יוֹצֵאנִכנָס

🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!

תוכן עניינים

1. 814 יחסים: מאסטריכט, מארוס, מאחזים, מאיר צובירי, מאיר ברנדסדורפר, מאיר הורוביץ, מנשה שהרבני, מנזר נאה מוני בכיוס, מנחם מנדל קרגוי, מנחם מנדל הגר (וישווה), מנחם אלון, מנחם בנימין פומרנץ, מנהגי שבת בתנועת החסידות, מנהיים, מסורת (יהדות), מסכת מקואות, מעלות דפנה, מעלית הכותל, מעבדה לבריאות הציבור, מעיין, מעיין שרה, מעיין תרפ"ו, מפקדי מונטיפיורי, מץ, מצאנו מים (באר), מצדה, מצודת קרן נפתלי, מקדש השומרונים בהר גריזים, מקדש הורדוס, מקורות היהדות, מקוה, מקוה טהרה, מקוואות באירופה בימי הביניים, מקווה (מחזה), מקווה האר"י, מרא דאתרא, מרק (הונגריה), מרחצאות דיוקלטיאנוס, מרדכי אלטשולר, מרדכי שרעבי, מרדכי שרגא פרידמן, מרדכי זמל, מרדכי יהודה רוזנק, מרות (יישוב קדום), מרכז עולמי לתורה וחסידות בעלז, מרכז צדק לנשים, מרכז רבני אירופה, מרכז חסידי נדבורנה, מריבור, משקה טופח אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה, ... להרחיב מדד (764 יותר) » « הפסיכולוג מדד

מאסטריכט

מאסטריכט (בהולנדית: Maastricht) היא עיר בהולנד, בירת מחוז לימבורג בדרום הולנד.

לִרְאוֹת מקווה ומאסטריכט

מארוס

מארוס (ערבית: ماروس) היה יישוב ערבי כ-7 קילומטרים צפונית לצפת, בנפת צפת, שנחרב במלחמת העצמאות.

לִרְאוֹת מקווה ומארוס

מאחזים

להלן רשימת המאחזים ביהודה ושומרון, מצפון לדרום, על פי האזור בו הם נמצאים ויישוב-האם שלהם, שלרוב מספק להם שירותים מנהליים.

לִרְאוֹת מקווה ומאחזים

מאיר צובירי

הרב מאיר צובירי (תרע"ו, 1916 - ט"ז שבט תשנ"ה, 17 בינואר 1995), המכונה גם מארי מאיר, היה מחשובי רבני צנעא, כיהן כרבה הספרדי הראשון של גדרה במשך 33 שנים.

לִרְאוֹת מקווה ומאיר צובירי

מאיר ברנדסדורפר

מודעות אבל על פטירתו ברחוב ירושלמי הרב מאיר בְּרַנְדְסְדוֹרְפֶר (בכתיב יידי: בראנדסדארפער, כונה גם ר' מאַיֵיר) (כ"ה באלול ה'תרצ"ד - כ' באייר ה'תשס"ט, 5 בספטמבר 1934 - 14 במאי 2009) היה דיין, פוסק ומוהל, רב קהילת "תולדות אברהם יצחק" וחבר הבד"ץ של העדה החרדית.

לִרְאוֹת מקווה ומאיר ברנדסדורפר

מאיר הורוביץ

רבי מאיר הורוביץ (מכונה: "האמרי נועם". ה'תקע"ט, 1818 - ח' בתמוז ה'תרל"ז, 1877) היה אדמו"ר חסידי השני בשושלת דז'יקוב אשר בעיר טרנובז'ג שבפולין.

לִרְאוֹת מקווה ומאיר הורוביץ

מנשה שהרבני

הרב מנשה סלמאן שהרבני (4 ביוני 1881, ז' בסיוון ה'תרמ"א - 21 באוגוסט 1960, כ"ח באב ה'תש"ך) היה פרשן מקרא, מחנך ושד"ר, פייטן ומשורר, ורבן של הקהילות היהודיות באבאדאן ומחמרה שבכורדיסטן האיראנית.

לִרְאוֹת מקווה ומנשה שהרבני

מנזר נאה מוני בכיוס

250px המנזר נאה מוני (ביוונית: Νέα Μονή - "המנזר החדש") הוא מנזר מהמאה ה-11 הנמצא במרכזו של האי כיוס בים האגאי ונכלל ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.

לִרְאוֹת מקווה ומנזר נאה מוני בכיוס

מנחם מנדל קרגוי

הרב מנחם מנדל קרגוי (נהגה: קַרְגַּאוּ; לעיתים נכתב: קארגויא; ה'תקל"ב – כ"ט באלול ה'תר"ב, 1772 – 1842) היה רב גרמני.

לִרְאוֹת מקווה ומנחם מנדל קרגוי

מנחם מנדל הגר (וישווה)

הרב מנחם מנדל הגר (ה'תרמ"ה, 1885 − י"ג בטבת ה'תש"א, 12 בינואר 1941) היה האדמו"ר מוישווה (בכתיב יידי: ווישעווע או ווישאווא).

לִרְאוֹת מקווה ומנחם מנדל הגר (וישווה)

מנחם אלון

מנחם אלעזר אֵלון (כ"א בחשוון ה'תרפ"ד, 1 בנובמבר 1923 – כ"ו בשבט ה'תשע"ג, 6 בפברואר 2013) היה פרופסור למשפטים, מומחה למשפט העברי והיסטוריון של ההלכה.

לִרְאוֹת מקווה ומנחם אלון

מנחם בנימין פומרנץ

הרב מנחם בנימין פומרנץ (ביידיש: פאמעראנץ; תרמ"ז, 1887 - י"ב בכסלו תש"ב, דצמבר 1942) היה רב ופוסק הלכה, רבן של הקהילות היהודיות הנריקוב ודלוגושיודלו שבפולין.

לִרְאוֹת מקווה ומנחם בנימין פומרנץ

מנהגי שבת בתנועת החסידות

חסידים בעיר רחובות בדרכם לבי"כ בכניסת השבת בתנועת החסידות יש מנהגים רבים הסובבים את יום השבת.

לִרְאוֹת מקווה ומנהגי שבת בתנועת החסידות

מנהיים

מפת מרכז מנהיים; הארמון צבוע באדום מנהיים (בגרמנית: Mannheim) היא העיר השנייה בגודלה במדינת באדן-וירטמברג (אחרי שטוטגרט), וכן העיר העשרים בגודלה בגרמניה.

לִרְאוֹת מקווה ומנהיים

מסורת (יהדות)

המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.

לִרְאוֹת מקווה ומסורת (יהדות)

מסכת מקואות

מקווה בהרודיון, שלהי תקופת בית המקדש השני מסכת מִקֶוָאוֹת היא המסכת השישית בסדר טהרות.

לִרְאוֹת מקווה ומסכת מקואות

מעלות דפנה

מעלות דפנה היא שכונה בצפון ירושלים, הוקמה כחלק משכונות הבריח בשנות ה־70; גובלת בשכונת רמת אשכול וסנהדריה מצפון, שכונת שמואל הנביא ממערב, וגבעת התחמושת ממזרח.

לִרְאוֹת מקווה ומעלות דפנה

מעלית הכותל

מעלית הכותל היא מעלית שעתידה לחבר בין מפלס הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים למפלס רחבת הכותל המערבי.

לִרְאוֹת מקווה ומעלית הכותל

מעבדה לבריאות הציבור

בניין המעבדות המרכזיות והמכון לביקורת ותקנים של חומרי רפואה, ברחוב יעקב אליאב 9, ירושלים (משרד הבריאות) מעבדה לבריאות הציבור היא מעבדה ממשלתית בישראל השייכת למשרד הבריאות ועוסקת בבדיקות מעבדה, שתכליתן לסייע בהגנה על הציבור מפני מחלות וסיכונים בריאותיים אחרים.

לִרְאוֹת מקווה ומעבדה לבריאות הציבור

מעיין

מעיין וולקני באיסלנד מבוע של מעיין היווצרות מעיין שכבה מעיין ארטזי מעיין הוא מבוע של מי תהום מתוך האדמה.

לִרְאוֹת מקווה ומעיין

מעיין שרה

מעיין שרה הוא מעיין עמוק בחברון.

לִרְאוֹת מקווה ומעיין שרה

מעיין תרפ"ו

מעיין תרפ"ו (לציון שנת ההקמה של המבנה על המעיין, ה'תרפ"ו – 1926) הוא מעיין בגליל התחתון המזרחי, ליד היישוב יבנאל, במרחק של 1,200 מטר מהקצה הצפון-מערבי של המושבה בית גן.

לִרְאוֹת מקווה ומעיין תרפ"ו

מפקדי מונטיפיורי

מפקדי מונטיפיורי (באנגלית: Montefiore Censuses) היו חמישה מפקדי אוכלוסין של אוכלוסייה יהודית, שנערכו בארץ ישראל, באלכסנדריה, בביירות ובצידון על ידי משה מונטיפיורי ואנשיו במהלך המאה ה-19.

לִרְאוֹת מקווה ומפקדי מונטיפיורי

מץ

נהר מוזל בPont-à-Mousson מץ (Metz; בגרמנית מבטאים: מֶץ; בצרפתית: מבטאים; נכתב לעיתים בעברית מיץ) היא עיר בצפון־מזרח צרפת במחוז מוזל שבחבל גראנד אסט, עד הרפורמה המנהלית של שנת 2015 הייתה מץ עיר הבירה של חבל לורן.

לִרְאוֹת מקווה ומץ

מצאנו מים (באר)

מבט אל פנים הבאר הגלגלת בה נעזרו להעלאת הדליים בעת החפירה מכונה ששימשה לקידוח בארות בראשון בשנות ה-30 באר "מצאנו מים" (יוסף פיינברג) היא הבאר הראשונה בה נמצאו מים בראשון לציון.

לִרְאוֹת מקווה ומצאנו מים (באר)

מצדה

מצדה, ציור מאת אדוארד ליר, 1858 מבט אל מצדה מהמחנה הרומאי מספר 6 המצוק הצפון-מערבי של מצדה וברקע נחל מצדה הארמון הצפוני במצדה, מבט ממעוף הציפור. 2007 מצדה, מבט על שביל הסוללה רכבל בדרך למצדה, 2009 הרכבל במורד מצדה, 2015 מבט על הפסגה – מדרום לצפון סרט וידאו בן דקה המציג את הנופים ממצדה זריחה ממצדה מבט על הארמונות הצפוניים וסוללת המצור הרומאית שלט הסבר על מצדה מְצָדָה (מַסָּדָה בכתיב מיושן) הוא מבצר עתיק על פסגתו של צוק מבודד, בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המתנשא לגובה של 63 מטרים מעל פני הים, וכ-480 מטרים מעל ים המלח שלמרגלותיו.

לִרְאוֹת מקווה ומצדה

מצודת קרן נפתלי

תוכנית המצודה מערכת המצור המקווה, ולצידו מימין חדר מדרגות או מסדרון מדרגות המקווה מצודת קרן נפתלי היא מצודה שהוקמה בתקופה ההלניסטית, בשלהי המאה ה-3 לפנה"ס.

לִרְאוֹת מקווה ומצודת קרן נפתלי

מקדש השומרונים בהר גריזים

אתר הכנסייה - מתחתיו אולי שרידי ההעתק לבית המקדש מקדש השומרונים בהר גריזים הוא המקום בו שכן לפי העדויות מקדש לעדה השומרונית על פסגת הר גריזים.

לִרְאוֹת מקווה ומקדש השומרונים בהר גריזים

מקדש הורדוס

חזית מקדש הורדוס לפי שיטת מיכאל אבי-יונה מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני דגם של בית המקדש השני (בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני בית המקדש שבנה הורדוס (תקריב).

לִרְאוֹת מקווה ומקדש הורדוס

מקורות היהדות

לפי התפישה המחקרית המקובלת, מקורות היהדות החלו להתפתח בעידן הברונזה בקרב, ובמיוחד מהדת הכנענית הפולתאיסטית.

לִרְאוֹת מקווה ומקורות היהדות

מקוה

#הפניה מקווה.

לִרְאוֹת מקווה ומקוה

מקוה טהרה

#הפניה מקווה.

לִרְאוֹת מקווה ומקוה טהרה

מקוואות באירופה בימי הביניים

מקוואות לצורך טבילה רווחו באירופה בימי הביניים.

לִרְאוֹת מקווה ומקוואות באירופה בימי הביניים

מקווה (מחזה)

עטיפת תוכניית ההצגה "מקווה" מִקְוֶוה הוא מחזה ישראלי מאת הדר גלרון.

לִרְאוֹת מקווה ומקווה (מחזה)

מקווה האר"י

הכניסה החדשה למתחם מקווה האר"ימקווה האר"י הוא מעיין ומקווה טהרה עתיק הממוקם למרגלות צפת העתיקה, ובכניסה אל בית הקברות היהודי העתיק בצפת, ובית הכנסת האר"י הספרדי, המקווה שוכן גם במרחק הליכה קצר ממקום קברו של האר"י.

לִרְאוֹת מקווה ומקווה האר"י

מרא דאתרא

מָרָא דְאַתְרָא, (מארמית "אדון המקום") הוא כינויו של הרב המקומי.

לִרְאוֹת מקווה ומרא דאתרא

מרק (הונגריה)

מרק (בהונגרית: Mérk) הוא כפר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה.

לִרְאוֹת מקווה ומרק (הונגריה)

מרחצאות דיוקלטיאנוס

מרחצאות דיוקליטיאנוס (לטינית Thermae Diocletiani; איטלקית Terme di Diocleziano) הם מרחצאות ברומא, אשר נבנו ביוזמתו של הקיסר הרומי מקסימיאנוס, אחד מקיסרי האימפריה הרומית, החל בשנת 298.

לִרְאוֹת מקווה ומרחצאות דיוקלטיאנוס

מרדכי אלטשולר

מרדכי אלטשולר, 2009 מרדכי אַלְטְשוּלֶר (25 באוקטובר 1932 - 18 ביולי 2019) היה פרופסור במכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית וחתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 1991.

לִרְאוֹת מקווה ומרדכי אלטשולר

מרדכי שרעבי

ישיבת נהר שלום בסמוך לשוק מחנה יהודה בירושלים. (2019) סמטת נהר שלום בסמוך לבית בו היה הרב גר חצר ביתו (2019) הרב מרדכי יהודה יפת שרעבי (תרע"ב, 1912 בערך – כ' בחשוון תשמ"ד, 27 באוקטובר 1983) היה מקובל יהודי תימני, מייסד וראש ישיבת המקובלים "נהר שלום" בירושלים.

לִרְאוֹת מקווה ומרדכי שרעבי

מרדכי שרגא פרידמן

רבי מרדכי שרגא פייבוש פרידמן מהוסיאטין (כ' באייר תקצ"ד, 29 במאי 1834 – כ"ב באייר תרנ"ד, 28 במאי 1894) היה מממשיכי דרכו של אביו רבי ישראל פרידמן מרוז'ין, אבי חסידות הוסיאטין.

לִרְאוֹת מקווה ומרדכי שרגא פרידמן

מרדכי זמל

הרב מרדכי אריה זמל (ה'תרע"א, 1911 - כ"ח באב ה'תשנ"א, 18 באוגוסט 1991) היה רב המושבה תל מונד ויישובי גוש תל מונד במשך קרוב ל-50 שנה.

לִרְאוֹת מקווה ומרדכי זמל

מרדכי יהודה רוזנק

הרב ד"ר מרדכי יהודה (לאופולד) רוזנק (בגרמנית: Leopold Rosenak; 11 בספטמבר 1868, אלול תרכ"ח – 15 באוגוסט 1923, ג' באלול תרפ"ג) היה רבה של העיר ברמן שבגרמניה.

לִרְאוֹת מקווה ומרדכי יהודה רוזנק

מרות (יישוב קדום)

בית הכנסת העתיק במרות ינואר 2017 בית הכנסת במרות שרידי בית הכנסת שרידי בית הכנסת מֵרוֹת הוא יישוב יהודי קדום בגליל העליון, שהתקיים על פי ההשערה ברציפות מימי אלכסנדר ינאי החשמונאי (תחילת המאה ה-1 לפנה"ס) עד לשלטון הצלבנים, תקופה של 1,400 שנה.

לִרְאוֹת מקווה ומרות (יישוב קדום)

מרכז עולמי לתורה וחסידות בעלז

מרכז עולמי לתורה וחסידות בעלזא הוא שמו הרשמי של בניין בית המדרש ובית הכנסת המרכזי של חסידות בעלז בקריית בעלז בירושלים.

לִרְאוֹת מקווה ומרכז עולמי לתורה וחסידות בעלז

מרכז צדק לנשים

מרכז צדק לנשים הוא עמותה שנוסדה בשנת 2004 על מנת להגן על זכויות נשים במערכת בתי הדין הרבניים בישראל - ובין היתר נשים עגונות, מסורבות גט, אמהות לממזרים ונשים שנחשדו כנואפות.

לִרְאוֹת מקווה ומרכז צדק לנשים

מרכז רבני אירופה

הלוגו של הארגון משלחת רבנים מטעם מרכז רבני אירופה עם נשיא הנציבות האירופית, ז'וזה מנואל ברוזו משלחת רבני הארגון עם נשיא הפרלמנט האירופי, מרטין שולץ מרכז רבני אירופה הוא גוף המאגד כ-700 מהרבנים רבנים באירופה שהם אנשי חב"ד או קרובים אליה.

לִרְאוֹת מקווה ומרכז רבני אירופה

מרכז חסידי נדבורנה

מרכז חסידי נדבורנה - היכלי רוזנטל הוא שמו הרשמי של בניין בית המדרש ובית הכנסת המרכזי ומוסדותיה של חסידות נדבורנה בקריית נדבורנה בבני ברק.

לִרְאוֹת מקווה ומרכז חסידי נדבורנה

מריבור

מָרִיבּוֹר (בסלובנית Maribor; בגרמנית Marburg an der Drau) היא העיר השנייה בגודל אוכלוסייתה בסלובניה עם כ-100,000 תושבים.

לִרְאוֹת מקווה ומריבור

משקה טופח אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה

משקה טופח משקה טוֹפֵחַ אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה הוא כלל יסוד בהלכות טומאה וטהרה, ומשמעותו המילולית: טיפות משקה - נוזל לח, שמכונס בכמות שהוא "טופח" מרטיב את הנוגע בו (אך לא יותר), אין טיפות המשקה השוכנות זה ליד זה נחשבות כגוף אחד, לעניין שנגיעה בטיפה אחת תשפיע על הטיפה השנייה.

לִרְאוֹת מקווה ומשקה טופח אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה

משה מטראצ'ינה

משה מטראצ'ינה (טראצ'ינו) (1555- 1623) היה מחכמי איטליה במאה ה-17, רב בקהילת פרארה (Ferrara) ונחשב כפוסק מרכזי באיטליה.

לִרְאוֹת מקווה ומשה מטראצ'ינה

משה מיכאלשוילי

הרב חכם משה מיכאלשוילי (י"א באלול ה'תרצ"ג קולאשי גיאורגיה, 2 בספטמבר 1933 - כ"ג באייר ה'תשע"ד, 23 במאי 2014 קריית מלאכי ישראל), היה נשיא איגוד רבני גאורגיה.

לִרְאוֹת מקווה ומשה מיכאלשוילי

משה ראובן אסמן

הרב משה ראובן אסמן (נולד ב-14 במרץ 1966 בלנינגרד, ברית המועצות) רב בית הכנסת ברודסקי בקייב.

לִרְאוֹת מקווה ומשה ראובן אסמן

משה רוזין

הרב משה רוזין (תרל"א, 1871 - י"ז בתשרי תשי"ח, 1957) היה רב ליטאי-אמריקאי, נשיא אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה ומחבר ספרי נזר הקודש. חתנו של הרב הלל דוד הכהן טריווש.

לִרְאוֹת מקווה ומשה רוזין

משה שמואל גלזנר

הרב משה שמואל גלזנר (כ"א באדר א' תרט"ז, 27 בפברואר 1856 – כ"ב בתשרי תרפ"ה, 19 באוקטובר 1924) היה מרבני טרנסילבניה, שימש כרב הקהילה האורתודוקסית של קלויזנבורג.

לִרְאוֹת מקווה ומשה שמואל גלזנר

משה שטינברג (רב)

הרב משה הלוי שטיינברג (כ"ב בטבת ה'תרס"ט, 15 בינואר 1909, פשמישל – י' באדר ה'תשנ"ג, 3 במרץ 1993, ירושלים) היה רב בכמה קהילות באירופה, רבה הראשון של קריית ים ואב בית דין לגיור בעיר, שכיהן בתפקידו במשך כשלושים וחמש שנה.

לִרְאוֹת מקווה ומשה שטינברג (רב)

משה גרינוולד

שו"ת ערוגת הבושם - מהדורה ראשונה, סוואליווע, תרע"ב הרב משה גרינוולד (י"א בשבט תרי"ג, ינואר 1853 – ז' באב תר"ע, 12 באוגוסט 1910) היה מגדולי רבני הונגריה בסוף המאה ה-19.

לִרְאוֹת מקווה ומשה גרינוולד

משה דב וולנר

הרב משה דב וולנר (א' בניסן ה'תרע"ב, 19 במרץ 1912 - כ"א באב ה'תשס"ז, 11 באוגוסט 2007, ירושלים) היה רבה האשכנזי השני של אשקלון ומראשי "חבר הרבנים שעל ידי הפועל המזרחי".

לִרְאוֹת מקווה ומשה דב וולנר

משה הדאיה

הרב משה מרדכי הדאיה (נולד בשנת ה'תרצ"ה) הוא רבה הראשי הספרדי של העיר אילת והמחוז.

לִרְאוֹת מקווה ומשה הדאיה

משה וקסלר

משה וקסלר (לעיתים: וכסלר, 1848 – 26 במאי 1911) היה ראש הוועד השמיני בראשון לציון בשנים 1903–1904, מראשוני תנועת חיבת ציון וממייסדי ראשון לציון.

לִרְאוֹת מקווה ומשה וקסלר

משיח ברוכוף

שלט הכניסה לבית היתומים הספרדי בו מוזכרים בני משפחות ברוכוף ויששכרוף שהקימו את המוסד משיח ברוכוף ג'יהן (14 באוקטובר 1875 ט"ו בתשרי ה'תרל"ה או ה'תרל"ו – 9 במרץ 1946 ו' באדר ב' ה'תש"ו) היה סוחר ועסקן ציבור יהודי-בוכרי בירושלים.

לִרְאוֹת מקווה ומשיח ברוכוף

מלניצה

מלניצה (Мельниця) היא עיירה הנמצאת כ-30 ק"מ מהעיר המחוזית קובל בפלך ווהלין באוקראינה.

לִרְאוֹת מקווה ומלניצה

מלריטה

מלריטה או מלוריטה (בבלארוסית: Маларыта, ברוסית: Малорита, בפולנית: Małoryta), היא עיירה בבלארוס, במרחק של כ־50 ק"מ מבריסק.

לִרְאוֹת מקווה ומלריטה

מלון המרכז

מלון המרכז (כיום פרימה פאלאס) הוא בית מלון בירושלים המאופיין בקהל חרדי.

לִרְאוֹת מקווה ומלון המרכז

מזקובאצ'האזה

מזקובאצ'האזה (בהונגרית: Mezőkovácsháza) היא עיירה במחוז בקש שבהונגריה, המרכז והיישוב המאוכלס ביותר של נפת מזקובאצ'האזה.

לִרְאוֹת מקווה ומזקובאצ'האזה

מזרן

מִזְרָן (נקרא בשוגג גם "מִזרוֹן") הוא משטח רך, המשמש לשינה, מנוחה או ריפוד של משטחים קשים למטרות בטיחות ונוחות.

לִרְאוֹת מקווה ומזרן

מחנה העקורים אשווגה

מחנה העקורים אשווגה (בגרמנית: Eschwege) היה מחנה עקורים באשווגה אזור פרנקפורט בגרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה.

לִרְאוֹת מקווה ומחנה העקורים אשווגה

מחוסר כיפורים

מחוסר כיפורים הוא סטטוס בהלכות טומאה, המסמל טומאה קלה, בדומה לטבול יום, שמונעת מהאדם במצב זה להיכנס למקדש ולאכול קורבנות.

לִרְאוֹת מקווה ומחוסר כיפורים

מחולה

מְחוֹלָה היא התנחלות בעלת אופי דתי לאומי במתכונת של מושב על קו התפר שבין בקעת הירדן לעמק בית שאן, כ-18 ק"מ דרומית לעיר בית שאן.

לִרְאוֹת מקווה ומחולה

מחיצה (הלכה)

בית המוקף בארבע מחיצות בהלכה, מחיצה משמשת למספר תחומים, כגון להגדרת שטח כרשות היחיד בשבת בדיני ערובין, על ידי הקפתו במחיצות, לדיני סוכה שדפנותיה צריכות להיות מחיצות, לדיני כלאיים בהם צריך להרחיק סוגי צמחים שונים זה מזה, לדיני חציצה מטומאה, לדיני מקוואות, ולתחומים נוספים.

לִרְאוֹת מקווה ומחיצה (הלכה)

מחיצה תלויה

מכללי מחיצה בהלכה, מחיצה תלויה היא מחיצה שתלויה ועומדת באוויר, ואינה צמודה לקרקע במרחק של למעלה משלושה טפחים.

לִרְאוֹת מקווה ומחיצה תלויה

מבצעי הרבי מחב"ד

עשרת מבצעי הרבי מלובביץ' (בחסידות חב"ד: עשרת המבצעים) היא סדרת מערכי פעילות ("מבצעים") שיזם הרבי מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ'.

לִרְאוֹת מקווה ומבצעי הרבי מחב"ד

מבצר הארבל

מצוק ארבל מצוק ארבל מצוק ארבל מגורים בארבל ביצורי הארבל שוכנים במצוקי הר ארבל.

לִרְאוֹת מקווה ומבצר הארבל

מבשרך לא תתעלם

מִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם הוא ציווי מקראי לפיו אדם צריך לסייע לקרוביו, לכל אדם, או לעצמו.

לִרְאוֹת מקווה ומבשרך לא תתעלם

מבטחים (מושב)

מִבְטַחִים הוא מושב בחבל אשכול, סמוך לרצועת עזה, המשתייך לתנועת המושבים.

לִרְאוֹת מקווה ומבטחים (מושב)

מבואות יריחו

מבואות יריחו היא התנחלות הממוקמת בדרום בקעת הירדן, צפונית ליריחו, בגובה של כ-150 מטר מתחת לפני הים.

לִרְאוֹת מקווה ומבואות יריחו

מגרון (מאחז)

בית הכנסת במגרון לפני הפינוי בור מים עתיק במגרון מִגְרוֹן היה מאחז בבנימין, שהוקם באייר ה'תשנ"ט (אפריל 1999) על גבעה בגובה 748 מטר מעל פני הים בפסגה השולטת על כביש 60 הנוכחי, ממנה יש תצפית לעבר דרום בקעת הירדן, צפון ים המלח, ומעט מעבר הירדן.

לִרְאוֹת מקווה ומגרון (מאחז)

מגרון (יישוב)

מִגְרוֹן היא התנחלות מסוג יישוב קהילתי דתי בתחום המועצה האזורית מטה בנימין, באזור מרכז הרי בנימין כ-10 ק"מ מצפון לירושלים.

לִרְאוֹת מקווה ומגרון (יישוב)

מגדל עדר

טקסט.

לִרְאוֹת מקווה ומגדל עדר

מגדל עוז

רצפת הפסיפס מחורבת ברכות. מוצגת במוזיאון ישראל מגדל עוז (מִגְדַּל עֹז) הוא התנחלות במתכונת של קיבוץ דתי מתחדש, השוכן בגוש עציון, מדרום לעיירה אפרת וממערב לכפר הפלסטיני בית פג'אר.

לִרְאוֹת מקווה ומגדל עוז

מגיאסו

מֶגיאסו או מֶדיאסו (בהונגרית: Megyaszó) הוא כפר במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן, שבצפון מזרח הונגריה.

לִרְאוֹת מקווה ומגיאסו

מגיד (קבלה)

מַגִּיד הוא מונח בקבלה היהודית המתאר כוח עליון, מלאך או נשמה של צדיק שנפטר, המתגלים לצדיק חי בחוויה מיסטית, בחלום או בהקיץ, פעמים כתוצאה משימוש מהזמנה פעילה וייחודים ופעמים במפתיע.

לִרְאוֹת מקווה ומגיד (קבלה)

מדרגות הנביאים

מדרגות הנביאים או מעלות הנביאים הן מערך מדרגות בשכונת הדר בעיר חיפה, ששמן נועד להנציח את מוסד הנבואה.

לִרְאוֹת מקווה ומדרגות הנביאים

מונטריי

המגדל מעל לשכת המסחר מונטריי (בספרדית) ובחיבה "העיר של ההרים" ומושלת הצפון (Sultana del Norte) היא בירת מדינת נואבו לאון בצפון־מזרח מקסיקו.

לִרְאוֹת מקווה ומונטריי

מועצת הרבנות הראשית

מועצת הרבנות הראשית היא הגוף העליון של הרבנות הראשית לישראל, שפועל מכוח חוק הרבנות הראשית לישראל.

לִרְאוֹת מקווה ומועצת הרבנות הראשית

מועצת הרבנים במרוקו

ידידיה מונסונייגו, אהרן בן חסין, חיים דוד בן סוסאן, יוסף משאש, מרדכי אנקאווה, שמעון כהן ומרדכי קורקוס מועצת הרבנים במרוקו (בצרפתית: Concile des Rabbins du Maroc. ה'תש"ז-ה'תשט"ו - 1947-1955) היה גוף רבני אורתודוקסי אשר פעל לתיקון חיי החברה והדת במרוקו, תוך ליכוד הסמכויות התורניות במרוקו תחת גוף מרכזי אחד, ואיחוד המנהגים והתקנות הקהילות השונות במרוקו.

לִרְאוֹת מקווה ומועצת הרבנים במרוקו

מועצה דתית

נשר, שוכן בשכונת תל חנן בניין בית הדין האזורי והמועצה הדתית בשדרות דוד המלך בתל אביב בית המועצה הדתית בגבעתיים מועצה דתית היא רשות ממלכתית אשר תפקידה לספק את שירותי הדת לתושבים היהודים ברשויות המקומית בישראל.

לִרְאוֹת מקווה ומועצה דתית

מורסקה סובוטה

מוּרְסְקָה סוֹבּוֹטָה (בהונגרית: Muraszombat, מוּרַסוֹמְבַּט) היא עיר בצפון-מזרח סלובניה, בירת האזור הסטטיסטי פומורסקה, השוכנת סמוך לנהר מורה.

לִרְאוֹת מקווה ומורסקה סובוטה

מולהוזן

מולהוזן (בצרפתית: Mulhausen, באלזסית: Mielhüse, בגרמנית: Mühlhausen) היא קומונה הנמצאת במחוז ריין תחתון, בחבל גראנד אסט שבמזרח צרפת.

לִרְאוֹת מקווה ומולהוזן

מוזיאון שפיירא

מוזיאון SchPIRA הוא מוזיאון של הקהילה היהודית בעיר שפייר שבריינלנד-פפאלץ, גרמניה.

לִרְאוֹת מקווה ומוזיאון שפיירא

מוזיאון המקווה היהודי בבישהיים

המקווה והמדרגות המובילים אליו המקווה היהודי בבישהיים תמונה להחלפה מוזיאון המקווה היהודי בבישהיים (באנגלית: Bischheim Musée du bain rituel juif) הוא מוזיאון בעיירה בישהיים, הנמצאת במטרופולין של העיר שטרסבורג, בצפון מזרח צרפת.

לִרְאוֹת מקווה ומוזיאון המקווה היהודי בבישהיים

מודה ועוזב ירוחם

"מוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם" הוא פסוק המבטא את רחמנותו של ה', ופתח התשובה שתמיד פתוח בפני עוברי עבירה.

לִרְאוֹת מקווה ומודה ועוזב ירוחם

מודינת א-סליה

מודינת א-סליה (באנגלית: Mudayna as-Saliya) הוא שמו של אתר ארכאולוגי במרכז ממלכת ירדן ובו שרידי מבצר גדול מהתקופה ההלניסטית המאוחרת והרומית.

לִרְאוֹת מקווה ומודינת א-סליה

מוכנין

מוּכְּנִין או מוּקנִין (בערבית: المكنين) היא עיר במחוז מונסתיר במזרח תוניסיה, בין הערים מונסתיר ומהדיה.

לִרְאוֹת מקווה ומוכנין

מכון מדעי טכנולוגי להלכה

בנין המכון מדעי טכנולוגי להלכה בירושלים מכון מדעי טכנולוגי להלכה הוא מכון מחקר ויישום תורני מדעי, שמטרתו לברר את ההלכה, להתמודד עם השאלות הסבוכות שמעורר שילוב הטכנולוגיה בחיי האדם, וכן לפתח טכנולוגיות שיאפשרו שימוש במכשירים המתחדשים תוך שמירה על ההלכה.

לִרְאוֹת מקווה ומכון מדעי טכנולוגי להלכה

מי גבאים

שלולית החורף בנתניה, ינואר 2008 בהלכות טומאה וטהרה, מי גבאים הם שלולית מי גשמים (או מים שאובים) המוטלים בחור בקרקע, ואין בהם שיעור ארבעים סאה כדי להחשיב את השלולית למקווה טהרה.

לִרְאוֹת מקווה ומי גבאים

מים

כשני שלישים מפני כדור הארץ מכוסים במים. מתוך מים אלו, 97.2% הם מים מלוחים המרכיבים את חמשת האוקיינוסים. הקוטב הדרומי שנראה למטה מכיל כ-90% מהמים המתוקים בעולם. נתזי מים מים הם תרכובת כימית המהווה בצורתה הנוזלית בסיס לכל צורות החיים המוכרות, כולל האדם, המים נחשבים לאחד מקבוצות אבות המזון החשובים ביותר לצריכה.

לִרְאוֹת מקווה ומים

מים שאובים

מים שאובים בהלכות טומאה וטהרה, מים שאובים הם מים שנשאבו על ידי אדם בכלי שיש לו כלי קיבול.

לִרְאוֹת מקווה ומים שאובים

מיניות ביהדות

"ואת ערום ועריה", פרט מתוך הגדת רוטשילד. איור המציג דמות אישה בעירום חלקי, המלמד על גישה מתירנית לעירום נשי ביהדות איטליה של המאה ה-15, ועל לגיטימיות של הופעה כזו אף בתוך טקסים ליטורגיים.

לִרְאוֹת מקווה ומיניות ביהדות

מיצד

מיצד (אַסְפָר) היא התנחלות ויישוב קהילתי במדבר יהודה בדרום הר כנוב בין בית לחם לחברון.

לִרְאוֹת מקווה ומיצד

מירון הקדומה

מירון הקדומה נחשפה מדרום-מערב למושב מירון וצפונית לקבר רבי שמעון בר יוחאי.

לִרְאוֹת מקווה ומירון הקדומה

מיתר (יישוב)

הכניסה ליישוב מֵיתָר הוא יישוב במעמד מועצה מקומית במחוז הדרום בישראל.

לִרְאוֹת מקווה ומיתר (יישוב)

מיתה בידי שמיים

בהלכה, מיתה בידי שמיים היא עונש המוטל על כחמישה עשר חטאים שנעשו במזיד, והוא עונש מוות שאמור להתבצע על ידי אלוהים ולא על ידי בית דין.

לִרְאוֹת מקווה ומיתה בידי שמיים

מיתוסים של מבול

מיתולוגיה ההינדואית, בגרסת המהאבהארטה. סיפורי מיתולוגיה ופולקלור של רבים מן העמים והקבוצות האתניות ברחבי העולם כוללים סיפרים מיתיים שבהם שיטפון גדול והרסני, דוגמת המבול בספר בראשית המקראי, מוחה את מרבית בני האדם, ולעיתים אף את בעלי החיים.

לִרְאוֹת מקווה ומיתוסים של מבול

מידד טסה

מידד טסה (נולד ביד בכסלו ה'תשנ"ד, 28 בנובמבר 1993) הוא זמר-יוצר ומלחין מוזיקה ים תיכונית ומוזיקת פופ ישראלי המשתייך למגזר החרדי.

לִרְאוֹת מקווה ומידד טסה

מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה

בתחומים רבים בהלכה מצויים מידות, שיעורים ומשקלות הקובעים את גדריהם של חיובים ולאווים שונים.

לִרְאוֹת מקווה ומידות, שיעורים ומשקלות בהלכה

מיכל אנסקי

מיכל אנסקי עם נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין, נפתלי בנט ועופרה שטראוס בוועידת יסמין לקידום עסקים קטנים מיכל אנסקי (נולדה ב-11 באוקטובר 1980) היא גסטרונומית, עיתונאית אוכל ומנחת טלוויזיה ישראלית.

לִרְאוֹת מקווה ומיכל אנסקי

אנקורג'

אַנְקוֹרֵגּ' (באנגלית: Anchorage) היא העיר הגדולה ביותר במדינת אלסקה שבארצות הברית.

לִרְאוֹת מקווה ואנקורג'

אנוסי משהד

לוח ההקדש לאנוסי משהד בשכונת הבוכרים בירושלים לוח זיכרון בתוך חצר ההקדש ממראות חצר ההקדש בית הכנסת חג'י אדוניה הכהן אשר נוסד בשנת 1900 הרב מרדכי אקלר, הרב המרכזי של יהודי משהד אנוסי משהד הוא שמם של חברי הקהילה היהודית בעיר משהד שבאיראן, שחבריה היו אנוסים לחיות כמוסלמים במשך 120 שנה ואף נקראו "ג'דיד אל אסלאם" ("המוסלמים החדשים") אך שמרו על יהדותם בסתר.

לִרְאוֹת מקווה ואנוסי משהד

אסמכתא (דרשה)

אסמכתא היא הסמכת הלכה שמקורה בדברי חז"ל או בהלכה למשה מסיני על פסוק מן המקרא שאינו משמש לה מקור אלא רמז בלבד.

לִרְאוֹת מקווה ואסמכתא (דרשה)

אסון קריסת המקווה באודסה

אסון קריסת המקווה באודסה אירע ב-26 באפריל 1871, ליל ו' באייר ה'תרל"א: כיפת המקווה באודסה קרסה בשעה ששהו בו שלושים טובלות וילדיהן.

לִרְאוֹת מקווה ואסון קריסת המקווה באודסה

אפץ

אפץ (בהונגרית: Apc) הוא כפר במחוז הווש שבצפון הונגריה.

לִרְאוֹת מקווה ואפץ

אפרים זלמן הלפרין

הרב אפרים זלמן הלפרין (לעתים היילפרין, י"ג בכסלו תרל"א, 26 בנובמבר 1871 – ד' באדר תשכ"א, 20 בפברואר 1961) היה רב חסידי בארצות הברית, מצאצאי רש"י והרמ"א.

לִרְאוֹת מקווה ואפרים זלמן הלפרין

אצל חמדת

אצל חמדת הוא סיפור קצר בן אחד עשר פרקים מאת ש"י עגנון, שהתפרסם לראשונה בלוח הארץ בעיתון הארץ בשנת ה'תש"ג, ולאחר מכן נדפס בכרך סמוך ונראה שהופיע בהוצאת שוקן בשנת תשי"א (1950).

לִרְאוֹת מקווה ואצל חמדת

ארמונות החורף ואחוזת המלך ביריחו

מראה מיריחו לעבר אפיק נחל פרת וקיפרוס ארמונות החורף ואחוזת המלך ביריחו הם מכלול של מבנים מתקופת בית שני שנחשפו במערב בקעת יריחו, סמוך לפתחו של נחל פרת ולדרך הרומית היורדת מירושלים ליריחו.

לִרְאוֹת מקווה וארמונות החורף ואחוזת המלך ביריחו

אריאל הורוביץ (סופר)

אריאל הורוביץ (נולד ב-28 בנובמבר 1990) הוא סופר, עורך וחוקר ספרות ישראלי.

לִרְאוֹת מקווה ואריאל הורוביץ (סופר)

אריאדנה סקריאבינה

אריאדנה סקריאבינה (ברוסית: Ариадна Скрябина; 26 באוקטובר 1905 — 22 ביולי 1944) הייתה משוררת רוסייה, גיורת, פעילה בתנועת ההתנגדות הצרפתית, ממייסדי "הצבא היהודי".

לִרְאוֹת מקווה ואריאדנה סקריאבינה

אריה דרעי

אריה מכלוף דרעי (נולד בט' באדר א' ה'תשי"ט, 17 בפברואר 1959) הוא פוליטיקאי ישראלי, ממייסדי מפלגת ש"ס וחבר הכנסת מטעמה.

לִרְאוֹת מקווה ואריה דרעי

אשר פריינד

אוהל על קבר רבי אשר בהר המנוחות רבי אשר פריינד (רֶבּ אוּשֶׁר בפי חסידיו) (כ"ה באלול ה'תר"ע, ספטמבר 1910 – י"א בתשרי ה'תשס"ד, 6 באוקטובר 2003) היה צדיק ירושלמי חסיד (אדמו"ר), אשר נודע בשיטתו הייחודית בעבודת השם, ובסיועו לנזקקים ולנדכאים.

לִרְאוֹת מקווה ואשר פריינד

אשר טננבוים

הרב אשר טננבוים (ה' בניסן תש"א, 2 באפריל 1941 – ט"ז בשבט תשע"ג, 27 בינואר 2013) היה מנהל ועד הישיבות ורבה של שכונת גבעת שאול בירושלים.

לִרְאוֹת מקווה ואשר טננבוים

אלשד

אַלֶשד (ברומנית: Aleșd, בהונגרית: Élesd (אֵלשד); ביידיש: אֵלאשד) היא עיר ברומניה במחוז ביחור (Bihor) שבטרנסילבניה.

לִרְאוֹת מקווה ואלשד

אלוני הבשן

אלוני הבשן, ברקע הר שיפון, והר יוסיפון שבשבות אלוני הבשן ממבט על אַלּוֹנֵי הַבָּשָׁן הוא מושב שיתופי של תנועת הפועל המזרחי במזרח רמת הגולן, והוא היישוב המזרחי ביותר במדינת ישראל.

לִרְאוֹת מקווה ואלוני הבשן

אליעזר אליהו איגל

אברהם אליעזר אליהו הלוי אִיגל (גרמנית: Lazar Elias Igel, איטלקית: Lazaro Elia Igl, 28 בפברואר 1825 למברג –26 במרץ 1892 צ'רנוביץ) היה רב אוסטרי, אורתודוקסי מודרני (רפורמיסט), יליד גליציה (כיום באוקראינה), מתלמידי שד"ל, שכיהן כרב ומטיף של "עדת הנאורים" (המשכילים) והיה הרב הראשי של העיר צ'רנוביץ (1854–1892) ושל כל בוקובינה (1854–1878), בימי השלטון האוסטרי.

לִרְאוֹת מקווה ואליעזר אליהו איגל

אליזבת בנקס

אליזבת' איירין בנקס (באנגלית: Elizabeth Irene Banks; נולדה ב-10 בפברואר 1974) היא שחקנית, במאית ומפיקת קולנוע אמריקאית שהתגיירה.

לִרְאוֹת מקווה ואליזבת בנקס

אזור התעשייה נוה דקלים

אזור התעשייה בנוה דקלים היה אזור תעשייה שהיה בדרום מזרח ההתנחלות נוה דקלים ושימש את תושבי גוש קטיף כמקור הכנסה עיקרי.

לִרְאוֹת מקווה ואזור התעשייה נוה דקלים

אחיה (מאחז)

אחיה הוא מאחז הנמנה עם יישובי גוש שילה שבצפון-מזרח מועצה אזורית מטה בנימין, סמוך לשבות רחל.

לִרְאוֹת מקווה ואחיה (מאחז)

אברהם ארלנגר

אברהם אֶרלַנגֶר (בגרמנית: Abraham Erlanger; תרי"ג, 1853 – כ"ג בכסלו תרצ"ב, 1931) היה מראשי היהדות האורתודוקסית בשווייץ במאה ה-19 וראש הקהילה היהודית האורתודוקסית בלוצרן.

לִרְאוֹת מקווה ואברהם ארלנגר

אברהם אזולאי

רבי אברהם אזולאי (ה'ש"ל, 1570 – כ"ד בחשון ה'ת"ד, 1643; יש הטוענים כי נפטר בכ"א בחשוון) היה מקובל ופוסק, סב סבו של החיד"א.

לִרְאוֹת מקווה ואברהם אזולאי

אברהם אזולאי (מנדלבוים)

אברהם אזולאי (מנדלבוים; כ"ו בסיוון תרמ"ו, יוני 1886 – ז' בתמוז תשי"ז, 6 ביולי 1957) היה עסקן ציבור בתל אביב, יושב ראש ועד שכונת נוה שלום, ממייסדי שכונת מאה שערים בתל אביב וחבר מועצת העיר בארבע המועצות הראשונות.

לִרְאוֹת מקווה ואברהם אזולאי (מנדלבוים)

אברהם רוזנטל (פוליטיקאי)

אברהם אהרון רוזנטל (י"ז בתשרי ה'תש"ח, 1947 – א' בכסלו ה'תשע"ט, 9 בנובמבר 2018) היה ראש המועצה המקומית קריית יערים בין השנים 1996–2018.

לִרְאוֹת מקווה ואברהם רוזנטל (פוליטיקאי)

אברהם ריניק

הרב אברהם ריניק (ה'תרנ"ח, 1898 - כ"ו בתשרי ה'תשכ"ח, 30 באוקטובר 1967) היה רבה השני של כפר סבא, משרה בה נשא במשך ארבעים שנה.

לִרְאוֹת מקווה ואברהם ריניק

אברהם שלם

הרב אברהם (דוד) שלם (כ"ו בטבת ה'תרפ"ח, 19 בינואר 1928 - כ"ג באלול ה'תשע"ד, 18 בספטמבר 2014) היה רב ראשי בפרו, סיאטל, וושינגטון ומקסיקו הבירה, מנהל מכון אור המזרח להוצאת כתבי יד נדירים של חכמי ספרד, מנהל בית היתומים הספרדי בירושלים ומפעילי ועד העדה הספרדית בעיר, נשיא הוועד להוצאת כתבי הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל.

לִרְאוֹת מקווה ואברהם שלם

אברהם לייב זילברמן

הרב אברהם לייב זילברמן הרב אברהם יהודה לייב זילברמן (ח' באייר תרמ"ט, מאי 1889 – ט"ז בחשוון תש"ח, אוקטובר 1947) היה רבה הראשי של צפת במשך שלושים שנה.

לִרְאוֹת מקווה ואברהם לייב זילברמן

אברהם חייבי

הרב אברהם חייבי הרב אברהם חייבי (תרס"א; 1901 – תשל"ט; 1979) היה חבר הרבנות הראשית בתל אביב, פעיל באיגוד רבני תימן הנקרא "המועצה הדתית ליהודי תימן בארץ ישראל" (בראשות הרב שלום יצחק הלוי), מנהיג רוחני ומהאנשים המרכזיים בשכונת התקווה מיום היווסדה.

לִרְאוֹת מקווה ואברהם חייבי

אברהם דרושקוביץ

הרב אברהם דרושקויץ (גם דרושקאוויץ, ? - אב תש"א, אוגוסט 1941), מחניכי תנועת המוסר ותלמיד רבי שמחה זיסל, "הסבא מקלם".

לִרְאוֹת מקווה ואברהם דרושקוביץ

אברהם דב בער פלאם

אברהם דב בֶּער (דובערוש) פלָאם (פלאהם) (1795–1876) היה יליד ותושב מזריטש, סופר, דרשן ידוע בשעתו, עורך ספרי המגיד מדובנא (ר' יעקב קרנץ) ולמעשה גם מחבר חלקים מהם והביוגרף שלו.

לִרְאוֹת מקווה ואברהם דב בער פלאם

אברהם יצחק כלאב

הרב אברהם יצחק הלוי כלאב (נולד בשנת תרצ"ט, 1939) הוא דיין ישראלי, לשעבר אב"ד בבית הדין הרבני בירושלים, ראש בית המדרש בכולל הדיינות בפסגות, ראש בית דין לענייני ממונות בירושלים, לשעבר ר"מ בישיבת מרכז הרב.

לִרְאוֹת מקווה ואברהם יצחק כלאב

אברהם ישעיהו קרליץ

הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.

לִרְאוֹת מקווה ואברהם ישעיהו קרליץ

אבטליון בן שלמה מקונסיליו

רבי אַבְטַלְיוֹן בֶּן שְׁלֹמֹה מִקּוֹנְסִילְיוֹ (~ה'ש', 1540 - י"ג בתשרי ה'שע"ז, 24 באוקטובר 1616) היה רב איטלקי במאה ה-16, אשר התפרסם בשל פרשת המקווה ברוויגו שהסעירה בשעתו את העולם הרבני באיטליה.

לִרְאוֹת מקווה ואבטליון בן שלמה מקונסיליו

אבורה

אֵבוֹרָה (בפורטוגזית: Évora) היא עיר ומועצה עירונית בפורטוגל, השוכנת בחבל אלנטז'ו, כ-140 ק"מ מזרחית לליסבון.

לִרְאוֹת מקווה ואבורה

אבירם כהן

אבירם כהן (נולד ב-5 בפברואר 1948) הוא ממקימי המועצה המקומית הר אדר, וראש מועצת הר אדר בין השנים 2004 - 2013.

לִרְאוֹת מקווה ואבירם כהן

אביגיל (יישוב)

אביגיל היא התנחלות בתחום מועצה אזורית הר חברון, שהוקמה בשנת 2001 כמאחז, ובספטמבר 2023 הוסדר המאחז כהתנחלות.

לִרְאוֹת מקווה ואביגיל (יישוב)

אגן טבילה

טבילה מימי הביניים. אגן טבילה הוא מתקן רחצה טקסי המשמש בנצרות בטקסי טבילה.

לִרְאוֹת מקווה ואגן טבילה

אגר (עיר)

ככר דוֹבּוֹ עם המצודה ברקע אֶגֶר (בהונגרית: Eger) היא עיר בצפון הונגריה, מזרחית להרי מאטרה.

לִרְאוֹת מקווה ואגר (עיר)

אגדת הסופר

"אגדת הסופר" הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, הנכלל בקובץ "אלו ואלו".

לִרְאוֹת מקווה ואגדת הסופר

אהרן כ"ץ (דיין)

הרב אברהם אהרון כ"ץ (נולד בי"ט באב ה'תש"ט, 14 באוגוסט 1949) הוא דיין ישראלי, כיהן כדיין בבית הדין הרבני הגדול בירושלים.

לִרְאוֹת מקווה ואהרן כ"ץ (דיין)

אהל משה

בית כנסת בשכונת אהל משה מפת הנחלאות טקס חנוכת השכונה, תיאור מעיתון החבצלת, ספטמבר 1887 גן הבוסתן הספרדי אהל משה היא אחת מהשכונות הראשונות אשר הוקמו מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים.

לִרְאוֹת מקווה ואהל משה

אום אל עומדן

מקווה טהרה אום אל עומדאן, מודיעין אום אל עומדן (או אום אל עמדאן) הוא אתר ארכאולוגי הנמצא מצפון לכביש המחבר את מודיעין עם כביש 3 הארצי (שדרות החשמונאים), בקצה של שכונת בוכמן (מוריה) במודיעין.

לִרְאוֹת מקווה ואום אל עומדן

אוסטז'שוב

אוסטז'שוב (בפולנית: Ostrzeszów; בגרמנית: Schildberg) היא עיירה בפולין בפרובינציית פולין גדול.

לִרְאוֹת מקווה ואוסטז'שוב

אור אבנר

קרן אור אבנר וחנה היא קרן פילנתרופית שנוסדה בשנת 1992 על ידי איש העסקים לב לבייב ומממנת מערכת חינוכית ליהודים בחבר המדינות ולעולים מברית המועצות.

לִרְאוֹת מקווה ואור אבנר

אוראשו נואו

אוראשו נואו (ברומנית: Orașu Nou; בהונגרית: Avasújváros, אוואשאויווארוש; ביידיש: אויוועראָש) הוא כפר במחוז סאטו מארה שברומניה.

לִרְאוֹת מקווה ואוראשו נואו

אושא

אושא הייתה עיר יהודית חשובה שהגיעה לשיאה בתקופת המשנה ותחילת תקופת התלמוד, בין המאה ה-1 לבין המאה ה-4 לספירה.

לִרְאוֹת מקווה ואושא

אובדה (ספרד)

אובדה (בספרדית: Úbeda) היא עיר בדרום ספרד, במחוז חאאן (Jaén) שבקהילה האוטונומית של אנדלוסיה.

לִרְאוֹת מקווה ואובדה (ספרד)

אוהל אדמו"רי חב"ד בניו יורק

הכניסה לבית המבקרים '''אוהל חב"ד לובביץ'''' ממנו נכנסים לאוהל אוהל אדמו"רי חב"ד־לובביץ' בניו יורק הוא ה"אוהל" בו קבורים שני האדמו"רים האחרונים של חסידות חב"ד: רבי יוסף יצחק שניאורסון (הריי"צ) וחתנו רבי מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ'.

לִרְאוֹת מקווה ואוהל אדמו"רי חב"ד בניו יורק

אוהליה

אוּהְליָה (באוקראינית Угля; בהונגרית: Uglya, אוגליה; ביידיש: איגלא) הוא כפר במחוז זקרפטיה שבמערב אוקראינה מצפון לעיר טיאצ'יב.

לִרְאוֹת מקווה ואוהליה

איסור משכב עם נידה

איסור משכב עם נידה הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות ואחד מחמישה עשר איסורי עריות שנמנו בפרשת אחרי מות.

לִרְאוֹת מקווה ואיסור משכב עם נידה

איסור והיתר

ביהדות, איסור והיתר הוא שמן הכולל של ההלכות, העוסקות בדברים המותרים והאסורים לאכילה.

לִרְאוֹת מקווה ואיסור והיתר

איסורי מלאכה בחול המועד

האיסור לעשות מלאכה בחול המועד הוא איסור שגדריו נקבעו על ידי חז"ל בהתאם לצורך המלאכות, לעמל הכרוך בהן ולטיבן, מקור האיסור שנוי במחלוקת.

לִרְאוֹת מקווה ואיסורי מלאכה בחול המועד

איתמר (יישוב)

אִיתָמָר היא התנחלות ויישוב קהילתי חקלאי-דתי השוכנת דרומית-מזרחית לשכם, סמוך לכפרים עוורתא ובית פוריכ, ומשתייכת למועצה אזורית שומרון.

לִרְאוֹת מקווה ואיתמר (יישוב)

איל רגב

איל רגב (נולד ב-1970) הוא היסטוריון ופרופסור מן המניין לגאוגרפיה היסטורית וארכאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת בית שני במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן.

לִרְאוֹת מקווה ואיל רגב

אילק

אילק (בהונגרית: Ilk) הוא כפר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה.

לִרְאוֹת מקווה ואילק

איחוד הארגונים היהודים באירופה

איחוד הארגונים היהודים באירופה (באנגלית: European Jewish Association; ידוע בראשי תיבות: EJA) הוא ארגון מייצג של קהילות וארגונים יהודים אורתודוקסים באירופה.

לִרְאוֹת מקווה ואיחוד הארגונים היהודים באירופה

איבי הנחל

הנוף הנשקף מאבי הנחל לכיוון דרום מזרח. בתמונה נראים היישוב מעלה עמוס ומדבר יהודה אִבֵּי הנחל היא התנחלות בגוש עציון, השוכנת בתחום המתאר של היישוב מעלה עמוס, השייך למועצה אזורית גוש עציון, בגובה ממוצע של כ-800 מטר מעל פני הים.

לִרְאוֹת מקווה ואיבי הנחל

איגוד הקהילות היהודיות בהולנד

איגוד הקהילות היהודיות בהולנד (בהולנדית: Nederlands-Israëlitisch Kerkgenootschap, ובקיצור NIK) הוא ארגון גג של קהילות יהודיות בהולנד, והוא מייצג את האינטרסים של כל קהילותיה.

לִרְאוֹת מקווה ואיגוד הקהילות היהודיות בהולנד

איישישוק

איישישוֹק (או לעיתים אישישוק, כך ביידיש איישישאָק; בליטאית: Eišiškės, בפולנית: Ejszyszki, ברוסית: Эйшишки) היא עיר ברשות מקומית שלצ'ינינקאי שבמחוז וילנה בליטא (כ-60 ק"מ דרום-דרום-מערבית לווילנה), על גבול בלארוס.

לִרְאוֹת מקווה ואיישישוק

נסים אוחנה

שלט לזכר הרב אוחנה בבית כנסת "היכל נתנאל" בחיפה הרב נסים בנימין אוחנה (מדיאה - דצמבר 1881, חיפה - 30 במרץ 1962) היה סגן הרב הראשי במצרים, רב ראשי בעזה, בחיפה ובמקומות נוספים.

לִרְאוֹת מקווה ונסים אוחנה

נפתלי מנחם הוטנר

הרב נפתלי מנחם (הערץ מנדל) הוטנר (ה'תרל"ח, 1878 - כ"ה בחשוון ה'תרצ"ה, 1935) היה מרבני העיר איישישוק, בנו של רבי יוסף זונדל הוטנר.

לִרְאוֹת מקווה ונפתלי מנחם הוטנר

נפתלי יוסף פריינד

הרב נפתלי יוסף פריינד (נקרא גם פרוינד; י"ט אדר תר"כ,;13 במרץ 1860 - כ"ה באייר תרצ"ג, מאי 1933) היה רב ופוסק הלכה, רבן של הקהילות היהודיות בקאנדי (פולין) ורוז'אן.

לִרְאוֹת מקווה ונפתלי יוסף פריינד

נקבת השילוח

המחשה טופוגרפית של עיר דוד וסביבתה בימי חזקיהו הנקבה בשנת 1900 נִקְבַּת הַשִּׁלֹחַ, הידועה גם כנִקְבַּת חזקיהו, היא מנהרה בירושלים, שדרכה הועברו מי מעיין הגיחון תחת בתי עיר דוד ממזרח למערב, לאורך יותר מחצי קילומטר.

לִרְאוֹת מקווה ונקבת השילוח

נקודתי

נקודתי היה ירחון ישראלי המיועד לציבור הדתי לאומי.

לִרְאוֹת מקווה ונקודתי

נתן מרומי

רבי נתן בר יחיאל מרומי (המאה ה-11, איטליה) היה תלמיד חכם ויוצר חשוב בתקופת הראשונים, בן למשפחת חכמים ומנהיגי ציבור ברומא, פוסק ומחבר ספר "הערוך", מספרי היסוד בפרשנות התלמוד.

לִרְאוֹת מקווה ונתן מרומי

נתן סאה ונטל סאה

מקווה עתיק במדבר יהודה נתן סאה ונטל סאה הוא מושג בהלכות מקוואות העוסק באדם שלקח מי גשמים ממקווה כשר ונתן במקומם נוזל אחר, שפסול למקווה, כמו מי פירות (לפי רוב השיטות), או מים שאובים (לפי שיטה אחת).

לִרְאוֹת מקווה ונתן סאה ונטל סאה

נתיב המורשת היהודית בסלובקיה

בית הכנסת בעיר טרנצ'ין בית הכנסת במלצ'קי נתיב המורשת היהודית בסלובקיה (אנגלית: Slovak Jewish Heritage Route, סלובקית: Slovenská cesta židovkého kultúrneho dedičstva) הוא אוסף של 24 אתרי מורשת יהודית ברחבי סלובקיה.

לִרְאוֹת מקווה ונתיב המורשת היהודית בסלובקיה

נטע (יישוב)

נֶטַע (נקרא בעבר "מרשם") הוא יישוב קהילתי במועצה האזורית לכיש.

לִרְאוֹת מקווה ונטע (יישוב)

נטלה

כסףנטלה היא כלי המשמש לנטילת ידיים.

לִרְאוֹת מקווה ונטלה

נטילת ידיים

ישיבת בית אל בירושלים נטילת ידיים היא אחת משבע המצוות דרבנן, על פיה יש לרחוץ את הידיים קודם עשיית דברים שונים.

לִרְאוֹת מקווה ונטילת ידיים

נחל מפלט

נחל מפלט הוא אחד מנחלי מדבר יהודה הדרומי.

לִרְאוֹת מקווה ונחל מפלט

נחל חלילים

תצפית לאחר השקיעה מנחל חלילים אל עמק הארזים והכניסה לירושלים נחל חלילים (בערבית מתועתקת לעברית: ואדי חביב) הוא נחל אכזב מצוקי שאורכו כקילומטר וחצי, היורד משוליה הצפוניים של מבשרת ציון מזרחה אל נחל שורק, העובר בעמק הארזים.

לִרְאוֹת מקווה ונחל חלילים

נחליאל

שילוט לנחליאל (מימין) נחליאל היא התנחלות בעלת אופי חרדי לאומי במתכונת של יישוב קהילתי בהרי גופנה שבמערב בנימין, השייך למועצה אזורית מטה בנימין.

לִרְאוֹת מקווה ונחליאל

נחום יואל הלפרין

נחום יואל הלפרין (י"ז בחשוון תרע"א, 19 בנובמבר 1910 – ה' בכסלו תשמ"ז, 6 בדצמבר 1986) היה איש עסקים, עסקן ואיש ציבור חרדי, מראשי הציבור החרדי בתל אביב, יו"ר אתרא קדישא.

לִרְאוֹת מקווה ונחום יואל הלפרין

נבי סמואל

נבי סמואל באיור משנת 1889 נבי סמואל. מבט מכיוון שדרות מנחם בגין בירושלים. מימין - שכונת רמות פתח הכניסה הראשי של המסגד, (2007) המונים עולים לקבר שמואל הנביא ביום ההילולה ממצאים צלבניים וממלוכים סביב המסגד נשים בציון הקבר בקומת המרתף (בניגוד למוסלמים, המציגים אותו בקומת הכניסה) נבי סמואל בלילה נבי סמואל (מכונה גם קבר שמואל הנביא; בערבית: النبي صموئيل, "אַ-נַבִּי צַמְוִיל") הוא אתר המקודש לשלוש הדתות האברהמיות כמקום קבורתו של שמואל הנביא.

לִרְאוֹת מקווה ונבי סמואל

נג'הלאס

נג'הלאס (בהונגרית: Nagyhalász ביידיש האלאס) היא עיר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה.

לִרְאוֹת מקווה ונג'הלאס

נגרשט-אואש

נגרשט-אואש (ברומנית: Negrești-Oaș; בהונגרית: Avasfelsőfalu, אוואשפלשפלו; ביידיש: ניגרעשט או נעגרעשט) היא עיר במחוז סאטו מארה שברומניה.

לִרְאוֹת מקווה ונגרשט-אואש

נופים

נוֹפים היא התנחלות כפרית בשומרון דרומית לקרני שומרון ובקרבת היישוב יקיר.

לִרְאוֹת מקווה ונופים

נווה שרת

גינת כלבים בשכונה נווה שרת (לשעבר מעברת "יד המעביר") היא שכונה צפון־מזרחית של תל אביב, באזור עבר הירקון, ממערב לנחל הפרדסים, השייכת לרובע 2 בצפון־מזרח תל אביב-יפו, מצפון־מערב לקריית עתידים, מדרום־מערב לצהלה ומזרחית לרמת החייל.

לִרְאוֹת מקווה ונווה שרת

נווה דוד

המרכז המסחרי ב"מתחם המלך עוזיהו" אשר מיועד לפרויקט פינוי בינוי נווה דוד, וברקע מגדלים בשכונת רמת הנשיא מבנים נמוכים בנווה דוד בית העלמין הצבאי בשכונת נווה דוד חיפה מערב העיר וגן המשחקים שנבנה במעלה הפארק נווה דוד (נקראה בעבר "מחנה דוד") היא שכונת מגורים במערב חיפה.

לִרְאוֹת מקווה ונווה דוד

ניסן טלושקין

הרב ניסן טלושקין (באנגלית: Nissan Telushkin; תרמ"א, 1881, בוברויסק - כ' באדר ב' ה'תש"ל, 28 במרץ 1970) היה רב בלארוסי-אמריקאי, רבן של דוקור ופוחוביץ, ומגדולי הרבנים האורתודוקסים בארצות הברית.

לִרְאוֹת מקווה וניסן טלושקין

ניצן (יישוב)

ניצן (נִצָּן) הוא יישוב קהילתי דתי השייך למועצה אזורית חוף אשקלון והיישוב הגדול במועצה.

לִרְאוֹת מקווה וניצן (יישוב)

ניצוק

ניצוק אינו חיבור לטומאה - גם אם נגע אדם בחלק הנשפך אל הכלי, לא נטמא המשקה שבתוך הכלי וכן ההפך ניצוק אינו חיבור לטהרה - מים המחוברים למקווה ביציקה אינם טהורים גם היו טמאים לפני כן.

לִרְאוֹת מקווה וניצוק

נירמדה

נירמדה (בהונגרית: Nyírmada) היא עיר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג, שבצפון מזרח הונגריה.

לִרְאוֹת מקווה ונירמדה

נירבלטק

נירבלטק (בהונגרית: Nyírbéltek) הוא כפר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה בסמוך לגבול הרומני.

לִרְאוֹת מקווה ונירבלטק

נירבוגדאן

נירבוגדאן (בהונגרית: Nyírbogdány) הוא כפר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג, בנפת קמצ'ה.

לִרְאוֹת מקווה ונירבוגדאן

נירגיולאי

נירגיולאי (בהונגרית: Nyírgyulaj) הוא כפר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה.

לִרְאוֹת מקווה ונירגיולאי

ניריאקו

ניריאקו (בהונגרית: Nyírjákó) הוא כפר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה.

לִרְאוֹת מקווה וניריאקו

נירית טקלה

נירית טקלה (נולדה ב-1985) היא אמנית ישראלית, מהאמניות הבולטות בדור הצעיר של אמני ישראל, ובפרט אמניות ואמנים יוצאי אתיופיה הפועלים בישראל.

לִרְאוֹת מקווה ונירית טקלה

ניש

ניש (בסרבית בכתב קירילי: Ниш; באלפבית לטיני: Niš) היא העיר השלישית בגודלה בסרביה, לאחר הבירה בלגרד והעיר נובי סאד, והיא בירת מחוז נישאבה.

לִרְאוֹת מקווה וניש

נישואים ביהדות בוכרה

נישואים ביהדות בוכרה הם בדרך כלל פנים-עדתיים, בין יהודים בוכרים לבין עצמם.

לִרְאוֹת מקווה ונישואים ביהדות בוכרה

ניז'ני נובגורוד (מחוז)

מחוז ניז'ני נובגורוד (ברוסית: Нижегородская область; תעתיק: ניז'גורודסקאיה אובלסט) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית.

לִרְאוֹת מקווה וניז'ני נובגורוד (מחוז)

נידה

בתורה, נידה היא תקופה בת שבעה ימים שבמהלכה נחשבת האישה טמאה כתוצאה מיציאת דם הווסת.

לִרְאוֹת מקווה ונידה

סמושסג

סמושסג (בהונגרית: Szamosszeg) הוא כפר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה.

לִרְאוֹת מקווה וסמושסג

סאן (כפר)

סאן (בהונגרית: Szany) הוא כפר גדול במחוז גיור-מושון-שופרון, שבמערב הונגריה.

לִרְאוֹת מקווה וסאן (כפר)

סאה (יחידת מידה)

כלי למדידת סאה, מוזיאון אוצרות בחומה, עכו סאה היא מידת נפח מקראית, אשר הייתה בשימוש נרחב בזמן חז"ל, ומוזכרת פעמים רבות במשנה ובתלמוד בעניינים שונים.

לִרְאוֹת מקווה וסאה (יחידת מידה)

סנטו

אדו סנטו (ביפנית: 銭湯) הוא בית מרחץ ציבורי מסורתי המקובל ביפן.

לִרְאוֹת מקווה וסנטו

ספק (הלכה)

ספק הוא מצב של אי ודאות.

לִרְאוֹת מקווה וספק (הלכה)

ספר טהרה

ספר טהרה הוא החלק העשירי במשנה תורה, סדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם.

לִרְאוֹת מקווה וספר טהרה

סצ'ל

סֶצֶ'ל (ברומנית: Săcel; בהונגרית: Izaszacsal, איזַסַצַ'ל; ביידיש: סיטשל או סיטשעל) היא עיר קטנה במחוז מרמורש שברומניה.

לִרְאוֹת מקווה וסצ'ל

סקר דרום השומרון החדש

מפת אזורי הסקר הארכאולוגי בדרום השומרון סקר דרום השומרון החדש הוא סקר ארכאולוגי שנערך בשנים 2014–2017 בידי ד"ר דביר רביב מאוניברסיטת בר-אילן, ד"ר אהרן טבגר מאוניברסיטת אריאל ובני הר אבן ויבגני אהרונוביץ' מיחידת קצין המטה לארכאולוגיה ביהודה ושומרון.

לִרְאוֹת מקווה וסקר דרום השומרון החדש

סקלרים

ממוזער סֶקְלֶרִים (בהונגרית: Székelyek "סֶקֵיִי", ברבים "סֶקֵיֵק", ברומנית: Secui "סֶקוּי") היא קבוצה אתנית דוברת הונגרית, החיה מאות רבות של שנים בעיקר בדרומה ודרום-מזרחה של טרנסילבניה, כעת בתחום רומניה.

לִרְאוֹת מקווה וסקלרים

סרטבה

סָרְטָבַה או אלכסנדריון הוא מבצר קדום ששכן על כיפת הר גבוה, שהעניק את שמו להר, שנקראת "הר סרטבה", או "קרן סרטבה".

לִרְאוֹת מקווה וסרטבה

סרוגים (סדרת טלוויזיה)

סרוגים היא סדרת דרמה ישראלית שבוימה בידי לייזי שפירא ונוצרה במשותף על ידו ועל ידי חוה דיבון.

לִרְאוֹת מקווה וסרוגים (סדרת טלוויזיה)

סלים זעפראני

חכם שלמה (סלים) זעפראני הרב סלים (שלמה) זעפראני (31 באוקטובר 1894 – 24 בפברואר 1965) היה רב, פוסק, חזן וראש ישיבה.

לִרְאוֹת מקווה וסלים זעפראני

סטמארצ'קה

סטמארצ'קה (בהונגרית: Szatmárcseke) הוא כפר קטן במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג על גדות נהר טיסה שבצפון־מזרח הונגריה.

לִרְאוֹת מקווה וסטמארצ'קה

סטמפורד היל

סטמפורד היל (באנגלית: Stamford hill) היא שכונה בצפון לונדון, בירת הממלכה המאוחדת.

לִרְאוֹת מקווה וסטמפורד היל

סבולצ'באקה

סבולצ'באקה (בהונגרית: Szabolcsbáka) הוא כפר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה.

לִרְאוֹת מקווה וסבולצ'באקה

סדר טהרות

בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות.ש על הבול ציטוט ממסכת ידיים.ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר טְהָרוֹת (או טָהֳרוֹת) הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.

לִרְאוֹת מקווה וסדר טהרות

סוסיא (יישוב עתיק)

פנים בית הכנסת אבן גולל לצורכי ביטחון בבית הכנסת העתיק פסיפס המנורות בבית הכנסת כתובת פסיפס בבית הכנסת העתק של כתובת ההקדשה בבית הכנסת בסוסיא. נמצא במוזיאון השומרוני הטוב סוסיא היא עיר יהודית שהתקיימה בדרום ארץ יהודה, באזור דרומא.

לִרְאוֹת מקווה וסוסיא (יישוב עתיק)

סוליצה (יישוב כפרי)

סוליצה (ברומנית: Satul Sulița), הידוע גם לפי שמו בעבר "סוליצה-טרג" (ברומנית: Sulița-Târg, כלומר "סוליצה עיירה") הוא כיום יישוב כפרי, חלק מהכפר הגדול סוליצה (Comuna Sulița) במחוז בוטושאן, מושב המועצה שלו.

לִרְאוֹת מקווה וסוליצה (יישוב כפרי)

סובוטניקים

תרשים המציג מיקום אוכלוסיות סובוטניקים ברוסיה סוּבּוֹטניקים (ברוסית: Субботники) הם בני קהילה רוסית-נוצרית אשר התייהדה, ושחבריה החלו לקיים מנהגים ומצוות יהודיים שונים, וחלקם אף התגיירו רשמית.

לִרְאוֹת מקווה וסובוטניקים

ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן

ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן (בראשי תיבות: עסמ"ב במספרים: 72, 63, 45, 52) הוא מושג בקבלה היהודית, שיסודו בארבע אפשרויות גימטריה במילוי לשם יהוה.

לִרְאוֹת מקווה וע"ב ס"ג מ"ה ב"ן

עמנואל

עִמָּנוּאֵל היא התנחלות במעמד מועצה מקומית באזור השומרון, מזרחית לקרני שומרון וצפונית לאריאל.

לִרְאוֹת מקווה ועמנואל

עמקה

עַמְקָה הוא מושב בגליל המערבי ליד הערים נהריה ועכו השייך למועצה אזורית מטה אשר.

לִרְאוֹת מקווה ועמקה

עמונה

עמונה היה מאחז ויישוב קהילתי, שהוקם בנובמבר 1996, על שלוחה של הר בעל חצור, בגובה של 901 מטרים מעל פני הים, כקילומטר מזרחית לעפרה.

לִרְאוֹת מקווה ועמונה

עמותת עתים

עמותת עתים היא עמתה דתית - ליברלית שהוקמה בשנת 2002 על ידי הרב ד"ר שאול פרבר, עו"ד שלומית טור-פז ומיכה רואי, והיא מספקת סיוע והכוונה לנתקלים בקשיים במפגש עם שירותי הדת בישראל, כלומר: הרבנות הראשית לישראל, מועצות דתיות מקומיות, אגף הגיור, חברה קדישא ועוד.

לִרְאוֹת מקווה ועמותת עתים

ענת צוריה

ענת צוריה (נולדה ב-16 באוקטובר 1961) היא במאית קולנוע דוקומנטרי ישראלית, זוכת פרס וולג'ין.

לִרְאוֹת מקווה וענת צוריה

ערב ראש השנה

בערב ראש השנה, הוא כ"ט באלול, נהוגים מנהגים אחדים הקשורים בחג שבא מיד אחריו, ראש השנה (זאת בנוסף למנהגים הכלליים של ערב חג).

לִרְאוֹת מקווה וערב ראש השנה

ערב שבת

איזידור קאופמן, "ערב שבת" ערב שבת (נכתב גם כראשי תיבות: ער"ש או ערש"ק, 'ערב שבת קודש'. שם זה מבטא את ההכנות הנעשות בו לקראת יום השבת. בשיח הישראלי מכונה לעיתים ליל השבת (הזמן שלאחר שקיעת החמה של יום שישי) בשם 'ערב שבת', אך בפרסומים ומסמכים רשמיים של מוסדות ציבור, עדיין נהוג לקרוא לימי שישי "ערבי שבתות".

לִרְאוֹת מקווה וערב שבת

ערב יום הכיפורים

ערב יום הכיפורים, חל בט' בתשרי, ונהוגים בו מנהגים אחדים הקשורים בחג שבא מיד אחריו, יום הכיפורים.

לִרְאוֹת מקווה וערב יום הכיפורים

עשהאל

עשהאל הוא התנחלות ויישוב קהילתי תורני בהר חברון.

לִרְאוֹת מקווה ועשהאל

עלי זהב

עֲלֵי זָהָב היא התנחלות ויישוב קהילתי בדרום-מערב השומרון על ציר 446, שייך למועצה אזורית שומרון, ליד היישובים פדואל, ברוכין, לשם וכפר א-דיכ.

לִרְאוֹת מקווה ועלי זהב

עלילת הדם בגאלאץ (1859)

עלילת הדם בגאלאץ ב-1859 החלה בסמוך לחג הפסח ה'תרי"ט (אפריל 1859), בתלונה שקרית על ניסיון של יהודים בגאלאץ לקחת דם מילד נוצרי עבור הכנת מצות לפסח.

לִרְאוֹת מקווה ועלילת הדם בגאלאץ (1859)

עליית אעלה בתמר

עליית אעלה בתמר הייתה עלייה של יהודים מתימן לארץ ישראל בשנים תרמ"א-תרמ"ב (1881) מעט לפני העלייה הראשונה.

לִרְאוֹת מקווה ועליית אעלה בתמר

עטרת

עֲטֶרֶת היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי בהרי אפרים, המשתייכת למועצה האזורית מטה בנימין.

לִרְאוֹת מקווה ועטרת

עזר

עֶזֶר (או גבעת עֶזֶר) הוא יישוב כפרי קהילתי באזור הדרום בין אשדוד ואשקלון היישוב הוא חלק מן המועצה אזורית באר טוביה.

לִרְאוֹת מקווה ועזר

עזרת תורה

עזרת תורה היא שכונה חרדית בירושלים, צפונית לשכונת רוממה.

לִרְאוֹת מקווה ועזרת תורה

עזריאל (מושב)

עַזְרִיאֵל הוא מושב בתחומי מועצה אזורית לב השרון.

לִרְאוֹת מקווה ועזריאל (מושב)

עזריאל זליג סלונים

הרב עזריאל זליג סלונים (י"ג בסיוון תרנ"ז, 13 ביוני 1897 - י"ח בתשרי תשל"ב, 7 באוקטובר 1971) היה מראשי עסקני חסידות חב"ד בירושלים, מנהל כולל חב"ד ומייסד שיכון חב"ד בירושלים.

לִרְאוֹת מקווה ועזריאל זליג סלונים

עדת ישראל

סמל קהילת עדת ישראל קהל עדת ישראל (בגרמנית: Adass Jisroel) היא קהילה יהודית נאו אורתודכסית בברלין.

לִרְאוֹת מקווה ועדת ישראל

עובר ירך אמו

230px עובר ירך אמו הוא כלל תלמודי, לפיו עובר נחשב כחלק מגוף אמו ואין להחשיבו כגוף נפרד.

לִרְאוֹת מקווה ועובר ירך אמו

עובדיה יוסף

הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה.

לִרְאוֹת מקווה ועובדיה יוסף

עובדיה יוסף (1976)

הרב עובדיה יוסף (נולד בכ"ז באב ה'תשל"ו, 23 באוגוסט 1976) הוא ראש ישיבת היכל צבי.

לִרְאוֹת מקווה ועובדיה יוסף (1976)

עין משואות

עין משואות (עין חובלה, מעיין בת עין) הוא מעיין שכבה בשטח ההתנחלות בת עין בגוש עציון.

לִרְאוֹת מקווה ועין משואות

עין מח'נה

בריכת שכשוך לילדים עין מַחְ'נֶה (נקרא גם עין עמשא או מעיין עמשא וכן עין יוסף או מעיין יוסף), הוא מעיין שכבה בשומרון, למרגלות המאחז סנה יעקב שבדרך העולה ליישוב הר ברכה ומדרום לשכם.

לִרְאוֹת מקווה ועין מח'נה

עין עיטם

התוואי המפותל של האמה התחתונה (אדום) ושל האמה העליונה (סגול) עין עיטם הוא מעיין באזור ירושלים הנזכר בדברי חז"ל, שממנו הגיעו מים לבית המקדש, למילוי המקוואות ולמטרות נוספות.

לִרְאוֹת מקווה ועין עיטם

עין גנים (עיר מקראית בשפלה)

נחלות שבטי ישראל עֵין גַּנִּים הייתה עיר מקראית בשפלת יהודה, הנזכרת פעם אחת בתנ"ך (עיר נוספת בשם "עין גנים" הייתה בנחלת שבט יששכר).

לִרְאוֹת מקווה ועין גנים (עיר מקראית בשפלה)

עין כרם

עין כרם (בערבית: عين كارم; ההגייה הרשמית של השם העברי היא עֵין כֶּרֶם, אך ההגייה הנפוצה היא עֵין כָּרֶם, בעקבות הערבית) היא שכונה בפאתיה הדרום-מערביים של ירושלים.

לִרְאוֹת מקווה ועין כרם

עינות צוקים

מבט עילי על עינות צוקים בריכת מים מליחים בשמורה החבויה בית המגורים מתקופת בית שני בושם אפרסמון שְׁמּוּרַת עֵינוֹת צוּקִים (בערבית: عين فشخة - "עין פשח'ה") היא שמורת טבע מוכרזת לאורך החוף הצפון-מערבי של ים המלח, דרומית לקיבוץ קלי"ה.

לִרְאוֹת מקווה ועינות צוקים

עיניים פקוחות

צוות הסרט בפסטיבל קאן 2008 עיניים פקוחות הוא סרט קולנוע ישראלי בבימויו של חיים טבקמן, שיצא לאקרנים ב-3 בספטמבר 2009.

לִרְאוֹת מקווה ועיניים פקוחות

עיר דוד

עיר דוד, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני מפת עיר דוד על תצלום אווירי ממוזער עיר דוד היא אתר ארכאולוגי שבו שכנה ירושלים הקדומה החל מראשית ימיה, בתקופת הברונזה התיכונה, ועד אמצע ימי הביניים.

לִרְאוֹת מקווה ועיר דוד

עירייה

בניין עירייה בעיר מייסור, קרנטקה שבהודו, 11/08בניין עיריית מומבאי, 11/08 עירייה היא יחידת שלטון מקומי, שתפקידה לדאוג לרווחת התושבים בעיר נתונה.

לִרְאוֹת מקווה ועירייה

עילת הסבירות

עילת הסבירות (נקראת גם: עילת אי־הסבירות או מבחן הסבירות) היא אחת מהעילות בתחום המשפט המנהלי המאפשרות לבתי משפט להפעיל ביקורת שיפוטית ולפסול החלטה של רשות מנהלית, קרי הרשות המבצעת על כלל זרועותיה.

לִרְאוֹת מקווה ועילת הסבירות

פארק עדולם

פארק עדולםפארק עֲדֻלָּם, או בשמו המלא פארק מערות עדולם, הוא פארק במזרח שפלת יהודה בחבל עדולם, המכיל שרידים ארכאולוגיים מתקופות שונות.

לִרְאוֹת מקווה ופארק עדולם

פנלו

פנלו היא עיר במחוז לימבורג בדרום הולנד, השוכנת בסמוך לגבול עם גרמניה, על שפת נהר המז.

לִרְאוֹת מקווה ופנלו

פנדליס

פנדליס (בליטאית:, ביידיש: פונידל או פאָנעדעל) היא עיירה בצפון ליטא, אשר ממוקמת כ–26 קילומטרים מערבה מהעיירה רוקישקיס, בכביש לבירז' שבמחוז פוניבז'.

לִרְאוֹת מקווה ופנדליס

פניני הלכה

פניני הלכה היא סדרת ספרים הלכתית בהוצאת מכון הר ברכה שכתב הרב אליעזר מלמד ובה עשרים כרכים.

לִרְאוֹת מקווה ופניני הלכה

פסגת זאב

רחוב טיפוסי בשכונה קניון הפסגה מבט על קניון הפסגה משדרות משה דיין בית הכנסת הגדול בשכונה פסגת זאב היא שכונה יהודית בצפון מזרח ירושלים, הסמוכה לשכונת נווה יעקב בעלת אוכלוסייה משולבת מחרדים, דתיים לאומיים וחילונים המחולקת לחמישה אזורים פנימים: פסגת זאב מרכז, צפון, דרום, מזרח ומערב, והיא אחת משכונות הטבעת.

לִרְאוֹת מקווה ופסגת זאב

פסגות

פסגות היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי בהרי בנימין, השוכן ליד אל בירה, על הר ("ג'בל טוויל") בגובה 906 מטר מעל פני הים השולט על סביבתו, שהעניק ליישוב את שמו.

לִרְאוֹת מקווה ופסגות

פצאליס

פַֿצָאֵלִיס (ביוונית: Φασαηλίς, Phasaelis) הייתה עיר בבקעת הירדן, שהוקמה בסוף המאה ה-1 לפנה"ס על ידי הורדוס, מלך יהודה.

לִרְאוֹת מקווה ופצאליס

פראסין

פראסין (רומנית: Frasin), (גרמנית: Frassin an der Moldawa) עיר במחוז סוצ'אבה שבצפון רומניה.

לִרְאוֹת מקווה ופראסין

פראגה

פראגה (בפולנית: Praga) הוא אזור היסטורי בעיר ורשה הממוקם במרכז העיר לאורך הגדה המזרחית של נהר ויסלה.

לִרְאוֹת מקווה ופראגה

פרדס חנה-כרכור

מבט על המושבה פרדס חנה ב-1938 בית האכר בפרדס חנה-כרכור פַּרְדֵּס חַנָּה–כַּרְכּוּר היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל, שנוצרה בשנת 1969 מאיחוד שתי המועצות המקומיות פַּרְדֵּס חַנָּה (נוסדה ב-1929) וכַּרְכּוּר (נוסדה ב-1913).

לִרְאוֹת מקווה ופרדס חנה-כרכור

פרישה סמוך לווסת

מחזור וסת אופייני בהלכות טהרת המשפחה פרישה סמוך לווסת היא החיוב על בני זוג להימנע מקיום יחסי אישות, במועד שעל פי ההלכה צפוי וסת האישה להופיע.

לִרְאוֹת מקווה ופרישה סמוך לווסת

פשקאן

פשקאן (ברומנית: Paşcani) היא עיר במעמד רשות עירונית או מוניקיפיום (ברומנית - מוניצ'יפיו) במחוז יאשי, שבצפון-מזרחה של רומניה.

לִרְאוֹת מקווה ופשקאן

פתח תקווה

מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).

לִרְאוֹת מקווה ופתח תקווה

פטנהאזה

פטנהאזה (בהונגרית: Petneháza) הוא כפר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה.

לִרְאוֹת מקווה ופטנהאזה

פטירת מנהיגי הציבור החרדי

חלק מהקהל בהלוויית הרב עובדיה יוסף פטירת מנהיגי הציבור החרדי מתייחסת לפטירתם של רבנים חרדים מגדולי הדור.

לִרְאוֹת מקווה ופטירת מנהיגי הציבור החרדי

פוסטדובוש

פוסטדובוש (בהונגרית: Pusztadobos) הוא כפר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה.

לִרְאוֹת מקווה ופוסטדובוש

פורו

פורו (בהונגרית: Forró) הוא כפר במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה.

לִרְאוֹת מקווה ופורו

פולמוס הפרדת הקהילה בפרנקפורט

תרנגול הקרבות הידוע ש.ר. הירש, ניצתה מלחמת קולמוסים". פולמוס הפרדת הקהילה בפרנקפורט או פולמוס הפרישה (בגרמנית: Hirsch-Bamberger Streit, "פולמוס הירש-במברגר") הוא כינויה של מחלוקת שפרצה בקהילה היהודית בפרנקפורט ב-1877, בשאלה אם על המיעוט האורתודוקסי שומר המצוות לפרוש מן הרוב הליברלי המחולן והתומך ברפורמה דתית.

לִרְאוֹת מקווה ופולמוס הפרדת הקהילה בפרנקפורט

פולטת שכבת זרע

בהלכה, פולטת שכבת זרע היא אישה שיוצאת מנרתיקה שכבת זרע לאחר קיום יחסי אישות, שמחילה עליה טומאה למשך יום אחד, כטומאת בעל קרי.

לִרְאוֹת מקווה ופולטת שכבת זרע

פוינילה דה סוב מונטה

פוינילה דה סוב מונטה (ברומנית: Poienile de sub Munte; בהונגרית: Ruszpolyána ובעבר Havasmező; ביידיש: פאליען ריסקווה או האוואש מזו) היא עיירה במחוז מרמורש שברומניה, סמוך לגבול האוקראיני, שבה התקיימה קהילה יהודית מהמאה ה-18 עד השואה.

לִרְאוֹת מקווה ופוינילה דה סוב מונטה

פינסק

פֿאָרווערטס, 19 באוקטובר 1924 ויליאם אוונס-גורדון, '''משפחה יהודית בפינסק''', בתוך: ''The Alien Immigrant'',כ 1903 בית הכנסת בפינסק אנדרטה לזכר יהודי פינסק-קארלין שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון שלט הנצחה לקהילת פינסק בפתח תקווה פִּינְסְק (בבלארוסית: Пінск; ברוסית: Пинск; בפולנית: Pińsk) היא עיר במחוז ברסט בבלארוס, דרומית מערבית לבירה מינסק.

לִרְאוֹת מקווה ופינסק

פינחס דוד הורוביץ

רבי פינחס דוד הלוי הורוביץ ("הרבי מבוסטון") (אלול תרל"ו-ח' בכסלו תש"ב; 1876–1941) היה האדמו"ר הראשון בשושלת אדמו"רי בית באסטאן, שעמד בראשה משנת תרע"ה (1915) ועד לפטירתו בשנת תש"ב (1941).

לִרְאוֹת מקווה ופינחס דוד הורוביץ

צ'רניהיב

צ'רניהיב (באוקראינית: Чернігів) או צ'רניגוב (ביידיש: טשערניגאָב, ברוסית: Чернигов) היא עיר בצפון אוקראינה, בירת מחוז צ'רניהיב.

לִרְאוֹת מקווה וצ'רניהיב

צפריה

צַפְרִיָּה הוא מושב דתי של הפועל המזרחי באזור המרכז ליד נמל התעופה בן-גוריון, השייך למועצה אזורית שדות דן (שם קודם: עמק לוד).

לִרְאוֹת מקווה וצפריה

צפת

כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.

לִרְאוֹת מקווה וצפת

צבי פסח פרנק

הרב צבי פסח פְרַנְק (נכתב גם פראנק, כ"א בטבת ה'תרל"ג, 20 בינואר 1873 – כ"א בכסלו ה'תשכ"א, 10 בדצמבר 1960) היה דיין ואב בית הדין בירושלים, פוסק בכיר ומפורסם, מחבר ספר השו"ת הר צבי.

לִרְאוֹת מקווה וצבי פסח פרנק

צבי קמיל

צבי קמיל (23 במאי 1935 – 27 ביולי 2010) היה מדען וממציא ישראלי, מראשי רפא"ל, ממקימי הכור הגרעיני בדימונה, חתן פרס ביטחון ישראל, וראש הוועדה המייעצת לבטיחות גרעינית.

לִרְאוֹת מקווה וצבי קמיל

צבי הירש להרן

צבי הירש להרן (בהולנדית: Hirsch Lehren; ביידיש: לעהרן; אפריל 1784 – 24 באוקטובר 1853, ה'תקמ"ד - כ"ב בתשרי ה'תרי"ד) היה בנקאי ונדבן יהודי-הולנדי, ראש ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם והרוח החיה בו מ-1817 ועד מותו.

לִרְאוֹת מקווה וצבי הירש להרן

צבי הירש גרודזנסקי

הרב צבי הירש גרודזנסקי (ה'תרי"ח, 1857 - ה'תש"ח, 1947) היה אב בית דין באומהה בנברסקה שבארצות הברית משנת ה'תרנ"א, 1891, ועד למותו.

לִרְאוֹת מקווה וצבי הירש גרודזנסקי

צדקה חוצין (הראשון)

הרב צדקה חוצין (הראשון) (ה'תנ"ט, 1699 - ו' בתשרי ה'תקל"ג, 3 באוקטובר 1772), היה רבה של בגדאד במשך כשלושים שנה - בין השנים ה'תק"ג - ה'תקל"ג.

לִרְאוֹת מקווה וצדקה חוצין (הראשון)

צובה

מגדל סילו בצובה צובה - תצפית מכיוון סובא צובה ונחל צובה בשקיעה צוֹבָה או פַּלְמָ"ח צוֹבָה (ובעבר נקרא גם צובא) הוא קיבוץ הממוקם בפרוזדור ירושלים, ליד מבשרת ציון.

לִרְאוֹת מקווה וצובה

ציפורי (יישוב עתיק)

"והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל", פרק 9: רומא בירושלים, הערוץ הראשון מבט אווירי צִפּוֹרִי הייתה עיר עתיקה במרכז הגליל התחתון, חמישה קילומטרים מצפון־מערב לנצרת.

לִרְאוֹת מקווה וציפורי (יישוב עתיק)

קרן אברהם הכהן

קרן אברהם הכהן היא קרן חרדית המעניקה מלגות לעידוד לימוד התורה וההלכה.

לִרְאוֹת מקווה וקרן אברהם הכהן

קרח

Joekullsarlon, איסלנד קרח הוא צורת המוצק של מים.

לִרְאוֹת מקווה וקרח

קריית מטרסדורף

רחוב פנים מאירות בקריית מטרסדורף ישיבת תורה אור הרב חיים פינחס שיינברג, היה רב קריית מטרסדורף. קריית מטרסדורף (בקיצור מטרסדורף) היא שכונה חרדית בצפון ירושלים.

לִרְאוֹת מקווה וקריית מטרסדורף

קריית מוצקין

קִרְיַת מוֹצְקִין היא עיר במחוז חיפה בישראל, אחת מהערים המרכיבות את אזור הקריות.

לִרְאוֹת מקווה וקריית מוצקין

קריית נטפים

קִרְיַת נְטָפִים היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי באזור השומרון ליד העיר אריאל השייך למועצה אזורית שומרון.

לִרְאוֹת מקווה וקריית נטפים

קריית צאנז (נתניה)

בית חולים לניאדו בקריית צאנזקריית צאנז היא שכונה חרדית-חסידית המשמשת כמרכז חסידות צאנז בעולם, השוכנת בצפון נתניה.

לִרְאוֹת מקווה וקריית צאנז (נתניה)

קריית טאהש

קריית טאהש (נהגה: טוֹש; באנגלית: Kiryas Tosh) היא שכונה חסידית בבּוּאַבְּרִיאַן שבמחוז קוויבק, שהוקמה על ידי רבי משולם פייש לאווי (השני), האדמו"ר מטאהש.

לִרְאוֹת מקווה וקריית טאהש

קריית באבוב

קריית באבוב היא שכונה חרדית בבת ים, נוסדה על ידי חסידי באבוב.

לִרְאוֹת מקווה וקריית באבוב

קשת רובינסון

שחזור המחלף קשת המחלף בציור מהמאה ה-19 קשת רובינסון, 2005 קשת רובינסון היא כינויו של מחלף מדורג ששכן בכניסה להר הבית בירושלים, בימי בית המקדש השני.

לִרְאוֹת מקווה וקשת רובינסון

קלחים

קְלָחִים הוא מושב מצפון לכביש נתיבות–צומת קמה, המשתייך לארגון יישובי האיחוד החקלאי.

לִרְאוֹת מקווה וקלחים

קלונימוס קלמיש שפירא

רבי קלונימוס קלמיש שפירא - האדמו"ר מפיאסצנה (י"ד בתמוז ה'תרמ"ט - ה' בחשוון ה'תש"ד; 13 ביולי 1889 - 3 בנובמבר 1943) היה אדמו"ר שפעל בפולין בין שתי מלחמות העולם.

לִרְאוֹת מקווה וקלונימוס קלמיש שפירא

קלובוצק

קְלוֹבּוּצְק (בפולנית: Kłobuck; בגרמנית: Klobutzko) היא עיירה בפולין, ובה כ-14,000 תושבים (נכון ל-2011).

לִרְאוֹת מקווה וקלובוצק

קטפרס אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה

מים הזורמים במקום שיפוע - קטפרס קטפרס אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה הוא כלל יסוד בהלכות טומאה וטהרה ונידון בעיקר בהלכות מקוואות.

לִרְאוֹת מקווה וקטפרס אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה

קטלוניה

קָטָלוּנְיָה (בקטלאנית: Catalunya, באוקסיטנית: Catalonha, בספרדית: Cataluña) היא קהילה אוטונומית בקצה הצפון מזרחי של ספרד, גובלת בצפון בצרפת ובנסיכות אנדורה, במערב באראגון, בדרום בוולנסיה ובמזרח בחוף הים התיכון.

לִרְאוֹת מקווה וקטלוניה

קב (יחידת מידה)

קב היא מידת נפח תלמודית ששימשה בעיקרה למדידת דברים יבשים כגון תבואה וכדומה.

לִרְאוֹת מקווה וקב (יחידת מידה)

קבר יחזקאל הנביא

קבר יחזקאל הנביא, לפני 1950. קבר יחזקאל הנביא (בערבית: قبر حزقيال) הוא מתחם בנוי בכפר כפל (או צ'יפל), כ-100 קילומטר דרומית לבגדאד, עיראק, על גדות נהר הפרת.

לִרְאוֹת מקווה וקבר יחזקאל הנביא

קדומים

קְדוּמִים היא התנחלות דתית בשומרון, צפונית לכביש 55, כעשרה ק"מ מערבית לשכם.

לִרְאוֹת מקווה וקדומים

קהל עדת ישורון (ניו יורק)

בית הכנסת מבחוץ בית הכנסת מבחוץ קהל עדת ישורון (באנגלית: K'hal Adath Jeshurun או בקיצור KAJ), הידוע גם בשם ברויאר'ס (Breuer's), בשכונת וושינגטון הייטס במנהטן, שבניו יורק, היא קהילה חרדית עצמאית, שנוסדה על ידי יהודים מגרמניה.

לִרְאוֹת מקווה וקהל עדת ישורון (ניו יורק)

קהילת עדת ישורון (אמסטרדם)

עדת ישורון הייתה עדה שפרשה מהקהילה היהודית הממוסדת באמסטרדם ב-1796 והקימה לעצמה בית-כנסת משלה בו שונה קלות נוסח התפילה.

לִרְאוֹת מקווה וקהילת עדת ישורון (אמסטרדם)

קהילת שארית ישראל

בית הקברות השלישי (1829-1851) של קהילת שארית ישראל בסמוך לשדרת האמריקות קהילת שארית ישראל (באנגלית: Congregation Shearith Israel) נוסדה במנהטן, ניו יורק בשנת 1654, על ידי מגורשי ספרד ופורטוגל, ונחשבת לקהילה היהודית הוותיקה בארצות הברית.

לִרְאוֹת מקווה וקהילת שארית ישראל

קהילת חב"ד בחברון

שניאור זלמן קהילת חב"ד בחברון הייתה קהילת חסידי חב"ד שהתקיימה במשך קרוב למאה ועשר שנים, בין תקפ"א לתרפ"ט, בעיר חברון.

לִרְאוֹת מקווה וקהילת חב"ד בחברון

קהילת יהודי מזקובאצ'האזה

נכון לשנת 2015, רק משפחה יהודית אחת התגוררה במזקובאצ'האזה, עיירה של פחות מששת אלפים תושבים במחוז בקש בהונגריה.

לִרְאוֹת מקווה וקהילת יהודי מזקובאצ'האזה

קהילת יהודי מיינץ

Emmerich Joseph von Breidbach zu Bürresheim לרגל בחירתו לנסיך בוחר ממיינץ ב־5 ביולי 1763. אמריך התיר ליהודים להתגורר מחוץ לרובע היהודי הקהילה היהודית בעיר מיינץ (במקורות יהודיים כונתה מגנצא ולפעמים מינץ) היא חלק מיהדות גרמניה ואחת מהקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות ביהדות אשכנז.

לִרְאוֹת מקווה וקהילת יהודי מיינץ

קהילת יהודי אמדן

לוח הזיכרון במקום בו עמד בית הכנסת העתיק של יהודי אמדן שנהרס עד היסוד ולא הוקם מחדש הקהילה היהודית באמדן התקיימה במשך תקופה של כ-400 שנה מהמאה ה-16 עד להשמדתה על ידי הנאצים ב-23 אוקטובר 1941.

לִרְאוֹת מקווה וקהילת יהודי אמדן

קהילת יהודי ארטה

מפת יוון ומיקום ארטה הקהילה היהודית בארטה נחשבת כקהילה היהודית הרומניוטית העתיקה והקהילה הקדומה ביותר ביוון ובמחוז אפירוס, למרות שמבחינה רשמית הוכרה רק בשנת 1920.

לִרְאוֹת מקווה וקהילת יהודי ארטה

קהילת יהודי איבניץ

איוויינייץ (בבלארוסית – Iвяне́ц; ברוסית: Ивенец; בפולנית: Iwieniec; ביידיש: איוועניץ) היא עיירה באזור מינסק בבלארוס, השוכנת על נהר בלור, 56 קילומטר מערבית למינסק.

לִרְאוֹת מקווה וקהילת יהודי איבניץ

קהילת יהודי נובה זמקי

הקהילה היהודית בנובה זמקי (בסלובקית: Nové Zámky, בהונגרית: Érsekújvár, בגרמנית: Neuhäusl, בעבר:ארשקויוור או נייהזייל) נמצאת בדרום מערב סלובקיה, וממוקמת על יד הנהר המפורסם דנובה.

לִרְאוֹת מקווה וקהילת יהודי נובה זמקי

קהילת יהודי נים

חזית בית הכנסת בנים קהילת יהודי נים החלה, כמו עיירות רבות אחרות בדרום צרפת, עוד בימי הביניים המוקדמים.

לִרְאוֹת מקווה וקהילת יהודי נים

קהילת יהודי ספישסקה פודהרדייה

הקהילה היהודית בספיסקה פודהרדייה (בסלובקית: Spišské Podhradie – "(המקום ש)לרגלי הטירה בספיש"; בגרמנית: Kirchdrauf ובעבר Kirchdorf; בהונגרית: Szepesváralja; בפולנית: Spiskie Podgrodzie) הייתה קהילה ששכנה בעיירה ספישסקה פודהרדייה שבמחוז פרשוב במזרח מרכזה של סלובקיה.

לִרְאוֹת מקווה וקהילת יהודי ספישסקה פודהרדייה

קהילת יהודי פרשוב

פרשוב היא עיר מרכזית במזרח סלובקיה, שבתקופות שונות הייתה תחת שלטון הונגרי.

לִרְאוֹת מקווה וקהילת יהודי פרשוב

קהילת יהודי פשדץ'

לוח זיכרון לקהילת פשדץ הקהילה היהודית של פשדץ', שהייתה חלק משמעותי מאוכלוסיית פשדץ, עיירה במערב פולין, הושמדה כולה בשואה.

לִרְאוֹת מקווה וקהילת יהודי פשדץ'

קהילת יהודי קמפנו

חורבות בית הכנסת בקמפנו בעיר קמפנו (בפולנית: Kępno. בגרמנית: Kempen. ביידיש: קעמפנא) שבפרובינציית פולין גדול במערב פולין, התקיימה קהילה יהודית גדולה מהמאה ה-17 ועד שואת יהודי פולין.

לִרְאוֹת מקווה וקהילת יהודי קמפנו

קהילת יהודי קאליש

אנדרטה לזכר קהילת קאליש בבית העלמין בחולון מראה בית הכנסת הגדול של קאליש בשנת 1914 קהילת יהודי קאליש החלה להתקיים במאה ה-12.

לִרְאוֹת מקווה וקהילת יהודי קאליש

קהילת יהודי קנדז'ז'ין-קוז'לה

קהילת יהודי קנדז'ז'ין-קוז'לה חיה בתחומי אזור קנדז'ז'ין-קוז'לה (בפולנית: Kędzierzyn-Koźle,; שמה לשעבר בגרמנית: קנדרזין-קוז'לה, Kandrzin-Cosel) היא עיר הנמצאת בדרום פולין על גדות הנהר אודר שאוחדה לעיר רק בשנת 1975 על בסיס מספר כפרים ועיירות ששכנו בשכנות באזור.

לִרְאוֹת מקווה וקהילת יהודי קנדז'ז'ין-קוז'לה

קהילת יהודי קטוביץ

קהילת יהודי קטוביץ התקיימה בעיר קטוביץ (מן ההגייה ביידיש ובגרמנית: Kattowitz; בפולנית: Katowice, ומבוטא קטוביצֶה) שבפולין על גדות הנהרות קלודניצה וראווה, בדרום פולין.

לִרְאוֹת מקווה וקהילת יהודי קטוביץ

קהילת יהודי קיילצה

קְיֶילְצֶה (בפולנית: Kielce; ביידיש: קיעלץ) היא עיר במרכז פולין, והיא מונה כ-204,891 תושבים (נכון ל-2009).

לִרְאוֹת מקווה וקהילת יהודי קיילצה

קהילת יהודי קייב

קהילה יהודית בקייב התקיימה בהפוגות מאז המאה השמינית.

לִרְאוֹת מקווה וקהילת יהודי קייב

קהילת יהודי רחיב

קהילת יהודי רחיב התקיימה בעיר רחיב (באוקראינית: Рáхів; ברוסינית: Рахово; ברוסית: Ра́хов; בהונגרית: Rahó; ברומנית: Rahău; בצ'כית וסלובקית: Rachov; בגרמנית: Rachiw; ביידיש: ראחוב) שבאוקראינה.

לִרְאוֹת מקווה וקהילת יהודי רחיב

קהילת יהודי שפייר

שרידי בית הכנסת העתיק של שפייר הקהילה היהודית בשפייר (שפיירא כפי שנקראה בפי היהודים) היא חלק מיהדות גרמניה ואחת מהקהילות הוותיקות והחשובות ביותר בקרב יהדות אשכנז בימי הביניים.

לִרְאוֹת מקווה וקהילת יהודי שפייר

קהילת יהודי לונל

לוח על קיר בית הכנסת הישן של לונל פאנל ובו ההיסטוריה של יהודי לונל קהילת יהודי לונל (גם לוניל) היא קהילה יהודית פעילה מאוד שהתקיימה בעיירה לונל במחוז ארו, הממוקמת באמצע הדרך בין נים למונפלייה שבצרפת.

לִרְאוֹת מקווה וקהילת יהודי לונל

קהילת יהודי לינץ

בית הכנסת הישן בלינץ, רחוב בית לחם בעיר לינץ (בגרמנית: Linz היא בירת מדינת אוסטריה עילית שבאוסטריה, קיימת קהילה יהודית החל מהמאה ה-14. לקהילת לינץ הייתה כפופה גם הקהילה היהודית הקטנה בעיר ולס הסמוכה, ובחלק מן המאה ה-19 גם קהילת יהודי זלצבורג.

לִרְאוֹת מקווה וקהילת יהודי לינץ

קהילת יהודי זלצבורג

בית הכנסת בזלצבורג בעיר זלצבורג (בגרמנית: Salzburg; בבווארית: Soizburg), בירת מדינת זלצבורג באוסטריה, קיימת קהילה יהודית מהגדולות באוסטריה, שראשיתה מימי הביניים.

לִרְאוֹת מקווה וקהילת יהודי זלצבורג

קהילת יהודי חוסט

קהילת יהודי חוסט היא קהילה יהודית אורתודוקסית בעיר חוסט באוקראינה, שהגיעה לשיאה בשנת 1941.

לִרְאוֹת מקווה וקהילת יהודי חוסט

קהילת יהודי באדן-וירטמברג

קהילת יהודי באדן-וירטמברג התגבשה בתחומי המדינה הפדרלית באדן-וירטמברג שבדרום גרמניה החל מהמאה ה-11.

לִרְאוֹת מקווה וקהילת יהודי באדן-וירטמברג

קהילת יהודי ברלין

בית הכנסת החדש, בברלין-Neue Synagoge ב-1865 יהודים חיו בברלין ובסביבתה כבר מהימים שהעיר הוקמה במאה ה-13.

לִרְאוֹת מקווה וקהילת יהודי ברלין

קהילת יהודי ברהובה

קהילת יהודי ברהובה היא קהילה יהודית אורתודוקסית ששכנה בעיר ברהובה באוקראינה ונקראה בתקופה מוקדמת יותר בשם ברגסס.

לִרְאוֹת מקווה וקהילת יהודי ברהובה

קהילת יהודי בודפשט

הקהילה היהודית בבּוּדַפֶּשְׁט בירת הונגריה הייתה קהילה מפוארת שבראשה עמדו רבנים גדולים, היא גם שגשגה ופרחה תרבותית, הוקמו בה מוסדות, בתי כנסת וחנויות ושמרו על אורח חיים יהודי, היא אף הייתה מרכז של עיתונות יהודית, ויצאו בה לאור עיתונים יהודיים רבים.

לִרְאוֹת מקווה וקהילת יהודי בודפשט

קהילת יהודי ביטום

לוח הזיכרון לבית הכנסת של העיר בויטן שנהרס בליל הבדולח, כתוב ב-4 שפות כולל עברית קהילת יהודי ביטום (בויטן) (Beuthen) Bytom, הייתה אחת מעשרים וחמש קהילות יהודיות במחוז אופולה בשלזיה הגרמנית, שהוקמה בעיר בויטן (Beuthen) (לאחר מלחמת העולם השנייה האזור הועבר לפולין והעיר נקראה ביטום - Bytom).

לִרְאוֹת מקווה וקהילת יהודי ביטום

קהילת יהודי גוקסהגן

יהודים התגוררו בגוקסהאגן שבגרמניה כשלוש מאות שנה (1664–1941).

לִרְאוֹת מקווה וקהילת יהודי גוקסהגן

קהילת יהודי ורשה

קהילת יהודי ורשה היא הקהילה היהודית בעיר ורשה בפולין.

לִרְאוֹת מקווה וקהילת יהודי ורשה

קהילת יהודי כפר אטגה

קהילת יהודי אטגה פעלה בכפר אטגה (Ataye) הממוקם באתיופיה בנפת דמביה שבמחוז צפון גונדר.

לִרְאוֹת מקווה וקהילת יהודי כפר אטגה

קהילת יהודי יאסין

קהילת יהודי יאסין שבאוקראינה הייתה קהילה יהודית שעברו דרכה יהודים רבים מגליציה לגבולות אוסטרו הונגריה אך השתקעו בה מעט יהודים.

לִרְאוֹת מקווה וקהילת יהודי יאסין

קונרד שיק

קוֹנְרָד שִׁיק (בגרמנית: Conrad Schick; 27 בינואר 1822 – 23 בדצמבר 1901) היה אדריכל, ארכאולוג, קרטוגרף, חוקר ארץ ישראל ומיסיונר פרוטסטנטי גרמני שחי ופעל בירושלים במחצית השנייה של המאה ה-19.

לִרְאוֹת מקווה וקונרד שיק

קוניאר

קוניאר (בהונגרית: Konyár) הוא כפר בהונגריה במחוז היידו-ביהר שבנפת דרצ'קה.

לִרְאוֹת מקווה וקוניאר

קוס (אל)

קוֹס (בניב האדומי: 𐤒𐤅𐤎; באכדית: qa-uš;Hayim Tadmor, The Inscriptions of Tiglath-Pileser III, King of Assyria (Jerusalem: Israel Academy of Sciences and Humanities, 1994), p. 122-123. יש לציין שחלק זה מהמסע הראשון של אשורבניפל לא מופיע בתיאורי המסע המוקדמים, והוא נוסף לאחר שהמלך ערך מחדש את ספרי שנותיו (על כך ראו בעמ' 107).

לִרְאוֹת מקווה וקוס (אל)

קורבן אשם

קורבן אשם הוא אחד מסוגי הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש, הבא ככפרה על חטאים שונים.

לִרְאוֹת מקווה וקורבן אשם

קודש (הלכה)

בהלכות טומאה וטהרה, קודש הוא כל דבר מן החי ומן הצומח, שלפחות חלק ממנו עלה או הוקדש להקרבה בבית המקדש (ונכלל גם בקודשי מזבח).

לִרְאוֹת מקווה וקודש (הלכה)

קיקול

קיקול (בפולנית: Kikół; ביידיש: קיקל) הוא כפר במחוז ליפנו בפרובינציית קויאוויה-פומרניה בפולין.

לִרְאוֹת מקווה וקיקול

קישינב

קישינב (ברומנית: Chișinău (קישינאו); ברוסית: Кишинёв (קישיניוב); באוקראינית: Кишинів (קישיניִב); ביידיש קעשענעוו או קישינעוו; בפולנית: Kiszyniów (קישיניוּב)) היא בירת רפובליקת מולדובה והעיר הגדולה במדינה.

לִרְאוֹת מקווה וקישינב

קידה (מאחז)

קידה הוא מאחז ויישוב קהילתי דתי בבנימין, שנמנה עם יישובי גוש שילה ושייך למועצה אזורית מטה בנימין.

לִרְאוֹת מקווה וקידה (מאחז)

רמת אביב ג'

מגדלי מגורים בלב השכונה וקצהו המערבי של "מרכז שוסטר", 2007 רמת אביב ג' (מוכרת גם בראשי התיבות רמא"ג) היא שכונה בתל אביב, אחת משכונות עבר הירקון בצפון מערב העיר.

לִרְאוֹת מקווה ורמת אביב ג'

רמת רחל

רָמַת רָחֵל הוא קיבוץ שהקימו חברי גדוד העבודה.

לִרְאוֹת מקווה ורמת רחל

רמת גן

רָמַת־גַּן היא עיר במחוז תל אביב בישראל.

לִרְאוֹת מקווה ורמת גן

רמת הנדיב

גני רמת הנדיב הוא פארק טבע רחב-ידיים, שהוקם סביב חלקת הקבר של הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד הנמצא מדרום לזכרון יעקב.

לִרְאוֹת מקווה ורמת הנדיב

רמברטוב

רֵמְבֵּרְטוּב (בפולנית: Rembertów) הוא רובע של העיר ורשה, בירת פולין, אשר עד שנת 1957 התקיים כעיירה נפרדת.

לִרְאוֹת מקווה ורמברטוב

רפאל הלפרין

רפאל הלפרין, 1950 הרב רפאל הלפרין (כ"ז בניסן ה'תרפ"ד, 1 במאי 1924 – כ' באב ה'תשע"א, 20 באוגוסט 2011) היה איש עסקים ישראלי שהתפרסם גם כאמן לחימה וספורטאי (דאן 5 בקראטה, השתתף וזכה באליפות העולם בהיאבקות מקצועית בשנים 1952 ו־1957 ומר ישראל בפיתוח גוף), יזם, נדבן, חוקר, סופר ופעיל ציבור ישראלי.

לִרְאוֹת מקווה ורפאל הלפרין

רפאל כדיר צבאן

הרב רפאל כדיר צבאן (א' בטבת ה'תר"ע, 13 בדצמבר 1909 - ד' בכסלו ה'תשנ"ה, 7 בנובמבר 1994), היה רב באי ג'רבה שבתוניסיה, ולאחר שעלה לישראל שימש כרב העיר נתיבות, חבר מועצת הרבנות הראשית, ונשיא ישיבת כסא רחמים.

לִרְאוֹת מקווה ורפאל כדיר צבאן

רש"י

רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.

לִרְאוֹת מקווה ורש"י

רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה

מידות, שיעורים ומשקלות משמשים בתחומים הלכתיים רבים.

לִרְאוֹת מקווה ורשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה

רטנה

רטנה (באוקראינית: Ратне, בפולנית: Ratno; ביידיש: ראַטנאָ) היא עיירה במחוז קובל שבפלך ווהלין שבמערב אוקראינה.

לִרְאוֹת מקווה ורטנה

רחצה

שני ילדים מתרחצים באמבטיית מתכת קטנה. שיטת הרחצה המקובלת בטרם נפוצה אספקת המים הזורמים לבתים, החל משלהי המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20. רחצה היא פעולה של שטיפת גוף אדם או בעל חיים בנוזל, לרוב במים.

לִרְאוֹת מקווה ורחצה

רחוב משגב לדך

מפת הרובע היהודי רחוב משגב לדך הוא רחוב מרכזי ברובע היהודי שבעיר העתיקה בירושלים.

לִרְאוֹת מקווה ורחוב משגב לדך

רחוב היהודים (אירופה)

שמות רחובות יהודים, המוזיאון היהודי בברלין מקס ליברמן ''היודנגאסה באמסטרדם'', 1908, Städelsches Kunstinstitut ברבות מן הערים באירופה, רחוב היהודים (בגרמנית: Judenstrasse) או סמטת היהודים (Judengasse) הוא כינוי לרחוב שבו התרכזה האוכלוסייה היהודית בעיר, ובו היו מוסדות הקהילה היהודית.

לִרְאוֹת מקווה ורחוב היהודים (אירופה)

רב (אמורא)

אבא בר אייבו (175 (לערך)–247; נודע גם בשמות: רב, אבא אריכא, רבינו) היה חכם תלמודי מחשובי האמוראים, ומייסד ישיבת סורא.

לִרְאוֹת מקווה ורב (אמורא)

רב צבאי

רב הצי האמריקני ארנולד רזניקוב בזירת הפיגועים בבסיסי הכוח הרב-לאומי בביירות, 23 ב-אוקטובר 1983. רזניקוב חובש כיפה מאולתרת שנקרעה ממדי עמיתו, קצין הדת הקתולי ג'ורג' פּוּצ'יארֶלי.

לִרְאוֹת מקווה ורב צבאי

רב יהודה בר שילא

רב יהודה בר שילא הוא אמורא ארץ ישראלי בדור הרביעי.

לִרְאוֹת מקווה ורב יהודה בר שילא

רבי אליעזר בן יעקב

ציון רבי יעקב כנראה אביו של רבי אליעזר רבי אליעזר בן יעקב הוא תנא שחי בשלהי ימי בית המקדש השני ובתקופה שלאחר חורבנו (המאה הראשונה לספירה).

לִרְאוֹת מקווה ורבי אליעזר בן יעקב

רבי שמעון בר כרסנא

רבי שמעון (בר) כרסנא היה אמורא ארצישראלי בדור החמישי, המוזכר בתלמוד הירושלמי בלבד.

לִרְאוֹת מקווה ורבי שמעון בר כרסנא

רבי טרפון

רבי טרפון היה תנא ממשפחת כהנים המיוחסים לעזרא הסופר שחי בדור שאחרי המרד הגדול (הדור השני והשלישי).

לִרְאוֹת מקווה ורבי טרפון

רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול

פנים קבר רבי ישמעאל רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול היה תנא וכהן גדול המוזכר בדברי חז"ל ובאשר לזהותו ההיסטורית עם דמויות אחרות קיימים חילוקי דעות.

לִרְאוֹת מקווה ורבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול

רוני רייך

רוני רייך (נולד ב-31 במרץ 1947, י' בניסן תש"ז) הוא ארכאולוג ישראלי ופרופסור אמריטוס לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה, המתמחה בחפירות העיר העתיקה בירושלים.

לִרְאוֹת מקווה ורוני רייך

רוסקה פולה

רוסקֶה פוֹלֶה (באוקראינית: Руське Поле; בהונגרית: Úrmező, אורמזה; ברוסית: Русское Поле, רוסקויה פולה; ביידיש: ווערמעזיף) הוא כפר במחוז זקרפטיה שבמערב אוקראינה.

לִרְאוֹת מקווה ורוסקה פולה

רוזאלימס

רוזאלימס (בליטאית: Rozalimas) היא עיירה קטנה במחוז המשנה פאקרואוייס במחוז שאולאי שהוא אחד מעשרת מחוזות ליטא בצפון-מרכז ליטא.

לִרְאוֹת מקווה ורוזאלימס

רובו ככולו

רֻבּוֹ כְּכֻלּוֹ הוא כלל הלכתי המבטא מצבים של ספק לגבי הדין עבור מציאות חלקית, לדוגמה כגון חלק משעור מסוים (כגון רביעית) או חלק מגופו של האדם.

לִרְאוֹת מקווה ורובו ככולו

רודנה

רודנה (ברומנית Rodna, בהונגרית: Óradna וביידיש ראדנע) הוא כפר גדול במחוז ביסטריצה-נסאוד שבצפון רומניה.

לִרְאוֹת מקווה ורודנה

ריעותא

בהלכות חזקה, רֵיעוּתָא (בעברית: רעיעות, חולשה) היא עובדה מסוימת, המחלישה את כוחה של החזקה ההלכתית, וקובעת כי ההנחה הראשונית אינה יותר זו המוחזקת, מכיוון שישנה סיבה להניח אחרת, סיבה הסותרת את החזקה.

לִרְאוֹת מקווה וריעותא

ריצ'ה

ריצ'ה (בהונגרית: Ricse; ביידיש: ריטשע) הוא כפר במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה.

לִרְאוֹת מקווה וריצ'ה

שמעון פרידמן

שמעון פרידמן (1853 - 23 באפריל 1920, ה' באייר ה'תר"ף) היה מראשי הקהילה היהודית בחיפה בתחילת המאה ה-20 ומראשוני התעשיינים בעיר, בעלי יקב פרידמן בחיפה ובפתח תקווה.

לִרְאוֹת מקווה ושמעון פרידמן

שמעון פינטו

שמעון פינטו (נולד ב-1967) הוא אמן ישראלי.

לִרְאוֹת מקווה ושמעון פינטו

שמעון רוזובסקי

הרב שמעון רוזובסקי (תרל"ד, 1874 - ה' בתשרי תש"ב, 1941) היה רבה האחרון של איישישוק, פעיל ציוני וראש "ועד הפליטים" בעירו.

לִרְאוֹת מקווה ושמעון רוזובסקי

שמעון זאב רוטשילד

שמעון זאב (וולף) רוטשילד, או בשמו הלועזי וילהלם קרל פון רוטשילד (בכתיב יידי: ראטשילד או ראהטשילד; ג' בסיוון תקפ"ח, 1828 - ה' בשבט תרס"א, 25 בינואר 1901) היה איל הון ופילנתרופ יהודי אורתודוקסי, היחידי מבני משפחת רוטשילד בדור השלישי ששמר על אורח חיים דתי ברוח היהדות אורתודוקסית.

לִרְאוֹת מקווה ושמעון זאב רוטשילד

שמריה נח שניאורסון

הרב שמריה נח שניאורסון (ה'תר"ב, 1842 - ה'תרפ"ג, 1923) היה רב בבאברויסק ואדמו"ר לחסידי חב"ד-קאפוסט.

לִרְאוֹת מקווה ושמריה נח שניאורסון

שמחה לוצאטו

הרב שמחה (סימון) לוצאטו (ה'שמ"ב, 1582 – כ"ז בטבת ה'תכ"ג, 6 בינואר 1663; ונציה) היה הוגה דעות, ורב בקהילה היהודית בוונציה.

לִרְאוֹת מקווה ושמחה לוצאטו

שמואל מרציאנו

רבי שמואל מרציאנו דלחימר (ה'תרמ"א, 1881 – כ"ג בסיוון ה'תשכ"ב, 25 ביוני 1962) היה דיין, פוסק הלכה ורב הערים תאוריאת ואל ג'דידה במרוקו.

לִרְאוֹת מקווה ושמואל מרציאנו

שמואל אליהו

הרב בדרשת יום העצמאות התשע"ח בבית הכנסת היכל מנחמוב, תל אביב הרב שמואל אליהו (נולד בכ"ה בכסלו ה'תשי"ז, 29 בנובמבר 1956) הוא רב דתי לאומי, רבה של העיר צפת, אב בית הדין הרבני למניעת הטרדות מיניות במגזר החרדי-דתי, חבר מועצת הרבנות הראשית, חבר ועדת הכשרות הארצית וועדת המקוואות של הרבנות הראשית, נשיא איגוד רבני קהילות ובנו של הרב מרדכי אליהו.

לִרְאוֹת מקווה ושמואל אליהו

שמואל זביטקובר

יוסף שמואל זְבִּיטְקוֹבֶר (בכתיב יידי: זביטקאָווער. לעיתים גם: זוֹננברג, או ברגסון; בפולנית: Szmul Jakubowicz (Sonnenberg) Zbytkower; נפטר בכ"ה בתשרי ה'תקס"א, 14 באוקטובר 1800) היה סוחר בעל הון יהודי-פולני במאה ה-18, עסקן ציבורי-כלכלי, ספק צבאי, תעשיין, פילנתרופ, שתדלן ופרנס ועד ארבע ארצות, מקורב לשלטונות ובעל קשרי סחר עם מלך פולין סטניסלאב פוניאטובסקי, וכן סוכן החצר של מלכי פרוסיה.

לִרְאוֹת מקווה ושמואל זביטקובר

שמואל דוד אונגר

הרב שמואל דוד הלוי אונגר (ה'תרמ"ו, 1886 – ט' באדר ה'תש"ה, 1945) היה ראש ישיבה ורב העיר נייטרה בסלובקיה.

לִרְאוֹת מקווה ושמואל דוד אונגר

שמואל וינברג (סלונים)

רבי שמואל וינברג (תר"י, 1850 – י"ט בשבט תרע"ו, 24 בינואר 1916), מכונה הדברי שמואל על שם ספרו, היה האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות סלונים.

לִרְאוֹת מקווה ושמואל וינברג (סלונים)

שמונה עשר דבר

שמונה עשר דבר הן שמונה עשרה מחלוקות הלכתיות בין בית שמאי ובית הלל שבהן, שלא כרגיל, גברה ידן של בית שמאי ונפסקה הלכה כמותן.

לִרְאוֹת מקווה ושמונה עשר דבר

שניאור זלמן סלונים

הרב שניאור זלמן סלונים הרב שניאור זלמן סלונים (שני מימין) עם בני משפחתו הרב שניאור זלמן סלונים (בכתיב יידי סלאנים; תרכ"ב - י"א בתמוז תרצ"ו) היה ראש ישיבת "מגן אבות" בחברון ומרבניה הראשונים של תל אביב-יפו.

לִרְאוֹת מקווה ושניאור זלמן סלונים

שניאור זלמן גרליק

הרב שניאור זלמן גרליק (כ"ה בסיון ה'תר"ם, 4 ביוני 1880 - ח' בסיוון תשל"ד, 28 במאי 1974) היה הרב הראשון של כפר חב"ד והתלמיד הראשון בישיבת תומכי תמימים בלובביץ'.

לִרְאוֹת מקווה ושניאור זלמן גרליק

שפייר

שפייר (מגרמנית: Speyer; בפי היהודים: שפיירא) היא עיר במדינת ריינלנד-פפאלץ שבגרמניה.

לִרְאוֹת מקווה ושפייר

שרה משורר

שרה משורר (7 במרץ 1930 – 27 באוגוסט 2015) הייתה רבנית, פעילת ציבור ויזמת ישראלית, יקירת העיר פתח תקווה, וזוכת "פרס הציונות הדתית למנהיגות ולהגשמה".

לִרְאוֹת מקווה ושרה משורר

שתולה

שְׁתוּלָה הוא מושב בגליל המערבי בגובה של עד 680 מטר מעל פני הים ליד הגבול בין ישראל ללבנון השייך למועצה אזורית מעלה יוסף.

לִרְאוֹת מקווה ושתולה

שלמה אלבאז

הרב שלמה רפאל אלבאז (1932 – ט"ו בכסלו ה'תש"ע, 2 בדצמבר 2009) היה דיין, פייטן, סופר סת"ם וסופר בית הדין הרבני במרקש שבמרוקו ובבאר שבע.

לִרְאוֹת מקווה ושלמה אלבאז

שלמה צופיוף

שלמה צופיוף (1876 – 1936) היה סוחר ואיש ציבור, ממנהיגי ומנכבדי העדה הבוכרית בירושלים, מייסד "בית צופיוף" בשכונת הבוכרים בעיר ומו"ל ספרי יהדות.

לִרְאוֹת מקווה ושלמה צופיוף

שלמה לייב רוקח

הרב שלמה לייב רוקח הוא האדמו"ר מירוסלב (חצר חסידית מבית חסידות בעלז), ורב הקהילה החסידית במודיעין עילית.

לִרְאוֹת מקווה ושלמה לייב רוקח

שלמה זלמן אהרנרייך

רבי שלמה זלמן עהרנרייך (יידיש: עהרנרייך, ונהגה אֶרֶנרייך) (26 ביוני 1863, ט' בתמוז ה'תרכ"ג - נרצח בשואה, 2 ביוני 1944י"א בסיוון ה'תש"ד) היה אב"ד שימלוי במחוז סילאג' בחבל טרנסילבניה, מחבר "שאלות ותשובות לחם שלמה" ועוד כארבעים חיבורים, ונרצח עם קהילתו בשואה, בסוף מלחמת העולם השנייה.

לִרְאוֹת מקווה ושלמה זלמן אהרנרייך

שלמה זלמן ליפשיץ

קבר רבי שלמה זלמן ליפשיץ בבית הקברות בוורשהמצבת רבי שלמה זלמן ליפשיץ הרב שלמה זלמן ליפשיץ (פוזנא, ה'תקכ"ה, 1765 – ורשה, י"א בניסן ה'תקצ"ט, 26 במרץ 1839. מכונה גם ה"חמדת שלמה", על שם החשוב שבספריו), היה הרב האשכנזי הראשון של העיר ורשה בפולין ומחבר שו"ת על ארבעת חלקי שולחן ערוך.

לִרְאוֹת מקווה ושלמה זלמן ליפשיץ

שלמה ברוך הלוי פראגר

הרב שלמה ברוך הלוי פראגר (כ"ו באלול תרמ"ז, 1887 - תש"ד, 1943) היה רבו של הכפר באצ'קו פטרובו סלו (פטרוביסלה) ביוגוסלביה (כיום בסרביה) וראש ישיבה.

לִרְאוֹת מקווה ושלמה ברוך הלוי פראגר

שלמה גולדמן

קול ישראל. 10 במאי 1945 רבי שלמה גולדמן (תרכ"ט - כ"ו באייר תש"ה, 1869 – מאי 1945), מכונה ר' שלומק'ע, היה האדמו"ר הרביעי של חסידות זוועהיל, ומקים חסידות זוועהיל בארץ ישראל, בן נין לרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, תלמידו של הבעל שם טוב.

לִרְאוֹת מקווה ושלמה גולדמן

שלום מנצורה

שלום (סאלם מלכם) מנצורה (1916 – 9 בנובמבר 2007) היה איש ציבור ישראלי, יו"ר התאחדות התימנים בישראל ומועמדה לכנסת, וראש מועצת ראש העין.

לִרְאוֹת מקווה ושלום מנצורה

שלום דובער שניאורסון

מכתב שכתב הרש"ב בעת ששהה בווינה ובו הוא מתאר את תוצאות התייעצותו עם פרויד רבי שלום דובער שניאורסון (כ' בחשוון ה'תרכ"א, 5 בנובמבר 1860 – ב' בניסן ה'תר"פ, 21 במרץ 1920), מכונה "האדמו"ר הרש"ב", היה האדמו"ר החמישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד־ליובאוויטש (בדורו התקיימו ענפים נוספים של החסידות מלבד ליובאוויטש), שעמד בראשה משנת ה'תרמ"ג (1882) ועד לפטירתו בשנת ה'תר"פ (1920).

לִרְאוֹת מקווה ושלום דובער שניאורסון

שלום יחזקאל שרגא רובין-הלברשטאם

רבי שלום יחזקאל שרגא רובין-הלברשטאם, (ה'תרע"ג – כ"ו באדר ב' ה'תשמ"ו) היה רב אמריקאי, אדמו"ר מצישינוב, וסופר חסידי-תורני.

לִרְאוֹת מקווה ושלום יחזקאל שרגא רובין-הלברשטאם

שטרסבורג

שטרסבורג (בצרפתית: Strasbourg - "סְטְרַסְבּוּר"; בגרמנית: Straßburg; באלזסית: Strossburi או Schdroosburi), בירת גראנד אסט שבצפון-מזרח צרפת והעיר הגדולה ביותר בחבל זה, בעלת אוכלוסייה של 272,222 איש בעיר עצמה ו-764,013 במטרופולין שלה, נכון לשנת 2011, והיא העיר השביעית בגודל אוכלוסייתה בצרפת.

לִרְאוֹת מקווה ושטרסבורג

שבע קהילות

שבע קהילות (בגרמנית: Siebengemeinden) הוא הכינוי לשבע קהילות יהודיות במחוז בורגנלנד שבאוסטריה, אשר התפרסמו כמרכז יהודי חשוב החל משנת 1690 ועד לגירושם הסופי בעקבות האנשלוס בשנת 1938.

לִרְאוֹת מקווה ושבע קהילות

שבעה נקיים

בהלכה היהודית שבעה נקיים הם שבע יממות שסופרים איש או אישה שנטמאו בטומאת זיבה.

לִרְאוֹת מקווה ושבעה נקיים

שבתי סלבטיצקי

הרב שבתי סלבטיצקי (נולד בא' בתמוז תשי"א, 1951) הוא שליח חב"ד הראשי למדינות בלגיה ולוקסמבורג, רב, משפיע, מרצה וסופר שמוזמן להרצאות בקהילות יהודיות שונות ברחבי העולם ומתארח בכנסים וימי עיון בישראל.

לִרְאוֹת מקווה ושבתי סלבטיצקי

שבות רחל

פנים בית הכנסת ביישוב מדרשת בינת שבות רחל היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי, הנמנה עם יישובי גוש שילה שבחבל בנימין.

לִרְאוֹת מקווה ושבות רחל

שביל הראשונים כפר סבא

שביל הראשונים הוא שביל הליכה בעיר כפר סבא, שעובר בין מבנים ומקומות היסטוריים חשובים בעיר ומספר את סיפורם ואת סיפור העיר.

לִרְאוֹת מקווה ושביל הראשונים כפר סבא

שבילי אמונה

צילום שער דפוס ראשון של הספר "שבילי אמונה" - ריווא דטרינטו שנת שי"ט. "שְׁבִילֵי אֱמוּנָה" הוא חיבור אקלקטי סביב נושאים שונים, שחובר על ידי רבי מאיר אבן אלדבי מהעיר טולדו ובן המאה ה־14.

לִרְאוֹת מקווה ושבילי אמונה

שדרות ח"ן (רחובות)

שדרות ח"ן, שדרה ברחובות הקרויה על שם חיים נחמן ביאליק.

לִרְאוֹת מקווה ושדרות ח"ן (רחובות)

שומרונים

בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.

לִרְאוֹת מקווה ושומרונים

שועפאט

שועפאט (בערבית شعفاط - תעתיק מדויק שֻעפאט) היא שכונה גדולה בצפון ירושלים.

לִרְאוֹת מקווה ושועפאט

שכונת אחווה

שכונת אחווה במרחב העירוני, מפה בריטית 1927 טור בתים אופייני בשכונה, חלונות החדרים האחוריים פונים לרחוב הכניסות לבתים פונות לסמטא, העלייה לקומה השנייה, שמרפסת בנויה לכל ארכה, נעשית דרך גרם מדרגות חיצוני גג ישיבת המקובלים ק"ק חסידים בית אל רבני השכונה עושים כל מאמץ לשימור צביונה - פשקוויל בשכונה שכונת אחווה היא שכונה חרדית בירושלים, בין רחוב מלכי ישראל לשכונת זיכרון משה.

לִרְאוֹת מקווה ושכונת אחווה

שכונת אברהם אבינו

גינת ילדים בשכונת "אברהם אבינו" שכונת אברהם אבינו היא שכונה יהודית בחברון, סמוך למערת המכפלה.

לִרְאוֹת מקווה ושכונת אברהם אבינו

שכונת רמות (באר שבע)

250px תצלום אווירי של רמות הישנה וחצי מרמות ג'. ראו מקרא בפרטי הקובץ (לאחר הקשה עליו) שכונת רמות היא השכונה הצפונית ביותר בבאר שבע והיא מהגדולות והיוקרתיות שבעיר.

לִרְאוֹת מקווה ושכונת רמות (באר שבע)

שכונת חצר

שכונת בית דוד כדוגמה לשכונת חצר שכונות חצר בנחלאות (מפה מנדטורית מ-1936) מנדטורית מ-1942) שנות ה-20 שנות ה-30 החצר בזיכרון טוביה 2008 שכונת חצר היא הצורה העיקרית שעל פיה נבנו השכונות היהודיות מחוץ לחומות ירושלים בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.

לִרְאוֹת מקווה ושכונת חצר

שכונות באר שבע

באר שבע היא עיר מחוז בדרום ישראל, מהערים הגדולות בישראל באוכלוסייתה, והשנייה בישראל בגודל שטחה.

לִרְאוֹת מקווה ושכונות באר שבע

שכונות הבריח

מפת שכונות ירושלים שכונות הבריח הן ארבע השכונות היהודיות שכונו כך בעת הקמתן, בשל תפקידן - "נעילת" הר הצופים לשטח מדינת ישראל.

לִרְאוֹת מקווה ושכונות הבריח

שיכון חב"ד (ירושלים)

שיכון חב"ד היא שכונה חרדית בירושלים, מצפון לרחוב בר-אילן.

לִרְאוֹת מקווה ושיכון חב"ד (ירושלים)

שיכון הרבנים

שמאל לוח זיכרון הצמוד לחזית הבניין שיכון הרבנים הוא מבנן בתחומי שכונת רוממה בירושלים.

לִרְאוֹת מקווה ושיכון הרבנים

תנו רבנן (שיר)

גרסה אחת של השיר "תנו רבנן", מושר על ידי משפחת ברנר תנו רבנן הוא שיר עממי המבוסס על סוגיות ומושגים ביהדות, המסודרים לפי מספרם, בעיקר כאלו הלקוחים מהמשנה ומהתלמוד הבבלי.

לִרְאוֹת מקווה ותנו רבנן (שיר)

תנועת החסידות

תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.

לִרְאוֹת מקווה ותנועת החסידות

תרצה גרינפלד

ממוזער תרצה גרינפלד (נולדה ב-2 בינואר 1957 בנתניה) היא ראש המועצה הדתית בנתניה מאז מרץ 2022, אשה ראשונה בתפקיד זה בעיר נתניה.

לִרְאוֹת מקווה ותרצה גרינפלד

תרומה (הלכה)

בהלכה, תרומה היא שם כולל למאכלים הבאים מהצומח שניתנים לכהן כחלק ממתנות כהונה ונאכלים בטהרה, הכוללים: תרומה גדולה, תרומת מעשר, חלה וביכורים.

לִרְאוֹת מקווה ותרומה (הלכה)

תל רומיידה

תל רומיידה הוא תל בחברון שגובהו 936 מטר מעל פני הים, ומזוהה כחברון המקראית.

לִרְאוֹת מקווה ותל רומיידה

תל חייא

תל חייא הוא אתר ארכאולוגי שנמצא ביישוב איתמר בשומרון.

לִרְאוֹת מקווה ותל חייא

תל בית שמש

תֵּל בֵּית שֶׁמֶש הוא תל קדום הממוקם ממערב לעיר בית שמש של ימינו, צמוד לכביש 38, בין צומת הכניסה הצפוני לצומת הכניסה הדרומי לבית שמש.

לִרְאוֹת מקווה ותל בית שמש

תל ינעם

תל ינעם הידוע בערבית כתל א-נעם הוא תל הנמצא בשדותיו המזרחיים של המושבה יבנאל, שבמזרח הגליל התחתון.

לִרְאוֹת מקווה ותל ינעם

תחיה ותהיה

תחיה ותהיה (בצרפתית: Va, vis et deviens) הוא סרט קולנוע בבימויו של ראדו מיכאיליאנו, קופרודוקציה ישראלית-צרפתית משנת 2005.

לִרְאוֹת מקווה ותחיה ותהיה

תוכנית ההתנתקות

מפת היישובים שפונו מרצועת עזה במסגרת תוכנית ההתנתקות אריאל שרון - היוזם של תוכנית ההתנתקות תוכנית ההתנתקות בוצעה על ידי ישראל בקיץ 2005 וכללה את פינוי 22 הישובים היהודיים בגוש קטיף וביתר רצועת עזה ואת ארבעת הישובים היהודיים בצפון השומרון, בהם התגוררו כ-8,600 תושבים.

לִרְאוֹת מקווה ותוכנית ההתנתקות

תכשיט (שבת)

בהלכות שבת, תכשיט הוא מונח המשמש כסימן הלכתי וככלל מוביל לעניין הוצאה לרשות הרבים.

לִרְאוֹת מקווה ותכשיט (שבת)

תיקון (סרט)

תיקון הוא סרט דרמה ופנטזיה ישראלי בשחור-לבן משנת 2015 בכתיבה ובימוי של אבישי סיון, עם אהרון טרייטל וח'ליפה נאטור בתפקידים הראשיים.

לִרְאוֹת מקווה ותיקון (סרט)

לאו יונג

הרב ד"ר לאו יונג בצעירותותמונה להחלפה הרב ד"ר אליהו לאו יונג (באנגלית: Leo Jung; 20 ביוני 1892– 19 בדצמבר 1987) היה הוגה דעות, נחשב אחד מאדריכלי היהדות האורתודוקסית בארצות הברית.

לִרְאוֹת מקווה ולאו יונג

לאורדינה

לאורדינה (ברומנית ובהונגרית: leordina; ביידיש: לערדענא או לערדינא) הוא כפר במחוז מרמורש ברומניה.

לִרְאוֹת מקווה ולאורדינה

לרנקה

לרנקה (ביוונית: Λάρνακα) היא עיר בדרום־מזרח האי קפריסין, בחלקה היווני, כחלק מרפובליקת קפריסין.

לִרְאוֹת מקווה ולרנקה

לשם (יישוב)

לשם היא התנחלות קהילתית דתית במערב השומרון המצויה בשטחה המוניציפלי של עלי זהב ועל כן נקראה גם "עלי זהב מערב".

לִרְאוֹת מקווה ולשם (יישוב)

לשון נקייה

לשון נקייה או יופמיזם (גם איפמיזם; מלעז: Euphemism, במקור מיוונית: ευ, "טוב", ו-φήμη, "דיבור") היא מינוח חליפי למושג שאזכורו נחשב כמביך, פוגע, או מטריד באופן אחר (לדוגמה: מושגים שחל עליהם טאבו, ניבולי־פה, מושגים שמעוררים תגובה רגשית חריפה וכולי).

לִרְאוֹת מקווה ולשון נקייה

לשכת הפרווה

מיקום לשכת הפרווה על דגם בית המקדש השני המצוי במוזיאון ישראל; המיקום מסומן בקו צהוב. מיקום לשכת הפרווה בבית המקדש; המיקום מסומן בכחול לשכת הפרווה הייתה לשכה בחלקה הדרומי (לפי גרסה אחרת: הצפוני) של העזרה של בית המקדש השני.

לִרְאוֹת מקווה ולשכת הפרווה

לתפוס את השמים

"לתפוס את השמים" היא סדרת דרמה ישראלית, העוסקת במשפחה חילונית מתל אביב.

לִרְאוֹת מקווה ולתפוס את השמים

לטרינה

הדמיית לטרינה הלטרינה באוסטיה הלטרינה באוסטיה הלטרינה באוסטיה לטרינה באפסוס גן הארכאולוגי ירושלים הלטרינה של אסירי מחנה בירקנאו לטרינה (מלטינית 'lavatrina' - בית שימוש) היא מבנה פרטי או ציבורי לעשיית צרכים, שהיה נפוץ מאוד בערים הגדולות ברחבי האימפריה הרומית, כולל ארץ ישראל.

לִרְאוֹת מקווה ולטרינה

לגיו

מראה מתל מגידו דרומה לעבר נחל קיני הזורם לרוחב התמונה לפני כלא מגידו שבו נמצא אולם התפילה הנוצרי. שרידי כפר עותנאי אינם נראים בתמונה והם ממוקמים במעלה המדרון שמימין פסיפס שהתגלה בשנת 2006 בחפירות בבית הכלא במגידו לגיו (Legio) הוא אתר ארכאולוגי הנמצא על שלוחה מצפון לנחל קיני, בסמוך לתל מגידו, אשר מזוהה במחקר עם העיירה כפר עותנאי (גם: כפר עותני) הנזכרת רבות במקורות חז"ל כיישוב מרכזי הנמצא בתפר שבין הגליל לשומרון.

לִרְאוֹת מקווה ולגיו

לגיישבניה

לגיישבניה (בהונגרית: Legyesbénye) הוא כפר במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה.

לִרְאוֹת מקווה ולגיישבניה

לואר איסט סייד

הלואר איסט סייד (באנגלית: Lower East Side - "הצד המזרחי התחתון") היא שכונה בצידו הדרום מזרחי של רובע מנהטן בעיר ניו יורק, במדינת ניו יורק שבארצות הברית.

לִרְאוֹת מקווה ולואר איסט סייד

לוצרן

הכנסייה שנתנה את שמה לגשר הקפלה (Kapellbrucke) לוצרן (בגרמנית: Luzern,; בצרפתית: Lucerne; באיטלקית: Lucerna) היא עיר הבירה של קנטון לוצרן במרכז שווייץ.

לִרְאוֹת מקווה ולוצרן

לוולק

לוולק (בהונגרית: Levelek) הוא כפר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה.

לִרְאוֹת מקווה ולוולק

לוויצה

לוויצה (בסלובקית: Levice; בהונגרית: Léva, לווה; בגרמנית: Lewenz, לוונץ) היא עיירה במחוז ניטרה מערב סלובקיה.

לִרְאוֹת מקווה ולוויצה

לוי דוכמן

הרב לוי יצחק דוכמן הוא הרב הראשי בקהילה היהודית שבאיחוד האמירויות הערביות.

לִרְאוֹת מקווה ולוי דוכמן

לוי יצחק קופר

הרב ד״ר לוי יצחק קופר (נולד 1973) הוא חוקר משפט, הלכה וחסידות, רב אורתודוקסי מודרני בצור הדסה, היסטוריון של המשפט, ובעל טור בג'רוזלם פוסט.

לִרְאוֹת מקווה ולוי יצחק קופר

לימירה

אנדרטת הזיכרון לגאיוס קיסר בלימירה; אוסף המוזיאון הארכאולוגי באנטליה אחת הקשתות בגשר לימירה שברי לוחות שיש ועליהם סמלי המנורה שנחשפו בחפירות לימירה הביזנטיתתמונה להחלפה לימירה (בטורקית: Limyra, ביוונית עתיקה: Λίμυρα, בליקית: זמורי, Zemuri) הייתה אחת מערי ליקיה ההיסטורית, בחופה הדרומי של אסיה הקטנה.

לִרְאוֹת מקווה ולימירה

ליפתא

מפת האתר כיום רחוב בליפתא (2009) מבנים בליפתא בתים בליפתא ליפתא (בערבית لفتا) הוא כפר נטוש במבואותיה המערביים של ירושלים, המצוי בתוך שמורת הטבע מי־נפתוח (ליפתא).

לִרְאוֹת מקווה וליפתא

ליפתא (מעיין)

ליפתא הוא מעיין שכבה בשמורת הטבע מי נפתוח במערב ירושלים.

לִרְאוֹת מקווה וליפתא (מעיין)

ליווינגסטון (זמביה)

ליווינגסטון (באנגלית: Livingstone) היא עיר בדרומה של זמביה, השוכנת על גדות נהר הזמבזי.

לִרְאוֹת מקווה וליווינגסטון (זמביה)

טאיה

טאיה (בהונגרית: Tállya) הוא כפר במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה.

לִרְאוֹת מקווה וטאיה

טראווניק

טראווניק (בבוסנית: Travnik) היא עיר במרכז בוסניה והרצגובינה, בירת קנטון מרכז בוסניה השוכנת 90 קילומטרים מערבית לבירת המדינה סרייבו.

לִרְאוֹת מקווה וטראווניק

טרנוב

טרנוב (בפולנית: Tarnów; יידיש: טארנא כשקיימת גם הצורה טארנע) היא עיר בדרום מזרח פולין, בחבל גליציה ההיסטורי.

לִרְאוֹת מקווה וטרנוב

טריקלה

מסגד עות'מאן פאשה מגדל השעון שבעיר טְרִיקָלַה היא עיר בצפון מערב יוון בחבל תסליה ובירת מחוז טריקלה.

לִרְאוֹת מקווה וטריקלה

טל מנשה

טל מנשה - מבט ממזרח טל מנשה - מבט על החרמון טל מנשה היא שכונה של ההתנחלות חיננית בגוש שקד שבצפון-מערב השומרון הממוקמת בסמוך להתנחלוית שקד וריחן למעשה המקום מתפקד כיישוב קהילתי דתי עצמאי השייך למועצה אזורית שומרון, היישוב הוא הקטן ביותר בגוש יישובי שקד.

לִרְאוֹת מקווה וטל מנשה

טבול יום

טבול יום הוא כינוי, בהלכות טומאה, לאדם שנטמא וטבל, אך עדיין לא הסתיים היום בו טבל.

לִרְאוֹת מקווה וטבול יום

טביעה (אדם)

משיית גופת חייל רוסי שטבע, פינלנד, 1941 טביעה היא מצב מסכן חיים (או נוטל חיים) עקב שאיפת נוזלים - בדרך כלל מים, שהוא חלק מטביעה בבעלי חיים.

לִרְאוֹת מקווה וטביעה (אדם)

טבילת נידה

מקווה סמוך להר הבית מתקופת בית המקדש השני טבילת נידה היא טבילה שטובלת הנידה בתום ימי טומאתה, ובעשותה כן היא מסיימת את תהליך טהרתה, ומותרת בקיום יחסי אישות עם בעלה, שהיו אסורים עליהם בימי הנידות.

לִרְאוֹת מקווה וטבילת נידה

טבילת כלים

מקווה כלים בשכונת קטמון בירושלים מקווה כלים בשכונת בתי ראנד בירושלים טבילת כלי במקווה טהרה מקווה בהרודיון, שלהי תקופת בית המקדש השני. חצי המדריגה הצרה העליונה בצד שמאל שימשה ככל הנראה לטבילת כלים טבילת כלים היא חובה הלכתית על מנת לאפשר ליהודים לאכול ולשתות בכלים שעברו מבעלות של גוי לבעלות יהודי.

לִרְאוֹת מקווה וטבילת כלים

טבילת ידיים

בהלכה, טבילת ידיים היא פעולה המטהרת את הידיים, בדומה לנטילת ידיים.

לִרְאוֹת מקווה וטבילת ידיים

טבילה (יהדות)

ביהדות, טבילה במים היא הליך מחייב (הכשר מצווה), חלק מתהליך הטהרה המוטל על יהודים, כלים ובגדים השרויים במצב טומאה ומעוניינים להטהר.

לִרְאוֹת מקווה וטבילה (יהדות)

טבילה במעיין

מקווה האר"י בצפת, הוא למעשה מעיין ומימיו מתחלפים באופן קבוע באופן טבעיגשם היורד לתוך מעין, יש לחשוש שמא רבו מי הגשמים על מי המעיין טבילה במעיין היא הטבילה המהודרת ביותר בהלכות טומאה וטהרה, שרק באמצעותה אפשר לזב לטהר מטומאתו, בשונה מטבילה במקווה המועילה רק לטבילת טהרה, ולטבילת נידה.

לִרְאוֹת מקווה וטבילה במעיין

טהרת המשפחה

חדר הכנה במקווה בירושלים "עד בדיקה", בד לבן המשמש לבדיקה פנימית בהפסק טהרה ולימים של שבעה נקיים. טהרת המשפחה הוא מונח בהלכה היהודית שמובנו הוא: שמירת קיום יחסי האישות לזמן הטהרה ממצב של נידה.

לִרְאוֹת מקווה וטהרת המשפחה

טומאת מדרס

כאשר אשה בעת נדתה עומדת על שטיח בתוך מעלית, הוא נטמא מחמת דין 'טומאת מדרס'. בהלכה, טומאת מדרס היא אחת מדרכי ההיטמאות, והוא משמש גם כינוי לחפץ שנהפך - או ראוי להפוך - לאב הטומאה.

לִרְאוֹת מקווה וטומאת מדרס

טומאת זב

בהלכות טומאה וטהרה, זב הוא איש שיצאה הפרשה מסוימת מאיבר המין שלו.

לִרְאוֹת מקווה וטומאת זב

טומאת ביאה

טומאת ביאה היא טומאה הנוצרת כתוצאה מקיום יחסי אישות הכוללים הוצאת שכבת זרע.

לִרְאוֹת מקווה וטומאת ביאה

טומאת כלים

טומאת כלים היא טומאה החלה לפי התורה על כלים ועל בגדים.

לִרְאוֹת מקווה וטומאת כלים

טומאה וטהרה

בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.

לִרְאוֹת מקווה וטומאה וטהרה

טובל ושרץ בידו

טוֹבֵל וְשֶׁרֶץ בְּיָדוֹ הוא ביטוי הלכתי, המצוי במקורות חז"ל, המתאר אדם שמבקש לעשות תשובה, ולתקן את דרכיו - אך באותו הזמן ממשיך לעשות מעשה פסול.

לִרְאוֹת מקווה וטובל ושרץ בידו

טיסדורוגמה

טיסדורוגמה (בהונגרית: Tiszadorogma) הוא כפר במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה.

לִרְאוֹת מקווה וטיסדורוגמה

טיעון העד (יהדות)

בני ישראל טיעון העד, טיעון הכוזרי או טיעון ההתגלות והמסורת, הוא טיעון מן הנס לביסוס אמונת מתן תורה מן השמים וממילא גם לקיומו של אלוהים.

לִרְאוֹת מקווה וטיעון העד (יהדות)

ז'ירונה

הקתדרלה של ז'ירונה גשר סנט פליו מעל נהר אונייר, כנסיית סנט פליו והקתדרלה של ז'ירונה המוזיאון להיסטוריה יהודית בז'ירונה ז'ירונה (קטלאנית: Girona; ספרדית: Gerona, נכתב בעברית גם גירונה) היא עיר בצפון-מזרח ספרד, בירת מחוז ז'ירונה אשר בחבל קטלוניה.

לִרְאוֹת מקווה וז'ירונה

ז'יבואו

ז'יבואו (ברומנית: Jibou; בהונגרית: Zsibó, ז'יבו; בגרמנית: Siben, זיבן; ביידיש: זשיבוי) היא עיר במחוז סלאז' בצפון רומניה.

לִרְאוֹת מקווה וז'יבואו

ז'יימליס

ז'יימליס (בליטאית: Žeimelis; ביידיש: זיימל) היא עיירה בצפון ליטא במחוז שאולאי סמוך לגבול עם לטביה.

לִרְאוֹת מקווה וז'יימליס

זמפלנגארד

זמפלנגארד (בהונגרית: Zemplénagárd, ידוע גם כאגארד) הוא כפר במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה, בסמוך לנקודת המפגש של גבולות הונגריה, סלובקיה ואוקראינה, על הגדה הימנית של נהר טיסה.

לִרְאוֹת מקווה וזמפלנגארד

זרת (יחידת מידה)

זרת היא מידת אורך מקראית, ומוזכרת בתורה בפרשת ויקהל, לשער בה את מידות החושן:.

לִרְאוֹת מקווה וזרת (יחידת מידה)

זריעה

מזרעה חודש מרץ בשעת זריעה בשדות, באחד מדפי לוח השנה כפי שמופיע בספר השעות "השעות העשירות מאוד של דוכס ברי" זריעה היא הטמנת זרעים בקרקע על מנת שיגדלו מהם צמחים.

לִרְאוֹת מקווה וזריעה

זריעה (מקוואות)

המים נכנסים לבור הטבילה, לאחר שכבר נזרעו בבור אחר, מעבר לקיר אחד מאופני הזריעה: השקת המים שבבור הטבילה למים שבבור אחר שבו יש מי גשמים, חור זה נקרא "חור השקה" אבל למעשה לפי רוב הדעות הוא פועל "זריעה" במים שאובים), מ"אוצר מי גשמים" הקיים בסמוך.

לִרְאוֹת מקווה וזריעה (מקוואות)

זבה

זבה בהלכה היהודית היא אישה שנטמאה כתוצאה מדימום רחמי שלא בזמן הווסת.

לִרְאוֹת מקווה וזבה

זונדרסהאוזן

בית הכנסת בזונדרסהאוזן כפי שצולם בסביבות 1900 זונדרסהאוזן (בגרמנית: Sondershausen) היא עיר ורשות מקומית במדינת תורינגיה אשר בגרמניה, בירת מחוז קיפהויזרקרייס.

לִרְאוֹת מקווה וזונדרסהאוזן

זוחלין

מים זוחלין הנכנסים '''לתוך''' המקווה אינם נחשבים לזוחלין לפי רוב הפוסקים, זוחלין הם מים היוצאים מהמקווה בהלכות טומאה וטהרה, זוחלין הוא אחד מהדברים הפוסלים מקווה טהרה.

לִרְאוֹת מקווה וזוחלין

ח'רבת אפקס

ח'רבת אפקס (Kh. ifkas) היא אתר ארכאולוגי הממוקם דרומית לחוות גלעד, בסמוך ליובליו העליונים של נחל קנה במערב השומרון.

לִרְאוֹת מקווה וח'רבת אפקס

ח'רבת אל-מקטיר

ח'רבת אל-מקטיר היא אתר ארכאולוגי במדרון המזרחי של ההר המרכזי של ארץ ישראל, כ-10 קילומטר צפונית לירושלים ו-5 קילומטר מזרחית לבית אל המקראית.

לִרְאוֹת מקווה וח'רבת אל-מקטיר

ח'רבת בד עיסא

ח'רבת בד עיסא הוא אתר ארכאולוגי הנמצא בלב העיר מודיעין עילית ובו שרידי יישוב חקלאי יהודי מתקופת בית שני.

לִרְאוֹת מקווה וח'רבת בד עיסא

ח'ירבת אל-חמאם

ח'ירבת אל־חמאם הוא אתר ארכאולוגי בצפון־מערב השומרון, בו נמצאו ממצאים מתקופת הברזל על התקופה הרומית.

לִרְאוֹת מקווה וח'ירבת אל-חמאם

ח'ירבת סמארה (שומרון)

קטע מפסיפס בית הכנסת במוזיאון השומרוני הטוב ח'ירבת סמארה הוא אתר ארכאולוגי המצוי בשוליו המערביים של השומרון, 9 ק"מ מזרחית לטייבה, מדרום מערב ובסמוך ליישוב עינב.

לִרְאוֹת מקווה וח'ירבת סמארה (שומרון)

ח'ירבת ג'ומג'ום

ח'ירבת ג'ומג'ום הוא אתר יישוב עתיק הממוקם במורדות המערביים של גוש עציון, בקצה שלוחת ההר של משואות יצחק הישנה, כקילומטר מצפון ליישוב בת עין.

לִרְאוֹת מקווה וח'ירבת ג'ומג'ום

חמי טבריה

מעיינות חמי טבריה המחודשים מעיינות חמי טבריה - מבט מהמסעדה בריכה תרמו-מינרלית חיצונית המרחצאות. איור מספרו של ויקטור גרן משנות ה-80 של המאה ה-19 חברת „חמי טבריה בע"מ“.

לִרְאוֹת מקווה וחמי טבריה

חאניה

הנמל הוונציאני בחאניה רחוב טיפוסי בעיר העתיקה מגורי הבישוף בעיר חאניה השוק המקורה המכונה אגורה מסגד היניצ'רים אשר בנמל הישן פנים הקתדרלה היוונית אורתודוקסית שבעיר בית הכנסת העתיק "עץ החיים" פנים בית הכנסת הכניסה לבית הכנסת עץ החיים שלט הנצחה המוצב בבית הכנסת בחאניה, לרב אברהם איבלאגון שהיה החכם באשי האחרון של יהודי כרתים וכיהן עד לשנת 1933 חאניה (ביוונית: Χανιά) היא עיר בצפון מערב האי כרתים ובירת מחוז חאניה.

לִרְאוֹת מקווה וחאניה

חנניה יום טוב ליפא דייטש

הרב חנניה יום־טוב ליפא דייטש (כונה גם חי"ל דייטש; תרס"ח - א' בחשוון תשנ"א) היה אדמו"ר ואב"ד העלמעץ, מומחה ופוסק נודע למקוואות, מחבר ספרֵי 'טהרת יום טוב'.

לִרְאוֹת מקווה וחנניה יום טוב ליפא דייטש

חנתון

חַנָּתוֹן הוא קיבוץ והרחבה קהילתית בגליל התחתון, הנמצא בשוליים המערביים של בקעת בית נטופה, שלושה קילומטרים צפונית למחלף המוביל, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל.

לִרְאוֹת מקווה וחנתון

חניון גבעתי (עיר דוד)

חניון גבעתי בעיר דוד הוא חלק מהאתר הארכאולוגי של עיר דוד.

לִרְאוֹת מקווה וחניון גבעתי (עיר דוד)

חסידות קרעטשניף

חסידות קרעטשניף היא חסידות מגזע נדבורנה.

לִרְאוֹת מקווה וחסידות קרעטשניף

חסידות שומרי אמונים

האדמו"ר הזקן רבי אהרן ראטה בעל "שומר אמונים" חסידות שומרי אמונים היא חצר חסידית שהקים הרב אברהם חיים ראטה.

לִרְאוֹת מקווה וחסידות שומרי אמונים

חסידות טריסק

חסידות טריסק היא חסידות ווהלינית (אז האימפריה הרוסית, כיום אוקראינה), ענף מחסידות צ'רנוביל.

לִרְאוֹת מקווה וחסידות טריסק

חסידות חב"ד

תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.

לִרְאוֹת מקווה וחסידות חב"ד

חסידות ברסלב

בית המדרש של חסידות ברסלב במאה שערים קבר הרשב"י חסידות ברסלב היא זרם בחסידות, שנוסד על ידי רבי נחמן מברסלב (1772–1810), נינו של הבעל שם טוב וסביב כתביו.

לִרְאוֹת מקווה וחסידות ברסלב

חסידות דז'יקוב

חסידות דז'יקוב היא חסידות גאליצינית מגזע רופשיץ שפעלה בעיר דז'יקוב (טרנובז'ג).

לִרְאוֹת מקווה וחסידות דז'יקוב

חסידות הורניסטייפול

חסידות הורניסטייפול היא ענף של חסידות צ'רנוביל, על שם הכפר הורנוסטייפל שבאוקראינה.

לִרְאוֹת מקווה וחסידות הורניסטייפול

חציצה

בהלכה היהודית חציצה היא שכבה היוצרת הפרדה בין שני גופים, במקום בו נדרש חיבור ביניהם, לדוגמה בין גוף האדם למי מקווה בשעת טבילה.

לִרְאוֹת מקווה וחציצה

חרשה (יישוב)

חרשה היא התנחלות בעל צביון של יישוב קהילתי בגוש טלמונים, המשתייך למועצה אזורית מטה בנימין.

לִרְאוֹת מקווה וחרשה (יישוב)

חתונה

חופה יהודית במוסקבה הנסיכה אלכסנדרה חתונה היא הכינוי של טקס הכניסה בברית הנישואים.

לִרְאוֹת מקווה וחתונה

חזקת הגוף

חזקת הגוף היא מונח הלכתי המתאר חזקה הקובעת כי במקרה ובו יש ספק במצבו הפיזי של גוף, יש להניח כי המצב הבסיסי לא השתנה, וזאת כל זמן שלא הוכח אחרת.

לִרְאוֹת מקווה וחזקת הגוף

חג'ה (נפת קלקיליה)

קריית חָגֶ'ה (בערבית: قرية حجّة) הוא כפר פלסטיני בנפת קלקיליה.

לִרְאוֹת מקווה וחג'ה (נפת קלקיליה)

חדיד

חָדִיד הוא מושב באזור המרכז ליד העיר לוד, השייך למועצה אזורית חבל מודיעין.

לִרְאוֹת מקווה וחדיד

חוקוק (יישוב עתיק)

מבט כללי על הגבעה שבו שכנה חוקוק העתיקה עין חוקוק ששימש את תושבי הכפר היהודי ששכן בקרבתו קברים יהודים בחוקוק אבן חצובה שכיסתה בור מים ובמרכזה פתח לשאיבת מי הבור ומגרעת להנחת המכסה חוּקוֹק (במקרא: חוּקֹק או חֻקֹק למטה שבט אשר ושבט נפתלי), הוא תל הנמצא מצפון-מערב לקיבוץ חוקוק ליד כביש 65 במקום בו שכן הכפר יאקוק.

לִרְאוֹת מקווה וחוקוק (יישוב עתיק)

חורבן העולם באלף השביעי

על פי התלמוד, חורבן העולם עתיד להיות בתחילת האלף השביעי, באחרית הימים לאחר ביאת המשיח וימות המשיח.

לִרְאוֹת מקווה וחורבן העולם באלף השביעי

חורבת ניסיה

חורבת ניסיה היא אתר ארכאולוגי בתחומי היישוב פסגות בהרי בנימין.

לִרְאוֹת מקווה וחורבת ניסיה

חורבת עתרי

חורבת עתרי בור איגום של גת בחורבת עתרי חורבת עתרי היא אתר ארכאולוגי בתחום פארק עדולם שבשפלת יהודה, כ-2 קילומטרים מדרום-מזרח למושב צפרירים.

לִרְאוֹת מקווה וחורבת עתרי

חורבת עוצה

מפת האתר וסימון שטחי החפירה. במערב האתר בולט תל קטן ובמרכזו באר מים, שבעבר הקרוב שפעה במשך כל השנה חורבת עוצה הוא תל קטן על כביש עכו-צפת מערבית לצומת כפר יסיף.

לִרְאוֹת מקווה וחורבת עוצה

חורבת פצה

חורבת פצה היא חורבה גדולה, השוכנת בראש כיפה במרכז שלוחה המופרדת מסביבתה על ידי יובליו של נחל שילה ונמצאת מצפון ליישוב נווה צוף ומזרחית לכפר נבי סאלח בבנימין.

לִרְאוֹת מקווה וחורבת פצה

חורבת פרסין

חורבת פרסין הוא אתר עתיקות כקילומטר מערבית מחרמש.

לִרְאוֹת מקווה וחורבת פרסין

חורבת צלית

חורבת צלית חורבת צלית (ח'רבת א-צלנתה) היא אתר ארכאולוגי השוכן במורדות הר חברון, צמוד לנחל אשתמוע וכ-1.5 ק"מ מדרום מזרח ליישוב מיתר.

לִרְאוֹת מקווה וחורבת צלית

חורבת קסטרא

אמפורה מזכוכית, תקופה רומית מאוחרת-ביזנטית, מאות רביעית חמישית לספירה שרידי רצפת פסיפס במבנה מידות באתר תוכנית בתי הבד בקסטרא. צילום שלט בדרך הדורות מתקן ריסוק הזיתים, חורבת קסטרא בדרך הדורות אולם קבורה מס' 16; צילום המוצג במוזיאון קסטרא, צלם: סנדי מנדואה צלמית אפרודיטה מקנידוס נשענת על עמוד, לרגליה אמפורה, מחרס, התקופה הרומית, המאה ה-2–3 שרידי מבנים ליד הכניסה למנהרות הכרמל במבואות הדרומיים של חיפה חורבת קסטרא היא אתר ארכאולוגי של עיר גדולה שהתקיימה מהתקופה הביזנטית מהמאה ה-4 ועד המאה ה-7, ושרידי יישוב קטן יותר שהתקיים בתקופה המוסלמית הקדומה עד שננטש בסוף המאה ה-10.

לִרְאוֹת מקווה וחורבת קסטרא

חורבת שיבתין

מבט אל חירב'ת שיבתין מתצפית מהיישוב נילי חורבת שבתין היא אתר ארכאולוגי, השוכן כ-500 מטר צפונית ליישוב ניל"י שבשומרון ובסמוך לכפר הפלסטיני שבתין, צפונית למודיעין עילית ומערבית לכפר הפלסטיני שיבתין האתר שוכן בגובה של 340 מטר מעל פני הים, ונמצא על תל מזרחית לכביש 446, בתחום המועצה האזורית מטה בנימין, בדרום־מערב השומרון.

לִרְאוֹת מקווה וחורבת שיבתין

חורבת חכלילי

'''חורבת חכלילי''' חורבת חכלילי היא חורבה הנמצאת בסמוך לכביש הגישה להתנחלות בת עין.

לִרְאוֹת מקווה וחורבת חכלילי

חורבת בית לויה

פסיפס על רצפת כנסייה ביזנטית בחורבת בית-לויה חורבת בית לוֹיָה היא אתר ארכאולוגי בו שרידי ישוב קדום, בראש גבעה בדרום השפלה, כ-3.5 ק"מ מצפון למושב אמציה.

לִרְאוֹת מקווה וחורבת בית לויה

חותם לחם צבאי

חפירות הר הבית. כתובת החותם לא נחרתה בכתב ראי, כך שטביעתה על גבי הלחם התקבלה במהופךתמונה להחלפה חותם לחם צבאי שהתגלה במחנה הלגיון השני אוגוסטה בקרליאון, ויילסתמונה להחלפה חותם לחם צבאי שהתגלה בלגיותמונה להחלפה חותם לחם צבאי שהתגלה בחפירות ברחבת הכותלתמונה להחלפה חותם לחם צבאי שמקורו בירושלים ושמור באוסף הברון אוסטינוב חותם לחם צבאי שהתגלה במערות מורבעתתמונה להחלפה חותם לחם צבאי הוא חותם עשוי אבן, עץ או מתכת (למשל ברונזה), ששימש לסימון כיכרות הלחם שיוצרו עבור הצבא הרומאי.

לִרְאוֹת מקווה וחותם לחם צבאי

חול המועד

חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה, שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.

לִרְאוֹת מקווה וחול המועד

חובלתא

ממוזער אתר החובלתא הוא אתר ארכאולוגי בנווה צוף, הנקרא על-שם הגבעה הטרשית "גבעת החובלתא".

לִרְאוֹת מקווה וחובלתא

חוות סקאלי

חוות סקאלי (גבעת פורת יוסף) היא חווה חקלאית שהוקמה כמאחז בשנת תשנ"ח, 1998, על ידי יצחק סקלי, כארבעה קילומטרים מזרחית לאלון מורה, על רכס הר כביר, בגובה 792 מטר מעל פני הים.

לִרְאוֹת מקווה וחוות סקאלי

חוות חקלאיות בארץ ישראל

שרידי חווה חקלאית - מזרחית לכפר סבא חוות חקלאיות היו נפוצות בארץ ישראל כבר מהתקופה הביזנטית.

לִרְאוֹת מקווה וחוות חקלאיות בארץ ישראל

חוות יאיר (יישוב)

חוות יאיר היא התנחלות השוכנת בסמוך לנופים וליקיר, ומשקיפה על אפיקו של נחל קנה.

לִרְאוֹת מקווה וחוות יאיר (יישוב)

חירבת תיבנה

חירבת תיבנה, הנקראת גם תל תבנה, היא אתר ארכאולוגי השוכן כקילומטר מצפון־מערב לכפר דיר ניזאם, וכקילומטר וחצי מערבית לנווה צוף, בדרום־מערב השומרון.

לִרְאוֹת מקווה וחירבת תיבנה

חיים מאיר יחיאל שפירא (נארול)

רבי '''חיים מאיר יחיאל שפירא''' רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (כ' באלול ה'תרס"ז, 30 באוגוסט 1907 - י"ח בתמוז ה'תשס"ז, 4 ביולי 2007) היה רב ואב"ד בקהילת נארול (יידיש: נאראל) בגליציה.

לִרְאוֹת מקווה וחיים מאיר יחיאל שפירא (נארול)

חיים אלעזר שפירא

הרב חיים אלעזר שפירא (בהונגרית: Spira Lázár, בצ'כית/סלובקית: Lazar Spira; מכונה ה"מנחת אלעזר", על שם ספרו; ה' בטבת ה'תרל"ב, 17 בדצמבר 1871 – ב' בסיוון ה'תרצ"ז, 12 במאי 1937) היה אב"ד מוקצ'בו (מונקאץ') והאדמו"ר השלישי של חסידות מונקאטש.

לִרְאוֹת מקווה וחיים אלעזר שפירא

חיים נפתלי ויסבלום

טקסט.

לִרְאוֹת מקווה וחיים נפתלי ויסבלום

חיים שמואל הכהן קונורטי

הרב סניור חיים שמואל הכהן קונורטי (1810, ה'תק"ע – 1873, ה'תרל"ג) היה שד"ר, אב בית דין והחכם באשי של טבריה, ומגדולי רבניה ומנהיגיה.

לִרְאוֹת מקווה וחיים שמואל הכהן קונורטי

חיים ביד

שו"ת חיים ביד הוא ספר תשובות שהשיב רבי חיים פאלאג'י לשואליו בנושאים השייכים לחלק יורה דעה בטור ובשולחן ערוך.

לִרְאוֹת מקווה וחיים ביד

חיים הלברשטאם

רבי חיים הלברשטאם מצאנז (מכונה: "הדברי חיים" על שם ספרו; ה'תקנ"ז, 1797 – כ"ה בניסן ה'תרל"ו, 19 באפריל 1876), היה רבה של העיר צאנז ומייסדה של חסידות צאנז.

לִרְאוֹת מקווה וחיים הלברשטאם

חיים יצחק טברסקי

רבי חיים יצחק טברסקי (ה'תרמ"ו - כ"ד בניסן ה'תש"ג) נינו של רבי מנחם נחום מצ'רנוביל (אבי חסידות צ'רנוביל).

לִרְאוֹת מקווה וחיים יצחק טברסקי

חיים יהודה אריה וייל

הרב ד"ר חיים יהודה אריה וייל (י' באלול תרכ"ו, 1866-כ' בחשוון תש"ד, 18 בנובמבר 1943) היה רב בגרמניה.

לִרְאוֹת מקווה וחיים יהודה אריה וייל

בן ציון לויטן

הרב בן ציון יעקב לויטן (? - כ"ב בכסלו תרצ"ט, דצמבר 1938) היה רבה של שידלובה שבליטא.

לִרְאוֹת מקווה ובן ציון לויטן

בן-ציון מוצפי

הרב בן ציון מוצפי (נולד בכ"ג בניסן תש"ו, 24 באפריל 1946) הוא פוסק הלכה, מקובל ודרשן.

לִרְאוֹת מקווה ובן-ציון מוצפי

באצ'קה פאלאנקה

בָּאצְ'קָה פָּאלָאנְקָה (בסרבית קירילית: Бачка Паланка, בסרבית בכתב לטיני: Bačka Palanka, בהונגרית: Palánka) היא עיר ורשות מקומית בסרביה השוכנת במחוז באצ'קה הדרומי אשר בפרובינציית וויבודינה.

לִרְאוֹת מקווה ובאצ'קה פאלאנקה

באר טוביה

באר טוביה, לפני 1899 מגדל בריכת המים בבאר טוביה אחד המתיישבים מנסה לשכנע את קהל קוראי הצבי לבקר במושבה, 1908 בית הספר ביישוב ב-1910 באר טוביה בגלויה עתיקה אנדרטה בבאר טוביה לנופלים במלחמת העצמאות בְּאֵר טוּבְיָה הוא מושב עובדים במישור החוף הדרומי, ממערב לקריית מלאכי.

לִרְאוֹת מקווה ובאר טוביה

באר יעקב (בריסטול)

באר יעקב (באנגלית: Jacob's Well) הוא מבנה ברובע קליפטון (Clifton) שבבריסטול, אנגליה, המתוארך לימי הביניים המוקדמים, יש המשערים כי במהלכם שימש המבנה כמקווה יהודי.

לִרְאוֹת מקווה ובאר יעקב (בריסטול)

בני מנשה

מיכאל פרוינד עם צעיר מבני מנשה במיזורם שבהודו בני מנשה הם חלק מבני השבטים קוקי-צ'ין-מיזו ממדינות מיזוראם, אסאם ומניפור שבצפון מזרח הודו על גבול מיאנמר, שמיוחסים לשבט מנשה.

לִרְאוֹת מקווה ובני מנשה

בני דקלים

בְּנֵי דְּקָלִים (נקרא בתחילה גם גִּבְעַת חַזָּן, בעקבות מערות חזן הנמצאות בשכונה הצפונית) הוא יישוב קהילתי שהוקם לשם מגורי קבע לקהילת יוצאי נוה דקלים, שפונתה מביתה בתוכנית ההתנתקות.

לִרְאוֹת מקווה ובני דקלים

בנימין אריה וייס

רבי בנימין אריה הכהן וייס (ג' בשבט תר"ב, 14 בינואר 1842 - ח' בטבת תרע"ג, 18 בדצמבר 1912) היה רבה של קניהניטש בגליציה, ולאחר מכן אב בית הדין של צ'רנוביץ בירת בוקובינה ורבה של הקהילה האורתודוקסית בעיר במשך ארבעים שנה.

לִרְאוֹת מקווה ובנימין אריה וייס

בניין זופניק

בניין זופניק הוא מבנה ברחוב שטראוס שבשכונת גאולה בירושלים (בסמוך לכיכר השבת) המשמש כמושב בית הדין של העדה החרדית ובו גם משרדיה של העדה החרדית האשכנזית בירושלים.

לִרְאוֹת מקווה ובניין זופניק

בסתר רעם

בסתר רעם - הלכה, הגות ומנהיגות בימי השואה הוא ספרה של אסתר פרבשטין, היסטוריונית חרדית וראש הקתדרה להוראת השואה במכללה ירושלים.

לִרְאוֹת מקווה ובסתר רעם

בסלו

מקווה הטהרה העתיק בבסלו בֶּסַלוּ (בקטלאנית: Besalú) היא עיר בצפון מזרח ספרד, בשטח מחוז ז'ירונה אשר בחבל קטלוניה, הממוקמת 571 קילומטרים מהבירה מדריד ו-31 קילומטרים מבירת המחוז ז'ירונה.

לִרְאוֹת מקווה ובסלו

בעל קרי

בהלכה, בעל קרי הוא גבר שיוצא מגופו נוזל זרע ("שכבת זרע"), בין אם היה זה תוך כדי קיום יחסי אישות, בקרי לילה או באוננות.

לִרְאוֹת מקווה ובעל קרי

בעלי הנפש

200px בעלי הנפש הוא ספר בן שבעה פרקים שכתב הראב"ד במאה ה-12 ועוסק בהלכות נידה.

לִרְאוֹת מקווה ובעלי הנפש

ברן

ברן (בגרמנית: Bern,, צרפתית: Berne; באיטלקית וברומאנש: Berna; בניב המקומי Bärn) היא העיר הפדרלית (Bundesstadt) של שווייץ ומשמשת בפועל כעיר בירתה.

לִרְאוֹת מקווה וברן

ברמינגהאם

ברמינגהאם (באנגלית: Birmingham) היא העיר השנייה בגודלה בממלכה המאוחדת, אחרי לונדון.

לִרְאוֹת מקווה וברמינגהאם

ברד

אבן ברד גדולה סופת ברד הברד הגדול ביותר שתועד (נכון לשנת 2003). בעל קוטר של כ-18 סנטימטר ובהיקף של כ-48 סנטימטר bibcode.

לִרְאוֹת מקווה וברד

ברדיצ'ב

ברדיצ'ב (באוקראינית: Бердичів; ברוסית: Бердичев; בפולנית: Berdyczów; ביידיש: בערדיטשעוו) היא עיר במחוז ז'יטומיר שבאוקראינה, הממוקמת כ-40 ק"מ דרומית לבירת המחוז, העיר ז'יטומיר.

לִרְאוֹת מקווה וברדיצ'ב

ברהובה

מייסד העיר הדוכס למפרט בֶרֶהוֹבה (בֶרֶהוֹבוֹ) או בֶרֶגְסַס (באוקראינית: Берегове, בהונגרית: Beregszász, ביידיש: בערעגסאס, בערגסאז, אנגלית: Berehove) היא עיר במערב מחוז זקרפטיה הידוע גם בשם טרנסקרפטיה (Transkarpathia) שבאוקראינה, סמוך לגבול המדינה עם הונגריה.

לִרְאוֹת מקווה וברהובה

ברוך אידלשטיין

הרב ברוך בן-ציון אידלשטיין (כ' באב ה'תרצ"ו, 8 באוגוסט 1936 – ט"ז באלול ה'תשע"ה, 30 באוגוסט 2015) היה ראש ישיבה ציוני ישראלי שייסד את הישיבה התיכונית "פרחי אהרן" בקריית שמואל, ועמד בראשותה במשך 22 שנים.

לִרְאוֹת מקווה וברוך אידלשטיין

ברוך לייזרובסקי

הרב ברוך לייזרובסקי (ה'תרס"ו, 1906 – י' באדר ב' ה'תש"ס, 17 במרץ 2000) היה רב פולני בוגר ישיבות ליטא, שכיהן כרבה הראשי של מינכן (1946–1952), גאב"ד פילדלפיה מטעם הקהילה האורתודוקסית בעיר, וסגן יושב ראש אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה.

לִרְאוֹת מקווה וברוך לייזרובסקי

ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ

עם האדמו"רים מסאטמאר ודעעש הרב ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ' (ו' בתשרי ה'תרע"ה, 26 בספטמבר 1914, פרצ'ב פולין – כ"ז בכסלו ה'תשנ"ח, 26 בדצמבר 1997, פתח תקווה ישראל), היה האדמו"ר ממונקאטש, משנת ה'תרצ"ז עד לשנת ה'תש"ה.

לִרְאוֹת מקווה וברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ

ברוש (מושב)

בְּרוֹשׁ הוא מושב בנגב הצפוני-מערבי, מדרום מזרח לנתיבות, ומצפון מזרח לאופקים כחלק מהמועצה האזורית בני שמעון.

לִרְאוֹת מקווה וברוש (מושב)

ברידג'טאון

ברידג'טאון (באנגלית: Bridgetown) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר במדינת האי ברבדוס שבים הקריבי, והיא נמצאת במחוז סנט מייקל.

לִרְאוֹת מקווה וברידג'טאון

בריכת השילוח

בריכת השילוח (1865) בריכת השילוח בראשית המאה ה-20 בריכת השילוח (1934) התעלה המזינה את הבריכה (2007) ממוזער בְּרֵכַת הַשִּׁילוֹחַ (הַשִּׁלֹחַ) היא בריכה בקצה הדרומי של הגן הלאומי "עיר דוד", העיר העתיקה בירושלים.

לִרְאוֹת מקווה ובריכת השילוח

בת עין

עין משואות (עין חובילה) המשמש כמקווה פעיל ליד היישוב. בית הכנסת המרכזי של היישוב אתר העתיקות חורבת חכלילי השוכן בכניסה ליישוב, בו נתגלה יקב ביזנטי ומקווה מתקופת בית שני ממוזער ממוזער ממוזער ממוזער בַּת עַיִן (מגדל עדר) היא התנחלות ויישוב קהילתי כפרי דתי חסידי במערב גוש עציון, מערבית לכפר עציון.

לִרְאוֹת מקווה ובת עין

בת ים

האמפיתיאטרון של בת ים רחובות בת ים משחק כדורעף חופים בחוף בת ים, נובמבר 2021 250px בת ים ויפו בצילום מהאוויר מכיוון דרום בשנת 1937 חוף "הסלע" בבת ים, החוף הגדול בעיר. שמו של החוף נגזר מסלע אדם, הנחשב לאחד מסמליה של העיר.

לִרְאוֹת מקווה ובת ים

בתי מחסה

כיכר בתי מחסה כיום מפת הרובע היהודי בתי מחסה - הבניין הדרומי, שנות ה-30 ביזת בתי מחסה עם נפילת הרובע היהודי, 1948 שער הכניסה לכיכר בתי מחסה "בתי מחסה" הוא מתחם דירות שנבנה בין השנים 1860–1890 ברובע היהודי בעיר העתיקה שבירושלים.

לִרְאוֹת מקווה ובתי מחסה

בתי אונגרין

ישיבת חתם סופר של החסידים בשכונה ישיבת הכתב סופר בית כנסת פרושים. 2009 בתי אוּנגָרִין (בלשון ארכאית: "בתי הונגריה"; ביידיש: אונגארישע הייזער) היא שכונה חרדית במרכז ירושלים, המהווה כיום חלק מן המתחם המורחב של שכונת מאה שערים.

לִרְאוֹת מקווה ובתי אונגרין

בתי ראנד

בתי ראנד, 2007 בָּתֵּי רַאנְד היא שכונה בירושלים, בין רחוב בצלאל במרכז העיר לבין שכונת מחנה יהודה הצפונית לה, והיא צמודה (בצד השני של רחוב הנצי"ב) לבתי ברוידא שאף היא שכונת חצר.

לִרְאוֹת מקווה ובתי ראנד

בלן (מקצוע)

בַּלָּן הוא עובד בית מרחץ.

לִרְאוֹת מקווה ובלן (מקצוע)

בלנית (יהדות)

בלניות משגיחות על טבילה. הדפס מהמאה ה-18. הבלנית מחזיקה מגבת שבה היא מכסה מעט את ראשה של הטובלת בזמן שזו מברכת על הטבילה בלנית היא אישה שתפקידה לסייע לטובלות במקווה לקיים את מצוות הטבילה לפי כללי ההלכה.

לִרְאוֹת מקווה ובלנית (יהדות)

בז'סקו

בז'סקו (בפולנית: Brzesko, ביידיש: בריגעל) היא עיר באזור גליציה, בדרום פולין באזור פולין קטן, כ-25 קילומטר מערבית לטרנוב ו-50 ק"מ מזרחה לקרקוב.

לִרְאוֹת מקווה ובז'סקו

בחן

בַּחַן הוא קיבוץ בעמק חפר בסמוך לבת חפר.

לִרְאוֹת מקווה ובחן

בדיקת עד

בדיקת עד היא בדיקה שמבצעת אישה לפי ההלכה היהודית, על מנת לוודא שנפסק הדימום הווסתי שלה.

לִרְאוֹת מקווה ובדיקת עד

בוצ'קי

בוצ'קי (בפולנית: Boćki, ביידיש: בודקי) הוא יישוב בפרובינציית פודלסיה בפולין, 18 קילומטרים מביילסק.

לִרְאוֹת מקווה ובוצ'קי

בור (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה.

לִרְאוֹת מקווה ובור (פירושונים)

בור על גבי בור

מקווה בור על גבי בור או מקווה חב"ד היא שיטה שיסד האדמו"ר החמישי של חסידות חב"ד, רבי שלום דובער שניאורסון, לבניית מקוואות חמים לטבילה.

לִרְאוֹת מקווה ובור על גבי בור

בורגנלנד

בורגנלנד (בגרמנית: Burgenland, בהונגרית: Felsőőrvidék, בקרואטית: Gradišće) היא מדינת המחוז המזרחית ביותר, החדשה ביותר (התקבלה לתוך הפדרציה האוסטרית בשנת 1921) והמישורית ביותר של הרפובליקה הפדרלית של אוסטריה.

לִרְאוֹת מקווה ובורגנלנד

בורין

בּוּרִ֫ין (בערבית: بورين), הוא כפר פלסטיני, השוכן במדרון הדרומי של הר גריזים שבשומרון ובעמק הסמוך ומשתייך לנפת שכם ברשות הפלסטינית.

לִרְאוֹת מקווה ובורין

בוינאקסק

בוינאקסק (ברוסית: Буйна́кск; בקומיקית: Шура או Tемирхан-Шура בפי היהודים נקראה גם טמיר חאן שורה) היא עיר ברפובליקת דאגסטן שברוסיה.

לִרְאוֹת מקווה ובוינאקסק

בית מרחץ

בית מרחץ ברוטורואה, ניו זילנד משנת 1913 בית מרחץ על חוף הים, בעיירה אולד אורצ'ארד ביץ' במדינת מיין בארצות הברית, גלויה משנת 1914 בית מרחץ הוא מבנה המשמש לרחצה.

לִרְאוֹת מקווה ובית מרחץ

בית אלאוסטא

בית אלאוסטא (בתעתיק מדויק: בית אלאצטא) היה אחד מבתי הכנסת העתיקים והגדולים ברובע היהודי בצנעא שבתימן.

לִרְאוֹת מקווה ובית אלאוסטא

בית קרול גבהארדט

בית קרול גבהארדט (בלועזית: Karola Gebhardta) הוא אחוזה ומבנה ברחוב פומורסקה 18 בלודז', פולין.

לִרְאוֹת מקווה ובית קרול גבהארדט

בית שערים

הכניסה למערת הסרקופגים (מערת הארונות) יוונית: "קברו של איידסיוס, ראש מועצת הזקנים, איש אנטיוכיה" מנורה במערכת הקברים, צילום משנת 1954 הכניסה למערת הפרש בית הכנסת חזית מערת הארונות בסמוך לגילויה בשנות ה-50 של המאה ה-20 בית שערים הוא אתר ארכאולוגי הכולל נקרופוליס השוכן בגליל התחתון.

לִרְאוֹת מקווה ובית שערים

בית שרעבי

כניס בית אלשרעבי היה אחד ממרכזי התורה ומבתי הכנסת הוותיקים שברובע היהודים ("קאע אל-יהוד") בצנעא בירת תימן.

לִרְאוֹת מקווה ובית שרעבי

בית חב"ד

לוגו המשמש רבים מבתי החב"ד בישראל שלט הכניסה לבית חב"ד בבנגקוק שבתאילנד שלט בכניסה לבית חב"ד בפושקר שבהודו מבנה בית חב"ד בלוס אנג'לס שבקליפורניה בארצות הברית, שתבניתו דומה למבנה מרכז חב"ד העולמי – 770 נשר בית חב"ד (באנגלית: Chabad House) הוא מרכז אזורי של חסידות חב"ד המנוהל על ידי שליח חב"ד.

לִרְאוֹת מקווה ובית חב"ד

בית חורון

בֵּית חוֹרוֹן הוא התנחלות ויישוב קהילתי, נמנה על יישובי המועצה האזורית מטה בנימין.

לִרְאוֹת מקווה ובית חורון

בית ג'מאל

בית גִ'מָאל (בערבית: بيت جمال/الحكمه) הוא כפר ומנזר קתולי של המסדר הסלזיאני הנמצא בשיפולי הרי יהודה, סמוך לצידה הדרומי של העיר בית שמש.

לִרְאוֹת מקווה ובית ג'מאל

בית גמליאל

בֵּית גַּמְלִיאֵל הוא מושב של הפועל המזרחי, שנוסד בשנת 1949.

לִרְאוֹת מקווה ובית גמליאל

בית המאירי

כתובת בכניסה למוזיאון בית המאירי בית המאירי הוא מוזיאון היסטורי, המתעד את קורות היישוב היהודי בצפת מן המאה ה-19 ועד המאה ה-20.

לִרְאוֹת מקווה ובית המאירי

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

לִרְאוֹת מקווה ובית המקדש

בית הסתרים

בית הסתרים הוא כינוי בהלכה למקומות בגוף האדם או בכלי שהם נסתרים ואינם נראים בהתבוננות מבחוץ.

לִרְאוֹת מקווה ובית הסתרים

בית הקברות היהודי החדש בלודז'

בית הקברות היהודי החדש בלודז' (במקורות ישנים מכונה גם בית הקברות במרישין) הוא אחד מבתי הקברות היהודים הגדולים בעולם.

לִרְאוֹת מקווה ובית הקברות היהודי החדש בלודז'

בית הדין הרבני בלונדון

בית הדין הרבני בלונדון (אנגלית: London Beth Din, בקיצור LBD) הוא בית דין רבני של קהילת כנסת ישראל שהיא הארגון היהודי האורתודוקסי הבולט בבריטניה אשר הסמכות ההלכתית שבראשו היא הרב הראשי של בריטניה.

לִרְאוֹת מקווה ובית הדין הרבני בלונדון

בית הכנסת 770 (ירושלים)

מראה אחורי המבנה, במבט מהר חוצבים העתק משוחזר של חדרו של הרבי מלובביץ' בבניין בית הכנסת חב"ד - 770 הוא בית כנסת בולט המשמש את קהילת חב"ד בשכונת רמת שלמה בירושלים.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת 770 (ירושלים)

בית הכנסת משמיע ישועה

בית הכנסת משמיע ישועה הוא בית התפילה היהודי האחרון שנשאר בעיר התחתית של יאנגון, ובית הכנסת היחיד במיאנמר.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת משמיע ישועה

בית הכנסת מגן אבות

בית הכנסת מגן אבות בית הכנסת מגן אבות הוא בית כנסת השוכן ברחוב ווטרלו במרכז רובע העסקים המרכזי של סינגפור.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת מגן אבות

בית הכנסת אחדות הקודש

לוח מעל הכניסה לבית הכנסת בית הכנסת "אחדות הקודש" בבוקרשט (ברומנית: Templul Unirea Sfântă - טמפלול אוניריה ספנטה) הוא בית כנסת בבירת רומניה, בוקרשט, הממוקם ברחוב ממלואר מס.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת אחדות הקודש

בית הכנסת אבן דנאן

בית הכנסת אבן דנאן (בערבית: معبد ابن دنان) הוא בית כנסת בפאס שבמרוקו, מהעתיקים והחשובים שבבתי הכנסת בצפון אפריקה.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת אבן דנאן

בית הכנסת אור הצפון

בית הכנסת אור הצפון הוא בית כנסת בשכונת נווה צבי בירושלים.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת אור הצפון

בית הכנסת אוריול

בית הכנסת אוריול (ברוסית: Орловская синагога) הוא מבנה יהודי בעיר אוריול, בית הכנסת היחיד בעיר ובפרבריה.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת אוריול

בית הכנסת אוהל דוד

בית הכנסת אוהל דוד (משכן דוד) (נקרא גם: "Lal Deval" או "Lal Deul") הוא בית כנסת בעיר פונה שבמדינת מהאראשטרה בהודו.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת אוהל דוד

בית הכנסת אוהל יצחק

בית הכנסת המקורי בית הכנסת אוהל יצחק הוא בית כנסת מפואר ברחוב הגיא בגבולו הדרומי של הרובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת אוהל יצחק

בית הכנסת נידחי ישראל

שער הכניסה למבנה קברים בחצר בית הכנסת אולם התפילה בית הכנסת נידחי ישראל הוא בית כנסת ספרדי השוכן ברובע סנט מייקל שבברידג'טאון, בירת ברבדוס, והוא בית הכנסת הפעיל היחיד בעיר.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת נידחי ישראל

בית הכנסת סוכת שלום בבלגרד

בית הכנסת סוכת שלום (בסרבית: Београдска синагога Сукат Шалом) הוא בית כנסת שפעיל בבלגרד בירת סרביה.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת סוכת שלום בבלגרד

בית הכנסת עץ חיים (כרתים)

בית הכנסת עץ חיים הוא בית כנסת יהודי בעיר העתיקה של חאניה באי היווני כרתים.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת עץ חיים (כרתים)

בית הכנסת עץ החיים (מצרים)

בית הכנסת עץ חיים הוא בית כנסת בקהיר, מצרים.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת עץ החיים (מצרים)

בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)

כתובת ההקדשה בית הכנסת צמח צדק הוא בית כנסת של חסידות חב"ד ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת צמח צדק (ירושלים)

בית הכנסת קהל צור ישראל

בית הכנסת קהל צור ישראל (בפורטוגזית: Sinagoga Kahal Zur Israel) היה בית הכנסת הראשון ב"עולם החדש", שהוקם ברסיפה, כיום חלק ממדינת המחוז פרנמבוקו בברזיל.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת קהל צור ישראל

בית הכנסת קהל שלום

בית הכנסת "קהל שלום" (ביוונית: Συναγωγή Καχάλ Σαλόμ) ברודוס הוא בית הכנסת הוותיק ביותר ביוון.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת קהל שלום

בית הכנסת של מאטסלקה

בית הכנסת של מאטסלקה (בהונגרית: Mátészalkai zsinagóga) נבנה בשנת 1857, כאות להתחזקות המשפחות היהודיות שהגיעו למאטסלקה כמאה שנים קודם לכן.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת של מאטסלקה

בית הכנסת של קסג

בית הכנסת ב-1976 פנים בית הכנסת ב-1976 בית הכנסת בשנת 2010 בית הכנסת בשנת 2011 בית הכנסת של קסג (בהונגרית: Kőszegi zsinagóga) נבנה ב-1859.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת של קסג

בית הכנסת של רגנסבורג

חזית בית הכנסת בשנת 1915 פנים בית הכנסת מ-1912 בית הכנסת של רגנסבורג היה אחד מבתי הכנסת העתיקים של יהדות גרמניה.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת של רגנסבורג

בית הכנסת של ריימס

בית הכנסת של ריימס ממוקם ברחוב קלוביס 49 (rue Clovis) בעיר ריימס במחוז מארן שבחבל שמפאן ארדן הצרפתית.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת של ריימס

בית הכנסת של ורליץ

בית הכנסת של ורליץ הוא בית כנסת ששוכן על גבעה מלאכותית בקצה המזרחי של ממלכת הגנים של דסאו-ורליץ.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת של ורליץ

בית הכנסת תפארת ישראל

תרומת הכסף שהעניק הקיסר פרנץ יוזף לבניית בית הכנסת, החבצלת, 1870 פנים בית הכנסת לפני 1948 בית הכנסת לאחר שנפגע מהפגזות הלגיון הערבי במלחמת העצמאותתפארת ישראל או בית הכנסת ניסן ב"ק (ביידיש: ר' נישע'ס שול) הוא בית כנסת ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת תפארת ישראל

בית הכנסת לעולי לוב

שער הכניסה לבית הכנסת דצמבר 2021 שלט מחוץ לבית הכנסת היפואי לעולי לוב בית הכנסת לעולי לוב ברחוב מזל דגים ביפו העתיקה, הוא בית הכנסת העתיק בתל אביב-יפו.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת לעולי לוב

בית הכנסת טמפלגאסה

פנים בית הכנסת, לפי ציור צבעי מים מאת אמיל רנזנהופר חזית בית הכנסת בית הכנסת טמפלגאסה, המכונה גם טמפל ליאופולדשטאט (בגרמנית: Leopoldstädter Tempel), היה בית הכנסת הגדול ביותר בווינה לפני מלחמת העולם השנייה.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת טמפלגאסה

בית הכנסת במריבור

בית הכנסת במריבור (בסלובנית: Sinagoga Maribor) הוא בית כנסת שנבנה במהלך המאה ה-13 בעיר מריבור, סלובניה.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת במריבור

בית הכנסת במישקולץ

בית הכנסת במישקולץ (בהונגרית: Kazinczy utcai zsinagóga (Miskolc)) הממוקם ברחוב קאזינצי הוא היחיד שעדיין פעיל במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן בצפון מזרח הונגריה.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת במישקולץ

בית הכנסת בסרנדה

בית הכנסת בסרנדה (באלבנית: Sarandë או Saranda) שבדרום-מערב אלבניה התקיים במאות הרביעית והחמישית לספירה, סמוך לחומתה המזרחית של אוֹנכֿסמוֹס (Onchesmos) היוונית, הרומית והביזנטית.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת בסרנדה

בית הכנסת בקושיצה

בית הכנסת האורתודוקסי החדש נבנה בשנים 1926 – 1927 ברחוב פושקינובה ליד המרכז ההיסטורי של קושיצה, סלובקיה.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת בקושיצה

בית הכנסת ברחוב קזינצי בבודפשט

בית הכנסת האורתודוקסי ברחוב קזינצי בבודפשט בית הכנסת ברחוב קזינצי בבודפשט (בהונגרית: Kazinczy utcai Orthodox Zsinagóga) או קזינצי שול (Kazinczy Schul) הוא בית הכנסת האורתודוקסי הגדול של בודפשט, המרכז הרוחני העיקרי של הקהילה היהודית האורתודוקסית בבירת הונגריה.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת ברחוב קזינצי בבודפשט

בית הכנסת בשאלון-אן-שמפן

בית הכנסת בשאלון-אן-שמפן, (בצרפתית: Châlons-en-Champagne) הוא בית כנסת הנמצא ברחוב רי לושט 21 (Rue Lochet) בעיר הצרפתית שאלון-אן-שמפאן, במחוז מארן שבחבל שמפן ארדן.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת בשאלון-אן-שמפן

בית הכנסת בלשייא ברונייא

מראה מבנה המרכז הקהילתי החל משנת 2004 המרכז היהודי-קהילתי במרכז העיר מוסקבה, בבית הכנסת בלשייא ברונייא הוא מבנה של בית כנסת עתיק במחוז האדמיניסטרטיבי המרכזי במוסקבה בירת רוסיה.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת בלשייא ברונייא

בית הכנסת בטראווניק

בית הכנסת בטראווניק (בבוסנית: Sinagoge u Travniku) היה בית כנסת, אשר פעל בעיר טראווניק במרכז בוסניה והרצגובינה בין השנים 1860–1941, לאחר מלחמת העולם השנייה נמכר המבנה ושימש סדנא לעבודות מתכת.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת בטראווניק

בית הכנסת בטומאר

בית הכנסת בטומאר הוא בית הכנסת העתיק ביותר בפורטוגל, ומבתי הכנסת העתיקים באירופה, שהשתמרו בצורתם המקורית מתקופת ימי הביניים.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת בטומאר

בית הכנסת בגרודנו

בית הכנסת הגדול בגרודנו הוא בית הכנסת הפעיל העתיק ביותר בחבר העמים.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת בגרודנו

בית הכנסת בוורמס

בית הכנסת בוורמס, הידוע גם בשם רש"י שול, הוא בית כנסת מהמאה ה-11, והעתיק ביותר בגרמניה הממוקם בעיר וורמס.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת בוורמס

בית הכנסת בימבול

בית הכנסת בימבול היה בית כנסת אשר פעל בעיר ימבול בדרום-מזרח בולגריה בין השנים 1896–1948.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת בימבול

בית הכנסת בית מנחם

בית הכנסת "בית מנחם" הוא בית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת בית מנחם

בית הכנסת בית ישראל בבלגרד

אזור בית הכנסת לאחר ההפצצה על בלגרד ב-6 באפריל 1941 בית הכנסת בית ישראל (בסרבית: Синагога Бет Исраел) היה בית הכנסת הספרדי המרכזי של יהודי בלגרד ופעל מ-1908 ועד 1941.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת בית ישראל בבלגרד

בית הכנסת הסניור (טבריה)

250px 250px 250px בית הכנסת "הסניור" הוא בית כנסת שנבנה בחצר היהודים בטבריה ב-1839 על ידי הרב חיים שמואל הכהן קונורטי.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת הסניור (טבריה)

בית הכנסת העתיק של קנטרברי

בית הכנסת העתיק של קנטרברי הוא בית כנסת בעיר קנטרברי, הבנוי בסגנון התחייה המצרית והוא אחד משניים כאלה בעולם שעדיין ניצבים על תילם.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת העתיק של קנטרברי

בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם

חזית בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם (בהולנדית: De Portugees-Israëlietische Synagoge van Amsterdam, בלדינו: La Esnoga de Amsterdam) הוא בית כנסת של קהילת יוצאי ספרד ופורטוגל, שהיגרו להולנד בעקבות רדיפות האינקוויזיציה, וצאצאיהם.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם

בית הכנסת החסידי בסנטה

בית הכנסת החסידי בסנטה (מכונה גם בית הכנסת "הקטן") היה בית כנסת חסידי, שפעל בעיר סנטה בצפון סרביה בין השנים 1928–1944.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת החסידי בסנטה

בית הכנסת החדש (דומברובה טרנובסקה)

בואי בשלום" שהוצב בחלקו האחורי של בית הכנסת, אליו מסתובב הקהל בעת אמירת קטע זה, כתחליף לסידורי התפילה בית הכנסת החדש של דומברובה טרנובסקה נבנה במאה ה-19 כדי לשרת את הקהילה היהודית הגדולה בעיר.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת החדש (דומברובה טרנובסקה)

בית הכנסת החורבה

בית הכנסת "החורבה", תשע"ח-2019 בית הכנסת המשוחזר בתשעה באב, 2012 בית הכנסת המשוחזר בסוכות בית הכנסת החורבה (או חורבת רבי יהודה החסיד, מכונה בקיצור החורבה) הוא בית כנסת במרכז הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, על יד כיכר החורבה ומול בית הכנסת צמח צדק.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת החורבה

בית הכנסת הגדול (גאלאץ)

בית הכנסת הגדול של גאלאץ הוקם ב-1780, ברחוב שנקרא אז "גשר האבן" (Podul de Piatră) משום קיום של גשר אבן, שחיבר בין שני צדדי הרחוב.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת הגדול (גאלאץ)

בית הכנסת הגדול בסנטה

הגלעד להנצחת בית הכנסת כפי שצולם ב-2019 בסנטה בית הכנסת הגדול בסנטה (בסרבית: Velika Sinagoga u Senta) היה בית כנסת אשכנזי, שפעל בעיר סנטה בצפון סרביה בין השנים 1873–1944.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת הגדול בסנטה

בית הכנסת הגדול בעדן

בית הכנסת הגדול של עדן (בערבית: كنيس عدن الكبير, Al-Milama'l-kabira), המכונה גם בית הכנסת מגן אברהם או מגן אברהם נבנה בשנת 1858.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת הגדול בעדן

בית הכנסת הכוראלי של ריגה

בית הכנסת הכוראלי של ריגה שבלטביה (בלטבית: Rīgas Horālā sinagoga) נבנה ברחוב גוגול מס' 25 בשנת 1871 ונשרף כליל במהלך הכיבוש הנאצי ביולי 1941.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת הכוראלי של ריגה

בית הכנסת הישן (ארפורט)

בית הכנסת הישן בארפורט, נבנה ב-1094 בית הכנסת הישן בעיר ארפורט בגרמניה הוא אחד מבתי הכנסת העתיקים ביותר באירופה של ימי הביניים הקיימים עד היום.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת הישן (ארפורט)

בית הכנסת הישן בראש פינה

בית הכנסת הישן בראש פינה נוסד בשנת 1885 על ידי מתיישבים מהעלייה הראשונה, ננטש בשנות ה-50 של המאה ה-20 ושופץ ושומר יחד עם שאר השכונה בשנות ה-90.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת הישן בראש פינה

בית הכנסת יצחק בן ואליד

  בית הכנסת יצחק בן ואליד (באנגלית: Isaac Ben Walid Synagogue; בספרדית: Sinagoga Isaac Bengualid; בערבית: كنيس إسحاق بن الوليد) הוא בית כנסת במלאח של העיר תטואן, שבמרוקו.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכנסת יצחק בן ואליד

בית הכרם (עיר מקראית)

381x381 פיקסלים בית הכרם הייתה עיר מקראית בהר יהודה.

לִרְאוֹת מקווה ובית הכרם (עיר מקראית)

בית כנסת בית תנחום

בית הכנסת המרכזי לעולי קווקז - בית תנחום בטירת כרמל, הידוע אף בכינוי "בית הכנסת הקווקזי בטירת כרמל", נמצא ברחוב הכלניות 4 בעיר.

לִרְאוֹת מקווה ובית כנסת בית תנחום

בית ישראל (שכונה)

זוננפלד בשכונה (בצד שמאל גמ"ח מכירת ספרים יד שנייה) גגות חלק מבתי השכונה מגג ישיבת מיר בית ישראל היא שכונה חרדית בירושלים מצפון לשכונת מאה שערים.

לִרְאוֹת מקווה ובית ישראל (שכונה)

ביבולאר

ביבולאר הוא יישוב כפרי, המרכז המנהלי של הכפר הגדול ("קומונה") בעל אותו השם במחוז יאש בחבל מולדובה ברומניה.

לִרְאוֹת מקווה וביבולאר

בייסוגלה

בייסוגלה (בליטאית: Baisogala) היא עיירה קטנה במרכז ליטא שממוקמת בצומת הדרכים קדאיניאי-שדובה וראסייניאי–שדובה.

לִרְאוֹת מקווה ובייסוגלה

גמלא (יישוב עתיק)

גַּמְלָא הייתה עיר יהודית ברמת הגולן שחרבה במרד הגדול בסוף ימי הבית השני.

לִרְאוֹת מקווה וגמלא (יישוב עתיק)

גמזו (מושב)

גִּמְזוֹ הוא מושב דתי, הממוקם ליד יער בן שמן, בין מודיעין לבין לוד ובסמיכות לשוהם.

לִרְאוֹת מקווה וגמזו (מושב)

גאי ריצ'י

גאי ריצ'י (באנגלית: Guy Ritchie; נולד ב-10 בספטמבר 1968) הוא איש עסקים, במאי, מפיק ותסריטאי קולנוע אנגלי.

לִרְאוֹת מקווה וגאי ריצ'י

גני מודיעין

גני מודיעין היא התנחלות עירונית דתית במועצה אזורית מטה בנימין, בסמוך ליישוב חשמונאים.

לִרְאוֹת מקווה וגני מודיעין

גרשה

גרשׂה (או גֶרָסָה) הייתה עיר קדומה בפרובינקיה יהודה, הנזכרת בכתביו של יוסף בן מתתיהו.

לִרְאוֹת מקווה וגרשה

גרודנו

בית הכנסת הגדול בגרודנו גרודנו (בבלארוסית: Гро́дна - הְרוֹדְּנָה או Го́радня - הוֹרַדְּנַה או Гаро́дня - הַרוֹדְּנַה; ברוסית: Гро́дно; בפולנית: Grodno; ביידיש: גראָדנע) היא עיר במערב בלארוס ובירת המחוז הקרוי על שמה.

לִרְאוֹת מקווה וגרודנו

גשר וילסון

מקווה טהרה גדול שנמצא במתחם מתחת לגשר וילסון אמה שעברה עליו גשר וילסון או "הגשר הגדול" הוא גשר עתיק הנמצא מצפון לרחבת הכותל המערבי בעיר העתיקה של ירושלים.

לִרְאוֹת מקווה וגשר וילסון

גת שמנים

חזית "כנסיית כל העמים" בגת שמנים גן עצי הזית בגת שמנים גת שמנים (ביוונית: Γεθσημανή, גֶתְסֵמַנֵה; בסורית: ܓ݁ܶܕ݁ܣܺܡܰܢ, גֶּדּ־סִמַן) הוא הגן בו, על פי המסורת הנוצרית והמתואר בברית החדשה, התפלל ישו בלילה שלפני צליבתו את תפילתו האחרונה והתייסר, קודם להסגרתו לידי הרומאים על ידי יהודה איש קריות.

לִרְאוֹת מקווה וגת שמנים

גלנהאוזן

גלנהאוזן (בגרמנית: Gelnhausen) היא עיר מחוז בדרום מזרח מדינת הסן, גרמניה.

לִרְאוֹת מקווה וגלנהאוזן

גטו מרצ'ינקנץ

גטו מרצ'ינקנץ (בלטינית: Marcinkonių getas) היה גטו נאצי קטן ליהודים שהוקם במהלך מלחמת העולם השנייה במרצ'ינקנץ (לפני המלחמה ברפובליקה הפולנית השנייה, בזמן המלחמה במחוז ביאליסטוק ולאחר המלחמה ברפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הליטאית ובליטא).

לִרְאוֹת מקווה וגטו מרצ'ינקנץ

גטו סירקוזה

בסירקוזה שבסיציליה התקיימה קהילה יהודית עוד מהתקופה הרומית.

לִרְאוֹת מקווה וגטו סירקוזה

גבעת שאול

מבנה באזור התעשייה בניין חברת מלם תים באזור התעשייה גבעת שאול סוכות בחצר גבעת שאול ירושלים גבעת שאול היא שכונה ואזור תעשייה במערב ירושלים, מדרום לכביש 1.

לִרְאוֹת מקווה וגבעת שאול

גבעת הראל

גבעת הראל הוא מאחז ויישוב קהילתי בבנימין, הפועל במתכונת אגודה שיתופית.

לִרְאוֹת מקווה וגבעת הראל

גילה

גִּלֹה היא שכונה בדרום ירושלים, שנוסדה ב-1971 כאחת משכונות הטבעת לאחר מלחמת ששת הימים.

לִרְאוֹת מקווה וגילה

גיור

גיוּר או גירות הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות.

לִרְאוֹת מקווה וגיור

דן מרצבך

הרב דן שמואל מרצבך (כ"ב בניסן תשט"ז, 3 באפריל 1956 – י"ד בחשוון ה'תשע"ב, 11 בנובמבר 2011) היה הנדסאי אדריכלות שתכנן מבנים שונים ובייחוד בתי כנסת ומקוואות רבים.

לִרְאוֹת מקווה ודן מרצבך

דמצ'ר

דֶמֶצֶ'ר (בהונגרית: Demecser, ביידיש דעמעטשער) היא עיר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה.

לִרְאוֹת מקווה ודמצ'ר

דראגומירשט (מחוז מרמורש)

דראגומירשט (בהונגרית:Dragomirești, ביידיש:דראגאמירעשט) היא עיר קטנה במחוז מרמורש ברומניה.

לִרְאוֹת מקווה ודראגומירשט (מחוז מרמורש)

דרומא

דרומא הוא שמו של חבל ארץ היסטורי, הכולל את רכס ההרים והגבעות מדרום לחברון מהמאה ה-2 עד המאה ה-9 – התקופה בין סיום מלחמת בר כוכבא ועד לתום התקופה הביזנטית.

לִרְאוֹת מקווה ודרומא

דרכי היטהרות מטומאה

מקווה מודרני בקיבוץ טירת צבי הלכות טומאה וטהרה מגדירות תהליכי טהרה כדי להיטהר מן הטומאות השונות.

לִרְאוֹת מקווה ודרכי היטהרות מטומאה

דב רוזן

דב (בריש) רוזן (ח' בטבת תרע"ד, 6 בינואר 1914 – כ"א בשבט תשמ"ט, 27 בינואר 1989) היה איש הפועל המזרחי, פקיד בכיר במשרד הפנים במשך שלושה עשורים (מנהל המחלקה למעברות וליישובי עולים, מנהל המחלקה למועצות אזוריות ומנהל המחלקה לעיריות ולמועצות מקומיות), סופר ועיתונאי בנושאי יהדות מחשבת ישראל ומחנך.

לִרְאוֹת מקווה ודב רוזן

דברצן

דברצן (בהונגרית: Debrecen, ביידיש: דעברעצין) היא העיר השנייה באוכלוסייתה בהונגריה, אחרי בודפשט.

לִרְאוֹת מקווה ודברצן

דגנדורף

דגנדורף (בגרמנית: Deggendorf) היא עיירה בבוואריה שבגרמניה, בירת מחוז דגנדורף.

לִרְאוֹת מקווה ודגנדורף

דורצ'ול

דוֹרְצ'וֹל (בסרבית קירילית: Дорћол, בסרבית בכתב לטיני: Dorćol) היא שכונת מגורים ברובע "העיר העתיקה" של בלגרד בירת סרביה.

לִרְאוֹת מקווה ודורצ'ול

דולב (יישוב)

בניין בית הכנסת ובסיס מגדל המים ששימש את ראשוני המתיישבים במקום, 2006 דֹּלֶב היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי בהרי גופנה שבמערב בנימין, המשתייך למועצה אזורית מטה בנימין.

לִרְאוֹת מקווה ודולב (יישוב)

דוד אברהם ספקטור

הרב דוד אברהם ספקטור הרב דוד אברהם ספקטור (ט' באב ה'תשט"ו - י"ב בתשרי ה'תשע"ד; 9 באוגוסט 1955 - 16 בספטמבר 2013) היה רב ומחבר ספרים תורניים ישראלי.

לִרְאוֹת מקווה ודוד אברהם ספקטור

דוד חנזין

הרב דוד חנזין (ו' באדר ה'תרע"א, 6 במרץ 1911 - י"ט בתמוז ה'תשס"ג, 19 ביולי 2003) מנהל רשת אהלי יוסף יצחק, חבר בית הדין הרבני בפתח תקווה, ואב"ד בית דין רבני חב"ד.

לִרְאוֹת מקווה ודוד חנזין

דוד חותר

מארי דוד בן יחיא חותר (1667, צנעא - לאחר 1747, צנעא) - חכם תימני בולט, מקובל וראש אבות בתי הדין בצנעא.

לִרְאוֹת מקווה ודוד חותר

דייב אלמן

דֵייב אֶלְמַן (6 במאי 1900 – 5 בדצמבר 1967), או בשמו המקורי דוד קופלמן, היה יהודי-אמריקאי, מייסד שיטת אלמן, המכילה טכניקות היפנוזה באינדוקציה מהירה.

לִרְאוֹת מקווה ודייב אלמן

המרכז הארצי לטהרת המשפחה

המרכז הארצי לטהרת המשפחה הוא ארגון הגג לחיזוק נושא טהרת המשפחה, על ידי הדרכה והסברה, הקמה של מקוואות טהרה לנשים, ופיקוח הלכתי עליהם.

לִרְאוֹת מקווה והמרכז הארצי לטהרת המשפחה

המרכז היהודי במינכן

בית הכנסת אהל יעקב החדש במינכן המרכז היהודי במינכן הוא מרכז קהילתי של הקהילה היהודית במינכן ובוואריה העילית בגרמניה.

לִרְאוֹת מקווה והמרכז היהודי במינכן

המרכז היהודי-קהילתי במוסקבה

אולם בית הכנסת המבנה הישן של בית הכנסת מרינה רושצ'ה בשנת 1960 נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מבקר במתחם המרכז היהודי קהילתי במוסקבה, מכונה "בית הכנסת במרינה רושצ'ה" (ברוסית: Московский еврейский общинный центр) ברובע מרינה רושצ'ה בצפון-מזרח מוסקבה בירת רוסיה, הוא המרכז היהודי ובית הכנסת המרכזי ברוסיה.

לִרְאוֹת מקווה והמרכז היהודי-קהילתי במוסקבה

המשכה

המשכת מים על גבי קרקע תיאור מקווה שמימיו נכנסים לתוכו על ידי המשכה. ברז המים רחוק מבור הטבילה, הוא נפתח לעבר הקרקע, ומימיו זורמים מאליהם לבור הטבילה בהלכה, המשכה היא אחד מכללי המקווה, המשמש על מנת להכשיר מים שאובים או מים שנפסלו כתוצאה מהתערבות אדם או דבר המקבל טומאה, כדי להסיר מהם את הפסול ולהכשירם לטבילה.

לִרְאוֹת מקווה והמשכה

המחלוקות סביב סיבוב ההופעות The MDNA Tour

מדונה במהלך סיבוב ההופעות The MDNA Tour ערך זה מתייחס למחלוקות שסבבו את סיבוב ההופעות של הזמרת מדונה, "The MDNA Tour".

לִרְאוֹת מקווה והמחלוקות סביב סיבוב ההופעות The MDNA Tour

המוזיאון היהודי של רודוס

המוזיאון היהודי של רודוס הוא מוזיאון השוכן ברובע היהודי לה ג'ודריה של העיר רודוס באי רודוס, המציג את ההיסטוריה של יהדות רודוס.

לִרְאוֹת מקווה והמוזיאון היהודי של רודוס

המוזיאון היהודי בפראג

המוזיאון היהודי בפראג (בצ'כית: Statní židovské museum) הוא מוזיאון לתולדות יהדות צ'כיה.

לִרְאוֹת מקווה והמוזיאון היהודי בפראג

האמה התחתונה

חתך מנהרת ארמון הנציב תוואי מנהרת ארמון הנציב תוואי האמה התחתונה ברכס ארמון הנציב תוואי צינור המים העות'מאני (אדום) ביחס לאמה התחתונה (כחול) האמה התחתונה (נקראת גם האמה החשמונאית) היא אמת מים מהתקופה החשמונאית, שהובילה מים ממעיינות הסמוכים לבית לחם ועד הר הבית שבירושלים לאורך 23 קילומטרים.

לִרְאוֹת מקווה והאמה התחתונה

האוהל האדום

האוהל האדום הוא רומן היסטורי מאת אניטה דיאמנט שפורסם ב-1997.

לִרְאוֹת מקווה והאוהל האדום

הסתדרות הרבנים דאמריקה

הסתדרות הרבנים דאמריקה (באנגלית: Rabbinical Council of America או בקיצור: RCA, שמתורגם לעיתים כהמועצה הרבנית של אמריקה) היא אחד הארגונים הגדולים בעולם של רבנים אורתודוקסים; הוא קשור לאיחוד האורתודוקסי (OU).

לִרְאוֹת מקווה והסתדרות הרבנים דאמריקה

העליות בשנים 1700–1881

מפת ארץ ישראל מעשה ידי ג'ון קארי, 1801 בית הכנסת היפואי לעולי לוב יהודים בנמל אלג'יר בדרכם לארץ ישראל (1841) מאת הצייר ויליאם ווילד כיפת בית הכנסת החורבה שנחנך בשנית בשנת 1864, מצד ימין בין בתי העיר העתיקה בירושלים, ב-1934 ליד נמל יפו, 1873 טבריה על פי האמן אדריאן אגרון, 1837 ביצות כבארה במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880 כפר יאסיף.

לִרְאוֹת מקווה והעליות בשנים 1700–1881

העזרה

מקום העזרה בבית המקדש (בכחול) הָעֲזָרָה היא השם המקובל לחצר בית המקדש.

לִרְאוֹת מקווה והעזרה

העיר העתיקה

העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.

לִרְאוֹת מקווה והעיר העתיקה

העיר העתיקה של צפת

העיר העתיקה בצפת היא האזור העירוני העתיק ביותר בצפת, הבנוי מסביב להר צפת.

לִרְאוֹת מקווה והעיר העתיקה של צפת

הפרוור ההרודיאני

מקווה טהרה מתקופת הבית השני ציור הקיר של המנורה מוזיאון וואהל לארכאולוגיה - הפרוור ההרודיאני הוא מוזיאון ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים המציג מספר בתים רחבי היקף של שכונת פאר שעמדה במקום (העיר העליונה של ירושלים בתקופת הבית השני) בתקופת שלטונו של המלך הורדוס ובתקופה שלאחר מכן עד חורבן בית המקדש השני בשנת 70 לספירה.

לִרְאוֹת מקווה והפרוור ההרודיאני

הפגנות יוצאי אתיופיה

מפגין יוצא אתיופיה נושא את דגל ישראל ודגל אתיופיה בהפגנה בתל אביב (2015) הפגנות יוצאי אתיופיה הן סדרת הפגנות שנערכו בישראל על ידי ישראלים יוצאי אתיופיה ובהמשך גם על ידי צאצאיהם.

לִרְאוֹת מקווה והפגנות יוצאי אתיופיה

הקהילה היהודית

הקהילה היהודית (כונתה גם קהל קדוש, עדת ישורון וכיוצא בזה) הייתה המוסד האוטונומי במסגרתו התנהלו החיים היהודיים למן התנצרות האימפריה הרומית ב לערך ועד העידן המודרני.

לִרְאוֹת מקווה והקהילה היהודית

הקהילה היהודית באפינגן

אבן חופה בבית הכנסת הישן באפינגן ראשיתה של הקהילה היהודית באפינגן (Eppingen, במדינת באדן-וירטמברג בגרמניה) במחצית הראשונה של המאה ה-14.

לִרְאוֹת מקווה והקהילה היהודית באפינגן

הקהילה היהודית בניז'ני נובגורוד

הקהילה היהודית בניז'ני נובגורוד היא אחת הגדולות ברוסיה.

לִרְאוֹת מקווה והקהילה היהודית בניז'ני נובגורוד

הקהילה היהודית בקאוויון

הקהילה היהודית בקאוויון (בכתיב מסורתי: קאוואליון) היא קהילה יהודית עתיקה ששכנה בעיר קאוויון (בצרפתית: Cavaillon) בדרום־מזרח צרפת, בימינו במחוז ווקלוז, בחבל פרובאנס־אלפ־קוט ד'אזור.

לִרְאוֹת מקווה והקהילה היהודית בקאוויון

הקהילה היהודית בשטוטגרט

הקהילה היהודית בשטוטגרט הוקמה רק בראשית המאה ה-18 אף על פי שנוכחות יהודית בעיר שטוטגרט ובסביבתה תועדה כבר במאה ה-13.

לִרְאוֹת מקווה והקהילה היהודית בשטוטגרט

הקהילה היהודית בטאלהיים

ליד קיר המצודה עמדה מקווה טהרה, מאפייה, ומאוחר יותר גם בית כנסתהקהילה היהודית בטאלהיים שבמחוז היילברון בבאדן-וירטמברג בדרום גרמניה התגבשה בשנת 1778, לאחר שנים רבות בהם חיו רק יהודים בודדים בחלק המערבי של טירה שכונתה "טירת היהודים".

לִרְאוֹת מקווה והקהילה היהודית בטאלהיים

הקונסיסטוריה המרכזית של יהודי צרפת

נפוליאון מאפשר מחדש את קיום הדת היהודית, 30 במאי 1806 הקונסיסטוריה המרכזית של יהודי צרפת (בצרפתית: Le Consistoire central israélite de France) הוא ארגון יהודי רשמי וייצוגי שהוקם בשנת 1808 על ידי נפוליאון הראשון לשם ניהול הדת היהודית בצרפת לפי דגם שתי הדתות הרשמיות האחרות של צרפת - כנסיית צרפת הרומית-קתולית, והקונסיסטוריה הפרוטסטנטית.

לִרְאוֹת מקווה והקונסיסטוריה המרכזית של יהודי צרפת

הר אדר

מבט צפונה לכפרים בית סוריכ ובידו ובאופק נבי סמואל מבט לכיוון מערב מאתר ההנצחה גבעת הרדאר שבראש היישוב - ניתן לראות את גגות הבתים ואת הגבעות שממערב ליישוב מגדל התצפית בפסגת היישוב, כחלק מאתר ההנצחה לחטיבת הראל; בתכנון האדריכלים אריה שרון ואלדר שרון הַר אֲדָר היא התנחלות במעמד של מועצה מקומית השוכנת בהרי יהודה, בסמיכות לקיבוצים מעלה החמישה וקריית ענבים, ולכפרים אבו גוש, בית סוריכ, בידו, אל-קובייבה וקטנה.

לִרְאוֹת מקווה והר אדר

הר הבית

מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.

לִרְאוֹת מקווה והר הבית

הר יונה ג'

בנייני 'נתיב' בשכונה בנייני קריית בעלז בשכונה בנייני מחיר למשתכן בשכונה (2022) הר יונה ג' היא שכונה חרדית הממוקמת על הר יונה בנוף הגליל (נצרת עילית לשעבר), צפונית מזרחית לשכונת רמות גולדה מאיר שנקראה בעבר 'הר יונה א' ו'הר יונה ב'.

לִרְאוֹת מקווה והר יונה ג'

הרשל'ה אוסטרופולר

הרשל'ה מאוסטרופולי (או הרשלה מאוסטרופוליה, וכן הרשלה מאוסטרופוליא; בכתיב יידיש: הערשעלע אָסטראָפּאָלער) היה בדחן חסידי שחי באוקראינה, בפלך ווהלין, במחצית השנייה של המאה ה-18.

לִרְאוֹת מקווה והרשל'ה אוסטרופולר

הרשות הארצית לשירותי דת

הרשות הארצית לשירותי דת פועלת במסגרת המשרד לשירותי דת.

לִרְאוֹת מקווה והרשות הארצית לשירותי דת

הרובע היהודי

מפת הרובע היהודי וסביבתו הרובע לעת ערב הרובע היהודי (בערבית: حارة اليهود) שוכן בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, והוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה, לצד הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני.

לִרְאוֹת מקווה והרובע היהודי

הרודיון

הכניסה המקורית לאחד מבורות המים בהר המוביל למערכות תת-קרקעיות נוספות מקווה טהרה בבית המרחץ בהרודיון תחתית מבט על של הרודיון והרודיון תחתית. בצדה השמאלי של התמונה, מתחת לכביש, ניתן להבחין במעין מתחם מרובע ובמרכזו עיגול קטן בהיר.

לִרְאוֹת מקווה והרודיון

השקה (הלכה)

חור השקה מקרוב. גודל החור צריך להיות לכל הפחות בגודל "שפופרת הנוד" (קוטר של שתי אצבעות במעגל חוזר) אך נהוג לעשותו גדול יותר בור הטבילה. בצד ימין של התמונה במעלה הבור ניתן להבחין בחור ההשקה המשיק את המים לבור השני שנמצא מעבר לקיר ובו ישנם ארבעים סאה של מי גשמים בהלכות טומאה וטהרה, השקה היא הדרך לטהר מים שנטמאו.

לִרְאוֹת מקווה והשקה (הלכה)

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

לִרְאוֹת מקווה והלכה

הלכה למשה מסיני

הלכה למשה מסיני הוא מונח המתאר, ע"פ מסורת היהדות, את התגלות הקב"ה לתת תורה לישראל במעמד הר סיני באמצעותו של משה רבנו.

לִרְאוֹת מקווה והלכה למשה מסיני

הגן הארכאולוגי ירושלים

מתחם התקופה המוסלמית הקדומה. המתחם הביזנטי; באופק: הר הזיתים. הגן הארכאולוגי ירושלים או גן העופל (ידוע גם כ"חפירות הר הבית" או "חפירות הכותל"), הוא אתר ארכאולוגי המשתרע בצפון העופל בירושלים, למרגלות הכותל הדרומי של הר הבית, וכולל את מוזיאון מרכז דוידסון.

לִרְאוֹת מקווה והגן הארכאולוגי ירושלים

הגירת הולכי הרגל

ממלכת רומניה שנוסדה במחצית השנייה של המאה ה-19 באיחוד הנסיכויות מולדובה עם וולאכיה סירבה, בניגוד להתחייבותה עם ההכרה בעצמאותה, לתת אזרחות למרבית תושביה היהודים.

לִרְאוֹת מקווה והגירת הולכי הרגל

הדר הכרמל

הגנים הבהאיים, כפי שנשקף מפינת הרחובות הנביאים ושבתאי לוי הבניין ההיסטורי של הטכניון, בעת הקמתו הבניין ההיסטורי של הטכניון, בו שוכן היום המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל, 2006 תהלוכת שבועות בהדר הכרמל - חיפה, 1928 מבנה חטיבת הכיתות התיכוניות של בית הספר הריאלי בהדר, שקו המתאר שלו אומץ כסמל בית הספר הדר הכרמל (קרויה בקיצור הדר) היא מהשכונות הוותיקות של חיפה ורובע-מגורים מרכזי בעיר.

לִרְאוֹת מקווה והדר הכרמל

הואיל

בהלכה, הואיל הוא כלל יסודי בהלכות יום טוב, האומר שהואיל וקיימת אפשרות לעשות מעשה מסוים בהיתר הלכתי, מותר לעשותו גם ללא היתר מעשי זה, שכן עצם האפשרות לעשות מעשה זה בהיתר מסירה ממנו את האיסור.

לִרְאוֹת מקווה והואיל

הוצאת זרע לבטלה

הוצאת שכבת זרע לבטלה (בראשי תיבות: הוז"ל או שז"ל; נקרא גם כן החטא הידוע) הוא מונח הלכתי המתייחס לשפיכת נוזל זרע שלא במסגרת יחסי מין עם אישה, על ידי אוננות, קרי לילה או משגל נסוג.

לִרְאוֹת מקווה והוצאת זרע לבטלה

הודמזוושרהיי

הוֹדְמֶזֶווָשָרְהֵיי היא עיר במישור הפאנוני בדרום-מזרח הונגריה ממזרח לנהר טיסה.

לִרְאוֹת מקווה והודמזוושרהיי

הוויתו על ידי טהרה

בהלכות מקוואות, אחד מכללי היסוד הוא הוויתו על ידי טהרה.

לִרְאוֹת מקווה והוויתו על ידי טהרה

הכנסת ספר תורה

הכנסת ספר תורה בפתח תקווה אחר מלחמת העולם השנייה הכנסת ספר תורה בפאפה בשנת תרצ"ד (1934). הרמטכ"ל גבי אשכנזי כותב אותיות אחרונות בספר תורה, 2010 הרב יצחק לוי, 2006–תשס"ו, בהכנסת ספר תורה לבית-כנסת חדש לזכר בתו איילת השחר לוי הזמנה לחגיגה לרגל הכנסת ספר תורה הכנסת ספר תורה היא טקס שבו מכניסים לבית כנסת ספר תורה חדש שהסתיימה כתיבתו או ספר שהגיע מבית כנסת אחר.

לִרְאוֹת מקווה והכנסת ספר תורה

הכשר הרב לנדא

חתימת הרב יעקב לנדא הכשר הרב לנדא הוא גוף כשרות פרטי חרדי-ישראלי, אחת ממערכות הכשרות המקובלות על רבים בציבור החרדי.

לִרְאוֹת מקווה והכשר הרב לנדא

היסטוריה של ארץ ישראל

ההיסטוריה של ארץ ישראל היא מהקדומות והעשירות בעולם.

לִרְאוֹת מקווה והיסטוריה של ארץ ישראל

היציאה מן החומות

פריסת השכונות היהודיות הראשונות מחוץ לחומות כרם אברהם, חלוצת היציאה הנוצרית מהחומות חלוצת הכנסיות מחוץ לחומות - כנסיית 'השילוש הקדוש' במגרש הרוסים בית מחניים, דוגמה לבית אמידים נוצרים ברחוב הנביאים בית טיכו, דוגמה לבית אמידים מוסלמים בשכונת הנשאשיבים שברחוב הנביאים מלון אמריקן קולוני, דוגמה לבית אמידים מוסלמים בשכונת החוסיינים מאה שערים.

לִרְאוֹת מקווה והיציאה מן החומות

הישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים

ישיבת מאה שערים הישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים (בקיצור: ישיבת מאה שערים) הוא מבנה היסטורי בלב מתחם שכונת מאה שערים בירושלים.

לִרְאוֹת מקווה והישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים

היכל הספר

מתחם היכל הספר (לפניו מוצב קיר בזלת שחור) מה שמסמל את מגילת מלחמת בני אור בבני חושך ממגילות מדבר יהודה אשר חלקן נמצאות בהיכל הספר היכל הספר הוא אגף במוזיאון ישראל המשמש מקום משכן לכמה מהתגליות הארכאולוגיות החשובות של המאה ה-20, ביניהן כתבי-יד עתיקים ונדירים כגון מגילות מדבר יהודה וכתר ארם צובא.

לִרְאוֹת מקווה והיכל הספר

היישוב היהודי בחברון

היישוב היהודי בחברון מתקיים באופן רציף, למעט הפסקות אחדות, מתקופת המקרא ועד ימינו (המאה ה-21).

לִרְאוֹת מקווה והיישוב היהודי בחברון

היישוב היהודי ביפו בעת החדשה

חותמת הקהילה היהודית בית הכנסת היפואי לעולי לוב הרב יהודה מרגוזה יליד סרייבו עלה לארץ ב-1801 ולימים שימש כרבה הראשון של קהילת יהודי יפו המתחדשת. בית הקברות היהודי הראשון ביפו מראה יפו לבאים מן הים בצילום משנת 1865.

לִרְאוֹת מקווה והיישוב היהודי ביפו בעת החדשה

ונציה

ונציה (ביוונית קדומה לרוב ההיגוי בצ' רפויה בכתיבה כזו; וִנֵסְיַה או וְנֶשְׂיַה, באיטלקית: Venezia; בונטית: Venesia) היא בירת מחוז ונטו ובירת נפת ונציה באותו המחוז שבצפון-מזרח איטליה.

לִרְאוֹת מקווה וונציה

וסת

מחזור וסת אופייני המחזור החודשי וֶסֶת (באנגלית: menstruation) היא הפרשה סדירה של דם ורקמות ריריות מהחלק הפנימי של הרחם דרך הנרתיק.

לִרְאוֹת מקווה ווסת

ועידת רבני אירופה

ועידת רבני אירופה הוא ארגון רבני אורתודוקסי באירופה.

לִרְאוֹת מקווה וועידת רבני אירופה

ורדה פולק-סאם

ורדה פולק-סאם (9 בספטמבר 1953 – 6 ביולי 2023) הייתה סופרת ואמנית רב-תחומית ישראלית.

לִרְאוֹת מקווה וורדה פולק-סאם

וליקה טוריה

וליקה טוריה (טוריה הגדולה, באוקראינית: Велика Тур'я, בפולנית Tuża Wielka,ברוסית: Великая Турья) הוא כפר במערב אוקראינה, בחבל גליציה ההיסטורי, כ-15 ק"מ מצפון מזרח לעיירה בולחוב וכ-90 ק"מ ממזרח לגבול אוקראינה–פולין.

לִרְאוֹת מקווה ווליקה טוריה

וולפסבורג

ווֹלְפְסְבורג היא עיר עצמאית בת כ-120 אלף תושבים הממוקמת על גדת הנהר אלר במדינת סקסוניה התחתונה, גרמניה כ-50 ק"מ מזרחית להאנובר.

לִרְאוֹת מקווה ווולפסבורג

וינוהרדיב

וִינוֹהְרַדִיב (באוקראינית: Виноградів, עד 1946: Севлюш, סֶבְלְיוּש; בהונגרית: Nagyszőlős, נַאג'סֶלֶש; בסלובקית: Veľká Sevľuš; בגרמנית: Großweinstadt; ברומנית: Seleuşu Mare סלאושו מארה; ביידיש: סעליש) היא בירת נפת וינוהרדיב שבמחוז זקרפטיה באוקראינה.

לִרְאוֹת מקווה ווינוהרדיב

ויניפג

שדרות פורטייג' בעיר בניין הפרלמנט של מניטובה בוויניפג ויניפג (באנגלית: Winnipeg) היא בירת פרובינציית מניטובה שבקנדה ואחת הערים החשובות בקנדה.

לִרְאוֹת מקווה וויניפג

ויניצה

מראה הבוג הדרומי הזורם דרך העיר וינּיצָה (בכתיב ארכאי: ויניצא; באוקראינית: Вінниця, ויניציה) היא עיר באוקראינה, מרכז מחוז ויניצה.

לִרְאוֹת מקווה וויניצה

וידאל קואינקה

רבי וידאל קואינקה (סלוניקי, ה'תקנ"ה – ירושלים, י"ב באדר ב' ה'תרכ"ב, 14 במרץ 1862) היה מקובל, מחכמי ישיבת המקובלים בית אל, ולאחר מכן ראש "מדרש החסידים חסד אל" ומחבר ספרי קבלה.

לִרְאוֹת מקווה ווידאל קואינקה

וייטנאם

הרפובליקה הסוציאליסטית של וייטנאם (בוייטנאמית: Cộng hoà xã hội chủ nghĩa Việt Nam) היא מדינה בדרום-מזרח אסיה אשר גובלת ברפובליקה העממית של סין בצפון, בלאוס ובקמבודיה במערב, ובמפרץ טונקין במזרח ובדרום.

לִרְאוֹת מקווה ווייטנאם

כנסיית יוחנן בהרים

כנסיית יוחנן בהרים חדר הכמורה (Clergy) בכנסיית יוחנן בהרים אולם התפילה הקטן לנזירים בלבד, בכנסיית יוחנן בהרים מסדרון במנזר בכנסיית יוחנן בהרים כנסיית יוחנן בהרים היא כנסייה נוצרית קתולית השוכנת במעלה הגבעה בצפונה של שכונת עין כרם שבירושלים.

לִרְאוֹת מקווה וכנסיית יוחנן בהרים

כניסת שבת

מכריז על כניסת השבת באמצעות תקיעה בחצוצרה, ברחובות תל אביב, 1935 כניסת שבת הוא פרק זמן שלפני רדת החשיכה ביום שישי, שבו מתחילה השבת.

לִרְאוֹת מקווה וכניסת שבת

כפר מימון

כְּפַר מַיְמוֹן הוא מושב דתי בנגב הצפוני-מערבי, כ-5 ק"מ מנתיבות ומשתייך למועצה אזורית שדות נגב.

לִרְאוֹת מקווה וכפר מימון

כפר אוריאל

כפר אוריאל היה מיזם ליישוב ושילוב בתעסוקה של עולים עיוורים ובני משפחותיהם בגדרה.

לִרְאוֹת מקווה וכפר אוריאל

כפר אוריה

כפר אוריה הוא מושב בשפלת יהודה ליד העיר בית שמש השייך למועצה אזורית מטה יהודה.

לִרְאוֹת מקווה וכפר אוריה

כפר נצרת

כפר נצרת הוא מוזיאון אתנוגרפי, נוצרי, באוויר הפתוח, המשחזר את חיי הכפר בגליל במאה הראשונה לספירה ומטרתו להראות לעולי הרגל את נצרת שישו הכיר.

לִרְאוֹת מקווה וכפר נצרת

כפר חב"ד

חרות על ניצני הקמת כפר חב"ד, פברואר 1949 בניין 770 בכפר חב"ד זלמן שזר - נשיא מדינת ישראל נואם בהתוועדות כ"ג באייר תשכ"ג, 1963 בכפר חב"ד בישיבה גדולה שבכפר חב"ד, 1970 כְּפַר-חַבַּ"ד הוא יישוב במועצה האזורית שדות דן.

לִרְאוֹת מקווה וכפר חב"ד

כפר האורנים

מבט מרחוב יפה נוף (אוקטובר 2006) אדרטת המ"ה בכפר האורנים כפר האורנים היא התנחלות עירונית בעלת אופי חילוני המשתייכת למועצה אזורית מטה בנימין.

לִרְאוֹת מקווה וכפר האורנים

כרמי קטיף

כרמי קטיף הוא יישוב קהילתי בצמוד למושב אמציה השייך למועצה אזורית לכיש.

לִרְאוֹת מקווה וכרמי קטיף

כרם רעים

כרם רעים (שמו הקודם: נחלי טל) היא התנחלות ויישוב קהילתי בגוש טלמונים שבמערב הרי בנימין, המשתייך למועצה אזורית מטה בנימין.

לִרְאוֹת מקווה וכרם רעים

כשאנוב

הכיכר המרכזית ריינק בעיר בשנת 1910 alt.

לִרְאוֹת מקווה וכשאנוב

כתר שם טוב (בעש"ט)

כתר שם טוב הוא ספר המלקט את דברי תורתו של מייסד תנועת החסידות רבי ישראל בעל שם טוב.

לִרְאוֹת מקווה וכתר שם טוב (בעש"ט)

כורזים

שיחזור של בית הכנסת העתיק בכורזים עמודי בית הכנסת בכורזים קתדרא דמשה - סמוך לפתח בית הכנסת משקוף בית הכנסת בכורזים (במוזיאון ישראל) כורזים הוא יישוב קדום, שעמד על תילו מתחילת המאה הראשונה לספירה ועד המאה השמינית.

לִרְאוֹת מקווה וכורזים

כיפה (אתר אינטרנט)

כיפה הוא אתר חדשות ותוכן המיועד לציבור הדתי לאומי.

לִרְאוֹת מקווה וכיפה (אתר אינטרנט)

ימין משה

מראה כללי של השכונה חותם "כרם משה ויהודית" בית בימין משה מדרגות בשכונה היורדות לגיא בן הינום שלט הרחוב בית ועץ בשכונה ימין משה היא שכונה ותיקה בירושלים בקרבת העיר העתיקה.

לִרְאוֹת מקווה וימין משה

יעקב מטריקין

יעקב מטריקין (15 בספטמבר 1902 – 1 באוגוסט 1981) היה אדריכל ישראלי.

לִרְאוֹת מקווה ויעקב מטריקין

יעקב גזונדהייט (תעשיין)

יעקב גזונדהייט (תר"מ, 15 בספטמבר 1880 - כ"א בתשרי ה'תשט"ז, 1955) היה תעשיין ופילנתרופ יהודי, בדרום אפריקה, ב ובישראל.

לִרְאוֹת מקווה ויעקב גזונדהייט (תעשיין)

יעקב גוזמן

יעקב גוזמן יעקב גוזמן (27 ביולי 1874 - אוגוסט 1928) חזן בית הכנסת במוסקבה ובית הכנסת הגדול בפתח תקווה.

לִרְאוֹת מקווה ויעקב גוזמן

יער פסגת זאב - נווה יעקב

יער פסגת זאב - נווה יעקב (מכונה גם יער מיר) הוא יער קהילתי נטע האדם הנמצא בפתחו של ספר המדבר בצדה הצפון-מזרחי של ירושלים, בסמוך לשכונות פסגת זאב ונווה יעקב.

לִרְאוֹת מקווה ויער פסגת זאב - נווה יעקב

יערה

ממוזער יַעֲרָה הוא מושב בגליל העליון המערבי, ליד שלומי, המשתייך למועצה אזורית מעלה יוסף.

לִרְאוֹת מקווה ויערה

יפו

מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

לִרְאוֹת מקווה ויפו

יפיע (יישוב עתיק)

יפיע היה יישוב בארץ ישראל שהתקיים בתקופת הברונזה המאוחרת, ויישוב יהודי בתקופות הבית השני, המשנה והתלמוד.

לִרְאוֹת מקווה ויפיע (יישוב עתיק)

יצחק דבירה

יצחק (צחי) דבירה (נולד ב-21 בנובמבר 1972, ט"ו בכסלו ה'תשל"ג) הוא ארכאולוג ישראלי, אשר יחד עם ד"ר גבריאל ברקאי יזם את פרויקט סינון עפר הר הבית, הפועל מאז שנת 2004.

לִרְאוֹת מקווה ויצחק דבירה

יקיר

אולם כנסים ביישוב גינת משחקים ובתי מגורים ביישוב "מצפה עודד" הממוקם בקצה היישוב יַקִּיר היא התנחלות במתכונת של יישוב קהילתי דתי במערב השומרון, השייך למועצה אזורית שומרון ולארגון יישובי אמנה.

לִרְאוֹת מקווה ויקיר

ירושלים בתקופת בית שני

מראה העיר על פי דגם ירושלים בסוף ימי בית שני המוצב במוזיאון ישראל ירושלים בתקופת בית שני (538 לפנה"ס–70 לספירה) הייתה עיר הבירה של יחידות מדיניות שונות שבסיסן באזור יהודה, דוגמת פחוות יהודה הפרסית, ממלכת החשמונאים היהודית־עצמאית, ופרובינקיית יהודה הרומית.

לִרְאוֹת מקווה וירושלים בתקופת בית שני

ישראל אליהו וינטרוב

הרב ישראל אליהו וינטרוב (כ"ב באדר ב' ה'תרצ"ב, 30 במרץ 1932 - י"א בניסן ה'תש"ע, 25 במרץ 2010) היה מקובל, מחבר ספרים והוגה דעות חרדי-ליטאי.

לִרְאוֹת מקווה וישראל אליהו וינטרוב

ישראל עוזרי

מארי ישראל עוזרי (במקור: עְזַיְרִי, ה'תרס"א – כ"ג בניסן ה'תש"ג, 1901 – 28 באפריל 1943) היה רב ואב"ד בעיר בית עד'אקה בתימן.

לִרְאוֹת מקווה וישראל עוזרי

ישראל זופניק

ישראל זופניק (או זשופניק; ה'תרס"ה 1905 - כ"ו בחשוון ה'תשמ"ד נובמבר 1983 ניו יורק) היה תורם בולט של מוסדות העדה החרדית בישראל והקהילות החרדיות בישראל ובארצות הברית, ושמו מונצח בבנייני מוסדות שונים.

לִרְאוֹת מקווה וישראל זופניק

ישראל זיסל דבורץ

הרב ישראל זיסל דבורץ (נודע גם בשם העט: פלטין) (תרמ"ה, 1885 – כ"ט בשבט תשכ"ח, פברואר 1968) היה רב ועסקן חרדי, כיהן כרב ביודי וביזדה שבליטא, עורך כתב העת התורני "תבונה".

לִרְאוֹת מקווה וישראל זיסל דבורץ

ישראל חיים דייכס

רבי ישראל חיים דייכס (תרי"א 1850, דרשונישוק - תרצ"ז 1937, לידס) היה רב בניישטדט-שרווינדט ובלידס ומחבר הספר נתיבות ירושלים ועוד.

לִרְאוֹת מקווה וישראל חיים דייכס

ישכר דב רוקח

רבי ישכר דב רוקח (השני) (נולד בח' בשבט ה'תש"ח, 19 בינואר 1948) הוא האדמו"ר מבעלז משנת ה'תשכ"ו (1966) והחמישי בשושלת חסידות זו.

לִרְאוֹת מקווה וישכר דב רוקח

ישיבת מדברה כעדן

הרב צבי קוסטינר ישיבת מדברה כעדן, היא ישיבה המשתייכת לזרם ישיבות הקו ונמצאת במצפה רמון.

לִרְאוֹת מקווה וישיבת מדברה כעדן

ישיבת זכרון משה - סאות' פולסברג

ישיבת זיכרון משה (מכונה: ישיבת סאות' פולסברג) היא ישיבה אמריקאית בסגנון ליטאי, השוכנת בעיירה סאות' פולסבורג בניו יורק.

לִרְאוֹת מקווה וישיבת זכרון משה - סאות' פולסברג

ישיבת ישועות משה

היכל הישיבה במהלך תפילת מוסף של ראש חודש תמוז תשע"חש(בעמוד הימני עומד האדמו"ר רבי ישראל הגר, בעמוד השמאלי עומד ראש הישיבה הרב ויז'ניצר) מבנה הישיבה ישיבת ישועות משה (מוכרת גם בשם "ישיבת ויז'ניץ ברכפלד") היא ישיבה גדולה של חסידות ויז'ניץ.

לִרְאוֹת מקווה וישיבת ישועות משה

יחסי אישות (הלכה)

יחסי אישות (או בלשון חז"ל: תשמיש המיטה) הם יחסי מין בעגה יהודית הלכתית.

לִרְאוֹת מקווה ויחסי אישות (הלכה)

יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם

רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם (ד' בניסן תרס"ח, 5 באפריל 1908 – ו' בכסלו תשנ"ה, 9 בנובמבר 1994) היה האדמו"ר השלישי מסטרופקוב ומייסד חסידות סטרופקוב בישראל.

לִרְאוֹת מקווה ויחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם

יחזקאל ברטלר

הרב רפאל אביגדור יחזקאל ברטלר (כונה: רֶבּ חַצְקְל; ט"ו בסיוון ה'תרצ"ד, מאי 1934 – י"ח באדר א' תשע"ט, 23 בפברואר 2019) היה למדן ליטאי בני ברקי, תלמיד מובהק של החזון איש ומראשי חוג חזון איש.

לִרְאוֹת מקווה ויחזקאל ברטלר

יחזקאל הולשטוק

רבי יחזקאל הלוי הולשטוק (ה'תרמ"ז, 1886 - עשרה בטבת ה'תש"ג, 13 בדצמבר 1942) היה האדמו"ר השני מאוסטרובצה ובנו של מייסד החסידות, ר' מאיר יחיאל.

לִרְאוֹת מקווה ויחזקאל הולשטוק

יד בנימין

מרכז התרבות יד בנימין קראוילות למפוני גוש קטיף גמ"ח ספרי קודש לממתינים בתחנת הטרמפים ביד בנימין יַד-בִּנְיָמִין הוא יישוב קהילתי דתי בדרום השפלה, כ-3 ק"מ מצומת ראם, בתחומי מועצה אזורית נחל שורק.

לִרְאוֹת מקווה ויד בנימין

יהדות מץ

בית הכנסת הגדול במץ, נחנך בשנת ה'תר"י הקהילה היהודית במץ (פעמים רבות מיץ, ולעיתים מעץ) היא אחת הקהילות היהודית הוותיקות והחשובות באירופה.

לִרְאוֹת מקווה ויהדות מץ

יהדות משיחית

יהדות משיחית (באנגלית: Messianic Judaism) היא תנועה המשלבת בין אמונה בישו לזהות יהודית.

לִרְאוֹת מקווה ויהדות משיחית

יהדות מוינשט

'''החכם (שוחט) ממוינשט''', ציור של שטפאן לוקיאן קיימות עדויות לכך שראשיתה של יהדות מוינשט היא במחצית הראשונה של המאה ה-18.

לִרְאוֹת מקווה ויהדות מוינשט

יהדות מינסק

בית הכנסת הגדול במינסק, 1930 הקהילה היהודית במינסק (בבלארוסית: Мінск, וגם: Менск, ברוסית: Минск, בפולנית: Mińsk) בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, היא חלק מיהדות בלארוס ואחת הקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות במזרח אירופה.

לִרְאוֹת מקווה ויהדות מינסק

יהדות ארל

יהדות ארל התקיימה במשך דורות בעיר ארל, שהיא עיר בדרום צרפת, על גדות הנהר רון לקראת שפך הנהר לים התיכון.

לִרְאוֹת מקווה ויהדות ארל

יהדות אוסטריה

יהדות אוסטריה היא קהילה יהודית עתיקת יומין המתקיימת בשטחה של מדינת אוסטריה המודרנית, אשר שורשיה נעוצים, ככל הנראה, בכיבוש הרומי.

לִרְאוֹת מקווה ויהדות אוסטריה

יהדות אורתודוקסית בתל אביב

יהדות אורתודוקסית בתל אביב קיימת מסמוך להקמת העיר, בניסן ה'תרס"ט, (1909).

לִרְאוֹת מקווה ויהדות אורתודוקסית בתל אביב

יהדות אורוגוואי

שמאל יהדות אורוגוואי היא אחת מקהילות היהודים בדרום אמריקה ומקום מושבה הוא באזור אורוגוואי של היום.

לִרְאוֹת מקווה ויהדות אורוגוואי

יהדות איחוד האמירויות הערביות

יהדות איחוד האמירויות הערביות היא הנוכחות ההיסטורית והמודרנית של יהודים במשך אלפי השנים במזרח התיכון ובאופן ספציפי בשטחי איחוד האמירויות הערביות.

לִרְאוֹת מקווה ויהדות איחוד האמירויות הערביות

יהדות נאג'פאלו

ספר עם הקדשה בכתב ידו של ר' אשר אנשיל וייס הגדה של פסח בחתימת רב הקהילה ר' אשר אנשיל וייס נאג'פאלו (נאדי פאלו) או ברומנית - נושפאלאו (בהונגרית: Nagyfalu, ברומנית: Nușfalău) הוא כפר באזור שימלאו סילבאניי (בפי היהודים - שמלוי) ליד העיר סלאז' (סילאג') באזור מרגיטה שבצפון טרנסילבניה.

לִרְאוֹת מקווה ויהדות נאג'פאלו

יהדות נורווגיה

יהדות נורווגיה היא קהילה יהודית קטנה המונה כ-1,500 יהודים, ומהווה את הקהילה היהודית הצפונית ביותר על פני כדור הארץ.

לִרְאוֹת מקווה ויהדות נורווגיה

יהדות פנמה

יהדות פנמה היא קהילה יהודית במרכז אמריקה, והיא אחת הקהילות היהודיות המאוחדות והמגובשות בעולם.

לִרְאוֹת מקווה ויהדות פנמה

יהדות פראגה

בית הכנסת פראגה, בשנות ה-70 של המאה ה-19 יהדות פראגה הייתה קהילה יהודית עתיקה בעיר פראגה (לימים סופחה פראגה והייתה לרובע בוורשה) שבפולין, לפחות מהמאה ה-17.

לִרְאוֹת מקווה ויהדות פראגה

יהדות קניה

יהדות קניה היא ההיסטוריה של ההתיישבות היהודית בקניה, מדינה במזרח אפריקה, שהחלה ב-1899.

לִרְאוֹת מקווה ויהדות קניה

יהדות קפריסין

כתובה מקפריסין יהדות קפריסין היא קהילה יהודית עתיקת יומין המתקיימת לסירוגין באי קפריסין שבים התיכון.

לִרְאוֹת מקווה ויהדות קפריסין

יהדות קראית

מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.

לִרְאוֹת מקווה ויהדות קראית

יהדות קרלסרוהה

בית הכנסת הישן בקרלסרוהה, בסביבות 1810, ה'תק"ע הקהילה היהודית בעיר קרלסרוהה שבדרום-מערב גרמניה קיימת מתחילת המאה ה-18.

לִרְאוֹת מקווה ויהדות קרלסרוהה

יהדות קלוז'

ניאולוגית, בעיר קלוז'. הקהילה היהודית של קלוז'-נאפוקה (בעבר קלוז' או בשם ההונגרי קולוז'וואר או בשם היהודי קלויזענבורג) נוצרה במחצית הראשונה של המאה ה-19.

לִרְאוֹת מקווה ויהדות קלוז'

יהדות קזחסטן

בית חב"ד שבאלמטי שמשמש גם כבית הכנסת המרכזי בעיר יהדות קזחסטן היא קהילה יהודית המתקיימת בשטחה של קזחסטן.

לִרְאוֹת מקווה ויהדות קזחסטן

יהדות קישינב

יהדות קישינב או יהדות קישינאו, היא קהילה יהודית מאורגנת, שהתקיימה במשך שנים רבות בעיר קישינב, ותרמה רבות לכלכלתה ולתרבותה של העיר ושל חבל בסרביה.

לִרְאוֹת מקווה ויהדות קישינב

יהדות שידלוב

בית הכנסת המבוצר של שידלוב, כפי שנראה בימינו יהדות שידלוב הייתה הקהילה היהודית בשידלוב שהייתה עיירה בפולין קטן ששגשגה במאות 14–17.

לִרְאוֹת מקווה ויהדות שידלוב

יהדות תימן

כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.

לִרְאוֹת מקווה ויהדות תימן

יהדות טריאסטה

בית הכנסת בטריאסטה 2007 יהדות טריאסטה היא הקהילה היהודית החמישית בגודלה באיטליה אחרי רומא, מילאנו, פירנצה וטורינו.

לִרְאוֹת מקווה ויהדות טריאסטה

יהדות זימבבואה

יהדות זימבבואה (לשעבר רודזיה הדרומית, רודזיה) היא קהילה יהודית ותיקה שבשיאה מנתה כ-7,000 יהודים.

לִרְאוֹת מקווה ויהדות זימבבואה

יהדות ברזיל

יהדות ברזיל היא הקהילה היהודית השנייה בגודלה באמריקה הלטינית (אחרי יהדות ארגנטינה), ותחילתה במאה ה-16 באזור מדינת ברזיל של היום.

לִרְאוֹת מקווה ויהדות ברזיל

יהדות ברבדוס

יהודים חיים בברבדוס כמעט ללא הפסקה מאז 1654.

לִרְאוֹת מקווה ויהדות ברבדוס

יהדות בלגרד

בית הכנסת בבלגרד יהדות בלגרד היא קהילה יהודית בת מספר עדות, המתקיימת בעיר בלגרד בירת סרביה לפחות מהמאה ה-13 ועד ימינו.

לִרְאוֹת מקווה ויהדות בלגרד

יהדות בוקרשט

בית הכנסת הכוראלי של בוקרשט - מבט מבפנים יהדות בוקרשט היא קהילה יהודית מאורגנת, שהתקיימה במשך מאות שנים בעיר בוקרשט, ותרמה רבות לכלכלתה ולתרבותה של העיר בפרט ושל רומניה בכלל.

לִרְאוֹת מקווה ויהדות בוקרשט

יהדות דנמרק

יהדות דנמרק היא קהילה יהודית קטנה יחסית, הראשונה מבין קהילות סקנדינביה.

לִרְאוֹת מקווה ויהדות דנמרק

יהדות דנוור

יהדות דנוור היא הקהילה היהודית בעיר דנוור, בירת מדינת קולורדו שבארצות הברית.

לִרְאוֹת מקווה ויהדות דנוור

יהדות הונג קונג

יהדות הונג קונג היא הקהילה היהודית בהונג קונג, סין.

לִרְאוֹת מקווה ויהדות הונג קונג

יהדות וורמייזא

וורמס ב-1630. רחוב היהודים מסומן בצהוב יהדות וורמייזא, כפי שכונתה וורמס בפי היהודים, היא קהילה יהודית בעיר וורמס שבמדינת ריינלנד-פפאלץ בגרמניה, שלה היסטוריה מפוארת בעולם היהודי.

לִרְאוֹת מקווה ויהדות וורמייזא

יהושע סיגל

איור תמונה של הרב יהושע סיגלתמונה להחלפה הרב יְהוֹשֻׁעַ סִיגֶל (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: סיגעל; באנגלית: Joshua Siegel; כ"ו באב ה'תר"ו, 18 באוגוסט 1846 - י"ג באדר א' ה'תר"ע, 22 בפברואר 1910) היה רב ופוסק הלכה פולני-אמריקאי שפעל בניו יורק.

לִרְאוֹת מקווה ויהושע סיגל

יהושע לייפר

הרב לייפר במהלך נאום הרב יהושע לייפר (נולד בי"ח בתמוז תשי"ז, 17 ביולי 1957) הוא דיין ומורה צדק המשמש כנשיא מכון עוז והדר במאנסי ובניו סקוור, ניו יורק.

לִרְאוֹת מקווה ויהושע לייפר

יהודה מאיר שפירא

רבי יהודה מאיר שפירא הרב יהודה מאיר שפירא (מהר"ם שפירא; ז' באדר תרמ"ז תרמ"ז, 3 במרץ 1887 - ז' בחשוון תרצ"ד, 27 באוקטובר 1933) היה נשיא אגודת ישראל בפולין, מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין ומחולל רעיון הדף היומי.

לִרְאוֹת מקווה ויהודה מאיר שפירא

יהודה לייב סרוואל

הרב יהודה לייב סרוואל (נפטר באייר ה'שע"ז, 1617) היה רבה של ונציה וראש ישיבה בעיר, מגדולי רבני יהדות איטליה במאה ה-16.

לִרְאוֹת מקווה ויהודה לייב סרוואל

יהודה גראמי

הרב יהודה גראמי הוא הרב הראשי של יהודי איראן וחבר איחוד הרבנים במדינות האסלאם.

לִרְאוֹת מקווה ויהודה גראמי

יהודה החסיד (ירושלים)

רבי יהודה חסיד (סג"ל; ה'ת"כ, 1660, דוּבְּנוֹ – ו' בחשוון ה'תס"א, 1700, ירושלים) היה דרשן בליטא.

לִרְאוֹת מקווה ויהודה החסיד (ירושלים)

יהודה יודל רוזנברג

מתוך קונטרס "גורל העשיריות" שהדפיס הרב רוזנברג. חוברת קצרה זו, ייחודית במינה, אמורה להשיב תשובה מקורית לשואל, על כל שאלה שיישאל, זאת על ידי חישובים, דילוגים, מספרים ואותיות, וע"פ ארבעה לוחות, כמו זה שמוצג בתמונה.

לִרְאוֹת מקווה ויהודה יודל רוזנברג

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.

לִרְאוֹת מקווה ויום הכיפורים

יום הכיפורים בבית המקדש

כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב עבודת יום הכיפורים בבית המקדש היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות.

לִרְאוֹת מקווה ויום הכיפורים בבית המקדש

יונה חיה בנדיקט

יונה חיה בנדיקט (תרס"א 1901 - י"ג בחשוון תשנ"ו נובמבר 1995) הייתה מהנשים הראשונות ביישוב העברי ששימשה כמורה למקרא.

לִרְאוֹת מקווה ויונה חיה בנדיקט

יוסף אלבו (ערד)

הרב יוסף אלבו (נולד ב-1942) הוא הרב הראשי של העיר ערד.

לִרְאוֹת מקווה ויוסף אלבו (ערד)

יוסף חיים קנטור

הרב יוסף חיים קנטור (נולד בי' בשבט תשכ"ט, 1969) הוא שליח חב"ד הראשי בתאילנד, מייסד ועד הכשרות של בנגקוק והעומד בראשו.

לִרְאוֹת מקווה ויוסף חיים קנטור

יוסף גרינוולד

הרב יוסף גרינוולד (כ"ד באלול תרס"ג, 1903 - י"ג באב תשמ"ד, 11 באוגוסט 1984) היה ראש ישיבת "קרן לדוד" בסאטמר ורבה האחרון של פאפא שבהונגריה.

לִרְאוֹת מקווה ויוסף גרינוולד

יוסף דב כהן

הרב יוסף דב כהן (סביבות ה'תרמ"ב, 1882 – ב' בניסן ה'תשכ"ב, 6 באפריל 1962) היה רבה של זסלב במשך כ-20 שנה ורבה של חדרה במשך כ-36 שנה.

לִרְאוֹת מקווה ויוסף דב כהן

יוסף הכט (רב)

הרב יוסף הכט (נולד בי"ד בשבט ה'תשי"א, 21 בינואר 1951) הוא רבה הראשי האשכנזי של אילת והמחוז, רב קהילת חב"ד וחבר בבית דין רבני חב"ד.

לִרְאוֹת מקווה ויוסף הכט (רב)

יורה דעה

יורה דעה (בראשי תיבות: יו"ד) הוא החלק השני בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

לִרְאוֹת מקווה ויורה דעה

יוחנן המטביל

יוחנן המטביל על פי גירטגן טוט סין ג'נס כריתת ראשו של יוחנן המטביל. מימין עומדות הורודיה ושלומית. ציור בכנסיית יוחנן בהרים. ככל הנראה הציור מעשה ידי אל גרקו או תלמידיו.

לִרְאוֹת מקווה ויוחנן המטביל

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מקווה

ידוע גם בשם מקווה טהרה.

, משה מטראצ'ינה, משה מיכאלשוילי, משה ראובן אסמן, משה רוזין, משה שמואל גלזנר, משה שטינברג (רב), משה גרינוולד, משה דב וולנר, משה הדאיה, משה וקסלר, משיח ברוכוף, מלניצה, מלריטה, מלון המרכז, מזקובאצ'האזה, מזרן, מחנה העקורים אשווגה, מחוסר כיפורים, מחולה, מחיצה (הלכה), מחיצה תלויה, מבצעי הרבי מחב"ד, מבצר הארבל, מבשרך לא תתעלם, מבטחים (מושב), מבואות יריחו, מגרון (מאחז), מגרון (יישוב), מגדל עדר, מגדל עוז, מגיאסו, מגיד (קבלה), מדרגות הנביאים, מונטריי, מועצת הרבנות הראשית, מועצת הרבנים במרוקו, מועצה דתית, מורסקה סובוטה, מולהוזן, מוזיאון שפיירא, מוזיאון המקווה היהודי בבישהיים, מודה ועוזב ירוחם, מודינת א-סליה, מוכנין, מכון מדעי טכנולוגי להלכה, מי גבאים, מים, מים שאובים, מיניות ביהדות, מיצד, מירון הקדומה, מיתר (יישוב), מיתה בידי שמיים, מיתוסים של מבול, מידד טסה, מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה, מיכל אנסקי, אנקורג', אנוסי משהד, אסמכתא (דרשה), אסון קריסת המקווה באודסה, אפץ, אפרים זלמן הלפרין, אצל חמדת, ארמונות החורף ואחוזת המלך ביריחו, אריאל הורוביץ (סופר), אריאדנה סקריאבינה, אריה דרעי, אשר פריינד, אשר טננבוים, אלשד, אלוני הבשן, אליעזר אליהו איגל, אליזבת בנקס, אזור התעשייה נוה דקלים, אחיה (מאחז), אברהם ארלנגר, אברהם אזולאי, אברהם אזולאי (מנדלבוים), אברהם רוזנטל (פוליטיקאי), אברהם ריניק, אברהם שלם, אברהם לייב זילברמן, אברהם חייבי, אברהם דרושקוביץ, אברהם דב בער פלאם, אברהם יצחק כלאב, אברהם ישעיהו קרליץ, אבטליון בן שלמה מקונסיליו, אבורה, אבירם כהן, אביגיל (יישוב), אגן טבילה, אגר (עיר), אגדת הסופר, אהרן כ"ץ (דיין), אהל משה, אום אל עומדן, אוסטז'שוב, אור אבנר, אוראשו נואו, אושא, אובדה (ספרד), אוהל אדמו"רי חב"ד בניו יורק, אוהליה, איסור משכב עם נידה, איסור והיתר, איסורי מלאכה בחול המועד, איתמר (יישוב), איל רגב, אילק, איחוד הארגונים היהודים באירופה, איבי הנחל, איגוד הקהילות היהודיות בהולנד, איישישוק, נסים אוחנה, נפתלי מנחם הוטנר, נפתלי יוסף פריינד, נקבת השילוח, נקודתי, נתן מרומי, נתן סאה ונטל סאה, נתיב המורשת היהודית בסלובקיה, נטע (יישוב), נטלה, נטילת ידיים, נחל מפלט, נחל חלילים, נחליאל, נחום יואל הלפרין, נבי סמואל, נג'הלאס, נגרשט-אואש, נופים, נווה שרת, נווה דוד, ניסן טלושקין, ניצן (יישוב), ניצוק, נירמדה, נירבלטק, נירבוגדאן, נירגיולאי, ניריאקו, נירית טקלה, ניש, נישואים ביהדות בוכרה, ניז'ני נובגורוד (מחוז), נידה, סמושסג, סאן (כפר), סאה (יחידת מידה), סנטו, ספק (הלכה), ספר טהרה, סצ'ל, סקר דרום השומרון החדש, סקלרים, סרטבה, סרוגים (סדרת טלוויזיה), סלים זעפראני, סטמארצ'קה, סטמפורד היל, סבולצ'באקה, סדר טהרות, סוסיא (יישוב עתיק), סוליצה (יישוב כפרי), סובוטניקים, ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, עמנואל, עמקה, עמונה, עמותת עתים, ענת צוריה, ערב ראש השנה, ערב שבת, ערב יום הכיפורים, עשהאל, עלי זהב, עלילת הדם בגאלאץ (1859), עליית אעלה בתמר, עטרת, עזר, עזרת תורה, עזריאל (מושב), עזריאל זליג סלונים, עדת ישראל, עובר ירך אמו, עובדיה יוסף, עובדיה יוסף (1976), עין משואות, עין מח'נה, עין עיטם, עין גנים (עיר מקראית בשפלה), עין כרם, עינות צוקים, עיניים פקוחות, עיר דוד, עירייה, עילת הסבירות, פארק עדולם, פנלו, פנדליס, פניני הלכה, פסגת זאב, פסגות, פצאליס, פראסין, פראגה, פרדס חנה-כרכור, פרישה סמוך לווסת, פשקאן, פתח תקווה, פטנהאזה, פטירת מנהיגי הציבור החרדי, פוסטדובוש, פורו, פולמוס הפרדת הקהילה בפרנקפורט, פולטת שכבת זרע, פוינילה דה סוב מונטה, פינסק, פינחס דוד הורוביץ, צ'רניהיב, צפריה, צפת, צבי פסח פרנק, צבי קמיל, צבי הירש להרן, צבי הירש גרודזנסקי, צדקה חוצין (הראשון), צובה, ציפורי (יישוב עתיק), קרן אברהם הכהן, קרח, קריית מטרסדורף, קריית מוצקין, קריית נטפים, קריית צאנז (נתניה), קריית טאהש, קריית באבוב, קשת רובינסון, קלחים, קלונימוס קלמיש שפירא, קלובוצק, קטפרס אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה, קטלוניה, קב (יחידת מידה), קבר יחזקאל הנביא, קדומים, קהל עדת ישורון (ניו יורק), קהילת עדת ישורון (אמסטרדם), קהילת שארית ישראל, קהילת חב"ד בחברון, קהילת יהודי מזקובאצ'האזה, קהילת יהודי מיינץ, קהילת יהודי אמדן, קהילת יהודי ארטה, קהילת יהודי איבניץ, קהילת יהודי נובה זמקי, קהילת יהודי נים, קהילת יהודי ספישסקה פודהרדייה, קהילת יהודי פרשוב, קהילת יהודי פשדץ', קהילת יהודי קמפנו, קהילת יהודי קאליש, קהילת יהודי קנדז'ז'ין-קוז'לה, קהילת יהודי קטוביץ, קהילת יהודי קיילצה, קהילת יהודי קייב, קהילת יהודי רחיב, קהילת יהודי שפייר, קהילת יהודי לונל, קהילת יהודי לינץ, קהילת יהודי זלצבורג, קהילת יהודי חוסט, קהילת יהודי באדן-וירטמברג, קהילת יהודי ברלין, קהילת יהודי ברהובה, קהילת יהודי בודפשט, קהילת יהודי ביטום, קהילת יהודי גוקסהגן, קהילת יהודי ורשה, קהילת יהודי כפר אטגה, קהילת יהודי יאסין, קונרד שיק, קוניאר, קוס (אל), קורבן אשם, קודש (הלכה), קיקול, קישינב, קידה (מאחז), רמת אביב ג', רמת רחל, רמת גן, רמת הנדיב, רמברטוב, רפאל הלפרין, רפאל כדיר צבאן, רש"י, רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה, רטנה, רחצה, רחוב משגב לדך, רחוב היהודים (אירופה), רב (אמורא), רב צבאי, רב יהודה בר שילא, רבי אליעזר בן יעקב, רבי שמעון בר כרסנא, רבי טרפון, רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול, רוני רייך, רוסקה פולה, רוזאלימס, רובו ככולו, רודנה, ריעותא, ריצ'ה, שמעון פרידמן, שמעון פינטו, שמעון רוזובסקי, שמעון זאב רוטשילד, שמריה נח שניאורסון, שמחה לוצאטו, שמואל מרציאנו, שמואל אליהו, שמואל זביטקובר, שמואל דוד אונגר, שמואל וינברג (סלונים), שמונה עשר דבר, שניאור זלמן סלונים, שניאור זלמן גרליק, שפייר, שרה משורר, שתולה, שלמה אלבאז, שלמה צופיוף, שלמה לייב רוקח, שלמה זלמן אהרנרייך, שלמה זלמן ליפשיץ, שלמה ברוך הלוי פראגר, שלמה גולדמן, שלום מנצורה, שלום דובער שניאורסון, שלום יחזקאל שרגא רובין-הלברשטאם, שטרסבורג, שבע קהילות, שבעה נקיים, שבתי סלבטיצקי, שבות רחל, שביל הראשונים כפר סבא, שבילי אמונה, שדרות ח"ן (רחובות), שומרונים, שועפאט, שכונת אחווה, שכונת אברהם אבינו, שכונת רמות (באר שבע), שכונת חצר, שכונות באר שבע, שכונות הבריח, שיכון חב"ד (ירושלים), שיכון הרבנים, תנו רבנן (שיר), תנועת החסידות, תרצה גרינפלד, תרומה (הלכה), תל רומיידה, תל חייא, תל בית שמש, תל ינעם, תחיה ותהיה, תוכנית ההתנתקות, תכשיט (שבת), תיקון (סרט), לאו יונג, לאורדינה, לרנקה, לשם (יישוב), לשון נקייה, לשכת הפרווה, לתפוס את השמים, לטרינה, לגיו, לגיישבניה, לואר איסט סייד, לוצרן, לוולק, לוויצה, לוי דוכמן, לוי יצחק קופר, לימירה, ליפתא, ליפתא (מעיין), ליווינגסטון (זמביה), טאיה, טראווניק, טרנוב, טריקלה, טל מנשה, טבול יום, טביעה (אדם), טבילת נידה, טבילת כלים, טבילת ידיים, טבילה (יהדות), טבילה במעיין, טהרת המשפחה, טומאת מדרס, טומאת זב, טומאת ביאה, טומאת כלים, טומאה וטהרה, טובל ושרץ בידו, טיסדורוגמה, טיעון העד (יהדות), ז'ירונה, ז'יבואו, ז'יימליס, זמפלנגארד, זרת (יחידת מידה), זריעה, זריעה (מקוואות), זבה, זונדרסהאוזן, זוחלין, ח'רבת אפקס, ח'רבת אל-מקטיר, ח'רבת בד עיסא, ח'ירבת אל-חמאם, ח'ירבת סמארה (שומרון), ח'ירבת ג'ומג'ום, חמי טבריה, חאניה, חנניה יום טוב ליפא דייטש, חנתון, חניון גבעתי (עיר דוד), חסידות קרעטשניף, חסידות שומרי אמונים, חסידות טריסק, חסידות חב"ד, חסידות ברסלב, חסידות דז'יקוב, חסידות הורניסטייפול, חציצה, חרשה (יישוב), חתונה, חזקת הגוף, חג'ה (נפת קלקיליה), חדיד, חוקוק (יישוב עתיק), חורבן העולם באלף השביעי, חורבת ניסיה, חורבת עתרי, חורבת עוצה, חורבת פצה, חורבת פרסין, חורבת צלית, חורבת קסטרא, חורבת שיבתין, חורבת חכלילי, חורבת בית לויה, חותם לחם צבאי, חול המועד, חובלתא, חוות סקאלי, חוות חקלאיות בארץ ישראל, חוות יאיר (יישוב), חירבת תיבנה, חיים מאיר יחיאל שפירא (נארול), חיים אלעזר שפירא, חיים נפתלי ויסבלום, חיים שמואל הכהן קונורטי, חיים ביד, חיים הלברשטאם, חיים יצחק טברסקי, חיים יהודה אריה וייל, בן ציון לויטן, בן-ציון מוצפי, באצ'קה פאלאנקה, באר טוביה, באר יעקב (בריסטול), בני מנשה, בני דקלים, בנימין אריה וייס, בניין זופניק, בסתר רעם, בסלו, בעל קרי, בעלי הנפש, ברן, ברמינגהאם, ברד, ברדיצ'ב, ברהובה, ברוך אידלשטיין, ברוך לייזרובסקי, ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ, ברוש (מושב), ברידג'טאון, בריכת השילוח, בת עין, בת ים, בתי מחסה, בתי אונגרין, בתי ראנד, בלן (מקצוע), בלנית (יהדות), בז'סקו, בחן, בדיקת עד, בוצ'קי, בור (פירושונים), בור על גבי בור, בורגנלנד, בורין, בוינאקסק, בית מרחץ, בית אלאוסטא, בית קרול גבהארדט, בית שערים, בית שרעבי, בית חב"ד, בית חורון, בית ג'מאל, בית גמליאל, בית המאירי, בית המקדש, בית הסתרים, בית הקברות היהודי החדש בלודז', בית הדין הרבני בלונדון, בית הכנסת 770 (ירושלים), בית הכנסת משמיע ישועה, בית הכנסת מגן אבות, בית הכנסת אחדות הקודש, בית הכנסת אבן דנאן, בית הכנסת אור הצפון, בית הכנסת אוריול, בית הכנסת אוהל דוד, בית הכנסת אוהל יצחק, בית הכנסת נידחי ישראל, בית הכנסת סוכת שלום בבלגרד, בית הכנסת עץ חיים (כרתים), בית הכנסת עץ החיים (מצרים), בית הכנסת צמח צדק (ירושלים), בית הכנסת קהל צור ישראל, בית הכנסת קהל שלום, בית הכנסת של מאטסלקה, בית הכנסת של קסג, בית הכנסת של רגנסבורג, בית הכנסת של ריימס, בית הכנסת של ורליץ, בית הכנסת תפארת ישראל, בית הכנסת לעולי לוב, בית הכנסת טמפלגאסה, בית הכנסת במריבור, בית הכנסת במישקולץ, בית הכנסת בסרנדה, בית הכנסת בקושיצה, בית הכנסת ברחוב קזינצי בבודפשט, בית הכנסת בשאלון-אן-שמפן, בית הכנסת בלשייא ברונייא, בית הכנסת בטראווניק, בית הכנסת בטומאר, בית הכנסת בגרודנו, בית הכנסת בוורמס, בית הכנסת בימבול, בית הכנסת בית מנחם, בית הכנסת בית ישראל בבלגרד, בית הכנסת הסניור (טבריה), בית הכנסת העתיק של קנטרברי, בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם, בית הכנסת החסידי בסנטה, בית הכנסת החדש (דומברובה טרנובסקה), בית הכנסת החורבה, בית הכנסת הגדול (גאלאץ), בית הכנסת הגדול בסנטה, בית הכנסת הגדול בעדן, בית הכנסת הכוראלי של ריגה, בית הכנסת הישן (ארפורט), בית הכנסת הישן בראש פינה, בית הכנסת יצחק בן ואליד, בית הכרם (עיר מקראית), בית כנסת בית תנחום, בית ישראל (שכונה), ביבולאר, בייסוגלה, גמלא (יישוב עתיק), גמזו (מושב), גאי ריצ'י, גני מודיעין, גרשה, גרודנו, גשר וילסון, גת שמנים, גלנהאוזן, גטו מרצ'ינקנץ, גטו סירקוזה, גבעת שאול, גבעת הראל, גילה, גיור, דן מרצבך, דמצ'ר, דראגומירשט (מחוז מרמורש), דרומא, דרכי היטהרות מטומאה, דב רוזן, דברצן, דגנדורף, דורצ'ול, דולב (יישוב), דוד אברהם ספקטור, דוד חנזין, דוד חותר, דייב אלמן, המרכז הארצי לטהרת המשפחה, המרכז היהודי במינכן, המרכז היהודי-קהילתי במוסקבה, המשכה, המחלוקות סביב סיבוב ההופעות The MDNA Tour, המוזיאון היהודי של רודוס, המוזיאון היהודי בפראג, האמה התחתונה, האוהל האדום, הסתדרות הרבנים דאמריקה, העליות בשנים 1700–1881, העזרה, העיר העתיקה, העיר העתיקה של צפת, הפרוור ההרודיאני, הפגנות יוצאי אתיופיה, הקהילה היהודית, הקהילה היהודית באפינגן, הקהילה היהודית בניז'ני נובגורוד, הקהילה היהודית בקאוויון, הקהילה היהודית בשטוטגרט, הקהילה היהודית בטאלהיים, הקונסיסטוריה המרכזית של יהודי צרפת, הר אדר, הר הבית, הר יונה ג', הרשל'ה אוסטרופולר, הרשות הארצית לשירותי דת, הרובע היהודי, הרודיון, השקה (הלכה), הלכה, הלכה למשה מסיני, הגן הארכאולוגי ירושלים, הגירת הולכי הרגל, הדר הכרמל, הואיל, הוצאת זרע לבטלה, הודמזוושרהיי, הוויתו על ידי טהרה, הכנסת ספר תורה, הכשר הרב לנדא, היסטוריה של ארץ ישראל, היציאה מן החומות, הישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים, היכל הספר, היישוב היהודי בחברון, היישוב היהודי ביפו בעת החדשה, ונציה, וסת, ועידת רבני אירופה, ורדה פולק-סאם, וליקה טוריה, וולפסבורג, וינוהרדיב, ויניפג, ויניצה, וידאל קואינקה, וייטנאם, כנסיית יוחנן בהרים, כניסת שבת, כפר מימון, כפר אוריאל, כפר אוריה, כפר נצרת, כפר חב"ד, כפר האורנים, כרמי קטיף, כרם רעים, כשאנוב, כתר שם טוב (בעש"ט), כורזים, כיפה (אתר אינטרנט), ימין משה, יעקב מטריקין, יעקב גזונדהייט (תעשיין), יעקב גוזמן, יער פסגת זאב - נווה יעקב, יערה, יפו, יפיע (יישוב עתיק), יצחק דבירה, יקיר, ירושלים בתקופת בית שני, ישראל אליהו וינטרוב, ישראל עוזרי, ישראל זופניק, ישראל זיסל דבורץ, ישראל חיים דייכס, ישכר דב רוקח, ישיבת מדברה כעדן, ישיבת זכרון משה - סאות' פולסברג, ישיבת ישועות משה, יחסי אישות (הלכה), יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם, יחזקאל ברטלר, יחזקאל הולשטוק, יד בנימין, יהדות מץ, יהדות משיחית, יהדות מוינשט, יהדות מינסק, יהדות ארל, יהדות אוסטריה, יהדות אורתודוקסית בתל אביב, יהדות אורוגוואי, יהדות איחוד האמירויות הערביות, יהדות נאג'פאלו, יהדות נורווגיה, יהדות פנמה, יהדות פראגה, יהדות קניה, יהדות קפריסין, יהדות קראית, יהדות קרלסרוהה, יהדות קלוז', יהדות קזחסטן, יהדות קישינב, יהדות שידלוב, יהדות תימן, יהדות טריאסטה, יהדות זימבבואה, יהדות ברזיל, יהדות ברבדוס, יהדות בלגרד, יהדות בוקרשט, יהדות דנמרק, יהדות דנוור, יהדות הונג קונג, יהדות וורמייזא, יהושע סיגל, יהושע לייפר, יהודה מאיר שפירא, יהודה לייב סרוואל, יהודה גראמי, יהודה החסיד (ירושלים), יהודה יודל רוזנברג, יום הכיפורים, יום הכיפורים בבית המקדש, יונה חיה בנדיקט, יוסף אלבו (ערד), יוסף חיים קנטור, יוסף גרינוולד, יוסף דב כהן, יוסף הכט (רב), יורה דעה, יוחנן המטביל.

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

המידע מבוסס על ערכים מויקיפדיה ומיזמים אחרים של ויקימדיה, וזמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות