גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
79 יחסים: מערבית, מצמיח קרן ישועה, מצליח הכהן גאון, מחזור ארם צובא, מוריד הטל, אעדיף כל שמונה, אף ברי אותת, אקדמות, ארבע פרשיות, אתה חוננתנו, אלהיכם (סוג פיוט), אלול, אדיר ונאור, נוסח אשכנז, נוסח איטליה, נוסח רומניא, נוסח תפילה, סידור, סידור ארץ ישראל, על הנסים, על הצדיקים, פסוקי דזמרא, פרשת שמות, פרשת דברים, פרשת השבוע, פתיחתא, פינחס ברבי יעקב הכהן, פיוטי הושענות, קריאת שמע, קריאת ההלל, קבלת שבת, קדושתא, קדושה (תפילה), רב סעדיה גאון, רב יוסף ראש הסדר, שמואל בן הושענא, שלמה סולימן אלסנג'ארי, תפילת נחם, תפילת עננו, תפילת ערבית של שבת, תקופת הביניים של העברית, תהילים ק"ג, תהילים ק"ד, תורה, תכלאל, חלוקת הפרקים בתנ"ך, חלוקת התנ"ך לסדרים, ברוך שאמר, ברכת אבות, ברכת סליחה, ..., ברכת עבודה, ברכת קדושת השם, ברכת קיבוץ גלויות, ברכת רפואה, ברכת שומע תפילה, ברכת שים שלום, ברכת תשובה, ברכת לשמור חוקיו, ברכת חונן הדעת, ברכת גאולה, ברכת גבורות, ברכת המשפט, ברכת המינים, ברכת השנים, ברכת השכיבנו, ברכת ההודאה, ברכת ירושלים, ברכה מעין שבע, ברכות קריאת שמע, בית הכנסת בן עזרא, הנחת תפילין, ותערב, ובכן ואמרתם זבח פסח, ובכן ויהי בחצי הלילה, ויאהב אומן, ידותון הלוי החבר, יוסף ברבי ניסן, יוסף היינימן, יוסף יהלום. להרחיב מדד (29 יותר) »
מערבית
מערבית (לעיתים: מעריב, מערבות) היא מערכת פיוטים לברכות קריאת שמע של תפילת ערבית, שנועדה בעיקר לתפילות החגים.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל ומערבית · ראה עוד »
מצמיח קרן ישועה
מצמיח קרן ישועה היא הברכה החמש עשרה בתפילת שמונה עשרה, אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו, והאחרונה בקבוצת ברכות הבקשה הנוגעות לנושאים לאומיים ולהשבת קיומה של האומה העברית כאומה עצמאית (יחד עם ברכת המשפט, ברכת קיבוץ גלויות, וברכת ירושלים).
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל ומצמיח קרן ישועה · ראה עוד »
מצליח הכהן גאון
רב מצליח הכהן גאון בן שלמה הכהן, היה צאצא לשושלת גאוני ישיבת גאון יעקב הארצישראלית.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל ומצליח הכהן גאון · ראה עוד »
מחזור ארם צובא
מחזור ארם צובה הוא ספר תפילות בן שני חלקים, אחד החשובים שבהם.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל ומחזור ארם צובא · ראה עוד »
מוריד הטל
מוֹרִיד הַטַּל (נ"א: הַטָּל; נקראת גם גבורות הטל) היא הזכרה הנאמרת, למנהג רוב העדות, בתפילת שמונה עשרה בימות הקיץ, בברכת גבורות (ברכת מחיה המתים), ומשבחת את הקב"ה על גבורתו בהורדת הטל לעולם.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל ומוריד הטל · ראה עוד »
אעדיף כל שמונה
אַעְדִּיף כָּל שְׁמוֹנָה הוא פיוט לחנוכה מסוג קדושתת י"ח לחזרת הש"ץ של תפילת שחרית, פרי עטו של רבי אלעזר בירבי קליר.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל ואעדיף כל שמונה · ראה עוד »
אף ברי אותת
אַף בְּרִי אֻתַּת היא שבעתת-גשם המיועדת לתפילת מוסף של שמיני עצרת וכוללת את תפילת הגשם.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל ואף ברי אותת · ראה עוד »
אקדמות
פרוכת עם השורה האחרונה של אקדמות רקומה עליה אַקְדָמוּת מִלִּין הוא פיוט בשפה הארמית, הנאמר בקהילות אשכנז בחג השבועות בקריאת התורה.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל ואקדמות · ראה עוד »
ארבע פרשיות
אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת הן פרשות מיוחדות שתקנו חז"ל לקרוא בנוסף לפרשת השבוע בארבע שבתות לאורך חודש אדר הסמוך לניסן, דהיינו בשנה רגילה חודש אדר ובשנה מעוברת אדר ב'.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל וארבע פרשיות · ראה עוד »
אתה חוננתנו
אתה חוננתנו היא תפילה שתיקנו להוסיף באמצע 'ברכת חונן הדעת', במוצאי שבתות ומוצאי ימים טובים.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל ואתה חוננתנו · ראה עוד »
אלהיכם (סוג פיוט)
אֱלֹהֵיכֶם הוא סוג של פיוטים קצרים המיועדים לקדושה של תפילת מוסף, כמעבר לפסוק.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל ואלהיכם (סוג פיוט) · ראה עוד »
אלול
אֱלוּל (מאכדית: ulūlu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השישי במספר לפי המסורת המקראית והשנים-עשר לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל ואלול · ראה עוד »
אדיר ונאור
יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים (1878), ציור של מאוריצי גוטליב אַדִּיר וְנָאוֹר הוא פיוט שמחברו אינו ידוע, שנאמר בחזרת הש"ץ ביום הכיפורים במרבית קהילות ישראל.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל ואדיר ונאור · ראה עוד »
נוסח אשכנז
נוֹסַח אַשְׁכְּנַז הוא נוסח התפילה המקובל אצל חלק מהיהודים יוצאי ארצות אשכנז.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל ונוסח אשכנז · ראה עוד »
נוסח איטליה
סידור איטליני נוסח איטליה (או בשמותיו האחרים "מנהג איטליאני", "מנהג בני רומי", "מנהג לועזים") הוא נוסח תפילה המקובל על יהודי איטליה שאינם ממוצא אשכנזי או ספרדי.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל ונוסח איטליה · ראה עוד »
נוסח רומניא
נוסח רומניא (הידוע גם כ"נוסח הרומניוטים") הוא נוסח התפילה של היהודים הרומניוטים.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל ונוסח רומניא · ראה עוד »
נוסח תפילה
נוסח תפילה הוא מכלול הטקסטים של התפילה והמנהגים הנלווים אליהם.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל ונוסח תפילה · ראה עוד »
סידור
סידורים לשימוש המתפללות בכותל המערבי סידור רב סעדיה גאון הסידור הוא ספר המרכז בתוכו את התפילות שמתפלל יהודי בימי החול וביום השבת, ואת החשובות שבתפילות החגים.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל וסידור · ראה עוד »
סידור ארץ ישראל
#הפניה נוסח ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל וסידור ארץ ישראל · ראה עוד »
על הנסים
תצ"ח (1738) מאוספי הספרייה הלאומית תצ"ח (1738) מאוספי הספרייה הלאומית תפילת על הנסים כחלק מברכות הדלקת הנרות, נוסח יהודי מרוקו תפילת עַל הַנִּסִּים היא תוספת לתפילת העמידה ולברכת המזון הנאמרת בחנוכה ופורים.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל ועל הנסים · ראה עוד »
על הצדיקים
על הצדיקים היא הברכה ה-13 בתפילת שמונה עשרה, והיא מופיעה בין ברכת המינים לברכת ירושלים.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל ועל הצדיקים · ראה עוד »
פסוקי דזמרא
"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוני פסוקי דזמרא הם חלק מתפילת שחרית שתיקנו חז"ל הנפתחים בברכת "ברוך שאמר" ומסתיימים בברכת "ישתבח".
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל ופסוקי דזמרא · ראה עוד »
פרשת שמות
יוכבד ומרים מניחות את משה בתיבה על שפת היאור. אלכסיי טירנוב, 1842 בקירוב. הציור אינו נאמן לסיפור המקראי, התיבה הונחה במיקום עם צמחי סוף כך שהייתה נסתרת, התיבה צופתה בזפת וחימר, הבגדים אינם בגדי התקופה ועוד. פָּרָשַׁת שְׁמוֹת היא פרשת השבוע הראשונה בספר שמות.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל ופרשת שמות · ראה עוד »
פרשת דברים
פָּרָשַׁת דְבָרִים היא פרשת השבוע הראשונה בספר דברים.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל ופרשת דברים · ראה עוד »
פרשת השבוע
פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל ופרשת השבוע · ראה עוד »
פתיחתא
פתיחתא (בעברית "פתיחה") היא צורה ספרותית המשמשת בקרוב לאלפיים מדרשים מספרות האגדה.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל ופתיחתא · ראה עוד »
פינחס ברבי יעקב הכהן
רבי פינחס ברבי יעקב הכהן (נולד ב-מאה ה-8, כפרא) היה פייטן ארץ-ישראלי.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל ופינחס ברבי יעקב הכהן · ראה עוד »
פיוטי הושענות
תחילת סדר הושענות לפי מנהג אשכנז. נדפס בוונציה, תקט"ו. מאוספי הספרייה הלאומית פיוטי הושענות הם פיוטים הנאמרים בתפילת שחרית או בתפילת מוסף של שבעת ימי חג הסוכות תוך כדי הקפת הבימה, כזכר להושענות שהיו נהוגות בזמן בית המקדש.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל ופיוטי הושענות · ראה עוד »
קריאת שמע
פירט, 1738 קְרִיאַת (במקורות קדומים: קְרִיַּת) שְׁמַע היא מצווה מהתורה המהווה אחת מהמצוות המרכזיות בחיי השגרה היהודיים.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל וקריאת שמע · ראה עוד »
קריאת ההלל
מתפללים בבית הכנסת מחזיקים את ארבעת המינים במהלך קריאת הלל בחג הסוכות, גלויה מתחילת המאה ה-20. ההלל הוא חלק בתפילה היהודית הנקרא בימי חג ומועד, כדי להודות לאל ולשבח אותו.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל וקריאת ההלל · ראה עוד »
קבלת שבת
קבלת שבת היא קבוצת מזמורי תהילים ופיוט הנאמרים בבית הכנסת בזמן המעבר בין ערב שבת לליל שבת, בין תפילת מנחה של חול לתפילת ערבית של שבת, ומציינת את תחילתה של השבת.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל וקבלת שבת · ראה עוד »
קדושתא
קדושתא (מארמית: קדושה) היא מערכת פיוטים מסוג הקרובה, המפייטת את שלוש הברכות הראשונות של תפילת העמידה עד לקדושה, ליבה של מערכת הפיוטים, שאף העניקה למערכת את שמה.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל וקדושתא · ראה עוד »
קדושה (תפילה)
קדושה היא קטע תפילה יהודי הנאמר בחזרת הש"ץ כחלק מהברכה השלישית של תפילת העמידה.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל וקדושה (תפילה) · ראה עוד »
רב סעדיה גאון
רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882, תמוז ד'תרמ"ב – 16 במאי 942, כ"ו באייר ד'תש"ב), המכונה גם בקיצור: רס"ג, היה איש אשכולות, מגאוני בבל.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל ורב סעדיה גאון · ראה עוד »
רב יוסף ראש הסדר
רבי יוסף בן יעקב הבבלי (או רב יוסף ראש הסדר) היה חכם יהודי, איש ספר ומעתיק ממוצא בבלי שפעל במצרים בסוף המאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל ורב יוסף ראש הסדר · ראה עוד »
שמואל בן הושענא
רבי שמואל בן הושענא (מכונה גם רבי שמואל השלישי) היה פייטן ומשורר ארץ ישראלי ואחד ממנהיגי ישיבת ארץ הצבי בשלהי המאה העשירית ובתחילת המאה האחת עשרה.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל ושמואל בן הושענא · ראה עוד »
שלמה סולימן אלסנג'ארי
התמונה לקוחה מכתב יד אוקספורד MS Heb. d. 41/1, דף 4b (https://hebrew.bodleian.ox.ac.uk/fragments/full/MS_HEB_d_41_4b.jpg הסריקה המלאה באתר הספרייה הבודליינית), באדיבות אתר כתבי היד העבריים של הספרייה הבודליינית באוניברסיטת אוקספורד (https://hebrew.bodleian.ox.ac.uk/catalog/volume_66 תיאור כתב היד). רבי שלמה סולימן בן עמר אלסנג'ארי (המאה ה-9 והמאה ה-10) היה פייטן, שפיוטיו נאמרו בקהילות שונות במזרח ונמצאו בגניזה הקהירית.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל ושלמה סולימן אלסנג'ארי · ראה עוד »
תפילת נחם
תפילת נחם או תפילת רחם היא קטע תפילה שנהוג להוסיפו בברכת ירושלים בתפילת שמונה עשרה בתשעה באב, על פי חלק מהמנהגים בכל שלוש התפילות ועל פי מנהגים אחרים בתפילת מנחה בלבד.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל ותפילת נחם · ראה עוד »
תפילת עננו
תפילת עננו היא קטע אותו מוסיפים לברכת שומע תפילה שבתפילת שמונה עשרה בחמשת הצומות: צום גדליה, עשרה בטבת, תענית אסתר, שבעה עשר בתמוז ותשעה באב.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל ותפילת עננו · ראה עוד »
תפילת ערבית של שבת
תפילת ערבית של שבת היא התפילה הראשונה של השבת, והיא נערכת על פי רוב זמן מה לאחר שקיעת החמה של יום שישי, לאחר קבלת שבת.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל ותפילת ערבית של שבת · ראה עוד »
תקופת הביניים של העברית
תקופת הביניים של העברית היא התקופה שבין הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה המדוברת, במאה השנייה לספירה, לבין תחיית הלשון העברית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל ותקופת הביניים של העברית · ראה עוד »
תהילים ק"ג
תהילים ק"ג הוא המזמור ה-103 בספר תהילים ומיוחס לדוד המלך. המזמור הוא אחד מארבעה עשר מזמורים הפותחים במילה 'לדָוִד'.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל ותהילים ק"ג · ראה עוד »
תהילים ק"ד
ברכי נפשי הוא מזמור ק"ד בתהילים העוסק בגדולת האל בורא העולם בכך שהוא נותן מזון לכל הבריות, כמו כן מפרט המזמור מקצת משבחי האל במעשה הבריאה כולה.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל ותהילים ק"ד · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל ותורה · ראה עוד »
תכלאל
עמוד שער, תכלאל קדמונים התִּכְּלַאל (ברבים "תְּכַּאלִיל") הוא שמו של הסידור אצל יהודי תימן.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל ותכלאל · ראה עוד »
חלוקת הפרקים בתנ"ך
תרגום התנ"ך לארמית מהמאה ה-11, מגניזת כורדיסטן. בתחתית הטור הימני מסומן תחילת סדר. חלוקת הפרקים בתנ"ך ומספור הפסוקים הם פיתוחים מאוחרים מימי הביניים, והם מיוחסים לראשונה לתאולוג הנוצרי סטיבן לנגטון.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל וחלוקת הפרקים בתנ"ך · ראה עוד »
חלוקת התנ"ך לסדרים
חלוקה לסדרים היא שיטה לחלוקת התנ"ך למקטעים קצרים ששימשה בעם היהודי קודם לחלוקה לפרקים והיום נמצאת בשימוש מועט.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל וחלוקת התנ"ך לסדרים · ראה עוד »
ברוך שאמר
"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוניברוך שאמר היא ברכה הפותחת את פסוקי דזמרא הנאמרים בתפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל וברוך שאמר · ראה עוד »
ברכת אבות
ברכת אבות היא הברכה הראשונה בתפילת העמידה.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל וברכת אבות · ראה עוד »
ברכת סליחה
ברכת סליחה או סלח לנו.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל וברכת סליחה · ראה עוד »
ברכת עבודה
כרזה מעשה ידי אפרים משה ליליין לכבוד הקונגרס הציוני העולמי החמישי שנערך בבזל בשנת 1901 עם משפט מתוך ברכת העבודה ברכת העבודה הידועה גם כברכת רצה היא הראשונה מבין שלוש ברכות ההודאה, המסיימות את תפילות העמידה.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל וברכת עבודה · ראה עוד »
ברכת קדושת השם
ברכת האל הקדוש או קדושת השם היא הברכה השלישית בתפילת העמידה, אחת משלוש ברכות השבח שבתחילת תפילת העמידה ועניינה האדרת קדושת האל והמלכתו.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל וברכת קדושת השם · ראה עוד »
ברכת קיבוץ גלויות
ברכת קיבוץ גלויות היא הברכה העשירית בתפילת שמונה עשרה, אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו, והראשונה מבין סדרת הבקשות הנוגעות לנושאים לאומיים (יחד עם ברכת המשפט, ברכת ירושלים וברכת מצמיח קרן ישועה).
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל וברכת קיבוץ גלויות · ראה עוד »
ברכת רפואה
ברכת רפואה (או רפאנו) היא הברכה השמינית בתפילת שמונה עשרה, לאחר ברכת גאולה ולפני ברכת השנים.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל וברכת רפואה · ראה עוד »
ברכת שומע תפילה
ברכת שומע תפילה היא הברכה השש עשרה בתפילת שמונה עשרה, אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל וברכת שומע תפילה · ראה עוד »
ברכת שים שלום
ברכת שים שלום היא הברכה האחרונה הנאמרת בתפילת העמידה.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל וברכת שים שלום · ראה עוד »
ברכת תשובה
ברכת הרוצה בתשובה היא הברכה החמישית בתפילת שמונה עשרה, לאחר ברכת חונן הדעת ולפני ברכת סליחה.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל וברכת תשובה · ראה עוד »
ברכת לשמור חוקיו
ברכת לשמור חוקיו היא ברכת המצוות שהייתה נהוגה בנוסח ארץ ישראל כברכה על מעשה חליצת התפילין, בתום הנחתן.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל וברכת לשמור חוקיו · ראה עוד »
ברכת חונן הדעת
ברכת חונן הדעת היא הברכה הרביעית בתפילת שמונה עשרה, והראשונה משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל וברכת חונן הדעת · ראה עוד »
ברכת גאולה
ברכת הגאולה היא הברכה השביעית בתפילת שמונה עשרה, לאחר ברכת סליחה ולפני ברכת רפואה.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל וברכת גאולה · ראה עוד »
ברכת גבורות
מודעת תזכורת לנוסח המתאים בברכת גבורות ובברכת השנים בבית כנסת הרמב"ן בירושלים ברכת הגבורות, או ברכת מחיה המתים, היא הברכה השנייה בתפילת העמידה.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל וברכת גבורות · ראה עוד »
ברכת המשפט
ברכת המשפט היא הברכה האחת עשרה בתפילת שמונה עשרה, אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו, והשנייה מבין הבקשות הנוגעות לנושאים לאומיים ולהשבת קיומו של עם ישראל לחיים עצמאיים (יחד עם ברכת קיבוץ גלויות, ברכת ירושלים וברכת מצמיח קרן ישועה).
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל וברכת המשפט · ראה עוד »
ברכת המינים
ברכת המינים היא הברכה ה-12 בתפילת שמונה עשרה, והיא מופיעה בין ברכת המשפט לבין ברכת על הצדיקים.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל וברכת המינים · ראה עוד »
ברכת השנים
מודעת תזכורת לנוסח המתאים בברכת גבורות ובברכת השנים בבית כנסת הרמב"ן בירושלים ברכת השנים היא הברכה התשיעית בתפילת שמונה עשרה, אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל וברכת השנים · ראה עוד »
ברכת השכיבנו
ברכת השכיבנו היא אחת מברכות קריאת שמע הנאמרת לאחר קריאת שמע בתפילת ערבית.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל וברכת השכיבנו · ראה עוד »
ברכת ההודאה
ברכת מודים או ברכת ההודאה היא הברכה ה-18 בתפילת שמונה עשרה, הברכה השישית בתפילת שבע והברכה השמינית בתפילת תשע.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל וברכת ההודאה · ראה עוד »
ברכת ירושלים
ברכת ירושלים (המכונה גם ברכת בניין ירושלים או בונה ירושלים) היא הברכה הארבע עשרה בתפילת שמונה עשרה, אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל וברכת ירושלים · ראה עוד »
ברכה מעין שבע
ברכה מעין שבע הוא שמה של תפילה שאומר שליח הציבור כחזרת הש"ץ בליל שבת.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל וברכה מעין שבע · ראה עוד »
ברכות קריאת שמע
ברכות קריאת שמע הן ברכות המצוה הנאמרות לפני ואחרי קריאת שמע וכיום הן חלק מסידור התפילה היהודי היום-יומי, הנאמר בצמוד לקריאת שמע, כחלק מהותי שבתפילת ערבית ותפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל וברכות קריאת שמע · ראה עוד »
בית הכנסת בן עזרא
הכניסה לספריית המורשת היהודית, הצמודה לבית הכנסת בן עזרא דגם הגניזה הקהירית, מוצב בבית התפוצות בית הכנסת בן עזרא (בערבית: معبد بن عزرا) הנקרא גם בית כנסת הגניזה, הוא בית כנסת המצוי ברובע הקופטי שבפוסטאט, בעיר קהיר שבמצרים, ובו נמצאה הגניזה הקהירית.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל ובית הכנסת בן עזרא · ראה עוד »
הנחת תפילין
ביהדות, הנחת תפילין היא מצווה המחייבת גברים בני-מצווה להניח תפילין על גופם מדי יום, למעט ימים מיוחדים.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל והנחת תפילין · ראה עוד »
ותערב
ותערב לפניך עתירתנו היא תוספת לברכת עבודה הנהוגה בנוסח אשכנז בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף ביום טוב.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל וותערב · ראה עוד »
ובכן ואמרתם זבח פסח
ובכן ואמרתם זבח פסח (על שם הפזמון שלו) או אומץ גבורותיך הפלאת בפסח (על שם השורה הפותחת שלו) הוא פיוט שחיבר רבי אלעזר בירבי קליר, פייטן ארצישראלי מסוף המאה ה-6 ותחילת המאה ה-7.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל וובכן ואמרתם זבח פסח · ראה עוד »
ובכן ויהי בחצי הלילה
ובכן ויהי בחצי הלילה (על שם הפזמון שלו) או אז רוב נסים הִפְלֵאתָ בלילה (על שם השורה הפותחת שלו) הוא פיוט, חלק מקדושתא, שחיבר יניי, פייטן ארצישראלי מהמאה החמישית או המאה השישית.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל וובכן ויהי בחצי הלילה · ראה עוד »
ויאהב אומן
כתב יד מן המאה ה-14. וַיֶאֱהַב אוֹמֵן יְתוֹמַת הֶגֶן (מקובל גם השם הכללי קרובות לפורים או קרובץ לפורים) היא קרובת י"ח לפורים, שחוברה בידי הפייטן הארץ-ישראלי בן המאה השביעית רבי אלעזר בירבי קליר.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל וויאהב אומן · ראה עוד »
ידותון הלוי החבר
רבי ידותון הלוי החבר (בערבית אבו אלחסן בן אבו סהל) היה פייטן, משורר ופוסק שפעל בעיר פוסטאט שבמצרים בראשית המאה ה-13.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל וידותון הלוי החבר · ראה עוד »
יוסף ברבי ניסן
יוסף ברבי ניסן היה פייטן שחי בארץ ישראל, ככל הנראה בעיר נווה שברמת הגולן.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל ויוסף ברבי ניסן · ראה עוד »
יוסף היינימן
יוסף הַיינימן (או היינמן; בלועזית: Joseph Heinemann, שם המשפחה הקודם: Hans; א' באייר תרע"ה, 15 באפריל 1915, מינכן – כ"ו בטבת תשל"ח, 5 בינואר 1978, ירושלים) היה רב, מורה וחוקר התפילה, הפיוט הקדום, התרגומים הארמיים, ספרות המדרש והאגדה.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל ויוסף היינימן · ראה עוד »
יוסף יהלום
יוסף יהלום (נולד ב-11 באפריל 1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית שבאוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית וקליר הול קולג', קיימברידג'.
חָדָשׁ!!: נוסח ארץ ישראל ויוסף יהלום · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/נוסח_ארץ_ישראל
