תִקשׁוֹרֶת

370 יחסים: מאור חכמי המערב, מאיר אנג'יל, מניין לחורבן הבית, מצמיח קרן ישועה, מקרא מגילה, מלכויות זכרונות ושופרות, מזרחים, מחזור סלוניקי, מחזור תפילה, מגורשים (יהדות מרוקו), מה נשתנה, מוריד הטל, מודים דרבנן, מכון אור לישרים, מי שענה לאברהם אבינו, מי כמוך ואין כמוך, מיזוג גלויות, אמירת סדר העבודה, אם אפס רבע הקן, אם המושבות (שכונה), אם המושבות החדשה (שכונה), אנשי אמונה אבדו, אסתר, ארזי הלבנון (קינה), ארבע תעניות, אש תוקד בקרבי, אשמנו מכל עם, אתה חוננתנו, אל מאד נעלה, אל תעש עמנו כלה, אלעזר אזכרי, אלעזר בירבי קליר, אלברטו דלה-פרגולה, אלה אזכרה, אלהים אלי אתה, אליך ה' נשאתי עיני, אליקום גץ, אליהו רחמים זייני, אז בחטאינו חרב מקדש, אזהרות, אחינו כל בית ישראל, אבלה נפשי וחשך תארי, אביניון, אדני נגדך כל תאותי, אדון עולם, אדיר ונאור, אושפיזין, אוחילה לאל, איך ידידות נפש, איש מצליח (סידור), ..., נרות שבת ויום טוב, נחום אליעזר רבינוביץ', נוסח איטליה, נוסח ספרד, נוסח ספרדי, נוסח פרס, נוסח פרובאנס, נוסח צפון אפריקה, נוסח צרפת, נוסח צה"ל האחיד, נוסח קטלוניה, נוסח רומניא, נוסח תפילה, נוסח האר"י, ספר תורה שנפל, ספרדים, ספירת העומר, סרייבו, סליחות, סדר רב עמרם גאון, סדר תפילות יום הכיפורים, סדר ליל ראש השנה, סידור, סידור אדמו"ר הזקן, סידור רב סעדיה גאון, על הנסים, על הצדיקים, עלינו לשבח, עבדאללה סומך, עושה שלום במרומיו, פסח, פסוקי דזמרא, פרשת מסעי, פרשת בראשית, פרשת דברים, פרשת השבוע, פרשת ויקהל, פרשת וירא, פרשת כי תשא, פורים, פיטום הקטורת, צדקתך צדק, צדיק דאנון, צום תשעה בטבת, קרובה, קריאת התורה, קריאת ההלל, קריית משה, קבלת שבת, קדושתא, קדושה (תפילה), קדיש, קדיש יתום, קהל קדוש מקוה ישראל, קהילת יהודי ארטה, קהילה קדושה יאנינה, קוראי מגילה, קינות לתשעה באב, רמת אלחנן, רומניוטים, רינת ישראל, שאמי, שאנגחאי, שנאנים שאננים, שערי רחמים (בית כנסת), שפל רוח, שלמה סולימן אלסנג'ארי, שלמה שלם, שלום עראקי, שליח ציבור, שבט יהודה בדוחק ובצער, שומר ישראל, שופט כל הארץ, שכונות באר שבע, שכורה ולא מיין, שיר של יום, שירי המעלות, תענית, תפלת החדש, תפילת מנחה, תפילת מנחה של שבת, תפילת מוסף, תפילת מוסף של שבת, תפילת אבינו מלכנו, תפילת נעילה, תפילת נחם, תפילת עננו, תפילת ערבית, תפילת ערבית של שבת, תפילת שחרית, תפילת שחרית של שבת, תפילת שבע, תפילת טל, תפילת חנה, תפילת גשם, תפילת האדם (סידור תפילה), תפילה לשלום המלכות, תפילות ראש השנה, תקיעת שופר, תשליך, תל אביב-יפו, תחנון, תהילים מ"ב, תהילים ס"ח, תהילים פ"א, תהילים פ"ב, תהילים פ"ד, תהילים ק"ז, תהילים ק', תהילים קכ"א, תהילים ל"ז, תהילים ל', תהילים ה', תהילים ו', תהילים כ"ג, תהילים כ"ה, תהילים כ', תהילים י"ב, תכלאל, תיקון ליל הושענא רבה, לך אלי תשוקתי, למענך אלהי, לעולם יהא אדם, לשם ייחוד, לוח ארש, לוי בן יצחק ירושלמי, לכה דודי, זאבידוביצ'י, זבורניק, זהרי חמה, זכור אב, זימון, חסידות במרחב הרומני, חלוקת הפרקים בתנ"ך, חזק חזק ונתחזק, בן-ציון מאיר חי עוזיאל, במרומי ערץ, באניה לוקה, בני יוסף, ברוך שאמר, ברוך גיגי, ברכנו (שיר), ברכת אשר יצר, ברכת אבות, ברכת סליחה, ברכת קדושת השם, ברכת קיבוץ גלויות, ברכת רפואה, ברכת שומע תפילה, ברכת שים שלום, ברכת חונן הדעת, ברכת ברוך ה' לעולם, ברכת גאולה, ברכת גבורות, ברכת המשפט, ברכת המינים, ברכת האילנות, ברכת השנים, ברכת השיר, ברכת החודש, ברכת ההודאה, ברכת ירושלים, ברכות השחר, בתי הכנסת האיטלקיים (סלוניקי), בתי הכנסת הספרדיים, בורא עד אנה, בושאייף, בית אלוהים (צ'ארלסטון), בית תפילה לזכר יהודי סלוניקי, בית הכנסת מגן שלום, בית הכנסת מונטיפיורי, בית הכנסת מוסיוף, בית הכנסת אנקרה, בית הכנסת אלטראבלסיה, בית הכנסת אבריטש, בית הכנסת אבוהב, בית הכנסת אגודת צעירי פרס, בית הכנסת אור תורה, בית הכנסת אור זרוע, בית הכנסת אוהל מועד, בית הכנסת אוהל יצחק (קריית משה), בית הכנסת אוהל יצחק (תל אביב), בית הכנסת אוהבי ציון, בית הכנסת נווה שלום, בית הכנסת נידחי ישראל, בית הכנסת עץ החיים, בית הכנסת קהל מונסטיר בסלוניקי, בית הכנסת קהל אוחריד (איסטנבול), בית הכנסת קהל קטן בפאזארג'יק, בית הכנסת קהל שלום, בית הכנסת קהל חדש בסרייבו, בית הכנסת קהל בילאווה בסרייבו, בית הכנסת קהל גדול בסרייבו, בית הכנסת קהל גדול בפאזארג'יק, בית הכנסת קהל ימבול (איסטנבול), בית הכנסת קהל ישן בסרייבו, בית הכנסת קהל ישן בבלגרד, בית הכנסת שער השמים (קהיר), בית הכנסת שדה יעקב, בית הכנסת שושנים לדוד, בית הכנסת לעדת התרגום, בית הכנסת טורו, בית הכנסת חאג'י אדוניה הכהן ירושלים, בית הכנסת בן עזרא, בית הכנסת בנאה, בית הכנסת בפלובדיב, בית הכנסת בשומן, בית הכנסת בטראווניק, בית הכנסת בזניצה, בית הכנסת בבורגס, בית הכנסת בגוצה דלצ'ב, בית הכנסת בדופניצה, בית הכנסת בדובריץ', בית הכנסת בוויס-מרקס, בית הכנסת בימבול, בית הכנסת בית שלום, בית הכנסת בית ישראל בבלגרד, בית הכנסת בית-אל (קזבלנקה), בית הכנסת דה נצרת, בית הכנסת דה לה ויקטואר, בית הכנסת דון יצחק אברבנאל, בית הכנסת האר"י הספרדי, בית הכנסת האיטלקי ע"ש רבי עובדיה מברטינורו, בית הכנסת הספרדי, בית הכנסת הספרדי (ונציה), בית הכנסת הספרדי ברוסה, בית הכנסת הספרדי בווארנה, בית הכנסת הספרדי הגדול, ימין משה, בית הכנסת העתיק בליבורנו, בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם, בית הכנסת הגדול (ירושלים), בית הכנסת הגדול של פירנצה, בית הכנסת הגדול של רומא, בית הכנסת הגדול באדירנה, בית הכנסת היכל יהודה, בית הכנסת ורסאי, בית הכנסת יגל יעקב, בית כנסת, בית כנסת עולי בורסה, בית כנסת האלשיך, בית כנסת הפירמידה, בית כנסת היזדים, בית כנסת כורזין - תפארת ישראל, גן שאול, גרירה (בלשנות), גבעת משואה, גבעת שאול, דניאל בן יהודה, דב איסר הכהן קוק, דורש ציון, דוד אבן בקודה, דיואן תימני, ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד, ה' שמעתי שמעך, המבדיל בין קודש לחול, האדרת והאמונה, הסמינר התאולוגי היהודי בסרייבו, התפוצה היהודית-הספרדית במזרח אירופה, הזרמים ביהדות רומניה, הגבהה, הגדת אמסטרדם, הוצאת ספר תורה, הושענא רבה, הכרזת תעניות, היסטוריה של תל אביב, היום תאמצנו, ותן טל ומטר, כאחלמה קבועה בעטרת, כפר תבור, כתר שם טוב, כיכר הרפובליקה (פירנצה), י"ג מידות, יעלה ויבוא, יצחק פראג אופלטקה, יצחק בן ישראל (בגדאד), יקום פורקן, יקיר, ישן אל תרדם, ישראל אריאל, ישתבח, ישיבת מדברה כעדן, ישיבת ברכת משה, יגדל אלוהים חי, ידי רשים, יה שמך ארוממך, יהדות מץ, יהדות מרוקו, יהדות ארצות הברית, יהדות אורתודוקסית בתל אביב, יהדות איראן, יהדות איטליה, יהדות ספרד, יהדות סלוניקי, יהדות סופיה, יהדות סוריה, יהדות סינגפור, יהדות פאס, יהדות פורטוגל, יהדות רודוס, יהדות שאנגחאי, יהדות שרעב, יהדות לבנון, יהדות טורינו, יהדות זימבבואה, יהדות בולגריה, יהדות בוכרה, יהדות גיברלטר, יהדות הונג קונג, יהדות ישראל, יהודה מאיר למברט, יהודה לירמה, יהודי מדרס (פאראדסי), יהודי האמזונס, יהודי האפיפיור, יהי שלום בחילנו, יואנינה, יום אכפי הכבדתי, יום טוב, יוסף ממן, יוסף אלמושנינו. להרחיב מדד (320 יותר) » « הפסיכולוג מדד

מאור חכמי המערב

בית הכנסת מאור חכמי המערב הוא בית כנסת השוכן ביישוב קריית יערים, ונודע בשל מבנהו הייחודי המושך אליו חובבי ארכיטקטורה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ומאור חכמי המערב · ראה עוד »

מאיר אנג'יל

הרב מאיר בן אברהם אנג'יל (שם משפחתו נכתב גם אנז'יל וגם אנג'ל; 1558, סופיה, האימפריה העות'מאנית - 1630, צפת, ארץ ישראל בתקופה העות'מאנית) היה הרב הראשי של יהודי בלגרד ויהודי סופיה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ומאיר אנג'יל · ראה עוד »

מניין לחורבן הבית

את"תמ"ה לגלותנו בן כ"ג שנים תנצ"בה" מניין לחורבן הבית היא שיטת מניית שנים שהייתה בשימוש יהודי, בעיקר בארץ ישראל וסביבותיה, לאחר חורבן בית המקדש השני ועד התקופה הצלבנית.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ומניין לחורבן הבית · ראה עוד »

מצמיח קרן ישועה

מצמיח קרן ישועה היא הברכה החמש עשרה בתפילת שמונה עשרה, אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו, והאחרונה בקבוצת ברכות הבקשה הנוגעות לנושאים לאומיים ולהשבת קיומה של האומה העברית כאומה עצמאית (יחד עם ברכת המשפט, ברכת קיבוץ גלויות, וברכת ירושלים).

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ומצמיח קרן ישועה · ראה עוד »

מקרא מגילה

מאה ה-18 יד להצבעה על המגילה. מִקְרָא מְגִלָּה היא מצווה מדרבנן לקרוא את מגילת אסתר בפורים על מנת לפרסם את הנס שנעשה ליהודים בימי החג.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ומקרא מגילה · ראה עוד »

מלכויות זכרונות ושופרות

תקיעה בשופר, 1934. מאוסף ספריית הקונגרס. מלכויות, זכרונות ושופרות הן שלוש ברכות תפילה המתווספות לעמידה של תפילת מוסף בראש השנה (ובעבר אף במועדים נוספים).

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ומלכויות זכרונות ושופרות · ראה עוד »

מזרחים

מתימן בהמתנה במחנה גאולה בדרכם לישראל במבצע מרבד הקסמים, 1949-50 מעברת כפר חסידים, 1952 "מזרחים" הוא מונח רווח בשיח הישראלי כדי לתאר יהודים מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה וצאצאיהם.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ומזרחים · ראה עוד »

מחזור סלוניקי

מחזור סלוניקי הוא אלבום מוזיקלי ליטורגי, שהופק בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 בסיוע מכון רננות.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ומחזור סלוניקי · ראה עוד »

מחזור תפילה

סט מחזורים של רינת ישראל. מחזור ישן מדפוס ראם. מחזור תפילה, או בקיצור מחזור, הוא ספר תפילות לאחד או יותר ממועדי השנה היהודיים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ומחזור תפילה · ראה עוד »

מגורשים (יהדות מרוקו)

מגורשים (נקראים גם: קאסטיליאנוס) הוא כינוי ליהודים שחיו במרוקו ומוצא אבותיהם ממגורשי ספרד.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ומגורשים (יהדות מרוקו) · ראה עוד »

מה נשתנה

מה נשתנה מתוך הגדת שיק בעיצובו של ארתור שיק, לודז', 1935 מה נשתנה - ביידיש ובעברית לסירוגין, הוקלט ב-8 ביולי 1990, שר שנדור זלמנוביץ. מַה נִּשְׁתַּנָּה הוא קטע בתחילת ההגדה של פסח הידוע כארבע קושיות.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ומה נשתנה · ראה עוד »

מוריד הטל

מוֹרִיד הַטַּל (נ"א: הַטָּל; נקראת גם גבורות הטל) היא הזכרה הנאמרת, למנהג רוב העדות, בתפילת שמונה עשרה בימות הקיץ, בברכת גבורות (ברכת מחיה המתים), ומשבחת את הקב"ה על גבורתו בהורדת הטל לעולם.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ומוריד הטל · ראה עוד »

מודים דרבנן

מודים דרבנן (.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ומודים דרבנן · ראה עוד »

מכון אור לישרים

מכון אור לישרים הוא מכון לעריכה והוצאה לאור של ספרות תורנית, בדגש על ספרי חסידות וספרי רבני משפחת אבוחצירא.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ומכון אור לישרים · ראה עוד »

מי שענה לאברהם אבינו

מי שענה לאברהם אבינו היא ליטניה שמקורה בתקופת הגאונים הנאמרת במסגרת אמירת הסליחות אצל יהודי אשכנז.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ומי שענה לאברהם אבינו · ראה עוד »

מי כמוך ואין כמוך

אדון חסדך בל יחדל (מי כמוך ואין כמוך) הוא פיוט מאת רבי יהודה הלוי המתאר בצורה פיוטית את סיפור מגילת אסתר.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ומי כמוך ואין כמוך · ראה עוד »

מיזוג גלויות

מיזוג גלויות היא מדיניות שהוביל ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן-גוריון בימי העלייה ההמונית שלאחר הקמת מדינת ישראל במטרה לקיים את קיבוץ הגלויות, היעד הלאומי החשוב ביותר שמשמעותו קליטתם המלאה של העולים מבחינה חברתית, כלכלית ותרבותית ומיזוגם המלא עם האוכלוסייה היהודית הוותיקה לעם אחד ומלוכד.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ומיזוג גלויות · ראה עוד »

אמירת סדר העבודה

אמירת סדר העבודה היא מנהג קדום, לומר במהלך יום הכיפורים את סדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים כתחליף לביצועו בפועל, לאחר חורבן הבית.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ואמירת סדר העבודה · ראה עוד »

אם אפס רבע הקן

אִם אָפֵס רֹבַע הַקֵּן הוא פיוט סליחות הנאמר בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה שנכתב על ידי רבי אפרים בר יצחק מרגנסבורג, אשר שמו מופיע באקרוסטיכון: אפרים בר רבי יצחק חזק.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ואם אפס רבע הקן · ראה עוד »

אם המושבות (שכונה)

אנדרטה לשתי קרבנות פיגוע הטרור במרכז המסחרי באם המושבות ב-2002 אם המושבות או אם המושבות הוותיקה, ובשמה הרשמי הדר המושבות, היא שכונה הנמצאת בצפון-מערב פתח תקווה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ואם המושבות (שכונה) · ראה עוד »

אם המושבות החדשה (שכונה)

כיכר יעל רום ומאחוריה "מרכז רום" כיכר בשכונה ומאחוריה "מרכז צים" שלט הנמצא בכיכר הרעות ומסביר על מאורעות תרפ"א "כיכר החתולים" הנמצאת בשכונה רחוב יעל רום בשכונה אם המושבות החדשה או בשמה הרשמי הדר המושבות החדשה, היא שכונה הנמצאת בצפון-מערב פתח תקווה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ואם המושבות החדשה (שכונה) · ראה עוד »

אנשי אמונה אבדו

כותל המערבי אַנְשֵׁי אֱמוּנָה אָבָדוּ (בחלק מהנוסחאות: אנשי אמנה אבדו) הוא פיוט סליחות שנאמר בקהילות רבות, בדרך כלל, בנעימת תחנון ושברון לב.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ואנשי אמונה אבדו · ראה עוד »

אסתר

אסתר" (1865) מאת ג'ון אוורט מיליי אחשוורוש והמן במשתה אסתר, יצירתו של רמברנדט משנת 1660 המוצגת כיום במוזיאון פושקין שבמוסקבה. היצירה מתארת את הרגע שבו אסתר המלכה מתוודה בפני אחשוורוש על יהדותה ומאשימה את המן במזימתו. אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה (ובביטוי עברי עממי מודרני - גם "מלכת אסתר" - במיוחד בהקשר של תחפושות שמציגות אותה) היא דמות מקראית, גיבורת מגילת אסתר, שעל פי המסופר סיכלה את מזימתו של המן להשמיד את היהודים בממלכת פרס.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ואסתר · ראה עוד »

ארזי הלבנון (קינה)

ארזי הלבנון היא קינה הנאמרת בתשעה באב בקהילות אשכנז המזרחי וחלק מקהילות אשכנז המערבי, ומתארת את מותם של עשרה הרוגי מלכות בזמן חורבן בית המקדש השני ואחריו.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וארזי הלבנון (קינה) · ראה עוד »

ארבע תעניות

ארבע תעניות הן ארבעה צומות בעלי משמעות ביהדות, בהם נוהגים להתענות במשך שעות היום בלבד.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וארבע תעניות · ראה עוד »

אש תוקד בקרבי

אש תוקד בקרבי היא קינה לתשעה באב העורכת ההשוואה בין מצבו הטוב של עם ישראל בזמן יציאת מצרים לבין מצבו הרע בימי חורבן הבית.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ואש תוקד בקרבי · ראה עוד »

אשמנו מכל עם

אשמנו מכל עם הוא פיוט קדום שנאמר כחלק מסדר אמירת הוידוי, ונועד לאפשר לחזור על הווידוי מספר פעמים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ואשמנו מכל עם · ראה עוד »

אתה חוננתנו

אתה חוננתנו היא תפילה שתיקנו להוסיף באמצע 'ברכת חונן הדעת', במוצאי שבתות ומוצאי ימים טובים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ואתה חוננתנו · ראה עוד »

אל מאד נעלה

אֵל מְאֹד נַעֲלָה הוא פיוט אשר נכתב על ידי הרב משה אשקר הכהן, ממשוררי חלב.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ואל מאד נעלה · ראה עוד »

אל תעש עמנו כלה

הפיוט אל תעש עמנו כלה הוא תחינה שהתחברה ככל הנראה מאות שנים אחדות לאחר חורבן בית שני, ותוכנו הוא בקשת ישועה לאומית ורוחנית לעם ישראל: בקשה על שיבת ציון, על חידוש הסנהדרין, ועל כך שעם ישראל ינצח את אויביו.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ואל תעש עמנו כלה · ראה עוד »

אלעזר אזכרי

קברו של רבי אלעזר אזכרי סמוך לקבר האר"י בבית הקברות היהודי העתיק בצפת (2008) רבי אלעזר בן משה אזכרי (מצוי גם: אזקרי או אזיקרי או אזיכרי, 1533–1600) היה מקובל, דרשן ומשורר יליד צפת.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ואלעזר אזכרי · ראה עוד »

אלעזר בירבי קליר

רבי אלעזר בירבי קליר (גם קיליר), או רבי אלעזר הקליר (המאה ה-6 – המאה ה-7) היה פייטן ארץ ישראלי שחי כנראה בסוף התקופה הביזנטית ובשנותיו הראשונות של השלטון המוסלמי בארץ ישראל, ומחשובי הפייטנים הקלאסיים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ואלעזר בירבי קליר · ראה עוד »

אלברטו דלה-פרגולה

אלברטו דלה-פרגולה (באיטלקית:Alberto della Pergola 1884 -16 בינואר 1942) היה חזן, זמר טנור ומורה לפיתוח קול יהודי-רומני יליד איטליה, החזן הראשי של בית הכנסת הספרדי קהל גראנדה בבוקרשט, ממייסדי האופרה בבוקרשט.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ואלברטו דלה-פרגולה · ראה עוד »

אלה אזכרה

אֵלֶּה אֶזְכְּרָה הוא פיוט שנכתב על עשרת הרוגי מלכות, חכמים שעמדו בראש הנהגת האומה ונהרגו במסגרת גזירות שמד שונות בתקופת המרידות ברומאים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ואלה אזכרה · ראה עוד »

אלהים אלי אתה

אלהים אלי אתה אשחרך בסוד סגלתך הוא פיוט רשות לנשמת ליום הכפורים שחיבר ר' שלמה אבן גבירול, הנאמר בקהילות הספרדים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ואלהים אלי אתה · ראה עוד »

אליך ה' נשאתי עיני

אֵלֶיךָ ה' נָשָׂאתִי עֵינַי (בערבית: אילאךּ יא רבי רפדת עינייא) הוא פיוט הנאמר בסליחות בנוסח הספרדים, מחבר הפיוט אינו ידוע.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ואליך ה' נשאתי עיני · ראה עוד »

אליקום גץ

הרב אליקום גץ (געץ; סביבות ה'ת"ג, 1643 – ה'תס"ה, 1710) היה רב גרמני שכיהן כאב"ד וכראש ישיבה בהילדסהיים ובקהילות נוספות.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ואליקום גץ · ראה עוד »

אליהו רחמים זייני

הרב ד"ר אליהו רחמים זיני (נולד בי"ד באב ה'תש"ו, 11 באוגוסט 1946) הוא פוסק ורב דתי לאומי, ראש ישיבת "אור וישועה" שהוקמה על ידו בחיפה ב-2001.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ואליהו רחמים זייני · ראה עוד »

אז בחטאינו חרב מקדש

אז בחטאינו חרב מקדש היא קינה קדומה לתשעה באב.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ואז בחטאינו חרב מקדש · ראה עוד »

אזהרות

אזהרות הם פיוטים העוסקים במניין תרי"ג (613) המצוות ונאמרים בחג השבועות.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ואזהרות · ראה עוד »

אחינו כל בית ישראל

"אחינו כל בית ישראל" היא תפילה יהודית, המופיעה בנוסח אשכנז ונוסח ספרד כחלק מתפילת שחרית בשני וחמישי כחלק מאמירת ארבעה "יהי רצון" לאחר קריאת התורה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ואחינו כל בית ישראל · ראה עוד »

אבלה נפשי וחשך תארי

אבלה נפשי וחשך תארי היא סליחה לצום גדליה שחיבר רב סעדיה גאון.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ואבלה נפשי וחשך תארי · ראה עוד »

אביניון

אביניון (בצרפתית Avignon) היא עיר בדרום צרפת.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ואביניון · ראה עוד »

אדני נגדך כל תאותי

קטלוני מהמאה ה-14. אֲדֹנָי נֶגְדְּךָ כָל תַּאֲוָתִי היא בקשה שכתב יהודה הלוי, הנאמרת במנהגי הספרדים בתפילת שחרית של יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ואדני נגדך כל תאותי · ראה עוד »

אדון עולם

אֲדוֹן עוֹלָם הוא פיוט המופיע בסידורי רבות מקהילות ישראל בטרם תפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ואדון עולם · ראה עוד »

אדיר ונאור

יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים (1878), ציור של מאוריצי גוטליב אַדִּיר וְנָאוֹר הוא פיוט שמחברו אינו ידוע, שנאמר בחזרת הש"ץ ביום הכיפורים במרבית קהילות ישראל.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ואדיר ונאור · ראה עוד »

אושפיזין

אושפיזין (בארמית: "אורחים") הם שבעה צדיקים שלפי הזוהר מתארחים בסוכתו של כל יהודי בחג סוכות, שלושת האבות וארבעה ממנהיגי עם ישראל, כאשר בכל יום משבעת ימי החג מגיע צדיק אחד בראש והשאר מתלווים אליו.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ואושפיזין · ראה עוד »

אוחילה לאל

אוחילה לאל הוא פיוט מסוג רשות שלא ידוע מחברו, ונאמר בתפילת ראש השנה כרשות לאמירת פיוטי מלכויות זכרונות ושופרות ובתפילת יום הכיפורים כרשות לאמירת סדר העבודה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ואוחילה לאל · ראה עוד »

איך ידידות נפש

איך ידידות נפש היא קינה הנאמרת לרוב בשחרית של יום תשעה באב בקהילות הספרדים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ואיך ידידות נפש · ראה עוד »

איש מצליח (סידור)

איש מצליח הוא סידור תפילה נפוץ, בהוצאת מכון הרב מצליח שעל יד ישיבת כסא רחמים, בעריכת הרב אדיר עמרוצי ע"פ שיטתו ונוסחאותיו של הרב מאיר מאזוז, אביו הרב מצליח מאזוז, ושיטתו בדקדוק של אחד מזקני רבני ג'רבא, הרב שאול הכהן בספרו לחם הביכורים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ואיש מצליח (סידור) · ראה עוד »

נרות שבת ויום טוב

פמוטות שבת עשויים אבן, יצירת האמן אסף קדרון נרות שבת נרות שבת שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה '''שבת''' נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הדלקת נרות שבת ויום טוב היא תקנת חכמים להדליק נר בבית לצורך מאור בליל שבת ובליל יום טוב.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ונרות שבת ויום טוב · ראה עוד »

נחום אליעזר רבינוביץ'

הרב פרופ' נחום אליעזר רבינוביץ' (בעבר כתב ראבינאוויטש; בצרפתית:Nahum Éliézer Ravinović; י' באייר ה'תרפ"ח, 30 באפריל 1928 – י"ב באייר ה'תש"פ, 6 במאי 2020) היה רב קנדי-ישראלי, ראש ישיבת ההסדר "ברכת משה" במעלה אדומים, רבן של מספר קהילות בחו"ל וראש בית המדרש לרבנים בלונדון.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ונחום אליעזר רבינוביץ' · ראה עוד »

נוסח איטליה

סידור איטליני נוסח איטליה (או בשמותיו האחרים "מנהג איטליאני", "מנהג בני רומי", "מנהג לועזים") הוא נוסח תפילה המקובל על יהודי איטליה שאינם ממוצא אשכנזי או ספרדי.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ונוסח איטליה · ראה עוד »

נוסח ספרד

נוסח ספרד הוא נוסח תפילה שהתקבל בתנועת החסידות במזרח אירופה, כשילוב יסודות מנוסח הספרדים ומנוסח אשכנז, יחד עם השפעות של הקבלה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ונוסח ספרד · ראה עוד »

נוסח ספרדי

#הפניה נוסח הספרדים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ונוסח ספרדי · ראה עוד »

נוסח פרס

נוסח פרס הוא נוסח תפילה שבו נהגו להתפלל בעבר יהודי פרס ובוכרה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ונוסח פרס · ראה עוד »

נוסח פרובאנס

נוסח פרובאנס הוא נוסח תפילה בו התפללו בתקופת ימי הביניים יהודי פרובאנס ודרום צרפת.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ונוסח פרובאנס · ראה עוד »

נוסח צפון אפריקה

פאס, משנת 1889. נוסח צפון אפריקה הוא נוסח התפילה הקדום שנהג בקרב יהדות צפון אפריקה בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ונוסח צפון אפריקה · ראה עוד »

נוסח צרפת

נוסח צרפת הוא השם המקובל לנוסח תפילה שהיה קיים בעבר בקהילות בצפון צרפת, כאשר הנוסח של דרום צרפת מכונה "מנהג פרובינצא" או "מנהג פרובנס".

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ונוסח צרפת · ראה עוד »

נוסח צה"ל האחיד

הנוסח האחיד בצה"ל הוא כינוי לנוסח התפילה שנקבע על ידי הרב הצבאי הראשי שלמה גורן בסידור הצה"לי.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ונוסח צה"ל האחיד · ראה עוד »

נוסח קטלוניה

נוסח קטלוניה (קטלוניא, בספרות הרבנית ובכתבי־היד) הוא נוסח תפילה שבו התפללו בתקופת ימי הביניים יהודי קטלוניה, ולנסיה ומיורקה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ונוסח קטלוניה · ראה עוד »

נוסח רומניא

נוסח רומניא (הידוע גם כ"נוסח הרומניוטים") הוא נוסח התפילה של היהודים הרומניוטים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ונוסח רומניא · ראה עוד »

נוסח תפילה

נוסח תפילה הוא מכלול הטקסטים של התפילה והמנהגים הנלווים אליהם.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ונוסח תפילה · ראה עוד »

נוסח האר"י

נוסח האר"י הוא כינוי לנוסח תפילה בו התפלל האר"י.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ונוסח האר"י · ראה עוד »

ספר תורה שנפל

תפלה לסליחה על הפלת ספר תורה, המאה הי"ט דין ספר תורה שנפל הוא מכלול ההלכות וההנהגות, הנוגעות ליחיד או לציבור, שהפילו, או שהיו נוכחים, בעת שספר תורה נפל ארצה, וכולל תענית, מתן צדקה ולימוד תורה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וספר תורה שנפל · ראה עוד »

ספרדים

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וספרדים · ראה עוד »

ספירת העומר

סְפִירַת הָעוֹמֶר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לספור כל יום במשך 49 ימים, החל מהקרבת מנחת העומר.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וספירת העומר · ראה עוד »

סרייבו

נהר בוסנה העיר העתיקה של סרייבו שלט העומד במיקום הרצחו של הארכידוכס פרנץ פרדיננד סָרָיֶיבוֹ (בבוסנית: Sarajevo, בקירילית: Сарајево) היא הבירה, והעיר הגדולה ביותר במדינת בוסניה והרצגובינה ובפדרציה של בוסניה והרצגובינה, אחת משתי הישויות הפדרליות של בוסניה והרצגובינה לצד רפובליקה סרפסקה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וסרייבו · ראה עוד »

סליחות

כותל המערבי רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וסליחות · ראה עוד »

סדר רב עמרם גאון

סדר רב עמרם גאון הוא סידור תפילה שנערך על ידי רב עמרם גאון בן המאה התשיעית והוא אחד מסדרי התפילה היהודיים הקדומים ביותר.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וסדר רב עמרם גאון · ראה עוד »

סדר תפילות יום הכיפורים

במהלך יום הכיפורים מתפללים חמש תפילות, שבהן משולבות תוספות ייחודיות ליום הכיפורים, כסדר וידוי בתוך תפילת העמידה, וסדר העבודה באמצע תפילת מוסף.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וסדר תפילות יום הכיפורים · ראה עוד »

סדר ליל ראש השנה

סדר ליל ראש השנה הוא מנהג יהודי הכולל אכילת מאכלים סמליים, ואמירת תפילות במהלך סעודת ליל ראש השנה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וסדר ליל ראש השנה · ראה עוד »

סידור

סידורים לשימוש המתפללות בכותל המערבי סידור רב סעדיה גאון הסידור הוא ספר המרכז בתוכו את התפילות שמתפלל יהודי בימי החול וביום השבת, ואת החשובות שבתפילות החגים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וסידור · ראה עוד »

סידור אדמו"ר הזקן

סידור הרב (שם נוסף: סידור רבינו הזקן) הוא נוסח סידור המכיל את נוסח התפילה ומנהגיה של חב"ד, את נוסח זה ערך האדמו"ר הראשון של חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי (רש"ז), שסידר את נוסחו על פי "נוסח האריז"ל" באופן שיתאים לכוונות האר"י.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וסידור אדמו"ר הזקן · ראה עוד »

סידור רב סעדיה גאון

סידור רב סעדיה גאון הוא הכינוי המקובל לספר כתאב ג'אמע אלצלואת ואלתסאביח (בעברית: ספר כל התפילות והברכות) שחיבר רב סעדיה גאון.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וסידור רב סעדיה גאון · ראה עוד »

על הנסים

תצ"ח (1738) מאוספי הספרייה הלאומית תצ"ח (1738) מאוספי הספרייה הלאומית תפילת על הנסים כחלק מברכות הדלקת הנרות, נוסח יהודי מרוקו תפילת עַל הַנִּסִּים היא תוספת לתפילת העמידה ולברכת המזון הנאמרת בחנוכה ופורים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ועל הנסים · ראה עוד »

על הצדיקים

על הצדיקים היא הברכה ה-13 בתפילת שמונה עשרה, והיא מופיעה בין ברכת המינים לברכת ירושלים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ועל הצדיקים · ראה עוד »

עלינו לשבח

עלֵינו לשבֵּח היא תפילה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ועלינו לשבח · ראה עוד »

עבדאללה סומך

הרב עובדיה אברהם יוסף סומך (ידוע בכינויו רבי עבדאללה סומך) (ה'תקע"ג, 1813 – י"ח באלול ה'תרמ"ט, 13 בספטמבר 1889) היה פוסק, איש חינוך, ראש ישיבה ומנהיגה של יהדות בבל של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ועבדאללה סומך · ראה עוד »

עושה שלום במרומיו

עושה שלום במרומיו הוא חלק מבקשה הנאמרת בהזדמנויות שונות.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ועושה שלום במרומיו · ראה עוד »

פסח

חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ופסח · ראה עוד »

פסוקי דזמרא

"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוני פסוקי דזמרא הם חלק מתפילת שחרית שתיקנו חז"ל הנפתחים בברכת "ברוך שאמר" ומסתיימים בברכת "ישתבח".

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ופסוקי דזמרא · ראה עוד »

פרשת מסעי

ערי הלויים וערי מקלט פָּרָשַׁת מַסְעֵי היא פרשת השבוע העשירית, המסכמת את חומש במדבר.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ופרשת מסעי · ראה עוד »

פרשת בראשית

אדם בצלם אלוהים פרשת בְּרֵאשִׁית היא פרשת השבוע הראשונה בספר בראשית ובתורה כולה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ופרשת בראשית · ראה עוד »

פרשת דברים

פָּרָשַׁת דְבָרִים היא פרשת השבוע הראשונה בספר דברים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ופרשת דברים · ראה עוד »

פרשת השבוע

פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ופרשת השבוע · ראה עוד »

פרשת ויקהל

איור של בניית כלי המקדש איור המתאר תפירה ובנייה של כלי המשכן פרשת ויקהל היא פרשת השבוע העשירית בספר שמות.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ופרשת ויקהל · ראה עוד »

פרשת וירא

אברהם מארח את המלאכים בזמן ששרה מאזינה לדבריהם וצוחקת. ציור של דומניקו פיאסלה מהמאה ה-17 לספירה. המלאכים בתמונה בעלי כנפיים, יושבים עם אברהם סביב לשולחן ותחת העץ וסועדים. הצייר הלביש את הדמויות בבגדי התקופה שלו עצמו ואת שרה שם בבית במקום באוהל. פרשת וַיֵּרָא היא פרשת השבוע הרביעית בספר בראשית.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ופרשת וירא · ראה עוד »

פרשת כי תשא

בני ישראל סוגדים לעגל הזהב. והנה קָרַן עור פניו", משה מוריד את לוחות הברית החדשים. פרשת כִּי תִשָּׂא היא פרשת השבוע התשיעית בספר שמות.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ופרשת כי תשא · ראה עוד »

פורים

אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ופורים · ראה עוד »

פיטום הקטורת

תפילת פיטום הקטורת כתובה על קלף פיטום הקטורת הם קטעי הלכה תנאיים העוסקים בקטורת הסמים, הנאמרים לפני או אחרי התפילה בצירוף מזמורים וקטעים אחרים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ופיטום הקטורת · ראה עוד »

צדקתך צדק

צדקתך צדק הוא כינוי לשלושה פסוקים הנאמרים מיד לאחר חזרת הש"ץ של מנחה של שבת.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וצדקתך צדק · ראה עוד »

צדיק דאנון

הרב צדיק דאנון (בסרבו-קרואטית: Cadik Danon; 20 באפריל 1918, סרייבו, האימפריה האוסטרו-הונגרית - 2 במרץ 2005, בלגרד, סרביה ומונטנגרו) היה הרב הראשי של יהודי יוגוסלביה בין 1972–1998, ודיפלומט יוגוסלבי.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וצדיק דאנון · ראה עוד »

צום תשעה בטבת

צום תשעה בטבת הוא תענית ביום ט' בטבת המופיע במגילת תענית בתרא.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וצום תשעה בטבת · ראה עוד »

קרובה

קרובה (נקרא גם קרובץ) היא מערכת פיוטים המיועדת להאמר על ידי שליח הציבור בחזרת הש"ץ על תפילת העמידה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וקרובה · ראה עוד »

קריאת התורה

קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וקריאת התורה · ראה עוד »

קריאת ההלל

מתפללים בבית הכנסת מחזיקים את ארבעת המינים במהלך קריאת הלל בחג הסוכות, גלויה מתחילת המאה ה-20. ההלל הוא חלק בתפילה היהודית הנקרא בימי חג ומועד, כדי להודות לאל ולשבח אותו.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וקריאת ההלל · ראה עוד »

קריית משה

קריית משה היא שכונה במערב ירושלים, שהוקמה בשנת 1925 בסיועה של קרן "מזכרת משה מונטיפיורי".

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וקריית משה · ראה עוד »

קבלת שבת

קבלת שבת היא קבוצת מזמורי תהילים ופיוט הנאמרים בבית הכנסת בזמן המעבר בין ערב שבת לליל שבת, בין תפילת מנחה של חול לתפילת ערבית של שבת, ומציינת את תחילתה של השבת.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וקבלת שבת · ראה עוד »

קדושתא

קדושתא (מארמית: קדושה) היא מערכת פיוטים מסוג הקרובה, המפייטת את שלוש הברכות הראשונות של תפילת העמידה עד לקדושה, ליבה של מערכת הפיוטים, שאף העניקה למערכת את שמה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וקדושתא · ראה עוד »

קדושה (תפילה)

קדושה היא קטע תפילה יהודי הנאמר בחזרת הש"ץ כחלק מהברכה השלישית של תפילת העמידה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וקדושה (תפילה) · ראה עוד »

קדיש

קַדִּישׁ הוא נוסח תפילה יהודי נודע, הנאמר בארמית בבלית.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וקדיש · ראה עוד »

קדיש יתום

קדיש יתום (או קדיש יהא שלמא, על שם המילים הפותחות את התוספת לעיקר הקדיש) היא קדיש הנאמר על ידי אבלים יהודים במשך שנת האבל על הוריהם (אבא או אמא).

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וקדיש יתום · ראה עוד »

קהל קדוש מקוה ישראל

משכנו הקודם של בית הכנסת מקוה ישראל, פילדלפיה קהל קדוש מקוה ישראל הוא שמם של קהילה יהודית ובית כנסת, מהעתיקים בארצות הברית, הממוקמים בפילדלפיה, פנסילבניה מאז אמצע המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וקהל קדוש מקוה ישראל · ראה עוד »

קהילת יהודי ארטה

מפת יוון ומיקום ארטה הקהילה היהודית בארטה נחשבת כקהילה היהודית הרומניוטית העתיקה והקהילה הקדומה ביותר ביוון ובמחוז אפירוס, למרות שמבחינה רשמית הוכרה רק בשנת 1920.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וקהילת יהודי ארטה · ראה עוד »

קהילה קדושה יאנינה

קהילה קדושה יאנינה (באנגלית: Kehila Kedosha Janina) הוא בית כנסת הנמצא ברחוב ברום (Broome) 280 בין רחובות אלן (Allen) ואלדרידג' (Eldridge) בלואר איסט סייד במנהטן ניו יורק.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וקהילה קדושה יאנינה · ראה עוד »

קוראי מגילה

קוראי מגילה הוא פיוט לפורים שחיבר המשורר רבי אברהם אבן עזרא, המתאר בקצרה את סיפור מגילת אסתר.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וקוראי מגילה · ראה עוד »

קינות לתשעה באב

כותל המערבי שנות ה-50 קינות לתשעה באב הן קינות הנאמרות בליל תשעה באב ובבוקרו.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וקינות לתשעה באב · ראה עוד »

רמת אלחנן

רמת אלחנן היא שכונה במזרחה של העיר בני ברק.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ורמת אלחנן · ראה עוד »

רומניוטים

בית אברהם ואהל שרה לקהילת יאנינה בנחלאות בית כנסת רומניוטי בסלוניקי, יוון רומניוטים (Romaniotes או Romagnotes) הוא הכינוי שניתן לעדה יהודית שאינה אשכנזית ואינה ספרדית, שבניה חיו בחבל הבלקן ובאסיה הקטנה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ורומניוטים · ראה עוד »

רינת ישראל

סידור רינת ישראל רינת ישראל הוא סידור תפילה שיצא לאור לראשונה בשנת תש"ל (1970), בהוצאת מורשת, בעריכת הרב ד"ר שלמה טל.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ורינת ישראל · ראה עוד »

שאמי

הוא שמו הערבי של האזור שמצפון לחיג'אז, הכולל את סוריה הגדולה (לרבות ארץ ישראל ועבר הירדן).

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ושאמי · ראה עוד »

שאנגחאי

שאנגחאי (בכתב סיני: 上海; בפין-יין: Shànghǎi - IPA:; בשאנגחאית: Zånhae – IPA) היא מחוז עירוני, עיר נמל והעיר המאוכלסת ביותר ברפובליקה העממית של סין.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ושאנגחאי · ראה עוד »

שנאנים שאננים

שִׁנְאַנִּים שַׁאֲנַנִּים הוא פיוט "אופן" מאת רבי שלמה אבן גבירול כחלק מה"מעמד" שלו ליום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ושנאנים שאננים · ראה עוד »

שערי רחמים (בית כנסת)

בית הכנסת שערי רחמים הוא בית כנסת של יוצאי העיר שיראז (פרס - איראן) בירושלים, הנמצא ברח' שילה 18, סמוך לשוק מחנה יהודה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ושערי רחמים (בית כנסת) · ראה עוד »

שפל רוח

שפל רוח הוא פיוט מסוג "רשות לנשמת", שחיבר רבי שלמה אבן גבירול כהקדמה לתפילת נשמת כל חי.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ושפל רוח · ראה עוד »

שלמה סולימן אלסנג'ארי

התמונה לקוחה מכתב יד אוקספורד MS Heb. d. 41/1, דף 4b (https://hebrew.bodleian.ox.ac.uk/fragments/full/MS_HEB_d_41_4b.jpg הסריקה המלאה באתר הספרייה הבודליינית), באדיבות אתר כתבי היד העבריים של הספרייה הבודליינית באוניברסיטת אוקספורד (https://hebrew.bodleian.ox.ac.uk/catalog/volume_66 תיאור כתב היד). רבי שלמה סולימן בן עמר אלסנג'ארי (המאה ה-9 והמאה ה-10) היה פייטן, שפיוטיו נאמרו בקהילות שונות במזרח ונמצאו בגניזה הקהירית.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ושלמה סולימן אלסנג'ארי · ראה עוד »

שלמה שלם

הרב שלמה שלם בן חיים יחיאל כהן (בכתב לטיני: Solomon Salem; 1705, אדירנה, האימפריה העות'מאנית - 1781, אמסטרדם, הולנד) היה הרב הראשי של יהודי וידין, יהודי סופיה, יהודי בלגרד והקהילה הפורטוגזית של אמסטרדם.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ושלמה שלם · ראה עוד »

שלום עראקי

שלום עראקי (1685–1780) היה נשיא קהילת יהודי תימן והממונה על המטבעה של תימן.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ושלום עראקי · ראה עוד »

שליח ציבור

עמוד שליח ציבור מול ארון הקודש עמוד תפילה מאבן וזכוכית, יצירת האמן אסף קדרון שליח ציבור (בראשי תיבות: ש"ץ) הוא כינוי לחזן בית הכנסת, המייצג את הקהל בתפילתו לאלוהים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ושליח ציבור · ראה עוד »

שבט יהודה בדוחק ובצער

שבט יהודה בדחק ובצער הוא פיוט הנאמר בפתיחת הסליחות, לפי רוב מנהגי הספרדים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ושבט יהודה בדוחק ובצער · ראה עוד »

שומר ישראל

רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל הוא פיוט הנאמר בתפילת הסליחות, לפני אמירת הקדיש.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ושומר ישראל · ראה עוד »

שופט כל הארץ

שופט כל הארץ הוא פיוט מסוג סליחה (מהתת-סוג "פזמון") שיועד במקורו ככל הנראה לתפילת שחרית של יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ושופט כל הארץ · ראה עוד »

שכונות באר שבע

באר שבע היא עיר מחוז בדרום ישראל, מהערים הגדולות בישראל באוכלוסייתה, והשנייה בישראל בגודל שטחה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ושכונות באר שבע · ראה עוד »

שכורה ולא מיין

שכרה ולא מיין או שכורת ולא מיין היא קינה לתשעה באב הנאמרת בשחרית של תשעה באב בקהילות הספרדים והאשכנזים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ושכורה ולא מיין · ראה עוד »

שיר של יום

שיר של יום הוא מזמור תהילים הנאמר בכל יום לקראת סיום תפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ושיר של יום · ראה עוד »

שירי המעלות

שִׁירֵי המַעֲלוֹת הם קובץ של חמישה-עשר מזמורי תהילים המתייחדים בפתיחה 'שִׁיר הַמַּעֲלוֹת' - למעט מזמור אחד (השני, בסדר עולה) והוא מזמור קכ"א, המובדל במילת הייחוס שבפתיחתו - "שיר למעלות" ('אשא עיני אל ההרים').

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ושירי המעלות · ראה עוד »

תענית

ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ותענית · ראה עוד »

תפלת החדש

תפלת החֹדֶש הוא שמו של סידור בנוסח הספרדים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ותפלת החדש · ראה עוד »

תפילת מנחה

ללא.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ותפילת מנחה · ראה עוד »

תפילת מנחה של שבת

תפילת מנחה של שבת שונה מתפילת מנחה של ימי חול בשינויים רבים, הן בתפילות הנאמרות לפני תפילת העמידה, הן בנוסח תפילת העמידה עצמה והן בפסוקים הנאמרים לאחר תפילת מנחה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ותפילת מנחה של שבת · ראה עוד »

תפילת מוסף

תפילת מוסף היא תפילה הנאמרת בכל הימים בהם היו מקריבים בבית המקדש קרבן מוסף, כלומר, בשבתות, בחגים, בראשי-חודשים ובימי חול-המועד.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ותפילת מוסף · ראה עוד »

תפילת מוסף של שבת

תפילת מוסף של שבת היא תפילת מוסף מיוחדת הנאמרת רק בשבת.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ותפילת מוסף של שבת · ראה עוד »

תפילת אבינו מלכנו

ימים הנוראים פרוכת לימים הנוראים עליה כתוב "אבינו מלכנו פתח שערי שמיים לתפילתינו" "אבינו מלכנו שמע קולנו" גרסת התנועה ליהדות מתקדמת, ישראל, מלחין: מקס ינובסקי. הקלטה חיה בתפילת שחרית של יום כפור בהיברו יוניון קולג'- מכון למדעי היהדות, ירושלים, תשס"ה. סולנית: תלמידת חזנות ג'ניפר שטראוס-קליין ומקהלת תלמידי החזנות של הקולג'. מנצח: ד"ר ג'יי שיר, פסנתרן: גרגורי שיפרין. מאוסף ספריית השמע והמוזיקה על שם בלה והרי ווקסנר. "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ" היא תפילה יהודית הכוללת כארבעים בקשות ותחינות, אשר כולן פותחות בפנייה אל האל במילים "אבינו מלכנו".

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ותפילת אבינו מלכנו · ראה עוד »

תפילת נעילה

תפילת נעילה היא התפילה האחרונה הנאמרת ביום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ותפילת נעילה · ראה עוד »

תפילת נחם

תפילת נחם או תפילת רחם היא קטע תפילה שנהוג להוסיפו בברכת ירושלים בתפילת שמונה עשרה בתשעה באב, על פי חלק מהמנהגים בכל שלוש התפילות ועל פי מנהגים אחרים בתפילת מנחה בלבד.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ותפילת נחם · ראה עוד »

תפילת עננו

תפילת עננו היא קטע אותו מוסיפים לברכת שומע תפילה שבתפילת שמונה עשרה בחמשת הצומות: צום גדליה, עשרה בטבת, תענית אסתר, שבעה עשר בתמוז ותשעה באב.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ותפילת עננו · ראה עוד »

תפילת ערבית

שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ותפילת ערבית · ראה עוד »

תפילת ערבית של שבת

תפילת ערבית של שבת היא התפילה הראשונה של השבת, והיא נערכת על פי רוב זמן מה לאחר שקיעת החמה של יום שישי, לאחר קבלת שבת.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ותפילת ערבית של שבת · ראה עוד »

תפילת שחרית

תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ותפילת שחרית · ראה עוד »

תפילת שחרית של שבת

תפילת שחרית של שבת היא תפילת הבוקר הנהוגה ביהדות בבוקר יום השבת וחובה לקיימה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ותפילת שחרית של שבת · ראה עוד »

תפילת שבע

תפילת שבע היא תפילת העמידה שנאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית בשבת ויום טוב, וכן בתפילת מוסף בכל זמן (למעט תפילת מוסף של ראש השנה).

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ותפילת שבע · ראה עוד »

תפילת טל

טל בוקר על דשא תפילת טל (או תיקון הטל על פי הספרדים) היא תפילה או פיוט הנאמר ביום הראשון של חג הפסח בתפילת מוסף, קודם שמתחילים להזכיר טל בתפילת העמידה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ותפילת טל · ראה עוד »

תפילת חנה

חנה מקדישה את בנה שמואל. תפילת חנה היא תפילה שהתפללה חנה לה' על הולדת בנה, שמואל הנביא, לאחר עשר שנות עקרות.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ותפילת חנה · ראה עוד »

תפילת גשם

תפילת גשם (או תיקון הגשם) היא תפילת בקשה לגשמי ברכה בימות החורף, הנאמרת בתפילת מוסף של שמיני עצרת, התפילה שבה מתחילים להזכיר את הגשמים בתפילת העמידה, באמירת "משיב הרוח ומוריד הגשם" בברכת גבורות.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ותפילת גשם · ראה עוד »

תפילת האדם (סידור תפילה)

תפילת האדם הוא סידור תפילה שהוציאה לאור מועצת הרבנות הרפורמית בישראל והתנועה הרפורמית הישראלית בשנת תשפ"א (2021).

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ותפילת האדם (סידור תפילה) · ראה עוד »

תפילה לשלום המלכות

הנסיכה מוויילס וכל משפחת המלוכה. אוגוסטה ויקטוריה, מתוך מחזור שנדפס בשנת 1910 קונסרבטיבי), בהוצאת כנסת הרבנים באמריקה, 1946 וילהלמינה), הנסיכות, ראש העיר אמסטרדם וחברי מועצת העיר.שעל פי המסורת נאמר הקטע המתייחס למבורכים בפורטוגזית - אף על פי שחברי הקהילה אינם דוברים שפה זו כבר מאות שנים. הקהילה היהודית תפילה לשלום המלכות, המוכרת גם לפי פתיחתה הנותן תשועה למלכים, היא תפילה יהודית הנאמרת בציבור לכבוד המלך ומשפחת המלוכה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ותפילה לשלום המלכות · ראה עוד »

תפילות ראש השנה

תפילות ראש השנה, ארתור שיק, 1948בכל יום מימי ראש השנה מתפללים ארבע תפילות: ערבית, שחרית, מוסף ומנחה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ותפילות ראש השנה · ראה עוד »

תקיעת שופר

תְּקִיעַת שׁוֹפָר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה יש לשמוע תקיעות ותרועת שופר בראש השנה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ותקיעת שופר · ראה עוד »

תשליך

יהודים מבצעים תשליך בראש השנה. ציור מאת אלכסנדר גרימסקי תשליך הוא טקס תפילה יהודי לראש השנה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ותשליך · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תחנון

נפילת אפיים תחנון או נפילת אפיים הוא אוסף קטעי תפילה (בקשת תחנונים) שנאמרים לאחר תפילת שמונה עשרה (במניין: לאחר חזרת הש"ץ).

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ותחנון · ראה עוד »

תהילים מ"ב

תהילים מ"ב הוא המזמור הארבעים ושניים בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-41) זהו המזמור הראשון בספר השני של תהילים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ותהילים מ"ב · ראה עוד »

תהילים ס"ח

תהילים ס"ח הוא המזמור השישים ושמונה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-67).

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ותהילים ס"ח · ראה עוד »

תהילים פ"א

תהילים פ"א הוא המזמור ה־81 בספר תהילים, חלק משנים עשר המזמורים המיוחסים לאסף בן ברכיהו ושיר של יום של יום חמישי.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ותהילים פ"א · ראה עוד »

תהילים פ"ב

תהילים פ"ב הוא המזמור ה־82 בספר תהילים, חלק משנים עשר המזמורים המיוחסים לאסף בן ברכיהו ושיר של יום של יום שלישי.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ותהילים פ"ב · ראה עוד »

תהילים פ"ד

תהילים פ"ד הוא המזמור ה-84 בספר תהילים וחלק מאחד עשר המזמורים המיוחסים לבני קורח.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ותהילים פ"ד · ראה עוד »

תהילים ק"ז

נו"ן הפוכה בפרק ק"ז בתהילים בכתר ארם צובא ניתן לראותם בשולי הגיליון מימין. תהילים ק"ז (מכונה גם: מזמור קיבוץ הגלויות, ארבעה צריכים להודות) הוא המזמור ה-107 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ותהילים ק"ז · ראה עוד »

תהילים ק'

מִזְמוֹר לְתוֹדָה הוא המזמור ה-100 בספר תהילים (במספור של תרגום השבעים והוולגטה זהו הפרק ה-99).

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ותהילים ק' · ראה עוד »

תהילים קכ"א

תהילים קכ"א הוא המזמור ה-121 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ותהילים קכ"א · ראה עוד »

תהילים ל"ז

תהילים ל"ז הוא הפרק השלושים ושבעה בספר תהילים (על פי הוולגטה הוא ה-36).

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ותהילים ל"ז · ראה עוד »

תהילים ל'

תהלים ל' הוא המזמור ה-30 בספר תהילים (המזמור ה-29 בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה).

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ותהילים ל' · ראה עוד »

תהילים ה'

תהילים ה' הוא המזמור החמישי של תהילים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ותהילים ה' · ראה עוד »

תהילים ו'

תהילים ו' הוא המזמור השישי בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ותהילים ו' · ראה עוד »

תהילים כ"ג

תהילים כ"ג הוא המזמור ה-23 בספר תהילים (על פי המספור של תרגום השבעים ותרגום הוולגטה, זהו המזמור ה-22 במספר).

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ותהילים כ"ג · ראה עוד »

תהילים כ"ה

תהילים כ"ה הוא המזמור ה-25 בספר תהילים ומיוחס לדוד המלך.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ותהילים כ"ה · ראה עוד »

תהילים כ'

תהילים כ (מכונה גם לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד, או לַמְנַצֵּחַ, על שם מילות הפתיחה של הפרק) הוא הפרק העשרים בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ותהילים כ' · ראה עוד »

תהילים י"ב

תהילים י"ב הוא המזמור השנים עשר של ספר תהילים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ותהילים י"ב · ראה עוד »

תכלאל

עמוד שער, תכלאל קדמונים התִּכְּלַאל (ברבים "תְּכַּאלִיל") הוא שמו של הסידור אצל יהודי תימן.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ותכלאל · ראה עוד »

תיקון ליל הושענא רבה

שער '''תיקון ליל הושענה רבה''', דפוס ראם, וילנא, תר"ט 1849 תיקון ליל שבועות ו'''הושענא רבה''', וורשא, 1873 תיקון ליל הושענא רבה הוא סדר לימוד ותפילות המיועד לליל הושענא רבה, היום האחרון של חג הסוכות, לפני חצות הלילה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ותיקון ליל הושענא רבה · ראה עוד »

לך אלי תשוקתי

לְךָ אֵלִי תְּשׁוּקָתִי הוא פיוט אשר חיבורו מיוחס לרבי אברהם אבן עזרא בן המאה ה-12.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ולך אלי תשוקתי · ראה עוד »

למענך אלהי

למענך אלהי הוא פיוט הנאמר בסליחות בנוסח הספרדים בעשרת ימי תשובה וביום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ולמענך אלהי · ראה עוד »

לעולם יהא אדם

לעולם יהא אדם הוא קטע בתפילה, הפותח במילים: "לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר".

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ולעולם יהא אדם · ראה עוד »

לשם ייחוד

ביהדות, לשם ייחוד היא תפילה קצרה שיש נוהגים לאומרה לפני קיום מצוות ומטרתה לגרום לכוונת התפילה - לשם מה נאמרת התפילה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ולשם ייחוד · ראה עוד »

לוח ארש

לוח ארש הוא ספר דקדוק שנכתב על ידי רבי יעקב ישראל בן צבי אשכנזי עֶמְדין (נודע בכינוי יַעְבֵ"ץ) במטרה להגן על הנוסח הקדום של התפילה בנוסח אשכנז מול השינויים הדקדוקיים שהכניס בו רבי שלמה זלמן הנאו בן יהודה ליב כ"ץ (רז"ה).

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ולוח ארש · ראה עוד »

לוי בן יצחק ירושלמי

הרב לוי בן יצחק ירושלמי (1681, ירושלים, האימפריה העות'מאנית - 11 באוגוסט 1752, טימישוארה, ממלכת הבסבורג) היה הרב הראשי האשכנזי ובהמשך גם הספרדי של יהודי בלגרד.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ולוי בן יצחק ירושלמי · ראה עוד »

לכה דודי

תווים של לחן מודרני לפיוט "לכה דודי" הפיוט לְכָה דוֹדִי הוא חלק מתפילות קבלת שבת הנאמרות בערב שבת לפני תפילת ערבית.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ולכה דודי · ראה עוד »

זאבידוביצ'י

זָאבִידוֹבִיצִ'י (בבוסנית: Zavidovići) היא עיירה ורשות מקומית במרכז הפדרציה של בוסניה והרצגובינה אשר בבוסניה והרצגובינה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וזאבידוביצ'י · ראה עוד »

זבורניק

זְבוֹרְנִיק (בסרבית בכתב לטיני ובבוסנית: Zvornik, בסרבית בכתב קירילי: Зворник) היא עיר השוכנת לגדות הנהר דרינה, במזרח רפובליקה סרפסקה אשר בבוסניה והרצגובינה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וזבורניק · ראה עוד »

זהרי חמה

המייסד שמואל לעווי בבית הכנסת בשנת 1905 הבניין ב-1905 זהרי חמה הוא בית כנסת, בית מדרש ובניין הכולל שעון שמש ברחוב יפו 92 בירושלים, מול שוק מחנה יהודה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וזהרי חמה · ראה עוד »

זכור אב

זכור אב נמשך אחריך כמים הוא פיוט לתפילת גשם שמחברו איננו ידוע, ונאמר במנהג אשכנז המזרחי בתפילת מוסף של שמיני עצרת.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וזכור אב · ראה עוד »

זימון

זימון בהלכה היהודית היא ברכה מיוחדת שמברכים (לפחות) שלושה סועדים יהודים שאכלו יחדיו לפני ברכת המזון.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וזימון · ראה עוד »

חסידות במרחב הרומני

בית האדמו"ר שלום הלפרין, וסלוי, רומניה חסידי בסדיגורה חסידי בסדיגורה - מבט מבפנים במרחב הרומני, הכולל מחוזות שהיו חלק מרומניה בתקופות מסוימות בהיסטוריה, פעלו כל זרמי היהדות של התקופה, החסידות, האשכנזים הישנים, רפורמיזם שכונה גם מודרניזם, הנאו-אורתודוקסיה, הספרדיות והיהדות הלאומית.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וחסידות במרחב הרומני · ראה עוד »

חלוקת הפרקים בתנ"ך

תרגום התנ"ך לארמית מהמאה ה-11, מגניזת כורדיסטן. בתחתית הטור הימני מסומן תחילת סדר. חלוקת הפרקים בתנ"ך ומספור הפסוקים הם פיתוחים מאוחרים מימי הביניים, והם מיוחסים לראשונה לתאולוג הנוצרי סטיבן לנגטון.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וחלוקת הפרקים בתנ"ך · ראה עוד »

חזק חזק ונתחזק

העמוד האחרון בחומש בראשית. ניתן לראות שלאחר הפסוק האחרון הודפסה המילה 'חזק' חֲזַק חֲזַק וְנִתְחַזֵּק (או וְנִתְחַזַּק) היא קריאה שנוהגים לומר בני קהילות אשכנז בסיום כל אחד מחמישה חומשי תורה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וחזק חזק ונתחזק · ראה עוד »

בן-ציון מאיר חי עוזיאל

הרב עוזיאל בטקס זיכרון לחיילים היהודים שנפלו במהלך מלחמת העולם השנייה, ירושלים, 1946 הרב בן-ציון מאיר חי עוּזיאל (י"ג בסיוון ה'תר"ם, 23 במאי 1880 – כ"ד באלול ה'תשי"ג, 4 בספטמבר 1953) היה אחד הרבנים הבולטים במחצית הראשונה של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובן-ציון מאיר חי עוזיאל · ראה עוד »

במרומי ערץ

במרומי ערץ הוא פיוט הקדמה לקדושה שחובר על ידי רבי יוסף אבן אביתור ונאמר בנוסח הספרדים בחזרת הש"ץ של מוסף ביום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובמרומי ערץ · ראה עוד »

באניה לוקה

העיר באניה לוקה בשנת 1903 משקעים וטמפרטורה באניה לוקה (בסרבית באותיות קיריליות: Бања Лука, באותיות לטיניות: Banja Luka) היא עיר הבירה דה פקטו של רפובליקה סרפסקה, הישות הסרבית בבוסניה והרצגובינה, אף שלהלכה, סרייבו היא עיר הבירה של שתי הישויות בבוסניה והרצגובינה ושל בוסניה והרצגובינה כמדינה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובאניה לוקה · ראה עוד »

בני יוסף

רשת בני יוסף - מעיין החינוך התורני היא רשת בתי ספר, תלמודי תורה, וגני ילדים שהוקמה בישראל על ידי תנועת ש"ס ב-1984.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובני יוסף · ראה עוד »

ברוך שאמר

"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוניברוך שאמר היא ברכה הפותחת את פסוקי דזמרא הנאמרים בתפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וברוך שאמר · ראה עוד »

ברוך גיגי

שיעור כללי של הרב ברוך גיגי, שבט תשע"ז הרב ברוך גיגי (נולד ב־1957) הוא אחד מראשי ישיבת הר עציון, רב בית הכנסת הספרדי באלון שבות ומראשי פורום תקנה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וברוך גיגי · ראה עוד »

ברכנו (שיר)

בַּרְכֵנוּ הוא שיר שהלחין אביהו מדינה למילים מתוך ברכת השנים, וביצע הזמר הישראלי שימי תבורי.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וברכנו (שיר) · ראה עוד »

ברכת אשר יצר

ברכת אשר יצר מחוץ לשירותים ציבוריים בירושלים שלט ברכת אשר יצר המופץ חינם לזיכוי הרבים ברכת אֲשֶׁר יָצַר היא ברכה הנאמרת, על פי ההלכה, לאחר כל התפנות לעשיית צרכים (הפרשת צואה או נתינת שתן).

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וברכת אשר יצר · ראה עוד »

ברכת אבות

ברכת אבות היא הברכה הראשונה בתפילת העמידה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וברכת אבות · ראה עוד »

ברכת סליחה

ברכת סליחה או סלח לנו.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וברכת סליחה · ראה עוד »

ברכת קדושת השם

ברכת האל הקדוש או קדושת השם היא הברכה השלישית בתפילת העמידה, אחת משלוש ברכות השבח שבתחילת תפילת העמידה ועניינה האדרת קדושת האל והמלכתו.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וברכת קדושת השם · ראה עוד »

ברכת קיבוץ גלויות

ברכת קיבוץ גלויות היא הברכה העשירית בתפילת שמונה עשרה, אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו, והראשונה מבין סדרת הבקשות הנוגעות לנושאים לאומיים (יחד עם ברכת המשפט, ברכת ירושלים וברכת מצמיח קרן ישועה).

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וברכת קיבוץ גלויות · ראה עוד »

ברכת רפואה

ברכת רפואה (או רפאנו) היא הברכה השמינית בתפילת שמונה עשרה, לאחר ברכת גאולה ולפני ברכת השנים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וברכת רפואה · ראה עוד »

ברכת שומע תפילה

ברכת שומע תפילה היא הברכה השש עשרה בתפילת שמונה עשרה, אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וברכת שומע תפילה · ראה עוד »

ברכת שים שלום

ברכת שים שלום היא הברכה האחרונה הנאמרת בתפילת העמידה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וברכת שים שלום · ראה עוד »

ברכת חונן הדעת

ברכת חונן הדעת היא הברכה הרביעית בתפילת שמונה עשרה, והראשונה משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וברכת חונן הדעת · ראה עוד »

ברכת ברוך ה' לעולם

ברכת ברוך ה' לעולם (או: יראו עינינו, ברכת הפסוקים או ברכת המולך בכבודו) היא ברכה הנאמרת בחלק מנוסחי התפילה היהודיים בתפילת ערבית של חול לאחר ברכת השכיבנו או כחלק ממנה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וברכת ברוך ה' לעולם · ראה עוד »

ברכת גאולה

ברכת הגאולה היא הברכה השביעית בתפילת שמונה עשרה, לאחר ברכת סליחה ולפני ברכת רפואה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וברכת גאולה · ראה עוד »

ברכת גבורות

מודעת תזכורת לנוסח המתאים בברכת גבורות ובברכת השנים בבית כנסת הרמב"ן בירושלים ברכת הגבורות, או ברכת מחיה המתים, היא הברכה השנייה בתפילת העמידה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וברכת גבורות · ראה עוד »

ברכת המשפט

ברכת המשפט היא הברכה האחת עשרה בתפילת שמונה עשרה, אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו, והשנייה מבין הבקשות הנוגעות לנושאים לאומיים ולהשבת קיומו של עם ישראל לחיים עצמאיים (יחד עם ברכת קיבוץ גלויות, ברכת ירושלים וברכת מצמיח קרן ישועה).

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וברכת המשפט · ראה עוד »

ברכת המינים

ברכת המינים היא הברכה ה-12 בתפילת שמונה עשרה, והיא מופיעה בין ברכת המשפט לבין ברכת על הצדיקים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וברכת המינים · ראה עוד »

ברכת האילנות

נוסח ברכת האילנות תלוי על עץ, קיבוץ לוטן הרב פינחס מנחם אלתר, הרב זלמן ברוך מלמד ויעקב כץ (כצל'ה) בברכת האילנות בבית אל בִּרְכַּת הָאִילָנוֹת היא אחת מברכות הראייה הנאמרת פעם אחת בשנה בחודש ניסן כשרואים את פריחתם של אילנות מאכל.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וברכת האילנות · ראה עוד »

ברכת השנים

מודעת תזכורת לנוסח המתאים בברכת גבורות ובברכת השנים בבית כנסת הרמב"ן בירושלים ברכת השנים היא הברכה התשיעית בתפילת שמונה עשרה, אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וברכת השנים · ראה עוד »

ברכת השיר

ברכת השיר היא ברכה הנאמרת בסיום ליל הסדר לאחר קריאת ההלל.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וברכת השיר · ראה עוד »

ברכת החודש

בִּרְכַּת הַחֹדֶשׁ (ביהדות ספרד ותימן: הכרזת ראש חודש או תיקון ראש חודש) היא תפילה בה מברכים את החודש הבא ומכריזים על מועדו של ראש החודש. התפילה נאמרת בין ההפטרה לתפילת מוסף בשבת שלפני ראש חודש. שבת זו נקראת שַׁבַּת מְבָרְכִים, על שם הברכה, והיא נחשבת לשבת חגיגית יותר מהרגיל.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וברכת החודש · ראה עוד »

ברכת ההודאה

ברכת מודים או ברכת ההודאה היא הברכה ה-18 בתפילת שמונה עשרה, הברכה השישית בתפילת שבע והברכה השמינית בתפילת תשע.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וברכת ההודאה · ראה עוד »

ברכת ירושלים

ברכת ירושלים (המכונה גם ברכת בניין ירושלים או בונה ירושלים) היא הברכה הארבע עשרה בתפילת שמונה עשרה, אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וברכת ירושלים · ראה עוד »

ברכות השחר

ברכות השחר בסידור ביהדות, בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר הן ברכות הנאמרות בבוקר לפני תפילת שחרית כדי לבטא הודיה על החיים המתחדשים מדי יום לאחר השינה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וברכות השחר · ראה עוד »

בתי הכנסת האיטלקיים (סלוניקי)

בתי הכנסת האיטלקיים בסלוניקי היו שלושה בתי כנסת (קהלים) בעיר סלוניקי שבהם התפללו לפי נוסח איטליה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובתי הכנסת האיטלקיים (סלוניקי) · ראה עוד »

בתי הכנסת הספרדיים

תוכנית בתי הכנסת בתי הכנסת הספרדיים הוא שמו של מתחם הכולל ארבעה בתי כנסת השייכים לעדה הספרדית בעיר העתיקה שבירושלים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובתי הכנסת הספרדיים · ראה עוד »

בורא עד אנה

בורא עד אנה או אבי אבי אבי היא קינה שנכתבה כנראה בעקבות גירוש ספרד ומקוננת על מאורעות הגירוש.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובורא עד אנה · ראה עוד »

בושאייף

פנים בית הכנסת בושאייףבית הכנסת בושאייף נמצא במושב זיתן, ומשמש כבית כנסת חשוב ליוצאי לוב.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובושאייף · ראה עוד »

בית אלוהים (צ'ארלסטון)

ק"ק "בית אלוהים", צילום מ-2006. קהל קדוש בית אלוהים (באנגלית: Congregation Kahal Kadosh Beth Elohim או KKBE), הוא בית כנסת רפורמי בצ'ארלסטון, שקם ב-1749 כמניין מסורתי בנוסח הספרדים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית אלוהים (צ'ארלסטון) · ראה עוד »

בית תפילה לזכר יהודי סלוניקי

ממוזער בית תפילה לזכר יהודי סלוניקי הוא בית כנסת של יוצאי סלוניקי אשר הוקם, בשכונת שפירא, תל אביב, בשנת 1937.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית תפילה לזכר יהודי סלוניקי · ראה עוד »

בית הכנסת מגן שלום

בית הכנסת מגן שלום (באורדו: مگین شلومکنیسہ) היה בית הכנסת המרכזי של הקהילה היהודית בקראצ'י, פקיסטן.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת מגן שלום · ראה עוד »

בית הכנסת מונטיפיורי

בית הכנסת מונטיפיורי הוא מבנה מהמאה ה-19 שנמצא ברמסגייט, במחוז קנט באנגליה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת מונטיפיורי · ראה עוד »

בית הכנסת מוסיוף

בית הכנסת מוסאיוף הוא אחד מבתי הכנסת המפורסמים בירושלים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת מוסיוף · ראה עוד »

בית הכנסת אנקרה

בית הכנסת אנקרה (בטורקית: Ankara Sinagogu) הוא בית הכנסת היחיד הקיים כיום באנקרה, בירת טורקיה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת אנקרה · ראה עוד »

בית הכנסת אלטראבלסיה

בית הכנסת אלטראבלסיה הוא בית כנסת קטן של יהודי לוב באי ג'רבה התוניסאי השוכן בלב הרובע היהודי (חארה אלכבירה).

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת אלטראבלסיה · ראה עוד »

בית הכנסת אבריטש

בית הכנסת 'אבריטש' (בשמו המלא: בית הכנסת ע"ש האדמו"ר רבי אברהם דב מאבריטש) הוא בית הכנסת מהמאה ה-19, השוכן בלב העיר העתיקה בצפת וידוע, בין היתר, בעקבות הינצלותם של עשרות מתפללי בית הכנסת בזמן רעידת האדמה הגדולה של 1837, כאשר מייסד בית הכנסת האדמו"ר רבי אברהם דוב מאבריטש ציווה לתלמידיו להתאסף סביבו ולהשתטח על הארץ.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת אבריטש · ראה עוד »

בית הכנסת אבוהב

בית כנסת אבוהב הוא בית כנסת מהמאה ה-16 השוכן בלב העיר העתיקה של צפת.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת אבוהב · ראה עוד »

בית הכנסת אגודת צעירי פרס

מראה בית הכנסת מבפנים בית הכנסת אגודת צעירי פרס הוא בית כנסת בירושלים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת אגודת צעירי פרס · ראה עוד »

בית הכנסת אור תורה

אולם בית הכנסת תקרת בית הכנסת בית הכנסת אור תורה הוא בית כנסת בעכו.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת אור תורה · ראה עוד »

בית הכנסת אור זרוע

בית הכנסת אור זרוע הוא בית כנסת ברחוב שמואל רפאלי 3, בשכונת נחלאות שבירושלים, ישראל שנוסד ב-1926 על ידי הרב עמרם אבורביע, פעיל ציוני וחבר במשמר העם לפני קום המדינה עבור קהילת ה"מערבים" (יהדות צפון אפריקה).

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת אור זרוע · ראה עוד »

בית הכנסת אוהל מועד

פנים בית הכנסת אוהל מועד, מאי 2009בית הכנסת הגדול הספרדי אוהל מועד הוא אחד מבתי הכנסת הראשונים שהוקמו בעיר תל אביב ומשמש עד היום כמקום לתורה ותפילה בימי החול ובשבתות וחגים, נוסח התפילה הוא כעדות המזרח.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת אוהל מועד · ראה עוד »

בית הכנסת אוהל יצחק (קריית משה)

בית הכנסת אוהל יצחק הוא בית הכנסת הראשון של שכונת קריית משה בירושלים, בעבר היה בית הכנסת האשכנזי המרכזי בשכונה וגם כיום הוא אחד מבתי הכנסת הראשיים בה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת אוהל יצחק (קריית משה) · ראה עוד »

בית הכנסת אוהל יצחק (תל אביב)

בית כנסת אוהל יצחק חב"ד (ידוע גם בשם עין יעקב על שום מיקומו ברחוב עין יעקב 13) היה אחד מבתי הכנסת הראשונים בתל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת אוהל יצחק (תל אביב) · ראה עוד »

בית הכנסת אוהבי ציון

בית הכנסת אוהבי ציון נוסד בשנת 1906 (תרס"ו) בשכונת נחלת ציון בירושלים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת אוהבי ציון · ראה עוד »

בית הכנסת נווה שלום

בית הכנסת נווה שלום (בטורקית: Neve Şalom Sinagogu) הוא בית כנסת באזור קרקוי ברובע בייאולו, באיסטנבול, טורקיה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת נווה שלום · ראה עוד »

בית הכנסת נידחי ישראל

שער הכניסה למבנה קברים בחצר בית הכנסת אולם התפילה בית הכנסת נידחי ישראל הוא בית כנסת ספרדי השוכן ברובע סנט מייקל שבברידג'טאון, בירת ברבדוס, והוא בית הכנסת הפעיל היחיד בעיר.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת נידחי ישראל · ראה עוד »

בית הכנסת עץ החיים

בית הכנסת "עץ החיים" הוא בית כנסת ספרדי עתיק בטבריה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת עץ החיים · ראה עוד »

בית הכנסת קהל מונסטיר בסלוניקי

בית הכנסת קהל מונסטיר (ביוונית: Συναγωγή Μοναστηριωτών, בלאדינו: Kal de los Monastirlis, מכונה גם בית הכנסת מונסטיר ובית הכנסת מוֹנָסְטִירְיוֹטוֹן) הוא בית כנסת אשר שוכן בעיר סלוניקי אשר ביוון והוקם ב-1927 על ידי יוצאי מונסטיר שהיגרו לעיר החל מתקופת מלחמת הבלקן הראשונה ועד לאחר מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת קהל מונסטיר בסלוניקי · ראה עוד »

בית הכנסת קהל אוחריד (איסטנבול)

בית הכנסת קהל אוחריד (בטורקית: Ahrida Sinagogu, מכונה גם "אָחְרִידָה") הוא בית כנסת, אשר פועל בשכונת באלאט בעיר איסטנבול מהמחצית השנייה של המאה ה-15.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת קהל אוחריד (איסטנבול) · ראה עוד »

בית הכנסת קהל קטן בפאזארג'יק

בית הכנסת ותלמוד התורה הספרדי "קהל קטן" בפאזארג'יק (בלאדינו: Kal chiko i meldar) היה בית כנסת ובו תלמוד תורה, אשר פעלו בעיר פאזארג'יק בדרום מערב בולגריה בין השנים 1872–1954.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת קהל קטן בפאזארג'יק · ראה עוד »

בית הכנסת קהל שלום

בית הכנסת "קהל שלום" (ביוונית: Συναγωγή Καχάλ Σαλόμ) ברודוס הוא בית הכנסת הוותיק ביותר ביוון.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת קהל שלום · ראה עוד »

בית הכנסת קהל חדש בסרייבו

בית הכנסת הספרדי "קהל חדש" בסרייבו (בלאדינו: Kal Nuevo/Muevo) היה בית כנסת אשר פעל בעיר סרייבו בבוסניה, בין השנים 1746–1930.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת קהל חדש בסרייבו · ראה עוד »

בית הכנסת קהל בילאווה בסרייבו

בית הכנסת הספרדי "קהל בילאווה" בסרייבו (בלאדינו: Il Kal Di La Bilava) היה בית כנסת אשר פעל בשכונת ביילאווה שבעיר סרייבו בבוסניה, בין השנים 1901–1941.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת קהל בילאווה בסרייבו · ראה עוד »

בית הכנסת קהל גדול בסרייבו

פנים בית הכנסת כפי שצולם בשנות ה-30 של המאה ה-20 בית הכנסת הספרדי "קהל גדול" בסרייבו (בלאדינו: Kal Grande) היה בית כנסת אשר פעל בעיר סרייבו, בוסניה אשר בממלכת יוגוסלביה, בין השנים 1930–1941.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת קהל גדול בסרייבו · ראה עוד »

בית הכנסת קהל גדול בפאזארג'יק

בית הכנסת הספרדי "קהל גדול" בפאזארג'יק (בלאדינו: Kal Grande) היה בית כנסת אשר פעל בעיר פאזארג'יק בדרום מערב בולגריה בין השנים 1850–1954.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת קהל גדול בפאזארג'יק · ראה עוד »

בית הכנסת קהל ימבול (איסטנבול)

בית הכנסת קהל ימבול (בטורקית: Yanbol Sinagogu, מכונה גם "בית הכנסת הבולגרי") הוא בית כנסת אשר פועל בשכונת באלאט בעיר איסטנבול מהמחצית השנייה של המאה ה-15.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת קהל ימבול (איסטנבול) · ראה עוד »

בית הכנסת קהל ישן בסרייבו

בית הכנסת קהל ישן (בבוסנית: Stara Sinagoga וכן Il Kal Vježu, בלאדינו: Il Kal Viejo) הוא בית הכנסת הספרדי הראשון שהוקם עבור יהודי סרייבו, ופועל מ-1581.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת קהל ישן בסרייבו · ראה עוד »

בית הכנסת קהל ישן בבלגרד

בית הכנסת קהל ישן (בסרבית בכתב לטיני: Stara Sinagoga וכן Il Kal Vježu, בלאדינו: Il Kal Viejo) היה בית הכנסת הספרדי המרכזי של יהודי בלגרד ופעל מ-1690 ועד הפלישה ליוגוסלביה במלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת קהל ישן בבלגרד · ראה עוד »

בית הכנסת שער השמים (קהיר)

דקל על הקיר הם סמל מקובל ליהדות מצרים. שער השמים הוא בית הכנסת הראשי בקהיר.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת שער השמים (קהיר) · ראה עוד »

בית הכנסת שדה יעקב

250px בית הכנסת שדה יעקב שימש כבית הכנסת המרכזי של המושב שדה יעקב מאז הקמתו ב-1946.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת שדה יעקב · ראה עוד »

בית הכנסת שושנים לדוד

בית הכנסת שושנים לדוד הוא בית כנסת וישיבה לעדה הבבלית בשכונת בית ישראל בירושלים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת שושנים לדוד · ראה עוד »

בית הכנסת לעדת התרגום

בית הכנסת שמואל הנביא לעדת התרגום הוא בית כנסת ירושלמי שהוקם בשנות ה-60 של המאה ה-20 בידי יוצאי "עדת התרגום" הכורדים שמקורם בעיר נע'דה, בגבול שבין איראן, טורקיה ואזרבייג'ן.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת לעדת התרגום · ראה עוד »

בית הכנסת טורו

בית הכנסת טורו בית הכנסת טורו (אנגלית: Touro Synagogue) או קהל קדוש ישועת ישראל (אנגלית: Congregation Jeshuat Israel) הוא בית כנסת בניופורט, רוד איילנד שבארצות הברית הנחשב לבית הכנסת העתיק ביותר בצפון אמריקה והיחיד מהתקופה הקולוניאלית שעדיין קיים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת טורו · ראה עוד »

בית הכנסת חאג'י אדוניה הכהן ירושלים

לוח הזיכרון בכניסה לחצר בית הכנסת בית הכנסת חאג'י אדוניה הכהן - בית הכנסת המרכזי לעולי משהד בשכונת הבוכרים בירושלים הוא בית הכנסת של אנוסי משהד, אשר נחנך בשנת 1901, ממוקם ברחוב אדוניה הכהן 16 בירושלים בחצר המוגדרת כ"הקדש" אשר כוללת בקומה העליונה את בית הכנסת ואולם אירועים, ובקומת הקרקע דירות מגורים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת חאג'י אדוניה הכהן ירושלים · ראה עוד »

בית הכנסת בן עזרא

הכניסה לספריית המורשת היהודית, הצמודה לבית הכנסת בן עזרא דגם הגניזה הקהירית, מוצב בבית התפוצות בית הכנסת בן עזרא (בערבית: معبد بن عزرا) הנקרא גם בית כנסת הגניזה, הוא בית כנסת המצוי ברובע הקופטי שבפוסטאט, בעיר קהיר שבמצרים, ובו נמצאה הגניזה הקהירית.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת בן עזרא · ראה עוד »

בית הכנסת בנאה

בית הכנסת רבי יוסי בנאה המוכר גם כבית הכנסת הצדיק הלבן הוא בית כנסת קדום, שנוסד במאה ה-15 על ידי עולים מצפון ספרד בעיר העתיקה של צפת.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת בנאה · ראה עוד »

בית הכנסת בפלובדיב

פנים בית הכנסת בפלובדיב כפי שצולם ב-2010 הרב שמואל בנימין בכר מברך את דוד בן-גוריון בעת ביקורו בבית הכנסת ציון (דצמבר 1944) בית הכנסת הספרדי ציון - קהל חדש (בלאדינו: Kal Nuevo/Muevo) הוא בית הכנסת היחיד הפועל בעיר פלובדיב בבולגריה ואחד מהשניים הפעילים בכל בולגריה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת בפלובדיב · ראה עוד »

בית הכנסת בשומן

בית הכנסת בשומן היה בית כנסת אשר פעל בעיר שומן בבולגריה מ-1860 ועד 1950.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת בשומן · ראה עוד »

בית הכנסת בטראווניק

בית הכנסת בטראווניק (בבוסנית: Sinagoge u Travniku) היה בית כנסת, אשר פעל בעיר טראווניק במרכז בוסניה והרצגובינה בין השנים 1860–1941, לאחר מלחמת העולם השנייה נמכר המבנה ושימש סדנא לעבודות מתכת.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת בטראווניק · ראה עוד »

בית הכנסת בזניצה

בית הכנסת בזניצה (בסרבו-קרואטית: Sinagoge u Zenici) היה בית כנסת, אשר פעל בעיר זניצה במרכז בוסניה והרצגובינה בין השנים 1903–1941.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת בזניצה · ראה עוד »

בית הכנסת בבורגס

בית הכנסת בבורגס היה בית כנסת אשר פעל בעיר בורגס בבולגריה מ-1909 ועד 1949.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת בבורגס · ראה עוד »

בית הכנסת בגוצה דלצ'ב

בית הכנסת בגוצה דלצ'ב היה בית כנסת אשר פעל בעיר גוצה דלצ'ב בבולגריה מ-1905 ועד ראשית שנות ה-50 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת בגוצה דלצ'ב · ראה עוד »

בית הכנסת בדופניצה

לוחות הזיכרון לזכר הנופלים במלחמות הבלקן ומלחמת העולם הראשונה בית הכנסת בדופניצה היה בית כנסת, אשר פעל בעיר דופניצה בבולגריה מ-1860 ועד 1947.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת בדופניצה · ראה עוד »

בית הכנסת בדובריץ'

בית הכנסת בדובריץ' היה בית כנסת אשר פעל בעיר דובריץ' בצפון-מזרח בולגריה בין השנים 1887–1949.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת בדובריץ' · ראה עוד »

בית הכנסת בוויס-מרקס

שער בית הכנסת קהל קדוש שער השמים (באנגלית: Bevis Marks Synagogue) הוא בית הכנסת הפעיל העתיק ביותר בבריטניה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת בוויס-מרקס · ראה עוד »

בית הכנסת בימבול

בית הכנסת בימבול היה בית כנסת אשר פעל בעיר ימבול בדרום-מזרח בולגריה בין השנים 1896–1948.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת בימבול · ראה עוד »

בית הכנסת בית שלום

בית הכנסת "בית שלום" (יוונית: Συναγωγή Μπεθ Σαλόμ) הוא בית הכנסת הגדול ביותר ביוון ושוכן בבירתה אתונה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת בית שלום · ראה עוד »

בית הכנסת בית ישראל בבלגרד

אזור בית הכנסת לאחר ההפצצה על בלגרד ב-6 באפריל 1941 בית הכנסת בית ישראל (בסרבית: Синагога Бет Исраел) היה בית הכנסת הספרדי המרכזי של יהודי בלגרד ופעל מ-1908 ועד 1941.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת בית ישראל בבלגרד · ראה עוד »

בית הכנסת בית-אל (קזבלנקה)

בית הכנסת בית-אל הוא בית כנסת בקזבלנקה שבמרוקו.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת בית-אל (קזבלנקה) · ראה עוד »

בית הכנסת דה נצרת

בית הכנסת דה נצרת (בצרפתית: Synagogue Nazareth) ממוקם על רחוב נוטרדאם-דה-נצרת, ברובע השלישי של פריז, והוא הוותיק מבין בתי הכנסת של פריז.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת דה נצרת · ראה עוד »

בית הכנסת דה לה ויקטואר

תמונה היסטורית של פנים בית הכנסת בית הכנסת דה לה ויקטואר (Synagogue de la Victoire; מכונה גם בית הכנסת הגדול של פריז או בית הכנסת רוטשילד) הוא בית הכנסת הגדול ביותר בצרפת.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת דה לה ויקטואר · ראה עוד »

בית הכנסת דון יצחק אברבנאל

בית הכנסת דון יצחק אברבנאל הוא בית כנסת ברובע ה-11 של פריז, צרפת.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת דון יצחק אברבנאל · ראה עוד »

בית הכנסת האר"י הספרדי

קישור.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת האר"י הספרדי · ראה עוד »

בית הכנסת האיטלקי ע"ש רבי עובדיה מברטינורו

בית הכנסת ע"ש רבי עובדיה מברטינורו, בעת קריאת מגילת אסתר, ערב פורים בית הכנסת האיטלקי על-שם רבי עובדיה מברטינורו הוא בית כנסת ברמת גן הממוקם בשדרות האחות נחמה, ליד מגדל המים הסמוך לגן הקופים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת האיטלקי ע"ש רבי עובדיה מברטינורו · ראה עוד »

בית הכנסת הספרדי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת הספרדי · ראה עוד »

בית הכנסת הספרדי (ונציה)

בית הכנסת הספרדי הוא בית כנסת הממוקם בגטו של ונציה באיטליה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת הספרדי (ונציה) · ראה עוד »

בית הכנסת הספרדי ברוסה

אולם בית הכנסת המשמש בראשית המאה ה-21 ככנסייה בית הכנסת הספרדי "קהל גדול שלום" ברוסה היה בית כנסת, אשר פעל בעיר רוסה בבולגריה מ-1863 ועד 1952 ומ-1997 משמש ככנסיית "אלוהי הנבואה".

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת הספרדי ברוסה · ראה עוד »

בית הכנסת הספרדי בווארנה

בית הכנסת הספרדי "קהל גדול" בווארנה (בלאדינו: Kal Grande) היה בית כנסת אשר פעל בעיר וארנה במזרח בולגריה בין השנים 1890–1950.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת הספרדי בווארנה · ראה עוד »

בית הכנסת הספרדי הגדול, ימין משה

בית הכנסת הספרדי בימין משה שבירושלים נחנך בשנת 1897 בסמוך למשכנות שאננים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת הספרדי הגדול, ימין משה · ראה עוד »

בית הכנסת העתיק בליבורנו

בית הכנסת העתיק בליבורנו היה בית הכנסת הגדול של העיר, ובית הכנסת הספרדי השני בגודלו באירופה אחרי בית הכנסת הספרדי באמסטרדם.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת העתיק בליבורנו · ראה עוד »

בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם

חזית בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם (בהולנדית: De Portugees-Israëlietische Synagoge van Amsterdam, בלדינו: La Esnoga de Amsterdam) הוא בית כנסת של קהילת יוצאי ספרד ופורטוגל, שהיגרו להולנד בעקבות רדיפות האינקוויזיציה, וצאצאיהם.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם · ראה עוד »

בית הכנסת הגדול (ירושלים)

בית הכנסת הגדול בירושלים בית הכנסת הגדול הוא בית כנסת ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים, בצמוד לבניין היכל שלמה ובסמוך לבית הכנסת ישורון.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת הגדול (ירושלים) · ראה עוד »

בית הכנסת הגדול של פירנצה

בית הכנסת הגדול של פירנצה - מאי 2007 בית הכנסת הגדול של פירנצה (באיטלקית: Tempio Maggiore Israelitico) הוקם בשלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת הגדול של פירנצה · ראה עוד »

בית הכנסת הגדול של רומא

בית הכנסת הגדול של רומא קצר.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת הגדול של רומא · ראה עוד »

בית הכנסת הגדול באדירנה

בית הכנסת קהל גדול באדירנה (בטורקית: Edirne Büyük Sinagogu) הוא בית כנסת אשר קיים בעיר אדירנה בטורקיה מאפריל 1909.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת הגדול באדירנה · ראה עוד »

בית הכנסת היכל יהודה

בית הכנסת היכל יהודה, הידוע גם כבית הכנסת רקנאטי או הקונכייה, הוא בית כנסת הממוקם ברחוב מנחם בן סרוק 13 בתל אביב, בסמוך למגדל המאה ובשטחו של הכפר ההיסטורי סומייל.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת היכל יהודה · ראה עוד »

בית הכנסת ורסאי

בית הכנסת ורסאי בית הכנסת ורסאי (בצרפתית: Synagogue de Versailles) ממוקם ברחוב אלברט ג'ולי, בעיר ורסאי, מחוז יבלינס שבצרפת.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת ורסאי · ראה עוד »

בית הכנסת יגל יעקב

לוח הנצחה המוצב בבית הכנסת ועל גביו מוטבעת הקינה המיוחדת שנכתבה לזכר הקהילה שחרבה בשואה בית הכנסת יגל יעקב הוא בית הכנסת של קהילת יוצאי מונסטיר השוכן בירושלים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית הכנסת יגל יעקב · ראה עוד »

בית כנסת

בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית כנסת · ראה עוד »

בית כנסת עולי בורסה

בית כנסת עולי בורסה הוא בית כנסת השוכן ברחוב הנביאים בירושלים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית כנסת עולי בורסה · ראה עוד »

בית כנסת האלשיך

ארון הקודש בבית כנסת האלשיך הבימה בבית הכנסת. ניתן לראות מעליה את הקשתות הנושאות את הגג. בית כנסת האלשיך הוא בית כנסת בעיר העתיקה של צפת הקרוי על שמו של רבי משה אלשיך שהתפלל בו.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית כנסת האלשיך · ראה עוד »

בית כנסת הפירמידה

מבט נוסף על בית הכנסת בית הכנסת המרכזי ליהודי עיראק על שם אליהו חלסצ'י המוכר בכינוי בית כנסת הפירמידה הוא בית כנסת שהוקם בשכונה א' בבאר שבע בשנת 1980 ומשמש את יוצאי יהדות עיראק.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית כנסת הפירמידה · ראה עוד »

בית כנסת היזדים

בית כנסת היזדים (תפארת ירושלים) בשכונת הבוכרים בירושלים שייך לעדת היזדים בירושלים בנשיאותו של רב העדה, הרב יוסף שרגא.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית כנסת היזדים · ראה עוד »

בית כנסת כורזין - תפארת ישראל

בית הכנסת כורזין (או בשמו הרשמי "בית כנסת תפארת ישראל") הוא בית כנסת ירושלמי, המשלב בסדר התפילות נוסח ספרדי ואשכנזי ומנגינות מכל העדות.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ובית כנסת כורזין - תפארת ישראל · ראה עוד »

גן שאול

צילום אוויר משנת 1918. בצילום ניתן לראות את גבעת שאול (מספר 2) לפני ההתיישבות של עיר גנים שדרת האחות נחמה בגן שאול בית הכנסת האיטלקי בגן שאול שריד לשובך יונים. השריד היחידי לפינת החי ב"גן הקופים" שביל הסרפנטינה המחבר את גן שאול עם רחוב המעגל מראה כללי של גן שאול לפני השיפוץ שבוצע בשנת 2023 גן שאול לאחר השיפוץ בשנת 2023 תצפית על רמת גן מגן שאול בריכת נוי בגן שאול, ברקע מגדל המים הישן. אוקטובר 1938. בריכת נוי ומעיין בגן שאול 2023 גן שאול, הידוע בכינוי העממי "גן הקופים", הוא גן ציבורי ברמת גן.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וגן שאול · ראה עוד »

גרירה (בלשנות)

גרֵירה או גררה היא תופעה פונולוגית הקיימת בניבים עבריים, שבה מילה אחת בניב משפיעה על המילה האחרת וגוררת אותה להגייה שונה התואמת את צורת הגייתה של חברתה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וגרירה (בלשנות) · ראה עוד »

גבעת משואה

גִּבְעַת מַשּׂוּאָה היא שכונה בדרום-מערב ירושלים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וגבעת משואה · ראה עוד »

גבעת שאול

מבנה באזור התעשייה בניין חברת מלם תים באזור התעשייה גבעת שאול סוכות בחצר גבעת שאול ירושלים גבעת שאול היא שכונה ואזור תעשייה במערב ירושלים, מדרום לכביש 1.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וגבעת שאול · ראה עוד »

דניאל בן יהודה

דניאל בן יהודה היה משורר יהודי, שחי ברומא באמצע המאה הארבע עשרה לספירה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ודניאל בן יהודה · ראה עוד »

דב איסר הכהן קוק

הרב דב איסר הכהן קוק (נולד בב' בתשרי ה'תשי"ז, 7 בספטמבר 1956) הוא מקובל ישראלי המתגורר בטבריה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ודב איסר הכהן קוק · ראה עוד »

דורש ציון

בית הספר במשכנו ברחוב ישעיהו, 1951 דורש ציון היה תלמוד תורה, בית מדרש ובית ספר בירושלים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ודורש ציון · ראה עוד »

דוד אבן בקודה

רבי דויד בן אלעזר אִבְּן בקודה (או בן פקודה) היה פייטן יהודי שחי במאה ה-11 בספרד.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ודוד אבן בקודה · ראה עוד »

דיואן תימני

347x347 פיקסלים דיואן תימני הוא ספר שירים של יהדות תימן, המכיל בתוכו שירים לשבתות, חגים ואירועים שונים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ודיואן תימני · ראה עוד »

ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד

ה' מֶלֶךְ ה' מָלָךְ ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד הוא היגד דמוי פסוק, שמבטא את מלכותו של השם בשלושת הזמנים: הווה, עבר ועתיד.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד · ראה עוד »

ה' שמעתי שמעך

ה' שמעתי שמעך הוא פיוט לשליח ציבור הנאמר, בנוסח הספרדים, כהקדמה לחזרת הש"ץ בשחרית ומוסף בראש השנה ויום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וה' שמעתי שמעך · ראה עוד »

המבדיל בין קודש לחול

המבדיל בין קודש לחול הוא שמו של פיוט, המושר לאחר הבדלה במוצאי שבת בקרב קהילות רבות בעם ישראל.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים והמבדיל בין קודש לחול · ראה עוד »

האדרת והאמונה

הָאַדֶּרֶת וְהָאֱמוּנָה הוא פיוט נפוץ שתוכנו הוא המנון שבח להקב"ה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים והאדרת והאמונה · ראה עוד »

הסמינר התאולוגי היהודי בסרייבו

הסמינר התאולוגי היהודי בסרייבו (בבוסנית: Jevrejski Srednji Teoloski Seminar U Sarajevu) היה מוסד לימודי ייחודי שפעל במתכונת של ישיבה תיכונית בעיר סרייבו אשר בממלכת יוגוסלביה בין 1928–1941 והכשיר רבנים, ממלאי מקום לרבנים, חזנים, מורים ושוחטים מקרב קהילות יהדות יוגוסלביה אשכנזים וספרדים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים והסמינר התאולוגי היהודי בסרייבו · ראה עוד »

התפוצה היהודית-הספרדית במזרח אירופה

שער הכניסה של בית העלמין היהודי-ספרדי בבוקרשט התפוצה היהודית-הספרדית במזרח אירופה מנתה בשיאה אלפים בודדים של יהודים שעוד הזדהו כ"ספרדים" ושמרו על נוסח תפילה ומנהגים שונים מיהדות מזרח אירופה, שמנתה אז כמה מאות אלפים (שחלקם ממגורשי אשכנז או שהיו לא-אשכנזים שהתערבבו עמם ושאימצו את נוסח יהדות זו).

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים והתפוצה היהודית-הספרדית במזרח אירופה · ראה עוד »

הזרמים ביהדות רומניה

חסידי בסדיגורה - מבט מבפנים איחוד נסיכות מולדובה ונסיכות ולאכיה באוניה פרסונלית תחת אלכסנדרו יואן קוזה ולאחר מכן תחת קרול הראשון, מלך רומניה, יצר ישות מדינית חדשה בשם רומניה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים והזרמים ביהדות רומניה · ראה עוד »

הגבהה

הגבהה של ספר תורה אשכנזי בכותל המערבי. ברקע ניתן לראות יהודי מצביע בזרתו לכיוון הספר, מנהג נפוץ בעת ההגבהה הגבהה של ספר תורה אשכנזי ביום חול ביהדות, הגבהה היא נוהג הנעשית כחלק מקריאת התורה ובמהלכה מרימים לגובה את ספר התורה בעודו פתוח, על מנת שכל הציבור יוכל לראות את מקום הקריאה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים והגבהה · ראה עוד »

הגדת אמסטרדם

הגדת אמסטרדם היא הגדה של פסח מאוירת ומבוארת שהודפסה באמסטרדם במהדורה ראשונה בשנת 1695 ובמהדורה שנייה בשנת 1712 עם שינויים מעטים בלבד.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים והגדת אמסטרדם · ראה עוד »

הוצאת ספר תורה

הוצאת ספר תורה בעפרה. החזן נושא את ספר התורה. מאחוריו האיש שפתח את הארון סוגר את הארון. הוצאת ספר תורה (נקרא גם הוצאה והכנסה, פתיחה או פתיחת ההיכל) הוא טקס ההוצאה של ספר התורה מארון הקודש בזמנים מיוחדים, על פי רוב הוצאת הספר תורה הוא על מנת לקרוא בו.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים והוצאת ספר תורה · ראה עוד »

הושענא רבה

הקפות הושענא רבה בבית הכנסת החורבה בירושלים הוֹשַׁעְנָא רַבָּה (בארמית: הושענא רבא; בעברית: הושענא הגדול) הוא כינויו של היום השביעי והאחרון של חג סוכות, היום השישי של חול המועד סוכות, שחל בכ"א בתשרי, יום לפני שמיני עצרת.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים והושענא רבה · ראה עוד »

הכרזת תעניות

בשבת לפני תענית, יש הנוהגים להכריז על התענית שתחול בשבוע הבא.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים והכרזת תעניות · ראה עוד »

היסטוריה של תל אביב

הגרלת המגרשים לאחוזת בית בעת יסודה העיר תל אביב, הידועה כ"עיר העברית הראשונה", קמה כהגשמת החזון הציוני של בנימין זאב הרצל והיא העיר השנייה בגודלה בישראל, לאחר ירושלים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים והיסטוריה של תל אביב · ראה עוד »

היום תאמצנו

היום תאמצנו הוא פיוט קדום מסוג "עושה השלום", שמחברו אינו ידוע.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים והיום תאמצנו · ראה עוד »

ותן טל ומטר

תזכורת לאמירת 'משיב הרוח' ו'ותן טל ומטר' בבית כנסת הרמב"ן בירושלים ותן טל ומטר (גם שאלת גשמים) היא חובה הלכתית להוסיף בברכת השנים שבתפילת העמידה בימות החורף בקשה מיוחדת על ירידת הגשם.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וותן טל ומטר · ראה עוד »

כאחלמה קבועה בעטרת

כאחלמה קבועה בעטרת הוא פיוט מסוגת מה נהדר שחובר על ידי רבי יוסף אבן אביתור במאה ה-10 ונאמר במנהגי ספרד ותימן בתפילת מוסף של יום הכיפורים, לאחר אמירת סדר העבודה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וכאחלמה קבועה בעטרת · ראה עוד »

כפר תבור

הכניסה לכפר תבור כְּפַר תָּבוֹר היא עיר בישראל במחוז הצפון בישראל השוכנת למרגלות הר תבור שבגליל התחתון המזרחי.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וכפר תבור · ראה עוד »

כתר שם טוב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וכתר שם טוב · ראה עוד »

כיכר הרפובליקה (פירנצה)

מראה כללי של הכיכר לכיוון מערב, 2008 תצפית לכיכר ממרומי קמפנילה די ג'וטו כיכר הרפובליקה בפירנצה (באיטלקית: Piazza della Repubblica) היא כיכר עירונית גדולה (כ-80X60 מטרים) בפירנצה המודרנית, הניצבת במקום בו היה קיים הפורום של העיר הרומאית שניצבה במקום ובו גם היה הגטו של העיר בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וכיכר הרפובליקה (פירנצה) · ראה עוד »

י"ג מידות

שלש עשרה מידות של רחמים, הידועות בכינוי י"ג מידות, הן, לפי היהדות, מידותיו הרחומות שבהן מתאפיין ה'.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וי"ג מידות · ראה עוד »

יעלה ויבוא

תפילת יעלה ויבוא היא תוספת לברכת המזון ולתפילת העמידה שנאמרת בחגים ובראשי חודשים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ויעלה ויבוא · ראה עוד »

יצחק פראג אופלטקה

הרב יצחק פראג אופלטקה (או אופלטקא) (תקע"ט, 1819 - י"א בשבט תר"ס, 1900) היה רב, מרפא ואיש ציבור ירושלמי, פעל בעיקר לקירוב לבבות בין העדות בירושלים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ויצחק פראג אופלטקה · ראה עוד »

יצחק בן ישראל (בגדאד)

רבי יצחק בן ישראל היה ראש ישיבת בגדד ומחבר פיוטים בתקופת הראשונים, במחצית הראשונה של המאה ה-13.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ויצחק בן ישראל (בגדאד) · ראה עוד »

יקום פורקן

יקום פורקן הן שתי ברכות תפילה יהודיות בשפה הארמית הנקראות על שם תחילתן במילים "יקום פורקן" ויסודן ככל הנראה בתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ויקום פורקן · ראה עוד »

יקיר

אולם כנסים ביישוב גינת משחקים ובתי מגורים ביישוב "מצפה עודד" הממוקם בקצה היישוב יַקִּיר היא התנחלות במתכונת של יישוב קהילתי דתי במערב השומרון, השייך למועצה אזורית שומרון ולארגון יישובי אמנה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ויקיר · ראה עוד »

ישן אל תרדם

יָשֵׁן אַל תֵּרָדַם הוא פיוט שנאמר בקהילות רבות בתחילת אמירת הסליחות.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וישן אל תרדם · ראה עוד »

ישראל אריאל

הרב ישראל אריאל (שטיגליץ) (נולד בל' באב ה'תרצ"ט, 15 באוגוסט 1939) הוא מייסד וראש מכון המקדש וראש ישיבת המקדש בעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וישראל אריאל · ראה עוד »

ישתבח

ברכת ישתבח (יש אומרים כי נקראת גם ברכת השיר) היא הברכה החותמת את פסוקי דזמרא הנאמרים כחלק מתפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וישתבח · ראה עוד »

ישיבת מדברה כעדן

הרב צבי קוסטינר ישיבת מדברה כעדן, היא ישיבה המשתייכת לזרם ישיבות הקו ונמצאת במצפה רמון.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וישיבת מדברה כעדן · ראה עוד »

ישיבת ברכת משה

ישיבת ברכת משה היא ישיבת ההסדר במעלה אדומים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וישיבת ברכת משה · ראה עוד »

יגדל אלוהים חי

יגדל אלוהים חי הוא פיוט המיוסד על שלושה עשר עקרי האמונה שקבע הרמב"ם (בפירושו לפרק חלק).

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ויגדל אלוהים חי · ראה עוד »

ידי רשים

הפיוט 'ידי רשים' במחזור מקטלוניה, המחצית הראשונה של המאה ה-14. ידי רשים נחלשים הוא פיוט מסוג 'אופן' שחיבר רבי יהודה הלוי ונקלט במחזורי הספרדים לראש השנה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים וידי רשים · ראה עוד »

יה שמך ארוממך

יָהּ שִׁמְךָ אֲרוֹמִמְךָ הוא פיוט שחובר על ידי רבי יהודה הלוי כרשות לפני תפילת הקדיש שבין ישתבח ליוצר.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ויה שמך ארוממך · ראה עוד »

יהדות מץ

בית הכנסת הגדול במץ, נחנך בשנת ה'תר"י הקהילה היהודית במץ (פעמים רבות מיץ, ולעיתים מעץ) היא אחת הקהילות היהודית הוותיקות והחשובות באירופה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ויהדות מץ · ראה עוד »

יהדות מרוקו

יהדות מרוקו היא הקהילה היהודית הגדולה בארצות ערב.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ויהדות מרוקו · ראה עוד »

יהדות ארצות הברית

יהדות ארצות הברית היא הקהילה היהודית הגדולה ביותר בתפוצות.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ויהדות ארצות הברית · ראה עוד »

יהדות אורתודוקסית בתל אביב

יהדות אורתודוקסית בתל אביב קיימת מסמוך להקמת העיר, בניסן ה'תרס"ט, (1909).

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ויהדות אורתודוקסית בתל אביב · ראה עוד »

יהדות איראן

יהדות איראן (או יהדות פרס) היא אחת הקהילות היהודיות הנותרות הגדולות מבין הקהילות היהודיות באסיה – קהילה יהודית המתקיימת בשטחה של איראן המודרנית.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ויהדות איראן · ראה עוד »

יהדות איטליה

יהדות איטליה היא אחת מהקהילות היהודיות העתיקות באירופה וראשיתה עוד בתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ויהדות איטליה · ראה עוד »

יהדות ספרד

כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד היא קהילה יהודית, שהתקיימה בחצי האי האיברי החל מהתקופה הרומית בספרד דרך התקופה הוויזיגותית, המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ויהדות ספרד · ראה עוד »

יהדות סלוניקי

מאה ה-19 בית הקברות היהודי במאה ה-19 צעדת אחד במאי של איגוד הסנדלרים היהודיים של סלוניקי, 1909 יהדות סלוניקי (נקראה גם: 'ירושלים דבלקן') הייתה קהילה יהודית בסלוניקי, שנחשבה כקהילה היהודית-הספרדית הגדולה ביותר באירופה ערב מלחמת העולם השנייה ובתקופות מסוימות אחת הקהילות היהודיות הגדולות בעולם.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ויהדות סלוניקי · ראה עוד »

יהדות סופיה

בית הכנסת המרכזי בסופיה פנים בית הכנסת המרכזי בסופיה ארון הקודש בבית הכנסת בסופיה מקווה הסמוך לבית הכנסת בסופיה יהדות סופיה היא הקהילה היהודית הגדולה ביותר בבולגריה, וראשיתה במאה ה-14.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ויהדות סופיה · ראה עוד »

יהדות סוריה

תצלום המציג משפחה יהודית בדמשק בתקופת האימפריה העות'מאנית בשנת 1901 יהדות סוריה הייתה אחת הקהילות הגדולות והחשובות בין קהילות היהודים במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ויהדות סוריה · ראה עוד »

יהדות סינגפור

בניין של דוד אליאס בסינגפור. נבנה בשנת 1928. בית הספר ע"ש סר מנשה מאיר בסינגפור באי סינגפור קהילה יהודית קטנה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ויהדות סינגפור · ראה עוד »

יהדות פאס

יהדות פאס הייתה קהילה יהודית מרכזית במרוקו, שהתקיימה בעיר פאס.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ויהדות פאס · ראה עוד »

יהדות פורטוגל

כתובה מפורטוגל יהדות פורטוגל היא קהילה גדולה שהתקיימה באזור פורטוגל של ימינו.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ויהדות פורטוגל · ראה עוד »

יהדות רודוס

יהדות רודוס היא קהילה יהודית עתיקה שהתקיימה ברודוס לפחות מהמאה ה-12 וגדלה משמעותית מאז גירוש ספרד בשנת 1492.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ויהדות רודוס · ראה עוד »

יהדות שאנגחאי

קהילת יהודי שאנגחאי היא קהילה יהודית בשאנגחאי שבסין.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ויהדות שאנגחאי · ראה עוד »

יהדות שרעב

יהדות שרעב היא חלק מקהילת יהדות תימן, והיא קהילה יהודית שהתקיימה במחוז שרעב שבתימן עד לעלייה הגדולה לארץ ישראל בשנת ה'תש"ט (1949).

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ויהדות שרעב · ראה עוד »

יהדות לבנון

300px תלמידים יהודים בלבנון (1970) יהדות לבנון הייתה קהילה יהודית מהקטנות ביותר במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ויהדות לבנון · ראה עוד »

יהדות טורינו

בית הכנסת בטורינו יהדות טורינו מהווה את הקהילה היהודית הרביעית בגודלה באיטליה, אחרי יהדות רומא, יהדות מילאנו ויהדות פירנצה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ויהדות טורינו · ראה עוד »

יהדות זימבבואה

יהדות זימבבואה (לשעבר רודזיה הדרומית, רודזיה) היא קהילה יהודית ותיקה שבשיאה מנתה כ-7,000 יהודים.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ויהדות זימבבואה · ראה עוד »

יהדות בולגריה

רצפת בית הכנסת העתיק בפיליפופוליס שפעל מהמאה ה־3 ועד המאה ה־6. מוצגת במוזיאון הארכאולוגי בפלובדיב ציור של שרה תאודורה, קיסרית בולגריה יהדות בולגריה היא קהילה יהודית מרובת קהלים, המתקיימת באזור בולגריה מהמאה ה־2 ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ויהדות בולגריה · ראה עוד »

יהדות בוכרה

יהדות בוכרה הוא כינויה המקובל של עדה יהודית שמקורה במרכז אסיה, בעיקר בשטחי אוזבקיסטן וטג'יקיסטן המודרניות.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ויהדות בוכרה · ראה עוד »

יהדות גיברלטר

ארון קודש בבית כנסת בטריטוריה יהדות גיברלטר היא קהילה יהודית בגיברלטר, אשר בדרום חצי האי האיברי.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ויהדות גיברלטר · ראה עוד »

יהדות הונג קונג

יהדות הונג קונג היא הקהילה היהודית בהונג קונג, סין.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ויהדות הונג קונג · ראה עוד »

יהדות ישראל

יהדות ישראל היא הקהילה היהודית הגדולה בעולם המהווה פחות משלושת־רבעי מכלל אוכלוסיית ישראל.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ויהדות ישראל · ראה עוד »

יהודה מאיר למברט

רבי יהודה מאיר (וילשטאט) למברט (בצרפתית: Lion Mayer Lambert; 1 בנובמבר 1781, ה'תקמ"ב – 16 בינואר 1863, כ"ה בטבת ה'תרכ"ג) היה ראש ישיבה במץ, מנהלו הראשון של בית המדרש לרבנים בעיר, ורבה הראשי של יהדות מץ והקונסיסטוריה משנת 1850, לאחר פטירת חמיו רבי אהרן ווירמש, ועד מותו.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ויהודה מאיר למברט · ראה עוד »

יהודה לירמה

הרב יהודה לירמה (מוכר בספרות הרבנית גם כ:יהודה לירמא מבלגרד, 1580, קושטא, האימפריה העות'מאנית - 1642, בלגרד, האימפריה העות'מאנית) היה הרב הראשי של יהודי בלגרד 1617 - 1642.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ויהודה לירמה · ראה עוד »

יהודי מדרס (פאראדסי)

פָּארַדֵסִי הוא כינוי שניתן ליהודים שהתיישבו בדרום הודו במאה ה-15 וה-16 לאחר גירוש ספרד ופורטוגל.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ויהודי מדרס (פאראדסי) · ראה עוד »

יהודי האמזונס

יהודי האמזונאס (לאדינו: ג'ודיוס די אמאזוניה /Judios de Amazonia; ספרדית: judíos amazónicos; פורטוגזית: judeus amazônicos) הם היהודים אשר חיים או חיו בערים באגן האמזונאס ובכפרים לגדות הנהרות בברזיל ובפרו.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ויהודי האמזונס · ראה עוד »

יהודי האפיפיור

בית הכנסת בקרפנטרה יהודי האפיפיור (בצרפתית: Juifs du Pape) הוא מונח שמתייחס ליהדות רוזנות וֶנֶסֶן (le Comtat Venaissin) שבאזור אביניון בצרפת של ימינו.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ויהודי האפיפיור · ראה עוד »

יהי שלום בחילנו

יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵנוּ (מוכר גם במילות הפזמון החוזר בְּסִימָן טוֹב בֵּן בָּא לָנוּ) הוא פיוט קדום לברית מילה שמחברו לא נודע, הנפוץ במיוחד בקהילות הספרדים ועדות המזרח, והוא פיוט ברית המילה הוותיק ביותר המצוי בידינו כיום.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ויהי שלום בחילנו · ראה עוד »

יואנינה

יואנינה או יאנינה (ביוונית: Ιωάννινα או Γιάννενα - "עירו של יוחנן") היא העיר הראשית במחוז אפירוס שביוון ואוכלוסייתה מנתה 112,486 תושבים בשנת 2011.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ויואנינה · ראה עוד »

יום אכפי הכבדתי

יוֹם אַכְפִּי הִכְבַּדְתִּי היא קינה שחיבר רבי יהודה הלוי ומתארת את סיפור ביאתו של נבוזראדן למקדש וראייתו את דמו של זכריה בן יהוידע.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ויום אכפי הכבדתי · ראה עוד »

יום טוב

שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ויום טוב · ראה עוד »

יוסף ממן

הרב יוסף ממן (כונה בפי יהודי פרס ובוכרה "יוסף המערבי"; 1752 לערך (לפי מקורות אחרים 1741) - כ"ג בכסלו ה'תקפ"ג, 7 בדצמבר 1822) היה שד"ר ארץ ישראלי שחי בסוף המאה ה-18, רב ומנהיג הקהילה היהודית בבוכרה.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ויוסף ממן · ראה עוד »

יוסף אלמושנינו

הרב יוסף בן יצחק אלמושנינו (1643, ירושלים, האימפריה העות'מאנית - 1689, ניקלשבורג, ממלכת הבסבורג) היה הרב הראשי של יהודי בלגרד בשנים 1668–1688.

חָדָשׁ!!: נוסח הספרדים ויוסף אלמושנינו · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

נוסח עדות המזרח.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/נוסח_הספרדים

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות

יוֹצֵאנִכנָס