תוכן עניינים
14 יחסים: מרדכי לפיד, על הדרך עץ עומד, פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש, לב פולבר, ליפשיץ, העיירה בוערת, הלוך הלכה החבריא, כחול ולבן (שיר), יצחק פאנר, יצחק גרציאני, יקיר העיר תל אביב-יפו, יוסף קרלר, 21 באפריל, 7 באוקטובר.
מרדכי לפיד
מרדכי לפיד (חרקוב, אוקראינה, תרצ"ז, 1937 – חברון, כ"ב בכסלו תשנ"ד, 6 בדצמבר 1993) היה אסיר ציון בברית המועצות, ממקימי היישובים: אלון מורה, אלקנה וקדומים.
לִרְאוֹת נחמה ליפשיץ ומרדכי לפיד
על הדרך עץ עומד
איציק מאנגר קורא את שירו (בתים א'–ב')תמונה להחלפה על הדרך עץ עומד (במקור ביידיש: אויפֿן וועג שטייט אַ בוים; בתעתיק אנגלי: Oyfn veg shteyt a boym), הוא שיר יידי מאת איציק מאנגר שנכתב בוורשה בירת פולין בשנת 1938, התפרסם לראשונה ב-21 באפריל 1938 בעיתון הוורשאי "נײַע פֿאָלקסצײַטונג" ולאחר מכן נכלל בקובץ שיריו "וואָלקענס איבערן דאַך" (עננים מעל הגג), שראה אור בשנת 1942 בלונדון בהוצאה 'אַליינעניו' (לבדי), הוצאה עצמית של המחבר.
לִרְאוֹת נחמה ליפשיץ ועל הדרך עץ עומד
פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש
פרס איציק מַאנגֶר ליצירה ספרותית ביידיש (בכתיב יידי: איציק מאַנגער פּרײַז פֿאַר ליטעראַטור־שאַפֿונג אין ײִדיש) הוא פרס ספרותי ליוצרים ביידיש שנוסד ב-31 באוקטובר 1968, עוד בחייו של איציק מאנגר (חודשים ספורים לפני מותו), וחולק משנת 1969 ועד 1999.
לִרְאוֹת נחמה ליפשיץ ופרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש
לב פולבר
לב מיכאלוביץ' פולבר (יידיש: לייב פולבר; 18 בדצמבר 1883 - 18 במרץ 1970) היה מוזיקאי רוסי-יהודי.
לִרְאוֹת נחמה ליפשיץ ולב פולבר
ליפשיץ
ליפשיץ (Lipschutz,Lifszitz,Lifshitz, Lipszyc,Lifschitz) או שבעה עשר אופני איות אחרים, הוא שם משפחה יהודי אשכנזי.
לִרְאוֹת נחמה ליפשיץ וליפשיץ
העיירה בוערת
המשורר מרדכי גבירטיג קרקוב: צענטראַלע ייִדישע היסטאָרישע קאָמיסיע ביים צ ק. פֿון פּוילישע ייִדן אָפּט, 1946. שואה בבית העלמין בחולון העיירה בוערת (במקור ביידיש: אונדזער שטעטל ברענט!, 'עיירתנו בוערת!'), הידוע גם במילותיו הראשונות: שרפה, אחים, שרפה! (ביידיש: ס'ברענט!, 'שרפה!'), הוא שיר יידי מאת המשורר והמלחין היהודי-פולני מרדכי גבירטיג, איש קרקוב, שנכתב בשנת 1938 כתגובה לאנטישמיות הגוברת בפולין לאחר מות פּילסוּדסקי, שכללה בין היתר פוגרומים; מקובל כי האירוע שהצית את כתיבת השיר היה פוגרום פּשִיטִיק, אשר אירע במרץ 1936.
לִרְאוֹת נחמה ליפשיץ והעיירה בוערת
הלוך הלכה החבריא
הלוך הלכה החבריא הוא מופע שהועלה בישראל בשנת 1969 והציג, במלל ובשירה, טקסטים של סופרים ומשוררים מברית המועצות, וזאת במחאה על הדיכוי של חופש היצירה שאפיין את ברית המועצות באותה תקופה.
לִרְאוֹת נחמה ליפשיץ והלוך הלכה החבריא
כחול ולבן (שיר)
כחול ולבן הוא פזמון עברי פטריוטי, שבשנות ה-70 היה לְהמנון "יהדות הדממה" (יהדות ברית המועצות) ואסירי ציון בפרט, וזכה לפופולריות גם בישראל.
לִרְאוֹת נחמה ליפשיץ וכחול ולבן (שיר)
יצחק פאנר
יצחק פאנר בקיבוץ שער העמקים בסביבות 1970 יצחק פָּאנֶר (נכתב גם פנר; ביידיש: פּאַנער; בלועזית: Panner; 1890 – 20 בספטמבר 1979) היה עיתונאי, משורר וסופר יידי אשר פעל במזרח אירופה, במחנות המעצר בקפריסין ובארץ ישראל.
לִרְאוֹת נחמה ליפשיץ ויצחק פאנר
יצחק גרציאני
אל"ם יצחק (זיקו) גרציאני, 2000 שלט רחוב יצחק גרציאני בתל אביב מאחורי הקלעים של הופעת להקת כרמון בלינקולן סנטר בניו יורק, אפריל 1984. משמאל: יצחק גרציאני המנצח והמנהל המוזיקלי של המופע, עליזה קרסלניק (בעבר רקדנית בלהקה ובתקופה זו היא ובעלה מימנו את הלהקה והנסיעה לארצות הברית), רחל הרמתי מפיקת המופע, יונתן כרמון הכוריאוגרף, ויוסי טלגן מנכ"ל הלהקה שלט רחוב הנושא את שמו של גרציאני בכפר סבא לוחית זיכרון על הבית בו התגורר יצחק גרציאני ברחוב אבן גבירול 173 בתל אביב יצחק (זיקוֹ) גְרַציָאני (4 באוגוסט 1924 – 7 ביולי 2003) היה מנצח, מעבד מוזיקלי וניצול שואה ישראלי יליד בולגריה.
לִרְאוֹת נחמה ליפשיץ ויצחק גרציאני
יקיר העיר תל אביב-יפו
חניה בתל אביב שהוקצתה ליקיר העיר תל אביב יַקיר העיר הוא תואר כבוד יקיר העיר שמעניקה עיריית תל אביב-יפו מדי שנה, מאז 1976, לאישים שונים לאות הוקרה על פועלם הציבורי.
לִרְאוֹת נחמה ליפשיץ ויקיר העיר תל אביב-יפו
יוסף קרלר
יוסף קֶרְלֶר (בכתיב יידי: קערלער; בכתב רוסי: Иосиф Керлер; 7 באפריל 1918, האיסין, פודוליה, האימפריה הרוסית – 3 בדצמבר 2000, ירושלים) היה משורר יידי סובייטי-ישראלי.
לִרְאוֹת נחמה ליפשיץ ויוסף קרלר
21 באפריל
21 באפריל הוא היום ה-111 בשנה (112 בשנה מעוברת), בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת נחמה ליפשיץ ו21 באפריל
7 באוקטובר
7 באוקטובר הוא היום ה-280 בשנה בלוח הגרגוריאני (281 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת נחמה ליפשיץ ו7 באוקטובר