אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
יוֹצֵאנִכנָס
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

מקובלי צפת

מַדָד מקובלי צפת

מקובלי צפת הוא כינוי קיבוצי ליהודים שעסקו בלימוד קבלה ("מקובלים") שחיו ופעלו בעיר צפת בתקופת האר"י (רבי יצחק לוריא), לפניו ואחריו, בטווח השנים שבין שנת ה'ר"פ (1520) בערך עד שנת ה'ש"ס (1600). [1]

תוכן עניינים

  1. 24 יחסים: מאיר אבן גבאי, אפרים אנקווה, ארי, אשת חיל, אל מסתתר, ספרות המוסר, סדר ט"ו בשבט, פרשת הקורבנות, צפת במאה ה-16, קבלת שבת, קבלה, רבי שמעון בר יוחאי, שירה עברית, תנועת דור דעה, תהילים צ"ב, תהילים צ"ה, תיקון ליל הושענא רבה, זקני צפת, ברכה זק, ביצת יען, גדליה הלוי, כתם פז, ידיד נפש, יוסף ארזין.

מאיר אבן גבאי

רבי מאיר בן יחזקאל אבן גבאי, מכונה ר' מאיר ן' גבאי (ה'ר"מ (1480) – ה'ש' (1540) לערך), היה מחשובי המקובלים בתקופת גירוש ספרד.

לִרְאוֹת מקובלי צפת ומאיר אבן גבאי

אפרים אנקווה

רבי אפרים אנקווה (ה'קי"ד - ה'ר"ב; 1354–1442) היה רב, רופא ופילוסוף, מגדולי חכמי ספרד באלג'יריה במאה ה-14.

לִרְאוֹת מקובלי צפת ואפרים אנקווה

ארי

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים קטגוריה:שמות משפחה.

לִרְאוֹת מקובלי צפת וארי

אשת חיל

אֵשֶׁת חַיִל הוא שיר הלל לאישה, החותם את ספר משלי.

לִרְאוֹת מקובלי צפת ואשת חיל

אל מסתתר

אֵל מִסְתַּתֵּר הוא פיוט קבלי ידוע.

לִרְאוֹת מקובלי צפת ואל מסתתר

ספרות המוסר

אליהו הכהן, נדפס בירושלים בשנת ה'תרכ"ג על ידי השותפים יחיאל ברי"ל, מיכל הכהן ויואל משה סלומון ספרות המוסר היא ענף של הספרות התורנית הכולל ספרים שנכתבו החל מימי הביניים שעיקרם חיזוק האמונה, חיי הרוח ותיקון המידות.

לִרְאוֹת מקובלי צפת וספרות המוסר

סדר ט"ו בשבט

שולחן ערוך לסדר ט"ו בשבט בקיבוץ אילות, 2007 סדר ט"ו בשבט הוא נוסח אמירת דברי תורה בשבח ארץ ישראל ופירותיה.

לִרְאוֹת מקובלי צפת וסדר ט"ו בשבט

פרשת הקורבנות

פרשת הקרבנות (לפעמים בקיצור רק "קרבנות") במקורה נועדה כדי ללמוד מספר קטעים מן המקרא המשנה והתלמוד לאחר ברכות התורה, היא הורחבה בידי מקובלי צפת והפכה להיות זכר לסדר העבודה היומי בבית המקדש.

לִרְאוֹת מקובלי צפת ופרשת הקורבנות

צפת במאה ה-16

צפת במאה ה-16 נחשבת לתופעה מיוחדת במינה בנוף הארצי-ישראלי של אותה תקופה במובנים רבים.

לִרְאוֹת מקובלי צפת וצפת במאה ה-16

קבלת שבת

קבלת שבת היא קבוצת מזמורי תהילים ופיוט הנאמרים בבית הכנסת בזמן המעבר בין ערב שבת לליל שבת, בין תפילת מנחה של חול לתפילת ערבית של שבת, ומציינת את תחילתה של השבת.

לִרְאוֹת מקובלי צפת וקבלת שבת

קבלה

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

לִרְאוֹת מקובלי צפת וקבלה

רבי שמעון בר יוחאי

רבי שמעון בר יוחאי (גם רבי שמעון, ר"ש, בן יוֹחַי; או בקיצור רשב"י, בספרי הזוהר ותיקוני הזוהר והאידרות מכונה בשם בוצינא קדישא) היה תנא בן הדור הרביעי שפעל במאה ה-2, ותלמידו של רבי עקיבא.

לִרְאוֹת מקובלי צפת ורבי שמעון בר יוחאי

שירה עברית

שירה עברית נכתבה עוד מימי המקרא וממשיכה להיכתב עד ימינו.

לִרְאוֹת מקובלי צפת ושירה עברית

תנועת דור דעה

תנועת דור דעה (כונתה: דְּרַאדֲּעַה, ואנשיה: דַּרְדְּעִים) הוא פלג קטן ביהדות תימן שנוסד בעיר צנעא בתחילת המאה העשרים מתוך הזרם הבלדי על ידי הרב יחיא קאפח ותלמידיו.

לִרְאוֹת מקובלי צפת ותנועת דור דעה

תהילים צ"ב

"מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת" הוא מזמור צ"ב (הפרק ה-92) בספר תהילים הנאמר בקבלת שבת לאחר שירת הפיוט לכה דודי.

לִרְאוֹת מקובלי צפת ותהילים צ"ב

תהילים צ"ה

תהילים צ"ה הוא המזמור ה-95 בספר תהילים (במספור של תרגום השבעים והוולגטה זהו הפרק ה-94).

לִרְאוֹת מקובלי צפת ותהילים צ"ה

תיקון ליל הושענא רבה

שער '''תיקון ליל הושענה רבה''', דפוס ראם, וילנא, תר"ט 1849 תיקון ליל שבועות ו'''הושענא רבה''', וורשא, 1873 תיקון ליל הושענא רבה הוא סדר לימוד ותפילות המיועד לליל הושענא רבה, היום האחרון של חג הסוכות, לפני חצות הלילה.

לִרְאוֹת מקובלי צפת ותיקון ליל הושענא רבה

זקני צפת

זקני צפת היא להקת רוק ישראלית.

לִרְאוֹת מקובלי צפת וזקני צפת

ברכה זק

ברכה זק (נולדה בשנת 1933) היא פרופסור אמריטה במחלקה למחשבת ישראל על שם גולדשטיין-גורן של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

לִרְאוֹת מקובלי צפת וברכה זק

ביצת יען

ממוזער ביצת יען היא הביצה הגדולה בעולם החי.

לִרְאוֹת מקובלי צפת וביצת יען

גדליה הלוי

רבי גדליה הלוי היה ממקובלי צפת, תלמידו של האר"י, גיסו (נשוי לאחותו) וחברו של רבי חיים ויטאל.

לִרְאוֹת מקובלי צפת וגדליה הלוי

כתם פז

כתם פז הוא חיבור קבלי מן המאה השש-עשרה, אשר נכתב על ידי המקובל רבי שמעון לביא (רש"ל).

לִרְאוֹת מקובלי צפת וכתם פז

ידיד נפש

יְדִיד נֶפֶשׁ הוא פיוט שחובר בארץ ישראל במאה ה-16 על ידי רבי אלעזר אזכרי, ממקובלי צפת.

לִרְאוֹת מקובלי צפת וידיד נפש

יוסף ארזין

רבי יוסף ארזין היה ממקובלי צפת, ומחשובי תלמידי האר"י שימש כשד"ר צפת בשאלוניקי.

לִרְאוֹת מקובלי צפת ויוסף ארזין

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מקובלי_צפת