גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
100 יחסים: מאיר בניהו, מאיר בר-אשר, מנחם קיסטר, מקדש השומרונים בהר גריזים, מרדכי ברויאר, מרוקאית יהודית, מרים מרגולין-ייבין, משה עסיס (חוקר תלמוד), משה בר אשר, משה גרסיאל, מחזור ארם צובא, מגילות (כתב עת), מיכאל ריז'יק, מיכאל גרינצויג, מיכל בר-אשר סיגל, א-רשידיה, ארמית, אריאלה דים-גולדברג, אל אדון על כל המעשים, אליצור בר-אשר סיגל, אזולאי, אבא בנדויד, אבי הורביץ, אהרן ממן, אהרן דותן, אורה שורצולד, אילן אלדר, סעדיה אבן דנאן, עמנואל טוב, ערבית יהודית, עירית מאיר, פאס, פרס א.מ.ת., פרס רוטשילד, פרס תור הזהב, פרס יצחק בן-צבי, פתרון תורה, צגה מלקו, קדיש, רפאל בירדוגו, רפי וקנין, רבי שמעיה, רגע של עברית, רוברט אסרף, רינה בן-שחר, שמעון שרביט, שמחת עניים, שמחה קוגוט, שפרה שחר, שפת הסימנים של יהודי אלג'יריה, ..., שפת הוראה, שרגא אברמסון, של (מילת יחס), שלמה מורג, שבעים פנים לתורה, שושנה בהט, תלמוד ירושלמי, תחיית הלשון העברית, לשון חז"ל, לשוננו, לובה חרל"פ, זאב בן-חיים, זוכי פרס ישראל, חמש מגילות, חננאל מאק, חס ושלום, חזון גבריאל, חיים רבין, חיים חמיאל, בן הרוש, באבא סאלי, בעין-דור, בר-אשר, ברית עברית עולמית, ביתנו, גלעד צוקרמן, גדעון גולדנברג, דוד טלשיר, ה'תשנ"ג, האקדמיה ללשון העברית, התנחלות השבטים, היסטוריה של רכבת ישראל, כתר ארם צובא, כתב יד קאופמן, י"ב בתמוז, יאיר בן-חור, יעקב משה טולידאנו, יצחק יחזקאל יהודה, יקיר ירושלים, ישעיהו מאורי, יחיאל קארה, יהדות מרוקו, יהדות אפריקה, יהדות אלג'יריה, יהדות פאס, יהודית הנשקה, יוסף קאפח, יוסף קפלן, יוסף טובי, ייצוג לשוני של קולות בעלי חיים. להרחיב מדד (50 יותר) »
מאיר בניהו
מאיר בניהו (28 בנובמבר 1926, כ"ב בכסלו תרפ"ז – 26 באפריל 2009, ב' באייר תשס"ט) היה חוקר ההיסטוריה של הקבלה והשבתאות, חוקר הפזורה הספרדית של חכמי וגאוני עדות המזרח, וחוקר הספרות הרבנית במזרח ובאיטליה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ומאיר בניהו · ראה עוד »
מאיר בר-אשר
מאיר מיכאל בר-אשר (נולד ב-1955) הוא פרופסור מן המניין בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים, כיהן בראש המכון ללימודי אסיה ואפריקה ובראש החוג לשפה וספרות ערבית והיה מופקד הקתדרה בחקר האסלאם על שם מקס שלזינגר באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ומאיר בר-אשר · ראה עוד »
מנחם קיסטר
מנחם י' צבי קיסטר (נולד ב-23 במאי 1957) הוא פילולוג, חוקר ספרות בית שני וספרות חז"ל, פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ומנחם קיסטר · ראה עוד »
מקדש השומרונים בהר גריזים
אתר הכנסייה - מתחתיו אולי שרידי ההעתק לבית המקדש מקדש השומרונים בהר גריזים הוא המקום בו שכן לפי העדויות מקדש לעדה השומרונית על פסגת הר גריזים.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ומקדש השומרונים בהר גריזים · ראה עוד »
מרדכי ברויאר
הרב מרדכי בְּרוֹיֶאר (Marcus Breuer; ו' באייר ה'תרפ"א – ו' באדר ה'תשס"ז, 14 במאי 1921 – 24 בפברואר 2007) היה חוקר תנ"ך, דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית, זוכה פרס ביאליק וחתן פרס ישראל לספרות תורנית, ההדיר את נוסח המקרא, ופיתח את "שיטת הבחינות", המשלבת את השערת התעודות עם אמונה בתורה מן השמים.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ומרדכי ברויאר · ראה עוד »
מרוקאית יהודית
עיתון אלחוררייא (La Liberté) מ-4 באוגוסט 1922 בגרסתו המרוקאית-יהודית ערבית-מרוקאית יהודית או מוגרבית היא שפה יהודית המדוברת בפי יהודי מרוקו ויוצאיה זה דורות רבים.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ומרוקאית יהודית · ראה עוד »
מרים מרגולין-ייבין
ממוזער מרים עטרה מַרְגוֹלִין-ייבין (מאי 1896 – 4 בדצמבר 1966) הייתה מורה וסופרת ילדים יידית ועברית.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ומרים מרגולין-ייבין · ראה עוד »
משה עסיס (חוקר תלמוד)
משה עסיס (נולד בדצמבר 1942, כ"ח בכסלו ה'תש"ג) הוא פרופסור אמריטוס לתלמוד באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ומשה עסיס (חוקר תלמוד) · ראה עוד »
משה בר אשר
#הפניה משה בר-אשר.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ומשה בר אשר · ראה עוד »
משה גרסיאל
משה גַרסיאל (נולד ב-6 בינואר 1936) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ומשה גרסיאל · ראה עוד »
מחזור ארם צובא
מחזור ארם צובה הוא ספר תפילות בן שני חלקים, אחד החשובים שבהם.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ומחזור ארם צובא · ראה עוד »
מגילות (כתב עת)
מגילות הוא כתב עת מדעי לחקר מגילות מדבר יהודה היוצא לאור בעברית על ידי מוסד ביאליק בשיתוף הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה ומרכז אוריון לחקר מגילות מדבר יהודה באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ומגילות (כתב עת) · ראה עוד »
מיכאל ריז'יק
מיכאל ריז'יק (נולד בט' בטבת תש"ך, 9 בינואר 1960, במוסקבה) הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטת בר־אילן, ועובד במדור לספרות העת החדשה במפעל המילון ההיסטורי.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ומיכאל ריז'יק · ראה עוד »
מיכאל גרינצויג
מיכאל גרינצויג (נולד ב-17 באוגוסט 1944) הוא מחנך, לשונאי וחוקר ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ומיכאל גרינצויג · ראה עוד »
מיכל בר-אשר סיגל
מיכל בר-אשר סיגל (נולדה ב-1979) היא פרופסור חבר במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב וחוקרת תלמוד ישראלית.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ומיכל בר-אשר סיגל · ראה עוד »
א-רשידיה
אַ-רַּשִׁידִיַּה (בערבית: الرشيدية, בברברית: ⵉⵎⵜⵖⴻⵔⵏ; בצרפתית: Errachidia; בעבר הייתה ידועה בשם קְסַר אַ-סּוּק; قصر السوق) היא עיר במרכז מרוקו, השוכנת על הגדה המערבית של נהר זיז, כ-320 דרומית-מזרחית לרבאט.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וא-רשידיה · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וארמית · ראה עוד »
אריאלה דים-גולדברג
אריאלה דים-גולדברג (1935–1985) הייתה סופרת עברית וחוקרת מקרא.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ואריאלה דים-גולדברג · ראה עוד »
אל אדון על כל המעשים
"אֵל אָדוֹן עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים" (ידוע גם בשם "אֵל אָדוֹן") הוא אחד הפיוטים הקדומים ביותר שנכנסו לתפילה, הידועים כיום, ומשערים שהוא נכתב בארץ ישראל בתקופת הפיוט הארץ ישראלי הקדום (המאה ה-2 עד המאה ה-4 לספירה) - תקופת התלמוד.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ואל אדון על כל המעשים · ראה עוד »
אליצור בר-אשר סיגל
אליצור בר-אשר סיגל (נולד ב-19 במאי 1977) הוא פרופסור מן המניין בחוג ללשון עברית וחבר סגל נלווה בחוג לבלשנות באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ואליצור בר-אשר סיגל · ראה עוד »
אזולאי
אזולאי נודע גם כאסולי, אסולין, אזולאס ועוד.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ואזולאי · ראה עוד »
אבא בנדויד
אַבָּא בֶּנְדָּוִיד (פָאיֶרְשְׁטֵין, י"ב בכסלו ה'תרע"א, 3 בדצמבר 1911 – כ"ה בטבת ה'תשנ"ה, 28 בדצמבר 1994) היה חוקר הלשון העברית, יועץ הלשון של קול ישראל בשנים 1959–1982.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ואבא בנדויד · ראה עוד »
אבי הורביץ
אָבִי הוּרְבִיץ (נולד ב-30 באוגוסט 1936 ברמת גן) הוא פרופסור אמריטוס בחוגים ללשון עברית ולמקרא באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ואבי הורביץ · ראה עוד »
אהרן ממן
אהרן ממן (נולד בי"ח בחשוון תש"ח, 1 בנובמבר 1947, במרוקו) הוא בלשן ישראלי, מכהן כנשיא האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ואהרן ממן · ראה עוד »
אהרן דותן
אהרן דותן (12 בינואר 1928, י"ט בטבת התרפ"ח – 27 במאי 2022, כ"ו באייר התשפ"ב) היה פרופסור לבלשנות עברית וחקר המסורה באוניברסיטת תל אביב, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל (1998) ופרס ישראל לבלשנות (ה'תשס"ה).
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ואהרן דותן · ראה עוד »
אורה שורצולד
אורה (רוֹדְרִיג) שְוַרְצְוַלְד (נולדה ב-28 במאי 1944 בתל אביב) היא בלשנית ישראלית, מומחית בעברית ובלאדינו, פרופסור אמריטה באוניברסיטת בר-אילן, חברת האקדמיה ללשון העברית וחברה לענייני הספרדית-היהודית באקדמיה הממלכתית הספרדית (RAE).
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ואורה שורצולד · ראה עוד »
אילן אלדר
אילן אלדר (נולד ב-1944) הוא פרופסור אמריטוס בחוג ללשון העברית באוניברסיטת חיפה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ואילן אלדר · ראה עוד »
סעדיה אבן דנאן
רבי סעדיה אבן דנאן (הראשון; רס"ד) היה משורר, בלשן, פרשן מקרא, דיין וכרוניקאי בן המאה ה-15.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וסעדיה אבן דנאן · ראה עוד »
עמנואל טוב
עמנואל טוב (נולד ב-15 בספטמבר 1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג למקרא שבאוניברסיטה העברית, חבר חוץ של האקדמיה הבריטית משנת 2006, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 2012, חבר חוץ של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים משנת 2017, חתן פרס א.מ.ת. לשנת 2004 וחתן פרס ישראל לשנת 2009.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ועמנואל טוב · ראה עוד »
ערבית יהודית
דף מגניזת קהיר, חלקו כתוב בערבית-יהודית אלחוררייא, עיתון מודרני בערבית יהודית שיצא לאור בטנג'יר (בתמונה גיליון מ-4 באוגוסט 1922) ערבית יהודית היא קבוצת אתנולקטים, אשר דוברו בפי יהודים שחיו בספרד ובארצות ערב.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וערבית יהודית · ראה עוד »
עירית מאיר
עירית מאיר: "Thematic Structure and Verb Agreement in Israeli Sign Language", הוגש לאוניברסיטה העברית בירושלים, 1998 עירית מאיר (18 באוגוסט 1957 – 23 בפברואר 2018) הייתה בלשנית ישראלית, אשר התמחתה בבלשנות של שפות הסימנים.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ועירית מאיר · ראה עוד »
פאס
פֶאס (בערבית: فاس, בברברית: ⴼⴰⵙ, בצרפתית: Fès) היא העיר השנייה בגודלה במרוקו, אחרי קזבלנקה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ופאס · ראה עוד »
פרס א.מ.ת.
פרס א.מ.ת.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ופרס א.מ.ת. · ראה עוד »
פרס רוטשילד
פרס רוטשילד הוא פרס שמעניקה יד הנדיב מאז שנת 1959 בתשעה תחומים: הנדסה, חקלאות, מדעי החברה, מדעי החיים, מדעי היהדות, מדעי הכימיה, מדעי הפיזיקה, מדעי הרוח ומתמטיקה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ופרס רוטשילד · ראה עוד »
פרס תור הזהב
פרס תור הזהב (מכונה גם פרס ישראל המזרחי) הוא הפרס הגבוה ביותר של העיר אשדוד אותו יסד המרכז לתרבות האנדלוסית ולפיוט בישראל.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ופרס תור הזהב · ראה עוד »
פרס יצחק בן-צבי
פרס יצחק בן-צבי הוא פרס להיסטוריה המוענק לזכרו של יצחק בן-צבי על ידי יד יצחק בן-צבי.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ופרס יצחק בן-צבי · ראה עוד »
פתרון תורה
פתרון תורה (נקרא גם מדרש התורה) הוא ילקוט מדרשים על חמישה חומשי תורה שנערך ככל הנראה בבבל בתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ופתרון תורה · ראה עוד »
צגה מלקו
מלקו במחאת "צדק לרפאל אדנה ז"ל", 23 באוגוסט 2023 צֶגָה (צגנש) מֶלָקוּ (נולדה בט' בטבת ה'תשכ"ו, 1 בינואר 1968) היא חברת הכנסת מטעם מפלגת הליכוד.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וצגה מלקו · ראה עוד »
קדיש
קַדִּישׁ הוא נוסח תפילה יהודי נודע, הנאמר בארמית בבלית.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וקדיש · ראה עוד »
רפאל בירדוגו
רבי רפאל בירדוגו (תק"ז, 1747 – הושענא רבא תקפ"ב, 17 באוקטובר 1821), הידוע בכינוי המלאך רפאל היה מגדולי חכמי ופוסקי מרוקו, מקובל ודרשן.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ורפאל בירדוגו · ראה עוד »
רפי וקנין
רפי ועקנין רפי וקנין במדים, בתקופת שירותו במח"ל במלחמת העצמאות רפאל (רפי) וקנין (30 באוגוסט 1927 – 27 ביוני 1961) הוא הרוג מלכות יהודי-מרוקאי, שנהרג כתוצאה מעינויים בכלא המרוקאי בגין פעילותו הציונית.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ורפי וקנין · ראה עוד »
רבי שמעיה
רבי שמעיה היה מחכמי צרפת במאה ה-11 ובתחילת המאה ה-12, היה תלמידו המובהק של רש"י, וגם קרוב משפחתו.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ורבי שמעיה · ראה עוד »
רגע של עברית
"רגע של עברית" היא פינה יומית בת כדקה בקול ישראל, העוסקת בלשון העברית ובתיקוני לשון.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ורגע של עברית · ראה עוד »
רוברט אסרף
רוברט אסרף (שמו הפרטי נכתב לעיתים בעברית כ"רובר" - כפי שהוא מבוטא בצרפתית); בערבית: روبرت الصراف; 1936, רבאט - 5 במרץ 2018) היה איש עסקים, סופר והיסטוריון יהודי-מרוקאי. חוקר של יהדות מרוקו, כיהן כנשיא "המרכז לחקר יהדות מרוקו" בפריז ובמרוקו ונשיא האיחוד העולמי של יהודי מרוקו. אסרף מילא תפקידים חשובים ובכירים באדמיניסטרציה ובכלכלה של הממלכה המרוקנית וסייע לעיצוב פניה לאחר קבלת העצמאות. כיהן כנשיא "המרכז לחקר יהדות מרוקו" בפריז ונשיא האיחוד העולמי של יהודי מרוקו. אסרף כיהן כיועץ למלך חסן השני לענייני ישראל ובתפקידים בכירים נוספים בממלכה, שעל שרותו ארוך השנים זכה לעיטור הגבוה של הממלכה המרוקנית.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ורוברט אסרף · ראה עוד »
רינה בן-שחר
פרופסור רינה בן שחר רינה בן-שחר היא בלשנית, סטיליסטיקאית, וסופרת ילדים ישראלית, פרופסור במכללת אורנים, שם שמשה עד סוף שנת הלימודים ה'תשע"א ראש החוג ללשון עברית.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ורינה בן-שחר · ראה עוד »
שמעון שרביט
שמעון שרביט (נולד ב-7 ביולי 1939) הוא בלשן וחוקר של לשון חכמים.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ושמעון שרביט · ראה עוד »
שמחת עניים
שמחת עניים הוא שמו של קובץ השירים השני מאת המשורר העברי נתן אלתרמן, אשר ראה אור בארץ ישראל המנדטורית בשנת 1941, ונחשב לאחת מפסגות יצירתו של אלתרמן.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ושמחת עניים · ראה עוד »
שמחה קוגוט
שמחה קוֹגוּט (נולד ב-1937 בתל אביב) הוא פרופסור אמריטוס בחוגים ללשון העברית ולמקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ושמחה קוגוט · ראה עוד »
שפרה שחר
שפרה שחר (נולדה בו' בניסן תשכ"ד, 19 במרץ 1964 בישראל) היא מנכ"לית ומייסדת עמותת בית חם לכל חייל, שמקדמת פעילות למען חיילים בסדיר, מילואים, הלומי קרב ופצועי צה"ל, ופעילה חברתית שהובילה שורה של מאבקים שצלחו.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ושפרה שחר · ראה עוד »
שפת הסימנים של יהודי אלג'יריה
שפת הסימנים של יהודי אלג'יריה היא שפת סימנים שהתפתחה בקרב הקהילה היהודית בעיר גרדאיה שבחלקו הצפוני של מדבר סהרה באלג'יריה, באזור המזאב.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ושפת הסימנים של יהודי אלג'יריה · ראה עוד »
שפת הוראה
שפת הוראה היא מונח הלקוח מתחום ההוראה והחינוך, והוא מתייחס לשפה בה נלמדים תכנים מסוימים כגון: לימודי שפה זרה או שנייה ותכנים לימודיים אחרים, בעיקר במסגרת בתי ספר ומוסדות אקדמאים.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ושפת הוראה · ראה עוד »
שרגא אברמסון
שרגא אברמסון (24 בנובמבר 1915, י"ז בכסלו תרע"ו - 6 באפריל 1996, י"ח בניסן תשנ"ו), היה חוקר תלמוד וספרות עברית וערבית מימי הביניים.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ושרגא אברמסון · ראה עוד »
של (מילת יחס)
שֶׁל היא מילת יחס בעברית.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ושל (מילת יחס) · ראה עוד »
שלמה מורג
שלמה מורג (17 ביולי 1926 – 4 בספטמבר 1999) היה פרופסור בחוג ללשון עברית שבאוניברסיטה העברית וחתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשכ"ו.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ושלמה מורג · ראה עוד »
שבעים פנים לתורה
שבעים פנים לתורה הוא ביטוי של חז"ל המציג את הגיוון הרב של הדרכים שבהן ניתן לפרש את התורה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ושבעים פנים לתורה · ראה עוד »
שושנה בהט
שושנה בהט (תרפ"א, 1921, פולין – ה' בכסלו תשנ"ה, נובמבר 1994, ישראל) הייתה לשונאית ומילונאית ישראלית, מחברת "מילון ההווה".
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ושושנה בהט · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תחיית הלשון העברית
תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ולשון חז"ל · ראה עוד »
לשוננו
לשוננו הוא כתב עת מדעי לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ולשוננו · ראה עוד »
לובה חרל"פ
לוּבָּה רחל חַרלָ"פּ (Luba Charlap) (נולדה בתשי"ב) היא לשונאית ישראלית, חוקרת בתחום הפרשנות הפילולוגית ותורת הלשון בימי הביניים, ראש "המרכז ללימודי הטקסט" במכללת ליפשיץ בירושלים.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ולובה חרל"פ · ראה עוד »
זאב בן-חיים
זאב בן-חיים (28 בדצמבר 1907 - 6 באוגוסט 2013) היה מחשובי הבלשנים העבריים, חתן פרס ישראל, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ולשעבר נשיא האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וזאב בן-חיים · ראה עוד »
זוכי פרס ישראל
אות פרס ישראלתמונה להחלפה פרס ישראל הוא פרס יוקרתי שמעניקה מדינת ישראל לתושביה או לארגונים שונים, כהוקרה על פעילותם, במגוון רחב של תחומים.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וזוכי פרס ישראל · ראה עוד »
חמש מגילות
ארון ובו ארבע מהמגילות בבית הכנסת ביקיר חמש מגילות הוא הכינוי לחטיבה של חמישה ספרים המופיעים, על פי נוסח המסורה, בחלק הכתובים של התנ"ך.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וחמש מגילות · ראה עוד »
חננאל מאק
חננאל מאק (נולד ב-1941) הוא פרופסור בגמלאות במדעי היהדות, דוקטור לכימיה, ומומחה לספרות המדרש והאגדה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וחננאל מאק · ראה עוד »
חס ושלום
חס ושלום הוא ביטוי מתקופת האמוראים המביע הסתייגות ודחיה או פחד מתיאור או ממצב שהוזכרו.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וחס ושלום · ראה עוד »
חזון גבריאל
כתובת חזון גבריאל חזון גבריאל הוא טקסט אפוקליפטי יהודי שמקורו בימי בית שני, ומתוארך למאה ה-1 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וחזון גבריאל · ראה עוד »
חיים רבין
חיים מנחם רבין (ט"ו בכסלו ה'תרע"ה, 22 בנובמבר 1915 - כ"ד באייר ה'תשנ"ו, 13 במאי 1996) היה פרופסור לבלשנות וחוקר הלשון העברית והלשונות השמיות.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וחיים רבין · ראה עוד »
חיים חמיאל
חיים יצחק חמיאל (כמיעל) (כ"ד בטבת תרע"ז, 18 בינואר 1917 – כ"ג אייר תשע"א, 27 במאי 2011), היה איש חינוך, סופר, משורר, ד"ר לספרות עברית, חוקר המקרא ותרגומיו.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וחיים חמיאל · ראה עוד »
בן הרוש
בן הרוש הוא שם משפחה הנפוץ בעיקר בקרב יהודי צפון אפריקה ואשר מקורו ביהדות ספרד.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ובן הרוש · ראה עוד »
באבא סאלי
הרב ישראל אביחצירא (א' בתשרי ה'תר"ן, 26 בספטמבר 1889 – ד' בשבט ה'תשמ"ד, 8 בינואר 1984) היה רב מחוז תאפילאלת, ראש ישיבה, אב בית דין ומקובל מרוקאי-ישראלי, מוכר בכינוי הבאבא סאלי ("אבא ישראל", או "האבא המתפלל").
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ובאבא סאלי · ראה עוד »
בעין-דור
בְּעֵין-דּוֹר היא בלדה עברית מאת המשורר שאול טשרניחובסקי, שנכתבה בנעוריו באודסה ב-1893 ופורסמה בחודש תשרי תרנ"ח (אוקטובר 1897).
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ובעין-דור · ראה עוד »
בר-אשר
בר-אשר הוא שם משפחה יהודי הנפוץ בקרב יהדות מרוקו ומשמעותו היא מארמית: "בן אשר".
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ובר-אשר · ראה עוד »
ברית עברית עולמית
שמעון ראבידוביץ', מייסד ברית עברית עולמית ברית עברית עולמית (בע"ע) היא ארגון מתנדבים ואנשי רוח, שקם למטרת קידום השפה העברית והפצתה, ולחיזוק הקהילה היהודית בגולה באמצעות פעולות תרבות.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וברית עברית עולמית · ראה עוד »
ביתנו
ביתנו הוא מוסד ילדים ונוער שהוקם ברעננה בשנת 1942 במהלך מלחמת העולם השנייה ופעל כבית לילדים ניצולי שואה ועולים ממדינות ערב.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וביתנו · ראה עוד »
גלעד צוקרמן
גלעד צוקרמן (נולד ב-1 ביוני 1971) הוא בלשן ומחיה שפות ישראלי, פרופסור לבלשנות ושפות בסיכון באוניברסיטת אדלייד באוסטרליה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וגלעד צוקרמן · ראה עוד »
גדעון גולדנברג
גדעון גולדנברג (1 בפברואר 1930 – 30 ביולי 2013, כ"ג באב תשע"ג) היה בלשן ישראלי, חוקר השפות השמיות, פרופסור לבלשנות באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וגדעון גולדנברג · ראה עוד »
דוד טלשיר
דוד טַלְשִׁיר (תש"ה, 1944 – ז' בטבת תשע"ז, 5 בינואר 2017) היה פרופסור בחוגים ללשון העברית באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ודוד טלשיר · ראה עוד »
ה'תשנ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וה'תשנ"ג · ראה עוד »
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »
התנחלות השבטים
התנחלות השבטים היא אירוע מקראי המתואר בספר יהושע ובספר שופטים.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר והתנחלות השבטים · ראה עוד »
היסטוריה של רכבת ישראל
תחנת הרכבת יפו בשנת 1891, עוד בטרם נפתחה כתחנת הקצה המערבית של מסילת הרכבת יפו–ירושלים תחנת ראש העין דרום תוואי מסילות בשימוש הצבא העות'מאני במלחמת העולם הראשונה גרמניים יושבים על "קרון אווירון" (שנת 1916) - בתקופת מלחמת העולם הראשונה חיילי הצבא הבריטי בתחנת הרכבת הטורקית (באר שבע) (שנת 1917) מפת מסילת הרכבת כפי שהייתה ב-1924 היישובים היהודים מודגשים באדום קטר קיטור מס' 10, אחרון הקטרים שקיימו את רכבת העמק, במוזיאון רכבת ישראל שבחיפה תחנת הרכבת ההיסטורית חיפה מזרח הכניסה למשרדי הנהלת רכבת ישראל בחיפה בשנת 1948 קטר קיטור מס' 60 P-Class, בשנת 1950, הכוח המניע העיקרי ברכבת ישראל עד בוא קטרי הדיזל קרונוע מתוצרת אסלינגן בתחנת ירושלים, בשנת 1956 קטר 112 מסוג G12 מוביל רכבת נוסעים סמוך לנתניה בשנת 1988 ההיסטוריה של רכבת ישראל ראשיתה בתקופת השלטון העות'מאני, מהנחת מסילת הרכבת יפו–ירושלים בסוף המאה ה-19 עבור ברכבת העמק של תחילת המאה ה-20, דרך מסילות הברזל והרכבות הצבאיות של מלחמת העולם הראשונה, המשך ברכבת המנדטורית את תשתיותיה ירשה חברת רכבת ישראל באפריל 1948 בתיווך המוסדות הלאומיים, ועד תנופת הפיתוח של רשת מסילות הברזל ו-53 תחנות נוסעים מודרניות של השנים האחרונות שמטרתם לסייע בהשתלבות ישובי ההיקף ותושביהם במרקם החיים הכלכלי, התרבותי והחינוכי של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר והיסטוריה של רכבת ישראל · ראה עוד »
כתר ארם צובא
כתר ארם צובא, ספר ישעיהו. ניתן להבחין בסימני נזק כתוצאה מעובש דף מכתר ארם צובה, פרשת וזאת הברכה. באדיבות מכון בן צבי. כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד חשוב של התנ"ך שנכתב בטבריה, על פי כל כללי המסורה הטברנית, בתחלת המאה העשירית.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וכתר ארם צובא · ראה עוד »
כתב יד קאופמן
קטע מכתב יד קאופמן של המשנה, מסכת אבות, פרק א' משנה ו'. שימו לב לצורות מַתַּיִי, עשה לָךְ, אָדָן, תִּתְיוֹאַש, המיוחדות ללשון חז"ל. כתב יד קאופמן (או קויפמן) הוא כתב יד של המשנה אשר כיום מניחים שנכתב במאה ה-11 או ה-12, כנראה באיטליה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וכתב יד קאופמן · ראה עוד »
י"ב בתמוז
רבי יוסף יצחק שניאורסון.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וי"ב בתמוז · ראה עוד »
יאיר בן-חור
יאיר בן־חור (נולד ב־9 בספטמבר 1975) הוא משורר, סופר, עורך ספרות, עורך לשון, נקדן, עורך שירה ומו"ל.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ויאיר בן-חור · ראה עוד »
יעקב משה טולידאנו
הרב יעקב משה טוֹלֶידַאנוֹ (י"א באלול ה'תר"ם, 18 באוגוסט 1880 – כ"ד בתשרי ה'תשכ"א, 15 באוקטובר 1960) היה רב, פוסק ואיש ציבור ישראלי, שכיהן כרב העיר תל אביב-יפו וכשר הדתות בממשלות ישראל ה-8 וה-9.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ויעקב משה טולידאנו · ראה עוד »
יצחק יחזקאל יהודה
יצחק יחזקאל יהודה יצחק יחזקאל יהודה (22 באוקטובר 1863, ט' בחשון תרכ"ד - 24 במרץ 1941, כ"ה באדר תש"א) היה מחנך, מתרגם, מוכר ספרים ומזרחן, שעסק בחקר תולדות עם ישראל והתרבות הערבית.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ויצחק יחזקאל יהודה · ראה עוד »
יקיר ירושלים
אות יקיר ירושלים הוא עיטור הוקרה יקיר העיר המוענק על ידי ראש עיריית ירושלים לנבחרים מבין ותיקי ירושלים, שעסקו בפעילות ציבורית למען העיר ותושביה במהלך חייהם.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ויקיר ירושלים · ראה עוד »
ישעיהו מאורי
ישעיהו מאורי (24 באפריל 1937 – 8 ביולי 2021) היה פרופסור בחוג למקרא באוניברסיטת חיפה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וישעיהו מאורי · ראה עוד »
יחיאל קארה
יחיאל קארה (ח' בשבט ה'תש"ה, 22 בינואר 1945, תימן) הוא בלשן ישראלי שכיהן כראש המדור לספרות הגאונים במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ויחיאל קארה · ראה עוד »
יהדות מרוקו
יהדות מרוקו היא הקהילה היהודית הגדולה בארצות ערב.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ויהדות מרוקו · ראה עוד »
יהדות אפריקה
"חתונה יהודית במקנס במרוקו". (1837–1841) יהדות אפריקה היא שם כוללני לקהילות יהודיות ולקהילות הטוענות לזיקה ליהדות (בעיקר מאפריקה השחורה), אשר ממוקמות באפריקה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ויהדות אפריקה · ראה עוד »
יהדות אלג'יריה
יהדות אלג'יריה הייתה אחת הקהילות הגדולות של יהדות ארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ויהדות אלג'יריה · ראה עוד »
יהדות פאס
יהדות פאס הייתה קהילה יהודית מרכזית במרוקו, שהתקיימה בעיר פאס.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ויהדות פאס · ראה עוד »
יהודית הנשקה
יהודית הֶנְשְקֶה (נולדה ב-1960) היא בלשנית ישראלית, פרופסור מן המניין במחלקה ללשון עברית באוניברסיטת בר-אילן, לשעבר פרופסור מן המניין וראש החוג ללשון עברית באוניברסיטת חיפה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ויהודית הנשקה · ראה עוד »
יוסף קאפח
הרב יוסף קאפח (י"ב בכסלו ה'תרע"ח - י"ח בתמוז ה'תש"ס; 27 בנובמבר 1917 – 21 ביולי 2000) היה פוסק הלכה חבר בית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ויוסף קאפח · ראה עוד »
יוסף קפלן
יוסף קפלן (נולד ב-28 בינואר 1944) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ויוסף קפלן · ראה עוד »
יוסף טובי
יוסף טובי יוסף יובל טוֹבִּי (נולד ב-28 במאי 1942) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ויוסף טובי · ראה עוד »
ייצוג לשוני של קולות בעלי חיים
ייצוגים לשוניים של קולות בעלי חיים הם מילים בשפה האנושית המבטאות צלילים שמפיקים בעלי חיים שונים, ובפרט צלילים המשמשים לצורך תקשורת ביניהם.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וייצוג לשוני של קולות בעלי חיים · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/משה_בר-אשר
