תוכן עניינים
129 יחסים: מ"ד קאסוטו, מ. ד. קאסוטו, ממלכת ישראל, מאיר רוטנברג, מנחם עמנואל הרטום, מעשה בני האלוהים, מרד יהוא, משפחת דפיסא, משפחת ונטורה, משה קסוטו, משה דוד קסוטו, מחלוקת רב סעדיה גאון ובן מאיר, מגדל בבל, מועצה אזורית אבן העזר, מיתוסים של מבול, אנציקלופדיה מקראית, אנומה אליש, אנוש, אף ברי, אפרים אלימלך אורבך, אשרה (אלה), אל, אלעזר ליפא סוקניק, אלפבית אוגריתי, אלוהים, אלוורו קסוטו, אלכסנדר רופא, אליצפן בן עוזיאל, אליה שמואל הרטום, אדרמלך (אליל), אומברטו קאסוטו, אומברטו קסוטו, אוניברסיטת פירנצה, אורים ותומים, אוגרית, אוגריתית, נקמת דם, נתן קאסוטו, נחום, ספר מלחמות ה' (מקרא), ספר הברית (ביקורת המקרא), סוא מלך מצרים, סיפורי התנ"ך, ענת, עשתרת, עלילות בעל וענת, עברית מקראית, עבודה זרה, עובדיה מברטנורא, פרשני המקרא היהודים, ... להרחיב מדד (79 יותר) »
מ"ד קאסוטו
#הפניה משה דוד קאסוטו.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ומ"ד קאסוטו
מ. ד. קאסוטו
#הפניה משה דוד קאסוטו.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ומ. ד. קאסוטו
ממלכת ישראל
ממלכת ישראל הוא שמה המקובל כיום של ממלכה שהתקיימה בחלקים מארץ ישראל בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, במשך כמאתיים שנים (מ-928 לפנה"ס ועד 722 לפנה"ס) לפי הכרונולוגיה המקובלת.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו וממלכת ישראל
מאיר רוטנברג
מאיר רוטנברג (1895–1992), בלשן עברי, חוקר מקרא ופרשן תנ"ך.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ומאיר רוטנברג
מנחם עמנואל הרטום
הרטום, 1986 ד"ר מנחם עמנואל הרטום (29 באוגוסט 1916, ל' באב תרע"ו – 20 ביולי 1992, י"ט בתמוז תשנ"ב) היה רב, מחנך, עורך ומתרגם.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ומנחם עמנואל הרטום
מעשה בני האלוהים
"וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה"ש פסל מ-1923 מאת דניאל צ'סטר פרנץ'. מעשה בני האלוהים ובנות האדם או חטא בני האלוהים, הוא סיפור המופיע בספר בראשית פרק ו', פסוקים א'-ד'.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ומעשה בני האלוהים
מרד יהוא
מרד יהוא הוא אירוע המתואר ב-.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ומרד יהוא
משפחת דפיסא
דפיסא (קריא: דה פיזה) הייתה משפחה יהודית חשובה מפירנצה שבאיטליה.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ומשפחת דפיסא
משפחת ונטורה
מצבה משנת 1555 עם סמל משפחה - וינטורא משפחת ונטורה או במקורות היסטוריים "וֵינְטוּרָא", הוא שם של משפחה יהודית באיטליה.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ומשפחת ונטורה
משה קסוטו
#הפניה משה דוד קאסוטו.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ומשה קסוטו
משה דוד קסוטו
#הפניה משה דוד קאסוטו.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ומשה דוד קסוטו
מחלוקת רב סעדיה גאון ובן מאיר
בסתיו שנת ד'תרפ"ב למניין השנים בלוח העברי (סוף 921 לספירת הנוצרים), פרצה מחלוקת בין רב סעדיה גאון ובין רבי אהרן הכהן בן מאיר, ראש ישיבת גאון יעקב, על אודות קביעת לוח השנה וקביעת המועדים.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ומחלוקת רב סעדיה גאון ובן מאיר
מגדל בבל
רנסאנס הצפוני שבולטת בו הגרנדיוזיות והדרמטיות. מִגְדַּל בָּבֶל, או בכינויו הרווח בספרות הרבנית: מעשה דור הפַּלָּגָה, הוא סיפור מקראי המופיע בסוף פרשת נח שבספר בראשית, לאחר סיפור המבול.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ומגדל בבל
מועצה אזורית אבן העזר
מועצה אזורית אבן העזר הייתה מועצה אזורית בהרי ירושלים שהתקיימה בין השנים 1953–1964, אז אוחדה עם מועצות אזוריות נוספות ליצירת מועצה אזורית מטה יהודה.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ומועצה אזורית אבן העזר
מיתוסים של מבול
מיתולוגיה ההינדואית, בגרסת המהאבהארטה. סיפורי מיתולוגיה ופולקלור של רבים מן העמים והקבוצות האתניות ברחבי העולם כוללים סיפרים מיתיים שבהם שיטפון גדול והרסני, דוגמת המבול בספר בראשית המקראי, מוחה את מרבית בני האדם, ולעיתים אף את בעלי החיים.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ומיתוסים של מבול
אנציקלופדיה מקראית
אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו היא אנציקלופדיה לענייני התנ"ך המבוססת על תוצאותיו של המחקר האקדמי המודרני.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ואנציקלופדיה מקראית
אנומה אליש
אֶנוּמָה אֶלִישׁ (מבבלית: "כאשר ממעל" או "בעת שממעל" ע"ש מילות הפתיחה, בכתב יתדות אכדית: 𒂊𒉡𒈠𒂊𒇺) הוא סיפור הבריאה הבבלי.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ואנומה אליש
אנוש
אֱנוֹשׁ הוא דמות מקראית; נכדם של אדם וחוה, בנו של שת ואביו של קינן.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ואנוש
אף ברי
אף ברי הוא מונח המוזכר בספר איוב, לפי פרשנות מקובלת אחת הוא מלאך הממונה על הגשמים, אך לפי פרשנים אחרים אין זה כלל שם עצם אלא מילת הסבר - "אפילו כשיהיה האוויר ברור".
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ואף ברי
אפרים אלימלך אורבך
אפרים אלימלך אוּרְבַּךְ (Urbach; י' בסיוון תרע"ב, 26 במאי 1912 – כ' בתמוז תשנ"א, 2 ביולי 1991) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, הוגה דעות וחוקר בתחומי היהדות.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ואפרים אלימלך אורבך
אשרה (אלה)
אשרה (באוגריתית: 𐎀𐎘𐎗𐎚 – אַתֿרת) היא אלה מרכזית במיתולוגיה הכנענית.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ואשרה (אלה)
אל
שור (שנקרא גם אלוף), ו"למד" - שנגזרת ממלמד הבקר שנועד להוביל את השור. אל הוא על פי אמונות או דתות רבות, ישות בעלת כוחות על-טבעיים (כלומר מסוגלת לפעול כנגד חוקי הטבע ולשלוט בטבע), בת אלמוות ושאליה מתייחסים כקדושה, עליונה או נשגבת.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ואל
אלעזר ליפא סוקניק
אוניברסיטה העברית בירושלים, דצמבר 1935 אלעזר ליפָּא סוּקֶנִיק (12 באוגוסט 1889, ביאליסטוק – 28 בפברואר 1953, ירושלים) היה ארכאולוג, פרופסור וראש המחלקה לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ואלעזר ליפא סוקניק
אלפבית אוגריתי
לוח אותיות האלף-בית האוגריתי בגרסה מימין-לשמאל אלפבית אוגריתי הוא כתב יתדות אלפביתי שנמצא בעיר אוגרית ומורכב משלושים אותיות.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ואלפבית אוגריתי
אלוהים
אלוהים, על פי אמונות שונות, הוא ישות עליונה שבראה את העולם ולפי חלקן גם מנהיגה אותו.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ואלוהים
אלוורו קסוטו
אלוורו קסוטו (בפורטוגזית: Álvaro Cassuto, נולד ב-17 בנובמבר 1938) הוא מנצח ומלחין יהודי פורטוגזי.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ואלוורו קסוטו
אלכסנדר רופא
אלכסנדר רופא (רופאר (רוֹיְפֶר); נולד ב-29 ביוני 1932 בפיזה, איטליה) הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים בקתדרה למדעי היהדות.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ואלכסנדר רופא
אליצפן בן עוזיאל
אֱלִיצָפָן בֶּן עֻזִּיאֵל (נקרא גם: אֶלְצָפָן) הוא דמות מקראית המוזכר כנשיא בית אב במשפחת קהת: לאחר מותם של שני בני אהרן, נדב ואביהוא, נקרא אליצפן יחד עם מישאל אחיו להוציא את גופותיהם מהמשכן.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ואליצפן בן עוזיאל
אליה שמואל הרטום
עטיפת ספרו אליה שמואל הרטום (Elia Samuele Artom) (כ"ג בסיוון ה'תרמ"ז, 15 ביוני 1887 – כ"ג באדר א' ה'תשכ"ה, 25 בפברואר 1965) היה רב ומחנך באיטליה ובישראל, מנהל בית המדרש לרבנים ברומא.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ואליה שמואל הרטום
אדרמלך (אליל)
איור של אדרמלך כפי שהופיע בDictionnaire infernal, לקסיקון בנושא שדים ומזיקים שפורסם בצרפת במאה ה-19 אַדְרַמֶּלֶךְ הוא שמו של אליל מסופוטמי קדום המוזכר בספר מלכים שבתנ"ך כאחד משני האלילים אותם עבדו הקבוצה האתנית הקרויה סְפַרְוָיִם, המזוהה על ידי חוקרים עם יושבי הערים העתיקות סיפר-יהרורום וסיפר-אמננום ששכנו על גדת נהר הפרת.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ואדרמלך (אליל)
אומברטו קאסוטו
#הפניה משה דוד קאסוטו.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ואומברטו קאסוטו
אומברטו קסוטו
#הפניה משה דוד קאסוטו.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ואומברטו קסוטו
אוניברסיטת פירנצה
אוניברסיטת פירנצה (באיטלקית: Università degli Studi di Firenze, באנגלית: University of Florence) נוסדה בשנת 1321, מרכז אקדמי חשוב ומשפיע למחקר והכשרה גבוהה באיטליה.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ואוניברסיטת פירנצה
אורים ותומים
בתנ"ך, האורים והתומים הם פריטים מסוימים שהונחו בדרך קבע בתוך החושן שלבש הכהן הגדול על חזהו, ונועדו לקבלת מסרים מאלוהים בתשובה לשאלות.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ואורים ותומים
אוגרית
סוריה באלף השני לפנה"ס אוּגָרִית (באוגריתית: 𐎜𐎂𐎗𐎚, אֻגרת) הייתה עיר נמל שוקקת בימי קדם, על חוף הים התיכון בצפון הסהר הפורה (כמה קילומטרים מצפון לעיר לטקיה, בסוריה של ימינו), באתר תל ראס שמרה של ימינו.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ואוגרית
אוגריתית
רשימת אלים אוגריתית אוּגריתית היא ניב כנעני שדובר בעיר הנמל אוגרית, הנמצאת כיום בשטח סוריה.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ואוגריתית
נקמת דם
נקמת דם (או גאולת דם) היא מנהג, לפיו מוטלת זכות ואף חובה על קרוב משפחה לנקום את דמו של איש שנהרג או נרצח, על ידי הריגת ההורג או הרוצח או על ידי הריגת בן משפחתו.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ונקמת דם
נתן קאסוטו
הרב נתן עמינדב יונה קאסוטו (כ"ז בתשרי תר"ע, 11 באוקטובר 1909 – ינואר 1945) היה רופא עיניים, שימש ברבנות מילאנו ובסוף 1942 התמנה לרבה של יהדות פירנצה.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ונתן קאסוטו
נחום
פסל של נחום, בזיליקת בום ז'זוס דה מטוזיניוס, קונגוניאס, ברזיל נַחוּם הָאֶלְקֹשִׁי הוא נביא מתקופת התנ"ך.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ונחום
ספר מלחמות ה' (מקרא)
ספר מלחמות ה' הוא ספר אשר נזכר בתנ"ך פעם אחת בלבד, בספר במדבר, ואבד.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו וספר מלחמות ה' (מקרא)
ספר הברית (ביקורת המקרא)
ספר הברית הוא מקבץ פרקים בספר שמות; -, כפי שנכתב, והוא מיוחס בביקורת המקרא למסורת האלוהיסטית.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו וספר הברית (ביקורת המקרא)
סוא מלך מצרים
סוֹא הוא שם המוזכר בספר מלכים ב' פרק י"ז כשם של מלך מצרי איתו ניסה הושע בן אלה לקשור קשר במטרה למרוד בשלמנאסר החמישי מלך אשור, לפני עליית האימפריה האשורית על שומרון והחרבתה של ממלכת ישראל בשנת 722 לפנה"ס.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו וסוא מלך מצרים
סיפורי התנ"ך
סיפורי התנ"ך הם טקסטים סיפוריים הכלולים בתנ"ך, בעיקר בתורה ובנביאים ראשונים.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו וסיפורי התנ"ך
ענת
ענת (באוגריתית: 𐎓𐎐𐎚, בכנענית: 𐤏𐤍𐤕KAI 42 – כתובת ענת-אתנה) היא אלת המלחמה, הציד והפריון הכנענית, שפולחנה נפוץ במזרח התיכון הקדום, ממסופוטמיה עד מצרים העתיקה.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו וענת
עשתרת
עַשְׁתָּרְתּ (באוגריתית: 𐎓𐎘𐎚𐎗𐎚 – עתֿתרת, בפיניקית: 𐤏𐤔𐤕𐤓𐤕 – עשתרת) הידועה בניקוד המקרא כעַשְׁתֹּרֶת, ומכונה גם מלכת השמים (בפיניקית: 𐤌𐤋𐤊𐤕) היא אלה חשובה במיתולוגיה הכנענית והפיניקית, שאומצה גם בתרבויות שכנות.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ועשתרת
עלילות בעל וענת
צלמית ברונזה של בעל מהמאות ה-14 עד ה-12 לפני הספירה, שנמצאה בחפירות באוגרית. האפוסים האוגריתיים. רשימה של אלי אוגרית עלילות בעל וענת (ידועות גם בשמות עלילות בעל וכן עלילות בעל ומות) הן אפוס מיתולוגי קדום, המספר את סיפורם של אלי כנען ואוגרית ונחשב למיתוס האוגריתי המרכזי והחשוב ביותר בשירה האוגריתית מהמאות ה-15 עד ה-12 לפנה"ס (תקופת הברונזה המאוחרת).
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ועלילות בעל וענת
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ועברית מקראית
עבודה זרה
מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ועבודה זרה
עובדיה מברטנורא
תחריט עץ מהמאה ה-16 של העיר ברטנורו, שעל שמה נקרא רבי עובדיה רבי עובדיה ירא מבַּרְטְנוֹרָא, שנודע גם בכינוי הרע"ב או הר"ב (נולד בערך בשנת ה'ר'–ה'ר"י, 1440–1450 ונפטר כנראה סביב שנת 1515), היה רב איטלקי ופרשן המשנה, רב העיר ירושלים בשלהי התקופה הממלוכית.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ועובדיה מברטנורא
פרשני המקרא היהודים
פרשנות המקרא היהודית שלאחר חז"ל נחלקת לשתי תקופות עיקריות - פרשנות ימי הביניים, שראשיתה אצל רס"ג, מנחם ודונש בסוף האלף הראשון לספירת הנוצרים וסיומה אצל רלב"ג בתחילת המאה ה-14.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ופרשני המקרא היהודים
פרופסור קאסוטו
#הפניה משה דוד קאסוטו.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ופרופסור קאסוטו
קאסוטו (פירושונים)
קטגוריה:שמות משפחה ביהדות ספרד ופורטוגל.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו וקאסוטו (פירושונים)
קסוטו
#הפניה משה דוד קאסוטו.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו וקסוטו
קבר ...יהו אשר על הבית
תעתיק הכתובת לעברית מודרנית, על פי פרופ' נחמן אביגד מפתח כתב עברי קדום לפענוח הכתובת קבר...יהו אשר על הבית הוא שמה הנוכחי של מערת קבורה מסוף ימי בית ראשון כשעליה כתובת בכתב עברי עתיק.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו וקבר ...יהו אשר על הבית
ראובן בונפיל
ראובן (רוברט) בּוֹנְפִיל (Bonfil; נולד ב-1937) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו וראובן בונפיל
רעו
רְעוּ הוא השישי ברשימת האנשים המנויים בתנ"ך בעשרת הדורות שבין נח לאברהם (בראשית יא יח; יא כא; דברי הימים א א כה), בנו של פלג ואביו של שרוג.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ורעו
ריקרדו פצ'יפיצ'י
לוחית זיכרון (שטולפרשטיין) על שם ריקרדו פצ'יפיצ'י המצויה בפסאז' גלריה מאציני בג'נובה - המקום בו נתפס פצ'יפיצ'י על ידי הנאצים ריקרדו ראובן פצ'יפיצ'י (באיטלקית: Riccardo Reuven Pacifici; 18 בפברואר 1904 – 12 בדצמבר 1943) היה רב וסופר יהודי-איטלקי.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו וריקרדו פצ'יפיצ'י
שמעון בר חמא
שמעון בר חמא (12 באפריל 1925 – 31 במאי 2013) היה מורה ומרצה ישראלי, יקיר חיפה.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ושמעון בר חמא
שמעון בר-אפרת
שמעון בר-אפרת (21 בינואר 1929 - 11 באוגוסט 2010) היה מורה וחוקר מקרא שהתמקד בעיקר באומנות הסיפור המקראי ובספר שמואל.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ושמעון בר-אפרת
שמחה אסף
הרב פרופ' שמחה אסף שני משמאל, עם השופטים הראשונים של בית המשפט העליון, ספטמבר 1948 הרב פרופ' שמחה אסף (ט' בתמוז תרמ"ט, 8 ביולי 1889 – י' בחשוון תשי"ד, 18 באוקטובר 1953) היה רב, היסטוריון ומשפטן ישראלי, אשר שימש גם כראש ישיבה באודסה.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ושמחה אסף
שרה עברון
שרה אן עברון (נולדה ב-1962) היא מזכירת תנועת הקיבוץ הדתי החל מאוגוסט 2021, האשה הראשונה לכהן בתפקיד זה.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ושרה עברון
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ושבת
שבטי ישראל
מפת שבטי ישראל. חלוקה לפי נחלות בני לאה, רחל, זלפה ובלהה, מפה מתחילת המאה ה-20 במקרא, שבטי ישראל או בני ישראל הם השבטים שהרכיבו את עם ישראל הקדום, אשר נחשבים לאבותיהם של היהודים של ימינו.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ושבטי ישראל
שיר השירים
מגילת שִׁיר הַשִּׁירִים (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחלק הכתובים בתנ"ך.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ושיר השירים
שירת למך
למך שר את שירתו לשתי נשותיו שירת למך, היא השירה הראשונה במקרא ומן השירות העתיקות ביותר בשפה העברית.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ושירת למך
שירה אפית
לוח חרס ועליו קטע מעלילות בעל וענת, שירה אפית כנענית מאוגרית שירה אפית (או אֶפּוֹס, וכן שירת עלילה בעברית) היא סוגה (ז'אנר) של שירה נרטיבית, אשר מגוללת סיפור על חיים ומעשים של גיבור או של קבוצת גיבורים, היסטוריים או אגדיים.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ושירה אפית
שירה אוגריתית
לוח חרס מאוגרית ועליו אגדת אקהת האלפבית האוגריתי הוא כתב יתדות, שבו נכתבו האפוסים האוגריתיים. השירה האוגריתית היא ספרות האפוסים שהתגלתה באוגרית החל מ־1928, צפונית ללטקיה בסוריה של ימינו.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ושירה אוגריתית
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ותנ"ך
תקנות קנדיאה
תקנות קנדיאה היא אסופה של מאות תקנות, שתיקנו חכמי קנדיאה (כיום הרקליון) בירת כרתים, בשנים 1504–1583.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ותקנות קנדיאה
תקבולת
תִּקְבּוֹלֶת (בלועזית: פָּרָלֶלִיזְם) היא אמצעי ספרותי שרווח במיוחד בשירת המקרא, אך קיים לעיתים גם בפרוזה המקראית, בשירת ימי הביניים ובעת החדשה.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ותקבולת
תהום (יהדות)
תהום הוא בור, מדרון או חלל עמוק מאוד או שסופו לא נודע, במובן הפיזי או המטאפורי.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ותהום (יהדות)
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ותורה
תיבת נח
נח בונה את התיבה ב, תֵּבַת נֹחַ היא תיבת עץ ענקית, שבנה נח במצוות אלוהים, ובה מילט את עצמו ומשפחתו וזוגות מכל מיני בעלי החיים, מאבדון ב שהציף את כל פני הארץ.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ותיבת נח
חנה שפיצר
חנה מרים שפיצר (ז' בשבט ה'תרמ"ו, 13 בינואר 1886 – י"ז בשבט ה'תשט"ו, 9 בפברואר 1955) הייתה מייסדת ומנהלת תלמוד תורה לבנות א' בירושלים, בית חנה ובית ספר רוחמה.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו וחנה שפיצר
חלוקת הפרקים בתנ"ך
תרגום התנ"ך לארמית מהמאה ה-11, מגניזת כורדיסטן. בתחתית הטור הימני מסומן תחילת סדר. חלוקת הפרקים בתנ"ך ומספור הפסוקים הם פיתוחים מאוחרים מימי הביניים, והם מיוחסים לראשונה לתאולוג הנוצרי סטיבן לנגטון.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו וחלוקת הפרקים בתנ"ך
חבת
חבת (רוכבת על נמר) ותשוב בתבליט הסלע ביזיליקיאה חֶבָּת (בחורית: 𒀭𒄭𒁁, DHe-pát; באוגריתית: 𐎃𐎁𐎚, חֿבת; מוכרת גם בשמות חֵפָה, חֵפָאת, חֱבָּה) היא אלת אם בדת החורית והחתית וזוגתו של בכיר האלים החורי, תֱשוּבּ.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו וחבת
חולדה קמפניינו
חולדה קמפניינו וילדיה בקבוצת יבנה, 1952 חולדה קמפניינו (17 בינואר 1914 - 17 בספטמבר 1992) הייתה ניצולת שואה, אשר העידה במשפט אייכמן בירושלים כנציגת יהדות איטליה וחיברה את הספר האוטוביוגרפי "לדור אשר לא ידע: קורותיה של אם צעירה, בשנה גורלית בגולת איטליה".
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו וחולדה קמפניינו
חוה
כגציור מעשה ידי ויליאם בלייק מוצג במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק חַוָּה, היא האישה והאם הראשונה לפי ספר בראשית.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו וחוה
בעלי חיים בתנ"ך
התנ"ך עשיר באזכורים של נופי ארץ ישראל, הצומח והחי בה.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ובעלי חיים בתנ"ך
בראשית
סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ובראשית
ברכת יעקב
אסנת בת פוטיפרע. ברכת יעקב לבניו היא סיפור מקראי המובא בפרשת ויחי שבסוף ספר בראשית, ובה יעקב מוסר לבניו אסופת אמירות אישיות כאשר חש שמותו קרב.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו וברכת יעקב
בריאת העולם
אלוהים בורא את האור, ביום הראשון לבריאה. תחריט מאת גוסטב דורה. בריאת העולם הוא שם כללי לסיפורי עם שונים העוסקים בבריאה והייחודיים לתרבויות רבות ושונות ברחבי תבל.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ובריאת העולם
בריאת העולם ביהדות ובאנומה אליש
בין בריאת העולם ביהדות לבין סיפור הבריאה באנומה אליש יש נקודות דמיון רבות שהביאו חוקרי מקרא רבים לפתח אסכולה שנקראת בלעז פאן-בבילוניזם (כלל המיתוסים הבבליים).
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ובריאת העולם ביהדות ובאנומה אליש
ברית יצחק ואבימלך
יצחק כורת ברית עם אבימלך, בעוד עבדי יצחק ורועי גרר מתווכחים על הבארות. נחל גרר, אחד הזיהויים לגרר המקראית ברית יצחק ואבימלך הוא סיפור מקראי אודות הברית בין יצחק לאבימלך מלך גרר.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו וברית יצחק ואבימלך
בשר בחלב
בשר בחלב הוא איסור מהתורה בהלכות כשרות ביהדות, על אכילת בשר וחלב שהתבשלו יחדיו.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ובשר בחלב
ביקורת נוסח המקרא
דף מעוטר בסוף כתב יד לנינגרד, מחשובי כתבי היד השלמים של נוסח המסורה והעתיק שבהם ביקורת נוסח המקרא (מכונה לעיתים הביקורת הנמוכה, כדי להבדילה מהשיטה ההיסטורית-ביקורתית המכונה גם "הביקורת הגבוהה") היא מדע עזר בחקר המקרא ופרשנותו המתחקה אחר התהוות נוסח המקרא, העתקתו ומסירתו וכן אחר התהליכים שהולידו גרסאות וטקסטים של המקרא במשך הדורות.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו וביקורת נוסח המקרא
בית אל (אבן קדושה)
קוני השחור, במקדש אלאגבאלוס בעיר חומס Lapis Niger שבפורום רומאנום ברומא אבני פולחן באי סרדיניה שבאיטליה תחרית אבן של שיירה הנושאת בית אל מהעיר תדמור עולי רגל מנסים לנשק את האבן השחורה שבמכה בית אל (נכתב גם ביתאל; ביוונית: βαίτυλος; תעתיק: ביתילוס, בלטינית: Baetulus וגם Baetylus), שמשמעותו בשפות שמיות "ביתו של האל", הוא אבן או מערך של אבנים מקודשות הקשורות באלוהות.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ובית אל (אבן קדושה)
בית אל (יישוב מקראי)
בֵּית אֵל היא מקום ויישוב קדום מצפון לירושלים אשר נזכר במקרא, ומזוהה על סמך המיקום ושימור השם עם התל שבתוך הכפר ביתין, אשר צפונית לירושלים.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ובית אל (יישוב מקראי)
בית הכנסת הגדול של פירנצה
בית הכנסת הגדול של פירנצה - מאי 2007 בית הכנסת הגדול של פירנצה (באיטלקית: Tempio Maggiore Israelitico) הוקם בשלהי המאה ה-19.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ובית הכנסת הגדול של פירנצה
גנבת הברכות
תוכן.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו וגנבת הברכות
גיור
גיוּר או גירות הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו וגיור
דנטה אליגיירי
דנטה אליגיירי (באיטלקית: Dante Alighieri,, בין ה-14 במאי ל-13 ביוני 1265 – 14/13 בספטמבר 1321), המכונה גם רק דנטה, היה משורר, פילוסוף, תאולוג ומדינאי איטלקי.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ודנטה אליגיירי
דניאל סיון
פרופ' דניאל סיון, 2013 דניאל סיון (נולד ב-21 באוגוסט 1949) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה ללשון העברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ודניאל סיון
דפוס אברהם כונת
טור אורח חיים דפוס אברהם כּוֹנָת (Conat) היה אחד מבתי הדפוס העבריים הראשונים בהיסטוריה.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ודפוס אברהם כונת
דקדוקי הטעמים
פרק מספר דקדוקי הטעמים (מימין) בכתב יד קהיר ספר דקדוקי הטעמים, הנקרא גם ספר מדקדוקי הטעמים או מחברת בן אשר הוא ספר העוסק בכללים שונים מכללי טעמי המקרא והניקוד.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ודקדוקי הטעמים
דת ומדע
טיפאני מנסה להציג הרמוניה בין דת למדע המונח דת ומדע, במשמעותו הרחבה, כולל כל ידע והגות השייכים להקשרים שבין תחומי הדת והמדע.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ודת ומדע
דוביים
דוב חום סורי בגן החיות התנ"כי. דוב קוטב בריבל טורף סלמון. דוב מלאי דוב שפתני פנדה ענקית שחזור של דוב המערות דובי צעצוע דֻּבִּיִּים (שם מדעי: Ursidae) היא משפחת יונקים מסדרת הטורפים.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ודוביים
דוד קאסוטו
דוד קאסוטו (נולד ב-27 בספטמבר 1937) הוא אדריכל ישראלי.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ודוד קאסוטו
דוד דירינגר
דוד דִירִינְגֶר (י"ט בסיוון תר"ס, 16 ביוני 1900 – ב' באדר תשל"ה, 13 בפברואר 1975) היה יהודי, מומחה לתולדות הכתב והאלפבית.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ודוד דירינגר
דוד הראובני
דוד הראובני (1490 בערך - 8 בספטמבר 1538), היה נוסע יהודי, שהציג בפני נוצרים ואחרים תוכניות צבאיות במטרה להקים מדינה יהודית בארץ ישראל כדי להביא את הגאולה.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ודוד הראובני
האלה העבריה
האלה העבריה הוא ספר משנת 1967 מאת ההיסטוריון והאנתרופולוג היהודי רפאל פטאי, שבו טוען המחבר שמבחינה היסטורית, לדת היהודית בתקופת המקרא היו אלמנטים של פוליתיאיזם, בעיקר פולחן אלות ופולחן של האלה האם, ושאלוהי ישראל נעבד יחד עם "אשתו", האלה אשרה, בפולחן משותף.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו והאלה העבריה
השערת התעודות
אנליזה של ארבעת ספרי התורה הראשונים לפי ארבעת המקורות השערת התעודות (או תורת התעודות, תורת המקורות, וכן השערת גרף-ולהאוזן) היא התאוריה שלפיה חמשת חומשי תורה נוצרו על ידי צירוף של מספר תעודות, שכל אחת מהן היתה נרטיב עצמאי ושלם העומד בפני עצמו.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו והשערת התעודות
הדדעזר בן רחוב
הֲדַדְעֶזֶר בֶּן רְחוֹב היה מלך ארם צובא בתקופת דוד המלך.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו והדדעזר בן רחוב
הוצאת יבנה
סמליל הוצאת יבנה הוצאת יבנה או בשמה המלא יהושע אורנשטיין, הוצאת ספרים יבנה בע"מ היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1932 בתל אביב על ידי יהושע אורנשטיין.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו והוצאת יבנה
הכנענים
נמרוד'''" (1939), מאת יצחק דנציגר "הכנענים" (העברים הצעירים) הייתה תנועה אידאולוגית-תרבותית, שדגלה בזיקה בין העמים שחיו בארץ ישראל (כנען) ב, ובין העם העברי בארץ ישראל מני אז ועד כיום במאה העשרים, תוך ניסיון ליצור תרבות חדשה-ישנה ולהתנתק מהמסורת היהודית-גלותית.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו והכנענים
הכרמל
ממוזער נשר הַכַּרְמֶל (בערבית: جبل الكرمل (הר הכרמל), בתעתיק: ג'בל אלכרמל) הוא שלוחה צפונית-מערבית של רכס הרי השומרון המשתרעת עד למפרץ חיפה ומתנשאת לגובה מרבי של 546 מטר מעל פני הים ("רום כרמל" ליד עספיא).
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו והכרמל
היהודים באים
היהודים באים היא סדרת טלוויזיה ישראלית סאטירית, הכוללת מערכונים בנושאים מן ההיסטוריה של עם ישראל, מראשית ימי התנ"ך ועד ימינו.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו והיהודים באים
כ"ג באדר
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ג אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הילד נולד בשנה פשוטה או מעוברת.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו וכ"ג באדר
כשרות
הכשרת כלים לפסח במאה שערים. פרווה", משמאל "חלבי". ביהדות, המונח כשרות מתייחס למערכת כללים הקובעת מהם סוגי המזון המותרים והאסורים באכילה ומה הם החוקים החלים על מקיימי המצוות.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו וכשרות
כתר ארם צובא
כתר ארם צובא, ספר ישעיהו. ניתן להבחין בסימני נזק כתוצאה מעובש דף מכתר ארם צובה, פרשת וזאת הברכה. באדיבות מכון בן צבי. כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד חשוב של התנ"ך שנכתב בטבריה, על פי כל כללי המסורה הטברנית, בתחלת המאה העשירית.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו וכתר ארם צובא
כתב יד פארמה
טו).תמונה להחלפה כתב יד פארמה למשנה (כתב יד פארמה 3173 או דה רוסי 138) הוא אחד משלושת כתבי היד החשובים של כל המשנה (יחד עם כתב יד קאופמן, וכתב יד קיימברידג'), אשר השתמר בספריית פאלאטינה בעיר פארמה שבאיטליה.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו וכתב יד פארמה
כתב יד ששון 507
דף 5 מתנ"ך Ms. Heb. 24°5702 דף מתוך חומש כתר דמשק (שמות כה:כג-לה) כתב יד ששון 507 או חומש "כתר דמשק" (שמו הנוכחי: כתב יד ירושלים Heb. 24° 5702), הוא קודקס תנ"ך עברי מהמאה ה-10, המורכב מחמשת חומשי תורה כמעט בשלמותם.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו וכתב יד ששון 507
כתובות ספירה
צילום של אחד הלוחות כתובות סַפִירַה הן שלושה לוחות בזלת (דמויות אסטלות) שנמצאו ב־1930 ליד א־ספירה בצפון סוריה, לא הרחק מחלב, עליהם חקוקה כתובת ארמית ארוכה הידועה גם בשם "כתובת סוג'ין".
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו וכתובות ספירה
כוכבים במסורות העולם העתיק
בעת העתיקה אנשים האמינו בכוחם של גרמי השמים להשפיע על הארץ והים, ובראשם השפעת האור שלהם, השפעת הירח על השפל והגאות, השפעת הברקים והרעמים ואף הגשם והסערות מן העננים שנראו להם חלק ממערכת גרמי השמים (הנקרא כך כי הוא מאגר ימי עילי וכחול הנפרץ לעיתים ומוריד את מימיו על ה"ארץ") והיו חלק מן המלחמות השמימיות בין הכוכבים (שלעיתים נחשבו אלים או שליחי האל - מלאכים) אשר הד קולם נשמע וגיצי הפגיעה שלהם נראו.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו וכוכבים במסורות העולם העתיק
י"ד באלול
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ד אלול היא לרוב פרשת כי תבא.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו וי"ד באלול
יסכה
יִסְכָּה, היא דמות מקראית, בתו של הרן, אחות מילכה אשת נחור, ואחות לוט.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ויסכה
יצחק
יצחק מברך את יעקב, גוברט פלינק, 1638 יצחק, מכונה במסורת היהודית יצחק אבינו, הוא דמות מקראית, השני בשלושת האבות.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ויצחק
יצחק למפרונטי
הרב יצחק חזקיה ברבי שמואל לַמפּרוֹנטי (לעיתים נכתב לאמפרונטו; באיטלקית: Lampronti; כ"א בשבט ה'תל"ט (3 בפברואר 1679) – י"ב בכסלו ה'תקי"ז (5 בדצמבר 1756) היה רב ורופא בפדובה ופרארה, מחבר האנציקלופדיה ההלכתית הראשונה "פחד יצחק".
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ויצחק למפרונטי
יציאת מצרים
בני ישראל יוצאים ממצרים; ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828 יְצִיאַת מִצְרַיִם היא סיפור מקראי.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ויציאת מצרים
ירידת יצחק לגרר
אבימלך ויצחק נחל גרר, אחד הזיהויים לגרר המקראית ירידת יצחק לגרר הוא אירוע מקראי המתאר את ירידת יצחק לגרר בעקבות הרעב בארץ כנען, ואת קורותיו בגרר.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו וירידת יצחק לגרר
יהדות פירנצה
מבט מכיכר מיכלאנג'לו - במרכז בולט מבנה בית הכנסת יהדות פירנצה (בכתיב מיושן: פירינצי) יונקת את שורשיה מיהודים בודדים שהתגוררו בעיר בתקופות שונות עד שבמאה ה-15 הוקמה קהילה בעלת מוסדות והכרה רשמית הקיימת מאז ועד היום, נכון ל-2008 הקהילה מונה כ-1,200 איש והיא הקהילה היהודית השלישית בגודלה באיטליה, אחרי יהדות רומא ויהדות מילאנו.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ויהדות פירנצה
יהדות פיזה
יהדות פיזה היא קהילה יהודית ותיקה באחת הערים החשובות באיטליה.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ויהדות פיזה
יהושע מאיר גרינץ
יהושע מאיר גרינץ (ראדום, פולין, 1911 - תל אביב, 1976 א' באייר תשל"ו), חוקר מקרא ותקופת בית שני, מראשוני המרצים באוניברסיטת תל אביב.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ויהושע מאיר גרינץ
יהודה קיל
יהודה קיל (1916 – 16 ביוני 2011) היה מנהל האגף לחינוך ממלכתי דתי במשרד החינוך והתרבות ויושב ראש מפעל פרשנות המקרא דעת מקרא, עליו זכה בפרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשנ"ב ופרס הרב קוק לשנת תשמ"ד.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ויהודה קיל
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ויהודים
יונה ריגאי
יונה ריגאי (נולדה ברוסיה 1900 – נפטרה בישראל, 1987) הייתה סופרת, מחזאית ובמאית ישראליתשהתפרסמה בשם העט "תרזה אור" אך גם תחת השם "יונה ריגאי" ו"יונה ריגאית".
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ויונה ריגאי
יוסף עופר (חוקר תנ"ך)
יוסף עופר (נולד ב־15 באוקטובר 1955 כ"ט בתשרי ה'תשט"ז) הוא פרופסור במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ויוסף עופר (חוקר תנ"ך)
יוליוס ולהאוזן
יוליוס וֶלְהַאוּזֶן (גרמנית: Julius Wellhausen; 17 במאי 1844 – 17 בינואר 1918) היה חוקר מקרא, מזרחן ותאולוג נוצרי פרוטסטנטי (לותרני) גרמני.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ויוליוס ולהאוזן
1951 בישראל
1951 הייתה השנה השלישית לעצמאותה של מדינת ישראל.
לִרְאוֹת משה דוד קאסוטו ו1951 בישראל
אזכור
ידוע גם בשם קאסוטו, משה קאסוטו.