גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
236 יחסים: Bücherei des Schocken Verlag (ספרוני הוצאת שוקן), מנשה בן ישראל, מנדל לפין, מנדלסון, מנדלי מוכר ספרים, מרקוס אליעזר בלוך, מרדכי אהרן גינצבורג, מרכז זלמן שזר, מרכוס הרץ, משפחת מנדלסון, משפחת קיש, משה מנדלסון (סופר), משה מדסאו, משה מדעסוי, משה אנסהיים, משה שוורץ, משה שיק, משה בן-מנחם, משה הס, משה יצחק אשכנזי (טדסקי), משכילים מוקדמים, מטפחת ספרים, מחלוקת הפנתאיזם, מביא לבית הדפוס, מוזיקה יהודית, מכון ליאו בק, מי מריבה, מילות הגיון, אמנציפציה ליהודים, אמנות יהודית, אנטון שמיד (מדפיס), אנטון גרף, אפרים משה קוה, ארמון זאקרו, ארנולד ארליך, אריאל לוינסון, אלן ווד, אלעזר בן-דוד, אלחנן בריל, אלברט שפר, אלכסנדר אלטמן, אליעזר יצחק אילנאה, אברהם מנדלסון-ברתולדי, אברהם בר גוטלובר, אדולף קוהוט, אהרן חורין, אהרן האלה-וולפסון, אהרון גומפרץ, אוצר ויכוחים, אורי איזק, ..., איסור הלנת המת, איטה קאליש, איז'ו קבש, איגרות צפון, אייזיק הירש וייס, נאו-אורתודוקסיה (יהדות), נפתלי הרץ וייזל, נתן החכם, נתיבות השלום, נחמן קרוכמל, סאלי ביין, ספר תולדות ישו, סרף בר, עמוס אילון, ערן קצנלנבוגן, עדת ישורון (פרנקפורט), עיקרי האמונה היהודית, עידן הנאורות, פאני מנדלסון, פנתאיזם, פנחס הורוביץ, פרץ סמולנסקין, פרץ סנדלר, פרשני המקרא היהודים, פרדיננד לסל, פרידריך שלגל, פרידריך היינריך יעקבי, פליקס מנדלסון, פיסוק, פילנתרופיניזם, פילוסופיה יהודית, פיליפ פייט, פייטל היינה אפרים, צבי הירש קלישר, צבי הירש לוין, צבי הירש יאנוב, ציר זמן של פילוסופים, ציר הזמן של האנטישמיות, קהלת מוסר, קהילת יהודי ברלין, קוצו של יוד (שיר), רמ"ד, רמח"ל, רפאל מילדולה (ליבורנו), רפאל לוי, רפאל הכהן כ"ץ, רקוויאם גרמני (ספר), רש"ר הירש, רחל ורנהגן, ריב ההיכל, שמעון ראבידוביץ', שמואל פיינר, שמואל שטראשון, שמואל דוד לוצאטו, שמואל יוסף פין, שאול ברלין, שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו, שלמה מימון, שלמה פפנהיים, שלמה לוי שטיינהיים, שלמה דובנא, שלמה הרברג, שלום אש, שלום רוזנברג, שבע מצוות בני נח, שבועת היהודים, תאריך פטירה, תנועת ההשכלה היהודית, תרבות גרמניה, תרגומי המקרא ליידיש, תרגומי התנ"ך, תרגום התורה המיוחס ליונתן, תשובה לשאלה: מהי נאורות?, תחיית הלשון העברית, תומאס אבט, תולדות פילוסופיית הדת היהודית בזמן החדש (סדרת ספרים), תיאטרון יידיש, לאון מנדלשטם, לאופולד בלום, לני יחיל, לודוויג פאסיני, לודוויג פיליפסון, לייפציג, זמרת הארץ (כתב עת), זאב הרוי, זרמים בציונות, זלמן רייזן, חנה ארנדט, חברת חינוך נערים, חיי שלמה מימון, חיים בז'רנו, חיים דוד ברנהרד, בן מנחם, בר יצחק בר, ברלין, ברוך משקלוב, ברוך שפינוזה, ברוך לינדא, ברוך ייטלס, בריאתנות, בשמים ראש, בולחוב, בית קרנובסקי, בית הקברות היהודי הישן בברלין, גרמניה, גרוסה המבורגר שטראסה, גלות (יהדות), גוטהולד אפרים לסינג, גידו קיש, דניאל איציג, דסאו, דקדוק עברי - מונחים, דברי גד החוזה, דברי ימי ישראל, דורותיאה שלגל, דובנה (פירושונים), דובנו, דובנו (פירושונים), דוד פרנקל, דוד פרידלנדר, דוד כהן (הנזיר), ה' בשבט, ה'תקמ"ו, המאסף, המאה ה-18, המגיד ממזריטש, האפולוגיה של מנדלסון: הולדת הפילוסופיה היהודית המודרנית, הנאורות שכנגד, הנרייטה הרץ, הקדמה, הרמן באואר-מארקפי, הרץ הומברג, השחר, הלברשטאדט, החתם סופר, הגניוס היהודי, הגימנסיה היהודית על שם משה מנדלסון, הכרמל (כתב עת), הישארות הנפש, הילדה שראם, היינריך מנדלסון, ורנר ברגנגרין, וילהלם פון הומבולדט, כנסת ישראל (ספר שנה), כריסטיאן וולף (פילוסוף), י"ב באלול, יעקב קרנץ, יעקב שמואל ביק, יעקב כ"ץ (היסטוריון), יעקב יצחק נימירובר, יצחק משה אלבוגן, יצחק ארטר, יצחק אייזיק בן יעקב, יצחק אייכל, יצחק ניסנבוים, יצחק סטנוב, יצחק בר לווינזון, יצחק ברנייס, יצחק יוליוס גוטמן, ירושלים, ירושלים (פירושונים), ישראל מזמושץ', ישראל אברהמס, יחזקאל פייבל, יחזקאל לנדא, יהדות אורתודוקסית, יהדות פרנקפורט, יהדות רפורמית, יהדות גרמניה, יהדות דנמרק, יהדות: בין דת למוסר (ספר), יהושע השיל לוין, יהודה ליב נווחוביץ', יהודה ליב קרינסקי, יהודה ליב בן-זאב, יהודה בן מרדכי הורביץ, יהודית הלוי-צוויק, יואל ברי"ל, יוסף מנדלסון, יוסף האפרתי מטרופלוביץ, יוהאן פטר גוסטב לז'ן דיריכלה, יוהאן קספר לווטר, יוהאן גוטפריד הרדר, 1738, 4 בינואר, 6 בספטמבר. להרחיב מדד (186 יותר) »
Bücherei des Schocken Verlag (ספרוני הוצאת שוקן)
Bücherei des Schocken Verlag (בגרמנית, "ספרוני הוצאת שוקן"), שנקראת לעיתים גם "beliebte Reihe der Schocken-Bücherei" (בגרמנית, "הסדרה האהובה") היא סדרת ספרים שיצאה לאור בהוצאת שוקן בין נובמבר 1933 ל-1939.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון וBücherei des Schocken Verlag (ספרוני הוצאת שוקן) · ראה עוד »
מנשה בן ישראל
הרב מנשה בן ישראל (ה'שס"ד 1604 – י"ד בכסלו ה'תי"ח, 20 בנובמבר 1657) היה רב, דרשן, מייסד הדפוס העברי הראשון באמסטרדם ומדינאי, הזכור בעיקר בשל פעילותו למען יהודי התפוצות.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ומנשה בן ישראל · ראה עוד »
מנדל לפין
ספר "חשבון הנפש", שער המהדורה שהודפסה בדפוס ראם, וילנה תר"ה (1845) בעידודו של ר' ישראל מסלנט רבי מנחם מֶנְדְל לֶפִין מסָטָנוב ("סָטָנוֹבֶר"; לעיתים: ממיקולאייב; בכתיב יידי: מענדל או מענדיל לעפין (סאַטאַנאָווער או מיקאָלאַיעווער), בקיצור רמ"ל; 1749, סטנוב, פודוליה, האיחוד הפולני-ליטאי – ו' בתמוז תקפ"ו, 9 ביולי 1826, טארנופול, גליציה, האימפריה האוסטרית) היה מראשוני תנועת ההשכלה היהודית בפולין, מתרגם ומחבר ספרות עממית בעברית וביידיש.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ומנדל לפין · ראה עוד »
מנדלסון
מנדלסון הוא שם משפחה שמקורו ביהודי אשכנז.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ומנדלסון · ראה עוד »
מנדלי מוכר ספרים
מימין לשמאל: חיים נחמן ביאליק, מרדכי בן עמי, שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים (אודסה 1910) חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי מנדלי מוכר ספרים מונצח בשמות רחובות ברבות מערי ישראל. בתמונה שלט רחוב בירושלים. שלום יעקב אברמוביץ', הידוע בשם העט מנדלי מוכר ספרים (ביידיש: מענדעלע, קרי "מֶנְדֶלֶה מוֹיְכֶֿר סְפֿוֹרִים", בינואר 1836 יוליאני: 21 בדצמבר 1835 – 8 בדצמבר יוליאני: 25 בנובמבר 1917), היה מחשובי סופרי היידיש והעברית בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ומנדלי מוכר ספרים · ראה עוד »
מרקוס אליעזר בלוך
סלמון אטלנטי, ציור מאת בלוך מרדכי אליעזר (מרקוס) בלוך (בגרמנית: Marcus Élieser Bloch; 1723, אנסבך – 6 באוגוסט 1799, קרלסבאד) היה רופא ומדען יהודי יליד אנסבך, ממניחי היסוד לתורת האיכתיולוגיה (חקר הדגים).
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ומרקוס אליעזר בלוך · ראה עוד »
מרדכי אהרן גינצבורג
מרדכי אהרן גִינְצְבּוּרְג רמא"ג; (ברוסית: Мордехай Аарон Гинцбург; בלטבית: Mordechajus Aronas Gincburgas; כ"א בכסלו תקנ"ו, 3 בדצמבר 1795 – ט"ז בחשוון תר"ז, 5 בנובמבר 1846), היה מראשי המשכילים בווילנה, תרגם לעברית וחיבר ספרי השכלה.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ומרדכי אהרן גינצבורג · ראה עוד »
מרכז זלמן שזר
שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ומרכז זלמן שזר · ראה עוד »
מרכוס הרץ
מרכוס (מרדכי) הרץ (גרמנית: Markus Herz; 17 ביוני 1747 - 19 בינואר 1803) היה רופא ומרצה לפילוסופיה, יהודי-גרמני, מאנשי החברה הגבוהה בברלין, ידידם של עמנואל קאנט ומשה מנדלסון.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ומרכוס הרץ · ראה עוד »
משפחת מנדלסון
משפחת מנדלסון היא משפחה מיוחסת שהשפיעה רבות בכלל יהודי גרמניה ובפרט בחוגי תנועת ההשכלה היהודית, ממשפחה זו יצאו אנשי ציבור, מדענים, מוזיקאים ופילוסופים בעלי שם עולמי.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ומשפחת מנדלסון · ראה עוד »
משפחת קיש
חנוך קיש, סביב 1901 פרדריק קיש משפחת קִישׁ (בגרמנית: Kisch) הייתה משפחה יהודית בולטת שנדדה במאה ה-16 מהעיירה כיש (Chiesch) במערב בוהמיה (כיום בצ'כיה), מקור שם המשפחה, והתיישבה בשלהי המאה ה-17 בפראג (אז תחת שלטון האימפריה הרומית הקדושה של בית הבסבורג).
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ומשפחת קיש · ראה עוד »
משה מנדלסון (סופר)
Ohlsdorf Jewish Cemetery בהמבורג משה מנדלסון (בגרמנית: Moses Mendelsohn; ד' בניסן תקמ"ב – כ"ז בסיון ה'תרכ"א, 19 במרץ 1782 – 5 ביוני 1861) היה משורר, סופר, צייר ומתרגם יהודי-גרמני.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ומשה מנדלסון (סופר) · ראה עוד »
משה מדסאו
#הפניה משה מנדלסון.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ומשה מדסאו · ראה עוד »
משה מדעסוי
#הפניה משה מנדלסון.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ומשה מדעסוי · ראה עוד »
משה אנסהיים
משה אנסהיים ממץ (בצרפתית: Moses Ensheim; 1750 – 9 באפריל 1839) היה מתמטיקאי ומשורר יהודי-צרפתי.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ומשה אנסהיים · ראה עוד »
משה שוורץ
משה שוורץ (1925 – 1978) היה פילוסוף וחוקר פילוסופיה, מקים המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן, בראשה עמד ושימש כפרופסור במחלקה.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ומשה שוורץ · ראה עוד »
משה שיק
הרב משה שיק (נודע בכינוי: מהר"ם שיק; כ"א אדר א' ה'תקס"ז, 1807 – א' בשבט ה'תרל"ט, 1879) היה אב"ד ירגין, גאב"ד חוסט וראש הישיבה הגדולה בעיר, גדול פוסקי הונגריה בימיו ומנהיג האורתודוקסיה בימי הקרע עם הנאולוגים.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ומשה שיק · ראה עוד »
משה בן-מנחם
משה בן-מנחם (שלַנגר-מוֹהר) (בכתיב ארכאי: מאָהר, לעיתים שלאנגר; ז' באדר תרנ"ח, 1 במרץ 1898 – ל' בחשוון תשכ"ט, 21 בנובמבר 1968) היה משורר, סופר, מסאי ומבקר ישראלי, מורה במקצועו.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ומשה בן-מנחם · ראה עוד »
משה הס
דיוקן של משה הס בצעירותו, 1846 משה הֶס (בגרמנית: Moses Hess; 21 ביוני 1812, בון – 6 באפריל 1875, פריז) היה סופר והוגה דעות סוציאליסט יהודי-גרמני.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ומשה הס · ראה עוד »
משה יצחק אשכנזי (טדסקי)
משה יצחק אשכנזי (טֶדֶסְקִי - Tedeschi, טריאסט, 6 ביוני 1821 – 17 ביוני 1898), היה מורה ומחנך, סופר, פרשן המקרא ומתרגם יהודי-איטלקי.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ומשה יצחק אשכנזי (טדסקי) · ראה עוד »
משכילים מוקדמים
רפאל לוי בשם משכילים מוקדמים או מבשרי ההשכלה מכנים ההיסטוריונים של תנועת ההשכלה היהודית קבוצה של יהודים בגרמניה, בפולין ובמזרח אירופה, שהחלו במהלך המאה השמונה עשרה לעסוק בתחומים של פילוסופיה ומדעים ולהחזיק בהשקפות שעד אז לא היו מקובלות ביהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ומשכילים מוקדמים · ראה עוד »
מטפחת ספרים
מטפחת ספרים הוא ספר מחקר ביקורתי, העוסק בחיבור ספר הזוהר ותוכנו, שנכתב על ידי רבי יעקב עֶמְדין (נודע בכינוי יַעְבֶ"ץ).
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ומטפחת ספרים · ראה עוד »
מחלוקת הפנתאיזם
250x250px מחלוקת הפנתאיזם ולעיתים פולמוס שפינוזה (בגרמנית: Pantheismusstreit או Spinozismusstreit או Spinozastreit) הוא כינויה של אחת המחלוקות הפילוסופיות החשובות והמשפיעות ביותר בראשית העת החדשה.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ומחלוקת הפנתאיזם · ראה עוד »
מביא לבית הדפוס
ברוך מרדכי פרלוב מקוידנוב המביא לבית הדפוס (מלבה"ד) הוא מונח עברי לתפקיד שהגדרתו איננה מתוחמת ותלויה במקום ובתרבות אך ניתן לכנותו "מתווך בין העולם האינטלקטואלי לעולם המעש".
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ומביא לבית הדפוס · ראה עוד »
מוזיקה יהודית
לויים מנגנים "בכינורות ובנבלים ובמצילתיים ובכל כלי שיר בלא מספר", ולראות את זקני העם "מרקדים ואבוקות של אש בידם" ("שמחת בית השואבה", ציור מים מאת דפנה לבנון) מוזיקה יהודית היא המורשת המוזיקלית של העם היהודי לדורותיו, כוללת הן מוזיקה ליטורגית והן מוזיקה אמנותית ופופולרית, וכן מגוון קצבים וצלילים שהושפעו מתרבויות מוזיקליות שונות לאורך תקופה של 3,000 שנה, החל מהתרבות המזרח תיכונית העתיקה, ובהמשך בתרבויות השונות בארצות התפוצה שבהן היה העם היהודי מפוזר במשך כ-2,000 שנה, ועד הקמת מדינת ישראל וימינו אלה.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ומוזיקה יהודית · ראה עוד »
מכון ליאו בק
מכון ליאו בק הוא מכון מחקר עם מרכזים בירושלים, בניו יורק ובלונדון, ומטרתו לקדם ולעודד את המחקר ההיסטורי והתרבותי של יהדות גרמניה.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ומכון ליאו בק · ראה עוד »
מי מריבה
סיפורי מסה ומריבה ומי מריבה הם שני סיפורים דומים המתוארים בספר שמות ובספר במדבר, בהם משה מכה במטהו סלע יבש ויוצאים ממנו מים.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ומי מריבה · ראה עוד »
מילות הגיון
מילות הִגיון (במקור בערבית: מקאלה פי צנאעת אלמנטק – מאמר בענף ההיגיון) הוא שמו של חיבור פילוסופי שנכתב, ככל הנראה, על ידי הרמב"ם.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ומילות הגיון · ראה עוד »
אמנציפציה ליהודים
האמנציפציה ליהודים (בקיצור: אמנציפציה או אמנסיפציה) היא תהליך, אשר כדברי כריסטיאן וילהלם פון דוהם נועד 'לשפר את מצבם של היהודים', בתמורה להפקת תועלת מכישוריהם.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ואמנציפציה ליהודים · ראה עוד »
אמנות יהודית
"'''מזרח'''" (1910) מאת משה בן יצחק מזרחי. אמנות יהודית היא אמנות ויזואלית המזוהה עם ערכים הקשורים לדת ולתרבות היהודית.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ואמנות יהודית · ראה עוד »
אנטון שמיד (מדפיס)
אנטון שמיד (בגרמנית: Anton von Schmid; 23 בינואר 1765, צווטל (Zwettl), אוסטריה - 27 ביוני 1855, וינה) היה מדפיס אוסטרי נוצרי שהוציא לאור ספרים עבריים.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ואנטון שמיד (מדפיס) · ראה עוד »
אנטון גרף
אנטון גרף (גרמנית: Anton Graff; 18 בנובמבר 1736 – 22 ביוני 1813) היה צייר דיוקנאות שווייצרי בולט.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ואנטון גרף · ראה עוד »
אפרים משה קוה
אפרים משה קוה (גרמנית:Ephraim Moses Kuh; 1731 – 3 באפריל 1790) היה משורר יהודי-גרמני.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ואפרים משה קוה · ראה עוד »
ארמון זאקרו
האלון בן אלף השנים ערוגת פרחים בחזית הארמון מבט על אגם זאקרו מהפארק הסובב את הארמון שלט הסבר על הארמון בגרמנית ובאנגלית ארמון זאקרו (בגרמנית: Schloss Sacrow) הוא טירה ברובע זאקרו בפוטסדאם, בירת מדינת ברנדנבורג בגרמניה.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון וארמון זאקרו · ראה עוד »
ארנולד ארליך
ארנולד בוגומיל ארליך (Arnold Bogumil Ehrlich; השתמש בשם העט: שבתי בן יום טוב אבן בודד; 15 בינואר 1848, ולודבה (פולין) – 5 בנובמבר 1919, ניו רושל, מדינת ניו יורק) היה חוקר ופרשן מקרא יהודי אמריקאי, יליד פולין, שביקש להנגיש את ממצאי הארכאולוגיה והכלים הפילולוגיים-היסטוריים המודרניים לניתוח טקסטים לציבור הרחב במסגרת פירוש חדש לתנ"ך.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון וארנולד ארליך · ראה עוד »
אריאל לוינסון
ממוזער אריאל לוינסון (נולד ב-15 באוגוסט 1979) הוא מייסד ומראשי, פעיל מרכזי בזירת ההתחדשות היהודית בישראל ובהתחדשות העירונית של ירושלים בעשור השני של המאה ה-21.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ואריאל לוינסון · ראה עוד »
אלן ווד
אלן ויליאם ווד (שם מלא באנגלית: Allen William Wood; נולד ב-26 באוקטובר 1942) הוא פילוסוף אמריקאי המתמחה בהגותו של עמנואל קאנט ובהוגי האידיאליזם הגרמני, ועוסק רבות בסוגיות של אתיקה ובפילוסופיה פוליטית וחברתית.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ואלן ווד · ראה עוד »
אלעזר בן-דוד
אלעזר בן-דוד, הידוע גם כלצרוס בנדויד (גרמנית: Lazarus Bendavid; 18 באוקטובר 1762 – 28 במרץ 1832) היה מתמטיקאי, מחנך ופילוסוף קנטיאני, מהרדיקליים בדור השני של תנועת ההשכלה היהודית בברלין.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ואלעזר בן-דוד · ראה עוד »
אלחנן בריל
אדולף (אלחנן) בריל (Adolf Brüll; 1846, קויטין, האימפריה האוסטרו הונגרית – 1908, פרנקפורט) היה חוקר במדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ואלחנן בריל · ראה עוד »
אלברט שפר
ברתולד קונרד הרמן אלברט שְפֵּר (בגרמנית: Berthold Konrad Hermann Albert Speer; (19 במרץ 1905 – 1 בספטמבר 1981) היה אדריכל גרמני ופושע מלחמה נאצי, חבר צמרת המשטר הנאצי בגרמניה בימי אדולף היטלר. שפר שימש כאדריכל האישי של אדולף היטלר, ובין השניים התפתחה ידידות. ב-1942 מונה שפר לשר החימוש בממשלתו של היטלר, ובתפקידו זה דאג לספק חימוש לוורמאכט השוקע, בתנאים קשים ביותר, תחת הפצצות אוויריות בלתי פוסקות של בעלות הברית, תוך הישענות על מנגנון אדיר של עובדי כפייה. על מעשיו אלה נידון במשפטי נירנברג לעשרים שנות מאסר. אחרי שחרורו פרסם אוטוביוגרפיה שהייתה לרב מכר. אישיותו של שפר מעוררת עניין אצל ההיסטוריונים בשל היותו "טכנוקרט מדעי" שהיה שותף פעיל למעשי זוועה נוראים, תוך התעלמות מוחלטת מהפן המוסרי, וראיית המערכת שבה הוא נמצא בצורה "טכנית-מדעית" לכאורה ו"לא-פוליטית", כביכול. מחקרים שפורסמו לאחרונה הראו כי תפיסה זו שגויה, וכי שפר היה שותף – תוך מודעות מלאה – לכל פשעי המשטר אותו שרת.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ואלברט שפר · ראה עוד »
אלכסנדר אלטמן
הרב אלכסנדר (שמעון צבי) אלטמן (16 באפריל 1906 – 6 ביוני 1987; כ"א בניסן, ה'תרס"ו – ט' בסיוון, ה'תשמ"ז) היה פילוסוף ורב יהודי אמריקאי ממוצא אוסטרי - גרמני, מגדולי חוקרי מחשבת ישראל במאה העשרים.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ואלכסנדר אלטמן · ראה עוד »
אליעזר יצחק אילנאה
אליעזר יצחק אִילָנָאֶה (שֶיינבּוֹים) (6 בנובמבר 1854 – 31 בדצמבר 1928) היה פעיל ציוני ומחלוצי ההגות הפילוסופית בספרות העברית החדשה.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ואליעזר יצחק אילנאה · ראה עוד »
אברהם מנדלסון-ברתולדי
אברהם ארנסט מנדלסון-ברתולדי (בגרמנית: Abraham Ernst Mendelssohn Bartholdy; 10 בדצמבר 1776 – 19 בדצמבר 1835) היה בנקאי גרמני יהודי מומר, בנו של הפילוסוף משה מנדלסון ואביהם של המלחינים פליקס מנדלסון-ברתולדי ופאני מנדלסון.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ואברהם מנדלסון-ברתולדי · ראה עוד »
אברהם בר גוטלובר
אברהם דוב בּער גוֹטלוֹבֶּר (בפולנית: Abraham Ber Gottlober; (14 בינואר 1811, סטרוקונסטנטינוב, חבל ווהלין – 12 באפריל 1899, ביאליסטוק) היה משורר, סופר, מחזאי, היסטוריון, עיתונאי ומחנך, מהחשובים שבתנועת ההשכלה.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ואברהם בר גוטלובר · ראה עוד »
אדולף קוהוט
אדולף קוהוט (בגרמנית: Adolph Kohut; 10 בנובמבר 1848 – 21 או 22 בנובמבר 1917) היה עיתונאי, היסטוריון ספרות ותרבות, ביוגרף, ומתרגם יהודי, שהתגורר בהונגריה וגרמניה.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ואדולף קוהוט · ראה עוד »
אהרן חורין
הרב אהרן חורין (בכתיב מיושן: "חארין" וגם "חארינער"; כ"ח באב ה'תקכ"ו, 3 באוגוסט 1766 – ט' באלול ה'תר"ד, 24 באוגוסט 1844) היה רבה של אראד.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ואהרן חורין · ראה עוד »
אהרן האלה-וולפסון
אהרן בן וולף מהאלה (בכתיב שנהג בזמנו: אהרן בן וואָלף מהאללי, מאוחר יותר גורמן לאהרן האללי וואָלפסזאָהן, בגרמנית: Aaron Halle-Wolfssohn; תקי"ד, 1754 – י"ט באדר ה'תקצ"ה, 20 במרץ 1835) היה סופר, מתרגם הוגה ומחזאי יהודי יליד פרוסיה, מחשובי משכילי ברלין בדור שאחרי משה מנדלסון.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ואהרן האלה-וולפסון · ראה עוד »
אהרון גומפרץ
אהרון שלמה אמריך גומפרץ (בגרמנית: Aron Salomon Emmerich Gumpertz, 10 בדצמבר 1723 ברלין - 1769 המבורג), רופא ומלומד יהודי, ידידו ומדריכו של משה מנדלסון בראשית ימיו בברלין.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ואהרון גומפרץ · ראה עוד »
אוצר ויכוחים
ספר אוצר ויכוחים הוא אסופה של ויכוחים בין יהודים לנוצרים לאורך הדורות.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ואוצר ויכוחים · ראה עוד »
אורי איזק
אוֹרי אִיזַק (נולד בי"ז בכסלו ה'תשמ"ח, 8 בדצמבר 1987) הוא עיתונאי, משמש ככתב בשטחים וככתב צבאי בחברת החדשות.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ואורי איזק · ראה עוד »
איסור הלנת המת
איסור הלנת המת הוא מצוות לא תעשה מהתורה על עיכוב קבורת המת.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ואיסור הלנת המת · ראה עוד »
איטה קאליש
איטה קאליש קמינר (15 באפריל 1897, פולין – 10 בינואר 1994, קיבוץ נען, ישראל) הייתה סופרת ואשת רוח, נכדתו של שמחה בונים קאליש, האדמו"ר מוורקא, בתו של מנחם מנדל קאליש, האדמו"ר מאוטבוצק.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ואיטה קאליש · ראה עוד »
איז'ו קבש
איז'ו קבש (במקור ישראל שרייבר, בהונגרית: Köves Izsó; קאריי, 15 בספטמבר 1853 – בודפשט, 26 בדצמבר 1916) היה צייר ומרצה לציור יהודי-הונגרי.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ואיז'ו קבש · ראה עוד »
איגרות צפון
איגרות צפון (בגרמנית: Neunzehn Briefe über Judenthum, בתרגום מילולי: תשעה עשר מכתבים על היהדות) הוא ספר הגות יהודית של הרש"ר הירש שיצא לאור בשנת ה'תקצ"ו (1836) באלטונה (כיום בגרמניה).
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ואיגרות צפון · ראה עוד »
אייזיק הירש וייס
אייזיק (יצחק) הירש וייס (ראה"ו; כ"ט בשבט ה'תקע"ה, 9 בפברואר 1815, גרוס-מזריץ', מוראביה – כ"ז באייר ה'תרס"ה, 1 ביוני 1905, וינה), היסטוריון, משכיל וחוקר התלמוד, מחבר "דור דור ודורשיו".
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ואייזיק הירש וייס · ראה עוד »
נאו-אורתודוקסיה (יהדות)
נאו-אורתודוקסיה, או תורה עם דרך ארץ, היא זרם אידאולוגי ביהדות האורתודוקסית שהתפתח בתחילת המאה ה-19 בעיקר בקרב יהדות גרמניה, אך גם בכמה ממדינות מערב אירופה ובחלקים של הונגריה.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ונאו-אורתודוקסיה (יהדות) · ראה עוד »
נפתלי הרץ וייזל
נפתלי הֶרְץ וַייזֶל (לעיתים ויזל; שמו הלועזי: הארטוויג וסלי, Hartwig Wessely; בראשי תיבות: נה"ו, רנה"ו או רנ"ו; ה' בטבת ה'תפ"ו – אור לא' באדר ב' ה'תקס"ה, 9 בדצמבר 1725 – 28 בפברואר 1805) היה בלשן ומשורר עברי, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ונפתלי הרץ וייזל · ראה עוד »
נתן החכם
רחה מקבלת את פני אביה "נתן החכם", בציורו של מאוריצי גוטליב משנת 1877. נתן החכם (מגרמנית: Nathan der Weise) הוא מחזה מאת גוטהולד אפרים לסינג, מהחשובים במחזאי גרמניה של תקופת הנאורות.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ונתן החכם · ראה עוד »
נתיבות השלום
נתיבות השלום (הביאור) היא מהדורה של חמישה חומשי תורה שיצאה לאור בין השנים 1780–1783 בברלין בהובלת משה מנדלסון.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ונתיבות השלום · ראה עוד »
נחמן קרוכמל
נחמן קְרוֹכְמַל (רָנָ"ק; נכתב גם קרוכמאל; ז' באדר ה'תקמ"ה, 17 בפברואר 1785 – א' באב ה'ת"ר, 31 ביולי 1840) היה הוגה דעות והיסטוריון יהודי, מהבולטים שבאנשי תנועת ההשכלה בגליציה וממייסדי תנועת חכמת ישראל; נאמר עליו שהיה "פילוסוף היהדות השיטתי המסכם והמשפיע ביותר של ההשכלה".
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ונחמן קרוכמל · ראה עוד »
סאלי ביין
רֶבֶּקָה פרדריקה ביין לבית לוונשטייןראה הערה מספר 1 שם.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון וסאלי ביין · ראה עוד »
ספר תולדות ישו
ספר תולדות ישו הוא ספר עברי שנפוץ בימי הביניים ומציג היסטוריה חלופית ולעגנית לקורותיו של ישו.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון וספר תולדות ישו · ראה עוד »
סרף בר
מצבת קברו סֶרף בֶּר, או בשמו המלא נפתלי הרץ סרף בר מֶדֶלסהיים (ביידיש: נַפְתָּלִי־הערץ בֶּן דּוֹב־בּער, בגרמנית: Herz Cerf Beer von Medelsheim; 1726, מדלסהיים - ד' בטבת תקנ"ד, 7 בדצמבר 1793, שטרסבורג), היה פרנס יהודי צרפתי והפקיד הראשי לענייני יהודים באלזס.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון וסרף בר · ראה עוד »
עמוס אילון
עמוס אילון (4 ביולי 1926 – 25 במאי 2009) היה סופר ועיתונאי ישראלי ובינלאומי וחבר מערכת בעיתון "הארץ".
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ועמוס אילון · ראה עוד »
ערן קצנלנבוגן
ערן קצנלנבוגן (נולד ב-5 ביולי 1965) הוא פסנתרן, נגן ג'אז, ומורה למוזיקה ולאלתור ישראלי ואמריקאי.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון וערן קצנלנבוגן · ראה עוד »
עדת ישורון (פרנקפורט)
ממוזער קהל עדת ישורון הייתה קהילה יהודית אורתודוקסית בעיר פרנקפורט דמיין.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ועדת ישורון (פרנקפורט) · ראה עוד »
עיקרי האמונה היהודית
עיקרי האמונה היהודית הם קבוצה של אמונות, שפרשני היהדות והוגיה מתקופות שונות, ייחסו להן מעמד מרכזי יותר מאשר לאחרות.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ועיקרי האמונה היהודית · ראה עוד »
עידן הנאורות
עידן הנאורות (מוכר גם במונחים: עידן האורות, תנועת הנאורות, "תנועת ההשכלה" (בהקשר היהודי); באנגלית: Age of Enlightenment; בצרפתית: Siècle des Lumières; בגרמנית: Aufklärung) הוא כינוי לתנועה אינטלקטואלית באירופה, ששמה לעצמה למטרה לבסס מוסר, אסתטיקה וידע הנשענים על רציונליות והנחת יסוד לוגוצנטרית.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ועידן הנאורות · ראה עוד »
פאני מנדלסון
פאני צצילי מנדלסון (בגרמנית: Fanny Cäcilie Mendelssohn; 14 בנובמבר 1805 – 14 במאי 1847), אשר לאחר נישואיה הייתה ידועה כפאני הנזל (Fanny Hensel), הייתה מלחינה ופסנתרנית יהודייה-גרמנייה מומרת, אחותו של פליקס מנדלסון; שניהם היו נכדיו של הפילוסוף היהודי משה מנדלסון.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ופאני מנדלסון · ראה עוד »
פנתאיזם
פַּנְתֶאִיזְם (הרכב של המילים πάν (תעתיק: "פן"; מיוונית: "הכל") ו-θεός (תעתיק: "תאוס"; מיוונית: אלוהים); כלומר "הכל אלוהים") היא תפיסת עולם שעל פיה האל מצוי בכל; התפיסה גוזרת שהאל והטבע הם שני שמות שונים לישות אחת, ולא שתי ישויות שונות.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ופנתאיזם · ראה עוד »
פנחס הורוביץ
הרב פנחס הלוי איש הורוויץ (ה'תצ"א - ד' תמוז ה'תקס"ה; 1731–1805), היה רבה של פרנקפורט דמיין ומתלמידי המגיד ממזריטש.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ופנחס הורוביץ · ראה עוד »
פרץ סמולנסקין
פרץ בן משה סְמוֹלֶנְסְקִין (בכתיב יידי: סמאָלענסקין; ברוסית: Перец Моисеевич Смоленскин; ט"ז באדר אדר ב' ה'תר"ב, 26 בפברואר 1842, האימפריה הרוסית – ט"ז בשבט ה'תרמ"ה, 1 בפברואר 1885, מראן, טירול) היה סופר עברי ופובליציסט, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית ובהמשך מראשי תנועת "חיבת ציון".
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ופרץ סמולנסקין · ראה עוד »
פרץ סנדלר
פרץ סנדלר (י' בטבת, תרס"ד, 29 בדצמבר 1903 – 1985) היה חוקר מקרא ישראלי.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ופרץ סנדלר · ראה עוד »
פרשני המקרא היהודים
פרשנות המקרא היהודית שלאחר חז"ל נחלקת לשתי תקופות עיקריות - פרשנות ימי הביניים, שראשיתה אצל רס"ג, מנחם ודונש בסוף האלף הראשון לספירת הנוצרים וסיומה אצל רלב"ג בתחילת המאה ה-14.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ופרשני המקרא היהודים · ראה עוד »
פרדיננד לסל
פרדיננד יוהאן גוֹטליבּ לָסָל (בגרמנית: Ferdinand Johann Gottlieb Lassal; 11 באפריל 1825 – 31 באוגוסט 1864) היה הוגה דעות ומנהיג סוציאליסטי יהודי-גרמני, מחלוצי רעיון המפלגה המודרנית.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ופרדיננד לסל · ראה עוד »
פרידריך שלגל
וילהלם שלגל קרל וילהלם פרידריך שלגל (בגרמנית: Karl Wilhelm Friedrich Schlegel; 10 במרץ 1772 – 12 בינואר 1829) היה משורר גרמני, מבקר אמנות ומלומד.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ופרידריך שלגל · ראה עוד »
פרידריך היינריך יעקבי
פרידריך היינריך יעקבי (בגרמנית: Friedrich Heinrich Jacobi; 25 בינואר 1743 – 10 במרץ 1819) היה פילוסוף גרמני.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ופרידריך היינריך יעקבי · ראה עוד »
פליקס מנדלסון
יעקב לודוויג פליקס מנדלסון-ברתולדי (בגרמנית: Jakob Ludwig Felix Mendelssohn Bartholdy; 3 בפברואר 1809 – 4 בנובמבר 1847) היה מלחין, מנצח, פסנתרן ונגן עוגב גרמני יהודי מומר מהתקופה הרומנטית.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ופליקס מנדלסון · ראה עוד »
פיסוק
פיסוק הוא חלק של דקדוק בכללי השימוש בסימני הפיסוק, שהם הסימנים (כגון פסיק) המשולבים במשפט ומסייעים לקורא בקריאת המשפט ובהבנתו.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ופיסוק · ראה עוד »
פילנתרופיניזם
מורה מלמד בכיתה בבית ספר פילנתרופינום של באזדוב בדסאו ילדים מתנסים בבועות סבון בכיתה גרמי השמיים, איור מתוך "ספר היסוד" של באזדוב פילנתרופיניזם (בגרמנית: Philanthropismus מילולית: "אהבת האדם") הייתה תנועה לרפורמה חינוכית ברוח ערכי הנאורות, עם דגש על לימוד מדעי הטבע שהחלה בצפון גרמניה בשנות ה-70 של המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ופילנתרופיניזם · ראה עוד »
פילוסופיה יהודית
פילוסופיה יהודית, בהגדרה רחבה, היא הגות הקשורה לדת ולמסורת היהודית, וכן כזו הקשורה למחשבה הפילוסופית של יהודים לאורך השנים.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ופילוסופיה יהודית · ראה עוד »
פיליפ פייט
פיליפ פייט (בגרמנית: Philipp Veit; 13 בפברואר 1793 – 18 בדצמבר 1877) היה צייר גרמני ממוצא יהודי, שחידש ופיתח את שיטת ציורי הפרסקו.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ופיליפ פייט · ראה עוד »
פייטל היינה אפרים
ארמונו של פייטל אפריים בברלין פייטל היינה אפרים (בגרמנית: Veitel Heine Ephraim; 1703–1775) היה ראש קהילת יהודי ברלין ופרוסיה, בנקאי, בעל מטבעה ותומך תנועת ההשכלה היהודית.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ופייטל היינה אפרים · ראה עוד »
צבי הירש קלישר
הרב צבי הירש קלישר (ח' בניסן תקנ"ה, 1795 – ה' בחשוון תרל"ה, 16 באוקטובר 1874), היה רב שנמנה עם מבשרי הציונות ונודע בעיקר בתמיכתו ברעיון העלייה לארץ ישראל וחידוש ההתיישבות בה.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון וצבי הירש קלישר · ראה עוד »
צבי הירש לוין
רבי צבי הירש לוין תחריט דיוקן הרב צבי הירש לוין משנת 1798 הרב צבי הירש (הירשל) לוין (נקרא גם צבי הירש ברלין; ה'תפ"א, 1721 - ה' באלול ה'תק"ס, 26 באוגוסט 1800), מגדולי רבני אשכנז בדורו, רב הקהילה בברלין בימי צמיחתה של תנועת ההשכלה.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון וצבי הירש לוין · ראה עוד »
צבי הירש יאנוב
רבי צבי הירש (יוסף) יאנוב (כונה צבי הירש חריף; 1733, ליסא, פולין – י"א בכסלו ה'תקמ"ו, 13 בנובמבר 1785, פיורדא) היה מרא דאתרא, אב"ד וראש ישיבה בפוזנא ובפיורדא.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון וצבי הירש יאנוב · ראה עוד »
ציר זמן של פילוסופים
להלן ציר זמן של פילוסופים.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון וציר זמן של פילוסופים · ראה עוד »
ציר הזמן של האנטישמיות
ציר הזמן שלהלן מתאר עדויות למעשים אנטישמיים כלפי יהודים כקבוצה דתית או אתנית.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון וציר הזמן של האנטישמיות · ראה עוד »
קהלת מוסר
העמוד הראשון של "קהלת מוסר" "קֹהֶלֶת מוסר" היה כתב עת עברי שהוציא לתקופה קצרה משה מנדלסון בברלין ב-1755; מכתב העת יצאו רק שני גיליונות, שמונה עמודים בכל אחד מהם, ומבחינות מסוימות זהו כתב העת המודרני הראשון בעברית.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון וקהלת מוסר · ראה עוד »
קהילת יהודי ברלין
בית הכנסת החדש, בברלין-Neue Synagoge ב-1865 יהודים חיו בברלין ובסביבתה כבר מהימים שהעיר הוקמה במאה ה-13.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון וקהילת יהודי ברלין · ראה עוד »
קוצו של יוד (שיר)
קוֹצוֹ שֶׁל יוּד הוא פואמה עברית רחבת-יריעה של יהודה ליב גורדון (יל"ג), שהתפרסמה בהמשכים בכתב העת "השחר" שבעריכת פרץ סמולנסקין בשנת תרל"ו (1876), ואחר-כך שוכללה על ידי המשורר וקיבלה את צורתה הסופית בחודש אב תרל"ח (1878).
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון וקוצו של יוד (שיר) · ראה עוד »
רמ"ד
קטגוריה:פירושון אישים קטגוריה:פירושון ראשי תיבות.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ורמ"ד · ראה עוד »
רמח"ל
הרב משה חיים לוצאטו, הרמח"ל (ה'תס"ז, 1707 – כ"ו באייר ה'תק"ד, 8 במאי 1744), היה רב, משורר, מקובל, איש מוסר ומחשבה, מחזאי, סופר, וחוקר יהודי-איטלקי.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ורמח"ל · ראה עוד »
רפאל מילדולה (ליבורנו)
הרב רפאל מלדולה (1685 - 17 באפריל 1748) היה רבן של קהילות ליבורנו, פיזה ובאיון.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ורפאל מילדולה (ליבורנו) · ראה עוד »
רפאל לוי
רפאל לוי (הלוי) סגל מהנובר (בגרמנית: Rafael Levi; ה'תמ"ה, 1685 – ב' בסיון ה'תקל"ט, 17 במאי 1779) היה מתמטיקאי ואסטרונום יהודי-גרמני, מחבר "תכונת השמים".
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ורפאל לוי · ראה עוד »
רפאל הכהן כ"ץ
הרב רפאל בן יקותיאל זיסקינד הכהן כ"ץ (רפאל המבורגר או רפאל הכהן; כ"ד בחשוון תפ"ג, 1722 – כ"ו בחשוון תקס"ד, 1803) היה רב העיר המבורג בגרמניה (קהילות אה"ו), מחבר הספר תורת יקותיאל ושו"ת ושב הכהן.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ורפאל הכהן כ"ץ · ראה עוד »
רקוויאם גרמני (ספר)
רקוויאם גרמני: יהודים בגרמניה לפני היטלר, 1743 - 1933 (באנגלית: The pity of it all, "מה חבל על כל זה") הוא שמו העברי של ספרו של עמוס אילון.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ורקוויאם גרמני (ספר) · ראה עוד »
רש"ר הירש
הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש, בגרמנית: Samson Raphael Hirsch; כ"ד בסיוון ה'תקס"ח, 20 ביוני 1808 – כ"ז בטבת ה'תרמ"ט, 31 בדצמבר 1888) היה רב גרמני, מאבות הנאו־אורתודוקסיה במאה ה־19 וממנהיגי יהדות גרמניה בתקופה זו.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ורש"ר הירש · ראה עוד »
רחל ורנהגן
רחל וַרְנְהָגן פון אֶנְזֶה (בגרמנית: Rahel Varnhagen von Ense - "רָהֶל פַרְנְהָגֶן פוֹן אֶנְזֶה"; נולדה בתור רחל לוין, החל באמצע שנות התשעים של המאה ה-18 נקראה רחל רובר (Rahel Robert) או רחל רובר-טורנו (Robert-Tornow); נטבלה בשנת 1814 בשם פרידריקה אנטוני (Friedericke Antonie); 19 במאי 1771, ברלין – 7 במרץ 1833, שם) הייתה סופרת גרמנייה של הזרם הרומנטי, יהודייה מומרת, שמילאה תפקיד חשוב בתנועת הנאורות באירופה.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ורחל ורנהגן · ראה עוד »
ריב ההיכל
עמוד השער של "אלה דברי הברית", הקובץ שהופץ בהמבורג ב-1819. ריב ההיכל בהמבורג (גרמנית: Hamburger Tempelstreit) הוא הכינוי שניתן לשני עימותים שנערכו סביב ההיכל בהמבורג, בית-הכנסת הרפורמי הראשון, שהקמתו עוררה התנגדות עזה מצד האורתודוקסים.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון וריב ההיכל · ראה עוד »
שמעון ראבידוביץ'
שמעון רָאבִידוֹבִיץ' (רבידוביץ; ביידיש: שמעון ראַווידאָוויטש; בפולנית: Simon Rawidowicz; ד' בחשוון תרנ"ז, 11 באוקטובר 1896, גְרַיֶיבוֹ, פלך סובאלק, האימפריה הרוסית – כ"ב תמוז תשי"ז, 23 ביולי 1957, וולת'ם, מסצ'וסטס) היה הוגה דעות, היסטוריון, סופר וחוקר עברי.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ושמעון ראבידוביץ' · ראה עוד »
שמואל פיינר
שמואל פיינר (נולד ב-23 בינואר 1955, בתל אביב, ישראל) הוא פרופסור מן המניין להיסטוריה יהודית מודרנית באוניברסיטת בר-אילן, מופקד הקתדרה לתולדות היהודים בגרמניה ויושב ראש החברה ההיסטורית הישראלית.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ושמואל פיינר · ראה עוד »
שמואל שטראשון
רבי שמואל שְׂטְרָאשׁוּן (הרש"ש; י"ח בחשון ה'תקנ"ד, 24 באוקטובר 1793 - י"א באדר ב' ה'תרל"ב, 21 במרץ 1872) היה רב ליטאי, תלמיד חכם מן הבולטים בקהילת יהודי וילנה בדורו.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ושמואל שטראשון · ראה עוד »
שמואל דוד לוצאטו
שמואל דוד לוּצאטוֹ (בקיצור: שַדָּ"ל, באיטלקית: Samuele Davide Luzzatto; א' באלול ה'תק"ס, 22 באוגוסט 1800 – י' בתשרי ה'תרכ"ו, 30 בספטמבר 1865) היה פרשן מקרא, בלשן עברי, משורר, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ושמואל דוד לוצאטו · ראה עוד »
שמואל יוסף פין
שמואל יוסף פִין (מכונה רש"י פין או רשי"פ; פֿין; בכתב לטיני: Samuel Joseph Fünn; ט"ו בתשרי ה'תקע"ט, ספטמבר 1818 – י"א בטבת ה'תרנ"א, 22 בדצמבר 1890) היה סופר וחוקר עברי, איש תנועת ההשכלה ומראשי הקהילה היהודית בווילנה.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ושמואל יוסף פין · ראה עוד »
שאול ברלין
רבי שאול ברלין בן הרב צבי הירש לוין (ת"ק, 1740 – כ"ג בחשוון תקנ"ה, 16 בנובמבר 1794) היה רב קהילה בגרמניה ומשכיל בסתר.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ושאול ברלין · ראה עוד »
שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו
ש"י עגנון, מחבר הסיפור הקצר. שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו הוא סיפור קצר, בן 39 פרקים, מאת ש"י עגנון, שהתפרסם לראשונה ב"לוח הארץ" לשנת ה'תש"ז ולאחר מכן נכלל בקובץ סיפוריו סמוך ונראה שהופיע בהוצאת שוקן (תשי"א, 1950).
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו · ראה עוד »
שלמה מימון
שלמה בן יהושע, שנודע כשלמה מימון (בגרמנית: Salomon Maimon; 1753 – 22 בנובמבר 1800) היה פילוסוף יהודי בן תנועת ההשכלה, שהשפעתו הייתה גדולה גם בחוגי הפילוסופיה הכללית.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ושלמה מימון · ראה עוד »
שלמה פפנהיים
"אגדת ארבע כוסות", ברלין ה'תק"ן 1790 רבי שלמה פפנהיים (או פאפנהיים, רש"פ, 1740 בערך – 2 במרץ 1814) היה בלשן ומשורר עברי, מן המתונים שבאנשי תנועת ההשכלה.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ושלמה פפנהיים · ראה עוד »
שלמה לוי שטיינהיים
שלמה לוי (לודוויג) שטַיינהַיים (בגרמנית: Salomon Ludwig Steinheim; נולד שלמה בן לוי; י"ד באב ה'תקמ"ט, 6 באוגוסט 1789 – ד' בסיון ה'תרכ"ו, 18 במאי 1866) היה תאולוג, פילוסוף ורופא יהודי-גרמני, מגדולי ההוגים הדתיים היהודיים במחצית הראשונה של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ושלמה לוי שטיינהיים · ראה עוד »
שלמה דובנא
רבי שלמה דוּבְּנָא (או שלמה מדובנא; נהגה (ולעיתים נכתב) דוּבְּנוֹ; בראשי תיבות: רש"ד; אוקטובר 1738 – 26 ביוני 1813) היה משורר ובלשן עברי, פרשן מקרא, שותפו של משה מנדלסון בכתיבת "הביאור", היה גם אספן ספרים.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ושלמה דובנא · ראה עוד »
שלמה הרברג
שלמה יוסף הֶרבֶּרג (כ' בתשרי תרמ"ה, 9 באוקטובר 1884, ולָדיסלָבוב (נוישטדט-שירווינדט), פלך סובאלק, האימפריה הרוסית (פולין-ליטא) - כ"ו באדר תשכ"ו, 18 במרץ 1966, תל אביב) היה משורר, סופר ומתרגם עברי.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ושלמה הרברג · ראה עוד »
שלום אש
שלום אש (1 בנובמבר 1880 – 10 ביולי 1957) היה סופר יידיש יליד פולין, שחי ופעל בעיקר בה ובארצות הברית.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ושלום אש · ראה עוד »
שלום רוזנברג
שלום רוזנברג (1935 – י"ב באדר ה'תשפ"ג, 5 במרץ 2023) היה הוגה דעות יהודי דתי, ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, בה היה ראש החוג למחשבת ישראל.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ושלום רוזנברג · ראה עוד »
שבע מצוות בני נח
שבע מצוות בני נח הן מצוות שעל פי מסורת חז"ל, נצטוו עליהן כל העמים, להבדיל מתרי"ג מצוות שנצטוו עליהן רק בני ישראל.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ושבע מצוות בני נח · ראה עוד »
שבועת היהודים
מאה ה-17 שבועת היהודים (בלטינית: juramentum more judaico) הייתה שבועה מיוחדת ומשפילה שיהודים אולצו להישבע בה בהתדיינויותיהם בבתי דין נוצריים או מוסלמיים.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ושבועת היהודים · ראה עוד »
תאריך פטירה
מצבתו של ש"י עגנון ועליה תאריך לידתו ותאריך פטירתו תאריך פטירה של אדם הוא התאריך שבו מת אותו אדם.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ותאריך פטירה · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תרבות גרמניה
יוהאן וולפגנג פון גתה, ממייצגי התרבות הגדולים של ההיסטוריה העולמית התרבות הגרמנית החלה הרבה לפני צמיחתה של גרמניה כמדינת לאום.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ותרבות גרמניה · ראה עוד »
תרגומי המקרא ליידיש
מילון יידיש-עברית-לטינית-גרמנית מאת אליהו לויטה, 1544 תרגומי המקרא ליידיש החלו להופיע במאה ה-16.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ותרגומי המקרא ליידיש · ראה עוד »
תרגומי התנ"ך
קרניים" תרגומי התנ"ך הם מפעל תרגום התנ"ך מעברית לשפות אחרות.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ותרגומי התנ"ך · ראה עוד »
תרגום התורה המיוחס ליונתן
התרגום המיוחס ליונתן, המוכר גם בשם פסאודו-יונתן, ומכונה גם באופן כללי – תרגום ירושלמי או תרגום ארץ ישראל, הוא תרגום ארמי לתורה שמוצאו מארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ותרגום התורה המיוחס ליונתן · ראה עוד »
תשובה לשאלה: מהי נאורות?
תשובה לשאלה: מהי נאורות? (בגרמנית: Beantwortung der Frage: Was ist Aufklärung?&lrm) הוא מאמר מאת הפילוסוף עמנואל קאנט שפורסם בגיליון דצמבר 1784 של הירחון הברלינאי Berlinische Monatsschrift.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ותשובה לשאלה: מהי נאורות? · ראה עוד »
תחיית הלשון העברית
תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »
תומאס אבט
תומאס אבט (בגרמנית: Thomas Abbt; 25 בנובמבר 1738 אולם – 3 בנובמבר 1766 ביקבורג) היה סופר, פילוסוף ומתמטיקאי גרמני, אחד מנציגי תרבות עידן האורות בגרמניה.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ותומאס אבט · ראה עוד »
תולדות פילוסופיית הדת היהודית בזמן החדש (סדרת ספרים)
תולדות פילוסופיית הדת היהודית בזמן החדש היא סדרת ספרים מאת פרופסור אליעזר שביד.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ותולדות פילוסופיית הדת היהודית בזמן החדש (סדרת ספרים) · ראה עוד »
תיאטרון יידיש
התיאטרון בשפת היידיש התפתח והגיע לשיאו בתקופה של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, ונמשך עד למלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ותיאטרון יידיש · ראה עוד »
לאון מנדלשטם
לאון (אריה דב) יוסופוביץ מנדלשטם (רוסית: Мандельштам, Леон Иосифович; 1819 זאגר - 1889) היה הסטודנט היהודי הראשון שלמד באוניברסיטה רוסית.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ולאון מנדלשטם · ראה עוד »
לאופולד בלום
לאופולד בלום (באנגלית: Leopold Bloom) הוא גיבור ספרו של ג'יימס ג'ויס, "יוליסס".
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ולאופולד בלום · ראה עוד »
לני יחיל
לני יחילתמונה להחלפה לני יחיל (ינואר 1912 – 26 בדצמבר 2007) הייתה חוקרת השואה ופרופסור באוניברסיטת חיפה.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ולני יחיל · ראה עוד »
לודוויג פאסיני
לודוויג יוהאן פאסיני (בגרמנית: Ludwig Johann Passini; 1832–1903) היה צייר ז'אנר ומעצב דפוס אוסטרי.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ולודוויג פאסיני · ראה עוד »
לודוויג פיליפסון
הרב ד"ר יהודה לודוויג פיליפסון (פיליפזון; בגרמנית: Ludwig Philippson; 28 בדצמבר 1811 – 29 בדצמבר 1889) היה רב רפורמי, מייסד העיתון Allgemeine Zeitung des Judentums (A.Z.J; "אַלגֶמַיינֶה צַייטוּנג דֶס יוּדֶנטוּמס", 'עיתונה הכללי של היהדות' (.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ולודוויג פיליפסון · ראה עוד »
לייפציג
בית העירייה הישן בכיכר השוק בלייפציג בניין האופרה של לייפציג לייפציג (בגרמנית: Leipzig,; בסורבית: Lipsk; בגרמנית נהגה לפעמים לייפציך) (בעבר נקראה גם ליפסיא Lipsia) היא העיר הגדולה ביותר במדינת סקסוניה שבגרמניה והעיר ה-13 בגודלה בגרמניה.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ולייפציג · ראה עוד »
זמרת הארץ (כתב עת)
זמרת הארץ היה כתב עת עברי שיצא לאור ביאשי שברומניה, בעריכתו של הרב מתתיהו שמחה רבנר והיווה במה ושופר עבור המשכילים של יהדות רומניה.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון וזמרת הארץ (כתב עת) · ראה עוד »
זאב הרוי
זאב הרוי (הרווי) (באנגלית: Warren Zev Harvey; נולד ב-19 בדצמבר 1943) הוא פרופסור אמריטוס בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים וזוכה פרס א.מ.ת במדעי הרוח לשנת תשס"ט 2009.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון וזאב הרוי · ראה עוד »
זרמים בציונות
התנועה הציונית שנוסדה באופן רשמי בסוף המאה ה-19 איחדה בתוכה תפיסות שונות וזרמים שונים.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון וזרמים בציונות · ראה עוד »
זלמן רייזן
זלמן רייזן (בכתיב יידי: זלמן רייזען; ברוסית: Залман Рейзен; לעיתים גם רייזין (Рейзин), ריזין, ריזן) (1887, בלארוס – הוצא להורג כנראה ב-1939) היה פילולוג של השפה היידית, היסטוריון של הספרות, עורך ומתרגם ליידיש, ביוגרף, מחבר ספרי לימוד, מבקר ספרות, סופר ועיתונאי, ממייסדי מכון ייִוואָ.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון וזלמן רייזן · ראה עוד »
חנה ארנדט
חנה ארנדט (מבוטא: אַרֶנְט; בגרמנית: Hannah Arendt; 14 באוקטובר 1906, לינדן-לימר, הקיסרות הגרמנית – 4 בדצמבר 1975, ניו יורק) הייתה פובליציסטית והוגת דעות יהודייה ילידת גרמניה.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון וחנה ארנדט · ראה עוד »
חברת חינוך נערים
סמל המוסד, מתוך המקראה של פרידלנדר, 1779. חברת חינוך נערים (בטייטש: יידישע פרייאשולע, בגרמנית: Jüdische Freyschule; "בית-הספר היהודי העצמאי" וגם "החינמי") הייתה מוסד חינוכי שהוקם בקהילה היהודית בברלין ב-1778 ושנועד להעניק הוראה חופשית לילדי עניים.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון וחברת חינוך נערים · ראה עוד »
חיי שלמה מימון
שלמה מימון חיי שלמה מימון (תורגם בראשונה לעברית כתולדות שלמה מימון; גרמנית: Salomon Maimons Lebensgeschichte) הוא ספר זכרונות אוטוביוגרפי שכתב שלמה מימון, פילוסוף יהודי בן תנועת ההשכלה וגולל בו את קורות חייו במחצית השנייה של המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון וחיי שלמה מימון · ראה עוד »
חיים בז'רנו
הרב אנריקה בכור חיים משה בֶּזֶ'רָנוֹ (1846 או 1850 – 3 באוגוסט 1931) היה תלמיד חכם יהודי-ספרדי מבולגריה, פייטן עברי וחוקר שפת הלדינו.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון וחיים בז'רנו · ראה עוד »
חיים דוד ברנהרד
חיים דוד ברנהרד הרב ד"ר חיים דוד ברנהרד (מכונה: האדמו"ר הרופא 1775 (?) - 1858) הוא רופא יהודי פולני מפורסם שחזר בתשובה והצטרף לתנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון וחיים דוד ברנהרד · ראה עוד »
בן מנחם
קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה פטרונימיים.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ובן מנחם · ראה עוד »
בר יצחק בר
בֶּר יצחק בֶּר דֶה טוּרִיק (בכתיב יידי: בער אייזיק בעער דע טוריקע; בצרפתית: Berr Isaac Berr de Turique; 24 בפברואר 1744 – 5 בנובמבר 1828), היה איל הון יהודי-צרפתי, וממנהיגי יהדות צרפת.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ובר יצחק בר · ראה עוד »
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון וברלין · ראה עוד »
ברוך משקלוב
רבי ברוך שיק משקלוב (ברוסית: Барухиз Шклова, באנגלית: Baruch Schick of Shklov; 1744, תק"ד – 1808, א' באדר תקס"ח) היה רב, מקובל ודיין מן המשכילים המוקדמים, מחבר ומתרגם ספרי מדע ובהם הספר "יסודות" של אוקלידס.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון וברוך משקלוב · ראה עוד »
ברוך שפינוזה
ברוך (בנדיקטוס ולעיתים בנטו) שְׂפִּינוֹזָה, (או ספינוזה; בהולנדית: Benedict de Spinoza; בפורטוגזית: Bento de Espinoza, בינטוּ די אשׁפינוזה; 24 בנובמבר 1632 – 21 בפברואר 1677) היה פילוסוף יהודי-ספרדי, שהתגורר בהולנד, בן למשפחת אנוסים, שחזרה ליהדות.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון וברוך שפינוזה · ראה עוד »
ברוך לינדא
ברוך לינדאו (בגרמנית: Baruch Lindau; 1759 – 5 בדצמבר 1849) היה סופר עברי יהודי גרמני בדור המאספים, מחבר "ראשית לימודים".
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון וברוך לינדא · ראה עוד »
ברוך ייטלס
רבי ברוך (בנדיקט) ייטלס (בכתיב ארכאי: ייטלש; כ"ט בניסן תקכ"ב, 22 באפריל 1762 – כ"ה בכסלו תקע"ד, 18 בדצמבר 1813) מנהיג הדור הראשון של תנועת ההשכלה בפראג.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון וברוך ייטלס · ראה עוד »
בריאתנות
היום הראשון לבריאה. איור של גוסטב דורה.בריאתנות היא מערכת אמונות שלפיהן היקום, כדור הארץ, החיים והאדם נבראו על ידי אלוהים, אשר ביהדות, בנצרות ובאסלאם מזוהה עם האל המונותאיסטי לפני כחמש אלף שנים - כששום דבר אחר לא קדם לכך לטענתה - לרבות הדינוזאורים והכחדתם, תאורית האבולוציה המדעית ובפרט אבולוציית האדם מהקוף, קיומו של אדם קדמון במהלך הפרהיסטוריה, המפץ הגדול וכד'.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ובריאתנות · ראה עוד »
בשמים ראש
שו"ת בְּשָׂמִים רֹאשׁ הוא חיבור הלכתי – פסאודואפיגרפי שיוחס לרא"ש על ידי מוציאו לאור הרב שאול ברלין.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ובשמים ראש · ראה עוד »
בולחוב
בּוֹלֶחוֹב או בולכוב (מיידיש: באָלעכאָוו או באלחוב; באוקראינית: Болехів, "בולחיב"; בפולנית: Bolechów; ברוסית: Болехoв) היא עיירה (לשעבר עיירה יהודית) בנפת דוֹלינה שבמחוז איוואנו-פרנקיבסק במערב אוקראינה, לשעבר בחבל גליציה ההיסטורי, כ-85 ק"מ מדרום לעיר לבוב וכ-70 ק"מ ממזרח לגבול אוקראינה–פולין.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ובולחוב · ראה עוד »
בית קרנובסקי
בית קרנובסקי (ביידיש: די משפחה קאַרנאָווסקי) הוא הרומן האחרון מאת סופר היידיש ישראל יהושע זינגר, אשר התפרסם לראשונה בשנת 1946 - כשנתיים לאחר מותו.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ובית קרנובסקי · ראה עוד »
בית הקברות היהודי הישן בברלין
לוח זיכרון בעברית וגרמנית בית הקברות היהודי הישן (בגרמנית: Jüdischer Friedhof Berlin-Mitte) בברלין ממוקם ברובע מיטה, בגרוסה המבורגר שטראסה, (26 große Hamburger Straße), סמוך למיקומו ההיסטורי של שער שפנדאו.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ובית הקברות היהודי הישן בברלין · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון וגרמניה · ראה עוד »
גרוסה המבורגר שטראסה
אנדרטת זיכרון ליהודים בגרוסה המבורגר שטראסה, מחוץ לנכס ששימש את הנאצים כמרכז מעצר לאנשים לפני גירוש למחנות ריכוז. גרוסה המבורגר שטראסה (בגרמנית: Große Hamburger Straße) הוא רחוב באורך כ-400 מטר ברובע מיטה בברלין, בין רחוב אוגוסט לרחוב אורניינבורגר.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון וגרוסה המבורגר שטראסה · ראה עוד »
גלות (יהדות)
עמוד מהגדה של פסח מדפוס ספרד מהמאה ה-14 גלות היא הכינוי ביהדות להיעדרותו של רוב עם ישראל מארץ ישראל, הנתפסת לפי היהדות כמולדתו הנצחית.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון וגלות (יהדות) · ראה עוד »
גוטהולד אפרים לסינג
גוטהולד אפרים לסינג (בגרמנית: Gotthold Ephraim Lessing; 22 בינואר 1729 - 15 בפברואר 1781) היה החשוב במחזאי תקופת הנאורות הגרמנים.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון וגוטהולד אפרים לסינג · ראה עוד »
גידו קיש
גידו קיש (בגרמנית: Guido Kisch; 22 בינואר 1889 בפראג שבאימפריה האוסטרו-הונגרית – 7 ביולי 1985 בבזל שבשווייץ) היה היסטוריון של המשפט וחוקר תולדות עם ישראל, צ'כי דובר גרמנית.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון וגידו קיש · ראה עוד »
דניאל איציג
מדליה שהוטבעה לכבוד יום הולדתו השבעים של דניאל איציג, 1793 דניאל איציג (בגרמנית: Daniel Itzig; גם: דניאל יפה; 1723 - 21 במאי 1799), היה בנקאי וסוחר יהודי גרמני, יהודי החצר של פרידריך הגדול ושל פרידריך וילהלם השני מלכי פרוסיה, מראשי הקהילה היהודית בברלין.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ודניאל איציג · ראה עוד »
דסאו
בית הספר בדסאו דסאו (גרמנית: Dessau. בספרות הרבנית נכתב שמה דעסוי או דעסויא) היא עיר במדינת סקסוניה-אנהלט שבגרמניה, השוכנת על צומת הנהרות מולדה ואלבה.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ודסאו · ראה עוד »
דקדוק עברי - מונחים
__ללא_תוכן__ בדף הזה מרוכזים מונחים מתחום דקדוק הלשון העברית.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ודקדוק עברי - מונחים · ראה עוד »
דברי גד החוזה
סוף פרק י' - דברי גד החוזה דברי גד החוזה הוא כתב יד תימני מקוצ'ין, שנמצא בספריית אוניברסיטת קיימברידג' המכיל בין היתר חזיונות אלוהיים של גד הנביא, נבואתו של חירם, ועוד.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ודברי גד החוזה · ראה עוד »
דברי ימי ישראל
דברי ימי ישראל (בגרמנית: Geschichte der Juden, ההיסטוריה של היהודים; תורגם גם בשמות דברי היהודים ותולדות היהודים), מאת ההיסטוריון צבי גרץ, היא יצירה מונומנטלית, ראשונה מסוגה, המונה 11 כרכים ומתעדת את תולדות עם ישראל.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ודברי ימי ישראל · ראה עוד »
דורותיאה שלגל
דורותיאה מנדלסון שלגל דורותיאה שלגל (בגרמנית: Dorothea Schlegel; נולדה כברנדל מנדלסון; 24 באוקטובר 1763 – 3 באוגוסט 1839) הייתה סופרת גרמנית יהודייה מומרת.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ודורותיאה שלגל · ראה עוד »
דובנה (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ודובנה (פירושונים) · ראה עוד »
דובנו
הכניסה למצודת דובנו דובנו או דובנא (באוקראינית: Дубно; בפולנית: Dubno) היא עיר במחוז רובנו (Рівненської області) בחבל ווהלין במערב אוקראינה לגדות נהר האיקווה.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ודובנו · ראה עוד »
דובנו (פירושונים)
קטגוריה:שמות משפחה.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ודובנו (פירושונים) · ראה עוד »
דוד פרנקל
הרב דוד בן נפתלי הירש פרנקל - מירלש (תס"ז, 1707 – י"ב בניסן תקכ"ב, 4 באפריל 1762) היה רבה של קהילת ברלין מ-1743 ועד מותו.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ודוד פרנקל · ראה עוד »
דוד פרידלנדר
דוד פְרִידְלֶנְדֶר (בתעתיק שנהג בזמנו: פרידלענדר, לעיתים נכתב פרידלענדער; Friedländer; 6 בדצמבר 1750, קניגסברג – 25 בדצמבר 1834, ברלין) היה מהרדיקליים באנשי תנועת ההשכלה היהודית וממנהיגי הקהילה היהודית בברלין.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ודוד פרידלנדר · ראה עוד »
דוד כהן (הנזיר)
הרב דוד כהן (אלול ה'תרמ"ז – כ"ח באב ה'תשל"ב; ספטמבר 1887 בערך – 8 באוגוסט 1972) היה נזיר ירושלמי מוכר מקובל הוגה דעות יהודי וחוקר תלמוד, קבלה והפילוסופיה היהודית.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ודוד כהן (הנזיר) · ראה עוד »
ה' בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, ברוב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בה' שבט היא פרשת בא.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון וה' בשבט · ראה עוד »
ה'תקמ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון וה'תקמ"ו · ראה עוד »
המאסף
גיליון המאסף מחודש אב תקמ"ד (1784) נפתח בשיר שחיבר נפתלי הרץ וייזל לכבוד הקיסר יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. שער המאסף, 1789 "הַמְאַסֵּף" היה כתב העת של אנשי תנועת ההשכלה היהודית בסוף המאה ה-18 בגרמניה.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון והמאסף · ראה עוד »
המאה ה-18
המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון והמאה ה-18 · ראה עוד »
המגיד ממזריטש
רבי דוב בֶּער, המכונה המגיד ממזריטש (בין קודם לשנת ה'ת"נ לה'ת"ע (1690 ל-1710) – י"ט בכסלו תקל"ג, 15 בדצמבר 1772), היה תלמידו של הבעל שם טוב ויורשו בהנהגת תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון והמגיד ממזריטש · ראה עוד »
האפולוגיה של מנדלסון: הולדת הפילוסופיה היהודית המודרנית
האפולוגיה של מנדלסון: הולדת הפילוסופיה היהודית המודרנית הוא ספר מאת ד"ר אלי שיינפלד העוסק בספרו של משה מנדלסון "ירושלים".
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון והאפולוגיה של מנדלסון: הולדת הפילוסופיה היהודית המודרנית · ראה עוד »
הנאורות שכנגד
'''תרדמת התבונה מולידה מפלצות''' (בספרדית: ''El sueño de la razón produce monstruos''), תצריב מאת האמן הספרדי פרנסיסקו דה גויה. הנאורות שכנגד או אנטי-נאורות (באנגלית: Counter-Enlightenment; מתורגם גם ההשכלה שכנגד) הוא מונח בו משתמשים פרשנים והיסטוריונים של הרעיונות לתיאור מספר זרמי מחשבה, בעיקר משלהי המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, אשר היוו אופוזיציה להלכי הרוח המקובלים בעידן הנאורות.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון והנאורות שכנגד · ראה עוד »
הנרייטה הרץ
הנרייטה הרץ (בגרמנית: Henriette Herz, נולדה כהנרייטה דה-למוס; 5 בספטמבר 1764 – 22 באוקטובר 1847), סופרת ובעלת סלון ספרותי בתקופת הסער והפרץ, יהודיה-גרמנית מומרת.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון והנרייטה הרץ · ראה עוד »
הקדמה
"אור לנתיבה", ההקדמה לביאור "נתיבות השלום" של משה מנדלסון, ברלין (תקמ"ג) 1783 הקדמה לספר מופיעה לפני גוף הספר וכוללת פנייה של המחבר או העורך אל הקורא, לשם הצגת עניינים אחדים הנוגעים לספר.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון והקדמה · ראה עוד »
הרמן באואר-מארקפי
הרמן באואר-מרקפי (במקור הרמן באואר מרקוסון, בהונגרית: Bauer-Márkfi Herman; סניץ, 1801 – סגד, 14 במרץ 1874) היה מורה יהודי-הונגרי, פקיד הרישום ואחר כך המזכיר של הקהילה היהודית בסגד.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון והרמן באואר-מארקפי · ראה עוד »
הרץ הומברג
נפתלי הרץ הומברג (בגרמנית: Herz Homberg; בכתיב אשכנזי: הערץ האָמבערג; ספטמבר 1749 – 24 באוגוסט 1841) היה איש תנועת ההשכלה, שפעל בהוראת השלטונות האוסטריים לכפות חינוך מודרני על יהודי גליציה.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון והרץ הומברג · ראה עוד »
השחר
עמוד השער של "השחר", מאי 1879 תערוכת רחוב בנושא תנועת ההשכלה היהודית על חומה בשדרות ההשכלה בתל אביב הַשַּׁחַר היה ירחון עברי שהוציא לאור פרץ סמולנסקין בין השנים 1868–1884 (ה'תרכ"ט–ה'תרמ"ד) בווינה.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון והשחר · ראה עוד »
הלברשטאדט
הַלְבֶּרְשְׁטָאדְט (בגרמנית: Halberstadt) היא עיר במדינת סקסוניה-אנהלט שבגרמניה ובירת מחוז הָארְץ.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון והלברשטאדט · ראה עוד »
החתם סופר
הרב משה סופר (שרייבר) (ז' בתשרי ה'תקכ"ג, 24 בספטמבר 1762 – כ"ה בתשרי ה'ת"ר, 3 באוקטובר 1839), נודע בכינוי החתם סופר או חת"ס (על שם ספריו) היה אב"ד פרשבורג וראש ישיבת פרשבורג, ומגדולי הרבנים והפוסקים בדורות האחרונים.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון והחתם סופר · ראה עוד »
הגניוס היהודי
מספר המדענים, שמוצאם יהודי, שזכו בפרסי נובל, לפי שנים. הגניוס היהודי הוא ביטוי המתאר תופעה, לפיה, אחוזים גבוהים מאוד בקרב מי שמוצאם יהודי מצטיינים בתחומים המצריכים אינטליגנציה גבוהה.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון והגניוס היהודי · ראה עוד »
הגימנסיה היהודית על שם משה מנדלסון
הגימנסיה היהודית על שם משה מנדלסון (בגרמנית: Jüdische Gymnasium Moses Mendelssohn; ידועה גם בשם JGMM), לשעבר בית הספר לבנים של הקהילה היהודית, לימים חטיבת הביניים של הקהילה היהודית, הוא היום בית ספר פרטי, מאושר על ידי המדינה, של הקהילה היהודית בברלין.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון והגימנסיה היהודית על שם משה מנדלסון · ראה עוד »
הכרמל (כתב עת)
שער כתב העת הכרמל, שנה ג גיליון א, ה'תרל"ה (1875) "הכרמל" החודשי, גיליון ניסן ה'תרל"ב (1872) "הכרמל" היה כתב עת עברי בעריכת שמואל יוסף פין שיצא לאור בעיר וילנה שבצפון-מערב האימפריה הרוסית (ליטא) בשנים 1860–1880, בתחילה כשבועון ואחר כך כירחון.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון והכרמל (כתב עת) · ראה עוד »
הישארות הנפש
הישארות הנפש היא אמונה כי הנפש מוסיפה להתקיים לאחר המוות.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון והישארות הנפש · ראה עוד »
הילדה שראם
ד"ר הילדה שראם (בגרמנית: Hilde Schramm; נולדה ב-1936), פעילה גרמנית נגד האנטישמיות ולהנצחת זכר השואה.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון והילדה שראם · ראה עוד »
היינריך מנדלסון
היינריך מנדלסון (30 באוקטובר 1910 – 19 בנובמבר 2002) היה זואולוג גרמני-ישראלי.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון והיינריך מנדלסון · ראה עוד »
ורנר ברגנגרין
ורנר ברגנגרין (בגרמנית: Werner Bergengruen; 16 בספטמבר 1892 - 4 בספטמבר1964) היה סופר גרמני, יליד ליבוניה.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון וורנר ברגנגרין · ראה עוד »
וילהלם פון הומבולדט
בול שהנפיקה גרמניה ב-1985, לזכרו של וילהלם פון הומבולדט מטבע שהונפק לזכר האחים פון הומבולדט פסל של וילהלם פון הומבולדט בחזית אוניברסיטת פון הומבולדט בברלין פרידריך וילהלם כריסטיאן קרל פרדיננד פון הומבולדט (בגרמנית: Friedrich Wilhelm Christian Karl Ferdinand von Humboldt; 22 ביוני 1767 – 8 באפריל 1835) היה פילוסוף פרוסי, פקיד ממשל, דיפלומט ומייסדה של אוניברסיטת ברלין שנקראה על שמו ועל שם אחיו חוקר הטבע אלכסנדר פון הומבולדט ב-1949.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ווילהלם פון הומבולדט · ראה עוד »
כנסת ישראל (ספר שנה)
כנסת ישראל לשפ"ר, שנה ראשונה, ה'תרמ"ז כנסת ישראל היה ספר שנה שראה אור בעיר ורשה שבפולין הרוסית במשך שלוש שנים במחצית השנייה של שנות ה-80 של המאה ה-19, תרמ"ו–תרמ"ח.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון וכנסת ישראל (ספר שנה) · ראה עוד »
כריסטיאן וולף (פילוסוף)
כריסטיאן וולף (בגרמנית: Christian Wolff נודע גם כ-Wolfius; 24 בינואר 1679 – 9 באפריל 1754) היה פילוסוף ומתמטיקאי גרמני.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון וכריסטיאן וולף (פילוסוף) · ראה עוד »
י"ב באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון וי"ב באלול · ראה עוד »
יעקב קרנץ
רבי יעקב קרנץ (בכתיב יידי: קראַנץ), המגיד מדוּבנא (ביידיש: דובנער מגיד) (תק"א – י"ז בטבת תקס"ה; 1741 – 19 בדצמבר 1804) היה דרשן יהודי נודע בן המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ויעקב קרנץ · ראה עוד »
יעקב שמואל ביק
יעקב שמואל בִּיק (ה' בתמוז תקל"ב, 6 ביולי 1772 - ט' בסיון תקצ"א, 21 במאי 1831) היה סופר עברי, איש תנועת ההשכלה בגליציה.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ויעקב שמואל ביק · ראה עוד »
יעקב כ"ץ (היסטוריון)
יעקב כ"ץ (15 בנובמבר 1904 - 20 במאי 1998) היה חוקר תולדות עם ישראל, היסטוריון, סוציולוג ומחנך ישראלי, חתן פרס ישראל.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ויעקב כ"ץ (היסטוריון) · ראה עוד »
יעקב יצחק נימירובר
הרב יעקב יצחק נימירובר (רומנית: Iacob Niemirower;, (1 במרץ 1872, א' באייר תרל"ב – 18 בנובמבר 1939) היה פילוסוף והיסטוריון יהודי-רומני יליד למברג, כיהן בין 1921 ל-1939 כרב הראשי הראשון של רומניה. היה חבר בסנאט הלאומי מ-1927 עד מותו. הרב ד"ר נימירובר היה לוחם ללא חת באנטישמיות, הנהיג את יהדות רומניה בדרך המודרניזציה של חיי הקהילה, דגל ביהדות כתרבות ובפתיחות לתרבות רומניה ושאר העמים, תמך בהתלהבות בציונות, הגן בקול אמיץ על זכויות המיעוט היהודי. נימירובר היה ציוני נלהב, שימש כחבר נשיאות הקונגרס הציוני השלישי ולאחר מותו של הרצל, הספיד אותו בבית הכנסת בנוכחות חברי הקונגרס.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ויעקב יצחק נימירובר · ראה עוד »
יצחק משה אלבוגן
הרב יִצְחָק משֶׁה אֶלְבּוֹגֶן (איתמר) (בכתיב שנהג בתקופתו: עלבאָגען; בגרמנית: Ismar Elbogen; י"ט באלול תרל"ד - 1 בספטמבר 1874, שילדברג, גרמניה – כ"ט בתמוז תש"ג, 1 באוגוסט 1943, ניו יורק) היה חוקר תפילה ופיוט, פרשן מקרא, היסטוריון של העם היהודי.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ויצחק משה אלבוגן · ראה עוד »
יצחק ארטר
יצחק אֶרְטֶר (בכתיב יידי: ערטער, בפולנית: Izaak Erter; 1791 – 20 באפריל 1851), סופר וסאטיריקן עברי, מאנשי תנועת ההשכלה בגליציה, מחבר "הצופה לבית ישראל".
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ויצחק ארטר · ראה עוד »
יצחק אייזיק בן יעקב
יצחק אייזיק בן יעקב (בליטאית: Isaak Benjakob; כ"ה בטבת תקס"א, 10 בינואר 1801, רמיגאלה, האימפריה הרוסית (ליטא) – ט"ו בתמוז תרכ"ג, 2 ביולי 1863, וילנה) היה ביבליוגרף יהודי ליטאי, שגם עסק בסחר והוצאה לאור של ספרים.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ויצחק אייזיק בן יעקב · ראה עוד »
יצחק אייכל
יצחק (איצק) אַייכל (בגרמנית: Isaac Euchel; כ"ג בתשרי תקי"ז, 17 באוקטובר 1756 – ט' בתמוז תקס"ד, 18 ביוני 1804) היה מן הפעילים המרכזיים של תנועת ההשכלה היהודית בברלין.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ויצחק אייכל · ראה עוד »
יצחק ניסנבוים
מושב המועצה הארצית של המזרחי, ורשה, תרצ"ח (1938). משמאל לימין: הרב ברונוט, מנחם סוקול, '''הרב יצחק ניסנבוים''', הרב רובינשטיין, הרב זאב גולד, י' אנגלמן, י"ל שצרנסקי, ישראל שפירא הרב יִצְחָק נִיסְנְבּוֹים (כ"ה בתשרי תרכ"ט, 1868 – תש"ג, 1942/1943) היה דרשן, סופר ומהוגיה הראשונים של הציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ויצחק ניסנבוים · ראה עוד »
יצחק סטנוב
ספר "משלי אסף" מאת יצחק סטנוב, ברלין תקמ"ט 1789 יצחק (איציק) הלוי סָטָנוֹב (סאטנוב, סטאנוב, סאטאנוב; ד' באלול תצ"ב, 5 בספטמבר 1732 - כ"ג בטבת תקס"ה, 25 בדצמבר 1804) היה סופר עברי, מן הפעילים בדור המאספים של תנועת ההשכלה בברלין.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ויצחק סטנוב · ראה עוד »
יצחק בר לווינזון
יצחק דב בר לווינזון (בכתיב יידי: יצחק בער לעווינזאהן; ריב"ל; כ"ט באלול ה'תקמ"ח, 1 באוקטובר 1788, קרמניץ, רוסיה – כ"ב בשבט ה'תר"ך, 15 בפברואר 1860, קרמניץ) היה חלוץ תנועת ההשכלה היהודית בתחומי האימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ויצחק בר לווינזון · ראה עוד »
יצחק ברנייס
חכם יצחק בֶּרְנַיְיס (גם: בערנייס, בערנייז; Isaac Bernays; 1792/ תקנ"ג, מיינץ – 1 במאי 1850/ תר"ט, המבורג) היה רבה של המבורג, בלשן והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ויצחק ברנייס · ראה עוד »
יצחק יוליוס גוטמן
יצחק יוליוס גוטמן (Julius Guttmann; ה'תר"ם, 15 באפריל 1880 – ד' בסיוון ה'תש"י, 20 במאי 1950) היה הוגה דעות יהודי-גרמני, חוקר ומרצה בתחום הפילוסופיה היהודית.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ויצחק יוליוס גוטמן · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון וירושלים · ראה עוד »
ירושלים (פירושונים)
קטגוריה:ירושלים בתרבות ובאמנות קטגוריה:ארקנסו: ערים קטגוריה:אנגליה: ערים קטגוריה:אפונימים.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון וירושלים (פירושונים) · ראה עוד »
ישראל מזמושץ'
רבי ישראל מזמושץ' (1700 לערך – אפריל 1772) היה רב ומלומד גליצאי, מן המשכילים המוקדמים, מחבר "נצח ישראל" ו"נזד הדמע".
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון וישראל מזמושץ' · ראה עוד »
ישראל אברהמס
ישראל אברהמס (באנגלית: Israel Abrahams; 26 בנובמבר 1858 – 6 באוקטובר 1925) היה חוקר של מדעי היהדות באוניברסיטת קיימברידג', מחשובי החוקרים בזמנו.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון וישראל אברהמס · ראה עוד »
יחזקאל פייבל
שער הספר '''תולדות אדם''', כרך שני יחזקאל פייבל בן זאב וולף (1755–1833) היה רב ומגיד בווילנה בראשית המאה ה-19 ומחברם של מספר ספרים, ביניהם "תולדות אדם", הגיוגרפיה של רבי שלמה זלמן מוולוז'ין, אחיו המפורסם של רבי חיים מוולוז'ין ותלמידו של הגאון מווילנה.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ויחזקאל פייבל · ראה עוד »
יחזקאל לנדא
הנודע ביהודה רבי יחזקאל לנדא (לעיתים: סג"ל לנדא; י"ח בחשוון ה'תע"ד, 7 בנובמבר 1713 – י"ז באייר ה'תקנ"ג, 29 באפריל 1793) היה רבה של העיר פראג, ומגדולי פוסקי ההלכה במאה ה-18 ובדורות האחרונים בכלל.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ויחזקאל לנדא · ראה עוד »
יהדות אורתודוקסית
היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »
יהדות פרנקפורט
"סמטת היהודים" (Judengasse) בפרנקפורט (סביבות 1868) Jüdischer Friedhof Battonnstraße יהדות פרנקפורט (כונתה "פרנקפורט דמיין", ובקיצור פפד"מ - פרנקפורט על המיין, כדי להבדילה מפרנקפורט על האודר) היא אחת הקהילות היהודיות הוותיקות באירופה, ואחת הבודדות שבהן התקיימה התיישבות יהודית רציפה מימי הביניים ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ויהדות פרנקפורט · ראה עוד »
יהדות רפורמית
היהדות הרפורמית (מכונה גם יהדות מתקדמת, יהדות ליברלית, יהדות פרוגרסיבית; באנגלית: Reform Judaism, Liberal Judaism, Progressive Judaism) היא אחת משלושה זרמים גדולים הקיימים כיום ביהדות, הדוגל בהשתנותה המתמדת, במרכזיות ערכי המוסר שבה לעומת היבטיה הטקסיים, ובאמונה בהתגלות מתמשכת של רצון האלוהים בעולם, שאינה ממוקדת במעמד הר סיני.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ויהדות רפורמית · ראה עוד »
יהדות גרמניה
יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ויהדות גרמניה · ראה עוד »
יהדות דנמרק
יהדות דנמרק היא קהילה יהודית קטנה יחסית, הראשונה מבין קהילות סקנדינביה.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ויהדות דנמרק · ראה עוד »
יהדות: בין דת למוסר (ספר)
יהדות: בין דת למוסר הוא ספר עיון מאת פרופ' אבי שגיא שיצא לאור ב-1998, בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשיתוף מכון שלום הרטמן ומרכז יעקב הרצוג.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ויהדות: בין דת למוסר (ספר) · ראה עוד »
יהושע השיל לוין
הרב יהושע השיל הלוי לוין, (מכונה: ריה"ל; י"ח בתמוז ה'תקע"ח, יולי 1818 – ט"ו בחשוון ה'תרמ"ד, נובמבר 1883) היה רב, ביוגרף, מחבר ספרים וראש ישיבה ליטאי, כיהן כר"מ בישיבת וואלוז'ין.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ויהושע השיל לוין · ראה עוד »
יהודה ליב נווחוביץ'
"קול שוועת בת יהודה", שקלוב תקס"ד (1804) יהודה ליב בן-נח נווחוביץ' (או: נבחוביץ'; ברוסית: לב ניקולאייביץ' נבחוביץ', Лев Николаевич (Лейб Бен Ноах) Невахович;&רלמ; 26 ביוני 1776 - 13 באוגוסט 1831), מראשוני המשכילים באימפריה הרוסית, מחבר "קול שוועת בת יהודה"; לאחר שהמיר דתו, מחזאי ומתרגם רוסי.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ויהודה ליב נווחוביץ' · ראה עוד »
יהודה ליב קרינסקי
הרב יהודה ליב קרינסקי מחבר ספרים, איש עסקים ופילנתרופ בלרוסי יליד המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ויהודה ליב קרינסקי · ראה עוד »
יהודה ליב בן-זאב
200px יהודה ליב בן-זאב (כ' באב ה'תקכ"ד, 18 באוגוסט 1764 – כ"ג בשבט ה'תקע"א, 17 בפברואר 1811) היה בלשן, חוקר ויוצר עברי, בן דור "המאספים" - הדור הראשון של תנועת ההשכלה היהודית.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ויהודה ליב בן-זאב · ראה עוד »
יהודה בן מרדכי הורביץ
עמוד השער הראשון של "עמודי בית יהודה", אמשטרדם 1765, (מקור: אוצר החכמה) יהודה בן מרדכי הלוי הורביץ (נקרא גם: יהודה בן מרדכי הורוויץ, 1734 וילנה – 1797 גרודנו) היה רופא, איש רוח וסופר עברי, מראשוני המשכילים היהודיים.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ויהודה בן מרדכי הורביץ · ראה עוד »
יהודית הלוי-צוויק
יהודית הלוי-צוויק (1 בדצמבר 1923 – 1 ביולי 2012) הייתה חוקרת ספרות ומחנכת ישראלית, פרופסור לספרות באוניברסיטת חיפה.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ויהודית הלוי-צוויק · ראה עוד »
יואל ברי"ל
מנדלסון ובביאור ברי"ל, ברלין תקנ"א יואל ברי"ל (ראשי תיבות: בן ר' יהודה ליב; בגרמנית: Joel Löwe, לֶוֶוה; 27 בפברואר 1762 - 11 בפברואר 1802), היה מפעילי תנועת ההשכלה בברלין, פרשן מקרא, בלשן ואיש חינוך, מעורכי "המאסף".
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ויואל ברי"ל · ראה עוד »
יוסף מנדלסון
דיוקן יוסף מנדלסון יוסף מנדלסון (11 באוגוסט 1770 - 24 בנובמבר 1848) היה בנקאי יהודי-גרמני.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ויוסף מנדלסון · ראה עוד »
יוסף האפרתי מטרופלוביץ
שער הספר "מלוכת שאול", וינה תקנ"ד 1794 יוסף האפרתי מטרוֹפּלוביץ (או: טרופלביץ; בכתיב יידי: טראָפּלאָוויץ או טראָפּלוויץ; 1770 בערך – 1804) היה משורר ומחזאי עברי מדור המאספים.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ויוסף האפרתי מטרופלוביץ · ראה עוד »
יוהאן פטר גוסטב לז'ן דיריכלה
קברו של דיריכלה בגטינגן, גרמניה יוהאן פטר גוסטב לז'ן דיריכלה (בגרמנית: Johann Peter Gustav Lejeune Dirichlet; 13 בפברואר 1805 - 5 במאי 1859) היה מתמטיקאי גרמני-צרפתי עתיר הישגים, רובם בתורת המספרים.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ויוהאן פטר גוסטב לז'ן דיריכלה · ראה עוד »
יוהאן קספר לווטר
יוהאן קספר לווטר (או לפטר; בגרמנית: Johann Kaspar Lavater; 15 בנובמבר 1741 - 2 בינואר 1801) היה כומר קלוויניסט, פילוסוף, סופר ו"פיזיונום" שווייצרי.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ויוהאן קספר לווטר · ראה עוד »
יוהאן גוטפריד הרדר
קלופשטוק יוהאן גוטפריד הֶרְדֶר (בגרמנית: Johann Gottfried Herder; מאז 1802 פון הרדר; 25 באוגוסט 1744 – 18 בדצמבר 1803) היה משורר, מתרגם, תאולוג ופילוסוף יליד פרוסיה, אחד מאנשי הרוח הבולטים בימי הקלאסיציזם של ויימאר שהשפיע רבות על תקופת הסער והפרץ והרומנטיקה המוקדמת, אחד הנציגים של ספרות הנאורות המאוחרת.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ויוהאן גוטפריד הרדר · ראה עוד »
1738
אירועים ללא תאריך מדויק.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ו1738 · ראה עוד »
4 בינואר
4 בינואר הוא היום הרביעי בשנה בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ו4 בינואר · ראה עוד »
6 בספטמבר
6 בספטמבר הוא היום ה-249 בשנה בלוח הגרגוריאני (250 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: משה מנדלסון ו6 בספטמבר · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/משה_מנדלסון
