גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
68 יחסים: מ' צינוביץ, מ. צינוביץ, מאיר מארים שאפיט, מאיר אריק, מנחם קרקובסקי, משה סוקולובסקי, משה זאב מרגליות, מלכיאל צבי טננבוים, אריה לייב שפירא, אשר ניסן לוינזון, אליעזר יצחק פריד, אליהו רגולר, אליהו דב ברקובסקי, אברהם אבלי פאסוועלער, אברהם יעקב גרשון לסר, אהל קדושים, איישישוק, נפתלי צבי יהודה ריף, עזרא אלטשולר, פרנקפורט על האודר, צבי הירש רבינוביץ, צינוביץ, רמח"ל, רפאל שפירא, רב ניסים גאון, שמואל אביגדור תוספאה, שמואל שרגא פייגנזון, שמואל זנוויל קלפפיש, שלמה שוסטר, שלמה לוריא, שלמה דוד כהנא, ח' באלול, חנוך אייגש, חיים אברהם שפירא, חיים נפתלי הרץ היילפרין, חיים שלמה גולובנציץ, חיים הלל פריד, חיים הירשנזון, חיים יהודה ליב ליטווין, ברוך מרדכי ליבשיץ, ברוך לאווסקי, גרשון תנחום ממינסק, גרשון חנוך הניך ליינר, גבריאל זאב מרגליות, דוד פאיאנס (רב), המסילה, הלל פריד, כתב מגידות, יעקב איסקולסקי, יעקב רוזנטל (תל אביב), ..., יעקב שפירא, יצחק מוולוז'ין, ישראל איסר שפירא (מזריטש), ישכר בריש גרויברט, ישיבת מיר, ישיבת רמיילס, ישיבת וולוז'ין, יחזקאל לנדא מווילנא, יחזקאל ליבשיץ, יחיאל מיכל ממינסק, יחיאל מיכל גולדשלג, יחיאל הלר (השני), יהושע השיל לוין, יהודה אידלסון, יהודה בן מרדכי הורביץ, יום טוב ליפמן בסליאנסקי, יוסף זוסמנוביץ, יוסף יוסלביץ'. להרחיב מדד (18 יותר) »
מ' צינוביץ
#הפניה משה צינוביץ.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ומ' צינוביץ · ראה עוד »
מ. צינוביץ
#הפניה משה צינוביץ.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ומ. צינוביץ · ראה עוד »
מאיר מארים שאפיט
רבי מאיר מארים (קרי: מיירים) שאפיט (תק"ס, 1800? - י' בחשוון תרל"ג, 11 בנובמבר 1872), היה רב ודיין.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ומאיר מארים שאפיט · ראה עוד »
מאיר אריק
הרב מאיר אריק (חתם את שמו לעיתים אראק או אריק; תרט"ו, 1855 – ט"ו בתשרי תרפ"ו, אוקטובר 1925) היה רבן של יאזלוביץ וטרנוב (טארנא) שבגליציה, מגדולי רבני גליציה.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ומאיר אריק · ראה עוד »
מנחם קרקובסקי
הרב עם שלושת ילדיו נשותיהם ונכדו הבכור 1928 הרב מנחם קרקובסקי (ה'תרכ"ט, 1870 – י"ד בחשון ה'תר"ץ, 17 בנובמבר 1929) היה רבן של טימקוביץ' חסלביץ' ונובהרדוק, מורה צדק ומגיד מישרים בוילנה וראש ישיבת "תורה ודעת" בנובהרדוק.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ומנחם קרקובסקי · ראה עוד »
משה סוקולובסקי
רבי משה סוקולובסקי (תרכ"ח, 1868, רוז'ינוי - י"ט בטבת תרצ"א, 2 בינואר 1931, בריסק דליטא) היה ראש ישיבה ליטאי.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ומשה סוקולובסקי · ראה עוד »
משה זאב מרגליות
רבי משה זאב מרגליות (לעיתים: יעב"ץ; כונה על שם עיר רבנותו: רֶבּ וועֶלוועֶלה ביאליסטוקֶר; ה'תקכ"ח, 1768 - ד' בטבת ה'תק"ץ, 30 בדצמבר 1829) היה רב ופוסק הלכה ליטאי, רבן של טיקטין וביאליסטוק ומחבר הספרים "מראות הצובאות" ו"אגודת אזוב".
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ומשה זאב מרגליות · ראה עוד »
מלכיאל צבי טננבוים
הרב מלכיאל צבי הלוי טננבוים (תר"ז, 1847 – ה' בניסן תר"ע, אפריל 1910) היה רבה של העיר לומז'ה, ומגדולי הרבנים "המשיבים" בדורו.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ומלכיאל צבי טננבוים · ראה עוד »
אריה לייב שפירא
הרב אריה לֶייבּ שפירא (ידוע בכינוי: ר' לייבלי קובנר; תקמ"ז, 1787 - י"ח בשבט ה'תרי"ג, 26 בינואר 1853) היה רבה של קובנה ואב בית הדין הראשון שלה.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ואריה לייב שפירא · ראה עוד »
אשר ניסן לוינזון
הרב אשר ניסן לוינזון (נפטר ה'תרל"ט, 1879) היה רב ליטאי.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ואשר ניסן לוינזון · ראה עוד »
אליעזר יצחק פריד
הרב אליעזר יצחק פריד (כונה בפי בני דורו: ר' לייב איצ'ה) (ה'תקס"ט (1809) - י"ט באלול ה'תרי"ג (1853)) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ואליעזר יצחק פריד · ראה עוד »
אליהו רגולר
רבי אליהו רגולר (נודע גם בכינויו: רבי אליהו מקאליש או: קלישר; ה'תקנ"ד, 1794 - י"ט בחשוון ה'תר"י, 1849) היה רב ליטאי, פוסק הלכה ומקובל.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ואליהו רגולר · ראה עוד »
אליהו דב ברקובסקי
הרב אליהו דב ברקובסקי (ה'תרכ"ה, לובצ'ה - כ"ה באדר א' ה'תש"ג, 2 במרץ 1943, תל אביב) היה המשגיח הרוחני בישיבת נובהרדוק, בישיבת לידא ובישיבת תל אביב.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ואליהו דב ברקובסקי · ראה עוד »
אברהם אבלי פאסוועלער
רבי אברהם אבא פָּאסוועלער (בעברית: פּוֹסְבֶלֶר), המכונה גם ר' אבלי, או ר' אבא'לה (פאסוואל, ה' בסיוון תקכ"ב 27 במאי 1762 - וילנה, י"ג באב תקצ"ו 27 ביולי 1836), היה רב ופוסק מגדולי דורו; רבה בפועל של וילנה בירת ליטא וראש בתי הדין שלה.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ואברהם אבלי פאסוועלער · ראה עוד »
אברהם יעקב גרשון לסר
הרב אברהם יעקב גרשון לסר (בכתיב יידי: לעססער; כ"ג בכסלו ה'תקצ"ד, 5 בדצמבר 1833 - ליל יום הכיפורים, י' בתשרי ה'תרפ"ה, 7 באוקטובר 1924) היה רב ליטאי-אמריקאי.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ואברהם יעקב גרשון לסר · ראה עוד »
אהל קדושים
אהל קדושים או אהל הקדושים (מכונה בקיצור: האוהל; בשמו הרשמי: אוהל קדושים לזיכרון יהדות ליטא) הוא מבנה מונומנטלי בקריית ישיבת פוניבז' בבני ברק.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ואהל קדושים · ראה עוד »
איישישוק
איישישוֹק (או לעיתים אישישוק, כך ביידיש איישישאָק; בליטאית: Eišiškės, בפולנית: Ejszyszki, ברוסית: Эйшишки) היא עיר ברשות מקומית שלצ'ינינקאי שבמחוז וילנה בליטא (כ-60 ק"מ דרום-דרום-מערבית לווילנה), על גבול בלארוס.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ואיישישוק · ראה עוד »
נפתלי צבי יהודה ריף
הרב נפתלי צבי יהודה ריף בצעירותותמונה להחלפה הרב נפתלי צבי יהודה ריף (באנגלית: Naftali Riff; ט' בחשוון ה'תרנ"ה, 8 בנובמבר 1894 – ב' בחשוון ה'תשל"ז, 26 באוקטובר 1976) היה רב בלארוסי, אמריקאי אורתודוקסי, רבה של טלחאן, בלארוס; אב"ד קמדן שבניו ג'רזי, סגן יושב ראש אגודת הרבנים ומנשיאי ארגון עזרת תורה וועד ההצלה.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ונפתלי צבי יהודה ריף · ראה עוד »
עזרא אלטשולר
עזרא אלטשולרתמונה להחלפה הרב עזרא אַלטשוּלֶר (כ"ה בשבט ה'תרי"ח, 9 בפברואר 1858 - ליל ח' באייר ה'תרצ"ח, 8 במאי 1938) היה רב ליטאי, רבן של כמה קהילות בליטא, ומחבר פורה של ספרות תורנית, ספרו הנודע הוא הספר תקנת עזרא על מסכת מעילה ועל הלכות מעילה במשנה תורה לרמב"ם.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ועזרא אלטשולר · ראה עוד »
פרנקפורט על האודר
בית העירייה, 2009 פרנקפורט על האוֹדֶר (בגרמנית: Frankfurt (Oder), בעבר Frankfurt an der Oder; בעברית מקובל גם פרנקפורט דאודר) היא עיר במדינת ברנדנבורג, גרמניה הממוקמת מערבית לנהר האודר.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ופרנקפורט על האודר · ראה עוד »
צבי הירש רבינוביץ
קברו של רבי צבי הירש רבינוביץ לצד קבר אביו, רבי יצחק אלחנן ספקטור רבי צבי הירש רבינוביץ (תר"ח 1848, ניאסוויז' - ב' בשבט תר"ע, 12 בינואר 1910, קובנה) היה רב ליטאי, רבן של מיטאו וקובנה, מגדולי מתנגדי תנועת המוסר ומייסד ישיבת כנסת בית יצחק.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ וצבי הירש רבינוביץ · ראה עוד »
צינוביץ
צינוביץ הוא שם משפחה.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ וצינוביץ · ראה עוד »
רמח"ל
הרב משה חיים לוצאטו, הרמח"ל (ה'תס"ז, 1707 – כ"ו באייר ה'תק"ד, 8 במאי 1744), היה רב, משורר, מקובל, איש מוסר ומחשבה, מחזאי, סופר, וחוקר יהודי-איטלקי.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ורמח"ל · ראה עוד »
רפאל שפירא
סמיכה לרבנות בחתימת ידו של רבי רפאל מוולוז'ין רבי רפאל שפירא (ה'תקצ"ז, 1837 – כ"ג באדר ב' ה'תרפ"א, 2 באפריל 1921) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ורפאל שפירא · ראה עוד »
רב ניסים גאון
רב ניסים בר יעקב (סביבות 990 ד'תש"ן –1062 ד'תתכ"ב) כונה "אבן שאהין", "רב ניסים גאון" או "רבינו ניסים", היה ראש ישיבת קירואן.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ורב ניסים גאון · ראה עוד »
שמואל אביגדור תוספאה
רבי שמואל אביגדור תּוֹסְפָאָה (רבינוביץ) (תקס"ו, 1806, סלונים – י"ט בניסן תרכ"ו, 4 באפריל 1866, קרלין) היה רב ליטאי, רבן של קרלין וערים נוספות, שנקרא על שם חיבורו הגדול תנא תוספאה על התוספתא, שחלקו, מנחת ביכורים, נדפס במהדורת התוספתא של ש"ס וילנא.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ושמואל אביגדור תוספאה · ראה עוד »
שמואל שרגא פייגנזון
שמואל שרגא פייגנזוןתמונה להחלפה שמואל שרגא פייבוש פייגנזוֹן (בכתב יידי: פייגענזָאהן; ערב ראש חודש אדר תקצ"ח, פברואר 1836, וילקומיר – כ"ו באדר ב' תרצ"ב, אפריל 1932, וילנה), הידוע בכינויו הספרותי "שפ"ן הסופר", היה מו"ל וביבליוגרף יהודי, מנהלו במשך שנים רבות של דפוס ראָם (נהגה "רוֹם"), המוכר יותר בשם "דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם" בווילנה.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ושמואל שרגא פייגנזון · ראה עוד »
שמואל זנוויל קלפפיש
הרב שמואל זנוויל קְלֶפְּפִיש (ה'תק"ף או ה'תקפ"ה, נמירוב – חשוון ה'תרס"ב, 1901, ורשה) היה אב בית הדין של ורשה, ראש ישיבה ופוסק מרכזי ביהדות פולין במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ושמואל זנוויל קלפפיש · ראה עוד »
שלמה שוסטר
רבי שלמה שוסטר (כ"ט בחשוון ה'תרס"ח, 6 בנובמבר 1907 - י"ז באדר ה'תשכ"ח, 17 במרץ 1968) היה רב ופוסק הלכה שהתפרסם בשל זכרונו ובקיאותו ובשל התפקיד המכריע שמילא בהתרת עגונות מלחמת העולם השנייה בשנים שלאחר השואה כרבה של לודז' וראש בית הדין הרבני בעיר.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ושלמה שוסטר · ראה עוד »
שלמה לוריא
חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 – י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ושלמה לוריא · ראה עוד »
שלמה דוד כהנא
הרב שלמה דוד כהנא (ה'תרכ"ט, 1869 – כ"ז בכסלו ה'תשי"ד, 4 בדצמבר 1953) היה רב פולני ממוצא ליטאי, ראב"ד ורשה ורבה האחרון (הלא רשמי).
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ושלמה דוד כהנא · ראה עוד »
ח' באלול
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בח' אלול היא פרשת כי תצא.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ וח' באלול · ראה עוד »
חנוך אייגש
הרב חנוך הניך אייגש (או אייגס; בכתיב יידי: חנוך העניך אייגעש; תרכ"ד, 1864 - ט"ו באלול תש"א, 7 בספטמבר 1941) היה דיין ורב בווילנה במשך יותר מארבעים שנה.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ וחנוך אייגש · ראה עוד »
חיים אברהם שפירא
רבי נח חיים אברהם שפירא (תקפ"א-תקפ"ג, 1821–1823 (בערך), איליה - ד' באייר תרמ"ו, 9 במאי 1886) היה רב וראש ישיבה ליטאי, רבה של סמרגון וראש ה"" המפורסם בעיר זו.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ וחיים אברהם שפירא · ראה עוד »
חיים נפתלי הרץ היילפרין
הרב חיים נפתלי הרץ היילפרין (ה'תר"א, 1841; קידאן, ליטא – ו' באייר ה'תרע"ט, 6 במאי 1919; ביאליסטוק, פולין), היה רב ופוסק הלכה ליטאי, שכיהן כרב וראב"ד בביאליסטוק.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ וחיים נפתלי הרץ היילפרין · ראה עוד »
חיים שלמה גולובנציץ
הרב חיים שלמה גולובנציץ הרב חיים שלמה גולובנציץ (ה'תרכ"ט – י' בחשוון ה'תרצ"ט, 4 בנובמבר 1938) היה ראש ישיבה במינסק, רבן של מוהילנה ומוהילב, וראש המועצה הדתית בירושלים.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ וחיים שלמה גולובנציץ · ראה עוד »
חיים הלל פריד
רבי חיים הלל פְרִיד (כ"ו בחשון ה'תקצ"ז, 1837 - ג' בכסלו ה'תרע"א, 1911) היה משנה ראש ישיבת וולוז'ין.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ וחיים הלל פריד · ראה עוד »
חיים הירשנזון
הרב חיים הירשנזון (בכתיב יידי: הירשענזאהן; ידוע בראשי התיבות הרח"ה, (י"א באלול תרי"ז, 31 באוגוסט 1857 – י"ז באלול ה'תרצ"ה, 15 בספטמבר 1935), היה רב, מחנך, מחבר, מוציא לאור, והוגה דעות מן ההוגים המוקדמים של הציונות הדתית. פעל בירושלים ושימש כרבה של העיר הובוקן שבניו ג'רזי.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ וחיים הירשנזון · ראה עוד »
חיים יהודה ליב ליטווין
רבי חיים יהודה ליב ליטווין (ידוע בכינויו: ר' חיים יהודה ליב סוסניצר, בכתיב יידי: סאָסניצעֶר, או "העילוי מסאָסניץ"; ה'ת"ר, 1840 - י"א בסיוון ה'תרס"ג, 6 ביוני 1903) היה רב וראש ישיבה ליטאי שכיהן כרב בערים שונות בגליציה ובליטא.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ וחיים יהודה ליב ליטווין · ראה עוד »
ברוך מרדכי ליבשיץ
הרב ברוך מרדכי ליבשיץ (ה'תקס"ט, 1809, וילנה - ט"ו בניסן ה'תרמ"ה, 30 במרץ 1885, שדליץ) היה רב ליטאי-פולני שכיהן כרב הערים סמיאטיץ', וולקוביסק, נובהרדוק ושדליץ.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ וברוך מרדכי ליבשיץ · ראה עוד »
ברוך לאווסקי
רבי ברוך לאווסקי, מחבר "מנחת ברוך" רבי ברוך לאווסקי (ה'תר"א, 1841, לומז'ה - ה'תרס"ג, 1903, קריניק) היה רב ולמדן ליטאי, רבה של קריניק.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ וברוך לאווסקי · ראה עוד »
גרשון תנחום ממינסק
רבי גרשון תנחום ממינסק (ראשי תיבות: הרג"ת; ה'תקס"ב, 1802 - ט"ו באדר א' ה'תרמ"א, 14 בפברואר 1881) היה ראש ישיבה, רב ופוסק הלכה ליטאי.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ וגרשון תנחום ממינסק · ראה עוד »
גרשון חנוך הניך ליינר
רבי גרשון חנוך הֶנִיך (בכתיב יידי: העניך) ליינר (כ"א בסיוון תקצ"ט - ד' בטבת תרנ"א; 1839–1890), היה האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות איזביצה ראדזין, רבה של אוסטרוב מזובייצק, ומחבר תורני-חסידי פורה.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ וגרשון חנוך הניך ליינר · ראה עוד »
גבריאל זאב מרגליות
עם הרב אברהם אהרן יודלביץ. 1925 הרב גבריאל זאב מרגליות (כונה רֶבּ וֶעלְוְול; שם המשפחה נהגה: מרגוֹליס; כ"ז בחשון תר"ח, 6 בנובמבר 1847, וילנה - י"א באלול תרצ"ה, 9 בספטמבר 1935, ניו יורק) היה רב ליטאי-אמריקאי, רבה של בוסטון, ראב"ד "עדת ישראל" בניו יורק, ונשיא כנסת הרבנים האורתודוקסית בארצות הברית ובקנדה.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ וגבריאל זאב מרגליות · ראה עוד »
דוד פאיאנס (רב)
הלוויית הרב דוד פאיאנס, ביאליסטוק ה' באדר ב' תרצ"ה, 10 במארס 1935 הרב דוד פַאיַאנְס (כ"ב באלול ה'תרכ"א, 28 באוגוסט 1861; נשביז, בלארוס – ג' באדר ב' ה'תרצ"ה, 8 במרץ 1935; ביאליסטוק, פולין), היה רב ליטאי, כיהן כרב בסופראסלא וקנישין, ראב"ד ביאליסטוק, ממנהיגיה הרוחניים של תנועת המזרחי.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ודוד פאיאנס (רב) · ראה עוד »
המסילה
עמוד השער של גיליונו הראשון של "הַמְסִלָה" המסילה (במקור בכתיב חסר: הַמְסִלָה) היה כתב עת תורני-אורתודוקסי שיצא לאור בין השנים ה'תרצ"ו–ה'תש"ב (1936–1942) על ידי "ועד הרבנים דניו־יאָרק רבתי".
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ והמסילה · ראה עוד »
הלל פריד
הרב הלל פריד (ה'תקכ"ג, 1763 - ה'תקצ"ג, 1833), היה "משנה לראש הישיבה" בישיבת וולוז'ין, תחת הנהגת חותנו רבי חיים מוולוז'ין, ולאחר מכן כיהן כאב"ד ומו"ץ בעיר גרודנה.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ והלל פריד · ראה עוד »
כתב מגידות
כתב מגידות הוא חוזה מינוי שהיה מקובל בקהילות היהודיות במזרח אירופה להעניק למגיד המישרים שנבחר מטעם הקהילה.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ וכתב מגידות · ראה עוד »
יעקב איסקולסקי
הרב יעקב איסקאלסקי (לעיתים אחרי פטירתו מופיע כ"איסקולסקי"; י"ז בתשרי ה'תרל"ו, 16 באוקטובר 1875 - ל' בשבט ה'תרצ"א, 17 בפברואר 1931) היה רב ליטאי-אמריקאי.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ויעקב איסקולסקי · ראה עוד »
יעקב רוזנטל (תל אביב)
'''בית הכנסת הגדול בצפון תל אביב רחוב דיזנגוף 314, 1950 בערך. צילום: סקנריסט אליעזר מורב''' הרב יעקב רוזנטל (כסלו ה'תרס"ו, דצמבר 1905 – כ"ז באלול ה'תשנ"ה, 22 בספטמבר 1995), היה אב"ד בתל אביב, רב שכונת הירקון-הצפון ורב בית הכנסת הגדול בצפון תל אביב.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ויעקב רוזנטל (תל אביב) · ראה עוד »
יעקב שפירא
רבי יעקב שפירא (ה'תרל"ג, 1873 - ט' באייר ה'תרצ"ו, 1936), רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ויעקב שפירא · ראה עוד »
יצחק מוולוז'ין
הרב יצחק איצקוביץ מוולוז'ין, הנודע בכינוי רבי איצל'ה וולוז'ינר; (ה'תק"ם (1780) - כ"ו באייר ה'תר"ט (1849) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין, ממנהיגי יהדות רוסיה במחצית הראשונה של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ויצחק מוולוז'ין · ראה עוד »
ישראל איסר שפירא (מזריטש)
הרב רפאל ישראל איסר שפירא (ה'תקפ"ח, 1828 - ה'תרנ"ד, 1894) היה רב ופוסק הלכה ליטאי שפעל גם בפולין.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ וישראל איסר שפירא (מזריטש) · ראה עוד »
ישכר בריש גרויברט
רבי ישכר בעריש גְרוֹיבַּרְט (בכתיב יידי: גרויבארט, או: גראהבארט; מאי 1847, ה'תר"ז – כ"ה בחשוון ה'תרע"ד, 12 בדצמבר 1913) היה רבה של בנדין, מחבר שו"ת "דברי יששכר" ופוסק הלכה מפורסם בפולין.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ וישכר בריש גרויברט · ראה עוד »
ישיבת מיר
ישיבת מיר היא ישיבה חרדית-ליטאית ותיקה, אחת משתי הישיבות הגדולות בעולם (יחד עם ישיבת לייקווד).
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ וישיבת מיר · ראה עוד »
ישיבת רמיילס
ישיבת רֶמַיילֶס (בליטאית: Ramailis, ראמייליס; לעיתים בכתיב יידי: ראמיילעס) הייתה ישיבה שפעלה בווילנה בירת ליטא משנת ה'תקע"ה, 1815, ועד שואת יהודי ליטא והשמדת הקהילה היהודית בווילנה.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ וישיבת רמיילס · ראה עוד »
ישיבת וולוז'ין
מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר בשם אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ וישיבת וולוז'ין · ראה עוד »
יחזקאל לנדא מווילנא
רבי יחזקאל סגל הלוי לנדא (ה'תקל"ט, 1779 – כ"א בחשוון ה'תר"ל, 26 באוקטובר 1869) היה רבה הראשי בפועל של יהדות וילנה והסמכות ההלכתית העליונה שלה, במשך שלושים ושלוש שנה (תקצ"ז-תר"ל).
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ויחזקאל לנדא מווילנא · ראה עוד »
יחזקאל ליבשיץ
רבי יחזקאל ליבשיץ (לעיתים: ליבשיטץ; ה'תרכ"ב, 1862 או ה'תרכ"ד, 1864 - י"ג באדר ב' ה'תרצ"ב, 21 במרץ 1932) היה רב פולני-ליטאי, רבן של כמה ערים בליטא ובפולין.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ויחזקאל ליבשיץ · ראה עוד »
יחיאל מיכל ממינסק
הרב יחיאל מיכל ממינסק (מכונה גם: ר' יחיאל מיכל מנשביז), היה רב בלארוסי, משנה ראש הישיבה בישיבת וולוז'ין וראש ישיבה בנשביז ומינסק.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ויחיאל מיכל ממינסק · ראה עוד »
יחיאל מיכל גולדשלג
הרב יחיאל מיכל גולדשלג (ביידיש: גאלדשלאק; י"ב בטבת ה'תקצ"א, 1831 – כ"א בשבט ה'תרע"ח, 3 בפברואר 1918) היה מגדולי רבני פולין.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ויחיאל מיכל גולדשלג · ראה עוד »
יחיאל הלר (השני)
הרב יחיאל הלר (י"א בתשרי ה'תרכ"ז, 20 בספטמבר 1866 - כ"ג באב ה'תש"ח, 28 באוגוסט 1948) היה רב ליטאי; רבה של דזיארז'ינסק (קוידינוב) במשך שלושים וחמש שנה, ומחבר ספר המצוות לרמב"ם לפי סדר פרשיות התורה.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ויחיאל הלר (השני) · ראה עוד »
יהושע השיל לוין
הרב יהושע השיל הלוי לוין, (מכונה: ריה"ל; י"ח בתמוז ה'תקע"ח, יולי 1818 – ט"ו בחשוון ה'תרמ"ד, נובמבר 1883) היה רב, ביוגרף, מחבר ספרים וראש ישיבה ליטאי, כיהן כר"מ בישיבת וואלוז'ין.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ויהושע השיל לוין · ראה עוד »
יהודה אידלסון
הרב יהודה אידל אידלסון (לעיתים: יהודה אידיל אידילסאהן; או: אידעלסאָן; באנגלית: Idel Idelson; י"ד בניסן ה'תרל"ד, 1 באפריל 1874 - ח' בשבט ה'תש"ג, 11 בינואר 1943) היה רב ודרשן ליטאי-אמריקאי.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ויהודה אידלסון · ראה עוד »
יהודה בן מרדכי הורביץ
עמוד השער הראשון של "עמודי בית יהודה", אמשטרדם 1765, (מקור: אוצר החכמה) יהודה בן מרדכי הלוי הורביץ (נקרא גם: יהודה בן מרדכי הורוויץ, 1734 וילנה – 1797 גרודנו) היה רופא, איש רוח וסופר עברי, מראשוני המשכילים היהודיים.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ויהודה בן מרדכי הורביץ · ראה עוד »
יום טוב ליפמן בסליאנסקי
רבי יום טוב ליפּמַן (ליפא) הכהן בַּסליאנסקי (או בַּסלַבסקי; מכונה: ר' ליפא מירֶר (מירער; כלומר ליפא ממיר); תקפ"א, 1821 – כסלו תרנ"ג, דצמבר 1892) היה רב ליטאי, רב ואב"ד מיר.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ויום טוב ליפמן בסליאנסקי · ראה עוד »
יוסף זוסמנוביץ
רבי יוסף זוסמנוביץ (ביידיש: זוסמאנאוויץ; תרנ"ה (1895), מינסק - אב תש"א (1941), וילקומיר) היה רב ליטאי, שימש כרב בסלובודקה וכרבה של וילקומיר.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ויוסף זוסמנוביץ · ראה עוד »
יוסף יוסלביץ'
הרב יוסף יוסלביץ' (ה'תרל"ט 1879 – ה'תרצ"ה 1935) היה רב ליטאי שפעל בפולין במחצית הראשונה של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ויוסף יוסלביץ' · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/משה_צינוביץ
