגדלה ולחיתוך סופי, ואינה כוללת את הקבוצה הריקה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומסנן (תורת הקבוצות) · ראה עוד »

מספר

מספר הוא עצם מתמטי מופשט, שבמשמעותו המקובלת משמש לציון כמות.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומספר · ראה עוד »

מספר ממשי

במתמטיקה, מספר ממשי הוא מספר המייצג גודל, כמו \ 3, -4.1, \tfrac או \ 2\pi.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומספר ממשי · ראה עוד »

מספר מעניין

מספר מעניין הוא מספר, מתוך אינסוף המספרים, שתכונותיו הופכות אותו למעניין יחסית למספרים אחרים בקבוצת המספרים האינסופית שהוא נכלל בה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומספר מעניין · ראה עוד »

מספר מרסן

מספרי מרסן, הנקראים על שם המתמטיקאי האב מרן מרסן, הם מספרים שהם חזקה של שתיים פחות 1, כלומר, בתבנית: \ M_n.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומספר מרסן · ראה עוד »

מספר משולשי

ששת המספרים המשולשיים הראשונים בתורת המספרים, מספר טבעי \ T נקרא מספר משולשי אם אפשר לסדר \ T עצמים בצורת משולש שווה-צלעות.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומספר משולשי · ראה עוד »

מספר משוכלל

מספר משוכלל או מספר מושלם הוא מספר טבעי השווה לסכום כל המחלקים הטבעיים שלו מלבד המספר עצמו.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומספר משוכלל · ראה עוד »

מספר מזל (מתמטיקה)

אנימציה המתארת את ניפוי מספרי המזל. המספרים באדום הם מספרי המזל. במתמטיקה, מספר מזל הוא מספר השייך לתת קבוצה של המספרים הטבעיים, המכילה מספרים שנותרו לאחר ניפוי בשיטה דומה לשיטת הנפה של ארטוסתנס המוצאת ראשוניים.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומספר מזל (מתמטיקה) · ראה עוד »

מספר מחומש

ששת המספרים המחומשים הראשונים (המספר המחומש הוא מספר הנקודות הכחולות) בתורת המספרים, מספר טבעי p הוא מספר מחומש אם אפשר לסדר p עצמים בצורת סדרה של מחומשים משוכללים בעלי קודקוד משותף.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומספר מחומש · ראה עוד »

מספר מונית

במתמטיקה, מספר מונית מסדר n, המסומן או הוא המספר הטבעי הקטן ביותר שניתן להציגו ב-n דרכים שונות כסכום של שתי חזקות שלישיות של מספרים טבעיים (בניסוח אחר: המספר הטבעי הקטן ביותר A שלו יש n פתרונות שונים במספרים טבעיים למשוואה הדיופנטית x^3+y^3.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומספר מונית · ראה עוד »

מספר מוזר

במתמטיקה, מספר מוזר (באנגלית: Weird number) הוא מספר טבעי שהוא שופע; כלומר, סכום מחלקיו (לא כולל המספר עצמו) עולה על המספר, אך לא דמוי משוכלל – אין קבוצה חלקית של המחלקים, שסכומה שווה למספר.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומספר מוזר · ראה עוד »

מספר אור

במתמטיקה, מספר מחלק-הרמוני, או מספר אור (Ore), ולעיתים אף מספר אור-הרמוני, על-שם המתמטיקאי הנורווגי אייסטיין אור (Øystein Ore) שהגדיר את המספרים הללו בשנת 1948, הוא מספר טבעי חיובי שהממוצע ההרמוני של המחלקים שלו הוא מספר שלם.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומספר אור · ראה עוד »

מספר אוטומורפי

מספר אוטומורפי הוא מספר טבעי שכאשר מעלים אותו בכל חזקה שהיא, התוצאה תסתיים בספרותיו של המספר עצמו.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומספר אוטומורפי · ראה עוד »

מספר נגיע

בתורת המספרים, מספר טבעי שהוא סכום המחלקים האמיתיים של מספר כלשהו נקרא "מספר נגיע", ומספר שלא ניתן להציג בצורה הזו הוא "מספר בלתי נגיע".

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומספר נגיע · ראה עוד »

מספר נורמלי

במתמטיקה, מספר נורמלי הוא מספר ממשי שהספרות שלו מתנהגות כאילו הוגרלו באקראי, כאשר לכל ספרה יש הסתברות שווה להופיע.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומספר נורמלי · ראה עוד »

מספר סודר

בתורת הקבוצות, מספר סודר (באנגלית: Ordinal number) הוא טיפוס סדר של קבוצה סדורה היטב.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומספר סודר · ראה עוד »

מספר עגול

בתורת המספרים, מספר עגול הוא מספר שלם, שמספר הגורמים הראשוניים שלו גדול בהרבה מן הצפוי למספרים באותו גודל.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומספר עגול · ראה עוד »

מספר פרמה

בתורת המספרים, מספרי פרמה הם מספרים טבעיים מהצורה F_.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומספר פרמה · ראה עוד »

מספר פרידמן

מספר פרידמן הוא מספר טבעי, שניתן להציג אותו כתוצאה של פעולות אריתמטיות (ארבע פעולות חשבון וחזקה) על הספרות עשרוניות שלו.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומספר פרידמן · ראה עוד »

מספר קפרקר

מספר קַפְּרֵקַר הוא מספר טבעי, השווה לסכום הרישא והסיפא של הייצוג העשרוני של ריבועו.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומספר קפרקר · ראה עוד »

מספר קרמייקל

בתורת המספרים, מספר קרמייקל או מספר פסאודו-ראשוני מוחלט הוא מספר טבעי פריק n המקיים את מסקנת המשפט הקטן של פרמה: b^n\equiv b\pmod לכל b שלם.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומספר קרמייקל · ראה עוד »

מספר קטלן

מספר קָטָלָן (Catalan) הוא מספר טבעי שמופיע בבעיות ספירה שונות בקומבינטוריקה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומספר קטלן · ראה עוד »

מספר קונגרואנטי

במתמטיקה, מספר קונגרואנטי הוא מספר טבעי שהוא שטח של משולש ישר-זווית שאורכי שלוש צלעותיו הם מספרים רציונליים.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומספר קונגרואנטי · ראה עוד »

מספר קוואזי משוכלל

במתמטיקה, מספר קוואזי משוכלל הוא מספר טבעי n, שסכום כל מחלקיו (כולל 1 והמספר עצמו) שווה ל-2n+1 (סכום מחלקיו לא כולל המספר עצמו שווה ל- n+1).

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומספר קוואזי משוכלל · ראה עוד »

מספר קית'

במתמטיקה, מספר קית' (באנגלית: Keith number; נקרא גם Repfigit, קיצור ל-Repetative Fibonacci-like Digit, כלומר "ספרה דמוית-פיבונאצ'י חוזרת") הוא מספר טבעי בעל n ספרות (שתיים לפחות), שמקיים את התנאי הבא: בהינתן סדרה שאיבריה הראשונים הם ספרותיו של המספר, ושאר איבריה מוגדרים על ידי נוסחת נסיגה הקובעת כי כל איבר בסדרה הוא סכום n האיברים הקודמים לו, המספר המקורי מופיע כאחד האיברים בסדרה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומספר קית' · ראה עוד »

מספר ראשוני

בתורת המספרים, מספר ראשוני הוא מספר טבעי גדול מ-1, שלא ניתן להציגו כמכפלה של שני מספרים טבעיים קטנים ממנו, כלומר הוא מתחלק רק ב-1 ובעצמו.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומספר ראשוני · ראה עוד »

מספר רב משוכלל

במתמטיקה, מספרים רב משוכללים הוא הכללה של המספרים המשוכללים.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומספר רב משוכלל · ראה עוד »

מספר שמח

מספר שמח (באנגלית: Happy number) מתייחס למספרים שעבורם התהליך של חישוב סכום ריבועי הספרות (בבסיס 10), וחוזר חלילה, מסתיים במספר 1.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומספר שמח · ראה עוד »

מספר שלם

דיאגרמת ון של מערכות מספרים ידועות, המספרים השלמים מסומנים בכתום מספר שלם הוא מספר ללא מרכיב של שבר.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומספר שלם · ראה עוד »

מספר שופע

מספר שופע הוא מספר שסכום מחלקיו (לא כולל המספר עצמו) עולה על המספר.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומספר שופע · ראה עוד »

מספר ליוביל

מספר ליוביל הוא מספר ממשי שניתן לקרב אותו דיופנטית מכל סדר שהוא.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומספר ליוביל · ראה עוד »

מספר ליישרל

מספר ליישרל (באנגלית: Lychrel Number) הוא מספר טבעי שאינו יוצר פלינדרום כאשר מחברים אותו עם היפוך הספרות שלו בבסיס ספירה כלשהו וחוזרים על הפעולה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומספר ליישרל · ראה עוד »

מספר טרנספיניטי

מספר טרנספיניטי הוא מספר הגדול מאשר כל מספר סופי.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומספר טרנספיניטי · ראה עוד »

מספר חסר

מספר חסר (באנגלית: Deficient number) הוא מספר טבעי \ n אשר מקיים \ \sigma(n) כאשר \ \sigma(n) היא פונקציית המחלקים: סכום כל המחלקים החיוביים של \ n, כולל \ n עצמו.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומספר חסר · ראה עוד »

מספר דמוי משוכלל

במתמטיקה, מספר דמוי משוכלל הוא מספר טבעי השווה לסכום של כל או חלק מהמחלקים שלו.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומספר דמוי משוכלל · ראה עוד »

מספר כמעט משוכלל

במתמטיקה, מספר כמעט משוכלל (לעיתים נקרא גם מספר פגום במעט) הוא מספר טבעי \,n כך שסכום כל מחלקיו שווה ל \,2n - 1 (סכום כל מחלקיו מלבד הוא עצמו שווה ל\,n - 1).

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומספר כמעט משוכלל · ראה עוד »

מספר כמעט ראשוני

בתורת המספרים, מספר טבעי ייקרא מספר כמעט ראשוני (באנגלית: Almost prime) אם יש קבוע K גדול מ-1 כך שלמספר יש לכל היותר K גורמים ראשוניים.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומספר כמעט ראשוני · ראה עוד »

מספרי לוקאס

במתמטיקה, מספרי לוקאס הם סדרה של מספרים טבעיים הקרויה על שמו של המתמטיקאי הצרפתי אדוארד לוקאס (1842-1891).

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומספרי לוקאס · ראה עוד »

מספרים זרים

שני מספרים שלמים נקראים מספרים זרים, אם המחלק המשותף המקסימלי שלהם הוא 1, כלומר, אין אף מספר גדול מאחת שמחלק את שניהם.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומספרים זרים · ראה עוד »

מספרים גדולים

המונח מספר גדול מתייחס לרוב למספר טבעי הגדול משמעותית ממספרים בהם נתקלים לרוב בחיי היום-יום, ולרוב הכוונה למספרים עם עשרות ספרות ויותר.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומספרים גדולים · ראה עוד »

מספרים ידידים

במתמטיקה, זוג מספרים הם ידידים אם כל אחד מהם שווה לסכום מחלקיו של האחר (כאשר בין המחלקים אין סופרים את המספר עצמו).

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומספרים ידידים · ראה עוד »

מספור

מספור הוא התהליך של התאמת מספרים ייחודיים לעצמים בקבוצה נתונה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומספור · ראה עוד »

מערך (מבנה נתונים)

במדעי המחשב, מערך (Array) הוא אחד ממבני הנתונים הפשוטים ביותר: מערך הוא אוסף פריטים שניתן לגשת אליהם בצורה ישירה באמצעות אינדקס.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומערך (מבנה נתונים) · ראה עוד »

מערכת מיזאר

מערכת מיזאר (בפולנית: System Mizar) מורכבת משפה פורמלית לכתיבת הגדרות והוכחות מתמטיות, יחד עם מסייע הוכחה, המסוגל לבדוק הוכחות הכתובות בשפה זו, וספרייה של מתמטיקה פורמלית, שבה ניתן להשתמש בהוכחה של משפטים חדשים.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומערכת מיזאר · ראה עוד »

מערכת פאנו

מערכת פֵּאָנוֹ היא מערכת מתמטית, המהווה מודל פורמלי של המספרים הטבעיים.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומערכת פאנו · ראה עוד »

מערכת האקסיומות של הילברט

מערכת האקסיומות של הילברט היא מערכת בת 20 אקסיומות שהציע דויד הילברט ב-1899, כבסיס תאורטי לגאומטריה האוקלידית.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומערכת האקסיומות של הילברט · ראה עוד »

מערכות מספרים

דיאגרמת ון של מערכות מספרים במתמטיקה, מערכת מספרים היא קבוצה של מספרים, או עצמים הדומים למספרים, שמוגדרות בה פעולות אריתמטיות כגון חיבור וכפל.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומערכות מספרים · ראה עוד »

מעשה חושב (רלב"ג)

מעשה חושב הוא ספר מתמטיקה העוסק בעיקר באריתמטיקה ובקומבינטוריקה, שכתב הפילוסוף היהודי רבי לוי בן גרשום (רלב"ג), המתוארך לשנת 1321.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומעשה חושב (רלב"ג) · ראה עוד »

מקדם (מתמטיקה)

במתמטיקה, מְקַדֵּם הוא גורם המופיע בביטוי ומכפיל גורמים אחרים בביטוי.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומקדם (מתמטיקה) · ראה עוד »

מרחב כוויץ

בטופולוגיה מרחב כוויץ (Contractible space) הוא מרחב טופולוגי השקול הומוטופית לנקודה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומרחב כוויץ · ראה עוד »

מרחב כיסוי

במתמטיקה ובמיוחד בטופולוגיה, מרחב כיסוי הוא מרחב טופולוגי C אשר "מכסה" מרחב טופולוגי אחר X באמצעות הומיאומורפיזם מקומי ועל \,p:C \rightarrow X הנקרא העתקת כיסוי.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומרחב כיסוי · ראה עוד »

משפט (מתמטיקה)

במתמטיקה, משפט (בלועזית: תאורמה; באנגלית: Theorem) הוא פסוק שניתן להוכיח אותו במסגרת מערכת אקסיומות מסוימת.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומשפט (מתמטיקה) · ראה עוד »

משפט ארבעת הריבועים של לגראנז'

משפט ארבעת הריבועים של לגראנז' הוא מן התוצאות הקלאסיות והאלגנטיות בתורת המספרים.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומשפט ארבעת הריבועים של לגראנז' · ראה עוד »

משפט אוילר

משפט אוילר הוא הכללה של המשפט הקטן של פרמה ממספרים ראשוניים למספרים טבעיים כלשהם.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומשפט אוילר · ראה עוד »

משפט ניקומאכוס

משפט ניקומאכוס הוא משפט בתורת המספרים הקובע כי הזהות הבאה מתקיימת לכל מספר טבעי n: כלומר שסכום n המספרים המעוקבים הראשונים (חזקות שלישיות) שווה לריבוע סכום n המספרים הראשונים.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומשפט ניקומאכוס · ראה עוד »

משפט ניוטון על מסלולים סובבים

איור 1: כוח משיכה (''F''(''r'' גורם לכוכב הלכת הכחול לנוע על מעגל בצבע ציאן. כוכב הלכת הירוק נע 3 פעמים מהר יותר ולכן מצריך כוח צנטריפטלי חזק יותר, שמסופק על ידי הוספה של כוח משיכה היפוך מעוקב. כוכב הלכת האדום נייח; הכוח (''F''(''r'' מאוזן בדיוק על ידי כוח דחייה היפוך מעוקב. משפט ניוטון על מסלולים סובבים (באנגלית: Newton's theorem of revolving orbits) במכניקה קלאסית מזהה את סוג הכוח המרכזי הדרוש כדי להכפיל את המהירות הזוויתית של חלקיק בתנועה מסלולית בפקטור k מבלי להשפיע על התנועה הרדיאלית שלו (איורים 1 ו-2).

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומשפט ניוטון על מסלולים סובבים · ראה עוד »

משפט פרמה

פייר דה פרמה הוא מגדולי המתמטיקאים במאה ה-17 וכמה משפטים קרויים על שמו.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומשפט פרמה · ראה עוד »

משפט פיתגורס

350px לוח חרס שמקורו בבבל, המתוארך בין השנים 2003–1595 לפנה"ס. בלוח, הכתוב בכתב יתדות, הוכחה מתמטית הדומה למשפט פיתגורס. שלשות פיתגוריות. משפט פיתגורס הוא משפט מפורסם בגאומטריה, המתאר את היחס בין שלוש צלעותיו של משולש ישר-זווית.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומשפט פיתגורס · ראה עוד »

משפט קנטור

גאורג קנטור משפט קנטור הוא משפט מתמטי בתורת הקבוצות, הקובע שהעוצמה של כל קבוצה קטנה מהעוצמה של קבוצת החזקה שלה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומשפט קנטור · ראה עוד »

משפט קנטור-שרדר-ברנשטיין

משפט קנטור-שרדר-ברנשטיין בתורת הקבוצות אומר שאם קיימת פונקציה חד-חד-ערכית מקבוצה A לקבוצה B, וקיימת פונקציה חד-חד-ערכית מהקבוצה B לקבוצה A, אז קיימת פונקציה שהיא גם חד-חד-ערכית וגם על מהקבוצה A לקבוצה B, כלומר שתי הקבוצות שקולות - עוצמתן זהה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומשפט קנטור-שרדר-ברנשטיין · ראה עוד »

משפט תומאסן על מעגלים זרים

משפט תומאסן על מעגלים זרים הוא משפט בתורת הגרפים שאומר שבגרף מכוון שהדרגה היוצאת של כל קודקוד בו גדולה מספיק, יש מספר גדול כרצוננו של מעגלים זרים.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומשפט תומאסן על מעגלים זרים · ראה עוד »

משפט זקנדורף

מספר פיבונאצ'י עד 144. גובהו של כל מלבן שווה למספר פיבונאצ'י המתאים לו. ניתן לראות שכל מספר נוצר כסכום של המלבנים שמתחתיו. בתורת המספרים, משפט זקנדורף הוא משפט הקובע כי כל מספר טבעי ניתן להצגה בצורה יחידה כסכום של מספרי פיבונאצ'י שונים שאין ביניהם שניים עוקבים (סמוכים זה לזה בסדרה).

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומשפט זקנדורף · ראה עוד »

משפט גולדבך-אוילר

משפט גולדבך-אוילר הוא משפט הקובע כי הסכום האינסופי של כל המספרים מהצורה \ \tfrac1 כאשר s הוא חזקה מושלמת (ראה למטה), שווה 1.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומשפט גולדבך-אוילר · ראה עוד »

משפט דבורצקי

במתמטיקה, ובמיוחד בתורה של מרחבי בנך, משפט דבורצקי הוא משפט מבנה חשוב אשר הוכח על ידי המתמטיקאי הישראלי אריה דבורצקי בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומשפט דבורצקי · ראה עוד »

משפט דיריכלה

יוהאן פטר גוסטב לז'ן דיריכלה. הוכיח את המשפט בשנת 1837. 5 יש ראשוני אחד. ביתר העמודות אין ראשוניים כלל. משפט דיריכלה הוא משפט מתמטי, הקובע כי יש אינסוף מספרים ראשוניים בסדרה חשבונית שבסיסה זר להפרשה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומשפט דיריכלה · ראה עוד »

משפט המיון לחבורות פשוטות סופיות

משפט המיון של החבורות הפשוטות הסופיות הוא משפט מתמטי הקובע כי כל חבורה פשוטה סופית נמצאת באחת מ-4 הקטגוריות המתוארות למטה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומשפט המיון לחבורות פשוטות סופיות · ראה עוד »

משפט האפסים של הילברט

במתמטיקה, ובמיוחד באלגברה ובגאומטריה אלגברית, משפט האפסים של הילברט (בגרמנית: Nullstellensatz – "משפט מקומות האפסים") הוא משפט המקשר בין יריעות אלגבריות לבין אידיאלים בשדות סגורים אלגברית.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומשפט האפסים של הילברט · ראה עוד »

משפט האי-גדירות של טרסקי

בלוגיקה מתמטית, משפט אי הגדירות של טרסקי הוא משפט הטוען שאין דרך להגדיר בתוך תורה נתונה, מספיק עשירה, את אוסף המשפטים שנכונים בה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומשפט האי-גדירות של טרסקי · ראה עוד »

משפט הפירוק של ויירשטראס

באנליזה מרוכבת, משפט הפירוק לגורמים של ויירשטראס קובע כי כל פונקציה שלמה ניתן לייצג כמכפלה שמערבת את האפסים שלה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומשפט הפירוק של ויירשטראס · ראה עוד »

משפט השאריות הסיני

משפט השאריות הסיני הוא שמם של מספר משפטים בתורת המספרים ובתורת החוגים, הקשורים זה לזה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומשפט השאריות הסיני · ראה עוד »

משפט החלוקה של אוילר

משפט החלוקה של אוילר הוא משפט הקובע שמספר החלוקות של מספר לחלקים שונים זה מזה שווה למספר החלוקות של המספר לחלקים אי-זוגיים (לא בהכרח שונים).

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומשפט החלוקה של אוילר · ראה עוד »

משפט ההרחבה של קולמוגורוב

בתורת ההסתברות ובפרט בתהליכים המקריים, משפט ההרחבה של קולמוגורוב או משפט הקיום של קולמוגורוב או משפט העקביות של קולמוגורוב הוא משפט המאפשר הרחבה של משפחת התפלגויות סוף-ממדיות המקיימות תכונות עקביוּת מסוימות לכדי התפלגות של תהליך מקרי.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומשפט ההרחבה של קולמוגורוב · ראה עוד »

משפט ההדדיות הריבועית

גאוס פרסם את ההוכחה הראשונה והשנייה של חוק ההדדיות הריבועית במאמרים 125-146 ומאמר 262 של ספרו מחקרים אריתמטיים מ-1801. בתורת המספרים, משפט ההדדיות הריבועית הוא משפט באריתמטיקה מודולרית המספק תנאים לפתירות של משוואות ריבועיות מודולו מספרים ראשוניים.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומשפט ההדדיות הריבועית · ראה עוד »

משפט הורוויץ (אלגברה)

באלגברה מופשטת ובאנליזה מרוכבת, משפט הורוויץ (Hurwitz theorem) הוא משפט הנותן פתרון מלא למשוואות מהצורה \left(\sum _^ \right)\left(\sum _^ \right).

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומשפט הורוויץ (אלגברה) · ראה עוד »

משפטי האי-שלמות של גדל

משפטי האי-שלמות של קורט גדל הם צמד משפטים יסודיים בלוגיקה מתמטית, הענף החוקר את יסודות הלוגיקה בכלים מתמטיים.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומשפטי האי-שלמות של גדל · ראה עוד »

משחק טופולוגי

משחק טופולוגי הוא משחק סכום אפס דינמי לשני שחקנים בעלי ידיעה שלמה שבו כל שחקן בוחר אובייקט טופולוגי (נקודה, קבוצה פתוחה, קבוצה סגורה, כיסוי וכו') על בסיס הבחירות הקודמות שלו ושל היריב.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומשחק טופולוגי · ראה עוד »

משולש פסקל

חמשת השלבים הראשונים של משולש פסקל כל מספר במשולש פסקל מהווה את סכום שני המספרים שנמצאים מעליו שלושים הקווים הראשונים של משולש פסקל משולש פסקל הוא סידור של מספרים בצורת משולש, הנבנה באופן הבא: הקודקוד העליון של משולש זה מכיל את המספר 1, וכל מספר במשולש מהווה את סכום שני המספרים שנמצאים מעליו (המספרים שנמצאים על שוקי המשולש הם כולם 1).

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומשולש פסקל · ראה עוד »

משוואה דיפרנציאלית ליניארית

במתמטיקה, משוואה דיפרנציאלית ליניארית היא משוואה דיפרנציאלית רגילה בפונקציה הנעלמת \ y.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומשוואה דיפרנציאלית ליניארית · ראה עוד »

משוואה דיופנטית

במתמטיקה משוואה דיופנטית היא משוואה שקבוצת הפתרונות שלה מוגבלת, בדרך-כלל, לקבוצת המספרים השלמים.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומשוואה דיופנטית · ראה עוד »

מתמטיקה

שיעור באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי ילדות פותרות תרגיל במתמטיקה מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומתמטיקה · ראה עוד »

מטריצה

דוגמה למטריצה במתמטיקה, מַטְרִיצָה (Matrix) היא מערך דו-ממדי, שרכיביו הם סקלרים, לרוב מספרים, או איברים בחוג כללי יותר.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומטריצה · ראה עוד »

מטריצה דלילה

מטריצה דלילה (באנגלית: Sparse Matrix) היא מטריצה שמרבית איבריה בעלי ערך אפס.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומטריצה דלילה · ראה עוד »

מחלק

במתמטיקה, מספר שלם a הוא מחלק (או גורם) של מספר שלם b אם אפשר לכתוב את b כמכפלה של a במספר שלם c, כלומר אם קיים \Z\ni c כך ש-b.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומחלק · ראה עוד »

מחלקה (תורת הקבוצות)

בתורת הקבוצות, מחלקה היא אוסף של כל הקבוצות שחולקות תכונה משותפת.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומחלקה (תורת הקבוצות) · ראה עוד »

מבנה (מתמטיקה)

במתמטיקה, מבנה הוא מונח לא פורמלי המציין יחסים לא טריוויאליים (שאינם מתקיימים תמיד) בין איבריה של קבוצה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומבנה (מתמטיקה) · ראה עוד »

מבנה יצירה

מבנה יצירה הוא מערכת מתמטית המאפשרת לאפיין קבוצה של משפטים בשפה פורמלית.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומבנה יצירה · ראה עוד »

מבחן AKS לראשוניות

מבחן AKS לראשוניות הוא אלגוריתם דטרמיניסטי להוכחת ראשוניות שנוצר ופורסם על ידי מנינדרה אגרוול, ניראג' קיאל, וניטין סקסנה מהמכון ההודי לטכנולוגיה קנפור, ונקרא על שמם.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומבחן AKS לראשוניות · ראה עוד »

מבחני התחלקות

מבחן חלוקה (נקרא גם סימן חלוקה, סימן התחלקות או מבחן התחלקות) הוא דרך מהירה ונוחה לקבוע בבסיס מסוים מתי מספר שלם מסוים מתחלק במספר שלם a ללא שארית.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומבחני התחלקות · ראה עוד »

מבחני התכנסות לסדרות

במתמטיקה, מבחני התכנסות לסדרות מהווים כלים לבדיקה אם סדרה מתכנסת או מתבדרת.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומבחני התכנסות לסדרות · ראה עוד »

מבחני התכנסות לטורים

מבחני התכנסות לטורים במתמטיקה נועדו לבדוק האם טור אינסופי מתכנס למספר סופי.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומבחני התכנסות לטורים · ראה עוד »

מונום

במתמטיקה, מונום (חד-איבר) הוא ביטוי מהצורה ax^n, כאשר x משתנה, a המקדם שלו ו-n מספר טבעי שנקרא המעלה או הדרגה של המונום.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומונום · ראה עוד »

מושג המספר ביוון העתיקה

יוון העתיקה באזור המאה ה-5 לפנה"ס. מספרים ביוון העתיקה היוו את הבסיס שממנו צמחה המתמטיקה כולה באותה העת.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומושג המספר ביוון העתיקה · ראה עוד »

מודל דביי

מודל דביי פותח על ידי הפיזיקאי והכימאי פטר דביי בשנת 1912.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומודל דביי · ראה עוד »

מודל האטום של בוהר

מודל האטום של בוהר מודל האטום של בוהר הוא מודל של מבנה האטום שהציע נילס בוהר בשנת 1913.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומודל האטום של בוהר · ראה עוד »

מודולה-2

מוֹדוּלה־2 (באנגלית: Modula-2) היא שפת תכנות מערכות מובנת ופרוצדורלית עם טיפוסיות חזקה וסטטית שפותחה על ידי ניקלאוס וירת בין השנים 1977–1988 במכון הטכנולוגי של ציריך.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומודולה-2 · ראה עוד »

מויז'ש פרסבורגר

מויז'ש פרסבורגר (בפולנית: Mojżesz Presburger; 27 בדצמבר 1904 – 1943?) היה מתמטיקאי יהודי-פולני, לוגיקאי ופילוסוף.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומויז'ש פרסבורגר · ראה עוד »

מכפלה ריקה

במתמטיקה, מכפלה ריקה היא מכפלה ללא גורמים, והיא שווה ליחידה הכפלית, 1.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומכפלה ריקה · ראה עוד »

מילר

מילר (אנגלית: Miller, גרמנית: Müller) הוא שם משפחה שמשמעותו טוחן.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומילר · ראה עוד »

מיליארד

מיליארד (1,000,000,000) הוא מספר טבעי השווה לאלף מיליונים.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומיליארד · ראה עוד »

מיליון

המספר מיליון מיליון (1,000,000) הוא מספר טבעי השווה לאלף אלפים.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומיליון · ראה עוד »

מיון מנייה

במדעי המחשב, מיון מנייה או מיון ספירה (counting sort) הוא אלגוריתם מיון עבור מספרים שלמים חיוביים (כלומר מספרים טבעיים), המתבסס על העובדה שהמספרים נמצאים בטווח חסום, כדי לבצע את המיון בזמן מהיר יותר מזה שמסוגלים לו אלגוריתמי המיון ההשוואתיים.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומיון מנייה · ראה עוד »

מיון ספגטי

מיון ספגטי הוא אלגוריתם מיון שרץ בזמן ליניארי, שהוצג על ידי אלכסנדר דודני בטורו בכתב העת "סיינטיפיק אמריקן".

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומיון ספגטי · ראה עוד »

מייקל דאמט

סר מייקל אנתוני הרדלי דאמט (אנגלית: Sir Michael Anthony Eardley Dummett) (27 ביוני 1925 – 27 בדצמבר 2011) היה פילוסוף בריטי.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ומייקל דאמט · ראה עוד »

א

א' (שם האות: אָלֶף) היא האות הראשונה באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וא · ראה עוד »

אקסיומת הקבוצה האינסופית

אקסיומת הקבוצה האינסופית (או אקסיומת האינסוף) היא אחת האקסיומות של תורת הקבוצות האקסיומטית.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ואקסיומת הקבוצה האינסופית · ראה עוד »

אקסיומת הבנייה

אקסיומת הבנייה היא אקסיומה הטוענת, שכל קבוצה היא "בת-בנייה"; או בנוסח המקורי: שמחלקת הקבוצות היא מחלקת-הקבוצות בנות-הבנייה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ואקסיומת הבנייה · ראה עוד »

אקסיומת הבחירה

אקסיומת הבחירה היא אחת האקסיומות של תורת הקבוצות האקסיומטית לפיה, בהינתן אוסף של קבוצות לא ריקות, ניתן לבחור איבר אחד מכל קבוצה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ואקסיומת הבחירה · ראה עוד »

אקוטוטיאנט

במתמטיקה, אקוטוטיאנט הוא מספר טבעי n שלא ניתן לבטא אותו כהפרש בין מספר טבעי m לבין כמות המספרים הקטנים מ-m שזרים ל-m.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ואקוטוטיאנט · ראה עוד »

ארבע פעולות החשבון

130px ארבע פעולות החשבון הן פעולות החשבון הבסיסיות ביותר, השימושיות בחיי היומיום של מרבית בני האדם.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וארבע פעולות החשבון · ראה עוד »

ארומטיות

בכימיה, אָרוֹמָטיוּת היא תכונה של קבוצת תרכובות אורגניות - תרכובות ארומטיות - בהן קיימים קשרים קוולנטיים שאינם בדיוק קשרים בודדים, אך אינם גם קשרים כפולים, אלא מהווים מין מצב ביניים בין שני סוגי קשרים אלה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וארומטיות · ראה עוד »

אריתמטיקה

האריתמטיקה והרטוריקה - שתיים מבין שבע האמנויות החופשיות. פסלם של ניקולא פיזאנו וג'ובאני פיזאנו, פונטנה מאג'ורה, פרוג'ה. אָריתמֶטיקה (מהמילה היוונית αριθμός, אריתמוֹס, שפירושה מספר), הידועה גם בשם חשבון, היא הענף העתיק והבסיסי ביותר במתמטיקה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ואריתמטיקה · ראה עוד »

אלגברה בוליאנית (מבנה אלגברי)

במתמטיקה, ובמיוחד בתורת הקבוצות, אלגברה בּוּליאנית הוא סוג של מבנה אלגברי, הקרוי על-שמו של המתמטיקאי האנגלי ג'ורג' בול (1815-1864).

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ואלגברה בוליאנית (מבנה אלגברי) · ראה עוד »

אלגוריתם מילר-רבין

אלגוריתם מילר-רבין (או 'רבין-מילר') Miller-Rabin, הוא אלגוריתם לבדיקת ראשוניות של מספר טבעי.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ואלגוריתם מילר-רבין · ראה עוד »

אלגוריתם אוקלידס

אלגוריתם אוקלידס הוא אלגוריתם אריתמטי המאפשר למצוא, בהינתן שני מספרים טבעיים, את המחלק המשותף המקסימלי שלהם.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ואלגוריתם אוקלידס · ראה עוד »

אלגוריתם שור

אלגוריתם שוֹר (Shor - על שם פיטר שור, ממציאו), הוא אלגוריתם קוונטי המשמש לפירוק לגורמים של מספר גדול, כלומר מציאת הגורמים הראשוניים של המספר.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ואלגוריתם שור · ראה עוד »

אלגוריתם שכן קרוב

דוגמה לסיווג עבור אלגוריתם k-NN. המבחן לדוגמה (העיגול הירוק) צריך להיות מסווג או אל המחלקה הראשונה - קבוצת המרובעים הכחולים או לחלופין, אל המחלקה השנייה - קבוצת המשולשים האדומים. אם k.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ואלגוריתם שכן קרוב · ראה עוד »

אלכס (תוכי)

אלכס (מאי 1976 - 6 בספטמבר 2007) היה תוכי אפריקאי אפור בעל יכולת דיבור, נושא מחקרה של הפסיכולוגית איירין פפרברג במשך 30 שנה, תחילה באוניברסיטת אריזונה ומאוחר יותר באוניברסיטת הרווארד ובאוניברסיטת ברנדייס.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ואלכס (תוכי) · ראה עוד »

אחד מי יודע

אחד מי יודע, נוסח ספרדי (קורפו), תל אביב, בית משפחת אליהו, 1966. אחד מי יודע הוא פיוט הנכלל בהגדה של פסח ומושר לקראת סופו של ליל הסדר.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ואחד מי יודע · ראה עוד »

אבן אל-היית'ם

אל-חסן בן אל-חסן בן אל-היית'ם אבו עלי (בערבית: ألحسن بن ألحسن بن الهيثمابو علي; בלטינית: Alhacen או Alhazen – גלגול של שמו הפרטי, אלחסן, 965-1040 לספירה) היה מדען ואיש אשכולות מוסלמי ערבי.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ואבן אל-היית'ם · ראה עוד »

אדואר זקנדורף

אדואר זֶקֶנדוֹרף (בצרפתית: Edouard Zeckendorf; 2 במאי 1901 – 16 במאי 1983) היה רופא צבאי ומתמטיקאי חובב יהודי-בלגי.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ואדואר זקנדורף · ראה עוד »

אוקלידס (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ואוקלידס (פירושונים) · ראה עוד »

אורקל (מדעי המחשב)

בתורת החישוביות ובתורת הסיבוכיות, אורקל (לעיתים נקרא בעברית גם פונקציית אוב) היא מכונה מופשטת שבאמצעותה נחקרות בעיות הכרעה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ואורקל (מדעי המחשב) · ראה עוד »

אוריינטציה (מתמטיקה)

אוריינטבילית. לטורוס שני צדדים - הפנימי (אינו נראה לצופה) והחיצוני (נראה לצופה), ובהתאם שתי אוריינטציות אוריינטבילית במתמטיקה ובפרט בטופולוגיה וגאומטריה, אוריינטציה היא מבנה שניתן (לעיתים) להגדיר על אובייקט גאומטרי.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ואוריינטציה (מתמטיקה) · ראה עוד »

אוריינטציה יחסית

בטופולוגיה, אוריינטציה יחסית היא גרסה של מושג האוריינטציה שניתן להגדיר עבור העתקות מסוימות בין יריעות (ולפעמים אף מרחבים טופולוגיים).

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ואוריינטציה יחסית · ראה עוד »

אולם

קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות משפחה טופונימיים.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ואולם · ראה עוד »

אינסוף

אינסוף (תו: ∞) הוא מונח עם משמעויות שונות במתמטיקה, בפילוסופיה, בתאולוגיה ובשפת היומיום, המתייחס להיעדר גבול כמותי, מרחבי, זמני, או רעיוני.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ואינסוף · ראה עוד »

אינפימום וסופרמום

איברי הקבוצה M (בכחול) חסומים מלעיל על ידי הנקודות החומות והנקודה הירוקה. הנקודה הירוקה היא החסם הקטן ביותר ולכן היא הסופרמום אִינְפִימוּם וסוּפְּרִמוּם (לפעמים נקראים חסם תחתון וחסם עליון) הם מושגי יסוד באנליזה מתמטית.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ואינפימום וסופרמום · ראה עוד »

אינטגרל רימן-ליוביל

במתמטיקה, ובפרט בחשבון אינפיניטסימלי, אינטגרל רימן-ליוביל הוא אופרטור אשר מייצג פעולת אינטגרל חוזר עבור מספר פעמים שאיננו שלם (רציונלי) או מרוכב.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ואינטגרל רימן-ליוביל · ראה עוד »

אינטואיציוניזם

בפילוסופיה של המתמטיקה, אינטואיציוניזם הוא גישה הרואה במתמטיקה תוצאה של פעילות אנושית של בניות מנטליות.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ואינטואיציוניזם · ראה עוד »

אינדקס שזירה

במתמטיקה, אינדקס השזירה (באנגלית: Linking number) הוא אינווריאנט מספרי שמתאר את השזירה של שני עקומים סגורים במרחב תלת-ממדי.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ואינדקס שזירה · ראה עוד »

אינדוקציה מתמטית

גישת האינדוקציה המתמטית מומחשת לעיתים באמצעות האפקט הסדרתי של אבני דומינו נופלות. אינדוקציה מתמטית היא שיטה לוגית המאפשרת להוכיח שתכונה מסוימת משותפת לכל המספרים הטבעיים.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ואינדוקציה מתמטית · ראה עוד »

איבר (מתמטיקה)

בתורת הקבוצות, איבר הוא פריט מתוך קבוצה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ואיבר (מתמטיקה) · ראה עוד »

איבר נילפוטנטי

באלגברה מופשטת, איבר x של חוג R הוא נילפוטנטי, אם יש לו חזקה שהיא אפס, כלומר, אם x^m.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ואיבר נילפוטנטי · ראה עוד »

איבר פרימיטיבי

בתורת השדות הסופיים ויישומיה, איבר פרימיטיבי הוא איבר של שדה סופי, היוצר את החבורה הכפלית של השדה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ואיבר פרימיטיבי · ראה עוד »

איבר האפס

איבר האפס הוא מונח אלגברי לציון איבר במבנה אלגברי שהוא איבר היחידה ביחס לפעולת החיבור המוגדרת במבנה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ואיבר האפס · ראה עוד »

אידמפוטנט

כפתור 'עצור' באוטובוס: לאחר לחיצה ראשונה, אין השפעה ללחיצות נוספות. במתמטיקה, אידמפוטנט הוא איבר e של מבנה אלגברי המקיים את התכונה e^2.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ואידמפוטנט · ראה עוד »

נקודה מבודדת

0 היא נקודה מבודדת בקבוצה \0\\cup 1, 2. יש עיגול סביבה שלא מכיל אף נקודה אחרת של הקבוצה. בטופולוגיה, נקודה \ x בקבוצה \ S נקראת נקודה מבודדת, אם קיימת סביבה של \ x שאינה מכילה נקודות אחרות של \ S. בפרט, במרחב אוקלידי (או במרחב מטרי), \,x היא נקודה מבודדת של \ S אם קיים כדור פתוח סביב \ x אשר אינו מכיל נקודות של \ S (פרט ל-\ x עצמה).

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ונקודה מבודדת · ראה עוד »

נגזרת פרשה

במתמטיקה, נגזרת פרשה היא הרחבה של מונח הדיפרנציאל עבור מרחב בנך כללי.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ונגזרת פרשה · ראה עוד »

נגזרת כיוונית

במתמטיקה, הנגזרת הכיוונית היא ערך המייצג את קצב השינוי של פונקציה רבת משתנים בכיוון של וקטור נתון.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ונגזרת כיוונית · ראה עוד »

נומרולוגיה

מסה של הסופר האיטלקי פייטרו בונגו על הנומרולוגיה, 1591 נומרולוגיה היא שיטה פסאודו-מדעית המייחסת למספרים משמעות מיסטית.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ונומרולוגיה · ראה עוד »

נוסחת אוילר (תורת הגרפים)

דוגמה של גרף מישורי: מספר הצמתים 8, מספר הקשתות 14, מספר הפאות 8, ואכן 8.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ונוסחת אוילר (תורת הגרפים) · ראה עוד »

נוסחת אוילר-מקלורן

נוסחת אוילר־מקלורן היא נוסחה, שמחשבת את ההפרש בין אינטגרל מסוים והטור שקשור אליו.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ונוסחת אוילר-מקלורן · ראה עוד »

נוסחת האינטגרל החוזר של קושי

במתמטיקה, ובפרט בחשבון אינפיניטסימלי, נוסחת האינטגרל החוזר של קושי היא נוסחה המאפשרת לחשב את התוצאה של הפעלה חוזרת ונשנית של אינטגרל על פונקציה ממשית.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ונוסחת האינטגרל החוזר של קושי · ראה עוד »

ניסוי שני הסדקים

האופן בו ניסוי שני הסדקים מגלה התנהגות של גל - חזית הגל פוגעת בסדקים ומופרדת לשני מקורות קרינה נקודתיים כמעט. הגלים משני המקורות מחזקים ומחלישים זה את זה לסירוגין. ניסוי שני הסדקים (מוכר גם בתור ניסוי יאנג) הוא ניסוי שנועד להבחין האם קרינה מסוג מסוים, מתפשטת כגל או כשטף של חלקיקים.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וניסוי שני הסדקים · ראה עוד »

ספרות בבליות

1.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וספרות בבליות · ראה עוד »

ספירלת אולם

הצגה ספירלית של המספרים הטבעיים ספירלת אולם (Ulam spiral), או ספירלת המספרים הראשוניים, היא הצגה גרפית, ספירלית, של המספרים הטבעיים, שבה מודגשים המספרים הראשוניים.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וספירלת אולם · ראה עוד »

ספירה (גאומטריה)

בגאומטריה ובטופולוגיה, ספֵירה היא קבוצת הנקודות שמרחקן מנקודה מסוימת ("המרכז") הוא קבוע.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וספירה (גאומטריה) · ראה עוד »

סדר טוב

במתמטיקה, סדר טוב על קבוצה הוא סדר מלא שבו לכל תת-קבוצה לא ריקה יש איבר ראשון.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וסדר טוב · ראה עוד »

סדר חלקי

הכלה. איבר המינימום הוא \emptyset ואיבר המקסימום \x,y,z\ בתורת הקבוצות, סדר חלקי על קבוצה X הוא יחס בינארי המקיים אחת משתי קבוצות של אקסיומות.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וסדר חלקי · ראה עוד »

סדרת מחלקים

במתמטיקה, סדרות מחלקים הן סדרות מספרים, שהראשון שבהם הוא מספר טבעי כלשהו, הבא אחריו הוא סכום המחלקים של הקודם (כולל 1, לא כולל את המספר עצמו), השלישי הוא סכום מחלקי השני, וכך הלאה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וסדרת מחלקים · ראה עוד »

סדרת סילבסטר

סדרת סילבסטר היא סדרה של מספרים טבעיים, המוגדרת לפי נוסחת הנסיגה \ s_i.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וסדרת סילבסטר · ראה עוד »

סדרת פל

סדרת פֶּל וסדרת פֶּל-לוקאס הן סדרות של מספרים טבעיים, שהן מקרים פרטיים של סדרת לוקאס.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וסדרת פל · ראה עוד »

סדרת פונקציות

סדרת פונקציות היא סדרה של פונקציות.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וסדרת פונקציות · ראה עוד »

סדרת פיבונאצ'י

במתמטיקה, סדרת פיבונאצ'י (Fibonacci) היא הסדרה ששני איבריה הראשונים הם 1,1 וכל איבר לאחר מכן שווה לסכום שני קודמיו.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וסדרת פיבונאצ'י · ראה עוד »

סדרה (מתמטיקה)

במתמטיקה, סדרה היא קבוצה סדורה של עצמים, הנקראים איברי הסדרה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וסדרה (מתמטיקה) · ראה עוד »

סדרה (חידה)

סדרה לוגית היא סדרה של עצמים המוצגת כמשימה במבחן אינטליגנציה או כחידה, שבה נדרש הנשאל לציין את האיבר הבא בסדרה, בהתאם לעיקרון שלפיו נבנתה הסדרה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וסדרה (חידה) · ראה עוד »

סופר סנטאי

סופר סנטאי (ביפנית: スーパー戦隊) היא סדרת טלוויזיה מז'אנר הטוקוסאטסו (סדרת פעולה בלייב אקשן) של החברה היפנית Toei אשר משודרת משנת 1975.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וסופר סנטאי · ראה עוד »

סכום

סְכוּם הוא התהליך של חיבור קבוצה של איברים, והתוצאה של תהליך זה היא הסכום של איברים אלו.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וסכום · ראה עוד »

סכום ספרות סופי

במתמטיקה, סכום ספרות סופי של מספר טבעי מתקבל על ידי חישוב סכום ספרותיו, ואז חישוב סכום ספרותיה של התוצאה, וחוזר חלילה, עד שמתקבל מספר בן ספרה אחת.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וסכום ספרות סופי · ראה עוד »

סכום גאוס ריבועי

בתורת המספרים, סכומי גאוס ריבועיים (באנגלית: quadratic Gauss sums) הם סכומים מסוימים של שורשי יחידה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וסכום גאוס ריבועי · ראה עוד »

סימון מתמטי

במתמטיקה ובלוגיקה נהוג לסמן עצמים, יחסים ואף מילות קישור בסימנים מיוחדים, על-מנת לקצר ולחסוך אי-הבנות בכתיבה ובקריאה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וסימון מתמטי · ראה עוד »

סימון אסימפטוטי

סימון אסימפטוטי (ידוע גם כסימון לנדאו) משמש במתמטיקה כסימון מקוצר שמתאר את התנהגותן של פונקציות עבור ערכים הולכים וגדלים (או הולכים וקטנים), וזאת באמצעות השוואתן לפונקציות אחרות.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וסימון אסימפטוטי · ראה עוד »

סיגמא-אדיטיביות

במתמטיקה, פונקציה ממשית \mu המוגדרת על משפחה (סגורה לאיחוד בן-מניה) של תת-קבוצות של קבוצה A היא אדיטיבית אם לכל שתי קבוצות זרות A,B\, במשפחה מתקיים \mu(A \cup B).

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וסיגמא-אדיטיביות · ראה עוד »

עצרת (מתמטיקה)

במתמטיקה, עֲצֶרֶת (באנגלית: Factorial) היא מכפלת כל המספרים הטבעיים מ־1 ועד למספר נתון.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ועצרת (מתמטיקה) · ראה עוד »

עצרת מעריכית

עצרת מעריכית של מספר טבעי n היא תוצאת הפעולה: n בחזקת n-1, בחזקת n-2 וכן הלאה עד ל-1.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ועצרת מעריכית · ראה עוד »

עקרון הסדר הטוב

במתמטיקה, עקרון הסדר הטוב קובע שהסדר המקובל על המספרים הטבעיים הוא סדר טוב.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ועקרון הסדר הטוב · ראה עוד »

עקרון הכפל

עקרון הכפל הוא עיקרון יסודי בקומבינטוריקה המופיע בצורות שונות בתחומים רבים במתמטיקה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ועקרון הכפל · ראה עוד »

עקומת בודה

עקומת בודה: עקומת ההגבר (למעלה) ועקומת הפאזה (למטה). עקומת בודה היא דרך להצגת פונקציית תמסורת כנגד התדירות, כאשר התדירות מוצגת בציר האופקי בסקאלה לוגריתמית.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ועקומת בודה · ראה עוד »

ערך (מדעי המחשב)

במדעי המחשב, ערך הוא ביטוי שלא ניתן לחשב אותו לצורה פשוטה יותר (צורה נורמלית).

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וערך (מדעי המחשב) · ראה עוד »

על מכפלה

בתורת המודלים ובאלגברה מופשטת, על-מכפלה היא בניה בסיסית של מודל חדש מתוך אוסף של מודלים בסיסיים בעלי אותה שפה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ועל מכפלה · ראה עוד »

עד כדי (מתמטיקה)

במתמטיקה, לביטוי עד כדי יש מובן של ציון חלק מהמאפיינים של גודל או אובייקט, תוך שמאפיינים אחרים מוזנחים בכוונה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ועד כדי (מתמטיקה) · ראה עוד »

עדה (שפת תכנות)

עָדָה (באנגלית: Ada) היא שפת תכנות עילית, מובנת, אימפרטיבית, מונחת עצמים עם טיפוסיות סטטית.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ועדה (שפת תכנות) · ראה עוד »

עוצמת הרצף

עוצמת הרצף היא העוצמה של קבוצת המספרים הממשיים, קרי |\mathbb R|.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ועוצמת הרצף · ראה עוד »

עוצמה (מתמטיקה)

המונח המתמטי עוצמה, מספר קרדינלי או מספר מונה מתאר גודל של קבוצה שאינו תלוי בתכונות האיברים בקבוצה או בקשרים ביניהם.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ועוצמה (מתמטיקה) · ראה עוד »

פאי

\pi שווה להיקף של מעגל שקוטרו 1 (ורדיוסו ½) במתמטיקה, \pi (האות היוונית פִּי; בעברית מקובלת ההגייה פַּאי, על דרך האנגלית) הוא מספר חסר ממד המייצג את היחס הקבוע (בגאומטריה האוקלידית) בין היקף המעגל לקוטרו.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ופאי · ראה עוד »

פרמנידס (דיאלוג אפלטוני)

פרמנידס (ביוונית: Παρμενίδης) הוא דיאלוג מאוחר של הפילוסוף היווני אפלטון, שנכתב במאה ה־4 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ופרמנידס (דיאלוג אפלטוני) · ראה עוד »

פרקטל

משולש שרפינסקי הוא פרקטל. ממד האוסדורף שלו הוא ln 3 / ln 2, שהוא בקירוב 1.58 עץ פיתגורס הוא פרקטל. ממד האוסדורף שלו הוא 2 פְרַקטָל הוא צורה גאומטרית שככל שמגדילים אותה עדיין יש בה פרטים קטנים.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ופרקטל · ראה עוד »

פרדוקס

פרדוקס (מיוונית עתיקה: παράδοξος – פרדוקסוס) הוא סדרה של טענות, שמוכיחה כי ידיעותיו או אמונותיו של האדם סותרות זו את זו.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ופרדוקס · ראה עוד »

פרדוקס המספרים המעניינים

פרדוקס המספרים המעניינים הוא פרדוקס מילולי, הנובע מהניסיון לסווג את המספרים הטבעיים למספרים "מעניינים" ו"לא מעניינים".

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ופרדוקס המספרים המעניינים · ראה עוד »

פלימפטון 322

פלימפטון 322 פלימפטון 322 (באנגלית: Plimpton 322) הוא לוח חרס שמקורו בבבל, המתוארך בין השנים 1900 לפנה"ס עד 1600 לפנה"ס (תיארוך מדויק יותר מייחס אותו לשנים 1822–1784 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ופלימפטון 322 · ראה עוד »

פונס הזכרן

פונס הזכרן (בספרדית: Funes el memorioso) הוא סיפור קצר מאת חורחה לואיס בורחס, המספר על אירנאו פונס, צעיר הזוכר כל פרט ממה שחווה בחייו.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ופונס הזכרן · ראה עוד »

פונקציה

פונקציה המתאימה לכל צורה את הצבע שלה פונקציה היא התאמה המשייכת לכל איבר בקבוצה אחת, איבר יחיד בקבוצה שנייה. במתמטיקה, פוּנְקְצִיָּה (נקראת גם העתקה) היא התאמה, המשייכת לכל איבר בקבוצה אחת, איבר יחיד בקבוצה שנייה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ופונקציה · ראה עוד »

פונקציה אריתמטית

בתורת המספרים, פונקציה המקבלת מספר טבעי n ומחזירה ערך התלוי בתכונות אריתמטיות של n, נקראת פונקציה אריתמטית.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ופונקציה אריתמטית · ראה עוד »

פונקציה קמורה

דוגמה לפונקציה קמורה במתמטיקה, פונקציה ממשית היא פונקציה קמורה בקטע מסוים, אם לכל שתי נקודות על גרף הפונקציה (שערך ה-\,x שלהן נמצא בקטע), הקו המחבר ביניהן נמצא מעל לגרף הפונקציה (או עליו).

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ופונקציה קמורה · ראה עוד »

פונקציה רקורסיבית

פונקציה רקורסיבית היא פונקציה מתת-קבוצה של המספרים הטבעיים לעצמם, הנחשבת, באופן אינטואיטיבי, כ"ניתנת לחישוב".

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ופונקציה רקורסיבית · ראה עוד »

פונקציה חשיבה

בתורת הסיבוכיות, שהיא ענף של מדעי המחשב, פונקציה חשיבה היא פונקציה מהמספרים הטבעיים לעצמם, שניתנת לחישוב במגבלות זמן או מקום אסימפטוטיות לערכי הפונקציה עצמה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ופונקציה חשיבה · ראה עוד »

פונקציה חד-חד-ערכית ועל

במתמטיקה, פונקציה חד-חד-ערכית ועל (נקראת גם בִּייקציָה; באנגלית: Bijection) מקבוצה X לקבוצה Y היא פונקציה המתאימה לכל איבר של X איבר אחד ויחיד של Y. פונקציה חח"ע (חד חד ערכית) ועל נקראת "פונקציה הפיכה".

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ופונקציה חד-חד-ערכית ועל · ראה עוד »

פונקציית מביוס

במתמטיקה, פונקציית מביוס, המסומנת \mu(n) היא פונקציה אריתמטית שהוצגה לראשונה על ידי אוגוסט פרדיננד מביוס.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ופונקציית מביוס · ראה עוד »

פונקציית אקרמן

וילהלם אקרמן פונקציית אקרמן היא דוגמה פשוטה לפונקציה רקורסיבית שאיננה רקורסיבית פרימיטיבית.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ופונקציית אקרמן · ראה עוד »

פונקציית אוילר

1,000 הערכים הראשונים של פונקציית אוילר פונקציית אוילר, הקרויה על-שם לאונרד אוילר, היא דוגמה חשובה לפונקציה אריתמטית.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ופונקציית אוילר · ראה עוד »

פונקציית סכום הריבועים

בתורת המספרים, פונקציית סכום הריבועים היא פונקציה אריתמטית, שסופרת את מספר ההצגות של מספר טבעי נתון n כסכום של k ריבועים, כאשר הצגות עם סדר מחוברים שונה או סימן הפוך של המספרים המועלים בריבוע נספרות כהצגות שונות, והיא מסומנת (rk(n.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ופונקציית סכום הריבועים · ראה עוד »

פונקציית זיווג

במתמטיקה, פונקציית זיווג היא תהליך שמקודד באופן ייחודי שני מספרים טבעיים למספר טבעי יחיד.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ופונקציית זיווג · ראה עוד »

פונקציית בטא של דיריכלה

פונקציית בטא של דיריכלה במתמטיקה, פונקציית בטא של דיריכלה הנקראת על שם יוהאן פטר גוסטב לז'ן דיריכלה היא פונקציה אשר קשורה לפונקציית זטא של רימן.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ופונקציית בטא של דיריכלה · ראה עוד »

פונקציית גמא

פונקציית גמא היא פונקציה מרוכבת מֶרוֹמורפית, המרחיבה את מושג ה"עצרת" לכל המישור המרוכב: לכל מספר טבעי \ n.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ופונקציית גמא · ראה עוד »

פונקציית החלוקה (תורת המספרים)

__ללא_תוכן_עניינים__ דיאגרמות יאנג של החלוקות השונות של המספרים 1 עד 8. כל הדיאגרמות באותו הצבע הן כל החלוקות האפשריות של מספר. בקומבינטוריקה ובתורת המספרים, חלוקה של מספר טבעי היא הצגה שלו כסכום של חלקים, כמו \ 5.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ופונקציית החלוקה (תורת המספרים) · ראה עוד »

פולינומי הרמיט

פולינומי הרמיט, על שמו של המתמטיקאי שארל הרמיט, הם סדרה (אינסופית) של פולינומים אורתוגונליים רציפים המשמש בעיקר בפיזיקה (פתרון לאוסצילטור הרמוני קוונטי ופתרון משוואת הגלים עבור אלומת לייזר) ובקומבינטוריקה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ופולינומי הרמיט · ראה עוד »

פולינום טריגונומטרי

באנליזה נומרית ובאנליזה מתמטית, פולינום טריגונומטרי הוא צירוף ליניארי סופי של פונקציות מהצורה (sin (nx ו-(cos (nx כאשר n הוא מספר טבעי אחד או יותר. מקדמי הפונקציות עשויים להיות מספרים ממשיים, עבור פונקציות ממשיות; או מרוכבים, ואז הפולינום הוא למעשה טור פורייה סופי.  הפולינומים הטריגונומטריים שימושיים ביותר, למשל באינטרפולציה טריגונומטרית המשמשת לאינטרפולציה של פונקציות מחזוריות. הם משמשים גם בהתמרת פורייה בדידה.  שמם שם הפולינומים הטריגונומטריים נובע מהאנלוגיה שיש בינם לבין פולינומים אלגבריים: הפונקציות (sin(nx ו-(cos(nx אנלוגיות לחד-איברים (מונומים), ובמקרה המרוכב, מרחב הפולינומים הטריגונומטריים נפרש על ידי חזקות חיוביות ושליליות של e^. .

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ופולינום טריגונומטרי · ראה עוד »

פיניטיזם

בפילוסופיה של המתמטיקה, פיניטיזם הוא גישה שמקבלת את הקיום של עצמים מתמטיים סופיים בלבד.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ופיניטיזם · ראה עוד »

פירוק לגורמים של מספר שלם

במתמטיקה, פירוק לגורמים של מספר שלם הוא פירוקו של המספר למספרים קטנים יותר, הקרויים גורמים, כך שמכפלת הגורמים זה בזה תתן את המספר המקורי.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ופירוק לגורמים של מספר שלם · ראה עוד »

פיתגורס

פיתגורס מסאמוס (ביוונית: Πυθαγόρας ὁ Σάμιος; 570 לפנה"ס בקירוב – 495 לפנה"ס בקירוב) היה פילוסוף ומתמטיקאי יווני־פיניקי, מייסד האסכולה הפיתגוראית.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ופיתגורס · ראה עוד »

פילוסופיה של המתמטיקה

הפילוסופיה של המתמטיקה היא ענף של הפילוסופיה העוסק בהנחות היסוד של המתמטיקה ובמשמעותה של המתמטיקה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ופילוסופיה של המתמטיקה · ראה עוד »

צפיפות (תורת המספרים)

תורת המספרים עוסקת בין השאר בקבוצות אינסופיות של מספרים טבעיים, ובהשוואה ביניהן.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וצפיפות (תורת המספרים) · ראה עוד »

צפיפות דיריכלה

בתורת המספרים, צפיפות דיריכלה היא מדד לגודל של קבוצה אחת, בדרך כלל אינסופית, ביחס לקבוצה אחרת.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וצפיפות דיריכלה · ראה עוד »

קמור

הקְמוֹר של אוסף של נקודות במישור הדו-ממדי תחום על ידי הקו הכחול. ניתן לחשוב על הקמור כתחום על ידי גומייה שנמתחה כך שתקיף את כול הנקודות, ולאחר מכן שוחררה. חסימה למושג הקמור. הריבוע חוסם את הדמות עם הרגליים הצמודות, המעגל חוסם את הדמות עם הרגליים הפשוקות, והצורה המסומנת בקו אדום היא הקמור של שתי הדמויות כאחד. במתמטיקה, הקְמוֹר של גוף, או של אוסף של גופים, הוא הגוף הקמור המינימלי המכיל אותם.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וקמור · ראה עוד »

קרל פרידריך גאוס

יוהאן קרל פרידריך גאוס (בגרמנית: Johann Carl Friedrich Gauß, 30 באפריל 1777 – 23 בפברואר 1855) היה מתמטיקאי, פיזיקאי ואסטרונום גרמני, מגדולי המתמטיקאים של כל הזמנים.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וקרל פרידריך גאוס · ראה עוד »

קרינת גוף שחור

קרינת גוף שחור כפונקציה של אורכי גל שונים סרגל הטמפרטורות האופייניות לצבעי הפליטה הדומיננטית של גוף שחור לפי חוק וין בפיזיקה, גוף שחור הוא עצם אידיאלי הבולע באופן מושלם קרינה אלקטרומגנטית בכל אורכי הגל, ללא החזרה או העברה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וקרינת גוף שחור · ראה עוד »

קטגוריות של תורות

בלוגיקה מתמטית, אומרים שתורה T היא קטגורית אם כל המודלים שלה איזומורפיים.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וקטגוריות של תורות · ראה עוד »

קבוע מילס

קבוע מילס (באנגלית: Mills' constant) הוא קבוע מתמטי, שמוגדר בתור המספר הממשי החיובי הקטן ביותר A שמקיים את התכונה הבאה: לכל n טבעי \ \lfloor A^\rfloor ראשוני (כאשר \ \lfloor x\rfloor היא פונקציית הערך השלם).

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וקבוע מילס · ראה עוד »

קבוע ארדש-קופלנד

קבוע קופלנד-ארדס הוא קבוע מתמטי הקשור לחקר תורת הגרפים ותורת המספרים.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וקבוע ארדש-קופלנד · ראה עוד »

קבוע צ'אמפרנאוונה

במתמטיקה, קבוע צאמפרנאוונה (Champernowne constant), המסומן כ-C_, הוא מספר ממשי שהצגתו העשרונית מתקבלת מהדבקת ההצגה של המספרים הטבעיים בזה אחר זה: C_.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וקבוע צ'אמפרנאוונה · ראה עוד »

קבוע רמנוג'אן-סולדר

קבוע רמנוג'אן-סולדר כפי שהוא מצוג כשורש של פונקציית האינטגרל הלוגריתמי. קבוע רמנוג'אן-סולדר במתמטיקה, הוא קבוע מתמטי שמוגדר להיות השורש היחיד של פונקציית האינטגרל הלוגריתמי.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וקבוע רמנוג'אן-סולדר · ראה עוד »

קבוצת קנטור

במתמטיקה, קבוצת קנטור היא קבוצה של מספרים, שמקיימת את התנאי הבא: מתחילים מקטע ישר; מסירים מהקטע את השליש המרכזי שלו, ומקבלים שני קטעים קטנים יותר; על כל אחד מהם, מבצעים את אותה פעולה (הסרת השליש האמצעי); מבצעים את אותה פעולה על ארבעת הקטעים שנותרו, וכך הלאה עד אינסוף.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וקבוצת קנטור · ראה עוד »

קבוצת המספרים הטבעיים

#הפניה מספר טבעי.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וקבוצת המספרים הטבעיים · ראה עוד »

קבוצה ניתנת למנייה רקורסיבית

בחישוביות, קבוצה בת מנייה נקראת ניתנת למנייה רקורסיבית (נל"ר) או בת מנייה רקורסיבית (במ"ר) או כריעה חיובית (כריעה למחצה) אם קיים אלגוריתם שבהינתן קלט, עוצר אם האיבר הנקלט שייך לקבוצה זו.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וקבוצה ניתנת למנייה רקורסיבית · ראה עוד »

קבוצה סדורה צפופה

בתורת הקבוצות, קבוצה סדורה היא צפופה אם בין כל שני איברים שלה, יש איבר נוסף.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וקבוצה סדורה צפופה · ראה עוד »

קבוצה קמורה לחלוטין

במתמטיקה, קבוצה קמורה לחלוטין (בספרות נקראת לעיתים דיסק) היא תת-קבוצה קמורה ומאוזנת של מרחב וקטורי מעל שדה הממשיים או שדה המרוכבים.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וקבוצה קמורה לחלוטין · ראה עוד »

קבוצה רקורסיבית

בחישוביות, קבוצה בת מנייה נקראת רקורסיבית או כריעה אם ניתן לבנות אלגוריתם המסתיים לאחר מספר סופי של צעדים הקובע האם איבר מסוים שייך לקבוצה או לא.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וקבוצה רקורסיבית · ראה עוד »

קבוצה שאינה בת מנייה

בתורת הקבוצות, קבוצה שאינה בת מנייה היא קבוצה אינסופית המכילה יותר מדי איברים מכדי שניתן יהיה למנות אותם.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וקבוצה שאינה בת מנייה · ראה עוד »

קבוצות שקולות

בתורת הקבוצות, נאמר על שתי קבוצות שהן שקולות אם קיימת פונקציה חד-חד-ערכית ועל מן האחת לשנייה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וקבוצות שקולות · ראה עוד »

קואורדינטות קוטביות

המחשת קואורדינטות קוטביות 1 \ \theta.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וקואורדינטות קוטביות · ראה עוד »

קואינדוקציה

במדעי המחשב, קואינדוקציה היא טכניקה להגדרה והוכחה של תכונות הנוגעות למערכות עצמים שמקיימות תכונות מסוימות של אינטראקציה בין העצמים בהן.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וקואינדוקציה · ראה עוד »

קונבולוציית דיריכלה

בתורת המספרים, קונבולוציית דיריכלה היא פעולה בינארית בין שתי פונקציות אריתמטיות הדומה לקונבולוציה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וקונבולוציית דיריכלה · ראה עוד »

קוד פרופר

עץ ממוספר המתאים לקוד פרופר 4445 בתורת הגרפים, קוד פרווּפֵר (Prüfer Sequence) הוא התאמה בין קבוצת העצים הממוספרים בעלי n צמתים לבין אוסף הווקטורים באורך n-2 המורכבים ממספרים טבעיים בין 1 לבין n, באופן שמהווה מעין קידוד של המידע שדרוש כדי ליצור את הגרף.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וקוד פרופר · ראה עוד »

קידוד גדל

בלוגיקה מתמטית, מספר גדל (Gödel) הוא פונקציה המקצה לכל סמל ונוסחה בנויה-היטב של שפה פורמלית כל שהיא, מספר טבעי ייחודי, הנקרא מספר גדל שלה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וקידוד גדל · ראה עוד »

קיומם של אינסוף מספרים ראשוניים

עובדת קיומם של אינסוף מספרים ראשוניים הוכחה לראשונה על ידי המתמטיקאי היווני אוקלידס (יסודות, ספר IX).

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וקיומם של אינסוף מספרים ראשוניים · ראה עוד »

קיום ויחידות

במתמטיקה, קיום ויחידוּת הוא מונח המציין כי קיים עצם מתמטי יחיד המקיים הגדרה נתונה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וקיום ויחידות · ראה עוד »

רצף סידון

בתורת המספרים, רצף סידון (או אשכול סידון), הקרוי על שמו של המתמטיקאי ההונגרי-יהודי שמעון סידון, הוא רצף סופי או אינסופי A.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ורצף סידון · ראה עוד »

רציפות (פילוסופיה)

המושג "רציפות" מתאר באופן אינטואיטיבי דבר מה שאין בו הפסקות וניתן לחלוקה אינסופית.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ורציפות (פילוסופיה) · ראה עוד »

רשת (טופולוגיה)

בטופולוגיה, רשת היא מערכת של נקודות המכלילה את מושג הסדרה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ורשת (טופולוגיה) · ראה עוד »

רזולוציה (אלגברה)

במתמטיקה, רזולוציה היא סדרה של מודולים, עם העתקות ביניהם, המייצגת מודול נתון.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ורזולוציה (אלגברה) · ראה עוד »

רדיקל של מספר שלם

במתמטיקה, ובמיוחד בתורת המספרים, הרדיקל של מספר טבעי n מוגדר להיות מכפלת כל המספרים הראשוניים המחלקים את n: לדוגמה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ורדיקל של מספר שלם · ראה עוד »

ריבוע קסם

מלנכוליה של אלברכט דירר; בתחתית הריבוע שנת יצירתו - 1514, ומשני צידיה הספרות המייצגות את אותיות שמו של דירר. במתמטיקה, ריבוע קסם הוא מטריצה ריבועית (מסדר \!\, n\times n), שמכילה את כל המספרים הטבעיים מ-1 ועד n² בסדר כלשהו, כך שסכום המספרים בכל שורה, בכל עמודה ובשני האלכסונים יהיה זהה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וריבוע קסם · ראה עוד »

שעשועי מתמטיקה

שעשועי מתמטיקה הם שם כולל למשחקים, חידות, קסמים מתמטיים, כן נושאים במתמטיקה שאינם דורשים ידע רב ויש בהם מן השעשוע.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ושעשועי מתמטיקה · ראה עוד »

שלמים

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ושלמים · ראה עוד »

שלשה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ושלשה · ראה עוד »

שלשה פיתגורית

250px שלשה פיתגורית (או שלשה פיתגוראית) היא שלשה של מספרים טבעיים המקיימת את השוויון a^2 + b^2.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ושלשה פיתגורית · ראה עוד »

שבע בום

שבע בום הוא משחק ילדים, משחק חברה ומשחק מיומנות דיבור.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ושבע בום · ראה עוד »

שבר (מתמטיקה)

תרשים עוגה, להמחשה ויזואלית של שבר. שלושה-רבעים מהעוגה צבועים בירוק, ורבע אחד בכתום. במתמטיקה אלמנטרית, שבר הוא מספר, המוצג כחילוק של מספר שלם אחד במספר שלם שני (שאיננו 0).

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ושבר (מתמטיקה) · ראה עוד »

שבר משולב

שבר משולב הוא ביטוי מהצורה x.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ושבר משולב · ראה עוד »

שבר מחזורי

במתמטיקה, שבר מחזורי הוא ביטוי אינסופי הכתוב כשבר עשרוני על-פי השיטה העשרונית או שיטת ספירה אחרת, שבו הספרות שמימין לנקודה העשרונית חוזרות על עצמן ממקום מסוים ואילך.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ושבר מחזורי · ראה עוד »

שבר יסודי

שבר יסודי (ידוע גם כשבר יחידה, או שבר אוניטרי מהמונח האנגלי unit fraction) הוא מספר רציונלי הנכתב בצורת שבר, שבו המונה שווה ל-1 והמכנה הוא מספר טבעי.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ושבר יסודי · ראה עוד »

שדה המספרים הממשיים

שדה המספרים הממשיים (או: השדה הממשי) הוא השדה הסדור היחיד שהוא שדה סדור שלם.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ושדה המספרים הממשיים · ראה עוד »

ת'אבת אבן קורה

ת'אבת אבן קורה (בערבית: ثابت بن قرة بن مروان, תעתיק מדויק: ת'אבִת בִן קֻרַה בִן מַרואן) (826–901), היה מתמטיקאי ואסטרונום ערבי.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ות'אבת אבן קורה · ראה עוד »

תנאי שרשרת (מתמטיקה)

במתמטיקה ובתורת הקבוצות בפרט, תנאי שרשרת (מאנגלית - Chain Conditions) הם תנאים בדבר סופיות של שרשראות בקבוצות סדורות חלקית.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ותנאי שרשרת (מתמטיקה) · ראה עוד »

תנו רבנן (שיר)

גרסה אחת של השיר "תנו רבנן", מושר על ידי משפחת ברנר תנו רבנן הוא שיר עממי המבוסס על סוגיות ומושגים ביהדות, המסודרים לפי מספרם, בעיקר כאלו הלקוחים מהמשנה ומהתלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ותנו רבנן (שיר) · ראה עוד »

תת-סדרה

באנליזה מתמטית, תת-סדרה של סדרה a_1,a_2,\dots היא תת-קבוצה של הסדרה, המסודרת באותו סדר.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ותת-סדרה · ראה עוד »

תבנית דיפרנציאלית

במתמטיקה, תבנית דיפרנציאלית (באנגלית: Differential form) היא סוג מסוים של טנזור שבעזרתו מכלילים את המושגים של אינטגרל קווי ואינטגרל משטחי לממדים גבוהים.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ותבנית דיפרנציאלית · ראה עוד »

תור M/M/c

בתורת התורים, תור M/M/c (גם M/M/k, M/M/m, M/M/s) הוא מודל תורים מתמטי וסטוכסטי למערכת בעלת תור אחד ללא מגבלה ו-c שרתים הזהים בפעולתם ובקצב עבודתם, כאשר c הוא מספר טבעי השונה מאפס.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ותור M/M/c · ראה עוד »

תורת רמזי

תורת רמזי היא תחום בקומבינטוריקה העוסק בשאלה כמה גדול צריך להיות מבנה מתמטי כדי להבטיח שתת-מבנה שלו מקיים תכונה מסוימת.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ותורת רמזי · ראה עוד »

תורת המספרים

תורת המספרים היא ענף של המתמטיקה העוסק בתחום רחב של נושאים, ששורשיהם בחקר התכונות של המספרים הטבעיים.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ותורת המספרים · ראה עוד »

תורת המודלים

תורת המודלים היא תחום במתמטיקה העוסק בחקר מודלים של תורות מתמטיות, תוך שימוש בכלים מלוגיקה מתמטית.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ותורת המודלים · ראה עוד »

תורת הסיבוכיות

תורת הסיבוכיות היא ענף של מדעי המחשב, שבמסגרתו חוקרים את הסיבוכיות של בעיות; כלומר, נבחנים המשאבים הנחוצים לפתרון בעיה נתונה באמצעות מחשב, ומושווית יעילותם של אלגוריתמים שונים בפתרון בעיה זו.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ותורת הסיבוכיות · ראה עוד »

תורת הקשרים

קשר התלתן, הקשר הלא-טריוויאלי הפשוט ביותר הדמיה תלת-ממדית של קשר התלתן תורת הקשרים היא תורה טופולוגית, החוקרת את ההיבטים המתמטיים של קשרים, של מבנים דומים להם (כמו שזרים וצמות), ושל הכללות מתמטיות שלהם.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ותורת הקשרים · ראה עוד »

תורת הקבוצות

תורת הקבוצות היא תורה מתמטית בסיסית העוסקת במושג הקבוצה, שהיא אוסף מופשט של איברים שונים זה מזה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ותורת הקבוצות · ראה עוד »

תורת הרקורסיה

תורת הרקורסיה היא תחום במתמטיקה העוסק ברמת החישוביות והאי-פתירות של פונקציות מהטבעיים לעצמם, כמייצגים של מאגרי מידע אינסופיים.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ותורת הרקורסיה · ראה עוד »

תורת ההוכחות

תורת ההוכחות היא ענף בלוגיקה מתמטית החוקר את מושג ההוכחה הפורמלית, באופן שאינו תלוי בתוכנו של הטיעון, אלא במבנה שלו ושל ההוכחה בלבד.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ותורת ההוכחות · ראה עוד »

תורה (לוגיקה מתמטית)

בלוגיקה מתמטית, תורה היא מערכת הכוללת שפה מסדר ראשון וקבוצה של אקסיומות.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ותורה (לוגיקה מתמטית) · ראה עוד »

תוכנית הילברט

תוכנית הילברט הייתה תוכנית שנהגתה בשנות העשרים של המאה ה-20 על ידי דויד הילברט במטרה לבסס באופן ריגורוזי ופורמלי את כל ענפי המתמטיקה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ותוכנית הילברט · ראה עוד »

תכונת ארכימדס

אם מניחים עותקים של קטע קצר בזה אחר זה, בסופו של דבר אפשר יהיה לעבור קטע אחר הארוך ממנו התכונה קרויה על שם ארכימדס. במתמטיקה, תכונת ארכימדס היא תכונה של מבנה אלגברי סדור, כמו חבורה סדורה או שדה סדור: המבנה מקיים את תכונת ארכימדס אם קבוצת המספרים הטבעיים הנמצאת בו אינה חסומה: לכל איבר x יש מספר טבעי n הגדול ממנו.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ותכונת ארכימדס · ראה עוד »

תיבת אוילר

תיבת אוילר עם צלעות ''a'',''b'',''c'' ואלכסוני פאות ''d'',''e'',''f''. במתמטיקה, תיבת אוילר, שנקראת על שם לאונרד אוילר, היא תיבה אשר לכל צלעותיה ואלכסוני הפאות שלה יש אורכים שהם מספרים טבעיים.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ותיבת אוילר · ראה עוד »

למת הרגולריות של סמרדי

למת הרגולריות של סמרדי או בקיצור למת הרגולריות, היא משפט שימושי בקומבינטוריקה קיצונית שהתגלה על ידי המתמטיקאי ההונגרי אנדריי סמרדי (Endre Szemerédi).

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ולמת הרגולריות של סמרדי · ראה עוד »

לכסון (שיטת הוכחה)

לכסון הוא כלי הוכחה נפוץ בתורת הקבוצות אשר השימוש העיקרי שנעשה בו הוא הפרכת היותן של קבוצות בנות מנייה, זאת אומרת הוכחה שעוצמתן גדולה ממש מ \!\ \aleph_0.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ולכסון (שיטת הוכחה) · ראה עוד »

טרנס טאו

טרנס (טרי) טאו (באנגלית: Terence Tao; נולד ב-17 ביולי 1975) הוא מתמטיקאי אוסטרלי, פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס וזוכה מדליית פילדס לשנת 2006.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וטרנס טאו · ראה עוד »

טטרציה

גרף הפונקציה ^xe במתמטיקה, טֶטְרָצְיָה (באנגלית: Tetration או Hyper-4) היא פעולה, המתבצעת בין שני מספרים: ה"בסיס" וה"גובה".

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וטטרציה · ראה עוד »

טור המספרים הטבעיים

טור המספרים הטבעיים הוא תוצאת החיבור של סדרת המספרים הטבעיים, מ-1 ועד אינסוף (\ 1+2+3+\cdots).

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וטור המספרים הטבעיים · ראה עוד »

טיפוס נתונים

טיפוס נתונים (באנגלית: data type) הוא מושג בשפות תכנות המתאר את סוגו של משתנה השייך לו, כלומר מגדיר אלו ערכים הוא עשוי לקבל, ובאלו דרכים.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וטיפוס נתונים · ראה עוד »

ז'אן פיאז'ה

פסל של ז'אן פיאז'ה ז'אן פיאז'ה, בשמו בלידה ז'אן-ויליאם-פריץ פיאז'ה (בצרפתית: Jean Piaget או Jean-William-Fritz Piaget; 9 באוגוסט 1896 נשאטל – 16 בספטמבר 1980 ז'נבה) היה פסיכולוג שווייצרי שתרם רבות להתפתחות הפסיכולוגיה ההתפתחותית והפסיכולוגיה הקוגניטיבית.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וז'אן פיאז'ה · ראה עוד »

ז'וזף ברטראן

ז'וזף לואי פרנסואה ברטראן (בצרפתית: Joseph Louis François Bertrand; 11 במרץ 1822 - 5 באפריל 1900) היה מתמטיקאי צרפתי, שעסק בתורת המספרים, גאומטריה דיפרנציאלית, תורת ההסתברות, כלכלה והתרמודינמיקה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וז'וזף ברטראן · ראה עוד »

זמן בדיד וזמן רציף

במתמטיקה, זמן בדיד וזמן רציף הן שתי גישות בהן ניתן למדל משתנים התלויים בזמן.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וזמן בדיד וזמן רציף · ראה עוד »

זמן יוניקס

זמן יוניקס חצה את 1,000,000,000 השניות ביום ראשון, ה-9 בספטמבר 2001 בשעה 01:46:40 לפי הזמן האוניברסלי המתואם. זמן יוניקס (באנגלית: Unix time) היא שיטה לתיאור נקודה בזמן המוגדרת על ידי מספר השניות שחלפו מאז יום חמישי, 1 בינואר 1970, בשעה 00:00:00 לפי הזמן האוניברסלי המתואם (UTC), מבלי לספור דקות מעוברות.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וזמן יוניקס · ראה עוד »

זהות אוילר

באנליזה מתמטית, זהות אוילר, הקרויה על שמו של המתמטיקאי השווייצרי לאונרד אוילר, היא השוויון הבא: זהות אוילר כל איברי הזהות הם מספרים קבועים.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וזהות אוילר · ראה עוד »

זהויות טריגונומטריות

במתמטיקה, זהויות טריגונומטריות הן זהויות בין ביטויים המכילים פונקציות טריגונומטריות אשר מתקיימים עבור כל ערך אפשרי שיציבו במשתנים.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וזהויות טריגונומטריות · ראה עוד »

חסם (מתמטיקה)

במתמטיקה, חֶסֶם של תת-קבוצה של קבוצה סדורה חלקית הוא איבר של הקבוצה הסדורה שבינו לבין כל אחד מאברי התת-קבוצה מתקיים אי-שוויון חלש.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וחסם (מתמטיקה) · ראה עוד »

חרדת מתמטיקה

חרדת מתמטיקה היא תגובה רגשית ועקבית של אי שקט, מתח ודאגה, המשבשת את יכולת החשיבה והפעולה של הפרט בשעה שעליו להתמודד עם בעיה בתחום המתמטיקה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וחרדת מתמטיקה · ראה עוד »

חשבון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וחשבון · ראה עוד »

חשבון מודולרי

חשבון מוֹדוּלַרי (הידוע גם כחשבון קונגרואנציות) הוא שיטה מתמטית, בה מחליפים מספרים בשארית החלוקה במספר קבוע.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וחשבון מודולרי · ראה עוד »

חשבון אינפיניטסימלי שברי

במתמטיקה, חשבון אינפיניטסימלי שברי הוא תחום החוקר את הדרכים בהן ניתן להגדיר חזקה ממשית או מרוכבת לאופרטור דיפרנציאלי כגון אופרטור הנגזרת ואופרטור האינטגרל.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וחשבון אינפיניטסימלי שברי · ראה עוד »

חלוקה (קומבינטוריקה)

דיאגרמות יאנג של החלוקות השונות של המספרים 1 עד 8. כל הדיאגרמות באותו הצבע הן כל החלוקות האפשריות של מספר. בתורת המספרים ובקומבינטוריקה, חלוקה של מספר שלם חיובי n, היא דרך לכתוב את n כסכום של מספרים שלמים חיוביים.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וחלוקה (קומבינטוריקה) · ראה עוד »

חלוקה בשתיים

חלוקה בשתיים או חצייה היא פעולת חילוק שבה המחלק הוא 2.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וחלוקה בשתיים · ראה עוד »

חזקה (מתמטיקה)

במתמטיקה, חֶזְקָה (או העלאה בחזקה) היא פעולה, המתבצעת בין שני מספרים: ה"בסיס" וה"מעריך".

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וחזקה (מתמטיקה) · ראה עוד »

חזקה של שתיים

חזקה של שתיים היא מספר טבעי מהצורה 2^n.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וחזקה של שתיים · ראה עוד »

חבורת קוקסטר

בתורת החבורות, חבורת קוקסטר היא חבורה (סופית או אינסופית), בעלת ייצוג פשוט במיוחד, הכולל הנחות רק על הסדר של היוצרים, שהוא 2, ועל הסדר של מכפלות של זוגות של יוצרים.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וחבורת קוקסטר · ראה עוד »

חבורת הצמות

חבורת הצמות (Braid group) היא חבורה בעלת שימושים רבים בתחומים שונים של המתמטיקה, כמו טופולוגיה גאומטרית, גאומטריה אלגברית, הצפנה ועוד.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וחבורת הצמות · ראה עוד »

חבורת התמורות הזוגיות

בתורת החבורות, חבורת התמורות הזוגיות הוא שמה של תת-חבורה נורמלית מסוימת וחשובה של החבורה הסימטרית.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וחבורת התמורות הזוגיות · ראה עוד »

חבורה סופיתית

במתמטיקה, ובמיוחד בתורת החבורות, חבורה סופיתית (sofic; נהוג לכנות בעברית 'סופית' במלעיל) היא חבורה שניתנת לקירוב על ידי חבורות סופיות בצורה מסוימת.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וחבורה סופיתית · ראה עוד »

חבורה למחצה

באלגברה מופשטת, חבורה למחצה (נקראת גם: אגודה) היא מבנה אלגברי הכולל קבוצה ופעולה בינארית אסוציאטיבית.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וחבורה למחצה · ראה עוד »

חבורה חליקה

במתמטיקה, ספציפית בתורת החבורות, חבורה חליקה היא חבורה אבלית בה אפשר לחלק כל איבר בכל מספר טבעי.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וחבורה חליקה · ראה עוד »

חוק פלאנק

חוק פלאנק מתאר את צפיפות הספקטרום של קרינה אלקטרומגנטית הנפלטת על ידי גוף שחור בשיווי משקל תרמי בטמפרטורה נתונה, כאשר אין זרימה נטו של חומר או אנרגיה בין הגוף וסביבתו.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וחוק פלאנק · ראה עוד »

חוק המספרים הקטנים

חוק המספרים הקטנים הוא שם כולל לכמה תופעות המייחדות מספרים טבעיים קטנים, שטבע המתמטיקאי ריצ'רד גאי ב-1988.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וחוק המספרים הקטנים · ראה עוד »

חוג פולינומים

בתורת החוגים, חוג הפולינומים מעל חוג נתון, הוא חוג המרחיב את החוג הנתון על ידי הוספת משתנה חופשי (בדרך כלל מתחלף) בלתי תלוי.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וחוג פולינומים · ראה עוד »

חוג המספרים השלמים

חוג המספרים השלמים הוא מערכת מספרים הכוללת את המספרים השלמים, חיוביים ושליליים, לרבות אפס (ואותם בלבד), יחד עם פעולות החיבור והכפל.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וחוג המספרים השלמים · ראה עוד »

חילוק

באריתמטיקה, חילוק היא פעולה בינארית ההפוכה לכפל.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וחילוק · ראה עוד »

חיבור

הדגמה של הפעולה 2+3 באריתמטיקה, חיבור היא פעולה יסודית שמשמעותה צירוף של שני אוספי פריטים לאוסף הכולל את שניהם.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וחיבור · ראה עוד »

חידאתו

לוח חידאתו ובו תחילת הפתרון לוח חידאתו פתור חידאתו (באנגלית: Hidato) היא חידה, בה יש למלא על לוח משובץ את המספרים החסרים.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וחידאתו · ראה עוד »

חידת הכובעים

חידת הכובעים היא חידה (סוג של חידת היגיון) המספרת על אנשים הנמצאים בצוותא, ומסיקים מסקנות לגבי מחשבותיהם של אנשים אחרים בקבוצה, על בסיס מידע חלקי בלבד הנובע ממעשיהם.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וחידת הכובעים · ראה עוד »

ב (מתמטיקה)

במתמטיקה, יש שימוש באות ב׳ בייצוג עוצמות אינסופיות.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וב (מתמטיקה) · ראה עוד »

בן גרין

בן ג'וזף גרין (באנגלית: Ben Joseph Green; נולד ב-27 בפברואר 1977) הוא מתמטיקאי אנגלי, פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת אוקספורד.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ובן גרין · ראה עוד »

בנייה בסרגל ובמחוגה

קטע לשלושה חלקים שווים, באמצעות בנייה בסרגל ומחוגה. אנימציה המראה את הנקודות שאפשר לבנות בסרגל ובמחוגה במספר קטן של שלבים בגאומטריה האוקלידית של המישור, בנייה בסרגל ובמחוגה היא בנייה של עצמים גאומטריים, כגון קטעים בעלי תכונות מוגדרות, הנעזרת בסרגל ובמחוגה בלבד.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ובנייה בסרגל ובמחוגה · ראה עוד »

בסיס (אריתמטיקה)

במתמטיקה, בסיס (Radix) הוא תחום הספרות הנמצא ביסודה של שיטת ספירה מבוססת מיקום.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ובסיס (אריתמטיקה) · ראה עוד »

בסיס אונרי

ספירה על בסיס אונרי היא בסיס ספירה לפי 1.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ובסיס אונרי · ראה עוד »

בעיית השלשות הפיתגוריות הבוליאנית

בעיית השלשות הפיתגוריות הבוליאנית היא בעיה מתמטית במסגרת תורת רמזי, העוסקת בצביעה של המספרים הטבעיים תחת אילוצים.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ובעיית השלשות הפיתגוריות הבוליאנית · ראה עוד »

בעיית הכרעה

150 פיקסלים במתמטיקה ובמדעי המחשב, בעיית הכרעה היא בעיה אשר יש לה תשובה של "כן" או "לא".

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ובעיית הכרעה · ראה עוד »

בעיית וארינג

בתורת המספרים, בעיית וארינג שואלת האם לכל מספר טבעי \ k יש חסם עליון \ s על מספר החזקות ה-k-יות של מספרים טבעיים, הנדרשות כדי להציג כל מספר טבעי.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ובעיית וארינג · ראה עוד »

בעיית יוספוס

בעיית יוספוס היא חידה בקומבינטוריקה שלה גרסאות אחדות.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ובעיית יוספוס · ראה עוד »

בלשנות מודרנית

בלשנות מודרנית הוא כינוי להתפתחויות שחלו במדע הבלשנות (חקר שפות טבעיות) מראשית המאה ה-20 ועד ימינו, ולאסכולות השליטות היום בתחום הבלשנות.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ובלשנות מודרנית · ראה עוד »

בור פוטנציאל אינסופי

מכניקה הקלאסית (''A''), ולפי משוואת שרדינגר של המכניקה הקוונטית (''B-F''). בהמחשות (''B-F''), הציר האופקי הוא המיקום, והציר האנכי הוא החלק הממשי (בכחול) והמדומה (באדום) של פונקציית הגל. המצבים (''B'',''C'',''D'') הם מצבים עצמיים טהורים של האנרגיה, בעוד (''E'',''F'') הם מצבים מעורבים. בור פוטנציאל אינסופי או "חלקיק בקופסה" הוא מודל תאורטי שנועד לפשט את משוואות מכניקת הקוונטים.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ובור פוטנציאל אינסופי · ראה עוד »

ביצוע אותנטי

במוזיקה קלאסית, ביצוע אותנטי (אנגלית: Historically informed performance practice), מוזיקה בכלים אותנטיים (או כלי התקופה) או ביצוע לפי אסכולת הביצוע ההיסטורי, הוא ביצוע מוזיקה, בדגש על שימוש בכלים ובסגנון נגינה או שירה, מהתקופה בה היא הולחנה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וביצוע אותנטי · ראה עוד »

ג'אקומו בארוצי דה ויניולה

לוח 3 מתוך "חמשת הסדרים של האדריכלות" לג'אקומו בארוצי דה ויניולה, בלוח נראים, משמאל לימין הסדרים: טוסקאני, דורי, יוני, קורינתי ומשולב גרם מעלות בצורת בורג בארמון בארוצי בעיר ויניולה ג'אקומו בארוצי דה ויניולה (באיטלקית: Jacopo Barozzi da Vignola) היה אדריכל איטלקי.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וג'אקומו בארוצי דה ויניולה · ראה עוד »

ג'וליה רובינסון

ג'וליה הול בומן רובינסון (באנגלית: Julia Hall Bowman Robinson; 8 בדצמבר 1919 - 30 ביולי 1985) הייתה מתמטיקאית אמריקאית.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וג'וליה רובינסון · ראה עוד »

ג'וזפה פאנו

ג'וּזֶפֶּה פֶּאָנוֹ (באיטלקית: Giuseppe Peano; 27 באוגוסט 1858 – 20 באפריל 1932) היה מתמטיקאי איטלקי.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וג'וזפה פאנו · ראה עוד »

גאומטריה ביוון העתיקה

יסודות" של אוקלידס (בערך משנת 1310) המקור למידע אודות תולדות הגאומטריה ביוון העתיקה הם טקסטים מתמטיים העוסקים בגאומטריה, שנכתבו במקור בין השנים 624–200 לפנה"ס ביוון העתיקה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וגאומטריה ביוון העתיקה · ראה עוד »

גאורג קנטור

גאורג פרדיננד לודוויג פיליפ קנטור (בגרמנית: Georg Ferdinand Ludwig Philipp Cantor; 3 במרץ 1845 – 6 בינואר 1918) היה מתמטיקאי גרמני, אבי תורת הקבוצות העומדת בבסיס המתמטיקה המודרנית.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וגאורג קנטור · ראה עוד »

גנוס (טופולוגיה)

פני הבייגלה הם משטח מכוון בעל גנוס 3 בטופולוגיה ותחומים מתמטיים אחרים, הגֵּנוּס של משטח הוא מספר טבעי, המאפיין את היריעה מבחינה טופולוגית.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וגנוס (טופולוגיה) · ראה עוד »

גבול של סדרה

בחשבון אינפיניטסימלי, גבול של סדרה ממשית הוא מספר, שאיברי הסדרה הולכים ומתקרבים אליו כך שהמרחק בין האיברים לגבול קטן כרצוננו.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וגבול של סדרה · ראה עוד »

גדול מספיק

במתמטיקה, בקבוצה סדורה ליניארית, נאמר שטענה P "מתקיימת לכל x גדול מספיק" אם קיים איבר \ r כך שלכל \ x>r הטענה P מתקיימת.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וגדול מספיק · ראה עוד »

גוגול

גוגול גוּגוֹל (Googol) הוא המספר 10100, כלומר הספרה 1 ובעקבותיה מאה אפסים.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וגוגול · ראה עוד »

גוגולפלקס

המספר גוּגוֹלְפְּלֵקְס (באנגלית: Googolplex) הוא 1 ולאחריו גוגול אפסים, או עשר בחזקת גוגול: 10^\mathrm.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וגוגולפלקס · ראה עוד »

דלתון ריצוף

דלתון ריצוף: תכונות גאומטריות דלתון ריצוף הוא צורה גאומטרית סימטרית, דלתון בעל זוויות בסיס ישרות, זווית ראש אחת בת 60 מעלות וזווית ראש נגדית בת 120 מעלות.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ודלתון ריצוף · ראה עוד »

דואליות גל-חלקיק

דואליות גל-חלקיק (ובעברית: שניוּת גל-חלקיק), היא מושג בפיזיקה הגורס כי אנרגיה וחומר יכולים להציג הן תכונות של גל והן תכונות של חלקיק.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ודואליות גל-חלקיק · ראה עוד »

דיופנטוס

דיופנטוס (ביוונית: Διόφαντος), מתמטיקאי הלניסטי שחי באלכסנדריה, פחות או יותר בין השנים 200–284 לספירה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ודיופנטוס · ראה עוד »

המספרים הטבעיים

#הפניה מספר טבעי.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי והמספרים הטבעיים · ראה עוד »

המשפט האחרון של פרמה

אריתמטיקה" עם הערותיו של פרמה המשפט האחרון של פרמה הוא משפט מפורסם בתורת המספרים שנוסח על ידי המתמטיקאי פייר דה פרמה בשנת 1637 ונותר כבעיה פתוחה, עד שהוכח על ידי אנדרו ויילס (Wiles) בשנת 1995.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי והמשפט האחרון של פרמה · ראה עוד »

המשפט האחרון של פרמה (ספר)

המשפט האחרון של פרמה (באנגלית: Fermat's Last Theorem) הוא ספר מדע פופולרי מאת סיימון סינג, העוסק בהיסטוריה של המתמטיקה דרך תולדותיו של המשפט האחרון של פרמה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי והמשפט האחרון של פרמה (ספר) · ראה עוד »

המשפט היסודי של האריתמטיקה

המשפט היסודי של האריתמטיקה או משפט הפירוק לראשוניים הוא משפט מתמטי הקובע כי כל מספר טבעי יכול להיכתב כמכפלה ייחודית של מספרים ראשוניים, עד כדי שינוי הסדר של הגורמים.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי והמשפט היסודי של האריתמטיקה · ראה עוד »

המלון של הילברט

המָלוֹן של הילברט הוא סיפור שבו השתמש המתמטיקאי הנודע דויד הילברט בהרצאות פופולריות שנתן, והוא נועד להמחיש את התכונות המיוחדות של קבוצות אינסופיות, תכונות מפתיעות למדי למי שמורגל לעסוק רק בקבוצות סופיות.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי והמלון של הילברט · ראה עוד »

האלכסון של קנטור

ספרות שהן 0 ו-w מייצג ספרות שאינן 0. האלכסון של קנטור היא הוכחתו של גאורג קנטור משנת 1891 שהמספרים הממשיים אינם בני מנייה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי והאלכסון של קנטור · ראה עוד »

הפרש (תורת הקבוצות)

דיאגרמת ון של הקבוצה '''A-B''' בתורת הקבוצות, הפרש של שתי קבוצות A ו-B הוא הקבוצה שמכילה את כל איברי A שלא שייכים ל-B. קבוצה זו מסומנת ב-A-B או ב-A \setminus B: פעולה ההפרש איננה קיבוצית או חילופית.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי והפרש (תורת הקבוצות) · ראה עוד »

הפרש ריבועים

במתמטיקה, הפרש ריבועים הוא ביטוי מהצורה a^2-b^2.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי והפרש ריבועים · ראה עוד »

הפרדוקס של שרפינסקי-מזורקביץ'

במתמטיקה, הפרדוקס של שרפינסקי-מזורקביץ' מתייחס לעובדה הלא אינטואיטיבית שקיימת תת-קבוצה (לא ריקה) של המישור, אותה ניתן לפצל לשתי תת-קבוצות זרות שכל אחת מהן חופפת לקבוצה המקורית.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי והפרדוקס של שרפינסקי-מזורקביץ' · ראה עוד »

הפרדוקס של ברי

הפרדוקס של ברי הוא פרדוקס הנובע מהגדרה מילולית של מספר, בצורה שלכאורה נוגדת את עצמה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי והפרדוקס של ברי · ראה עוד »

הפחתת סיכון מוחלטת

באפידמיולוגיה, הפחתת הסיכון המוחלטת, הבדל הסיכון או ההשפעה המוחלטת היא ההבדל (הפרש חשבוני) בסיכון של תוצאה, של טיפול אחד ביחס לטיפול אחר.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי והפחתת סיכון מוחלטת · ראה עוד »

הקבוצה הריקה

סמלה של הקבוצה הריקה הקבוצה הריקה היא קבוצה שאין בה איברים, והיא מסומנת בסימן \emptyset (שמקורו באות הנורווגית "Ø") או בצורה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי והקבוצה הריקה · ראה עוד »

השערת ארטין על שורשים פרימיטיביים

בתורת המספרים, השערת ארטין על שורשים פרימיטיביים גורסת כי כל מספר טבעי נתון a שאינו מספר ריבועי או 1- הוא שורש פרימיטיבי מודולו אינסוף מספרים ראשוניים p. ההשערה מייחסת גם צפיפות אסימפטוטית לראשוניים הללו.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי והשערת ארטין על שורשים פרימיטיביים · ראה עוד »

השערת ארדש-שטראוס

השערת ארדש-שטראוס היא השערה שנוסחה על ידי המתמטיקאים פול ארדש וארנסט ג. שטראוס בשנת 1948, וההופעה המוקדמת ביותר שלה בספרות היא במאמר של ארדש מ-1950.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי והשערת ארדש-שטראוס · ראה עוד »

השערת פוליה

הסכום של ''L''(''n'') עד ''n''.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי והשערת פוליה · ראה עוד »

השערת קולץ

השערת קולץ (Collatz) היא בעיה בתורת המספרים, הקשורה בהתייצבות של תהליך מספרי מסוים.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי והשערת קולץ · ראה עוד »

השערת ברטראן

השערת ברטראן היא משפט שניסח לראשונה המתמטיקאי הצרפתי ז'וזף ברטראן בשנת 1845, בצורת השערה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי והשערת ברטראן · ראה עוד »

השערת גולדבך החלשה

ראשוניים, ההשערה טוענת שגרף זה לעולם לא ייגע בציר ה־x (אחרי 5). הגרסה החלשה של השערת גולדבך (נקראת גם השערת גולדבך האי־זוגית, השערת גולדבך המשולשת, בעיית שלושת הראשוניים והשערת גולדבך החלשה) היא משפט בתורת המספרים, שלפיו כל מספר אי־זוגי שגדול מ־5 הוא סכום של שלושה מספרים ראשוניים.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי והשערת גולדבך החלשה · ראה עוד »

השערת הרצף

השערת הרצף היא טענה שהעלה אבי תורת הקבוצות, גאורג קנטור, לפיה עוצמת הרצף (מסומנת: 2^או |\mathbb R|) היא העוצמה הקטנה ביותר האפשרית של קבוצה שאינה בת מנייה (אומגה אחת).

חָדָשׁ!!: מספר טבעי והשערת הרצף · ראה עוד »

השורש הריבועי של 2

שווה-שוקיים שאורך ניצביו הוא 1. השורש הריבועי של 2, ידוע גם כקבוע פיתגורס, לרוב מסומן כ- \sqrt, הוא המספר הממשי החיובי שכאשר יוכפל בעצמו, תהיה התוצאה שווה ל-2.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי והשורש הריבועי של 2 · ראה עוד »

השיטה העשרונית

השיטה העשרונית (נקראת גם בסיס דצימלי) היא שיטה מבוססת מיקום להצגת מספרים (שלמים, ובהרחבה גם ממשיים), לפי בסיס 10.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי והשיטה העשרונית · ראה עוד »

התמרת פורייה מהירה

התמרת פורייה מהירה (באנגלית: Fast Fourier Transform; בראשי תיבות: FFT) היא אלגוריתם יעיל לחישוב התמרת פורייה בדידה (Discrete Fourier Transform (DFT וההתמרה ההופכית שלה. יש מספר רב של אלגוריתמי FFT הכוללים טווח רחב של ענפים במתמטיקה מאריתמטיקה של מספרים מרוכבים לתורת החבורות ותורת המספרים. ערך זה סוקר את הטכניקות וחלק מתכונותיהן הכלליות. באופן בסיסי יותר: ניתן לייצג פולינומים באמצעות מקדמים או באמצועת שורשים (המשפט היסודי של אלגברה) - ערכי הפולינום בנקודות, כלומר בשביל לייצג קו ישר (פולינום מדרגה 2) נדרשות שתי נקודות להגדרה חד חד ערכית שלו, לפולינום מדרגיה שניה שלוש וכך הלאה. ייתרון ייצוג באמצעות שורשים הוא הקלות שבה ניתן לבצע כפל פולינומים בצורה יעילה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי והתמרת פורייה מהירה · ראה עוד »

התפלגות F

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי והתפלגות F · ראה עוד »

התפלגות כי בריבוע

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי והתפלגות כי בריבוע · ראה עוד »

התכנסות במידה שווה

התכנסות במידה שווה (בקיצור: התכנסות במ"ש) היא תכונה באנליזה מתמטית של סדרות פונקציות וטורי פונקציות, שהיא חזקה יותר מתכונת התכנסות נקודתית, ומבטיחה שתכונות כגון רציפות ואינטגרביליות עוברות מפונקציות הסדרה אל פונקציית הגבול.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי והתכנסות במידה שווה · ראה עוד »

הלמה של קניג

בתורת הגרפים, הלמה של קניג היא למה הנותנת תנאי מספיק לכך שבגרף אינסופי יהיה מסלול אינסופי.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי והלמה של קניג · ראה עוד »

הלמה של גאוס (תורת המספרים)

הלמה של גאוס היא למה בתורת המספרים, המספקת תנאי למספר טבעי להיות שארית ריבועית.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי והלמה של גאוס (תורת המספרים) · ראה עוד »

הטבעיים

#הפניה מספר טבעי.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי והטבעיים · ראה עוד »

הבעיה העשירית של הילברט

הבעיה העשירית היא אחת מעשרים ושלוש הבעיות שהציג דויד הילברט בקונגרס המתמטי של שנת 1900.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי והבעיה העשירית של הילברט · ראה עוד »

הבונה העסוק

הבונה העסוק (באנגלית: Busy beaver) הוא שמה של בעיה לא כריעה במדעי המחשב, העוסקת בשאלה: "כמה עבודה ניתן לעשות באמצעות מכונת טיורינג עם מספר נתון של מצבים אפשריים, שפועלת על סרט ריק ועוצרת?".

חָדָשׁ!!: מספר טבעי והבונה העסוק · ראה עוד »

הגדרה

הגדרה היא תיאור לשוני מדויק וממצה של מושג כלשהו.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי והגדרה · ראה עוד »

הגדרה רקורסיבית

הגדרה רקורסיבית או הגדרת נסיגה היא הגדרת מושג באופן שמצריך פניה אל אותה הגדרה, אבל בתנאים שונים.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי והגדרה רקורסיבית · ראה עוד »

הוכחת האי-מנייה הראשונה של קנטור

הוכחת האי-מנייה הראשונה היא הוכחתו של גאורג קנטור משנת 1874 כי כמעט כל המספרים הממשיים הם מספרים טרנסצנדנטיים.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי והוכחת האי-מנייה הראשונה של קנטור · ראה עוד »

הכפלת הקובייה

הכפלת הקובייה הכפלת הקובייה היא אחת מהבעיות הגאומטריות של ימי קדם.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי והכפלת הקובייה · ראה עוד »

הכללה (מתמטיקה)

הכללה היא מאבני היסוד של הפעילות המתמטית.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי והכללה (מתמטיקה) · ראה עוד »

היסטוריה של מכניקת הקוונטים

מקובל לציין את תחילתה של התאוריה הקוונטית במאמר של מקס פלאנק משנת 1900 שעסק בקרינת גוף שחור, בו הופיעה לראשונה במובלע ההשערה שאנרגיה בתנאים מסוימים אינה יכולה לקבל כל ערך ומשתנה בקפיצות.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי והיסטוריה של מכניקת הקוונטים · ראה עוד »

היסטוריה של פתרון משוואות פולינומיות

האומנות הגדולה הוא ספר חשוב על אלגברה בסיסית פרי עטו של ג'ירולמו קרדאנו. בתמונה עמוד הפתיחה של הספר. במסגרתו פורסמו לראשונה הפתרונות למשוואה ממעלה שלישית ומשוואה ממעלה רביעית. משוואה פולינומית היא משוואה בה מופיעים אך ורק מקדמים וחזקות של משתנה מסוים (וכן מספרים קבועים, שהם למעשה מקדמים של \ x^0.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי והיסטוריה של פתרון משוואות פולינומיות · ראה עוד »

היסטוריה של המתמטיקה

פעולות החשבון. היסטוריה של המתמטיקה היא תחום מחקר העוסק בהתפתחות המתמטיקה בחברה האנושית, מראשיתה של המתמטיקה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי והיסטוריה של המתמטיקה · ראה עוד »

היסטוריה של האריתמטיקה

מניית חפצים. לצדה הדמות המייצגת את הגאומטריה כשהיא עסוקה במדידת זווית. בפינה הימנית-עליונה מופיעה הדמות המייצגת את האסטרונומיה כשהיא צופה בכוכבים, ובשמאלית-עליונה דמות המציגה את הדקדוק בדמות מורה המעניש את תלמידו. לא אחת, היו ההתפתחויות באסטרונומיה ובגאומטריה מובילות להתפתחויות באריתמטיקה, ולהפך. היסטוריה של האריתמטיקה היא העיסוק בהתפתחותה ההיסטורית של האָריתמֶטיקה – הענף העתיק ביותר במתמטיקה ואחד השימושיים שבו לצורכי יום-יום; היא משתרעת על פני תקופות שונות, תרבויות ומקומות שונים בהם התפתח ענף זה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי והיסטוריה של האריתמטיקה · ראה עוד »

היפאסוס

היפאסוס (ביוונית: Ίππασος) היה פילוסוף יווני מהאסכולה הפיתגוראית שחי במאה החמישית לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי והיפאסוס · ראה עוד »

היומן של גאוס

היומן של גאוס הוא תיעוד של תגליות מתמטיות של קרל פרידריך גאוס בשנים 1796 עד 1814.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי והיומן של גאוס · ראה עוד »

כמעט כל (מתמטיקה)

במתמטיקה, משתמשים לעיתים בביטוי כמעט כל במשמעות מדויקת, שפירושה "הכל, פרט אולי לקבוצה זניחה".

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וכמעט כל (מתמטיקה) · ראה עוד »

כפל

כֶּפֶל הוא פעולה בין מספרים, ובאופן כללי יותר פעולה בינארית על מבנים אלגבריים כלליים.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וכפל · ראה עוד »

כלל הסנדוויץ'

כלל הסנדוויץ' הוא משפט המשמש לחישוב גבולות בחשבון אינפיניטסימלי.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וכלל הסנדוויץ' · ראה עוד »

כיתה א'

תלמידי כיתה א', בבית ספר ויתקין בתל אביב, ביום העצמאות ה-25 למדינת ישראל תמונה מאריחי חרסינה על קיר מבנה בבית החינוך המשותף דגניה (התמונה נעשתה על בסיס תמונה היסטורית של בית הספר) כיתה א' היא שנת הלימודים הראשונה במסגרת כיתתית בבית ספר יסודי.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי וכיתה א' · ראה עוד »

יריעה טופולוגית

יריעה טופולוגית היא מרחב טופולוגי שבאופן מקומי נראה כמו המרחב האוקלידי מממד n (אותו n מוגדר להיות ממד היריעה.) במרחב כזה נשמרות התכונות המקומיות של המרחב האוקלידי כמו קומפקטיות מקומית, והשקילות בין קשירות וקשירות מסילתית, אבל לא נשמרות התכונות הכלליות - לדוגמה יריעה טופולוגית יכולה להיות לא קשירה, למרות שהמרחב האוקלידי קשיר.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ויריעה טופולוגית · ראה עוד »

יחס טרנזיטיבי

במתמטיקה ולוגיקה, חוק העברה הוא יחס המקיים את "כלל המעבר": אם a מתייחס ל-b ו-b מתייחס ל-c, אז גם a מתייחס ל-c. תכונה חשובה זו מתקיימת בכל יחס שקילות ובכל יחס סדר.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ויחס טרנזיטיבי · ראה עוד »

יחידה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ויחידה · ראה עוד »

יחידה חוזרת

יחידה חוזרת (באנגלית: Repunit, הלחם בסיסים של repeated unit) הוא מספר טבעי שכל ספרותיו הם אחדות, כגון 1, 11 ו-11111.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ויחידה חוזרת · ראה עוד »

יופי מתמטי

דוגמה ל"דרך הוכחה יפה" - הוכחה פשוטה ואלגנטית של משפט פיתגורס יופי מתמטי הוא ההנאה האסתטית שמתמטיקאים עשויים לייחס לתוצאות מסוימות במתמטיקה.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ויופי מתמטי · ראה עוד »

0.999...

left במתמטיקה, הסימון מציין את הפיתוח העשרוני האינסופי, שבו כל הספרות שאחרי הנקודה העשרונית הן 9.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו0.999... · ראה עוד »

1 (מספר)

1 (במילים בלשון זכר: אחד; בלשון נקבה: אחת) הוא המספר הטבעי הראשון, הקודם לפני 2 והבא אחרי המספר השלם 0.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו1 (מספר) · ראה עוד »

1 (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו1 (פירושונים) · ראה עוד »

10 (מספר)

10 (במילים בלשון זכר: עשרה; בלשון נקבה: עשר) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 9 והבא לפני 11.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו10 (מספר) · ראה עוד »

100 (מספר)

קבוצת אנשים שיוצרת את המספר 100 100 (במילים: מאה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 99 ולפני 101.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו100 (מספר) · ראה עוד »

100,000

מאה אלף (100,000) הוא מספר טבעי השווה ל-\ 10^5.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו100,000 · ראה עוד »

1000 (מספר)

1000 (נכתב גם 1,000; במילים: אלף) הוא מספר טבעי, עוקב ל-999 וקודם ל-1001.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו1000 (מספר) · ראה עוד »

1001 (מספר)

1001 (נכתב גם 1,001; במילים בלשון זכר: אלף ואחד; בלשון נקבה: אלף ואחת) הוא מספר טבעי, עוקב ל-1000 וקודם ל-1002.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו1001 (מספר) · ראה עוד »

101 (מספר)

101 הוא המספר הטבעי הבא אחרי 100 ולפני 102.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו101 (מספר) · ראה עוד »

1024 (מספר)

מטריצה ריבועית בת 1024 קוביות 1024 (נכתב גם 1,024) הוא מספר טבעי, עוקב ל-1023 וקודם ל-1025.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו1024 (מספר) · ראה עוד »

1089 (מספר)

1089 (נכתב גם 1,089; במילים: אלף שמונים ותשע) הוא מספר טבעי, עוקב ל-1088 וקודם ל-1090.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו1089 (מספר) · ראה עוד »

11 (מספר)

11 (במילים בלשון זכר: אחד-עשר; בלשון נקבה: אחת-עשרה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 10 והבא לפני 12.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו11 (מספר) · ראה עוד »

12 (מספר)

קרטון אריזה לשתים עשרה ביצים המספר 12 באריחים הקבועים בחזית בית בירושלים 12 (במילים בלשון זכר: שְׁנֵים-עָשָׂר; בלשון נקבה: שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 11 והבא לפני 13.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו12 (מספר) · ראה עוד »

13 (מספר)

13 (במילים בלשון זכר: שלושה-עשר; בלשון נקבה: שלוש-עשרה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 12 ולפני 14.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו13 (מספר) · ראה עוד »

14 (מספר)

14 (במילים בלשון זכר: ארבעה-עשר; בלשון נקבה: ארבע-עשרה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 13 ולפני 15.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו14 (מספר) · ראה עוד »

15 (מספר)

15 (במילים בלשון זכר: חמשה-עשר; בלשון נקבה: חמש-עשרה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 14 ולפני 16.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו15 (מספר) · ראה עוד »

16 (מספר)

16 (במילים בלשון זכר: שישה-עשר; בלשון נקבה: שש-עשרה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 15 ולפני 17.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו16 (מספר) · ראה עוד »

17 (מספר)

ילדים מרכיבים את המספר 17 17 (במילים בלשון זכר: שבעה-עשר; בלשון נקבה: שבע-עשרה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 16 ולפני 18.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו17 (מספר) · ראה עוד »

1729 (מספר)

1729 הוא המספר הטבעי הבא אחרי 1728 ולפני 1730.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו1729 (מספר) · ראה עוד »

18 (מספר)

המספר 18 על ביגוד ספורטיבי 18 (במילים בלשון זכר: שמונָה-עשר; בלשון נקבה: שמונֶה-עשרה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 17 ולפני 19.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו18 (מספר) · ראה עוד »

19 (מספר)

19 (במילים בלשון זכר: תשעה-עשר; בלשון נקבה: תשע-עשרה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 18 ולפני 20.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו19 (מספר) · ראה עוד »

2 (מספר)

2 (במילים בלשון זכר: שְׁנַיִם; בלשון נקבה: שְׁתַּיִם) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 1 והבא לפני 3.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו2 (מספר) · ראה עוד »

2,147,483,647

לאונרד אוילר המספר הטבעי 2,147,483,647 הוא מספר מרסן הראשוני השמיני, ושווה ל-.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו2,147,483,647 · ראה עוד »

2/3 מהממוצע

2/3 מהממוצע הוא משחק בתורת המשחקים שבו על כל שחקן לבחור מספר ממשי בין 0 ל -100, כולל הקצוות.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו2/3 מהממוצע · ראה עוד »

20 (מספר)

20 (במילים: עשרים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 19 ולפני 21.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו20 (מספר) · ראה עוד »

200 (מספר)

200 (במילים: מאתיים) הוא מספר טבעי הבא אחרי 199 ולפני 201.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו200 (מספר) · ראה עוד »

2000 (מספר)

2000 (נכתב גם 2,000; במילים: אלפיים) הוא מספר טבעי, עוקב ל-1999 וקודם ל-2001.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו2000 (מספר) · ראה עוד »

2000 (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו2000 (פירושונים) · ראה עוד »

21 (מספר)

21 (במילים בלשון זכר: עשרים ואחד; בלשון נקבה: עשרים ואחת) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 20 והקודם ל-22.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו21 (מספר) · ראה עוד »

22 (מספר)

22 (במילים בלשון זכר: עשרים ושניים; בלשון נקבה: עשרים ושתיים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 21 והבא לפני 23.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו22 (מספר) · ראה עוד »

23 (מספר)

23 (במילים בלשון זכר: עשרים ושלושה; בלשון נקבה: עשרים ושלוש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 22 והבא לפני 24.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו23 (מספר) · ראה עוד »

23 הבעיות של הילברט

ספר על הבעיה ה-6 הבעיות של הילברט הן רשימה של 23 בעיות במתמטיקה, שהוצגה על ידי המתמטיקאי דויד הילברט ב-1900.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו23 הבעיות של הילברט · ראה עוד »

24 (מספר)

24 (במילים בלשון זכר: עשרים וארבעה; בלשון נקבה: עשרים וארבע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 23 והבא לפני 25.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו24 (מספר) · ראה עוד »

25 (מספר)

25 (במילים בלשון זכר: עשרים וַחֲמִשָׁה; בלשון נקבה: עשרים וחמש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 24 והבא לפני 26.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו25 (מספר) · ראה עוד »

26 (מספר)

בית מספר 26 ברחוב ביאליק בתל אביב 26 (במילים בלשון זכר: עשרים וששה; בלשון נקבה: עשרים ושש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 25 והבא לפני 27.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו26 (מספר) · ראה עוד »

27 (מספר)

27 (במילים בלשון זכר: עשרים ושבעה; בלשון נקבה: עשרים ושבע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 26 והבא לפני 28.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו27 (מספר) · ראה עוד »

28 (מספר)

מספר 28 ערוך כמשולש 28 (במילים בלשון זכר: עשרים ושמונָה; בלשון נקבה: עשרים ושמונֶה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 27 והבא לפני 29.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו28 (מספר) · ראה עוד »

29 (מספר)

29 (במילים בלשון זכר: עשרים ותשעה; בלשון נקבה: עשרים ותשע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 28 והבא לפני 30.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו29 (מספר) · ראה עוד »

3 (מספר)

שלוש סירות ולצידן שלושה ברווזים. 3 (במילים בלשון זכר: שלושה; בלשון נקבה: שלוש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 2 והבא לפני 4.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו3 (מספר) · ראה עוד »

30 (מספר)

30 (במילים: שלושים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 29 ולפני 31.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו30 (מספר) · ראה עוד »

30 (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו30 (פירושונים) · ראה עוד »

300 (מספר)

300 (במילים: שלוש מאות) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 299 והבא לפני 301.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו300 (מספר) · ראה עוד »

300 (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו300 (פירושונים) · ראה עוד »

3000 (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו3000 (פירושונים) · ראה עוד »

31 (מספר)

31 (במילים בלשון זכר: שלושים ואחד; בלשון נקבה: שלושים ואחת) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 30 ולפני 32.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו31 (מספר) · ראה עוד »

318 (מספר)

318 הוא המספר הטבעי הבא אחרי 317 והבא לפני 319.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו318 (מספר) · ראה עוד »

32 (מספר)

32 (במילים בלשון זכר: שלושים ושניים; בלשון נקבה: שלושים ושתיים) הוא מספר טבעי הבא אחרי 31 ולפני 33.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו32 (מספר) · ראה עוד »

33 (מספר)

33 (במילים בלשון זכר: שלושים ושלושה; בלשון נקבה: שלושים ושלוש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 32 והבא לפני 34.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו33 (מספר) · ראה עוד »

34 (מספר)

34 (במילים בלשון זכר: שלושים וארבעה; בלשון נקבה: שלושים וארבע) הוא המספר הטבעי העוקב ל-33 וקודם ל-35.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו34 (מספר) · ראה עוד »

35 (מספר)

35 (במילים בלשון זכר: שלושים וַחֲמישה; בלשון נקבה: שלושים וחמש) הוא מספר טבעי העוקב ל-34 וקודם ל-36.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו35 (מספר) · ראה עוד »

36 (מספר)

36 (במילים בלשון זכר: שלושים וששה; בלשון נקבה: שלושים ושש) הוא מספר טבעי העוקב ל-35 וקודם ל-37.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו36 (מספר) · ראה עוד »

360 (מספר)

360 (במילים: שלוש־מאות ושישים) הוא מספר טבעי העוקב ל-359 וקודם ל-361.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו360 (מספר) · ראה עוד »

37 (מספר)

מדי חום בהם מודגשת טמפרטורת הגוף של אדם בריא - 37 37 (במילים בלשון זכר: שלושים ושבעה; בלשון נקבה: שלושים ושבע) הוא מספר טבעי העוקב ל-36 וקודם ל-38.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו37 (מספר) · ראה עוד »

38 (מספר)

38 (במילים בלשון זכר: שלושים ושמונָה; בלשון נקבה: שלושים ושמונֶה) הוא מספר טבעי העוקב ל-37 וקודם ל-39.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו38 (מספר) · ראה עוד »

39 (מספר)

39 (במילים בלשון זכר: שלושים ותשעה; בלשון נקבה: שלושים ותשע) הוא המספר הטבעי העוקב ל-38 וקודם ל-40.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו39 (מספר) · ראה עוד »

4 (מספר)

שלט של בית מספר 4 ברחוב בהרצליה שלט בית מספר 4 ברחוב בירושלים 4 (במילים בלשון זכר: ארבעה; בלשון נקבה: ארבע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 3 והבא לפני 5.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו4 (מספר) · ראה עוד »

40 (מספר)

40 (במילים: ארבעים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 39 ולפני 41.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו40 (מספר) · ראה עוד »

400 (מספר)

400 (במילים: ארבע מאות) הוא מספר טבעי הבא אחרי 399 ולפני 401.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו400 (מספר) · ראה עוד »

41 (מספר)

41 (במילים בלשון זכר: ארבעים ואחד; בלשון נקבה: ארבעים ואחת) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 40 והבא לפני 42.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו41 (מספר) · ראה עוד »

42 (מספר)

42 (במילים בלשון זכר: ארבעים ושניים; בלשון נקבה: ארבעים ושתיים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 41 והבא לפני 43.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו42 (מספר) · ראה עוד »

43 (מספר)

43 (במילים בלשון זכר: ארבעים ושלושה; בלשון נקבה: ארבעים ושלוש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 42 ולפני 44.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו43 (מספר) · ראה עוד »

43,112,609

43,112,609 (מילולית ארבעים ושלושה מיליון, מאה ושנים עשר אלף, שש מאות ותשע) הוא המספר הטבעי שאחרי 43,112,608 ולפני 43,112,610.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו43,112,609 · ראה עוד »

44 (מספר)

44 (במילים בלשון זכר: ארבעים וארבעה; בלשון נקבה: ארבעים וארבע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 43, והבא לפני 45.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו44 (מספר) · ראה עוד »

45 (מספר)

45 (במילים בלשון זכר: ארבעים וחמשה; בלשון נקבה: ארבעים וחמש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 44 ולפני 46.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו45 (מספר) · ראה עוד »

46 (מספר)

46 (במילים בלשון זכר: ארבעים וששה; בלשון נקבה: ארבעים ושש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 45 ולפני 47.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו46 (מספר) · ראה עוד »

47 (מספר)

בית מספר 47 47 (במילים בלשון זכר: ארבעים ושבעה; בלשון נקבה: ארבעים ושבע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 46 ולפני 48.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו47 (מספר) · ראה עוד »

48 (מספר)

48 (במילים בלשון זכר: ארבעים ושמונָה; בלשון נקבה: ארבעים ושמונֶה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 47 והבא לפני 49.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו48 (מספר) · ראה עוד »

49 (מספר)

49 (במילים בלשון זכר: ארבעים ותשעה; בלשון נקבה: ארבעים ותשע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 48 ולפני 50.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו49 (מספר) · ראה עוד »

5 (מספר)

חמש נקודות על צדה של קוביית משחק נורית אסיה עם חמישה עלי כותרת שלט בית מספר 5 ברחוב בירושלים 5 (במילים בלשון זכר: חמישה; בלשון נקבה: חמש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 4 ולפני 6.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו5 (מספר) · ראה עוד »

50 (מספר)

נו מייצגת את המספר 50 בספרות יווניות 50 (במילים: חמישים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 49 ולפני 51.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו50 (מספר) · ראה עוד »

500 (מספר)

שטרות של 500 יורו 500 (במילים: חמש מאות) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 499 ולפני 501.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו500 (מספר) · ראה עוד »

51 (מספר)

51 (במילים בלשון זכר: חמישים ואחד; בלשון נקבה: חמישים ואחת) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 50 ולפני 52.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו51 (מספר) · ראה עוד »

52 (מספר)

52 (במילים בלשון זכר: חמישים ושניים; בלשון נקבה: חמישים ושתיים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 51 ולפני 53.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו52 (מספר) · ראה עוד »

53 (מספר)

53 (במילים בלשון זכר: חמישים ושלושה; בלשון נקבה: חמישים ושלוש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 52 ולפני 54.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו53 (מספר) · ראה עוד »

6 (מספר)

כלנית מצויה עם 6 עלי כותרת 6 (במילים בלשון זכר: שישה; בלשון נקבה: שש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 5 והבא לפני 7.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו6 (מספר) · ראה עוד »

60 (מספר)

60 (במילים: שישים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 59 ולפני 61.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו60 (מספר) · ראה עוד »

666 (מספר)

666 הוא מספר טבעי הבא אחרי 665 ולפני 667.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו666 (מספר) · ראה עוד »

7 (מספר)

שלט בית מספר 7 ברחוב בירושלים 7 (במילים בלשון זכר: שבעה; בלשון נקבה: שבע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 6 והבא לפני 8.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו7 (מספר) · ראה עוד »

70 (מספר)

70 (במילים: שבעים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 69 ולפני 71.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו70 (מספר) · ראה עוד »

73 (מספר)

73 הוא המספר הטבעי הבא אחרי 72 ולפני 74.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו73 (מספר) · ראה עוד »

8 (מספר)

תמנון בעל שמונה זרועות המספר 8 על בול שהונפק לכבוד יום העצמאות השמיני, בשנת 1956, בעיצובם של האחים שמיר 8 (במילים בלשון זכר: שמונָה; בלשון נקבה: שמונֶה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 7 והבא לפני 9.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו8 (מספר) · ראה עוד »

80 (מספר)

80 (במילים: שמונים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 79 ולפני 81.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו80 (מספר) · ראה עוד »

9 (מספר)

9 (במילים בלשון זכר: תשעה; בלשון נקבה: תשע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 8 והבא לפני 10.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו9 (מספר) · ראה עוד »

90 (מספר)

90 (במילים: תשעים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 89 ולפני 91.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו90 (מספר) · ראה עוד »

99 (מספר)

חנות בקליפורניה המוכרת את כל מוצריה ב-99 סנט 99 (במילים בלשון זכר: תשעים ותשעה; בלשון נקבה: תשעים ותשע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 98 ולפני 100.

חָדָשׁ!!: מספר טבעי ו99 (מספר) · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

אקסיומות פיאנו, מספרים טבעיים.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מספר_טבעי

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות

יוֹצֵאנִכנָס